פלישת חוטפי הגופות:הספר והסרטים

 

רשימה זאת היא מעין חלק ב' לרשימה קודמת בבלוג זה על הספר של רוברט הינליין "פלישה לכדור הארץ  " -השליטים " והסרט הקולנועי המבוסס עליו.

וכאן אני עוסק בספר וסרטים שמזכירים מאוד את הספר של והסרט על פי הינליין .אבל גם שונים מאוד. 

בשנות החמישים היה מקובל מאוד בארה"ב ז'אנר  של ספרי וסרטי מדע בדיוני ואימה שתיארו פלישה של יצורים חייזריים מעולם אחר.

שני ספרים התפרסמו באופן מיוחד  בז'אנר זה ז'אנר "השליטים " ( ידוע בעברית גם "כפלישה לכדור הארץ"  של רוברט הינליין "( 1951) "ופלישת חוטפי הגופות " (1954) של ג'ק פיני.

שניהם תיארו סיטואציה דומה : חייזרים הפולשים בהיחבא לכדור הארץ ומשתלטים על בני אדם שהופכים לעבדיהם וללא אנושיים בהתנהגותם. אך שניהם שונים באופן קוטבי   פלישת חוטפי הגופות – בסרט זה , משתלטים על האנשים הפשוטים  והסרט מוצג מנקודת המבט שלהם לעומת  הסרט "השליטים"  שבו משתלטים על הפוליטיקאים הבכירים והוא מוצג לחלוטין מנקודת המבט של האנשים שנמצאים בראש המאבק בפלישה ולא מנקודת המבט של "האיש שברחוב " שאינו יודע דבר.

"השליטים " שפורסם בשנות החמישים זכה לגירסה קולנועית בשנות התשעים.בסרט "השליטים " על פי ספרו  של הינליין מ-1994  הפרנויה היא בכל מקום .וכל אחד יכול להיהפך לחייזר ונהפך לחייזר. אבל יש שביב של תקווה :למרות הכל הממשל יכול להשתלט איך שהוא על המצב לזמן מה. אבל שוב אין את האופטימיות  של שנות החמישים שלמרות הכל  בכל מאבק ידו של האדם האמריקני  לפחות תהיה על העליונה.

 הספר "פלישת חוטפי הגופות " גם הוא משנות החמישים זכה ללא פחות מארבעה  גרסאות קולנועיות: הראשונה והידועה שבהם  של הבמאי דון סיגל היא מ-1956 ועוד אחת ידועה של הבמאי פיליפ קאופמן מ-1978. שבהן נעסוק כאן.

בסרט "פלישת חוטפי הגופות " משנות השבעים  האוייב אינו מבטא אידיאולוגיה זרה .הוא מבטא צורת חשיבה שונה :התמקדות מוחלטת ב"אני" והוא מנצח בכל מקום ויכבוש את כדור הארץ כולו עם צורת החשיבה הזאת .כפי שאכן החל לקרות בעולם עם הגלובליזציה שבאופן אירוני הפיצה את צורת החיים האמריקנית.

הסרטים האלו משתמשים באלמנטים של הפרנויה כדי ליצור מותחנים שבהם האדם נרדף בכל מקום ובכל מצב בידי מי שנראים כחבריו הקרובים ביותר אך הם למעשה חייזרים חסרי נשמה.הוא עצמו עלול להתגלות כחייזר חסר נשמה ובכך כמדומה יש אלמנטים שהם שייכים לז'אנר המותחן לא פחות מז'אנר המדע הבדיוני. 

היום כמדומה גם שביב התקווה שהיה בשנות  התשעים נעלם. ….

כאן אדון בספר  האולטרה פארנואידי "חוטפי הגופות " ושני סרטים אולטרה פאראנואידים  שנעשו על פיו ואנסה להבין מה הם מלמדים אותנו על הזמנים המשתנים ועל הפרנויות השונות מאוד שלהם.

המחבר 

ג'ק פיני מחבר "חוטפי הגופות " 

הסופר ג'ק פיני חיבר ב-1954  כנראה בהשראת ה"שליטים " של רוברט  הינליין את הספר " חוטפי הגופות",שפורסם תחילה בהמשכים בכתב עת  סיפור זה היה יוצא דופן ביצירתו של פיני שרוב סיפורי המדע הבדיוני שלו עסקו במסע בזמן לעבר נוסטלגי כלשהוא.

לעברית תורגם סיפור קצר של ג'ק פיני בשם "הקומה השלישית " בגיליון פנטסיה 2000 מספר 4 ב-1979.שמתאר מסע בזמן ,סיפור קצר זה הוא קלאסי ונלמד בבתי הספר בארה"ב.

משום מה הספר "פלישת חוטפי הגופות " לא תורגם למרות שהוא קלאסיקה. לעברית תורגם רק ספר אחד של ג'ק פיני  ידוע הרבה פחות    הבריחה הגורלית / The House of Numbers (1957 בתרגום קלמן קצנלסון   תל-אביב :   מ' מזרחי 1960. ספר מתח מרתק מאוד על  אח המסייע לאחיו לברוח  מהכלא.

ספר זה הוסרט עוד בשנת פרסומו לסרט בכיכובו של ג'ק פאלאנס ( שהתפרסם כבר בגילומו את הבלש הפרטי מילו מרץ'

ספר זה פורסם במקור שלוש שנים לאחר  "פלישת חוטפי הגופות " וזכה מיידית לגירסה קולנועית.הוא נשכח כיום אבל מזכיר את הסדרה העכשווית "נמלטים" על אח שמסייע לאחיו להימלט מבית כלא שמור במיוחד ואולי שימש כמקור השראה לסדרה זאת. .

 

כרזת הסרט שנעשה על פיו של ספר של ג'ק פיני והוא אולי מקור השראה לסדרת הטלוויזיה "הנימלטים" על שני אחים שנמלטים מבית כלא שמור היטב. 

חוטפי הגופות " הספר 

 

העלילה של ספרו של פיני היא לכאורה מקבילה לזאת של הינליין  אבל באמת היא שונה מאוד : בספרו של פיני ובסרטים המבוססים עליו הגיבורים הם אנשים פשוטים שאין להם קשר לדרגים הבכירים של הממשל ואינם יכולים לפעילו ולצוות עליו כמו בספרו של הינליין. הם מגלים רק בהדרגה ובהפתעה את מה שקורה ואינם יכולים להיות בטוחים כי פקידי הממשל שהם בקשר עימם אינם נשלטים בידי החייזרים.

בספר תואר עיירה  בקליפורניה בשם סנטה מירה שעליה משתלטים זרעים  חייזריים דמויי צמחים  שהיגיעו לכדור הארץ מהחלל החיצון שם הם נודדים מכוכב לכוכב.הזרעים מחליפים אנשים ישנים עם העתקים מדוייקים שלהם שגודלים בזמן שהקרבנות האנושיים הופכים לאבק.  מתברר שההעתקים יכולים לחיות רק חמש שנים ואינם יכולים להתרבות מינית.לכן הם יהפכו את כדור הארץ לעולם מת ואז יעברו לעולם הבא. מבחינתם הם עושים רק מה שבני האדם עושים משתמשים במשאבים משמידים אוכלוסיות ילידות ומשמידים מערכות אקולוגיות בשם השרידה.

הסיום הוא אופטימי.הגיבור מיילס יוצא נגד הזרעים ומצית אותם באש.חלקם מושמדים והשרידים מבוהלים ומחליטים שכוכב הלכת הזה מסוכן מידי,הם  מחליטים לעזוב לאחר שהחליטו שאינם יכולים להתמודד עם סוג ההתנגדות שהם מוצאים בגיבורים. הזרעים חוזרים לחלל בחיפוש אחרי עולם אחר.וכמה מהם פשוט נכנעים האינדיבידואל האמריקני מנצח כנגד כל הסיכויים. מיילס נישא לאהובתו בקי בסוף הסיפור האופטימי.

לדבריו  של  הסופר פיני היה זה רק סיפור שנועד לרתק ולמתוח ולא היו לו משמעויות פוליטיות מעבר לזה.

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

לא כך בסרטים.

הספר הוסרט לא פחות מחמש  פעמים ב1956 ב-1978 בידי פיליפ קאופמן ב -1993 וב-2007  -2019 .

כאן נעסוק בשתי הגירסאות  הקולנועיות הראשונות מ-1956 ומ-1978:

 

הסרט המפורסם שנעשה בידי דון סיגל ותסריטו נכתב בידי דניאל מאיוארינג .

לדברי הסופר פיני  הסרט המקורי עקב בדקדקנות אחרי עלילת הספר להוציא את הסוף שהיה שונה ומטופש בעיניו 

כיום לעומת זאת הסרט נחשב כיום כאחד מגדולי סרטי המדע הבדיוני של שנות החמישים.

הסרט נפתח בפרולוג שבו השלטונות מתחקרים אדם מוזר שטוען שמתקיימת פלישה מהחלל.הוא מספר להם את סיפורו :קוין מקרתי מגלם את הרופא מילס שחוזר לביתו עיירה קטנה בקליפורניה מכנס רפואי  ומגלה  שרבים מאנשי העיירה  המוכרים לו היטב השתנו בצורה מוזרה ומתנהגים בצורה מוזרה עוד יותר. גם ארוסתו היפה בקי מרגישה שיש משהו מוזר בעיירה ,במיוחד לאחר שידיד משותף מוצא  זרע ענק בגינתו שכמוהו לא ראה מעולם.

כאשר הם פותחים את הזרע הם מגלים בתוכו העתק של יצור דמוי אדם והיצור נראה כהעתק של  אדם מוכר להם. מתברר שהזרעים מלאים בחייזרים שמעתיקים בני אדם בשנתם  וגורמים למותם ומשתלטים על כל האיזור. מסתבר שאיך שהוא האישיות והזכרונות של הקרבנות מועברים להעתקים אבל יש הבדל קטן בהעתקים מבני האדם הם חסרי כל רגשות.

מיילס וארוסתו מוצאים שכל העיריה שועתקה בידי הזרעים והם נרדפים על ידיהם באחד הקטעים המשמעותיים ביותר של הסרט  אחד החייזרים העתק של פסיכיאטר מסביר להם למה כדאי להיות איש זרע:

"אין שום כאב .פתאום כאשר אתה ישן ,הם משלבים את זכרונותיך ואת תודעתך ואתה קם מחדש טוב יותר ".

קטע מצמרר מאין כמוהו. ואני זוכר היטב את האימה שחשתי בקטע זה כאשר צפיתי בסרט לראשונה כילד. בטלוויזיה הישראלית. 

מילס ובקי  שהם האנשים היחידים בעיירה שלא הפכו לחייזרים בורחים מהעיירה.

בדרך בקי נרדמת וכאשר היא מתעוררת בקטע המצמרר ביותר בסרט כולו מתברר שאיך שהוא היא הפכה לאשת זרע (איך? זה לא ברור )  וקוראת לרודפיו של מיילס ללכוד אותו אך הוא מצליח להימלט.

בסיום  הסרט מילס הפרנואיד רץ בכביש וצועק על הנהגים "אתם הבאים בתור".

אך הוא נתפס בידי הרשויות  שמגלות את הזרעים ושמבינות  כעת את האיום החייזרי ויוצאות להיאבק כנגדו בסיום הינלינאי מובהק. 

 

  •  
  • על הסרט יש פרשנויות שונות. למה התכוון הבמאי דון סיגל בסרט זה? על כך ישנם דיעות סותרות שכן סיגל במכוון השאיר את כוונותיו לא ברורות הוא הוצג כאלגוריה על ציד המכשפות בידי הסנטור מקרתי שבתקופה שבה נעשה הסרט האשים אנשים שונים בהוליווד כבעלי נטיות קומוניסטיות והם פוטרו מעבודתם.
  • ולכך יש מקבילות הסרט כאשר  איש האחד נרדף בידי הרוב בעלי הדעות השונות ממנו דעה שנייה סבירה יותר שהיא שבאנשי הזרע יש לראות דווקא כאנשי "גיס חמישי "קומוניסטיים החודרים לארה"ב שמהם הזהיר  הסנטור מקרתי והסרט דווקא משקף את עמדותיו לגבי האיום ש"הזרים " מהווים לערכי העיירה הקטנה של ארה"ב.[
  • אבל סיגל עצמו טען שהייתה זאת דווקא אליגוריה על הסכנה האדומה ,כפי שללא  ספק היה "השליטים ". מבחינתו היה זה סרט על הגיס החמישי הקומוניסטי המאיים על אמריקה הקומוניסטים  שבאים להביא לנו חיים "טובים יותר " כביכול ושנראים ומתנהגים  בדיוק כמונו  ומבחינה זאת הוא בהחלט תמך במקרתי ובניקסון.
  •  
  • השקפה זאת בכל אופן שהיא גם ההשקפה של הינליין לא הייתה  ההשקפה של פיני שרק רצה לספר סיפור טוב ומרתק.
  • ·         . בבירור אפשר לראות בסרט אידיאולוגיות סותרות,אבל לא לחלוטין.המסר הוא שיש אנשים מסביב שנראים אמריקנים טובים אבל אינם אמריקנים טובים .הם פולשים מבחוץ.וזהו המסר  הפרנואידי של הסנטור מקרתי בשנות החמישים.והסרט נראה לי כמשקף את עמדותיו.עם זאת כדאי לשים לב למסר התוקף את חוסר "הרגשנות" ומעלה על נס את הפגנת הרגשות. 
  • סיגל סיפר בראיון [6]שפלישת חוטפי הגופות הוא סרטו החביב עליו ביותר.עם כי הוא לא מחשיב אותו דווקא בסרטו הטוב ביותר. הוא סיפר שהוא רצה שהסרט יסתיים עם סוף פסימי שבו מילס הפסיכולוג רץ  בכביש וצועק אל הנהגים שחושבים שהוא מטורף  "אתם הבאים בתור !". אבל הסטודיו כפה עליו אפילוג שמראה שהרשויות מבינים לבסוף את הבעיה ויוצאות לעצור אותה. דהיינו סוף אופטימי ( אם כי פחות אופטימי מזה שבספרו המקורי של פיני )  המין האנושי והעם האמריקני יכולים להתגבר גם על החייזרים שבתוכם,אם גם בקושי רב. 
  • זהו לא המסר של הסרט הבא שהתבסס על ספרו של פיני. 
  • צפו בסרט המלא 
  •  
  •  הגרסה השנייה
  • המקדימון לגרסת 1978 
  • ב1978  יצר  הבמאי פיליפ קאופמן  עם התסריטאי ד.ו.ריכטר גרסה חדשה לקלאסיקה משנות החמישים.
  • Kמעשה הוא רק לקח את הרעיון הבסיסי והעביר אתו מעייר הקטנה לעיר הגדולה סאן פרנציסקו וניתן אף לראות בו המשך ישיר של הסרט המקורי ולא גירסה חדשה מאחר שהעלילה היא למעשה שונה לגמרי.ניתן לראות בסרטי זה תיאור של מה שקרה אחרי שהחייזרים פרצו מהעיירה הקטנה בסרט הקודם אל העיר הגדולה הסמוכה. אבל אין בו את ההשוואה הפשטנית למדי של הסרט הקודם בין האנשים הרגשניים האמיתיים והחייזרים חסרי הרגשות. במקום זה יש רעיון מתוחכם יותר שהסביבה העירונית הופכת לבלתי אפשרית את האפשרות להבדיל בין בני אדם וחייזרים.
  •  
  • דונאלד סטרלנד ( הזכור לנו כגיבור ב"השליטים" שאותו עשה  16 שנים לאחר סרט זה  ) מופיע בתפקיד הראשי של מפקח בריאות  בסאן פרנציסקו ( אנחנו רואים אותו בפעם הראשונה בודק  צואת חולדות במטבח במסעדה ). כאשר העוזרת שלו ( ברוק אדמס ) מספרת לו שהחבר שלה ( ג'ף גולדבלום )*  איננו מה שהיה , הוא הפך למנוכר לה לחלוטין הוא שקוע לחלוטין בשמיעת מוזיקה  ובצפייה טלווזיה ואינו רוצה יותר לעסוק בסקס.דהיינו הוא אינו אנושי יותר. הוא לא לוקח זאת ברצינות.הוא מגיע למסיבה שאותה מארח פסיכולוג ידוע ( לאונרד נימוי שהתפרסם בתפקיד חייזר ב"מסע בין כוכבים" וכך הוא מתאים מאוד לגלם את תפקיד האיש שהשתלטו עליו חייזרים בסרט זה)

    ממש במקביל ל"פלישת חוטפי הגופות "הבמאי קאופמן היה אמור לביים גירסה קולנועית של "מסע בין כוכבים " בכיכובו של נימוי אך הפרויקט לא יצא לפועל בבימויו אם כי גרסה קולנועית כזאת עם במאי  אחר אך בכיכוב נימוי הוסרטה לבסוף ב-1979

     

    הוא שומע עוד סיפורים על אנשים שמתנהגים בצורה מוזרה הפסיכולוג   דוחה סיפורים אלו כאגדות עירוניות שנוצרו בידי הלחץ של החיים בעיר. אבל מסתבר שיותר ויותר אנשים בעיר מתנהגים בצורה מוזרה. אחת הדמויות מסבירה זאת כך "זה כמו החייזרים שבאו לפני מליוני שנים הזדווגו עם הקופים ויצרו את בני האדם ".
  •  
  • הגיבור בנל משתכנע רק כאשר הוא רואה זרע שלם העתק של אדם גודל בחדר חממה. אז זה כבר מאוחר מידי להזעיק את הרשויות מאחר שמתברר שבשלב זה החיזרים כבר השתלטו פחות או יותר על סאן פרנציסקו .
  •  
  • מכאן  ואילך  זאת רק בריחה לצורך שרידה.דון סיגל הבמאי של הגירסה הקודמת מופיע בקמאו כנהג מונית שלוקח את פנל עוזרתו לנמל התעופה בעת בריחתם. קוין מקרתי כוכב הגירסה הקודמת מופיע גם הוא ושוב הוא צועק "הם באים " הם באים " אתם הבאים בתור ! "כפי שעשה בסוף הסרט המקורי הוא נדרס בידי סיגל נהג המונית.אחד אחרי השני אנשי המעגל הקרוב של בנל נופלים בידי החייזרים  אחת מהן מתפוררת כשהיא בזרועותיו של פנל ,והוא נשאר לבדו.קאופמן יכול להראות באמצעות פעלולים משופרים של שנות השבעים את מה שסיגל לא יכול להראות בשנות החמישים של אנשי זרעים שנוצרו רק בחלקם יוצאים מתוך הזרעים ,ויש גם קטעים של אנשי זרעים מושמדים. בנל עצמו הולך לישון כשסביבו זרע צומח בנל מתעורר בזמן ומצליח להרוס את הזרע אך אינו מצליח להביא את עצמו להשמיד את העותק שלו שצומח בו . .הסיום הוא קודר:בנל מצליח להרוס חממה שבה צומחים הזרעים ,.ואז מגיעים אליו אנשים אחרים שלא נפגעו שחושבים שהוא בסדר. אך מסתבר שהוא אינו בסדר.
  • בתמונה הסופית בנל משמיע את הקריאה המוזרה שאותה משמיעים החייזרים כדי להזהיר מפני בני אדם שבקרבם.הסיום הוא  מקביל עם כך כמעט במדוייק לסיום של השליטים שגם בו כזכור הגיבור הטוב   מנהיג ההתנגדות האנושית שגם אותו גילם דונאלד סטרלנד "נחטף " בידי החייזרים והפך לאחד מהם.בסיום אנו רואים זרעים מועברים לערים רחוקות ולמדינות אחרות בעולם.העולם כולו עומד להיהפך לביתם של החייזרים.בניגוד לסיום האופטימי היחסית של הסרט המקורי כאן הסיום הוא פסימי לחלוטין ללא אפשרות של אופטימיות  הזרעים הם המנצחים והם יכבשו את העולם.
  • מעניינת הצורה שבה מוצגים החיזרים כמי שמתמקדים רק בעצמם ולא באחרים וזה מזכיר מאוד את האנשים כיום המסתובבים עם הסמרטפון .על פי ההיגיון של הסרט הם כולם נישלטים בידי הזרעים.
  • בבירור עם כך יש הבדלים משמעותיים ביותר בין גירסת הספר והסרט של שנות החמישים וגרסת הסרט של שנות ה שבעים.
  • גרסת הספר של שנות החמישים ,הא אופטימית בבסיסה :בני האדם יכולים להתגבר על הכל ,והם יתגברו גם על החייזרים המפחידים.
  • גרסת הסרט של דון סיגל היא אופטימית פחות :אין זה בטוח שבני האדם מסוגלים להתגבר על החייזרים אבל הרשויות בסיום הסרט יוצאות להתמודד עימם ואולי ינצחו ( ואולי לא ).הסיום הוא אמביבלנטי.החייזרים מוצגים כמעין קומוניסטים המבטיחים חיים טובים יותר לכל מי שמאזין להם.
  • בגרסת שנות השבעים שולט הפסימיזם .החייזרים אינם מביאים שום אידיאולוגיה,הם אינם מייצגים את הקומוניסטים,הם פשוט מייצגים את הדור החדש. .הם מרוכזים רק בעצמם ( כמו אנשי דור שנות השבעים )אבל ידם על העליונה בכל מקום ובכל מצב.והם  המנצחים בסיום הסרט ועומדים לכבוש את כדור הארץ.
  • והתזה הזאת של הסרט היא התזה שעומדת מאחורי טענות הקונספירציה שהן כה בולטות ברשת ומחוצה לה. 

קראו גם :

אל תסמוך  על אף אחד: הטפילים כבר כאן:בספר "השליטים" של רוברט הינליין

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

ג'ק פיני בויקיפדיה 

ניימן על  TIME AND AGAIN ספר מסע בזמן של ג'ק פיניי שלא תורגם 

החייזרים בקרוב אצלכם 

  • סונטאג סוזאן "שואה כלל עולמית כיצירה דמיונית " בתוך עולם בדים בעריכת הלגה קלר  עם עובד , 1965 ע' 330-346
  • Braucourt Guy "Interview with Don Siegel" image et son april 1970 pp 80-84
  • King, Stephen, Danse macabre /    London :   Hodder,   [2005?].
  • Knight, Peter, Conspiracy culture :   from the Kennedy assasination th the X-files /    London :   Routledge,   2000.Siegel, Don, 1912-    A Siegel film :   an autobiography /    London :   Faber and Faber,   1996, c1993.
   

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: