סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון

  

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה

 

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה. ולאחר שדנו בחלק הראשון בסדרה במערה החשמלית האמיתית ,זאת ששימשה כהשראה למערה החשמלית של גיבורי הסדרה.נדון בחלק זה בדור הראשון והמפורסם ביותר של חברי סדרת חסמבה.

 וראו החלק הראשון בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

חסמבה הדור הראשון

 חסמבה: הפזמון

חסמבה מתכוננת לשנות את ההיסטוריה […]  

חסמבה כבר עברה בהצלחה בחינת תיאוריה

בטסט המעשי היא תבנה את הגשרים

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

 

אפשר לראות הכול אם רק

פוקחים את העיניים

חסמבה מסתכלת, חסמבה תסכל

אנחנו לא רוצים לשבור לכם את השיניים

אבל בשורשים פה אנחנו נטפל

 

חסמבה חסמבה חסמבה […]

 

אנחנו נעמיד את העולם על הרגליים

חסמבה מבטיחה וחסמבה תקיים

אנחנו ניישר את המסלול והשוליים

חסמבה מקפידה וחסמבה תנווט

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

(מילים: אהוד מנור; מוסיקה: מישה סגל; מתוך הסרט חסמבה ונערי ההפקר, 1971).

 

לכל דור הגיבורים שלו, אך במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים, הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו קבוצת ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר.

על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, אחד מהם, סרטו של יואל זילברג  חסמבה ונערי ההפקר ( 1971) שבו הופיע שלמה ארצי בתפקיד ירון זאבי וזאב רווח כמובן גילם את אלימלך זורקין הבלתי נשכח , הוא סרט פולחן ממש שהוקרן פעמים רבות בטלוויזיה; ב-1985 הוסרט סרט נוסף "חסמבה ושודדי הסוסים " שבו ספי ריבלין היה זה שגילם הפעם את זורקין,   ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר (אקי אבני מופיע בתפקיד בולט בחסמבה הטלוויזיונית החדשה) .

נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

יוצרה של 'חסמבה', יגאל מוסינזון, היה אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידעה הספרות העברית, אדם שחווה בימי חייו הרפתקאות שלא נפלו בהרבה מאלו שהציג בספריו. בתחילת דרכו פרסם סיפורים נטורליסטיים מחיי הקיבוץ והיישוב, שהפכו אותו לאחד הסופרים החשובים של תקופת קדם המדינה לצד משה שמיר וס' יזהר. כן התפרסם מאוד גם כמחזאי, הודות לכמה מחזות: בערבות הנגב (1948), מחזה שזכה להצלחה עצומה בקרב הקהל, ובו בזמן גם הביא לסכסוך קשה עם דוד בן גוריון – האחרון התנגד לפירוש שנתן מוסינזון לאירועים המתוארים במחזה, ההגנה על קיבוץ נגבה, והסתייג מ'התקפתו' על צה"ל; המחזה התנ"כי תמר אשת ער (1947); קזבלן (1958), שהופק כמחזמר וכסרט מפורסם בשם זה, שבו שיחק ושר יהורם גאון, וכן אלדורדו (1963), מחזה שהוסרט אף הוא.

אך עיקר פרסומו של מוסינזון בא לו מסדרת 'חסמבה', סדרה שהחל לכתוב כמשהו 'צדדי' והפכה לבסוף לעיקר עבודתו הספרותית.

 

 

ירון זהבי נגד טרזן

שמואל כץ (מאייר). יגאל מוסינזון, חסמב"ה: בשבי הלגיון הערבי, תל אביב, 1954

 

– חבריה, – קרא ירון, – הקשיבו. אל תפסיקו לירות, אולם על אף היריות הקשיבו לדברי. אלה הם הרגעים האחרונים שלנו. אנו לא נלך בשבי. מוטב למות מאשר להיות עבד. האם צדקתי?

באורח מופלא ביותר, מבלי שנדברו תחילה, נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת-הקרב המפורסמת בהתרוממות-רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו:

חסמבה! חסמבה! חסמבה!  

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952).

 

חסמבה נכתבה בהשראת עידו, בנו של מוסינזון, שהיה חובב סיפורי טרזן וביקש מאביו שיביא לו עוד ועוד סיפורים כאלו. לבסוף החליט מוסינזון שנמאס לו; הוא הודיע לעידו שהוא עצמו יכתוב לו סיפור הרפתקאות טוב בהרבה מ'הטרזנים האלה', משהו משלנו; במקום לעסוק בלוחם הבודד, הבריטי האמיץ טרזן באפריקה הרחוקה, הוא יעסוק בחבורת ילדים כאן ועכשיו, בארץ ישראל המנדטורית.

אמר ועשה. הוא יצר את 'חסמבה'.

האם החמבאים היו אמיתיים?

עד כמה הדמויות היו מומצאות ?

על כך יש חילוקי דעות .אלמנתו של מוסינזון חנה טוענת  שלדברי בעלה שהדמויות היו מומצאות לחלוטין.אבל יש גם טענות אחרות ונראה שמוסינזון עצמו טען טענות סותרות שונות בהזדמנויות שונות ואולי גם לא זכר בעצמו בשנותיו האחרונות …

 

 חסמבה. נותני ההשראה מחזיקים בבני דמותם מהספר. איור שמואל כץ .

 

מקורות שונים טוענים שהדמויות של גיבורי הסדרה לא היו לגמרי פרי הדמיון היוצר ; הפרטים אודות שמותיהם, חזותם ואף אישיותם, נוצרו במידה רבה על-פי הדגם של בני המחזור הראשון והשני של ילדי קיבוץ נען, להם הוקדש הספר הראשון בסדרה (החבורה המיתולוגית מתגבשת בספר הראשון, "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט (1950), וכללה את ירון זהבי, המפקד ההירואי .מאוחר יותר סיפר המחבר שביסס את דמותו על-פי הילד ירון לונדון לימים איש תקשורת מפורסם ,שמוסינזון גר במשך תקופה בבית הוריו בתל אביב . ירון לונדון כמחווה מופיע גם הוא כשחקן בסדרת הטלוויזיה.

ירון זהבי הוא הגיבור המושלם; הוא אמיץ לב, טוב לב, אידאולוגי מאוד, ללא כל ספקות וללא כל חולשות, וזאת בניגוד לפקודיו בחבורה, שאותם הקפיד מוסינזון לטעון בחולשות אנוש.

תמר, סגניתו של ירון זהבי בסיפור, מי שתהיה לימים אשתו ואם בנו בחייו כמבוגר, בתו של שחקן תאטרון (כפי שהיה דווקא אביו של ירון לונדון), נערה יפה ואמיצה המאוהבת בסתר בירון, היא אולי דמות האישה המשוחררת הראשונה בספרות העברית; היא איננה נופלת מהבנים במאום (לפחות להלכה). לפי טענה אחרת  שהמודל לדמותה היתה תמר רז, חברת הקיבוץ ובת המחזור השני של הילדים בקיבוץ זה, שכמו תמר בסיפורים, גם לה היו צמות. עם זאת, את השיער הבלונדיני של תמר האמיתית המיר מוסינזון בשיער שחור. לפי טענתו של ירון לונדון הדמות הייתה מבוססת על דמות של ילדה שכנה שבה היה מאוהב בסתר בזמן שמוסינזון גר אצלהם וכתב את הסיפור ומוסינזון שם לב לכך היטב…

אהוד השמן הוא בנו של נהג בסולל בונה, הליצן שבחבורה, נער גס רוח במקצת, אך גם אדם ישר ובעל לב זהב, ילד המתבלט באומץ לבו. דמותו התבססה, ככל הנראה, על אהוד לוי, בחור שמנמן ולא גבוה מנען, ששירת בצבא-הקבע ונפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

עוזי הרזה, בנו של בעל בית מרקחת, 'רזה כמו מלפפון ואוכל כמו פיל', הוא בן-זוגו הקבוע של אהוד השמן. דמותו נשענת, ככל הנראה, על עוזי אשל, בן המחזור הראשון של ילדי נען.  

מנשה התימני הוא מומחה לערבית ולערבים; הוא מתחפש לעתים קרובות לערבי, מעין 'מסתערב' מוקדם. משה ירחמיאל, בנו הממושקף של מוכר עיתונים, הוא כותב עלילות החבורה, טיפוס של 'פרופסור מפוזר'.

היו גם דמויות שוליות, כאליהו חרמון (דמות זו מופיעה רק בספר הראשון, ובמהלכו היא נהרגת); אליהו הוא ילד עני, בנה של אלמנה, המסתכסך תחילה עם החסמבאים עד שהופך לאחד מהם. הוא נהרג בפעולה לחילוץ מעפילים. דמות אחרת היא רפאל כדורי, בנו של עורך-דין. זהו נער רציני, אינטלקטואל כמעט, הנהרג גם הוא באחד הספרים הבאים בסדרה. דמות שולית אחרת היא שולמית, המתפקדת כאחות ואחראית על העזרה הראשונה. למעמד דומה זוכה גם דני, ילד שאפיונו היחיד הוא ישנוניותו; בשלב מסוים מחליטים הוריו החששניים להוציאו מהחבורה.

ספרי חסמבה

חמשת הספרים הראשונים הם הידועים ביותר: "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט; חסמבה בבית האסורים; חסמבה ושודדי הסוסים; חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס וחסמבה וילדי ההפקר.

הם יצאון לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "ידיעות אחרונות".

 השניים הראשונים שימשו כבסיס למחזמר, ואילו השלישי והחמישי שימשו כל אחד כבסיס להצגה ולסרט קולנוע. חמשת הספרים יצרו את התבנית לספרים הבאים בסדרה, שהיו וריאציות על הנושא. עם חלוף השנים הלך הגיוון והצטמצם.

'חסמבה' זכתה להצלחה גדולה מאוד, אף שלא הצליחה להתחרות ב'טרזן', סדרה שזכתה בקרב הילדים להתעניינות עצומה (אך מוסינזון הסתפק במה שאמר בנו עידו, 'כל הילדים אומרים שחסמבה טוב פי מיליון מטרזן!', משפט שהוכנס על-ידי הסופר הגאה לספר הרביעי בסדרה, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס.

 

).

 

כל ספרי 'חסמבה' עוסקים בנושאים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל.

  

בשני הספרים הראשונים נאבקים החסמבאים בכובש הבריטי, המוצג כטיפש, יותר מאשר כמרושע, והחל בספר השני בסדרה גם בארכי-אויב הנצחי, העבריין היהודי אלימלך זורקין, אותו הם פוגשים לראשונה בבית הסוהר אליו הושלך ירון זהבי על-ידי המשטרה הבריטית. זורקין אדיר הכוח ממיט צרות על ראשו של ירון, אך לבסוף מובס בידי אביו של ירון, המסגר השרירי, והחסמבאים יכולים להתפנות לעניינים החשובים יותר: מאבק במפקד המשטרה הבריטי ג'ק סמית ובעוזרו המטופש תומפסון. כבדרך אגב מתגלה לקורא שלזורקין יש שני אחים נוספים, זרח וירוחם, הדומים לו כשתי טיפות מים.

הם ידעו שאלימלך זורקין אינו מחבב הלצות, ולכל מרידה יש רק פרוש אחד: התגרות בגורל. זורקין היה אדם אכזרי וללא כל נקיפת מצפון.

(חסמבה וילדי ההפקר, 1951

 

הנבל הידוע ביותר של סדרת חסמבה אלימלך זורקין חוזר בספר השלישי, שאויר על-ידי שמואל כץ, חסמבה ושודדי הסוסים (1950), שם הוא משתף פעולה עם מסתננים ערבים בגניבה מקיבוץ רגבים. ההרפתקה בספר זה מתרחשת בחופש הגדול, לאחר מלחמת השחרור, 'בה הכתה ישראל בשבע מדינות ערב ונצחה אותן'. חבורת חסמבה מתגייסת לעזרת הקיבוץ ומשתלבת בהווי החיים השיתופיים שם. לאחר מרדף גדוש הרפתקאות מרתקות, הם מבריחים את השודדים ולוכדים את זורקין כדי להביאו למשפט: 'יש משפט במדינת ישראל, והאדם הבזוי אשר מכר את נפשו בעבור בצע כסף ובגד בעמו והתחבר אל המסתננים, עוד יבוא על ענשו. אל נשים עצמנו שופטים. אלימלך זורקין יובא לסוהר, ולא יהין איש להרים ידו עליו'.

ספר זה הומחז והוסרט, ובגרסה הקולנועית ספי ריבלין הוא הפושע הקומי, זורקין.

אגב, בספר זה פוגשים החסמבאים לראשונה את 'הנער הנריקו ממרוקו, אשר פוצץ את תותחי המצרים בבקעת-יואב אשר בנגב', ואשר הופיע כבר בסיפור נפרד של מוסינזון שפורסם ב'דבר לילדים', הנער ממרוקו, שם הוא נחלץ לעזרת יחידת צה"ל במאבקה בערבים ('דבר לילדים', כרך כ' [1950], חוברות 42-33). החסמבאים פוגשים אותו בקיבוץ רגבים ומציעים לו להצטרף לחבורתם, אך הנריקו דוחה בנימוס את ההצעה, בנימוק שעליו לעבוד במשק: 'עבודת יום-יום אינה נופלת בחשיבותה מכל הרפתקה'. ירון מכבד את החלטתו של הנריקו, אך מציע לו להצטרף אליהם להרפתקה של שבוע שבועיים בעניין 'פעוט' שקשור לאוצר המלך הורדוס, והנריקו מתלהב ואומר שייתכן שיוכל להשתחרר לכמה ימים מסידור העבודה של הקיבוץ. אך, כידוע, בקיבוץ סידור העבודה קודם לכל ואנו פוגשים אותו שוב רק מאוחר יותר. 

שלא כמו הנריקו, זורקין הנבל מופיע שוב כבר בספר החמישי, אחד מן המפורסמים שבסדרה, חסמבה וילדי ההפקר (1951); החסמבאים נאבקים לשחרר מידי זורקין חבורת ילדים שהוא דרדרהּ לחיי פשע. גם ספר זה הוסרט, בשם "חסמבה ונערי ההפקר "( 1971)  אלא שעתה זורקין הוא זאב רווח, והפעם הוא מוצג כפושע ערמומי ומאיים, כיריב ראוי לחסמבאים.

בניגוד לצפוי, זורקין ואחיו חוזרים לאיים על החסמבאים רק עוד פעם אחת, אחרי הרבה שנים, בגלגולה השני של הסדרה.

 

"שמעתם קול צחוק העולה ממרומי הבית? ובכן, המפקח על כל מסתרי הבית הזה הוא מטורף אחד כבול בכבלים. מגישים לו אוכל כמו לכלב, והוא מקבל הוראות לפי הפנסים הצבעוניים הנדלקים בלוח הקבוע למראשותיו."

"כלומר, כל פנס צבעוני הוא סימן הוראה אחר?"

"כן. יש באפשרותו לראות את המתרחש בכל חדר וחדר בבית הזה. הוא הממונה על הקלטת השיחות. עליו ללחוץ על כפתור, ומיד ייקלט כל רחש. המִתקנים המיועדים לכך סודרו מקודם. אכן, המלון המסתורי הזה הוא ההמצאה של מהנדס מוכשר ביותר."

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951). 

 בינתיים התמודדו החסמבאים עם איומים אחרים, שמספר לספר נעשו גרנדיוזיים יותר. אכן, בספרים הראשונים התעמתו החסמבאים 'רק' עם נציגי המשטרה הבריטית או עם פושעים קטנים, אם כי מאיימים, כמו זורקין. ואולם, מאוחר יותר הם 'עלו ליגה' והחלו להתעמת עם פושעים בין-לאומיים מסוכנים ומתוחכמים, שנעזרו לעתים בטכנולוגיות מדהימות: עם נאצים נמלטים, עם לגיונרים ירדנים, עם סוכנים זרים וכיוצא באלו. האיום שנשקף מאויבים אלו גם הוא הלך והתפשט, עד כדי ניסיונות למחוק מהמפה חלקים שלמים מישראל, או אף את ישראל כולה.

 פעילות מתוחכמת זו מתחילה בספר הרביעי, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (1951), שאוייר על-ידי מ. אריה; הילדים נאבקים בחבורת פושעים בין-לאומית מתוחכמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ובראשם פושעים ערמומיים במיוחד בשם דמוקליטוס ושליחו ג'ורג' מנסור, שלכאורה מנסים לגנוב מישראל אוצרות ארכאולוגיים (הארכאולוגיה עוררה אז בישראל עניין אובססיבי כמעט, בעיקר אחרי גילוי המגילות הגנוזות). אבל בהמשך העלילה מסתבר שג'ורג' מנסור ודמוקליטוס הם בעצם 'מרגלים, שמוסרים ידיעות על המתרחש בצבא-הגנה-לישראל למפקדת המעוניינת בכך', והם גם האחראים על פיצוץ שאירע במטוס. ספר זה הוא האב-טיפוס לספרים המאוחרים, ששילבו בעלילה הרבה המצאות טכנולוגיות. שם גם נפגשו החסמבאים לראשונה עם ידידם, הסוכן החשאי האמיץ הומר אובריאן, ששמו האמיתי היה ראובן כרמלי, שמלבד תחושת השליחות הלאומית שהוא חדור בה, היה לו גם עניין אישי בפרשה – אחיו הטייס נשבה בידי המרגלים הנוראים.

בספר השישי בסדרה, חסמבה והסוד הגדול (1953 [?]) אותו אייר שמואל כץ, אנו נתקלים שוב בהנריקו, אותו הותרנו בספר השלישי כשהוא שוקל כיצד ומתי יוכל לחבור אל החסמבאים בהרפתקאותיהם. הפעם מתגייסים החסמבאים להגן על בחורים שמחפשים מים בנגב וסופגים התנכלויות מצד כנופיות של מסתננים. בספר זה מתגלגל לידיו של ירון זהבי כרך עבה של העיתון 'דבר לילדים', ובו סיפור גבורתו של הנריקו, המתאר כיצד הנריקו הסתנן לשורות האויב ושב משם עם מידע חשוב מאין כמותו. למעשה, סיפור זה מצוטט במלואו מ'דבר לילדים' החל בפרק חמש ועד פרק ארבע-עשרה, אז גם מתברר כי הנריקו נוצר עמו סוד: הוריו נהרגו בפרעות, ולכן הפך להיות ילד חוץ 'פרוע לשמצה' בחברת הנוער בקיבוץ. ירון המוגבל ברגלו מרותק למיטתו ונוטל בידיו את הסיפור מ'דבר לילדים'. הוא כה מתרשם, עד שהוא מציע כי הנריקו יהיה מפקד החברוה בזמן היעדרו.

 

בספר השביעי בסדרה, חסמבה באזור המסוכן (1953 [?]), שאויר גם הוא על-ידי שמואל כץ, הנריקו לוקח חלק בהרפתקאות החבורה החל מן העמוד הראשון, ואכן מחליף את ירון שנזקק לניתוח. החבורה נפגשת עם 'נשר המדבר', גבר ערבות מחוספס, 'אלמוני המתגורר בין ההרים בואכה ים-המלח, רוכב על סוסו ב'מעלה העקרבים', יורד ל'מכתש הגדול", מופיע לפתע באופק ואחר נעלם כלעומת שבא. 'נשר המדבר' חי בנגב בגלל אידאולוגיה: 'יותר מדי יהודים יושבים בתל-אביב ובערים אחרות ופחות מדי יושבים בנגב. אנחנו ממשיכים להיות יושבי כרכים, כפי שנהגנו בגלות'. בספר זה נלחמים החסמבאים בחבורת ג'-א-ק שמתכננת לפוצץ כמה משאבות ובארות מים בנגב ולהניח מוקשים בדרכים המובילות לאילת. החסמבאים נתפסים ונכלאים בצוללת של חבורת ג'-א-ק. רגע לפני התפוצצות הצוללת הם נחלצים ממנה, חוץ מרפאל כדורי, שמוצא את מותו בים: 'רפאל כדורי שילם בחייו עבור נאמנותו ל'חסמבה' ולמדינת ישראל […] ומצא מנוחתו בין גלי הים המלחכים את חופי ארצנו'.  היה זה החסמבאי השני והאחרון שנהרג אי-פעם בעת מילוי תפקידו. מכאן ואילך החליט מוסינזון לוותר על מאפיין ריאליסטי זה.

בספרים השמיני והתשיעי בסדרה נלחמים החסמבאים בכנופיות הלגיון הערבי.

חסמבה בשבי הלגיון הערבי

הספר השמיני, חסמבה בשבי הלגיון הערבי (1952), נפתח ביום השנה למותו של רפאל כדורי בבית הקברות הישן בתל-אביב. בהזדמנות זו מבשר ירון לחבריו כי 'נשר המדבר' מבקש את עזרתם בגילוי עקבות בנו האובד ששהה בכפר-עציון בשעת נפילת גוש עציון ושבוי, ככל הנראה, בידי אחד משבטי הבדואים השוכנים בין חברון לים-המלח. החסמבאים מחליטים להירתם לעזרתו, ובהזדמנות זו גם להדליק נרות חנוכה בקבר רחל, במערת המכפלה ועל הכותל המערבי, כי 'רבים לא זכרו ולא העלו בראש מחשבותיהם את קדשי ישראל הנמצאים בידי זרים'. ואכן, בסוף הספר ירון זהבי ניצב על הכותל המערי, מדליק נרות חנוכה ושר את ההמנון. בינתיים, נשבה 'נשר המדבר' בידי הלגיון.

 

הרפתקאות החבורה ממשיכות בספר התשיעי בסדרה, חסמבה במערות טורקלין (1953). החל בספר זה ואילך הפך מ' אריה למאייר הקבוע של הסדרה. איוריו היו ספוגי פעילות ('אקשן') יותר מהאיורים הקודמים.

 

הסדרה הגיעה לשיאה בטרילוגיה שכללה את הספרים מספר 12-10 (1954-1953). בטרילוגיה זו מתמודדים החסמבאים עם שתי חבורות שלמחבלים הזוממים להרוס את חיל האוויר הישראלי, וכבר הפילו או גרמו להתרסקות של חמישה מטוסים בתוך חודש. \

בספר "חסמבה והמרגלים בחיל האוויר " ( 1953) לומדים החסמבאים להטיס מטוס בשדה התעופה הצבאי '79 איקס'. במהלך העלילה נעלמים החסמבאים ורק אהוד השמן נשאר.

חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים / י מוסינזון

הוא יוצא לחפש אחריהם בספר הבא, חסמבה בצפרני פלורנט והקיקלופים (1954), אף שאביו מבקש ממנו לפרוש מהחבורה כדי לגשת לבחינות ולהשלים חומר לימודים שהם החסירו בשל הרפתקאותיהם, כדי שיצליח לעלות כיתה. הוא מוצא אותם כלואים אצל כנופיית הקיקלופים המרושעים והקוף הענק פלורנט.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה

לבסוף, בספר מספר 12, חסמבה והאלמוני במסכה השחורה (1954), אהוד מצליח לשחרר אותם ולהגיע אל המנהיג המסתורי של הכנופייה, 'האלמוני במסכה השחורה', היריב שהוא אולי הנורא מכל יריבי חסמבה מאז ומעולם; אז הוא מגלה שמדובר בנאצי מצולק בשם פון בילוב. בטרילוגיה זו ובאויב המסתורי והמפחיד באמת, האלמוני במסכה השחורה, יצר מוסינזון שיא של מתח, בהשוואה לכל מה שכתב קודם לכן.

בסוף המהדורה הראשונה של ספר זה (האחרון בהוצאת טברסקי) פרסם מוסינזון נספח קצר על סדרת חסמבה חדשה. הסיבה: 'הזאטוטים החסמבאים התבגרו בינתיים […] נכנסו לתיכוניים ונעשו גדנ"עים […] בקצרה, הגדיים נעשו תיישים'. מכאן משתמע שכל ההרפתקאות שסופרו עד כה עסקו בילדים בגיל בית הספר היסודי!

הספר הבא בסדרה היה חסמבה במארבי הגבול (1955), ובו מסופר כיצד ירון זהבי נתפס על-ידי מרגלים ערבים, זמן-מה לאחר ששוחח עם הרמטכ"ל משה דיין. מוסינזון אהב לשלב בסדרה דמויות ידועות מעולם הביטחון הישראלי, וכך לחזק את אמינותן של העלילות. כדי לחזק את האמינות עוד יותר, הספר כלל נספח ובו שפת מרגלים.

הספר הבא בסדרה היה חסמבה בקרבות רחוב בעזה (1957), ספר שאייר עמירם תמרי. חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באזור. המהדורה הראשונה כללה נספח שהסביר שהעיכוב בהוצאת הספר קשור למבצע סיני ב1956-.

ספר מרתק במיוחד הוא הספר ה15- בסדרה, חסמבה במסתרי ניו-יורק (1958); מסופר שם כיצד ירון זהבי שב ונעלם למשך כמה חודשים, עד שהחסמבאים נתקלים בתמונתו במוזאון בניו-יורק. העלילה מותחת במיוחד ועוסקת במרגלים שמנסים להשיג המצאה סודית של מדען יהודי אמריקני. גם בספר זה ניתן לראות את אחד משיאיה של הסדרה.

החסמבאים חוזרים עוד פעם אחת, בספר מספר 16, חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני (1959), שבו הם חוקרים תעלומה מוזרה במנזר נוצרי אורתודוקסי.

לאורך כל התקופה ההיא ספגה 'חסמבה' התקפות ארסיות מצד מבקרי ספרות שונים, שקוננו על כך שהיא 'משחיתה' את בני הנוער בערכים 'קלוקלים'. החוקר אוריאל אופק (יריבם הגדול של סופרי הספרות הקלה לילדים) התלונן על הסטריאוטיפיות המאפיינת את הסדרה; היא מחלקת את העולם לטובים ולרעים, והטובים תמיד מנצחים את הרעים. כן נשמעו תלונות על הזלזול המשתקף בסיפורים ביחס לסמכות ההורים והמבוגרים, שלא לומר ההתעלמות ממנה; הילדים מוצגים כמי שעולים בכל דבר על המבוגרים, אנשי צבא ושוטרים, ובוודאי על הפושעים והמחבלים. היה אף מי שהשווה בין החסמבאים לבין 'תנועות נוער מסוימות בחו"ל שנטלו לעצמן רשות לאכוף את החוק בלי להתחשב בשלטונות הלגיטימיים'.

באוקטובר 1957 המליצה 'ועדה לעריכת קטלוג של ספרי קריאה לתלמידים', שמונתה בידי משרד החינוך, לכלול את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הפסולים לקריאה, לצד ספרי טרזן, קרל מאי, ספרי אבנר כרמלי וסדרת 'ילדי העיר העתיקה' של חיים אליאב. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהספרים האלו היו מקובלים על הילדים, הוצע שספריות בתי הספר בכל-זאת יחזיקו ארבעה ספרים מכל אחת מן הסדרות הללו. מוסינזון, מצדו, הגן על חסמבה בטיעונים דומים לאלו שהעלו אוהדי סדרת הבלשים על תדהר, וטען שספרי חסמבה עשויים לעודד את המודעות הלאומית של הנוער ואת המעורבות בשמירה על הארץ ובמאבק בפשע. הוא גם גרס כי ביום מן הימים ישמשו ספרי חסמבה ללימוד תולדות המדינה, שכן יש בספרים האלו תרומה להבנת ההיסטוריה, אורחות החיים, ההרגלים ודפוסי המחשבה של השנים שבהן הם נכתבו.

דומה שהתנגדות המחנכים לסדרה דווקא עודדה את פרסומה בקרב הקוראים הצעירים; הם המשיכו לקרוא בשקיקה אדירה את עלילות החבורה מהמערה החשמלית שליד חוף הים של תל-אביב. לסדרת 'חסמבה' נוצרו עשרות חיקויים, וכולם עסקו בעלילותיה של חבורת ילדים נועזת הנאבקת בעולם הפשע ובעולם הערבי: סדרות כגון 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (שהיא במידה רבה פרודיה על חסמבה) וסדרת 'האמיצים' מאת אותו סופר; 'ילדי העיר העתיקה' מאת חיים אליאב, 'חבורת נחשון' מאת צביה גרנות, 'חבורת המרובע הכחול' מאת עידו סתר, 'חבורת חבועוז' מאת חיים גיבורי, 'חבורת הגדנ"עים' בספריו של רפאל סער, ועוד סדרות אחרות. מכאן נראה ש'חסמבה' יצרה סוגה חדשה בספרות הילדים העברית.

בסיום הספר ה16- בסדרה הובטח שבקרוב יופיע הספר הבא, חסמבה בשרות הריגול הנגדי. אך חלפו שנים עד שספר זה יצא לאור, ובכל אותה עת, בעולם האמיתי ובעולם החסמבאי, התחוללו שינויים גדולים מאוד.

חסמבה

לחבורת חסבה קם דור חדש.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

נספח :העברי החדש

 

'ניסיתי ללמד אותו שיר-געגועים ארמני, שאותו מרבים בני עמי המפוזרים בכל קצווי תבל לשיר בהיזכרם במולדם, אולם לא עלה בידי.'

'גורדיאן קרא באוזני את שירו של גאבורק: 'העגור החוזר לקנו' […]

בעופך תשא על כנפיך

עפר ארמניה…

ראית גורל ארמניה, שמעת קול המגורשים

ממולדתם, הנודדים המסכנים,

קוראים: הביתה! הביתה…!

[…]

… גם אם המות בלתי נמנע,

מוטב אמות בין עשבי המולדת

הנעים ברוח'.

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951)

 יגאל מוסינזון נולד בארץ, במושב העברי הראשון עין-גנים, ליד פתח-תקווה. הביוגרפיה שלו היא גם הביוגרפיה של מדינת ישראל. הוא היה חניך המוסד החינוכי 'בית-אלפא' במשמר העמק, בוגר בית הספר החקלאי 'בן-שמן', חבר קיבוץ נען, מראשוני הפלמ"ח ומאסירי לטרון. במלחמת השחרור היה קצין בחטיבת גבעתי. הוא היה רועה צאן, במאי, פועל מחצבה, קצין ושופט בצבא, מורה בקולג' בפילדלפיה, פועל בנין בניו-יורק, קצין תרבות ודובר המשטרה.

מוסינזון היה גם בין היוצרים הפוריים ביותר שקמו בארץ, ולמרות שכתב גם ספרות פופולרית, היה סופר מוערך וזכה לפרסים רבים ולשבחי הביקורות. אפילו המבקר המחמיר ברוך קורצוויל, כתב עליו שהוא 'כשרון. בעל סגנון מזהיר; הוא רואה ומרגיש שלא באופן רגיל; וכל זה, בצירוף שפתו העשירה והמוסיקלית'. ישראל זמורה כתב עליו כי 'אין כל ספק כי ניתן לנו משהו מן העברי החדש שבארצנו', ואברהם שאנן מנה אותו בשורה אחת עם יזהר ושמיר: 'שלשתם כאחד נותנים חלקם לציור נופם, אקלימם הנפשי ועולמם הרוחני של חיינו החדשים'.

לצד ההרפתקאות המסעירות שגולל בספרי סדרת 'חסמבה', הקפיד מוסינזון להעשיר את קוראיו בידע נרחב על מיטב תרבות העולם, וכל זאת בעברית העשירה, המדויקת והצלולה שלו. עולמו התרבותי של מוסינזון, כפי שעולה מספרי חסמבה, היה מקיף ביותר וכלל סיפורים מהמיתולוגיה הקלסית, ארועים מההיסטוריה העולמית והמקומית, ספרות העולם ושירה (אלתרמן היה, כנראה, בין המשוררים החביבים עליו), מוסיקה, אמנות, תרבות קולינארית, ציוני דרך בהתפתחות הטכנולוגיה והמדע, וניכרת בו אהבה גדולה לארכאולוגיה. 

 

– היודעים אתם מי היה האיש שטס הראשון […]

– אני מתכוון לדדלוס – אמר ראובן כרמלי. – דדלוס היה אדריכל ופסל יוני מפורסם שנאלץ לברוח מפני מינוס מלך כרתים. הוא התקין לעצמו ולבנו איקארוס כנפים והדקן לגופו בשעוה. דדלוס הגיע בשלום לסיציליה ואילו בנו איקארוס לא נזהר והתקרב יותר מדי לשמש. השעוה נמסה בחום, ואיקארוס נפל המימה וטבע […]

– ואחר-כך באו הכדורים הפורחים של האחים מונגולפיה בצרפת, – המשיך ראובן כרמלי.

(חסמבה ואוצר-הזהב של המלך הורדוס, 1951)

 

יגאל מוסינזון היה, בעצם, מראשוני מלכי הטריוויה. בספריו שזורות שאלות טריוויה רבות, שהוא גם ממהר להשיב עליהן בתשובות תמציתיות ומדויקות להפליא:

 

-מי היה הטייס הראשון שהציל את חייו בעזרת מצנח בקפצו מכלי-טיס? […] 

– בשנת 1808 קפץ הפולני ז'רומסקי בעזרת מצנח מכדור-פורח בוער וכך הציל את חייו.

(חסמבה ומרגלים בחיל-האוויר, 1953)

 

– מיהו קלוביס? […]

– קלוביס בנה ראשון את ה'לובר' במאה החמישית.

(חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!!, 1983)

 

פרט מעניין נוסף שניתן למצוא בספרי הסדרה הוא השילוב של שפות זרות בסדרה, ובמיוחד השפה הערבית. למוסינזון היתה עמדה מגובשת בעניין, כפי שירון זהבי מסביר לחבריו החסמבאים, אחרי שהוא מבקש מהם ללמוד ערבית:

 

אנו חיים בסביבה שיש בה מיליוני ערבים, ויבוא יום ונוכרח למצוא שפה משותפת עמהם. השפה היא גשר המקשר בין עם לעם ובין אדם לאדם.

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952)

 

כך לומד הקורא מילים ופתגמים שלמים מן השפה הערבית: 'מא תקול פול תא תחוט פיל עודול' ('אל תאמר פול לפני שהכנסתו לשקים'), או: "אל עג'לה מן אל שיטאן ואל תאני מן אר רחמן' ('הפזיזות מן השטן, והמתינות – מן הרחמן'), ועוד ועוד. אך נראה שמרבית קוראיו של מוסינזון לא הפנימו את המסר של מוסינזון, ורובנו לא יודעים כיום ערבית.

 

 

 

 

 וראו גם :

אז איפה הןם החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

אתר חסמבה של אורי קציר

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

חסמבה בויקיפדיה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רם  ביום אוקטובר 29, 2010 בשעה 8:01 pm

    עבודה נפלאה.

  • עמית חגי  ביום דצמבר 11, 2010 בשעה 11:16 am

    סדרה מצחיקה מאוד אני מאוד אוהבת אותה !!!! אני הכי מזדהה עם אהוד השמן!!

  • מספר 666  ביום ינואר 17, 2012 בשעה 10:27 pm

    מאה וחמישים אלף ,זה מספר העותקים ,המרשים יש לאמר ,שנמכרו בשנה החולפת מספרי "חסמבה "שהוציאה לאור ידיעות ספרים מחדש. מסתבר שגם בעידן הפייסבוקי נטול מנדט בריטי הקוראים הצעירים בישראל להוטים לעקוב אחר חבורת הקוראים של יגאל מוסינזון שנאבקה באויבי המדינה ובעולם הפשע. משפחת מוסינזון בעלי הזכויות על הספרים אף קיבלו ב-25.12 מהוצאת ידיעות תעודת יהלום על מכירות עשרת הספרים הראשונים בסדרת ספרי "חסמב"ה.ההצלחה הזאת אינה מובנת מאליה .לפני עשור הוציאה כינרת לאור את חמשת הספרים הראשונים בסדרה ,אך המכירות היו אכזבה גדולה.בלי קסמים ובלי צנזורה הצליחה ההוצאה המחודשת של ספרי חסמבה לסחוף את הקוראים הצעירים בישראל.
    והנה הסיפור .
    חסמבה ,ספרי יהלום
    http://www.yekum.org/2012/01/%d7%97%d7%a1%d7%9e%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9d/

  • מספר 666  ביום ינואר 17, 2012 בשעה 10:28 pm

    איש התקשורת הוותיק ירון לונדון ידוע גם בזכות העובדה שהוא המודל לדמותו של ירון זהבי מפקד חבורת חסמבה.
    אך זהו זיהוי שירון לונדון עצמו אינו מתלהב ממנו כלל והוא ניסה להדחיק אותו לאורך השנים.
    והנה הראיון המקיף ביותר עימו אי פעם בנושא זה.
    ראו
    ירון לונדון נגד ירון זהבי
    http://www.yekum.org/2012/01/%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%94%d7%91%d7%99/

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: