טעם הכאב של אום כולתום

 

יואב עזרא חובב גדול של שירה עברית פונה הפעם לשירה הערבית ואל הזמרת הערבית הידועה מכולם אום כולתום ובהזדמנות זאת נזכר במשורר היווני תושב אלכסנדריה קוואפיס..

 טעם הכאב של אום כולתום

מאת יואב עזרא

השירה - האימפריאליזם היפה - משירת שכנינו / שונים

 על ספר השירה

השירה האימפריאליזם  היפה :לקט תרגומי שירה ערבית מודרנית

הוצאת עיתון 77

 המתרגם צבי גבאי

 ספר התרגומים הזה משירת שכנינו הוא נהדר. חשוב ומרתק  לראות ולהבין מה השכנים שלנו אוהבים וחושבים. השכנים שלנו שכמוהם הם קרובי משפחה לנו.

 וכאן יש להודות : שמות נהדרים משתתפים בספר.

ניאזר קבאני אציל הנפש, מחמוד דרוויש, אדוניס, חאלד אל-קשטיני .

אבל עבורי במובן מסוים הספר משירת שכנינו נהדר רק בגלל  שירי הזמרת אום כולת'ום, שיריה של אום כולת'ום המופיעים בספר הם שירי משוררים שהולחנו בידי מלחינים כמו עבד אל-והאב, בליע'חמדיוריאד אל-סונבאטי.

.

Umm Kulthum4.jpg

אני פתחתי את הספר רק בעמוד שלה וזהו, יתר הדברים לא ענינו אותי יותר, ככה כשמוציאים אנתולוגיות וחוברות כל אחד אוהב ומתענין במשהו אחר במישהו/מישהי אחר/אחרת. אתכם הסליחה משתתפים אחרים.

אום כולת'ום מופיעה בעמוד 113 ומבחינתי זה העמוד בו החוברת משירת שכנינו מתחילה.

אנת עומרי , אתה חיי

(השיר נכתב על ידי המשורר המצרי הגדול אחמד שפיק כאמל והולחנה על-ידי גדול המלחינים הערבים בכל הזמנים עבד אל-והאב )

עיניך החזירוני לימי שחלפו

ולמדוני להתחרט על העבר ופצעיו.

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי!

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

כמה מחיי, לפני שפגשתיך , חלפו ועברו

הוי אהובי, כמה מחיי חלפו?

והלב לא עלז ולו פעם אחת

ולא טעם זולת טעם הכאב.

החילותי עתה לאהוב את חיי

החילותי עתה לפחד מחלוף חיי.

כל שמחה אליה השתוקקתי היתה דימיונית,

ליבי ורוחי פגשוה באור עיניך

הוי אהוב ליבי, היקר מחיי

מדוע לא פגשתי את אהבתך קודם?

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי!

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

הלילות היפים, הגעגועים והאהבה

שהלב נושא מזמן למענך,

טעם עמי את טעם האהבה, אהבתי כאהבתך

כיסופי לב הממתינים מזמן לאהבתך,

הרשה לעיני לשוטט בעולמך

ולידיך להרגע במגע ידי,

בוא אהובי, די במה שהחמצנו,

הרי מה שהחמצנו, אהוב נפשי, איננו מעט.

מה שראיתי לפני שראוך עיני

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי?

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

הוי היקר מכל ימי

היפה מכל חלומותי,

קחני ברוך, קחני

מהמציאות והרחיקני,

הרחק הרחק, אני ואתה,

הרחק הרחק, לבדנו.

ימינו ישכימו באהבה

ולילותינו ירדמו בגעגועים.

השלמתי בעזרתך עם ימי

וסלחתי לזמן,

השכחתני את מכאובי

ועמך שכחתי את היגון.

עיניך החזירוני לימי שחלפו

ולמדוני להתחרט על העבר ופצעיו.

מה שראיתי לפני שראוך עיני,

חיים אבודים היו, הכיצד יחושבו כימי חיי?

אתה חיי, שאור השחר שלהם הפציע באורך

 עצוב ששמו של המשורר הגדול אחמד שפיק כאמל ככותב השיר נעלם עם הזמן, ואום כולת'ום כבשה אותו והשיר מזוהה לחלוטין איתה, לדעתי אחמד שפיק כאמל כתב את השיר לאהוב נסתר ולא סתם עבד אל-והאב הלחין את השיר.

מצרים של אותם ימים היתה אכזרית  למי שחרג מן המוסכמות החברתיות.

השיר "אתה חיי" משליך אותי אחורה בזמן למשורר ענק לא פחות קונסטנדינוס קוואפיס אשר חי בתחילת המאה הקודמת במצרים שנים לפני אום כולתום. להלן שיר של המשורר האדיר קוואפיס. מן הספר כל השירים בהוצאת כרמל תרגם יורם ברונובסקי.

פרחים יפים לבנים שהולמים אותו מאוד

 

נכנס לבית-הקפה שם נהגו לשבת יחד-

שם אמר לו חברו שלושה חדשים לפני כן:

"אין לנו פרוטה, אנחנו שני בחורים

חסרי-כול, נאלצים לבלות במקומות הכי מזוהמים.

אני אומר לך פשוט אני לא יכול יותר

לצאת אתך, יש מישהו שמעונין בי, יותר טוב שתדע".

ההוא הבטיח לו שתי חליפות וגם מספר

מטפחות-משי. כדי להחזירו אליו

הניע את הארץ. עד שלבסוף מצא עשרים לירות

והחבר הסכים לשוב ולצאת עמו-

בגלל עשרים הלירות אבל גם בגלל

חברותם הישנה אהבתם הישנה

הרגש העמוק שקשרם זה אל זה.

אותו "אחר" היה שקרן ונבל פשוט

הכין לו חליפה אחת בלבד וגם זה

בלי חמדה, על כרחו, אחרי אלף הפצרות.

 

אבל עכשיו אין הוא רוצה עוד חליפות כלשהן

אין הוא רוצה מטפחות-משי בכלל,

או עשרים לירות, או אפילו עשרים גרוש.

 

ביום ראשון קברו אותו, בעשר בבוקר,

ביום ראשון קברוהו, כמעט לפני שבוע.

 

שם פרחים על הארון העלוב

פרחים לבנים יפים הולמים מאוד

את יופיו ואת עשרים ושתי שנותיו.

 

הערב כשהלך אל הקפה ההוא

שם היה לו איזה ענין החשוב למחיתו

אותו בית-קפה שם נהגו לשבת יחד

זו היתה סכין בתוך ליבו

בית-הקפה האפל הזה שם נהגו לשבת יחד.

 

 אח אח אח אלכסנדריה של פעם שבה יכלו אהובים הומוסקסואליים להיפגש ולכתוב זה לזה וזה על זה ואיש לא העיר מילה.

 היום בעולם האיסלאם החדש הם ייתלו בראשי חוצות.

כמה מילים על אום כולת'ום . אום כולת'ום שברה את הלב לקרובי משפחתה היהודים של ארצות ערב פעמים. פעם אחת בשיריה של גדולי המשוררים המצרים ופעם אחת כששרה את השיר ב-1967  אטבח אל יהוד טרם מלחמת ששת הימים, היהודים שאהבו את אום כולת'ום שאהבו אותה עד כלות קולם נדם מכאב.

לממשיכי דרכה של אום כולת'ום דעו לכם זה לא יפה לשיר שירים בשבח ההרג לאנשים שאוהבים אתכם בעזרת השם הזמן יחלוף ויום יבוא ואנחנו ושכנינו נאהב איש רעהו אהבת חינם ונשיר על כך זה לזה .

פסק הדין

תנו לי אום כולתום בכל לילה ויום .

ראו גם

אום כולתום בויקיפדיה 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ליואב  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 1:09 pm

    שתדע אני פוגש אותך בנסיך הקטן ובמקומות אחרים כמו בריף. אנחנו מדברים, אנחנו לוחצים ידים, אתה לפעמים מזמין אותי לבירה, אבל אני אוהב אותך.אני מפחד וקשה לי לומר לך שאני אוהב אותך. השירים למעלה שוברים את הלב . כמה סבל, כמה כאב אדם צריך לשאת בכדי לומר את המשפט הפשוט, אני אוהב…

  • ליואב עזרא  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 1:34 pm

    גם אני מצטרף לקודמי, אלא שאני בוכה בעצם כתיבת מילים אילו.

  • לאלי אשד  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 2:25 pm

    לאלי אשד, בעל האתר הנפלא יישר כוח ותודה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 4:03 pm

    אני יודע הכל עליך מצנעת הפרט לא אומר מילה. רק אומר , שאתה אדם יקר.

  • ידוע ש...  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 8:54 pm

    אום כולת'ום אהבה נשים.ידיעה זו מעצימה עוד יותר את הבנת השיר עם כל הרגש שבו והכאב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 23, 2010 בשעה 11:52 pm

    יופי של רשימה! כל הכבוד! ספר חשוב. חבל שלא נוספה סריקה של הכריכה היפה שלו.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 27, 2010 בשעה 9:05 pm

      ראיתי עכשיו שנוספה הסריקה. כל הכבוד!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 24, 2010 בשעה 5:47 am

    יש לתקן את אנחת הקרב היהודית: "אך אך אך" ל"אח אח אח"!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 24, 2010 בשעה 5:49 am

    אנתולוגיה נפלאה וערוכה בטוב טעם. היא מצטרפת לאנתולוגיה "מי מפחד מוירג'יניות", שהייתה בהחלט מעניינת לסוגה וחשובה בתחומה – כמפעלים ספרותיים חדשניים ובעלי משמעות מבית הוצאת עיתון 77. כן ירבו.

  • תודה רבה  ביום ספטמבר 24, 2010 בשעה 9:46 am

    תודה רבה לצבי גבאי המתרגם היקר. מי יתן ודרכו תצלח בהמשך תרגומים מיצירות שכנינו.

  • לידוע ש..  ביום ספטמבר 24, 2010 בשעה 9:56 am

    את/אתה בטוחים שהיא אהבה נשים, במידה וכן הכאב העולה מן השיר הוא עצום, בלתי נסבל ממש.על כך נאמר הומו כותב לאהובתו הלסבית את גדול השירים עלי אדמות , אהבת אשה לגבר. הוי אלוהים איזה כאב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 24, 2010 בשעה 8:43 pm

    תודה!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 25, 2010 בשעה 10:21 am

    אני בוכה!

  • לסבית  ביום ספטמבר 25, 2010 בשעה 11:19 am

    ליואב , הלסביות בתל אביב תמיד אהבו אותך. עוד מהימים הנפלאים של מועדון דיואין בדיזנגוף. אני מנשקת לך את כף היד שתמיד היתה ארוכה ויפה. אתה זוכר שלקחתי אותך מהספה לבית השימוש של המועדון. בבית שימוש אני ואתה צחקנו , אמרת בואי נעמיד פנים שאני ואת אהבנו, נשקת אותי בלחי וזו היתה הנשיקה שעד היום אני זוכרת. רמז מי אני הייתי חברה של …יואב אתה אח שלי, זה מעבר לזמן . ככה זה כמו שיש בעל ואשה , חבר וחברה. ככה יש לסבית ויואב, שהם מעבר לזמן .

  • יפה  ביום ספטמבר 25, 2010 בשעה 9:43 pm

    יפה ראה יואב , לעיתים חוברת ראויה ולו רק בגלל משתתף אחד ולו רק משתתפת אחת. יפה, אהבתי כיצד ביטלת כדרכך באלגנטיות את יתר משתתפי החוברת והפכת אותם לחוברת של משתתפת אחת. פששש…יפה.113 זה העמוד הראשון, אהבתי.

  • עידו לם  ביום ספטמבר 25, 2010 בשעה 11:43 pm

    לסבית תפסיקי את הארגומנטים המיניים הלא קשורים תודה.

  • סמולן  ביום ספטמבר 26, 2010 בשעה 7:03 am

    כרגיל, ביקורת נפלאה.

    שאלה – אם אני לא טועה, יש טענה ותיקה לפיה אי אפשר לומר בערבית "אטבח אל יאהוד", ומדובר בעלילת דם ציונית, או אגדת עם ציונית, או משהו מהסוג הזה. האם באמת לשיר של אום כולתום קראו "אטבח אל יאהוד" ?

  • לסמולן  ביום ספטמבר 26, 2010 בשעה 8:37 am

    כן היה שיר כזה, בצירוף אללה אללה.
    שני משפטים שאני זוכר מהשיר היו כך
    תשחוט את הציונים
    ואל תשאיר בלב שלך רחמים
    אטבח, אטבח אל יהוד
    אללה אללה

    אבל זה היה בעבר, אם היתה אהבה ביו העמים היה מקום לכולם.
    קיימת אגדה האומרת כשיש אהבה במשפחה דירת חדר הופכת לארמון וכשאין אהבה ארמון הופך לדירת חדר.

  • סמולן  ביום ספטמבר 26, 2010 בשעה 3:50 pm

    וואו.

    אתה זוכר אולי עוד פרטים ? זה היה ממש בתקליט רשמי שלה ?

  • לסמולן  ביום ספטמבר 26, 2010 בשעה 7:54 pm

    יה ערבים יה אחים
    הספינה שלנו מלאה קפיטנים
    ומלאה אנשים טובים
    אחד מושך לפה ואחד מושך לשם
    וגל מהים מכה מהצד
    והספינה הרעועה גם מעודף משקל
    עוד תטבע בים
    והיהוד מהצד מסתכלים עלינו וצוחקים
    אטבח אטבח אל יהוד

    סמולן אנשים יחשבו שזו המצאה גרועה של טוקטבק
    השיר הוא ארוך שרו אותו גם בסוריה וגם במצרים.

  • סמולן  ביום ספטמבר 26, 2010 בשעה 10:27 pm

    זה באמת לא נשמע כמו החומר הרגיל שלה.

    לא מצאתי שום איזכור ברשת לאום כולתום והאטבח אל יאהוד.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ספטמבר 27, 2010 בשעה 9:07 pm

    רשומה מצוינת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: