הגירסה של המפסידים : סיפורת תנ"כית פגאנית

 

" וחזיונות אפרים אן באו? –

נביאי השקר להם קרא,

מטיפים לשמחה ולאהבה

תחת אשרות רעננות

נשחתים על קדוש הבעל

ועשתורת היפה באלות ,

הוי , עולם שנשמד !…

(מתוך "לוחות גנוזים " מאת זלמן שניאור )

התנ"ך נחשב מאז ומתמיד לספר היסוד של האמונות המונותיאיסטיות , אלה שמקבלות את התפיסה שיש אל אחד בלבד  ואין בלתו ותוקפות בארסיות את האפשרות שיהיו אלים ובמיוחד אלות מלבדו.  ובמקרה או שלא במקרה אל זה מוצג כזכרי בעצם מהותו. אך כיום צצות במקומות רבים במערב ובאירופה תנועות רבות הקשורות ל"ניו איג'" שניתן לקרוא להם "ניאו פגניזם".  אלה תוקפות את הרעיון של האל הגברי המונותאיסטי מהמקרא כהרסני  ומעדיפות את ה"אלה האם"  שאותה הם מזהים עם "אימא אדמה" כדור הארץ . תנועות אלה שכוללות קבוצות כמו "כנסיית כל העולמות " "ויקה " ורבות אחרות נקראות "ניאו פאגאנים " והן רואות את עצמן כממשיכות של הפגאנים הקדומים אם כי רוב הנושאים שעומדים במרכז עולמם הוא מודרני במוצהר נושאים של אקולוגיה ושמירת הטבע כמו גם דגש חזק מאוד על פמיניזם ושיויון ( או אף עליונות ) האישה על הגבר.

חסידי תנועות אלה מרבים לפרסם בשנים האחרונות  רומאנים היסטוריים שונים   שבהם מתוארים אירועים שונים בהיסטוריה הקדומה של המערב במיוחד יוון הקדומה ואנגליה הקלטית  כמאבק בין חסידי  וחסידות האלה האם  נציגי הטבע הטהור והבלתי מושחת והידע הקדמון  כנגד חסידי האל האב  החדשים זה מקרוב באו, הברברים  הפנטיים הרצחניים והמטורפים הורסי הכל   מאבק שסופו העצוב היה בניצחון האחרונים וכתוצאה מכך לטווח הארוך בהרס המוחלט של הטבע והעולם  שבו אנו חוזים כיום. הגיבורות הן תמיד נשים אמיצות לב וחזקות, עובדות האלה בסתר או בגלוי הנאבקות בגברים המושחתים וחלושי האופי  אך צמאי דם סביבם . לרוב סיפורים אלה מתרחשים בעולם פנטסטי לחלוטין או בתקופה היסטורית של הקלטים באנגליה של ימי המלך ארתור או באירלנד ( שם לנשים אכן היה מעמד חשוב מאוד וכמעט דומיננטי בתקופות שונות )  וביוון או ברומא הקלאסיות  או בכל אופן  בהיסטוריה האירופית.

לתפיסה זאת יש גם השלכות פוליטיות ותרבותיות עכשוויות , ואין זה מקרה שישנן קבוצות של ניאו פגאנים יש תפקיד לא קטן בקרב תנועת מתנגדי "הגלובליזם. סיפורים היסטוריים ופנטסטיים  פמיניסטיים הכתובים מנקודת מבט פאגאנית במוצהר הם נפוצים היום למדי בארה"ב והפכו כמעט לתת ז'אנר בפני עצמו.

אביה של האלה הלבנה 

יוצר הז'אנר של הרומנים ההיסטוריים על המאבק בין חסידות  האלה וחסידי האל הזכר   הוא רוברט גרייבס . היה זה  גרייבס שפיתח  את התיאוריות  על האלה האם  הלבנה ודת האם גדולה והטקסים המיוחדים לה, תיאוריות שיש להם השפעה גדולה מאוד על חסידי הניאו פגאניזם. החל לפרש בהתאם גם את יצירותיו הקודמות שאותם כתב לפני ההתגלות שהייתה לו בנושא ושאותה תיאר בספרו "האלה הלבנה". 

הכל מכירים את ספריו "אני קלאודיוס" ו"קלאודיוס האל"  שהפכו לסדרת טלוויזיה מפורסמת , על עלילות הקיסר הרומאי בשפחה שבה הנשים מרעילות את הגברים כדי לפתוח את הדרך לשלטון  למי שהן רוצות ביקרו. גרייבס  חזר לעלילה זאת בסיפור מאוחר שבה ליוויה אישתו של אוגוסטוס המרשעת העיקרית בסיפור והמרעילה האולטימטיבית מקבלת פתחון פה ומסבירה שהכל נעשה לא מסיבות אישיות חלילה ( כפי שאפשר להבין מהסיפורים המקוריים) אלא מסיבות פולחניות של פולחן האלה הגדולה והצורך להחליף את  השליטים הגברים המבוגרים  בגברים חדשים וצעירים יותר כפי שדורשת האלה. הוא  כתב מאז  סיפורים היסטוריים שביטאו את תפיסותיו ההיסטוריות המיוחדות במפורש  כמו "גיזת הזהב " שתורגם לעברית על המסע של הארגונאוטים ביון הקדומה לארץ קולכיס מסע שמפורש בידי גרייבס כסיפור המאבק בין החסידי הדת היוונית החדשה של מעריצי האולימפוס והאלים שבו ובין חסידי הדת הישנה של האלה האם. 

מומלץ מאוד לחפש את ספר המדע הבדיוני היחיד שכתב גרייבס ותורגם לעברית בשם "רוח מצפון "  ( ספר שהוא נדיר מאוד היום) . בסיפור  משורר מזמננו ( בבירור גרייבס עצמו ) נלקח  למסע בזמן  לאוטופיה עתידנית בשם "כרתים החדשה " שבה הוקמה לתחייה הדת הקדומה של האלה . התפקיד של המשורר הוא להרוס שם את הכל כדי שהכל יקום לתחייה וחוזר חלילה כפי שרוצה האלה. מספר זה ברור   שגרייבס האמין שהעתיד כמו גם העבר שייך לאלה ולמאמינותיה.

הכוהנת הגדולה של אבאלון  

  יוצרת ידועה אחרת בתחום היא מריון צימר ברדלי , סופר מדע בדיוני שהפכה לניאו פגאנית , ופירסמה את הספר הידוע ביותר של הז'אנר "ערפילי אבאלון"  ( 1983 ,תורגם גם לעברית בידי עדי גינצבורג-הירש, מודן 2000 )  שבו המאבק בין המלך ארתור וחסידיו הנוצריים  והמכשפה מורגן לה פי חסידת הפגאניות הקדומה נהפך על פיו . מורגן שלרוב מתוארת כמרשעת מוצגת הפעם כנציגת האור ואילו חסידיו הנוצריים של המלך ארתור מייצגים את החשיכה שיורדת על העולם ומחסלת הפגאניות והשיויון בין המינים. ספר זה הפך לרב מכר ענק ואף הוסרט למיני סדרה טלוויזיונית .

  ברדלי כתבה מאז  סיפורים אחרים בנושא זה על המאבק בין כוחות האור הפגאניים וכוחות החושך המונותאיסטיים –גבריים שמתרחשים גם בתקופות אחרות כמו ימי מלחמת טרויה ובבריטניה הרומאית בספר "בית היער " שתורגם לעיברית בידי מאנגלית: דורית בריל-פולק מודן 2005)  ורבים מחקים אותה מאז.

ברדלי הייתה דמות חשובה מאוד בחוגי הניאו פגאנים בארה"ב ויש כמה וכמה סופרות פנטסיה ידועות שהפכו לניאו פגאניות בהשראתה . אם זאת נטען  שבערוב ימיה היא " חזרה בתשובה"  לנצרות. 

ולאחרונה מתחילים להופיע גם סיפורים מסוג זה ששוברים את הטאבו האולטימטיבי ומעיזים להציג  אפילו את המסופר בספר הספרים של המונותאיזם  בתנ"ך מנקודת מבט פאגאנית העוינת לרעיון המונותאיסט.

סיפורת פגאנית עברית

הרעיון אינו חדש וניתן למצוא אותו עוד בספרות העברית של ראשית המאה. אז צמחה  סיפורת תנכית מסוג שונה מאוד מהסיפורת התנכית של סופרים כמו אברהם מאפו שהעלו על נס את ערכי התנ"ך והנבואה המונותאיסטית , סיפורת  שניתן לקרוא לה "חתרנית".סיפורת ששמה דגש דווקא על המפסידים הגדולים במאבק כנגד המונותיאיזם הנבואי העיקש   ורמזה שאולי לא נעשה צדק היסטורי מספיק עם צד זה שתואר בצורה כה שלילית בידי כותבי התנ"ך המנצחים ובכך הייתה כמובן גם ביקורת קשה כנגד היהדות של זמנם  שהייתה אמורה להתבסס על ערכי התנ"ך.

את שורשי הז'אנר אפשר למצוא ביצירות של סופרים משכילים כמו מיכ"ל  הכהן ובמיוחד י.ל. גורדון שחיברו יצירות שיריות המבוססות על התנ"ך כמו "צדקיהו בבית הפקודות " שבהן ניתן למצוא ביקורת קשה על הערכים של עורכי התנ"ך ביקורת ששיקפה את הערכים החדשים של המאה ה-19 .אך אין לאמר שהם ניסו להצדיק את הגישות האמוניות והמיתיות שאותם תקף התנ"ך, את זאת עשן הפובליציסט מיכה יוסף בן גריון –ברדיצ'בסקי בסדרת מאמרים וספרים והמשורר שאול טשרניחובסקי בפואמות כמו "ליד פסל אפולו".

  הסופר המתרגם והמבקר  דוד פרישמן  חיבר סדרה של תשעה סיפורים תנכיים בשם" במדבר" ( 1923) ( הוא תיכנן  לכתוב חמש עשרה אך מותו מנע את השלמת המלאכה)   שבהם תיאר בצורה סימפטית מאוד את אנשי דור המדבר הפגאניים שהתנגדו לתפיסתו המונותאיסטית הקיצונית של משה שכל כולה חיסול החופש האנושי וחיי הרגש העצמאיים. בסיפורים אלה תיאר בצורה רומנטית ואקזוטית ביותר את מאבקיהם של אינדיבידואלים שונים בעת מסע בני  ישראל במדבר בממסד הכוהנים ובשילטון החוק הרודני של משה בשם הרגש והאהבה אותה ראה פרישמן  כנעלה על כל חוק  וגם בשם האינסטינקטים הפגאניים שלהם.. ביצירות אלה פתח פרישמן ז'אנר מיוחד  שהעמיד בסימן שאלה את הערכים עליהם מבוסס התנ"ך (גם אם לא דחה אותם לחלוטין ) ובו היה שילוב של  כתיבה דידקטית מוסרית שמעמידה בסימן שאלה גדול מאוד את הערכים המונותאיסטים  מוסרניים הנוקשים של התנ"ך עם מגמה אסתטיח פיוטית בולטת ביותר המעונינת בשחזור הסביבה הקדומה  על האלמנטים ה"פראיים" אקזוטיים שלה.

 אחרי פרישמן הופיעו עוד סופרים שכתבו בסיגנון זה שבו נרמז  שאולי הפגאניזם לא היה נורא כל כך כפי שתואר בתנ"ך. החשוב בסופרי זרם זה היה  חיים הזז בסיפורו הקלאסי "חתן הדמים" ( 1925)  על הניסיון של ציפורה  אשת משה רבנו להקריב  את ילדה כקורבן לאלוהיו של משה    והוא בנוי בסיגנון של מיתוס פראי וקדמון . יצירתו זאת הפכהליצירת מופת של הספרות העברית החדשה ביחד עם סיפוריו של פרישמן.והיא ככל הנראה היצירה המודרנית החשובה ביותר על נושא תנ"כי בספרות העברית החדשה.

 

יונתן רטוש "משורר "כנעני "בקריקטורה של יאיר ענבי

 והיו גם יצירות נוספות   כמו מחזור השירים של זלמן שניאור "לוחות גנוזים" שהציג במפורש את ההיסטוריה של הצד השני הפגאני של נביאי השקר שצונזר לחלוטין במקרא, בסיפורי סופרים ידועים פחות  כמו שמחה בן ציון, דב קמחי, יצחק -לייב  ברוך,  יצחק שנהר (בסיפורים ידועים  כמו "לילה בשומרון", ו"גחזי"),  ביצירות של משוררים "כנעניים " כמו  יונתן רטוש ובעיקר בפואמה שלו "ההולכי בחושך " הקוראת להקים לתחייה את האל העברי הפגאני  הקדום "יהוה " ואת כל בני משפחתו  אהרן אמיר   שבשירים ידועים שונים שרו על  אלי המיתולוגיה הכנענית הקדומה  ואת המיתוסים  בשיריה המודרניים של המשוררת ש. שפרה

צמאון שולמית הראבן שלישית המדבר שונא הנסים נביא אחרי הילדות

אפשר למצוא גישה כזאת  ביצירה החשובה ביותר של סיפורת תנכית בזמננו טרילוגית הסיפורים התנכיים של שולמית הראבן צימאון-טרילוגית המדבר  ( 1996)   שיש בה חזרה ברורה לנושאים של דוד פרישמן של המאבק בין האנשים צמאי החופש ובין האל המקראי הזועם ונציגיו הזועמים והמפחידים עלי אדמות. ביצירות מסוג זה הועמדו הערכים התנכיים בסימן שאלה גדול מאוד.

תוספת קיצונית במיוחד לז'אנר זה   היא ספרה של טלה בר  מיכל בת המלך " ( 2001) שמציג את אירועי ימי המלכים שאול והדוד כמאבק בין אנשי שמואל ודוד הטליבאניים המונותאיסטיים הקיצונים הורסי הטבע  הדוגלים בשיעבוד הנשים במאבק כנגד שאול הטוב  התומך בדת הפגאנית שישנה של הערצת האלה האם שהיא גם הערצת האדמה והטבע ודוגלת כמובן בשיווין בין המינים.בר פירסמה סיפורים קצרים בסגנון זה בקובץ הסיפורים ונוס אגדות למבוגרים  ( 2002). 

 ט

טלה בר היא לא במקרה מתרגמת ספרו של רוברט גרייבס "האלה הלבנה " לעברית וכתבה  מחקר בשם "אלתו של עגנון :היסודות הפגנאניים ביצירת עגנון "  ( הוצאת המחברת 2004)  על אלמנטים  שקיימים לדעתה  ביצירת ש"י עגנון של הערצת האלה.

עוד ספר מסוג זה הוא ספרה של שולמית אברמסון  "מעשה תמר " ( 2005)  המתאר את אירועי תולדות  משפחת יעקב  אבינו וסיפור בתו דינה שנאנסה ונחטפה בידי חמור משכם  מנקודת מבט נשית  חצי ויותר מחצי פגאנית. 

גם בספרה של יוכי ברנדס " "מלכים ג'" ( 2008)  המציג "גרסה "אנטי תנכית " של עליית ירבעם בן נבט לשלטון ,יש כמדומה לכל הפחות הסתייגות מהגירסה התנכית הרשמית וכמו הרהורים שניים עליה וגם דחייה של הדחייה התנ"כית הגורפת של מסורות וטקסי שבטי ישראל  בידי המסורת התנ"כית המוצגת כמסורתצ של שבט יהודה בלבד .אמנם   אין למצוא שם "פגניזם " אבל בהחלט יש שם תפיסה שהמסורת הדתית שאותה הנהיג ירבעם בן נבט הייתה אותנטית וקדומה ולא פרי המצאתו של ירבעם עצמו ולכן אין לדחות אותה על הסף.

 

סיפורת פגאנית תנכית בחו"ל

 

תפיסות אנטי מונותאיסטיות כאלה בתוספת עם פמיניזם חזק מאוד ( שמתבטא בהערצת האלה )  נמצאות כיום יותר ויותר  בספרות העולמית .למשל אצל יוצר הז'אנר הפגאני בספרות רוברט גרייבס.אם כי לרוב התעסק בעיקר בהיסטוריה היוונית והאירופית הקדומה 

הרי  חדר לטריטוריה של ארץ ישראל וכתב רומן היסטורי בשם המלך ישוע  KING JESUS  ( תרגם לעברית רמי שלהבת הוצאת גמא 2010)  שבו ניסה להזכיר את כל סיפור חייו של ישו הנוצרי כעוד ניסיון להחזיר את דת האלה הגדולה לשלטון ! ישו הוצג שם כנכדו של המלך הורדוס לא פחות ומרים המגדלית היא כמובן הכהנת הגדולה של האלה .גרייבס אגב האמין בזה באמונה שלמה וכתב ספר שבו ניסה לשחזר את "האבנגליון המקורי " על חייו של ישו לפי קווים אלה.גרייבס חיבר ביחד עם החוקר הישראלי רפאל פטאי שקיבל במידה רבה את דיעותיו ספר בשם "המיתוסים העבריים" שבו פירש את סיפורי ספר בראשית כמתייחסים במקורם לפולחן האלה הקדומה והשניים ניסו להגיע מהם אל המיתוסים הקדומים  עלה אלה שקדמה לדעתם לפולחן המונותאיסטי. 

  עם זאת  סיפורים תנכיים פגאניים במוצהר הם עדיין נדירים למדי בסיפורת ההיסטורית והפנטסטית העולמית . נדיר מאוד עדיין למצוא רומנים היסטוריים מסוג זה המתרחשים על רקע ההיסטוריה התנכית , וסביר להניח שזה תוצר של רתיעה מצד הסופרים שחוששים ואולי בצדק שכתיבת סיפורים כאלה יכולים לסבך אותם עם הנוצרים הפאונדמטליסטים החזקים מאוד בארה"ב ועלולים "לרדוף " אותם ( פשוטו כמשמעו ) לנסות להביא לסילוק ספריהם מהספריות באיזוריהם ( כפי שנעשה למשל עם ספרי הרי פוטר) וכו'.

אחד הסופרים המוקדמים המועטים והבולטים ביותר שכתבו סיפורים כאלה היה THOMAS BURNETT SWANN  . הוא היה סופר פנטסיה מוכשר מאוד בשנות השבעים שהתמקד בכתיבת פנטסיות על רקע היסטורי שבהם תואר המאבק בין יצוריה של האלה , יצירי  ושוכני הטבע התמימים והמיתיים כמו פאונים , דריאדות ,סטירים ומאבקם  הנואש שנידון לכישלון כנגד בני האדם הפולשים שהם לרוב חסידי האל הרצחני מהמדבר.

סואן כתב סדרות של פנטסיה שמתרחשות באי הקדום כרתים , באיטליה הקדומה בראשית ימיה של רומא בימי הטרויאני איניאס ומייסדיה של רומא רומולוס ורמוס , בימי הביניים ובמאה ה-19. לרוב הם נותנים סיפור טראגי של החרבתה של התרבות של יצירי וחסידי האלה בידי היוונים , הרומאים או הנוצרים האכזריים . בסופו של דבר האלה לוקחת את היצורים שלה מהעולם האכזרי והמרושע הזה לעולם מקביל שבו הם יכולים לחיות בשקט בטבע.   שניים מסיפוריו של סואןן  הם בעלי רקע תנכי והם מעניינים במיוחד .

Moondust (1st Edition Paperback - 1968) book cover of<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
Moondust<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
by<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
Thomas Burnett Swann

אלה הם MOONDUST  (1968) שמתרחש ביריחו בעת ההתקפה עליה בידי צבאו של יהושע. בסיפור אנו מגלים שהפנקים אותם שועלים קטנים וחמודים שנמצאים בסיני הם יצורים אינטיליגנטיים בעלי כושר טלפטי וכי רחב הזונה הייתה למעשה יצור לא אנושי , שיחסיה המיניים עם המרגלים הישראליים הביאו להחרבת חומות יריחו.

 book cover of<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
How Are the Mighty Fallen<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
by<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />
Thomas Burnett Swann

מעניין עוד יותר ( הוא HOW ARE THE MIGHTY FALLEN ׂ( 1974 ׂ שגם הוא עוסק בסיפור שאול ויהונתן ודוד . גם שם שאול ויהונתן הם מעריצים של האלה האם ( ובמקורם אינם ישראליים אלא באו מכרתים ביחד עם גולית הפלישתי ) .גם שם יהונתן הוא מהאבו ההומוסקסואל של דוד , אם כי דוד מוצג בצורה סימפטית מעט יותר מבספר של בר. אבל גם שם הדגש הוא על המאבק בין הדת הפגאנית העדינה של מעריצי האלה והדת קשוחה של שמואל הנביא ותומכיו.

כמו בספריו האחרים של סואןן גם בספרים אלה יש תחושה שגן העדן הפגאני שבו אנשים חיו ביחסים של סובלנות ואהבה אמיתית לכל יציר של האלה  גם אם הוא בן מין שונה הוחלף כתוצאה מניצחון המונותיאיסטים בגיהינום של שנאה דתית וגזענות כלפי כל   מי שנמצא שהוא שונה  מהנורמות המקובלות .

סופרת אחת שמשתמשת בנושאים פגניים על רקע תנכי כיום היא ANN CHAMBERLINE  . היא פירסמה עד כה סדרה היסטורית של רומנים  על חיי הנשים בהרמון השולטן התורכי בתקופת שיא האימפריה התורכית.

 

אך מעניינים יותר הם שני רומנים תנכיים פגניים במובהק: אחד מהם הוא (TAMAR  (1994סיפור בגוף ראשון ( כדי להוסיף להזדהות הקוראים ) של  חייה של תמר בת מלך גשור ( ולא בתו של דוד כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ) שהיא גם עובדת אדוקה של האלה אחת מקבוצה של נשים כוהנות אינטליגנטיות השומרות על הטבע שהגברים שמסביב עושים כמיטב יכולתם כדי להרסו. הסיפור מתאר את הקשר הרומנטי בינה ובין אמנון שמתואר גם הוא כמעריץ של האלה ומאבקם בחסידי האל הזכר הפנאטים הפסיכופאתיים.

צ'מברלין עוד הרחיקה לכת בספרה  : Leaving Eden  (1999שבו הסיפור התנכי של  גן העדן והגירוש ממנו מסופר מנקודת המבט של לילית שהיא כמסתבר האלה השולטת בגן העדן למען בני האדם שחיים שם בהרמוניה . עד שחודר לשם  אדם השחצן טיפש והמטורף שאינו מבין את הצורך בהקרבת הקורבנות למען  חידוש הטבע ומביא לנפילתו של המין האנושי. 

 הספר הידוע ביותר מסוג זה הוא ספרה של אניטה דיאמנט "האוהל האדום ( 1997 )שתורגם גם לעברית . ספר זה מספר את סיפורה של דינה בת יעקב אבינו וסיפור האונס שעברה בידי חמור בן מלך שכם וסיפור הנקמה שנקמו באנשי שכם בני יעקב שמעון ולוי . והכל מתואר מנקודת המבט שעד כה הוסתרה במקרא , נקודת המבט של נשות האבות שהן כמסתבר מהספר  בעלות  אמונות פגאניות ולא מונותיאיסטיות טהורות כפי שהיו עורכי המקרא רוצים שנאמין. .ספר זה הפך עם הוצאתו לאור לרב מכר ענק בארה"ב וייתכן שיבואו בעקבותיו ספרים נוספים מסוג זה בעתיד.  אמנם ידוע לי רק על מעט מאוד סופרות וסופרים שמעיזים כיום  לטפל בנושאים תנכיים בקיצוניות הפגאנית של  צ'מברלין , אך יתכן שמצב זה ישתנה בעתיד עם התחזקותם של הקבוצות הנאו פגאניות שמספר אנשיהם הולך וגודל בהתמדה בארה"ב ובאירופה.

יתכן שנראה אותם יותר גם בספרות העברית על רקע הנתק הגודל בין דתיים וחילוניים.נתק שאולי יביא לניסיון לפרש את סיפורי התנ"ך מחדש (  כפי שאירע בכל דור מאז כתיבתם )  והפעם מתוך נקודת מבט הפוכה לחלוטין לזאת של כותביהם ועורכיהם המקוריים, נקודת המבט של המפסידים במאבק ההיסטורי שצצים כיום מחדש.  

ניתן לחשוב על דמויות בסיפורי התנ"ך שתמיד הוצגו כנציגות אולטימטיביות של הרשע , מלכות כמו איזבל אשת אחאב ובתה עתליה מלכת יהודה, נשים חזקות ועצמאיות שנלחמו בעבור אמונתן באלה  ושתמיד הוצגו כנשים שטניות .וכמוהן נועדיה, האישה שנלחמה ברפורמות של נחמיה שביקש לבטל את הנישואין ביהודים ונשים שנחשדו כפגאניות בתקופה הפרסית ולהביא לגירושן . כל אלה הוצגו לאורך הדורות כזונות מרושעות, הן זועקות ממש לטיפול חדש ואוהד יותר של דמותן.והפעם בגרסאות פגאניות של הסיפור התנ"כי .יתכן שבעתיד עם התחזקות התפיסות הפגאניות בחברה  נראה הרבה יותר  סיפורים כאלה.

 ויתכן שלא אם הדתות המונותיאיסטיות יתחזקו מאוד  בהשוואה להיום ושוב יוכלו לכפות את דיעותיהם בחרי אף והגירסאות של המפסידים יחזרו אל החשיכה.   

טלי
הבוכיה בכה בלילה
הבוכיה על בעל כי שודד
..אל מבכי עיניך תמנעי
..עד שוב בעל ממותו וחיה
עד שוב בעל ועורר אלתו
עד שוב בעל ברעם ובחזיז
עד שוב בעל ושובב אמתו
יכפר אדמתו בנחלי מטר.
…כי שוב ישוב הבעל .
( אהרן אמיר "טלי ")

וראו גם :

בחזרה אל ימי התנ"ך :ז'אנר הסיפור המקראי

דור המדבר של דוד פרישמן

בעקבות "חתן דמים" של חיים הזז:החלק הראשון

בעקבות "חתן דמים " של חיים הזז -החלק השני

בעקבות "חתן דמים " של חיים הזז:חלק שלישי

הגניזה של זלמן שניאור

ההשבעה של יונתן רטוש

בחזרה אל האוהל האדום

שוב ישוב הבעל :שמאניזם וניאו פגאניזם בישראל ובעולם.

מדרש הסטרא אחרא : על הספר "מידרש לילית "הכולל מיתולוגיה  תנ"כיית פגאנית חדשה

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שחר  On דצמבר 13, 2012 at 10:18 am

    לא כ"כ קשור, אבל אני מחפש עזרה… במסגרת הידע הנרחב שלך= הכרת אולי שיר שדיבר על הגילגל המקראי, מלפני שנות ה'80, הלך כך- "עמדו המים נד אחד בגילגל, בגילגל. עמדו המים נד אחד גל מול גל… ואלוהים משקיף מהשחקים שמעל…" וכן הלאה. למיטב ידיעתי, השיר לא הועלה על דיסק מעולם, וגם התקליט יכול להיות היה תקליט שדרים. יודע? מכיר אי מי שמתמצא??

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: