איש הסגולה : אילו היה אורד וינגייט הרמטכ"ל הראשון של צה"ל

 
 
 
 
 
 
 
 
עמוד זיכרון לאורד וינגייט בלונדון.
 
 
 
אורד וינגייט קצין בכיר בצבא הבריטי וקרוב משפחה של לורנס "איש ערב"  היה ציוני אדוק ואימן את פלוגות הלילה של הישוב ובהן את משה דיין  ונחשב לציוני מסור.
הוא היה גם מי שניהל את הקרבות הבריטיים באתיופיה ובבורמה בהצלחה גדולה. הוא נהרג בתאונת מטוס בעיצומה של המלחמה.
ראש ממשלת בריטניה במלחמה וינסטון  צ'רצ'יל ראה בו את אדם גדול  "איש הגורל " כפי שהגדיר זאת  והתייעץ עימו דבר שלא עשה עם בכירים ממנו.
 
המפקדים של וינגייט שנאו את זה ואותו.
 
לימים התברר שהיה איש שנוי ביותר במחלוקת ושנוא ביותר על רבים מעמיתיו ומפקדיו,בגלל שחצנותו ומשום שנהג לשלוח עליהם דוחות שליליים לממונים עליהם גם מבלי שהתבקש. 
המפקד הבריטי העליון במלחמה מונטגומרי אמר למשה דיין ( שהוא ידע היטב שהעריץ את וינגייט שהוא שירת תחת פיקודו ) בעת שזה ראיין אותו לכתבה שפורסמה בספר בשם "יומן ויטנאם" 
"וינגייט היה מטורף.טוב שמת".
 
המפקד העליון של וינגייט בבורמה סלים כתב ספר ( שתורגם לעברית ) שבו השמיץ את וינגייט ללא גבול.
מתברר שמבין כל המפקדים הבריטיים במלחמת העולם השנייה וינגייט הוא השנוי המחלוקת יותר ונכתבו יותר ספרים בעדו וכנגדו יותר מכל מפקד אחר כולל אפילו לא יאמן מונטגומרי עצמו המפקד באל עלמיין  שגם הוא אדם שנוי במחלוקת ביותר. 
ולתרומתו למפעל הציוני יש בהחלט תפקיד חשוב בהיותו שנוי במחלוקת. 
 
 
 
 
 
שלט על ביתו של וינגייט בקיבוץ עין חרוד.
 
היום ידוע שהנהגת הישוב חשבה לתת לוינגייט את הפיקוד על הצבא העברי כשתקום המדינה.
ונשאלת השאלה: מה היו תוצאות מלחמת העצמאות במציאות שבה וינגייט שרד והוא המפקד הראשון והבלתי מוערער של צה"ל?
 
 
 
לכאורה תחת אדם בעל כשרונות כה גדולים ההיגיון אומר שהניצחון היה הרבה יותר גדול מבמציאות שלנו.
על החלטות הפיקוד של וינגייט איש לא היה מעז לערער גם לא בן גוריון בודאי לא יגאל אלון או משה דיין.
 
למפקדים הערביים וגם לא למפקד הירדני בריטי גאלאב לא היה שום סיכוי נגדו. הוא היה רומס אותם עם שיטות הלחימה שלו.
אבל מצד שני וינגייט כנראה לא היה שפוי לגמרי.
בשלב כלשהו חוסר היציבות הנפשית שלו היה עלול להתערב עם הלחימה ולגרום לנזק עצום.
אז לא בטוח שהפסדנו יותר מידי בכך שוינגייט לא היה הרמטכ"ל הראשון.

.והנה כנספח  רשימת הספרים על וינגייט בעברית.

כדאי לציין שיש עליו יותר ספרים בעברית   מכל מפקד בריטי אחר כולל מונטוגמרי  וגם לורנס איש ערב שהיה קרוב משפחתו של וינגייט.

 

אברהם   עקביה   עם וינגיט בחבש /    תל-אביב :   "עם עובד",   תש"ד.1944


צ'רלס  ג' רולו פשיטת וינגייט / התרגום: מ. קלבנסקי).,מערכות ליד קרית ספר 1947

 

 

מיכאל קאלברט אסירי תקוה : בעקבות וינגייט במסע בורמה  [תרגום – רעיה ואלכס טראוב). ,מערכות 1955

  ליאונרד מוזלי ;  גדעון יוצא למלחמה :ספור חייו של א. צ’. וינגייט  תרגם אהרן אמיר.תל-אביב : צהר, 1956.

 ישראל  כרמי     בדרך לוחמים /    תל אביב :   משרד הבטחון, ההוצאה לאור,   תש"ך 1960

  כריסטופר סייקס  אורד וינגייט חייו ופועלו ,עברית י גולדמן ,מערכות 1961   

 

אליס אייווי היי;  איש סגולה :מכתבים לנכדי אורד יונתן וינגייט / תרגם – יהודה יערי. ספריית תרמיל  35תל-אביב : משרד הבטחון, תשכ"ז 1967

אברהם עקביא ‫ הידיד – אורד וינגיט :   דברים לזכרו /    תל אביב :   משרד הבטחון,   תשכ"ח 1968.

פנינה זר אורד וינגייט הידיד הלוחם , רישומים ומעטפת מאת מילוא שור,ספריית "דן חסכן "עם עובד ,1971.

 

מהדורה שנייה :

 פנינה  זר,   לוחמים בלילה :   סיפורו של אורד וינגייט /סדרת ראשונים בארץ  ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב 1992.

זכה בפרס למדן לספרות ילדים.

תקציר :

נודע לנו שמסתתרת שם כנופיית מחבלים," הסבירו אנשי חניתה לוינגייט.
"מניין נודע לכם הדבר?" שאל הקפטן.
"יש לנו מודיע," סיפרו. "הוא מקבל מאיתנו שכר ומספק לנו ידיעות על תנודות הכנופיות באזור. הוא בא אלינו בבוקר."
"הביאו אלי את הערבי הזה." דרש וינגייט.
המודיע הובא אליו. וינגייט החל לחקור אותו בערבית, ופתאום הרים את ידו והיכה את הערבי, מכה שהפילה אותו לארץ. "הערבי הזה זומם להוביל אתכם ישר לידיהם של אנשי הכנופיות," צעק בזעם, "איך אתם מעיזים לסמוך עליו? אני אצא אתכם הערב."

צ'ארלס אורד וינגייט היה קצין מודיעין בריטי כאשר בא והציע את עזרתו לארגון ה'הגנה' במלחמת-המגן של היישוב העברי נגד הכנופיות הערביות.

הימים היו ימי השלטון המנדט הבריטי בארץ, כאשר 'הידיד' הקם ואימן בעין-חרוד יחידה מיוחדת לפעולות לילה. זו פעלה בהצלחה ברחבי הארץ בשנים 1938-1939. תלמידיו של וינגייט היו אחר-כך ללוחמי הפלמ"ח ולמקימי צה"ל ומפקדיו, שפעלו ברוח עקרונות הלחימה והתכסיסים הבלתי שגרתיים שלימד אותם.

סיפור חייו המרתק של וינגייט, על אישיותו יוצאת הדופן ועל מעשי גבורתו ותושייתו, מצטרף למסכת העלילות בסידרה 'ראשונים בארץ'.

 עודד בצר לא בדרך המלך :אורד וינגייט /; צייר: א. לואיזדה.סדרת "נועזים " 5  תל-אביב : שרברק, תשל"ג 1973

ספר לנוער על חייו של וינגייט. בשנת 1974 פורסמה על פי ספר זה חוברת הדרכה למורים.

 

‫  דוד, הכהן  1898-1984    עת לספר /    תל אביב :   עם עובד,   1974.

פרשיות חייו של דוד הכהן, 35 שנים ב"סולל בונה" וכן חבר מועצת העיר חיפה, עשרים שנות חברות בכנסת. יצירת הקשר עם המודיעין הבריטי ו ועם אורד וינגייט ראשית השיתוף המודיעיני החשאי. פרשת סירת הכ"ג בשנים 1940-1941[עמודים 174-165], יציאת הכ"ג לביצוע החבלה בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון ותעלומת העלמם. הספר מכסה את התקופה של טרום הקמת המדינה ועד לשנות השישים של המאה ה-20.

ויסקונט  סלים  מתבוסה לניצחון : סיפור המערכה על בורמה במלחמת העולם השניה / (תרגם אריה חשביה)., מערכות 1976

( זהו סיפורו של מפקדו של וינגייט בבורמה שהיה גם שונאו הגדול )  

 מעבר למנדלי : סיפור אישי / ג'ון מאסטרס ; תרגם מאנגלית – עמנואל לוטם, מערכות 1984, על מלחמת העולם השנייה בבורמה.    סיפורו האישי של ג'ון מאסטרס על חלקו כחייל ומפקד בצבא ההודי-בריטי במלחמת העולם השניה. סיפור אישי של קצין שהשתתף בדיכוי המרד הפרו-נאצי של ראשיד עלי בעיראק, ובקרבות נגד כוחות וישי בסוריה. סיפור אישי, שהוא גם סיפורה של מערכה עקובה מדם, שניהלו הבריטים הנגד ביפנים בג'ונגלים של בורמה; במערכה על בורמה פיקד מאסטרס על אחת משלוש חטיבותיו העיקריות של אורד וינגייט:

 

, יהודה דוד    פלוגות-האש נעות בלילה :   יהודים במסגרות בריטיות נגד הכנופיות במרד הערבי /    תל-אביב :   הקיבוץ המאוחד,   תשמ"ד 1984.

תקציר הספר :

פלוגותיו של וינגייט (ס.נ.ס.) כבר הפכו לכנס צאן ברזל בתולדות "המדינה בדרך". רבות נכתב בספרי ההיסטוריה על תפקידן בעיצוב תורת הלחימה של הלוחם היהודי. אבל רק מעט פורסם מעדותם של אנשים שהיו שותפיו בפועל במעשי הלחימה ובהדיפת המרד הערבי. כזה הוא הספר שלפנינו, הכתוב ע"י איש שהיה בפיקודו של וינגייט והמשיך לשרת ביחידות הבריטיות עבריות שלחמו בכנופיות. יהודה בן דוד נולד ב1918- בארצות הברית, התחנך בארץ, מגיל צעיר בארגון "ההגנה" בתפקידי פיקוד שונים במסגרות מקומיות וארציות. מג"ד במלחמת השחרור. שירת במטה צה"ל (אגף תכנון, ענף המחקר במודיעין). נספח צה"ל בארצות מערב אירופה. שגריר ישראל בארצות אפריקה (1960-1962). זה ספרו השלישי (השניים הקודמים: "גרגר תירס לבן – שליחות באפריקה", ו"חרב בנכר"). סידרת לוחמים על שם יגאל אלון נועדה להביא לציבור הקוראים סיפורי לוחמים יהודים במדים ובלי מדים, בגיטו, ביערות ובמלחמות ישראל ומאבקיה; פרשיות, התרחשויות ודברי עדות, שבחלקם לא נודעו ברבים והם אבני דרך בחישול כוחו וריבונותו של העם בארצו.


רזיאל ממט   שלום על הרובים :   סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו / צייר – חיים טופול ערכו והביאו לדפוס – רחבעם זאבי, גניה דורון.   תל אביב :   משרד הבטחון, ההוצאה לאור,   תשמ"ו 1986.

סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו, בני מושבה בגליל התחתון המתמסרים מילדותם לעבודה חקלאית ולתפקידי בטחון ופוגשים  את אורד וונגייט.

   
 

 

יורם  הורוביץ   מה חידש הפו"ש /    רעננה :   סנונית,   1990.

תקציר:הספר הינו מחקר בהיסטוריה ביטחונית לפני הקמת המדינה. המהפך ביחסי הכוחות בין היהודים לערבים, בשנים 1936-1939. ארגון ה'הגנה' אחרי הקמת הפו"ש [פלוגות השדה], אינו ארגון חלש כפי שהיה. יצחק שדה ואנשי הפו"ש, הקימו את היסודות לפלמ"ח ולצה"ל – בהנהיגם דפוסים חדשים בתחומים שונים: ארגון ומטה, מודיעין, הדרכה ופעילויות בשטח.

 אברהם עקביה    אורד וינגייט – חייו ופועלו / עורך: צבי עופר].   תל-אביב :   מערכות,   1993.

תקציר:

הספר מעלה את מסכת חייו הקצרה ועתירת הפעלים של מייג'ור־גנרל אורד צ'רלס וינגייט, קצין בריטי נועז, אמיץ ורב־תחבולות; מפקד ומנהיג למופת, שזכה לתהילה על פעולתו במערכות שניהל נגד היפנים בבורמה במלחמת העולם השנייה.

אורד וינגייט רכש לעצמו מקום של כבוד בתולדות כוח המגן העברי, הודות לפעילותו הצבאית במסגרת שירותו בארץ־ישראל בשנים 1939-1936, כאשר יזם שיטות פעולה חדשניות בלחימה בטרור הערבי. הוא הקים את פלגות הלילה המיוחדות (SNS), שכונו "פלוגות האש" ושאוישו על־ידי מפקדים וחיילים בריטים, ונוטרים עבריים. על פעילותו בארץ־ישראל ועל אהבת ישראל שבו זכה לכינוי "הידיד".

 

 

דונובן ובסטר  ‫  דרך בורמה : סיפור הגבורה של זירת סין-בורמה-הודו במלחמת העולם השנייה,מאנגלית מ.ארבל תל אביב : מטר, תשס"ו 2006.

יואב  רגב    "הידיד" ב"ארץ האש" :    נתניה :   אחיאסף,   2010.

תקציר: ספר זה מספר את סיפורם ומאיר את דמויותיהם של צ'רלס אורד וינגייט ולוחמי "פלגות הלילה המיוחדות", אשר פעלו בשנים 1939-1938 למען בטחונו של היישוב העברי, ולמען שמירת בטחונם של נציגי ממשלת המנדט הבריטי וסמלי שלטונה בארץ-ישראל.

וינגייט ולוחמיו נמנו על מניחי יסודותיה של תפיסת בטחון חדשה בארגון ה"הגנה" ובישוב העברי בשנים הסוערות של מאורעות הדמים.

, הדרה לזר , 1935-    שישה יחידים :   דמויות שנויות במחלוקת בארץ בשנות השלושים /    בני ברק :   הקיבוץ המאוחד,   תשע"ב 2012.

 


 משה יגר   הציונות של אורד צ'. וינגייט /    מקוה ישראל :   מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,   תשע"ג 2012.

 

יגר, משה -1930    אורד וינגייט, קורותיו והציונות /    ירושלים :   הספריה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית,   2013.

 

ביקורת על הספר של דן ברץ 

 עפרה גרייצר,     שני צעדים לפני כולם :   מלוחמת עומק למערכות מיוחדות – וינגייט המצביא /הוצאת מערכות מודן, [2015]
‬תקציר:ספרים בתחום הצבאי נחלקים לרוב בין אלו שעניינם בירור תיאורטי לבין אלו שמרכזם תיאור או ניתוח פרשייה צבאית מהעבר הקרוב או הרחוק. הספר שני צעדים לפני כולם הוא מהמעטים המשלבים בין שתי סוגות אלו. חלקו הראשון של הספר מציג, לראשונה בעברית, תשתית בהירה לרעיונות התמרון האופרטיבי וניהול מערכות מיוחדות. חלקו השני של הספר לוקח אותנו בעקבות המערכות המיוחדות שהגה והוביל אורד צ´רלס וינגייט – החל מהקמת ‘פלגות הלילה המיוחדות‘ בארץ ישראל בסוף שנות ה-30, דרך המערכה בחבש בתחילת מלחמת־העולם השנייה ועד למערכה בבורמה בשנת 1944, שבמהלכה נספה בהתרסקות מטוס. כל שלב בהתפתחות המערכות המיוחדות הללו הוא מלאכת מחשבת של התאמת רעיון אופרטיבי למציאות ולהקשר מיוחדים. הקורא יכול לכאורה לבחור ולקרוא רק אחד משני החלקים על פי הידע שהוא מבקש לרכוש. אולם חשוב להבין כי השלם במקרה הזה גדול בהרבה מסכום חלקיו. מי שיקרא הן את הרקע התיאורטי והן את ניתוח הסיפור המופלא של וינגייט יצא נשכר עשרת מונים. בראייה עכשווית, ההשתנות המהירה של המציאות האסטרטגית במזרח התיכון מעצימה את הרלבנטיות של הצורך להעמיק בתפישות מתקדמות של תמרון אופרטיבי ומערכות מיוחדות – מנקודות מבט ישראלית וגלובלית כאחת.

 שי  חורב     היציאה אל מחוץ לגדר :   מ"הגנה" סבילה ל"הגנה" פעילה / חיפה : דוכיפת הוצאה לאור, תשע"ו 2016.

תקציר :ראשית ימי ה"הגנה" היתה כמיליציה אזרחית, ובמאורעות 1921 עדיין לא היתה מוכנה מול התקפות הערבים על השכונות היהודיות ביפו ובסביבה, אולם בעקבות לקחים והתארגנות מחודשת, הצליחה ה"הגנה" להניס את התקפות ההמון הערבי בירושלים. מראשית פעילותה ועד לשנת 1936 התמקדה ה"הגנה" באבטחה ובהגנה נייחת של היישובים, תוך שימת דגש על בנין הכוח, התבצרות, ייצור נשק ורכישתו מכל מקור אפשרי. לאחר פרוץ מהומות הדמים, ימי המרד הערבי, באביב 1936, חל שינוי בתפיסה, ויותר ויותר כוחות "הגנה" עברו לפעילות התקפית 'מחוץ לגדר'.
היה זה יצחק שדה שגרם, בימי המרד הערבי, למפנה מכריע במחשבה הצבאית של ה"הגנה", שהתבטא ב"יציאה מן הגדר", זאת על ידי פיתוח ההגנה האקטיבית באמצעות הפטרולים הלוחמים. המדובר בכוחות ניידים קטנים, אשר יצאו מחוץ לגדר היישובים כדי לקדם את פני האויב בשדה הפתוח, אם על ידי הצבת מארבים בדרכו, ואם על ידי הטרדתו בבסיסיו בכפרים הערביים. שיטה זו שהיתה בבחינת חידוש בשעתה, הצעידה במהירות את ארגון ה"הגנה" להקמת הכוחות הניידים הארציים הראשונים, פלוגות השדה (הפו"ש) ולאחריהן חיל השדה (החי"ש) והפלמ"ח. היציאה אל מחוץ לגדר סימנה שינוי בתפיסה שהיתה שלטת עד כה, כאשר הכוחות הניידים של ה"הגנה" סייעו לישובים מותקפים, רדפו מאחרי האויב ונלחמו בו גם מחוץ לגבולות הישובים המותקפים.
שלב נוסף וחשוב בסאגה הבטחונית התחולל בסיועו של קפטן אורד צ'ארלס וינגייט, אשר נודע בכינויו: "הידיד", שהחדיר בקרב לוחמי ומפקדי ה"הגנה" שיטות לחימה חדשות ואופני מחשבה צבאיים חדשים, שעיקרם בחשיבות הניידות, ההפתעה, ההטעיה ולוחמת הלילה. וינגייט היה זה שהכניס לתודעת לוחמי ה"הגנה" את השימוש בכוחות קטנים לביצוע משימות מקיפות וגדולות, זאת תוך ניידות רבה, שימוש בתכסיסי הסחה והטעיה וניצול חשכת הליל להתקפות פתע נועזות – גישה אשר השפיעה על התפתחות כוחות המחץ של ה"הגנה" ונתנה להם הזדמנות של חוויה קרבית, ולא הגנתית גרידא.

 

ספר לילדים על וינגייט :

גלילה, רון פדר עמית   פלוגת האש /  סדרת מנהרת הזמן  מספר 7   תל-אביב :   מודן,   1999.

 מסע בזמן אל וינגייט .

תקציר :נכנסנו למערה שלנו, מחשפים זמן אחר. דוקא רצינו להיות בתקופת התנ"ך, במלחמת דוד וגלית. והנה היינו בזמן אחר. בעצם במלחמת דוד וגלית מסוג אחר, מתקופה שאינה תקופת התנ"ך. והנה אנחנו משתתפים בפעולותיה של פלוגת האש של "הידיד" – צ'רלס אורד וינגייט. והנה אנחנו מצטרפים לאנשים אמיצים, שלא רק מגינים, אלא גם יוצאים לפעולות התקפה יזומות. והנה אנחנו בעיצומו של מרדף אחרי רוצחים, בעיצומו של קרב נורא.

 

צפו ביומן קולנוע ממלחמת העולם השנייה על אורד וינגייט

ראו גם :

וינגייט בויקיפדיה 

     

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Udi Manor  ביום אפריל 10, 2021 בשעה 3:59 am

    תודה רבה על כתבה מעניינת
    אם תרצה אשמח לעשות עבורך עריכה לשונית לפני הפרסום בהתנדבות. חבל שחומר כה
    מעניין רצוף אינספור תקלות לשוניות. כל טוב

    בתאריך יום ה׳, 8 באפר׳ 2021, 5:45, מאת המולטי יקום של אלי אשד ‏:

    > אליהו אשד posted: " עמוד זיכרון לאורד וינגייט בלונדון.
    > אורד וינגייט קצין בכיר בצבא הבריטי וקרוב משפחה של לורנס "איש ערב" היה
    > ציוני מסור ואדוק ואימן את פלוגות הלילה של הישוב ובהן את משה דיין ונחשב
    > לציוני מסור. הוא היה גם מי שניהל את הק"
    >

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: