"היכל התהילה " של הספרות העברית בכתבי העת העבריים במאה ה-19

לאחרונה ראיינתי  עבור "יקום תרבות " את חוקר הספרות העברית במאות השמונה עשרה וה-19 פרופסור משה פלאי שקיטלג ומיפתחאת כתבי העת מתקופה זאת כך שכעת אפשר לדעת  בקלות וללא חיפושים מרובים אילו יצירות פורסמו בהם מאת מי ובאילו נושאים.( ראו "היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאה ה-19).

קראתי בעניין חמישה מתוך ששת הכרכים שאותם ערך ד"ר פלאי בסדרה שלו. גם בחיפוש אחרי יצירות ספרות שהן מעל זמנן. דהיינו : כאלה שיכולות להיקרא בידי קורא בן המאה ה-21  ( לא ממוצע אמנם אבל גם שאינו בהכרך חוקר ספרות שזה מקצועו או סטודנט שלו שעושה על כך עבודה  ) בעניין ואולי אף בהנאה.

נשאלת השאלה, האם יש עדיין בכתבי העת האלו מלפני מאתיים  שנה ומאה החמישים שנה  יצירות שיכולות להתפרסם היום במאה ה-21  ב"יקום תרבות " או ב"דחק", כתב העת הקלסיציסטי של יהודה ויזן, או במוסף  הספרות של "הארץ" או ב"מאזניים", כתב העת של אגודת הסופרים העבריים בישראל בעריכת מתן חרמוני?

כפי אפשר לראות מהראיון , פרופסור  פלאי שעבר  ביסודיות על כל הכרכים ומיפתח אותם היטב  סירב  למעשה לענות  בצורה ברורה על השאלה הזאת, ומתייחס אל  החומר כולו רק כאמצעי מחקר על בני הדורות ההם, ולא כמקור ליצירות שיכולות לעניין בפני עצמן גם את הדורות הבאים, כמו שהתנ"ך למשל יכול לעניין אנשים שאינם חוקרים  גם אלפי שנים לאחר שנכתב.   .

ובכן, אני כאיש ספרות עכשווית אענה על השאלה הזאת במקומו.

קריאה מעמיקה בחמשה  מהכרכים שבהם מביא הד"ר פלאי סקירה מפורטת של היצירות בכתבי עת נידחים ונשכחים לחלוטין אלו, מצאה שבהחלט שאין יצירות רבות כאלו, אבל ישנן כמה שלפחות עוררו בי עניין לעיין ולקרוא בהן , ומי יודע, אולי יעוררו עניין  כזה גם בעורך יהודה ויזן ואחרים  מבין קוראיהם בקהילה הספרותית-תרבותית  העברית של המאה ה-21. .

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השני בסדרה  של פלאי "ביכורי העתים – ביכורי ההשכלה" (על שנתון שממנו יצאו 12 כרכים בגליציה בשנים תקפ"א תקצ"ב 1820-1831) מצאתי יצירה אחת ויחידה שהיא בעלת עניין גם היום:

"מאזני המשקל", מאת יצחק ארטר ביכורי העתים ג', תקפ"ג.

יצחק ארטר גדול הסטיריקנים היהודיים במאה ה-19.ועדיין ראוי לקריאה גם היום.

מדובר בסאטירה שבה המחבר בחזיונו רואה את האל שוקל במאזנים את מעשי בני האדם. הוא שוקל את החוכמה שגוברת על כל דבר אחר. הוא רואה יד נעלמה חותכת עמודים מספר שמחברו העתיק את דבריו מאחרים, הוא שוקל את ספרי החסידים ומוצא שהם שווים בערכם לספרי עובדי אלילים. הכוח הבל רוח – ואז המחבר מתעורר.

פריט נוסף אחד שיכול לעניין גם היום ולו רק כקוריוז בגלל המין של המחבר , הוא היצירה הראשונה שפורסמה בכתב עת עברי ונכתבה בידי אישה:

מדובר ב"מכתבים בלשון עברית" מאת " עלמה חכמת לב" של אישה נוצרייה בשם חנה מרים שורמן  שפורסם בביכורי העתים ה' תקפ"ה.

שלמה יהודה רפפורט ( שי"ר) חוקר פורץ דרך בתקופת ההשכלה .דיוקן מאת אנטונין מאצ'ק, 1841.

כמו כן ישנם כמה ומאמרים חשובים ומעניינים גם היום של החוקר הנועז מאוד לזמנו שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) על הנמלה הלבנה, בביכורי העתים ב'. מדובר ב מחקר על היהודים בארץ ערב ובארץ כוש, הסמבטיון ועשרת השבטים –  ביכורי העתים ד' וביקורת בכרך יב של רפפורט, גם היא על הסאטירה "מגלה תמירין" של יוסף פרל.

כן פורסמו  שם שלושה שירים אינדיאניים (!) שתרגם ברוך שנפלד, שגם הם בעלי עניין מסוים.שמראים על עניין בתרבויות זרות ונידחות מצד המשכילים העבריים של התקופה או לפחות אחד מהם.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השלישי בסדרה של פרופסור פלאי, כרם חמד – חכמת ישראל היא "יבנה החדשה", כתב עת שיצא לאור בתשעה כרכים בווינה ובפראג בשנים 1833-18, יש את הסאטירה "חזיון בארץ רפאים"  שוב של  גדול הסטיריקנים של התקופה יצחק  ארטר  שפורסמה 1833.- על ידיד שנפטר ועונשו בשאול משום שדחה את החסידות   וזוהי יצירה סאטירית שיש בה עניין גם היום.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך  הרביעי בסדרה של פלאי: מכתבי העתים: עיתונות ההשכלה מ-1820-1845, הוא עוסק בכתב העת "פרי תועלת" שפורסם בשנת תקפ"ה "1825 ממנו יצא כרך אחד בעיר אמסטרדם, שם נמצאה יצירה אחת בעלת עניין עבור הקורא העכשווי .

 

יצירה של העורך שמואל ישראל  מולדר, "ברוריא בת רב חנינא בן תרדיון", פואמה ע' נ"ג-צ"ד, ( את הפואמה שהיא אחת הראשונות בשפה העברית אפשר למצוא בפרוייקט"בן יהודה " כאן )

מדובר בפואמה על נושא מהתלמוד שהוא מדהים במאבקו לכבוד האישה וערכה כאדם, וכפי שמגדיר זאת פלאי, "הלשון בהירה באופן יחסי ועדיין נשגבת ולא חסרת חן. בפואמה זאת מחזיר מולדר את האישה לתפיסה הציבורית".

במרכז הפואמה לראשונה  דמות נשית הנמצאת בקונפליקט  עם עולם הגברים. מולדר חידש  גם בכך שפנה לעולם המשנה והתנאים וגם בכך שעסק במלחמת המינים. מולדר עצמו היה מודע לייחוד הפואמה, ומציין כי "באמת בדרך לא סלולה כהיום דרכתי והראשון הנה הנני, המעפיל לעלות ההרה, בחרוזי שיר, לא שיערום אבותינו", הוא חידש בבחירת נושא המגן על כבוד האישה בניגוד להשקפת החכמים שנשים דעתן קלה.

ברוריה מוצגת באופן חיובי לעומת בעלה רבי מאיר שאפיונו שלילי, המאמין בכך שנשים דעתן קלה, ומשום כך הוא פועל להוכיח את דעת חכמים באמצעות פיתוי אשתו ותלמידיו להביאם למצב של חטא.

הערות נוספות של עורכי פרוייקט בן -יהודה על היצירה המרשימה גם היום יש כאן . הרהורים על ברוריא "

בקובץ השני שבו עוסק פלאי בכרך זה   הקובץ "פרחי צפון " וילנה  תר"א 1841 נמצאה גם כן יצירה אחת ( ויחידה) בעלת עניין לקורא המודרני :

הסיפור המקראי  "אליהו בהר הכרמל",  מאת חיים יהודה ליב קצנלובגן,  שהופיע בשני חלקים :חלק א' כרך א', חלק ב' כרך ב'.

זהו סיפור חזוני פנטסטי -היסטורי המקדים את ז'אנר הפנטזייה של היום, שבו הנביא חווה התגלות אלוהית בהר הכרמל תוך התעלות נשגבת והזדהות עם פלאי הבריאה, מבקש לצאת מין המציאות הגשמית אל שמי הנצח האלוהיים ולבסוף חוזה בהתגלות האלה בסער המאפילה על פני כל היקום.

בחלק ב' אליהו נישא מעל פני כדור הארץ, מתבונן עליו מלמעלה, עולה בסולם קוסמי ששלביו העליונים מגיעים עד קודש הקודשים, אך לבסוף מקבל פקודה האוסרת עליו להמשיך עד למעלה. זאת מכיוון שנמצא פגם במעשיו המוסריים בכך שהביא למותם של חפים מפשע רבים. ובכך הייתה העזה וחידוש של המחבר, שכן אליהו אינו מוכשר כתוצאה לייעודו הסופי, ועליו לחזור לעולם הגשמי ולהכשיר את נביא אלישע שיתפוס את  מקומו.

פלאי כותב שהסיפור נקרא כסיפור מודרני החושף רבדים נסתרים בדמות הגיבור ומעלה נושאים חדשניים בתחום החוויה הדתית, הרוחנית והמוסרית.לי  הסיפור נקרא כמקדים של יצירות בז'אנר הפנאטסיה של היום העוסקות בהתפתחותם  של אנשי כישוף.

pelei-1

בכרך החמישי בסדרה של פלאי, כתבי עת של ההשכלה במחצית המאה ה-י"ט,החלוץ –מלחמת הדת והתושייה, רוב רובן של היצירות הן מאמרים שהיו מעניינים לשעתם אך אין בהם כל עניין כיום למי שאינו חוקר התקופה. כנ"ל לגבי הסאטירות של התקופה שמופיעות שם.

 

pelei-2

בכרך השישי בסדרה על כתב העת כוכבי יצחק, שיצא במשך קרוב ל-26 שנה בין השנים 1845-1973, נמצאו כמה וכמה יצירות , לא פחות מתשעה-עשרה(!)  שיש בהן עניין  אולי גם היום.

באופן כללי מעניין  "כוכבי יצחק"  כיום בזכות היחס החיובי שגילה כתב העת לנשים. עובדה: שתי נשים שונות הופיעו על דפיו לאורך השנים בפעם הראשונה בתולדות הספרות העברית! ובהן המשורר העברייה הראשונה רחל מורפורגו שמעוררת עניין במחקר גם היום, אם כי יש חילוקי דעות קשים ביותר באשר לאיכותה הספרותית. סביר להניח שאם היה כותב את יצירותיה גבר, הן לא היו מעוררות כיום עניין רב. אני איני מכניס את יצירותיה לרשימה של יצירות היכולות לעורר כיום עניין בקוראים, ללא קשר למין המחבר.

ברשימה זאת אני מכליל בראש ובראשונה יצירה ספרותית כמו פמינסטית שכתב מחבר גבר.

מדובר במגילת יהודית, פואמה מקראית בת שבעה חלקים על הגיבורה של הספר החיצוני בכרכים מאת שבתי פאלק שפורסמה בשנים  1845-1847.

היא מסופרת בסגנון נרטיבי שוטף ובחרוזים, ומתארת כיצד אישה הצילה את עירה מידי האשורים. הפואמה נאמנה לרוח הספר, אם כי יש תוספות בדיאלוגים. הפואמה אגב  נדפסה בלי ניקוד.יש לראות בה יצירה פמיניסטית ראשונה בספרות העברית החדשה אם כי נכתבה בידי גבר.

יצירה נוספת בעלת עניין כלשהוא :  יצירתו של מנדל זטרן, משא בבל, עובד לעברית על ידי יצחק פאלק  ב-1847 בשם בנין הגדל בארץ שנער. תמונת עת "ההופך את סיפור מגדל בבל לסיפור על זמני רלוונטי לימינו.

זוהי יצירה ספרותית כנראה למטה מבינונית, אך בנושא העל זמני  של פרויקט בניית מגדל בבל יש עניין גם בימינו.

V08p017005 Meïr Halevi Letteris.jpg

"חלום שבעים שנה: סיפור מחורז  מאת  סופר בולט של התקופה מאיר הלוי לטאריס, , פורסם במקור בגרמנית  ועובד לעברית על ידי זליג צבי מונדשיין .ב"כוכבי יצחק " כרך ו ע' 27-39  1846, מעובד על פי אגדה של חז"ל במסכת תענית.

גרסה שנייה מעובדת בידי אלכסנדר הלוי לאנבאנק הופיעה כעבןור שנים  בכוכבי יצחק, גיליונות כח, כט, ל.

יצירה ספרותית זאת היא הבולטת ביותר שהופיעה בכתב העת, ופורסמה בו באופן יחיד במינו פעמיים בשתי תרגומים שונים, מה שאולי מראה על פופולריות מיוחדת בקרב הקוראים.

זהו סיפור פנטזיה  נדיר מאוד באותה התקופה, על אודות חתן שביום חתונתו נוטש את כלתו, עולה על קבר חברו, חוזה חזיונות שונים, עולה לשמים, ואז נזכר בחתונה, חוזר ומגלה כי ביתו ועירו חרבים. הוא מגלה לתדהמתו שחווה מסע בזמן וכי חלפו שבעים שנה, במהלכן יישובו נחרב בידי פולשים. לבסוף הוא חוזר לקבר, ומלאך קורא לו לעלות "רום שחק, וכה מצא שלומו, במותו זקן ילד עבר גבולות עולם, בחלומו חולם".

4 י.ראנדגר "למי ארץ", כוכבי יצחק  כרך טו ע' 68-74, מ- 1851, שיר על תולדות העמים בהיסטוריה שכל אחד מהם טוען "הן לי הארץ", ונראה כשיר נבואי לגבי  המתרחש לגבי ארץ ישראל היום.

5 יחיאל בן נטע מעלער, גורל הצדיקים, חיזיון מאת מב"ין, איש גאליצי, כוכבי יצחק, כרך  כט 1863.

סיפורו של חסיד שבא להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב באומן ופוגש את רבי נחמן לאחר המוות בשאול. משם הרב גוער בכל חסידיו שבאו לקברו ומתנחם על כל הדברים שאותם כתב בחייו   שהיו לדבריו הכול שקר והבלים.

על יצירה זאת הופיע מאמר של יונתן מאיר בכתב העת "דחק".אין ספק שהיא נשארה  רלבנטית מאוד היום כפי שהייתה בזמנה  עם הנהירה ההמונית לקבר הרב נחמן מברסלאב באומן.

  1. ספל קאווא מאת יחיאל -מיכאל זיידמאן. שיר לכבוד כוס הקפה, כוכבי יצחק  כרך כ"ט ע' 37-44 1863. שיר מדהים בנושא האקזוטי שמסרב לקחת את עצמו ברצינות בניגוד לרוב היצירות האחרות. את היצירה הזאת פירסמנו מחדש  ב"יקום תרבות " כאן " שיר אהבה לספל הקפה  משנת 1863 "
  2. לורד ביירון "חזון מחשך" בעיבודו של מ.רבנר", כוכבי יצחק, כט  ע' 98-101  1863. תרגום עיבוד ראשון של שירו האפוקליפטי המפורסם על חורבן העולם.
  3. הגולם על פי ד"ר גוסטב פיליפסון, הופיע בגיליון כ"ח עיבוד: י לאווי, כוכבי יצחק כ"ח ע' 175-180 1862.

הגרסה הראשונה הידועה בעברית של סיפור הגולם מפראג.את היצירה הזאת העליתי בבלוג שלי עם מאמר נלווה ביולי 2017 לאחר ביקור בפראג.

 

  1. מפחת הקיטור:שיר מאת מנדל שטרן.כרך ל"ה ע' 36-39 1868. שיר  משעשע על מקטרת.( בהערה מתייחס מנדל שטרן לשיר של שמשון בלוך על אותו הנושא "הנה זאת המקטרת " בכתב העת "ביכורי העתים" כרך ח, ע' 281-282 תקפ"ח)
  2. תומת האהבה וזמת התאווה.אלכסדר חיים שור, כוכבי יצחק  כרך ל"ו 37 1869.

לאחר פטירתו מבקש דוד מהאל לנגן לפני יושבי הגיהנום, שם הוא פוגש באהובת בנו  המורד אבשלום שמתה.יצירה שמראה לכל הפחות על דמיון עשיר  וטיפול לא קונבנציונאלי  אז ( וגם היום ) לגבי דמויות התנ"ך הידועות.

11. "בקורת בערזע".( שיר).מאת מרדכי וויסמאן חיות.כרך לז ע' 75 1873.שיר  לעג על התמוטטות הבורסה בברלין שבו כל מילה מתחילה באות "בי"ת".

ואלו פחות או יותר הכל.

רוב היצירות האחרות בכתבי העת האלו לא עוררו בי ,איש  העשור השני של המאה ה-21 כל עניין.

אבל עבור כתבי עת שהופיעו לפני 150 שנה  גם המספר הצנוע הזה הוא  הרבה מאוד ושלמי תודה לפרופסור משה פלאי שמאפשר לנו כעת  בקלות יחסית לברור את המוץ מהתבן ולגלות אילו הן יצירות שראויות לקריאה  גם כיום במאה ה-21  מהשפע שפורסם בכתבי העת העבריים במאה ה-19.

ראו עוד

היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאר ה-19 : ראיון עם פרופסור משה פלאי 

moshe-pelei-2

פרופסור משה פלאי מחזיק באחד ממחקריו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: