מאלי נגד הגי'האד האיסלאמי -החלק הראשון -האימפריה האבודה

הופיע תחת השם "  האימפריה מוכה שנית" בדיוקן מקור ראשון גליון 810 15.2.2013

 תקציר :

במאות הקדומות נהגו להרוג בטימבוקטו את מי שלא היה מוסלמי ,השנה טבחו שם את מי שלא היה מוסלמי מספיק.מאלי הקדומה, ממלכה מוסלמית שנודעה בעושרה ובספריות הענק שלה, קרסה ודעכה בגלל מתקפות של צבאות מוסלמיים. 400 שנה אחר כך מאיים גורל דומה לפקוד את מאלי המודרנית, שנחשבה עד לא מכבר לסמל של יציבות שלטונית ושגשוג באפריקה. המרחבים העצומים של מאלי הפכו אותה בעבר בעיני האירופאים לממלכה אגדית מצופה כולה זהב. עכשיו המרחבים האלה הם ממלכת אירגוני הג'יאהד ,אבן הפינה לחליפות האסלאמית העולמית.בנתים המערב מצליח למנוע השתלטות שלהם על המדינה כולה .אבל המילה אחרונה עדיין לא נאמרה.

 וכעת ב-2013 מאלי נמצאת  בחדשות.זאת לאחר שהחלק הצפוני שלה נכבש בידי טרוריסטיים פנאטיים המחוברים לארגון ה"אל קאידה".  הללו הטילו באיזוריהם משטר אימים רצחני ושרפו והשמידו  ככל יכולתם אוצרות תרבות וספריות.בימים האחרונים שחררו הצרפתים ובעלי בריתם האפריקנים את האיזור משלטון האימים ,אך המורדים רק נמלטו  ללא קרב על מנת לתוקף שוב בעתיד,  והמלחמה תמשך עוד זמן רב עם עליות וירידות.  ניצחון של אל-קאעידה בקרב הזה, מבינים במערב, יהיה יריית הפתיחה לקראת המתקפה האסלאמית הגדולה מכולן.

  העיר האסורה

"…..אפריקה נרחבת, האם שמש

מאירה וגבעותייך מקפלות בחיקן קריה נאווה

כאותן ערים שזרחו בליל העולם היותר ישיש

או שמא השמועה על טימבוקטו שלך

חלום רופס כחלומות הזמן העתיק?"

('טימבוקטו' מאת לורד  אלפרד טניסון, 1829, בתרגומו של משה דור)

במאות ה-18 וה-19 הייתה טימבוקטו שֵם שנכרכו בו אגדות רבות, מילה נרדפת למקום שכף רגלו של האדם הלבן לא דרכה בו מעולם. הפואמה שכתב המשורר הבריטי טניסון על העיר חיזקה את ההילה שטוו סביבה מספרי סיפורים אירופים. נוסעים נועזים יצאו לגלות את מקור העושר האגדי ואת העיר שטרפה את חלומותיהם. הם קיוו למצוא ארמונות מצופים זהב ואינספור כלי שנהב, אך עד מהרה הם מצאו עצמם בחלום בלהות: מסע ארוך דרך מדבר סהרה, מחלות טרופיות, חום נורא, פשיטות של שבטי שודדים ועוינות מצד המוסלמים המקומיים. מי שנפל לידי אלה האחרונים היה נלקח לעבד במקרה הטוב, או מוצא להורג בעינויים איומים במקרה הרע.

mali khaye in tinbuktu1

מבין ההרפתקנים הרבים שיצאו למסעות לטימבוקטו לפני 1830, רק שלושה הגיעו אל היעד. הראשון היה הסקוטי מונגו פרק, שביקר בטימבוקטו בראשית המאה ה-19, אך מת בדרך חזרה. סקוטי נוסף, אלכסנדר גורדון לאינג, הגיע לעיר בשנת 1826, ונרצח לאחר שיצא ממנה בדרכו למרוקו. לבסוף היה זה הצרפתי רנה קאיה, שב-1828 עשה את כל הדרך לטימבוקטו. הוא התאכזב מרה לגלות שזו אינה העיר המפוארת שציפה לראות, אלא אוסף בקתות עלובות.

VIEW OF TIMBUKTU, 1828, BY RENÉ CAILLIÉ, THE FRENCH EXPLORER WHO WAS THE FIRST EUROPEAN TO RETURN ALIVE FROM THE CITY THAT...

טימבוקטו שבה ביקר רנה קהיה בציורו.

עם זאת מסעו של קהיה  לא היה לשווא – פרס של 10,000 פרנקים הוצע בארצו למי שיגיע לעיר האגדית ויחזור לספר את הסיפור. לאחר ייסורים איומים הצליח קאיה להגיע לבניין השגרירות הצרפתית במרוקו, כשהוא לבוש סחבות ונראה כקבצן. נדרש ממנו מאמץ רב כדי לשכנע שהוא נוסע וחוקר צרפתי.

אם מי מבין שלושת הנוסעים האמיצים היה מגיע לטימבוקטו בשבועות האחרונים, הוא לא היה רק מתאכזב, אלא בעיקר מזדעזע. העיר, יחד עם חלקה הצפוני של המדינה מאלי שבה היא שוכנת, נכבשה בידי טרוריסטים הקשורים לאל-קאעידה. הללו השליטו ברחובותיה משטר אימים רצחני, ושרפו והשמידו ככל יכולתם אוצרות תרבות וספריות. במשך כעשרה חודשים הפך חלק ממאלי לאזור הגדול ביותר בכדור הארץ שנשלט בידי ארגוני הג'יהאד.

בימים האחרונים הצליחו הצרפתים ובעלי בריתם האפריקנים לשחרר את האזור, אך המורדים רק נמלטו ללא קרב על מנת לתקוף שוב בעתיד. לאסלאמיסטים, כך התברר במהלך הקרבות, יש נשק מודרני ביותר, שמגיע ממחסניו של שליט לוב המודח מועמר קדאפי. הארסנל שברשותם הוא כמעט שווה ערך למה שמחזיק כל צבא מערבי, ונראה כי מלחמתם כנגד הממשלה החוקית של מאלי תימשך עוד שנים ארוכות. כזה הוא גורלה של מאלי, תרבות אסלאמית מפוארת שפעם אחר פעם רוסקה והושמדה דווקא בידי אחיה המוסלמים.

האימפריות של מאלי

mali king of songhai

לקוח מ"העולם מראשיתו ועד ימינו " הוצאת מסדה.

ההיסטוריה של מאלי מאז עצמאותה היא כמיקרוקוסמוס של ההיסטוריה האפריקנית, ויש חשש שגם העתיד הצפוי לה עלול להיות עתידה של היבשת כולה. לכאורה זוהי מדינה חסרת חשיבות בזירה הגלובלית. היא ענייה מאוד, רובה מדבר, ואין בה נפט או משאבים יקרים אחרים. מה שכן יש לה בשפע הם מרחבים. שטחה של מאלי, 1.2 מיליון קילומטר מרובעים, גדול פי שניים מזה של צרפת, שבעבר שלטה עליה. חלקה הצפוני הוא פשוט המשך של חולות הסהרה האינסופיים. השטחים העצומים, שאין כל אפשרות לפקח עליהם ביעילות, הם גן עדן עבור ארגונים מיליטנטיים שיכולים להקים בהם מאחזים ולצאת מהם לפעולות טרור.

שמה של המדינה, שעד קבלת עצמאותה הייתה ידועה כ"סודאן הצרפתית", הוא למעשה שמה של אימפריה קדומה שהקימו שבטי המאנדיגה. ממלכת מאלי האדירה השתרעה מסנגל וחוף האוקיינוס האטלנטי עד ניגריה, ומהרי אדשר במאוריטניה עד גיניאה העילית – שטח שאורכו כ-2,400 ק"מ ורוחבו 1,300. זאת הייתה ישות מדינית עשירה מאוד, ששיירות הגמלים שיצאו ממנה חצו את מדבר הסהרה כשהן נושאות מטעני זהב, שנהב ונוצות יענים אל חופי הים התיכון והמפרץ הפרסי.

באיזור שהוא כיום מאלי שכנה אימפריה עוד קודם לכן.מהמאה ה-תשיעית ועד אמצע המאה ה-13  שלטה באיזור   ממלכת גאנה שלא  הייתה מוסלמית נודעה בעושרה ותרבותה הודות לסחר הזה בשטחיה  והביסה שוב ושוב ניסיונות המוסלמיים להשתלט עליה. אולם באמצע המאה ה-11 יסד מטיף מולמי פנאטי בשם איבן יאסין את כת האלמורבידים שהפכה לצבא כובש כל ובין שאר כיבושיהם הם תקפו את גנה וכבשו אותה והשמידו את עריה ותושביה בפעולה מתוכננת של גנוסייד. גאנה המשיכה להתקיים אולם נחשלה מאוד ולבסוף שולבה באימפריה צעירה יותר של מאלי שהוקמה בידי שבטי המאלינקה שחיו באיזו הניגר העליון בגבול מאלי גינאה של היום.

ממלכת מאלי האדירה ( השם הוא קיצור של "מאלינסק")  השתרעה מסנגאל של חוף האוקינוס האטלנטי עד איזור נימי בניגריה ומהריי אדשר במאוריטניה עד גיניאה העילית –שטח שארכו כ-2400 ק"מ ורוחבו 1300 ק"מ.

ציור מודרני של מייסד מאלי סונדיאטה קאייטה

מייסד ממלכת מאלי היה סונדיאטה קאיטה, שחי במאה ה-13, בערך בזמנו של הכובש המונגולי ג'ינגיס חאן. על פי האגדה בצעירותו היה קאיטה נכה, אך החלים באמצעות כישוף. כוחות כישוף הם גם שסייעו לו להביס את אויבו, מלך הסוסו. עד היום שרים בעל פה באזור מאלי ובמדינות אחרות אפוסים על אודותיו, וסיפור חייו הופיע בגרסאות שונות  למבוגרים ולילדים בשלל שפות כולל באנגלית ואף בעברית.

( ראו כאן סיפור קומיקס בעברית המבוסס על אגדת סונדיאטה קאייטה )

ציור של מלך מאלי מאנסה מוסה באטלס קטלני מהמאה ה-14.

קאיטה אולי הכיר את האסלאם, אבל ככל הנראה היה פגאני. יורשיו, שהתעשרו הודות לשליטתם בסחר הזהב ממערב אפריקה לצפונה, כבר היו מוסלמים אדוקים. כך למשל מסופר על המלך מאנסה מוסה, שליט מאלי בשנים 1312-1337,  ( (  שבא במקום מלך שיצא למסע הרפתקני לחקור את קצוות העולם ונעלם לו עם הצבא שיצא עימו במרחקים הבלתי נודעים )יצא למסע למכה שנשאר מאז בזיכרון ההיסטורי.  הוא לווה בשיירה של 15 אלף גמלים טעוני זהב, 12 אלף עבדים, ועוד מחנה עצום של עשרות אלפי פקידים, משרתים ופרשים. בדרכו ביקר אצל השולטן הממלוכי, והדהים את המצרים בעושרו הרב. אנשיו רוקנו את חנויות קהיר ושוקיה, כשהם קונים בשמים, תכשיטים, זמרים ונערות. הפזרנות שלו הורידה את ערך הזהב במצרים ל-12 שנה, מה שגרם למשבר כלכלי במדינה. והמלך עצמו, אחרי שבזבז כל כך הרבה במסעו, נאלץ בסופו של דבר לקחת הלוואה כדי שיוכל לחזור הביתה.

מאז המסע ההוא יצא שמה של טימבוקטו למרחקים כעיר העשירה בתבל. בד בבד היא הפכה למוקד מרכזי של לימודי האסלאם: הוקמה בה מכללה ללימודי הדת, נבנו מסגדים גדולים שהיוו מרכזים חשובים להפצת האסלאם באפריקה, והוקמו ספריות ענק. גם לימודי המדעים הכלליים שגשגו בעיר והוסיפו לתהילתה.

בתקופת הפריחה של טימבוקטו התגוררו בה כ-100 אלף איש, פי חמישה מאוכלוסייתה היום. העידן הזה הגיע לסיומו לאחר מותו של מאנסה. פשיטות מוסלמיות מן הצפון במאה ה-15 שמו קץ לשגשוגה של ממלכת מאלי. הקריסה הסופית הגיעה ב-1591, כאשר צבא ממרוקו, מחוזק בספרדים ופורטוגלים שהתאסלמו, תקף את מאלי בעזרת כלי נשק לא מוכרים: רובים. האימפריה נפלה כלא הייתה, האזור שקע לאנרכיה, והמסחר דעך. טימבוקטו, העיר הנערצת מהעבר, הפכה לצל עלוב של עצמה.

mali kaye and bart

דווקא בשנות הדעיכה של מאלי נפוצו בארצות המערב אגדות על עושר מופלג ועל עיר שגגותיה מצופים זהב – הדים לסיפורים על אותו מסע מדהים של מאנסה מוסה במצרים. ב-1853 הגיע לעיר הגרמני הינריך ברט, שחקר אותה באופן יסודי ופרסם את ממצאיו. מכאן ואילך שוב לא הייתה טימבוקטו סמל למסתורין שבקצה העולם, אלא רק עוד עיר אקזוטית. ועם זאת משהו מהמיתולוגיה שרד, כפי שמוכיח 'טימבוקטו' של הסופר האמריקני פול אוסטר, רומאן שהדמויות בו רואות בעיר האפריקנית ההיא את מחוז החפץ הבלתי מושג.

הפדרציה שלא הייתה

דגל מאלי

.בסוף המאה ה-19 השתלטו הצרפתים על מאלי וכוננו בה את סודאן הצרפתית. כדי לשמור על הסדר במדבר הקימו השליטים החדשים את לגיון הזרים, יחידת צבא מיוחדת שהורכבה משלל חיילים ועבריינים שנאספו מארצות אירופיות שונות. מטרת המתגייסים הייתה לשהות במקום מרוחק שבו איש לא ישאל אותם שאלות מיותרות לגבי עברם, וזאת עשו בהצלחה מרובה.

פוסטר לסרט הוליוודי משנות החמישים על לגיון הזרים הצרפתי בטימבוקטו .

ב-1958 החליטה סודאן הצרפתית להתאחד עם שכנתה החזקה והעשירה יותר, סנגל. כך נוצרה הפדרציה של מאלי, שזכתה לעצמאות מלאה במסגרת חבר העמים הצרפתי. הפדרציה הייתה אמורה לכלול גם את וולטה העילית (היום בורקינה-פאסו ) ודהומי (בנין), אך שתי אלה חזרו בהן בתוך זמן קצר מכוונות האיחוד. כמה חודשים בלבד לאחר מכן הפדרציה התפרקה לחלוטין. סודאן הצרפתית, שהאשימה את צרפת בתמיכה בסנגל, לקחה לעצמה את השם מאלי ופרשה מהאיחוד. אפשר רק לנחש איך היו קורותיו של האזור משתנות אילו החזיקה הפדרציה מעמד, והאם באמצעות שיתף פעולה דומה לזה המתקיים בגוש האירו, היו האפריקנים מצליחים לשפר את מעמדם הבינלאומי ואת מצבם, ולא שוקעים בסכסוכים בלתי פוסקים.

לאחר פירוק הפדרציה קיבלה מאלי עצמאות. מנהיגה הראשון היה מודיבו קאיטה, שראה בעצמו צאצא ישיר של סונדיאטה קאיטה, מייסד האימפריה הקדומה, ופעל כל חייו למען "החזרת גדולתה של מאלי". שנותיו הראשונות בשלטון סימלו את תור הזהב ביחסי מאלי וישראל. קאיטה ביקר בארץ, הכריז על כינון יחסים דיפלומטיים, ואף פנה לממשלת ישראל בבקשות סיוע דחופות שנענו בחלקן. לשגריר הישראלי שנשלח לארצו, יהודה בן-דוד, אמר קאיטה: "אם יש עניין שאתה צריך לסדר, תמיד תוכל לבוא ישר לפתח הקבינט שלי, לדפוק ולהיכנס".

 את ראשית שנות השישים ניתן להגדיר כתור הזהב של יחסי ישראל מאלי .השגריר הראשון של ישראל במאלי יהודה בן דוד פירסם ספר על תקופת שליחותו למאלי ולסנגל שעדיין היו מדינה מאוחדת בעת שהיגיע אליהם  ועל חוויותיו מארצות אלו בשם גרגיר תירס לבן  ( מערכות 1967) וב-1964 שניתן לראותה כשנת השיא היחסים בין ישראל ומאלי פורסם סיפור קומיקס על מייסד האימפריה של מאלי סונדיאטה קאיטה בשבועון "דבר לילדים " ,שהסתיים בתמונה של מואדיבו קאיטה מנהיג מאלי.הסיפור היחיד מההיסטוריה האפריקנית שזכה לכבוד הזה.

mali modeibo kaita

קאיטה בסיפור הקומיקס "סונדיאטה קאיטה "המשחרר הגדול " שהופיע בשבועון "דבר לילדים בשנת 1964 בעת שיחסי ישראל ומאלי עוד היו בשיאם.

אך בהדרגה   הפך יחסו של קאיטה  לישראל מסויג ואף עוין, ובהדרגה הופסקה כל פעילות ישראלית במאלי. קאיטה נעשה רדיקלי, הזדהה עם הסוציאליזם האפריקני, ודגל בצמצום הקשרים עם צרפת ועם השכנות הפרו-צרפתיות. הוא בחר להפוך לבעל ברית של נאצר, העניק תמיכה מלאה למרד האלג'ירי כנגד צרפת, וכמהפכן אפריקני בעל נטייה לגוש הקומוניסטי הקים בארצו משטר סוציאליסטי חד-מפלגתי.  הוא נודע כמעריץ הן של גנדי והן של סטלין. היו שהגדירו את מאלי בראשותו כ"גרעין לארצות הברית הקומוניסטיות של אפריקה".

שלטונו של  מודיבו קאיטה לא האריך ימים, וב-1968 הוא הודח בידי קציני צבא בראשות מוסה טראורה, שהקים דיקטטורה אכזרית. ב-5 בינואר 1973 ניתקה מאלי את יחסיה עם ישראל, כפי שעשו באותה תקופה מדינות אפריקניות רבות אחרות. המניע העיקרי היה דת האסלאם של רוב תושבי מאלי, לצד החשש שהשכנות לוב ואלג'יריה יגבירו את תמיכתם בטוארגים המורדים אם יימשכו הקשרים עם ישראל.

אך מאידך אחד מהוגי הדעות הידועים ביותר כיום אמדו המפטה בא שממאלי ידוע כמי שתוקף את המונופול הערבי על על האיסלאם וטען  שעל האיסלאם להיות משוחרר מכל השפעה פוליטית ערבית לאומנית.לרעיונותיו אלו יש השפעה חיובית כיום במאלי ובאפריקה המוסלמית לגבי הקשרים עם הישראלים.

עד כתיבת שורות אלו 2013 מאלי היא בין המדינות האפריקניות הבודדות שלא חידשו את יחסיהם הדיפלומטיים עם ישראל עם כי מגעים לא רשמיים התקיימו בין ממשלת ישראל וממשלתה.ובאוקטובר 1995 אף התקיימה פגישה באו"ם בין שר החוץ שמעון פרס ובין שר החוץ של מאלי לגבי האפשרות לחדש את היחסים. אך דבר לא יצא מכך.  הקשרים שכן מתקיימים היום בין ישראל ומאלי הם במפתיע קשרים מוזיקליים ?אמנים ממאלי מופיעים בישראל וזוכים להצלחה מסויימת ובכך מסתכמת עיקר היחסים בין מאלי וישראל.

הדמוקרטיה של מאלי

ב-1991, עם נפילת ברית המועצות, החל במאלי מרי אזרחי כנגד המשטר הצבאי המושחת. טראורה ניסה להשתלט על גלי המחאה ושלח חיילים לירות לעבר המפגינים, שקראו לפרישתו מהשלטון. עשרות נהרגו, אך לבסוף פנה הצבא כנגד השליט והדיח אותו במהפכה לא אלימה. בחסות קבוצה של קצינים צעירים בראשות אמנדו טורה עברה מאלי למשטר דמוקרטי   וב2002 אמנדו אמני טורה נבחר למנהיג המדינה בבחירות דמוקרטיות   וכך נשארה.לכאורה המצב במאלי השתפר בצורה הדרגתית. המדינה נשארה ענייה מרודה, ועם זאת הייתה בין היציבות ביותר באפריקה, פוליטית וחברתית.עד שהמצב השתנה לפני כמה חודשים בצורה דרמטית כתוצאה מהפיכה צבאית , ומאז המדינה בהתדרדרות .

מאלי שנחשבה עד לפני כמה שנים כמודל של יציבות באפריקה התגלתה כחלשה יותר  ומושחתת יותר  והרבה פחות דמוקרטית ממה שחשבו במערב. כרגע המדינה היא לכאורה דמוקרטיה אולם ברור שמי ששולט מאחורי הקלעים הוא הצבא.וכעת מוצאת מאלי את עצמה במאבק קיומי כנגד ג'יהאדיסטים איסלאמים שכיבושה הוא עבורם אבן פינה בהקמת חליפות איסלאמית עולמית.

ועל כך ראו בחלק השני של המאמר:שלטון האימים של הג'יהדיסטים

החלק השלישי של המאמר :קהילת  הקודש טימבוקטו

נספח :רשימת ספרים בעברית על מאלי וההיסטוריה שלה  ומערכת היחסים שלה עם ישראל.

שמואל שניצר הרפתקאות אפריקניות :   … קצור דברי ימיה של אפריקה ואת תולדות גילויה של היבשת השחורה על ידי האדם הלבן…    תל-אביב :   עמיחי,1959.כולל פרקים על  טימבוקטו.

נחמיה לבציון ממלכת מאלי לפי מקורות ערביים /    עבודת גמר (מ"א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ב 1962 ירושלים :   [חמו"ל],   תשכ"ב 1962.

אמיל פוירשטין "סנגרל וסודאן הצרפתית ( פדרציה של מאלי לשעבר" בתוך  אפריקה  :כרך 3  .סדרת חמש יבשות   תל-אביב :   השכלה  1963. סדרה של ארבעה כרכים על ארצות אפריקה השונות .בכרך השלישי יש דיונים שונים ומפורטים  על מאלי  ועל ההיסטוריה הקדומה שלה על מנהיגה הראשון מודיבו קאיטה  ועל קשריה עם ישראל.

 מישל   לקרו לואי סאבאטי  "סאארה ניגר וצ'אד" בתוך  מגלי עולם ומסעותיהם /  עברית – יצחק לבנון ; ציורים – ז' פורא [ואחרים]. מאור : אנציקלופדיה באלבומים   (תל אביב) :   מ' מזרחי,   (1965).

 פאול המילטון  ימים של חולות: מדבריות העולם  /  סדרת עולם הולך ומתרחב : אנציקלופדיה של גילוי ארצות  תירגם וערך ארנון מגן     ירושלים :   בן צבי – פוזנר,   1978.

הספר הטוב והמקיף ביותר בעברית על גילוי טימבוקטו ומאלי בידי חוקרים מערביים.

ספרים על יחסי ישראל ומאלי

יהודה בן –דוד     גרגיר תירס לבן :   שליחות באפריקה /    תל אביב :   מערכות,   תשכ"ז 1967

המחבר היה שגרירה הראשון של ישראל ברפובליקות של סנגל ושל מאלי. בספר מכונסים פרקי התרשמות ונסיונו   בשליחות מטעם מדינת ישראל ברפובליקה של סנגל ושל מאלי לפני שאלו התפרקו והפכו למדינות נפרדות זו מזו.

, חנן    עינור  האתגר האפריקאי :   מרשימותיו של שגריר /מאנגלית אמנון סלע     תל אביב :   עם עובד,   1971.

translation of : Notes from Africa \ H.S. Aynor 1969

עינור היה השגריר בסנגאל לאחר שזאת נפרדה ממאלי. והוא מתאר בספר את חוויותיו מסנגאל.משום מה בלי להזכיר את שמה.

על חנן עינור

ביקורת על הספר  של עינור באנגלית

במברה גישה חדשה לפענות חידת יציאת מצרים ותעלומת עשרת השבטים במחקר שפה

 יוסף אידלברג     במברה :   גישה חדשה לפענוח חידת יציאת מצרים ותעלומת עשרת השבטים.    תל-אביב :   המתמיד,   1972.
על ממצאים לשוניים המקשרים לדעת המחבר  את יציאת מצרים עם שבט הבמברה שבארץ מאלי. כדי לימוד שפות אפריקאיות מגלה המחבר ששבט הבמברה שבמאלי מדבר עברית קדומה ואוכל כל יום 'מן'. לאחר מחקר הוא מוצא אתרים רבים ברחבי אפריקה המערבית נזכרים בתנ"ך וכך הוא מגלה את עקבות חלק מעשרת השבטים האבודים שלדעתו נפרדו מבני ישראל בעת מסעם  ממצרים לכנען בסיני שלדעתו היה במדבר הסהרה.

 

אריה עודד אפריקה וישראל ,ייחודיות ותהפוכות ביחסי החוץ של ישראל" (הוצאת מגנס 2011

מאלי בקומיקס העברי

סונדיטה קאיטה:המשחרר הגדול   מאת אלה גריפיו אייר קיט דה קרלו הוצאת אונסקו.

דבר לילדים  כרך לה  ספטמבר 1964

 טימבוקטו של לורד אלפרד טניסון .בתרגום משה דור .פורסם במגזין "יקום תרבות"

 ראו עוד מאמרים של אלי אשד  על ארצות אפריקניות :

קונגו :מסע אל לב האפלה

האסיר מסיירה ליאון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: