פול אנדרסון -ויקינג מודרני בין הכוכבים

יום שלישי, 31 ביולי 2001, סמוך לחצות, נפטר הסופר פול אנדרסון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בן שבעים וחמש היה במותו.כתבתי אז עליו מאמר לזכרו והנה הוא בגירסה מורחבת.

את המאמר  המקורי באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני אפשר למצוא כאן : 

 

 

לפני כמה שבועות סיימתי לקרוא שוב בהתפעלות את ספר המדע הבדיוני  המפורסם של פול אנדרסון "טאו אפס " שהופיע במקור ב-1970  ותורגם לעברית בידי רז גרינברג בהוצאת מובי דיק  ב-2009.  הספר הנחשב לאחת מיצירות השיא של המד"ב ה"קשה",. זהו סיפורה של ספינה הטסה במהירות הקרובה למהירות האור. כתוצאה מתקלה, נוסעת הספינה במשך מיליוני השנים כאשר צוותה מזדקן רק בשנים מועטות. לבסוף חוזה הצוות בהתמוטטות היקום וביצירת יקום חדש ב"מפץ גדול" חדש.ובסיום המ]תיע ואולי לא כל כך הם נוחתים על כוכב לכת חדש במערכת כוכבי לכת חדשה ביקום החדש שם יקימו תרבות חדשה שתהיה הראשונה מסוגה ביקום הזה.

קשה לחשוב על הרבה ספרים אחרים במדע הבדיוני שהם כל כך מרחיקי לכת…

פול אנדרסון היה מהכותבים הפוריים והמקוריים ביותר בתחום המד"ב והפנטסיה, ובמהלך הקריירה הארוכה שלו הספיק לכתוב כמות עצומה של ספרים וסיפורים. רבים מהם הפכו לקלאסיקות.

גל מוח

אנדרסון היה, כמשתמע משמו, ממוצא סקנדינבי, והוא אף חי בדנמרק למשך זמן קצר. למורשת הסקנדינבית היתה השפעה גדולה מאד על יצירתו, והדבר מתבטא ביחוד בסיפורי הפנטסיה המעולים שלו.

בצעירותו חי אנדרסון במינסוטה, שם פגש, באוניברסיטה, סטודנט צעיר, סופר מד"ב מפורסם לעתיד בשם גורדון דיקסון (מחבר סדרת "דורסאי", שנפטר גם הוא לפני כמה חודשים). השניים שיתפו פעולה בכתיבת סדרה בשם "הוקה" – סיפורים הומוריסטיים על עולם בו חיים דובים חמודים בעלי תחביב מוזר – חיקוי יצירות ספרות של אנשי כדור הארץ כאילו הן מציאות אמיתית, לרוב בתוצאות ביזאריות ומטורפות לחלוטין.
אולם את רוב יצירותיו כתב אנדרסון לבדו. הוא התבלט כבר מספרו הראשון, הנחשב עדיין לאחד המפורסמים והמעולים ביותר שלו – "גל מוח" (1954, תורגם לעברית על ידי אלכס המל בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-‏1980). בסיפור זה תיאר אנדרסון כיצד מוכפלת תבונת בני האדם ובעלי החיים אלפי מונים כתוצאה מאירוע קוסמי חסר תקדים. מסתבר כי כדור הארץ היה שרוי כל העת בתוך שדה כוח גלקטי שגרם לירידה באינטליגנציה. כאשר יוצא כדור הארץ מן השדה, "חוזרים" בני האדם ובעלי החיים לרמת התבונה ה"נכונה", לנורמה הגלקטית. התוצאות אינן בהכרח נעימות, אך הסיפור מסתיים בנימה אופטימית: בני האדם יגלו, אולי, בעיות בהתמודדות עם כישוריהם החדשים, אך לבסוף יוכלו לנצל אותם כהלכה ולצאת עמם לכוכבים.

במהרה הפך אנדרסון לסופר פורה ביותר של סיפורי הרפתקאות בין הכוכבים. גיבוריהם של אלה היו אנשי כדור הארץ ערמומיים ונבונים הפותרים תעלומות מסובכות בעולמות אחרים. הם היו ברובם סיפורים אופטימיים, ששמו דגש על יכולתם של אנשי כדור הארץ להתגבר על כל בעיה, מיכשול או גזע זר העומדים בדרכם. בשלב זה העדיף אנדרסון להתרכז ביצירות מד"ב טהור מהסוג ה"קשה", בו המדע הוא מדויק ככל האפשר. ואמנם, הוא נחשב לאחד מהסופרים המרכזיים בתחום זה של המדע הבדיוני. לאורך השנים כתב עשרות רבות של ספרים ומאות סיפורים, בהם הפגין את כשרונו כסופר המד"ב הקשה ה"ספרותי" ביותר – הסופר האחד והיחיד בתחום שידע לשלב אמינות מדעית עם תחושה פואטית.

ההסטוריות של העתיד

בין סדרותיו המפורסמות ביותר של אנדרסון היו אלה שתיארו את ההיסטוריה של האנושות בעתיד. סדרה כזו היתה "הליגה הפסיכו טכנית", בה תוארה התפשטותו ההדרגתית של האדם במערכת השמש ולבסוף בגלקסיה. אחד הסיפורים הראשונים בסדרה, "The Unman" (1953), על יחידת סופרמנים העובדים כמשכיני שלום מטעם האו"ם בעתיד הקרוב, תורגם לעברית תחת השם "המוות קורא לך בני" בהוצאת אש ב-‏1968 (על ידי מרדכי רכשטפר), אך מסיבות הידועות להוצאה בלבד יוחס לסופר בשם דיק נלסון.

אולם ספרים אלה שימשו מעין הכנה בלבד לסדרה דומה ומפורסמת לעין ערוך – סדרת "התרבות הטכנית" – שתיארה בפרטי פרטים את עלייתו ונפילתה ועלייתה ונפילתה ועלייתה המחודשת של הציויליזציה האנושית "הטכנית". סדרה ענקית זו הורכבה למעשה מכמה סדרות משנה, אותן כתב אנדרסון ללא סדר כרונולוגי אמיתי בתקופות שונות של חייו.
הסדרה הראשונה התמקדה בשלב מוקדם בתולדות הציויליזציה הטכנית – שלב ההתפשטות, שהונהג על ידי סוחרים ערמומיים וחסרי מצפון. בראשם של אלה עמדו ניקולס ואן רין ועוזרו דיויד פלקאין. גיבורי הסדרה מתמודדים עם בעיות אנתרופולוגיות מוזרות על פני עולמות וגזעים שונים, המתקשים לעתים להבין את הערכים והיתרונות של הסחר החופשי וה"גלקטיזם" מבית מדרשן של החברות הרב כוכביות והסוחרים של כדור הארץ. כאן ביטא אנדרסון את הפילוספיה הליברלית הקיצונית שלו, של סחר חופשי "ויהי מה". ניתן, אולי, להשוות זאת ל"גלובליזציה" של היום, אם כי דומה שאנדרסון לא שמר חיבה מיוחדת לחברות גדולות והעדיף תמיד את הקפיטליסט העצמאי הקטן.

לעברית תורגמו כמה מספרי הסדרה: "סוחר בין הכוכבים" מ-‏1964 (תורגם על ידי משה פריבס בהוצאת רמדור ב-‏1980), שתיאר כמה מהרפתקאותיו של ואן רין – הסוחר השמן המכוער והממולח ביותר ברחבי הגלקסיה;

"מסלפי העולם" מ-‏1966 (שתורגם על ידי ישראלה דורי בהוצאת רמדור ב-‏1981), שתיאר את הרפתקאותיו של דיויד פלקאין, עוזרו החביב של ואן רין, אף הוא בעולמות שונים ומוזרים;

"מירקהיים" מ-‏1977 (תורגם על ידי דוד קרסיק בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1982), בו תיאר אנדרסון את ההרפתקה האחרונה והגדולה ביותר של ואן רין הזקן ופלנדרי במאבק כנגד גזע אויבים מסוכן במיוחד.
שלב זה של הסדרה ה"טכנית" סוכם על ידי אנדרסון בקובץ סיפורים בשם "ספר הארץ" מ-‏1978 (תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת כתר ב-‏1981), המסופרים בעולם בו חיים בני אדם ובני גזע נוסף המסוגלים לעופף בסימביוזה. שם לומדים אנשי הכוכב על תולדות הציביליזציה האנושית ובראשה הדמויות המרכזיות – ואן רין ופלקאין.

כל זה היה, כאמור, רק השלב הראשון בסדרה ה"טכנית". בהמשך יצר אנדרסון חלק נוסף, שתיאר את התנוונותה של התרבות האנושית הקפיטליסטית העליזה הזאת, כאשר היא הופכת לקיסרות גלקטית על פי המודל הרומאי הביזנטי הקדום. במרכז סדרה זו עמדה דמותו של הסוכן החשאי דומיניק פלנדרי, רודף תענוגות דקדנטי וציני, אך בו בזמן עושה הכל על מנת לשמור על הקיסרות מפני אויביה השונים, ובראשם החיזרים המרסיאנים (המזכירים מאד, ולא במקרה, את האיראנים, יריבי האימפריה הביזנטית בהסטוריה של כדור הארץ). פלנדרי מודע היטב להיות התמוטטות הקיסרות בלתי נמנעת, דבר המוסיף לסדרה דוק של מלנכוליה שאינו קיים בסיפורים האופטימיים יותר על ואן רין ופלקאין.
בסופו של דבר תיאר אנדרסון גם את נפילתה של הקיסרות ושקיעת הגלקסיה לברבריות, אך משם המשיך וסיפר כיצד צומחת, כעוף החול, תרבות חדשה ונפלאה מתוך ההריסות. אלא שאת זו האחרונה הוא לא תיאר בפירוט מעולם.

אנדרסון כתב גם סדרות נוספות, שהמפורסמת בהן היא סדרת פטרול הזמן – ארבעה ספרים על עלילותיהם של שוטרי זמן, בני תקופות שונות שגויסו על ידי אנשי העתיד הרחוק במטרה למנוע בכל מחיר שינויים בהיסטוריה על ידי נוסעים בזמן, זאת מתוך ההנחה כי עדיף הרע המוכר מאשר הרע הלא מוכר. בין השאר מנעו אנשי הפטרול את יצירתו של עבר בו ניצחו אנשי קרתגו בפיקודו של חניבעל את הרומאים. בסיפור ”שנהב, קופים ותוכים”, הם מנעו נסיון להרוס את צור של המאה העשירית לפני הספירה ועימה את בית המקדש של שלמה המלך (אחד ממרכזי התיירות של כל הזמנים, כמסתבר מהסיפור), ואת היהדות, הנצרות והאיסלאם שהם תוצריו.
בסדרות אחרות, ידועות פחות, יצר תרחישים שונים ומעניינים. למשל – עתיד בו המאורים האנטי טכנולוגיים הם האומה הדומיננטית של כדור הארץ (בספר "Orion Shall Rise" מ-‏1983).

סיפורים קצרים

אנדרסון התפרסם לא פחות הודות לסיפוריו הקצרים. רבים מהם הם עיבודים מדב"יים למיתוסים קדומים ידועים. כמה וכמה מסיפוריו זכו בפרסי הוגו ונבולה.

הנה רשימה של סיפוריו שתורגמו לעברית :

    Hiding Place מאת פול אנדרסון   (שהופיע כבר ב"סוחר בין כוכבים ") הופיע שוב במגזין הנדיר "מדע בדיוני, שגיליון יחיד שלו בעריכתו של אבי כצמן הופיע בשנת 1982, והוקדש כולו לתרגום נובלה זאת על-ידי כצמן.


המסע הארוך” (1960, יצא בספר "הטוב שבטוב 2" בהוצאת לדורי בתרגום אילנה בינג), סיפור מסעו של "תואם-ויקינג” בעתיד הרחוק ומפגשו עם חייזרים, המסופר כסאגה ויקינגית קדומה.

אין שביתת נשק עם מלכים” (1963, אף הוא ב"הטוב שבטוב 2" בתרגום בינג)

"חלוקת הבשר" (1968, "הטוב שבטוב 4" בתרגום בינג)

 

 

"מלכת האויר והאופל" (1971, "הטוב שבטוב 5" בתרגום טובה אקשטעי), על בלש עתידני החוקר תעלומת חטיפת ילדים בכוכב מרוחק ומגלה כי החייזרים שם מתחזים לגזע הפיות מאגדות כדור הארץ,

"שירת השעיר” (1972, תורגם לעברית פעמיים: על ידי יותם ראובני בחוברת פנטסיה 2000 מספר 22 ובספר "הטוב שבטוב 6" ועל ידי עודד פלד תחת השם "שירת התיש" בספר "המבחר של וולהיים" בהוצאת אלישר קובץ שהופיע גם תחת השם 10 סיפורי מדע בדיוני הטובים ביותר /    הוד השרון :   אסטרולוג,   2001 סיפור המבוסס על המיתוס הקדום של אורפיאוס, על אדם המחזיר את ערכי הפרימיטיביות לעתיד ממוכן שבו שולט מחשב על האנושות.
לעומת זאת, לא תורגמו זוכי הוגו אחרים שלו: " Hanter’s Moon" (מ-‏1978) ו-"The Saturn Game" (מ-‏1981).
מספר סיפורים אחרים של אנדרסון הופיעו בעברית.

"האור” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 14, בתרגום נורית רביד), בו מסתבר כי לאונרדו דה וינצ'י המציא, בין דברים רבים אחרים, גם אמצעי להגיע לירח, שאורו הוא המופיע בכמה מתמונותיו המפורסמות,

"הקדוש המעונה” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 29, בתרגום גבי פלג),

סיפור זה הופיע בתרגום שני   "קדוש מעונה " (תרגום: אדווה שמש) במגזין מרקורי מספר 7  

"האיש שבא מוקדם מדי'' (1956, הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 32 בתרגום פלג), סיפורו של אדם מתקופתנו המוצא את עצמו באיסלנד של ימי הויקינגים, אך, בניגוד למקובל בסיפורים מסוג זה ("ינקי בחצר המלך ארתור" של מרק טווין, למשל), מגלה כי כל כישוריו הטכנולוגיים (המוגבלים מאד) לא עוזרים לו במאום. למעשה, כישוריו אף אינם מספיקים בכדי להבין את הטכנולוגיה (הלא כל כך פרימיטיבית) של תקופת הויקינגים או את את דרך מחשבתם, המוזרה לא פחות מאלה של הגזעים החייזריים בסיפורי המד"ב של אנדרסון.

סיפור זה פורסם במגזין הרשת "יקום תרבות" באוגוסט 2016 ואפשר לקרוא אותו כאן. 
כן תורגמו בפנטסיה 2000 "מטרתי הנעלה מכל” (חוברת מספר 36, בתרגום שאול שרצר)

ו"קיריה" (חוברת מספר 42, בתרגום מוניקה שדה).

מגזין המדע הבדיוני הנדיר מאוד  מדע בדיוני, שגיליון יחיד שלו בעריכתו של אבי כצמן הופיע בשנת 1982, הוקדש כולו לתרגוםHiding Place  מפלצות ומחבואים"  " מאת פול אנדרסון.סיפור שהופיע כבר בעברית  ב"סוחר בן כוכבים ".

סיפור  נוסף של אנדרסון בשם "אוטופיה " מופיע באנתולוגיה "חזיונות מסוכנית בעריכת הרלאן אליסון הוצאת אופוס, 2004. תרגום: אורי שגיא.

גם ספריו הבודדים של אנדרסון אינם טומנים את ידם בצלחת: "לאחר יום האבדון" (1961, תורגם לעברית על ידי חווה מר-חיים בהוצאת רמדור ב-‏1979) תיאר את עלילותיהם של הניצולים האחרונים של כדור הארץ היוצאים לחקור את התעלומה הגדולה ביותר של כל הזמנים: מי הרס את כדור הארץ? התשובה, כמו בכל סיפור בלשי טוב, מפתיעה ביותר.

ספר אחר (הראוי לתרגום, ויפה שעה אחת קודם), הנו "The High Crusade" (מ-‏1960). זהו סיפורה של חבורת צלבנים היוצאת למסע הצלב לשחרור ארץ הקודש בימי הביניים ונחטפת על ידי חייזרים. הודות לערמומיות האנושית הטבעית, מתגברים אנשי החבורה על החייזרים ומקימים אימפריה גלקטית. לבסוף הם מתגלים על ידי ספינה מכדור הארץ, ספינה שמפקדה הוא יהושע הלוי, נציג האימפריה הישראלית…
ספר זה נעשה ב-‏1994 לסרט גרמני (אחד ממפיקיו היה רולנד אמריך, מיוצרי "סטאר גייט). הסרט, למרבה הצער (אך לא ההפתעה), אינו מגיע לרמתו של הספר המקורי .

גם בשנותיו האחרונות הראה אנדרסון כי כוחו עודו במתניו.

 

בין ספריו המעולים ניתן למנות

 

"The Boat of a Million Years" (מ-‏1989), אוסף סיפורים על עלילותיה של קבוצת בני אלמוות מהעבר הרחוק, לאורך דורות שונים, ועד לעתיד הרחוק כאשר הם יוצאים אל הכוכבים. ספר זה הציג שוב את יכולתו הנדירה של אנדרסון לתאר באמינות שווה הן תקופות היסטוריות של העבר הרחוק והן תקופות "עתידניות”, הן את עמי כדור הארץ הקדומים והן את חייזרי הגלקסיה.

אנדרסון הפנטסטי

אנדרסון היה, אמנם, אחד מחשובי סופרי המד"ב ה"קשה", אך בניגוד לשאר סופרי ז'אנר זה הוא הוכיח את יכלתו גם בכתיבת יצירות פנטסיה מעולות. סיפורים אלה, בניגוד לחלק גדול מספרי המד"ב שלו, מאופיינים באוירה טראגית המזכירה יותר מכל את אגדות המיתולוגיה הסקנדינבית. אנדרסון הוא, כנראה, יורשם החוקי של יוצרי הסאגות האיסלאנדיים המפורסמים של ימי הביניים.

הסיפור "The Broken Sword" (מ-‏1954), למשל – סיפור טראגי על המאבק בין האלפים לטרולים (שהנו מאבק משנה בלבד למלחמה האמיתית בין אלי הצפון והענקים, אותו מתאר אנדרסון במונחים מקבילים למלחמה הקרה של מעצמות העל של העולם המודרני בשנות החמישים). במרכז הספר עומד ילד של בני האדם שנחטף והוחלף בינקותו על ידי האלפים. הוא הופך לבכיר לוחמיהם, ומתואר מאבקו הנורא עם כפילו, הילד שתפס את מקומו במשפחת בני האדם ואשר הפך ללוחמם הראשי של הטרולים המכוערים.
סיפור פנטסיה מרשים נוסף של אנדרסון הוא "שלושה לבבות ושלושה אריות" (מ-‏1961, תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת עם עובד ב-‏1978). זוהי פנטסיה הומוריסטית נחמדה על אדם מעולמנו המוצא את עצמו בעולם מקביל בו מתנהל מאבק בין כוחות הסדר והכאוס (מאבק המקביל, ככל הנראה לא במקרה, לזה המתחולל בו זמנית בעלילה בין המערב לגרמניה הנאצית). הגיבור מגלה, לתדהמתו, כי עליו לשחק תפקיד מרכזי במאבק זה, מאחר שהוא הגלגול של לוחם סקנדינבי קדמון ואדיר. באופן יוצא דופן מדובר בסיפור אופטימי והומוריסטי, ואין למצוא בו את הטראגיות של מרבית סיפורי הפנטסיה האחרים של אנדרסון.

את סדרת "המלך של איס" חיבר אנדרסון עם אישתו, קארן. זהו סיפורו הטראגי של חייל רומאי שהפך למלכה של עיר פינקית מסתורית בימיה האחרונים של הקיסרות הרומאית, ומילא תפקיד מרכזי במאבק בין הפגניזם הגווע (שאליו עודם חיים מאד) ובין הנצרות החדשה והתוקפנית.
אנדרסון הרבה מאד להסתמך על מורשתו הסקנדינבית ולכתוב ספורי פנטסיה על ימי הויקינגים. לרוב התבססו אלה על סאגות קדומות ועל דמויות הסטוריות ידועות. הוא ביטא בהם את השקפת העולם הויקינגית הקדומה, הקודרת והגאה, שהפכה להשקפת עולמו שלו – השקפת שקבעה כי "רגנרוק” – קץ העולם – הוא בלתי נמנע ומאיים תמיד על הגיבורים ועל המין האנושי בשלב כלשהו. השקפת עולמו הפכה לפסימית וקודרת יותר ויותר שכל שחלפו העשורים. הוא טען כי לכל דבר מגיע הקץ, וגם קיצה של התרבות הטכנולוגית המערבית קרוב מאד. בין השאר טען אנדרסון כי "יוליוס קיסר האמריקני”, האיש שיהרוס את הדמוקרטיה האמריקנית, כבר נולד.
ההשקפה זו ניתן למצוא באחד מספריו האחרונים שפורסמו, שהוא גם אחד מהשיאים הגדולים של יצירתו: "Star Farers" (מ-‏1998), סיפור המזכיר מאד את "טאו אפס"  בנושאיו ובעוצמתו. זהו סיפורו של צוות ספינת חלל היוצא לחפש אחר גזע חייזרי שסמני קיומו התגלו על ידי פרויקט SETI . אולם גזע זה נמצא במרחק של אלפי שנות אור והמסע, בו מזדקנים אנשי הצוות בשנים מועטות, נמשך אלפי שנים. אלפי שנים שבמהלכם עברו הן הגזע החייזרי והן אנשי כדור הארץ שינויים עצומים, לאו דוקא לטובה מנקודת מבטו של הצוות…
הספר הנו שילוב של הפסימיזם והאופטימיזם שאיפיינו את מיטב יצירתו של אנדרסון. המין האנושי, התרבות שיצר והיקום כולו נדונו לשקיעה ולמוות הבלתי נמנע של האנטרופיה. עם זאת, אינדיבידואלים מסוימים יכולים לקוות לגורל טוב יותר, לשרוד אף מעבר לכך – אולי אף מעבר לשקיעת היקום כולו.
כפי שאומרת אחת הדמויות בסיום הספר – סיום שיכול להיות מוטו ליצירתו של אנדרסון:
"אני יכולה לומר רק זאת לגבי העתיד: מה שלא יקרה לנו, לעולם לא נהפך לאלוהים. אבל… יכול להיות מבדר לנסות!"

 

ראו גם

פול אנדרסון באנציקלופדיה למדע בדיוני

פול אנדרסון בויקיפדיה 

ביבליוגרפיה של פול אנדרסון

הספדים על פול אנדרסון

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On מאי 1, 2016 at 2:40 am

    ראיון גדול עם פול אנדרסון שבוצע בידי המגזין "לוקוס" נמצא כאן :

    http://www.locusmag.com/1997/Issues/04/Anderson.html

    בין השאר אנדרסון מציין שם את חמשת הרומאנים שלו שיזכרו ביותר בעתיד. אלה הם : 1. גל מוח
    2. שלושה לבבות ושלושה אריות
    3. טאו זרו ( ספר שלא תורגם לעבריח וחובה לתרגמו אתם שומעים דידי חנוך אלי הרשטין, קובי קמין? )
    4. The Boat of a Million Years ( כנ"ל)
    פול אנדרסון מזכיר עוד שני ספרים כמיטב יצירתו אם כי אני אינני מסכים עימו בכך :
    . Midsummer Tempest, שהוא מעין המשך ל"שלושה לבבות ושלושה אריות " ומתרחש ביקום חלופי שבו כרל סיפורי האגדות של שיקספיר הם מציאות היסטורית ובו הפיות וכוחות הטבע נאבקים במאה ה-‏17 באנגליה בפוריטנים ובמדע המרושע של קרומבל.נחמד , אבל באמת לא שום דבר יותר מזה.
    The Enemy Stars סיפור הרפתקה בחלל שלטעמי הוא בינוני למדי.
    אנדרסון כתב סיפורים דומים וטובים ממנו בהרבה.
    לדעתי היצירות המופתיות שלו בתחום הפנטסיה הם THE BROKEN SWORD וסדרת "המלך של איס " שאותה כתב עם אישתו.

  • מספר 666  On מאי 1, 2016 at 2:47 am

    הסרט HIGH CRUSADE (חדש)
    אלי יום שישי, 17/08/2001, שעה 5:54
    מצער הדבר שהוליווד התעלמה לחלוטין מפול אנדרסון, כמו גם מרוב סופרי המד"ב החשובים האחרים.בדרך כלל כשהם מסריטים סרטי מד"ב אלה מבוססים על רעיונות ממדרגה חמישית של תסריטאי אידיוט כלשהואו בימינו אלה בדרך כלל עיבודים ממדרגה עשירית של סרטים ממדרגה שביעית משנות השישים והשבעים ( ראו "כוכב הקופים"). אם כבר הם משתמשים ברעיונות של סופרי מד"ב אמיתיים אז זה לרוב בצורה של גניבה פשוטה.
    דווקא הסרט HIGH CRUSADE יכול היה להיות שינוי לטובה. סרט שמבוסס על ספר בעל רעיון יוצא מהכלל שהוא ממיטב יצירתו של אנדרסון. התוצאה לא הייתה מרשימה אבל לדעתי היא עדיין עולה על רוב סרטי המד"ב שנעשים מדי שנה בארה"ב. לכל הפחות היה להם רעיון יפה ולפעמים זה גם כן משהו. חבל שרק בגרמניה עשו סרט על פי סיפוריו של הסופר האמריקני כל כך אנדרסון ( אם כי הייתי מבין אם היו עושים סרטים על פי ספריו בסקנדינביה …)
    תקציר אנימציה של העלילה יש כאן :

    קטעים ממנו יש כאן :

    ןכאן:https://www.youtube.com/watch?v=JuWol0WS804

    הסרט במלואו הוא כאן :http://www.dailymotion.com/video/x10317q_the-high-crusade-1994-1-2_shortfilms

    ביקורת על "מסע צלב ברקיע" :

    http://www.the-unknown-movies.com/unknownmovies/reviews/rev118.html

    המלצתי היא שאפשר בהחלט לראות את הסרט הזה ולו רק משום שהוא מבוסס על יצירה של פול אנדרסון. וזאת סיבה מספיק טובה לראות כל סרט.

    1. מספר 666  On מאי 21, 2016 at 2:37 am

      אהרון שיר המנוח שהיה העורך הבלתי נלאה של הפנזין "סייבר קוזן" שיוצא לאור כבר מזה למעלה מ-10 שנים, מספר בגיליון של הפנזין במאמר מיוחד לזכרו של אנדרסון על מערכת
      היחסים המיוחדת שהייתה בינו ובין אנדרסון במשך שנים רבות.
      ביו השאר הוא מגלה שהוא סייע רבות לאנדרסון בכתיבת הספר שלו STARFARERS שבו אחת הדמויות הי א ישראלית ( מהעתיד של עוד 200 שנה ). למרבית הצער רוב המידע שאהרון שלח לאנדרסון על הישראלים היגיע אליו רק כשהספר היה כבר בדפוס ולכן לא נכנס ( וזה בולט בתיאור הישראלית ..) בכל אופן אנדרסון הקפיד לציין את אהרון ברשימה הקצרה של התודות לאישים שונים בעמוד הראשון של הספר על עזרתם.
      אהרון כתב לאנדרסון שהוא שמח שהוא חושב שישראל תהיה קיימת בעוד 200 שנה.
      תשובתו של אנדרסון ( ב-‏1997) הייתה שהוא חושב שבעוד 200 שנה למעשה כבר לא יהיו מדינות לאומיות כתוצאה מהתפתחות התיקשורת הגלובאלית וכו'. זה בהנחה ( המוטלת מאוד בספק ) שעדיין תהיה תרבות אנושית מפותחת אז. ולאמיתו של דבר הוא אינו יודע ( ובין השיטין נרמז שגם אינו חושב ,.א.א.) שתהיה או לא תהיה ישראל או ארה"ב .אם ארה"ב עדיין תמשיך להתקיים אז קבע אנדרסון היא לא תהיה רפובליקה פרט אולי לשם היא תהיה סוג של קיסרות..
      תפיסה זאת אגב משתקפת בספרי המד"ב שלו שמראים את השינויים שעוברים גם הממשלים היעילים והדמוקרטיים ביותר לאורך מאות ואלפי שנים.

    2. מספר 666  On אוגוסט 11, 2016 at 7:29 pm

      "האיש שבא מוקדם מדי" (1956, הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 32 בתרגום פלג), סיפורו של אדם מתקופתנו המוצא את עצמו באיסלנד של ימי הויקינגים, אך, בניגוד למקובל בסיפורים מסוג זה ("ינקי בחצר המלך ארתור" של מרק טווין, למשל), מגלה כי כל כישוריו הטכנולוגיים (המוגבלים מאד) לא עוזרים לו במאום. למעשה, כישוריו אף אינם מספיקים בכדי להבין את הטכנולוגיה (הלא כל כך פרימיטיבית) של תקופת הויקינגים או את את דרך מחשבתם, המוזרה לא פחות מאלה של הגזעים החייזריים בסיפורי המד"ב של אנדרסון.

      סיפור זה פורסם במגזין הרשת "יקום תרבות" באוגוסט 2016 ואפשר לקרוא אותו כאן. :http://www.yekum.org/2016/08/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%99-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8/

    כתיבת תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: