גרמניה הנאצית כסרט אימה אקספרסיוניסטי -"הסהרורים " של פול גרוסמן

הסהרורים מאת פול גרוסמןתרגמה מאנגלית: דפנה לוי, עריכת תרגום: רמי רוטהולץ, עטיפה: נאמן ורשף, 351 עמודים.ספריית מעריב ספטמבר 2011

הופיע במעריב תחת השם "מנגלה ? פרדי קרוגר!

גרמניה הנאצית כסרט אימה אקספרסיוניסטי

…בתוך החדר היו עשרות ארוניות עמוסות בצנצנות קטנות מלאות נוזלים .מבט מקרוב גילה כי בתוך הצנצנות האלה צפו גופים.מבט מקרוב עוד יותר גילה שהגופים האלה היו איברים.

אברי גוף של בני אדם.כולם מסודרים ומקוטלגים בקפידה.

…פניו כוסו לגמרי בזיעה קרה .בטנו התכווצה .הוא היה חייב להתאמץ שלא להקיא….תחושה ברורה שהוא נמצא בחלום.לא ייתכן שכל זה אמיתי .הוא הרגיש שהוא סהרורי וצריך לחזור למיטה.אבל הוא יכול לראות את המציאות משתקפת בעיניו של גייגר.

הם יצאו משם בורחים כאילו נתקלו בשדים ורוחות .

( מתוך "הסהרורים " ע' 263-264)

 

ספרו של פאול גרוסמן הוא ספר בלשי קונבנציונאלי לכאורה שהופך בהדרגה לסיפור אימה לא קונבנציונאלי בכלל. הספר מתאר חקירת רציחות מסתוריות בגרמניה שזה מיד ( בתוך כמה ימים …) תיהפך לנאצית בברלין של שנת 1932.

גרוסמן הוא עיתונאי בעל עניין מיוחד ברייך השלישי ומלחמת העולם השנייה שבין השאר כתב מחזה בשם "המנודה " על חנה ארנדט ומשפט אייכמן .זהו ספר המתח הראשון שלו והוא זכה לתשומת לב רבה עם פרסומו ובצדק.

הספר שייך לתת ז'אנר מיוחד שצובר פופולאריות בשנים האחרונות :תעלומות רצח המתרחשות בעולם הדקדנטי והרצחני של השלטון הנאצי. אפשר להזכיר בהקשר זה את ספריו של פיליפ קר על אותו הנושא"הפושע החיוור " שגם הוא עסק במאבקו של בלש בכוחות מיסטיים שונים הקשורים למפלגה הנאצית של שנות השלושים.

אלא שבעוד שספרו של קאר נוטה להישאר בז'אנר "הפילם נואר" הקונבנציונאלי יותר המבוסס ישירות על ספריו של רימונד צ'נדלר המתאר את הבלש הציני הנלחם בממסד ( נאצי ) מושחת ומרושע , גרוסמן כבר נוטה ישירות לכיוון ז'אנר האימה שהוא ז'אנר שונה למדי.אבל בהחלט מתאים לתקופה ולנושא.המימסד שהוא בנתיים רק תנועה תת קרקעית אפלה אינו רק מושחת ואינו רק מרושע. הוא מפחיד ומפלצתי עם מה שהוא מתכנן לעשות ברגע שישיג כוח.

גרוסמן מעדיף לחזור לימי הראשית של השלטון הנאצי כאשר טיבו עוד לא היה ברור ורק החל להיחשף וחשיפתו דורשת גם היא עבודה בלשית .

הגיבור של הספר שוטר יהודי בשם קראוס הוא בלש קשוח גיבור מלחמה מעוטר הוא הפך לסלבריטי מאחר שזה עתה פתר תעלומת רצח השל אוכל ילדים פרשיה שמזכירה את פרשת הרצח האמיתית של פטר קורטן הרוצח מדיסלדורף מאותם שנים שהוסרטה בסרט המתח M של פריץ לאנג.

כעת הוא חוקר תעלומת נערה נרצחת שנמצאה צפה בנהר שעליה ביצעו ניסויים רפואיים כמו אלו שבסרטי האימים שגרמניה היא בירתם: חדר הזוועות של דוקטור קליגרי ,הנוספראטו הדוקטור מאבוזה. אבל אלו הם רק סירטי זוועות פרי ד'מיונם החולני של כמה במאים ותסריטאים. לא ייתכן שהם מתרחשים במציאות ? הלא כן ?

הבלש חוקר במקביל בהוראת לא אחר מאשר נשיא גרמניה הינדנבורג גם את היעלמותה של נסיכה בולגרית ומגלה שהשתים קשורים למהפנט במועדונים שהוא מצידו קשור מאוד למפלגה הנאצית, ולמדענים שונים הקשורים למפלגה זאת ובהם ד"ר בשם מנגלה שפועלים במחנה אסירים שאותו הקימה המפלגה מסיבות הידועות רק לה. .

.הבלש חוקר את התעלומה המצמררת מבקר במקום המצמרר שנקרא "מחנה ריכוז". והוא מגלה שיש שם כמה מדענים ובהם אחד בשם דוקטור מנגלה שמבצעים ניסויים אכזריים בכלואים שם. הבלש מגלה בהדרגה לתדהמתו שכל אותם סרטי אימה בזויים הם שיקוף חיוור של מציאות זוועתית שעוד הולכת ומתחזקת כאשר המפלגה הנאצית שכמו יצאה מסרטים אלה והעומד בראשה היטלר מבצעים מניפולציות שמקרבים אותם לשלטון ממש בימים שבהם מבצע הבלש את החקירה.ואגב כך מגלה שהקרקע נשמטת תחת רגליו והוא כמו כל יהודי גרמניה עומד להיהפך לנרדף בידי קבוצה מפלצתית.

 

העיר ברלין מתוארת בספר כמו סצינה של סרט אימים אקספרסיוניסטי מהתקופה כל אתר ואתר שבה הוא מקום מאיים הקורא יודע כמו שהבלש אינו יודע שהוא תחת סכנה גדולה ועדיך לו לברוח כמו ידידיו שכבר נמלטו מגרמניה.

  האירועים ההיסטוריים ברקע מעניקים לספר את כוחו. הקורא יודע שהפשע שחוקר הבלש הוא רק חלק ומטאפורה למשהו גדול בהרבה: משהו מרושע שמאיים על העולם כולו.  אבל למרבה הצער, הספר חסר כל תחכום, ו"דופק"  את המשמעויות כמו  בפטיש על ראשם של הקוראים.

בתור דוגמה אחת לוילי קראוס יוצא להיפגש שוב ושוב "במקרה " ברחוב  עם אחד אדולף היטלר בדיוק כשזה מצהיר לפני חבריו על תוכניות השטניות לעתיד גרמניה ככל הנראה מתוך אדישות לכל עובר ושב ברחוב שבמקרה שומע אותו. וכך קורה בעת שריפת ארמון הרייכסטג  שבו נשמרו גם ההוכחות של קראוס על פשעי הנאצים.

"..סוף סוף"  אמר אחד מהם בהתרגשות ,עיניו בוערות באור עז ממש כמו הבניין " השעה שלה חיכינו כל כך הרבה זמן היגיעה . גרמניה ,הלילה האפל שלך תם ,הלהבות האלה קוראות לנו להתעורר להתעורר".

"המשטרה וכוחות האס.אה יצאו לדרך ,פיהרר!"

"אני רוצה שכל נושא משרה קומוניסטי יוצא להורג ..הלילה סגנים קומוניסטים ,חברים של הקומוניסטים ,סוציאל דמוקרטים .כל מי שעומד בדרכנו." 

( הסהרורים ע' 340)

חולשה נוספת של הספר היא התעקשותו לזמן להופעות אורח קצרות ומיותרות  אישים אמיתיים כמו הבמאית  לני ריפנטשאל  הסופר תומאס מאן ,המחזאי ברטולד ברכט המדען אלברט איינשטיין   היטלר ( כמובן …)   ודמויות מוכרות אחרות של התקופה – שאינן נחוצות  באמת לקידום העלילה.

כספר מתח יש בעיה גדולה עם המבנה הזה, כי אנחנו יודעים מראש שהגיבור ייכשל. כמו בטרגדיה יוונית, הוא חסר אונים לשנות משהו בגורלו. ברור מראש שהרעים ינצחו, והשאלה  היחידה שנותרת היא האם יצליח קראוס להימלט.

 מי שמוכן ומעדיף לאכל את סיפור עלייתם של הנאצים לא כפרשייה פוליטית "רגילה" אלא כסיפור אימה וזוועות שכמו יצא מהקולנוע האקספרסיוניסטי של התקופה שהנבלים שבו נראים ככפילים של הערפד נוספראטו " מהסרט משנות העשרים , ,הספר הוא בשבילו.

קריאה נעימה ומצמררת.

ראו גם על גרמניה הנאצית

איך הפך אדולף הצעיר החביב להיטלר הפיהרר ?

הצטדקותו של הימלר

הגברת הראשונה של הרייך השלישי

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: