תוכנית האושר של יצחק ( בוז'י ) הרצוג

הרצוג הספר

 

לרגל בחירות 2015 חזרתי ועיינתי בספר פוליטי נשכח שפורסם בשנת 2010 ולא עורר אז  כל עניין ,ספר של פוליטיקאי  שהיה מוכר אז רק לכמה יודעי ח"ן במפלגת העבודה בשם יצחק הרצוג שאז היה שר הרווחה , שכיום רץ בראש מפלגת "המחנה הציוני " ביחד עם ציפי לבני לראשות הממשלה. ספר שבו הוא מציע תוכנית ארוכת טווח לשיפור רווחתם הכלכלית של תושבי מדינת ישראל.

ראש מפלגת העבודה יצחק "בוז'י"  הרצוג הוא הפוליטיקאי היחיד כיום שרץ בבחירות בראשות מפלגה  שכתב ספר שבו הוא מציע תוכנית מפורטת לעתיד המדינה.

הרצוג כבר  ערך  ביחד עם רובי נתנזון ספר בשם איך יוצאים מזה? :   פתרונות כלכליים וחברתיים למשק הישראלי ( תל אביב :   טפר,   2004.) אבל ספרו החשוב בתחום זה הוא : תוכנית עבודה :   מתכון לרווחה כלכלית   ( תל אביב :   טפר,   2010)

לשם השוואה בנימין נתניהו ראש הליכוד תכנן וכנראה גם כתב גם הוא ספר כזה על העתיד הכלכלי של המדינה  אבל זה לא יצא לאור לפי השמועה כי סתר את התוכנית שנתניהו פירסם לבסוף כאשר היה שר אוצר במציאות.

גם ראש מפלגת "ישראל ביתנו " אביגדור ליברמן פירסם ספר עם רעיונות  לגבי עתיד המדינה בשם "האמת שלי "( 2004)  ,כך עשתה גם קודמתו של הרצוג בראשות העבודה שלי יחימוביץ' שכתבה ספר  בשם " אנחנו :על כלכלה, חברה, מוסר ולאומיות בישראל "( 2011 ) ובו רעיונות שונים לגבי העתיד הכלכלי של מדינת ישראל.אבל באלו מוצגים רעיונות כללים בלבד ולא תוכנית מפורטת.

פרט לאלו  איש מבין  מהפוליטיקאים הרצים בראשות מפלגה כיום לבחירות לא עשה זאת.אמנם יאיר לפיד  התקרב לכך עם המצע המפורט שמפלגתו פירסמה בימים אלו על תוכניותיה לעתיד המדינה.

back

זה שמישהו כותב ספר עם תוכנית לגבי העתיד הכלכלי הרצוי של ישראל "מתכון לרווחה כלכלית " אינו אומר שכמובן שהוא מתאים להיות ראש ממשלה,אבל לכל הפחות זה האומר שהוא הקדיש חשיבה מעמיקה ביותר לנושא,ואינו "שולף מהמותן " עם התקרב הבחירות.

הרצוג בא ממשפחה אינטלקטואלית  הוא בנם של חיים הרצוג נשיאה השישי של מדינת ישראל, כמו כן, הוא נכדו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל.דודו  יעקב הרצוג שהיה דיפלומט מפורסם אחד הדיפלומטים הגדולים של ישראל התפרסם בוויכוח שניהל עם ההיסטוריון  האנטי ציוני  ארנולד טוינבי ויכוח שבו הייתה  ידו על העליונה.

היום אין להעלות על הדעת שאיזה שהוא דיפלומט של ישראל יהיה מסוגל לנהל ויכוח כזה עם אינטלקטואל בחו"ל  מסדר הגודל של נניח  הישראלי לשעבר  נועם חומסקי. אולי רק בנימין נתניהו.

הרצוג הספ]ר 2

אמנם הספר שאותו כתב הרצוג בנושא הוא בגדר בלתי ידוע. הוא לא נמצא ברוב הספריות. והוא לא הוזכר כלל בכתבות על הרצוג בתקופת הבחירות משל היה חסר חשיבות.הרצוג כתב אותו כאשר היה שר הרווחה והשירותים החברתיים.הוא נחשב אז לשר מוצלח ביותר.   בתקופתו נהנו ניצולי השואה משגשוג כלכלי והעוני ירד, מספר המובטלים ירד-

לא אתאר את הרעיונות וההצעות שאותן מציע הרצוג בספר זה בפירוט.רק אתייחס רק לפרט ספציפי שבו הרצוג עוסק  שם.

הוא טוען שיש לחשוב  על פתרונות לטווח ארוך שכן חשיבה לטווח הקצר בלבד מסכנת את עתיד הדורות הבאים .פתרונות לטווח ארוך הם יעילים יותר מבחינה כלכלית ומאפשרים תכנון טוב ביותר.

אני מסכים.

בספרו קובע הרצוג  שעל מנת לשנות את מצב האנשים אין לבחון רק את  העובדות היבשות של הכלכלה עצמה  אלא את מידת  שביעות הרצון ואפילו את מידת האושר שהם חשים בארצם.

הוא  מתייחס לדו"ח שהוגש לנשיא צרפת  ( בזמן שפורסם  הספר ) סרקוזי שמצא שבעוד הממשלה מעלה ומגדילה השקעות בתחומים שונים האזרחים אינם מרוצים כלל.סרקוזי  תמה מדוע כשהממשלה משקיעה סכומי עתק באזרחיה זה עדיין לא אפקטיבי.

הרצוג מספר לנו שהועדה שמינה  סרקוזי לחקור את העניין מנתה צוות כלכלים מוביל שכללה חתני פרס נובל.הם קבעו בין השאר שמדיניות כלכלית אמורה להעלות בראש ובראשונה את רווחת האזרחים ולא דווקא  בתמ"ג( תוצר מקומי גולמי)  כפי שהיה מקובל עד אז. מחברי הדו"ח מציעים את תפיסת הרווחה החברתית או "מדד האושר" שמבוססת על העיקרון  לפיו על המדינה להיבחן גם בהתאם לפרמטרים נוספים והם רמת החינוך שלה ,רמת שירותי הרווחה שלה ,איכות הסביבה שבה ועוד. סרקוזי אף העלה דרישה שהמדינות שהשונות תאמצנה דף מינימום לתפקודם בתחומים אלה ושזה ישלים את הפרמטרים הכלכליים הקיימים.

הרצוג מאמץ את הדרישה הזאת.  הוא מזכיר שמפירות  הצמיחה הכלכלית לא  נהנית כל האוכלוסייה  אלא רק אחוז קטן באוכלוסייה שאינו מושך אחריו את כל שאר האוכלוסייה  וכיום יש בישראל פערי הכנסה גבוהים מהעולם.

מסקנתו היא שכדי  להתמודד  בצורה מושכלת עם בעיות החברה והכלכלה בישראל   יש  ,גם , לבחון את מידת האושר  של התושבים. הוא קובע שאם כי ישראל מסתמכת באופן כמעט עיוור על מדד התמ"ג אסור שזה יהיה המדד היחיד לצמיחה לדעתו יש להגדיר מדד אושר רב מימדי אשר יתבסס בין היתר גם על תנאים חברתיים ,איכות הסביבה ,שוק העבודה בריאות התושבים ,רמת החינוך ,הכנסה וביטחון כלכלי ופיזי.

האם אכן כך הוא ? ידוע שכמה מהמדינות היציבות בעולם במבחינה כלכלית כמו ארצות סקנדינביה ,יפן וניו זילנד יש גם מספרי מתאבדים מהגבוהים בעולם.מה שמראה שאחוז האושר שאותו חש לפחות חלק מהאוכלוסייה למרות הכלכלה היציבה ואף המשגשגת שלהם אינו כה גבוה. ככל הנראה הגורמים ליצירת אושר אינם ק/שורים רק לכלכלה משגשגת.

אבל נראה שכלכלה כזאת אכן יכולה לתרום לאחוז האושר האנושי ולהגדיל אותו.

הספר כמובן אינו עדכני.למפלגת העבודה יש כיום מצע אחר ותוכנית אחרת. אבל סביר להניח שעם הרצוג יהיה ראש ממשלה הוא יקדם את הרעיונות השונים שבו,שעלי עשו רושם חיובי בהחלט.

והם בהחלט לא התיישנו מאז שנת 2010 כאשר פורסם הספר. עם בכלל הדחיפות והצורך בהם רק גדלו מאז.

הרצוג 0

 

ראו גם :

 יצחק הרצוג בויקיפדיה

 

עמוד הפייסבוק של  יצחק הרצוג

 

ארי שביט על יצחק הרצוג

 

מצע  מפלגת המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג 

 
//

itzhak_hertzog

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On מרץ 13, 2015 at 8:37 am

    אז במי אני תומך ?
    יותר נכון במה אני תומך.
    אני תומך בעמדה הכלכלית חברתית של הרצוג.פחות בעמדה הביטחונית הצבאית שלו. כן אני חושב שהרצוג אם יבחר ימצא את עצמו בתוך זמן קצר בקונפליקט עם החמאס. החמאס מתכנן לתקוף את ישראל בכל מקרה וזאת שאלה של זמן בלבד. אבל הוא יאיץ את הקונפליקט אם הרצוג יהיה בשילטון.
    מדוע ? החמאס ירצו לנסות אותו ולהראות מולו את כוחם ואת עוצמתם. את נתניהו הם כבר מכירים ויודעים כיצד יגיב ויפעל,אבל לא את הרצוג אם יהיה ראש הממשלה והם ירצו לבדוק את נחישותו מולם. להערכתי החמאס לא יתן לו יותר מחודש-חודשיים של שקט לפני שיתחיל המירוץ לסיבוב הבא.
    ואולי עדיף כך. עדיף להתחיל ( ולסיים ) עם זה כמה שיותר מהר.
    אז מר הרצוג אני מציע שתתכונן לא רק לאפשרות של ניצחון אלא גם לכמעט וודאות של קונפליקט בעזה זמן קצר לאחר הבחירות
    ואז אין טעם מיוחד להפציץ אותם כי זה כבר נוסה ובוצע. לא נשאר הרבה מה להפציץ שם. יש לשלוח אז חיילים למנהרות שלהם. האם להרצוג יהיו בהנחה שהוא יהיה ראש הממשלה את העצבים החזקים כדי להורות על כך ?

    • מיכה כרמון לאלי אשד ולקוראים המתעניינים שלום רב .  On מרץ 21, 2015 at 1:25 am

      לאלי אשד שלום רב
      אני 'מנצל' ערוץ זה כדי ליידע אותך בנושא לחלוטין 'לא פוליטי' .
      בעיתון 'דואר היום' מיום 24 באוקטובר 1935 בעמוד האחרון – 8 בכרוניקה מ'תל אביב' כותרת משנה : 'נגמר בנינו של בית הכנסת ע"ש הגר"א' במאה – שערים , תל – אביב , רחוב הירקון 42 , אחד הבניינים הציבוריים היפים בארץ , בנוי בטעם ויופי מיוחד , ומתאים לתעודתו…בהמשך – שמות המנדבים , כולל המייסד ר' אליהו לנדא נכד הגר"א – שאתה מצאצאיו ( וגם לי "קשר" משפחתי – ראה הרשימה באתר שלך – 'רחל אחות הגואל' ) בבית הכנסת – אוצר ספרים ומחלקה מיוחדת לספרי הגר"א ותלמידיו . הרב אליהו לנדא מגיד שעורים קבועים ודורש בשבתות מחידושיו של ההגר"א מווילנה .

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: