הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי,"הרב הזקן " מייסד חב"ד :אמיתי או זיוף ?

 

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב  ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

( תמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? )

השניים למרבה הצער לא נפגשו מעולם ,למרות שזלמן שניאור מלאדי רצה להיפגש עם הגאון מווילנה אך זה סירב לפגשו,.וחבל מאוד.הם נשארו במשך חייהם בגדר יריבים מרוחקים זה מזה.

( האזינו להרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על מערכת היחסים הקשה והבעייתית בין הגאון מווילנה והרב שניאור  זלמן מלאדי .כאן )

 

הרב זלמן שניאור מלאדי ועמית  ר' מנחם מנדל מוויטבסק נדחים מהכניסה לבית הגאון מווילנה. דיורמה בבית התפוצות.

על הכריכה של " הגאון והרב"  ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

בעבר פירסמתי רשימה על דיוקנאות עתיקים אמיתיים ומזוייפים של יהודים ידועים לאורך ההיסטוריה שהיא מעין מבוא.

והיו עיניך רואות את מוריך" 

וכעת נפנה לאחד הדיוקנאות האלו לדיוקן של "הרב הזקן " שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי,אחד הדיוקנאות היהודיים המפורסמים והנפוצים בביותר של כל הזמנים  צוייר בידי אחד משלושת האנשים האלו :

אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע בשם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . (Kiril ivanovitch Glovachevski ( 1735 –1823

קיריל איבנוביץ' גלובצ'בסקי 

אולי בידי אמן  עברי ידוע  מאוד בוריס שץ   ( 1867-1932)  מייסד בית הספר "בצלאל "ואבי האמנות העברית החדשה.

בוריס  ברוך שץ.

ואולי בידי  יבגניה ז'ירמונסקי    (1867-? ) Eugenia (Zhenia ) Zhirmonski  מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ   ז'ניה שץ וככל הנראה הייתה ציירת מוכשרת יותר מבוריס שץ.

יבגניה ז'ירונובסקי .ידועה גם כ"ז'ניה שץ".  

במאמר זה ננסה לברר אם אפשר  לקבוע  על סמך המידע הקיים מי מהשלושה הוא הצייר האמיתי של התמונה.

לפני שתקראו מאמר זה שווה מאוד לקרוא את הפרק שכתב  צאצאו של הרב הזקו הסופר והמשורר זלמן שניאור בספרו הידוע "הגאון והרב" שעוסק בציור הדיוקן של שניאור זלמן  מלאדי בידי הצייר הרוסי.זוהי למעשה  הגירסה  המפורטת והמלאה ביותר של גירסת  חסידי חב"ד   ( שנוצרה בידי בוריס שץ ) כיצד בעצם נוצר הציור בעת שהיה הרב הזקן בבית הכלא הרוסי.

ואת הפרק הזה תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " כאן :

הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי.

קראו אותו כאן.

 

דיוקן "הרב הזקן" או זיוף?  

התמונה של הרב  שניאור זלמן  מלאדי "  מייסד חסידות חב"ד ,"הרב הזקן " כפי שמכנים אותו חסידי חב"ד היא אחת התמונות היהודיות המפורסמות ביותר והנפוצות והמופצות ביותר  הקיימות כיום.

חסידי חב"ד הפיצו אותה בכל העולם ,בכל פינה על פני כדור הארץ שהם היגיעו אליה בהדפסים ובגירסאות שונות ומשונות.  יש להניח  שמליונים רבים של  אנשים נחשפו אליה.אולי ליותר מכל דיוקן יהודי אחר.

הרשויות הרוסיות בנו בובת שעווה של הרב זלמן שניאור מלאדי על פי תמונה זאת כמקור נאמן לדמותו.

צילום ארכיון: ברלה שיינר, COL

בובת השעוה שבנו הרשויות הרוסיות בדמות זלמן שניאור מלאדי בתמונה. שימו לב לעיניים המגולגלות  בדיוק כמו בדיוקן.לקוח מ"חב"ד און ליין "

Image result for ‫דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי‬‎

ציור צבעוני מודרני שמבוסס על הדיוקן שלמעלה.

הדיוקן המפורסם של  מייסד  חסידות חב"ד  "הרב הזקן"  הרב זלמן שניאור מלאדי הוא "אולי "  זיוף ידוע שהפרטים עליו  לכאורה ידועים במלואם . הזייפן הוא "לכאורה"   אדם מפורסם מאוד האמן ומקים בית ספר "בצלאל " בוריס שץ ,שכיום זכור גם כמי שכתב אוטופיה על ארץ ישראל העתידנית בשנת 2018.

וקראו על כך את מאמרי  "ארץ ישראל בעתיד הרחוק :חזון בוריס שץ "

תוצאת תמונה עבור כתב העת הצפירה

בדצמבר 1888  פירסם שץ   מאמר גדול וחשוב  בכתב העת העברי החשוב "הצפירה " בשם "מלאכת מחשבת "  על מצב האמנות היהודית ובמסגרתו פירסם ידיעה שהוא נתקל בבית של אציל פולני בתמונה שאותה זיהה כתמונתו של הרב זלמן שניאור מלאדי. (את המאמר במלואו ראו למטה בנספח ).והנה העמוד הרלבנטי שבו הוא מספר על המציאה:

"רבות ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאחינו, ולא מצאתי בם מאומה מהנוגע לחיי עמנו.. ולעומת זה ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאצילי אחינו הנוצרים, ובפרט אצילי פולין, תמונות רבות מגדולי ישראל ורבניהם, גם אם לא ידעו חין ערכם וגודל פעולתם על חיי האומה, ורק מפאת רוח החן השפוכה על חזות פניהם אשר תגיד ולא תכחד רום ערך מעלתם, אספו אליהם גם הרבו במחירם.

            זה לא כבר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיא [כאן בתעתיק עברי:] רבין זלמן ברוכוביטש מלאדי, 1796. שאלתי את הגראף על אדותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפטרבורג.

            מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן. אשר מאשר מטרת מלאכתי במלאכת הציור היא ביותר מלאכת יוצר פסל, לזאת יקר היה לי להעתיק מפסליו היקרים.

            אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם. ובהיותו בפטרבורג בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796, בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו).

            כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בלי-ספק נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשום לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור…

            ואם יצליח ה' את דרכי להגיע למחוז חפצי במטרתי אשר שמתי לי, אקדיש לי זמן לחיבת הקודש לחקור ולדרוש אחרי תמונות גדולי ישראל הנפזרות אל כל רוח ויש ראיות מוכיחות כי צר לו הצייר מצורת האיש הנרשם מבלי לפקפק בזה.

ואת תמונת הרב מליאדי נטל עליו ה' שניאורסאהן להוציא ראשונה לאור עם תעודת הגראף שנעתקה מהתמונה האוריגינאלית אשר לו, גם הרשיון ממנו להפיצו בישראל, ולא יחוס על לא יחוס על עמלו בעד הדבר הגדול הזה. ויש לקוות כי לא ימשכו הימים ויהנו רבים לאור התמונה היקרה הזאת".

הצייר הרוסי גלובצ'בסקי 

 

הצייר הרוסי של "הרב הזקן "  לדברי בוריס שץ ( לא במאמר שקראתם שם הוא אינו מזכיר את שם האמן ) היה אחד גלובצ'בסקי .וליתר דיוק :

Кирилл Иванович Головачевский (Гловачевский; 27 мая 1735, Короп — 27 июля 1823, Санкт-Петербур)

דיוקן של גלובצ'בסקי   עם תלמידיו  באקדמיה מ-1811 . ציור של Alexey Venetsianov

האם הוא הצייר הרוסי הידוע  שלכאורה צייר את הרב זלמן שניאור מלאדי? 

קטע מהספר "הגאון והרב" מאת זלמן שניאור שהוא תיאור המפורט ביותר הקיים כיצד נוצר דיוקנו של הרב הזקן. 

לטענת  בוריס שץ שהיא כיום טענת  חסידי חב"ד הדיוקן צוייר כאשר היה הרב זלמן שניאור מלאדי בבית הכלא הצארי ב-1796 או ב-1798 ( ישנם תאריכים סותרים )  כתוצאה מהלשנה של יריבים יהודיים ( תומכי הגאון מווילנה )  ושם צוייר כנגד רצונו בידי צייר רוסי ידוע שם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . אחד האצילים  שחקרו את הרב ,החוקר הראשי ,לדברי חסידי חב"ד ,התרשם ממנו מאוד לקח את הדיוקן לביתו שם הוא נשאר במשך שנים בידי ילדיו של החוקר ונכדיו. עד שבשלב מסויים הדיוקן נרכש בידי אספן האמנות הפולני הברון טישקביץ ושם הציור נשאר עד שראה אותו שם אמן   יהודי צעיר בשם בוריס שץ.

אנשי חב"ד בכל אופן טוענים שהם ידעו על קיומו של הציור מזה עשרות שנים. מאז שנת 1855  ואף ניסו לרכוש את הציור ללא הצלחה.

ראו את העדויות המפורטות על כך בנספח כפי שהופיעו בכתב העת החבדניקי "התמים" ב-1939.

השאלה הגדולה היא :עד כמה אפשר לסמוך על עדויות אלו?

יש לדעת שהמחקרים היום מראים מעבר לכל ספק שאנשי חב"ד לא היססו לזייף מסמכים כדי להוכיח טענות היסטוריות שונות שלהם.

מי היה אותו גלובצ'בסקי ?

הוא היה אמן מוכר בסוף המאה ה-18 ברוסיה .הוא היה מרצה לציור דיוקנאות באקדמיה לאמנויות  בסט פטרסבורג פרופסור בתחום אמנותי זה.  במשך עשרות שנים הוא היה בכיר באקדמיה ושימש כגיזבר שלה. ומורה במשך למעלה משישים שנה.בין השאר הוא יצר דיוקנאות של הצארית  יקטרינה של הצאר פאבל ושל אצילים ידועים רבים.

אחד הדיוקנאות הבודדים של גלבצ'בסקי ששרדו ציור של Sophia Matyushkina כילדה

עוד דיוקן  ידוע שנעשה בידי גלובצ'בסקי   של הרוזן  Nikolai Dmitrievich Matyushkin  כילד

דיוקן של  Savva Krenitsin מאת גלובצ'בסקי

היום הוא לא כל כך ידוע גם ברוסיה והמומחים המועטים שמכירים אותו מסכימים שהיה אמן בינוני ומטה מזה.  אם כי יש עליו ערך בויקיפדיה הרוסית.

צפו בסרטון עם התמונות של גלובצ'בסקי כאן.

החתימה שלו  ידועה אבל לדעת מומחים שבדקו אותה  היא אינה מתאימה כלל לחתימה שלו שתראו במיסמך  למטה.

האם זה אומר שחתימתו  של הצייר זוייפה?

היסטוריון חב"ד יהושע מונדשיין   שכתב ספרים על חיי האדמו"ר הזקן כולל ספר שלם על תקופת מאסרו שבמהלכה נוצר כביכול הציור,  מעיר על החתימה הזאת ביושר:

"לא קל לפענח את חתימותיו של "האדון הרוסי" (ולא "פולני" כדברי ש"ץ) המתנוססות בשתי התעודות שנתפרסמו ב"התמים", ( כתב עת חבדניקי שפירסם את המסמכים הנ"ל ב-1938 וראו בנספחים למאמר זה . א.א ) אבל ברור שלא כתוב שם "טישקביץ".

ב. קשה לפענח את חתימת הצייר שבתמונה הנדפסת, אבל ברור שלא כתוב שם "גלאווצ'בסקי" וברור שאינה דומה כלל לחתימתו של "גלאווצ'בסקי" שב"התמים".

[ג) השינוי משנת 1796 לשנת 1798 מעורר גם הוא תמיהה, אבל בפרט זה נקל היה לש"ץ לטעות באם הסתמך רק על זכרונו.

(ד)מדוע בסיפורו שלמעלה  לא נקב ש"ץ בשמו של הצייר המפורסם גלאווצ'בסקי?"

עד  כאן מונדשיין.

אני מציע שיכול להיות שכאשר כתב שץ את הסיפור על מציאת התמונה עוד לא ידע שהצייר היה גלובצ'בסקי. בשלב זה הוא לא חשב על אמן ספציפי כלשהוא. השם הזה התגלה נחשף או הומצא  על ידיו רק מאוחר יותר.

פירסום התמונה 

דפוס ליטוגרפי. הוצאת ר' מרדכי קצנלנבויגן בווילנא. ברלין. ללא ציון שנת הדפוס

התמונה של שניאור זלמן מלאדי החלה להיות מופצת בעולם בשנת 1888 בידי אחד מצאצאיו שמריהו שניאורסון  . .

ההנחה  המקובלת במחקר כיום היא שתמונה זאת צויירה בידי  בוריס שץ  75 שנה לאחר פטירתו של הרב  בעזרתו של  אותו  ר'  שמריה שניאורסון.

שץ לפי עדותו שלו ( ראו אותה למטה) היה יוצא ונכנס לבית  ר' שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. שץ, מומחה לרישום ולציור  הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי.מן הסתם כדי שיוכל למכור אותה לחסידי חב"ד וכך למצוא פרנסה.

באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרב זלמן שניאור מלאדי  צייר שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון. בטופסים הראשונים היה גם סימן האמן ז. ש. (כך היה חותם האמן בשנים ההן בפספורט שלו הוא רשום בשם שלמה זלמן שץ..).

תמונת "הצמח צדק" 

נראה שפרוייקט תמונת הרב הזקן " לא היה הפרוייקט האמנותי הראשון של שץ שהיה קשור לחסידות חב"ד . שנתיים לפני כן יצר כנראה תמונה של הרב השלישי של חסידות חב"ד  הרב מנחם מנדל שניאורסון ( 1789-1866)  המכונה ""הצמח צדק" .

תמונה זאת  שהופיעה לראשונה כהדפס ב-1886   עשרים שנה לאחר מות הרב "הצמח צדק" ושנתיים קודם לתמונת הרב הזקן טוענים בחוגי חב"ד שצייר אותה צייר גוי ואולי היא בכלל מבוססת על צילום של הרב.

אנשי חב"ד  טענו וטוענים שהתמונה הייתה קיימת עוד לפני שנת 1886 כתמונה בבתיהם של רבני חב"ד .אבל אין לזה בדל של הוכחה. למיטב ידיעתנו איש לא שמע עליה לפני שנת 1886.

עם זאת יש להניח שתמונה זאת הייתה אותנטית למדי מאחר שהרב נפטר רק עשרים שנה קודם לכן והיו רבים מאוד שזכרו בדיוק איך נראה.

לדעת המחקר זוהי תמונה מוקדמת יותר שצייר בוריס שץ   אולי כהכנה לתמונה של "הרב הזקן".

הגירסה המקורית המוקדמת ביותר הידועה של ציור  הרב מנחם מנדל שניאורסון "הצמח צדק" מ-1888,ככל הנראה מעשה ידי בוריס שץ.או  מעשה ידי זוגתו יבגניה ז'ירמונסקי הידועה גם כ"ג'ניה שץ". 

גירסאות מאוחרות של תמונת ה"צמח צדק".

עוד על תמונת "צמח צדק" קראו כאן :

"תמונתו של צמח צדק "

עם זאת ייתכן שהצייר של התמונה או של שתי התמונות של הרב הזקן ושל  נכדו הצמח צדק לא היה שץ אלא ציירת שהפכה לימים לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי הידועה לימים כז'ניה שץ.

 

בוריס שץ ואישתו יבגניה .הזייפנים של תמונת זלמן שניאור מלאדי? 

סביב התמונה שהוא או זוגתו ציירו  יצר שץ מעשיה מפורטת ומורכבת על "גילוי "התמונה " בבית של אציל פולני וזייף חתימה של הצייר  הרוסי הלא כל כך  ידוע  גלובצ'בסקי.

משום כך יש להגדיר את היצירה כזיוף מאחר שנוצרה בכוונה  להטעות.

אם אכן לא לא הייתה שום תמונה מקורית של גלובצ'בסקי נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא בצייר היחסית לא ידוע הזה כצייר המקורי של הרב שאותו הוא כביכול מעתיק?

יכול להיות  ששץ בחר בגלובצ'בסקי דווקא משום שהיה צייר לא ידוע יחסית של התקופה שאפשר היה לייחס לו תמונה מאין זאת מבלי שהדבר יעורר עניין רב מידי בחוגי חוקרי האמנות ברוסיה שכמובן יכלו לבצע חקירות מפורטות בעניין ולברר אם אכן יש דברים בגו' או שלא.

 

עטיפת מגזין חבדניקי להיסטוריה של חב"ד  שבו פורסם מאמר מפורט ואובייקטיבי עד להדהים על תולדות הדיוקן.

 

לימים וליתר דיוק 40 שנה לאחר הפרשה בשנת 1927  התוודה בוריס שץ בפני עוזרו בבית הספר בצלאל מרדכי נרקיס על העניין ונרקיס פירסם על כך רשימה  ביחד עם אברהם שרון אספן מפורסם של דיוקנאות לאחר פטירתו  של שץ  בעיתון "הארץ " בשנת 1938.

כפי שנראה בהמשך אני חושב ששץ שיקר לעוזריו משום שהקפיד לא להתייחס לתפקיד החשוב שהיה לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי  בציור הדיוקן והיציג אותו כמעשה ידיו לבדו.

הנושא מעורר  כיום תרעומת רבה בחסידות חב"ד בשל אמונתם של שני האדמורים האחרונים מחב"ד כולל הרב  מנחם מנדל שניאורסון "הרבי" האחרון המפורסם של  כלל חב"ד  שרבים כיום בחב"ד רואים את המשיח שעוד יבוא  בנאמנותה של התמונה למקור דהיינו למראה פניו האמיתי של זלמן שניאור מלאדי. אך עיון בדבריו המדויקים של הרב מנחם מנדל שניאורסון מראים שבניגוד לחותנו הרב הקודם של חב"ד הרי"ץ יוסף יצחק שניאורסון ( שיש מקום לחשד שהפיץ מסמכים מזוייפים שונים בנושא  וראו את קטעי היומן שלו שפורסמו בכתב העת "החבדניקי "ה"תמים " בנספח)  הוא לא היה משוכנע באמיתות המוחלטת של תמונה זאת  ורמז על כך.

וראו דיון מפורט על כך כאן 

 

 

ציור מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק, מצאצאי הרב.ושם  מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים".

 

חסידי חב"ד ידעו ויודעים היטב  על   מקורו האמיתי של הציור אולם מסיבות פנימיות שונות החליטו   ברובם לקבלו כ"אותנטי "  ובמרבית פרסומיהם הם מסתירים את העובדה שהמדובר בזיוף של בוריס שץ  או של אישתו.

התמונה מופצת כיום בכל העולם בכל מקום שאליו מגיעים חסידי חב"ד והיא מוכרת וידועה למליוני אנשים ויותר.יש להניח שחסידי חב"ד ישלמו מיליוני דולארים עבור הציור המקורי של הרב מאת הצייר הרוסי אם זה יתגלה אי פעם .

דיוקן האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. עבודת מיקרוגרפיה בדפוס ליטוגרפי,

מורכבת מאותיות ספר ה'תניא' פרקים א-כט מעשה ידי האמן נתנאל חזן. וושינגטון, 1924.על פי הדיוקן הידוע .

וראו על כך את המחקר כאן 

ראו מאמר של היסטוריון תנועת חבד יהושוע מונדשיין על ההיסטוריה של הזיוף.

על סמך התמונה של בוריס שץ   יצרו הרוסים בובות שעווה של הרב הזקן שאותן שיכנו בתא הכלא המפורסם שלו לצרכי משיכת תיירים.

 

בובת שעווה שנוצרה בידי הרוסים  על פי התמונה של זלמן שניאור מלאדי   מאת בוריס שץ  והניחו אותה בתא הכלא שלו בפטרבורג לצרכי תיירות.צילום ברלה שיינר.לקוח מחב"ד און ליין "

 

עם זאת ב-2009 כאשר צץ ציור ""עתיק " "חדש" שהבעלים שלו סיפרה שאביה סיפר לה שהמדובר בציור האותנטי של הרב הזקן .ביצעו חסידי חב"ד  הזהירים מאוד כעת חקירה מפורטת ובין השאר בדקו את גיל הנייר שעליו הודפס הציור. התוצאות היו זהות לגבי מה שהם יודעים גם לגבי הציור המפורסם על הרב הזקן.

המדובר בתמונה מאוחרת שנוצרה רק לאחר מות הרב הזקן.

ראו מאמר בבלוג על כך כאן 

ראו דיון על התמונה  "העתיקה החדשה " של הרב הזקן האותנטיות שלה בפורום חב"ד כאן.

תמונה לכאורה קדומה של הרב הזקן שניאור זלמן מלאדי .לקוח מאתר חב"ד

מסקנות

לא מו הנמנע שבוריס שץ או  יבגניה ז'רמונסקי   שהיא זאת שמופיעה כמי ש"העתיקה" את הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי התבססו על דיוקן שמצאו של הרב. אבל אם כך נשאלת השאלה לאין הוא נעלם.למרות חיפושים רבים באוספים בפולין וברוסיה דיוקן זה לא נמצא.

אם ימצא דיוקן אמיתי של רב יהודי שצוייר בידי גלובצ'בסקי  או רישום הכנה שלו הוא יהיה שווה מאות מליוני דולארים בגלל החשיבות העצומה שיש לדיוקן עבור חסידי חב"ד.

 

יותר סביר לדעתי שהדיוקן צוייר בידי  אמן   עשרות שנים לאחר מות הרב הזקן  מדמיונו .

והצייר הוא  ציירת יבגניה ז'רמונסקי.

שמה של  "העלמה יבגניה ז'ירמונסקי"  מופיע במסמכים המצורפים למאמר זה בנספח  שאותם פירסמו חסידי חב"ד בכתב העת שלהם "התמים " כמי שביצעה את ה"העתקה".

התעודה המעידה  מעבר לכל ספק שיבגניה ז'רמונסקי לעתיד אישתו של בוריס שץ היא זאת שהכינה את הדיוקן המוכר לנו כיום כדיוקנו של הרב זלמן שניאור מלאדי.

כפי שהעיר היסטוריון חב"ד  יהושע מונדשיין :"כמה וכמה אנשי מקצוע הביעו את דעתם הנחרצת שאין לייחס את ציור התמונה לב' שץ עצמו, שמעולם לא הגיע לרמת ציור גבוהה כמו זו הניכרת מתמונת אדמו"ר הזקן, ובוודאי שלא היה מסוגל לזה בהיותו צעיר כבן עשרים שאך זה עתה החל לצעוד את צעדיו הראשונים בלימוד הציור."

אכן.הערך האמנותי  של התמונה הוא גדול יותר מזה של שאר ציוריו של ש"ץ שאינו גדול במיוחד. שהרי כוחו הגדול היה בפיסול ולא דווקא בציור. וזה מחזק  לכאורה את דעתו של מונדשיין את הטענה שהתמונה המקורית אכן צויירה בידי צייר רוסי ידוע בזמנו גלובצ'בסקי .

אבל כנגד טענה זאת אפשר לטעון שהתמונה צויירה לא בידי שץ אלא בידי יבגניה ז'רמונסקי שהייתה ציירת מוכשרת בפני עצמה ותמונותיה הוצגו במוזיאונים בבולגריה. וזה מסביר את  התמיהה על ההבדל בערך האמנותי בין דיוקן  הרב הזקן ובין   שאר ציוריו של שץ שהוא ללא ספק עולה עליהם לעין שיעור.

בוריס שץ יש להניח ,היה זה שהיציע לזוגתו לצייר את הציור והיא זאת שביצעה אותו הלכה למעשה.

במאמרו כפי שתוכלו לקרוא למטה הוא מזהיר מפני  נסיונות זיוף של אמנים יהודיים שונים את דיוקנותיהם של יהודים לאורך הדורות.

נראה שזיופים כאלו היו  דבר שהוא חשב לעשות בעצמו. ןעשה אותו.

 

לימים שץ העדיף להסתיר ולהשכיח את העניין הזה מאחר שאישתו הראשונה ג'ניה שץ  נטשה אותו  ביחד עם בתם בעבור אדם אחר, אמן בולגרי  שהפך לימים לגדול פסלי בולגריה.ולכן כשהתוודה בפני עוזרו נרקיס על הזיוף הסתיר את חלקה של אישתו לשעבר בעניין ואת העובדה שהיא ולא הוא הייתה הציירת,בגלל הטינה העמוקה שרחש כלפיה.

עוד טענה של יהושע מונדשין  במאמרו  המקיף על התמונה כנגד ייחוס התמונה  לשץ וז'רמונסקי היא ש"מהרה"ח ר' חיים ליברמן ע"ה שמעתי, שהתלוצץ על הרעיון המוזר שתמונה זו צויירה על-פי קלסתר פניו של המו"ל ר' שמריה שניאורסאהן, ותמה: כיצד זה יכול היה ר' שמריה להפיץ תמונה שכל אחד יכול היה להבחין שהיא נעשתה בדמותו ובצלמו שלו עצמו?…

התשובה היא שלשמריה שניאורסון לא הייתה שום בעיה להפיץ תמונה של הרב הזקן שהוא כפילו שהרי כל מה שהיה לו לטעון אם מישהו היה שואל  זה שהרב הזקן נראה כמוהו עצמו.

נכון לעכשיו ,אלא עם כן יתגלה יום אחד הדיוקן "האמיתי " של הרב הזקן ששימש כמקור ההשראה לשץ ולד'רמונסקי נראה שיבגניה ז'רמונסקי  היא האמנית שמאחורי הדיוקן המפורסם של מייסד חב"ד שאמנם הוא זיוף מתוחכם שכן הוצג כ"דיוקן אמיתי "  ולא היה שום דבר כזה.

אבל עדיין …המדובר ביצירת מופת אמנותית בתחום דיוקנאות הרבנים ומשום כך זכה לפירסום רב כל כך בחוגי חב"ד ובעולם כולו.ואם אכן יבגניה ז'ירנובסקי -שץ  היא הציירת האמיתית שלו אז אפשר לטעון שזהו הדיוקן המפורסם ביותר שנוצר "אי פעם " בידי אישה.

 

יבגניה ז'ירונובסקי -שץ הציירת  האמיתית של דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי ? 

ביבליוגרפיה

Shaul Shimon Deutsch, “The Story behind the Portrait of Reb Schneur Zalman of Liadi,” Chasidic Historical  Review 1 (December 1995): 1–13.

Maya Balakirsky Katz.

The visual culture of Chabad    ambridge ; New York : Cambridge University Press, 2011.       

Between hagiography and historiography: Chabad, scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady

Wojciech Tworek

 

East European Jewish Affairs 

Volume 47, 2017 – Issue 1

 

 

Pages 3-27 | Published online: 15 Jun 2017

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13501674.2017.1306405?scroll=top&needAccess=true&journalCode=feej20

נספחים :

המאמר המקורי של בוריס שץ  בשבו הוא מספר כיצד נתקל בתמונה מובא בשלמותו .עם הקוראים הסליחה על הדפוס הזעיר.

 

להלן גירסת חסידי חב"ד לגבי מקור התמונה כפי שפורסמה בכתב העת שלהם "תמים"גליון 8 משנת 1939   והוא בעצם התשובה המפורטת למאמר מלמעלה של נרקיס שפורסם ב,הארץ "  ומובאים כאן מסמכים שאין להניח שהם זיופים.

או מי שזייף ( בוריס שץ? ) היה זייפן מתוחכם באופן יחסי .

והנה המאמר שממנו הישמטתי עמוד אחד שכתוב בחבדניקית קשה במיוחד ולא נראה שיש לו קשר לתמונה.

 

דפי מסמכים ברוסית על התמונה וציירה מ"התמים" בתרגום חלקי לעברית ולאנגלית. 

 

 

 

 

קראו עוד על התמונה המזוייפת או האמיתית של הרב  זלמן שניאור מלאדי

תמונת האדמו"ר הזקן בחב"דפדיה 

מחקר בחבדפדיה על תמונת הרב הזקן 

ההיסטוריון החבדניקי יהושוע מונדשיין על התמונה

תמונות נשיאי חב"ד 

ביבליוגרפיה

שמואל קראוס "גילגוליה של תמונה "בית משיח"  מספר 67 דצמבר 1995 ,ע' 21-29

Shaul Shimon Deutsch "THE STORY BEHIND THE PORTRAIT OF REB SCHNEUR ZALMAN OF LIADI :"the Chasidic Historical review vol 1 no 1 december 1995

part 2 THE CHASIDIC HISTORICAL REVIEW no 2  FEBRUASRY 1996

 

Maya Balakirsky Katz, The Visual Culture of Chabad,

Cambridge University Press, 2010. עמ' 43–46. 

 Wojciech Tworek (2017) Between hagiography and historiography: Chabad,scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady, East EuropeanJewish Affairs, 47:1, 3-27, DOI: 10.

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: