ארכיון מחבר: מספר 666

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

הכנס הגנאלוגי ה-14 ומעבר לו -שיחה עם משה גולן יו"ר עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה

אין תיאור זמין לתמונה.

בסוף החודש מרץ יתקיים הכנס הגנאלוגי ה-14 בצפת שיעסוק בחקר תולדות משפחות בכלל ובחקר תולדות צאצאי משפחת הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין  בפרט.( ואת הרשימה הגנאלוגית שלי במשפחה זאת ראו כאן )

אני אשמש שם כיושב  הראש  של מושב מיוחד העוסק בנושא זה ואגב כך אסקור שם  את תולדות המחקר בתחום גנאלוגי זה.

הכנס מאורגן כמדי  שנה בידי  עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עמותת מתנדבים שהוקמה ופועלת במטרה להנחיל את חקר הסיפור המשפחתי בציבור הישראלי.  עמותה שהיושב הראשד הנבחר שלה  הוא משה גולן.

והנה ראיון קצר עם משה גולן  האיש  רב הפעלים שמזה שנים מוביל את תחום הגנלוגיה בישראל.

אלי :איך היגעת לנושא הגנאלוגיה ?

משה גולן בערב מיוחד לרגל השקת ספר על הגאון מווילנה בבית יוצאי וילנה בתל אביב 

גולן : לגנאלוגיה הגעתי די במקרה – למי שמאמין במקריות – באירוע משפחתי הפתיע אותי בן דודו הצעיר של אבי והגיש לי חוברת מעוטרת שעליה מתנוסס השם 'יגיע כפיים'. כשעלעלתי בה הסתבר שזהו קול קורא להתאחדות בעלי מלאכה בירושלים של שלהי המאה הי"ט. יש בו את תקנון האגודה, קריאה לבניית שכונה בירושלים וחתומים עליו ישראל אברהם גולדמן, הסבא רבא שלי, סבו של אבי ומנדלבאום (משער מנדלבאום) ועוד שניים ששמשו אז כוועד "יגיע כפיים" .

היו אלה ימים שבהם יצאתי לגמלאות וזמני בידי יצאתי ללמוד יותר על משפחתי מצד אבי וגם מצד אמי בטבריה ובזיכרון יעקב. הזמנתי את אחותי ואחי לבקר בבית הקברות בזיכרון יעקב, בו טמונים הסבא והסבתא שלי לוי צ'רנובילסקי ומרים (מאלה) לבית שפירא, הורי הסבתא שלי זיידא קלמן שפירא ואשתו שרה חיה לבית אלברט ולצדם אמה של חיה שרה. כשהגעתי לשער בית הקברות נדהמתי לראות 70 קרובי משפחה, גברים, נשים וטף מקבלים את פני ומחכים שאוביל את הסיור. הסתבר שהשמועה עברה מפה לאוזן. והשאר היסטוריה….

The Israel Genealogical Society

הצטרפתי   אז לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עברתי קורס לחוקרים מתחילים וקבלתי על עצמי תפקידים בעמותה עד שנבחרתי בשנת 2014 ליושב ראש עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה.

אלי :מה גרם ליצירת העמותה לקשרי משפחה? ממתי היא קיימת ?

גולן :מה שהיום מוכר כעיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה החל את דרכו בשנת 1983 כחוג לגנאלוגיה על ידי המייסדים הגב' אסתר רמון, שמואל אבן-אור (אורנשטיין), רודה כהן,  מזל ליננברג-נבון, רות רגבי ושמואל שמיר.  בתחילה התכנסה החבורה בבתים פרטיים ומאוחר יותר, בשנת 1984, החוג היה לאגודה תחת השם "החברה הגנאלוגית הישראלית" שהחלה להתכנס  באולם בית הכנסת הרפורמי "מבקשי דרך" בשכונת גבעת אורנים (סן סימון) בירושלים. בשנת 1987 היתה לעמותה רשומה מלכ"ר ומאוחר יותר הוסב שמה לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. בשנת 2017 נוסף לשמה שם הקיצור עיל"ם.

אלי: האם אתה רואה גידול בעניין הציבורי בגנאלוגיה לאורך השנים? או שהוא נשאר קבוע פחות או יותר?

גולן : אין ספק שיש גידול קבוע . אנשים מתעניינים יותר ויותר והיום כנראה יותר מאי פעם  בשורשים המשפחתיים שלהם.יש להם יותר זמן פנוי בשביל זה. ויש להם יותר אפשרויות מאי פעם כדי לבדוק אותם.

אז זה תורם עוד לגידול בעניין. לעיל"ם שבעה סניפים ברחבי הארץ ,המסונפים למוסדות מחקר, מוזיאונים, ארכיונים, ספריות ומשתף אתם פעולה. הסניפים מקיימים מפגשים חודשיים קבועים בהם מתקיימות הרצאות, לימוד קבוצתי, ליבון נושאים בעלי עניין משותף ומתן במה לחוקרי הסיפור המשפחתי להציג את פרי המחקר שלהם. חברי עמותה חדשים זוכים לסיוע צמוד במחקר המשפחתי שלהם ומספרם הולך וגדל משנה לשנה.

 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏טקסט‏‏‏

 

כמה דוגמאות לאירועים שאותם מארגנת עיל"ם.

 

אלי :מהן מטרותיכם ? איזה פרוייקטים חשובים ביצעתם עד היום ?

גולן : עיל"ם נוטלת על עצמה משימות בהיקף ארצי כמו הוצאה לאור של כתב עת מקצועי ,"שרשרת הדורות", ואתר אינטרנט שמחזיק מאגרי נתונים רבי ערך.ומידע מועיל לחוקר השורשים המשפחתיים. הפעילות השנתית כוללת קורסים, סדרות העשרה, ימי עיון, טיולי שורשים ומבצעי התנדבות. חברים מתנדבים של העמותה יוזמים ופועלים להפיכת ארכיונים למאגרי נתונים אינטרנטיים. לפני שנתיים הסתיים הפיכת מפקדי  האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל  שאותם ביצע משה מונטיפיורי באמצע המאה ה-19  למאגר כזה.

ובימים אלה ממש יוצאת לדרך בשיתוף עם יד יצחק בן צבי התכנית להפיכתם של פנקסי  אירגון הפקוא"ם – הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם –   האירגון שתמך וסייע באירגון תרומות ליהודי הישוב הישן בארץ ישראל במהלך המאה ה-19   למאגר נתונים ממוחשב שישלים את מפקדי מונטפיורי בשיפור הידע שלנו על הישוב היהודי בארץ ישראל וקהילות ישראל באירופה ובמזרח.

אלי :מה מתוכנן בכנס שיתקיים בצפת החודש?

גולן :  גולת  הכותרת של פעילות ועד העמותה הוא הכנס הגנאלוגי השנתי שלנו שבכל שנה יש לו נושא  מרכזי אחר.. אנחנו נערכים עכשיו לקראת הכנס ה 14 שיהיה נקודת מפגש שנתית לקהילה הגנאלוגית. הכנס מוקדש הפעם לשושלות יוחסין של הגאון מווילנה ולשושלות יוחסין של משפחות עתיקות שמוצאן מהעיר  צפת.

בכנס יוקם, כבכול שנה, מרכז הדרכה לבאי הכנס שבו מסתופפים תחת  קורת גג אחת  "יד ושם", "בית התפוצות", "בית לוחמי הגטאות" וחברת My Heritage מהמובילות בעולם בחקר שורשי משפחה וחוקרי העמותה.

כמו כן מוקם מרכז מידע משפחתי של צאצאי הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין שדרכו צאצאי המשפחות האלו יוכלו לחקור ולבדוק את הקשרים המדוייקים שלהם במשפחות אלו.

.במסגרת הכנס נבקר גם בבית הקברות העתיק של צפת ונלמד על האנשים הקבורים שם .וצריך לדעת בתי קברות הם אוצר מידע מדהים בפני עצמם.

עד כאן משה גולן.

הציבור מוזמן להשתתף בכנס הגינאלוגי המרתק שיהיה בצפת  ובכלל  הציבור מוזמן להצטרף לעיל"ם כחבר מן המניין ליהנות מן היתרונות שבחברות  בעמותה ובכלל זה הנחות בפעילויות, בכנסים, בקורסים, וברכישת שירותים של חברת  My Heritage   שמשתפת פעולה ותומכת בפעילויות האגודה.ץ . הרצאות מדי חודש מפי מרצים מן המשובחים שיש, וחברותא שאיננה רק מהנה אלא גם מועילה.

צפו בהרצאה מוסרטת של משה גולן על הכנס הגנאלוגי ה-14 המתוכנן שניתן בערב ההשקה לספרו של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגאון מווילנה .

המייל של משה גולן

golanltd@gmail.com

אתר העמותה הישראלית לקשרי משפחה 

דף הפייסבוק של משה גולן 

אתר עיל"ם 

דף הפייסבוק של עיל"ם

ראו עוד

הגנים של הגאון מווילנה 

 

משה גולן פוגש את  אלי בן טובים  מומחה לבית הקברות בצפת שמרצה בהתלהבות על בית הקברות בצפת כאוצר תגליות גנאלוגיות בסיור הכנה של משה גולן, יו"ר עיל"ם לקראת הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בצפת בתאריכים 31.3 עד ..4 .01.

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום -הכין נפתלי מרום

אין תיאור זמין לתמונה.

לרגל כנס העוסק  בגנאלוגיה בכלל ובגנאלוגיה של צאצאי הגאון מווילנה בפרט שאני משתתף בו הנה שוב רשימה גנאלוגית של משפחתי .מהמאה ה-שמינית לספירה ועד היום .

תודה לנפתלי פרום ששלח לי את הרשימה על סמך מידע ששלחתי לו ועם כמה תוספות משלו.

,אילן  יוחסין של אלי אשד הוכן בידי נפתלי מרום

 יוחסין של רש"י מעלה ומטה:

 

משולם
(סביבות 780 לספירה)

בנו

איתיאל
(800 לספירה)

בנו

משולם
(סביבות 825 לספירה)

בנו

משה
(סביבות 850)

בנו

יקותיאל
(876)

בנו

קלונימוס
(900)

בנו

משה
{היגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא (כנראה שנת 917 לספירה) היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "אימת נוראותיך" הנאמרת ביום השמיני של פסח}.

צאצאיו:
1. יקותיאל.
2. קלונימוס (בהמשך).

בנו

קלונימוס
(950)

(חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים)

בנו

משולם{(רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  (ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים}

בנו

קלונימוס
{המחצית הראשונה של המאה ה-11, סביבות שנת 1020}

צאצאיו:
1. משה. {בנו: חננאל, בנו של חננאל הוא: משולם}.
2. חננאל (בהמשך).

בנו

חננאל
(סביבות 1040)

צאצאיו:
1. קלונימוס.
2. יקותיאל.
3. איתיאל, (1076).

בנו

קלונימוס
{קלונימוס (הרביעי) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (נולד בסביבות 960 או 965 נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.) שם האחיין חננאל בן משה (סביבות שנת 1060)}

…….

 

ר' אבון הגדול
(מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  "סדר הדורות" הלפרין)

 בנו

יצחק
{רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה}

בנו

שמעון
{רב ופייטן ידוע ( 950-1020). (יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם, ראו למטה)}

בנו

יוסף
{יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים) על פי האגדה אחיו של יוסף זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י

סב  אחר של רשי (מצד אביו) מיוחס השם אליקים. דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד מאידך, ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י


צאצאיו:
1. שמעון. {רבי שמעון "הזקן" אין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק "הגדול " שהוא סבו (כפי שעושים כמה
מקורות), למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יצחק}
(שם בעלה יצחק בן אליקים ואולי שלמה. סוחר יין ומלומד בתורה)
(לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060)

בנה

שלמה יצחקי{רש"י}
(1140 או 1141 רב מלומד ופרשן תנ"ך ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים)

Rashi woodcut.jpg

צאצאיו הנוספים:
1. יוכבד {אשת מאיר בן שמואל (הריב"ם). בנם: 1. יעקב {רבינו תם}. 2. שמואל {רשב"ם}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יהודה בן נתן (הריב"ן)}

{תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה שמסרה דברי הלכה ומנהגים, שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים}

(הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המייחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י. הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב מסכתות התלמוד הבבלי אך רק חלק קטן מהם קיים היום)

צאצאיה:
1. אלבינה (אלווינה – התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה).
2. אליעזר (מפלייזה היה רב גם הוא. חתנו של הרב שמשון בן יוסף).
3. יום טוב. (בהמשך).

בנה

יום טוב
{מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם. ידוע בהגהות שונות שחיבר. ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס ושימש שם כרב}

שם אשתו: Flore De Lis  Flouredelys

בנו

יהודה
{מפאריס – פריז}
(מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא (ר"י הזקן) מגדולי בעלי התוספות שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם, בני יוכבד בת רש"י)

צאצאיו:
1. יצחק (בהמשך).
2. אליעזר {אשתו בילה בת דודו יוסף}.
3. אליהו (רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בוויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן).
4. בת {אשת יצחק (הר"י)}. בהמשך.

חתנו

יצחק{הר"י}, חתנו של יהודה בן יום טוב (נולד בסביבות 1140-? שפירא ע' 58).
(היה בן אחותו של רבנו תם – אורבך ע' 124)

חתנו

יחיאל טרייביש אשכנזי
 {1110-1189? פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול}

בנו

אברהם טרייביש
{1240-1310, לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף{

(מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה) בצרפת)

בנו

יוחנן אשכנזי

{1265-1314, עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי"}

בנו

יוסף טרייביש
(1305-1370, אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש. אשתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה)

בנו

מתתיהו טרייביש
(1335-1385, היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה. לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה)

צאצאיו:
1. חנה {אשת שמואל שפירא, בהמשך)}.
2. יוחנן. {יוחנן טרייביש-בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר
לאיטליה ושם נפטר ב1429
}.

 

 

בתו

חנה
{אשת שמואל שפירא}

(מורה תורה באשפיירה)

 

בנה

שלמה שפירא
(נפטר 1453 בערך. אב בית הדין של הערים היילבורן ולאנדויי)

בנו

פרץ
(מ-קוסטאנץ)

בתו

מרים לוריא שפירא
{אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה}

(נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה. אהרון שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478 שנת רל"ח).

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא, אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

בנה

יחיאל לוריא
(אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470 נולד ב-אלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד)

צאצאיו:
1. אברהם.
2.
חתנו יצחק מקצנלבויגן {המהר"י}. (בהמשך)

 

חתנו

יצחק
{הרב של העיירה קצנלבויגן בפרוסיה ומשם עבר לפראג}

בנו

מאיר{המהר"ם פאדווה}

(1482-1565, מגדולי הפוסקים במאה ה-16)

{אשתו חנה בת רבי אברהם מינץ (נפטרה 1564)}

בנו

שמואל יהודה קצנלבויגן
{1521-1597, רב בוונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות"  נדפס בוונציה.  עסק גם בקבלה נפטר בוונציה ונקבר בפדואה}

בנו

שאול ווהאל
{1545-1617, מלך פולין ליום אחד}

בנו

מאיר ווהאל
{כ-1565-1630 אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא, שעמד בחילופי אגרות עם רבנים של התקופה}

צאצאיו:
1. טעלצא (בהמשך).
2. מאיר קצנלבויגן {אב בין הדין של חלמה ומוהילוב}.

בתו

טעלצא
{אשת נפתלי צבי סופר}

(מפראג, נפטר 1601)

 

בנה

משה רבקש
{1596-1671, מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה}

 

בנו

פתחיה
{1610-1672, פרנס בווילנה}

חתנו

אליהו קרמר
(כוּנָה בשם, החסיד)

{ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בווילנה נפטר 1710}

צאצאיו:
1. יששכר דב (בער), בהמשך.
2. צבי הערש
{אבי משפחת ריבלין}.

 

 

בנו

יששכר דב (בער)

בנו

שלמה זלמן
{אשתו טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מ-טילץ}

(נפטר 1758)

צאצאיו:
1. אליהו {הגר"א} בהמשך.
2. יששכר דב.
3. אברהם רגולר.

 

 

בנו

אליהו
{הגר"א מווילנה}

(אשתו חנה בת יהודה לייב מ-קיידן)

נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות

צאצאיו:
1. אברהם. (בהמשך)
2. יהודה לייב
.

 

בנו

אברהם וילנר
{אשתו שרה מינדס-ליפשיץ בת נח מינדס}

(בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון (1765-1808) ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח-1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ערך לעיתים עם  אחיו יהודה לייב את ספרי הגאון מווילנה והביאם לדפוס במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים)

בנו

יעקב משה לנדאו וילנר

{נולד 1779 בווילנה בליטא, נפטר 17/1/1849 בסלונים בלארוס}

(אשתו הינדה בת חיים יהושע לנדאו, בן יהושע לנדאו}

צאצאיהם הנוספים:
1. אלעזר (נולד 1812 בסלונים בלארוס, נפטר 18/2/1874 בירושלים קבור בהר-הזיתים). {אשתו
 בזוו"ר דבורה ראצה, בזוו"ש בריינה באשה וולפנזון}.
2. אליהו.
3. נח {אשתו חוה זיסל ישינובסקי (נפטרה 14/5/1869 פולין), בת יחזקאל רבינוביץ', בן בצלאל,
בן יחזקאל הלוי רבינוביץ'}.
4. מרדכי צבי.
5. יצחק צ'רנסקי {אשתו חוה בת נתן נטע בן יהודה אריה לייב בן נפתלי היינסדורף} בהמשך.
6. שרה הינדה.
7. פרומה פרידה {אשת אליהו מילר}.
8. חוה {אשת אברהם גברילוביץ'}.
9. לא ידוע (בן).

 

צאצאי דבורה ראצה ואלעזר בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. שרה הינדה {אשת דוד בן אשר וגיטל רייזל (הכהן) אשכנזי}. נפטרה 1894 ב-בְּרֶאסט בלארוס.
2. מרדכי צבי.
3. פרומה פרידה {אשת מילר}.
4. לאה דינה {אשת ישראל וקסלר}.
5. אליהו. (נולד 1873 בירושלים מאשתו השניה של אביו בריינה באשה, נפטר 23/7/1946 ת"א).
{אשתו אסתר בת משה (בן שמואל מוני זילברמן נולד 1856 י"ם, נפטר 14/7/1910
י"ם, ונחמה פייגא מוני בת אורי שבתאי דייץ שנפטר 17/10/1857, בן חיים דייץ)
והניה זילברמן
נפטרה 1944}.

צאצאי דוד הכהן אשכנזי ושרה הינדה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. שלמה לייב {אשתו רבקה}.
2. רחל {אשת שמעון וֶלוֶלסקי}.
3. בת (לא ידוע).
4. בת (לא ידוע).
5. בת (לא ידוע).
6. בת (לא ידוע).
7. בת (לא ידוע).
8. בת (לא ידוע).

צאצאי רבקה ושלמה לייב, בן דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. אשר.

צאצאי שמעון ולולסקי ורחל, בת דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. לא ידוע.


צאצאי מרדכי צבי, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. יעקב משה.

צאצאי פרומה פרידה מילר, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. אליעזר.
2. אליהו.
3. פעסיל {אשת תנחום מרדכי ליפוביסקי}.

צאצאי תנחום מרדכי ליפוביסקי ופעסיל בת פרומה פרידה מילר:
1. אליהו (נולד 1896).

 

צאצאי ישראל וקסלר ולאה דינה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. מרדכי.

צאצאי אסתר ואליהו לנדאו, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:

 יעקב אלעזר (נולד 1898, נפטר 1980 ת"א). {אשתו שרה מלכה}.
2. חנה טריינה (נולדה 1900 י"ם, נפטרה 10/5/1975 בגבעתיים). {אשת יוסף זונדל וסרמן (נולד
30/8/1900 קהיר, נפטר 21/12/1979 י"ם), בן נחמה פייגא (נולדה 1880 י"ם,
נפטרה 29/6/1913 ארה"ב), בת חיים וחנה באשה סלנט בת הרב יוסף זונדל סלנט)
ואליהו צבי
(נולד 1844 רוזינטוב אוקראינה, נפטר 1910 י"ם קבור בהר הזיתים)
בן שמואל אריה וסרמן}.
3. שמואל אליעזר.
4. שמעון.
5. אברהם.
6. רבקה.
7. מרדכי צבי.
8. ד"ר ישראל (בן זאב) {אשתו שושנה לבית דינוביץ'}.

צאצאי יוסף זונדל וסרמן וחנה טריינה, בת אסתר ואליהו לנדאו:

  1. צבי אשד. (נולד 27/2/1925, נפטר 30/11/2003), {אשתו רחל (נולדה 29/9/1930, נפטרה
    29/10/2013)  בת ד"ר אליהו בלנק (בן יהושע ואסתר בלנק) ולאה (בת יצחק וגיסלה
    קינד)}.

2.  משה מוסא אשד, (נולד 24/11/1926, נפטר 2007), {אשתו מאירה בת מלכה ופישל אברהם בן
יוסף
שנלר}.

3. שפרה {אשת וסרמן}.
4. שמואל (נולד 1934).
5. נחמיה {אשתו רבקה}
6. בתיה בריינא {{אשת עזריאל סולומון}. היו להם 3 ילדים.
7. רות.
8. תלמה.
9. ציפורה רחל {אשת יהושע פרימור}.

צאצאי מאירה ומשה מוסא אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. נועם.
2. יובל
3. עינת {בזוו"ר, אשת יוסף פורמן. בזוו"ש, אשת ישראל הָרמָץ}.

צאצאי ישראל הרמץ ועינת, בת משה מוסא ומאירה אשד:
1. הדס {אשת גולן}. (גולן-זהו שם משפחה ולא שם פרטי).
2. שקד {אשת פורמן}.

 

צאצאי רחל וצבי אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. זוהר (הבכור).
2. רונית (רוני) {אשת יאיר שרון} (שם משפחתו, שרון).
3. אלי אשד. (פובליציסט באינטרנט מוכר וידוע  עורך מגזין הרשת החשוב "יקום תרבות " ).

צאצאי רונית (רוני) שרון, בת צבי ורחל אשד:
1. חן.
2. לירון.
3. אורן.
4. גל.
5. אוהד.

 

צאצאי אסתר ונחמיה אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים {אשת יהודה ורשואר}.
2. אלישבע טובה {אשת אברהם הכהן וולמן}.
3. עזריאל (נפטר בילדותו).

צאצאי יהודה ורשואר ומרים, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. שולמית תמר.
2. אלכסנדר זיסמן אברהם.
3. נתנאל ישראל.
4. שרה איטה.

צאצאי אברהם וולמן ואלישבע טובה, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. אפרת {אשת אושרי מימון}.
2. הודיה.
3. יוסף זונדל.
4. הושעיה ישראל.
5. רעננה.
6. אוריאל
7. שלום (האחרונים תאומים).

צאצאי אושרי מימון ואפרת, בת אברהם ואלישבע טובה וולמן:
1. יהודה מנחם.
2. ימימה תיקה ברכה.
3. איילה חנה.

 

צאצאי עזריאל סולומון ובתיה בריינא, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים.
2. חגית אסתר.
3. עדי דוד.

צאצאי עדי דוד בן עזריאל ובתיה בריינה סולומון:
1. ערן.

 

צאצאי יהושע פרימור וציפורה רחל, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. אייל אליהו {אשתו סמדר אסתר}.
2. סיגל רבקה {אשת אודי בן ח"כ שולמית אלוני }
3. עמית יאיר.

צאצאי סמדר אסתר ואייל אליהו, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. תום.
2. דנה.
3. נועם.

צאצאי אודי אלוני וסיגל רבקה, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. יולי.

 

צאצאי חוה זיסל ונח לנדאו, בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. יצחק סנשטיין (נולד 1853, נפטר בארה"ב). {אשתו מרים נולדה 1844}.
2. יחזקאל זוננשטיין-סנשטיין (נולד פברואר 1843 סוקולקה פולין, נפטר 10/5/1913 פיטסבורג
ארה"ב). {אשתו בזוו"ר טילי בת משה מנדל שפירו וילדה לו 5 ילדים. , בזוו"ש רוז
מרוצ'ס בת משה ושרה פינק וילדה לו 3 ילדים.
3. יוסף לינקולן סנשטיין.
4. מאיר סנשטיין.
5. דינה סנשטיין.

צאצאי יצחק ומרים סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. נח (נולד 1879 אוגוסטוב פולין, נפטר 1961 ארה"ב), {אשתו רוזלי}.
2. אווה זיסל (נולדה 1876), {אשת מקס (נולד 1873) בן דוד ולנה זוגשמידט}.
3. מרדכי צבי.

צאצאי רוזלי ונח, בן יצחק ומרים סנשטיין:
1. סילביה (נולדה 1912).
2. (לא ידוע).
3. (לא ידוע).

 

צאצאי מקס ואווה זיסל, בת יצחק ומרים סנשטיין:
1. ג'ורג'.
2. דוד (נולד 1900).
3. ססיליה {אשת צ'רלס אפטר}. היו להם 3 ילדים.

 

צאצאי טילי ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. שעפסל (נולד 1858).
2. אברהם יעקב (נולד 1860). {אשתו נוֹרָה}.
3. מאיר אליהו (נולד 1864).
4. סלומון (נולד 1868).
5. נלי (נולדה 29/6/1872), {אשת מרכוס פויכטוונגר}.

צאצאי רוז מרוצ'ס ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. דייזי (נולדה 12/5/1882), {אשת פרדריק וולף}.
2. אריה לייב. (נולד 14/5/1885 פיטסבורג ארה"ב),
3. אליאס לז (נולד 28/11/1883). {אשתו גרטרוד}.

 

צאצאי נורה ואברהם יעקב בן טילי ויחזקאל סנשטיין:
1. סטלה (טילי), {נולדה 1889 פיטסבורג, נפטרה 1974 פיטסבורג}. {אשת אלכסנדר ספֶיֶיר}.
2. אלכסנדר (נולד 1892).

 

צאצאי אלכסנדר וסטלה בת אברהם יעקב ונורה סנשטיין:
1. ג'יימס (נולד 1913).
2. אלכסנדר (נולד 28/6/1915).
3. (לא ידוע).
4. דורותי (נולדה 1917).
5. מורלנד (נולדה 24/11/1922).

בנו

יצחק צ'רנסקי

{נולד בסלונים בבלארוס, ונפטר בקובנא בליטא}


צאצאיהם הנוספים:
1. בנימין (הנ"ל).
2. משה.
3. יעקב.
4. לייב.
5. שלמה.
6. בת {אשת אברהם כרמל}.
7. בת {אשת הערש וגמינסטר}.
8. בת {אשת שמואל ויצ'ליסקי}.

 

צאצאי משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. מאיר.
2. מנדל.

צאצאי מנדל בן משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. יוסף גרשון.
2. יענטא (יעל) {אשת פנחס אליהו סירקיס, בן אליעזר סירקיס וחיה (בת חיים ובלומה רוטנברג),
בן שלמה ושרה, בן אליעזר וסימה סירקיס, בן דניאל, בן ישראל אליעזר, בן
מרדכי
, בן נחמן, בן שמואל צבי, בן לייב אב"ד חנצ'ין סירקיש, בן שמואל צבי
הירש
, בן יואל יפה (הב"ח) ובלהה סירקיס, בן שמואל ושרה יפה, בן משה יפה, בן
אליעזר
ליפמן יפה מהורביץ, בן אברהם יפה מבוהמיה, בן יעקב יוסף יפה-
מרגליות, משה יפה-מרגליות, בן אליעזר יפה, בן מאיר, בן ישראל, בן משה יפה
מבולוניה, בן שמואל מרקס יפה הלוי מדמפייר, בן ??, בן אלחנן הקדוש (אשתו
שונלין יפה), בן יצחק, {ר"י הזקן} (אשתו אלווינה בת ר' יהודה בן נתן, הוא
הריב"ן חתנו של רש"י ), בן שמואל, בן שמחה מויטרי, (אשתו חנה בת מאיר
הישיש, נכדת רש"י), בן שמואל דה ויטרי}.
3. יצחק אריה.
4. בלומה.
5. חיים אלעזר.
6. גולדה.
7. מחלה.

צאצאי יענטא בת מנדל צ'רנסקי ופנחס אליהו סירקיס:
1. נועה {אשת בלאס}.
2. יצחק {אשתו הדסה סירקיס}.

ראו גם

הגנים של הגאון מווילנה 

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

מאלינור מאוקוויטניה מלכת אנגליה ועד לאליזבט השנייה מלכת בריטניה

The Queen longest reign

ברכות למלכת בריטניה אליזבת השנייה. בשבוע שעבר  בפברואר 2019  מלאו למלכותה שישים ושבע שנים .ובכך היא שברה את שיא כל הזמנים לאורך  מלוכה של אישה את שיאה של מלכה בריטית קודמת בשם אלינור מאקויטניה ,אישתו של מלך בריטניה מימי הביניים הנרי השני ואימם של ריצ'רד לב הארי הידוע שפלש לארץ ישראל במסע הצלב השלישי ונלחם כאן בצאלאח א-דין  ושל המלך ג'ון ללא ארץ הזכור כמי שנאלץ לחתום על הצהרת החרות של אצילי אנגלי המגנה כרטה  ומסרטי רובין הוד..
אלינור הידועה כיום  בזכות עצמה מהסרט "האריה בחורף" הייתה מלכה (  בשלושה מקומות שונים במחוז אקויטניה ברציפות בצרפת ובאנגליה ) פרק הזמן הארוך ביותר עד לשבוע שעבר שישים ושש שנים ושלוש מאות וחמישים ושמונה ימים.

וזאת הזדמנות להיזכר באלינור מאקוויטניה שהייתה אישה יוצאת דופן ,ואף ייחודית בתקופתה בימי הביניים וגם בכל תקופה אחרת.

.על מנת להראות זאת אתן תחילה סקירה קצרה על חייה ולאחר מכן אעבור על הנקודות שהפכו אותה לאישה ייחודית כל כך.

Engraving based on Eleanor of Aquitaine's tomb

תחריט מודרני של אלנור המבוסס על קברה .

Engraving based on Eleanor of Aquitaine's tomb.

Hulton Archive/Getty Images

אלינור מאקויטניה ( 1122-1204 לערך  ) היתה בתו הבכירה של גיום הדוכס של אקויטניה שהוריש לה אדמות נרחבות בדרום צרפת שהייתה אז בגדר מחוז עצמאי נפרד מצרפת .אדמות אלו נתנו לה עושר עצום.

היא נחשבה ליורשת העשירה והמבוקשת ביותר באירופה גם כתוצאה מיופייה אבל אולי פחות בגלל האופי החזק שלא בהכרח  נשא חן בעיני המחזרים הפוטנציאליים שהעדיפו נשים כנועות. היא בהחלט ובהחלט לא הייתה כזאת .

אבל בסופו של דבר נמצא לה חתן רצוי ביותר המלך של צרפת לואי השביעי שנישא לה ב1137. והנישואין עם האישה העשירה ביותר באירופה העשירו מאוד את הכתר הצרפתי שהיה זקוק מאוד לרכושה.

Louis VII le Jeune.jpg

לואי השביעי מלך צרפת

אלא שהנישואים בין השניים  לא היו מוצלחים .אלינור בעלת האופי החזק מאוד ועזת המצח בזה לבעלה שככל הניראה לא סיפק אותה כהלכה מבחינה מינית. היא יצאה עימו למסע הצלב השני ושם עוררה סקנדל כאשר ניהלה  רומן כמעט בגלוי עם הנרי פלנטנג'נט הדוכס מאנז'ו שהיה צעיר ממנה.

Henry the Second

הנרי השני פלטנג'נט מלך אנגליה ובעלה השני של אלנור 

אם היה המדובר באישה חזקה ועשירה פחות אולי הייתה משלמת על כך בחייה  כפי שקרה לעתיד עם נשות מלכים שסרחו והואשמו בבגידה בבעליהן ( באופן ספציפי  שתי נשים של המלך האנגלי הנרי השמיני במאה ה-16 באנגליה ) מה עוד שהיא לא נתנה כל ילדים יורשים לבעלה.

אבל מכיוון שהייתה מי שהייתה האישה העשירה באירופה ככל הנראה המלך הצרפתי לא רצה להסתבך עם תומכיה.  הוא התגרש ממנה ב-1152 .היא מיהרה ונישאה לדוכס הנרי שגם בתמיכתה ובעזרת עושרה עלה לאחר מכן ב1154 על כיסה המלכות באנגליה כהנרי השני .הנחשב עד היום לאחד המלכים הגדולים והחזקים של אנגליה בכל הזמנים.

הנרי השני בתמיכתה של אלינור סיפח את כל חלקה הדרומי המערבי של צרפת לממלכה האנגלית ולמעשה הקים מעין אימפריה קטנה  הקיסרות האנגבינית  מה ששימש מאז כמקור סכסוכים בלתי פוסק בין אנגליה לצרפת.במשך 300 שנה.

תוצאת תמונה עבור ‪Eleanor of Aquitaine‬‏

המלכה גניבר והאביר  לנסלוט של השולחן העגול. הדמות של גניבר  כנראה מבוססת ישירות על זאת של אלינור. 

התקופה הייתה תקופה של פריחה תרבותית ושיגשוג. לא במקרה בתקופה זאת נוצרו הסיפורים על המלך ארתור האגדי , שהתבסס קצת על שליט בריטי קדום והרבה  מאוד על הנרי השני בן הזמן ועל חצרו ,ועל אישתו גניבר שהתבססה הרבה מאוד על דמותה של אלינור שכן הסיפורים נכתבו בידי משוררי החצר השלה.אנו יודעים שבחצרה נוצרה המסורת של סיפורי המלך ארתור והמלכה גניבר שלא מן הנמנע שהיו  שיקוף  מדוייק של החיים בחצר של אלנור שבהם הושם דגש שלא היה קיים עד אז על השיויון בין גברים ונשים ( או בכל אופן בין המלכה ובין הגברים ). לא מן הנמנע שהסיפור על המלכה גניבר הבוגדת בבעלה ארתור המלך עם האביר האמיץ לנסלוט  מבוסס  באופן ספציפי על חייה של המלכה אלינור ובגידתה בבעלה מלך צרפת עם האביר האמיץ הנרי פלנטנג'נט בעת שכולם היו במסע צלב בארץ הקודש.

בסיפורים אלו נוצרה מעין אידיאולוגיה חצרנית ששמה דגש על הערצת האישה וכנראה הושפעו ואולי גם השפיעו על החיים האמיתיים בחצרה של אלנור ששמה דגש חשוב מאוד על מעמדה שאינו נופל בהרבה או בכלל מזה של בן זוגה.

היא הייתה קנאית לו ובניגוד למקובל בקרב מלכות ימי הביניים רדפה באכזריות  את המאהבות שהיו לבעלה.

וכאשר פעל יותר מידי כנגד רצונה או התעלם ממנה הסיתה כנגדו את בניה מי שהפכו לימים למלכים ריצ'רד וגו'ן והם יצאו כנגדו למלחמה. כתוצאה היא הושמה במאסר במשך עשור. אבל כאשר הנרי מת לבסוף ובניה עלו לשלטון אלנור הייתה הכוח המכריע מאחורי הקלעים כפי ששאפה תמיד.

אפשר לראות באלינור שליטה ייחודית בהיסטוריה של ימי הביניים ובכלל ? מכמה  סיבות :

באורך  המדהים תקופת השלטון שלה הן במחוז אקויטניה שבו הייתה השליטה כל חייה והן בארצות צרפת ואנגליה .

בעובדה שהתמודדה כשווה עם בעליה המלכים האדירים של התקופה מלך צרפת ומלך אנגליה.יש לזכור שרוב המלכות בהיסטוריה בהחלט לא התמודדו כשוות עם בעליהן המלכים אם כי יכלו לחתור תחתיהם בצורות שונות כפי שנעשה. אבל אלינור היא יוצאת דופן בכך שראתה את עצמה כשווה לבעליה וזה השפיע על התנהגותה ועל נכונותה למרוד בהם פשוטו כמשמעו .כך עשתה עם בעלה הראשון שהיא בגדה בו כמעט בגלוי עם מאהב וכך עשה עם בעלה השני שהיא הסיתה את בניה למרוד בו  לאחר שהשתכנעה שהוא בוגד בה.

אישה ששלטה הן כאשת מלך צרפת והן כאשת מלך אנגליה היא תופעה נדירה ביותר.למעשה יחידה במינה.

בהשפעתה הפוליטית ,בתקופה שבה בניה שלטו באנגליה היא הייתה הכוח שניהל את המדינה כעוצרת בפועל כשבנה ריצ'רד יצא למסעי צלב .

נשאלת השאלה ::מה איפשר לה להיות אישה יוצאת דופן כל כך?

התשובה רכושה העצום . עצם היותר אישה עשירה כל כך בפני עצמה  הודות לאחוזות שלה באקויטאניה שתמכה בבעליה כלכלית איפשר לה גם את הכוח העצמאי שממנו נהנתה.

אמנם היו כבר באנגליה מלכות  חזקות לפניה והיא אינה ראשונה ובכל זאת מלכה מסוגה של אלינור נשארה נדירה ויש להסביר זאת בשילוב של עושרה עצום ושל אופיה החזק שהיה שווה ערך גם לזה של הגברים החזקים שלהם הייתה נשואה ושאותם הולידה.

היא נפטרה בשנת 1204 בגיל המופלג של למעלה משמונים שנה .ולאמיתו של דבר היא  האישה ששלטה את הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה  כמעט 67 שנים ( וליתר דיוק 66 שנים ו-358 ימים )  במחוז שלה אקויטניה עד…לאליזבת השנייה ששברה לבסוף את שיא כל הזמנים של אלנור.

Church of Fontevraud Abbey Eleanor of Aquitaine effigy.jpg

ארון הקבורה של אלנור.

 

אריה בחורף

Lion In Winter1.jpg

,היום אלינור זכורה בעיקר בגלל "המחזה "האריה בחורף " של ויליאם גולדמן ( הידוע כמחבר ספרים כמו "איש המרתון " "הנסיכה הקסומה  " ואחרים ) על ימיו האחרונים של המלך האנגלי הנרי השני שהקים אימפריה שלמה שכללה את אנגליה וחלקים מצרפת , אך שערוב ימיו מלווה בסכסוכים בלתי פוסקים ומציקים עם אישתו אלנור וילדיו ריצ'רד וג'ון.

ושם מופיעים האם הפמיניסטית אלינור ,בנה  ריצ'רד "לב הארי" הצעיר  ואחיו ג'ון, במפגש משפחתי עם האב המלך הנרי השני ( שגם  הוא היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני שאז התקיים הרומן עם אלנור  ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני כמה שנים קודם לכן  בסרט מצויין אחר בשם "בקט" )מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת.

צפו  ב"מקדימון " של אריה בחורף " כאן.

צפו בגרסה המלאה של "אריה בחורף " כאן 

צפו בסרט המקדים על הנרי השני  ואלנור מ-1964  גם כן בכיכובו של פיטר אוטול,אבל עם פמלה בראון בתפקיד אלנור  "בקט" 

קתרין הפבורן בתפקיד אלינור בסרט "האריה בחורף".

תמונה קשורה

זהו מחזה גאוני אולי הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים ומומלץ מאוד לחפש אחריו  לכל מי שעוקב אחרי מחזה זה  שהוסרט פעמיים בגירסאות מופתיות ממש גירסה אחת בכיכובם של בכיכובם של פטר אוטול וקתרין הפבורן והגירסה השניה  עבור ערוץ הולמארק בכיכובם של פטריק סטיוארט וגלן קלוז .

צפו  ב"אריה בחורף "  בגירסת פטריק סטיוארט וגלן קלוז כאן.

תוצאת תמונה עבור ‪lion in winter‬‏    ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ‪beckett o'toole   movie – Eleanor of Aquitaine‬‏

ככל הנראה המחזה הזה שימש כמקור השראה למחזה "כתר בראש " של יעקב שבתאי על ימיו האחרונים של דוד המלך .אלא שהמחזה הישראלי למרבה הצער נופל מאוד מהמחזה על הנרי השני ואלנור.

 

אליזבט השנייה שברה השבוע לבסוף את השיא  כל הזמנים הזה  של אלינור וממשיכה כאישה שמולכת פרק הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית.
השיא הבא שהיא "אולי" תשבור של אורך זמן שלטון הוא שיאו של קיסר אימפרית האבסבורג פרנץ יוזף ששלט במשך שישים ושבע שנים ו355 ימים.
פרנץ יוזף כזכור שלט ושלט וכאשר מת במלחמת העולם הראשונה זה היה בזמן שהאימפריה האבסבורגית התפרקה ולא קמה יותר.
האם הממלכה הבריטית תמשיך להתקיים לאחר עזיבתה של אליזבת את השלטון ממוות או מסיבה אחרת ? או שמה הם יתפרקו כמו האימפריה האבסבורגית של פרנץ יוזף ביגלל הברייקזיט מנהיגי מפלגת לייבור מטורפים ושאר מרעין בישין?
בעניין זה נציין שבתסכית אודיו של סדרת המדע הבדיוני הידועה "דוקטור הו"   בשם "שחור ולבן " שהופק בשנת 2012 נחזתה שנת 2020 כשנה שבה אליזבט השנייה כבר לא תהיה בחיים ובמקומה יעלה למלוכה מלך ( כנראה צ'רלס השלישי ). 


האם זה אכן הולך לקרות בשנת 2020 ?

יש לציין שאימה של אליזבת חיה עד גיל למעלה ממאה והיא צאצאית של שושלת גרמנית .רבים מנסיכי גרמניה לאורך המאות חיו ושלטו לאורך עשרות רבות של שנים.משום מה השליטים מאריכי הימים ביותר בהיסטוריה לאורך הדורות היו שליטים שונים בנסיכויות הגרמניות ושליטים שונים בנסיכויות ההודיות. בארצות האלו ניתן למצוא את השליטים מאריכי הימים ביותר. למה? זה לא ברור. אבל זאת עובדה.

לאליזבת השנייה  יש גנים טובים מאוד אז ייתכן שאליזבת תהיה על כס המלוכה בבריטניה עוד זמן רב.

תוצאת תמונה עבור ‪queen elizabeth poster‬‏

קראו עוד על אלנור ואליזבת ועוד מלכים בריטיים :

אלנור מאקויטניה  בויקיפדיה 

המלך ארתור מסרמטיה 

שש נשותיו של הנרי השמיני ( וגם בתו "מרי אשת הדמים" )

המלך הפרו -נאצי של בריטניה 

המלכה אליזבת השנייה כשוברת שיאים 

[תוצאת תמונה עבור ‪lion in winter‬‏

" תולדות המערב הפרוע " סדרת הקומיקס

לפני כמה ימים  פנתה אלי עוזרת הפקה בסרט עלילתי או תיעודי כלשהוא  שמוסרט כעת. היא סיפרה  לי שבמסגרת עלילת הסרט המתרחשת אי אז בשנות השבעים   למען אמינות הסרט הגיבור יקרא   בחוברת של סידרת הקומיקס האיטלקית ה( לא כל כך) ידועה

"תולדות המערב הפרוע ". וליתר דיוק בגיליון מספר 6 של סדרה זאת.

היא שאלה אותי אם אוכל לקשר אותה עם הוצאת מ.מזרחי שעמדה מאחרי הסידרה הזאת ואחרות כמוה בישראל בשנות השבעים.

הודעתי  לה שלמרבית הצער הוצאת מ.מזרחי התפרקה ואינה קיימת יותר ואין בעצם למי לפנות.הם ניסו לאחרונה להוציא הדפסות חדשות של חוברות טרזן לפני כמה שנים וזה לא הלך . בכל מקרה הזכויות על הסדרה אינן שלהם מזה כבר שנים רבות אלא של המו"ל האיטלקי בונאלי .

מכיוון שבעוד כמה ימים אני מנחה אירוע על מערבונים זה הזמן בשבילי להיזכר בסדרת "תולדות המערב הפרוע " שבשנות השבעים הייתה סדרת הקומיקס החביבה עלי ביותר ,יותר מטקס יותר מזאגור , אולי אפילו יותר מטרזן שלא לדבר על גיבורי העל.

 

    

ג'ינו דה אנטוניו כותב  וצייר ראשי של  "תולדות המערב הפרוע "

למה ? משום שבמהלך הסדרה הכותב האיטלקי ג'ינו דה' אנטוניו   ( 1927-2006)ניסה לתת תחושה אמיתית לקוראים הצעירים של ההיסטוריה של המערב כפי שהייתה ,רומנטית מאוד כמובן אבל עדיין קרובה איך שהוא למה שהיה.

 

הסדרה הזאת התקיימה באיטליה במשך 13 שנים  מ-1967 ועד 1980  ( לאורך 75 גליונות שונים ועוד סיפור סיום נספח שהופיע במגזין אחר  ) ותיארה  את ההיסטוריה של המערב הפרוע משנת 1804 ועד שנת 1891 לאורך 87 שנים  כפי שהן נראים דרך  עיניהם של בני משפחה אחת משפחת מקדונלד ,האב ברט האם האינדיאנית סקוויה ( דמות היסטורית ).הבן פאט וגם ילדיו המאומצים  נבני משפחת אדמס כולם גיבורים בפני עצמם.

 

במהלך הסדרה הופיעו דמויות ידועות שונות  מההיסטוריה של המערב כגיבורי משנה ואף דמויות מרכזיות בסיפורים כידידים וכבשותפים ובעלי ברית של בני המשפחה.

אלו כללו את  הסנטור הגוזמאי דיווי קרוקט שנהרג במבצר האלאמו במאבק כנגד המקסיקנים ביחד עם אבי המשפחה ברט מקדונאלד.

חוברת מספר 3 בסדרה. מככב איש המערב דיווי קרוקט.

הגשש קיט קרסון שהפך לידידו הטוב  ושותפו בהרפתקאות שונות של פאט מקדונלד עם הסקוטי קטן הקומה אך הלוחמני מאק.

בעטיפה :פאט מקדונלד עם הגשש והסייר המפורסם קיט קרסון.

האקדוחן והשריף המפורסם ביל   "הפרא" הייקוק ,ידידו הטוב של בנו המאומץ של פאט,  ויל אדמס ש"תולדות מערב הפרוע" תיעדה את מותו ביריה בגבו באחת החוברות הטובות ביותר שלה.

 

עטיפות של שני גליונות שבהם ביל היקוק מופיע על הכריכה.

עטיפת הגליון שבו נהרג ביל הייקוק אחד הגליונות הידועים של הסדרה. 

הבלש אלן פינקרטון שאחד מגיבורי הסדרה ויל אדמס שירת במשך שנים רבות כבלש בסוכנות הבילוש שלו.

הגנראל הלוחם באינדיאנים קאסטר שמומת לבסוף בידיהם.

השודד המסוכן ג'יסי גי'ימס אחיו פרנק ואנשי כנופייתם

עטיפת הגליון שבו מככבים גי'סי ג'ימס ובני משפחתו.

הסייר ביל קודי ,"בופאלו ביל" שהפך לידיד טוב של ויל אדמס ולאחר מכן  ידיד ושותף של ביל היקוק ( כפי שאכן היה במציאות ההיסטורית ) ולימים  נדד בעולם עם מופע קירקס על המערב הפרוע.

האקדוחנית המהירה קלאמיטי ג'ין,לימים משתתפת ידועה במופע הקירקס של בופאלו ביל.

האקדוחן המסוכן וסלי הרדין.

האקדוחן וסלי הרדין בעטיפת "תולדות המערב הפרוע" 

השריף באט מסטרסון שמנקה את אחד מגיבורי הסדרה מאשמת רצח.

האקדוחן המסוכן בילי הנער.

בעטיפה : האקדוחן הידוע בילי "הנער".

השופט "התליין " רוי בין "החוק היחיד ממערב לפקוס "כפי שהגדיר את עצמו.

בעטיפה :השופט החצי מטורף רוי בין" 

 

המרשל  וייאט ארפ ואחיו שויל אדמס חוזה בקרב הגדול שלהם כנגד חמולת קלנטון.

בעטיפה  ויאט ארפ ואחיו מורגן ווירג'יל ודוק הולידי בדרך לקרב הידוע באו קי קוראל.

 

וגם לוחמים אינדיאניים שונים.

החל מאם המשפחה האינדיאנית סקוויה "בת השבט". כך שמשפחת מקדונלד היא משפחה של בני תערובת  לבנים ואינדיאנים  למרות ששום דגש לא ניתן לכך בסדרה.

הלוחם טקומסה שביחד עם אחיו "הנביא "חולם לאחד את כל האינדיאנים לפדרציה אחת גדולה שוות ערך לארה"ב של אמריקה.

מנהיג שבטי הדקוטה  "הענן האדום "

קוצי'ז המנהיג האפצ'י המסוכן

ג'רונימו המנהיג האפאצ'י החופשי האחרון.

ואחרים.

הגיבור הראשי של הסדרה  פאט   מקדונלד  שורד אין ספור עימותים אלימים כטקסס רנג'ר וכנווד  להגיע לזיקנה טובה מאוד בסיפור  האחרון של הסידרה  לאחר הקרב האחרון עם האינדיאנים שבו נהרג הגנראל קסטר.

עץ משפחת מקדונלד-  סקוייה-אדמס לאורך שלושה דורות 

    

הסדרה עוקבת אחריו אחרי ילדיו המאומצים ובנו בן מקדונלד שחייהם משתלבים כל הזמן באירועי ההיסטוריה האמריקנית של המערב.

 

פאט מקדונלד גיבור סדרת "תולדות המערב הפרוע " כאדם זקן בן למעלה משמונים  בשנות התשעים של המאה ה-19 ולידו ידידו הסקוטי מאק.

בסיפור המסיים של הסדרה "הראיון "  שכבר הופיע בגליון של מגזין אחר בשם "אוריינט אקספרס  ב-1983 " פאט מקדונלד  הזקן   ( בן 87) מספר לעיתונאי סקרן שבא לבקר אותו  ולראיין אותו על חייו מלאי ההרפתקאות בשנת 1893 ,את הסיפור האמיתי של מה שקרה לגנרל קסטר בקרב ליטל ביג הורן .והוא שונה מאוד ממה שההיסטוריה יודעת ווממה שהחוברת הרלבנטית של "הסדרה הרגילה"מספר 60 בסדרה   תיארה  על סמך העובדות ההיסטוריות הידועות.

 

חוברת מספר 60 בסידרה  שבה תואר "קרב ליטל ביג הורן " של הגנראל קסטר בפעם הראשונה.

הסיפור האחרון של "תולדות המערב הפרוע " פנטזיה שבה הגנרל קאסטר  שונא האינדיאנים  הופך לאינדיאני בשנותיו האחרונות וחווה את חייהם.

אליבא מקדונלד בסיפור הסופי גנרל קאסטר לא נהרג בידי האינדיאנים בקרב ליטל ביג הורן. הוא כושף בידי איש  רפואה  אינדיאני והפך לאינדיאני וחי במשך כמה שנים כאינדיאני עד שנרצח בידי לבנים מרושעים כאינדיאני.

ובכך יורד המסך על פאט מקדונלך וסדרת  "תולדות המערב הפרוע"

דאנטוניו המחבר חשב לעשות סדרת המשך שתציג את הדורות הבאים של בני משפחת מקדונלד -אדמס  במהלך ההיסטוריה האמריקנית של המאה ה-עשרים  במלחמת קובה מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה וכו' ,אבל הרעיון לא יצא לפועל.ככל נראה הוצאת בונלי לא חשבה שיהיו לסדרה כזאת מספיק קוראים.

     

 

הגליונות האחרונים באיטלקית של תולדות המערב הפרוע שבהם המערב הופך ממציאות חיה לנוסטלגיה עצובה. 

עד היום חברת בונאלי שהוציאה אותה לאור מחשיבה  אותה כיהלום בכתר שלה דהיינו כסדרת  הקומיקס ולא רק של מערבונים הטובה מכולם. ואף עשתה לפני כמה שנים תערוכה של הציורים המקוריים של סדרה מוערכת זאת.

 

מאמר המערכת מגליון מספר 1.

בעברית פרסמה הוצאת מ.מזרחי 17 גליונות של סדרה זאת בין השנים 1972-1980  בתרגומו של גאיו שילוני.

לכל חוברת נוספה בסיום רשימה  היסטורית מאויירת על מאפיין אחר של המערב הפרוע ,של המתיישבים או של האינדיאנים שבהחלט הוסיפה ערך מוסף לקריאה.

למשל הרשימה הזאת מגיליון 9:

 

 

וכך זה נמשך . שמונה הגליונות הראשונים פורסמו כסדרם מידי שבוע בשנת 1972 .ולאחר מכן הופסקו …למשך שש שנים (!)

הסדרה חזרה ב-1978  עם גליון מספר 9 לכמה גליונות בודדים בכל שנה. עד ל-1980 ולגליון 17 שנקטע באמצע העלילה…   לצערם הרב של הקוראים הנאמנים ששוב לא ידעו מה עלה בגורלם של בני משפחת מקדונלד חבריהם ואויביהם.

הגליון הופיע  עם העטיפה הסופר דרמטית הזאת מה שהוסיף עוד לכאב הפרידה.

 

הסדרה בשלמותה תורגמה  בשנים האחרונות  לעברית בידי חברי קומונת  טקס וזאגור ברשת אלא שההדפסה שם היא פרטית לגמרי ועליך להיות חבר מכובד בקומונה כדי שתוכל להשיג את החוברות.

ראו פרטים על כך כאן.

והנה קטע מגליון מספר 5 של "תולדות המערב הפרוע " שבו פאט מקדונלד פוגש את יוצר אקדח הקולט ,האקדח המפורסם והקטלני ביותר של המערב הפרוע.

ו

SamuelColt.jpg

סמואל קולט האמיתי 

האקדח במלוא "תפארתו ".

מילון מילים אינדיאניות וספרדיות שהופיעו בגליון 5.

כבונוס  הנה העטיפות השונות של גליונות הסדרה שיצאו לאור עם תקצירי הסיפורים  בהוצאת מ.מזרחי :

הערה :

שמונה החוברות הראשונות  בעיברית יצאו כולן במהלך שנת 1972. לאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה של שש שנים ( ! ) 

חוברות 9-10  הופיעו בשנת 1978,  חוברות 11-13 בשנת 1979, חוברות 14-17 בשנת 1980.ולאחר מכן כלום. 

עימן ירד המסך על סדרת "תולדות המערב הפרוע " בשפה העברית ועל סדרות הקומיקס של הוצאת מ.מזרחי  בכלל. 

 

 

 

ראו גם

טקס גיבור המערב הפרוע 

מ.אריה ועטיפות תולדות המערב הפרוע 

מאמר באנגלית על הסדרה ( שמעולם לא תורגמה לאנגלית )

מאמר מפורט על הסדרה 

סקירה מפורטת באיטלקית על כל חוברת של "תולדות המערב הפרוע "

 

לסיום הנה פארודיה פוליטית של הקומיקסאי הישראלי אורי פינק על "תולדות המערב הפרוע " שבו הוא מביא אותם אל ההווה שלנו.

לקוח מ"ספר הג'ונגל 2" הוצאת מודן 1999

 

שובם של המערבונים

ביום רביעי אני מנחה מופע על המערבונים וכולם מוזמנים.

שישי בפברואר, יום ד'  לבונטין 7 תל אביב, בשעה: 20:00

במשך שנים רבות עסקו המערבונים – הספרים והסרטים שעסקו ביישובי המערב הפרוע, השטח המערבי של ארה"ב – במאבקים בין בוקרים ואינדיאנים ובין בוקרים ופושעים.

 

 

למערבונים הייתה השפעה עצומה לא רק במולדתם ארה"ב אלא גם בארצות כמו איטליה, גרמניה, בריטניה, ואפילו יפן. בז'אנר נוצרו קלאסיקות רבות בספרות כמו "וינטו" של קרל מאי, "דסטרי חוזר" של מקס בראנד, "הדספרדו", ו"יונה בודדה". בקולנוע מ"בצהרי היום" ו"שיין", דרך "הטוב הרע והמכוער", "בלתי נסלח", והסרט העכשווי "האחים סיסטרס".

תוצאת תמונה עבור מקס ברנד

בטלוויזיה נוצרו סדרות מערבונים כמו "עשן האקדחים", "בוננזה", "האיש מווירג'יניה", ויחסית לאחרונה "דדווד". ובקומיקס היו סדרות כמו "טקס", "ג'ונה הקס", ו"תולדות המערב הפרוע".

תוצאת תמונה עבור קרל מאי

במשך השנים נוצרו ז'אנרים ששילבו את נושאי המערבון עם ז'אנרים אחרים, כמו ריגול בסדרות כמו "פרוע פרוע המערב", מדע בדיוני כמו ב"עולם המערב", ואף אימה.

כיום המערבונים ירדו מעט מתשומת הלב של הציבור הרחב. אבל באירוע של מגזין הרשת "יקום תרבות" ינסו המשתתפים לשוב אליהם, אל גיבוריהם, ואל נושאיהם המרכזיים, בהרצאות קצרות, מוזיקה, ובקטעי סרטים.

אלי אשד, עורך "יקום תרבות" וחוקר ספרות פופולרית, ידבר על המערבונים מראשיתם, כיצד הפך ז'אנר שדיבר פעם רק למיעוט קטן בארה"ב לז'אנר החשוב ביותר במשך שנים רבות בקולנוע ובטלוויזיה בארה"ב, ולמיתוס כלל עולמי שדיבר לעמים שונים ברחבי העולם מאירופה ועד רוסיה ויפן.

 

פרופסור גבריאל מוקד, עורך וחוקר ספרות, ידבר על מסורת האבירות של ימי הביניים אצל אקדוחני המערב הפרוע כמיתוס של המערבונים, וישווה זאת עם סרטי הסמוראים ביפן.

ארז בר, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת וסטודנט לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה, ידבר על סרטי המערבונים, על קשרי הגומלין ביניהם ובין האלימות הקולנועית, והאספקטים החברתיים והפסיכולוגיים שקיימים בז'אנר, והמשפיעים על ז'אנרים וסרטים עד עצם היום הזה.

בין ההרצאות יוקרנו קטעים ממערבונים מפורסמים, והמוזיקאי א.ב. דן ישמיע קטעי מוזיקה מסרטי וסדרות טלוויזיה ידועות על המערב הפרוע.

האירוע ייתקיים בלבונטין 7 בתל אביב,  בשישי בפברואר יום רביעי בשעה 20:00

מחיר כניסה 50 ₪ לינק להזמנת כרטיסים. או בטלפון: 03-5605084

תוצאת תמונה עבור תולדות המערב הפרוע

נוגה נצר ,הסרט "החבר הגרמני שלי " ואני

תקציר הסרט

ישראל / גרמניה 2018, 70 דקות, עברית, אנגלית וגרמנית, כתוביות בעברית ובאנגלית

מותחן עלילתי-דוקומנטרי. נגה יורשת את בית סבתה ניצולת השואה (החווה), אך לא מצליחה להשתלט על הבלגן והעזובה. היא מעסיקה גרמני צעיר ונמרץ לעבודות גינון, ומתאהבת בו. הגרמני מציע שיעבור לגור עם נגה בחווה תמורת הרחבת עבודותיו במשק הבית. סבתא ואמא של נגה מתנגדות באופן נחרץ, אך נגה מכניסה את הגרמני לחווה והאהבה ביניהם פורחת, עד שמתחילים להופיע שינויים מדאיגים בהתנהגותו ונגה מתחילה לחשוש לחייה.

צפו במקדימון הסרט:

 

הבמאית נוגה נצר שהיא ידידה וותיקה התפרסמה לראשונה הודות לסרטה "החבר הערבי שלי ". סרט כביכול דוקומנטרי שתיאר מערכת יחסים מוזרה שלה עם ידיד ערבי מכפר ערבי שנעלם יום אחד והיא יוצאת לחפשו. הדאגה לחייו מובילה אותה למסע רב תהפוכות בארץ ישראל היפה עד לכפר הולדתו של  הבחור בלב השטחים .בסיום המפתיע היא מאתרת אותו.

צפו במקדימון הדרמטי של "החבר הערבי שלי"

    

 

נוגה ו"החבר" הערבי בסצינות  מהסרט. 

העלילה של הסרט הנ"ל הייתה בעיקרה מוקומנטרית דהיינו בדויה לחלוטין עם כמה פרטי ם אמיתיים שהוכנסו פה ושם . נוגה גילמה את עצמה ועשתה זאת בהצלחה גדולה. כמעט  אפשר להאמין שהאירועים שמתוארים בסרט אכן התרחשו.  

החבר הגרמני שלי 

לאחר הסרט הזה שזכה להצלחה עברה נוגה לסרט שני "בשם "החבר הגרמני שלי "    ( 2018) ( או בהקרנה המקורית שלו " הגרמני " שם הרבה פחות מוצלח ורב משמעויות  לדעתי )  שהפעם נועד להיות אמיתי לחלוטין ותיאר את מערכת היחסים שלה עם בחור גרמני שביקר בישראל ועבר לגור בדירתה למרות התנגדות בני משפחה.

אלו אירועים שאני הייתי מעורב בהם כידיד וכשכן ,וצפיתי באיטיות בהתדרדרות היחסים בין נוגה ובין החבר הגרמני שלה שהתגלה בהדרגה ויותר ויותר כטיפוס מוזר ביותר בלשון המעטה קיצונית בעל נטיות נפשיות שקשה מאוד להגדיר אותן כ"מקובלות " והגדרה אחרת שלהן תיהיה "אלימות ".

נוגה כבמאית בנשמתה הסריטה כל פרט ופרט במערכת היחסים הזאת אולי מתוך מחשבה על הסרט שיווצר לבסוף.

נקודת השבר של מערכת היחסים הייתה כשהגעתי למסקנה  שאי אפשר להמשיך עם זה יותר  ושעזרתי לנוגה להגיש כנגד "החבר": תלונה במשטרה על איומים והתנהגות אלימה כלפיה

הוא גורש מהארץ.

ונוגה כעת השלימה את הסרט המבוסס על הפרשה . שהוקרן בסינמטק וכעת בגירסה ערוכה בצורה  טובה יותר בערוץ "יס". והוא מתאר את ההתפתחות והתדרדרות של מערכת היחסים המוזרה הזאת . עד לשיא הדרמטי מאין כמוהו בסיום הסרט.

אני יכול להעיד שהיו כמה אירועים דרמטיים ביותר במערכת היחסים והאירועים בין נוגה והחבר הגרמני  שבהם נכחתי ונטלתי חלק שלא הוכנסו לסרט הן מסיבות של עריכה והן יש להניח מסיבות משפטיות שונות .

אם הן היו מוכנסים הסרט היה אפילו דרמטי הרבה יותר ממה שהוא כעת אבל גם בגרסה הנוכחית הדרמה היא אדירה.

מומלץ לכולם לצפות

החבר הגרמני שלי  ביימה נוגה נצר ..

 

נוגה נצר מספרת על עשיית הסרט "החבר הגרמני שלי " בסינמטק תל אביב.

קראו מאמר על הסרט

 

נוגה נצר עשתה סרט שואה גדול

 

בדרך לשטחים היגעתי לברלין :נוגה נצר מספרת על "החבר הערבי שלי "

 

אראל סגל  מראיין את נוגה נצר על "החבר הערבי שלי "

בן כספית מראיין את נוגה נצר 

 

דף הפייסבוק של נוגה נצר

 

נוגה  נצר במאית 

שיחת עורכי כתבי עת

השבוע השתתפתי  בערב תרבות ב"קפה 443"  על שפת אגם מודיעין   בעיר מודיעין בשיח עורכי כתבי עת עם עוד שלושה עורכים :פרופ' עפר עציון, דר' אורן עילם ודר' רחלי אברהם-איתן   ורואיינו בידי ד"ר צדוק עלון שבו דנו במצב כתבי העת הספרותיים בעת הזאת וכיצד כל עורך מתמודד עם הבעיות המיוחדות של עולם הספרות .

אני הוגדרתי שם   בידי רחלי איתן כעורך המגזין הספרותי הטוב ביותר ברשת  "יקום תרבות".

תודה רבה רחלי .

והנה קטעים מוסרטים מהאירוע :

דיון ביחסי עורך יוצר

מה  יעשה עורך כאשר עליו לדחות יצירה של יוצר ?

 

 

 

" והיו עיניך רואות את מוריך": דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של מנהיגים ורבנים יהודיים מימי קדם עד המאה ה-18

 

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב   ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

( ותמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? ).

על הכריכה ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי צוייר אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע אולי בידי צייר עברי ידוע  מאוד בוריס שץ מייסד בית הספר "בצלאל " או בידי  יבגניה ז'ירמונסקי מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ .

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

רשימה זאת שהיא הפתיחה לסדרה   שתעסוק בשאלה זאת מבוססת בחלקה על הרצאה שניתנה לרגל השקת הספר של ד"ר אריה מורגנשטרן הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליך הגאולה "(הוצאת מאור 2018 ) בבית יוצאי ווילנה.

תוכלו לצפות בה כאן :

 

תקציר ההרצאה  : תמונת הדיוקן של הגאון  מווילנה הגר"א   ( 1720-1797) הפכה לאורך הדורות לתמונת הדיוקן המפורסמת הנפוצה והאהובה ביותר בעולם היהודי האשכנזי ללא כל מתחרים . ומפיציה השתמשו  בהפצתה בטכניקות חדשות של שיווק והדפסה שאיש לא חשב עליהם בעולם היהודי לפניהם.

אולם נשאלת השאלה עד כמה תמונה זאת אכן אמיתית  ואותנטית? האם היא אכן מייצגת את פניו האמיתיים של הגר"א ומי בעצם עמד מאחוריה ? סוחר ממולח?   אמן נוצרי  זייפן  או בני משפחתו של הגר"א עצמו ?

בסדרת רשימות אלו  ננסה לענות על כל השאלות האלו.

ציורי דיוקנאות של  בני עם ישראל קדומים

דיוקנאות אמיתיים של אישים אמיתיים בעולם היהודי הם נדירים מאוד למעשה לא קיימים עד למאה ה-17.

בעולם התנ"ך ככל הנראה למיטב ידיעתנו לא היו דיוקנאות של מלכים ואצילים עבריים בישראל ויהודה וכנראה גם   לא בממלכות  הסובבות עמון אדום מואב.

אבל כנראה כן היו כאלה  בממלכות ארם  ששם שרדו  בידינו פסלים של מלכיהן ובראשם המלך הגדול המאוזכר בתנ"ך חזאל .

Image result for ‫חזאל‬‎

חזאל מלך ארמי. אחת הדמויות הבודדות המוזכרות בתנ"ך ששרד פסל שלו  התגלה   בארסלאן טאש בסוריה.

זאת כמובן בניגד  לממלכות הגדולות של מצרים ושל אשור ושל בבל ששם בהחלט נהגו לצייר ולפסל את המנהיגים.

למרות מאמצים רבים ולמרות שארץ ישראל וסביבותיה זהו המקום הנחפר ביותר עלי אדמות לא נמצא בה שום פסל ושום תבליט ושום תחריט  ושום תמונה של אישיות כלשהיא שאנו מכירים מהתנ"ך או בכלל מההיסטוריה הקדומה של האיזור. ככל הנראה בחבל הארץ הזה לא היה מקובל לצייר את פניו של מישהו באיזה אמצעי עד לתקופה ההלניסטית.

התנ"ך בכלל נמנע לתת תמונה ויזואלית של פניו של מישהו בדרך כלל עם כמה יוצאי דופן בודדים משמעותיים מאוד. אלו הם:

רחל אשת יעקב אבינו ( וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה  בראשית פרק  כ"ט )

לאה אשת יעקב אבינו ( וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת, בראשית פרק כ"ט)

משה רבנו

שמשון השופט ( איש מגודל שער )

הנביא שמואל (  איש עוטה מעיל ותאמר "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה, וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" שמואל א' פרק כח )

המלך שאול ( איש גבוה יפה  "לוֹ-הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּבֹהַּ מִכָּל-הָעָם" שמואל א' פרק ט  )

המלך דוד ( " וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי;שמואל א' פרק ט"ז )

אשתו  של דוד  אביגיל ( "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר,שמואל א' פרק כה)

בת שבע אשת אוריה החיטי ולאחר מכן אשת דוד (_ וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. שמואל ב' פרק יא )

אפשר להזכר גם באסתר ממגילת אסתר ( וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה,, מגילת אסתר פרק ב')

ואלו הכל פחות או יותר. פרט להם אין לנו שום תיאור ויזואלי של אף אחד  אחר בתנ"ך.

התיאור הויזואלי הקדום ביותר הידוע של שמואל הנביא מושח את דוד בן ישי הידוע מבית הכנס דורה אורופוס בסוריה מהמאה השלישית לספירה.אלף שלוש מאות שנה אחרי תקופת חייהם של שמואל ודוד. 

ישנם  תיאורים ויזואליים מרובים של הדמויות בתנ"ך מהמאה השלישית לספירה  (  החל מציורי הקיר שבבית הכנסת דורה אורופוס שהתגלה בסוריה ) ואילך אבל אלו הם לא כמובן תיאורים אותנטיים של איך הם נראו באמת.

איננו יודעים כיצד נראו שאול או דוד במציאות.

הציור האמיתי היחיד ששרד בידינו  שהוא   ( אולי …) של מישהו שמוזכר בתנ"ך הוא של המלך הישראלי יהוא בן  יהושפט  בן  נמשי שמוזכר בפירוט בספר מלכים.והוא נמצא בתבליט אשורי שבו אותו יהוא בן יהושפט  בן נמשי   ( ואולי נציגו ) מוצג ככורע ברך בפני המלך האשורי שלמנאסר השלישי.

אירוע שאגב אינו מאוזכר בתנ"ך.

התמונה של  המלך העברי הכורע ברך היא למיטב ידיעתי הדיוקן האותנטי היחיד של אדם ישראלי או יהודאי שמאוזכר בתנ"ך שקיים.

פרצוף יהוא בן נמשי.jpg

דיוקן פניו של המלך יהוא בן יהושפט בן נמשי .הדיוקן היחיד הקיים של דמות עברית המוזכרת בתנ"ך.

התמונה הקדומה ביותר הידועה של בן עם ישראל ששמו ידוע לנו.המלך יהוא  בן  יהושפט בן נמשי ( יהוא בן עמרי לפי האשורים ) או אולי שליחו,  מוצג כאן משתחווה לפני המלך האשורי שלמנאסר השלישי המאה התשיעית לפה"ס. האובליסק השחור של שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי שהתגלה בעיר כלח מוצג כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

למען האמת אני לא לגמרי סגור שזה באמת יהוא המלך שמתואר בציור שם למעלה למרות שזה מה שנאמר בכתובת האשורית. ההיגיון אומר שהוא לא היה בא בעצמו לכבוד העצום של לנשק את נעלי המלך האשורי אלא שולח מישהו במקומו והפרצוף שם הוא של שליח רם דרג בסך הכל. אם כך היה אז אנחנו גם לא יודעים איך יהוא נראה. .

וכך נראה יהוא בן יהושפט בן נמש בהצגה מודרנית שהוצגה על חייו מאת גיעד עברון בתיאטרון "הבימה " :

האם כך נראה יהוא גם במציאות ? גיל פרנק בתפקיד יהוא בן יהושפט בן נמשי בהצגה "יהוא " מאת גלעד עברון ,תיאטרון "הבימה".

דיוקנאות מהתקופה הפרסית 

בתקופת השלטון הפרסי בארץ ישראל במאה הרביעית לפה"ס החלו להשתמש בארץ ישראל ובאימפריה הפרסית כולה במטבעות שבחלקם הופיעו לראשונה דיוקנאות שליטים ומנהיגים.

מטבע מעניין במיוחד שעליו רשום בעברית שומרונית "ירבעם " נחשב לדעת חוקר המטבעות יעעקב משורר כמטבע של הכהן הגדול מנשה שעזב את בית המקדש בירושלים בימי עזרא ונחמיה והקים את בית המקדש השומרוני בשומרון. ובכך יצר את האמונה השומרונית ביחד עם בת זוגו ניקסו בתו של המושל סנבלט.

מטבע שעליו "רשום בעברית קדומה "ירבעם ". על צד אחד ראש אישה ועל הצד השני שני גברים אחד מבוגר והשני צעיר.   ואולי מביא את דמות דיוקנם של הכוהן המורד מהמאה החמישית לפה"ס מנשה  שהקים את בית המקדש השומרוני  של חותנו סנבלט ושל אישתו ניקסו בת סנבלט.

ובסוף תקופה זאת הופיעו גם כמה מטבעות עם דיוקנאות של מושלים יהודיים.

אחד מהם היה המושל חזקיה שכנראה  ניהל את  הפרובינתציה "יהוד" עבור הפרסים בימים האחרונים של השלטון הפרסי בארץ ואולי גם בימים הראשונים של הכיבוש המוקדוני של הארץ בידי אלכסנדר מוקדון.

ייתכן שיש לזהות את החזקיהו הזה עם חזקיהו הכוהן הגדול שיוסף בן מתתיהו מספר לנו  בספרו "נגד אפיון " ( על פי מקור מהתקופה בשם הקטיוס מאבדרה ) שהיה ידידו של המלך תלמי הראשון  אחד מיורשיו של אלכסנדר הגדול ועבר עימו למצרים לעיר החדשה אלכסנדריה. .הקטיוס כפי שהוא מצוטט בידי יוסף מדווח שחזקיה הנ"ל היה  בן 66 שנה והתאפיין בכישרון דיבור וביכולות רטוריות, ואירגוניות.

בקטע אחר מספר הקטאיוס כי לאחר שחזקיהו בא בדברים עם המלך התלמי כינס אחדים מידידיו וקרא בפניהם מגילה המגוללת את פרשת התיישבותם במצרים ואת חוקתם בכלל.

חזקיה הנ"ל אם כך היה ממייסדי ההתישבות היהודית באלכנסדריה וכנראה מנהיגה הראשון.

עם אותו חזקיה היה זה שמופיע במטבעות ושימש כמנהיג היהודים בסוף התקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית  איו זה צריך להפתיע. הוא מן הסתם היה איש בעל אישיות חזקה אם דאג שתמונתו תופיע על מטבעות שונים.

 

כמה מטבעות עם פני המושל חזקיה, שכנראה היה הכהן  הגדול בירושלים אחד היהודים הבודדים שמופיעים על מטבעות בימי המלכות  הפרסית.ייתכן שהוא הפך לימים למיייסד ומנהיג ההתישבות היהודית באלכסנדריה. 

דיוקנאות שושלת החשמונאים

הכהן מתתיהו החשמונאי אבי שושלת החשמונאים מהמאה השנייה לפני הספירה. פסל בדיוני של בוריס שץ מ-1894. הפסל נעלם לאורך השנים. 

לא שרד שום ציור ושום תמונה של מישהו משושלת החשמונאים. לא של יהודה המכבי וגם לא של אחיו שמעון ,לא של בנו של שמעון יוחנן הורקנוס או של אלכסנדר ינאי. זאת למרות שהם טבעו מטבעות  אבל ללא דיוקנאותיהם במטבעות כמקובל.

אבל …יוסף בן מתתיהו מספר לנו ב"קדמוניות היהודים שהיו ציורי דיוקנאות   של שניים מבני המשפחה . אריסטובולוס השלישי  נכד הכוהן החשמונאי הגדול הורקנוס ואחותו מרים אשת הורדוס הידועה היום כ"מרים החשמונאית".

אימם אלכסנדרה בת הורקנוס שזעמה על עלייתו של הורדוס לשלטון בהשראת דלוס  ידידו של מרקוס אנטוניוס הנציב הרומאי העליון במזרח  דאגה שמישהו יצייר  דיוקנאות של שניהם ושלחה אותם למרקוס אנטוניוס בתקווה שיתלהב ויסייע למשפחה החשמונאית כנגד הורדוס.. היא כנראה לא הבינה את הסיבה האמיתית שדלוס היציע לה לצייר את הדיוקנאות .ואנחנו יכולים רק לשער את הסיבה היום.

אנטוניוס   שכמו רומאים בכירים רבים בתקופתו   ( ובראשם יוליוס קיסר) היה בי סקסואל אכן התפאל מיופי התמונות.  הוא ביקש מאריסטובולוס שיבוא אליו  להתארח ( הוא לא ביקש זאת ממרים אולי משום שהייתה נשואה להורדוס ואולי משום שידע שזוגתו קליאופטרה לא תראה זאת בעין יפה, ואולי היא פשוט לא עשתה לו את זה.  ).  אבל כשנודע שאנטוניוס הוא בין שאר דברים חובב נערים צעירים ויפים החליט אריסטובולוס לסרב בנימוס להצעה.

הדיוקנאות האלו לצערנו לא השתמרו.

מה קרה לדיוקנאות של מרים ואחיה אריסטובולוס? לא ידוע .אולי הועברו לספריה של אלכסנדריה והושמדו עם הספריה.

 

יש לנו כיום ציורים בדיוניים שונים של מרים החשמונאית שגורלה הטרגי נגע לליבות יוצרים שונים לאורך הדורות. אבל זה לא כמו לראות את הדיוקן האמיתי.

לעומת זאת איש לאורך הדורות לא טרח לצייר את דיוקנו המשוער של אריסטובולוס השלישי שכל כך גירה את מרקוס אנטוניוס.

ציור  בדיוני  של מרים  החשמונאית מהמאה ה-16

romptuarii Iconum Insigniorum "

Mariamne Leaving the Judgment Seat of Herod (1887), by Pre-Raphaelite painter John William Waterhouse.

כמה תמונות בדיוניות של מרים החשמונאית.

 

דיוקנאות שושלת הורדוס 

אין לנו דיוקנאות  של הורדוס אם כי זה לא היסס ליצור פסלים רבים ושונים.אבל   אבל כנראה לא דווקא בדמותו שלו.וכך גם בנו המפורסם של הורדוס הורדוס אנטיפס הידוע מהברית החדשה.

לעומת זאת בנו האחר של הורדוס פיליפוס ונכדו  אגריפס הראשון   ( 10 לפה"ס -44 אחרי הספירה )  המוכר גם הוא מהברית החדשה כן יצרו מטבעות עם דיוקנותיהם ואנחנו יודעים בערך איך הם נראו.

פיליפוס ( נפטר בשנת 34 לספירה) היה בנו של הורדוס מאישתו קליאופטרה ושלט במשך שנים רבות באיזור הבשן.הוא נודע כאדם נוח מתון וסובלני.למרות ששלט כמלך יהודי  לא פחות מ-37 שנים באיזורו הלא יהודי ברובו הגדול  ,שילטון יעיל ומוצלח  והוגן פיליפוס  לא השאיר את חותמו בהיסטוריה

אם הוא זכור היום בגלל משהו זה בגלל שהוא  גם המלך היהודי הראשון אי פעם שהטביע את דיוקנו על מטבעות.

 

 

קרובו המפורסם הרבה יותר של פיליפוס היה אגריפס הראשון  ( 10 לפה"ס -44 אחרי הספירה )  הנכד של הורדוס ושל מרים החשמונאית  שהיה ידידם של הקיסרים קליגולה וקלאודיוס  וזכור לכל נוצרי מהופעתו בספר " מעשי השליחים " ב"ברית החדשה".

אגריפס הוא דמות מרכזית בספר "קלאודיוס האל " מאת רוברט גרייבס   ההמשך של "אני קלאודיוס" המפורסם  ( הדמות של אגריפס מופיעה גם בכמה פרקים של סדרת הטלוויזיה המפורסמת בכיכובו של דרק ג'קובי על פי שני ספרים אלו ).   וברומן ההיסטורי "חומת אגריפס " מאת יעקב חורגין.

      

  

המלך אגריפס הראשון בתקופות שונות בחייו מנערות ועד זיקנה כפי שגילם אותו ג'ימס פלקנר בסדרה "אני קלאודיוס".

 ןכך הוא נראה באמת. מטבע של המלך אגריפס הראשון עם דיוקנו .מה שהופך אותו לכמעט יהודי הבודד של ימי בית שני שאנחנו יודעים כיצד נראה. היהודים האחרים שאנחנו יודעים בערך כיצד נראו   הם דודו פיליפוס  אחיו הורדוס מקלקיס ובנו אגריפס השני ובת הדוד שלומית -סלומה. 

פסל  של אגריפס הראשון.שנוצר בזמננו בידי דויד בלאייזן  וצוות מעבדות הרפאות של מוזיאון ישראל על סמך מטבעות אגריפס. 

מטבע של אגריפס הראשון שמראה את אגריפס ואחיו הורדוס מכלקיס מציבים את כתר  הקיסר על הקיסר קלאודיוס.

מטבע עם דמותו של אחיו של אגריפס הראשון הורדוס מכלקיס  (15 לפה"ס -48 לספירה)  האיש  שלאחר מות אגריפס הראשון שהיה אחראי במשך שנים על פעילות בית המקדש בירושלים ומינה  את הכוהנים הגדולים.

יש לנו גם את דיוקנו של בנו של אגריפס הראשון , אגריפס השני  הצעיר במטבעות שאותם טבע אביו.

 

 


מטבע של אגריפס הראשון. עם דיוקן של אגריפס הראשון מצד אחד . ודיוקן של אגריפס השני הצעיר רוכב על סוס מצד שני. 

 

.אגריפס השני   ( 27-92 לספירה ) ששלט בזמן המרד הגדול ברומאים ולאחריו אם כי טבע מטבעות הקפיד לא להכניס את דיוקנו עליהם אלא רק כמקובל את זה של קיסרים רומאים.

איננו יודעים  כיצד נראתה אחותו הידועה בירניקי שניהלה רומן עם כובש ירושלים טיטוס. אם כי נראה לפי התיאורים  שהייתה יפת תואר ואדומת שיער.יש להניח שכן היו תיאורים ויזואליים של הנסיכה היפה הזאת בעולם היווני -רומאי אבל לצערנו הם לא שרדו.

Image result for ‫ברניקה הווארד פאסט‬‎

תמונה מימינו של ברניקה

אחריהם השושלת ההרודיאנית נעלמה.

דיוקן ראשון של אישה יהודיה 

שלומית -שלום "סלומה "  האישה היהודיה הקדומה ביותר שאנו יודעים  כיצד נראתה.

לגבי ישוע הנוצרי יוחנן המטביל אימו של ישוע מרים והשליחים   פטרוס ,יוחנן ופאולוס אין לנו שום מושג כיצד נראו.ואם כי הם כנראה הדמויות המצוירות  ביותר הקיימות כל הציורים עליהם מופיעים רק מאות שנים לאחר מותם.

אבל יש לנו דיוקן אותנטי של יהודיה אחת שמוזכרת בברית החדשה. והיא ידועה מאוד .זאת היא שלומית -שלום "סלומה "   בתם של הורדוס אנטיפס ואישתו הרודיאס  שלפי הברית החדשה וגם לפי יוסף בן מתתיהו היא שהביאה למותו של מורו של ישוע הנוצרי ,יוחנן המטביל בכריתת ראש.

על פי סיפור זה נכתבו סיפור ידוע של גוסטב פלובר ומחזה ידוע מאוד של אוסקר ווילד.

ידוע לנו שבשנת 30 לספירה בערך נישאה שלומית-שלום  לפיליפוס, דודה למחצה (אחיהם למחצה של אביה הביולוגי ואביה החורג, מקלאופטרה הירושלמית) שאותו הזכרנו למעלה. לאחר מותו (בשנת 34 ללא בנים, נישאה שלומית לאריסטובולוס מלך כלקיס, בן דודה (הבן של אחי אמה), וממנו נולדו לה שלושה בנים: הורדוס, אגריפס ואריסטובולוס.[

Image result for ‫סלומה אוסקר ווילד‬‎    

תמונות בדיוניות של שלומית -שלום  

סלומה האמיתית האישה היחידה מהברית החדשה שאנו יודעים כיצד נראתה  מופיעה במטבע אחד עם בעלה אריסטובולוס מכלקיס  בנו של הורדוס מכלקיס ונכדו של הורדוס הגדול.

וזה אומר שהיא הייתה אישה עם רצון חזק מאוד ,בכך שהיא הביאה לכך שתהיה המלכה היהודיה היחידה שדמותה תופיע על מטבע לצד בעלה ( השני ). לא נראה לי סביר שבעלה עשה זאת מיוזמתו שלו בלבד.

אולי היא ניסתה לשכנע גם את בעלה הראשון פיליפוס שיציב את דמותה במטבעות שלו. אבל כנראה ללא הצלחה או בכל אופן מטבעות כאלו שלו לא התגלו. עם בעלה השני היא כבר הצליחה.

 וכך היא נראתה באמת . מטבע של שלומית-שלום – כמלכת ארמניה ואסיה הקטנה. היהודיה הקדומה ביותר בתולדות האנושות שיש לנו דיוקן שלה. 

ציור מודרני של שלום  בגיל 39 -40 מאת Helen Twena מבוסס על המטבע.

 

הפסל של יוסף בן מתתיהו 

פסל שיש מי שחשב שהוא פסלו של יוסף בן מתתיהו 

איננו יודעים כיצד נראו   ההיסטוריון המפורסם של ימי בית שני והמרד הגדול ברומאים יוסף בן מתתיהו

יש לנו כמובן תמונות דמיוניות מאוחרות של יוסף בן  מתתיהו שצויירו מאות רבות של שנים לאחר מותו.

      

 

תוצאת תמונה עבור ‪feutwanger josephus‬‏

תמונות בדיוניות מאוחרות של יוסף בן מתתיהו

עם  עם זאת יש לציין שאב הכנסיה המפורסם אוזביוס סיפר  במאה הרביעית לספירה.שלכבודו של ההיסטוריון  יוסף  בו מתתיהו   הוקם פסל ברומא   ( כנראה בחייו של יוסף ) שאולי היה מבוסס על פניו במציאות,פסל יחיד במינו בעולם היווני -רומאי בכך שהתבסס על דמות של יהודי.

הפסל נעלם אבל היה היסטוריון  בשם רוברט אייזלר שחשב שהפסל הזה התגלה.

פרוטומת השיש שנשתמרה יפה, נרכשה בשנת 1891 על ידי מוזיאון Ny Carlsberg Glyptotek  בקופנהגן מהנסיכה פּיומבינו (Piombino) לבית בורגזה. בעת הרכישה, לא הייתה ידועה זהותו של האיש שבפסל וגם לא מקורו. כשתמונת הפסל פורסמה לראשונה בקטלוג המוזאון ב-1925, הוא הוצג כ-"ללא ספק יהודי צעיר". שום סיבה לא ניתנה לקביעה זו, אולם ב-1930, חוקר יהודי-אוסטרי בשם רוברט אייזלר כתב מאמר הגנה מפורט לזיהויו של האיש כיהודי, בו אף הוסיף וטען ש"היהודי הצעיר" הוא לא אחר מאשר יוספוס פלביוס.

הראיות שעליהן התבסס אייזלר לכך שמדובר בפסל של אישיות יהודית, נשענו על תוי פנים "אופייניים": "אף עקום או 'שבור', שהוא די עבה בחלקו התחתון, שונה מאד מהאף הנשרי שניתן למצוא לעיתים קרובות אצל הרומאים", וכן עיניים "יהודיות", אותן אפיין כ"עצובות, חסרות-שקט ודרוכות".

הארכיאולוג  מגן ברושי דוחה את הזיהוי. הוא טוען שאין בעדותו של אוזביוס כדי לאמת את השערתו של אייזלר. להערכתו  ללא תיעוד עובדתי, ביסס אייזלר את הזיהוי שלו על ראיות קלושות כמו צורתם "היהודית" של האף והעיניים ובכך אימץ אייזלר, יהודי בעצמו, סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים.

מגן ברושי השווה את הפסל לפסלו של היהודי האותנטי  המוקדם ביותר שקיים מהמאה ה-17  פסל של הבנקאי היהודי העשיר יצחק אנטוניו לופז סואסו ( 1614-1685) שאותו תמצאו ברשימה זאת אם תגלגלו למטה. הוא קובע שאין שום הבדל בין פרצוף הפסל של סואסו ופסלים אחרים נאותה התקופה.

אם כך מדוע שיהיה הבדל בין פסלו של יוסף ופסלים אחרים מהתקופה?
כך שאיננו יודעים כיצד יוסף נראה.

קראו על כך כאן .

"HOW TO RECOGNIZE A JEW" The assumed objectivity of academics 

 Identifying Josephus Josephus Flavius

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪josephus‬‏

 תמונות של הפסל שיוחס בידי חוקר בשם אייזלר  ליוסף בן מתתיהו 

 

תמונות בדיוניות 

 

איננו יודעים כיצד נראו יהודים ידועים אחרים מימי בית שני כמו הילל ושמאי  , רבי עקיבא ובר כוכבא  הרב יהודה הנשיא או מישהו מהתנאים והאמוראים.

דיוקן מאוחר של רבי עקיבא מהגדת מנטובה ,מ-1560.מבוסס על ציור ירמיהו של מיכאל אנג'לו בקפלה הסיסטינית. 

דיוקנאות של יהודים מימי הבינייים 

אין לנו ציורים של אישים יהודיים מימי הביניים כלל. אם כי יש ציורים שלהם  שנוצרו מאות שנים לאחר מותם.

יש לנו למשל ציור של רש"י  ( 1040-1105 בערך ) מהמאה ה-16  וליתר דיוק מ-1539  אבל מאחר שזה הופיע  יותר מ-400 שנה לאחר מותו אין  שום סיבה להניח שזהו ציור אותנטי.מישהו כעבור מאות שנים ניסה בציור  לדמיין איך נראה יהודי במאה ה-12.

woodcut of Rashi that appeared in a printing of Postillae maiores totius anni cum glossis & quaestionibus by Guillaume de Parisiensis (William of Paris), published in Lyon in 1539.

 

הדיוקן המפורסם ביותר המיוחס ליהודי מימי הביניים הוא כמובן דיוקן רבי משה בן מימון הרמב"ם ( 1138 -1204).

זהו דיוקן מאוחר אף יותר מזה שלמעלה שמיוחס לרש"י .הוא מהמאה ה-18 שש מאות שנה לאחר פטירתו של הרמב"ם.

דיוקן  קדום של הרמב"ם  – כפי שהופיע ב-Thesaurus antiquitatum       sacrarum   ב-1744  .אמור להתבסס על מדליה בלתי ידועה. ללא ספק אין לו  שום קשר לאיש שאותו הוא אמור לתאר. התקבל כאותנטי  100   שנה לאחר פרסומו המקורי בשנות ה-40 של המאה ה-19.

הדיוקן המיוחס לרמב"ם  פורסם לראשונה ב-1744 בונציה בידי יהודי מומר בלסאוס אוגולינוס ב-Thesaurus antiquitatum sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות"), עבודה בת 34 כרכים .

אוגולינוס טען שהדיוקן מבוסס על מדליון עתיק שנתקל בו.מדליון קדום  זה לא נמצא מעולם אם כי היו חיפושים אחריו.

 

כתב אישור אותנטיות לכאורה של תמונת הרמב"ם  למעלה בדי המלומד יצחק שמואל רג'יו( יש"ר)

התמונה הוכרזה כ"אולי אותנטית " בידי המלומד היהודי יצחק שמואל רג'יו ( יש"ר )  ( שאמנם מה שאמר בעצם היה שאין להטיל ספק בטענתו של אוגולינוס שהוא העתיק אותה מטבלה קיימת ושלא יצר אותה בעצמו ,הוא לא באמת טען שזהו אכן ציור אותנטי של הרמב"ם ) שהפיץ אותה בכל העולם היהודי.

אבל  היום ברור שלתמונה הזאת אין כל קשר למראה פניו של הרמב"ם שחי מאות שנים קודם לכן .ואין לנו שום מושג כיצד נראה. ברור גם מכתביו שהרמב"ם לא היה מוכן שיציירו אותו שכן הוא התנגד לציורים . נראה שאוגולינוס או צייר שעבד בשבילו יצר את התמונה בעצמו אולי על סמך דמותו של יהודי מארצות המזרח שבו נתקל.

הדיוקן המזוייף שימש כבסיס לתמונות מאוחרות לפסלים לבולים ולשטרות ואפילו לפני הרמב"ם באלבום קומיקס .

תוצאת תמונה עבור רמב"ם     ×ª×•×¦××ª תמונה עבור רמב"ם

ראו על כך עוד:

מחקר מפורט בנושא דיוקן הרמב"ם

תמונתו של הרמב"ם

מי צייר את דיוקן הרמב"ם

"כיצד נראה הרמב"ם? "

איננו יודעים עם כך כיצד נראו אישים ידועים מימי הביניים וראשית העת החדשה כמו   המשוררים שלמה אבן גבירול ,אברהם אבן עזרא ,יהודה הלוי , דון יצחק אברבאנל  של יוצר הגולם המהר"ל מפראג ורבים רבים אחרים.אמנם יש לנו תמונות ופסלים שלהם שנוצרו מאות שנים אחרי חייהם אבל זה לא באמת זה.

 

פסל של המהר"ל מפראג הנמצא ליד בית  העיריה בפראג. נוצר בראשית המאה ה-עשרים מאות שנים אחרי חייו של המהר"ל.

דיוקן  בדיוני הלקוח מאנציקלופדיה "תרבות " שנות השישים.

 

בכל זאת ישנם כמה דיוקנאות כנראה אותנטיים של יהודים מימי הביניים.

דיוקן המשורר היהודי הראשון?

 

המשורר זיסקינד מטרימברג  (בגרמנית: Süßkind von Trimberg; ‏1230? – 1300?)) שחי בגרמניה במאה  ה-13 כנראה יהודי ( אם כי יש חילוקי דעות קשים בעניין ) שכנראה היה היהודי הראשון שחיבר שירים בשפה הגרמנית . את עןבדת היותו יהודי מחזקת העובדה שבדיוקן הקיים שלו מימי הביניים הוא מצוייר עם הכובע האופייני ליהודים בתקופה זאת..

אם אכן היה יהודי אז הוא המשורר היהודי הראשון שיש דיוקן שלו.

 

תוצאת תמונה עבור ‪Friedrich Torberg: Süsskind von Trimberg. Roman. Fischer, Frankfurt am Main 1972‬‏

עטיפת רומן מודרני על המשורר היהודי זיסקינד

דיוקן המתרגם היהודי הראשון.

יהודי נדיר נוסף  מימי הביניים שיש דיוקן שלו הוא המתרגם פאראג' מגי'רגטי שבסיציליה מתרגם כתבי יד מערבית בשירות שרל מלך נאפולי שפעל  במאה ה-13 בעיר סליירנו הסמוכה לנאפולי והייתה מרכז תרבותי גדול.הוא עסק בתרגום ספר רפואה גדול בשם "הספר הכולל"  של הרופא הערבי המפורסם ראזי.ספר שהוגש למלך שארל מידי מושל ערבי בתוניס.

בכתב היד של תרגומו של פאראגי אנו רואים תמונות שלו כשהוא שקוע בעבודתו מטעם המלך וכשהוא מושיט לו את כתב היד המוגמר של התרגום הענק.

בכתב יד אחר משנת 1387 מנהעיר פארמה של המעתיק אליה בן דוד יש תמונה של המעתיק בשעה שהוא מוסר  את הספר לבעליו שהזמין אותו. אבל אלו הן דוגמאות יוצאות דופן של ציורי יהודים מימי הביניים.

דיוקן המורה לריקוד היהודי הראשון 

דיוקן הרקדן היהודי הראשון יש בידינו שדיוקן של רקדן מורה לריקוד ומחבר ספר חשוב על אמנות ה ריקוד בשם גוליילמו עבריאו  מפיזארו   שחי במאה ה-15  עם תלמידות.הציור שלפנינו הופיע כאיור במחקרו על אמנות הריקוד שבו תיאר אוצתה והסביר סוגי מחולות שונים.

 

דיוקנאות אמיתיים של יהודים במאה ה-16

כדאי לציין שגם בעולם החלו להופיע דיוקנאות של אנשים אמיתיים ,אפיפיורים  מלכים ואצילים רק  מהמאה ה-14 ובעיקר המאה ה-15 ואילך. התמונה של "המונה ליזה" של לאונרדו   דה וינצ'י למשל הייתה יוצאת דופן בכך שציירה אישה שלא מהמעמד העליון של האצולה.

תמונות כאלו נעשו  יותר ויותר נפוצות מהמאה ה-16 ואילך ככל שהופיעו יותר ויותר ציירים ויותר ויותר אנשים ידם הישיגה לשלם עבור דיוקנאות שלהם.

החבר יוסף. ציור של יהודי מהמאה ה-16 .צייר אנטוניו קמפי ( 1522-1587)

 

יהודים  בעיקר ובראש ובראשונה עשירים כמובן החלו להיות מצויירים כנראה באיטליה עוד במאה ה-16 והדיוקנאות כנראה הוצבו בבתיהם של המצויירים ,ואולי עותקים מהם נשלחו  לחברים מקורבים ובני משפחה.הרב  יהודה מודינה  ( שעליר ראו בהמשך )מספר שבימיו: "רבים נוהגים חרות לשים תמונותיהם ודיוקניהם בבתים. ביחוד אם אין הם מעשה תבליט, ואין הגוף נראה במלוא שיעורו".

אבל דיוקנאות אלה  ברובם המוחלט לפחות לצערנו לא שרדו.

הדיוקן  היהודי הראשון על מדליה 

דיוקן ראשון מסוגו מתקופת הרנסאנס  ששרד  של יהודי  הוא  על  מדליה,תחום אמנות שאותו חידשה תקופת הרנסאנס.   הוא של אדם בשם בנימין לכאורה אדם צעיר בעת שנטבע המדליון שבו הוא מוצג  בדמות האל יופיטר  (!)  על המדליון ישנה  כתובת עברית ארוכה וסתומה  ומשפט בכמה אותיות לטיניות שמשמעותן "לאחר המחשכים הנני מקווה לאור האושר ,שופט היום האחרון" המדליון הוא כנראה משנת 1497 ואולי  משנת 1503

אביו של אותו בנימין היה דווקא ידוע מאוד בזמנו . שמו אליהו בן שבתאי באר ובשמו הלועזי אליאס סאבוס .הוא היה רופא מפורסם  הרופא היהודי הראשון שקיבל תואר אצולה הודות לכשריו המקצועיים כרופא הוא שירת את האפיפיורים מרטין החמישי ויורשו אבגיניוס הרביעי . שמו יצא למרחקים  והוא נקרא לעבוד בשירות הנרי הרביעי מלך אנגליה   (  מלך שעליו כתב ויליאם שיקספיר מחזה ידוע ) כרופאו האישי  וזאת מרות שהיהודים גורשו מאנגליה מזה שנים רבות.. הוא קיבל סמכות לעסוק ברפואה בכל רחבי ממלכת אנגליה ואף הותר לו להביא עוד עשרה יהודים נוספים למשק ביתו ומן הסתם כדי ישמשו לו כמניין לתפילה.לאחר מכן  שימש רופא חצר לדוכס של פרארה באיטליה לפני שהפך למרצה לרפואה באוניברסיטת פדואה.

אבל את תמונתו שלו אין לנו למרבית הצער . ישנה רק את התמונה של בנו .שיש להניח שהיה ליבראלי יותר בדיעותיו מאשר אביו  המפורסם. אבל בניגוד לאביו המפורסם כל שאנו  יודעים עליו זה שנעשתה מדליה בדיוקנו. המדליה הראשונה עם דיוקן של יהודי .ומשום כך שמו נשאר בהיסטוריה.

מכיוון שהרבנים היו עבור היהודים כמו נסיכים לגויים רוב המודלים לדיוקנאות  הקדומים ביותר של יהודים,ובוודאי לדיוקנאות הידועים ביותר של המאות ה17 וה-18  היו רבנים.

הדיוקנאות הראשונים ששרדו היו כולם בידי אמנים נכריים.

יש השערה ששרד דיוקן של רב יהודי ידוע בשם אליהו דלמדיגו  ( 1458-1493)ביחד עם עמיתו המשכיל האיטליקי הידוע פיקו די מרנדולה בפרסקו של  בנוצו גוצולי ( Benozzo Gozzoli   ( 1421 -1497)  בפירנצה בארמון מדיצ'י לשעבר בפרסקו  מפורסם שבו דמויות רבות מפירנצה שימשו כמודלים לדמויות בתמונה  דלמדיגו  לפי ההשערה הינו היהודי בעל הזקן המופיע במרכבת אחד המלכים המאגים  ביחד עם מישהו שדמותו מבוססת על פיקו דה מירנדולה ידידו הטוב .

האם זהו ציור דיוקן של הרב אליהו דלמדיגו ?  ביחד עם פיקו דה מירנדולה אבי הקבלה הנוצרית מסע המלכים המאגים  ציור  קיר מפורסם  של בנאטו גוצולי   Benozzo Gozzoli   

 

דיוקנו של יוסף מרוסהיים.

ציור גרמני של הרב יוסף לואנץ  בן גרשון איש רוסהיים (1478–1554), מכונה: רבי יוסלמן 

יוסף מרוסהיים  שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה. צאצא למשפחת לואנס, מצאצאי רש"י. היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל.

על חייו כשתדלן שנאבק לטובת היהודים בחצר הקיסר במאה ה-16נכתב רומן היסוטורי ידוע של מאיר להמן.

Image result for Josel of Rosheim

הדיוקנאות  השני  והשלישי של אישה יהודיה 

במאה ה-16 נוצרו הדיוקנאות היהודים הראושנים מזה אלף שנה ששרדו .ובהם שני דיוקנות ראשונים של נשים יהודיות.

יש להניח שהיו לא מעט דיוקנאות ואולי רבים שנוצרו   במשפחות יהודיות עשירות ולא שרדו.

שני דיוקנאות ראשונים    של יהודים ששרדו עד ימינו של אם ובנה ריקה דה לאטיס ובנה אליהו  דה לאטיס נוצרו ב-1552

דיוקן מ-1552 של האם היהודיה ריקה דה לאטס כלתו של הרב ורופא האפיפיור  יעקב פרובנציאלי הוא בונט דה לאטס.

    

מדליון שנעשה ביין 15557 ל-1558 של הגברת הצעירה גרציה-ביאטריצה  מנדס נשיא האחיינית לרגל נישואיה עם שמואל נשיא. דיוקן  אישה יהודיה השלישי הקדום  בתולדות האנושות לאחר זה של סלומה 1500 שנה קודם לכן וזה של ריקה דה לאטס כשש שנים קודם לכן. 

האמן  הוא פאסטורינו די פאסטוריני  1508-1592   ( המדליון בכל אופן חתום רק באות פ. והיו שייחסו אותו לאמן אחר ידוע אחר של התקופה  ג'ובאני פאולי פוג'יני  ויש הטוענים שהוא נוצר בידי בנוונוטו צ'ליני הידוע )

נמצא במוזיאון היהודי של ניו יורק 

הדיוקן השלישי  הקדום ביותר של אישה יהודיה בתולדות האנושות הוא דיוקן על מדליון משנת 1556 של האנוסה שחזרה ליהדות ,הדונה גרציה  ביאטריצה  מנדס נשיא. לא האישה המפורסמת בשם זה שתרמה תרומה גדולה להיסטוריה היהודית באותו הזמן  כפי שחשבו במשך שנים רבות.

היום המחקר מעריך בוודאות כמעט מוחלטת שלא דמותה של גרציה מנדס הדודה  היא זו שמופיעה במדליון.  הוא הוטבע באיטליה בשנת 1558, שנת הנישואים של האחיינית  גרציה ביאטריצה   מנדס  נשיא ( 1540-1596) לשמואל נשיא ( ?1522-1569), חמש שנים לאחר שדונה גרציה עזבה את איטליה. בנוסף, הדמות במדליון היא של אשה צעירה משהיתה דונה גרציאה בשנת 1558 ( שהייתה אז בת 48) .

לכן לפי רוב ההערכות זאת לא הדודה אלא אחייניתה בעלת אותו השם,   שהייתה אז בגיל 18 ואולי,מי יודע,  באמת דמתה לדודתה המפורסמת,שהייתה מסוכסכת במשך שנים עם אחותה בריאנדה,אמה של גרציה ביאטריצה.

שמה של גרציה המנדס הצעירה  ניתן במידליון בעברית אם כי גילה ניתן בלטינית. המדליון נחשב ליצירה נאה במיוחד בסוג אמנות זה והגברת גרציה מנדס הצעירה מוצגת בו כשהיא לבושה לפי אופנת אמצע המאה ה-16  של נשים יהודיות ונוצריות ,חולצה עמוקה ,מחשוף ,צווארון רקום רקמה עשירה ותומך בעורפה ,פנינים גדולות כקווצות שערותיה ,עגילים וענק מהוןדרים וצעיף השופע ויורד גלים גלים מעל כתפיה.המדליון נוצר כנראה לרגל נישואיה.

גירסה אחרת של המדליה .יוחסה באנצקילופדיה "תרבות " לבונוונוטו צ'יליני. כנראה זיוף מאוחר. 

איננו יודעים הרבה על גרציה מנדס האחיינית מעבר לזה שעל פי דמותה נוצר המדליון ובוודאי ובוודאי שאין להשוות אותה לדודתה המפורסמת. אבל כאן עם המדליון הזה יש לנו את דיוקן פניה ואין לנו דיוקן כזה מהדודה עם כי נוצרו תמונות מאוחרות רבות שלה ואפילו מדליון של מדינת ישראל.כולן בדיוניות כמובן.

 

בול של מדינת ישראל עם תמונה בדיונית של גרציה מנדס הדודה על רקע המדליון של האחיינית. 

Image result for ‫דונה גרציה מנדס‬‎

מדליון של מדינת ישראל עם דמות גרציה מנדס נשיא הדודה

דיוקן הרב מנחם עזריה מפאנו אמיתי או מזוייף?

דיוקן המיוחס לרב מנחם עזריה מפאנו. מקורו אינו ידוע .הוא החל להיות מופץ כנראה במחצית השנייה של המאה ה-19. אולי זיוף אבל אולי אותנטי. דורש מחקר נוסף.

הדיוקן המיוחס  לרב המקובל מנחם עזריה מפאנו (_ 1548-1620) הוא בעיה בפני עצמה.הוא החל כנראה להיות מופץ מהמחצית השנייה של המאה ה-19 אבל היה בארכיב הקהילה היהודית במנטובה שהיא שהפיצה אותו . הוא עורר סערה בחוגים חרדיים שונים מאחר שהרב שהופיע שם לא היה זקן  או בכל אופן לא לפי הסטנדרטים המקובלים בחוגי היריאים דבר שעורר זעזוע וויכוחים גדולים בכתב העת החרדי "המאסף " בסוף המאה ה-19 .במאמרו של רא"ח דאנציגרקרן ב"המאסף" (תרס"ב, שנה ז, חוברת ב, עמ' כא) הובאה עדות ר' בנימין הכהן מהעיר ריגייו שכתב: "ואני ראיתי במנטובה צורת הרמ"ע ז"ל והוא בזקן מלא על כל גדותיו". ובהערת עורך הוסיף רבצ"א קואינקה: "צורת הרמ"ע ז"ל עומדת עד היום באיטליא כאשר הגיד לנו ידיד נפשנו הרב הנפלא וכו' כמהר"ר אליאו פנאז'יל הי"ו כי כאשר היה באיטליא זה שתי שנים ראה בעיד פירערע בישיבת הרב ר' יוסף ירא הי"ו צורת הרמ"ע והוא בזקן מלא על כל גדותיו".כדאי לשים לב שהעדויות כאן מציינות שני מקומות שונים בהם נמצאה תמונה, רג'ו ופרארה.

נראה שהיו גרסאות שונות של התמונה עם זקן עם חתימת זקן ואולי גם ללא זקן.

ודבר זה לדעתי מחזק את האפשרות של האותנטיות של הדיוקן המקורי שבו תואר רב שנראה כמו רבני המאה ה-16 שלא דמו כלל לאלו של המאה  ה-19 מאחר שלא בהכרך גידלו זקן ואולי אף היו מגולחים למשעי.

מאידך לא ידוע לנו מי הצייר ומי המקור. אבל ידוע שהתמונה הופצה בידי קהילת מנטובה לדורשים.

לי נראה שייתכן שהדיוקן הוא אותנטי אבל זה דורש מחקר נוסף. אם הדיוקן הוא אכן אותנטי אז זהו הדיוקן הקדום ביותר של רב יהודי שקיים.

ראו דיון על התמונה כאן.

 

הדיוקן האבוד 

רב אחד מהמאה ה-16  שאנו יודעים בוודאות שהיה  ציור דיוקן שלו  היה הרב שמואל יהודה קצנלבוגן   (מהרש"יק) (1521-1597)   הידוע גם כאביו של היהודי המפורסם שאול ווהאל שעליו סופר שהיה מלך ליום אחד בפולין.

תלמיד של הרב שמואל יהודה  הציב את תמונתו בבית מדרשו.

זאת אנו יודעים מספר של תלמידו הרב אבטליון בן רבי שלמה מקונסוליה שכתב בספרו"פלגי המים" ( ונציה שס"ח 1608) :""..מי  הוא זה החפץ בכבוד המלך גאוני ( הרב שמואל יהודה ) יותר ממני הלא אני הייתי הראשון שביקשתי לשים את תמונתו ( של הרב שמואל יהודה) על ידי הצייר ואותה לקחתי לי והצבתיה בבית מדרשי לקיים מה שנאמר "והיו עיניך רואות את מוריך". 

לצערנו תמונה זאת לא שרדה.

תלמידו של המהרשי"ק הרב אריה מודינה תיאר אותו כך בהספד שנשא עליו:"כל יודעו ומכיר יודע כי היה תוארו ומראהו כמראה איש האלהים נורא מאוד, וכל מי שלא ראהו מימיו היה אומר בפוגעו בו כי הוא זה".

יש להניח שהתמונה שיקפה מראה זה.

אין להניח שהרב שמואל יהודה  קצנלבוגן  היה רב  יהודי יחיד במינו במאה ה-16 שרק הוא איפשר לצייר אותו   (אם כי גם זה אפשרי ) אבל הוא היחיד שאנו יודעים עליו שאכן היה דיוקן שלו בחייו. ומי יודע אולי הדיוקן הזה עוד קיים איפה שהוא ואולי עוד יאותר?

אם יתגלה דיוקן כזה מחירו יכול להגיע למיליוני דולארים ויותר.

דיוקן הרופא היהודי הראשון 

הרופא היהודי  הראשון שיש לנו דיוקן שלו הוא הרופא היהודי ממוצא אנוסים אברהם זכות או  זכותוס לוזיטינוס.  ( 1575-1642)

שרדו שני דיוקנאות שלו אולי מגילאים שונים.

      

דיוקן במפה.

אחד הדיוקנים הראשונים שהשתמרו של יהודי הוא במפה דווקא. מפת ארץ ישראל בעברימ משנת 1620-1621 הדיוקן הוא של יעקב בן אברהם  צדיק שהשתתף בהכנת המפה והוסיף לה את המניעים שגרמו לו להכין את המפה וצירף לה את דיוקנו העצמי.הוא ראה במפה מעשה ראשוני מסוגו ששיוכל לעזור לבני עמו להכיר את המקומות שנתן להם האלוהים והוסיף את תמונתו "כי לא קדם עד היום חיבור בזה העניין רציתי לצייר תמונתי לנגד ובתוך בני עמי ימצא לי זכרון טוב".

למרבית הצער המסמכים מראים שאותו יעקב בן אברהם לא היה כל כך צדיק. הוא נהג להכות ולהתעלל באישתו ונכנס על זה לכלא למשך שנה. לשם טוב הוא כבר לא זכה.

דיוקנאות  רבנים יהודים במאה ה-17

דיוקנאות יהודים  אותנטיים קיימים בידינו החל מהמאה ה-17.

וגם הם מעטים מאוד. מהאמנות ההולנדית של המאה ה-17 כולה  שממנה שרדו עשרות אלפי דיוקנאות  של הולנדים שונים שרדו אולי 17 דיוקנאות של יהודים   שמזוהים ככאלה .

אם כי יש להניח שצויירו הרבה יותר ולא שרדו.

הדיוקנאות  האותנטיים הקדומים ביותר  של רבנים ששרדו בידינו הם לא במפתיע של שני רבנים יוצאי דופן שהעיזו לנסות דברים חדשים ובהם ציור ופרסום דיוקנאות שלהם בספריהם דבר שלא היה קיים קודם לכן ומשום כך דיוקנאות אלו שרדו.

היהודי הראשון הידוע שפרסם  דיוקן שלו בשער ספר משלו היה  הרב שלמה יוסף דלמדיגו   ( הידוע בכינוי "היש"ר מקנדיה" ).רב ורופא    מחבר הסיפור על שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית

את הספר הדפיס רב סופר ומדפיס מפורסם בשם מנשה בן ישראל שבו ניתקל בהמשך הרשימה .יש לשער שהיה זה מנשה שעודד את דלמדיגו לפרסם לראשונה  דיוקן של עצמו בספרו ( כפי שהוא עצמו יעשה כעבור כמה שנים בספר משלו  עם דיוקן שלו בידי שלום איטליה )* ומן הסתם היה זה הוא שאירגן את ציור הדיוקן.

אני משער שעוד סיבה שדלמדיגו הסכים לדיוקן שלו היה מידע שאולי היה בידיו שקרובו הרב אליהו דלמדיגו כבר צוייר בעבר בפרסקו ידוע.  ואולי זה גרם לשכנועו  בידי מנשה בן ישראל להסכים לראשונה אי פעם לפרסם  את דמותו  ומראה פניו של רב רופא וסופר מכובד בספר לעיני כל.

 

הדיוקן האותנטי הקדום ביותר הידוע של רב יהודי . הרב יוסף שלמה דלמדיגו  ( 1591-1655).דיוקן  שלו שרד בעטיפת ספרו   " ספר אילם"  שפורסם באמסטרדם בשנת 1628 או 1629 בדפוס מנשה בן ישראל . 

תחריט מ-1628  מאת   Willem Jacobsz  Delff   1580-1638)

בעקבות ציור מקורי של: (Willem Cornelisz Duyster  ( 1599-1635

השני היה  בן דורו המבוגר יותר של דלמדיגו

 יהודה אריה ממודינה   ( 1571-1648)  רב באיטליה  וגם מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו ונציה  וכאמור  תלמידו של המהרש"יק שכבר היה דיוקן שלו, שבא מסביבה חובבת אמנות ודיוקנאות במיוחד.

יהודה אריה ממודינה סיפר שצייר נוצרי  צייר דיוקן מיוחד שלו אבל זה לא הושלם מסיבות שונות.  הוא התעקש והכניס  ציור  דיוקן אחר  שלו  לספר שפירסם  בשפה האיטלקית "על מנהגי העם היהודי" . זאת על פי בקשה מיוחדת של אציל אנגלי שביקש להעניק את הספר כשיי למלך אנגליה ג'ימס הראשון שהתעניין באזוטריקה כזאת. אבל עקב חששות ( מוצדקים ביותר ) של המחבר היהודי מידה הכבדה של האינקוויזיציה על ספר כזה  שכלפיה כתב דברים לא נעימים וכעת חשש מזעמה  ,הספר ראה לבסוף אור רק עשרים שנה לאחר הכתיבה בשנת 1637 בשפה הצרפתית  .וזאת הודות להתערבות אישית של מיסטיקן צרפתי ז'ק גפרל ששיכנע את השלטונות שאין מה לחשוש מספר כזה.

מודינה לא היה מרוצה בכלל מהספר כפי שיצא וב-1638 פירסם מהדורה שנייה  של הספר באיטליה ובשפה האיטלקית .והפעם עם תמונת דיוקן שלו על הכריכה. וכפי שאתם יכולים לראות כאיש קרח וללא כל כיסוי ראש!

 

מי היה הצייר ?איננו יודעים בוודאות.אבל מודנה מזכיר  בספרו האוטוביוגרפי "חיי יהודה " שבשנת שצ"ו ( 1635-1636) "האדון  לודוביקו איסילין ..היניח לי דמותו צלמו ..לזכר אהבה…ורצה את דמותי שנעשתה על ידי האציל טיבריאו טינילי צייר חכם ונקוב בשם (ידוע)  אך כאשר הכל כמעט נשלם מת הטינילי ואבד הדיוקן שהיה שווה את משקלו בזהב כפי שאמרו הכל   ( חיי יהודה ע' 40).

הדיוקן המקורי אמנם אבד אבל נראה לי שטיבריאו טינילי   ( 1586-1639) הוא הצייר של הדיוקן  הזה של יהודה אריה מודינה.נראה לי שזהו רישום הכנה לדיוקן שאותו הכין טינילי  בזמן שהספר יצא לדפוס ב-1638 שנה  לפני פטירתו של טינילי    ( שהתאבד  כתוצאה מסיכסוכים משפחתיים  )  ונשמר ברשותו של מודינה.

דיוקן הרב יהודה אריה ממודינה ( ( 1571-1648)

נדפס בשער ספרו באיטלקית על מנהגי היהודים משנת 1638.צייר אנונימי .כנראה טיבריאו טינילי (1586-1639)

 Shvadron Collection of the National Library of Israel – The National Library of Israel collection

יש לציין שהדיוקן המקורי  של מודינה  שנעשה בידי טיבריו טינילי שאבד במאה ה-16 נטען בעיתון העברי "המליץ" ב-1861  בידי מנדל לנדסברג  שהוא נמצא והיגיע למחוז ווהלין לסוחר יהודי שקיבל אותה מאנגלי  בשם סנדרס שחי באיטליה.על גב התמונה נרשם "ליאון דה מודינה " והיא זוהתה   כדיוקנו שאבד. מערכת עיתון "המליץ" שהתלהבה מהידיעה  ביקשה שישלח לה עותק של התמונה היקרה  לפרסום בעיתון . ככל הידוע זה לא נעשה והתמונה אבדה וגורלה אינו ידוע. ייתכן שהיא עדיין נמצאת אי שם ואולי יום יבוא והיא תתגלה מחדש.אם תמונה זאת תתגלה מחדש היא תהיה שווה מליוני דולארים  בגלל פירסומו וחשיבותו של המודל יהודה אריה מודנה .

דיוקנאות   אותנטיים כאלה של רבנים נשארו נדירים מאוד עד למאה ה-19 . אפשר לספור אותם אולי כשתי עשרות . אמנם ישנם דיוקנאות לא מעטים של יהודים "רגילים " באיטליה בהולנד ובאנגליה. אבל לא כך רבנים.  אלו כנראה בדרך כלל לא התלהבו מכך שיציירו אותם.

מהמאה ה-17 ועד לשנות השלושים של המאה ה-18   מתקופה של כמאה השנה.  שרדו בידינו אולי  כתריסר דיוקנאות של רבנים שונים ועוד  כמה מסופקים  וגם כמה מזוייפים  ( דהיינו שהופיעו בהם דמויות שהוצגו כרבנים שכלל לא היו מצויירים בהם).

.רובם מונציה אמסטרדם ולונדון.אבל ישנם גם מפראג ממנטובה ומגרמניה.

דיוקן הרופא 

הדיוקן הראשון שהופיע בספר בשפת היידיש היה של האיש הזה:

מ-1637 או 1650   בערך יש לנו דיוקן של הרופא יששכר בן יהודה טלר מפראג  ( 1607 בערך-1687 )   מלבד היותו רופא ומנתח בכיר, החזיק טלר גם במשרת הרופא הרשמי של החברה קדישא בפראג.  והנה דיוקן שנספח לספר הרפואה העממית שחיבר ביידיש,הראשון מסוג זה בשפה זאת  "באר מים חיים ". ספר הרפואה הראשון ביידיש. מטרתו בכתיבת הספר היתה לעזור לנזקקים, שאינם יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי. הספר כלל את האימרות של אבי הרפואה היפוקרטס  מתורגמים לעברית בידי לא אחר מאשר  שלמה יוסף דלמדיגו  שעימו נפגשנו למעלה שכנראה היה מכרו של יששכר טלר. הספר תורגם לעברית ב-1968 עם הקדמה של ישעיהו ליבוביץ'.

       

קראו עליו כאן.

 

 

דיוקנאות יהודים מאת רמברנדט ומתחרים 

במאה ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם אישים יהודיים.

הוא צייר רופא שכן בשם ד"ר אפרים בואנו  ( 1599-1656)

הרופא היהודי אפרים בואנו .דיוקן מאת רמברנדט 1647

ועוד דיוקן של ד"ר אפרים בואנו תחריט מאת יאן ליוונס, משנת 1656

יתכן שרמברנדט צייר גם את  הדיוקן  של ידידו הרב מנשה בן ישראל  ( 1604-1657) .הוא בוודאי אייר גם ספר של מנשה בן ישראל בשם "אבן יקרה".

מנשה בן ישראל ? דיוקן מאת רמברנדט.1636

ישנם חילוקי דעות אם רמברנדט אכן צייר את מנשה בן ישראל עצמו שכן ציור קיים שלכאורה הוא של הרב מאת רמברנדט אינו דומה ביותר לציור אחר של הרב שאותו צייר צייר יהודי בשם שלום איטליה.איטליה כפי ששמו מראה היגר בערך בשנת 1629 ממנטובה לאמסטרדם ששם היה פעיל במשך שלושים השנים הבאות.הוא ידוע היום בעיקר הודות לשני הדיוקנאות של שני יהודים חשובים בהולנד שאותם תיראו למטה.

 

מנשה בן ישראל ללא כל ספק.דיוקן משנת 1642 מאת   שלום  איטליה  ( 1619 -1656) צייר יהודי במאה ה-17.נדפס בראש ספרו של מנשה בן ישראל ,"נשמת חיים " 1652 

רבנים אחרים שצויירו בהולנד באותה התקופה כללו את :

 שלמה רפאל יהודה טמפלו  (  1603 -1673)חכם יהודי מפורסם באמסטרדם  ואמן בפני עצמו שהתפרסם בראש ובראשונה במחקריו המרובים על מבנה בית המקדש  שאותו בנה תחילה בצורת תבנית ולאחר מכן בצורות של תמונה ותגליף. שעל שמו כונה "טמפלו" " ובתחתית התמונ האנו רואים דגם של בית המקדש שבו התגאה כל כך.

הצייר הוא אותו שלום   סלומון איטליה  המתחרה היהודי העלום של רמברנדט והוא צייר את התמונה בינואר 1641.

שלום איטליה כפי שמראה שם משפחתו היה מאיטליה ,בן למשפחת מדפיסים איטלקית ידועה.הוא היגר בשנת 1629 בערך ממנטובה לאמסטרדם והיה פעיל שם במשך כשלושים שנה במקביל לרמברנדט.

כיום הוא זכור אך ורק בגלל  שתי תמונות הרבנים האלו שצייר ומאחר שהיה מתחרה של רמברנדט.

הדיוקן של יעקב יהודה ליאון "טמפלו "מאת שלום איטליה.למטה מודל המקדש שאותו  הכין "טמפלו".  

יצחק אבוהב דה פונסיקה ( 1605-1693)הרב הראשון  בברזיל  וביבשת אמריקה מקובל ואולי גם תמך חשאי בשבתאי צבי .

יש לנו תמונה שלו מ-1685 או 1661.

תגליף ( שיוף נחושת )  שצוייר  בידי (?Aernout Nagtegaal  ( 1659?-1720 ב-1661 או בידי גר בשם אברהם בן יעקב. לפי השערה התמונה  המקורית צוירה בידי אמן יהודי בשם יוסף בן אברהם.

הציורים האלו מראים שבמאה ה-17   היו כמה רבנים יהודיים כמו מנשה בן ישראל ויצחק אבוהב די פונסיקה ואריה יהודה ליב קלישר   שלא הייתה להם בדרך כלל שום בעיה שיציירו אותם.

אבל הם היו ונשארו עד המאה ה-19 בגדר מיעוט בקרב רבני ישראל.

שני  רבנים  רופאים משוררים מאיטליה 

בעיר פאדובה  במאה ה-17 קמו כמה וכמה רבנים שהיו גם רופאים וגם משוררים.

לשניים מהם יש לנו דיוקנאות.

אחד מהם הוא הרב אברהם הכהן מזאנטי ( נולד 1670 ) שיוקנו נמצא בספרו .

השני היה הרב הרופא המשורר שבתי מריני ( נולד בין 1660-ל1665 -1748 )  שהיה משרר אהוב במיוחד בקרב יהודי איטליה.יהודי פאדובה נהגו להשתטח על קברו פעמיים בשנה בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים.

וישנו דיוקן מרשים במיוחד שלו

שני הרבנים הרופאים המשוררים האלו הם  ככל הנראה המשוררים הראשונים בשפה העברית שיש לנו את תמונותיהם.

קראו עליהם עוד במאמרו של

דיוקנאות של מנהיגי השבתאים ושל אויבם הגדול 

יש לנו  כמה וכמה  ציורי דיוקנאות  של מנהיגי השבתאות במאה ה-17.של  משיח השקר שבתאי  צבי  ושל  נתן העזתי הנביא השבתאי  המפורסם.

רובם כנראה מומצאים מהדמיון .אבל השניים שמובאים למטה נחשבים בידי חוקר הקבלה גרשם שלום לאותנטיים.

 

משיח השקר שבתאי  צבי  ( 1626-1676 )  ציור משנת 1665  (מתוך ספרו של תומאס קנן מאמסטרדם)

עוד דיוקן של שבתאי צבי .אמיתי או לא זה לא ברור. אבל כנראה מימי חייו.

הנביא השבתאי נתן העזתי ( 1643-1680) בתמונה מ-1665 מספרו של תומאס קונן מאמסטרדאם.

י

ויש  שני דיוקנאות של יריבם המר של השניים הרב  יעקב ששפורטש ( 1610-1698)  השונא הגדול של השבתאות  יליד אוראן האלג'יראית, שנע בשליחויות שונות בין צפון אפריקה לאירופה, בין השאר כרבה הספרדי הראשון של לונדון וחי במשך שנים בהולנד.

הדיוקן הראשון הוא ידוע מאוד והופיע גם באנציקלופדיות שונות כמו "אנציקלופדיה תרבות" משנות השישים  כסמל לרב היהודי הקשוח ( אם כי במקרה הזה חוקרי האמנות חושדים שזו אינו דיוקן של הרב הנ"ל אלא של מישהו אחר.).

 

  תמונת שמן. דיוקן המיוחס לרב יעקב בן אהרון ששפורטש, משנת  1671 או 1673 . 

יוחס בעבר לצייר איזק לוטיקיוס  (Isaac Luttichuys  ( 1616-1673)  . כיום יש ספקות לגבי זהות המצוייר בתמונה.

קראו עוד על התמונה כאן:

-הקשר ההיסטורי בין דיוקנאות של אפיפיור ורב

הרב ששפורטש היה אחד מבני המזל הנדירים שיותר מדיוקן אחד שלהם צוייר בימי חייהם או זמן קצר לאחר מותו .  ואולי זהו הדיוקן האחד  והיחיד שלו  אם הדיוקן למעלה אינו שלו כפי שיש שחושדים.

 

הדיוקן השני   ( או היחיד ) של הרב  יעקב ששפורטש. צייר ב-1698 כנראהלאחר מותו.    (
(Pieter Van Gunst   (1658-1732
 ויש גם דיוקן שלישי (!) של הרב הלוחם בשבתאים, אבל זה חשוד  ללא כל ספק כזיוף דהיינו הומצא מהדמיון. הוא הופיע למיטב ידיעתי רק בראשי המאה ה-עשרים ב"מילון האנציקלופדי היהודי  ברוקהאוס ואפרון שפורסם בשנים 1906-1913.
 הרב יעקב ששפורטש מתואר שם כך ללא ציון מקור התמונה  :
הדיוקן השלישי  והמזוייף ללא כל ספק של  הרב ששפורטש ,מראשית  המאה העשרים. 
קראו עוד על הדיוקנאות של הרב יעקב ששפורטאש כאן :
 
הרב מארץ ישראל 

יש דיוקן  אותנטי של הרב מעורר המחלוקת חזקיה דה סילווה  (1656-1695) מגדולי רבני ארץ ישראל שספריו נאסרו לקריאה בקהילת יהודי מצרים.כאשר הוא היגיע לביקור בהולנד ביקשו ממנו אנשי הקהילה רשות לצייר אותו.הוא הסכים ללא בעיה. עותק של הציור נשמר באמסטרדם  בראשית המאה ה-19 בידי הרב  צבי הירש לעהרן ,שהיה לו גם עותק של דיוקן של הגאון מווילנה.

( מקרה דומה ארע לרב צבי אשכנזי כאשר היגיע לקהילת אנגליה אבל שם היה מקרה שונה וקראו על כך בהמשך).

חזקיה דה סילווה הוא כנראה הרב הראשון מארץ ישראל ואולי גם היהודי המוקדם ביותר בכלל מארץ ישראל  ( ביחד עם שבתאי צבי ונתן העזתי )   שיש לנו דיוקן אותנטי  שלו.

דמות דיוקנו של הרב חזקיה דה־סילווה) יליד ליוורנו שבאיטליה ומגדולי הרבנים בארץ־ישראל. כפי שמתואר בציור של צייר אנונימי  הנמצא בחדר הרבנים של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם.

תמונה קשורה

גירסה אחרת של דיוקן חזקיה  דה סילבה ממוזיאון ישראל בירושלים.

והנה כמה דיוקנאות  לכאורה אותנטיים  ( דהיינו שהופיעו בשערי ספריהם של הרבנים הנ"ל ובימי חייהם,  מה שמראה  שוב לכאורה על אותנטיות )של רבנים אחרים מאותה התקופה.

רובם אינם מפורסמים כיום ותמונותיהם לא הופצו מעבר לקהילה שלהם.

 

המורה של ברוך שפינוזה -דיוקן מזוייף 

[

למעלה ישנו דיוקן המיוחס לרב שאול הלוי מורטירה  (1596-1660 ) רבה של עדת הספרדים בלונדון תלמידו של הרב יהודה אריה ממודנה שעסקנו בו למעלה  ורבו של הפילוסוף ברוך שפינוזה .לכאורה מסביבות שנת 1645.

לכאורה נראה שלרב מורטירה כתלמידו של הרב יהודה אריה ממודינה לא הייתה צריכה להיות שום בעיה עם ציור דיוקן שלו.

על  פי עדותם של מדפיסי ספרו  של הרב מורטירה "גבעת שאול" במהדורתו השנייה, הוכנס ציור דמותו בתוך כרך של מהדורתו הראשונה של הספר, והם הדפיסו אותו מחדש .

אבל כיום ברור שלא היה זה דיוקנו של הכותב הרב מורטירה.. המקור הראשוני של הציור הודפס לראשונה על ידי ההיבראיסט הנוצרי  יוהאן כריסטוף וגנזייל בתרגום מסכת סוטה מהגמרה שלו ללטינית שנועד למטרות פולמוס עם היהודים   -Sota   (אלטדורף 1674, ליד עמ' 407.)  ללא שום התייחסות לרב מורטירה.

בשל כך, ובשל העובדה שהתפילין שבתמונה אינן מונחות במקומן הנדרש על פי ההלכה, יש לקבוע  כי אין מדובר בדיוקן  אותנטי אלא בזיוף שנלקח  בידי מדפיסי ספרו של מורטירה מספר שלא היה לו שום קשר לרב מורטירה.

איננו יודעים כיצד נראה הרב מורטירה במציאות.

הפילוסוף בציור 

ומה עם התלמיד המפורסם והיהודי המפורסם ביותר של המאה ה-17 הפלוסוף ברוך שפינוזה ? יש תמונות לא מועטות וידועות שלו אבל הן כמסתבר כולן צויירו אחרי מותו ואינן אותנטיות דהיינו אינן מראות את תווי פניו האמיתיים.

שפינוזה קובעים המומחים היה עני מידי מכדי לשכור צייר שיצייר דיוקן שלו. וספק רב אם זה בכלל עניין אותו.

     

תמונות מזוייפות של  ברוך שפינוזה  ( 1632-1677) שנוצרו לאחר מותו.

אבל בשנים האחרונות צצה תמונה שנטען  שהיא אכן מימי חייו ומשקפת במדוייק את תווי פניו.

תמונה שנטען שהיא אכן משקפת את שפינוזה בימי חייו.

הנושא שנוי במחלוקת וקראו על כך ויכוח כאן

  זה נראה כמו שפינוזה אבל הוא לא :חלק א' 

האם זה באמת שפינוזה?חלק ב'

 

רבנים איטלקיים 

דיוקן הרב טוביה כהן הרופא ( 1652-1729)   בעל החיבור האנציקלופדי  "מעשה  טוביה " ( ונציה 1707)

 

דיוקן הרב משה חפץ    ( 1663-1711)מחכמי איטליה שעסק בפרשנות המקרא נדפס בראש ספרו "מלאכת מחשבת " (  ונציה ,1710)

הרב משה חפץ עסק בפרשנות מקרא במדעים ובפילוסופיה כאן הוא מציג את עצמו כבן מא"ה המשמעות האמיתית היא שהרב הוא בן 46 (גימטריה מא"ה).בתמונה הוא מופיע כחסר זקן  וללא כיפה.

והנה גירסה שניה  ושונה עד להדהים של התמונה ממהדורה של הספר בגרמניה בשנת 1859

מדפיסי המהדורה השנייה  טעו וחשבו שמדובר ממש בתמונה מגיל מאה , ואף שינו את צבע השיער למאפיר, במקום השיער השחור המובהק בדפוס ונציה, וכן עיטרוהו בכיפה גדולה ובולט

קראו  עוד על התמונה שלו שהיו שחשבו שהיא מתארת אותו בגיל מאה(!) כאן :גילגוליה של תמונה .

שני דיוקנאות של סוחר נשק מומחה לכספים  ושתדלן 

עותק של ציור  שמן  כנראה אותנטי  של "יהודי חצר " סוחר הנשק שמואל בן שמשון זאב אופנהיימר שצוייר ב-1703 באמסטרדאם.ויש להניח שכך הוא אכן נראה במציאות.

ישנם שני דיוקנאות של שמואל אופנהיימר והם שונים זה מזה באופן מוחלט. אבל הדיוקן המזוייף שבינם הוא זה שמייצג את אופנהיימר בויקיפדיה.

שמואל אופנהיימר ( 1630-1703) היה יהודי חצר בחצר הקיסרות האבסבורגית ונודע גם כשתדלן למען יהודי ארצו..היה ספק הציוד המלחמתי למען הקיסר האוסטרי ( ובכך פתח תחום שיהודים רבים התעשרו בו מאז ) .והיה גם היהודי הראשון שהתישב בעיר הבירה וינה ברשיון הקיסר שהיה זקוק לו מאוד לאחר גירוש יהודי אוסטריה בשנת 1670.והוא הפך למנהל הכספים של הקיסר וככזה עורר את שנאת האוסטרים שהחריבו את ביתו   בוינה בהשתוללות המונית  ב1700.

חוץ מזה הוא גם תמך בתרבות היהודית בנה ישיבות ובתי כנסת ותמך במחברי ספרי הלכה נזקקים.ומשום כך שמו זכור היום לטובה.

הוא נפטר בפתאומיות ב- 1703. בשעת פטירתו הייתה הממשלה חייבת לו 5,000,000 זהובין. כדי להיפטר מהחוב העלילה עלילות שונות על הבנק שלו ובית אופנהיימר הוכרז כפושט רגל.

אדם רב פעלים וכנראה שנוא מאוד בזמנו  שיש דיוקן אותנטי שלו ציור שמן שהוכן מספר חודשים לפני מותו בעת ביקור באמסטרדם ב-1703 . אבל למרות שקיים דיוקן אותנאטי  הוא ידוע כיום הרבה יותר דווקא בגלל  דיוקן מאוחר ולא אותנטי  בכלל   של האמן הגרמני ג'וזף קראובר.

אולי בגלל שבדיוקן המאוחר הוא נראה כדמות סימפטית וטובת לב מה שהוא כלל לא היה במציאות.

 Samuel Oppenheimer by Johann Andreas Pfeffel

 

זיוף.דיוקן בדוי מלב של שמואל אופנהיימר שבו סוחר הנשק  ומומחה הכספים הקשוח נראה כמו רב גרמני הומניסטי מצוי מהמאה ה-19. ליטוגרפיה מ-1846 של ( Josef Kriehuber  ( 1800-1876) 

הציירת היהודייה הראשונה

קטרין דה קוסטה מנדס האמנית היהודיה הראשונה בדיוקן עצמי.

האמנית היהודייה הראשונה שאנו מכירים בשמה  למעשה האמן הבריטי היהודי הראשון מכל מין שידוע בשמו והשתמרו דוגמאות מיצירותיו  היא קתרין דה קוסטה -מנדס  ( 1678-1754) ציירת   לא רק ראשונה אלא גם מוכשרת למדי. היא ציירה את אביה הד"ר פרדריקו מנדס  (1647-1724)  רופאו האישי של   המלך צ'רלס השני כשהוא לבוש לפי מיטב אופנת המאה   ה-18.

ב-1721 וציירה גם את בנה אברהם דה קוסטה כשהיה בן 10 ב-1714

פסל הדיוקן הראשון של יהודי 

כפי שראינו למעלה ישנן טענות שהיה פסל של יוסף בן מתתיהו בימי קדם ושהוא אף התגלה.אבל זה שנוי במחלוקת .

ישנן טענות שהמלך הורדוס יצר פסל או פסלים שלו באיזורים לא יהודיים בשליטתו אבל לא מצאתי לכך אישור ברור.

הפסל הידוע הראשון של אישיות יהודית כלשהי הוא מהמאה ה-17 מאמסטרדם וכפי שתראו  וכפי שציין מגן ברושי בהתקפה שלו על זיהוי הפסל של יוסף בן מתיתיהו למעלה אין בו שום מאפיין יהודי מיוחד.

פסל של הבנקאי היהודי העשיר יצחק אנטוניו לופז סואסו ( 1614-1685) הפסל האותנטי הראשון  הידוע של אישיות יהודית . חסר כל מאפיינים יהודיים מיוחדים.

  יצחק אנטוניו לופז סואסו  היה הבנקאי יהודי העשיר ביותר בהולנד ,שהיה כה מצליח וכה  אהוד שהוא קיבל תואר אצולה ממלך ספרד(!)  בעבור שירותים דיפלומטיים שונים שביצע בעבור ספרד ( ומן הסתם בעבור כספים שהילווה לה ) יותר ממאה שנים לאחר גירוש יהודי ספרד שבהחלט עמד בתוקף בזמנו וגם שנים רבות לאחר מכן.

יש גם ציור דיוקן של סואסו הנ"ל :

 

ויש גם ציורי דיוקנאות של בנו העשיר אפילו יותר ממנו  אברהם -ישראל פרנצ'סקו לופז סואסו   ( 1657-1710)שהיה מי שמימן את כיבוש אנגליה בידי הנסיך ההולנדי ויליאם מהאורנאנג' שהפך למלך אנגליה ויליאם השלישי.

דיוקן של הבנקאי העשיר אברהם ישראל סואסו כאיש צעיר בערך בגיל עשרים .צייר לא ידוע. 

 

רבנים גרמנים ובריטיים 

Portrait of Samson Wertheimer – State Rabbi of Hungary (XVIII century)

(Österreichisches Jüdisches Museum (Austrian Jewish Museum)

הרב שמשון ורטהיימר ( 1658 -1724) מנהיג קהילת יהודי וינה ואחד המנהיגים היהודיים רבי ההשפעה בראשית המאה-18

יש ציור שלו   שלו שלא ברור לי אם הוא אותנטי מהמאה ה-18 הנמצא במוזיאון היהודי באוסטריה.לא ידוע לי מי הצייר.

 

 

    

הרב דוד ניטו. ליד שולחן העבודה שלו.  העתק מ-1727  של הגלף האנגלי מקארדל  James McArdel   לדיוקן מעולה מסוגו מאת הציר היהודי מדנמארק דויד אסטבנס  David Estevens שאבד. 

שני דיוקנאות   של הרב דויד ניטו  (1654-1728)  דיין, הוגה, ורופא יהודי, כיהן כרב ודיין בקהילת ליוורנו ובקהילה הפורטוגזית בלונדון. אחד מהם הוא מ- 1705.

התחתון בינם צוייר בידי דויד אסטבנס  David Estevens  אמן  יהודי מוכשר מאוד. הוא חי בדנמרק ועבד שם אבל מידי פעם ביקר באנגליה וצייר שם ציורים כמו זה.

הציור המקורי למרבית הצער אבד אבל נשאר העתק שלו וזהו ציור מצויין מסוגו.

 

דיוקן הרב אהרון  לוין הארט     Aaron Hart.  ( 1670-1756  הרב  הראשי הראשון של בריטניה הגדולה.

צייר  (James McArdel  ( 1729-1765

מבוסס על תמונה  מקורית אבודה  מ-1751   שצייר ( Bartholomew Dandridge  (1691-1754  שהייתה מוצגת בבית הכנסת הגדול בלונדון והושמדה בזמן הבליץ הגרמני על העיר. 

יש לנו גם דיוקן  אנונימי של אחיו של הרב לוין ,משה הארט  ( 1676 -1756) שהיה דמות מרכזית גם הוא בקהילה ומייסד בית הכנסת הגדול שלה .והוא בניגוד מוחלט לאחיו הבכור שלמעלה  נראה כמו ג'נטלמן אנגלי רגיל לחלוטין מהתקופה .אם לא היינו יודעים שהאיש  שהאיש הזה היה מנהיג הקהילה הבלתי מוכתר לא היינו מאמינים.

(from a painting in the Board Room of the Great Synagogue)

      

דיוקנו של הרב שלמה אאיליון   ( 1660-1728) רב הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם בראשית המאה ה-18.

צייר  יעקב הוברקן ( Jacobus Houbraken  )1698 –  1780)  ( האמן כנראה לא יהודי ).

דיוקן משנת 1762 של הרב מיכאל הירש   ( 1722-1780) הרב הראשון של פוטסדאם בגרמניה

צייר Georg Friedrich Schmidt

רשימה על ציור זה ועל חשיבותו יש כאן .

 

הרב צבי הירש לוין    ( 1721-1800)   הרב הראשי של ברלין  ולאחר מכן  בריטניה שאותה עזב בגלל יראת השמיים הנמוכה של חברי הקהילה ואחר מכן אמסטרדם  ידוע כמי שתמך בתרגום התנ"ך לשפה הגרמנית של משה מנדלסון  אבי תנועת ההשכלה שלו התנגדו החרדים בקהילה  ולאחר מכן נקלע לפולמוס גדול סביב אחד מראשוני ספרי ההשכלה של נפתלי הרץ וייזל .

בציור כאן שצייר  אנונימי אבל הוא כנראה אותנטי הוא נראה כטיפוס זר ומוזר ביותר ומן הסתם זה משקף את הרושם שהרב השאיר על הצייר  הבריטי מי שזה לא היה.

אבל בשביל ההגינות הנה דיוקן נוסף אותנטי גם הוא  ואנונימי גם הוא משנת 1798 שבו הרב נראה כטיפוס מקובל יותר.הרב לוין היה אחד מאותם רבנים נדירים מאוד של התקופה שצוייר יותר מדיוקן אחד משלהם.

הרב הירש לוין בדיוקן מ-1798.תחריט   מאת משה אברמסון הצעיר על פי ציור  של י"א קריגר. 

הרב האנגלי בדיוקן נשי 

הרב דוד טבלה  שיף (David Tevele Schiff    ( 1722-1791)   הרב הראשי של בריטניה בשנים 1765-1791  צוייר בידי אישה יהודיה מרתה אייזקס  Martha Isaacs, later Higginson   ( 1751-1840) ציירת דיוקנאות.( על פי ספרו של בצלאל רות "תולדות האמנות היהודית"  ע' 478)

בבירור  לרב לא הייתה שום בעיה לשבת במשך שעות בפני ציירת  צעירה  ( ( שכנראה המירה אז את דתה לנצרות  בעקבות בעלה הגוי  ) . בניגוד יש  להניח   לרוב הרבנים כיום.

הרב דוד שיף הרב הראשון שצוייר בידי אישה יהודיה   מרתה אייזקס.

הרב מיוגוסלוןיה
הרב שלמה שלם    ( 1718-1781)  כיהן בשלוש קהילות שונות ביוגוסלוויה במאה ה-17 לפני שהפך לרב  הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם שבהולנדושם הוא זכה  מהקהילה שלו לכבוד שלעולם לא היה זוכה לו ביוגוסלוויה,לעוד דיוקן  רב נדיר ביותר במאה ה17 עם שבחים מפליגים על הרב בכתובות בעברית ובלטינית מתחת לציור. ( כבוד נדיר אפילו יותר מציור  של דיוקן רגיל ).
הדיוקן  הוא תחריטו  של ואן בויילי על פי ציור של הצייר השוויצרי הידוע  Benjamin Samuel Bolomey   ( (1739 – 1819))   שם דגש על האופי "המזרחי " של הרב שלם ויש  בו כתובות בעברית ובלטינית המשבחות את הרב. .אנו יודעים את התאריך המדוייק שבו צויירה התמונה   1763  בגלל החלטה ציבורית שהתקבלה בחודש מרץ 1763 שבו הקהילה אישרה את הכתובות בתמונה זאת.
דיוקן הרב שלמה שלם בתחריט    מ-1763 של ואן בוילי על פי  ׁ(  Benjamin Bolomey (1739 – 1819),  כשהוא אוחז בספרו "שונה הלכות"מאת  תחת הדיוקן נדפס הכיתוב "תאר יפעת פני החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק כמוהר"ר שלמה שלם נר"ו אב ב"ד ומ"ץ בק"ק ת"ת אשר באמשטרדם יע"א ודגלו על צבא ק"ק בילוגראדו יע"א", ותחתיו השיר "זאת היא דמות הרב שלם כמו / חכמת שלמה האירה פניו / נכתר בשלש מקהלות עמו / כי הוא טהור לב וכהלל עניו"
והנה דיוקן נוסף  מאוחר של הרב שלמה שלם שמקורו אינו ידוע וכנראה נוצר לאחר מותו כעיבוד של הדיוקן שלמעלה.
היו גם רבנים שלא הסכימו להיות מצויירים.כנראה רובם עד למאה ה-19.
והיו כאלו שהתנגדו בכל תוקף שיציירו רבנים אחרים .מהם בלט  הרב יעקב עמדן  שחי במאה ה-18 התנגד בכל תוקף לדיוקנאות למרות שמבחינות מסויימות היה אדם ליברלי עד לההים לגבי תקופתו ( למשל הוא אחד הרבנים הבודדים שכתבו אוטוביוגרפיה )    כתוצאה כנראה אין  דיוקן אמיתי אותנטי שלו . אבל הייתה לו  בעיה משפחתית   חמורה בעניין הזה.. היו לו שני קרובי משפחה שנוצרו להם דיוקנאות ולדעתו לא מרצונם.
מדליון עם דמות הרב אלעזר רוקח . אמן יואלך בן ליפמן לוי ,1735
ב-1735 התמנה הרב אלעזר בן שמואל רוקח מהעיר ברודי   ( 1685-1741)  , מחבר הספר "מעשה הרוקח " הידוע למשרת הרב של אמסטרדם.לרגל האירוע החשוב שבמצהלכו התקבל הרב מברודי באמסטרדם ברוב פאר והדר  הכין האמן היהודי יואל בן ליפמן לוי את המדליון  הראשון  ( ובמשך שנים רבות האחרון  ) שעליה נחרט דיוקן פניו של רב ,הרב רוקח.
המדליה הראשונה מסוגה עוררה מחלוקת עזה. האם מותר לטבוע את פניו  ופלג גופו העליון של רב על מדליון   או בכלל בציור דיוקן?
הרב יעקב עמדן ( שלו היה עניין אישי בדבר שכן אביון ,הרב צבי אשכנזי צוייר גם הוא בדיוקן וראו על כך בהמשך ) פסק""תבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט ,וזה לדעתי איסור גמור מוחלט"( שאילת יעבץ סימן קה)
עם זאת עמדן עמד על חסידותו הנודעת של אלעזר רוקח   ( שהיה קרוב משפחתו ) פטר אותו מכל מעורבות אישית בעניין "הבזוי " והטיל את מלוא האחריות על אחרים דהיינו על האמן.
כתוצאה חלפו שנים רבות עד שהופיע מדליון נוסף עם דמות רב עליו.
אבל אנחנו יודעים היום משהו על איך נראה הרב רוקח רק בזכות המדליון המושמץ הזה.

עמדן לא הסתפק רק בזה .הוא התנגד בהחלט לדיקון אחר שנוצר עבור מישהו קרוב לו אף יותר משפחתית, אביו.

הסכים או לא הסכים ?

 

אביו של יעקב עמדן  הרב צבי אשכנזי   ( 1656-1718) היגיע לאנגליה ושם נוצר דיוקן שלו. לטענת יעקב עמדן ללא ידיעתו בידי צייר  אנונימי שצפה בו ולאחר מכן צייר אותו ללא ידיעתו של אשכנזי מהזיכרון .
 הציור הודה עמדן היה מדוייק עד להדהים .   והוא נהפך למפורסם ונקנה והוצג בעותקים שונים בעולם היהודי כפי שדיווח עמדן בזעם .

עותק של הדיוקן הקדום ,של הרב צבי אשכנזי.  ( 1656-1718)משנת 1715. הצייר  המוכשר שנטען שהוא יצר את  התמונה הזאת מהזיכרון בלבד  הוא אנונימי  לצערנו.

 

הרב עמדן טען   בטקסט שכתב לגבי שאלת יצירת ציור של רב ידוע   בידי איש בקהילה שלו ( דבר שהוא התנגד לו בכל תוקף ) שהדיוקן הזה נעשה מאביו בדרך תחבולה בידי אנשי הקהילה היהודית האנגלית שהרב שהה אצלהם. אבל לי לא ברור כלל שצבי אשכנזי בניגוד לבנו אכן התנגד שיציירו אותו ואיני מאמין שאנשי הקהילה היו מציירים את  האב אם היו יודעים שהוא מתנגד לכך.

בכל אופן הפסיקות של עמדן  לא הפריעו לאמנים להמשיך ליצור תמונות לכבוד רבנים.

Monogrammist Dr. S., Maler (19th century)

עוד אדם שהתנגד בהחלט לציורים היה הרב יהונתן אייבשיץ  ( 1694-1764) . ובכל זאת לאחר מותו הופצו דיוקנאות שונים שלו.אבל אלו כנראה היו מומצאים, אולי בעקבות פרצוף של קדוש נוצרי.

.בכל אופן הפרצוף שיוחס לאייבשיץ  הפך לפרצוף היהודי המוכר ביותר בעולם היהודי של המאה ה-18. דיוקנו זכה לפרסום עצום בעולם היהודי והופץ במקומות שונים. כיום הוא מוכר הרבה פחות בגלל החשדות שהושמעו שהוא בכלל היה שבתאי מתחזה.

זיופים אלו יש לציין אינם נדירים כל כך.והם נפוצים בראש ובראשונה אצל החסידים.

למייסדה של החסידות הרב ישראל בעל שם טוב   ( 1690-1760)שאין שום תמונה שלו נוצרו במאה העשרים שתי דיוקנאות אחד מהם מצולם ( !) שהוצגו כתמונתו.

      ×§×•×‘×¥:Besht.png     

דיוקן שיוחס לישראל "בעל שם טוב ".זיוף המבוסס על התמונה שלמטה. ניתן למצוא אותה כתיאור של  הרב ישראל בעל שם טוב באנציקלופדיות שונות ואפילו באנציקלופדיה " תרבות ".

Falckon.jpg      

הדיוקן הלא חתום של "בעל השם מלונדון". המקור לציורי "ישראל הבעל שם טוב" מלמעלה. התמונה המקורית נמכרה במכירה פומבית ב-2013 עבור שבעים וחמש אלף דולר בגלל הקשר ל"בעל שם טוב".

הדיוקן המצוייר המפורסם הוא למעשה דיוקן של חיים  (או אברהם )  שמואל יעקב פאלק ( 1708-1782) מקובל ואלכימאי שחי בלונדון וזכה לכינוי "בעל השם מלונדון".

Illustration 1

ההודעה על מכירת התמונה שנמכרה לבסוף בסכום עצום.

התמונה  שפורסמה לראשונה ברבים  בהרצאה ב-1903  ולאחר מכן ב-1908 בידי הרב הראשי של לונדון  ד"ר הרמן אדלר במאמר שפירסם בכתב עת  כנראה יוחסה   מאז  ל"בעל שם טוב " בגלל צירוף המילים הנדיר למדי בתמונות "בעל שם".בראשית  המאה ה-20 היה ידוע רק "בעל שם " אחד "הבעל שם טוב" וזה מה שגרם לבלבול.

הרב הראשי של לונדון הרמן אדלר ומאחוריו תמונת "הבעל שם של לונדון "

John Singleton Copley - John Singleton Copley Self-Portrait - Google Art Project.jpg

John Singleton Copley Self-Portrait

התמונה הזאת יוחסה  לצייר דיוקנאות אמריקני ידוע מאוד  John Singleton Copley  שצייר דמויות ידועות בארה"ב כמו לוחם החירות פול ריבר והנשיא ג'ון אדמס מה שלכאורה  מוסיף לה ערך רב.

אבל לדאבון הלב נראה כיום שהיא אינה של הצייר המפורסם אלא של צייר  מוכשר  אחר .

Philippe Jacques de Loutherbourg (Self-portrait)

אפשרות אחרת היא שהצייר של התמונה המפורסמת הוא Philip James de Loutherbourg RA (31 October 1740 – 11 March 1812)צייר מאסוני שצייר גם את עמנואל סוודנבורג שחי בקרב מקום לפאלק. כמו לפאלק היה לו קשרים עם הבונה החופשי קליוסטרו.

ב-1927 פירסם  גרשום בדר ספר על תולדות יהודי פולין  בשם דרייסיג דורות אידען אין פוילען :   פון דער ערשטער צייט, וואס אידען זיינען אהין געקומען וואוינען, ביז צום לעצטען "מיאטעזש" /    ניו יארק :   (ג. בדר),  שכלל עשרות דיוקנאות שנטען שהם לקוחים ממקורות עתיקים  אבל היו  מומצאים ממי יודע איפה.בהם דיוקן מצולם של הבעל שם טוב.

עוד תמונה  מזויפת שמיוחסת לבעל שם טוב. הפעם ככל הנראה זה צילום של הרב אליהו גוטמכר.

תמונת הרב אליהו גוטמכר  הרב הראשי של פוזן ( 1796-1874)

תמונת הרב אליהו גוטמאכר עם תלמידיו .1870

 

בין שאר זיופים היה באותו הכרך גם דיוקן שיוחס לאחד ממייסדי החסידות ותלמידוהבכיר של הבעל שם טוב  המגיד דב בער  ממזריטש  ( 1710-1772) אבל בעצם היה צילום של הרב הידוע מאוד  של ירושלים שמואל סלנט  ( 1816-1909)

 

 

צילום של  הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט מוצג כמגיד ממזריטש.

והנה התמונה המקורית של הרב שמואל סלנט.

פולמוס כנגד זיופים 

 

 

זיופים רבים כאלו היו לאורך הדורות וחכמי ישראל התייחסו אליהם בחומרה .ב-1722  פורסם ספר פירוש לשולחן ערוך בעיר מנטובה שבאיטליה  שעל עמוד השער שלו  פורסמו דמויות בדויות של חכמים ידועים רבים כמו רש"י רמב"ם מהרי"ל רמ"א ואחרים לצד דמות אמיתית של המחבר הרב גור אריה הלוי פיאנצי.

הספר נתקל בביקורת קשה ביותר ,נוצר פולמוס והוא   הוחרם ורוב עותקיו הושמדו והם נדירי מציאות כיום. וזה נעשה יש לזכור באיטליה שליהודייה היה יחס סובלני ביותר מזה דורות לתמונות ולדיוקנאות.חלפו דורות עד שנעשה שוב נסיון דומה.

זיוף או אמת? 

מהם ציורי הדיוקנאות הידועים והנפוצים ביותר בעולם היהודי ?

ניתן להצביע על שלושה ציורי דיוקנאות כמופצים והמוכרים והנערצים ביותר בעולם היהודי .

האחד מהם הוא הדיוקן הידוע של הרמב"ם שהפך לבסיס לציורים רבים בלקסיקונים ואנציקלופדיות לפסלים וגם לבול  וגם לשטר של מדינת ישראל.

הרמב"ם

השני הוא של הרב זלמן שניאור מלאדי שלפי אמונת חסידי חב"ד צוייר כאשר מייסד חב"ד היה בבית הכלא וצוייר שם בידי צייר רוסי ידוע באותה התקופה .הציור הזה מופץ כיום בגרסאות רבות בכל העולם ולאחרונה התפרסם שממשלת רוסיה יצרה על פיו בובת שעווה של הרב שאותה שיכנה בתא הכלא שבו שהה הרב ברוסיה (!)

ציור שצויר ב1886 בידי האמן בוריס שץ ויוחס בידיו לאמן רוסי קדום שצייר את אבי חסידות חבד" זלמן שניאור מלאדי.נמכר לאחרונה במכירה פומבית עבור 1500 $

השלישי הוא הדיוקן והידוע של הגר"א שהופץ בווריאציות שונות ומרובת בכמעט כל בית יהודי ליטא ובמזרח אירופה לאורך השנים.

אבל יש בעיות חמורות עם ציורי דיוקנאות אלו.האם הם אמינים מבחינה היסטורית ? האם הם באמת מתארים את פניו של האיש שאותו הם מתיימרים לייצג ?

לגבי שניים מהם לפחות בהחלט לא. אנו יודעים שהם בעצם זיופים מאוחרים.

ציור הרמב"ם .

והציור של הרב זלמן שניאור מלאדי.

 

ציור הגאון זיוף גם הוא ?

ומה אם הציור המפורסם הרבה יותר של הגאון מווילנא האם גם זהו ציור מזוייף  כמו ציור הרמב"ם והציורים  של  הבעש"ט ואולי גם הציור של הרב זלמן שניאור מלאדי ?

.יש לזכור שרבים מהרבנים החסידיים התנגדו לציור של דמותם והתנגדו גם לצילומים של דמותם וזאת הסיבה שאין דיוקנאות שלהם.

אין תשובה מוחלטת לשאלה זאת  אולם נראה בגלל שיקולים היסטוריים שדווקא לתמונה של הגר"א  בניגוד לתמונות האחרות שצויינו יש בסיס היסטורי מוצק.  והיא אותנטית.

ועל כך נדון ביתר פירוט במאמרים  נוספים  בהמשך.

ראו גם

ירחמיאל כהן, "'והיו עיניך רואות את מוריך'": הרב כאיקונין", ציון נח (תשנ"ג), עמ' 407- 452

"דיוקנאות חכמים בין הלכה למעשה " מאת אביעד הכהן   מחניים 10 יוני  1995

Richard I. (Yerachmiel ) Cohen 

  Jewish Icons: Art and society in Modern Europe. University of California Press. 1998.

מהו ציור הרב החשוב הראשון באמנות ?

געגועים למה שהיה ולמה שיכול היה להיות : שיריה של מאירה אשד

 

בימים אלו פורסם ספר שיריה של דודתי מאירה אשד(_ 1936-2018) במהדורה מוגבלת המיועדת לבני המשפחה וחברים.

מאירה הייתה אישתו של דודי משה "מוסה" אשד ז"ל מורה דרך ממיסדי ומטפחי ענף התיירות בארץ ובעברו לוחם ובין שאר דברים אחד מהאנשים שגילו את דרך בורמה ובכך שינו את פני המערכה על ירושלים בעת מלחמת העצמאות מן היסוד.

הוא ומאירה חיו ביחד במשך שנים רבות עד שהוא נפטר בפתאומיות בעת שנאם בזמן טקס לזכר מלחמת העצמאות .

מאירה נשארה מאז לבד והחלה לכתוב בתחילה פרוזה ולאחר מכן שירה. והיא התגלתה ככותבת מוכשרת של שירים.

לאחר פטירתה נכדתה הדס ליקטה את מיטב שיריהם בעזרת המשורר והעורך יקיר בן משה שהיכיר את מאירה. והם מוצאים את זה כעת בקובץ בשם "עץ הצפצפה "  על שם השיר הפותח שיצא לאור בהוצאה פרטית.

בקובץ עצמו יש מגוון של שירים מהם עוסקים בתחומי עניין של מאירה כמו המשוררת דליה רביקוביץ' בטיולים ובבני משפחה כמו אביה.

אבל ללא ספק השירים החזקים והמשמעותיים ביותר בספר הם שירי הכאב על הפרידה מהאהוב שהיה ואיננו עוד ונטש את האני המשוררת בחיים האלה.ושהיא מחכה לרגע שבו תוכל להתאחד איתו שוב .. אי שם   לחיים חדשים.

 

המשורר יקיר בן משה  שהכיר היטב את מאירה אשד ערך ספר השירים שלה .

והנה ראיון קצר עימו.

אלי: כמה שנים היכרת את מאירה אשד ?

יקיר : עשר שנים. היא הייתה תלמידה שלי בסדנה לשירה של הקבוצים מ-2007 .הסדנה נסגרה אבל לבקשת האנשים היא נפתחה מחדש. והיא הייתה נוסעת   עימי   מתל אביב לכוכב יאיר  שם התקיימה הסדנה   ובמהלך הנסיעות האלו היינו מדברים על עולם ומלואו .והתרשמתי מאוד בין השאר מעומק הידע שלה בתחומים שונים ומגוונים כמו גם מהיצירתיות שגילתה בכל קטע שיחה.

אלי: במה התמקדו תחומי העניין הספרותיים שלה?

יקיר : מאירה כתבה תחילה פרוזה  ולאחר מכן עברה לשירה.  לשירה  בעקבות משוררים ישראלים   כמו נתן אלתרמן ודליה רביקוביץ  שהיו אהובים עליה מאוד. מהמשוררים העולמיים .היא התעניינה מאוד למשל בפאול צלאן,ואהבה אותו מאוד.  היה לה טעם טוב בשירה וגם במוזיקה קלאסית. מונטוורדי למשל.  היינו מדברים על משוררים ומוזיקאים הרבה במהלך הנסיעות האלו ויותר ויותר היכרתי את הטעם שלה ואיך הוא משפיע על יצירתה. הרבה.

אלי :לאחר פטירתה איך נאסף הספר ? לפי איזו שיטה ערכת אותו וסידרת אותו ?

יקיר : הדס  קושנר הנכדה  שלה  יזמה זאת  מתוך החלטה שמן הראוי שכמה שיותר אנשים יכירו את יצירתה ואת עולמה של מאירה .החלטה שאני מסכים עימה לחלוטין.  בעת העריכה החלטתי לא להתערב בטקסט   המקורי של מאירה ולהשאיר אותו  להוציא עריכה של שגיאות אבל לא אתערב בטקסט.

מצאתי שרוב השירים שכתבה הם בהחלט ראויים לפרסום.  היא הייתה נוהגת למחוק ולשנות ולהשמיד את כל מה שלא מצא חן בעיניה  והביקורת העצמית שלה  הייתה מדוייקת מאין כמוה..  80 אחוז  מכלל השירים שלה  נכנס לספר שלה. מה שלא נכנס היו דברים שלא הושלמו וכו'.

 

אלי : שקלתם לפרסם גם את הפרוזה  שלה  ?

 

יקיר :לפרוזה שלה התחברתי  הרבה  פחות .אלה היו מן פרגמנטים כאלו  תמונות חלום יפות  אבל שלא אומרות הרבה לקורא. השירים היו טובים יותר.

אלי :איך היית מסכם אותה ואת יצירתה?

יקיר : היא הייתה אחת המשוררות המוכשרות ביותר בסדנה שלי מדויקת חדה מאין כמוהן בעלת ידע עצום בתרבות .אתה יודע שרוב המשוררים יותר משהם קוראים הם כותבים .היא בהחלט קראה המון וחשבה על כל מה שהיא קראה.

השירים שלה מדהימים בכנות בתיאורי נוף  החיים שבהם ובתיאורי הגעגועים למה שהיה  ולמה שיכול היה להיות . יש בשירים הגעגוע שלמה משהו עוצמתי שלא מרפה בקורא גם לאחר הקריאה."

עד כאן יקיר בן משה ומכאן ואילך ניתן למשוררת לדבר בעד עצמה עם כמה משירי הספר.

 

 

 

 

 

ראו גם

לזכרה של מאירה אשד

פורץ דרך בורמה : על משה אשד  

השקת הספר " הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על התהליך המשיחי " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן -האירוע המוסרט

בשמיני בינואר 2019 התקיים בהנחייתי האירוע שאת פרטיו אתם רואים למעלה .

וכעת הוא נמצא כולו מוסרט ברשת.

 

דברי פתיחה לאירוע של אלי אשד ושל הגברת מיקי קנטור י"ר בית יוצאי ווילנה 

ההרצאה של אלי אשד הדנה  בגאון בווילנה ודמותו בראי הספרות והאמנות  ובעיקר בשאלה האם הדיוקן של הגאון מווילנה הוא אותנטי -אמיתי וצויר על פי פניו  או שמה בכלל  לא ?

צפו בהרצאה כאן

ההרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגילויים החדשים של הגאון מווילנה.

צפו בה כאן. 

הרצאה של משה גולן י"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בהרצאה על הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בשיתקיים ב31 במארס -1 באפריל בעיר צפת  ןשיעסוק  בנושאי שושלות יוחסין בכלל ובנושאי צאצאי הגאון מווילנה בפרט.

צפו בהרצאה של משה גולן  על הכנס הגנאלוגי ה-14  כאן

ולסיום אלי אשד מקריא שיר של משוררת ליטאית  מודרנית גיידרה קזלאוסקיטה בתרגום סיוון בסקין " שיחות עם הגאון מווילנה "

צפו בהקראה כאן 

( את השיר אפשר לקרוא בעברית ובליטאית כאן )

האירוע נערך בשיתוף  פעולה בין  מגזין התרבות "יקום תרבות "

ובין   " איגוד יוצאי ווילנה והסביבה בישראל " 

תודתנו לכל המשתתפים.

 

 

"

 

Image result for ‫יקום תרבות‬‎