החדר בקומה הרביעית : סיפור אמיתי או בדוי על אישה שנעלמה כאילו לא התקיימה מעולם -סיפור לימי הקורונה

לרגל המגיפה שתקפה את העולם. 

נכון שלקוראים יש כעת מספיק סיפורי אימה שקשורים במגיפה אבל דווקא בגלל זה אולי תרצו  לקרוא משהו פחות קונבנציונאלי שקשור לשיטות הבידוד  שיש לנקוט בעת מגיפה.

 אז הנה סיפור המבוסס על פרשיה אמיתית או שלא אבל שבכל אופן מעוררת ויכוחים סוערים  עד היום.

על פי טענה ב-1889 או ב-1900 היגיעו צעירה אנגליה או אמריקנית  ואימה  המבוגרת  למלון בפריז בעת התערוכה העולמית שם.

הגברת חשה קצת שלא בטוב אז הצעירה יצאה לחפש לה אספירין. היא טעתה בדרך וחזרה רק כעבור כמה שעות.

כשחזרה שאלה על האם.איש לא ידע ולא שמע על האם. הכל אמרו לה שהיא היגיעה לבדה.

בדיקה בחדר בו שכנו מצאה רק את חפציה.

אנשי המלון הסבירו לה שמעולם לא הייתה שם האם.היא באה לבדה.

בדיקה בשגרירות הבריטית מצאה שאכן כך הוא ,איש בשגרירות לא שמע אי פעם על האם.

הבחורה אושפזה לכל חייה בבית משוגעים.

אמת או בדיון ?

על כך יש ויכוחים סוערים מסוף המאה ה-19  וליתר דיוק משנת 1897 כשהסיפור פורסם לראשונה  בעיתונות האמריקנית בידי עיתונאית  בשם ננסי וינסנט מקללנד לימים מעצבת פנים ידועה מאוד.

היא היציגה את הסיפור  בפרסום המקורי שלו  ב-14 בנובמר 1897 כאמיתי ומבוסס על פרשה אמיתית שהתרחשה בפריס בזמן התערוכה הבינלאומית -1889 לאישה אמריקנית ואימה.[

מאז עוד סופרים כתבו על הפרשה ובהם ארנסט המינגווי. 

כמה וכמה במאים יצרו סרטים המבוססים על הפרשה.

הבמאי המפורסם אלפרד היצ'קוק אהב מאוד את סיפור הפרשה ,והציג סרט המבוסס עליה בסדרה של סיפורי מתח שהיציג בטלוויזיה ופירסם באנתולוגיה שלו את הסיפור שאתם הולכים לקרוא.

ויש לו גם סרט  קולנוע  ידוע  בשם "הגברת הנעלמת "  מ-1938 שמזכיר מאוד את הפרשה. 

 ברשימה זאת אני מביא את  הסיפור  הטוב ביותר המבוסס על הפרשה שפורסם בקובץ סיפורים "בעריכת " היצ'קוק. 

ואת המאמר הידוע ביותר שנכתב עליה ,ושחושב שהמדובר בפרשה אמיתית.

שניהם תורגמו לעברית. 

כפי שתראו המדובר בגירסאות שונות מאוד בצורה דרמטית של אותה פרשה. 

תחילה הסיפור : 

"The Room on the Fourth Floor" Ralph Straus

from

Alfred Hitchcock's 14 Suspense Stories to Play Russian Roulette By (1964)

ghost-edited by Rolla E McDonald.

הופיע לראשונה כ:  Suspense Stories: Collected by Alfred Hitchcock (1945)

והנה המלצה על הסיפור  שהופיעה לאחרונה ככל הנראה לרגל הקורונה:

 first discovered this preciously and criminally little known short story in a collection compiled by Ruskin Bond, back when I was in college; the collection was called rather appropriately 'Wicked Stories'. remember being gobsmacked in the gut; I never saw that infernal little wicked twist coming along and it deserves, in my book at least, a place up there with the darkly hilarious yarns written by Saki and Ambrose Bierce.

Ten years after that moment in youth, here I am reading it all over again because…it happens to have a bearing, a very vital and eerily prophetic connection with something that is happening with us right now, in this moment, something grotesque, inexplicable, seemingly horrifying in its scale and tenacity and also something that is revealing something selfish and hideously hypocritical about our human nature, in the way we are responding to its menace.

'The Room On The Fourth Floor' comes recommended to not just anybody who loves tales with twists in their tails but to everybody who reads in the first place – to be surprised, amused, shocked, scandalised even and also gobsmacked by how ingenious it is. And when you read it for yourself and find yourself punched in the gut by that shocking reveal that you never saw coming, you will realise just how strangely plausible the whole thing feels right now. Just look at the newspapers after you are done with reading the story and you will get what I am saying.

A bloody, absurdist little masterpiece that somehow turned out to be so believable

 הסיפור שלפניכם פורסם במקור במגזין Argosy באוקטובר 1930   אבל זה היה אולי  פירסום חוזר בלבד. הסיפור כנראה פורסם שנים קודם לכן אולי בעיתון "איבנינג סטנדרט"   מאחר שהוא הופיע באנתולוגיה של סיפורים מתוכו בסביבות שנת 1934.

כפי שתראו בהמשך הסיפור הזה הוא כנראה לא בדיוני לחלוטין. יש בו כמה פרטים היסטוריים מדוייקים.

החדר בקומה הרביעית  

כתב רלף שטראוס  1882-1950)

הופיע בקובץ "סיפורי תופת "בעריכת אלפרד היצ'קוק ( שבאמת  רק כתב את ההקדמה) עברית ג.מנחם (תל אביב) : ספיח, [1964].

 

 

 

 

 קיראו את הסיפור באנגלית

העטיפה אמריקנית של "סיפורי תופת " הופיעה בקובץ סיפורים אחר. 

ראש הממשלה שפתר את התעלומה 

ארתור ג'ימס בלפור  ראש ממשלת בריטניה האיש שפיענח את תעלומת הגברת הנעלמת.

כתוספת לסיפור שממנה מתברר שהוא לא כל כך בדיוני  נציין שאותו ראש ממשלה מסתורי  לשעבר שמסופר עליו בסיפור שהוא זה שפיענח את התעלומה היה לא אחר מאשר ארתור ג'ימס  בלפור אבי "הצהרת בלפור " על בית לאומי ליהודים. ולפי מה שמסופר בכתבה עיתונאית  הוא שמע את הסיפור מהסופר ארתור בנסון בעת ארוחה משותפת. 

וראו על כך פרטים נוספים כאן.

שם מסופר שגירסה של הסיפור פורסמה ב- 1913 

 was first published in ‘A Literary Letter’ in The Sphere (5 Apr 1913), 26 by Clement K. Shorter (obit 1925),

It was not till a year or two afterwards that she heard what had become of her mother. Now here is a mystery which I wonder if any of my readers have solved. The story was told to me as it was told at some breakfast or luncheon at Cambridge by Mr. Arthur Benson at which I understand Mr. A. J. Balfour was present, and Mr. Balfour guessed the solution at once. That solution is amazing but credible. Within five minutes of the younger of the two visitors to this hotel parting from her mother and going to her room the elderly lady was suddenly taken ill. She had just strength to reach the bell and to ring for assistance. The chambermaid entered the room and found her lying on the floor. She telephoned down to the manager, who came promptly. The manager saw at once that the woman was dead. He sent for a doctor, who was at the moment in the hotel. The doctor came and said, ‘This is a matter for the authorities,’ and telephoned to a department of state. Two officials came down and another doctor, and both doctors certified that the woman had died of bubonic plague, caught no doubt in Constantinople or somewhere in the East. It was agreed that it was impossible that this case should be permitted to receive publicity just at the moment when the Paris Exhibition had opened. It might cause unutterable panic in Paris and ruin the exhibition. With the connivance therefore of the police authorities of Paris and of Government officials it was promptly and immediately arranged that this unfortunate Englishwoman should never have had any existence. The body was removed in a wardrobe from the room and secretly buried or cremated. The furniture in the room was rearranged and, indeed, a paper-hanger was commissioned to alter the colour of the room all this within an hour or so. The chambermaid, the hall porter, and the cab man were bribed or terrorised into silence, and the hotel visitors’ book was tampered with. Not until a year or more afterwards did the chamber maid write to the unhappy girl as to the real fate of her mother. Incredible, you will say, is this story, and yet I fully believe that it actually happened, although I think it could only happen in a city so thoroughly organised as Paris [!!!!]. If it be true, as I am informed, that Mr. Balfour guessed the solution, I can only surmise that in the back of his mind he had heard something about it during the period that he was in office, for it is quite reasonable to suppose that the British Government was informed of what had happened. But what has this to do with a Literary Letter you will ask. Only this, that two separate authors of repute who had heard the story have simultaneously used it in fiction one in a short story in an American magazine, another in a long novel.

ייתכו ששטראוס התבסס  בסיפורו מ-1930 על  זכרון כתבה זאת שאותה קרא בזמן אמיתי. 17 שנים קודם לכן. 

האישה שנעלמה באוויר :גירסת אלכסנדר וולקוט 

 וכעת לפניכם גרסה שנייה של הסיפור

הסופר והמבקר הידוע מאוד  אלכסנדר וולקוט  (1887-1943)חקר את מקור הסיפור ופירסם גירסה ידועה שלו כמאמר  בן שני חלקים במגזין "ניו יורקר" ב-1929. בערך שנה לפני הפרסום של הסיפור  של שטראוס.,שאולי שימשה  גם היא כמקור השראה לשטראוס ,אם כי בהחלט לא יחיד.

לדעת וולקוט על סמך שיחות שקיים עם יודעי דבר  בשגרירות האנגלית בפריז   ( הוא למרבית הצער  לא מציין את שמם  ) ששם לדבריו המדובר הפרשה ידועה לכל ושמדובר היה בפרשה אמיתית בהחלט אם כי היא לא התפרסמה בעיתונות. .

האומנם ?

יודעי הדבר בשגרירות האנגלית בפריז  שהוא קיים עימם שיחות לדעתי לא באמת ידעו אם   אכן המקרה  התרחש או לא ב-1889 ( 40 שנה קודם לכן ) או ב-1900 בתאריכים שבהם התקיימה התערוכה העולמית בפריז.

אבל הם בהחלט יכלו לאמר לאלכסנד וולקוט   ש"לו מקרה כזה יקרה:אם מישהי חלילה תחלה במחלה מדבקת בעת תערוכה עולמית אז זאת  בדיוק הדרך שבה הרשויות היו פועלות כדי לפתור את הבעיה. 

 

 

The Vanishing Lady

By Alexander Woollcott

The New Yorker, July 6, july  13 1929, 

המאמר של וולקוט מ-1929     פורסם שוב בקובץ המאמרים שלו  (While Rome Burns (1934 שהוגדר בידי מבקר   בשם וינסנט סארט  ( מכר שלו ) כאחד מ-52 הספרים האהובים ביותר של המאה ה-20. לא ברור על סמך איזה קריטריונים. 

 

 

גם כתבה זאת תורגמה לעברית.במגזין "טרקלין-עולם ומלואו באספקלריה עברית " גליון 101  ביוני  1958 

הסיפור הזה הופיע בגרסה אחרת בשנות השבעים  בשבועון "מעריב לנוער" ולאחר מכן בקובץ הסיפורים הסיפורים המשונים ביותר בעולם" של י. יצחק (ינאי) מ1991 בשם "לאן נעלמה אמא".

הגברת הנעלמת במדיה 

הסיפור הוסרט לתוכנית הטלווזיה של אלפרד היצ'קוק  ( אבל לא בבימויו ) ב-1955 

צפו בו כאן 

 Into Thin Air

 צפו בגירסת התוכנית  "ביונד ביליף"  בהנחיית ג'ונתן פראק מ-2002 

 

האזינו לתסכית רדיו מ"ESCAPE   מ-1948

 

האזינו לתסכית רדיו מ-Suspence  מ-1957

 

האזינו לעוד גרסת תסכית מ-2019 

 

כמה גירסאות הוסרטו  לקולנוע על פי הסיפור הזה בארה"ב באנגליה ובגרמניה ( אבל משום מה לא במקום המתבקש בצרפת )  ונביא אותן כאן :

(Unheimliche Geschichten (1919 film

הסיפור הראשון בסרט האימה הגרמני האילם "סיפורים מוזרים" מ-1919 

At midnight in a closed antiquarian bookshop, three figures — Death, the Devil and the Harlot — step out of paintings and read five macabre stories. The first story is The Apparition, about a man (Veidt) and a woman (Berber) who check into a hotel. When the woman vanishes, everyone there denies she ever existed.

צפו בסרט כאן 

(Midnight Warning (1932)

A sister & brother check into a posh hotel. Shortly thereafter, the brother is missing, & despite the sister's inquiries, no one admits to ever having seen the man. Meanwhile, a sniper shoots bullets through the

Guests at a luxury hotel are horrified when they witness a man literally "disappear into thin air." The vanished man's relatives hire a detective 

who goes to the hotel to investigate the disappearance.

צפו בסרט המלא.

 

 

So Long at the Fair 1950 

Vicky Barton visits Paris with her brother Johnny, only to discover the following morning he has gone missing, and the hotel staff have no recollection of his presence.

 

(Dangerous Crossing (1953

When a beautiful bride boards an ocean liner with her new husband, he goes into hiding, and she becomes the target of a murder conspiracy. 

מתרחש בספינת נופש ולא בבית מלון אבל העלילה היא אותה עלילה.

המקדימון

 

הסרט המלא

קראו עוד על הגרסאות השונות של הסיפור :

 

מקור הסיפור

חקירה מפורטת על הסיפור    

גירסאות של הסיפור

הסיפור בעיתונות הבריטית 

נספח:

ההקדמה המקוצרת של אלפרד היצ'קוק לספר "סיפורי תופץ" על סיפורי מתח :

את הגירסה המלאה הלא מקוצרת של ההקדמה באנגלית אפשר לקרוא כאן :

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: