היסטוריון הקריקטורות של ישראל : על דן פתיר

 

גרסה של ראיון זה הופיעה באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

במסגרת פסטיבל הקומיקס והאנימציה אנימקס שהתקיים בסינמטק תל אביב התקיימה גם תערוכת נתב"ג 2011 , שהציגה 28 עבודות איור וקריקטורות של יוצרים שונים על מייסד המדינה דוד בן גוריון. האוצר, דן פתיר, איגד מגוון רחב של עבודות מחלוצי המאיירים בארץ ועד בני ימינו, כולם נותנים את האינטרפרטציה שלהם לדמות "הזקן".

בן גוריון על פי יונתן וקסמן

זוהי התערוכה הראשונה אי פעם של קריקטורות שכולה בן גוריון. כמאה מיצגים, כשלושים יוצרים, עשר עבודות מחו"ל, כמה מהן משל הטובים והגדולים מכולם, מארצות הברית, בריטניה וצרפת. יוצרים שראו את בן גוריון פנים אל פנים, וכך גם איירו אותו, אישים כמו אריה נבון, דוש, זאב שמוליק כץ ובס. וגם יוצרים צעירים יותר מדורו של בן גוריון. בין האמנים המציגים: אלנבוגן, אנגלמאיר, בוריס ארנבורג, מורן ברק, מושיק גולסט, איתמר דאובה, יונתן וקסמן, גיא חרל"פ, שלמה כהן, אבי כץ, דניאלה לונדון-דקל, מושיק לין, גיא מורד, מיש, נעם נדב, נוסקו, אנדי צ’אושו, אורי פינק, צחי פרבר, שי צ’רקה ומישל קישקה. ועוד רבים וטובים שמתוך מה ששאבו מקריאה וממבטי-חקר ששלחו לעבר העבר, תרמו חלק נכבד לאסופה המוצגת בתערוכה , כתב העת של איגוד הקריקטוריסטים הישראלי "שפיץ" פירסם גיליון מיוחד המרכז את קריקטורות בן גוריון.

במסגרת הפסטיבל התקיים מפגש מחווה מיוחד הסוקר את בן גוריון בראי האיור ההומוריסטי. במפגש לקחו חלק מי שהיה מזכירו האישי של בן גוריון, הנשיא החמישי, יצחק נבון, ד"ר יריב בן אליעזר, מרצה לתקשורת ונכדו של בן גוריון, ודן פתיר, אוצר התערוכה.

וזאת הזדמנות טובה לעסוק לא דווקא בבן גוריון מושא התערוכה אלא דווקא באוצר התערוכה דן פתיר שהוא דמות מיוחדת במינה בעולם האיור והקריקטורה הישראלי. ניתן לכנות אותו בתור "ההיסטוריון של הקריקטורה הישראלית ".

דן פתיר שהוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובמדע המדינההוא איש ידוע ומפורסם בתקשורת הישראלית הוא היה בין השאר עיתונאי בעיתון "דבר" פרשן מדיני בגלי צה"ל י "ור אגודת העיתונאים בל אביב מנכ"ל יוזמות קרן אברהם. עורך ראשי של Justice – רבעון הארגון הבינלאומי של משפטנים ועורכי דין יהודיים. חבר במליאת מועצת העיתונות, במועצת הקולנוע וחבר מייסד של דירקטוריון הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובהנהלת אגודת הידידות ישראל-ארה"ב. היה עמית מחקר ב- American Enterprise Instituteובמרכז למחקרים בינלאומיים ואסטרטגיים בוושינגטון. שימש יועץ תקשורת, דובר לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין ודובר בשגרירות ישראל בוושינגטון. ". שימש חבר הנהלה במספר ארגוני תקשורת ציבוריים.

אבל יש תחום אחד שבו הוא אולי ידוע פחות חוץ מליודעי דבר אבל תחום שהוא מרכזי עבורו ,דן פתיר הוא המומחה הגדול בעולם לתחום הקריקטורה הישראלית. הוא מארגן והאוצר הראשי של תערוכות הקריקטורות שהוצגו לאורך השנים ( לא פחות מ- 15 כאלו ) ובימים אלו כאמור הוא עוצר תערוכה נוספת בנושא ,על דוד בן גוריון וכותב ספר על הקריקטורה הישראלית .

ולהלן ראיון עם איש רב פעלים זה.

 אלי :איך היגעת לעיתונות ?

פתיר : עוד מילדותי הייתי שולח חידות לעיתוני ילדים כמו דבר לילדים ומשמר לילדים. אז אפשר לאמר שחיידק העיתונות תפס אותי כבר אז.

אחר כך נכנסתי לעיתונות המבוגרים ותחילה ככתב ספורט . מ-1951 ועד 1954 הייתי כתב ועורך ספורט. אגב לידיעתך גם נישא צ'כיה בנש החל ככתב ספורט וכך גם רוב העיתונאים שהיה מקובל שהם מתחילים את הקריירה שלהם בהשתפשפות ככתבי ספורט.

אלי : ולמה הפסקת ?

פתיר : כי היגעתי לשיא ב-1954 הייתי באליפות העולם בכדורגל ,וידעתי אחרי זה אין כבר יותר אירועים בספורט שיכולים לעניין אותי .היגיע הזמן לחפש משהו חדש.

באותו הזמן היכרתי את הסופר המפורסם אז ריצ'רד רייט שכתב ספרים על חיי השחורים בארה"ב והוא ביקש שאתרגם לו הצגה שאליה הלכנו.תוך כדי השיחה התברר לי שריט הוא ידיד של פוליטיקאים בכירים בצרפת והצלחתי להשיג דרכו רעיון עימם . וזה היה עבורי כרטיס הכניסה לעיתונאות המכובדת הנחשבת הרצינית הפוליטית . אני הראיתי שאני יכול לעשות דברים גם מחוץ לעולם הספורט

.צעד מכריע באמת בחיי כעתונאי היה כאשר הצטרפתי לשירות שידורי הבי בי סי בעברית בלונדון . הייתי שם שלוש שנים משדר מידי יום ביומו במשך חצי שעה , וזה היה עבורי בית ספר שאין ערוך לו לעיתונאות מכל הסוגים . שם בין השאר הייתי משדר שידורי ספורט לישראל עם ניסים קיוויתי לעתיד שדרן ספורט מפורסם . וחוץ מזה הייתי מפרסם כל מיני כתבות על לונדון עבור העיתון"דבר". ותוך כדי שהותי שם יצא לי להכיר כמה קריקטוריסטים ידועים עבדו בבריטניה כולל קריקטוריסט יהודי הונגרי בשם "ויקי" שהיה ידוע בעפרונו המושחז והרשים אותי מאוד.

כמובן כבר הכרתי אז קריקטוריסטים ישראלים כמו זאב ודוש אבל אני לא בטוח שעד אז הבנתי באמת איזו השפעה תקשורתית יכולה להיות לקריקטורות . עבורי זה היה כמו כניסה לעולם חדש.ואולי אז נוצר העניין הרציני שלי בקריקטורות וההבנה שהן יכולות לשמש ככלי אפקטיבי של תקשורת לא פחות ואולי הרבה יותר מכל כתבה עיתונאית.חזרתי לארץ ב-1961 והתחלתי לעבוד ככתב לענייני מפלגות. וזאת הייתה עבורי הזדמנות ליצור קשרים עם כל מיני פוליטיקאים ,קשרים שהתגלו כרבי ערך בעתיד . בין השאר היכרתי את גולדה מאירוהיא שלחה אותי לעבוד כקצין עיתונות של השגרירות הישראלית בוושינגטון.

עבורי זאת הייתה תקופה מעניינת מעין כמוה ,זה היה מיד אחר רצח הנשיא קנדי כאשר כל ארה"ב סערה וגעשה והיה מרתק לצפות בכל זה ממקור ראשון .באתי לשם לשנה אבל האריכו לי לשנתיים.ושם למדתי את הערך האדיר של התעמולה ובראש ובראשונה של הקריקטורה ואת עוצמתה שכמעט לא תיאמן . היכרתי שם את הקריקטוריסטים של עיתונים ידועים כמו "הוושינגטון פוסט." ואגב כך גיליתי שיש הבדלים מהותיים בארה"ב בין הקריקטורה הפוליטית שהיא בדף מאמרי המערכת והקריקטורות הכלליות . התידדתי עם קריקטוריסטים ידועים שהיו ידידי ישראל.

אבל לצערי גיליתי שיש הרבה מאוד קריקטוריסטים שהם הדבר הרחוק ביותר מידידי ישראל או היהודים ,ולעניות דעתי הנזק שהם יכולים לגרום וגרמו הוא עצום.אז התחלתי להיות מודע לקריקטורות הערביות שהן בעלות אופי אנטישמי מובהק ויש להן מסרים מסוכנים מאוד.הבנתי אז שחלק חשוב מהמערכה התיקשורתית הוא גם התמודדות בקריקטורות ובעזרת קריקטורות

בנתיים שהיתי שוב כקצין עיתונות בארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים וזאת הייתה תקופה שבה הייתי מתעמת ללא הרף עם נציגי הערבים ותועמלניהם.אחרי מלחמת יום הכיפורים הצטרפתי ליצחק רבין אז ראש ממשלה כדובר וקצין תקשורת . . והתאמנו מאוד זה לזה.

אחרי עלייתו של מנחם בגין כראש ממשלה הופתעתי כאשר הוא ביקש ממני להמשיך בתפקידי ולעבוד עבורו עד שימצא מחליף.הסכמתי בתנאי שאעבור רק עבור הממשלה ולא עבור מפלגה.

הוא כנראה לא מצא לי מחליף מאחר שעבדתי עבורו ארבע שנים …

וזה היה עבורי זמן של סיפוק עצום כי השתתפתי בשיחות השלום עם סאדאת .

עזבתי לאחר מערכת הבחירות ב1981 ובין השאר עבדתי עבור מדינה זרה שנציגיה ביקשו שאדריך אותם ביצרית מערך תקשורתי לראש הממשלה שלהם

מאז אני עוסק רבות ב"קרן אברהם" שייסדתי שמטפלת בפיתוח היחסים בין יהודים וערבים בישראל על בסיס שוויון אזרחי .עבדנו עכל שורה של פרויקטים חינוכיים תרבותיים וחקלאיים בקרן זאת על בסיס הכרזת העצמאות שמדברת על שוויון של האזרחים במדינה.

דן פתיר מתרגש למצוא את האורגינאלים של אריה נבון

 אלי : למה אתה מתעניין כל כך בקריקטורה הישראלית ?מה הדבר שמושך אותך בה ?

פתיר : הקריירה שלי היתה של איש הסברה. ועוד לפני שנים רבות גיליתי את מה שלצערי הרבה אנשי הסברה רבים לא באמת הפנימו עד היום שקריקטורה אחת שווה אלף מילים ועלי כאיש הסברה לדעת להתמודד עם זה וגם לדעת לנצל זאת. הפכתי להיות חובב של קריקטורות ואספן של קריקטורות ויותר ויותר לדאוג שהקריקטורות יקבלו את המקום הראוי להם בתרבות ובתקשורת.

עד שהתחלתי לפעול בעניין הקריקטורות נחשבו תמיד לדבר שולי שחשיבותו היא כמו העיתון של יום אתמול ולא יותר. נאלצתי ללכת ולדפוק על דלתות ולאמר "רבותי יש לנו כאן אוצר תרבותי שעלינו לדעת כיצד יש לשמר אותו עבור הדורות הבאים ".

עם זאת, אני רוצה להדגיש כי לדעתי לאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהן לא קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית . אישית, שמחתי כי נמניתי עם צוות שלושת השופטים למתן פרס ישראל לתקשורת שהחליט פה אחד על מתן הפרס (1993) לאמן הקריקטורה הגדול "זאב" (יעקב פרקש). הפרס גם שידרג את מעמד הקריקטורה ויוצריה במדינה.

מזה שנים דן פתיר הוא האוצר של תערוכות הקריקטורות הפוליטיות השונות שלאגודת הקריקטוריסטים הישראליים

.פתיר : במשך שנים היצגנו תערוכות של מיטב הקריקטורה הישראלית בארצות שונות בעולם.ולדעתי הן תרמו רבות להסברה הישראלית בהראותם את החופש וגם את ההומור של הקריקטוריסט העברי במיטבו.עם זאת נכון הוא שלאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהם לא באמת קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית.בין השאר אני הייתי בין אלו שדאגו שהקריקטוריסט זאב יקבל את פרס ישראל.

 אלי: האם זה נכון שדוש כעס מאוד שהוא לא קיבל את פרס ישראל גם כן ?

פתיר: זה נכון אבל הייתה לכך סיבה .הוא פשוט לא הגיש את מועמדותו. .ואי אפשר לבחור במי שמועמדותו לא הוגשה. אין ספק שהיגיע לדוש לקבל גם הוא את פרס ישראל וחבל שהדבר לא הסתייע.אני שמח שמוזיאון הקריקטורה והקומיקס שאני נמנה על יוזמיו דואג כעת לתיקון המעוות ולכך שיוצרי הקריקטורות השונים יקבלו את הכבוד המגיע להם על יצירתם ושהקהל הרחב יבין איזה חשיבות תקשורתית הסברתית אמנותית היסטורית יש לאמנות הקריקטורה.

 אלי:על מה אתה עובד בימים אלו?

פתיר : על ספר אישי שעוסק בחווייתי מתהליך השלום בין ישראל ומצרים ושיתאר את שלביהם מנקודת מבטי .וכן אני כותב ספר על תולדות הקריקטורות בישראל ספר שיטיל אור על תחום זה שהוזנח שלא בצדק עד היום בידי חוקרי התקשורת.

ראו גם

 דן פתיר בויקיפדיה

דן פתיר מאת שי צ'רקה

תערוכת קריקטורות לסיכום 2004 .אצר דן פתיר

תערוכת סיכום 2008 שאצר דן פתיר

גיליון "שפיץ" המוקדש לתערוכת בן גוריון

תערוכת קריקטורות בן גוריון הצצה

הופיע גיליון שפיץ החדש: "נתב"ג"

דן פתיר .צייר שי צ'רקה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: