שישים שנה של תת המקלע "עוזי"

uzi soldier and child

ילד מסתכל בהערצה על חייל ועל "עוזי " תמונה מאלבום צה"ל " של שנות החמישים .צלם לא ידוע.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון " של יום העצמאות 2015  תחת השם "קצר וקולע". 

שישים שנה בדיוק מלאו לתת המקלע ה"עוזי" שהוצג לציבור לראשונה שישים שנה "בדיוק " לפני יום פרסום הכתבה בעת מצעד יום העצמאות ב-27 באפריל 1955

ההפעלה המבצעית הראשונה שלו הייתה זמן קצר לפני כן במבצע חץ שחור או פעולת עזה  פעולת תגמול צבאית שנערכה החל בב-28 בפברואר  על ידי צה"ל ברצועת עזה. 

יש מעט מאוד מותגים שהפכו בכל העולם מזוהים לחלוטין עם מדינת ישראל."העוזי " הוא אולי הבולט בכולם. במיוחד מאחר שקשה מאוד לחשוב על סרטים הוליוודיים שעוסקים במלחמה בטרור או בפשע שבהם "העוזים "  תמידי בידיהם של לוחמי בטרור או של מאבטחים של נשיאים וראשי ממשלות אינם מהווים חלק אינטגראלי בעלילה כמו במציאות.

 uzi gal 1

האיש שעמד מאחורי אחד המותגים הישראלים המפורסמים בעולם ואולי המפורסם ביותר עלה לארץ עם משפחתו מגרמניה בילדותו בגיל 10 כאשר בני המשפחה "הריחו" את העומד להתרחש בגרמניה בקרוב. שמו בגרמניה היה גוהארט גלאס. אביו אריך היה טייס  וצלם אווירי צבאי בחיל האוויר הפרוסי .בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שירת כקצין קומנדו ואחר כך כטייס באחת הטייסות הראשונות שעסקו בצילום אוויר מודיעיני. הוא אף זכה לקבל את עיטור הגבורה הגרמני הגבוה ביותר "צלךב הברזל " מידיו של הקייזר הגרמני.

לאחר שנפצע פנה לצייר את זוועות המלחמה ולאחר מכן הפך לאמן מוכר  בגרמניה שהתמחה בתחריטים וליטוגרפיות.

גוטהארט נולד בווימאר גדל במינכן בבית שכלי נשק עתיקים ,אקדחים חרבות עתיקות ושריון אבירים פיארו את קירותיו , לא פלא אם כך שכבר בילדותו דבק בו תחביבו של אביו :איסוף כלי נשק ותיקונם. בן עשר היה כשנכווה קשה בידו לאחר שניסר קנה של כלי נשק ישן נושן וניסה להתאימו לרובה פרטי ,שאמור היה להיהפך לכלי נשק חדיש.

כמה שנים לאחר הולדת גוטהראט התגרשו הוריו והוא נשאר עם אימו מריה  שגידלה אותו בעזרת חברתה איטה.

בשנת 1933 זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון  ארז אריך  גלאס  שהבין בדיוק לאן הרוח נוטה את חפציו ועלה לארץ ישראל בגפו הוא התיישב בקיבוץ יגור  שינה את שמו ל"ערי " והכין את הקרקע לעלייתם של אישתו וילדיו.

לימים על פי דיווחים אחדים  האב אימן את  אירגון "ההגנה "  כיצד לצלם תצלומי אויר של כפרים פלסטיניים. הוא היה גם מורה לציור בקיבוצו קיבוץ יגור. בני משפחתו עלו מגרמניה לבסוף   בשנת 1936   שלוש שנים מאוחר יותר לאחר שאחיה של  איטה שהיה איש אס אס וידע בדיוק מה עומד להתרחש הורה למריה  ולילדיה להסתלק מידית מגרמניה.בכך  ככל הנראה הציל את חייהם.

גוטהרט הנער היקי שלמד עד אז  בפנימייה בלונדון  נקלט  היטב בקיבוץ,ובמהלך הלימודים שב לאהבתו הישנה :כלי הנשק .עם חברו הטוב ביותר החלו לחפש אחרי כלי נשק ולו גם זעירים ,כדי שיוכלו לפתח כלי נשק חדש. השניים יצאו  לחיפה ושם מכר גוטהרט את אלבום הבולים שלו וחברו את המצלמה כדי להשיג כלי נשק לניסויים. בכך  חל הרומן הארוך של עוזי עם ייצור כלי נשק.

בתוך זמן קצר התברר לנערים כי למורה לטבע בבית הספר האיזורי יש אקדח איטלקי זעיר מסוג פי בי .

"נציע לו משקפת " היציע עוזי לחברו "והוא יעביר לנו את האקדח".

בבית ספרו  ביצע את ניסיונותיו הראשונים בפיתוח תת מקלע וכלי נשק אחרים. אך לא הכל בבית הספר התלהבו ממאמציו.

"אתה מנסה לייצר פה  כלי נשק " הטיח בו מורה מזועזע כאשר נתפס הנער כשניסה להכין קנה לכלי נשק חדש במסגריית הקיבוץ והחטיף לו סטירה מצלצלת, אך עוזיאל גל כפי שנקרא כעת  סירב לוותר והמשיך לעבוד על כלי נשק  חדשני משלו  במיסתור. בגיל 15 הוא פיתח  קשת שיכלה לירות חיצים באופן אוטומטי.

uzi gal ypung

במהרה הפך  עוזי חבר בפלמ"ח ושם התמנה כממונה על הסליקים מקומות המחבוא לנשק.  אז נדחף לראשונה לבנות תת מקלע ,אחרי שלמד היטב את מבנה "הטומיגן " והסטן " של הצבא הבריטי.

ב1943  נעצר בידי הבריטים לאחר שבתרמילו נמצאו חלקי תת מקלע שניסה לייצר במסגרייה בקיבוץ.הוא נידון לשבע שנות מאסר בכלא עכו על ניסיון קניית נשק  החזקה לא חוקית של כלי נשק. .בכלא  שבו שהה במשך שנתיים וחצי  ובו למד הנדסת מכונות בהתכתבות לעוזיאל היה זמן רב למחשבה והוא חשב על המצאת תת מקלע מסוג חדש.  נפשו קצה בסטן הבריטי ששימש עד אז את  ההגנה והפלמ"ח, ושהיה לא מדויק ולא אמין היו בו מעצורים רבים, טווח ירי קצר, חוסר דיוק בקליעה וסכנות למשתמש בו. הוא חשב שהוא יכול ליצור משהו טוב יותר.

במלחמת העצמאות היה גל מפקד כיתה ומפקד מחלקה ביחידת המיעוטים בצה"ל הוא  השתתף בכיבוש הגליל.בתום מלחמת השחרור יצא גל לקורס קצינים.

במקביל עמל  גל באופן פרטי על פיתוח  תת מקלע  בשעות הפנאי שלו.

הימים חלפו.  בקיץ 1949 עבר קורס קציני חיל רגלים בפיקודו של מאיר זורע .במהלך הקורס התוודע עוזיאל לכלי הנשק השונים שהיו כעת ברשות צה"ל ביתר עמקות מאי פעם. הוא היגיע למסקנה שהוא יכול להציע משהו משלו שיהיה לא פחות טוב, למעשה הרבה יותר.

ואז הוא החליט לעשות מעשה.  ב20 לעשירי 1949 הוא שלח מכתב שהשתרע על שלושים עמודים למאיר זורע תיאר את התת מקלע מתוצרת בית שעליו חשב ושאותו ייצר בעצמו.

מפקד בית הספר קרא והתלהב.הוא בחן אישית את התת המקלע שאותו יצר תלמידו והתלהב הרבה יותר.  הוא שלח מכתב אל  ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל חיים לסקוב ובו רשם :

"הנדון תת מקלע חדש.

רצוף בזה דוגמה של תת מקלע מיוצר אישית על ידי  120946 סגן (חניך) עוזיאל גלאס.

בדקתי אישית את הכלי ולהלן מסקנותי:

\א. החזקה מצוינת ( מונח ביד להפליא)I

ב. כיוון אינסטינקטיבי מהמותן עולה על זה של כל כלי שאני מכיר.

ג. דיוק רב.

ד.אין מעצורים פרט למעצורים בגלל תחמושת לקויה."

מכתב זה סלל את דרכו של גל לתעשייה הצבאית.

לגל היה מזל שלא יאמן. בדיוק אז בלי שידע על כך  הקים הרמטכ"ל יעקב דורי ועדה לבחירת תת-מקלע חדש, אשר יחליף את הסטן שלכל היה ברור ששוב אינו מתאים לצרכים.לפני הועדה עמדו שני דגמי תתי-מקלעים ששניהם פותחו בידי ישראלים.  האחד העוזי והשני תת-מקלע  ק-12  וכונה "חמד" " אשר פותח על ידי המהנדס חיים קארה וצוותו  שעבד במחלקה לפיתוח כלי נשק קל במסגרת חיל המדע.

ב-26 באוקטובר 1950 נערכה בדיקה השוואתית לשני כלי הנשק המתחרים. לצורך ההשוואה צורפו לבדיקה שלושה תתי-מקלעים נוספים: הסטן ", ה"שמייסר"הגרמני וה"ברטה" האיטלקי.

תתי-המקלע נבחנו  בניסוי טקטי על ידי ועדה בראשות אל"מ יצחק רבין, מפקד בה"ד .3

בבדיקה נמצא ששני תתי-המקלע השיגו תוצאות דומות מאוד:

"כתוצאה מדוח הניסויים שנעשו על ידי בסיס הדרכה מספר ,3 הגיעה הוועדה פה אחד למסקנה שאין אפשרות לקבוע מבחינה טקטית כלי אחד כעולה על משנהו באופן בולט," כתב רבין בסיכום הדוח, "אולם אצל חברי ועדה שונים נתגלו נטיות (ההדגשה במקור א.א ) לכלי זה או אחר: נטייה לתת-מקלע ק:12- י. הררי. נטייה לתת-מקלע 'עוזי:' אלוף/מ י.רבין; ס/אלוף י.לבקין; ס/אלוף ד.דגן." 

בסיום הבדיקה נבחר העוזי  בידי הועדה לתת המקלע הצה"לי החדש מן הסיבות הבאות: היותו קל וזול יותר לייצור, היותו מורכב ממספר חלקים קטן יותר, נוח יותר לפרוק והרכבה ועלויות אחזקתו זולות יותר.

נראה שהשיקול שהכריע היה כלכלי : עלות הייצור המשוערת של ה"עוזי" היתה 14 ל"י לכלי בודד, בהזמנה של 10,000 כלים. עלות הייצור של ה"חמד" היתה 17 ל"י. זה היה הבדל משמעותי בתקופת הצנע.

uzi tamak

תת המקלע  שנוצר בידי החייל האלמוני גל  הוצג לבסוף בידי הסמכות האולטימטיבית ,ראש הממשלה  ושר הביטחון דוד בן גוריון וזה לאחר שבחן אותו  נתן את האור הירוק להמשך פיתוח כלי הנשק החדשני. הוא התלהב מחדשנות הנשק המקורי.

עוזיאל  גל  עבר  כעת לשרת בתעשייה הצבאית.  אך דרכו של תת המקלע שיצר  לפסגת הנשק הצה"לי ולהפיכתו לכלי הנשק המזוהה ביותר עם מדינת ישראל לא הייתה  סוגה בשושנים.

הניסויים על הנשק החלו ב-1950. ב1952 הוכנו חמשה כלים ראשונים שנחרטו בדקדקנות לניסוי הראשון. אך הניסוי  הזה היה כמעט כישלון  במהלכו התגלו תקלות ופגמים ומגבלות שונות  בכלי לאכזבת הכל ובראשם גל.

בתחילה בגלל התקלות הרבות שבו חששו בצה"ל להזמין אותו והיו  מאבקים פנימיים רבים בידי תומכי כלי הנשק ומתנגדיו.  אך לאחר בדיקות קפדניות של חמישה הכלים בניסוי וניסויים רבים ותיקונים ושיפורים שהוכנסו בידי גל  הופל  לבסוף הפור על יצור המוני  החל מסוף 1953 ועצם קיומו פורסם אז בעיתונים.

תחילה הוצע לקרוא לכלי הנשק החדש  "ע"מי" ( עוזי ,מדינת ישראל ) אך לבסוף הוחלט  ב-1958  בהצעת הרמטכ"ל דאז רב אלוף יגאל ידין  לקרוא לו על שם ממציאו בלבד כהוקרה להמצאתו.

מנסחי ההודעה לעיתונות של התעשייה הצבאית ממאי 1953 ביקשו ליצור זהות מוחלטת בין יוצרו של התת-מקלע לכלי שהפך שם נרדף לחוצפה ישראלית. "עוזי", הם כתבו במרכאות, "נתברך בכמה סגולות המעלות את ערכו במיוחד בתנאי אקלים קשים: עומד בפני חול, יובש ולחות, נוח לניקוי, פירוק והרכבה, בעל שיווי משקל טוב בשעת ירייה". ממש כמו עוזי, הפעם בלי מרכאות, "שמו של בחור בישראל, יפה עיניים חומות ומחייכות, רחב כתף. תמיר תנועה, בחור שהמציא את הכלי הנודע עתה בשם ממציאו".

ב-1954 יוצרה סדרה ראשונה של 700 כלים ומאז ועד ל2003 יוצרו יותר מ1.5 מיליון כלי נשק אלו שהפכו להיות מזוהים בעולם כמו רובה קלצ'ניקוב הרוסי.

בשנת 1955 צויין עוזי גל לשבח על ידי הרמטכ"ל  משה דיין על "כושר המצאה צבאי " . " תת-המקלע "עוזי" אשר פותח בעיקר על ידי ה-נ"ל וביזמתו, עמד בהצלחה והצטיין בניסויי השוואה שנערכו בין כמה סוגי תת-מקלעים מהסוגים החדישים המצויים בצבאות זרים. תת-המקלע צוין לשבח בעיקר על עקרונות מבנהו ועל כושר פעולתו בתנאי קרקע ואקלים קשים."

uzi picture 2

הפעלה המבצעית הראשונה של "העוזי " הייתה  במבצע חץ שחור או פעולת עזה  פעולת תגמול צבאית שנערכה החל בב-28 בפברואר  על ידי צה"ל ברצועת עזה. 

הראשונים שזכו לתפעל את העוזי היו לוחמי הצנחנים  שניזקקו לנשק קטן וקומפקטי למבצעיהם והעוזי הפך לכלי לחימה עיקרי שלהם  החל מ-1955. הוא שימש  אותם בקרבות עם הפדאיון המסתננים שחדרו לגבולות ישראל ותחילה בפעולה נגד משטרת עזה.מהם הוא עבר ליחידות לוחמות אחרות. .

תא"ל צורי שגיא שנקין  מותיקי הצנחנים ומהראשונים שהשתמשו ברובה ה"עוזי ". הוא שימש כמפקד מחלקה בגדוד הצנחנים 890 השתתף בפעולות התגמול, ובמלחמת סיני היה מפקד פלוגה ג' בגדוד והשתתף בקרב המיתלה.לאחר מכן היה שגיא האיש שאימן את יחידות הכורדים בשיטות לוחמה ישראליות  והיה לו תפקיד מרכזי בהצלחתם הצבאית  שהביאה ליצירת האוטונומיה שלהם בעיראק.

צורי שגיא צילם אריק סולטן

צורי שגיא ,צילם אריק סולטן.

צורי : קיבלנו את העוזי ליד ב-1955.עד אז הנשק  התקני  שלנו היה סטן ורובה צ'כי לרובאים ולכל כיתה היה מקלע ברן.  כשהתגייסתי לצבא הלבישו עלי מקלע ברן . הסטן היה כלי   פשוט  אמנם  אבל מאוד לא מדוייק. וגם הברן היה  בעייתי.כשהתחילו פעולות גמול הסטן לא נראה לנו מתאים היו לו כל מיני מעצורים.   ממש מחוסר ברירה לקחנו נשק לא תקני.  היו שמייסרים גרמניים וטומיגאנים אמריקניים. והם היו טובים יותר אבל לא בהרבה. עם כל הכבוד להם היה קשה לדפוק עימם כהלכה  ובלי חוכמות את הערבים אחת ולתמיד  כשהיה צורך בכך,  והיה בכך צורך לעיתים קרובות.

כשהופיע העוזי זה כבר היה סיפור מעולם אחר  הכנסנו את המחסנית לבית האחיזה דבר שהקל מאוד ומהמשבת היה  נוח מאוד לאחיזה הפעלה וקצר. הייתה לעוזי  רק בעיה אחת שאת הקנה היה צריך לסגור חזק כי אחרת היה מתנדנד ולא יורה.יש בורג שמתלבש על הקנה שנקרא "אום הקנה "  ולוחץ אותו לכלי וצריך לוודא ידנית  שהוא לחוץ חזק כדי למנוע מעצור בנשק.

אלי :איך זה שינה את הפעילות שלכם ?

צורי : את פעולות התגמול שהיינו מבצעים  זה שינה מן היסוד.  בפעולות התגמול העוזי היה אפקטיבי ביותר.  לראשונה ידענו  שהנשק יפעל  כמו שצריך וירה כמו שד  וישאיר סוף סוף כמה גופות של מסתננים בשטח.  השימוש בעוזי החל מפעולה כנגד משטרת  עזה. לפני זה לא היו עוזי והפעולות נראו בהתאם. מרגע שהיה לנו "עוזי " …זה היה סיפור אחר. העוזי שם ב"כיס הקטן" את כל הכלים שהיו לפניו ,הוא היה קל ,הרבה כוח אש ,שימש אותנו היטב בלוחמת לילה.נשק קצר ,טוב למלחמה בתעלות ,אפשר להחזיק אותו ביד אחת ,לירות מעבר לפינה עם מעט  מאוד מעצורים ,גם במחסנית וגם בכלי.

 כל הפעולות וכל המפקדים הלכו עם העוזים וגם הרבה מהחיילים וכי אלו היו פעולות לילה ובטווח קצר וכנגד יעדים מבוצרים והעוזי היה גמיש ונוח. ומדוייק לעומת כלי הנשק הדומים זאת הייתה מהפכה של ממש. הוא שינה את מצב הלחימה בשטח באופן דרמטי  ותרם תרומה מכרעת להצלחת הפעולות בניגוד לכלי הנשק הקודמים. הוא תרם רבות לביטחון העצמי של הלוחמים. כולל שלי עצמי.  

במלחמות הגדולות בטווחים ארוכים בשטחים פתוחים כמובן שהעוזי לא נתן תשובה בכלל אבל בפעולות הצנחנים העוזי שינה את פני המלחמה מן היסוד. 

uzi and idf soldiers

חיילים עם "עוזי " 21 במאי 1967.

ה"עוזי" הוצג לציבור לראשונה בעת מצעד יום העצמאות ב- 27 באפריל . 1955

הוא זכה לפרסומו הראשון  ככלי מבצעי יעיל בעת מבצע סיני ב1956 שבמהלכו צנחו צנחנים במעבר  המיתלה כשהם חמושים בתת המקלע ושם לראשונה התיר צה"ל להציג אותו בצילומי מלחמה שהפכו לקלאסיים מסוגם. אמנם הגירסה הראשונה הזאת של העוזי עדיין לא הייתה  אמינה במיוחד לא מדייקת באמת בירי ובעיקר לא בטיחותית.הצנחנים התלוננו שהנשק נוטה לירות בעצמו בזמן קפיצות מרכב או בעקבות כל מכה קטונה שהוא  מקבל.

הפתרון שמצא גל לבעיה היה התקנת ראצ'ט מעין רוכסן על מסילת ידית הדריכה ,שלא איפשר ירי של הנשק עד לדריכה המלאה .גם ידית הדריכה עצמה הוגדלה והקנה הוארך כדי שהחיילים לא ירו בעצמם ביד בטעות.

uzi picture 3

כעת  לבסוף בעקבות השיפורים הנשנים התגלה העוזי כאחד מתתי המקלע הבטוחים והנוחים ביותר לשימוש והוא הפך כתוצאה לפופולארי אצל לוחמי קומנדו וחיילים במילואים.  מאבטחי אישים  ואצל אנשי שירותים חשאיים.

uzi picture 4

העוזי הותיר  כעת את כל מתחריו מאחור.בשנת 1956 בתחרות  כלי נשק בהולנד הוא היגיע למקום הראשון וצבר 1529 נקודות מתוך 1900 כשהוא מקדים את חמשת כלי הנשק האחרים שהתחרו בתחרות.

חייל עם עוזי

 מוני מרוז מקיבוץ בית השיטה בזמן מבצע סיני 1956 .צילם אברהם ורד.

בעיתונות הופיעו צילומים של חיילים מחזיקים ברובי עוזי במצבים שונים החל מימי מבצע סיני ואילך  ,ותמונות של ילדים מסתכלים בהערצה על חיילים ועל "העוזי" שלהם.

uzi 0

ה"עוזי" הפך כעת לכוכב בלתי מעורער של התעשייה הצבאית של ישראל והתעשייה הישראלית מכל סוג בכלל ,כסמל למעמדו הוא  הופיע כעת על מחזיקי מפתחות שהתעשייה הצבאית חילקה לעובדיה.הוא הופיע בפזמונים של להקת החלונות הגבוהים "נתנו לנו עוזי אוכל וזוזי באנו למילואים".

בכל סרט ישראלי שהוקרן על צה"ל אי אפשר היה להימנע ממגוון קטעים של שחקנים עם "עוזי " כסמל ראשי של צה"ל.

uzi picture 6

העוזי הפך לכלי הנשק העיקרי של צה"ל.שנות השישים היו תור הזהב של העוזי  אז כבר נלחמו הצנחנים וכוחות רבים אחרים של צה"ל עם תת מקלע עוזי משופר.

אבל  במלחמת יום הכיפורים שתברר שהעוזי עם הקנה הקצר שלו שוב אינו כה אפקטיבי  והתברר הצורך בכלי נשק בעל טווח רחוק יותר וצה"ל החל להתעניין באם 16 האמריקני ובקלצ'ניקוב הרוסי הוותיק ( שהומצא בימי מלחמת העולם השנייה ) אם כי המשיך פעולות השכלול והעדכון של העוזי לאורך השנים. אבל סמלה של התעשייה הישראלית  איבד מכאן ואילך את מרכזיותו.

עוזי יוצא לעולם.

uziel_gal_ and german

ממציא העוזי, עוזי גל (משמאל) עם שר ההגנה לשעבר של גרמניה פרנץ יוזף שטראוס, מאי 1963
(,  צילם משה פרידן)

במקביל  העוזי הפך לכלי היצוא  הפופולארי ביותר של התעשייה הצבאית הישראלית. נמכר לעשרות מדינות עבור צבאם או שירותי הביטחון שלהם .

המכירה הגדולה  הראשונה של ה"עוזי" בחו"ל הייתה לא במפתיע להולנדים שהתרשמו מאוד מביצועי העוזי בתחרות אצלם,  והיא הייתה  סודית כל כך שבן גוריון נימנע לדווח עליה אף  לוועדת חוץ וביטחון. ואחריה רכשו את הנשק גם בלגיה אוסטריה וגרמניה.

בלגיה קיבלה בין השאר רישיון יצור של העוזי בתמורה למתן רישיון לתע"ש של מקלע המא"ג שהיה מבוקש מאוד בישראל. ונטען שישראל הרוויחה  מעיסקאות אלו לפחות כשני מיליארד דולאר.

uzi picture 5

המכירות של פאר התעשייה הצבאית לאוסטריה וגרמניה היו  נושא רגיש במיוחד וסודי ביותר.השנה  של המכירה הייתה  1959 ומראה חיילי הורמאכט לשעבר מחזיקים בכלי הנשק הישראלי הלאומי היה עלול להתברר כחוויה קשה לעיכול עבור רוב הישראלים אם ייחשף. אבל גרמניה הייתה מעוניינת בנשק מאוד וחמישים אחוז מכלל היצוא הביטחוני לגרמניה היה של עוזים.בשנת 1961 שנת משפט הפושע הנאצי אייכמן  כבר סיפקה ישראל לגרמנים 3500 עוזים בצמוד והם היו מוכנים לקנות הרבה יותר. סך הכל  היצוא של תע"ש לגרמניה היגיע אז לשלוש מליון דולאר. וישראל הייתה זקוקה מאוד לכסף הזה.

"הראנו לעולם כי יהודים יודעים ליצר נשק " אמר גל באחת מהראיונות הנדירים שנתן.

מכירת העוזי גרמה גם סערות בתקשורת ובציבור הישראלי   כאשר התברר שהעוזי נמצא בידיהם של צבאות אפלים שונים , למשל כאשר התברר שכלי נזק זה נמצא בידיהם של לוחמים פורטוגליים הנלחמים במורדי אנגולה וגם בידי המורדים עצמם.למרבית הצער זה לא היה מקרה יוצא דופן כלל וכלל.  ה"עוזי היגיע לידיהם של לפחות תשעים מדינות ומי יודע כמה אירגונים שונים וככל הנראה לא מעט מהם לא היו מדינות או אירגונים שהיה זה כבוד גדול להיות מזוהים עימם.

עוזי לא שקט על השמרים

uzi picture 7

התעשייה הצבאית לא /שקטה על שמריה  לגבי "עוזי " וגם לא עוזיאל גל עצמו.

תע"ש פיתחה גירסה אזרחית של העוזי וזו כללה שיפורים רבים שהפכו אותו מנשק אוטומטי לנשק חצי אוטומטי המותר למכירה בחנויות ארה"ב .וכך הוא מצא את דרכו לרחובות הזועמים של ארה"ב .חובבי נשק אמריקניים מיהרו להמציא ערכות של חלפים שאפשרו להחזיר לנשק את מצב הירי האוטומטי ולהפוך אותו למוצר חיוני עבור כנופיות רחוב.

היו גם חברות שצעצועים שהשתמשו בצורתו של העוזי ותע"ש אף גבתה על כך תמלוגים."עוזי " הופיע בסרטי פעולה רבים  שעסקו במאבק בפשע ובטרור.

לעוזי קמו גם כמה וכמה חקיינים והעתקים מדוייקים שלו יוצרו בקרואטיה ובסין.

בשנת 1981 החלה תע"ש לייצר את מיני עוזי דגם מוקטן ב27 אחוז של תת המקלע .זהו הנשק שעימו הונצחו מאבטחיו של נשיא ארה"ב רונלד רייגן בעת ניסיון ההתנקשות בחייו בשנה זאת. כאשר נורה הנשיא שלף אחד מהמאבטחים לעיני המצלמה את נשקו תמ"ק עוזי מדגם מיני ובכך הובהר שהעוזי הפך לכלי נשק עיקרי בהגנה על אישים.

uzi rieegen

מאבטח עם "עוזי " ליד נשיא ארה "ב רייגן שנפצע בידי מתנקש. 

מה קרה לעוזיאל גל

דוד בן גוריון אמר לגבי העוזי בעת מן פרס ביטחון ישראל לגל ב-1958  : אני בטוח שהמון חושדים שעוזי זה על שם הליצן הידוע ב"הארץ" ( שם מדור סטירי ידוע של עמוס קינן אותה התקופה היה "עוזי ושות"א.א)רק מעטים יודעים  שזה בחור שבצבא ההגנה לישראל שעשה את זה עכשיו תיקנו את המעוות שהצבא שלנו ידע  שעוזי גל  בנה תת מקלע שהוא אחד הטובים אל אם לא  הטוב ביותר בעולם".

. כאשר נשאל גל איך זה שהמציא את העוזי לא קיבל על כך דבר ענה גל ביובש:"עשיתי את חובתי בצבא כמו טבח  וכמו כל אחד אחר". למעשה כל מה שהרוויח כספית  מיצירת העוזי מעבר למשכורתו מהמדינה  היה אלף לירות שקיבל בפרס לביטחון ישראל.

גל בנתיים עבר לארה"ב.זה היה קשור לכישלון שחווה בישראל כשפיתח  כחלק מצוות דגם מקורי משלו לרובה הסער "רובה גל" על שמו.לרובה זה הוצגה אופציה נוספת שעליה הופקד ישראל גלילי שהיה שותף לפיתוח העוזי בראשיתו.

הוא עבד על פי דגם של קלצ'ניקוב ובסופו של דבר בהכרעת הרמטכ"ל חיים בר לב לאחר מאבקים פנימיים קשים וקבוצות לחץ שעמלו מטעם שני הצדדים הוחלט לבחור ברובה הגליל של  גלילי.   בסופו של דבר, נגנז למעשה פרויקט ה"גל", ונותרו ממנו רק מעט אבות טיפוס  מבקר המדינה פירסם דו"ח שבו מתח ביקורת על הדרך שבה היגיעו להחלטה והזכיר מסע שתדלנות מסיבי מצידו של גלילי.

שנה לאחר  פרסום הדו"ח גל עזב את צבע הקבע ויצא  עם משפחתו לארה"ב מסיבות משפחתיות בתו סבל המסרטן המוח בארה"ב  נמצא לה מכון טיפולי מתאים.בנתיים המשיך לפתח רעיונות חדשים לכלי נשק.

uziel gal old

ב-1986 פיתח גל ביחד תת אלוף במיל' יצחק יעקב ( יצה)נשק חדש בשם עוזי 201 אך ישראל סירבה לאשר את השימוש בשם שהפך למותג והעניין היגיע לדיון משפטי.ולבית הדין לעירעורים.לבסוך הוסכם שהוא  יוכל להשתמש בשמו בפרסום ובחוברות ולציין שהכלי תוכנן על ידי עוזי גל בעיצוב עוזי גל בתנאי שזה לא יופיע בלוגו. למעשה שמו של הנשק  שמו שונה לmp-49  בסופו של דבר גילו תעשייה הצבאית ב-1997 עניין באקדח אך זה לא יצא לפועל האקדח כבר התיישן  הם היו עסוקים אז בפיתוח "ברק " הדור האחרון של האקדחים.

עוזי גל שנחשב לצד קלצ'ניקוב לאחד המפתחים הבולטים של נשק קל במאה העשרים הלך לעולמו בספטמבר 2002 בגיל 78.

כמעט בדיוק שנה לאחר מכן אחרי למעלה מחמישים שנה שנה של שירות הנאמן הסתיים  גם שירותו של עוזי התת מקלע. הוא נדחק בהדרגה משירות ביחידות הלוחמות כ"מיושן" ונשאר רק באימוני חיילות.  בדצמבר 2003 הוחלט שגם  הטירוניות שמתגייסות  לא יעברו יותר אימוני ירי ב"עוזי " אלא יעברו לאימונים באם 16. זאת עקב פליטות כדורים,למרות ניסיונות לשפר את בטיחותו באמצעים שונים. עם זאת יש לציין שכך היה מאז ומעולם ,אלא שמה שנראה מתקבל על הדעת בהחלט בשנות החמישים והשישים שוב אינו מקובל היום.

גם בשאר העולם החלו להפסיק להשתמש בעוזי ועברו לכלי נשק עדכניים יותר. ייצור העוזי "הקלאסי " כמעט ונפסק. אבל בשנים האחרונות חוזרים דמי המשך של "העוזי " לשימוש. ב-2011 נכנס לשימוש   צבאי דגם  "מיקרו עוזי פולימר  שמשמש ללוחמה בטרור .  הוא קצר יותר מהמיקרו-עוזי הישן ונוח יותר לתפעול,  קל משקל, וניתן להסוות אותו על הגוף, בתיקים קטנים ואפילו בקופסאות נעליים. כמו קודמו המיתולוגי הנשק החדש משמש בשלב ההתחלתי עבור יחידות מיוחדות במאבק בטרור

שמו הטוב  של "העוזי " כסמל של היצירתיות הישראלית בתחום הביטחון הצבא והנשק נשאר עד היום. ספק רב אם יש נשק ישראלי אחר או אף מוצר ישראלי אחר שזכה לאותו פירסום עולמי.

uzi -Soldier_Ismailiya

חייל צה"ל עם עוזי על הכביש לאיסמעיליה במלחמת יום הכיפורים.

:ראו גם

אתר תמ"ק ה"עוזי "

עוזי בויקיפדיה 

פליקס פריש על המתחרה של עוזי גל 

סיפורו של רובה הסער "גל "

uzi soldiers 0

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משה פלאם  On אפריל 28, 2015 at 2:22 am

    "כפרים פלסטינים" – פלסטינים?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: