דבורה הנביאה מישראל וסיסרא הלוחם מסרדיניה

דבורה הנביאה.ציור מאת גוסטב דורה.

 בימים אלו יצאו  לאור שני ספרים שונים מאוד זה מזה שעוסקים מזוויות  שונות לחלוטין  באותה התקופה. באירועים של זמנה  של האישה החזקה והמפורסמת ביותר של התנ"ך כולו ,דבורה הנביאה.

 האחד הוא  ספרו העיוני  של הארכיאולוג אדם זרטל

סודו של סיסרא מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה ( דביר ,2010)

הספר השני הוא רומן תנ"כי – היסטורי  "אשת לפידות " של חוה עציוני- הלוי ( אריה ניר ,2010)רומן היסטורי על חייהם ותקופתם של דבורה וברק בן אבינועם .שני הספרים הם מעניינים כל אחד בדרכו שלו גם מכיוון שהם מציגים זוויות שונות כל כך.

 ימי דבורה על פי הסוציולוגית

 Eva Etzioni-Halevy's picture

רות עציוני -הלוי  חוקרת סוציולוגיה שכבר פירסמה שני רומנים תנכיים באנגלית על חייהן של  רות המואביה ושל חנה אימו של שמואל ובבירור יש לה עניין מיוחד בנשי תקופת השופטים.

  The Triumph of Deborah

ב"אשת לפידות " (במקביל יצא לאור גם באנגלית בשם  ) The Triumph of Deborahהיא  נותנת  שחזור דמיוני של האירועים ההיסטוריים של ימי דבורה וברק בן אבינועם ומאבקם ביבין מלך כנען. באופן מפתיע  המאבק מסתיים כבר לאחר כמה עשרות עמודים בניצחון המתואר בתנ"ך,במקום שיהיה כצפוי נקודת השיא של הספר כולו.

נראה שהמחברת התעניינה פחות בתיאור המאבק הצבאי ויותר  בתיאור חייהם של הדמויות הידועות  לאחר הנקודה שבה הם נעלמים מהסיפור התנ"כי. ומכאן ואילך נותנת עציוני-הלוי דרור  מוחלט לדמיונה בתיאור אירועים שאין להם כל איזכור בסיפור התנ"כי בתיאור  חייהם של דבורה וברק ואנשים שונים הקשורים אליהם לאחר המלחמה הגדולה.בראש ובראשונה היא מתמקדת בחיי האהבה של  הדמויות בין השאר היא מתארת סיפור אהבה בין ברק ודבורה המבוגרת ממנו. ולאחריו ,סיפור אהבה בין ברק ונסיכה כנענית ,ואת סיפור חזרתה של דבורה לאישה לפידות שממנו התגרשה.אולם אין לאמר שהספר מצליח במיוחד לרגש או אף לעניין  את הקורא בתיאור הקונפליקטים הרומנטים-מיניים  השגרתיים לחלוטין של הדמויות   שכמוהם אפשר למצוא בכל פרק של "טלהנובלה "שמוקרנת בטלוויזיה. הדמויות התנ"כיות המקוריות המסתוריות  הן מעניינות הרבה יותר מהפרשנות שנותנת להן "עציוני -הלוי שהופכת אותם לדמויות שגרתיות וחסרות עניין.  חבל  גם שהמחברת לא ניסתה לתאר יותר את התרבויות השונות מאוד  הכנענית והעברית.הספר עושה רושם  בראש ובראשונה של רומן רומנטי פמיניסטי עם הרבה סקס מרומז ולא מרומז. הוא הולך בעקבות כמה רומנים אחרים שהופיעו בשנים האחרונות שניסו לתאר את אירועי התנ"ך  בראש ובראשונה מנקודת המבט של הנשים ,ולא במפתיע הם כולם נכתבו בידי נשים .כך שאפשר לדבר כאן על תת ז'אנר מובחן  של סיפורת תנכית פמיניסטית.הספר צובר עניין מסויים  כאשר הוא מתאר את סיפור כתיבת מלחמת דבורה וברק בידי נסיכה כנענית שדואגת שמגילת הסיפור תישמר לנצח בידי הכוהנים מהם תיכנס לתנ"ך אולם זוהי עלילה משנית וחיוורת גם היא.הספר מסתיים  עם מסר פוליטי עכשווי מאוד בתיאור חתימת חוזה שלום בין הישראלים בראשות ברק ובין הכנענים בראשות אחיו של סיסרא ואף מביא קטע משיר חדש ושוחר שלום של דבורה שלא הובא בתנ"ך  מפרי דמיונה של עציוני –הלוי שאין לאמר שהוא מתקרב ברמתו הפואטית לשירת דבורה התנכית.כמו הספר כולו.

 הסיום הוא ללא ספק פוליטי  קורקטי עד מאוד אבל חבל שהמחברת לא ניסתה להסביר בדרך כלשהיא מדוע האירועים האלו בניגוד לאירועים המלחמתיים הקודמים שעימם \קשור זכרם של דבורה וברק בן אבינועם לנצח   לא הוכנסו לתנ"ך גם הם.

 סך הכל המדובר ביצירה למטה מבינונית שאין להשוותה עם היצירות הבולטות בז'אנר  ספרותי זה של הסיפור המקראי   כמו סיפורי "במדבר " של  דוד  פרישמן , "כבשת הרש " של משה שמיר '  טרילוגית "|ישימון " של שולמית הראבן ו"חיי נביא " של עמוס מוקדי.לרמה של הסיפור התנ"כי המקורי החסכני  במילים אך השופע דרמה  בוודאי שרומן זה  אפילו לא מתחיל להתקרב. 

 

 ימי דבורה על פי הארכיאולוג

 

ספרו של  אדם זרטל  "סודו של סיסרא הוא מעניין הרבה יותר אם  כי הוא מסוג שונה לחלוטין.

גם הוא  עוסק לא מעט  בדמותה של דבורה והרבה יותר בדמותו של סיסרא  האיש שהובס בידי אישה אחת דבורה ,וחוסל בידי אישה אחרת יעל.אלא שהוא מתעניין לא כל כך בדמויות שעליהן אין לו הרבה מה לאמר  כמו בתקופה.

אדם זרטל הוא ארכיאולוג מהסוג המאוד לא טיפוסי היום שטוען שניתן בהחלט לפשר בין מימצאי הארכיאולוגיה וסיפורי התנ"ך וכי השניים אינם סותרים כלל.

ספרו הקודם "עם נולד:המזבח בהר עיבל וראשית ישראל  "( ידיעות אחרונות 2000)   עסק בתגלית מזבח שחפר  בשומרון שלדעתו היה הבסיס למזבח המתואר בספר יהושע ובגדר הוכחה לתיאור שם של פלישת שבטים מעבר הירדן. טענתו זאת היא מאוד שנויה במחלוקת אם  כי  אין שום חוקר  שמפקפק באמינותו המחקרית של זרטל  או בהכרות הארכיאולוגית  שלו שאין שניה לה את האזור  שאותו הוא חוקר.

 כמו "עם נולד"  גם "סודו  של סיסרא " הוא תיאור פופולארי של  תיאוריה ושל תגלית שעליה היא מתבססת  ועוסק בתיאוריה /תגלית של זרטל שסיסרא  המפקד הכנעני שאותו הביסה הנביא הישראלית דבורה בספר שופטים היגיע ככל הנראה בראשות שבט שלם  בשם "השרדן "  מהאי סרדיניה

סיסרא.

זרטל מתאר את פרטי תגליתו  והחפירות שקיים במשך שנים של אתר ארכיאולוגי מעל נחל עירון   אל חוואט שהוא לדעתו העיר המסתורית   "חרושת הגויים "  עירו של סיסרא שהתקיימה במשך זמן קצר יחסית וננטשה לבסוף באופן פתאומי ,כנראה בגלל נצחון העברים בראשות דבורה וברק על סיסרא .

לדעתו של זרטל סיסרא היה שייך ל"גויי הים "  שפלשו כנראה מאיזורי אירופה והים האיגאי למזרח התיכון במאות ה13 וה12 לפה"ס אם כי לא דווקא מהפלישתים המפורסמים ביותר מעממים אלו.

 אלא מעם אחר שחדירתו לארץ ישראל הייתה קדומה יותר "השרדן ".

לדעתו השרדן באו  מהאי סרדיניה ואפשר לראות דמיון רב בין הארכיטקטורה הסרדינית המיוחדת במינה של התקופה ובין הארכיטקטורה של תל אל חוואט שאין לראות כמוה כמעט בשום אתר אחר.

ומהי ההוכחה   שסיסרה היה שייך דווקא לעם זה ?

זרטל מצא מחוז  בסרדיניה  ששמו דומה לזה של סיסרא" איזור המכונה בשם "סאסרי " שלדעת זרטל הוא מקבילה לשם  המיסתורי לחלוטין עד כה "סיסרא"..

ואולי השם  במקור נלקח משם ?

התיאוריה של זרטל היא זאת:סיסרא היה שייך לשבט השרדן שהיגר מסרדיניה למזרח התיכון ארץ ישראל  עוד מהמאה ה-14 לפני הספירה ברשותם ובהסכמתם ואולי אף בעידודם של המצרים ששלטו באיזור ושאנשי השבט שימשו להם כשכירי חרב.

השרדן בנו לעצמם עיר מיוחדת שמוזכרת בתנ"ך חרושת גויים עם סגנון הבנייה מיוחד  וייחודי מאוד שלהם שבו השתמשו בסרדיניה ושבו השתמשו שוב בארץ ישראל בבניית עירם.   

הם שימשו בארץ  כמעין נציגים ושכירי חרב של  המצרים  ומן הסתם שיתפו פעולה עם ערים כנעניות שונות. לבסוף כשהובסו בידי ישראל בקרב  עם ברק בן אבינועם המתואר בתנ"ך ( אולי בימי הפרעה רעמסס השלישי שבזמנו החלה ההיחלשות המצרית בכנען כתוצאה מהתקפות שונות בידי גויי הים)   היה זה אות וסימן גם להיחלשות ההשפעה המצרית בארץ והתחזקות ההשפעה של שבטי ישראל.

 זרטל מראה בספר שוב שהקשרים בין עולם התנ"ך  אירופה  המתוארת ביצירות של הומרוס היו הדוקים יותר ממה שנהוג היה  לחשוב .וכמדומה כשהוא מביא את העיר הבנויה בסגנון סרדיני מובהק הוא מביא תמיכה  ברורה  וחזקה לטענותיו שה"שרדן " באו מסרדיניה.

האם הוכיח זרטל את התיאוריה שלו שסיסרה היה מסרדיניה ? לא לחלוטין.זוהי השערה סבירה  אבל לא מעבר לזה מאחר שמעבר להשערות אין לכך עדות ברורה בכתב.

 ספק אם גם תהיה הוכחה ברורה לכך  אלא אם כן יתגלה ארכיון בחצור או עיר קדומה אחרת שיתאר את אירועי אותם השנים, ואז אולי  אפשר יהיה להוכיח או להפריך את הטענה הזאת ,

אבל על פניו התיאוריה שלו נראית סבירה ביותר והיא בהחלט מרתקת .לא מן הנמנע  וגם סביר שרקע האירועים המתוארים בתנ"ך  היה מסובך יותר ממה שהיה נהוג לחשוב.

המאבק של דבורה בחצור סיסרא והכנענים לא היה מאבק של עם ישראל בעם הכנענים אלא מאבק של שבטים ועממים בני תרבויות מגוונות שהקימו קואליציות אד הוק למטרות נקודתיות ביותר שהשתנו בכל פעם.

ואולי האפשרות למצוא תעודות על מה שהתרחש באותן שנים סוערות במאות ה-14 וה-13 לפה"ס היא קרובה יותר מאי פעם .

ממש בעת כתיבת שורות אלו הודיעה משלחת החפירות בראשות ד"ר אמנון בן תור החופרת מאז שנות התשעים  בעיר חצור שעל פי התנ"ך היו לה קשרים הדוקים עם סיסרא כי היא מצאה  בחפירות חצור תעודה  מהממאה ה-18-17 לפנה"ס שעליה כתובים חוקים בסגנון חוקי חמורבי הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו  תעודה שכמוה לא נמצאה מעולם בארץ ישראל.והיא מהווה הוכחה ברורה נוספת  לכך שבעיר חצור הייתה תרבות ספר וכתיבה מפותחת שכמוה לא הייתה בשום עיר אחרת בארץ ישראל באותה התקופה .ביחד עם תעודה זאת נמצאו עד כה 19 תעודות כתובות בחצור יותר מאשר נמצאו בכל עיר אחרת בארץ ישראל מהתקופה הכנענית.

הארכיאולוגים מניחים כעת שהם עומדים בפני חשיפת מבנה מונומנטאלי בן התקופה הכנענית שבו עשויות להימצא תעודות כתובות נוספות.

האם באותו מבנה אולי הארכיון של העיר שאחריו מחפשים מזה שנים רבות ימצאו תעודות שישפכו אור על סיסרא עמו ומוצאם ואולי אף על דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ?

 ראו מאמר המשך בנושא  באתר זה שמעלה תיאוריה חדשה לגבי מוצאה ותפקידה של דבורה "דבורה הנביאה – משוררת ואידיאולוגית".

Barak.jpg

יעל הקינית מראה לברק בן אבינועם את גופת סיסרא.

נספח : יצירות על דבורה ויעל

נחמן יצחק הכהן פישמן סיסרא מפלתו והצלחת עם ישראל על ידי ברק ודבורה בדרך שיר מליצה בשתי מערכות ,למברג 1841. 70 עמודים.

נחום ירושלמי דבורה הנביאה חזיון תנכי בשירה מעובד בשביל בני הנעורים ירושלים תרפ"ד. 32 עמודים.

שף, ישראל היתד או יעל אשת חבר :סיפור מדברי ימי ישראל בתקופת השופטים   הוצאת מצפה . 1936.

 זכריה פרידמן "דבורה אשת לפידות Lמחזה בשש תמונות בתוך בין השורות בספורי תנ"ך המחזת מקרים בתולדות ישראל לפי מקור ומסורת ראשון לציון תשי"ד ( ביחד עם הקדמה לרות ושמואל הרואה).

 ליאור עשת ( שם בדוי של מירון אוריאל ) ,  דבורה, תל-אביב, ע. נרקיס, 1966.

ליאור עשת "נשות התנ"ך " הוצאת ע.נרקיס .1966 .( כולל גירסה מקוצרת מאוד של "דבורה")

יעקב חורגין ."יעל אשת חבר הקיני ".בתוך   

בשכבר הימים: סיפורים הסטוריים.( הוצאת עמיחי , 1968)

. צייר מ.אריה..  קובץ סיפורים היסטוריים . "  ע' 28-56(

סיפור הריגתו של סיסרא בידי יעל וניכורה כתוצאה מאנשי עמה.

 הזז, חיים .ימלה.  (הוצאת אבן חושן 2005.)

סיפור מיוחד  במינו על משפחה ישראלית בתקופה שלאחר ימי סיסרה כתוב בשפה קשה מאין כמוה.יצא לאור שנים רבות לאחר מות המחבר שכתב אותו מיד לאחר "חתן הדמים " כמעין סוג של המשך .

אשת לפידות /    (תל-אביב) :   א. ניר,   (תש"ע 2010

יצא לאור גם באנגלית בשם The Triumph of Deborah

Jenkins, Sara Lucile, 1905-    Song of Deborah :   a novel.    New York :   John Day Co.,   [1963

דבורה במדיה

 דבורה במחול

שירת דבורה הוצגה כמחול מפורסם של  שרה לוי תנאי בידי  להקת עינבל 1954. ושוב בגרסה מחודשת ב1957. עם מוזיקה של גרי ברתיני ושוב בגרסגה שלישית ב1978 עם וזיקה של ציפי פליישר.

 שירת דבורה הולחנה בחלקה בידי נעמי שמר והושמעה בתור הפיזמון "ארץ רעשה " של להקת פיקוד דרום .

 ראו גם:

 הספר  "סודו של סיסרא

תעלומה ארכיאולוגית

ראיון עם זרטל על הספר

 

אדם זרטל בויקיפדיה

 

 אל אחוואט עירו של סיסרא?

מיכאל הלצר מסייע לזיהוי סיסרא כסרדיני

 

אבי לבקוביץ על סודו של סיסרא

 דרור אידר 3200 שנה וכלום לא השתנה

מאמרים על סרדיניה הקדומה  וארץ ישראל

מבקרים מסרדיניה ( הכדור הכחול ) מסע אחר 72 ע' 9-10 1997

אדם זרטל ::חומת האבן של השבט האבוד מסע אחר "כתב עת לטיולים ומסעות 79 ע' 82-88 1998

Zertal, Adam .   Philistine kin found in early Israel..   In: Biblical Archaeology Review, 23,3 (2002) 18-31, 60-61

עוד תגלית באל אחוואט

נגד זרטל וטענותיו

Finkelstein, Israel . El-Ahwat : a fortified Sea People city?. In: Israel Exploration Journal, 52,2 (2002) 187-199

Finkelstein, I. and Piasetzky, E. 2007. Radiocarbon Dating and Philistine Chronology with an Addendum on el-Ahwat. Ägypten und Levante: Internationale Zeitschrift für ägyptische archäologie und deren nachbargebeite Vol. 17.

 אשת לפידות

האתר של "אשת לפידות"

פרק מהספר

 

וגם

הפרק השמיני ברומן

הנרייט דאהן –כלב על "אשת לפידות "

 קרן על אשת לפידות

ביקורת על הספר באנגלית

עוד ביקורת

בחזרה לימי התנ"ך -ז'אנר הסיפור המקראי

 

יעל רוצחת את סיסרא

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On ספטמבר 9, 2010 at 6:14 pm

    מחקר מפורט ומעניין.

    וברוח הימים האלה של קנאות דתית ,משיחית וסיקריקית,קבלתי ממשיחיסט אחד את הרמז הזה :

    כתוב: "מַיִם שָׁאַל , חָלָב נָתָנָה. בְּסֵפֶל אַדִּירִים ,הִקְרִיבָה חֶמְאָה."

    מה פתאום מים שאל? היה צריך לכתוב מים ביקש. בד"כ אדם משאיל משהו ,ולאחר מיכן מחזיר אותו.זה עניין ההשאלה.וכי סיסרא התכוון להחזיר ליעל את המים ששתה?

    אלא,מים שאל,מ-י-ם, בראשי תיבות: מתי,יבוא, משיח.

    מ-מתי
    י-יבוא
    ם-משיח.

    סיסרא שאל מתי יבוא משיח.מים.

    מה ענתה לו יעל?

    חלב נתנה .

    חלב בראשי תיבות:חייבים, לחזור ,בתשובה.

    ח-חייבים.
    ל-לחזור
    ב-בתשובה.

    והנה לך עוד רמז ,ישתבח שמו לעד, שה-כ-ל נמצא בכתובים.

  • צחי  On ספטמבר 11, 2010 at 10:59 am

    סקירה מאלפת של הספר. מסכים עם כל מילה. פרופ' אדם זרטל לא משאיר שאלות ללא בדיקה. סגנון הכתיבה מרתק ומצליח בכך להעביר מחקר מסובך ומסועף באופן ברור ומובן. גם בספר זה וגם בספרו "עם נולד" – זוכה הקורא להצטרף ממש למחקר ולתגליות שלב אחר שלב. פרופ' זרטל, במחקרו המעמיק, הופך את כל האבנים (תרתי משמע) ובודק באופו אובייקטיבי גם הנחות ושאלות שיכולות להפוך את כל התיזה אותה בנה עד עתה על פיה. כנ"ל גם לגבי הנחות של חוקרים המתנגדים למסקנותיו. זכיתי ללמוד מפיו ואזכה גם השנה ללמוד שני קורסים במכללה האקדמית כנרת:
    http://www.kinneret.ac.il/SiteFiles/1/638/19507.asp
    שם גם הושק ספר זה, הנה סיקור ערב ההשקה: http://www.lomdim.org.il/562.html
    יש גם כמה שקופיות מהמצגת שהעביר פרופ' זרטל.
    בקיצור – מומלץ בחום.

  • מספר 666  On ספטמבר 11, 2010 at 2:23 pm

    תגובה מצחי

    סקירה מאלפת של הספר. מסכים עם כל מילה. פרופ' אדם זרטל לא משאיר שאלות ללא בדיקה. סגנון הכתיבה מרתק ומצליח בכך להעביר מחקר מסובך ומסועף באופן ברור ומובן. גם בספר זה וגם בספרו "עם נולד" – זוכה הקורא להצטרף ממש למחקר ולתגליות שלב אחר שלב. פרופ' זרטל, במחקרו המעמיק, הופך את כל האבנים (תרתי משמע) ובודק באופו אובייקטיבי גם הנחות ושאלות שיכולות להפוך את כל התיזה אותה בנה עד עתה על פיה. כנ"ל גם לגבי הנחות של חוקרים המתנגדים למסקנותיו. זכיתי ללמוד מפיו ואזכה גם השנה ללמוד שני קורסים במכללה האקדמית כנרת:
    http://www.kinneret.ac.il/SiteFiles/1/638/19507.asp
    שם גם הושק ספר זה, הנה סיקור ערב ההשקה: http://www.lomdim.org.il/562.html
    יש גם כמה שקופיות מהמצגת שהעביר פרופ' זרטל.
    בקיצור – מומלץ בחום.

  • israebest  On אפריל 25, 2013 at 12:25 pm

    זרטל הוכיח את התיאוריה שלו בצורה מושלמת – הוא פירש את העובדות, את המבנים בחרושת ערים וצורת ההתיישבות והראה מעל לכל ספק את הארכיטקטורה הסיציאליאנית באותה עת. מעבר לכך שהוא גם מפרש היטב את שירת דבורה ומתקן בה את הניקוד, כך שהיא נותנת משמעות והגיון ברורים וחדשניים.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: