כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד " של אסימוב כמשל ציוני

כוכב הלכת הנבחר

מאת אלי אשד

מבוסס על הרצאה  "הארי סלדון האיש והמוסדות "בכנס "עולמות"  מנהיגים  שהתקיים ב–27 במארס 2013.

תקציר

סדרת המדע הבדיוני  הקלאסית של יצחק אסימוב "המוסד " הנחשבת לסדרה המפורסמת והמצליחה ביותר של ז'אנר המדע הבדיוני המודפס  מתארת את הקמתו של ה"מוסד " , כוכב לכת קטן ועני במתכות  אך עשיר במדע ובטכנולוגיה המוקם בין שכנים אדירים ולוחמניים השוקעים חזרה לפרימיטיביות לאחר תקופה של פריחה תרבותית במסגרת קיסרות גלקטית.

המטרה הסופית של המוסד   ש"הוא כוכב הלכת הנבחר "  היא למנוע את הכנסת הגלקסיה לימי ביניים גלקטיים שימשכו עשרות אלפי שנים  כתוצאה משקיעתה וחורבנה הבלתי נמנעים של האימפריה הגלקטית ולהקים את האימפריה השנייה שתוביל את המין האנושי לתור זהב.

בסדרה זאת  אפשר לראות בין דברים אחרים גם אליגוריה או מקבילה עתידנית.   על ההיסטוריה של  הישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל המבוססת על התפיסה היהודית-הציונית-דתית   של ההיסטוריה.

  אבל זה לא אומר שאסימוב עצמו בחייו  הסכים עם תפיסה זאת.

 

Forward the foundation - A BANTAM BOOK # / Isaac Asimov

 

 

…."מצאתי אותם? ועוד איך "צעק  ריוזה.דומה כי התאמץ שלא לחרוק בשיניו "הם לא קוסמים אדוני האציל הם שדים.וזה לא יאמן שווה בנפשך עולם בגודל של ממחטה ,של ציפורן ,עם משאבים כל כך זעירים ,עוצמה כל כך מיקרוסקופית –כאלה שלא  היו מספיקים אפילו לעולמות המפגרים של הנציבויות המאובקות של הכוכבים האפלים. ולמרות זאת הם אנשים גאים ,אנשים שאפתניים החולמים על שלטון בגלקסיה כולה.הם כל כך בטוחים בעצמם עד שאפילו אינם נחפזים .הם זזים לאט.הם מדברים על צורך במאות שנים. ..זוחלים דרך מערכות כוכבים שלמות בשלווה מוחלטת.

…והם מצליחים איש אינו מנסה לעצור בהם. הם הקימו קהיליה מסחרית מזוהמת ששולחת את משושיה למערכות כוכבים כה רחוקות שספינות הצעצוע שלהם אפילו אינן מגיעות אליהם.

" במוסד עצמו סיפרו לך שהם מתכוונים לשלוט על כל הגלקסיה ?

"סיפרו לי "חמתו של ריוזה התלקחה שנית " הם לא צריכים לספר.באופן רשמי אינם אומרים דבר וחצי דבר אלא מדברים על עסקים בלבד .אבל אני שוחחתי עם אנשים ברחוב ,ספגתי את הרעיונות של פשוטי העם ,את "היעוד הברור " שלהם ,את השלווה שבה הם מקבלים עתיד של גדולה מובן מאליו .זה דבר שאטי אפשר להסתירו .אופטימיות כלל עולמית שאפילו אינם מנסים להסתיר ".

הגנרל בל ריוזה מתאר את האידיאולוגיה של "המוסד" בספר "מוסד וקיסרות" מאת יצחק אסימוב ,תרגם עמוס גפן ע' 22 .

במהלך המאה העשרים יצחק אסימוב  יהודי  שנולד ברוסיה אך גדל בארה "ב והפך שם למדען היה אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים והמצליחים ביותר בעולם. הוא התפרסם הודות לסיפורי הרובוטים שלו שבהם יצר את "שלושת החוקים "שעל פיהם רובוטים אמורים לפעול בעתיד.  הוא התפרסם הודות לסיפור בשם "שקיעה " שנחשב לסיפור המדע הבדיוני האהוב ביותר של כל הזמנים.

אך יותר מכל הוא התפרסם הודות לטרילוגיה של ספרים ,בשם "המוסד".

סדרת "המוסד" של יצחק  אסימוב  ( תורגמה לעברית בידי עמוס גפן הוצאת מסדה ) היא אחת הסדרות  המפורסמות  ביותר של ספרות המדע הבדיוני.  טרילוגיה זאת הפכה לרב מכר עולמי ,ולאחר עשרות שנים לאחר כתיבת הספרים המקוריים כאשר אסימוב כתב לה ספרי המשך אלו קפצו מייד לרשימת רבי המכר בארה"ב ובארצות אחרות אם כי אלו מוערכים הרבה פחות מהספרים המקוריים.

הטרילוגיה   זכתה בתואר "סדרת המדע הבדיוני הטובה ביותר של כל הזמנים" ב-1966. ארבעים ושש  שנים מאוחר יותר  בסוף 2012.  הטרילוגיה  נבחרה בידי קוראי מגזין המדע הבדיוני "לוקוס" לספר המדע הבדיוני השלישי הטוב ביותר של המאה העשרים לאחר "חולית " של פרנק הרברט ( שהושפע ממנו במקצת )  והמשחק של אנדר " של אורסון סקוט קארד".

(קישור לרשימה אפשר למצוא כאן

http://www.locusmag.com/2012/AllCenturyPollsResults.html

"המוסד" היה אחד היצירות הוותיקות ביותר מבין 75 היצירות שנכללו ברשימה הזאת של קוראי לוקוס.

מזה שנים רבות מדברים על הסרטתה ,אם כי בעת כתיבת שורות אלו זה לא יצא לפועל , פרט לכך יש לסדרה זאת השפעה עצומה על סדרת סרטי  "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס , ובאופן ספציפי על הטרילוגיה השנייה שלה  משנות התשעים שעוסקת בנפילתה של "רפובליקה גלקטית " מושחתת ורקובה מבפנים המנוהלת מכוכב שהוא כולו עיר ענק אחת ,  עלילה  שבבירור קיבלה השראה  מעלילת  ספרי "המוסד ".

למי שלא קרא  את "המוסד " ( ומי שלא מומלץ לו מאוד לקרוא ) :  סדרה זאת מתרחשת לאורך עתיד של מאות שנים והדמות המרכזית שבה הוא המדען  הארי סלדון שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר הפסיכו היסטוריה הוא חוזה את ירידתה של האימפריה הגלקטית שבה הוא חי ומתמוטטת  לתוהו ובוהו של "ימי ביניים"  גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.

(אמנם  יש לציין השקיעה היא יחסית מאוד אפילו בשיאה.  בסיפורים הראשונים בכוכב הלכת אנקריאון פעם הפרובינציה הקיסרית העשירה ביותר עדיין שולט על 27 כוכבי לכת.ואין כוכב בסדרה אפילו בשיא השקיעה שאינו יודע בדיוק מהי טיסה בין כוכבית. השקיעה  היא בכך שכל עולם עומד בפני עצמו ולא שייך לאימפריה גלקטית שמנהלת את הכל מעולם מרכזי  ) .

על מנת לקצר תהליך זה של "שקיעה " סלדון יוצר שני מוסדות  אחד מהם  "המוסד הראשון "גלוי לכל והאחד סודי לחלוטין    שמטרתם ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה ובתקופה של אלף שנה בלבד  אנשי המוסד הראשון  שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים  לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך  ומתפקידם  ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו.

במרכז הסדרה עומד רעיון מדע הפסיכו היסטוריה שאינו מאפשר רצון חופשי ולא באמת מאפשר פעולה רגילה של גיבוריו שהם כולם אנטי גיבורים מסוג זה או אחר ,יותר ערמומיים ומתוחכמים  מנועזים.

עם זאת באימפריה הגלקטית הגוועת הם מנסים לשמור על רוח החקירה המדעית בעידן אפלה עד שיוכלו לחדש את ההתרבות האנושית .כל הסיפורים מבוססים על פעולה אנושית של גיבורים כמו סלבור הרדין או הובר מילו או דוורס.אבל פעולותיהם כפי שמתברר בדיעבד לקוראים  הן כביכול מיותרות.  הפסיכו היסטוריה כבר חזתה את כל  מה שיעשו. ובכך יש בעיה מבחינת התפתחות הסידרה כפי שהגיבורים עצמם מבינים היטב.

בדרך  להקמת הקיסרות השנייה המוסד נאבק בכוכבים שכנים עויינים שחושקים בטכנולוגיה המתקדמת שלו   והוא הופך אותם לעולמות נלויים שרואים בו מרכז דתי קדוש  הוא נאבק ,בגנראל הגדול האחרון של האימפריה הגלקטית בל ריוסה ( שמבוסס על דמות היסטורית הגנראל הביזנטי בליסריוס מהמאה השישית לספירה)וגובר גם עליו לא כל כך בגלל יכולותיו אלא בגלל חששותיו של קיסר האימפריה הגלקטית מאותו גנרל.

האיום הגדול ביותר על המוסד  הוא המוזח ( מוטאנט באנגלית)   "הפרד" אדם בעל כוחות על שאותו סלדון לא יכל לצפות ( אם כי לימים  בספרים המאוחרים בסדרה שנכתבו בידי כותבים אחרים הסתבר לנו שהוא כן צפה )

להפתעת הכל "הפרד"  מביס וכובש גם  את המוסד. אבל הוא אינו מסתפק בכך.  הוא יוצא לחיפוש אחר המוסד האחר  המסתורי שנשאר כל השנים האלו בצל אי שם ב"קצה הכוכב" שלאנשיו יש כוחות מקבילים  לאלו של "הפרד,אך בקרב מוחות המוסד האחר " גובר על "הפרד" ונותן לו להמשיך לשלוט כשליט בובה בידיו.

המוסד השני "המוסד האחר " שמתגלה לבסוף כאליטה חשאית הפועלת מהכוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית  טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור  הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים  בגלקסיה וגם  את  המוסד הראשון על מנת לקצר את הדרך לקיסרות השנייה שתקום  ושבה ישלוט מאחורי הקלעים של המוסד הראשון..

ובכך מסתיימת סדרת "המוסד " בגירסתה הקלאסית כפי שנכתבה בידי אסימוב בשנות הארבעים של המאה הקודמת. משום מה אין שם את התיאור של הקמתה של הקיסרות הגלקטית בידי המוסד הראשון והמוסד האחר. אסימוב מסיבות שנשארו עימו ושיוסברו בהמשך העדיף לקטוע את הסידרה באמצע הדרך ומעולם לא חזר לתיאור של הקמתה של הקיסרות השנייה ,המטרה הסופית של המוסד ושל הסדרה. גם לא בספרים נוספים שכתב עבור סדרה זאת כעבור עשרות שנים.

מדוע?  הדבר נשאר בגדר תעלומה לרוב קוראיו של אסימוב שאותה אנסה להסביר במאמר זה.

איך נולד מוסד?

Cover art of August         1944 ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

סדרת המוסד צצה במוחו של אסימוב הצעיר  כאשר נסע ברכבת התחתית של ניו יורק לפגישה עם עורכו ג'ון קמפבל וחשב על רעיון לסיפור. הוא חשב  על ההיסטוריון המפורסם אדוארד  גיבון ושתיאר את  עלייתה שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומאית. מכאן צץ לו רעיון  לכתוב סיפור על שקיעתה של האימפריה הגלקטית .ובשיחה עם העורך שלו ג'ון קמפבל  צץ רעיון המוסד שתפקידו לעצור שקיעה זאת ושאסימוב יכתוב על כך  לא רק סיפור אחד אלא סדרת סיפורים שלמה שהפכה ל"מוסד". המוסד הוא ישוב אקדמאי בפינה נידחת במיוחד של הגלקסיה שמתפקידו לשמר  לשמור  על רוח המדע  ולהרחיבה ולבסוף להקים בבוא היום לאחר אלף שנים אימפריה גלקטית שנייה וגדולה יותר לאחר שהראשונה תגווע.

את השם "קמפבל"  אגב קיבלה שושלת הקיסרים הראשונה של האימפריה שהוא מזכיר אותה בחטף באחד הסיפורים.הסיפורים הופיעו במשך עשור 1942-1952 סדרה של תשעה סיפורים ונובלות שנעשו ארוכים יותר ויותר עם כל סיפור.

הקיסרות הגלקטית

 

העתיד הוא העתיד הרחוק  אי אז עשרים ושתיים אלף שנה בעתיד או  חמישים אלף שנה   בעתיד או ( אסימוב שינה את דעתו לגבי התאריכים ) כאשר המין האנושי התפשט על פני כל גלקסיית שביל החלב ומוצאו המקורי בכדור הארץ נשכח מסיבה מסתורית כל שהיא  שנשארת בגדר תעלומה עד הספרים האחרונים והחדשים ביותר בסדרה. התרבות הגלקטית היא אנושית לחלוטין  בני האדם התפשטו על אלפי כוכבי לכת  אולי מליונים  וזאת אכן בעיה לשלוט על כולם מעולם  מרכזי אחד  אבל איך שהוא הם  מצליחים.

למה תרבות זאת היא אנושית בלבד? כי עורכו של אסימוב ג'ון  קמפבל שהיה שוביניסט לא קטן  רצה שחייזרים יהיו תמיד נחותים לאנשים ואסימוב לא רצה זאת.על מנת למנוע גזענות אנושית מאין זאת הוא יצר אימפריה גלקטית  של מליוני עולמות שבכל אחד מהם חיים בני אדם בלבד.

 "המוסד" במהדורה צרפתית.

האימפריה הגלקטית שאותה מתאר אסימוב בסדרת "המוסד" בשלב הראשון לפחות  היא בבירור  גירסה עתידנית של  רומא הקיסרית השוקעת  כפי שתיאר אותה היסטוריון  גיבון  בחלל החיצון .זוהי רומא דומיננטית על פני כל הגלקסיה  אך  שנמצאת תחת מצב של ניוון מתקדם ,וזמנה קצוב.  הקיסרות נמצאת תחת  איום בלתי פוסק  של "פלישות של ברברים" שמתממשות לבסוף ומשמידות את התרבות הקיסרית.

בספרים המאוחרים יותר המתוחכמים יותר זוהי  אינה האימפריה הרומאית דווקא אלא יותר האימפריה הסינית,או התורכית העותומאנית ,   ביורוקרטיה עצומה הסובבת סביב  הקיסר  שהוא לא יותר מדמות ייצוגית הנשלטת בידי יועצים שמאחורי הקלעים , שאין לו השפעה רבה על הנעשה  ואין ספור בירוקרטים שמשרתים אותו ולמעשה מנהלים את חייו.

המוסד  הוא מעין אוניברסיטת ענק או מינזר על בעל מטרה ספציפית ומוגדרת.ליצור קיסרות חדשה.בעתיד הרחוק הוא נוצר למטרה זאת בידי הדמות המרכזית של סדרת "המוסד" הרי סלדון.אלא שמטרתו האמיתית של סלדון עוברת טרנספורמציה לאורך הספרים והשנים,ככל שיוצר הסדרה עבר שינויים גם הוא.

מיהו סלדון ?

 

" "אמרתי לך פעמים רבות ,אדוני ,שאתה אינך הפרד. אתה שולט אולי על ספינות ותותחים ,אבל אינך יכול לשלוט על מוחותיהם של נתיניך .אתה יודע אדוני במי אתה נלחם ? אתה נלחם במוסד שאינו מובס לעולם ,במוסד המוגן בידי תוכנית סלדון ,במוסד שנועד להקים את הקיסרות הגלקטית החדשה…אתה ואני אדוני ,איננו העם ,אנשי קאלאגן והעולמות הכפופים לו מאמינים באמונה שלמה ועמוקה בתוכנית סלדון ,ממש כמו כל תושבי החלק הזה של גלקסיה "

( המוסד האחר מאת אסימוב תרגם עמוס גפן ע' 166)

 הארי סלדון לא  הופיע כלל כדמות מרכזית  בסיפורי המוסד המקוריים כאשר התפרסמו בכתב עת למדע בדיוני .הוא הופיע רק "בהופעות קמאו "  בשלושה מהסיפורים כדמות גדולה מהעבר של המייסד .הופעותיו היו כהולוגרמה המסבירה את המשבר הנוכחי שעימו התמודד המוסד ,ונותנת רמזים כיצד אפשר לפתור אותו לפי חוקי הפסיכו היסטוריה.בבירור מבחינת אסימוב הוא היה דמות משנית לחלוטין. עבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת ולא באמת חשובה  מהעבר.אמנם בהדרגה אנו מגלים בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

בהופעה הסופית של סלדון בספר "מוסד וקיסרות " התברר שתחזיתו הייתה שגויה. הופיע גורם שאותו הפסיכו היסטוריה לא יכלה לחזות הלא הוא המוטנט הפרד וכך דבריו האחרונים של סלדון ליקום הפכו לקשקוש לא רלבנטי.רמז ליחס אמיבלנטי מאוד כלפי מייסד "המוסד" מבחינת המחבר.

Cover art of November 1945         ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

בשלב זה תוכנייתו המקורית של אסימוב לסיום הסדרה הייתה נצחונו הסופי של הפרד.שמגלה גם את המוסד האחר ומשמיד אותו ובכך תיכנן אסימוב לסיים את הסדרה בניצחון הפרד שמבחינתו ככל הנראה היה בשלב זה "הגיבור הטוב ".

 אבל העורך שלו קמפבל מנע זאת מימנו וכפה עליו ממש לסיים את הסדרה בנצחונו של המוסד האחר. אסימוב עשה זאת בחוסר רצון כדרישת העורך אבל חשב שמכיוון שכך שוב אי אפשר יהיה לכתוב יותר סיפורים מעניינים בסדרה זאת ומבחינתו היא היגיעה לסיומה בכל מקרה. היחס לסלדון ישתנה מאוד גם מבחינת אסימוב לעתיד.

 כמה שנים לאחר הפרסום המקורי של סיפורי הסדרה בכתב עת  אסימוב החליט לכנס את הסיפורים כטרילוגיה של ספרים  וכתב עבורה במיוחד סיפור פותח שבו חזר אל העבר של סדרת "המוסד" שבו סלדון עלה על הבמה לראשונה ,כאיש זקן וחולה  המכונה "העורב " " שעליו לחוות משפט בגלל האשמתו כנביא המאיים על יציבות האימפריה הגלקטית  בנבואות החורבן שלו. הסיפור אגב לא היה יוזמתו של אסימוב אלא של המו"ל שלו שחשב שהסדרה נפתחת בצורה קטועה מידי ושיש לספר משהו על סלדון עצמו מיהו ומה היה. אסימוב עצמו שהסתכל כל הזמן על העתיד  לא העלה על דעתו שיש בכך חשיבות.

בבירור הסיפור קיבל השראה מפרשת משפט גלילאו ואולי באופן ספציפי מהמחזה הידוע של ברטולד ברכט עם צ'רלטון לוטון שהוצג אז על הבמות.סלדון היה מעין גלילאו גלילי עתידני.

 ועם סיפור זה סיים אסימוב את עסקיו עם המוסד ועם סלדון למשך עשרות שנים . גם בגלל שלא ידע כיצד להמשיך את סיפור המוסד  והקמת הקיסרות הגלקטית וכנראה כבר איבד עניין ורצון להמשיך לעסוק במוסד..בכל פעם שנשאל מהם הסיפורים החביבים עליו מבין מה שכתב ,הוא מעולם לא נקב בסיפורי המוסד .ובין השיטין כאשר כתב על סדרה זאת ברור שהוא לא באמת הבין מדוע היא כל כך אהובה על קהל קוראיו מבין יצירתו ועבורו הייתה זאת תעלומה. הוא  לא  באמת התלהב מכך.

כאשר כינס אסימוב את הסיפורים שאותם הגדיר כמיטב סיפורי המדע הבדיוני שלו בספר  בשם The Best Science Fiction of Isaac Asimov ב-1986 הוא לא כלל שם אף לא אחד מסיפורי המוסד שלו. הוא כן כלל מעין מעין שיר פרודי עצמי בשם The Foundation of S.F. Success שבו כתב שהדרך להיהפך להצלחה במדע בדיוני היא על ידי גניבה מההיסטוריונים אדוארד גיבון ותוכידידס. השיר הזה הופיע במקור ב-1954. דהיינו הייתה זאת דעתו של אסימוב על הצלחת סיפורי המוסד  זמן קצר לאחר פרסומם כספר בשנות החמישים ואליהם התייחס אז כמעט  בזלזול.

 

אסימוב והאימפריה השנייה

 

מדוע יצחק אסימוב  איבד עניין וחשק להמשיך לעסוק במוסד למרות הפופולאריות העצומה של הסדרה? למרות שהוגדרה כ"סדרת המדע הבדיוני הפופולארית של כל הזמנים ".

Segunda Fundación (258x398)

"המוסד האחר " בשפה ההונגרית.

לדעתי משום שמעולם לא הסכים באמת עם האידיאולוגיה שעומדת במרכז הסדרה של היכולת לצפות ולתכנן את מהלך העתיד שישלט לבסוף בידי כוכב לכת נבחר, או גרוע מזה בידי  מוסד לא דמוקרטי,  המוסד האחר.

 זאת הייתה האידיאולוגיה של העורך של אסימוב, ג'ון  קמפבל  אבל לא  לגמרי של אסימוב בעצמו. ומשום כך התקשה לקראת הסוף לכתוב סיפורים חדשים בסדרה זאת שיתארו את הקמתה של האימפריה הגלקטית השנייה שתישלט בידי האליטה הלא דמוקרטית של המוסד האחר שמזכירה יותר מכל את חברי הפוליטביורו של ברית המועצות  ( אם כי אין רודן נוסח סטלין ששולט בדיונים אלא רק "דובר ראשון ") .

נוסף לכך  היה  אלמנט אחר בסיפורי המוסד שנראה כאילו התבסס  על מודל שהיה קיים במציאות ,וגם עימו התקשה אסימוב להזדהות יותר ויותר.

האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בראשיתו מזכירה אידיאולוגיה המוכרת לנו היטב ושהייתה מוכרת היטב גם  בחוגים שבהם היסתובב אסימוב בילדותו  החוגים של משפחתו והקהילה היהודית של ניו יורק ,האידיאולוגיה הציונית .שהרי יותר מכל ישוב אחר הקיים על כדור הארץ המוסד הראשון  כוכב הלכת הנכחר להקים את האימפריה השנייה  מזכיר את הישוב היהודי בארץ ישראל ואת מדינת ישראל.

השוואה בין סיפורי המוסד ובין ההיסטוריה של הישוב היהודי בארץ ישראל מראה על דמיון מדהים.וכאשר אנו קוראים על טרמינוס הכוכב הנידח בקצוות הגלקסיה המיושב בידי תלמידיו של הארי סלדון  יש כאן אולי  ברקע מחשבה של הסופר  על  ארץ ישראל הפרובינציה הנידחת במזרח התיכון הנידח  שיושבה  בידי הציונים על מנת להחיות שם את "העם הנבחר".

 כמה נקודות להשוואה:

המוסד הראשון מוקם כעיר קטנה חסרת הגנה  בשוליים הנדחים של האימפריה גלקטית  בין יריבים חזקים כמו אנקריאון שפעם היה הפרובינציה העשירה ביותר  אם כי מדורדרים מאוד בהווה. זה בדומה לישוב היהודי בארץ ישראל  שהוקם  באמצע ובסוף המאה ה-19 בשוליים הנידחים  של האימפריה  התורכיים העותמאנית בין יריבים  פוטנציאליים חזקים ובראשם מדינה אדירה בעבר מצרים  ( שאכן הייתה בעבר הפרובינציה החזקה ביותר של אימפריות שונות הרומאית הביזנטית והאסלאמית) .

המוסד הראשון שהכל מזלזלים בו מאחר שהוא מורכב ממדענים ומלומדים בלבד  ואין לו לוחמים כלל ( כפי שבעצם היו ההתישבוות יהודיות הראשונות בארץ ישראל עד ראשית המאה העשרים )  גובר על יריביו  לא כל כך בגלל עליונות צבאית  הודות לעליונותו הטכנולוגית למרות המחסור שלו בכוח אדם ובמשאבי טבע.

 למעשה גם בגללם שכן מחסור זה כופה עליו להצטיין במדע בטכנולוגיה וביכולות ניהול.עבור העולמות השכנים הוא הופך כתוצאה לכוכב לכת קדוש ,שאין לפגוע בו.

כפי שאכן הייתה ארץ ישראל עבור שכניה.

זה אכן התרחש.  ועוד משנות השלושים בארץ ישראל.

את הארי סלדון יוצר  האידיאולוגיה של המוסד אפשר להשוות  לדמויות כמו קרל מרקס יוצר המרקסיזם שהיה פופולארי מאוד בתקופה שבה אסימוב היה צעיר,אבל גם לדמות פופולארית בסביבת ילדותו של אסימוב לגאון מוילנה ( שמשפחתו של אסימוב היא מצאצאי תלמידיו בליטא ולאביו של אסימוב היה בו עניין עצום) שעליו נטען  שחזה את העתיד לבוא למשך מאות שנים ושלח את תלמידיו לארץ ישראל על מנת לקרב שם את ימות המשיח.(" ובכך להביא את "האימפריה השנייה " במושגי סדרת "המוסד").  גם הגר"א וגם סלדון דיברו על עתיד "משיחי"   מזהיר הצפוי בעידן לא רחוק ( האימפריה השנייה בלשונו של סלדון "ימות המשיח " בשפתו של הגר"א ).

 אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים  חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה.

 מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר  תלמידיו של הגר"א  לאחר מותו אכן נסעו  בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים   לאימפריה השנייה  של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה  נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא  ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם.וצאצאיהם  יעמדו במרכזה.

לעניינינו אין זה חשוב כלל אם טענות אלו היו נכונות,אלא רק שהן נפוצו בסביבת ילדותו  של אסימוב ושימשו לו כמקור השראה. בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

 עם זאת הדרך שבה סלדון ותלמידיו  בונים את המוסד הראשון בשקט ובצנעה לא באמת מזכירה  את חזון המהפכה  האלימה של קרל מרקס ותלמידיו .. התוכנית של סלדון מבוססת על התפתחות איטית ומודרגת וסבלנית מאין כמוה  שלב אחרי שלב תוך כדי עבודה מתוחכמת מאחורי הקלעים ,וזה אכן מזכיר מאוד את החזון הציוני של הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל של הרצל ואחרים.

עם זאת לאורך הזמן התיאור של המוסד ומנהיגותו אצל אסימוב הופך להיות פחות ופחות סימפטי.בהמשך הזמן על המוסד משתלטים " קפיטליסטים " עשירים מסוכנים שהופכים את הדמוקרטיה במוסד לכלי ריק.( תופעה  שיש הטוענית שמתרחשת כיום  במדינת ישראל )..

מעניינת העובדה שיריביו הבולטים בסיפורים  של המוסד הראשון הגנראל בל ריוזה והפרד הם  יותר סימפטיים ממנהיגי המוסד המושחתים, שנאבקים בהם ומנצחים לא כל כך  בגלל יכולותיהם שלהם אלא בגלל הפסיכו היסטוריה  של סלדון והודות למאמצים מאחורי הקלעים של "המוסד האחר".

את "הפרד"  שהוא דמות סימפטית באמת מוטנט שנרדף במהלך חייו לפני שהפך כובש הגלקסיה תוך שהוא משתמש באידיאולוגיה של  סלדון ושל המוסד אפשר להשוות  גם לישו הנוצרי כפי שהוא נראה במסורות היהודיות,  מכשף  שהביס למשך זמן מה את ראשי הישוב היהודי בירושלים עד שאלו גברו עליו לבסוף. הפרד מנצח בגדול את המוסד הראשון שעבורו  הוא מסוכן במיוחד גם בגלל שגם רעיונותיו הם מוטציה של האידיאולוגיה הסלדונית ה"קלאסית "  על הצורך לאחד מחדש את הגלקסיה ,רק בזמן קצר הרבה יותר ממה שסלדון חשב שאפשרי.  דהיינו האיום שהפרד מהווה על המוסד ,הוא מקביל לאיום שאותו מהווה הנצרות שהיא מעין מוטציה  על היהדות שממנה יצאה.

 בכל מקרה נצחונו של הפרד על המוסד  הוא זמני  בלבד , שהרי לפי האידיאולוגיה של סדרת המוסד ( שהיא גם האידיאולוגיה היהודית הקלאסית ) "המוסד הראשון "  תמיד מפסיד בהתחלה אך ינצח לבסוף.  עם לא עכשיו בהווה אז בעתיד הרחוק.הניצחון  והאימפריה השנייה " בוא יבואו גם עם יתמהמהו.

אני משער  שאסימוב נעשה מודע היטב  לדמיון הקיים בין סדרת המוסד והאידיאולוגיה הציונית  בזמן הקמת מדינת ישראל ,ב1948  בזמן שחיבר את מה שהפך להיות הסיפור האחרון בסדרה  ומכיוון שלא הסכים עם האידיאולוגיה הציונית שהיא שעמדה בבסיס סדרת המוסד  שוב  לא יכול היה להזדהות עם הכתוב שם.  והוא מצא קשה עד בלתי אפשרי להמשיך לכתוב סיפורים נוספים בסדרה זאת שלכאורה התגשמה לנגד עיניו במזרח התיכון.

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן

 במציאות אסימוב לא בהכרך התלהב   מהיהדות בכלל  ובהחלט לא מהאידיאולוגיה של "כוכב הלכת הנבחר " המופיעה בסדרת  "המוסד".

 הוא  חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת  בספרו "אבן בשחקים "   ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר   בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )  ושם כדור הארץ הוא מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסימפטיה של אסימוב בספר הייתה  בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים המעוניינים להחריב ולהשמיד תושבי עולמות אחרים שאליהם הם מתכננים לשלוח חיידקים של מגפה מסוכנת.   (  שהם מקבילה  עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . .

לאסימוב  באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו  היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו.

את דעותיו בעניין זה הוא  ביטא בצורה המפורטת ביותר   בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית  שהעניק  למשורר חובב ספרות המדע הבדיוני  דוד אבידן  כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב  סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .)   שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 )   "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה  ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד"   הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי

אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .

הוא הגיב כמעט  בלעג על שאלתו  זאת של אבידן : האם חשבת  אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות "

תשובתו של אסימוב הייתה  ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי.

מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים.איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציליביזציה כמכלול. "

כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב  ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל. מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל  יושמדו ".

 ( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרויקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

שובו של המוסד

אסימוב  חזר לבסוף  למוסד בשנות השמונים.

  לא מרצונו שלו חלילה   אלא בגלל לחץ העורכים שלו שרצו ספר חדש נוסף בסדרה המצליחה. עוד  בשנות השבעים  הוא החל לכתוב סיפור חדש על "המוסד"  אך "נתקע"  עימו ועזב שוב את המוסד לעוד כמה שנים.  הוא חזר לבסוף לסדרה רק כאשר הוצע לו סכום עצום של כסף שלו כבר לא יכל לסרב.

 אך כדי שיוכל  להמשיך שוב את סיפור "המוסד" היה עליו  להדחיק ולהתעלם  מהסיפור המרכזי של יצירת האימפריה השנייה בידי המוסד הראשון והמוסד האחר ולמעשה להפוך אותו ללא רלבנטי.

 הוא  כתב ספר המשך "קצה המוסד" שתיאר את עתיד המוסד בתיאור חיפושם של שני אנשים מהמוסד הראשון והמוסד האחר אחרי המקור לאיום על שניהם.

 בסיפור זה יש מאבק בין שתי ואריאציות שונות של האידיאולוגיה הסלדונית ,בין נציגי המוסד הראשון התומכים  בשלטון מרכזי על הגלקסיה כולה מכוכב הלכת הנבחר הלא הוא טרמינוס, ובין נציגי המוסד האחר בטרנטור שתומכים בשלטון בגלקסיה של אליטה חשאית שתתפוס את מקומו של המוסד הראשון.

  הם מגלים לבסוף שיש ישות שמאיימת אפילו על מוסד האחר גאיה תרבות של עולם אחר שהיא כל כולה ישות קולקטיבית  שעתידה להשתלט על כל החלל. ומכאן ואילך האידיאולוגיה הסלדונית על הואריאציות השונות שלה ננטשת ואסימוב לעולם לא חוזר אליה.הוא עסוק בדברים אחרים שעניינו אותו הרבה יותר,גם עם לא בהכרך את קוראיו.

אסימוב כתב לספר המשך "המוסד וכדור הארץ" שבו הגיבור מגיע למקור האגדי של בני האדם כדור הארץ ומגלה שמקור ( המאכזב )  לכל המזימות הוא הרובוט דניל מספרי הרובוטים המפורסמים שלו "מערות הפלדה " ו"השמש הערומה".

הוא תיכנן עוד ספר המשך שבו יתברר שילד בעל כוחות מוזרים  שהגיבורים מצאו בכוכב סולארייה הוא איום על כל המין האנושי כנראה מאחר שהוא  מוטנאנט  על בסגנון "הפרד" הבז למין האנושי הנחות בעיניו.

  אבל בסוף החליט לא ללכת בכיון הזה ובמקום זה לחזור לסלדון בצעירותו.ולראות כיצד הוא יוצר שלב אחרי שלב את תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו המוסדות.

למה ?כי נראה שבשלב זה כבר אסימוב לא באמת ידע איך להמשיך את הסדרה.לדעתי הוא הרגיש תקוע עם הרעיון של גאיה והרעיון של הרובוטים העומדים מאחורי הכל ולדעתי הייתה הזאת שגיאה חמורה להכניס אותו בכלל.מרגע שהם הוכנסו הם הרסו גם את ספרי ההמשך בסדרה.הפסיכו היסטוריה היא כבר לא כל כך מעניינת כאשר מתברר שמאחוריה יש עוד ועוד שלבים של מזימות שלעולם אינם מסתיימים אבל אסימוב הרי איבד עוד שנים רבות קודם לכן כל עניין גם בפסיכו היסטוריה.

הרעיון לחזור אל סלדון אף  לא היה של אסימוב עצמו אלא של חובב מדע בדיוני במכתב ששלח לאסימוב  .אסימוב משום מה לא העלה זאת על דעתו כלל עד אז ,אבל מרגע שהרעיון אחז בו שוב לא הירפה והוא החל בתהליך של הזדהות מוחלטת עם סלדון גם אם לא יכול היה להזדהות עם האידיאולוגיה שלו ושל תוכניתו.

בסוף ימיו נשאל אסימוב בידי העורכת שלו מדוע לא פנה לעסוק בהארי סלדון שהפך בשלב זה לדמות מרכזית ביצירתו של אסימוב  בשלב מוקדם יותר בחייו?

אסימוב ענה שבצעירותו הוא לא הכיר כלל את סלדון ורק כעת כשהוא איש זקן הוא מרגיש שהוא באמת מכיר ומבין את מייסד הפסיכו היסטוריה.

בספרים האחרונים בסדרה,  האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו  ""בטרם המוסד " ולקראת המוסד "  סלדון הוא כבר אינו הדמות המסתורית מהטרילוגיה.  זהו בברור וללא שום ספק  אסימוב עצמו  בשלבים שונים של חייו  והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב עצמו לאורך חייו.

 אמנם סלדון עצמו חווה דברים שאסימוב הסופר מעולם לא חווה. מסיפורים אלו של אסימוב  וממשיכיו אנו מגלים שסלדון היה לא רק מדען אלא גם שימש כראש הממשלה של טרנטור והאימפריה כולה לפני שחזר לחיי  האקדמיה  והכתיבה  ואל יצירת המוסד.

מעניין שסלדון מוצג כמי שמתבקש בידי אנשים אחרים ליצור את הפסיכו היסטוריה למטרותיהם ותמיד מסרב .האם היה זה שיקוף של מה שאסימוב עצמו חש כאשר התבקש  שוב ושוב בידי חובבים ועורכים לכתוב עוד ועוד המשכים למוסד שלאידיאולוגיה שלו כבר לא יכול היה להסכים ושבו לא התעניין יותר ?

אך אם כי אסימוב לא חיבב את המוסד,( ולאמיתו של דבר בספריו האחרונים נאמר באופן יחסי  מעט מאוד על יצירת המוסד עצמו ועל עצם הצורך בכך.  )  הוא בהחלט חיבב את הארי סלדון חוזה העתיד שעימו כן יכול היה להזדהות.

בזקנתו הפך הארי סלדון לאני האחר של אסימוב שקיווה למות כמו סלדון בעת עבודה על מכתבתו .אבל זה לא קרה.אישתו של סלדון ונדה הקבילה לאישתו של( השניה ) של אסימוב ג'נט בזמן שבתו של סלדון ונדה הקבילה לבתו האהובה  של אסימוב במציאות רובין .

( לעומת זאת אין הקבלה   בין הדמות שמופיעה בספר של בנו החורג של סלדון  לבנו האמיתי של אסימוב דיויד שממנו היה מנותק.  ).

ספרו האחרון  "לקראת המוסד"  ניכתב בימיו האחרונים ממש בעת מירוץ עם הזמן עם המחלה שאכלה אותו.  הוא לא הספיק לעשות שם את כל מה שרצה לעשות למשל תיאור הקמת המוסד הראשון על טרמינוס .אבל עדיין זהו אחד מספריו הטובים ביותר

הספר מלא בתחושת דעיכה ,סלדון רואה את הקיסרות שוקעת סביבו ומנסה להושיע ויודע שאינו יכול לעשות דבר .זה מקביל למה שקרה עם חייו של אסימוב שהלכו והתקרבו לסיומם במחלה קשה והוא היה חסר יכולת לעצור זאת.

 אסימוב  בסוף ימיו הזדהה עם הדמות של סלדון. אבל לא עם תורת הפסיכוהיסטוריה שלו ולא עם האידיאולוגיה המוסדית שלו  ושתי הוריאציות שלה : על הצורך בהקמת אימפריה גלקטית שנייה שבמרכזה יעמוד "כוכב הלכת הנבחר " ( האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בטרמינוס ) או אליטה נבחרת ונסתרת ( האידיאולוגייה של המוסד האחר בטרנטור ). .

 בסופו של דבר הדמות של סלדון היא דמות דתית ואף משיחית.והיא שימשה כמקור השראה למנהיגי תנועות שונות בהווה המאוד לא בדיוני. כמו שמראה המקרה המזעזע של הגורו היפני  שוקו אשארה שזיהה את עצמו עם הארי סלדון וראה את עצמו כמי שמגילה את חוקי הפסיכו ההסיטוריה ולכן יכול נבא את העתיד והשתמש בסדרת המוסד כמודל כיצד יהיה העתיד בהווה הוא ניסה להרעיל בגז את הנוסעים ברכבת התחתית של יפן. סביר להניח שמכל סיפורי המוסד אלו שהשפיעו במיוחד על אשארה היו הסיפורים על הפצת דת טכנולוגית בידי סוכני המוסד .

ישנן גם טענות שבן לאדן "מייסד האל קאעידה " הושפע מסדרת "המוסד " בתרגומה הערבי " וכי המשמעות של "האל קעידה " בערבית הוא "המוסד ".""אל קאעידה" אכן קורא להקמת חליפות עולמית איסלאמית שבראשה תעמוד אליטה נסתרת.  שאפשר במידה מה להשוות אותה לאידיאולוגיה של המוסד האחר.

כמובן אסימוב לא יכול להיות מואשם במעשיהם  של אשרה ושל בן לאדן  ולאורך כל הדרך הוא קורא לגישה רציונלית ביצירותיו . נראה שהוא עצמו החל לסלוד יותר ויותר מרעיונות של כוכב הלכת הנבחר ו"האליטה הבלתי ניראית " שאותם תיאר בספריו. הדמות שאותה תיאר של סלדון בסוף ימיו היא אנושית מאוד שהרי היא הדמות של אסימוב עצמו וסלדון בספרו האחרון של אסימוב מודע היטב לעובדה שאחרים עלולים לנצל את רעיונותיו לרעה.

 נראה לי שאם היו שואלים את אסימוב בסוף חייו כיצד צריכה  להיות האימפריה השנייה   נראה שהוא היה שואף לאידיאולוגיה פאן גלקטית מבוזרת. שאותה אפשר להקביל לארה"ב הליבראלית  ולפדרציה  האירופית של זמנו של אסימוב.

אבל נגזר עליו להיזכר כיוצר האימפריה הגלקטית הסנטראליסטיתוחוזה האימפריה הגלקטית השנייה דרך דמותו של הארי סלדון.

  Monument is a Posthumos portrait of Isaac Asimov for cover of the commemorative issue of his own SF magazine  1992

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: