פרק מתוך "ההונאה הבולגרית "-המזימה הרוסית

פ.ס.ב

תקציר הספר שבכתובים  "ההונאה הבולגרית " :

בוקר אחד מתעורר אזרח ישראלי ומגלה לחרדתו שמי שהחשיב, לתומו, כידידו הטוב − מרצה בעל שם בין-לאומי באירופה ונשיא חברה הנאבקת בפשעי מחשב, אדם בעל קשרים ענפים במערכת הביון והביטחון והפוליטיקה הישראלית − הוא בעת ובעונה אחת איש עסקים מפוקפק, נוכל בינלאומי העומד בראש ארגון פשע, ומרגל מטעם הפדרציה הרוסית.
בהמשך העלילה, המכילה ניתוחים פסיכולוגיים של הנוכל, מגלה הגיבור ש"ידידו" מקושר לאנשי משטרה מושחתים ואף נעזר בקשרים פוליטיים בכנסת הישראלית. האיש שהוא משתמש בו הוא חבר כנסת משפיע מאוד במפלגת ימין, אדם שהכיר באירופה כבעל קזינו בכוונה, להרוס את גיבור הסיפור בהדרגה.

האם תצליח המזימה השטנית ?

העלילה מבוססת בחלקה על אירועים אמיתיים שהתרחשו בשתי יבשות.

הספר יימכר במהדורה אלקטרונית ויתורגם לאנגלית, צרפתית, בולגרית, הונגרית וגרמנית.

כל המעוניין לקרוא אותו − פרקים פרקים או בשלמותו − מוזמן ליצור עמי קשר:

פרק נוסף :"אדם רציני "

המזימה הרוסית

תניית פטור

הסיפור מבוסס על דמיון המחבר, וכל קשר בינו לבין המציאות – מקרי בלבד.

 

 

 

vladic 1

צייר ולאדיק סנדלר

 

האורות של ורנה נצנצו מהשמים. הישראלים שטסו עמו במטוס אל העיר לא תרמו לשלוות נפשו. כמו תמיד היה זה ערב רב של אנשים מזוהמים בלבושם וצרחנים בקולם, שניבולי הפה שלהם נשמעו חריגים אפילו יחסית לישראלים שהגיעו לבולגריה.

מרבית הגברים היו לבושים בבגדים צעקניים וענודים בטבעות, שרשראות ושיני זהב. רוב הנשים היו שמנות ולבשו חצאיות שראו ימים טובים יותר. הוא ידע בוודאות שמטרת כולם הייתה אחת: להגיע  אל בתי הקזינו של ורנה ולהמר שם עד צאת הנשמה, נוסף על ביקור הגברים בבתי הזונות הידועים לשמצה של העיר.

כך ממש היה הוא עצמו עושה. אבל לו היו דברים אחרים לעשות בורנה.

בינתיים אחת הנשים במטוס התחילה לצעוק על הדיילות ולקלל אותה בטירוף .

"יה זונה, בת זונה", צרחה על הדיילת המבוהלת, "בהמה מטונפת, יה כלבה בת אלף כלבות, חתיכת זבל מסריח, איך  את מעזה לא להביא עוגה כשמבקשים ממך?!"

האישה ניבלה את פיה  ללא הפסקה במשך חצי שעה, כשבן זוגה − שנראה כגנגסטר בדימוס − ישב בנחת, עיניו עצומות וחיוך קל על שפתיו. השאר היו אדישים והציצו בבוז בדיילת המבוהלת.

לבסוף, כשהגיע אחד מהדיילים וניסה להגן על הדיילת ההמומה ממטר ניבולי הפה, התפרץ הבעל בזעם: "מצדי שורנה שלכם תלך לגיהנום!" צעק בזעם, "אבל אשתי תקבל את מה שהיא מבקשת!"

השמן ישב במקומו ולא התרגש. תופעות מאין אלה התרחשו בכל טיסה לבולגריה. ובכל זאת, הסלידה שחש לנוסעים האחרים התעצמה עוד − אם היה הדבר אפשרי בכלל.

הוא הצליח להירדם והחל לחלום על כך שהישראלים והישראליות הללו היו רק צוואר אחד. הוא חלם על הרגע שבו הוא שולף סכין ארוכה וחותך את הצוואר הזה באטיות, בתנועות  של הילוך אטי  ובהנאה צרופה, וכורת אותו לבסוף לקול מחיאות כפיים של צופים בלתי נראים, ובכך מנקה קצת את כדור הארץ מהזוהמה שפשתה עליו.

למרבה צערו, כמו תמיד הוא התעורר מהחלום לפני הרגע שבו ראה את הראש הכרות של הגופה… אבל תחושת ההנאה נשארה.

אבל הפעם, כשהגיע לורנה, לא היה לו זמן ללכת לקזינו, גם לא לסייר ברחובות שבהם צעדו המוני בולגרים בעלי פנים קודרות − אלה נראו כאילו הם הולכים להטביע את עצמם בים השחור בעוד רגע. כמו תמיד הסירחון של המקום היה כל כך חזק שהוא כמעט הביא אותו לעילפון. המקום הזכיר  לו את דרום תל אביב ביום רע ולוהט במיוחד.

רק עם הרבה יותר זבל ברחובות.

"הגנגסטר הישראלי צדק", חשב השמן, "ורנה אכן בדרך לגיהנום". אבל עד שהיא תיקבר שם סופית − כמו שמי הים השחור שטפו פעם, לפני עשרת אלפים שנים, את התרבות המפותחת שהייתה כאן, משל היה המקום סדום התנ"כית ואולי יצרו בכך את סיפור המבול שבתנ"ך − הוא רצה להרוויח ממנה עוד קצת כסף. עד כמה שאפשר, לפני שהסדום הנוכחית ששמה ורנה תיחרב גם היא.

ואחת הדרכים להשיג זאת הייתה במקום שאליו הלך כעת.

vladic fat man

וסילבסקי רצה שהוא יבוא אליו, והרי דרישתו של איש הפ-ס-ב תמיד באה לפני הכול.הוא הגיע אל הקונסוליה הרוסית ברחוב מקדוניה בוורנה. הרחוב, כמו כל רחוב אחר בורנה, ראה כבר ימים טובים יותר ונראה כמו כל בניין אחר בארץ בולגריה − מזוהם ועומד על סף קריסה בכל רגע  נתון. ריח של קיא שפוך − מן הסתם של כל אותם שותי אלכוהול בבתי הקזינו בסביבה − היה בכל מקום.

הוא הסתכל מסביב בזהירות, כדי לוודא שאיש לא רואה אותו נכנס אל המקום. בהחלט לא היה זה רצוי שבאוניברסיטה ידעו עד כמה קרובים היחסים שלו עם הרוסים.

שומרים קודרי פנים בדקו אותו כמו תמיד היטב-היטב, למרות שהכירו אותו מצוין. הוא תמה אם הם חושבים שהוא ישלוף יום אחד אקדח ויתחיל לירות בכל פינה כאן. בהחלט היו סיבות טובות לכך.

השמן נכנס פנימה לחדרו של סגן הקונסול בתוארו הרשמי, ואיש שירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית, הפ-ס-ב, כפי שהיה בתפקידו האמיתי.

השמועות טענו שגרגורי וסילבסקי הכיר את נשיא רוסיה פוטין עוד מהימים הישנים בק-ג-ב, אבל כל איש פ-ס-ב טען שהוא מכיר את פוטין עוד משנות השמונים והתשעים. לך תדע, אולי הם אפילו דיברו אמת עד כמה שזה היה בלתי סביר − הרי פוטין היה אז רק איש דרג ביניים אפור במזרח גרמניה.  כמה אנשים כבר יכול היה להכיר? ובכל זאת ריננו השמועות − שכנראה פוטין עצמו הפיץ − שכבר אז הכיר היטב כימאית בשם אנגלה מרקל, היום מנהיגת גרמניה. אבל לך תדע. בכל אופן, וסילבסקי נראה כמי שיכול היה להכיר את פוטין לא בימים הישנים, אלא היום.

פניו של הרוסי היו אדמומיים ורמזו על צריכת וודקה כמעט אינסופית. רעמת שערו הייתה לבנה אבל מעיניו נטף קור מקפיא. תמיד כשנפגש עמו, מאז גייס אותו וסילבסקי בביקור הראשון שלו בבולגריה,  חש השמן פחד עמום.

והוא ידע שיש סיבה טובה לפחד.

"איך הקורסים האחרונים שלך באוניברסיטה של ורנה?", התעניין הרוסי, "שמעתי שאתה מרצה מעניין מאוד, מומחה לטרור, הא? שמעתי שמזמינים אותך לארצות אחרות − אוסטריה, רומניה  הונגריה, צ'כוסלובקיה… כל הכבוד!"

"אני עובד עכשיו על קורס חדש על הטרור הג'יהדיסטי בבלקן, נושא תמיד רלבנטי", ענה השמן בזהירות.

מה עם החברה הבינלאומית  שלך?" התעניין הרוסי תוך לגימה של וודקה, "תפסתם איזה גנב או האקר באינטרנט לאחרונה?"

"אנחנו תמיד עובדים על זה", שוב ענה בזהירות.

התשובה האמיתית הייתה: אחרי שנתיים של מאמצים − לא. עדיין לא. למרות כל הכסף והפרסום בכלי התקשורת על אודות גנבי האינטרנט שהם כביכול לכדו, ולמרות הקריאות לציבור לשלוח מידע על גנבים והאקרים שונים באינטרנט − ההישגים עד כה היו בבחינת אפס גמור ומוחלט. הרעיון צץ אצלו במקור  מהונאה שהוא עצמו חווה באתר באינטרנט.הוא עדיין חש את הזעם הנורא שהוא חווה ברגע שהבין ש"עבדו " עליו!

ההשקעה שהוא השקיע בחברה כולה לקוחה מהכספים שאנשים נתנו לו עבור רכישת אדמות עבורם , אך בינתיים זו לא הוכיחה את עצמה, והוא נאלץ להמשיך להתפרנס כמרצה, וכמובן להמשיך לעסוק בשאר עיסוקיו הפחות ידועים.

וסילבסקי הניד ראשו בהשתתפות.

"הצלחת למכור אדמות כלשהן לאחרונה?"

השמן הסתכל בווסילבסקי בחשדנות. וסילבסקי הרי ידע כמוהו ששוק האדמות מת לחלוטין. וסילבסקי הרי ידע הרבה יותר מזה.

הרוסי קלט איכשהו מה הוא חשב.

"כן, כן, גוספודין", פלט הרוסי בעליצות, "אני יודע שכל מכירת האדמות שלך לחברים היא הונאה אחת גדולה. אני  יודע שאתה לוקח כספים מחברים טובים שלך בישראל − אפילו מבת זוגך לשעבר ומהמשפחה שלה שבטחו בך, המרצה הידוע − עבור קניית אדמות עבורם בבולגריה, בזמן שאתה בעצם גונב את הכספים עבור עסקיך בבולגריה. אתה בוגד בחבריך ובוגד בנשמתך. אבל בשביל זה אני רוצה אותך אצלנו. אתה בוגד מתועב, אבל האנשים שאנחנו רוצים כאן הם כולם בוגדים".

הוא ישב במקומו המום: "אני רוכש אדמות בשביל החברים", פלט השמן במאמץ, "בבוא היום אחזיר להם חלק מהכסף".

הרוסי חייך חיוך קפוא שלא הגיע כלל לעיניו: "שנינו יודעים שהיום הזה לא יגיע לעולם. אבל זה בסדר כל זמן שאתה עושה זאת בשירותנו לטובת אימא רוסיה. אחרי הכול, כל המרגלים הם בוגדים. אדם לא יכול להיות מרגל בלי להיות בוגד בנשמתו".

לאחר שתיקה קלה הוסיף: "אגב, יש לי הצעה בשבילך איך להיפטר מכל האנשים המרומים האלו בחו"ל שרוצים לדעת מה קרה לנכסים שהתחייבת לרכוש עבורם. תודיע להם שנחקק חוק בבולגריה שאוסר על  זרים להחזיק אדמות בולגריות, ולכן אדמותיהם הופקעו. הרי אף אחד מהם לא יודע בולגרית, נכון? הנה, בזה פתרת את הבעיה".

אצבעותיו השמנות תופפו במבוכה על השולחן. הוא חש בכובד של כל עודף המשקל שלו: "ואם הם ירצו לדעת איך זה קרה?" שאל.

"אז תודיע להם שנפתחה קבוצה בפייסבוק שתמחה נגד זה. הרי היום הכול מתחולל בפייסבוק. גם ההונאות. אחר כך סגור להם את הטלפון  או את המייל ואל תענה להם יותר".

השמן נאנח. הוא כבר שמע הצעות טובות יותר בימי חייו… האם וסילבסקי חשב שהוא שוטה? האם הוא חשב שמישהו באמת יאמין לזה?

נו, שויין, ביטל את הדברים בראשו. מן הסתם וסילבסקי רק התבדח, אם כי אצלו אתה לעולם לא יכול לדעת זאת בוודאות.

"ועכשיו לעסקים", המשיך וסילבסקי, "אתה מעביר לנו מידע על הבולגרים ועל הקשרים שלהם עם נאט"ו מהקשרים שלך באוניברסיטה שאנחנו סייענו לך להתקבל בה כמרצה ואנו מודים לך.

"השמן היה מרוצה :"כל זה  כמובן  רק  במאמץ לשפר את היחסים בין בולגריה לרוסיה. אני אוהב את בולגריה ".

וסילבסקי הניף את ידו: "כמובן, והרי אתה יודע שאין ידידות טובות מבולגריה ורוסיה, ותמיד זה היה כך. הבולגרים, יש להודות, הם לא עם חכם. הם עם ילדותי ומפגר בתחומים שונים. מאז ימי הביניים הם היו זקוקים להדרכה ולהגנה מידה החזקה של אימא רוסיה הרחומה והאוהבת, גם אם מדי פעם היא נאלצת להלקות אותם בישבן כשהם טועים בדרך…  במיוחד היום, כשהאידיוטים האלה בהנהגה הבולגרית מנסים לקבל תמיכה מנאט"ו".

השמן הסכים עם כל מילה.

"ועבור זה אנו צריכים אנשים כמוך, שידווחו על כל דבר שה ם שומעים על מה שמתרחש במערכת הביון והביטחון של בולגריה. . ודווקא זרים כמוך יכולים להעביר מידע  שבולגרי לא יעביר. אני רוצה להגיד לך שתרומתך לביטחונן של רוסיה  וגם של בולגריה היא גדולה. הנשיא עצמו יודע לגבי כמה מהפרטים שהעברת על הקשרים החשאיים בין בולגריה ותורכיה".

השמן הופתע. את הפרטים האלו הוא שמע מסטודנט תורכי ששתה וודקה בניגוד למצוות דתו. הוא לא חשב שיש בזה יותר מידי חשיבות אבל העביר את המידע בכל זאת, עם כמה שינויים ותוספות משלו − אם כי עובדה זאת לא צוינה בדו"ח.

וסילבסקי המשיך: "כמו שאתה יודע, הנשיא רוצה לחזק את הקשרים בין רוסיה לבולגריה עוד יותר. והרבה יותר".

כן, הוא ידע. השמועות טענו שפוטין רוצה להפוך את בולגריה לחלק "לא רשמי" של הפדרציה הרוסית  כאיזור חיץ מפני פלישה איסלאמית תורכית, אפשרות שנעשתה ריאלית יותר ויותר מיום ליום. רק שבניגוד למה שקורה באוקראינה הוא לא התכוון להשתמש באמצעי אלימות, אלא כרגיל לנצל גורמים מבפנים שבבוא היום יפנו לרוסיה ויבקשו ממנה "עזרה". בתמורה יקבלו מינוי כשליטי הבובות של בולגריה. כל זאת יקרה בבוא היום − והיום הזה בוא יבוא.

"אין בעיות", אמר השמן, "אין ספק שאיחוד בין רוסיה ובולגריה הוא צו השעה, לטובתה של בולגריה, כמובן. אעשה הכול למען איחוד בין רוסיה ובולגריה".

"תודה", אמר ויסלבסקי. "ועכשיו לעניין אחר. מכיוון שהתגלית כמוכשר ביותר בהעברת מידע לגבי בולגריה, אנחנו צריכים ממך יותר מזה. אנחנו רוצים ממך מידע גם על הארצות האחרות שאתה עובר בהם וגם על ישראל. התברר לנו שיש לך קשרים טובים יותר משחשבנו בשרותי הביטחון  והביון של ישראל. נודע לנו ששכנעת לאחרונה כמה אנשי 'מוסד' להעלות האשמות שווא נגד עיתונאי ישראלי על כך שחשף סודות כביכול לגורמים עוינים, זאת בניסיון לאיים על האיש שממנו, כפי שאנו יודעים, גנבת כספים רבים בטענה שתרכוש ותנהל עבורו נכס מניב רווחים בבולגריה. וזהו, הרי, דבר ששנינו יודעים שלא טרחת כלל לעשות. 

"אם יש לך השפעה כזאת על אנשים בעלי השפעה בישראל כדי שיפגעו במישהו עבורך, אז מן הסתם תוכל גם להעביר לנו מידע נוסף עליהם  כולל מידע מפליל , מידע שחשוב שממשלת הפדרציה הרוסית תדע".

השמן ישב המום: על כל זה  הם יודעים…

"מאיפה אתה יודעים על זה?" שאל שאלת סרק. הוא הרי ידע שוסילבסקי לא יענה לו.

אבל וסילבסקי דווקא ענה:

"גם ל'חבר העיתונאי שלך' יש ידידים בעלי השפעה במוסקבה… הם שמעו על הניסיון שלך להפעיל נגדו בריונים מהמשטרה הבולגרית כדי שירביצו לו כשהוא בא לבולגריה בניסיון לברר אם בכלל יש לו  בבעלותו כאן אדמות כפי שטענת במסמכים המזוייפים ששלחת לו.  הם לא התלהבו לשמוע על זה".

כך סתם ולא פירש. אבל השמן  יכול להבין את ההשלכות.

"גרגורי, אתה ידידי", ניסה השמן להתנער, "אבל ישראל היא ביתי. אני לא יכול לרגל אחריהם כמו שאני מרגל אחרי הבולגרים".

שיעול יבש עצר אותו.

"כבודו צריך לדעת", אמר וסילבסקי, "שאם חלילה לא תמסור לנו מידע גם על שירותי הביטחון של ישראל, נחשוף בפני המשטרה הישראלית כמה פרטים מעניינים על עסקאות ההונאה שלך − כל האדמות הבולגריות שמכרת כביכול בזמן שהן לא היו קיימות כלל. נדווח על העסקאות שבהן הונית ישראלים בבולגריה".

וסילבסקי עצר בהנאה לפני שהמשיך: "ואולי גם נעביר פרטים על ארגון הפשע הבינלאומי הקטן שלך של גניבת  ומכירת עתיקות. כן, כן, אנו יודעים  גם על זה. אנחנו לא נהנה לעשות זאת, אבל יש לנו צורך בשירותיך הטובים  שם".

הוא הסתכל בשמן : "אתה כמובן  הקלטת את סוכני המוסד האלו כשהם היסכימו להפר את החוק ולפגוע בשבילך בעיתונאי".

זאת לא הייתה שאלה.

"גרגורי" לחש השמן "האנשים האלו הם ידידים  שלי. הם עושים  זאת בשבילי  כטובה לידיד".

וסילבסקי המשיך להסתכל בו במבטו החודר:,כל מה שאנו צריכים זה שאתה תעביר אלינו את החומר המפליל,ההקלטות של השיחות שבהן הם מסכימים לבצע עבורך את "הטובה" כנגד העיתונאי. האנשים שלנו  בישראל ימשיכו מכאן.

אני מבטיח לך איש מאנשי ה"מוסד" האלו  לא יפגע,הם בסך הכל יתבקשו לבצע  עוד "טובה" מסויימת  הפעם בעבור הפדרציה הרוסית.

השמן  ישב קפוא, מתקשה להאמין. הוא ידע שמה שידידיו יתבקשו לעשות לא יהיה רק "טובה" מסויימת אחת .הם יתבקשו לעשות עוד ועוד "טובות".

אצבעותיו השמנות רעדו  כשאמר: "גרגורי, אבל אתם התחייבתם בפניי. הרי הוסכם שכל מה שאני עושה עבורכם זה רק בבולגריה!"

וסילבסקי משך בכתפיו, "התחייבנו, אבל לא התחייבנו לקיים. מי כמוך יודע לעשות את זה.
תחשוב על זה כך: במידע שתעביר לנו תתרום גם לשיפור היחסים בין ישראל לבין הפדרציה הרוסית, שתדע כעת יותר על בעיותיה של ישראל בתחומי הביטחון והמודיעין ותוכל להגיב עליהן כראוי. בזה שאתה עוזר לפדרציה הרוסית אתה עוזר לישראל.

"תדע לך שעבור רוסיה יש היום חשיבות רבה לישראל. עכשיו, כאשר איבדנו את סוריה כבסיס, כאשר היא הופכת לאיזור אנרכי לחלוטין , מי נשאר לנו במזרח התיכון?  רק ישראל.  ישראל היא חלק בלתי נפרד מהתרבות הרוסית הגדולה. יש בה מאות אלפים של דוברי רוסית. הגיע הזמן להחזיר אותם לזרועותיה של אימא רוסיה האוהבת גם אם יישארו פיזית במזרח התיכון.ארה"ב מאבדת את כל עניינה במזרח התיכון ומסתגרת בתוך עצמה ,אירופה הולכת ושוקעת בסניליות, אז מי נשאר  שיוכל להגן על ישראל ? רק רוסיה. אין אף אחד אחר. התוכנית היא שבבוא היום ישראל תיהפך גם כן מרצונה לחלק מהפדרציה הרוסית, ותשמש כחוד החנית שלה במאבק נגד האיסלאם המטורף. כל אדם רציונלי יכול לראות שאין ברירה.בכך יתממשו  לבסוף המטרות של רוסיה מאז ימי הצארים להפוך את ארץ הקודש  לאיזור הגנה רוסי ,כי רק רוסיה יכולה להגן עליה ועל העולם היהודי הנוצרי בצורה   אפקטיבית. אתה תסייע לזה להתגשם.

"וחוץ מזה, ככול  תעביר מידע  חשוב על שירותי הביון והמשטרה של ישראל, וככול שתביא עוד ועוד אנשים לשירותנו עם חומרים מפלילים עליהם  שאתה תעביר לרשותנו  נכפיל את כמות הכסף שאתה מקבל".

הוא חשב על כך ארוכות כשעיניו של וסילבסקי צורבות אותו. הוא ידע שאין לו ברירה. הוא היה זקוק להגנה של הפ-ס-ב. בשלב הזה היו כבר יותר מידי אנשים שידעו על העסקאות המפוקפקות שלו. יותר מידי אנשים שאותם רימה ושמהם הוציא בהונאה כסף ושירצו לנקום בו.

לבסוף, הניד בראשו לחיוב.

הפגישה הסתיימה סוף-סוף. הוא עמד והושיט את ידו  אוטומטית ללחיצה לוסילבסקי.

הוא היה צריך לדעת מה תהיה התגובה. וסילבסקי סילק את ידו כנשוך נחש. "גוספודין", אמר בלחש, כל מבטו אומר בוז וסלידה עמוקה, "זה שאני עובד עם בוגדים זה לא אומר שאני צריך ללחוץ להם את היד".

השיחה הסתיימה אבל השמן חש כאבים איומים.

"מישהו חייב לשלם על זה", חשב, "מישהו ישלם ביוקר על כל העלבונות שחטפתי מוסילבסקי. זה יהיה העיתונאי הישראלי הארור…"

הפרקים הבאים :

בולגריה לנצח 

המטרה :סופיה בלהבות 

ראו עוד על "ההונאה הבולגרית "

ראו על "ההונאה הבולגרית -הרומן הגראפי"

בולגריה ואני -ראיון עימי על המציאות שמאחורי "ההונאה הבולגרית "

 

 

 

vladik 2

צייר ולאדיק סנדלר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On אוגוסט 18, 2015 at 5:01 am

    בבקשה הפיצו את פירטי הסיפור בין כל מקורביכם בבולגריה בישראל ומחוצה להם.מן הסתם יהיו רבים שיתעניינו

  • מספר 666  On אוגוסט 18, 2015 at 5:55 am

    דרור גרין סופר ומשורר ישראלי החי בבולגריה ה והוא הישראלי היחיד עד כמה שידוע לי שעוסק בתרגום ספרות בולגרית לעברית כותב לי :" אני מציע לך לטייל קצת בבולגריה ולגלות שזו ארץ אחרת לגמרי מזו שאתה מתאר בסיפור. נוכלים יש בכל מקום, אבל אין הרבה ארצות כה נעימות ויפות, שתושביהן כה סובלניים כמו בולגריה."

    תשובתי לו :

    אין להבין שהרגשות המבוטאים כלפי בולגריה והבולגרים הם בהכרך אלו של הכותב. אלו הן התחושות של דמות הגיבור "השמן " מרצה באוניברסיטה ואיש נדל"ן בבולגריה שאינו בהכרך מייצג את המחבר.

  • מספר 666  On ספטמבר 11, 2015 at 6:50 am

    עידכון לגבי ההתפתחויות של "ההונאה הבולגרית":
    ברצוני להודות לכל האנשים המרובים (52 עד כה) ששלחו לי מיילים לגבי הסיפור ,של הערות ,עצות ,שבחים ,בקורות, שאלות לגבי הדמויות וכו'.
    אני לוקח כל הערה וכל ביקורת שאני מקבל לתשומת ליבי.
    לכל אלה שביקשו לדעת מתי יופיע פרק נוסף: אני עמל כעת על פרק נוסף בעלילה שיעלה פה ובמקומות אחרים ברשת.הפרק הזה דורש תחקיר מיוחד.במרכזו תעמוד הסוכנות לביטחון לאומי של בולגריה בעת ביצוע עבודתה במאבק כנגד טרוריסטים ומרגלים הזוממים והמאיימים על ביטחונה של הרפובליקה של בולגריה.
    אני מעריך שהוא יסתיים בעוד כמה שבועות.
    לאחר מכן …אני כעת במשא ומתן עם גורמים שונים לגבי תרגום פרקים אלו לאנגלית ולאחר מכן לבולגרית.תקוותי שהם יופיעו בכמה שיותר באתרים ברשת בשפות אלו ויביאו את "ההונאה הבולגרית" לכל בית בבולגריה ומחוצה לה.
    ולאחר מכן אשלים את הספר.
    ובנתיים שנה טובה לכם ממני ,מ"השמן ", מ"ראש הסוכנות הבולגרית לביטחון לאומי " ואנשי צוותו הנועזים ,ומשאר הדמויות של "ההונאה הבולגרית"

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: