חג הביכורים בארץ ישראל בשנת תשע"ו -תחזית משנת 1926 על שנת 2016

2016

יום פרסום רשימה זאת הוא ה-1 בינואר  ראשית  השנה האזרחית החדשה שנת 2016 שהיא השנה העברית תשע"ו.
אני נזכר בתחזית-נבואה  על שנה זאת  במחזה עברי עתידני שנכתב בידי י.ק. ( יעקב –קופל  ) גולדבלום (1872-1961)שהתגשמה בדייקנות.

 

חג הביכורים

"חג הביכורים בארץ ישראל בשנת תשע"ו:חזיון בשתי מערכות לבני הנעורים ".

goldblum 1

יעקב -קופל גולדבלום היה  רב ופעיל ציוני בולט בבריטניה מנהל בתי ספר בעברית במספר מקומות.והיה נציג בקונגרסים  הציוניים

מחזה זה של 16 עמודים שנועד ככל הנראה להצגה בבתי ספר עבריים –ציוניים בלונדוןפורסם בלונדון בסיון תרפ"ו בשנת 1926 ותיאר את העתיד לבוא בארץ ישראל בעוד תשעים שנה.

הוא מתאר בו מסע בחג השבועות תשע"ו לירושלים.

המחזה  רובו נאומים על שהתרחש בארץ ישראל בעבר הרחוק שלפני שנת 1926 שנועדו להשכיל את הילדים הצופים בהצגה באנגליה הרחוקה על תולדות המפעל הציוני.

גולדבלום  מסכם בו :

"אחים יקרים השנה הזאת היא שנת תשע"ו ומה גדולה היא שמחתנו כי אלוהי ישראל שמע את תפילת עמו ישראל .במשך דורות רבים התפללו בני עמנו ל"שיבת ציון "…והנה סוף סוף הגענו לימים המאושרים האלה שאליהם התפללנו.השנה הזאת,שנת תשע"ו היא בגימטריה "תושע".

(רבים קוראים :נפלא הדבר ! זה נכון ).

…כל אחד מכם יושב לבטח תחת גפנו ותחת תאנתו ושבו לעמנו אותם הימים הטובים שהיו לאבותינו בימי שלמה המלך נתקיימו דברי החזון הגדול "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ". הישיבה הגדולה ישיבת יבנה היא מלאה חכמים וסופרים והמכללה המפוארת העומדת על הר הצופים ,היא לתפארת ולגאון לכל ישראל.מכל תפוצות הגולה נוהרים צעירים אל ירושלים עיר קדשנו ,כדי להשתלם בחכמת ישראל ובתורתו והקשר בין אחינו היושבים בחוץ לארץ וביננו הוא קשר חזק ואמיץ.

..תודה לאל ירושלים היא עוד הפעם עיר כלילת יופי.."

כולם (שרים )הידד!הידד!יחי עם ישראל !הבא נגילה ונשמחה!"

והמחזה מסתיים במילות הפזמון המפורסם של אידלזון :הבא נגילה. לכבוד שנת תשע"ו

מה שנכון נכון.

התחזית של גולדבלום התגשמה בשנת תשע"ו האמיתית ,לצד כל מיני בעיות שאותן לא חזה כלל  אבל בגדול צדק.

נקווה ששנת תשע"ו האמיתית אכן תהיה שנה של ישועה.

על עוד נבואות ותחזיות לגבי שנת תשע"ו-2016 שהושמעו לאורך הדורות ראו :

נבואת 2016 של נוסטרדמוס 

2016-new-year

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכה כרמון  On ינואר 19, 2016 at 1:26 pm

    קראתי ומצאתי עניין רב ברשימתך . בעקבותיה התעוררה אצלי סקרנות וחיפשתי ב'עיתונות היהודית ההיסטורית' על דמותו של הרב והמנהיג – יעקב , קופל גם : גאלדבלום . יעקב היה יליד העיר קלצק בבלארוס .כבן עשרים היגר לאנגליה ,ייסד תלמוד תורה שבו לימד אלפי תלמידים בשיטת 'עברית בעברית'. עיתון 'הצפירה' במכתבים מאנגליה , מדווח בשנת 1904 כשלושה חדשים , לפני מותו של הרצל על פעילות ציונית רבה של הבעת אמון במנהיג . גולדבלום המנהל , בת"ת בשכונת סטפעני בלונדון , שכונה שישבו בה הרבה יהודים נערכה חגיגה גדולה , טובי התלמידים הציגו את 'נשף פורים' של מ .מאנסוביץ ( הודפס בוורשה – 1902 ) גאלדבלום פתח את ההתכנסות בעברית צחה וברה ודבר על תחיית העברית ותרומתה לתחיית העם . אחריו שרו כל התלמידים את השיר 'משמר הירדן' ( על השיר ב 'זמרשת' ) , אברהם גאלדבלום ,בן ה – 9 , אולי הבן או בן המשפחה קרא את 'אגודת התחייה' והילד מרדכי בן יוסף בן ה -9 שבה את לב השומעים כאשר שר את : 'יהודי קטן אני' של נח פינס : 'הודי קטן אני // אך מלא עוז ואייל // וגדולה אהבתי // אל עמי זה הדל…' ( גם ב 'זמרשת' ) מנחם מנדיל בן ה- 13 קרא את "אל
    הציפור " וכולם : 'שמש אביב נטה ימה // עד לקצות שמים…' השיר הוא 'משאת נפשי' , אברהם
    לואיז בן ה – 9 קרא את 'בערעלע הקטן" והילדים חזרו ושרו השירים . גולדבלום ,שכיהן שנים רבות כנשיא ההסתדרות הציונית באנגליה , בפועל כבר בשנת 1902 השתתף עם הרצל באספות סוערות ב'איסט אנד' בלונדון , השכונה שבאוכלוסייתה היו אלפי מהגרים יהודים מרוסיה , ושימשה כתחנה לעבר אמריקה . שם , אצל האביונים היהודים התקבל הרצל בהתלהבות עצומה. הרב גאלדבלום יחד עם המנהיגים הציוניים : וייצמן , סוקולוב , קפלנסקי שפרינצק…ייצג את הציונים בסוף שנת 1930 בהלוויית הלורד מלצ'ט והעיתון ה 'היינט' מדווח אף על חברותו בוועד הפועל הציוני ( 1934 ) מאותה שנה רפורודוקציה של תמונת הרב המנהיג שהוצגה בתערוכת יהדות אנגליה , בבית הספרים הלאומי ( 1961 ) . בסוף שנות השלושים היה מראשי 'הציונים הכלליים' גם כיו"ר הנהלתם האירופית . גולדבלום שמר על זיקתו לעיירת הולדתו בשנת 1937 יעקיל גאלדבלום נידב יחד עם אחרים ( 15 זלוטי – זהובים ) לאחר שריפה בעיר קעלצע (בעיתון ראדאמער – קעלצער לעבען ) ובשנה לאחריה תרם עבור מחנה קיץ לילדים נצרכים . בפעילות המדינית הביע את תקוות הפדרציה הציונית האנגלית שא"י תישאר חלק מן האימפריה הבריטית ( מדווח היומון בוורשה 'אונזער עקספרעס' ) , ביומן העבודה של משה שרת ממרץ 1939 , מופיע הרב גולדבלום . לאחר השואה השתתף בכינוס השישי "קול האדמה" – בשנת 1947 ( 'קול האדמה' נקבע ע"י ה 'קרן קיימת לישראל' , כינוס שנתי לגאולת הארץ , ליום השנה למות אוסישקין ) . גולדבלום הספיד את אוסישקין , תיאר את צעדיהם המשותפים ב 'חיבת ציון' ונגד 'תכנית אוגנדה' . הרב היה ציר בקונגרס החמישי בו נוסדה קק"ל . בהמשך דבריו של גולדבלום ' יהודי שחי יותר מיובל שנים באנגליה ' בכינוס ( עיתון 'דבר' ספט' 1947 ) 'עוד יקום בלפור חדש ויתקן את המעוות של באוין וחבריו' לדבריו יש לנו די ידידים ואוהבים בפרלמנט ובעם והם תומכים בנו ובדרישותינו' נאומו – נבואתו זאת של יעקב קופל הרב , המורה , המנהל , המנהיג , העסקן והמדינאי לא התגשמה באופן מלא – היו בה הרבה עליות ומורדות וגם בימינו עתה בשנת 2016 . האמנם 'התשועה' כבר עומדת בפתח…? ימים יגידו…

  • מיכה כרמון  On ינואר 19, 2016 at 2:59 pm

    הבהרות ותוספות
    הכינוס השישי של 'יום האדמה' נערך בשנת 1947. הסיסמא הייתה : הרחיבו את יסוד עצמאותנו' . הכינוס התקיים באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בנוכחת
    כ – 1500 איש מכל קצוי הארץ , סולם הגילים – משחרות עד שיבה . ( עיתון 'דבר' 26 ספט' 1947 עמ' 1 + 8 ) .
    גולדבלום הזכיר את ארנסט בווין , שר החוץ של הלייבור , המוכר כמי שהוביל את מדיניות החוץ הבריטית למניעת עלייה חופשית אחרי מלחמת העולם השנייה וכמי שהביא את שאלת עתיד א"י עם תום המנדט הבריטי להחלטת עצרת האו"מ .
    תצלום הרפרודוקציה שבמקורו צולם בשנת 1930 , הוצג ב 'תערוכת יהדות אנגליה' , בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בשנת 1961 ( ראה גם 'עם חגיגות שבוע יהדות בריטניה' ב 'מעריב' , נוב' , 1961 ) .
    שרו את – "יהודי קטן אני" ( 1902 ) וממנו עוד בתים : '…אז אעבוד אדמתי // ויהי לי יבול לרוב // גם כרם לי אטעה // הנותן יין טוב // ובעת על גבול ארצנו // יתנפל חיל עם זר // על סוסי מהר אעל // ובחרב אפגוש צר // עד לנוס ייפן עורף // או לשלום ייתן יד // אז ידע , יזכור נצח // את
    יוכל יהודי קט // יהודי קטן אני // אך מלא עוז ואייל // וגדולה אהבתי // אל עמי זה הדל ' .
    לכאב ליבנו וגם זאת בשנת 2016 – ילדים יהודים בצרפת והוריהם , חוששים לעיתים אפילו לזהות יהדותם : הכיפה ופאת ראשם .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: