יוסף הגלילי-הלוחם קטוע היד :מאה שנה לקרב תל חי ולמותו של יוסף טרומפלדור

ציור מאת הנריק הכטקופף  ב"מקראות ישראל" שנות השישים

ב-1 במרץ 2020  הוא "י"א באדר"  יום תל חי" מלאו מאה שנה   לקרב תל חי ולמותו של יוסף טרומפלדור וחבריו בקרב על תל חי קרב שנחשב לאחד המכוננים בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל.

 

יוסף טרומפלדור הקצין היהודי הבכיר והידוע ביותר אי פעם בצבא הצאר מחזיק בחרב. 

יוסף טרומפלדור היה אולי האיש בעל הניסיון הצבאי הרב ביותר  בין יהודי ארץ ישראל  משירותו בצבא הצאר  כקצין בכיר אחד הקצינים היהודים המעטים מאוד בצבא הצאר וכנראה הידוע בכולם.

 

טרומפלדור התנדב לגדוד חיל הרגלים הסיבירי מס' 27 שיצא לפורט ארתור. עד מהרה פרצה מלחמת רוסיה־יפן. כבר בתחילת הקרבות התפרסם שמו של טרומפלדור כגיבור המצטיין בקור רוחו ובכוח עמידתו. עם נסיגת הכוחות הרוסיים למצודת פורט ארתור, זכה באות ההצטיינות – צלב גיאורגי הקדוש מדרגה 4 – ובדרגת סמל.

טרומפלדור התנדב ליחידת הקומנדו של הגדוד שעליה היו מוטלות המשימות המסוכנות ביותר והתקבל אליה. ביצע מעשי גבורה ואומץ לב נוכח פני האויב וזכה להערכה רבה ביחידתו. ב־20 באוגוסט 1904 ריסק פגז את ידו השמאלית והרופאים קטעו אותה מעל המרפק.

הוא זכה לפירסום עצום בצבא הרוסי כאשר דרש להמשיך לשרת בחזית  במלחמת רוסיה יפן ב-1904  למרות שידו האחת נכרתה וזכה לציון לשבח על כך בפקודת יום מהמפקד שרמז בצורה ברורה ביותר בפקודה שלזה הוא לא ציפה מיהודי.

\הוא היה אולי היהודי היחיד בצבא הרוסי שזכה לכך אי פעם.

בקשתו זו לחזור לחזית זכתה להוקרה מיוחדת. הוא הועלה לדרגת רב־סמל וזכה באות הצטיינות נוסף – צלב גיאורגי הקדוש מדרגה 3 במסדר חגיגי שערך הגדוד לכבודו. הוא מונה למפקד המחלקה השלישית וזכה להערצתם של חייליו.

פקודת יום של הצבא הרוסי בזמן מלחמת רוסיה יפן המציינת לשבח את יוסף טרומפלדור שביקש לחזור לשורות הצבא על אף שאיבד את ידו בקרב ולמרות שהוא יהודי.

הוא  נפל בשבי היפני במלחמת רוסיה יפן.

טרומפלדור בשבי היפני ליד דגל אירגון "בני ציון " אירגון חשאי שבו היה חבר ועימו שמר על קשרים כל חייו. 

הוא עלה לארץ ישראל והתיידד עם זאב ז'בוטינסקי וראשי תנועת העבודה שם  ( משימה לא קלה בכלל ) ונטל חלק במלחמת העולם הראשונה כסגן מפקד גדוד נהגי הפרדות של לוחמים יהודיים בשירות הבריטים שהוא ביחד עם ז'בוטינסקי יזמו.

תמונתו של טרומפלדור בתמונה קבוצתית זאת הוצאה והפכה למודל לתמונות בודדות רבות שלו.

התמונות לקוחות מ"י טרומפלדור :פעלו ותקופתו -תמונות ודברים"  שיצא לאור בשנת ה-40 להגנה על תל חי 1960.

בסוף 1919 הוא עבר לגליל בתל חי ועסק בביצור נקודות התיישבות שונות בגליל כמו תל חי ,כפר גלעדי ומטולה. ובהדרכת המתיישבים בלחימה להגנה עצמית.

הדף האחרון ביומנו של טרומפלדור ביום  הקרב על תל חי.

בי"א באדר תר"ף ( 1 במרס 1920) תקפו המוני ערבים את תל חי .במהלך המו"ם עם ראשי הערבים שטענו שהם "מחפשים חיילים צרפתיים " ( שקר ברור ) החלה חליפות יריות /שבמהלכה נפגע טרומפלדור פצעים אנושים .הקרב נמשך כל היום .לפנות ערב הועברו הפצועים לכפר גלעדי .ובדרך אליה הוא מת.

דבריו האחרונים היו לפי כמה טענות "אין דבר ,טוב למות בעד ארצנו ".

או לפי גרסה אחרת "כדאי למות בעד ארצנו ".

לפי גירסה שלישית מאוד לא מקובלת הוא נפטר כשהוא מקלל את   התוקפים הערבים ,קללה רוסית עסיסית. משהו כמו "קיבינימאט".

הגרסאות האלו אגב אין בהן סתירה. מאוד יכול להיות שטרומפלדור אמר גם את זה וגם את זה ברגעיו האחרונים ואין בזה פלא בכלל.

לדעתי הוא קודם אמר את ""אין דבר,  טוב ( או "כדאי ) למות בעד ארצנו "

ולאחר מכן בגבור כאביו כשכבר לא היה מסוגל לחשוב מחשבה צלולה עוד  קילל את התוקפים הערביים ואז מת.

צפו בסרט על אברהם הרצפלד האיש ששמע את דבריו של טרומפלדור  "טוב למות בעד ארצנו" , מספר על הקרב ההירואי (דקה 6:14).

הרצפלד מספר 

הוא נקבר יחד עם שאר חללי הגנת תל-חי בחצר כפר גלעדי.לאחר זמן הועברו עצמות המגינים לבית הקברות שבין כפר גלעדי ותל –על קברותיהם הוקמה מצבת זכרון ,שהפכה למצבת הזיכרון המפורסמת  מכל  של הישוב העברי ,פסל האריה השואג.

 

 

לאחר מותו הפך טרומפלדור לגיבור נערץ הן על אנשי תנועת העבודה והן על הרביזיוניסטים, גם על הימין  שהקים על שמו את תנועת "ביתר "( ברית יוסף תרומפלדור ) ועל שמה את קבוצת הכדורגל "ביתר ירושלים" .

וגם על השמאל  שהקים  על שמו את "גדוד העבודה" כמעין דמות מאחדת ונערצת בידי כל.

על הקרב היו  וישנם חילוקי דעות גדולים.

האם אכן היה נחוץ והאם בכלל היה כאן קרב כנגד לוחמי אוייב ערביים שתיכננו להשתלט על תל חי ?

או שהייתה כאן תקרית קטנה שיצאה מכלל שליטה?

פה לא ניכנס לשאלות האלו.מבחינת הישוב העברי נוצר כאן מיתוס  של גיבור רב בהשראה

יוסף טרומפלדור הפך למעשה לגיבור העברי הראשון מזה 2000 שנה מאז בר כוכבא שגם הוא כידוע היה מזוהה עם אריה.

. אם נרצה "גיבור העל " העברי המודרני  הראשון.

 

בולים עם תמונת טרומפלדור

זה שהייתה  לו רק יד אחת רק העצים את המיתוס סביבו כפי שלימים עינו האחת של משה דיין העצימה את המיתוס סביבו בצורה דומה.

ואנחנו נסקור כאן כמה גלגולים של המיתוס בשירה בפזמון באמנות ובקולנוע.

על קברם של טרומפלדור ומגיני תל חי נוצרה אנדרטת האריה השואג  בידי הפסל מלניקוב ( שגם הוא קבור למרגלותיה ) אולי האנדרטה הידועה ביותר של הישוב העברי החדש.

צייר הנריק הכטקופף

אני עצמי ובני משפחתי הצטלמנו שם פעמים רבות.

אלי אשד ליד פסל האריה השואג.צילמה דינה מרקון

ראו כמה תמונות משפחתיות שלי עם פסל האריה של תל חי

 

 

נערים יהודים בליטא עם תמונתו של טרומפלדור. שנות העשרים.

יוסף טרומפלדור בשירה ובאמנות. 

נכתבו עליו שירים.

 

ציור מ"אלפוני". צייר הנריק הכטקופף 

נוצרו עליו  פזמונים מושרים.

הידוע שבהם הוא פזמונו של אבא חושי  לימים ראש עיירת חיפה במשך שנים רבות "בגליל בתל חי " שנכתב למוזיקה של לחן אוקראיני עממי כבר ב-1920.

קראו על מקור הפזמון באתר "זמרשת".

בגָּלִיל, בְּתֵל חַי,
טְרוּמְפֶּלְדּוֹר נָפַל.
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
גִּבּוֹר יוֹסֵף נָפַל.
דֶּרֶך הָרִים, דֶּרֶךְ גְּבָעוֹת
רָץ לִגְאֹל אֶת שֵׁם תֵּל חַי,
לֵאמֹר לָאַחִים שָׁם:
"לְכוּ בְּעִקְּבוֹתַי".

"בְּכָל מָקוֹם
וּבְכָל רֶגַע
תִּזְכְּרוּ אוֹתִי,
כִּי נִלְחַמְתִּי וְגַם נָפַלְתִּי
בְּעַד מוֹלַדְתִּי.
כָּל הַיּוֹם אֲנִי חָרַשְׁתִּי
וּבַלַּיְלָה קְנֵה רוֹבֶה בְּיָדִי אָחַזְתִּי
עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן."

האזינו לביצוע של השיר כאן.

על טרומפלדור  כתב  מחזה סופר ערבי ארץ ישראלי בשם עזיז דומט שפירסם   בשבועון הוינאי "צלט" בגרמנית ב-1923  מחזה בשם "יוסף טרומפלדור " .לפיו משתתף ערבי שהתאהב באחת מצעירות תל –חי בקרב על הנקודה לצד היהודים ונופל חלל. מוסר ההשכל של המחזה הוא תיתכן אחווה בין יהודים וערבים,אלא שהאנגלים אוייבי שני העמים מחבלים בה ומסכסכים בינם שלא לצורך.הסופר העברי אביגדור המאיר תרגם את היצירה וקטעים ממנה תורגמו ליידיש ,והמאירי תיכנן לתרגם אותה לעברית. אבל כנראה זה לא יצא לפועל. נכשלו גם נסיונות להעלות את  המחזה על הבמה בארץ ישראל במסגרת "התיאטרון העברי "  ואפילו להסריט אותו.בחברת סרטים בשם "סרטי המצפה".

סופו של דומט אגב היה רע. הוא הפך עויין ליהודים בארץ ישראל ועבר לגרמניה הנאצית ומ-1939 עבד  ברדיו  הנאצי  כקריין בערבית ברדיו בברלין בתעמולה ארסית כנגד היהודים. אך כנראה הסתכסך עם הממונים עליו . הוא  נספה במחנה ריכוז גרמני ב-1943 ביחד עם יהודים רבים.

המחזה הנשכח שלו  שהתגלה בכתב יד בידי איתמר לוי תורגם  בידי בתיה גיא מכפר גלעדי, שניהלה במשך כ־17 שנה את מוזיאון 'בית השומר', שעמלה על תרגומו ביחד עם מיקי שפיר, קרוב משפחה של חבר קיבוץ כפר גלעדי,ויש לקוות שיום אחד יועלה על הבמה.

קראו את מה שמספר  מוכר הספרים איתמר לוי על כתב היד של המחזה.

טרומפלדור הלוחם בעל היד האחת השאיר חותם ויזואלי עצום על הישוב העברי מכאן ואילך נוצרו ציורים רבים שלו  מחזיק  ברובה ביד אחת או חורש במחרשה ביד אחת .הטובים ביותר לדעתי היו של הצייר הנריק הכטקופף במקראות ישראל שונות שאותן אייר בשנות השישים.

\

צייר הנריק הכטקופף מתוך "המקראה שלי" לכיתה גימ"ל מסדה  1966 הדפסת 1971

 

 

טרומפלדור  השאיר את חותמו גם על הספרות היפה.

גם בסיפורים קצרים לילדים.

מתוך "אלפוני " מקראה לכיתה אל"ף

 

 סיפור מאת אליעזר שמאלי.צייר הנריק הכטקופף מתוך "המקראה שלי" לכיתה גימ"ל מסדה  1966 הדפסת 1971

.הספר הטוב ביותר עליו היה הביוגרפיה המצוינת לילדים "גבור חידה"  של  סופר הילדיםהנודע אוריאל אופק אוריאל אופק אחד מספרי סדרת "נועזים " שאותה ערך אופק שהוא אולי התיאור המסכם והמרשים ביותר של הדמות.

: -"אין דבר – טוב למות בעד ארצנו" – אמר הקצין הפצוע ועצם את עיניו לנצח. הלילה היה אפל, אך להבות האש שעלו מתל-חי צבעו באדום את השמים הקודרים. מילים אלו של הגיבור הגידם יוסף טרמפלדור היו לסמל, שעליו נתחנכו בני הנוער הלוחמים למען תקומת ישראל. ספר זה – מסדרת "נועזים" – הוא סיפור חייה הסוערים של אחת הדמויות המופלאות והמרתקות ביותר בהיסטוריה שלנו. בנשימה עצורה קוראים אנו כיצד קם צעיר יהודי ברוסיה הצארית, התנדב לצבא והכריח את מפקדיו לשלחו לחזית; אנו קוראים על מאבקיו, מבצעיו וחלומותיו של הקצין היהודי היחיד בצבא הצאר, של מפקד גדוד הפרדות הציוני, מייסד תנועת "החלוץ" – ומפקדם של מגיני תל-חי.

ציורים מאת תרצה ל"גיבור חידה" של אוריאל אופק

לאחר מכן בשנת 2000  נכתב ספר בשם "הנה אדם: יוסף טרומפלדור מספר  " של אבי רחמן   שכמו נכתב מנקודת המבט של טרומפלדור  לאחר מותו כשהפך כבר למיתוס וניסה ברוח הזמנים להפוך אותו ל"אנושי " יותר כפי שמראה הכותר.

יוסף טרומפלדור במוזיאון בובות השעווה במגדל שלום בתל אביב

בובת שעווה של יוסף טרומפלדור ברגע מותו כשהוא משמיע את המילים המפורסמות הייתה במוזיאון בובות השעווה במגדל שלום בתל אביב.

לאחר פירוק המוזיאון אין לדעת מה קרה למיצג.

יוסף טרומפלדור כוכב סרטים 

הלוחם בעל היד האחת השאיר  גם חותם מסויים בסרטים.

ההופעה הקולנועית הראשונה של טרומפלדור הייתה הפלא ופלא מקרית.תמונות שלו חורש ביד אחת הוסרטו בסרט "חיי היהודים בארץ ישראל – 1913". הסרט נוצר במלאת לפתח תקוה 35 שנים – ביוזמת נח סוקולובסקי וחברת המזרח באודסה לקראת הקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב1913 בוינה. הסרט שנעלם, התגלה ב1997  בפריס ותוך שיתוף פעולה עם הארכיון הישראלי לסרטים ומידע שנאסף בארכיון הציוני, הסרט נערך ושוחזר מחדש ע"י יעקב גרוס מטעם סינמטק ירושלים ואריק לראוה  בצרפת.

הגירסה העברית באורך של 60 דקות כוללת כ20 ישובים בארץ ישראל העות'מנית. ומראות יוצאי דופן של אנשי הישוב הישן, העלייה הראשונה והעלייה השנייה.

ותוך כדי השיחזור גילה יעקב גרוס את התגלית המדהימה שבין המוסרטים היה גם  לא אחר מאשר יוסף טרומפלדור חורש במחרשה ביד אחת.לא בתל חי שעוד לא התקיימה בזמן הסרט נוצר אלא במושבה אחרת בשם מגדל.

זה היה במסגרת  הפרק על מגדל מציג מבט כללי על החווה ועל העבודה בשדות. מבט מיוחד על יוסף טרומפלדור וחבריו החורשים את התלם הראשון אחרי פסח תרע"ג – בחווה החקלאית מגדל מול חופי הכינרת.

וכפי שאתם יכולים לראות טרומפלדור אכן חרש ביד אחת.

 

צפו בקטע הנדיר הזה  מהסרט  משנת 1913  "חיי היהודים בארץ ישראל בשנת 1913" עם דברי קריינות של יורם גאון כאן. 

האם ידעו המסריטים את מי בדיוק  הם מסריטים ? כנראה שלא. עבורם הוא היה עוד דמות חולפת בסרט ,אבל אנחנו יודעים.

משה נחמני  החוקר אתחייו ומורשתו של טרומפלדור שאיתר את התמונה כותב :תמונה הזו לקוחה מתוך הסרט היחיד בו נראה יוסף טרומפלדור  חורש בידו האחת את אדמות חוות מגדל, בשנת 1913. חרישה ביד אחת דורשת כח פיזי נדיר, ומתברר שטרומפלדור היה לא רק אמיץ וגיבור, יפה ומשכיל, אלא גם ביריון.
[כשבישר לאביו על אובדן ידו השמאלית, אמר: אצליח לעשות ביד ימין, מה שאנשים בעלי שתי ידיים לא יצליחו. הוא התכוון מטפורית, אבל זה היה נכון גם פיזית]. 

הסרט "חיי היהודים בארץ ישראל", שצולם ב-1913 ותיעד את טרומפלדור חורש בידו היחידה את הגליל.

מצויה אצלי תוכניה מקורית של הסרט, הנחשב "הסרט העברי הראשון", שהוכן עבור הקונגרס הציוני. פלא הדבר, אבל שמו של טרומפלדור לא נזכר בתוכניה.בסוף חוברת התכניה נרשמו שמות הציונים והאישים המפורסמים שנראים בסרט. גם שם אין אזכור ליוסף טרומפלדור.הלא דבר הוא!

זה הקטע המוסרט היחיד של טרומפלדור לצערנו ולאחר מכן במשך שנים רבות לא הופיע יותר שום גירסה מצולמת הודותיו.

אמנם ניתן לטעון שהסרט "הם היו עשרה" מ-1960 שתיאר התיישבות של  קבוצה קטנה על הקרקע בסוף המאה ה-19 התבסס גם על סיפורו של טרומפלדור וסיפור ההתישבות בתל חי.אבל זה לא היה בדיוק זה.

 

צפו ב"הם היו עשרה " כאן.

ב"יוסף טרומפלדור – פרקי יומן" (1971) סרט דוקומנטרי שעשה לטלוויזיה הלימודית  הבמאי  דוד גרינברג תיאר את תולדות חייו של הגיבור היהודי והפיכתו מחייל מצטיין של הצבא הרוסי במלחמת רוסיה יפן ועד נפילתו בקרב על תל חי; בליווי אילוסטרציות וחומרים ויזואליים. הבמאי  דוד גרינברג ניסה לחדור בסרט זה  לאישיות של טרומפלדור  ובין השאר הראה את המאבק בין האופציה הסוציאליסטית בולשביקית והאופציה הציונית שעמדו בפני החייל הגידם ובמאבק בינם היה הבסיס לחייו הסוערים.

צפו ביוסף טרומפלדור -פרקי יומן" כאן

 

 

טרומפלדור -המערבון הארץ ישראלי 

הסרט העלילתי היחיד שנוצר על טרומפלור היה הקרב על תל חי של עודד  רסקין שנוצר ב-1999 כסרט גמר עבור החוג לקולנוע באונ' תל אביב  הוקרן בטלוויזיה  בערוץ 2 בשנת 2000

רסקין יצר את הסרט  כסרט פעולה דרמטי מעין מערבון ארץ ישראלי כשאת מקום  הקאובואים והאינדיאנים תופסים היהודים והערבים.

הסיפור שבהחלט לקח בחשבון את הוויכוחים ההיסטוריים על הפרשה הקרב והדמות תואר מנקודת המבט של איסה ( יעקב הלפרין ) איש זקן בבית אבות שנזכר חמישים שנה לאחר הקרב  ( דהיינו בסביבות 1970  בסביבות  30 שנה לפני יצירת הסרט   ב-1999) בקרב תל חי שבו נטל חלק כאחד מהמתיישבים הצעירים. בתל חי .ושם התעניין יותר במתיישבת הצעירה דבורה דרכלר ולא בחקלאות ולא בלחימה  עם הערבים

.הוא מספר לנכדה של חברו לחדר על אירועי אותו היום הנורא .כיצד היכיר את טרופלדור ( ולדימיר פרידמן (   ( שאותו ברור מאוד מהסרט לא חיבב )  כיצד התאהב בדבור ה דרכלר ( אירנה שולמן ) עולה מרוסיה המאוהבת באיש מדמשק והיא גורמת לכל האירועים .

על פי הגרסה המקובלת היגיעו הבדואים לישוב תל חי  בטענה שהם מחפשים חיילים צרפתיים וכאשר נתנו להם להיכנס פתחו באש ללא כל סיבה.

הסרט טוען שדבורה דרכלר שאולי לא הייתה יציבה בנפשה   ירתה את הירייה הראשונה שגרמה לפתיחה הקרב ולאחר מכן ירתה בעצמה והתאבדה.ואז פתח טרומפלדור באש כי היה משוכנע שהערבים ירו בה.

דבורה דרכלר  ( אירנה שולמן ) בסרט "הקרב על תל חי "

במקור תוכנן רק סרט של 10 דקות  בעקבות סיפרו שכתב בשיעור תסריטאות על כך שטרומפלדור  שרק נשרט בקרב  אמר משפט יפה כל כך שהחליטו להרוג אותו .

אולם לאחר שביצע תחקיר בנושא  רסקין התעניין כל כך בסיפור שהחליט להרחיבו מאוד לסרט של 45 דקות שעלה לבסוף 120 אלף דולר  שהתקבלו מהקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה ושודר לבסוף בערוץ 2 בטלוויזיה בשנת 2000

בסרט מתואר כל הקרב כתוצאה של אי הבנה של דבורה דרכלר המתיישבת   שבטעות יורה באקדח ובטעות יורה בעצמה. טענה שריסקין לא המציא.היא  אכן קיימת  בכמה תיאוריות על מה שבדיוק התרחש במקום בעקבות העדות של  אברהם הרצפלד היה הראשון לראות את הגופות בחדר העלייה בתל חי כתב כי היה לו הרושם שדבורה ירתה בעצמה מכיוון שהכדור נכנס בפיה.

ולגבי המשפט המפורסם "טוב למות בעד ארצנו "? נאמר או לא נאמר?  בסיום הסרט אומר איסא  "הרגע המפורסם ביותר בתולדות ההתיישבות קרה בחדר לידי ואני פיספסתי אותו".

אכן ונראה שגם הקולנוע העברי החמיץ את הדמות של טרומפלדור.

קטעי עיתונות על הסרט "הקרב על תל -חי"

 

כרזה לרגל יום "י"א באדר "יום תל חי"

י

נספח: ספרים על יוסף טרומפלדור

 

מחיי יוסף טרומפלדור :   קובץ מכתבים וקטעי רשימות.    יפו :   הסתדרות העובדים העברים בארץ-ישראל,   תרפ"ב 1922.

מהדורה שנייה ומורחבת  תל-אביב : עם עובד, תש"ה.1945

פסח בן אברהם יוסף טרומפלדור, אישיותו, חיו ופעולותיו   קובנה : סמל, תרפ"ד

מהדורה שנייה ומורחבת :

פסח בן אברהם יוסף טרומפלדור :   אישיותו, חייו, פעולותיו /   ירושלים : ההסתדרות הציונית, המחלקה לעניני הנער, תש"ז 1947

‬ י.צ. כנר יוסף תרומפלדור – גבור בעמו  תרגם: מ. אבן-ספיר תל אביב : סיני, [ת"ש] 1940

בית"ר (ישראל)    הארי הגלילי :   תר"פ-תש"ה.    [ירושלים] :   מחלקת התרבות והתעמולה של נציבות בית"ר בארץ ישראל,   תש"ה.קןבץ לזכר יוסף טרומפלדור

Lipovetzky, P.    Joseph Trumpeldor – life and works /    Jerusalem :   World Zionist Org.,   1953.

נחום בנארי יוסף תרומפלדור, פעלו ותקופתו :   תמונות ודברים… שנת הארבעים להגנת תל-חי י"א אדר תר"פ-תש"ך /   תל-אביב : מפעלי תרבות וחנוך, 1960.

‫ יערי-פולסקין, יעקב, 1886-1944    חולמים ולוחמים : / :   חייהם ופעולותיהם של מניחי היסוד למדינת ישראל /    תל-אביב :   הוצאת ספרים מ. מזרחי – תל אביב,   [תשכ"ד] 1964.

Roman Freulich ; in collaboration with Joan Abramson   The hill of life /    New York :   T. Yoseloff,   c1968.

אוריאל אופק גיבור חידה :סיפורו של יוסף טרומפלדור  [ציירה: תרצה].סדרת נועזים  תל-אביב : יוסף שרברק, תש"ל.1970

תקציר :סיפור חייה הסוערים של אחת הדמויות המופלאות והמרתקות ביותר בהיסטוריה שלנו. בנשימה עצורה אנו קוראים כיצד קם צעיר יהודי ברוסיה הצארית, התנדב לצבא והכריח את מפקדיו לשלחו לחזית; אנו קוראים על מאבקיו, מבצעיו וחלומותיו של הקצין היהודי היחיד בצבא הצאר, של מפקד בגדוד הפרדות הציוני, מייסד תנועת ’החלוץ’ – ומפקדם של מגיני תל-חי". –

 

ציירה תרצה

 

ציורים מאת תרצה.

מהדורה שנייה ערוכה בידי עטרה אופק.  הוצאת דני ספרים 2010

 

מהדורת ספר מדבר  ישראל : אייקאסט,  ‬2011 מספר יואב יפת

"בנשימה עצורה קוראים אנו כיצד קם צעיר יהודי ברוסיה הצארית, התנדב לצבא והכריח את מפקדיו לשלחו לחזית; אנו קוראים על מאבקיו, מבצעיו וחלומותיו של הקצין היהודי היחיד בצבא הצאר, של מפקד גדוד הפרדות הציוני, מייסד תנועת "החלוץ" – ומפקדם של מגיני תל-חי" -"ת התקליטור ניתן לנגן על כל מחשב ו/או נגנים התומכים בקבצי MP3 בפורמט DATA ‬

יהודה בנארי ‫  יוסף טרומפלדור:פעלו ותקופתו    תל-אביב : הקונגרס היהודי העולמי, ההנהלה הישראלית, 1975

שולמית לסקוב טרומפלדור :   סיפור חייו.

יצא לאור בשלוש מהדורות שונות.

מהדורה ראשונה :‫ חיפה : שקמונה, 1972. ‬

מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת  ירושלים : כתר, תשמ"ב 1982

מהדורה שלישית :כתר 1995

שמעון קושניר , 1895-1985    איש מארץ תל-חי :   פרקי עלילה מחייו של אהרן שר /    תל-אביב :   עם עובד,   תשל"ד 1974.

 

 

נקדימון רוגל תל-חי :   חזית בלי עורף /    תל-אביב :   יריב-הדר,   1979.

 

נקדימון רוגל היוצאים אל ארץ צפון :   ראשיתן של קבוצות הפועלים באצבע הגליל, 1916-1920 /    ירושלים :   יד יצחק בן-צבי,   תשמ"ז 1987.

נקדימון רוגל מלקט :

פרשת תל-חי :   תעודות להגנת הגליל העליון בתר"ף (1919-1920) /   ירושלים : הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ד, 1994

בתל-חי בגליל תר"פ :   חזית, מופת ומורשת /    [אפעל] :   יד טבנקין, המכון לחקר כח המגן,   תשמ"ד, 1984

מרדכי  נאור   אצבע הגליל 1900-1967 :   מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר /    ירושלים :   יד יצחק בן-צבי,   תשנ"ב 1991.

אבי רחמן הנה – אדם :   יוסף טרומפלדור מספר   [תל-אביב] : יזמות ערכית, תש"ס, 2000

יוסף טרומפלדור מספר על חייו

איש תל-חי זלמן בלחובסקי. :   פרשת תל-חי לאחר כתשעים שנה / עורך מרדכי נאור    ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס"ט, 2009.

יוסף גורני     "; יוסף טרומפלדור – הגיבור נושא האתוס הלאומי — " בתוך    אנשי כאן ועכשיו :   הראליזם האוטופי של מעצבי החברה היהודית החדשה בארץ ישראל / קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ו 2015.

יוסף טרומפלדור כדמות מופת והויכוח על שייכותו התנועתית מאת יעקב גולדשטיין ויעקב שביט 

ספרי ילדים עלמסעות בזמן אל תל חי של טרומפלדור  :

גלילה רון פדר גבורת תל-חי /; ציירה: גליה ברנשטיין.1997

משה יהלום מסע הרפתקאות במנהרת הזמן /   תל-אביב : דור, תשס"ג, 2003.

חבורת נערים יוצאים למסע בזמןםומבקרים את טרומפלדור ביום האחרון בתל חי.

 

 

 

קראו גם :

דף הפייסבוק של מוזיאון תל חי 

האזינו ל:

הרצאה על יוסף טרומפלדור 

יוסף טרומפלדור :האיש והמיתוס -מצגת 

חדשות מהעבר  :איך הפך יוסף טרומפלדור לגיבור העל העברי הראשון 

המדינה זוכרת את יוסף טרומפלדור 

תל חי בין מיתוס למציאות 

לא רק טרומפלדור :סיפור הנשים בחצר תל חי ב-1920

סיפור תל חי מפי הילל לנדסמן כפי שסופר במסכת יובל ה-50 לאיילת-השחר. משולב בקטעים מצולמים מהטלוויזיה. עריכה והפקה – אמנון דותן

אבשלום קור על "טוב למות בעד ארצנו"

היד התותבת של יוסף טרומפלדור 

המעיל של יוסף טרומפלדור 

פסל האריה השואג של אברהם מלניקוב 

מסמכים של טרומפלדור נגנבים לשוק הפרטי 

הרצאות על טרומפלדור

אורי מילשטיין על יוסף טרומפלדור 

מרדכי נאור על האם אמר טרומפלדור או אלא אמר "טוב למות בעד ארצנו" 

חלומות בהקיציס על טרומפלדור 

פרודיה :

יוסף טרומפלדור ב"היהודים הבאים "

 

הרצאה על יוסף טרומפלדור 

יוסף טרומפלדור :האיש והמיתוס -מצגת 

חדשות מהעבר  :איך הפך יוסף טרומפלדור לגיבור העל העברי הראשון 

המדינה זוכרת את יוסף טרומפלדור 

תל חי בין מיתוס למציאות 

לא רק טרומפלדור :סיפור הנשים בחצר תל חי ב-1920

סיפור תל חי מפי הילל לנדסמן כפי שסופר במסכת יובל ה-50 לאיילת-השחר. משולב בקטעים מצולמים מהטלוויזיה. עריכה והפקה – אמנון דותן

אבשלום קור על "טוב למות בעד ארצנו"

היד התותבת של יוסף טרומפלדור 

המעיל של יוסף טרומפלדור 

פסל האריה השואג של אברהם מלניקוב 

מסמכים של טרומפלדור נגנבים לשוק הפרטי 

הרצאות על טרומפלדור

אורי מילשטיין על יוסף טרומפלדור 

מרדכי נאור על האם אמר טרומפלדור או לא אמר "טוב למות בעד ארצנו" 

טרומפלדור מאה שנה אחרי 

חלומות בהקיציס על טרומפלדור 

פרודיה :

יוסף טרומפלדור ב"היהודים הבאים "

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: