הקריקטורות וסיפורי הקומיקס של דריאן אדר

דריאן צילום מימי מעריב לנוער

דריאן אדר ,היה במשך עשרות שנים הגרפיקאי  והמאייר הקבוע של "מעריב לנוער". בתקופה שמגזין זה היה בשיאו.

דריאן עורך גראפי של מעריב לנוער במשך 22 שנה [640x480]

דריאן אדר בישיבת "מעריב לנוער " עם איטו אבירם ומזכירת המערכת.

בין השאר הוא זה שיצר את הלוגו הקבוע לסדרת הקומיקס המפורסמת "זבנג " של אורי פינק.פרט לכך במשך כמה שנים אייר את סיפורי הקומיקס של פנחס שדה ב"הארץ שלנו ".

ב-2012 הוצגה  תערוכה על הקריירה שלו במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון והוא זכה בפרס "עיפרון הזהב" על מפעל חיים.

הוא נפטר ב-8 בספטמבר 2015.

והנה כתבה מקיפה על האיש ויצירתו שהופיעה באתר האמנות ARTPORTAL

מבוקרשט לתל אביב

drian adar picture

דריאן  אדר נולד בבוקרשט, רומניה, בשנת 1931. את יסודות הציור למד דריאן בגיל הרך אצל סבו, וולף גולדשמידט, מעצב בגדי גברים. אל ציור הקריקטורות  היגיע דריאן  ב-1948 בגיל צעיר 16 בעודו תלמיד תיכון .ואז החל לפרסם קריקטורות בעיתון הסאטירי הרומני Pitigoiul ובעיתונים אחרים.    במקביל הנער המוכשר  למד באקדמיה לאמנות ע"ש ניקולי גריגורסקו.

אלי  :איך היגעת לצייר קריקטורות ?

דריאן :כשהייתי בכיתה הלפני אחרונה בתיכון ,אירגנו מסיבה לקראת סוף שנת הלימודים.בא אלינו עיתונאי כדי לעזור לנו .הוא שאל אם יש מישהו שיודע לצייר ,החבר'ה הצביעו עלי.הוא שאל:אתה יודע לצייר תפאורה?  אמרתי :"לא עשיתי את זה אבל אני מוכן לנסות". הוא ביקש שאצייר איזו יד ,וציירתי. החברים שלי אמור לו :"הוא יודע לצייר פרצופים של המורים".ואז הוא אמר לי :"תשמע ילד אני עובד בעיתון סאטירי שיש בו הרבה קריקטורות.אתה רוצה להשתתף? "

נדהמתי.אבל התאוששתי ואמרתי :"אם יקבלו אותו אז למה לא ?"

הוא  אמר לי:  "נראה ,תכין איזו קריקטורה נביא אותה למערכת ונראה מה יצא מזה". ציירתי ציור קטן והלכתי למערכת למחרת .שם פגשתי אנשים ידועים מאוד ציירים וקריקטוריסטים אחרים. התרגשתי וגם התביישתי ,מה אני הקטן עושה פה בין כל הגדולים האלו.העורך ראה את הציור ואמר :""זה די בסדר ,אבל יש כמה תיקונים קטנים נדרשים".

עשיתי מה שביקש ולמחרת הופיע הציור בעיתון ,קטן כמו בהול .בערב חזרתי הביתה ושמתי לב שחתיכת עיתון נדבקה לנעל הימנית שלי .הסרתי אותה וראיתי שזה דף מהעיתון הסטירי עם אותה קריקטורה קטנה שלי. כך התחלתי ברגל ימין.

שאלה : עבדת כקריקטוריסט  במשטר הקומוניסטי של רומניה שנודע בקשיחותו.  אילו הנחיות או מגבלות הם הציבו על הקריקטוריסט?

דריאן :מעל לכל לא לעשות שום דבר נגד המשטר.כל מה שעשית היה צריך להיות נייטראלי בלי שום קשר למציאות דברים כללים-יחסים בין בני זוג ,יחסים בין הורים לילדים ,כל מיני דברים שלא קשורים לפוליטיקה.זה היה עולם הומור סטרילי שאפשר לי לפתח סיגנון של הומור "לבן "כל מיני סיטואציות מצחיקות מהחיים.ויצאו לי אז כמה דברים לא רעים בכלל.

שאלה : המשטר ביקש מידי פעם קריקטורות פוליטיות ?

דריאן :כן הם ביקשו וכשביקשו היה קשה לסרב. למשל בשנות החמישים הייתה תנועה חזקה של יהודים שיצאו מרומניה לישראל והמדינה הקומוניסטית הייתה זקוקה להם ,מהנדסים רופאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים .אנחנו הוזמנו לישיבה במערכת ונציג המפלגה מסר לנו שאנו חייבים חייבים לצייר קריקטורות נגד יציאת היהודים. כולם קיבלו זאת בהתלהבות ,אני היהודי היחידי ישבתי מאופק.לא ציירתי  דבר.

כאשר ביקשה משפחתו  של דריאן לעלות ארצה הוא  נאלץ להפסיק לפרסם קריקטורות והתפרנס מעיצוב גרפי עד שהותרה יציאת המשפחה מרומניה ב־ 1964.

אמן הקומיקס

darian self portrait

פורטריט עצמי של דריאן.

דריאן ומשפחתו נטשו את רומניה ב1964 ממש במקביל לעלייתו של מי שיתגלה לימים כרודן אכזר ביותר צ/אושסקו .

עבודותיו הראשונות בארץ היו בתחום הפרסום ב"פרסום דחף", בסטודיו של פול קידר ואחר כך עבר ל"פרסום שחם לוינסון אילון" במקביל החל לפרסם קריקטורות יומיות בעיתון "דבר " ובעיתון בשפה הרומנית   VIATA NOASTRA וקריקטורה שבועית ב"העולם הזה".

drian de goll

drian caricature 2

drian adar sisko and rogers

 

רוג'רס מזכיר המדינה האמריקאי, הציע שלוש תוכניות שלום בין ישראל למצרים וירדן.

בשנים 1968 -1970  עבד  דריאן בשבועון הילדים "הארץ שלנו ",ושם התמודד עם תחום אמנותי חדש לו ,סיפורי קומיקס בהמשכים  שאת כולם

כתב הסופר פנחס שדה בשמות בדויים ""יריב אמציה " ו"א.חורש" . .סיפורים אלו לא השאירו עליו את רישומם שכן קומיקס אינה אמנות חביבה עליו במיוחד.הסיפורים עסקו ברובם בקרבות באוויר וביבשה ובמלחמה בטרור ערבי ובין לאומי נושאים שלמרבית הצער לא נס ליחם מאז.

דריאן : במשך חמש שנים עשיתי קריקטורה יומית  ל"דבר"  וחיפשתי עוד עבודות הלכתי ל"הארץ"  ואמרו שיש לנו כקריקטוריסט את  זאב אבל היציעו לי לעבוד ב"הארץ שלנו".   שם אמרו לי "תעשה  קומיקס" ,ועשיתי למרות שלא אהבתי את זה כל כך..

אלי : היו לך קשרים עם  המשורר פנחס שדה שכתב עבורך קומיקס ?

דריאן :בכלל לא. לא ידעתי אפילו מי שולח לי את הסיפורים שאיירתי לא ידעתי מי זה כותב ושזה היה   משורר בשם פנחס שדה בשם בדוי. רק אחר  כך נודע לי מי זה בכלל פנחס שדה.

אלי :" מיהו"  א.חורש"שהופיע כשותפך באחד הסיפורים "טילים בלהבות "?

דריאן :לדעתי זה היה עוד שם  בדוי של פנחס שדה. לא היה שום הבדל מבחינתי בין הסיפור הזה והקודמים

ובכל אופן לאמר לך את האמת איני יכול לאמר שאיור קומיקס זאת משימה חביבה עלי. אני מעדיף  לצייר קריקטורות בכל יום.

דריאן היה הצייר הקומיקס של הארץ שלנו בכרכים יט-כ  הסיפורים שצייר היו :

דריאן יואב וכרמלה הדרקון שחור התוכנית 2

  1. יואב וכרמלה בעקבות הדרקון השחור "  מאת "יריב אמציה " ( פנחס שדה) 1969. כרך י"ט  חוברות 1-38. ב-38 חלקים.

סיפורם של נער ונערה ישראליים  נאבקים בארגון פשע וטרור  סיני "הדרקון השחור "  ששואף להקים לתחייה את סין הקיסרית ולגרום למלחמה גרעינית בין בריה"מ וארה"ב על מנת להביא לשלטון סיני בעולם.

דריאן מתיאו פלקונה פתיחה

  1. "מתאו פלקונה" מאת "יריב אמציה "( פנחס שדה) 1969  כרך יט חוברות 39-48 .ב-10 חלקים.

עיבוד של סיפור קלאסי   מאת פרוספר מרימה. נער בקורסיקה מפר את חוקי הכנסת האורחים ומסגיר תמורת כסף פושע נמלט שלו הבטיח הגנה. הוא משלם על כך בחייו. העורך יעקב  אשמן כתב על הסיפור: "בגיליון זה אנו מתחילים גם סיפור חדש בציורים בשם "מתיאו פלקונה " הסופר הצרפתי פרוספר מרימי שסיפורו שימש בסיס לסיפור בציורים ,התפרסם בזכות סיפור אחר בשם "כרמן " ששימש בסיס לאופרה נודעת בשם זה שחוברה על ידי המלחין ביזה. אם לאחרונה פירסמנו סיפורים עלילתיים בציורים ,פרי הדמיון אנו מנסים עתה לספר בציורים יצירות סיפרות מעולות .נשמח לשמוע אם רעיון זה מוצא חן בעינכם ואם כדאי להמשיך בשיטה זו."

ככל הנראה התשובה שקיבלו העורכים הייתה שלילית.יותר לא פורסמו סיפורים נוספים מסוג זה.

דריאן אדר שני גברים באש ובמים הסיום

  1. "שני חברים באש ובמים " – מאת "יריב אמציה (פנחס שדה)   1970. כרך כ', 1970. חוברות 1-22.ב-22 חלקים.

סיפור קרבות והרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם אקדמאי  מרצה לתנ"ך חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים.

driamn arafath 2drian arafath 1drian goddes 1

  1. "מזימת האלילה היפנית ". – מאת "יריב אמציה ( פנחס שדה)  צייר דריאן. (1970 כרך כ' חוברות 23-42 ב–20 חלקים.

סוכן ישראלי מסכל את מזימתו השטנית של מנהיג הפתח  יאסר עראפאת ( המופיע כדמות בסיפור ) להביא לפיצוץ בפתיחה של תערוכה.

זאת אגב אחת הפעמים הבודדות ואולי היחידה שעראפאת עצמו שבשנת 1970 היה עוד דמות  לא ידועה יחסית   הופיע בסיפור קומיקס ישראלי.

drian tili, 1

דריאן טילים בלהבות הסיום

  1. טילים בלהבות . מאת א. חורש ( שם בדוי יוצא דופן של פנחס שדה ). הארץ שלנו כרך כ' תש"ל 1970,  חוב' 44-54.

טייסים ישראליים יוצאים להשמיד טילים במצרים. אחד מהם  נפגע על-ידי  אש מצרית  ונאלץ לנטוש את מטוסו  בשטח אויב. זהירות, ספוילר: בסוף מגיע מסוק לחלץ אותו.

על סיפור זה כתב העורך אשמן במאמר הערוך בפתיחת הסיפור "כל מטוסינו חזרו בשלום "לאשרנו אנו שומעים מילים אלה כמעט כל יום.ובכל זאת לא הכל חלק כל כך …,זהו הרקע לסיפור החדש בציורים "טילים בלהבות " המתפרסם החל מגליון זה. על מבצעי בחורינו הנועזים תוכלו לראות ולקרוא בשבועות הקרובים."

דריאן אדר מה באמת 2drian ma beemeth

בנוסף לסיפורי ההרפתקאות האלו  דריאן צייר ב"הארץ שלנו"  כשהפעם הוא גם כותב   מדור קבוע של מדע פופולארי  בשם "מה באמת " אוסף של  עובדות מפתיעות שונות בסגנון "לא יאומן כי יסופר " של רוברט ריפלי מארה"ב. מהמדור הזה הוא נהנה הרבה יותר מסיפורי הקומיקס הלוחמניים של פנחס שדה.

הנושאים של דריאן

drian 1

ב־ 1969 החל הקשר של דריאן עם "מעריב". תחילה צייר קריקטורה יומית לבנה (בלתי פוליטית) במדור "סתם חיוך"  ציורים הומוריסטיים כמו כן, הוא פרסם מדור שבועי ב"מעריב" שנקרא "חיוכי ליל שישי ".

דריאן :העורך של מעריב רוזנפלד  מאוד התרשם מהציורים שלי  ב"סתם חיוך" והוא היציע לי  לעבוד עבור ספריית מעריב ועשיתי כמה עטיפות לספרים כמו  ה המלחמה החשאית" של אורי דן ושיקה בן פורת.

ב"מעריב"  התגלתה נטייתו המילונאית יוצאת הדופן  של דריאן לצייר מגוון ציורים וקריקטורות סביב נושא אחד ספציפי מאוד או אף מילה ספציפית מאוד.

driam ei

דריאן :ב"מעריב  היו לי כל מיני מדורים שהופיעו בתדירות גבוהה,כל מיני סדרות איורים סביב נושא מסויים. למשל סדרת "איורים סביב הנושא "אי "   שפורסמה ב"מעריב לנוער "    ושהופיעה לבסוף  כספר (אלף האיים /    תל-אביב :   מודן,   1990) . והיו שם איורים על   "אי שלמות"  "אי ביטחון" וכו' .

 ואחר כך הייתה לי סדרה  של דיאלוגים  הומוריסטיים בשירותים בין גבר ואישה כל אחד בחדר שלו בשנות התשעים.

היו לי סדרה של ציורים על הברקוד למשל סדרה של ברקוד אקורדיון או ברקוד בצורת מעבר חציה עם פסים וזברה במקום זברה היו לי לפחות עשרים  או שלושים כאלו.

drian par

במוזיאון הקריקטורה והקומיקס הוצגה תערוכה מסוג זה של איורים סביב נושא מסויים.   תערוכה על פי  הספר "פר.פראות"  ( הוצאת "עקד" 1980)   שבו איורים ומתחתם שעשועי לשון .שכולם מבוססים על המילים פר ופרה פרפר מספרה ועם ציורים מתאימים ופרה תמיד מופיעה בכל מיני מצבים.דריאן קיבל את הרעיון לתערוכה והספר מספר צרפתי שעסק בנושא דומה.

drian par2

"אם זה הולך בצרפת ,למה זה לא יכול ללכת בישראל ? הוא תהה.והחל במסע חיפוש שנמשך שלוש שנים. לכאורה הייתה זו משימה קשה למי שרכש את השפה העברית בגיל מאוחר יחסית -33 ,אך נראה שדווקא מהגרים הרוכשים שפה שנייה ( או שלישית ) ניחנו בנקודת מבט שונה ויכולת שמיעה "רגישה " יותר מילידי השפה .דריאן הבחין לאחר חיפוש מדוקדק במילונים  כי במילים רבות בשפה מסתתרת ההברה "פר." למשל "פרנסה" ו"מאופר" וברבות אחרות.

לכותרת הספר הוא חיפש מילה בלתי שגרתית שתביע את מהות הספר .בפר.פר.אות הוא מצא את בה שביקש וגם שני פרים במלה אחת .פעמיים כי טוב.

הוא ישב לצייר. אך הוצאת הספרי "עקד"  סירבה להדפיס את הספר בצבע "זו לא אמנות זה רק שעשוע " הם קבעו . הספר יצא לאור בהוצאת "עקד ב-1980   והתמונות הועלו לראשונה בצבע בתערוכה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס ב-2012 32 שנה לאחר יצירתם המקורית. ..

דריאן :במקור האיורים היו כולם  בצבע אבל עבור הספר הם  דרשו בשני צבעים בלבד.אחר כך ציירתי את הכל בצבע לעצמי במזכרת וזה מופיע  בתערוכה במוזיאון הקריקטורות.

המאייר של מעריב לנוער

דריאן צילום מימי מעריב לנוער

תפקידו החשוב באמת של דריאן אדר  ב"מעריב " היה כעורך הגרפי של שבועון הנוער  "מעריב לנוער" למשך 22 שנה מ-1971 -1993  הוא היה האחראי על צורתו החיצונית של  השבועון ,על הכנת הכותרות ועל קביעת גודל התמונות ומיקומן. ומעל לכל . הוא צייר קריקטורות בכל גליון  ולפעמים גם את איורי השערים ואף  ערך מדור  קבוע של מבחר  קריקטורות מהעולם .

במלך 22 השנים האלו ו-1100 הגיליונות שעליהם היה אחראי  הוא פירסם  בערך חמישה איורים מסוגים שונים בכל גיליון .סך הכל אפשר להעריך שדריאן היה אחראי לבערך 6000 ציורים ואיורים וקריקטורות וכותרות מאמרים  ושערים של השבועון במשך 22 שנה.

drian maariv lanoar 2drian maariv lanoar 1darian maariv lanoar cover 2

בתקופה זאת היה השבועון בשיא הפופולאריות וההצלחה שלו , וניתן לאמר "ימי הזוהר " שלו . הוא היה כלי התקשורת העיקרי לבני הנוער שקראו אותו בשקיקה.והחשיפה שלהם  ( ובינם כותב שורות אלו ) ל'קריקטורות הייתה בדרך כלל לראשונה דרך איוריו של דריאן אדר. שפתח עבור אלפי בני נוער ישראליים את עולם ההומור הוויזואלי . .

דריאן והלוגו של "זבנג ".

אחת היצירות המזוהות ביותר כיום של דריאן אדר היא הלוגו המיוחד של סדרת "זבנג " של אורי פינק על עלילותיהם ההומוריסטיות של חבורת תיכוניסטים מוזרים ,סדרה שנוצרה ב"מעריב לנוער ב-1986 ומאז המשיכה בגלגולים שונים בספרים במגזין מיוחד ובמגוון מוצרים שונים ואף בסדרת טלוויזיה .ואת כולם מלווה הלוגו שאותו יצר דריאן עבור "זבנג "

אורי פינק נזכר :דריאן לא היה קשור ל"זבנג " כשהתחלתי אותו ,הוא היה עסוק מידי בעבודה השוטפת של "מעריב לנוער  ,האיש שהשבועון  סיפק לי כתומך היה העורך המדעי יהודה פרדיס.. אבל הוא יצר את הלוגו של "זבנג "  אני לא יודע איך הוא עשה את זה עד היום.מאז כמובן שיניתי את הלוגו בצורות שונות.

דריאן זוכר :אורי פינק  ביקש ממני ליצור  לוגו מיוחד עבור " זבנג"  למגזין ואחר כך כשהוא הוציא ספר הוא ביקש להשתמש בספר אבל הסברתי לו שזה רכוש פרטי אבל נתתי לו את השימוש חינם.עבור ספרו הראשון .אחר כך הופיעו עוד עשרות ומאות ספרים ומגזינים  שלו עם הלוגו של "זבנג".

דריאן מסכם : עבדתי ב"מעריב "  22 שנה מ1971 עד 1993 שהועזבתי עם הרבה זכויות .והיסכמתי לצאת עם פנסיה ודמי פיצויים.ומאז  לצערי אני כבר לא בעיתונות העברית. אבל לא הפסקתי אפילו יום אחד לצייר קריקטורות.

 

דריאן בטלוויזיה

דריאן דבר השבוע

ב־ 1980 צייר דריאן קריקטורה יומית לתוכנית הטלוויזיה "כמעט חצות", וב־ 1992 צייר קריקטורה שבועית עבור התוכנית "בכנסת", שהובילה לתערוכה במשכן הכנסת.יורם שמיר עוצר התערוכה ניסה להשיג מסרטיית הערוץ הראשון הקלטות של תוכניות אלו אך ניכשל  לכאורה כתוצאה מהביורוקרטיה של ארכיב הערוץ הראשון .  ( ואולי הסיבה האמיתית  שלא טרחו להעבירה לידיעתו של שמיר היא :שהסרטים כבר נמחקו מסיבה זאת או אחרת כפי שקרה לסרטים רבים של הערוץ הראשון ולא רצו לידע אותו על כך  ?)

במקביל, צייר דריאן קריקטורות מול קהל בערבי ראיונות ברחבי הארץ.

דריאן גולדה מאיר קריקטורה מהעולם הזה
שאלה : איך בכלל אתה בוחר נושאים לקריקטורות פוליטיות ?

דריאן : כל דבר מרגיז אותי ואין לי נשק אחר להילחם בדברים שמרגיזים אותי אלא רק דרך הקריקטורה היא כלי הנשק שלי שאני מקווה שבדרכו שלו הוא קטלני כנגד הדברים שאני מכוון כלפיהם.

אלי : יש קריקטורות פוליטיות שלך שזכו לפרסום מיוחד ?

דריאן : ב-1968  הצ'כים רצו לצאת מהגוש הקומוניסטי בניגוד לרצון הסובייטים ואני ציירתי באפריל 68 קריקטורה של לול  גן ילדים שבתוכו הרבה ילדים כל אחד מהם מסמל ארץ במזרח אירופה  וכולם מנסים לטפס ולצאת החוצה ולידם המטפלת שהיא ברז'נייב מנהיג  ברית המועצות והוא בונה טנק מצמר ומסתכל במבט חשדני על  הילדים שרוצים לצאת מהלול – מהגוש.

במציאות הרוסים  פלשו לצ'כיה באוגוסט עם טנקים.ואחר כך אנשים אמרו לי שאותה קריקטורה  הייתה ממש נבואית.

קרה שמישהו נפגע מקריקטורה שלך וניסה להשתיק אותך ?

 דריאן : בהחלט.ב-1980 ציירתי בשביל תוכנית הטלוויזיה "כמעט חצות " קריקטורה יומית .מנהל הטלוויזיה היה אז יוסף לפיד והיינו ביחסים טובים.יום אחד ציירתי משהו על גאולה כהן.היא היציעה בכנסת חוק ירושלים שהתקבל על חברי הכנסת .וציירתי עליה משהו חזק במיוחד וכנראה יותר מידי חזק: ציירתי אותה כחלילן מהמלין ואחריה שיירה של עכברים .

הקריקטורה שודרה קצת אחרי חצות .בשעה אחת בלילה הייתי במיטה צלצל הטלפון .זה היה לפיד "השתגעת ? הוא צעק איך העזת לעשות דבר כזה ! אתה רוצה שכולנו נלך לאבדון?כנראה שהוא קיבל טלפון ממישהי שפתחה עליו אתה פה בעוצמה אדירה.

ניסיתי להרגיע אותו ":תומי בסך  הכל השתמשתי באגדה על החלילן מהמלין ,לא חשבתי שמשהו לא בסדר בשימוש באגדת ילדים . הוא לא נרגע "איך לא חשבת עלי אני אקבל על הראש!" והוא המשיך לצעוק לתוך הלילה.

שאלה :אתה חושב שלקריקטורה טובה יכולה להיות  השפעה על מקבלי ההחלטות או אולי מאמר יהיה אפקטיבי יותר ?

דריאן : לדעתי כאשר יש לפוליטיקאי משהו בראש,שום דבר לא יעזור ,אני לא מאמין בכוח של סטירה ושל קריקטורה .פוליטיקאי שהחליט –לא מענייו אותו שום דבר ,הוא לא מושפע מקריקטורה. לכל היותר היא תרגיז אותו.

במוזיאון הקריקטורה והקומיקס מוצגות כמה קבוצות איורים שלו תערוכה בשם "הזוג המוזר" שהיצגי לראשונה ב1985 קריקטורות על ראשי הממשלה הרוטציוניים אז שמעון פרס מהמערב ויצחק שמיר מהליכוד שנאלצו לאבוד ביחד במפלגת אחדות.

 

דריאן הקריקטוריסט הבינלאומי.

drian caricatuure

דריאן עבד כמאייר ספרים שונים ובין השאר אייר את עטיפות ספרי "חבועוז " של חיים גיבורי , על חבורת נערים  הנלחמים במלחמת ששת הימים.  הוא אייר ועיצב  את עטיפות הספרים של גלילה רון פדר בהוצאת מילא ושימש כעורך גראפי  וכמאייר של  גם כתב העת "עתמול " על תולדות ארץ ישראל . בין השנים 1983 ו־ 1989 שימש דריאן עורך גרפי  וכמאייר של הירחון "עתמול" בהוצאת משרד החינוך ואוניברסיטת תל־אביב על תולדות ארץ ישראל.

drian caricature 1968

drian caricature 3

דריאן עבד לא רק בישראל אלא במקביל גם בחו"ל.

החל ב1979  ועד 1992 צייר דריאן מידי חודש בחודשו  מידי יום ביומו קריקטורה לא פוליטית "לבנה "  ושלח אותן לסוכנות קריקטורות בבלגיה  בשם AGENCE LITTERAIRE INTERNATIONAL  בבריסל שהפיצה את עבודותיו בכל רחבי העולם .

דריאן : הייתי שולח מ-79 עד 1992  למשרד קריקטורות בבלגיה 30 קריקטורות לא פוליטיות "לבנות "  בחודש שהופצו בכל העולם. וכל שלושה חודשים הייתי מקבל כסף  ועל הצ'קים צוינו הארצות שבהן פורסמו הקריקטורות ארצות באפריקה בקזכסטן ,כל מיני ארצות רחוקות.

drian caricature minimum

הוא סיפק לסוכנות 30 לחודש במשך 11 שנה 360 כפול 11 =קרוב ל4000 איורים . אבל בשום מקום לא צויין שם העיתון הספציפי שבו הן הופיעו  ומכיוון האמן לא שמר על עותקים והסוכנות הבלגית היא סגורה כיום  ולא ידוע באיזה עיתונים הקריקטורות פורסמו אין דרך לאתר אותם ,וכתוצאה כל 4000 האיורים האלו שזכו להצלחה ברחבי העולם  הם בגדר אבודים כאשר רוצים לפרסם מחדש את יצירתו של דריאן.   .  דריאן השתתף, אז בסלונים לקריקטורות  במונטריאול בקנדה באתונה  איטליה בברלין ובקנוקה היסט בבלגיה .

ב-1982  קיבל דריאן  פרס בסלון בין לאומי לקריקטורות בבלגיה על קריקטורה אחת של הומור שחור משחור.רואים בה נידון למוות עולה במדרגות לחבל התלייה שם עומד ומחכה התליין עם גרזן מונף ,אך הדרך לתליין היא קשה במיוחד ,אחת המדרגות שבורה ויש שלט "זהירות מדרגה שבורה".   הקריקטורה זכתה לפירסום רב הפכה  להיות חלק מפירסומת של חברת הבירה הבלגית  סטלה ארטואיס stella artois . והיא הופיעה גם בלוח שנה. ויש מקום לראות בה כקריקטורה הידועה ביותר של דריאן אדר.

ב-1996   עם פרישתו מ"מעריב" קיבל דריאן "הצעה שאי אפשר לסרב לה",כדבריו, לבוא לבוקרשט ולצייר קריקטורה יומית Libertatea.  לרוב על הפוליטיקה המקומית של רומניה. במקביל עיצב עשרות שערי ספרים להוצאת הספרים הרומנית "הספר"ולהוצאות אחרות

ברומניה אייר דריאן ספרים שונים של ראש המוסד איסר הראל של אלי וויזל ואהרון אפלפלד של שלמה קאלו ואף של פילון מאלכסנדריה ויוסף בן מתתיהו שניהם מהמאה הראשונה לספירה. דריאן חזר לעבוד כקריקטוריסט  ברומניה ועסק בעיקר בקריקטורות על הפוליטיקה הרומנית הפנימית ,  עד 2004   ואז חזר לארץ והמשיך  לעבוד בארץ עד 2010  והשתדל  להנפיק  ציורים בפקס  ומיילים כל יום קריקטורה פוליטית.

לאחר שובו ארצה ב־ 2004 המשיך לפרסם ב־ Libertatea במשך שש שנים. דריאן ערך 20 תערוכות יחיד – בבית סוקולוב, בכנסת,בצוותא, במכון לתרבות צרפת ועוד, וברומניה במכון לתרבות רומניה, מכון תרבות צרפת ותאטרון הקומדיה.
הוא השתתף ב־ 20 תערוכות קבוצתיות ישראליות ובינלאומיות. דריאן פרסם ארבעה ספרים, שלושה מתוכם קריקטורות לבנות ("אלף האיים", "פר.פר.אות", "יומין – מין יומן") וספר של קריקטורות פוליטיות ("צוחק מי שצוחק בקלפי"), שהתפרסם ברומניה בשנת 2000.
הקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר בעולם המשיך להיות פעיל, עד הסוף  ספר חמישי, "בום בום", מוכן כעת לדפוס והוא עבד  על תערוכה  על נושאים רפואיים.

הוא נפטר בספטמבר 2015.

drian 0

ראו עוד על דריאן אדר :

דריאן אדר בויקיפדיה 

דריאן אדר סיפור חיים מאת יורם שמיר

יורם שמיר על דריאן אדר 

מן הארכיון דריאן אדר אקטואלי גם היום

תערוכת קריקטורות על שחיתות ואיכות השלטון של דריאן

תערוכת קריקטורות רפואיות של דריאן 

קריקטורות תערוכת יחיד סופית של דריאן אדר 

ספרי דריאן

אדר, דריאן    פר.פר.אות  :שעשועי לשון   תל-אביב :   עקד,   1980.

אדר, דריאן    אלף האיים /    תל-אביב :   מודן,   1990/  קריקטורות מתוך סדרת ציורים ב"מעריב לנוער"

יומין – מין יומן") וספר של קריקטורות פוליטיות ("צוחק מי שצוחק בקלפי"), שהתפרסם ברומניה בשנת 2000

ספרים שדריאן אדר צייר

drian book bank

עמיקם גורביץ' בנק ישראל – מה לך ולו? : /   [במלאת עשר שנים לבנק ישראל] /.    [ירושלים] :   [הוצאת בנק ישראל],   תשכ"ה 1964.

drian chabuoze 1

חיים גיבורי חבועוז במלחמה /ציורים: דריאן —    תל אביב : נתיבים, 1968

drian chabuoz 2

חיים גיבורי     חבועוז בנתיבי רמת-הגלעד    תל-אביב :   נתיבים 1969

drian ganoz

יצחק גנוז  במעגלי הדובה הגדולה /עטיפה ועיטורים: דריאן —    ח. מ. ה. : דפטל, 1971

drian uri dan

 אורי דן וישעיהו בן פורת המלחמה החשאית . עברית: יזהר ארנון —    תל-אביב : ספרית מעריב, 1972
drian shermqan

ארנולד שרמן מעוזי סיני    תל-אביב :   ספרית מעריב,   1972

יהודה פרדיס     רדיו לנוער / איורים מאת אדר דריאן    קבוץ יסעור :   אלקטרוניקה יסעור,   1976

תקציר : העקרונות שהונחו בספר זה ניתנים ליישום על פי מערכת רדיו טרנזיסטור להרכבה עצמית המיוצרת ע"י אלקטרוניקה יסעור.."

drian beilis

מאיר קוטיק     משפט בייליס :   עלילת דם במאה העשרים /    תל-אביב :   מלוא 1978

drian san simon
אריה חשביה –    הקרב על סן-סימון :   קרב מופת שהכריע גורל ירושלים    תלאביב :   מלוא,   תשל"ט 1979.
גלילה רון פדר-

פצע פתוח :   סיפורו של ציון כהן /    תל אביב :   מלוא תשמ"ג, 1982

drian cavod aZMI
כבוד עצמי :   סיפורו של ציון כהן /    תל-אביב :   מלוא,   תשמ"ב 1982

drian irit

‫ עירית נגד כולם /    תל-אביב :   מלוא,   תשמ"ד 1984

 drian aviram

איטו אבירם  סיפורים מעבר לחושים /איורים: דריאן אדר —    תל-אביב : ליאב, 1986

אורן ציבלין  36  בפנים :מדריך ציבלין למתגייס /איורים: אדר דריאן —    תל-אביב : לילך, תשמ"ח, 1988

יון  אטלס    בסימן קריצה :   סטנד-אפ מסוג אחר /    תל אביב :   י' גולן,   1996.

drian yosef

חיה יוסף. עצות מן השרוול / ציורים: אדר דריאן. —    תל-אביב : מודן, 1993.
מדהיר, ג'אפרי    בישול הודי    תל אביב :   מודן,   1994
קרן טובול "לצייר את כל הכלום " ( ספר שירים ) הוצאת שני ,1999.

drian savta

חיה יוסף , סבתא בישלה תרופה, תל אביב : ספרית פועלים, תש"ס 2000

הקריקטוריסט המילונאי :דריאן אדר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: