אין אחרית לימים : התנועה הטראנס הומניסטית בעולם ובישראל -החלק הראשון

תרשמו לפניכם את התאריך :2045 .מי שיגיע לשנה הזו כבר לא יצטרך לחשוש משטויות כמו מחלות סופניות או אסונות טבע ,אלא רק לדאוג לעצמו לחיבור USB..

בקרוב,בחנויות החשמל איברים להחלפה…בקרוב  הברכה "עד מאה ועשרים" תיחשב לעלבון, שלא לומר איום ברצח, ואם נחלה אפשר יהיה לאתחל אותנו. חליתם ?נפצעתם ? בעוד וחמישים שנה כבר תוכלו להחליף איבר חי באיבר מלאכותי , על פי החזון הטרנס-הומניסטי    המוות הוא פאסה ו והרבה יותר כיף להפוך לחצי אדם –חצי מכונה ,עם כוחות על וידע אינסופי . לדעת אנשי תנועת הטרנס -הומניזם  אנחנו בדרך להיות יצורי-על ממוחשבים למחצה, עם יכולות משופרות וחיים בריאים וארוכים, אולי עד כדי ביטול המוות וחיי נצח.

 נראה הזוי? צאו לרחוב ותגלו שממש לא.

 

הופיע בדפוס בגרסה שונה ב:

"דיוקן –מקור ראשון גליון 299 30.11.2012. תחת השם "האדם ,קצת אחר כך"

וב"סוף שבוע מעריב 30.11.2012 " תחת השם "למה מי מת "

הופיע באתר NRG תחת השם :חזון חיי הנצח ופיתוחי הטכנולוגיה המדעיים שיביאו לכך

 


 

כל מי שנוסע באוטובוס או הולך ברחוב מכיר את התחושה. רוב האנשים סביבו מדברים אל עצמם, או יושבים בעיניים מזוגגות כשחוט תקוע באוזנם, או נוברים בריבועי הטלפונים החכמים שלהם, מחוברים לכל העולם פרט לאנשים שלידם. המתבונן תמה לפעמים אם אלו עדיין בני אדם, או שמא לפניו היתוך אדם-מכונה: אורגניזם קיברנטי, ובקיצור סַייבּוֹרְג (או קִיבּוֹרְג ובמינוח אחר "אדם ביוני " ).

אנשי התנועה הטרנס-הומניסטית יגידו שאנחנו בדרך הנכונה. הם צופים שבעתיד הלא רחוק בכלל כולנו נהפך לישויות מכאניות, חלקית ואולי לגמרי. הם חושבים שבסופו של דבר זה יהפוך את כולנו לבני אלמוות.

הטרנס-הומניזם היא תנועה אידיאולוגית לכאורה חדשה, אבל בעלת שורשים עתיקים מאוד, הטוענת שבאמצעים הטכנולוגיים החדשים יוכל האדם למנוע את נזקי ההזדקנות, להכחיד מחלות, לשפר את עצמו מבחינה גופנית, שכלית וחברתית, להאריך את חייו, ולעבור לשלב הבא באבולוציה שלו. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא ייכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטליגנטים. אז תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר, עד לנקודת מפנה המכונה סינגולריות: הנקודה שבה האדם יהפוך לפוסט-אדם בעל כישורים שכליים וגופניים שהיום איננו יכולים להעלות על דעתנו, ואולי גם אלמוות.

הסינגולריות מתקרבת. וגם אם לא, "הסינגולריות מתקרבת" הוא שם ספרו החדש של המדען ריי (ריימונד) קורצווייל, שהופיע עכשיו בעברית בהוצאת מאגנס. קורצווייל, יהודי אמריקני, ממציאן של טכנולוגיות מרכזיות בתחום הזיהוי הממוחשב של כתב ושל דיבור, ידוע גם כאחד הנביאים הטכנולוגיים הרדיקליים ביותר של תקופתנו, ואחד האידיאולוגים הראשיים והפעילים של הטראנס-הומניזם.

הוא סבור שבתוך עשורים ספורים בני האדם יהפכו לישויות שיש בהן חלקים מכניים. לדעתו כבר בשנות ה-30 של המאה הנוכחית ניעשה יותר לא-ביולוגיים מאשר ביולוגיים, ונכניס דרך שִגרה מחשבים לגופנו ולמוחנו.

קורצווייל בדרך אל הנצח

 

נקודת הסינגולריות תהיה להערכתו של קורצווייל בשנת 2045. המוח והמחשב – הבינה הביולוגית והמרחב המקוון – יהיו לאחד. 

בערך בתאריך זה לדעתו תתרחש התמורה העמוק המשנה סדרי עולם ביכולת אנוש. לדעתו הבינה הלא ביולוגית שתיווצר באותה השנה תהיה גדולה פי מיליארד מכל הבינה האנושית של היום ומכאן ואילך יווצרו מכונות העולות לעין שיעור על בינת האדם  ( ע' 127) .

התוצאה תהיה אדם ששומר על אנושיותו, אך מתעלה על המגבלות הביולוגיות. בתקופה הפוסט-סינגולרית לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה, כשם שלא תהיה הבחנה בין מציאות פיזית למציאות וירטואלית.קורצוויל מדבר על כך שעוד בשנת 2030 תהיה בידינו "מציאות וירטואלית "  מעין עולם מקביל שיהיה קיים רק במחשב ובתודעה האנושית,  לפי דרישה  מציאות מקבילה  שתיהיה משכנעת לחלוטין ושאנשים יוכלו לשקוע בה לחלוטין ולבלות בה את חייהם.

 לדעתו עוד בשנות ה-40 של המאה הזאת תהיה הבינה הלא ביולוגית חזקה פי מליארדים מהבינה הביולוגית שלנו. לפחות חלק מהאנשים יהפכו לקיבורגים ויוכלו "לשדרג " ולשנות  את גופם על בסיס קבוע ובהמשך חלק גדול ממוחם יהיה לא ביולוגי.

 

ציוויליזציית האדם והמכונה שתקום, כותב קורצווייל, תתעלה על מגבלות מוח האדם ש"יש בו רק 100 מיליארד קשרים, וגם הם איטיים להפליא". ההתגברות על רבות ממגבלות הגוף תאריך את תוחלת החיים לכדי 500 שנה לכל הפחות, אך גם לאחר המוות הביולוגי יימשך קיומם של האדם ותבונתו בממד הקיברנטי לנצח. או לפחות עד שהציוויליזציה החדשה תחדל מלהתקיים.  

בסופו של דבר קובע קורצוויל יהיה היקום כולו רווי בבינתנו.וזהו יעודו הסופי והגורלי  של היקום.

 

קורצווייל מעריך שלא כל האנשים ירצו להצטרף לאיחוד הטכנולוגי הזה. אחרים משערים שייווצרו הבדלים ברורים בין מדינות העולם, ושיהיו גם מדינות שיחסמו את ההתפתחויות הללו בכוח, למשל מדינות אסלאמיות. אבל בסופו של דבר, אומר קורצווייל, השינויים יגיעו לכולם. הוא משווה זאת לשימוש בפלאפון, שתחילה היה נחלת מיעוט קטן, וכיום רוב האוכלוסייה כבר אינו מסוגל לחיות בלעדיו. אך הוא גם מודה ש"הסינגולריות תגביר גם את יכולותינו לממש את נטיותינו ההרסניות ביותר".

ישנו גם החשש שבשלב המעבר יהיה אלים, שהציוויליזציה החדשה  תהיה עוינת לאנושות: איזה עניין יהיה לה לשמור על קיומה של תרבות ישנה, נחשלת ושונה ממנה באופן מהותי?

אחרים רואים את העתיד אחרת…

לדעתם רוב האנשים שיעסקו בשינויים שאותם מתאר קורצוייל  יהיו   מבני מעמד העשירים שיוכלו להרשות את הסכום הגבוה  מאוד של הטכנולוגיות האלו.  שהרי ספק אם העניים יוכלו להרשותם אי פעם  לעצמם ( להוציא כמובן אנשי עולם הפשע ) . וזה ללא ספק יביא להגדלת הניכור בין המעמדות  שעלול להפוך לניכור בין "המיכניים " והבשריים "ולמלחמות של ממש בין המיעוט שיוכל להיהנות מכל האפשרויות הטכנולוגיות האלו ובין הרוב שלא יכול להיהנות מהם או לא ירצה אותם.

 לכאורה רעיונות  הרחוקים מאוד מהווה האפרורי שלנו. אך קורצווייל אינו היחיד  שחושב כך הוא רק הידוע ביותר.,הטרנס הומניזם והסינגולאריות הם  נושאים  שהולכים  ותופסים  תאוצה בשולי האקדמיה האמריקנית ובארצות האחרות שוליים שהן אמנם  רחבים מאוד ויותר ויותר אנשים מדענים בולטים תומכים בהם.

"ביחס לסכנות, קורצווייל נאיבי לטעמי", אומר מתרגם הספר עמנואל לוטם, מהבולטים במתרגמי ספרי המדע הפופולרי בישראל. "אני לא רואה סיבה מדוע התרחיש של סרטי 'שליחות קטלנית', של השתלטות המכונות על המין האנושי ועל העולם, לא יקרה כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא מתאר בספרו. התחזית שהוא מציג משכנעת גם בעיניי; קורצווייל הוא אדם בעל הישגים חשובים רבים בתחומי הטכנולוגיה ואסור לזלזל במה שהוא אומר. אבל זה עוד לא אומר שזה טוב. המציאות החדשה עלולה להיות מאוד לא סימפטית לבני האדם שיעדיפו להישאר בשר ודם ולא מכונות נצחיות.

"קורצווייל מגדיר בספר שלושה היבטים חשובים – גנטיקה, רובוטיקה, וננו-טכנולוגיה – ומראה באופן משכנע שהשינויים בהם ישנו את העולם כפי שלא השתנה מעולם. אבל יש לי בעיה חמורה עם השנה שהוא בוחר בה כשנת הסינגולריות. לדעתי הוא בחר בשנת 2045 כי הוא רוצה שזה יקרה בימי חייו. הוא יהיה אז בן 97. כדי להגיע לגיל הזה ולהספיק לעלות לרכבת אל חיי הנצח, הוא הכניס את עצמו למשטר בריאותי מטורף, והוא לוקח כמויות אדירות של כדורים מדי יום. לדעתי הרצון הזה מטה את לוח הזמנים שלו. הדברים יקרו יותר באיטיות. בעיניי הוא אוטופיסט. הוא חושב על תרבות חדשה שלא תהיה המשך של התרבות המערבית הקיימת, התרבות היהודית-נוצרית, אבל לזה אין לו שום נימוק משכנע".

אלי : אתה היית מוכן להיות סייבורג? שיטפלו בך בחלקי ננו טכנולוגיה?

לוטם : "שאל אותי בעוד חמישים שנה. אני יכול לומר לך כבר עכשיו שאני לא מוכן שננו-טכנולוגיה תוכנס לגופי כדי לבנות אותו מחדש בצורה טובה יותר, כפי שמציעים קורצווייל ואחרים. מה יקרה אם איזה מתכנת ישבש את התכנות שלהם עם איזה וירוס? אני מעדיף את האנושיות שלי, תודה".

הומניזם מעודכן

רועי צזנה

"כרגע אין לי שום חשק לעזוב את אשתי ואת הילד ולהפוך לסייבורג", עונה על אותה שאלה העתידן ד"ר רועי צזנה מהטכניון ומהמרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב. "אבל בעוד כמה עשורים, כשיגיעו המחלות הנוראיות והזקנה, אסכים ליטול את הסיכון. לפי קורצווייל, בעוד שבעים שנה נוכל לחבר מוח אנושי למחשב, ומשם למשל לייעץ לילדים שלנו. קורצווייל הוכיח את עצמו כבעל תחזיות שמתגשמות; הוא עצמו הביא להגשמת כמה מהן. האינטואיציה שלו טובה מאוד, אם כי הוא לוקה באופטימיות מוגזמת. הוא מתנבא שניהפך בני אלמוות. תיאורטית זה אפשרי, אבל בינתיים זה נראה רק תיאורטי".

איליה סטמבלר, מדען ישראלי וטרנס-הומניסט פעיל, משמיע גם הוא הערכות זהירות מאלו של קורצווייל. "קשה לנבא כיצד ייראה אדם-העתיד בטווח הרחוק. אבל בטווח הקרוב אפשר לשער שהוא יישאר אותו אדם, רק בעל שרידות גבוהה יותר. הדבר דומה למכונה ישנה שהחלקים המִתבַּלּים שלה מוחלפים ושנשמרת בתנאים של בלאי מופחת. כך גם האדם: הוא יישאר כמעט ללא שינוי בטבעו, רק שיסופקו לו אברים חלופיים והוא יישמר בתנאים יותר היגייניים".

סטמבלר הוא חלק משיח טראנס-הומניסטי שנוכחותו בישראל מתחזקת והולכת: כתבי עת, תערוכות, כינוסים, סמינרים בסופי שבוע, קבוצות פייסבוק. לא מכבר התקיימה בגלריה התל-אביבית 'מתושלח' – אכן, מתושלח – תערוכה ובה ציורים דמיוניים של האדם בעתיד הסופר-טכנולוגי של הסינגולריות. בזירה הספרותית החל לפעול כתב העת 'הָבָה לְהַבָּא'. עורכו, המשורר עודד כרמלי, מאס ביום הקטנות של הוויכוח הפוליטי והחברתי הרגיל ובסדר היום האגוצנטרי הרווח בשירה העכשווית, והחליט להעביר את משאבי המרץ שלו למעגל הגדול יותר, של האנושות כולה והנצח כולו – כלומר לפעול למען הארכת תוחלת החיים והתקדמות לקראת הסינגלוריות. זכורה הפגנה נגד המוות שקיים בשנה שעברה בשם התנועה הטרנס-הומניסטית ליד בית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

"מטרתנו להחדיר את הרעיון המדהים מכולם, רעיון חיי הנצח, אל לב התרבות העברית ולהפכו מרעיון שוליים מטורף לרעיון מכונן ומוביל", אומר כרמלי. "צריך להבין שטרנס-הומניזם אינו אלא הומניזם מעודכן. הוא חורג מהמסגרת המקובלת של זכויות האדם וחירויות היסוד המובטחות במגילת זכויות האדם, ומבטיח לאדם את הזכות לַכול, כולל הזכות לחיים ארוכים ואולי גם נצחיים. השלשלאות השקופות של הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה מצרות את צעדינו יותר מכל עול של רודן מקרי". כרמלי מגדיר את תשוקתו שלו ושל חבריו כ"רצון להשתחרר משלשלאות הקיום, או לפחות לשקשק בהן".

כרמלי וסטמבלר ניסחו טיוטת הצעת חוק להקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה, ברוח הצעת חוק "לעידוד רפואה רגנרטיבית" שהוגשה לקונגרס האמריקני בשנה שעברה. "ההצעה נשלחה לכל חברי הכנסת", מספר סטמבלר. "קיבלנו מעט תגובות, רובן חיוביות. ההתנגדות העיקרית הייתה לגבי הנושא הסמנטי של כינוי הזקנה כמחלה. אולי באמת נשנה את זה, אבל לא את התוכן המעשי של ההצעה, וננסה לקדם אותה שוב אחרי הבחירות". לצד הקמת הוועדה הלאומית, מוצע שם גם להרחיב את חוק שירותי הבריאות כך שיוזכר בו במפורש עניין הארכת החיים, ולהרחיב את חוק 'לא תעמוד על דם רעך' כך שיתייחס גם להצלת אנשים העומדים בסכנת חיים בשל תשישות ומחלה.

אומת הטרנס

תומכי הטרנס-הומניזם צריכים לדעתו של סטמבלר להקים תנועה חברתית גדולה ולשקול ריצה לכנסת. השאיפות הטרנס-הומניסטיות שלו צנועות יחסית: "מדובר בעיקר בניסיון להאריך חיים בריאים באמצעים טכנולוגיים; מובנים אחרים של הטרנס-הומניזם, כמו הרחבת היכולות השכליות והגופניות, מעסיקים אותי פחות. אבל דווקא משום כך, עשייה פוליטית יכולה לקדם את היעדים שאני מתמקד בהם.

"כדי להגיע להארכת חיים משמעותית", הוא מסביר, "יש צורך בהשקעות מסיביות במחקר המוקדש למטרה ספציפית זו. זהו מחקר שהרווח ממנו אינו מיידי. נראה שהשקעות כאלו יתקיימו רק בעידוד ובתקצוב של המדינה. מכאן הצורך החיוני בפעולה בשדה הציבורי-פוליטי. בנושא הזה יש לנו כרגע דיונים רציניים ביותר בפורומים האינטרנטיים. אנחנו גדֵלים ואולי לא רחוק היום שבו נפעל. הרעיון המרכזי שהתנועה החדשה תדגיש הוא הערך המוחלט של חיי אדם. ננסה קודם לעורר אצל המפלגות הקיימות עניין בנושא ההזדקנות והמאבק בהשלכותיה הקשות. ואם המאמץ הזה ייכשל, כנראה לא יהיה מנוס אלא לנסות ולהקים מפלגה עצמאית".

אבל גם את הציבור הרחב יש לשכנע, שכן "בינתיים איני רואה קרבה לרעיונות האלה ברוב החברה הישראלית. בעיית ההזדקנות היא בעיה כאובה ומאיימת, אבל יש נטייה להתכחש אליה: להתעלם מהעתיד, להסיח את הדעת מהזקנה ומהמוות מזקנה, ואף להציג את הזקנה באופן מַשְלֶה, אוטופי והרואי, או לחלופין להציגה כתופעה שאין לה שום תַקנה. כל זה לא תורם לא לשיפור מצב הקשישים ולא לאריכות חייהם הבריאים. יש להציג את הבעיה במלוא חומרתה וחשיבותה, וגם להצביע על האפשרות המעשית לפעול למען פתרונה או הקלתה".

לפני שלושה חודשים, הוא מספר, החלה התארגנות בינלאומית להקמת מפלגות ותנועות חברתיות במדינות שונות למען הארכת חיים בריאים, ושמה "מפלגת אריכות הימים". היא כבר כוללת קבוצות פעילים ב-27 מדינות וכמה אלפי תומכים, "ובהחלט משמשת לנו מקור השראה ומודל".

מכון הסינגולריות ואוניברסיטת הסינגולריות

 

קורצוייל ההוגה הידוע ביותר כיום של הטרנס הומניזם הקים שני מוסדות  בעלי פרופיל גבוה מאוד בארה"ב "שכל אחד מהם עוסק באספקטים אחרים של הטרנס הומניזם .

לישראלים יש נוכחות בולטת ב'אוניברסיטת הסינגולריות' שהקים ריי קורצווייל בבסיס נאס"א בקליפורניה. גוף זה מתמקד במחקר יישומי ובהכשרת מנהיגות חברתית ומדעית לקראת השינויים שנכונו להערכתו לאנושות.

כן הקים קורצווייל גוף שעיסוקו תיאורטי יותר, 'מכון הסינגולריות העולמי', המתמקד בתחום הבינה המלאכותית, ואף בחיפוש פתרונות לסכנות שההתקדמות בתחום זה עלולה לעורר.

 

 

 

נציגה של האוניברסיטה בארץ הוא איתן אלירם, דוקטור בניו מדיה והבוגר הראשון של תוכנית המנהלים של האוניברסיטה. "אוניברסיטת הסינגולריות פועלת לשנות את מצב המין האנושי כאן ועכשיו", הוא אומר. "היא גם מעוניינת להקים סניף בישראל. ישראל היא אחד המקומות שבהם היא פעילה ביותר, יחד עם ברזיל ורוסיה. מכל תלמיד שם מצפים שיקים חברה שתשפר את חייהם של מיליון איש בתוך עשור.

"האוניברסיטה קמה ב-2008, והיא כבר נאלצת לערוך תחרויות בינלאומיות כדי לבחור את התלמידים בה: בשנה שעברה פנו 20 אלף איש, ויש שמונים מקומות. מדי שנה פונים יותר ממאה ישראלים כדי להתקבל לאוניברסיטה, ומתוכם מתקבלים בסביבות עשרה או תריסר. זה עדיין הרבה יותר ממספר המתקבלים מרוב הארצות האחרות. ישראל ובריטניה נמצאות במקום השני במספר התלמידים שם".

 אלי :איך אתה מסביר את זה?

"י אלירם :שראל היא מדינת הֶזנֵק. הישראלים הנבחרים להגיע לשם מחוברים לרוח היזמית של המקום, באים עם יכולות רבות, והחשיבה שלהם היא בעיקר מעשית ומאלתרת. אנחנו גוף מעשי מאוד; סוג חדש של אוניברסיטה יזמית, שפחות מתעניינת בתיאוריות, ויותר מתעניינת בטכנולוגיות מעשיות המאיצות לפתרון הבעיות של האנושות. אנחנו מקימים בישראל חממה טכנולוגית ליזמים שיש להם רעיונות מקוריים כיצד לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות בתחומי המים, המזון, המִדבּוּר, הבַּערוּת, הבריאות, האנרגיה והחינוך. יש לנו בארץ ארגון בוגרים תוסס המקיים מפגשים סדירים".

שניים מבין הישראלים המעטים שישתתפו בתוכנית הקיץ הקרובה של האוניברסיטה יהיו, זו השנה השלישית, זוכי תחרות פורצי הדרך על שם אילן ואסף רמון. ההרשמה אליה נפתחה השבוע ותיסגר בקרוב. התחרות מיועדת, לדברי משרד המדע והטכנולוגיה, ל"יזמים צעירים שפיתחו הצעה ממשית למיזם טכנולוגי-חברתי בעל פוטנציאל לשפר את חייהם של לפחות מיליון ישראלים". המיזמים הזוכים בעבר לא חתרו בהכרח להארכת חיים או לסינגולריות: "בתחרויות הקודמות זכו הצעות שביקשו לפתור את בעיית שקיות הזבל בטבע על ידי המצאת דבק מאחד, לחסוך בשטח על ידי פיתוח מדרגות נעות ספירליות ולאפשר ניטור פרמטרים פיזיולוגיים בזמן אמת".

אלי :יש קשר בינכם ובין מכון הסינגולריות ?

אלירם :הקשר היחיד הוא בכך שרי קורצוייל  קשור לשני המקומות. אבל הם נפרדים לחלוטין ועוסקים בדברים שונים לגמרי . המכון מתעסק בעיקר באינטליגנציה מלאכותית כ90 אחוז בפעילותו ובהשלכות העתידניות שעולות מכך. בעוד שהאוניברסיטה עוסקת בהרבה תחומים נוספים כמו ננו טכנולוגיה חלל ביולוגיה סינתטית רפואה.צריך להבין רי קורצוייל ייסד את האוניברסיטה כדי לתת צד מעשי לרעיונות הסינגולאריות.הרעיונות  התיאורטיים והאידיאולוגיים השונים של הטרנס הומניזם על הפוסט אדם וכדומה  אינם מעניינים את האוניברסיטה. באופן כללי האוניברסיטה והמכון מעדיפים שלא יזהו אותם ביחד כי הם באמת שונים ובעלי מטרות שונות.  

ניצחון האח הקטן

RAY-Singularity

במקביל לפריחה האקדמית העתידנית הזו, ניכרת בעשור האחרון דעיכה חמורה בהרשמה לחוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות – ויש המקשרים בין השניים. הם סבורים שדעיכת הרוח היא מניצני העתיד המכאני שקורצווייל מבשר לנו; שעתיד זה עלול לפגוע ברוח האנושית ולחסל את התרבות ההומניסטית. כן נשמעות אזהרות שבתרבות העתידית עלולים להיווצר סוגים שונים של בני אדם: העשירים שיוכלו להרשות לעצמם חיים ארוכים ובריאים, והעניים קצרי הימים שלא יוכלו להרשות זאת לעצמם ויהפכו לסוג של עבדים. זהו אחד הנימוקים שבפי הקבוצות הקוראות לאסור סוגים מסוימים של ניסויים בהנדסה גנטית. הן רואות בטרנס-הומניזם דת חילונית, שהאל שלה הוא האדם בשיתוף המכונה, ואולי המכונה לבדה.

דומה שבכמה זרמים קיצוניים של הטרנס-הומניזם יש אכן מידה של זלזול בתרבות האנושית ושאיפה להחלפתה. עם זה, הזרם המרכזי של הטרנס-הומניזם מתמקד בשאיפה להארכת החיים ומיגור המחלות. בהעצמת האנושות ולא בהחלפתה. נראה שזרם זה גדל והולך.

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

ינקי מרגלית, מייסד חברת אבטחת המידע 'אלדין' ומי שכונה "נביא הסינגלוריות הישראלי", מבקש להרגיע אותנו וגם את עצמו.

"האמת היא שעד לזמן האחרון הייתי אפוקליפטי, וחששתי שהטכנולוגיות ישתלטו עלינו, וינמיכו אותנו ויעצימו את 'האח הגדול' – את שליטתן הממסדים והממשלות בחייו של הפרט. בשנה האחרונה הבנתי שלא רק שאין אח גדול שמשתלט, אלא הפרט מתעצם. יותר ויותר יחידים מצליחים לחולל מהפכות; החלל, למשל, נפתח בפני חברות פרטיות ויחידים, ולא רק ממשלות".

אלי : ומה עם החשש לשימוש לרעה בטכנולוגיות?

מרגלית : "זהו חשש אמיתי, אבל השאלה היא אם בגללו צריך לחסום את פיתוח הטכנולוגיה שמעצימה את המין האנושי. אז יהיו מדינות כמו איראן, אפגניסטן וסומליה שישתמשו בטכנולוגיה לרעה, אבל תתפתח גם הטכנולוגיה ששומרת מפניהם. בסך הכול, אנחנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה. האנושות לא זכתה מעולם לכל כך הרבה שלווה, שלום ויכולות כמו היום. ואנחנו נעים מהעידן הזה והלאה".

החלק השני של הכתבה: "אין אחרית לימים :  הטרנס הומניזם בהיסטוריה -מגלגמש דרך סטיב אוסטין ועד לאריאל.

ראו גם :

טרנס הומניזם בויקיפדיה

אתר מאמרים על סינגולריות וטרנסהומניזם

הקבוצה הישראלית להארכת חיים בפייסבוק

אלי אשד על "אידיאולוגית הנצח של הבה להבא"

man plus 2 by yonatan poper 

 איור  של יונתן פופר לכתבה זאת ב"סוף שבוע -מעריב".

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • RAFFAELLO  On דצמבר 14, 2012 at 12:38 pm

    נשמע ונקרא טוב.
    מאחר ואני מבוגר מדי וחוששתני שלא אגיע לתאריך היעד [עם נעבור שואת 211221]
    אז אחכה כבר לביאת המשיח ולקימת המתים.
    כדאי לקרא את פרק האלמוות אצל גוליבר.

  • עידו לם  On דצמבר 14, 2012 at 3:34 pm

    זה קשקוש גמור.

    • מספר 666  On דצמבר 14, 2012 at 7:47 pm

      עדכון חשוב :
      רי קורצוויל האיץ את לוח הזמנים שלו לסינגולריות. בראיון שפורסם עימו היום ב"מוסף לשבת " של ידיעות אחרונות עם נבו זיו בשם "יש מה לחכות " הוא קובע :שהתאריך שלו לשנה שבה למחשבים תהיה רמת אינטליגנציה גבוהה כמו של בני אדם הוא -2029.
      רק עוד 17 שנה לחכות.

  • אברום רותם  On דצמבר 20, 2012 at 12:51 pm

    אין ספק שהסיינספיקשן, שמאד התפתח לצד התפתחות הטכנולוגיה, ואף מקדים אותה, סדרות הטלויזיה הרבות, "רוחניות" מעוותת עם תיווך מטעה בין דתות/ זרמים עתיקים יחסית לחברה המערבית של היום, מעמעמים יותר ויותר את הגבול בין הפיקשן למציאות הפשוטה מפשוטות.
    לצד זה שלשול מילולי בלתי ניתן לשליטה, שעד לפני זמן לא רב לא היה מושך ולו אוזן אחת, הופך לנחלת רבים וטובים, שיוצרים לעצמם בועה מרחפת מעל המציאות.
    אין ספק שכח המחשוב והטכנולוגיה הזעירה ישנו ויעשו נפלאות, אבל, רבאק… אודיסאה 2001, ו"סינגולריות" זה לא המציאות באמת, אלא רק מנתקים בני אדם שמאסו להתמודד עמה, לללנד של פיטר-פן וחבריו שעפים בקלות "לו רק נרצה באמת…".
    חיי נצח, ושמירת תודעה ללא גוף ביולוגי הם לא רק חלום רחוק, או אתגר טכנולוגי שייפתר, זה פשוט עקרונות הבסיס שלהם לא פתור ולא מובן כלל, ומן הסתם יישאר כך… לפעמים אנו מתבלבלים באמת כשמסבים את הראש מחוסר האונים של רופאים, כשהידע וההבנה האמיתית שלהם זעירים כגרגרי אבק לנוכח המציאות הפשוטה. ההבנה שלנו את המח, רחוקה שנות אור, לא 40 שנה, מהבנה ממשית של מהי תודעה ומהם חיים בכלל. וכאן כבר מדברים על….
    ועל זה הסבתא המנוחה שלי היתה אומרת: "נו, באמת…".

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 20, 2012 at 2:44 pm

      איליה סטמבלר מודיע:
      רציתי ליידע אותך כי בקרוב הולך להתקיים אירוע בעל מאפיינים טרנסהומניסטים בהיקף רחב ורציני בישראל, דהיינו הכנס הבינלאומי לביו-גרונטולוגיה, הזדקנות בריאה ורפואה רגנרטיבית, שיתקיים באוניברסיטת באר שבע בין 10 ל13 למרץ 2013. זה הולך להיות האירוע הראשון מסוגו והיקפו בישראל שבו יתאספו טובי המומחים בתחום הארכת חיים בריאים מהארץ ומחו"ל, כולל את אוברי דה גריי, אבל לא רק הוא.

      http://biogerontology.wix.com/resolve#!programme/vstc1=speakers

      http://biogerontology.wix.com/resolve#!programme

      הכנס יהיה גם מוקד פעילות טרנסהומניסטית מרחבי העולם, כולל האגודה שלנו –

      International Longevity Alliance

      http://longevityalliance.org/

      ובצמוד לכנס המרכזי הזה, ייתכן גם שיתהוו פעילויות של הקהילה הטרנסהומניסטית הישראלית, כגון אירועים תרבותיים וציבוריים.

      בנוסף, ביום האחרון של הכנס יתקיים דיון אודות מדיניות המחקר ומדיניות הבריאות למען שיפור תוחלת החיים הבריאים (וייתכן שגם אני אשתתף בו). אזי ניתן לערב גם את הפן המדיני הפוליטי כפי שדיברנו בקשר להצעת החוק שלנו

      http://www.singulariut.com/2012/07/592

      אני כרגע מתחיל פוסט-דוק באותו המרכז הבינתחומי לחקר ההזדקנות של אוניברסיטת בן גוריון שמארגן את הכנס, ואני גם קצת מעורב בו, אז אהיה מעודכן בכל הקשור.

    • מספר 666  On דצמבר 20, 2012 at 2:47 pm

      איליה סטמבלר כותב:
      רציתי ליידע אותך כי בקרוב הולך להתקיים אירוע בעל מאפיינים טרנסהומניסטים בהיקף רחב ורציני בישראל, דהיינו הכנס הבינלאומי לביו-גרונטולוגיה, הזדקנות בריאה ורפואה רגנרטיבית, שיתקיים באוניברסיטת באר שבע בין 10 ל13 למרץ 2013. זה הולך להיות האירוע הראשון מסוגו והיקפו בישראל שבו יתאספו טובי המומחים בתחום הארכת חיים בריאים מהארץ ומחו"ל, כולל את אוברי דה גריי, אבל לא רק הוא.
      http://biogerontology.wix.com/resolve#!programme/vstc1=speakers

      http://biogerontology.wix.com/resolve#!programme

      הכנס יהיה גם מוקד פעילות טרנסהומניסטית מרחבי העולם, כולל האגודה שלנו –

      International Longevity Alliance

      http://longevityalliance.org/

      ובצמוד לכנס המרכזי הזה, ייתכן גם שיתהוו פעילויות של הקהילה הטרנסהומניסטית הישראלית, כגון אירועים תרבותיים וציבוריים.
      בנוסף, ביום האחרון של הכנס יתקיים דיון אודות מדיניות המחקר ומדיניות הבריאות למען שיפור תוחלת החיים הבריאים (וייתכן שגם אני אשתתף בו). אזי ניתן לערב גם את הפן המדיני הפוליטי כפי שדיברנו בקשר להצעת החוק שלנו

      http://www.singulariut.com/2012/07/592

      אני כרגע מתחיל פוסט-דוק באותו המרכז הבינתחומי לחקר ההזדקנות של אוניברסיטת בן גוריון שמארגן את הכנס, ואני גם קצת מעורב בו, אז אהיה מעודכן בכל הקשור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: