ארכיון מחבר: מספר 666

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

11 שנים אבודות -סקירה על ספר מדע הבדיוני -בלשי ישן "תעלומת הזמן האבוד " מאת ג'רי סוהל

 

 

סקירה על ספר מדע בדיוני ישן   וכמעט לא ידוע ,אחד הבודדים שתורגמו לעברית בראשית שנות השישים  בהוצאת "מצפן " המצויינת . .

עוד רשימת ביקורת שלי על ספר מדע בדיוני ישן מאוד בעברית ונדיר ביותר מראשית שנות השישים.
היו רק כעשרה כאלו סך הכל בשנות החמישים והשישים אולי קצת יותר. לא הרבה יותר . אני מקווה לסקור את כולם.

 ספרו של ג'רי סוהל

תעלומת הזמן האבוד בתרגום חיים בן יצחק הוצאת מצפן  1962?

( הספר  כמקובל אצל ספרי הוצאת "מצפן" אינו מתוארך  ולא ברור אם זוהי אכן שנת הפרסום המקורי שלו ,אבל בכל אופן הפרסום שלו בעברית הוא בראשית שנות השישים ).

הכותר  המקורי :

The Time Dissolver 1957 

אבל לפני שנעבור לספר כמה פרטים על המחבר שהוא אלמוני למדי בעברית. 

ג'רי סוהל בשנות החמישים 

ג'רי סוהל הוא סופר מדע בדיוני שכאמור כמעט אינו ידוע בעברית.הוא היה ידוע למדי בארה"ב בין שנות החמישים והשבעים.

אבל הוא זכור כיום  כתסריטאי של סטאר טראק  "מסע בין כוכבים " המקורית,על עלילות ספינת הכוכבים "אנטרפרייז " 

סדרה שעבורה כתב שלושה תסריטים.

ואלו הם: 

 The Corbomite Maneuver 1966

צפו במקדימון הפרק 

צפו בפרק המלא 

הפרק השלישי בסדרה והיצירה הידועה ביותר של ג'רי סוהל. פרק שבו אנשי צוות האנטרפרייז מגלים תרבות חדשה ומוזרה "הפדרציה הראשונה"  שאנשיה נראים כמו ילדים.הפרק הזה שיצר אלמנטים חשובים בסדרה היה מועמד לפרס ההוגו של חובבי המדע הבדיוני כתסריט המדע הבדיוני הטוב של השנה ,אבל לא זכה בו. 

This Side Of Paradise 1967 

עוד פרק ידוע  שבו האנטרפרייז מגלה עולם שהוא לכאורה סוג של גן עדן שבו אפילו מר ספוק הוולקני יכול למצוא אהבה.אבל לא מהסוג שהוא רוצה בו. ( אבל הוא כתוב תחת שם בדוי שלו "נתן באטלר " כמחאה על שינויים שהוכנסו בתסריטו  בידי תסריטאית אחרת )

המקדימון

הפרק המלא

(- Whom Gods Destroy (1969)

צפו במקדימון

צפו בפרק המלא  

פרק מהעונה השלישית של הסדרה שבו אנשי האנטרפרייז נאבקים בגאון צבאי מטורף שמסוגל לשנות את צורתו גם לזאת של קפטין קירק.

שני הפרקים האחרונים תורגמו לעברית כעיבודים  ספרותיים של  סופר מדע בדיוני  ידוע ( ידוע יותר מג'רי סוהל ) ג'ימס בליש בספר "כוכב גן העדן" /  בתרגום נורית יהודאי   תל-אביב :   זמורה, ביתן, מודן,   תשל"ט 1979

הוא כתב גם תסריט לסדרה "האיש מאטלנטיס" :על אדם מיסתורי שמתחת למים יש לו כוחות על. 

  סיפור שגם הוא עובד  עיבוד ספרותי בידי ריצ'רד וודלי ותורגם לעברית  בספר "    האיש מאטלנטיס במשימת הצלה / עברית: חיה וטנשטיין ואיטה פרינץ   ירושלים :   כתר,   1981 

סיפור שבו מדענית מטורפת חוטפת מדענים שונים לאי  בודד על מנת שיעזרו לה לבנות ספינת חלל שתיקח אותה לכוכב אחר לעולם טוב יותר.האיש מאטלנטיס יוצא להציל את המדענים החטופים מידיה. סיפור די עלוב אבל יוצא דופן לאותה התקופה ( וגם להיום ) שבו אישה צעירה ויפה מוצגת כנבלית על  תפקיד מהסוג שבדרך כלל אנו מצפים לראות בו גברים  מכוערים בגיל העמידה.

העיבודים האלו מיד שנייה הם כל מה שיש מאת  ג'רי סוהל בשפה העברית מלבד ספרו "תעלומת הזמן האבוד". 

יש לציין שאין לבלבל בין ספר זה ובין ספר אחר בעל שם זהה בעברית אם כי לא באנגלית  של ג'ון מק דונלד סופר בלשים ומתח וגם מדע בדיוני ידוע. ספר שהוא מעניין מאוד בפני עצמו וזכאי לרשימה מיוחדת בפני עצמו.

 

הזמן האבוד 

כאמור לעברית תורגם ספר אחד ויחיד  של ג'רי סוהל "תעלומת הזמן האבוד " בהוצאת "מצפן"  ספר שהוא כיום והיה תמיד נדיר ביותר.

אני מצאתי אותו רק לאחר שנים רבות של חיפושים. 

ספר זה הוצג כספר "סיינש פיקשין" ולכאורה הוא שייך לז'אנר.אבל לא באמת העלילה מתרחשת בהווה שבו נכתב הסיפור ,ואם כי היא עוסקת בהמצאה מדהימה שלהפעלתה יש השלכות גדולות על הגיבור ואישתו( איבוד זכרון השנים האחרונות בחייהם ) זהו לא אלמנט מרכזי בעלילה שהיא בעצם יותר ספר בלשי מרתק.

מצאתי את ספרו של סוהל  "תעלומת הזמן האבוד" כבעל פתיחה מצויינת ומרתקת מאין כמוה. אחת הטובות ביותר שקראתי אי פעם.

אדם מתעורר משנתו ומגלה שהוא אינו זוכר דבר מהשנים האחרונות. הוא מתבונן סביב ומגלה שהוא נמצא בחדר שאינו זוכר אותו כלל ולידו שוכבת אישה שאינה מוכרת לו כלל. והיא אמורה להיות אישתו.הוא מסתכל במראה ומגלה לתדהמתו שהוא הזדקן בכמה שנים טובות.

הוא הלך לישון כאדם צעיר בן 37  ב-15 במאי  1946  והתעורר כמבוגר בן 48  ב-15 ביולי 1957.(על הכריכה האחורית  של הספר תאריך ההתעוררות  זה ה-16 במאי ,אבל זוהי שגיאה.בגוף הטקסט התאריך הוא ה-15 ביולי  1957  ). 

הספר פורסם ב-1957 אבל אני מניח שהתאריך הזה עדיין היה כמה חודשים בעתיד כשסוהל החל לכתוב את הספר,בגלל הזמן שלוקח להוציא לאור ספר. 

מתברר שגם לאישה שישנה לידו אין מושג מיהו ומהו ומה הקשר שלה אליו.והיא בורחת על נפשה.

היא הייתה הוא מגלה בתדהמה אישתו. מזה שנים.אבל הוא אינו זוכר כלל שפגש אותה והתחתן עימה. וגם היא אינה זוכרת אותו כלל. 

.הוא מגלה לאחר חקירה ודרישה בספריית האיזור וקריאה במיקרופילמים של גליונות העיתונים של 11 השנים שחלפו  ( מיקרופילמים היו כבר בשימוש ב-1946  ושנים קודם לכן והוא יודע במה המדובר ) שהוא איבד 11 שנים מחייו שחלפו ונעלמו ונמחקו לחלוטין מזכרונו.הוא קורא את העיתונים של 11 השנים האחרונות וכל מה שמתואר שם חדש לו לחלוטין כאילו קפץ איך שהוא 11 שנים לעתיד לגוף של האני המבוגר שלו. 

לעומת זאת הוא מגלה שהוא זוכר היטב בפרטי פרטים מדוייקים ביותר את אירועי הזמן שחלף שלפני למעלה מ-11 שנים ואפילו מה היה רשום במסמכים לא חשובים מהתקופה ההיא,בדייקנות שהיא מעל ומעבר לזאת של האדם הממוצע. 

הוא מגלה סביבו בנתיים ארה"ב חדשה וחשדנית הנתונה במלחמה קרה עם הסובייטים ,סכסוך שהוא אינו זוכר כלל. 

הוא מתחיל לחפש רמזים אחרי השנים שנעלמו מחייו. הוא מגלה לתדהמתו שהוא הפך למדען בעל שם ושהייתה או יש לו אישה.האישה הזרה ששכבה לידו במיטה..

.ומכל זה אינו זוכר דבר וחצי דבר.

וכעת ספוילר ספוילר ספויילר! 

הוא מגלה בהדרגה שהוא המציא משהו בעבודתו במכון מחקר משהו מדהים. הוא המציא מכונה שיכולה למחוק זכרון של אנשים ויש לה ערך ביטחוני צבאי גדול מכשיר שתוקף בגלים  את מערכת העצבים במוח וכך משפיע עליו. 

התוצאה שהתגלתה בניסויים על אותו מכשיר התגלתה בכך שהמכשיר יוצר מחיקת זכרון מוחלטת  לגבי הימים האחרונים וככל שהוא מופעל יותר זמן על מישהו כן גודל טווח מחיקת הזכרון שהוא יוצר. 

המכשיר נקרא מכאן ואילך "מוחק הזיכרון". 

השם באנגלית של המכשיר The Time Dissolver  הוא מוצלח בהרבה.

למה שמישהו ירצה להשתמש במכשיר זה? מתברר שהשימוש במחיקת הזיכרון מקל על פתרון בעיות שונות בטענה שזה מעניק למחשבות המתרוצצות בראש מנוחה ,ומאפשר לקלוט בזיכרון מחדש דברים שנשכחו ממנו לחלוטין.כלומר יש לו השפעה חיובית על המחשבות.

המדען היגיע למסקנה שאפשר להשתמש בו למטרות היפנוטיות בכדי לעזור לחולים  פסיכיאטריים ואחרים להיזכר בדברים העלולים להוות גורם למחלתם.

מאידך אפשר להשתמש בו למטרות צבאיות.למשל אפשר לשתק צבא שלם על ידי מכשיר כזה שימחק את זכרונו. אבל לשימוש הזה התנגד המדען ,אם כי זה היה השימוש שעליו רצה לעבוד מנהל המכון. 

אך הוא סירב לגלות את סוד המכשיר  למנהל המכון שהוא לא בטח בו משום מה למרות שזה שילם את משכורתו. הוא לא היה מעוניין שישתמשו במכשיר שהמציא לצרכים צבאיים.

מנהל המכון בזעמו  הפעיל את המכונה במשך שעות ארוכות על האיש ואישתו בשנתם וכך מחק את זכרונו וזכרון אישתו לגבי 11 השנים האחרונות.

על מה ולמה ? למה שמנהל המכון יסכן את הקריירה שלו בצורה כזאת ומה בעצם ציפה שיקרה עם אנשים מחוקי הזיכרון שרבים יודעים בדיוק מיהם ומהם ?והרי חקירה לגביהם הייתה חייבת להיפתח במוקדם או במאוחר?

לא ברור.

המנהל מוצא את מותו בסוף  הסיפור בתאונה.  והמדען תופס את מקומו כמנהל

.סוף טוב הכול טוב אבל סיום ממש לא משכנע לפתיחה המצויינת והמצמררת.למעשה זהו סיום עלוב ולא  משכנע בהשוואה לפתיחה האדירה.

בבירור הסופר לא ידע כיצד לסיים את הספר בצורה משכנעת.ואני מניח שבמקור הייתה לו את הפתיחה המרשימה ,אבל בעצם לא ידע מה הסיבה לאמנזיה המפתיעה.  ואז חיפש דרך להפוך אותה למשכנעת וכל מה שיכול היה לחשוב עליו  היה על  המכשיר שביכולתו למחוק זכרונות של אנשים.

וזה לא באמת ספר מדע בדיוני אלא יותר מעין מותחן רפואי שבו הגיבור חוקר את עברו שלו שלגביו הוא סובל מסוג של אמנזיה .אבל למרות זאת זוכר בדייקנות פרטים מהעבר הרחוק יותר. ועליו לגלות : הכיצד? 

הספר מראה אולי על העניין של המו"ל של הוצאת מצפן  בנושאי פסיכולוגיים שונים.

הגילוי שהספר אותו חיפשתי במשך שנים התחיל בצורה מעולה כל כך והסתיים בצורה כזאת היה  אכזבה. 

אפשר לקרוא אם אתם מצליחים לאתר את הספר הנדיר הזה בעברית אבל לא ממש חיוני . חבל על מה שיכול היה להיות.  "הכוח" אותו מותחן פסיכולוגי אדיר בהוצאת מצפן על אדם בעל כוחות על זה לא.

 

נספח :

 

והנה אלבום עטיפות זרות של "תעלומת הזמן האבוד".

 

 

המהדורה האיטלקית 

המהדורה הגרמנית

 

קראו עוד על המחבר ג'רי סוהל :

סקירה מפורטת על הקריירה של ג'רי סוהל 

זכרונות  על ג'רי סוהל

 

ג'רי סוהל באנציקלופדיה למדע בדיוני 

ג'רי סוהל בויקיפדיה 

קראו עוד על הוצאת "מצפן " וספריה 

תמר אשת ער -הסרט התנ"כי האירופאי של ריקרדו פרדה האיטלקי על פי יגאל מוסינזון הישראלי

סרט איטלקי -גרמני -ישראלי  על פי מחזהו של יגאל מוסינזון "תמר אשת ער " בויים ב-1972  בידי הבמאי האיטלקי ריקרדו פרדה.

עוד מאמר בסדרת המאמרים שלי על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית בקולנוע  ובטלווזיה הישראליים  והעולמיים. במסגרת הסדרה הופיעו עד כה  מאמרים על יעקב אבינו ,על משה רבנו  על רות המואביה על אסתר ואחשוורוש ועל יהודה המכבי ככוכבי קולנוע וטלויזיה .

בסדרה זאת הופיעו כבר:

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

 והפעם העיבוד הקולנועי האיטלקי -גרמני-ישראלי לאחד הסיפורים האניגמטיים ביותר בספר בראשית , סיפור יהודה בן יעקב ואבי שבט יהודה וכלתו תמר אשת בנו ער ,שיהודה מקיים עימה בלא יודעין יחסי אישות כשהיא מחופשת לזונה.

הסרט בויים בידי במאי איטלקי ידוע ריקרדו פרדה על פי תסריט ומחזה של סופר ישראלי ידוע מאוד יגאל מוסינזון מחבר סיפורי "חסמבה " "קזבלאן " ויצירות רבות אחרות.ו"תמר אשת ער" היה במקור מחזה שכתב שנחשב לאחד ממחזותיו הטובים ביותר.

אבל לפני שנדון במחזה ובסרט האיטלקי -גרמני- ישראלי שהתבסס עליו יש לחזור לסיפור המקורי האניגמטי מעין כמוהו. 

הסיפור המקורי 

יהודה בן יעקב פוגש את תמר אשת ער שאותה הוא חושב לזונה .ציור מאת הוראס ורנה,1840

סיפור יהודה ותמר מצוי בספר בראשית  פרק לח.

א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה.  ב וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.  ג וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, עֵר.  ד וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אוֹנָן.  ה וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁלָה; וְהָיָה בִכְזִיב, בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ.  ו וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה, לְעֵר בְּכוֹרוֹ; וּשְׁמָהּ, תָּמָר.  ז וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה.  ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ.  ט וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו.  י וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת, גַּם-אֹתוֹ.  יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי–כִּי אָמַר, פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו; וַתֵּלֶךְ תָּמָר, וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ.  יב וַיִּרְבּוּ, הַיָּמִים, וַתָּמָת, בַּת-שׁוּעַ אֵשֶׁת-יְהוּדָה; וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי–תִּמְנָתָה.  יג וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר:  הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, לָגֹז צֹאנוֹ.  יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ, וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:  כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא, לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.  טו וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה:  כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיהָ.  טז וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי.  יז וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי-עִזִּים מִן-הַצֹּאן; וַתֹּאמֶר, אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ.  יח וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ.  יט וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ, וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ; וַתִּלְבַּשׁ, בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ.  כ וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת-גְּדִי הָעִזִּים, בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי, לָקַחַת הָעֵרָבוֹן, מִיַּד הָאִשָּׁה; וְלֹא, מְצָאָהּ.  כא וַיִּשְׁאַל אֶת-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר, אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם, עַל-הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה.  כב וַיָּשָׁב, אֶל-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר, לֹא מְצָאתִיהָ; וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ, לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה.  כג וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח-לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז; הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה, וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ.  כד וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה, לִזְנוּנִים; וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.  כה הִוא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל-חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ, אָנֹכִי הָרָה; וַתֹּאמֶר, הַכֶּר-נָא–לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה, הָאֵלֶּה.  כו וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי; וְלֹא-יָסַף עוֹד, לְדַעְתָּהּ.  כז וַיְהִי, בְּעֵת לִדְתָּהּ; וְהִנֵּה תְאוֹמִים, בְּבִטְנָהּ.  כח וַיְהִי בְלִדְתָּהּ, וַיִּתֶּן-יָד; וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת, וַתִּקְשֹׁר עַל-יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה, יָצָא רִאשֹׁנָה.  כט וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ, וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו, וַתֹּאמֶר, מַה-פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פָּרֶץ.  ל וְאַחַר יָצָא אָחִיו, אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הַשָּׁנִי; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, זָרַח.  {ס}

יהודה מציע הצעות לתמר .אמן מבית הספר של רמברנדט המאה ה-17.

שם מסופר על יהודה בנו הרביעי של יעקב מאשתו לאה. יהודה עזב את אחיו לאחר מכירת יוסף ונדד בדרכים. הוא פגש אישה כנענית בשם בת –שוע  נשא אותה לאישה והוליד ממנה שלושה ילדים את ער את עונן ואת שלה.  

לאחר שנים יהודה השיא את בנו הבכור ער לאישה  בשם תמר שעליה אין לנו פרטים נוספים. אך מסיבה שאינה מוסברת בטקסט  הוא מרגיז את ה' ומוצא את מותו.

" וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. ".

 כתוצאה יהודה  ציווה על אונן אחי ער לייבם את תמר מצווה שעד אז אינה מוזכרת בתנ"ך. אך אונן שיחת את זרעו ארצה  ( ומכאן נוצר המונח אוננות ) ועל כן חלה ומת.

חז"ל הסיקו מסיפור זה שאוננות היא חטא חמור ביותר. 

כתוצאה חשש כעת יהודה להשיא את תמר לבנו היחיד שנשאר שלה ותמר נותרה אלמנה. וככל הנראה אינה יכולה להינשא לאנשים אחרים. יהודה אמנם מבטיח לה שהוא ישיא לה את בנו הנותר שלה אם תחכה ותמר מחכה בבית אביה לשלה המובטח שיהודה מבושש לשלוח אותו.

את הבעיה  הזאת של העקרות מילדים ימשיכו דרכה את השושלת המיקראית של אברהם יצחק יעקב ויהודה  פתרה תמר בדרך מקורית ויוצאת דופן ,היא התחפשה לזונה בדרכים.

אגב  תמר היא הזונה הראשונה המאוזכרת בתנ"ך והכמעט יחידה המאוזכרת בשמה לצד רחב מספר יהושע ודלילה מספר שופטים. 

יהודה ותמר Pieter Lastman

.יהודה לאחר מות אשתו בא אליה משום שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב  עימה משום שהוא מאמין שהיא זונה, אמונה שתמר לא מנסה להפריך. בתמורה על המעשה הציע לה  יהודה גדי עיזים מעדרו אך כיוון שהעדר לא היה עמו באותו הרגע דרשה תמר כערבון את חותמו, את פתילו ואת מטהו. הפתיל, המטה והחותם היו חפצים אישיים שהיה בהם כדי להעיד על בעליהם. מאוחר יותר ניסה יהודה לשלוח את האתנן, אך השליח חזר ודיווח לו כי לא איתר את הזונה. יהודה העדיף להשתיק את העניין ולא לדרוש את העירבון "תִּקַּח לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז ( בראשית כז פס כג)

לאחר מכן תמר האלמנה נכנסת להריון כשנודע על ההריון הודיעו ליהודה שזנתה (ככל הנראה  אמורה הייתה לשבת בבית אביה ולא להתראות עם גברים),  ציווה יהודה לשרפה ,אם מתוך התפרצות זעם או בגלל דין קדום שהיה נהוג אז (_ואינו קיים  או מאוזכר בתורה) בעניין אלמנות סוטות.אז שלחה תמר את העירבון שבידה אל יהודה ,הוא מבין אז עם מי שכב ומודה "צדקה ממני " .

תמר יולדת אז זוג תאומים פרץ וזרח. פרץ הוא אבי אבותיו של בועז שנישא לרות וכתוצאה של דוד המלך.  עוד נמסר לנו שיהודה ותמר לא קיימו יותר יחסי מין.

ללא ספק הסיפור מזכיר מאוד את סיפור רות ובועז שגם בו יש מרכזיות לעניין הייבום וגם בו ראש המשפחה צאצאו של יהודה בועז נתקל באישה מואביה  זרה רות שנשכבת לרגליו בגורן  הוא מקיים איתה יחסים לא בדרך מורשית תוצאה של תאווה פשוטה.  ורק בדיעבד הוא נושא אותה לאישה למרות מוצאה הזר.

לימים יצא מזיווג זה דוד  בן ישי מלך ישראל ,ודרכו שלמה ומלכי  יהודה ,וביום מן הימים יצא מזיווג זה המלך המשיח.

על פניו הסיפור אינו מחמיא ביותר לאבות האומה  כמו סיפורים אחרים בספר בראשית .ונשאלה לאורך הדורות השאלה :מדוע הוא נמצא שם אם כך? מדוע הוא לא צונזר בידי העורכים הקפדניים מאוד של התנ"ך כפי שצונזרו כל כך הרבה סיפורים אחרים במקרא?

 ועל כך נתנו תשובות שונות.

הסיפור נוגע לכמה נושאים חשובים בתנ"ך .לחוק הייבום על פי התורה, איש נשוי שמת ללא בנים – על אחיו לעבר את האלמנה, על מנת להקים זכר לאחיו המת: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ – לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה, לְאִישׁ זָר: יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ, וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ. וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד – יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת; וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל"  ספר דברים פרק כ"ה פסוקים ה-ו ).הסיפור לכאורה מסביר את המנהג הזה שכידוע קושר לסיפור רות אם משפחת דןד בן ישי. 

ואמנם עוד נושא חשוב מאוד בסיפור הוא שושלת היוחסין  של צאצאיו של יהודה שממנו לבסוף יצא דוד המלך.

 אמנם לכאורה בסיפור זה אפשר לראות מעין אהדה לאקטיביזם הנשי של תמר,שמאחר שחתנה אינו מספק לה את בנו השלישי  כחתן יוצאת לפעול בעצמה .

אולם הסיפור הוא מוזר ואף סתום  :

מדוע  על תמר להיכנס להריון  דווקא בדרך זאת כשהיא מציגה את עצמה כזונה ? האם לא הייתה דרך אחרת ? 

והכיצד ייתכן שיהודה שמן הסתם ראה כבר כמה וכמה פעמים את כלתו אינו מזהה אותה כלל ?

על כל הדברים האלו אין תשובה.

יש מקום להניח שאחד מהסיפורים האלה מבוסס על השני אם כי קשה לדעת איזה מהם הוא המקורי. 

אולי נוצרו בידי אותו הסופר? 

אם הוא נוצר  במיוחד כדי להציג את שושלת היוחסין של דוד  המלך  הרי הוא מציג שושלת זאת כשושלת שיש בה ( הרבה ) דופי.

סיפור תמר ויהודה אינו מציג לא את תמר ולא את יהודה במיטבם. 

יהודה תמר נפגשים.ציור מאת טינטורטו המאה ה-16 

 יש קוראים שאם יקראו את הסיפור כפשוטו עלולים לחשוב שתמר מוצגת בו  כנוכלת  גונבת זרע וכזונה אם כי זאת כמובן ראיה שטחית של פשט הכתובים.

אין לאמר שיהודה יוצא היטב מסיפור זה ההפך הגמור הוא יוצא כזנאי ,כאידיוט וגרוע מכך.  יהודה מוצג כטיפש מטופש ( אין דרך אחרת לתאר את התנהגותו בסיפור זה). קומי בשלב מסוים כאשר אינו מזהה את כלתו ומציע לה אתנן גדי עיזים ואת חפציו כעירבון 

הוא מוצג כגרוע מזה כאשר נודע לו שהרתה  ואז הוא דורש שתישרף . הרושם שנוצר הוא של אדם שאינו רק טיפש מטופש אלא כנבל. 

 מי שיקרא את הסיפור כפשוטו על פי נקודות המבט המקובלות בימינו עלול למצוא אותו בטעות  או שלא כאדם   אכזר ואינו יכול לשלוט על עצמו.

האם זוהי דמותו של אבי אבותיו של המלך המשיח?

גם הילדים שנולדים כתוצאה מהזיווג הגובל בגילוי עריות ( של האב עם אשת בנו ) התאומים אינם מרשימים מבחינה מוסרית. הבן הראשון פרץ אבי אבות דוד נרמז לנו שהוא גזל את הבכורה מאחיו והיה אמור לצאת שני.מן הסתם רמז לדוד המלך שגזל את המלוכה משאול.

על פניו סיפור זה נראה כסיפור שאולי נוצר במקורו כסיפור לעג בידי יריבי השושלת של דוד המלך. ייתכן שזהו סיפור שנוצר בממלכת ישראל בידי יריבי בית דוד ששלט בממלכת יהודה ומטבע הדברים הייתה בגרסה המקורית של הסיפור לעג לאבי אבותיו של דוד המלך.

  ולמרות זאת המסורת היהודית והנוצרית קיבלו  ללא ערעור את סיפור זה כמתאר את יצירתה של המשפחה החשובה ביותר של עם ישראל שנוצרה בדרך של גניבת זרע והונאה.

בבירור סיפור מוזר זה  עורר בעיות רבות עם קוראים ויוצרים בני הדורות הבאים .יוצרים שונים התמודדו  עם הסיפור כשמטרתם להציג את הדמויות כסימפטיות ונבונות יותר מאשר הן מופיעות בסיפור התנ"כי ובסופו של דבר להסביר בצורה משכנעת יותר מאשר עושה זאת התנ"ך מדוע דווקא מהזוג  המוזר הזה ומהמעשה הזה נולד המלך המשיח.

תמר גירסת תומאס מאן

הגלגול הידוע ביותר  של סיפור תמר אשת ער הוא של הסופר הגרמני חתן פרס נובל תומאס מאן שכתב סדרה של ארבעה ספרים  ו1200 עמודים שבהם הרחיב מאוד את סיפור יוסף ואחיו.במסגרתו עסק גם בסיפור יהודה ותמר.

מאן יוצא בעקבות המדרשים ומספר ב  "פרשה חמישית –תמר " בתוך "יוסף ואחיו " כרך ד' ע' 178-204 .כיצד תמר פוגשת את יעקב ומתרשמת כל כך מאצילותו עד שהיא נחושה בדעתה להיות חלק ממשפחתו מתחושה פנימית עמוקה שבכך תיכנס להיסטוריה. היא יושבת לרגליו של יעקוב ושומעת את סיפוריו והופכת להיות מעריצתו ותלמידתו בתורתה חיים והאלוהים."שעיניה תלויות בשפתותיו ונשואות אל פניו החגיגיות בכוונת לב עצומה כל כך ,עד שגם ליבו של הישיש השכול נפתח לה בלי שיור ,ואף נתאהב בה במקצת ".היא מודיעה ליעקב שרצונה להסתפח אל משפחתו ואל עמו. ומבקשת ממנו שידבר עם יהודה שישא אותה לאישה. היא מוכנה לשאת את בניו של יהודה בהנחה שמהם תוכל להוליד ולהסתפח לשושלת של עם ישראל. אך זה לא יוצא לפועל.אך תמר אינה נכנעת .ומשיגה לבסוף ילדים מיהודה בפרשה המתוארת בפירוט רב בסיפורו של מאן. הוא מציג את תמר כאישה אדירת כוח רצון שעשתה את מה שעשתה בגלל רצונה הנחוש להיות שלב נוסף בשרשרת של עם ישראל. ומצליחה בכך היא לבסוף שתיה אם אמהותיו של דוד בן ישי.

במהלך  שנות ה40 היה עניין פתאומי בסיפור יהודה ותמר.

משה שמיר כתב על פי סיפור יהודה ותמר   ב-1940 סיפור קצר בשם "צדקה ממני " שאמנם ככל הנראה לא  פורסם אבל יש בו חשיבות כי הוא מציג לראשונה את יהודה כמייצג יהודי חדש את "הצבר" הארץ ישראלי שהוא פיזי וכוחני  וכפי שהוא ירמוז לימים  הצבר אליק בא מיהודה.

אפשר למצוא את הסיפור בעבודת הדוקטוראט של רונה טאוזינגר :   תמר אשת ער :   מסיפור שבטי מקראי לתימה רב-דורית ומודרניסטית /תואר שלישי (Ph.D.‏)   אוניברסיטת בר אילן   תשע"ו 2015

גם אנדה פינקרפלד כתבה על פי הסיפור מחזה. "תמר ויהודה :מחזה רועים בשתי תמונות " בקובץ מעט מהרבה ( תל אביב תש"ו) ע' 238-263

מדוע דווקא אז בשנות ה-40 ?

ייתכן שהמדובר בצירוף מקרים אבל ייתכן אז שבאותם זמנים בימי דור הצברים הראשון של העלייה השנייה ,יוצרים רבים חשו הזדהות עם סיפורי חייהם של בניו של יעקב וייתכן שברקע הייתה גם שאלה עד כמה מותר ליצור קשרים עם נשים לא יהודיות ומשום כך הם מצאו עניין בסיפור זה על יהודה ותמר.

אפשר להזכיר גם שיר של המשורר אריה סיוון בשם "תמר " בספר ," נופל לך בפנים " ספריית פועלים 1976 ע' 54.

אך הגירסה הידועה ביותר היא גרסת המחזה של יגאל מוסינזון "תמר אשת ער ".

 תמר אשת ער גרסת יגאל מוסינזון

ככל הנראה היצירה הידועה ביותר בעברית על סיפור יהודה ותמר הוא המחזה של הסופר הידוע יגאל מוסינזון.

מוסינזון ידוע היום בעיקר כיוצר סדרת סיפרי הילדים "חסמבה" והרומן ההיסטורי "יהודה איש קריות ".

בראשית הקריירה שלו הוא עסק במחזה על תמר אשת ער שאותו החל לכתוב שנים 1941-1942 במחיצת הסטודיו הדרמטי של נען קיבוצו. ופורסם לימים כספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד  בשנת תש"ו.1947

המחזה של מוסינזון משלב שני סיפורים מהתנ"ך את סיפור אונס דינה ונקמת שמעון ולוי באנס חמור בן שכם ואת סיפור יהודה ותמר אשת ער.

המחזה פותח בפנייתם של שמעון ולוי ליהודה אחיהם לשתף עימם פעולה בנקמתם בחמור ובשכם על שאנס את אחותם דינה.יהודה מסרב ,הוא מזכיר שחמור אוהב את דינה ומעוניין לשאת אותה לאיש ולכן  אין כל צורך בפעולת נקמה. דינה אמנם נטמאה וכבודה חולל אך האיש אשר עשה כן יכפר על חטאו בנשאו אותה לאישה. הוא קורא  לאחיו לתת לדינה להינשא לשכם ולפתור בכך את העניין במקום להישאר כל חייה ערירית באוהל אביה כאישה מחוללת"תן לה אחי שמעון .תן לאחותי ותהי אשת איש ואם לבנים.ולא כלבה מצורעת בירכתי המחנה".

אך בקשתו נתקלת באוזניים ערלות ,שמעון ולוי יוצאים לנקום בשכם ובבני עירו.

בהמשך יהודה מגלה בשיחה עם בנו ער כי תמר כלתו מאוהבת בו וקוראת בשמו בלילה.ער מבקש מאביו שישא אותה לאישה.ולא "קללת אלוהים תהיה על אוהלך ובני ביתך!"

יהודה מסרב הוא מעדיף את אשתו בת שוע למרות יופיה של תמר.

לאחר מות ער מבקש יהודה להשיאה לאחיו אונן שמעוניין מאוד בתמר היפה.אך תמר מעוניינת רק ביהודה. עם זאת יהודה הולך לברר את האפשרות לשאת את תמר לאישה עם יעקוב אביו אך מגלה שלא ייתכן הדבר במקומותינו כי ישא האב את אשת בנו המת.הסיפור משולב בתיאור נקמת שמעון בעיר שכם ובוזו ליהודה על שהוא מסורב ליטול חלק בכך.

יהודה מנסה לשכנע את תמר להנשא לאונן בנו.היא מסרבת גם הוא אוהב אותה אך מעדיף את אושרו של אונן על עושרו שלו.

אך גם אונן מגלה שתמר מעדיפה אותו כאח ולא כבעל ובלילה היא קוראת בשמו של יהודה. וכמו ער הוא מתאבד משברון לב.

יהודה רואה בכך מימוש של קללת שמעון עליו על שלא השתתף בטבח בעיר בשכם.

שנים לאחר מכן פוגש יהודה את תמר הלבושה כזונה בצעיף מכסה את פניה וכך אין יהודה יכול לזהותה.אך קולה מזכיר לו את קול תמר.

תמר מספרת לו כי אכן מכירה היא את  תמר והוא מבקש לשמוע מה קורה עם תמר.ומספר כי הוא אוהב אותה מאוד.הוא מספר על בנו שהבטיח לה אך הוא חושש לחייו ולכן אינו משיא אותה לו.

מוסנזון מציג בתמונה זאת את יהודה בצורה סימפטית ביותר האפשרית כאיש שחושב על בנו ועל תמר אהובתו ולא דווקא כדמות הקומית הלא סימפטית מספר בראשית.

בהמשך מסביר יהודה לבנו שלה :בני אסור אסרו את תמר בעבותות הייבום בכבלי החוק הנושן מקדמת קדמתה .ארור החוק אשר יחניק את הלבב האדם כבור כלא.

ובכך מתגלה  במחזה מחאה כנגד חוק יבש וקדום שמונע מאנשים לחיות את חייהם מאושרים או גורם להם לבצע מעשי טבח נוראיים כפי שעשו שמעון ולוי בשכם.

מכן עוברים לסצנה שבה יהודה מגלה שתמר הרה וקורא לשרפה ושוב בהשראת שמעון האלים אחיו נציג השבטיות הפרימיטיבית.שמעון מתחיל להכין את השיפוד לשריפת תמר .אך אז מגלה תמר את החפצים של יהודה שבידיה.

יהודה מגלה אז מי היא וקורא לשמעון לעצור .ומאשים אותו בכל הרעה אשר באה עליו "חיה רעה הנך " ולא אחפוץ לטמא את להב החרב בדמך"…צא צא נבל !צא תולעת עפר,צא איש הדמים !.

בסיום המחזה מודיע יהודה לתמר כי הוא מכיר בבנה וחפץ לשאת אותה לאישה. אך היא מסרבת אה בתה אליו חלפה לאין שוב ושואלת אותו מדוע לא לקח אותה אז כשאהבה אותו בלב ובנפש?

המגמה של המחזה היא להציג את יהודה כדמות סימפטית לחלוטין לאורך כל המחזה ולהציג את שמעון האח האכזר והנקמני כאחראי האמיתי לכל חטאיו של יהודה שמוצג כאיש רחום והומניסטי עד שהוא נחלש לזמן קצר בהשראת שמעון וקורא לשרוף את תמר כזונה.

גם תמר מוצגת כדמות סימפטית .היא עושה את אשר היא עושה לא בגלל שיקולים קרים אלא בגלל אהבתה ליהודה. עד שאהבה זאת נעלמת בסוף המחזה מן הסתם בגלל קריאתו של יהודה לשרפה שמראה על חולשה הקיימת באופיו.

המחזה שזכה לעניין רב  עלה לבסוף בתיאטרון "אוהל "  ב-1952.

מוסינזון סיפר לימים שמחזה זה  שכן במשך שנים במגירות של מנהלי הבימה האוהל והקאמרי עד שהמחזה יצא לבסוף בדפוס כספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד ואז לפתע פתאום מנהלי שלושת התיאטראות היסכימו בו זמנית ממש לקבלו. מוסינזון בחר אז ב"אהל" כתיאטרון שיציג את ההצגה" אולי בגלל שתיאטרון זה הציג ב-1928 מחזה מקביל על יעקב ורחל שיש להניח שזכרון  שלו השפיע על מוסינזון במחזה שלו.

 

מודעה וביקורת על ההצגה "תמר אשת ער". 

אך למרבית הצער ההצגה לא זכתה להצלחה גדולה למרות איכויותיה הספרותיות העמוקות  וירדה לאחר זמן קצר.

 

מוסינזון סיפר לאחר מכן שהתיאטרון קיבל  מכתב מאת הבמאי האמריקני הארי נובאק, שביקש  את הזכויות להסרטת מחזה זה".

וג הבמאי פיטר פריי התעניין אז בהסרטת המחזה. 

אבל זה לא יצא אז לפועל.

אבל המחזה"תמר אשת ער"  לא נשכח.

למרות שהייתה זאת יצירתו הראשונה של מוסינזון היא נשארה מוערכת מאוד על ידיו ועל ידי אחרים באופן ספציפי החוקרים גרשון שקד ודן מירון , והוא כינס אותה שוב בקובץ סיפוריו "אפורים כשק :סיפורים ומחזות "( מוסד ביאליק 1989 ) עם עוד מחזה אחד בלבד היסטורי גם הוא "קמביזס". "כבוד" שלא זכה לו שום מחזה אחר של מוסינזון.

"אפורים כשק" במהדורה מורחבת וערוכה בידי הפרופסור דן מירון שלתוכה הוכנס גם המחזה "תמר אשת ער".

החוקר והמבקר דן מירון הסביר בהקדמה  שהמחזה הובא שם בגלל חשיבותו כשלעצמו בזכות ראשוניותו ,העומק האנושי והמסר ההומניסטי שבו .( דן  מירון "בשולי הספר" "אפורים כשק :סיפורים ומחזות ,מוסד ביאליק 1989 ע' 472

דהיינו למרות שזאת הייתה אחת מיצירותיו הראשונות של מוסינזון היא עדיין נחשבת מאוד באופן יחסי בעיני הביקורת ומהחבר.

 המחזה  הפך לבסוף לסרט.הסרט השלישי שנעשה על פי מחזה של מוסינזון לאחר "אלדוראדו " ו"קזבלאן".

יהודה ותמר הגירסה הרומנטית

 מחזהו של מוסינזון שימש  כבסיס לסרט  מ-1970   תמר אשת ער   של הבמאי  האיטלקי הידוע ריקרדו פרדה  איטלקי יליד אלכסנדריה, מצרים  שהתפרסם הודות לסרטים ההיסטוריים וסרטי האימה השונים שאותם יצר  כמו הקיסרית תיאודורה "( 1954) 

הסרט, היה הפקה גרמנית-איטלקית.

באיטלקית, נקרא הסרט  בשם הלא ממש תנ"כי la salamandra del deserto ,( לטאת המדבר)

זאת הייתה  הפקה המשותפת לישראל ולאיטליה   ולגרמניה . הסרט בוים בארץ בידי  פרדהוהתבסס על מחזהו באותו השם של הסופר הישראלי יגאל מוסינזון מ-1947  שכאמור למעלה נחשב לאחד  ממחזותיו החשובים ביותר והועלה ב1952 בתיאטרון ""אוהל", ואף פורסם כספר. וכעת זכה לעיבוד קולנועי. 

הסרט הופק בשלוש גרסאות איטלקית עברית ואנגלית השתתפו בו שחקנים ישראלים כמו יוסף שילוח יעקב בנאי ואחרים .אך מכיוון שהייתה  זאת הפקה בינלאומית את התפקידים הראשיים גילמו כמקובל בהפקות כאלו שחקנים זרים מוכרים לקהל הבינלאומי.   בתפקיד יהודה ותמר שיחקו הגרמנים מיכאל מיין וקלאודיה וודקינ. שהגיעו אל התפקידים הדרמטיים מהקומדיות הסקסואליות בהן השתתפו  הבמאי היה ריקרדו פרדה, . פרדה חתום גם על התסריט, המבוסס על מחזה של יגאל מוסינזון.

הבמאי האיטלקי פרדה עמד מאוד על כך שהוא יוסרט  בנופים ישראליים אותנטיים ולא באולפני צ'ינה צ'יטה באיטליה כפי שהיה מקובל עד אז בסרטים כאלו.  הסרט צולם בצבע בין ערד וסדום בשפך נחל זוהר.

פוסטר איטלקי של הסרט.

כאשר הופץ הסרט בארץ, ב-1972 , שנתיים לאחר שנוצר, בחרו המפיצים להבליט את חלקו של יוסף שילוח, וכך גם לאה נני האיטלקיה. הייתה לזה סיבה טובה: באותו זמן הוא כבר היה כוכב קולנוע מוכר ואהוב בארץ, לאחר תפקיד משנה מצוין בהשוטר אזולאי ותפקיד ראשי בכץ וקרסו. גם ב"תמר" היה לו תפקיד מספיק חשוב בשביל להופיע רביעי ברשימת הקרדיטים, לפני נני ולפני שחקנים ישראלים אחרים שהשתתפו בסרט, כמו אריה יצחק וסאבי דור.

הסרט שהוא עיבוד לפרקים ל"ד ול"ח מספר  בראשית מתאר במקביל את פרשת תמר שנישאה לבנו של יהודה ער  ולאחיו אונן ולבסוף מגישה עצמה לאביהם יהודה בתחפושת של זונה בתקוה לקבל ממנו בן שימשיך את  שושלתה.

במקביל מתוארת פרשת האונס של  דינה בת יעקב וניקמתם של אחיה בעיר שכם.בסרט הופיעו בתפקידים הראשיים שחקנים ישראליים כמו יוסף שילוח ולאה נאני ביחד עם שחקנים איטלקיים.

נראה שהבמאי ריקרדו פרדה ראה פה פוטנציאל לסרט אירוטי מהזן שהיה פופולרי בארצו ויצר את "La Salamandra Del Deserto" ("סלמנדרה במדבר") שהיה משופע בסצנות עירום, ונאסר לצפיה לצופים מתחת לגיל 18 עד לעריכתו מחדש. 

 

.

.הסרט נפתח בסצינת אונס שבה האונס חמור בן שכם שוכח מרוב התלהבות להסיר את חגורת הצניעות של דינה בת יעקב הנאנסת. לאחר מכן מגיע הנוקם שמעון  שהורג אותו באיבחת חרב אחת  כורת את ראשו ומשפריץ את דמו על כותרות הסרט. בסרט  מתוארת התנגשות בין יהודה האח המצפוני  המייצג גישה הומנית אנושית ובין האח שמעון  המייצג את גישת החוק  והמסורת הנוקשה שתובע להרוג ללא רחמים את מבצע האונס.

מכאן ואילך המתקדם הסרט ממשכב אכזב אחד למשכב אכזב אחר.

תמר מתחתנת בעל כורחה עם בעליה  ער  ולאחר מכן עם אחיו אונן ,אבל אינה חשה כל קרבה לבעליה האחים. היא  אינה נותנת להם בליל הכלולות את מה שכל גבר נשוי זכאי לו מאשתו.

ער בעלה הראשון מתלבט בין אהבתו לתמר וכבודו ואהבתו לאביו . דינה הנאנסת המיוחמת שמחה לתפוס את מקומה כדי להציל את אונן מהמעשה שיזכיר את שמו לדיראון עולם בדורות מאוחרים. מתברר שתמר הכלה הנבחרת אינה רוצה בער אלא באביו יהודה. לאורך כל הסרט היא מנהלת מלחמה עיקשת בשם צו ליבה. כנגד חוקי השבט ומנהגי הזמן וכנגד כיבוד הורים ואינה מהססת להגיע עד לגילוי עריות.

תמר הכלה העצובה  שומרת לאורך הסרט  על צניעותה ואמונים לאהובה האמיתי אבי שני בעליה יהודה, ואת ליבו היא מנסה לכבוש לאורך הסרט. 

כשער מגלה את האמת על אישתו ואהבתה לאביו הוא  פורץ בסערת רגשות דוהר אל המדבר ועקבותיו נעלמים.

 

 תמר ממשיכה לערוג לאהוב ליבה יהודה ,בזמן שאשת יהודה בת-שועה סובלת מקנאה. . ובנתיים היא מתוסכלת בעתיו של מחסור מיני. תחילה מסרב אונן ליבמה  והיא נאלצת לחזור לתמנע כפר ילדותה  כדי לחכות עד שיגדל שלה הבן הצעיר. שייבם אותה במקום אונן שמת בנתיים. היא יודעת שרצונה לבן מיהודה הוא מעבר למוסכמות החברה

אהבתם של השניים מתממשת לבסוף.כאשר תמר שומעת שיהודה היגיע לתמנה כדי לגזז את צאנו שובה אינה יכולה להתאפק ,היא מתחפשת לזונה מתיישבת על אם הדרך ומפתה את יהודה התמים.

בסוף הסרט  יש סיום אופטימי  יש חתונה בין השניים לאחר שבת שוע אישתו של יהודה ואם בניו מתה.

בגירסת יגאל מוסינזון תמר פועלת בגלל אהבתה הגדולה ליהודה ,בעוד שיהודה עצמו מופיע כדמות הומניסטית של אדם הגון  שאמנם נופל בפח אכזריותו הקנאית של אחיו שמעון. וכתוצאה מכך מאבדת תמר את אהבתה הגדולה אליו.  

בגרסת הסרט העלילה מסתיימת ב"האפי הנד" תמר ויהודה  המתחתנים ,גירסה שהייתה  מפתיעה מאוד את הכותב המקראי.  

כפי שאתם תוכלו לראות מהביקורות למטה הסרט  זכה להדים רבים ולהתקפות קשות .ולא זכה להצלחה.

עם הקרנת הבכורה של הסרט מיהר הסופר מוסינזון  לרחוץ ממנו את ידיו במסיבת עיתונאים וטען שהבמאי שינה לחלוטין את תסריטו.

"הסרט ""זכה"" לביקורות קטלניות ביותר שהתלוננו על הוולגריות שלו ( הוא החל בסצינה של אונס דינה) ולפחות מבקר אחד קבע שזהו הסרט הגרוע ביותר  אותו ראה בימי חייו .לשמו הרע של הסרט תרמה העובדה שבמהלך צילומיו אירעה  "דליקה באתר הצילומים ששבה נספו כמה מסוסי ההפקה ,ודליקה זאת עם מות הסוסים " נראתה בסרט. לא פלא שהסופר יגאל מוסינזון ראה עצמו מחויב להתכחש לסרט אם כי לפחות מבקר אחד הזכיר לו ששמו עדיין נמצא ברשימת הקרדיטים כמחבר התסריט.

 

 

ביקורות מהעיתונות על הסרט "תמר אשת ער"

תמר הגירסאות הפמיניסטיות 

הסיפור שימש מאז כבסיס לכמה גירסאות פמיניסטיות ובהן בולט הרומן של אניטה דיאמנט האוהל האדום . שגם הומחז.

שלומית אברמסון כתבה עיבוד מודרני של סיפור תמר ויהודה כרומן  ,מעשה תמר מודן 2005 המזכיר סיפורים תנכיים עכשווים כמו "האוהל האדום " של אניטה דיאמנט  שגם הוא עוסק בימי האבות ומנקודת מבט פמיניסטית אם כי אינו מאזכר דווקא את סיפור תמר ויהודה. אברמסון משלימה את החסר והיא נותנת גירסה פרובוקטיבית במיוחד של הסיפור.

העולם שאותו מתארת אברמסון אינו מונותאיסטי.כולם כולל שבט בני יעקב חיים בצילם של האלים השונים. אמנם שבט בני יעקב הוא המחמיר והשמרני שבכולם.

בסיפור תמר, נערה צעירה מאוד, חיה במאהל השבט בתמנה. חיי הרועים מתנהלים בקצב משלהם אם כי הם לא נעדרים דרמות אנושיות: קנאת נשים עזה, לבלובי אהבה ראשונה, מוות בטרם עת, כל אלה הם חלק מרקמת החיים המקומית. יום אחד נשברת השגרה, כשאורח רם מעלה ומרשים – יהודה בן יעקב – מגיע לביקור ולוקח עמו את תמר כדי להשיאה לבנו הבכור, ער. המהלך כולו מתבצע במהירות גדולה ובלא הסברים, ותמר, שאינה מבינה לאן נלקחה ואל מי, מתקבלת אל משפחת יעקב המורחבת בקרירות מופגנת וברשעות אגבית מצד הנשים הוותיקות. בעלה – נער צעיר ממש כמוה – מתנהג באופן מוזר. ניכר בו שאינו רוצה בה, ובליל הכלולות בורח ממנה ומותירה מושפלת ומבולבלת. אנחנו מגלים שער מאוהב אהבה הומוסקסואלית בנער אחר דבר שהמקרא אינו רומז עליו אך הוא הגיוני ביותר במסגרת הסיפור. אחיו של ער, אונן, הוא ההיפך הגמור ממנו. גברי, יפה תואר וחביב הנשים, צעירות ומבוגרות כאחת. תמר נשבית גם היא בקסמו של גיסה, והשניים זוכים לממש את אהבתם פעם אחת – לפני שהצרות נוחתות על השבט כולו. ער נופל אל הנחל ומת; אונן מוצא את מותו למחרת מהכשת נחש (לא תמימה, כפי שמתברר). תמר, שאינה מכירה את מנהגי השבט, מבינה רק בדיעבד שיכלה לזכות באהובה באופן חוקי אך יד נעלמה מנעה את אושרם. מאחר שאחיהם הצעיר של ער ואונן צעיר מכדי להיות היבם שלה, היא מוחזרת אל בית אביה ומוצאת שם שלווה ומנוחה, וגם אהבה ישנה-חדשה. המעשה שהיא עושה בסופו של דבר – ההתחזות לקדשה ופיתוי חמיה יהודה – מוסבר כאן לא כדחף להמשיך את שושלת יעקב (מה שכנראה זיכה אותה מעונש בגרסה המקראית, אך לא מובא כהסבר גלוי), אלא דווקא כניסיון אישי בהחלט להציל את עצמה ואת פרי אהבתה ממוות.

אברמסון נותנת הסבר חדש לכל הפרשה : היא מספרת לנו שתמר  הייתה כבר בהריון בחודש השני  מעילאי חבר ילדות  וכדי להציל את עצמה ממות התחפשה לזונה ופיתתה את יהודה  לשכב איתה. תמר עושה כאן  מעשה מסוכן  והיא פועלת כאחת שאין לה מה להפסיד לחיים או למוות .

כך שלאמיתו של דבר התאומים ועימם דוד המלך אינם צאצאי יהודה בן יעקב כלל ,אלא הם צאצאי הכנענים.

ובספרה של אברמסון יש התייחסויות לכל מיני רעיונות פמיניסטיים כמו פאגאניים שאותם אנו מוצאים גם בספרים אחרים כמו "האוהל האדום " ששמים דגש על האופי הפגאני של דת הנשים בארץ ישראל הקדומה שאז עבדו אלות נשים פוריות ולא דווקא אל זיכרי ,תוך התיחסויות ברורות לדיכוי הפטריארכלי של הנשים בידי הגברים.  

היצירה האחרונה נכון לעכשיו בנושא היא  "כי כסתה פניה " של חוה  עציוני הלוי מ-2019 ששוב תוקפת את הנושא מנקודת המבט הפמיניסטית העכשווית. 

את מקום הסקסואליות הפראית של הסרט "תמר אשת ער " בשנות השבעים שייצגה כנראה את עידן החופש המיני דאז תופשת מיניות מרוסנת הרבה יותר כיאות לזמנינו שחושדים וחוששים מסקס. 

 

צפו גם :

סיפור תמר ויהודה בסדרה הקומית "היהודים באים "

אונן לומד לאונן בסדרה "היהודים באים "

ראו עוד :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

יעקב לאה ורחל ברומן ההיסטורי  ובהצגה "האוהל האדום"

רונה טאוזינגר :   תמר אשת ער :   מסיפור שבטי מקראי לתימה רב-דורית ומודרניסטית /תואר שלישי (Ph.D.‏)   אוניברסיטת בר אילן   תשע"ו 2015

 

 

זאן גריי: מלך המערבונים

פרק נוסף בסדרה על מערבוני מופת וכותביהם בשפה העברית :

לפניכם הכריכה האחורית הקבועה שאותה פירסמה הוצאת "רמדור" במשך שנים בשנות השמונים של המאה הקודמת  על ספרי סדרת המערבונים  רינגו.

מה שכתוב בעטיפה הוא לא מדוייק לחלוטין. למעשה זהו סוג של מתיחה. 

שניים מהסופרים המוזכרים למעלה ג'ף מקנמרה   "כותב סדרת" רינגו " וארט בלמר  "כותב ספרי סדרת "ביל קרטר" מעולם לא התקיימו .. הם היו  שם בדוי של ההוצאה לקבוצה של כותבים  ישראלים. 

אבל  שני הסופרים האחרים שמוזכרים   אם כי הם מוכרים הרבה פחות לקורא הישראלי "מקס ברנד"  וזיין גרי בהחלט התקיימו במציאות. 

אלא שגם מקס ברנד היה שם בדוי של סופר שמו האמיתי היה פרדריק פאוסט.ארבעה ספרים משלו תורגמו לעברית.

קראו את סיפורו הקצר המפורסם "יין במדבר"

רק זאן גריי באמת התקיים והוא עד היום אחד מסופרי המערבונים הידועים ביותר של ארה"ב 

אלא שבישראל הוא כמעט לא היה ידוע מעולם להוציא שני ספרים שלו שתורגמו.

.ויש להניח שרבים שקראו את הכריכה האחורית של הספר שלמעלה  ( ואחד מהם היה   כותב שורות אלו ..) תמהו:מיהו הזאן גרי  הזה  ?

היה סופר מערבונים אמריקני  ידוע אחר  שכן היה מוכר לקוראים הישראליים ולא הוזכר  משום מה כלל בטקסט למעלה אולי כי פורסם בידי הוצאה מתחרה. זה היה פרנק גרובר שרבים מהמערבונים שלו פורסמו בידי הוצאת מזרחי בשנות השבעים.

הוא היה מעריץ גדול של זן גריי ואף כתב עליו את הביוגרפיה הרשמית שלו. 

 

 

 

אבל זאת לא תורגמה מעולם לעברית כמו הרוב המוחלט של כתבי זן גרי.

למה המוציאים לאור הישראליים לא התענינו יותר בזאן גריי זאת תעלומה. 

אז הנה לראשונה בעברית סקירה על המפורסם בסופרי המערבונים האמריקניים זאן גריי.

מלך המערבונים :זאן גרי

 

זאן גרי ( 1872-1939)  נחשב לסופר המערבונים  המצליח והפופולארי ביותר בארה"ב ובעולם אולי כמעט  שווה ערך בפופולאריות העולמית שלו  לקרל מאי הגרמני עצמו.

הוא נולד לאב שוכן יערות שהיה  גם מטיף ,צייד ורופא ולאם ממוצא דני. 

בצעירותו הרבה לבלות בקרב אנשי המערב הפרוע "הוותיקים "ולהאזין לסיפוריהם על עברם במאבקיהם באינדיאנים ובפושעים.

במקביל כדי להתפרנס למד רפואת שיניים ובהתמחה במקצוע זה במשך שש שנים.

אך לאחר שש שנים החליט שהוא מעדיף להיות סופר.

לאחר שכתב רומן  היסטורי בשם "בטי זאן " ( שעליו ראו בהמשך )  שפורסם למעשה על חשבונו ושלא זכה לכל הצלחה שהיא. וכך גם שני רומנים היסטוריים נוספים  שכתב שהתרחשן במאה ה-18 בעבר הרחוק יחסית 

 הוא יצא אז  למסע נרחב במערב הפרוע ולאחריו חיבר שני מערבונים ראשונים :"אחרון אנשי הערבה ( 1908)ו"מורשת המדבר" ( 1910). ההבדל בין אלו לבין קודמיהם היה שהם התרחשו בעבר הקרוב של לפני חמישים שנה ולא לפני 150-200 שנה.

וזה היה דבר לא מקובל עד אז. 

אמנם סיפורי מערבונים כבר נכתבו לפניו בידי ג'מס פנימור קופר ומיין ריד וברט הארט ואו הנרי ואחרים.   בין הבולטים בהם היה ספר בשם "האיש מוירג'יניה".אבל רוב הסופרים האלו מיקמו את הסיפורים שלהם בהווה ולא בעבר הקרוב שחלף  ונעלם. . 

כתוצאה גרי  היה בין היוצרים של מיתוס המערב הפרוע ובין היוצרים של המערבון כז'אנר ספרותי העומד בפני עצמו.

למעשה זאן גריי היה זה שהראה למוציאים לאור שאפשר להרוויח הרבה כסף מפרסום נרחב של סיפורי מערבונים.כתוצאה תואר כ"האיש שהפך את המערב הפרוע למפורסם".

ספריו נמכרו בעשרות מליוני עותקים ויותר .

עשרות רבות של סרטים ( ליתר דיוק 112  סרטים ) נוצרו על פי 85  ספריו ואף סדרת טלוויזיה ובשנים האחרונות אפילו אופרה.

שמו היה כל כך מפורסם בעולם המערבונים בארה"ב שעל שמו נקרא מגזין לסיפורי מערבונים כפי שאירע בעולם המדע הבדיוני ששם פורסם מגזין ספרותי על שם יצחק אסימוב ובעולם הבלשים שבו יש מגזין ספרותי על שם סופר הבלשים אלרי קווין ועוד מגזין על שם  הבמאי אפרד היצ'קוק 

 

 אבל דווקא בעברית סופר המערבונים המפורסם מכולם  ידוע בכל אופן רק הודות לשני ספרים ולא יותר.

ספרו הראשון בעברית נקרא "חלוצי הערבה" תירגם אותו חיים גיבורי כספר הראשון בספריית עלומים,סדרה לספרות בני נוער של הוצאת   כרמי את נאור, 1954.הוצאה שמאחוריה עמד המתרגם הידוע אליעזר כרמי.

הספר הראשון משל זאן גריי שתורגם לעברית היה גם  ספרו הראשון בכלל. ויצא לאור בהוצאה עצמית. והפחות ידוע והפחות מצליח מכולם 

זה היה רומן היסטורי  שבמקור  נקרא "בטי זאן " הספר התבסס על פרשיה ידועה בתולדות משפחתו של זאן אבות אבותיו של הסופר  במאה ה-18 כשאחת מאם אמותיו אליזבת זאן  היצילה מבצר מהתקפת אינדיאנים  כשהביאה לשם כמויות אבק שריפה תחת אש אינדיאנית.זהו חומר שנלמד אז בספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב

ורופא השיניים זאן גרי החליט שיש לכתוב סיפור על תולדות משפחתו.

אך …שום מו"ל לא רצה לפרסמו .והוא פנה לפחות לחמישה מול"ים שדחו אותו כולם.

לבסוף הספר פורסם ב-1904 הודות לפצינטית עשירה שלו כרופא שיניים  שהתלהבה מהספר  ומהאיש והעתיקה אותו ופירסמה אותו על חשבונה בהלוואה שנתנה לסופר. לימים היא תינשא לסופר.

ההקדמה בעברית של "חלוצי הערבה" מאת זאן גריי

למה דווקא הספר הזה  הפחות מצליח  והפחות טיפוסי מכל ספריו של גרי תורגם לעברית זאת תעלומה. אולי משום שתיאר את ראשית ההתיישבות בארה"ב ותולדות משפחתו וההוצאה העריכה שזה יעניין את הקוראים הצעירים בעברית. 

 

קראו את הספר "בטי זאן " באנגלית כאן .

אחרי כמה ספרים נוספים הוא התפרסם באמת בשנת 1912 הודות למערבון שנשאר המפורסם ביותר שלו Riders of the Purple Sage    (פרשי מרוות הארגמן).הספר התקבל על ידי ההוצאה רק לאחר היסוסים  ונמכר לאחר הופעתו ברבע מליון עותקים  שתיאר מאבקו של קאובוי במורמונים פוליגמיים  מרושעים .ספר שהוסרט חמש פעמים   הפך לחוברת קומיקס ואפילו לאופרה (!)

צפו בגירסה האילמת של סרט זה  מ-1925בכיכובו של כוכב המערבונים תום מיקס 

צפו בגירסה מוסרטת של ספר זה מ-1931 בכיכובו של ג'ורג' אובריאן 

RIDERS OF THE PURPLE SAGE, from top on US poster art: Marguerite Churchill, George O'Brien, 1931

צפו בגירסה המוסרטת מ-1941 בכיכובו של ג'ורג' מונטוגומרי 

צפו בגירסה המוסרטת החמישית של ספר זה מ-1996 בכיכובו של אד האריס.

צפו בפרומו לאופרה משנת 2017 על פי הספר 

גירסת הקומיקס.

.ולימים יופיעו לו סיפורי מקדימונים שנכתבו בידי בנו של גרי וספר צללים ותיארו את הרפתקאותיו הקודמות של הקאובוי.

באותה השנה צץ סופר ידוע נוסף אדגר רייס בוראוז מחבר סיפורי ג'ון קרטר איש המאדים  וטרזן איש הקופים ושניהם יהפכו לסופרים המצליחים ביותר בארה"ב לאורך השנים הבאות.שניהם תיארו סביבות פראיות ואנשים הירואיים הנאבקים בסביבות אלו. 

אלא שהסביבות שבוראוז תיאר  היו בג'ונגל האפריקני ועל כוכבי לכת מאדים ונוגה והעולם התת קרקעי פלוסידאר.

אצל גרי הסביבה הפראית הייתה של מערב ארה"ב. וטוענים שלא היה סופר שידע לתאר כמוהו את יפי הסביבה הזאת. 

הוא פרסם עוד עשרות ספרי מערבונים וגם ספורי דייג וצייד וספורט הוא היה דייג חובב ונהג לכתוב סיפורים על מסעותיו כדייג.בעת חופשותיו שאותן נהג לבלות במסעות דייג באוקיינוס השקט.

אבל מעל לכל ובראש ובראשונה  התמקד בכתיבת סיפורי מערבונים שזכו לקהל עצום ותיארו את מעלליהם של חלוצי המערב הפרוע במלחמותיהם באינדיאנים וביריבים אחרים.סיפוריו הרבים הצטיינו בעלילות דינאמיות רבות תהפוכות ,בסגנון קולח וברקע ססגוני ואותנטי ביותר שהעניק לקוראים  תמונה אמינה למדי על הווי החיים במערב ארה"ב. 

הוא יצר גם סדרת קומיקס ידועה  "קינג של הרוכבים המלכותיים" על שוטר במשטרת הרוכבים הקנדית.

נבאדה

לעברית תורגם עוד ספר אחד בלבד שלו ניבאדה  ( 1928) בתרגום חמדה אלון בסדרת מועדון הספר הטוב  תל אביב :   מ. מזרחי,   ב-1964

הספר הזה הוא כבר טיפוסי הרבה יותר ליצירתו של גרי והוא באמת אחד מספריו הידועים והמצליחים.

זהו  אחד המערבונים הידועים ביותר בז'אנר אם כי בעצמו היה ספר המשך למערבון אחר  בשם   Forlorn River

ניבאדה הוא שמו של גיבור המערבון, על שם המדינה בה הוא חי. ניבאדה הוא בוקר וותיק, קשוח, למוד ניסיון המכיר את הערבה, יודע להשתמש באקדחו, יודע לרכב על סוסי פרא, חי על פקחותו ועל מהירותו לשלוף אקדח.הוחא נלחם בפושעים ומציל בני משפחה הודות למהירות שליפתו אבל אהבתו לנערה מסתיימת בטרגדיה ועליו לצאת לנדודים שוב…

.זהו  מערבון קשה, מרתק ואחד הטובים ביותר בז'אנר.

 

ספר שהוסרט שלוש פעמים.והפך לחוברת קומיקס

צפו בגרסה האילמת הראשונה מ-1927 עם לא אחר מאשר גארי קופר הצעיר 

צפו בגירסה השלישית מ-1944

וזהו .יותר לא הופיעו סיפורים של מלך המערבונים בעברית.אין אפילו סיפור שלו והוא בקושי מאוזכר באנתולוגיית המערבונים "מערבון -מיטב המערבונים בכל הזמנים" שערך מרדכי ליבוביץ' בהוצאת כתר ב-1993.

נזכיר כמה מספריו הידועים של זאן גרי  בשם עברי אם כי אף לא אחד מהם תורגם לעברית 

וגם ניתן קישורים לסרטים ההוליוודיים שהתבססו עליהם. כך שניתן היה לראות משהו מרוחו של זן גרי במערב הפרוע דרך הסרטים המבוססים על ספריו. 

 

רוח המערב ( 1906)סיפור היסטורי על האירועים בעמק אוהיו בסוף המאה ה-18.

האזינו להקראה של הספר 

הנתיב האחרון ( 1909)

האזינו להקראה של הספר 

מורשת המדבר ( 1910 )

צפו בגירסת הסרט מ-1939 

זהב המדבר ( 1913) 

צפו בגירסה הקולנועית מ-1936 בכיכובו של לארי "באסטר " קראב 

האור של כוכבי המערב ( 1914)

צפו בגרסת הסרט מ-1930

צפו בגרסת הסרט מ-1940

סייר הכוכב הבודד ((1915)

עלילות פושע שהופך לטקסס רנג'יר.

האזינו להקראה של הספר 

אש פראית (1917 )מ עלילות סוס שעליו נאבקים אנשים טובים ורעים.

 

צפו בסרט RED CANYON על פי ספר זה מ-1948

נתיב יו פי ( 1918)

האזינו להקראה של הספר 

איש היער ( 1920 )

 

צפו בגרסת הסרט מ-1933 בכיכובו של רנדולף סקוט 

הפרש המסתורי ( 1921)

האזינו להקראה של הספר 

עד האדם האחרון ( 1922)

סיפור על מאבק בין שתי משפחות.

צפו בגירסת הסרט בכיכובו של רנדולף סקוט מ-1933

הנודד בארצות המערב ( 1923)

קריאת הקניון ( 1924)

האמריקני הנעלם ( 1925)

 

נהר האבדון  ( 1927)

צפו בגירסת הסרט מ-1937 בכיכובו של באסטר קראב 

Wild Horse Mesa1927 

צפו בגירסה הקולנועית מ-1947

הקוד של המערב ( 1934)

 

מערבה לפקוס ( 1937) 

צפו בטריילר ל"מערבה לפקוס " מ-1945

צפו בעיבוד הקולנועי של "מערבה לפקוס " מ-1945

דייג אמריקני באוסטרליה ( 1937) יומן הפלגה .

"ווסטרן יוניון "( 1939) הרפתקה על רקע בניית מסילת הברזל למערב.

צפו בגירסת הסרט מ-1941 בכיכובו של רנדולף סקוט 

Twin Sombreros 1940 

 

צפו בגירסה הקולנועית מ-1947 בכיכובו של רנדולף סקוט 

1950 The Maverick Queen

   

צפו בסרט מ-1956 עם ברברה סטיינויק 

מדוע  זאן גרי סופר המערבונים האמריקני הידוע ביותר  הוא כל כך לא מוכר לקורא העברי בניגוד נניח לסופר קרל מאי הגרמני שתיאר את אותם הסביבות אבל לא היה מוכר בארה"ב ?

קשה לאמר.אולי הזכויות על ספריו עלו למולים הישראליים יותר מידי.ואולי העריכו שהקוראים הישראליים מתעניינים יותר בסופרי מערבונים אירופיים ולא באלו האותנטיים האמריקניים. 

סך הכל חבל . כל מי שרוצה להכיר את עולם המערב הפרוע וספרות המערב הפרוע מן הראוי שיכיר גם את זאן גריי. 

 

 

פרסומת משנות השבעים לספרי זאן גריי

קראו גם 

אתר על זן גרי 

זאן גרי בויקיפדיה 

ההיסטוריה של זאן גרי :סרט דוקומנטרי על חייו

סדרה על מערבוני מופת בעברית 

שיין :גדול המערבונים ?

הדספראדו מחוץ לחוק :שניים מגדולי המערבונים בשפה העברית 

ג'והני קונצ'ו הנבל מוג הלב שהפך לגיבור 

 אגדת נתיב צ'יסהולם 

פרנק גרובר סופר המערבונים האמריקני המתורגם ביותר לעברית 

בילי הנער והמושל לואיס וואלאס:סיפור מערבון מאת פרנק גרובר 

כרכרה ללורדסבורג :מערבון קלאסי של ארנסט היקוקס 

האיש שבאמת היה שם :סיפורו של סופר מערבונים גרמני נשכח פרדריך גרסטקר

קרל מאי יד הנפץ במזרח התיכון 

האיש ללא שם 

טקס גיבור המערב הפרוע 

תולדות המערב הפרוע -סדרת הקומיקס 

הרובוט אל 76 תעה בדרך: סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית ( פעמיים בשנה אחת!)

https://www.behance.net/gallery/42286043/Robot-AL-76-Goes-Astray

 

לרגל מלאת 100 שנה להולדתו של יצחק אסימוב  פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן.
יצחק אסימוב ואני.
הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו לעברית.

לא הראשון ממש :קדם לו סיפור  בשם "כמה טוב היה להם "שהופיע בשבועון “דבר לילדים” – כרך כו גיליון 32, שראה אור ב-18 באפריל 1956 שהוא למיטב ידיעתי הסיפור הראשון של אסימוב שפורסם בעברית.ומעניין כבר בפרסום הראשון עליו בעברית ב-1956 המגזין "דבר לילדים" טרח לפרסם כמה מילים על אסימוב ולתאר מיהו דבר שבדרך כלל לא עשו. 

אבל הסיפור שלפניכם  הוא  סיפור הרובוטים הראשון שלו בעברית  .והוא תורגם בתוך שנה לעברית פעמיים !

הסיפור הופיע באנגלית לראשונה  בשם ""Robot AL-76 Goes Astray

 February 1942 issue of Amazing Stories

ב-1949 הסיפור פורסם באנתולגיה בשם  My Best Science Fiction Story.

אסימוב הסביר לימים שהוא לא באמת חושב וגם לא חשב אז שזהו סיפורו הטוב ביותר אבל עורכי האנתולוגיה דרשו ממנו שיבחר רק סיפור שהופיע במגזינים שהם הוציאו לאור ,מגזינים נחותים למדי בעולם  המדע הבדיוני אז הטוב ביותר שיכל לבחור  מבין הסיפורים האלו אכן היה הסיפור הזה. 

קיראו את ההקדמה של אסימוב לסיפור הזה באנתולוגיה הנ"ל כאן.

וזה עדיין סיפור מעניין בכך שהוא מתאר איך רובוט מתגלה כחושב טוב יותר ,מבני אדם לגבי תחום מסויים.

בכל אופן נראה שהודות לאותה אנתולוגיה  הסיפור הזה היגיע לידיעת הקורא העברי. 

לראשונה הסיפור הופיע ביולי 1958  במגזין שנקרא "קוסמוס :סיפורי מדע דמיוני " גיליון מספר 1  ( שבהחלט אין לבלבל אותו עם מגזין שהופיע 20 שנה מאוחר יותר ונקרא "קוסמוס : המיבחר של אסימוב " כשאסימוב כבר היה מפורסם מאוד ). 

ולשם השלמות הנה הפתיחה של התרגום המתחרה מחוברת המגזין הנדיר מאין כמוהו "סיינש פיקשן:סיפורים דמיוניים " " מספר 4 בשנת תשי"ט 1959 .

הסיפור הופיע רק שנה אחת מאוחר יותר  לאחר הסיפור ב"קוסמוס". אני תמה האם האנשים שהוציאו את "סיינש פיקשן" לא ידעו על קיומו של "קוסמוס " שנה קודם לכן ? אחרת אי אפשר להסביר מדוע תרגמו שוב את הסיפור של אסימוב .  וגם סיפור נוסף של הנרי קאטנר בשם "אל תסתכל  עכשיו " שגם הוא הופיע בשני המגזינים בתרגומים שונים. שניהם אגב היו לקוחים מאותה האנתולוגיה של סיפורים

My Best Science Fiction Story.

הסיפור תורגם לעברית עוד פעם בקובץ "בארץ הרובוטים "בתרגום יואב הלוי בהוצאת מסדה ב-1975 

נציין עוד לסיום שסיפור הרובוטים הראשון בכלל משל אסימוב :רובי "  שפורסם לראשונה ב-1940 הופיע בעברית לראשונה כמה שנים מאוחר יותר  ב”משמר לילדים”, כרך יח, 18, חוברת 9, בתאריך 20 בנובמבר, 1962.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

 

 

האזינו להקראה באנגלית של הסיפור "רובוט אל 76 טעה בדרך.

צפו בסירטון המבוסס על סיפור זה 

 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

 

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

 

יצחק אסימוב ואני : לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם שבכולם

יצחק אסימוב ישוב על כיסא ( הקיסר?) שעליו סמלים מסיפוריו. ציירה  Rowena Morrill

 

 

מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני אולי המפורסם מכולם  יצחק אסימוב.( אם כי יש שיטענו זאת לגבי ארתור קלארק ויש שיטענו זאת לגבי רוברט הינליין ויש שאמרו זאת על רי בראדבורי )

אמנם אין זה ברור שתאריך הולדתו של אסימוב  אכן היה בינואר 1920 .הוא עצמו לא היה בטוח בכך וייתכן שנולד מוקדם מכך. אבל לא היו בידיו פרטים מדוייקים אז תאריך הלידה הרשמי שלו היה ב-2 בינואר 1920 .,

כתבתי עליו  לאורך השנים רבות אבל הנה    כמה דברים  נוספים עליו לרגל יום הולדתו.

 "א. אסימוב " או "י. אסימוב"?

 

בעברית פורסמו     כשישים ספרים ששמו של אסימוב הופיע עליהם כמחבר או מחבר שותף או  לפחות עורך.  ( באנגלית פורסמו לפחות 506 ספרים תחת שמו !)

ארבעה מהספרים שפורסמו תחת שמו בעברית נכתבו עם כותבים שותפים ,שלושה עם רוברט סילברברג ( שבעצם הרחיב סיפורים קיימים של אסימוב ) ואחד הספר הראשון בסדרת הרובוט נורבי נכתב עם ג'נט ג'פסון אסימוב  ( אישתו של אסימוב ).

13 מספריו בעברית   הם ספרי מדע פופולארי.( ואם מכלילים גם את "אופוס מאתיים " שכלל גם סיפורים וגם מאמרים  אז 14).

42 מהספרים שהופיעו תחת שמו בעברית היו ספרי מדע בדיוני או קבצים של סיפורי מדע בדיוני.

 

שמו הופיע כעורך שבעה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני בעברית.כולן קשורות לזוכי פרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה"ב.

16 מספריו בעברית נועדו לילדים ולבני נוער ,שישה ספרי מדע בדיוני ( בסדרות "לאקי סטאר" ו"נורבי הרובוט" ) ועשרה ספרי מדע פופולארי

שישה מספריו תורגמו פעמיים.כולם ספרי מדע בדיוני.

רבים מסיפוריו הקצרים  תורגמו לעברית יותר מפעם אחת.

ויש גם שישה גליונות בעברית של כתב עת שנקרא על שמו "קוסמוס -המבחר של אסימוב " שהוא הופיע בו כסוג של עורך אחראי וכותב ראשי.

באנגלית הוא נקרא אייזק אבל בתרגומים לעברית אסימוב ביקש  במפורש  ישירות או דרך סוכניו  ששמו ישמר תמיד בגירסתו העברית "יצחק". וכך זה נשאר במשך שנים כשבכל התרגומים שלו לעברית הוא כונה  בדרך כלל י.אסימוב.

שני הספרים הראשונים של אסימוב שהופיעו בעברית עוד בשנות השישים לא היו בכלל ספרי מדע בדיוני אלא ספרי מדע פופולארי. אחד מהם הופיע עם השם "יצחק". אבל השני כלל לא.

אבני-יסוד בבנין החיים :אנזימים, ויטמינים, הורמונים /מאת יצחק אסימוב ; תרגם א. דובניקוב,תל אביב יבנה 1961

הצופן הגנטי /תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל תרגומי מדע לעם ; 5  ירושלים :   מפעל תרגומי המדע הישראלי,   1965.

 

אמנם לא תמיד צייתו לדרישה זאת  כפי שאתם רואים בעטיפת הספר "הצופן הגנטי " אחד מספריו  הראשונים  שפורסם בעברית  בשנות השישים.

אבל  בדרך כלל הקפידו עליה בספריו שפורסמו בשנות השבעים בהוצאת "מסדה" ששם שמו nופיע תמיד כ¬י.אסימוב ". .

עד שבסוף שנות השבעים המגזינים "פנטסיה 2000" ו"קוסמוס :המבחר של אסימוב "    ( שעליו ראו בהמשך ) שפירסמו סיפורים ומאמרים רבים של אסימוב וגם אייטמים ומאמרים  עליו החלו להתעלם מבקשתו של אסימוב והקפידו לקרוא לו "אייזק" או" א.אסימוב " בניגוד לרצונו המפורש.

ועל סמך התקדים הזה כנראה משנות השמונים  ואילך החלו לקרוא לו  בתרגומים לעברית "א. אסימוב "  ומשנות התשעים זה הפך להיות דומיננטי.

הוא כבר היה מת אז ולא יכול היה למחות.

עם זאת נראה שעדיין יש ויכוח בעברית  לגבי שמו הפרטי   אם לאיית אותו כ"אייזק" או "אייזיק".

אני  אומר שעדיף היה פשוט להישאר עם ה"יצחק".

אני  בכל אופן שומר על דרישה זאת לשמור על השם "יצחק"  אם כי יכול מאוד להיות שלא הייתי עקבי בכך לאורך השנים.

אסימוב ואני

יצחק אסימוב היה תמיד הסופר החביב עלי של מדע בדיוני ,הן בגלל סיפורי הרובוטים שלו שהזכירו יותר מכל דבר אחר סיפורי בלשים שבהם הקורא יחד עם הגיבור היה חייב להבין מהמה קרה ששיבש לכאורה או בפועל את פעולת הרובוט שעל פניו לא יכולה הייתה להשתבש הודות לאותם שלושת החוקים מפורסמים של אסימוב שאמורים להתקין את פעולת הרובוטים ולוודא שלעולם לעולם הם לא יוכלו להיות איום על בני אדם.

אבל אפילו ביקום שיצר אסימוב רובוטים כמו כל דבר אחר וכמו בני האדם עצמם יכלו להיות איום על בני אדם אבל גם לכך תמיד היה פיתרון. .אני שגדלתי על סיפור הגולם הקם על יוצרו ( ושאב סב סבתה של סבתי הגאון מווילנה סיפר על עצמו שניסה ליצור גולם ) הוקסמתי מכך מהרעיון של אסימוב שכן בני האדם יכולים ליצור טכנולוגיה עלולה להתגלות כהרסנית אבל הם גם יכולים לשלוט בה ולנהל אותה כהלכה לטובתם.

אני תומך  אגב בתפיסתו של אסימוב שמרגע שיקומו רובוטים אינטיליגנטיים שיהיו מקבילים לנו  יש לתת להם זכויות אזרח כמו לבני אדם כמו עוד מין על פני כדור הארץ  ֹׁ ( וכמו שיש לתת זכויות כאלו  לדולפינים אינטיליגנטיים ולקופים אינטיליגנטיים וכו').

לעומת אם יש חשש שאנחנו עלולים ליצור אינטליגנציה שעולה עלינו בכמה דרגות אז אין ליצור אותה.

 

אבל הרבה יותר מסיפורי הרובוטים אהבתי את סדרת "המוסד " שלו " שהייתה ונשארה סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי בכל הזמנים ( עם היוצא דופן האפשרי של "סטאר טראק" ) הסדרה שתיארה את ההקמה מחדש של האימפריה הגלקטית לפי חוקי מדע  "הפסיכו  היסטוריה" כפי שנקבעו בידי הגאון המיסתורי הארי סלדון .גאון שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא דומה יותר ויותר לאסימוב המחבר עצמו ,שהזדהה עימו לחלוטין גם אם לא הזדהה עם שני המוסדות שיצר  ועם תוכנית אלף השנים להקמת אימפריה גלקטית שנייה שאותה לדעתי הוא תיעב.

ואותו מוסד ראשון מזכיר לי מאוד את מדינת ישראל  שסיפור הקמתה והתפתחותה מזכיר באופן מדהים את מה שמתואר בסדרת ה"מוסד".

ראו על כך ביתר פירוט במאמרי "כוכב הלכת הנבחר:סדרת המוסד של אסימוב כמשל ציוני  "
ולדעתי אין כאן בהכרך מקריות.אני חושב  שאסימוב קיבל כאן השראה מרעיונות שהיו לו גישה אליהם דרך אביו  ובני משפחתו ,שהיו צאצאים של תלמידי  הגאון מווילנה והתעניינו מאוד בגר"א וברעיונותיו השונים..

ראו על כך במאמרי "הגאון מווילנה והמוסד "

הוא לא הסכים עם  כל הרעיונות אלו  ואת חלקם קיבל בכלל  מהעורך שלו ג'ון קמפבל אבל השתמש בהם כחומר לסדרה שיצר והלכה וצברה לאורך השנים חיים משלה והיא הסדרה האהובה ביותר של ספרות המדע הבדיוני.

אסימוב המגזין 

יצחק אסימוב מצוייר כהרי סלדון מייסד ה"מוסד" על עטיפת המגזין שנקרא על שמו. 

 

כדאי להזכיר שאסימוב הוא  הסופר היחיד ששימש כבסיס למגזין שהתבסס על דמותו בעברית .

מגזין  מדע בדיוני חשוב מאוד שקיים בארה"ב עד עצם היום הזה מאז 1977, מזה 44 שנין.

( באנגלית היו  וישנם עוד כמה כתבי עת  כאלה שהתבססו על סופרים כמו אלרי קווין והבמאי אלפרד היצ'קוק )

ששת הגליונות ממגזין זה יצאו בעברית  זמן לא רב לאחר שהתפרסמו  בארה"ב בהוצאת "עתיד " בעריכת מישהו בשם "ד. 'קול " עם עריכה מדעית של "אינג'ינרים קול את לשם " ועריכה גראפית של "טלי "  בשנים 1978-1979.

והנה העטיפות הקדמיות והאחרות שכפי שתראו שמות דגש רב על אסימוב ועל אישיותו :הם לראשונה קוראים לו בעברית אייזק ולא יצחק.

העטיפות האלו אגב אינן העטיפות המקוריות של הגליונות האמריקניים ואולי הן ציורים ישראליים מקוריים.אולי של הגרפיקאית המיסתורית טלי.

ההוצאה טרחה והוסיפה תקצירים בכריכה האחורית  של מאמרי המערכת של אסימוב , דבר שלא היה במגזין המקורי באנגלית. ןזה היה רעיון מוצלח מאוד.כתוצאה בכל גיליון אתה מרגיש את האישיות של אסימוב גם מהכריכה.

והנה העטיפה  האמריקנית המקורית והמוצלחת הרבה פחות של גליון 1 של המגזין :

 

 

העטיפה המקורית של גליון מספר 2

 

העטיפה המקורית של גליון מספר 3 של המגזין האמריקני. אין ספק שהגירסה הישראלית עלתה עליה בהרבה.

 

 

 

 

קראו את מאמר המערכת המלא של אסימוב בגיליון מספר 6 כאן.

והנה דוגמה של מאמר  אחר של אסימוב שהופיע בגיליון מספר 2 גם הוא  עם דיוקן שלו :

נציין שגם במגזין המתחרה למדע בדיוני באותו הזמן "פנטסיה 2000" היה בכל גליון מאמר מדעי של אסימוב

מלווה בצילום של אסימוב במקום בציור.

,כך שאסימוב הופיע בשנים האלו 1978 -1979  באופן קבוע  בו זמנית בשני מגזינים מתחרים של מדע בדיוני בעברית.

ללא ספק אלו היו שנות השיא שלו מבחינת חשיפתו לקוראי השפה העברית.

 

כאמור למעלה יצאו שישה גליונות במגזין זה ולא יותר.

יצא עוד ספר אחד נוסף  בהוצאה זאת על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25 על פי סרט קולנוע שיצא אז. ומאז ההוצאה נעלמה דום.

יצאו שני כרכים שקיבצו כל אחד שלושה מגליונות הסדרה תחת עטיפה אחת.

נסיים בכך שאני עדיין חובב את יצירתו של אסימוב אין ספק שהוא התיישן   בדברים רבים.וגם טעה לגבי דברים רבים.למשל הוא חזה בסדרת ה"מוסד"  שבעתיד הרחוק של האימפריה הגלקטית בעוד חמישים אלף שנה אנשים עוד יקראו את מדור הקומיקס בעיתונות וילדים עוד יכתבו חיבורים  עבור המורה בבית הספר.

אבל מצד שני הוא חזה בדייקנות מדהימה כל מיני דברים שרק מתחילים להתגשם ,ובהם קהילות האינטרנט  (ב"שמש ערומה " ) והפחד ממכונות שיקחו את מקומות העבודה שלנו  ( ב"מערות הפלדה ")ועוד דברים רבים נוספים.אני חושד שדברים נוספים שהוא חזה עומדים להתגשם בעתיד הקרוב.

 עטיפת אופוס 200 :   קובץ סיפורים   תרגם דוד דה פריס  ספריית פנטסיה 2000  תל-אביב :   היפריון,   1981

למרות שהספר הופיע בהוצאה של המגזין "פנטסיה 2000" ההוצאה היקפידה הפעם לקרוא לאסימוב "י. אסימוב " ולא "א. אסימוב" בניגוד למה שהיה מקובל במגזין . כנראה בדרישת המחבר ונציגיו. 

קראו עוד :

יום הולדת 100 ליצחק אסימוב -מאמר מערכת בכתב העת הנושא את שמו 

כך חזה אסימוב את שנת 2019 :99 שנים לאחר הולדתו.

קראו עוד על ושל אסימוב ב"יקום תרבות " ובבלוג זה :

"אסימוב ב"יקום תרבות "

 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

 

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

 

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

אסימוב על כוכב הלכת חמה הוא מרקורי 

גדול זה צודק? :אסימוב על כוכב הלכת "צדק"

כוכב השבת -אסימוב על כוכב הלכת שבתאי 

חוזי האינטרנט :כיצד חזה אסימוב את קהילת האינטרנט 

פרופסור גל קמינקא על ארבעת חוקי הרובוטיקה של אסימוב 

יעקב אבינו כוכב קולנוע :איש רחל של משה מזרחי הסרט "הכנעני" הישראלי הראשון והאחרון וגם סרטים אחרים על יעקב ונשותיו

 

חלק נוסף בסדרה שלי על דמויות תנכיות וסרטי הקולנוע והטלווזיה שנעשו עליהן .

בסדרה זאת הופיעו כבר

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

וכעת היגיע תורו של יעקב בן יצחק הוא יעקב אבינו.

הסרט הבולט ביותר על יעקב אבינו והוא גם הסרט התנ"כי הישראלי הבולט ביותר עד היום ( אבל יש מעט מאוד אחרים לצערנו )  אם כי   דובר אנגלית ועם שחקנים זרים  היה סרטו של הבמאי הישראלי הידוע משה מזרחי איש רחל  (1975) .

למזרחי יותר מכל במאי ישראלי אחר היה עניין רב בתקופות היסטוריות רחוקות ולא רק אלו שבהן חי ( כמו בסרט "הבית ברחוב שלוש "  מ-1973 ,סרט אוטוביוגראפי שתיאר את התקופה של שלהי ימי המנדט וגיבורו היה נער בן דמותו.ראו רשימה על סרט זה כאן.) וכך לא היסס לחזור לירושלים של סוף המאה ה-19 בסרטו הידוע "אני אוהב אותך רוזה"  (1972  ראו רשימה על סרט זה כאן  )בסרט ידוע פחות בשם "נשים " ( 1996)

אבל סרטו המרחיק לכת מכל והשאפתני ביותר היה "איש רחל ( 1975) " שבו העז לעשות את מה ששום במאי ישראלי לא העז לעשות לפניו וגם לא אחריו לחזור בסרט באורך מלא לימי האבות אלפי שנים לפני הספירה.

סרט זה תיאר את תקופת  שהותו של יעקב ( השחקן לאונרד ויטלינג  ,שהתפרסם כרומיאו ב"רומיאו ויוליה" של פרנקו זפירלי,  )  בבית לבן  הארמי ( השחקן הידוע מיקי רוני ) בחרן שבמסופוטמיה  וסיפור אהבתו לרחל ( מיכל בת אדם אשתו של מזרחי והכוכבת הקבועה של סרטיו המוקדמים), את לאה גילמה השחקנית הבריטית ריטה טאשינגהם ("קורטוב של דבש") ולצדה שיחקו יוסי גרבר, יאיר רובין, אבנר חזקיהו ויוסי פולק.

 

יעקב ולבן בסרט "איש רחל"

.

"איש רחל" היה הפקה משותפת ישראלית אנגלית.

התסריט נוצר בידי משה מזרחי ואישתו הראשונה רחל פביאן. וכיכבה בו אישתו השנייה מיכל בת אדם.

אנשי הסרט,משה מזרחי מייקל קלינגר ושחקנים 

 

המפיק  היהודי האנגלי מייק קלינגר שצפה ב"אני אוהב אותך רוזה" והוקסם ממנו היציע למזרחי לעשות סרט אהבה המבוסס על שיר השירים התנ"כי.מזרחי אמר לו שהמדובר בטקסט קשה לעיבוד קולנועי וזה יהיה איור ולא סרט.

אבל הוא היציע הצעה נגדית: אם יש סיפור אהבה תנכי שראוי לסרט זה בעצם סיפור יעקב ורחל שהוא סיפור הנשיקה הראשונה ( והאחרונה ) בתנ"ך.קלינגר קרא את הסיפור התנ"כי בעקבות השיחה והסכים שיש כאן חומר לסרט.

הסרט הוא עיבוד סיפור יעקב בספר בראשית מסיפור בריחתו מבית הוריו לאחר שגנב את הבכורה מאחיו התאום עשיו עד הגיעו לבית לבן דודו שם הוא מתאהב בדודניתו רחל ומבקש את ידה .אבל לפני שלבן יתן לו אותה לאישה עליו לשאת את אחותה הבכורה  לאה היפה פחות .ולאחר מכן שתי שפחות של שתי הנשים . שמהן  הוא מוליד 12 ילדים.

לאחר מכן הסיפור ממשיך לעזיבתו את בית לבן ואת מפגשו עם זר  מסתורי    ( משה איש כסית ) שקורא לו "ישראל "לאחר מכן לשיאו  ולסיומו במפגש הטעון מכולם עם אחיו עשיו הכעוס מאוד עליו ובצדק רב על שגנב ממנו את הבכורה ומחפש  את הנקמה…

יעקב של הסרט הוא אדם תמים ופשוט שנקלע למשפחה של נוכלים ונוכלות שמנצלים אותו עד שהוא מצליח להימלט אבל הנוכלות עוזבות ביחד איתו כשהן ממשיכות לשלוט בו.

האלוהים של יעקב נעדר לגמרי מהסרט  שנשלט לגמרי בידי אלוהי בבל ואשור שאותם עובדים בני משפחתו הפגאנית המסופוטמית של יעקב.

השורשים ה"כנעניים " של "איש רחל" 

מה שקלינגר לא ידע היה שמשה מזרחי הושפע מאוד ממחקרים על מיתולוגיות קדומות ,ובעיקר מהסופר רוברט גרייבס ומספרו "האלה הלבנה" ומספרו "המיתוסים העבריים "( שנכתב עם רפאל פאטאי )  שבו חשף את התשתית המטריארכלית לדעתו של הדתות הקדומות .

גרייבס טען בספרים אלו שפעם הנשים שלטו בכיפה והאל היה אלה ששלטה בכל אחר כך חל מהפך והפטריארכליות יצרה כאל ממין זכר.

הסרט  מבוסס באופן ספציפי מאוד גם  על האידיאולוגיה הכנענית של  יונתן רטוש ,שאותה היכיר מזרחי היטב ,שגרסה  כי השבטים העבריים הקדומים היו רק כחלק ממכלול תרבותי קדום של כל עמי האיזור השקפה שבאה בניגוד להשקפה המסורתית שראתה את שבטי העברים כגורם נפרד לגמרי מעמי האיזור.

הספר של רוברט גרייבס ששימש כמקור השראה לרעיונות מאחורי "איש רחל"

הטענות האלו השפיעו  מאוד על מזרחי שהחליט ב"איש רחל" להראות את התשתיות המיתולוגיות שלטענת גרייבס ויונתן רטוש  נמצאות מאחורי השורות  של סיפור יעקב ורחל.

אפילו בשם הסרט "איש רחל " יש רמז ברור לתפיסה המטריארכלית ,של הסרט.

שם הסרט היה מבוסס ישירות על התיאוריה של גרייבס שהשם "ישראל"  שניתן ליעקב על ידי המלאך שנאבק עימו במעבר הירמוך  בשיאו של הסרט היה בעצם שיבוש של "איש רחל ". השם "ישראל " שלדעת מזרחי ( שלקח זאת מרוברט גרייבס) הוא שיבוש של "איש רחל " שבוצע בידי דורות מאוחרים שנשלטו בידי הפאטריארכים  שלא יכלו לסבול את העובדה ששם האומה לקוח משמה של אישה.   זה מצא חן מאוד בעיני מזרחי והוא שילב זאת בסרט. הוא החליט שהוא רוצה להחזיר את התוכן של התנ"ך לתקופה הפגאנית ולתת לו פרשנות חדשה ברוח גרייבס ויונתן רטוש .

מזרחי שכאמור התפרסם כבר  בזכות סרטו אני אוהב אותך רוזה   שבו תיאר בצורה משכנעת את  ירושלים בסוף המאה הקודמת או בראשית המאה ה-20  ,  ניסה להציג את התקופה התנכית של האבות  בצורה  ראליסטית ככל האפשר על סמך מחקר מעמיק שקיים על התקופה.

הוא הסביר שמספר הסרט  הוא למעשה איש המאה   השמינית לפני הספירה, שאז כנראה נוצרו הסיפורים,  שנקודת מבטו הפגאנית במוצהר אינה זהה דווקא לזאת של העורך  התנ"כי  המונותאיסטי המאוחר יותר.

וכך סיפור עקב ורחל  בסרט "איש רחל " ( כמו בעצם בספר "בראשית"המקורי ) מתרחש בעולם פגאני בעיקרו שבו האלילים דרים לצד האל המונותאיסטי שגם אינו מוכר באמת.ובעולם הזה הנשים הן דומיננטיות ומובילות לא כמו שיתרחש בעתיד.

. הסרט עוקב אחרי חייו של יעקב מלידתו עד לאותו אירוע בדרכו לארץ כנען חזרה מחרן כשהוא פוגש בזר  מלאך מהשמיים ? שקורא לו "איש רחל " שם שמשובש לימים  כתוצאה מאידיאולוגיה מאוחרת ל" ישראל ".

 

הרקע של התקופה הקדומה הוצג  כשילוב של חיי הבדואים כיום עם תיאור "ארכיאולוגי " של המזרח הקדמון,וחיי היום יום של העברים הקדמונים תוארו כחלק אינטגראלי מהסביבה הפגאנית וכלא שונים בהרבה מהסביבה הבדואית סביבם . (דבר שהוא כנראה נכון מבחינה היסטורית).

הסרט הוא אותנטי בגלל השימוש בנופים ישראליים ובשחקנים שרובם ישראלים ( חוץ ממרבית הכוכבים  שהם אמריקנים ואנגלים ).

למעשה תפיסה זאת הופיעה גם במחזה המפורסם של תאטרון ""אהל"" משנות "ה-עשרים "יעקב ורחל " הסרט לא שינה הרבה מהתפיסה הבדואית הפרימיטיבית של ההצגה  שעוררה רושם רב  בזמנו.  כמה מהמבקרים הישוו   את ההצגה עם הסרט "איש רחל" ולא דווקא  לטובת הסרט "איש רחל"  .

למרות ההשקעה הרבה בסרט שהיתה מעל המקובל לסרט ישראלי. הסרט זכה לביקורות פושרות ביותר ,היה כישלון מוחלט בקופות וירד מהמסכים לאחר שבוע הקרנה בלבד. מזרחי סיפר שהסרט הופץ באנגליה במשך שבועיים וירד כי הוא לא הצליח.

מזרחי ייחס את כשלונו להיות הסרט ""שאטנז"" סרט ישראלי תנכי ""דובר אנגלית דבר שכפי שהסביר הוא ""מוות לקולנוע". באופן אישי הוא עצמו לא ראה אותו  מאז הפרימיירה בלונדון.

 

בצפיה היום זהו סיפור אהבה פגאני חסר דרמה ומתח.מטריד לראות את יעקב אבינו הערמומי  בפני עצמו שגנב את הבכורה מאחיו עשיו כטיפוס הנשלט לחלוטין בידי בני  ובנות משפחתו הערמומיים והפגאניים  ממסופוטמיה.אבל כך הוא אכן מתואר בסיפור התנ"כי.

הקריינות שניתנת כביכול בידי מספר מאוחר שהוא עדיין מהתקופה הפגאנית הקדם תנ"כית ( דהיינו עוד לפני שפורסם התנ"ך המוכר לנו ) הופך אותו לסיפור ולא לסרט דרמטי העומד בפני עצמו.אבל ברעיונות הפגאניים הכנעניים שמאחורי הסרט יש עוצמה גם היום.

הסרט הוא באנגלית  דווקא  דבר שיוצר תחושה מוזרה אבל מזרחי טען שזה דווקא התאים לו יותר מאשר השימוש בעברית קדומה כפי שהסרט דרש. אבל בדיעבד הסכים שהשילוב של שחקנים מארצות שונות ארה"ב אנגליה וישראל עם המבטאים השונים שלהם הזיק לסרט.

הוא ניסה להיות אותנטי  וכך הסרט הוא שילוב של עולם האמונה היהודי מיתוסים מסופוטמיים קדומים וחיי הבדואים כיום. ולהציג את הסרט במסורת המסורות הפגאניות של האלף השני כשהעלילה מסופרת כנראה בתקופת קיומה של ממלכות יהודה וישראל לפני שנוצר התנ"ך המונותאיסטי .

"איש רחל" בדרכו הנפתלת  וההססנית  מצדד בעצם בהשקפה "הכנענית" של יונתן רטוש אהרון אמיר ואחרים  ומתאר את חיי היום יום של העברים הקדמונים כחלק אינטגראלי מהסביבה הפגאנית.כל העיצוב של טקסי הפולחן שמאפיינים את המאמינים באל תמוז ובאלה עשתורת וגם עיצובים החיצוני של העברים כבדואים בא לחזק את הטענה הזאת.

סך הכל זהו הסרט ה"כנעני " הראשון והאחרון שנוצר בקולנוע הישראלי.

 

ההפקה עוררה לא מעט עניין בארץ, ובידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ביולי 1974 תחת הכותרת "הסרט הישראלי על הגל", "איש רחל" תוארה כ"הפקה החשובה ביותר בימים אלה" מבין כל אלה עליהן דווח בכתבה, ביניהן גם "הצילו את המציל" של אורי זוהר. במבט לאחור, ברור שדווקא אותה "הפקה חשובה ביותר" שכשלה מסחרית נתפסת היום כזניחה לחלוטין לעומת סרט הפולחן של זוהר

איש רחל”, המבוסס על סיפור האהבה המקראי בין רחל ויעקב, קיים כיום רק ב־VHS.למרבית הצער אין קטעים שלו אפילו ברשת.

 משה מזרחי אמר לימים על איש רחל": “לדבר על סרט שאף אחד לא ראה זה קצת קשה. אי אפשר לראות אותו כי אין העתק שלו בשום מקום – את הסרט מימן מפיק בריטי, הוא הופץ באנגליה במשך שבועיים וירד כי הוא לא הצליח. בארץ הוא לא יצא בכלל, ובאופן אישי לא ראיתי אותו מאז הפרימיירה בלונדון. הוא היה סרט מיוחד במינו, לא משהו שהצופים באותם ימים יכלו לקבל בלי מסע פרסום רציני. רציתי לעשות משהו חדש מהמסורת של סרטים תנ”כיים, וברטרוספקטיבה אני קצת אשם בכישלון שלו כי נכנעתי לדרישה שהסרט יהיה באנגלית, והבחירה הזו לא עבדה טוב. אם היה העתק הייתי שמח לראות אותו”.

 

בעוכריו של הסרט היתה גם   העובדה שבתקופה בה נעשה ""איש  רחל"" בארץ הופקו שתי הפקות תנכיות גדולות אחרות שתיהן לטלביזיה, ""משה נותן החוק  "" עם ברט לנקסטר שצולם בסיני ,ובעיקר שני סרטי טלביזיה   של הבמאי היוני קאוקיאניס Michael Cacoyannis   )  במאי "זורבה היווני"  על סיפורי יעקב ויוסף.ללא ס]ק היה זה ביש מזל ששני סרטים על אותו הנושא צולמו בו זמנית ובאותם מקומות …

.סביר להניח  שהקהל  התעייף  מהסיפור אותו כבר ראה בגירסתו של קאוקיאניס כאשר היגיש לו מזרחי את אותו הסיפור בגישה דומה .הבמאי עם כל רעיונותיו החדשניים לצילום  הסיפור המקראי היה ביש מזל שבחר לעשות את הסרט בדיוק באותו זמן שבו צולמה בארץ הפקה דומה על אותו הסיפור.

תמונה מהסרט "יעקב ויוסף " של קאוקיאניס 

סרטים אחרים על יעקב אבינו 

היו עוד סרטים על יעקב אבינו.

ב-1963 נוצר סרט איטלקי על יעקב ועשיו  שכתב וביים  מריו לנדי בתקופת שיא ההצלחה של סרטים היסטוריים על ימי קדם בקולנוע האיטלקי.באנגלית הסרט הוקרן עם השם "Jacob, the Man Who Fought With God" רמז למאבקו של יעקב עם המלאך שממנו קיבל את השם "ישראל".

צפו במקדימון הסרט האיטלקי 

צפו בסרט המלא בצרפתית 

ב-1974 במקביל לאיש רחל נוצר הסרט "יעקב ועשיו "  של קאוקיאניס. סרט טלוויזיה שלאחר מכן הוצג בקולנוע ביחד עם עוד סרט על יוסף כסרט "יעקב ויוסף". . סרטו של קאוקיאניס על יעקב ויוסף שצולם באותו הזמן עם  "איש רחל "  אף זכה לביקורות טובות יותר מההפקה הישראלית כאשר הגירסה הקולנועית שלו  שאיחדה את שני סרטי הטלביזיה    היגיעה לארץ תחת השם סיפור יעקב ויוסף   (1974) וזכה לשבחים רבים בגלל פשטותו ונאמנותו לסיפור המקורי . וגם הוא  כמו "איש רחל" שמר על נאמנות להווי הבדואי.

הסרט נאמן לטקסט המיקראי נשען מבחינה חזותית על הוואי הבדואי .בסופו של דבר זה סיפור רועים  ללא הילה של קדושה מסופר בקצב מהיר עם דגש על נקודות המתח.

צפו במקדימון לסרט: :סיפורם של יעקב ושל יוסף "

ב-1994 נוצר סרט נוסף על יעקב חלק מסדרת סרטים תנכיים גדולים עבור הטלוויזיה האמריקנית והתבסס על רומן תנ"כי של סופר איטלקי  : Francesco Maria Nappi

סרטים אחרים בסדרה עסקו באברהם ,ביוסף במשה, בשמשון בדוד בשלמה ובבנביא ירמיהו.

צפו במקדימון .

צפו בסרט המלא

ב-2000 נוצרה מיני סדרה טלווזיונית  בת שתי חלקים  בשם "בראשית "In the Beginning   בבימויו של קוין קונור שבה כל סיפורי האבות הוצגו כאופרת סבון אחת מתמשכת ( כמו שזה אכן מוצג גם בספר "בראשית " המקורי ).

פרד וולר הופיע שם בתור יעקב בחלק הרלבנטי של הפרק הראשון.

צפו בפרק: 

ישנה גם גירסת אנימציה של סיפור יעקב

צפו בה כאן .

אבל נראה שאף אחת מהגירסאות האלו לא הייתה רדיקלית  בהצגת הסביבה הפגאנית שבה התרחש הסיפור המקראי כמו "איש רחל"  סרטו של הבמאי הישראלי משה מזרחי.

קראו גם

איש רחל בספר הקולנוע הישראלי 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע הישראלי 

טלפת בעולם הריגול : אדם המחר מאת וילסון טאקר

עטיפת המהדורה הראשונה של "אדם המחר" מספרי המדע הבדיוני  הראשונים שתורגמו לעברית  בינואר 1960. 

אנחנו נכנסים לשנה חדשה ולעשור חדש.שנת 2020.

ולרגל השנה החדשה אסקור כאן ספר מדע בדיוני אחד הראשונים שתורגמו לעברית שבימים אלו מלאו שישים שנה בדיוק לתרגומו בינואר 1960 

אדם המחר :רומן מתח של וילסון טאקר (1914-2006)  עברית – דוד ליאור (גוגול).

הוצאת דשא-ספרי כיס  מספר 4 מהדורה ראשונה ינואר 1960

במקור :

Wild Talent (1954) (aka Man from Tomorrow, 1955 )

ספר שהוא שילוב של סיפור ריגול עם סיפור מדע בדיוני.

הספר היה אחד הראשונים שפורסמו בהוצאה לאור של ספרי כיס מוערכת מאוד היום בשם "דשא" .

אך משום מה זה היה ספר המדע הבדיוני היחיד שפורסם בהוצאה זאת. שאר ספרי ההוצאה היו ספרי בלשים ריגול ומלחמה. ההוצאה לאור המתחרה של ספרי כיס "מצפן " תרמה הרבה יותר בתחום המדע הבדיוני כפי שעשתה הוצאה מתחרה  הנוספת בשם "ינשוף" והוצאת "רמדור " של אורי שלגי. 

וגם הספר הזה יש לציין הוא בעצם  יותר ספר ריגול  עכשווי  על המלחמה הקרה  בשנות החמישים  ( בתקופה שבה פורסם הספר לראשונה ) מספר מדע בדיוני  עתידני ובעצם הוא שילוב של השניים.

 

 

 

מהדורה שנייה אוגוסט 1960

בעבר פירסמתי ב"יקום תרבות " על ספר בשם "הכוח "  מאת פרנק מ.רובינסון שפורסם בערך באותה התקופה כמו "אדם המחר " בהוצאת "מצפן "   (הפרסום המקורי  בעברית אינו מתוארך ויכול להיות שנת 1958 או 1960  )  שתיאר אדם בעל כוחות עליונים "בצורה שלילית בהחלט כאדם שהוא איום על המין האנושי. 

 

במקור באנגלית "הכח " פורסם ב-1956 שנתיים לאחר "אדם המחר" ויש כל סיבה לחשוב שהמחבר רובינסון קרא והיכיר  את "אדם המחר ". 

צפו במקדימון  לסרט שנעשה על פי "הכוח " 

.תוכלו לצפות בסרט שנעשה על פי הכוח ב-1967 כאן.

"אדם המחר"  שפורסם בהוצאה מתחרה  ואולי ממש במקביל לפרסום  בעברית של "הכוח" ובכל אופן זמן לא רב לפניו או אחריו ,מציג את הצד השני של המטבע את סיפורו של אדם שיש לו כוחות על חושיים ונרדף בידי בני אדם אחרים על לא עוול על כפו. 

שניהם אגב גירסאות למבוגרים של ספרו של יאנוש קורצ'אק "יותם הקסם " שעסק בנושאים האלו ובהשלכותיהם עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת .

וראו על כך מאמר שלי כאן. 

"אדם המחר " חוזה בחרדה את העתיד, כאשר האדם יהיה מחונן ביכולת קריאת מחשבות הזולת-סגולה הנקראת טלפתיה..וזהו נושא שמאז הפך לפולארי ביותר בסדרת הקומיקס וקולנוע כמו "האקס מאן" שעוסקות באותו רעיון עצמו בעוצמה ובצבעוניות גדולים לעין ערוך.

ב"אדם המחר" יש רק את השורשים של מה שיהפך לימים לנושא  מרכזי בסדרת "האקס מאן " על כל נגזרותיה על מאבקם של מוטאנטים בעלי כוחות על מיוחדים במין האנושי "הרגיל ".אבל הכיוון הכללי כבר בהחלט נמצא כאן. 

 ב"אדם המחר " אנו רואים את המתרחש לחלוטין מנקודת מבטו. של האיש בעל כוחות העל. 

זאת בניגוד מוחלט למקביל והיריב האידיאולוגי "הכוח" שבו כל העלילה מוצגת מנקודת מבטו של אדם "רגיל " לפחות עד לסיום המפתיע והמזעזע  שבו הוא מגלה שהוא בעצם בכלל לא אדם "רגיל". 

חייו של  "אדם המחר" מתוארים  בצורה דומה לזאת של מחבר הספר.הגיבור עובד כמקרין בבתי קולנוע כפי שהיה גם המחבר כל חייו. ויש להניח שישנם פרטים דומים נוספים בתולדות החיים של השניים. בשלב מסויים בצעירותו הוא מגלה שיש לו יכולות שאין לאנשים אחרים.

הגיבור של "אדם המחר"  פאול ברין הוא לגמרי לבד. כשרונו  של טלפתיה קריאת  מחשבות  וכי שמתברר בהדרגה  גם בעל כוחות אחרים כמו "טלקינזיס" היכולת להניע חפצים בכוח המחשבה מרחוק , מנוצל בידי  אנשי השירות החשאי של ארה"ב ,שהוא ,בטיפשות כפי שהוא מבין בהדרגה , נחשף לפניהם ביוזמתו , ואלו אנשים ששונאים ומתעבים אותו  ופוחדים מפניו . ובצדק רב כפי שמתברר .

ויש לו ספקות לגבי זכותו לחיות בעולם שאינו שלו.

 

בדיעבד הוא מגלה שהממונה עליו הוא בוגד שמעוניין להשתלט על ארה"ב .

הוא מגלה גם שיש עוד אנשים בעלי כוחות דומים לשלו .ויש בינם אישה….

בסיום הדרמטי הוא משתמש בכוחותיו על מנת להיפטר מהבכיר הבוגד.ויוצא להצטרף לאחרים מסוגו .

מה זה אומר לגבי המין האנושי הרגיל איננו יודעים. 

הספר הוא למרבית הצער נחות בכל קנה מידה אפשרי מ"הכוח" כפי שמראה העובדה שהוא מעולם לא הודפס מחדש בעברית לאחר שתי המהדורות שפורסמו ב-1960.אבל כלשעצמו הוא ספר סביר אם כי לא יותר. 

"אדם המחר " כמקור השראה לשירותים החשאיים 

"אדם המחר"  כמו גם ה"כוח" ( שגם הוא עוסק בחקירות ובנסיונות שימוש של שירותי הביטחון האמריקניים, הפעם של הצי ולא של הסי איי איי  באנשים בעלי כוחות יוצאי דופן )  שניהם הקדימו בשנים רבות את אופנת האנשים בעלי הכוחות העל טבעיים משנות השבעים ובראשם אורי גלר ויש להניח שיש להם השפעה גדולה והשראה על סדרות קומיקס ידועות כמו האקס מאן שהפכו לכיום לזרם מרכזי בתרבות הפופולארית העולמית.

נקודה מענייינת לגבי "אדם המחר" שכל מה שמתואר בו כדמיון התממש במציאות. כעשרים שנה לאחר פרסום הספר. 

השימוש של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות מיוחדים התגשם במציאות בשנות השבעים והשמונים והתשעים כאשר צבא ארה"ב ניהל את פרוייקט סטאר גייט שהעסיק אנשים בעלי כישרונות טלפתיים שמתפקידם היה להעביר אינפורמציה חשובה וסודית לרשויות.

זאת גם בחיקוי לפרוייקטים מקבילים שהיה ידוע שהסובייטים מנהלים מזה שנים רבות  עם אנשים בעלי "כישרונות " על טבעיים. 

הפרוייקט נכשל.עד כמה שידוע האנשים האלו לא הצליחו להשיג הישגים חשובים בעבור הסוכנות.

על כל הפרשה נעשה סרט ונכתב ספר  של ג'ון רונסון שתורגם לעברית "גברים  שבוהים בעזים ".

""מכופף הכפיות "הישראלי אורי גלר גם טען לאורך השנים ששירותי הביון "המוסד והסי איי איי ניצלו אותו ואת כוחותיו למטרותיהם וזה היה בין השאר דרך מומחה של הסי איי איי חוקר ידוע בשם אנדריה פוהריץ' שכתב ספר על אורי גלר .  ייתכן  מאוד שאכן כך היה.

 מסמכים של סוכנות הביון האמריקאית  נשנחשפו לציבור הרחב מגלים כעת כי ב־1973 הוזמן גלר לבדיקה מיוחדת שנערכה על ידי מדענים שהיו אחראים על פרויקט סטארגייט של הסי־איי־אי שעסק בכוחות על־טבעיים.

במהלך המבחן שהה גלר במשך שבוע בחדר אטום תחת פיקוח. מעבר לקיר ציירו המדענים ציורים, וגלר עמד במשימה לזהותם. במרוצת השנים טען גלר כי הוא הועסק בחברות שלהן סייע לאתר שדות נפט ומרבצים של מתכות יקרות. בסרט תיעודי של הבי־בי־סי נטען שגלר הועסק כמרגל על־טבעי עבור הסי־איי־אי ועל ידי המוסד הישראלי, וכי בין היתר מחק דיסקטים באמצעות מחשבתו.

.ומן הסתם הוא בכלל לא היה היחיד. 

בבירור המטרה של הסי איי איי ואולי גם של המוסד  הייתה המטרה של הסוכנות בספר "אדם המחר" לנצל כישורים "על חושיים"יוצאי דופן לטובת ארה"ב וישראל.

ייתכן מאוד וגם סביר שהממונים על מבצעים אלו היו מודעים בהחלט לספרים כמו "אדם המחר " ו"הכוח"  והם שימשו להם כמקור השראה. 

הסופר 

 

וילסון טאקר נודע דווקא כאחד מחובבי המדע הבדיוני הראשונים והחשובים בארה"ב .ממיסדי הפנזינים של המדע הבדיוני.

הוא הפך לסופר מקצועי של ספרי מדע בדיוני ריגול ומתח. אבל "נודע לשימצה"  בחוגי המדע הבדיוני בגלל שנהג להכניס שמות של אנשים ידועים מעולם המדע הבדיוני כדמויות בספריו בקריצת עין "למבינים " בחוגי המדע הבדיוני. 

וכך עשה למשל גם ב"אדם  המחר" ששם אחד מבכירי הביון נקרא "רי פלאמר " כפי שנקרא עורך מגזין מדע בדיוני ידוע. אישד ביון אחר נקרא "קונקלין" כפי שנקרא אנתולוגיסט ידוע של ספרי מדע בדיוני. 

"אדם המחר" הוא הספר היחיד שלו שתורגם לעברית .הוא כתב עוד כמה ספרי מדע בדיוני שהם ידועים יותר אבל לא זכו לתרגום. 

הסופר כתב בספר בשם "אדוני הזמן ( 1953)( שבמרכזו עומד חייזר בן אלמוות שבשומר העתיקה היה הגיבור גילגמש ומחכה אלפי שנים למצוא פתרון למצבו בכדור הארץ .

ספרו הידוע ביותר של טאקר שלא תורגם  מרבית הצער הוא  בשם "שנת השמש השקטה ( 1970")  שבה נוסע בזמן  הוא במיקצועו אפיגרף מומחה לעברית קדומה וארמית   שעוסק בחקר המגילות הגנוזות והאפוקליפסה המתוארת בהם,הוא חוקר מגילה קדומה שלדעתו היא גירסה קדומה של ספר הההתגלות ( חזון יוחנן ) בברית החדשה ולדעתו היא רק יצירה בדיונית לחלוטין.

הפרסום מעורר תשומת לב ציבורית גדולה ומחלקות עצומה. 

בנתיים הוא מוזמן ליטול חלק בפרויקט מסע בזמן לעתיד הקרוב,הנשיא  בשנת 1978 רוצה לדעת כיצד תתממש מדיניותו בעתיד הקרוב מאוד .. הנוסע  בזמן מגיע לעתיד בכמה  תקופות שונות ל-1980 -1999 ל-2000    ומגלה שהמקום השתנה מאוד בכל תקופה ולרעה כתוצאה מסכסוכים פוליטיים וגזעיים . השחורים בארה"ב נאבקים בלבנים בטקטיקות של גרילה  ומשתמשים בכלי נשק  גרעיניים שקיבלו מהסינים . .

הוא  מגיע  בסיום מסעו לשנת 2020 פלוס ( כנראה השנה לא מצויינת בדיוק אבל זוהי הכוונה )  מוצא את ארה"ב במצב קשה של הפרדה גזעית  ומלחמת אזרחים בין שחורים ולבנים , והצבע השחור של הגיבור  מאיים על התושבים הלבנים. הוא   מנסה למנוע את חורבן העולם ומגלה שהידע מהמחקר שלו הוא שגרם לחורבן זה   כתוצאה מהחלטות שגויות שקיבל הנשיא כתוצאה  מהמידע שקיבל מפרויקט המסע בזמן וכתוצאה מחיזוקו של נבל שהביא לפריצת מלחמת גזע קטסטרופאלית לאחר שקרא את המגילה שאותה תירגם הגיבור ויצא להגשים את המתואר בה. 

הנבואה שגילה במגילה הגנוזה  היגשימה את עצמה :תהיה שנה של שמש שקטה והוא צופה בקץ ההיסטוריה האנושית כפי שהוא מכיר אותה.

במהלך הספר מוצגות הקבלות מעניינות מאוד בין אנשי העתיד הקרוב מאוד והמשתתפים בפרוייקט המסע בזמן ובין אנשי כת קומראן במדבר יהודה שאותם חוקר הגיבור. והסופר טאקר שככל הנראה התעניין מאוד בכת קומראן מראה על דמיון גובר והולך בין העולם שבו חיו אנשי קומראן ובין העולם של העתיד הקרוב.והמתקרב….

הספר היה מועמד סופי לפרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני  .הוא היה מועמד סופי גם לפרס הנבולה מטעם סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב  ולפרס לוקוס לרומן המדע הבדיוני הטוב של השנה מטעם מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני  אבל הפסיד בשלושתם  ל"עולם הטבעת " של לארי ניבן.

 אבל טאקר  זכה בפרס  השלישי החשוב ליצירות מדע בדיוני לזכרו של עורך המדע הבדיוני ג'ון קמפבל.הוא זכה בפרס ב-1976 באותה שנה החליטה וועדת הפרס שאין ספר שפורסם בשנת 1975 שבאמת ראוי לפרס ולכן החליטו לבחור  באופן רטרוספקטיבי בספר שיצא לאור ב-1970 לפני הקמת הפרס ולא זכה לפרס כראוי לו. ספרו של טאקר נבחר. וגבר על ספרים מועמדים של רוברט סילברברג ובוב שאו. 

קראו ביקורת על ספר זה כאן.

טאקר בכל אופ i כה בפרסים שונים על כתיבתו כחובב מדע בדיוני. 

 

הוא כתב גם כמה ספרי בלשים ומותחנים מעניינים.

טאקר  שכאמור התעניין כנראה מאוד בשלב מסויים במגילות הגנוזות וכנראה חקר את הנושא  ביסודיות  השתמש במגילות הגנוזות גם עבור המותחן שלו "המכשפה הזאת ( 1971)שבו מומחים  ישראלי ומחבלים ערביים מחפשים אוצרות שהוסתרו בימי חורבן בית ה מקדש בידי כוהני המקדש אי שם בעמק הירדן. אבל אל האוצר מגיעים ראשונים הרפתקן אמריקני ובחורה יפה  בעלת יכולות על טבעיות  המכשפה של הכותר שלוקחת אותו אל האוצר.

הוא המשיך לכתוב מדע בדיוני עד שנות השמונים ולאחר מכן פרש מכתיבה מקצועית אבל המשיך לתפקד כחובב ידוע מוכר ואהוב.

הוא נפטר ב-2006 כמה חודשים לאחר פטירתה של אישתו .

אף יצירה נוספת שלו חוץ מספר הריגול המדעי בדיוני "אדם המחר" לא תורגמה לעברית. אבל הספר הזה בדרכו שלו  למרות שהתיישן הוא עדיין  מעניין ביותר ושווה קריאה תוך מחשבה על מה שקרה לעולם התרבות הפופולארית הקומיקס והקולנוע  והטלוויזיה שבהם רעיונות ש"אדם המחר"  עסק בהם כשעוד היו בצורה עוברית ,על  האיש בעל כוחות העל הנאבק בבני אדם רגילים , הם כיום דומיננטיים.

נספח :עטיפות זרות של אדם המחר

 

אדם המחר באיטלקית

 

אדם המחר בספרדית

המהדורה הגרמנית

המהדורה הגרמנית 

קראו גם על 

הספר המקביל "הכח"

 

ראו גם :

וילסון טאקר באנציקלופדיה למדע בדיוני 

וילסון טאקר בויקיפדיה

וילסון טאקר כחובב מדע בדיוני 

מאה שנה עם טאקר

אתר על וילסון טאקר 

עוד אתר על וילסון טאקר 

המבקר ג'ון קלוט מספיד את וילסון טאקר

מה קרה למושבה הגרינלנדית האבודה? : האי בגג העולם – גרסת "הארץ שלנו"

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה.

קראו אותה כאן

וכעת אני מפרסם  מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

סיפור אחד   הוא "אריק האדום-עלילות הויקינגים "שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו לייף.בסביבות שנת אלף לספירה.

קראו אותו כאן .

מה קרה למושבה הויקינגית האבודה באי גרינלנד ?
המושבה התקיימה שם במשך כ500 שנה ולאנשיה היו קשרים במהלך תקופה זאת הן עם יבשת אירופה והן עם יבשת אמריקה שאותה גילו בשנת אלף לספירה (!)
אבל המושבה כולה נעלמה בצורה מסתורית מתי שהוא במאה ה-15 .
האם הושמדו בידי האסקימואים הפולשים ?
ואולי גוועו ברעב עם החמרת תנאי הקור באי ?
האם חזרו לאירופה ?
ואולי היגרו ליבשת אמריקה?
כל הדברים אפשריים .
אנחנו לא יודעים .
חברת וולט דיסני היציעה בסרט משנות השבעים בשם "האי בגג העולם " אפשרות חמישית : הגרינלנדים היגרו לאי ניסתר הקרוב לקוטב הצפוני ששם התנאים היו מצויינים ושם הם חיים עד היום בדיוק כפי שחיו לפני אלף שנה.

 


בסיפור ה"אי בגג העולם " שפורסם ב"הארץ שלנו " ב-1976 כעשור לאחר הסיפור הקודם על אריק האדום ,עבור כל אותם ילדים שמעולם לא שמעו על הויקינגים ,  המבוסס על סרט לא כל כך ידוע של חברת וולט דיסני "האי בפסגת העולם " שמצידו היה מבוסס על ספר של הסופר הבריטי איאן קמרון    ( שם בדוי של הסופר דונלד פיין )בשם  The Lost Ones (1961)  "האבודים" שניסה להסביר  מה קרה לאותם גרינלנדים אבודים שנעלמו בצורה מיסתורית לפני 600 שנה.

בספרו של קמרון משלחת באמצע המאה העשרים מגלה אותם אי שם בצפון הרחוק  ומגלה שבמהלך 600 השנה שחלפו הם לא השתנו כלל בדרכיהם ומנהגיהם..

חברת וולט דיסני לקחה את הספר של קמרון והיסריטה אותו לסרט גרנדיוזי שיצא למסכים בסוף 1974.

זמן העלילה שונה מאמצע המאה העשרים לראשית המאה העשרים כנראה בגלל ההנחה שהיום כבר אין שבטים אבודים בפינה  נסתרת  כלשהיא של כדור הארץ לגילוי . הם יכלו להיות נסתרים רק עד ראשית המאה ה-20.

לעלילה הוספה ספינת אוויר ענקית שלא הייתה בספר המקורי והייתה מוצלחת כל כך שחברת וולט דיסני שקלה להכניס אותה כאטרקציה בפרקים של סיני לאנד ודיסני וורלד. .אבל זה לא התרחש משום מה אם כי היא  כן נכנסה כאטרקציה בפארק דיסני בפריז.

ככל הנראה ביטול האטרקציה היה קשור לכישלונו של הסרט בקופות וחבל היה היה מוצלח למדי אבל הוא אחד הסרטים האחרונים שעסקו בנושא שנעלם מאז של גילוי עמים ושבטים אבודים בפינות נידחות על כדור הארץ.

והנה העיבוד לסרט כפי שפורסם ב"הארץ שלנו" ב-1976". ודרכו  ודרך הסרט נודע לי לראשונה על התעלומה המסתורית של העלמות המושבה הויקינגית בגרינלאנד.

אז לאיפה בדיוק נעלמו הגרינלנדים אז במאה ה-15 ?

 

התשובה של  הספר המקורי הסרט והקומיקס  היא :הם עדיין שם בצפון הרחוק באי מרוחק ומסתורי ביותר שבו יש תנאים טובים לישוב  חיים כמו  אז לפני אלף שנה כשאבותיהם גילו את יבשת אמריקה..

לפני שאתם קוראים את הקומיקס צפו במקדימון  המקורי לסרט.

ובקטע הפתיחה לסרט  שקודם למה שמוצג בראשית סיפור הקומיקס.

 

האי בפסגת העולם

הארץ שלנו תשל"ו כרך כ"ו

חוברות 42-55 ב-14 חלקים

13.9.1976-14.6.1976.

הספר המקורי

Ian Cameron (novel)

עיבוד לקומיקס : Mary Carey (adaptation

צייר Bill Ziegler

ביל זיגלר 

קטע מהגירסה המקורית בצבעים.

ותחילה הודעת העורך של "הארץ שלנו " אוריאל רינגולד על הסיפור יוצא הדופן במגזין ,הסיפור המצוייר המתורגם הראשון שבו !

 

 

צפו בקטע מהסרט "האי בפסגת העולם "

קטע מאבק בלוייתנים ענקיים בסרט 

הכהן הגדול :עוד קטע מהסרט 

צפו בסיום הסרט "האי בפסגת העולם "

צפו בתמונות מהסרט של המושבה  הגרינלנדית 

צפו בביקורת מוסרטת על "האי בפסגת העולם "

עוד ביקורת מוסרטת של "האי בגג העולם "

מגרינלנד לאמריקה :עלילות אריק האדום והויקינגים בסיפור מצוייר

הויקינגים מגרינלנד  מגלים את יבשת אמריקה. מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אנציקלופדיה "עולם התרבות "". 

 

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה .קראו אותה כאן , אני מפרסם כאן מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

 והנה סיפור אחד שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו ליף אריקסון .

גילוי אמיתי בהחלט שזכרו השתמר בסאגות איסלאנדיות בלבד .

היו שחשבו שזוהי אגדה אבל הגילוי של אמריקה בידי הויקינגים הוכח ארכיאולוגית. 

כאמור הסיפור הזה שנכתב בידי קומיקסאית עולה חדשה הוא כנראה היחיד שלה.

זהו קומיקס יחידי בעברית על הויקינגים ויש בו עניין היסטורי.הסיפור מבוסס על פרשה היסטורית גילוי גרינלנד בידי אריק האדום וגילוי אמריקה בידי בנו ליף אריקסון. 

רבקה רינד לא פירסמה סיפורי קומיקס נוספים בעברית .אבל איירה שישה ספרי ילדים ולאחר מכן נעלמה. ( ראו רשימה שלהם למטה)

 

הסיפור "אריק האדום -מעלילות הויקינגים " פורסם במהלך השבועות שהובילו ולאחר מלחמת ששת הימים ,במקביל לסיפור "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון   שפורסם ב"דבר לילדים" המתחרה.

תוכלו לקרוא את "דרך בורמה " של מרדכי אלון ב"יקום תרבות " כאן.

 

 

אריק האדום-מעלילות הויקינים 

כתבה וציירה רבקה רינד 

הארץ שלנו כרl  יז תשכ"ז  2.5. -8.8 1967

חוברות 34-48 15 חלקים. 

 

 

ויקינגים "העולם מראשיתו ועד ימינו -אנציקלופדיה "עולם התרבות ". 

וכבונוס הנה כמה מהעטיפות של גליונות "הארץ שלנו שבהן פורסם הסיפור לאחר מלחמת ששת הימים. 

 

יצירות נוספות של רבקה רינד 

לא ידועים לי סיפורי קומיקס נוספים של רבקה רינד.

ידוע לי שריבקה רינד איירה מאז  שישה    ספרים בהוצאות מסדה ו מ.מזרחי  ודון :

נמנה אותם כאן 

מספר 1:להתראות סר ארצ’יבלד  מאת ברברה שפכט הוצאת מסדה ,1968

מספר 2:  צידי הגורילות מאת ר. מ. בלנטי. הוצאת מ.מזרחי 1969. 

מספר 3: קוזט מאת ויקטור הוגו ; הוצאת מ.מזרחי 1970 

מספר 4: החטוף   מאת רוברט לואיס סטיבנסון  הוצאת מסדה 1970 

מספר 5 :ספרו של "יגאל גולן " הוא שרגא גפני ""השלישיה בשבי החבלנים " הוצאת דון 1970 

מספר 6 :השלישיה בעקבות מניחי הפצצות ,הוצאת דון 1970 

הקריירה שלה הייתה קצרה ביותר היא התמשכה בין 1967 ל-1970. לא ידוע לי על פרויקט נוסף שלה לאחר מכן.

קראו עוד על גרינלנד ואיסלנד :

גרינלנד- המושבה העלובה ביותר ?

איסלנד האי בקצה העולם 

קראו על אריק האדום בויקיפדיה 

בול של ארה"ב מ-1968 עם דמותו של ליף אריקסון

הויקינגים מגרינלנד מגלים את אמריקה. אנציקלופדיה "עולם התרבות " 

גרינלאנד: המושבה העלובה ביותר ?

מאדס פדר נורדבו    רצח על כיפת הקרח. / ; מאנגלית: אילן פן. ל אביב : פן ראשון לציון : משכל – הוצאה לאור מייסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2019

תקציר הספר :כשגופה חנוטה של ויקינג מתגלה בבקיע בקצה כיפת קרח בעיר הנידחת נוּק, העיתונאי מתיו קייב נשלח לסקר את הסיפור. למחרת המומיה נעלמת, וגופתו של השוטר שאִבטח את הזירה מתגלה עירומה וקרביה עקורים – בדיוק כמו הקורבנות של סדרת מקרי רצח מעוררי צמרמורת שזעזעו את העיר הגרינלנדית בשנות השבעים של המאה שעברה. במהלך חקירתו מתיו נחשף למחסור ולאלימות הקשה שהם שגרת יומם של המקומיים. הוא אינו יכול לבטוח במשטרה ומתחיל לחשוד שמדובר בטיוח, אולם רק כשהוא פוגש את טוּפַּרנאק, אישה אינואיטית צעירה שהורשעה ברצח הוריה ושתי אחיותיה הקטנות, הוא מתחיל להבין לאיזה עומק הסיפור מחלחל – ובאיזו סכנה הוא עצמו נתון. :

לאחרונה פורסם הספר הבלשי "רצח על כיפת הקרח"  של הסופר הדני מאדס פדר נורדבו , ספר  שהפך לרב מכר שמתאר רצח מיסתורי באי  גרנלנד שקשור  איך שהוא  לעבר הרחוק והשנוי במחלוקת של האי .

 

מאדס פדר נורדבו

 זהו ספר בלשי מעניין ביותר   גם ואולי אף בעיקר בגלל המיקום הכמעט  לא מוכר .האי הקפוא לשעבר גרינלנד .פעם ביתה של מושבה איסלנדית שנעלמה בצורה מיסתורית במאה ה-15.

בעברית פורסמו מעט מאוד ספרים על האי הזה קודם לכן ,חמישה  מהם מותחנים ,כולל "הלילה הנצחי " המעולה של אליסטיר מקלין ,( ראו רשימה שלהם למטה.)

ספר זה גרם לי להרהר בגרינלנד ובעבר שלה.

דגל גרינלנד.

 

אין זה מפתיע שכל כך מעט פורסם על גרינלנד עד היום בעברית ,המקום הקפוא והמבודד  הזה  שנמצא בשליטתה של דנמרק ( גם בגלל שלא הייתה שום מדינה אחרת שהתעניינה בו ) היה עד לאחרונה אחד המקומות הנידחים ביותר בעולם. 

אלא שכיום המקום הקפוא והמבודד וחסר העניין  לשעבר  נמצא  במחלוקת גדולה ותחת תשומת לב עולמית אולי חסרת תקדים . הקרח בו נמס ולמעצמות כמו ארה"ב יש עניין רב באי שיכול להתגלות כבעל משאבים עצומים ובעל מיקום  איסטרטגי.לאחרונה הציע  נשיא ארה"ב טראמפ לרכוש את האי מידי דנמרק,  מה שמראה שהוא כיום בעל חשיבות גדלה והולכת. הצעה שנדחתה מיידית. היום  דנמרק לא תוותר על האי, שאמנם כרגע בעיקר מהווה עבורה הוצאה ונטל  אבל כמויות המחצבים בו והאפשרויות השליטה על האזור הארקטי מהוות נכס אסטרטגי חשוב.

ואכן  המחלוקת לגביו סוערת גם לגבי עברו הרחוק. בעבר בין  המאה העשירית  והמאה ה-15 הייתה שם מושבה איסלנדית גדולה ומשגשגת עד שאנשיה נעלמו…

ויקינגים מגלים את חוף גרינלנד .אנציקלופדיה  "עולם התרבות

כיום  מתקיים ויכוח מחקרי סוער ביותר בשאלה לכאורה אקדמאית ורחוקה אבל היא רלבנטית ביותר לכאן ועכשיו . כיצד בדיוק נכחדו אנשי המושבה הסקנדינאבית  שהתקיימה שם  מאות שנים מאז שהתגלה האי בידי  הויקינג שגורש מאיסלנד אריק האדום בסביבות שנת 980 לספירה.

ידוע שהאיסלאנדים הקימו מושבות גם על החוף המזרחי גם על החוף המערבי של גרינלנד ,אבל הקפידו מאוד לא להתערב באסקימואים שכבר חיו באי וישבו מצפון להם.

במאה ה-13 הם קיבלו על עצמם את מרות מלך נורווגיה וכנראה היה זה כדאי להם להיות מחוברים לנורווגיה.

בנו  של  מגלה גרינלאנד אריק  האדום, לייף אריקסון גילה  בנתיים את יבשת אמריקה, ונראה שלגרינלנדים היו קשרים כל שהם עם יבשת אמריקה מאות שנים לפני קולומבוס.איזה קשרים בדיוק איננו יודעים.  אבל ניתן לשער שהיו קשרי מסחר ואולי גם התישבות גרינלנדית ביבשת אמריקה. 

#

ליף אריקסון המגלה הגרינלנדי של יבשת אמריקה בבול של ארה"ב.

 אבל…המושבה בגרינלנד נעלמה כמה עשרות שנים בלבד לפני שהחלו הגילויים האירופיים  ביבשת אמריקה. מתי שהוא בין 1350 ל-1400 הישובים שלהם חרבו ותושביהם נעלמו.הקשרים שלהם עם איסלנד ונרווגיה נותקו כמה שנים לפני החורבן הסופי,דהיינו ספינות עם סחורות ואספקה הפסיקו להגיע אליהם , ומה קרה להם בדיוק לא ידוע.הדרך לגרינלנד נשכחה (!) פשוט כי הספנים  האירופאיים היגיעו למסקנה שכבר לא כדאי להגיע לאותו מקום  רחוק שהפך לקפוא ומסוכן יותר ויותר..

ידוע שמלך דנמארק   שהתאחדה עם נורבגיה השליטה שלעבר של גרינלאנד ,וכעת היו לה תביעות בעלות על האי ניסה לחדש את הקשר עם גרנלנד בעזרת ספנים פורטוגזים עוד ב-1473 אבל ללא הצלחה.

זכרה של גרינלנד השתמר רק בכרוניקות ואגדות איסלנדיות.

 

מתוך" העולם מראשיתו ועד ימינו" ,אנציקלופדיה "עולם התרבות "

 אז מה  בעצם קרה לגרינלנדים הקדומים  ?

 יש שחושבים שהם הושמדו בידי האסקימואים שחדרו לאי והפכו לתושביו והיו בקונפליקט בלתי פוסק עם הסקנדינאבים .

אחרים חושבים שאנשי גרנלנד לא הצליחו להסתגל כהלכה לשינויים האקלימיים שהפכו את האי הירוק והפורה בעבר של ראשית ימי הביניים לקר וקפוא וכי יש בגורלם משל למה שקורה היום לנו עם התחממות כדור הארץ והשינויים האקלימיים השונים.

החוקר ג'ארד דיאמונד טוען  בספרו "התמוטטות "שהאי גרינלנד היה פרוייקט ישוב כושל. לדעתו הגרנלנדים לא הבינו את האקלים המשתנה בניגוד לאסקימואים. ולא ידעו כיצד להתמודד עימו.

אולי חשבו שכל הטענות לגבי שינוי האקלים היו קונספירציה מתועבת  של גורמים עויינים  נגד ההנהגה וכו'.ההקבלה להיום ברורה.

 

גרינלנד היא אם כך מיקום מרכזי כיום לתיאוריות שונות העוסקות בהתמודדות המוצלחת של האדם ,או שלא , עם אקלים משתנה. והתשובות לשאלות שעולות מההיסטוריה שלה יש להן חשיבות רבה עבורנו  כיום .במסר חמור לעולם שלנו שסובל מהתחממות כפי שחושב  ג'ארד דיאמונד בספר "התמוטטות"

תיאוריה זאת של דיאמונד  הייתה מקובלת אולם לאחרונה קמו עליה עוררים.

מצאתי את טענותיהם  בקובץ שעוסק בטענות על הקריסה של תרבויות שונות כמו המאיה ואנשי אי הפסחה  לדעת דיאמונד מסיבות אקולוגיות וחוסר יכולת לנהל כהלכה משאבים .כמונו כיום. 

Questioning collapse :human resilience, ecological vulnerability, and the aftermath of empire

Cambridge : Cambridge University Press, 2010. 

החוקרים השונים בקובץ  דווקא טוענים שבני התרבויות השונות שדיאמונד תוקף אותם בספרו כן ידעו לנהל את משאביהם כהלכה.החוקרים השונים טוענים  במאמרים על מקומות שדיאמונד עוסק בהם בספרו  על אי הפסחא , ועל גרינלנד שתושבי המקומות שב"התמוטטות " נטען שהם הרסו את הסביבה שלהם בפעילות קצרת הרואי שלהם ולכן גם הושמדו לבסוף, שהאוכלוסיות שבהם הם עוסקים לא היו  של מטומטמים ודווקא היו מודעות לבעיות של הסביבה שלהם.

בין השאר מצאתי בספר מאמר  Did the medieval Norse society in Greenland really fail?  שקובע  שגרינלנד היא דווקא דוגמה להתמודדות מוצלחת של האדם  עם הטבע במשך 500 שנה הן של האסקימואים התמודדו בהצלחה עם האקלים שם וכי האיסלנדים לשעבר לא דווקא הושמדו אלא היגרו  ןאין הדבר מראה על כשל כלשהו מצידם להפך.

ואם כך דיאמונד טעה חוקרי גרינלנד טוענים שההפך הוא הנכון וכי תושבי גרינלנד' השונים דווקא הסתגלו היטב לשינויים האקלימיים.

האסקימואים ידעו להתמודד היטב עם טכנולוגיות חדשות שפיתחו עם הקור והקרח הגוברים באי.

 ואילו הסקנדינאבים … הם לדעת רוב חוקרי גרינלנד כיום לא הושמדו בידי אקלים משתנה שהם לא יכלו להתמודד עימו אלא היגרו.

לאן בדיוק הם היגרו זאת שאלה גדולה.ככל הנראה זה לא היה חזרה לאירופה שמשם בכל אופן לא דווח לנו על השיבה של תושבי גרינלנד לארצות האם שלהם.( אם כי זה יכול היה לקרות בלי שזה ירשם ברשומות ) .  אבל כנראה ליבשת אמריקה הקרובה  ששם אולי היו להם קשרים   שם מצאו חיים טובים ונוחים יותר. לא בדיוק התמוטטות .ואם כך נראה שגם הם הסתגלו היטב למציאות המשתנה על ידי הגירה כמו רבים מאוד היום.

בקצרה המאמר טוען שהגרינלדים התמודדו בהצלחה.עם האקלים המשתנה בגרינלנד.  הסקנדינבים  על ידי הגירה.בעוד שהאסקימואים בגרינלנד התמודדו היטב עם האקלים המשתנה על ידי פיתוח שיטות מחיה חדשות.ושרדו היטב.

שתי האוכלוסיות של גרינלנד התמודדו בהצלחה עם שינוי האקלים.אבל בשיטות שונות.אף אחת מהן לא קרסה.

לפי מחקר חדש  שפורסם ב-2016  נ Why did Greenland’s Vikings disappear?    הויקינגים כן התאימו את עצמם לתנאים המשתנים. אבל בסופו של דבר לא יכלו להתמודד עימם.הם עזבו ולא ברור לאן,  אולי לאירופה ואולי לאמריקה. 

אני חושב שהיו  קבוצות גרינלנדים שעזבו לאירופה והיו גרינלנדים שעזבו ליבשת אמריקה. נזכור שתי היבשות נמצאות פחות או יותר במרחק מקביל מגרינלנד והגרינלנדים יכלו לעזוב לכל אחת מהן. 

בכל אופן  ברור כעת שקריסה כפי שתיאר דיאמונד לא התרחשה. 

.רק בסוף המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 שוב היגיעו ספנים ,אנגלים הפעם ובראשם פרובישר ב-1575 לגרינלאנד לאחר שנים רבות של נתק מאירופה.מדנמארק  שהתאחדה עם נורבגיה חלו להישלח משלחות לגרינלנד מתחילת המאה ה-17.

ב-1721 היגיע לבסוף האיש שהיה נחוש לגלות את שרידי המושבה הגרינלנדית ,כומר דני נורווגי בשם האנס אגדה אשר יצא עם אישתו וארבעת ילדיו לגרינלנד  כדי לפעול כמסיונר ושאף להעביר את שרידי  הגרינלנדים הסקנדינבים  שהניח שהם עדיין קתוליים לנצרות הפרוטסטנטית . הוא חיפש לשווא את שרידי האיסלנדים שציפה למצאם שם.  לבסוף היגיע למסקנה הבלתי נמנעת: כולם נעלמו וכנראה הושמדו לפני מאות שנים.

לבסוף פנה לנצר את האסקימואים..בניו פאול ונילס היו הארופים הראשונים שלמדו את לשון האסקימואים וסייעו לאביהם לחבר את הספרים הראשונים בשפה זאת ספר אליף בית ספר תפילות ותרגום הברית החדשה לגרינלנדית

כיום  גרינלנד היא טריטוריה של דנמרק והייתה בשליטתה עד לשנת 1979 שבה היא קיבלה אוטונומיה ואוטונומיה מלאה בשנת  2012. כל אוכלוסיית גרינלנד מונה בסך הכל כ-57,000 נפש שרובה מתרכזת בעיר הבירה נוק וסביבתה. הילידים הגרינלנדים  שפעם כונו אסקימואים והיום מכונים אינואיטים ומהווים כמעט 90 אחוז מתושבי גרינלנד, השאר הם בעיקר דנים קרובים רחוקים של אנשי המושבה הסקנדינבית בגרנלנד.גרינלנד גדולה מדנמרק עשרות מונים (בערך פי חמישים), רחוקה ממנה, דלילה מאד באוכלוסיה, כחמישים אלף איש בלבד.

הספר "רצח על כיפת הקרח " שנכתב בידי סופר דני  מתאר את גריננלנד בהווה כמקום ישוב מאוד מאוד לא סימפטי  הישוב בגרינלנד מתואר כישוב שבו רוב הנשים נאנסות א וסובלות מגילוי עריות וזוועות נוספות .ונראה שהוא מתאר בכך את המציאות. 

אבל הגרינלנדים מצד שני מתוארים כשורדים קשוחים גם בתנאים הקשים ביותר ובכך הוא ללא ספק משקף את המציאות ההיסטורית של גרינלנד.

סמלה של גרינלנד ,הדב 

המהדורה הדנית של הספר 

קראו :

למה תרבויות קורסות :אלי אשד על "התמוטטות "

 

ג'ארד דייאמונד    פרק 7 "גרינלנד הנורדית בפריחתה " ופרק 8 :"קצה של גרנלנד הנורדית   התמוטטות :   [מדוע נפלו הציביליזציות הגדולות של העבר? האם זה יכול לקרות גם לנו?] /     מאנגלית – עמנואל לוטם תל-אביב :   מטר,   תשס"ח 2008.

Joel Berglund –

 Did the medieval Norse society in Greenland really fail? /pp45-70

 

Questioning collapse :   human resilience, ecological vulnerability, and the aftermath of empire /    Cambridge :   Cambridge University Press,   2010.

קראו גם 

דף הפייסבוק של המחבר 

דף המחבר 

דף הטוויטר של המחבר 

 

Why Did Greenland’s Vikings Vanish?

 

 

נספח: ספרים בעברית  על גרינלנד

סיפרי מסעות בגרינלנד

קורט ליטגן קשה החורף לזאבים : מסע הרפתקאות בין גרנלנד לאלסקה / (עברית – בצלאל וכסלר
ציורים – ק"י בליש).מסדה 1968 

 סיפור אמיתי על משלחת הצלה בלבראדור ובאלסקה בשנים 1871-1873 שבאה לעזרתם של 175 ימאים כלואים בין קרחוני הצפון. "האדם, כל אדם, צריך לבצע, לפחות פעם אחת בחייו, מעשה אשר ימלא את כולו ואשר ילדיו יוכלו להתגאות בו."

פטר פרויכן, ( 1886-1957 )   היה נוסע דני מפורסם בגרינלנד. שניים מספריו תורגמו לעברית 

 

 פטר פרויכן אסקימוס :   רומן / תרגם פסח גינזבורג   תל-אביב :   "מצפה",   תרצ"ג-תרצ"ד 1933-1934

   
 

פטר פרויכן האסקימוס, נע ונד :   הרפתקאותי וחיי /  תרגם קלמן כצנלסון   תל אביב :   דשא,   (1960).

ספר שיצא לאור בשתי מהדורות בהוצאת דשא  :

 

ספרים  על מסעותיו של נוסע דני ידוע בקרב האסקימואים של גרנלנד.

בנוסף תורגם סיפור קצר של פרויכן על גרינלנד :

"בירכתי צפון " בקובץ "מיטב סיפורי עלילה "בתרגום ברוך נאדל הוצאת אחיאסף 1965,ע' 183-189.

האזינו ל"דני ענק "הסכת" פודקסט  על פטר פרויכן 

 

ספרי מתח על גרנלנד 

 

 

 

אליסטיר מקלין  הלילה הנצחי :   רומן / עברית אריה חשביה    מועדון הספר הטוב  (תל אביב) :   מ' מזרחי,   (1960) , תשכ"א .מהדורה חדשה  בעריכה מחודשת בעברית בת-ימינו מ.מזרחי  2012

תקציר: "ליד תחנת תצפית מדעית במרחבי הקרח של גרינלנד, הסמוכה לקוטב הצפוני, מתרסק מטוס נוסעים קטן. ד"ר פיטר מייסון, מנהל התחנה, יוצא לחלץ את הניצולים. אולם מכשיר הרדיו יוצא מכלל פעולה, המזון אינו מספיק והאנשים אינם מצויידים כיאות לקור האיום. יחד הם פותחים במירוץ מטורף נגד החורף הקוטבי הנורא בדרכם אל החוף בטרקטור מיושן. ואז נוכח מייסון לדעת כי מישהו מבפנים מחבל בכל מאמציו, וכי שום דבר לא התרחש במקרה. רוצח אכזרי נמצא בקרב הנוסעים, והוא לא בוחל בשום מזימה שפלה כדי להשיג את מטרתו." — 

דאנקן קיל   סימאון /   מאנגלית: דוד נגב. תל אביב :   זמורה-ביתן,   תשמ"ג 1983.

תקציר:

בגובה שבעת אלפי רגל על כיפת-הקרח של גרינלנד, טרף לסופות המסמאות של הקוטב הצפוני, שוכן בסיס מחקר ופיתוח של הצבא האמריקאי.

במחנה הנדרד, עמוק באדמה, חיים שלוש מאות בני אדם – עם סוללת טכנולוגיה שנועדה להגן עליהם מפני מזג-האוויר הקטלני. אולם המכשירים מתחילים להתקלקל: תקלות מתרחשות, והן רבות מכדי שהדבר יהיה מקרי.המחנה המבודד נעשה למלכודת-מוות, בעוד הגורם הנעלם ממשיך להניח את המלכודות…


קלייב קסלר מטמון מודן 1991 

דירק פיט יוצא לגרינלנד .

פטר הוג חוש השלג של העלמה סמילה.תרגום דנה כספי .שוקן 1997

מותחן נערה: צעירה  גרינלנדית  העלמה סמילה, בתם של ציידת גרינלנדית ורופא דני עשיר, חצויה בין התחכום האירופי לבין חושי הציד הטבעיים, בין העידון התרבותי לבין האצילות הטבעית האינואיטית. כגרינלנדית שכמעט איבדה את זהותה היא חדורת זעם כלפי הדנים וכלפי התרבות האירופית המנצלת, . היא  חוקרת את מותו של ילד גרינלנדי בדנמארק במסע שלוקח אותה לערבות הקרח של החוף המערבי של  גרינלנד

צפו במקדימון לסרט על פי "חוש השלג של העלמה סמילה "

צפו בביקורת מוסרטת על הסרט 


שמואל ארגמן הנחיתה על הקרח. /   קרית גת : דני ספרים, תשס"ח, 2007.


תקציר :מטוס, שהיה בדרכו מקוויבק שבקנדה להמרפסט שבצפון נורבגיה, החל באורח מוזר לסטות מנתיבו ולאבד גובה. היה זה בעת שהמטוס טס מעל גרינלנד, האי עטוי הקרח שבאזור הארקטי.עלילת הספר מתרחשת בשנת התש’ם על רקע המלחמה הקרה בין שתי מעצמות העל של אותם ימים, ברית המועצות וארצות הברית, והיר קשורה למזימת הסובייטים ללכוד מדען יהודי בכיר, שעמד בראש פרוייקט סודי של ארצות הברית.. –

הנרי רינק   סיפורים גרינלנדיים /  תרגם: אמיר שרפמן ; איירה: אוריין שביט ‫  [פרדס חנה כרכור] : פה הוצאה לאור, תשע"ח 2018.

תקציר: ארבעת הסיפורים המופיעים כאן לראשונה בעברית נבחרו מספרו של הנרי רינק, אשר ראה אור ב-1875. בספרו ריכז רינק כ-150 סיפורים של בני אינואיט אשר ליקט לאורך שנות שהותו בגרינלנד. מתוך הסיפורים המרתקים הללו בחרנו את המתאימים לילדים והוספנו להם איורים והסברים על בני האינואיט ועל חייהם. הסיפורים מתארים אירועים שקרו באמת, אף שייתכן כי תתקשו להאמין שדברים מופלאים שכאלו אכן התרחשו. האיורים, פרי לימוד מעמיק, מספקים מבט על הנופים הזרים לנו ועל אורחות החיים הלא מוכרים, ומשקפים את אותם ימים: את הלבוש, את צורת הבתים ואת החפצים. כדי להרבות הנאה וידע תמצאו בסוף הספר מילון מונחים מאויר ובו הסברים על מושגים ובעלי חיים שמופיעים בסיפורים. הספר מיועד לילדים בני 8 ומעלה, אולם הסיפורים אינם בהכרח סיפורי ילדים, וגם מבוגרים יכולים ליהנות מהם. 

סיפורי קומיקס בעברית על גירנלנד ועל הויקינגים :

על גרינלנד ועל הויקינגים שחיו בה פורסמו שני סיפורי קומיקס בשבועון הארץ שלנו שפירסמתי מחדש בבלוג זה לרגל פרסום מאמר זה:

"אריק האדום -מעלילות הויקינגים " כתבה וציירה רבקה רינד ,הארץ שלנו 1967

סיפור שתוכלו לקרוא אותו כאן.

סיפור על גילויין של גרינלנד ולאחר מכן של יבשת אמריקה בידי אריק האדום ובידי בנו ליף אריקסון.

 

"האי בגג העולם " סיפור קומיקס עיבוד של סרט של וולט דיסני שפורסם ב"הארץ שלנו" ב-1976. 

ומנסה לדמיין מה קרה למושבה הגרינלנדית .על פי הסרט והסיפור המושבה עדיין קיימת בצפון הרחוק ואנשיה חייםכ מו שחיו הויקינגים לפני אלף שנה.

קראו את "האי בגג העולם " כאן

 

קראו גם על 

איסלנד -האי בקצה העולם 

 

גרנלנדי סקנדינבי קדמון ."אנציקלופדיה עולם התרבות "