מיכאל סטרוגוב שלי :בעקבות שליח הצאר

הופיע  תחת השם "הסטוריה בידיונית"  במוסף "מקור ראשון –שבת "

מיכאל סטרוגוב מאת ז'ול ורן תרגמה עדינה בסון (1981) עורכת מהדורה חדשה עמיר צוקרמן.

הוצאת כתר 2012  324 עמודים.

 דיון "ב"מיכאל סטרוגוב" הספר הקלאסי  שיצר יש מאין את ז'אנר ספרי הריגול.והוא רלבנטי מאוד גם בזמננו.

בימים אלו יצאה לאור בהוצאת כתר מהדורה חדשה של תרגומה של עדינה בסון  ( במקור מ-1981)   של ספרו הקלאסי האחרון של ז'ול ורן מיכאל סטרוגוב מ-1876 . וזאת הזדמנות טובה להיזכר בספר המפורסם הזה שהוא כל כך יוצא דופן ביצירתו של ז'ול ורן .

מיכאל סטרוגוב

ספר זה מתאר את הרפתקאותיו של שליח וסוכן חשאי  של הצאר אלכסנדר השני  ( הפוליטיקאי הבכיר  האמיתי היחיד בימי ורן שמופיע כדמות בספריו  ) שיוצא למסע ארוך  ומסוכן מאוד לסיביר להזהיר את אחי הצאר מבגידה בשירות  פיאופר חאן   החאן הטאטרי של בוכרה ( היום חלק מאוזבקיסטן )  השואף להשתלט על סיביר ושטחים אחרים של האימפריה הרוסית .בדרך מתלווה סטרוגוב לנערה יפה מליטה ,ולשני עיתונאים קומיים שבאו לסקר את המצב ברוסיה הצארית ,האחד צרפתי והשני אנגלי . המסע מלא וגדוש בקשיים ושבמהלכם סטרוגוף מתעוור אך הסוף הוא כרגיל טוב. נחשוף כאן שהטובים מנצחים האימפריה הצארית נשארת שלמה וסיביר לא נופלת ביד האיסלאם.

ספר זה היה תמיד אחד הפופולאריים ביותר מספריו של ורן ובחייו שימש כבסיס למחזה מצליח מאוד.

 ורן כתב את "מיכאל סטרוגוב"לאחר שורה בלתי פוסקת כמעט של הצלחות בקנה מידה בינלאומי כמו "20 אלף מיל מתחת למים " ו"מסביב לעולם בשמונים  יום " ו"אי התעלומות ".

 מדהים לראות עד כמה ספר זה שונה מספריו הידועים האחרים של ורן. ברוב ספריו האוייב האמיתי והכמעט יחיד  של הגיבורים הוא הטבע  ואם יש "רשעים " הם אינם דמויות בולטות ו"חזקות " ואף "מרושעות"  באמת.לרוב המדובר בדמויות כמעט הומוריסטיות.

לא כך ב"מיכאל סטרוגוב " כאן יש יריב נורא ומרושע באמת הבוגד איבן אוגרייב ,,שמביא לעיוורונו של סטרוגוב  כבוגד בהתאם לפקודת החאן  בסצינה מצמררת ומפורטת  ,ענישה גופנית שהיא בגדר בלתי קיימת ברוב ספריו האחרים של זו'ול ורן שהם " צמחוניים " ממש בהשוואה.בדרך כלל נמנע וורן לתאר את אכזריותו של האדם לאחיו. .כאן הוא לא נמנע לעשות זאת .

. לאחר ספר זה שיצא לאור ב-1876  שוב לא חיבר ורן ספרים שהפכו לקלאסיקות עולמיות כפי שעשה עד אז  ( אפשר לבדוק זאת בניסוי פשוט כל הספרים שרוב האנשים זוכרים שז'ול ורן כתב אותם ,כולם נכתבו לפני 1876) ויש לראות בו כספרו הגדול אחרון.

מיכאל סטרוגוב הוסרט לאורך השנים בכעשרה גירסאות קולנועיות שונות. מהן בולטות שני הסרטים בכיכובו של קורט יורגנס בשנות השישים. הימים היו ימי סרטי ג'ימס בונד בכיכוב שון קונרי . והמפיקים נזכרו מן הסתם שמיכאל סטרוגוף הוא אבי אבותיו של בונד.

אחד מהם היה עיבוד ישיר של הסרט, והשני הרפתקה חדשה ומקורית של סטרוגוב במאבקו הבלתי נגמר כסוכן חשאי צארי  נגד הטאטרים ,שהייתה פרי המצאתם של התסריטאים. לורן לא היה קשר אליה.

את הסרט של יורגנס אני זוכר משום שתמונות ממנו הופיעו בגירסה הישראלית של הספר בהוצאת יהושע צצ'יק.

ב-1975 עובד מיכאל סטרוגוב לטלווזייה לסדרה אירופאית דוברת צרפתית  לגרסה הארוכה והמלאה והטובה  ביותר של הסיפור והוסיפו על ורן כהנה וכהנה והפעם הפכו את הדמות של איבן אוגרייב מנבל סתם לדמות סימפטית שיש לה מניעים חזקים ביותר להיאבק בשלטון הצארי.

 

בין מעריציו של הספר וגיבורו  הייתה חנה גונן גיבורת ספרו של עמוס   עוז "מיכאל שלי " שלאורך ספרו של עוז חוזרת  ומשווה את בעלה מיכאל אקדמאי יבש ומשעמם עם  שליח הצאר מיכאיל סטרוגוב הסוער וההרפתקני השוואה שכמובן אינה לטובת מיכאל גונן.

לימים עוז חזר והעיד  על השפעתו של מיכאל סטרוגוב  עליו עצמו  גם ב"סיפור על אהבה וחושך", בתיאור מפורט לפרטי פרטים של אותה סצינת עיוורון בחרב מלובו.

האם "מיכאל סטרוגוב" הוא מדע בדיוני ?

קובץ:Michels001.jpg

ההוצאה בדפי הפרסום שלה כתבה  "זהו הספר היחיד של ורן שאינו עוסק במדע בדיוני אלא נקרא כרומן היסטורי". שתי טענות שגויות..זהו אינו רומן היסטורי שכן הוא מתרחש בימיו של ורן ובימי הצאר אלכסנדר השני.

 למרות שאין בספר זה שום תיאור של  טכנולוגיה עתידנית כל שהיא   רק טכנולוגיה עכשווית ,דהיינו הרכבת וספינת הקיטור,   זהו בהחלט ספר מדע בדיוני מסוג מסויים מאחר שפלישה טאטרית רחבת מימדים לסיביר  כפי שתוארה בספר הייתה  בלתי אפשרית מזה מאות שנים קודם לכתיבתו כפי שורן  וודאי ידע היטב.

אמנם הטאטרים והמונגולים לפניהם היו איום אמיתי על הרוסים בימי הביניים. אך שום חאן טאטרי  ואף  צבא טאטרי  לא היה מסוגל להתמודד עם הצבא הרוסי המודרני  בימיו של ורן ( אחד הגדולים  החזקים בעולם באותה התקופה ומאז ) בהצלחה.

לדעתי המדובר בספר שהוא מבחינה ז'אנרית בעל חשיבות עצומה שכן בו יצר ורן יש מאין  ז'אנר שלא היה קיים עד זמנו אך הוא פופולארי מאוד היום.

למעשה המדובר בספר ראשון מסוגו של ז'אנר ספרות הריגול שהוא פופולארי מאוד בזמננו  ומיכאל סטרוגוף הוא מקדים של דמותו של  הסוכן החשאי ג'ימס בונד הפועל בשירות ממשלתו לעצור מזימות בינלאומיות  שונות המאיימות על ארצו .

ז'אנר נוסף שיש להשוותו ל"מיכאל סטרוגוב"  הוא המותחנים הצבאיים של סופרים מודרניים כמו תום קלאנסי שמתארים אירועים גיאופוליטיים שונים המתרחשים בעתיד הקרוב מאוד ומאיימים על בטחונה של ארה"ב  ויציבות העולם ונעצרים בידי כמה סוכנים אמיצים וטכנולוגיה מודרנית לא עתידנית. וזה בדיוק מה שמתואר בספרו של ורן .

אפשר להגדיר את הספר  גם כ"הסטוריה חלופית " שכן אם כי הוא מתרחש בימי ורן  והצאר אלכסנדר השני הוא מתאר אירועים היסטוריים שלא התרחשו כלל אך יכלו להתרחש בסיטואציות היסטוריות אחרות.

מעניין שהפלישה הטאטרית שהייתה בלתי אפשרית בזמנו של ורן אפשרית הרבה יותר בזמננו בראשית המאה ה-21 אם נחליף את המילה  הטאטרים " למילה תורקים ( הטאטרים הם אכן עם טורקי  ) ונזכור שכיום יש רעיונות בקרב אינטלקטואלים טורקים שונים של הקמת אחוד .תורכי בין כל העמים הטורקיים שבברית המועצות לשעבר ובין תורכיה שכיום יש לה שאיפות אימפריאליות "ניאו עותומאניות "כי אז יש מקום לחשוב שלרוסיה המודרנית של פוטין יש בהחלט מה לחשוש מפלישה המקבילה לזאת שמתוארת ב"מיכאל סטרוגוב " הרבה יותר ממה שהיה לצאר אלכסנדר השני לחשוש ממנה בימיו של ז'ול ורן.

ורן והרוסים  

ז'ול ורן עצמו  היה לכאורה אנטי רוסי . בספרו המפורסם "20 אלף מיל מתחת למים"  ביקש תחילה להציג את גיבורו קפטין נמו כאציל פולני הנאבק בדיכוי הרוסי של ארצו  ,אולם המו"ל שלו צינזר אותו .ובסופו של דבר נמו הפך ( בספר "אי המיסתורין ") לאציל הודי הנאבק בדיכוי הבריטי ,נושא שכנראה היה פחות בעייתי מבחינת המו"ל של ורן.נראה שהוא רחש אז תיעוב עמוק לרוסיה שכונתה "בית הכלא של העמים ". אבל דעתו בנושא השתנתה.

  

ורן חזר אל הנושא הרוסי בספר נוסף  הרפתקאותיהם של שלשה רוסים ושלשה אנגלים ( 1872. תר' ג. בן-חנה, 1946)  שתיאר את מסעם המשותף של חוקרים רוסים ואנגלים באפריקה שבמהלכו הם מגלים כי פרצה מלחמת קרים בין ארצותיהם וכי הם כעת בגדר יריבים .אך למרות זאת הם מתעקשים להשלים את המשימה ביחד.

נראה שיחסו של ורן  הליבראל לאימפריה הצארית השתנה  הודות לרפורמות של הצאר אלכסנדר השני שבין השאר שיחרר את האיכרים הצמיתים ברוסיה. וכתוצאה היה מוכן להפוך את הצאר לדמות חיובית בספר ,כבוד שבו לא זכה שום פוליטיקאי ושום מנהיג אחר בזמנו של ורן,אפילו לא הנשיא האמריקני משחרר העבדים  אברהם לינקולן  שאמנם זכה לפחות לכך שעל שמו יקרא האי ב"אי התעלומות ".  ( ובהחלט לא שום מנהיג צרפתי ).

ורן מסיים את הספר בהודעה כי "ברבות הימים עלה מיכאל סטרוגוב למשרה רמה בקיסרות". אבל גם הוא לא חזה ככל הנראה את מה שעלה בגורלו של הצאר אלכסנדר השני ,.הצאר הרפורמיסט נירצח בידי מהפכנים ב-1881 חמש שנים בלבד לאחר פירסום "מיכאל סטרוגוב" .

את מקומו תפס בנו.  .הלה הפך לצאר העריץ והמדכא  אלכסנדר השלישי שבזמנו בוצעו פוגרומים רבים ביהודים.ספק רב מאוד  עם בזמן שלטונו ורן היה כותב ספר כמו " מיכאל סטרוגוב".

מסתורין בליבוניה 

 ורן עוד חזר לשטחי האימפריה הרוסית ובאופן ספציפי לאיזור ליטא האיזור ממנו מגיעה נדיה אהובתו של מיכאל סטרוגוב באחד מספריו הפחות ידועים בשם "מיסתורין בליבוניה "( 1904  תרגמה  רונית איתן [=תבור פלדי], א. זלקוביץ׳, תל אביב, 1953) שבו נתן תמונה קודרת של האימפריה הרוסית בתיאור פרשת רצח שמזעזעת פרובינציה מרוחקת של האימפריה הצארית.

בשנת מותו של ורן 1905 פרצה ברוסיה מהפכה שזיעזעה את שלטון הצאר    ו-12 שנה לאחר מותו של ורן התחוללה ברוסיה המהפכה הקומוניסטית ששמה קץ לשלטון הצארים אבל את זה ככל הנראה זול ורן לא העלה כלל על דעתו.  .

  אבל מבחינתי מיכאל סטרוגוב הוא ספר שלא איבד כלל את עוצמתו בתיאור המפורט של סיביר ושל הפלישה הטאטרית לתוכה ז'ול ורן אכן חזה את מה שעדיין יכול להתרחש בעתיד.

 

נספח :

תרגומי מיכאל סטרוגוב לעברית :

1. מיכאל סטרוגוב, יצחק ליב ברוך, אמנות, תל אביב, 1930.

  • מיכאל סטרוגוף, רפאל אלגד, יהושע צ'צ'יק, תל אביב, 1957.

3. מיכאל סטרוגוב, עדינה בסון, כתר, ירושלים, 1981.מהדורה ערוכה מחדש :2012

4. מיכאיל סטרוגוב, אביטל ענבר, מועדון קוראי מעריב, תל אביב, 1987.

ראו גם

מיכאל סטרוגוב בויקיפדיה

 האם ז'ול ורן עדיין יכול לשבות את דמיונם של ילדים :תמר רותם על מיכאל סטרוגוב

בלוגר על מיכאל סטרוגוב

סרטי מיכאל סטרוגוף

מיכאל סטרוגוב בקומיקס

ועוד על ז'ול ורן

מקפטין נמו ועד אוסאמה בן לאדן

ממשיכיו של ז'ול ורן

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: