האם האלים הם רק בני אדם ? : יצירתו של רוג'ר זלאזני מאדון האור ועד אמבר

Image result for roger zelazny

 

הופיע בגרסה שונה באתר האגודה  הישראלית למדע בדיוני 

"הכל הבל! הכל סרק! הרי זו שחצנות הסרק של הרציונליזם לתקוף את הנביא את המיסטיקאי את האל. כפירתנו בעיקר היא שהוליכתנו לגדולות, היא שתקיים אותנו, היא שהאלים מעריצים אותנו בחשאי עליה. כל שמותיו הקדושים באמת של האלוהים הם ניאוץ וכפירה בעיקר!"
("ורד לקהלת" מאת רוג'ר זילאזני, בתרגום עמנואל לוטם,
מתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981)בימים אלו יצאה לאור בהוצאה עם עובד מהדורה חדשה בשני כרכים " של עשרת ספרי סדרת "אמבר" המפורסמת והקלאסית של רוג'ר זילאזני .וזאת הזדמנות טובה להיזכר בסופר הפנטסיה והמדע הבדיוני הזה שהיה אחד המתורגמים ביותר לשפה העברית.תורגמו למעלה מ-30 ספרים שלו לעברית מה שעושה אותו לאחד מסופרי המד"ב והפנטסיה המתורגמים ביותר  לעברית אי פעם.במשך כמה שנים בעקבות הצלחת הסדרה המקורית של ספרי "אמבר" הוא הפך ל"סופר בית" של ממש בהוצאת עם עובד, שם הופיעו למעלה מעשרים מספריו. . גם הוצאות זמורה ביתן, מודן, כתר ואופוס  וינשוף ומובי דיק לא טמנו ידן בצלחת.
קשה להסביר מה עשה את זילאזני כה פופולארי בקרב קוראי העברית ,בתקופה מסויימת לפחות (דומה כי בארצות אחרות אין לו ממדי הצלחה כאלה ביחס לסופרים אחרים), אך הצלחתו היתה כה גדולה עד כי כמה וכמה ספרים שאותם כתב ביחד עם אנשים אחרים  עם רוברט שקלי ועם אחרים תורגמו גם הם – כנראה אך רק משום ששמו הופיע כאחד המחברים.מי הוא רוג'ר זילאזני?

רוג'ר זילאזני הוא אחד מסופרי המד"ב עטורי הפרסים ביותר.

Image result for zelazny venus

סיפורו "דלתות פיו עששות פניו" (1965, תורגם לעברית בידי שירה תמיר-אלקיים בחוברת פנטסיה 2000 מספר 34), על מסע ימי בכוכב הלכת ונוס, זכה בפרס הנבולה כסיפור הטוב ביותר של 1965.

Image result for ‫בן אלמוות‬‎

ספרו בן אלמוות  מאנגלית – רז גרינברג  ינשוף, 2008.(  זכה בפרס הוגו כספר המד"ב הטוב של השנה ב-‏1966 ביחד עם לא פחות מ-חולית" של פראנק הרברט –

"אדון החלומות" (1966, תורגם בידי שפי פז בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1987) זכה בפרס הנבולה.

"אדון האור" (1967, ) זכה בהוגו ב-‏1968.

סיפור קצר בשם "Home is the Hangman" זכה בהוגו ובנבולה בשנים 1975 ו-‏1976, והופיע מאז כחלק מהספר "שמי יהיה לרבבה", על עלילות בלש בעולם עתידני ממוחשב הנראה יותר ויותר כמו עולם האינטרנט שלנו (1976, תורגם בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1983.)

הספר, אגב, כמעט הופיע בעברית פעמיים, שכן הוא תורגם במקביל עבור הוצאת זמורה ביתן מודן, אך הוצאתו בוטלה כאשר התברר על התרגום "המתחרה" של עם עובד

מאז זכו עוד כמה סיפורים קצרים שלו בפרס ההוגו: "Unicorn Variation" ב-‏1982, "Twenty-Four Views of Mount Fuji by Hokusay" ב-‏1986 ו-"Permafrost" ב-‏1987.

 


בנוסף על כך, לפחות ספר אחד שלו – "נתיב התופת" (1969, תורגם בידי צבי שלומי ב-‏1979 בהוצאת כתר) – הוסרט. הספר תיאר מסע מלא סכנות בעולם שלאחר חורבן גרעיני, השורץ מפלצות ומוטנטים. למרות חביבותו של הספר, הרי שהסרט שהופק על-פיו הוא מתחרה נכבד לתואר "סרט המד"ב האיום ביותר של כל הזמנים", ולמותר לציין כי כמעט כלום לא נשאר בו מן המקור.

נתיב התופת" הוא אחד מספריו הידועים של זילאזני ואחד הפחות טיפוסיים. זהו סיפורו של אופנוען לא סוציאלי שיוצא למסע ארוך ובלתי אפשרי לאורך אמריקה שלאחר חורבן גרעיני השורצת מפלצות ומוטנטים בניסיון נואש להביא תרופות לעיר שסובלת ממגיפה קשה.

Image result for cursed earth judge dredd
הספר הזה שימש ככל הנראה גם כמקור השראה לסדרת הקומיקס הבריטית המפורסמת "השופט דרד " שמתרחשת במקום שמזכיר מאוד את המקום והסיטואציה של "נתיב התופת" . סדרה זאת החלה אגב וכנראה לא במקרה ב-‏1977 שהיא גם שנת ההפקה של הגרסה הקולנועית של "נתיב התופת" שהיא הגרסה הקולנועית היחידה של ספר של זילאזני עד היום.לרוע המזל זהו סרט גרוע.
הקומיקס של "השופט דראד" בניגוד לסרט עולה מכל בחינה בשיאו, על ספרו של זילאזני כולל בסיפור THE CURSED EARTH מ-‏1978 שהוא חיקוי ברור מאוד של קו העלילה של ספרו של זילאזני ועוסק במסעו של הגיבור השופט דראד, ביחד עם אופנוען "מלאך גיהנום" ברכב מיוחד לאורך השממות הרדיואקטיביות של ארה"ב שלאחר שואה גרעינית ותוך מאבק בלתי פוסק במוטאנטים ומפלצות כדי להעביר תרופה לעיר אחרת ביבשת…

עוד ספרים שכדאי להזכיר הם :

 

"הסתלכרנות", אותו כתב עם פרד זאבאהאגן (1982, תורגם בהוצאת עם עובד ב-‏1985 בידי מיכאל ושלי תמרי), על אדם המגלה כי יש לו כוחות על;

'


עוד אחד מספריו שתורגמו, בשם ''ציוני דרך" (1979, תורגם לעברית בידי לנדס ב-‏1982 בהוצאת עם עובד), מתאר את מסעותיו של אדם בעולמות מקבילים שונים שבהם ההיסטוריה התחוללה בצורה שונה מאשר בעולמנו.

אפשר להזכיר גם את מפתחים בחול ( תירגמה מאנגלית דורית לנדס עם עובד 2003) שעוסק בחיפושים עקשניים אחרי חפץ בעל חשיבות עצומה לחייזרים.

נזכיר גם כמה   ספרי פנטסיה טהורים :

הארץ המשתנה /רוג’ר זילאזני [מאנגלית – עומר נבו ; עריכת תרגום – איתמר פארן תל אביב] : אודיסאה, 2008. ].

דילוויש הארור / ; [מאנגלית: איתמר פארן : אודיסיאה, [תשס"ח] 2008. ].

דונרג'ק / רוג'ר זילאזני

'דונרג'ק'' עם ג'ין לינדסקולד (שיצא בהוצאת עם עובד ב-‏1999 בתרגום דורית לנדס), על עולם של מציאות וירטואלית;

''שר השדים" – ספר פנטסיה שיצא בשנת 2000 בהוצאת עם עובד בתרגום דורית לנדס. שני ספרים אחרונים אלה פורסמו לאחר מותו של זילאזני.

בכלל באופן כללי נראה כי ספריו המעניינים ביותר של זילאזני הם אלה העוסקים, בדרך זו או אחרת, בדת, במיתוסים ובאלים.

מיתוסים ואלים

בסיפוריו של זילאזני יש עניין עמוק במיתוסים שונים ובהשפעתם על אנשים שהנם, בו זמנית, אנושיים ועם זאת חלק בלתי נפרד מאותם מיתוסים. נראה כי היתה לו אובססיה לנושא. בסיפוריו הגיבורים הם אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים לשתות בירה, לקרוא בעיתוני ספורט ולפלרטט עם נשים, ואשר, לגמרי במקרה, יש להם גם את היכולת לברוא ולהרוס עולמות שלמים.
זילזאני כתב, בהקדמה לספר "יקום פרטי" של סופר שהשפיע עליו אולי יותר מכל אחד אחר, פיליפ חוזה פארמר: "אני מוקסם מן התפיסה של אלמוות פיסי ומן הפגעים וההנאות הנובעים מכך".
עוד נושא שהעסיק את זילאזני (שוב, אולי, בהשראתו של פארמר) הוא כיצד מתמודדים מיתוסים שונים זה עם זה ויוצרים, בתהליך, שילובים חדשים ומרתקים.

Image result for zelazny rose to
עיסוקו בנושא החל להתבלט בסיפור הקצר "ורד לקהלת" ( תורגם  בידי  עמנואל לוטם,'מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981) – סיפור אהבה טראגית בכוכב הלכת הקדום מאדים, הנחשב לאחד מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר אי פעם בז'אנר. בסיפור זה לקח זילאזני את ה"מיתוס" של מאדים בספרות המד"ב, כפי שתואר בידי הסופרים אדגר רייס בוראוז, לי ברקט ובמיוחד רי ברדבורי ב"רשימות מן המאדים" שלו – מיתוס של מאדים כעולם גווע, בעל תרבות עתיקה ומקסימה, המתמודד עם פלישת בני כדור הארץ. הגיבור הוא משורר מכדור הארץ שהוא, כמסתבר, האיש שנועד לגאול את אנשי המאדים ולהחיות את תרבותם השוקעת. זאת הוא עושה על ידי ציטוטים מספר קדום של כדור הארץ, ספר קהלת התנ"כי, המראה לאנשי המאדים כי יש צורך בגאווה ובשחצנות כסיבה לקיום. כך מחייה מיתוס אחד את האחר.

זילאזני החל מאז להשתמש במיתולוגיות קיימות כבסיס לספריו באופן בו לא נעשה שימוש לפניו. הוא החל "לייבא" מיתולוגיות שלמות לכל אחד מספריו, אך תמיד עם שוני או הבדל מסוים. ספריו הידועים ביותר הם אלה המבוססים על דתות ומיתולוגיות אמיתיות – היוונית , ההודית, המצרית הקדומה ואחרות.

אדון האור

Image result for ‫אדון האור‬‎

ספרו המפורסם והטוב ביותר של זילאזני, הנחשב לאחת מיצירות המד"ב הקלאסיות של כל הזמנים, הוא ''אדון האור" תורגם לעברית בידי נורית רונאל בהוצאת עם עובד ב-‏1978)  המבוסס על המיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית.

הסיפור, המתחיל, לכאורה, כסיפור פנטסיה רגיל על אלי המיתולוגיה ההודית (מהסוג הנפוץ מאד בקולנוע, בטלוויזיה ובקומיקס ההודיים), מתגלה בהמשך כמשהו שונה לחלוטין. האלים, כמסתבר, אינם כאלה כלל, אלא אנשים בעלי טכנולוגיה גבוהה מאד המספקת להם את כוחותיהם ה"אלוהיים". בהדרגה מגלה הקורא כי לא מדובר בהודו הקדומה אלא בכוכב לכת זר ובמתיישבים בו, שהפכו את עצמם להתגלמויות של האלים ההינדים (עם החלפת זהויות מדי פעם, כמו במיתולוגיה המקורית – כך הופכת אשה להיות ראש האלים, ברהמה, וכדומה). אותם "אלים" שולטים בצאצאיהם שלהם ומקפידים שלא להעניק להם את טכנולוגיות העל. לבסוף מופיע הבודהא, תוצר של דת ומיתולוגיה אחרת מכדור הארץ אשר, כמו בבודהיזם המקורי, יוצא להאבק ב"אלים" אלה למען שחרור בני האדם המשועבדים להם.

Image result for lord of light zelazny
זילאזני מתאר בספר זה גיבור אנושי לחלוטין והמודע למעשה הכזב שהוא מבצע בחקותו את דמות הבודהא, אשר בסופו של דבר, במסגרת התפקיד, הופך לבודהא האמיתי כתוצאה מאמונת מעריציו. מיתוס מסוג חדש השתלט מציאות הכוכב.

Related image

פוסטר של סצינה מ"האדון האור" מאת אמן הקומיקס ג'ק קירבי 

ספר זה הוא שיא יצירתו של זילאזני. הוא זכה להצלחה כה גדולה עד כי היו יוזמות ליצור ממנו סרט מצוייר ואף "פארק נושא" מאוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג'ק קירבי (הידוע גם באובססיה שלו לרעיון האלים האנושיים). למרבה הצער הדבר לא יצא אל הפועל. זילאזני מעולם לא הצליח לחזור לשיא של "אדון האור".

אלים אחרים

כמעט מיד כתב זילאזני ספר נוסף באותו סגנון, המבוסס, הפעם, על המיתולוגיה המצרית: "יצירי אור וחושך" (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1988), בו הגיבורים הם כביכול אלי המיתולוגיה המצרית הקדומה. גם כאן הם, למעשה, בני אדם המשתמשים בטכנולוגיות עליונות, בדומה לסדרת הטלוויזה בת ימינו "סטאר גייט". האווירה בספר היא אף "פנטסטית" יותר מאשר בקודמו, אם כי גם כאן ניתן בסופו של דבר הסבר "מדעי" למתרחש, לאלים ולכוחותיהם. אבל זה כבר לא היה זה.
נראה כי זילאזני הבין כי מיצה את עצמו בשימוש במיתולוגיות קיימות. עם זאת, הוא המשיך להשתמש בהצלחה ברעיון של בני אדם כאלים.
"אל" כזה הוא גיבור הספר "אדון החלומות" – אדם בעל הכח הכמו-אלוהי לחדור לחלומותיהם של בני האדם ולעצבם כרצונו. אלא שמסתבר כי אחת החולמות חזקה לפחות כמוהו, והוא מוצא את עצמו בעולמות הלקוחים ממיתולוגיות שונות – הארתוריאנית והסקנדינבית, בניסיון לרפא אותה ולהתגבר על חולשותיו שלו. ה"אל", כמסתבר, הוא אדם אחוז פחדים, תשוקות ושנאות – לא פחות, אולי אף יותר ממטופליו.

"אל" נוסף שכזה הוא גיבור הספרים "אי המתים" (1969, תורגם לעברית בידי דורית  לנדס בהוצאת עם עובד, 1989) ו"למות באיטלבר" (1973, תורגם לעברית בידי תמר איזנברכג בהוצאת מועדון קוראי מעריב, 1973), אדם נעים ונחמד שמקצועו הוא במקרה לא פחות מיצירת עולמות, הנאבק באנשים וחייזרים אחרים מסוגו. נקודה מעניינת במיוחד בספרים אלה היא גזע חייזרי המוסיף לפנתיאון שלו אלים של גזעים ותרבויות שונות, כשכולם משמשים זה לצד זה בערבוביה. דומה כי גישה רחבת אופקים זו משקפת את תפיסתו של זילאזני עצמו, לאמר – כל המיתולוגיות נכונות וכל האלים קיימים – באם יש להם מאמינים.

מיתולוגיות שונות, "אמיתיות" ומומצאות

בעוד הספרים שהוזכרו למעלה עוסקים בדת מומצאת פרי תפיסה חייזרית, הרי שזילאזני השתעשע גם במיתולוגיות מומצאות פרי דמיונו שלו. המיתולוגיה המומצאת המפורסמת ביותר שלו היא, כמובן, סדרת אמבר, על משפחה החיה ונלחמת בינה לבינה בעולם ה"אמיתי" היחיד, אשר כל שאר העולמות הם צלליו. זילאזני השתמש כאן במדה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת "עולם המדרגות" שלו כמודל למשפחה הלוחמנית.

מיתולוגיה מומצאת כזאת נמצאת בספרו ג’ק איש הצללים /[תרגמה מאנגלית דורית לנדס]  עם עובד 2002

   

בשלב מאוחר יותר העז זילאזני להתמודד גם עם מיתולוגיה רגישה בהרבה, המיתולוגיה היהודית-נוצרית. בטרילוגיה  שלמה שחיבר עם סופר ידוע אחר  רוברט שקלי,   ספרי פנטסיה על מאבק הומוריסטי בין כוחות הטוב והרע;הכוללת את "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" (1991, תורגם בהוצאת עם עובד בידי לנדס ב-‏1994), "אם בתחילה לא תצליח" (1993, תורגם ב-‏1995) ו"מהתלה לא קלה" (1995, תורגם ב-‏1996), על מאבק מתמיד בין המלאכים והשדים על נשמות בני האדם.

הסדרה עסקה במאמציו הבלתי פוסקים של שד מצחיק וסימפאטי לזכות בהצלחה ובהכרה אחת ל-‏1000 שנים, תמיד לשוא. אלא שבוריאציה אופיינית, האל הדומיננטי כאן אינו האל היהודי-נוצרי, אלא אלה בלתי ידועה עד כה – אננקה. הסיפורים חמודים מאד, במיוחד בדרך בה מפגישים זילאזני ושקלי דמויות אגדיות לחלוטין עם דמויות "הסטוריות", כביכול, במין מהתלה פוסט-מודרניסטית מטורפת בה כולם חיים זה לצד זה, כולל האלים היוונים הקדומים, שגם הם, כמסתבר, קיימים בצורה כלשהיא ביקום היהודי הנוצרי הזה ואף היו דומיננטיים לפני שחבורת השדים והמלאכים, על תפיסת העולם השונה שהיא מייצגת, תפסה את מקומם.

שילוב דומה של "מיתולוגיות" שונות ניתן למצוא בספר הפנטסיה "לילה אחד באוקטובר הבודד'' (1993,  איורים – גהאן ווילסון תורגם בידי אמיר שוסטר בהוצאת אופוס, 1997), ת] בו מפגיש זילאזני דמויות מפורסמות שונות מהספרות הויקטוריאנית – שרלוק הולמס, דרקולה, דוקטור ג'קיל ומר הייד – עם דמות אמיתית – ג'ק המרטש. למעשה ניתן לראות בזילאזני, בדומה לפארמר (שהרבה להפגיש בין דמויות מסיפורי הרפתקאות כמו טרזן ושרלוק הולמס, דוק סאבאג' ורבים אחרים) את אחד מאבותיה של אופנה מקובלת מאד כיום בספרות הפוסט-מודרניסטית, אופנה של הפגשת גיבורי ספרות ודמיון שונים.


ספר מעניין במיוחד מסוג כזה, המשתמש הן במיתולוגיה הסקנדינבית והן בהיסטוריה, הוא  מסכתו של לוקי" שכתב עם תומס טי. תומס (1990, תורגם בידי מיכאל תמרי בהוצאת עם עובד ב-‏1992) בו יש גם התיחסויות לעלילות הצלבנים בארץ ישראל. העלילה מתרחשת בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים, ימי צאלאח א דין ומאבקו בממלכת ירושלים הצלבנית, ומתארת את מאבקו של מנהיג כת החשישיים המוסלמית הפנאטית באביר צלבני – מאבק המתגלה כנצחי ומגיע לארץ ישראל של העתיד הקרוב. הספר כולל תיאור מעניין של ירושלים של העתיד ושל המאבק הישראלי בטרור הפלסטינאי, שבראשו עומד מנהיג כת החשישיים בעבר, טרוריסט פלסטינאי מסוכן בהווה. מסתבר לבסוף כי השניים הם גילגולים של אלים, כאשר אחד מהם הוא גילגול של האל הסקנדינאבי הקדמון לוקי. דומה כי רק זילאזני היה מעז לשלב את המיתולוגיה הנורדית הקדומה והאלים שלה עם ההיסטוריה והעתיד של ארץ ישראל ועם המאבק הישראלי-פלסטינאי.

אנחנו האלים

בסופו של דבר, האלים של רוג'ר זילאזני הם אנחנו – אנשים פשוטים ורגילים שבמקרה יש להם כוחות על כתוצאה מאמצעים טכנולוגיים שונים ממקור שאינו תמיד ידוע. המאבק ההחשוב ביותר של "אלים" אלה הוא בשאלה מה לעשות עם אלוהותם – האם לנצל אותה למטרותיהם האישיות או לטובת הכלל? דומה כי שאלה זו העסיקה מאד גם את כותבי המיתולוגיות הקדומות המקוריות.

ראו גם

האתר של  רוג'ר זילאזני

אתר חובבים על זילאזני 

ראיון מקיף עם זילאזני 
עוד ראיון עם זילאזני
אדון האור:

הקומיקסאי ג'ק קירבי מאייר את "אדון האור"

סדרת אמבר בויקיפדיה 

אמנון סטופ על העיר האמיתית בסדרת "אמבר "

 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: