מבחר שירים של נעה שחם ועמית בן עמי-מאת חגית בת אליעזר

ידידתי המשוררת המבקרת והמתרגמת חגית בת אליעזר היא עורכת השירה והתרגומים של מגזין התרבות בעריכתי "יקום תרבות " ..

אז הנה כאן עוד אחד מהמאמרים המעולים של חגית   שבאופן קבוע מופיעים ב"יקום תרבות " על הקולות והכוחות החדשים של השירה העברית הצעירה שחגית היא כיום אחד הגלאים  והמסמנים הגדולים שלהם.

והפעם שני משוררים צעירים ומעולים במיוחד נעה  שחם ועמית בן עמי .

 

המבחר של נעה שחם ועמית בן עמי

סוקרת חגית בת אליעזר

את נעה שחם ועמית בן עמי –משוררים  צעירים, בראשית שנות השלושים לחייהם, הכרתי בזכות המשוררת אלה נובק, ואירחתי אותם בסלון הספרותי  שאני מארגנת אחת לכמה שבועות בדיזנגוף סנטר  שבו נחשפים לציבור  לפעמים לראשונה מיטב הכוחות החדשים של הספרות העברית החדשה והמתחדשת.

המבחר של נעה שחם 

נעה שחם – היא יועצת לשון לחטיבת החדשות בתאגיד 'כאן', עורכת ומורה. בסוף 2018 יצא לאור ספר שיריה 'כֻּלָּנָה', בהוצאת 'מקום לשירה', בעריכת נועה שקרג'י וגלעד מאירי.

 

שירים אחדים של נעה שחם כתובים בלשון רבות, כמו 'אנחנו כולנה', הפותח את הספר. השיר כתוב בשורות רחבות, מלאות. הוא נותן בנדיבות 'אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְכָל הַפֶּרְסוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ', ושופע נשיות חיונית 'אֲנַחְנוּ צוֹבְעוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים'. הצבעוניות הזאת מתכתבת-מתעמתת עם גוני אפור של שירת דוד פוגל לו מוקדש השיר.

 

 

נעה שחם עוסקת בלשון – עורכת, מתקנת, מחזירה למוטב – את דברי אחרים.

זאת עבודה. אך ביצירה נעה שוברת תחביר, מפירה חוקים. היא כותבת בצורה יצרית על יצירתיות בשיר המובא כאן כתמונת פרסומו במדור 'שיר ביום' בעריכת אלעד זרט בעיתון ידיעות אחרונות

 

בתחילת השיר גוף ראשון יחיד צועק את האות י' המתריסה, עד שנרגע קמעה וחוזר לתלם של אותיות אית"ן.

 

השיר על הטבע מתגלה כשיר הזדהות נשית. גוף ראשון רבים – 'נהיה' – מתפצל ל"כל אחת מאתנו', והטבע הופך להיות אנושי.

 

 

בשיר טבע אורבני נעה מתבוננת בציפור צוצלת, השוכנת "בֵּינוֹת אֲרוֹנוֹת חַשְׁמַל". השורות החוזרות בשיר, דוגמת "שָׁבוּעוֹת אַתְּ דּוֹגֶרֶת", "הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת אִתָּךְ" ממחישות את שגרת חייה המחזורית של הציפור.

 

מתחילת השיר, לעומת מצבה הקיומי של הציפור, הכותבת נמצאת במצוקה של ממש: "כְּנָפִי שְׁבוּרָה", "הַחוּט שֶׁל הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ מְחֻוָּט". לעומת זאת סוף השיר מבשר על מות הציפור, וניתן להבין, שהכותבת מחלימה.

 

אכן נעה עוברת "ניתוח הפרק" מתוך "שירי יד שמאל"- השער (הפרק) השלישי והאחרון של הספר 'כֻּלָּנָה'

 

 

 

השיר האישי החושפני מוגש נקודת ראות של הזולת. לשמאל יש גוון של נחיתות לעומת ימין, אך במקרה של נעה שבירת כתף ימין הניבה חטיבת שירים בעלי פואטיקה מיוחדת ויחודית שמשאירה בפה טעם של עוד וסקרנות מה עוד המשוררת הזאת הולכת ליצור.

 

 המבחר של עמית בן עמי 

עמית בן עמי – עוסק בחינוך ובהוראה, עובד על ספר שירה ראשון בעריכת ערן הדס, שעתיד לצאת לאור בהוצאת 'ברחש', עורך יחד עם אלה נובק את 'ערבילית'– כתב עת אוונגרדי המשלב טקסטים ודימויים חזותיים.

עמית בן עמי מיטיב לכתוב על חפצים. יש לו יחס אישי לפריכיות אורז שלא חדלות להגיע: הוא אוהב אותן.

 

 

משיר על מזון כחפץ אל שיר על איבר בגוף, שהוא דומם כשלעמו, אך בהחלט קשור לאדם החי- שיר 'הפה'

 

יפה ההקשר לספר 'חקירות פילוסופיות' של לודוויג ויטגנשטיין אשר דן בהרחבה בפילוסופיה של השפה. העברית עושה חסד עם המילה "שפה" ומטעינה אותה בשלל משמעויות מוחשיות ומופשטות, בהן עמית משתמש בשיר המשולש הזה, בו נלעסות 'החקירות'.

מהפילוסופיה למוח ההוגה וביחוד למבנהו הפיזי. השפה מאפשרת, ועמית משתעשע בחדווה, בצירופים 'כְּפוּלוֹת קְפָלִים', 'קְלִפַּת קְפָלִים', ועוד, ועוד. השיר 'מונדו-מיינד' מובא כאן כתמונת פרסומו בגיליון 11 החדש של כתב העת 'הבה להבא' בעריכת עודד כרמלי.

 

 

הדומם והחי חולמים בשרשרת. עמית בן עמי נהנה להיות דוברם הנאמן:

 

 

והנה היא הערבילית העֲגֻלּית, שהעניקה את שמה לכתב העת. היא רוחפת וחגה נון סטופ, ללא נון סופית.

 

 

 

לצד כתיבתם הייחודית של שני המשוררים – האינטואיטיבית של נעה שחם, והשכלתנית יותר של עמית בן עמי, ניתן להבחין בקווי דמיון: אמירתם רמה ובוטחת, רגישותם לשפה מניבה חידושים רעננים.הם כל אחד מהם בדרכו שלו הייחודית מסמן משהו חדש ,משהו שלא היה כמוהו ,ושעדיין נמצא לכאורה מתחת לפני השטח אבל הוא שם והוא בדרך לפרוץ .וכשהוא יצא הקרקע תזדעזע והארץ תרעש.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מרץ 3, 2019 בשעה 6:10 pm

    ניתוח מעניין. ובוודאי מרענן מאוד ודינמי על שני כותבים שהם עם שפה מיוחדת ומקורית משלהם.

  • משה פלאם  ביום מרץ 6, 2019 בשעה 6:17 am

    שלום חגית!!! כאן משה פלאם…

  • ארלט  ביום מרץ 8, 2019 בשעה 11:47 am

    "כנפי שבורה אני כותבת שירים"; פעם הכל היה אני… חושב מוח מגודל ומקומט… חושב מעבר לגבול השומר אותו חי". התחברתי רגשית לשירים, 'צוצלת' ו'מונדו-מיינד'. טוב להיחשף מדי פעם לכותבים צעירים ולעולמם השירי המיוחד. תוודה לך, חגית, מאחלת בהצלחה לנעה ועמית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: