ארכיון מחבר: מספר 666

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

מדוע זעם סטלין ? -צפייה בשני חלקי "איוואן האיום" בבימויו של סרגי אייזנשטיין

תוצאת תמונה עבור איוואן האיום פוסטר

לפני כמה שבועות הוקרנה בסינמטק תל אביב הגירסה המלאה של שני חלקי הסרט הקלאסי "איוואן האיום " מאת סרגי אייזנשטיין ,שהוסרט בשנים 1944-1945.חלקו הראשון של הסרט מצא חן בעיני השליט סטלין שהעניק לו את פרס סטלין.

החלק השני לעומת זאת נאסר לאחר שצפה בו סטלין ביחד עם עמיתיו חרושצ'וב ,בריה מולוטוב וכל השאר.

סטלין זעם כל כך על הסרט שהוא נפגש לשיחה איומה ונוראה עם הבמאי שבה צעק עליו קילל אותו .הוא הפסיק את הסרטת "איוואן האיום " חלק ג' ( שקטע ממנו שרד עד היום ) ומזלו של הבמאי היה שמת מהתקף לב לפני שנשלח לגולאג.

הלכתי עם כך לקולנוע והחלטתי לצפות בו כאילו הייתי סטלין ,צופה באיוואן האיום " חלק ב' כשעמיתיו מסביב .וניסיתי להבין תוך כדי הצפייה מה היה בסרט שהרגיז כל כך את סטלין.

והנה התרשמויותי במאמר שפורסם "יקום תרבות ":

הצאר איוואן האיום -צפייה בסירטי סרגי אייזנשטיין מנקודת המבט של סטלין

 

דור הריאליטי הראשון -50 שנה לסדרת הטלוויזיה "חבורת בריידי "

 

קארול, מייק וכל השאר! / הספר הראשון והיחיד בעברית בסדרת "חבורת בראדי " מאת וויליאם ג’ונסטון ; פורסם במקור ב-1969 , תירגם אליעזר כרמי , ספריית אגור :סדרת סיפורי טלוויזיה מספר 5  ,תל-אביב : רמדור, שלגי, 1972 

 

חמישים שנה מלאו לסדרת הטלווזיה הקומית חבורת בריידי שהחלה את שידוריה בספטמבר 1969 וזה הזמן להיזכר בה שוב.

צפו בשיר הפתיחה המפורסם של "חבורת בריידי ".

הסדרה עוסקת  במייקל אב  אלמן לשלושה בנים, גרג, פיטר ובובי  ובקרול, אלמנה גם כן עם שלוש בנות, מרשה, ג'אן וסינדי. שמחליטים להתחתן ולאחד את משפחותיהם למשפחת על גדולה שאותה מנהלת ביד רמה המטפלת המסורה  אליס בבית הגדול שעומד לרשות כולם.

משפחה מסוג כזה היה דבר שהיה אז נדיר ומסקרן בארה"ב ,אבל היום לא יעורר אפילו הרמת גבה. אולי גם בגלל סדרת "חבורת בריידי ". היום אנו רגילים למשפחות מוזרות הרבה יותר מכך שבהן ההורים הם שתי נשים או שני גברים.

ולעתיד מן הסתם גם אנשים משוכפלים אנדרואידים וכו'. 

כל פרק   בסדרה זאת שבגירסתה המקורית רצה בין השנים 1969-1974  ו-117 פרקים ( אבל היו המשכים שונים לאורך השנים ) ,מספר על החיים המורכבים במשפחה הגדולה הזאת, ובעצם סיפורי יום יום כמו בכל בית.

בדרך כלל  כל פרק תיאר כיצד אחד או יותר משמונה הנפשות במשפחה נכנס,נכנסת  או נכנסים לצרות  או בעיות. למשל בפרק שבו פגע כדור פוטבול באף של מרשה  הבת הבכורה היפה בדיוק לפני פגישה חשובה וגרם לפגיעה קשה באגו שלה.

  הבעיות האלו היו מחייבים את האבא ,מיק בריידי , או את האם קארול או את המטפלת אליס ,לתת עצה מלומדת ונבונה שהייתה מסיימת את הפרק.

לאמיתו של דבר אם כי צפיתי בסדרה זאת כשהוקרנה בישראל בזמן אמיתי בשנות השבעים ,וזה נותן רמז לגבי גילי ,ביחד עם הסדרה  המתחרה בה משפחת פרטרידג'  שעסקה במשפחה שהופכת ללהקת פופ[, האמת היא שאינני זוכר ולא כלום מפרקי סדרה זאת ,שהיא סדרת פולחן בארה"ב ( וגם לא ממשפחת פרטרידג'  אם כבר ).

זאת בניגוד לסדרות אחרות שצפיתי בהן באותה התקופה כמו "מסע בין כוכבים " ו"מנהרת הזמן ". 

בארה"ב בכל אופן זוכרים היטב את חבורת בריידי. לאורך השנים  היו המשכים שונים ומשונים לסדרה זאת והיא אף הפכה לסדרת סרטי קולנוע עם שחקנים אחרים שבשלישי והמסיים בהם משנת 2002  אב המשפחה הופך   בטעות לנשיא ארה"ב.

צפו בקטעים מסרט זה כאן.

 

 

אלבום תמונות של חבורת בריידי בעברית,חברת פיק אפ,  1972

 

 

חוברות  קומיקס על "חבורת בריידי" 

אבל מה שאני זוכר מחבורת בריידי זה לא את פרקי הטלווזיה אלא  דווקא את הספר שכתב על פי הסדרה ותורגם לעברית מאת ויליאם ג'והנסטון  סופר שגרתי בדרך כלל של עיבודים לספרים של סרטים וסדרות טלוויזיה.

ספרו האחרון  של ג'והנסטון והמעניין ביותר שכתב  היה הפחות טיפוסי מכולם.זה היה ספר עיבוד לסרט הקולנוע המפורסם והאירוטי על חייו של הקיסר  הרומאי קליגולה שהפיק הבעלים של מגזין ה"פנטהאוז " בוב ג'וציונה" והתבסס על התסריט של הסופר הידוע גור וידאל.  הספר הופיע תחת שם בדוי כמובן "וויליאם הווארד". .ג'והנסטון לא רצה שמחבר ספרי חבורת בריידי יזוהה עם סרט אירוטי כזה.

 

ספרו הראשון    של  ג'והנסטון מתוך חמישה שכתב על חבורת בריידי ,והיחיד שתורגם לעברית  ( היו שמונה ספרים בסך הכל בסדרה זאת לעומת  לא פחות מ-17 ספרים על הסדרה המתחרה "משפחת פרטרידג'"! פרט שמראה היטב את איזו סדרה העדיפו קוראי הספרים) , הוא נבואי באופן מדהים.כנראה משום שהמחבר הקצין בטירוף כדי להצחיק מגמות שרק הניצנים שלהם היו קיימים בזמנו.

 

ואיך שהוא לגמרי  במקרה בלי להתכוון כלל  צדק לחלוטין. כפי שמתברר חמישים שנה מאוחר יותר. 

 הודות להגזמות המוטרפות שלו הוא מתאר את תרבות הריאליטי של היום שנים רבות לפני שנוצרה. 

עטיפת הגרסה האמריקנית המקורית של הספר שלמעלה. 

קוראי הספר היום מתלוננים באינטרנט  שאין קשר בין הדמויות שהם מכירים מהסדרה ובין הדמויות בספר .יכול להיות .נראה שהסופר לא צפה בפרקים ולא יכול היה לצפות בהם הוא רק קיבל כמה תסריטים לפני שהסדרה אף הוקרנה.

. זה חסר חשיבות לדעתי.אמנם נכון אני לא זוכר כלום מהסדרה כפי שהוקרנה בטלוויזיה. 

השאלה היא אם זה  ספר טוב.

בהחלט  כן או בכל אופן מצחיק מאוד. גם היום ובעיקר היום. 

  אולי יותר נכון  להגיד שהספר  דווקא בכלל לא מצחיק היום.

כי זכור לי שקראתי אותו בזמן אמיתי בשנות השבעים ולא הבנתי כל כך את העלילה והטרנספורמציה שעוברים  הגיבורים האב מייק והאם קרול מאנשי משפחה מסורים לכוכבי טלוויזיה האובססיביים לפרסום וכל מה שהוא מביא עימו .גם על חשבון ילדיהם.

.היום בעידן הריאליטי אני מבין היטב.

במהלך הספר הגיבורים האב מיק והאם  קארול הולכים לתכנית חידונים כצופים ולתדהמתם נבחרים להשתתף. והופכים להיות כוכבי טלווזיה .הם לומדים כל מיני פריטי טריוייה מוזרים שאיך שהוא הם אכן נושאי השאלות.הם הופכים להיות כוכבים עולמיים .לספר נכנסת אז  דמותו של "כדור פורח אנושי" אמרגן שמן עד להדהים  בשם סולומון  א. סולאמאן.   דמות שמזכירה עד להדהים את היחצ"ן הישראלי  רני רהב האמיתי שהיה רק ילד כשהספר פורסם אותו ( אבל האם הוא קרא אותו ? יכול מאוד להיות ),שמציע לשמש להם כסוכן. וזוהי הדמות המוצלחת ביותר בספר כולו הזלזול שלו בחברה מסביבו ובכל הדמויות ההוליוודיות הוא אכן משעשע גם היום.

היחצ"ן הישראלי רני רהב. משום מה דמותו עלתה מיד במוחי כאשר הופיעה בספר הדמות של האמרגן והיחצ"ן "סולומון א.סאלמאן" שאותו הוא מזכיר בדמותו במראהו  ובהתנהגותו בצורה מדהימה. האם רני רהב קרא בילדותו את הספר "חבורת בריידי "? 

הזוג נבחר לככב במה שהוא בבירור המקדים של תוכניות הריאליטי של היום תוכנית בשם "קרול ומייק" שבה הם אמורים לגלם את עצמם אבל לא כמנו שהם באמת כאנשים נחמדים ונעימים אלא כאנשים זוממי מזימות וחורשי רעה. כי זה דרמטי ומרתק וזה  מה שארה"ב רוצה. והתוכנית אכן זוכה לרייטינג עד השמיים ,לזעמם של הילדים שלא רוצים יד ורגל בדבר הזה. 

לבסוף מיק  האב והאם  קארול מחליטים שהם לא רוצים את כל  הכוכבנות ההוליוודית ונוטשים וחוזרים לחייהם כזוג הזוהר.

המחבר  ויליאם ג'ונסטון  רק צחק כמובן כשתיאר את התוכנית הבדויה על חיי אנשים אמיתיים  הוא לא העלה על דעתו שבתוך שלושים ארבעים שנה תוכניות כאלו אכן יתקיימו וישלטו בטלווזיה בדיוק כמו שחזה. ואכן  במהלך הספר מוצגת בצורה מוגזמת וקיצונית כל תרבות הריאליטי שלא הייתה  קיימת עוד כשנכתב או רק בשלבים עובריים שלה.

היום כל מה שמתואר שם אכן קיים וזה אמיתי וזה לא בדיחה כלל כמו בספר.

ולכן לקרוא את הספר היום  כשכל מה שמתואר בו כבדיחה טובה התממש  לחלוטין ובצורה לא מצחיקה כלל זאת חוויה מדהימה.

 

הפארודיה של המגזין "מאד" על חבורת בריידי. 

 

צפו עוד ב:

 

סרט ביוגרפי על חבורת בריידי 

צפו גם בסרט תיעודי על חבורת בריידי 

איחוד מחודש של המשפחה 

קראו גם:

חבורת בריידי בויקיפדיה 

הויקי של חבורת בריידי 

הספרים של חבורת בריידי 

 

רשימת הספרים של חבורת בריידי 

חבורת בריידי הקומיקס 

 

ג'ימס בונד -גולדפינגר :גרסת הקומיקס

 

שישים שנה לפרסום ספר ג'ימס בונד המפורסם "גולדפינגר" מאת איאן פלמינג ב-1959.

"גולדפינגר"  "אצבע הזהב"  עוסק  בפושע מסוכן שמתכנן לשדוד את מאגרי הזהב של ארה"ב. 

הספר הפך לסרט מצליח ומפורסם השלישי בסדרת סרטי ג'ימס בונד לאחר "דוקטור נו  ו"מרוסיה באהבה". כמובן בכיכובו של שון קונרי.

פוסטר ספרדי של הסרט גולדפינגר בכיכובו של שון קונרי.

כמו כל ספרי בונד בעברית גם "גולדפינגר" תורגם לעברית יותר מפעם אחת:

.גולדפינגר-אצבע הזהב  עברית ב.אוריאל ,הוצאת ספיח,1964.( הספר יצא בארבעה מהדורות עם עטיפות שונות בהוצאת ספיח).

. בתרגום עמנואל לוטם, הוצאת זמורה ביתן,1990

 
ופעם שלישית כסיפור קומיקס.
 
 
 

ולרגל מלאת השישים שנה  הנה גירסת הקומיקס של הסיפור שפורסמה במקור ב-1960-1961  כפי שהופיעה בעברית במגזין "בוקי " מספר 66-71 .

 

בעברית משום מה מסיבות מסתוריות הפך שם הגיבור מ"גימס בונד " ל"דיק שון" .אנחנו החזרנו את שם הגיבור המקורי. חוץ מזה דבר לא שונה.

תחילה המקדימון לסרט המפורסם

ולאחר מכן סיפור הקומיקס.

דעו השחקו שון קונרי נבחר לתפקידו בגלל הדמיון בתווי פניו לזה של גיבור הקומיקס.

וכבונוס הנספח כולל מבחר עטיפות של הספר "גולדפינגר "לאורך שישים שנה. כפי שתראו העטיפות רק נעשות פחות ופחות סקסיות לאורך השנים.

"יקום תרבות " כבר פירסם את גירסאות הקומיקס של :

"מרוסיה באהבה" 

"דוקטור נו" 

גולדפינגר  ממשיך ישירות את  דוקטור נו .

גולדפינגר -הקומיקס 

מחבר : Henry Gammidg

מאייר : John McLusky

 

מהדורה דנית של הקומיקס משנת 1965.

נספח ":עטיפות הספר גולדפינגר לאורך השנים:

העטיפות בעברית :

בונד ספיח גולדפינגר 1

 

בונד ספיח גולדפינגר 2

 

 

 

עטיפות באנגלית .

1959

1960

 

1961

 

1963 

1964 

1972 

1977

1978 

1985 

1987 

1989 

1997 

2002 

2004

2005 

2008 

 

2009 

 

2010

2012

2017

פוסטרים של הסרט גולדפינגר עם שון קונרי :

SONY DSC

 

הפוסטר הבריטי של גולדפינגר מעוצב בידי  Robert Brownjohn

קראו גם :

האמת מאחורי ג'ימס בונד 

 

המערב הפרוע בקומיקס העולמי -ההרצאה

 

השבוע  ביום חמישי הראשון לאוגוסט בשעה 14.30  אתן הרצאה בפסטיבל אנימיקס בסינמטק תל -אביב :

בהרצאה אדון בז'אנר המערבון ובמערב הפרוע האמריקני כפי שהשתקף בקומיקסים האמריקאיים כמו ג'ונה הקס צייד הגולגלות מעוות הפנים שהוא מעין קלינט איסטווד על סטרואידים 

 

 אדון בסדרות הקומיקס האיטלקיים (טקס  גיבור המערב הפרוע , תולדות המערב הפרוע, זאגור, טום מיקס ),

הגרמניים (סיפורי קרל מאי)

והצרפתיים ( לויטנט בלוברי של מוביוס וצ'רלייר ) 

אני אסביר מדוע היה הז'אנר כה פופולרי ובניגוד לכל הסיכויים עדיין נשאר כך גם בעולם שבו שולטים גיבורי העל לכאורה ללא מצרים.

ומה הדומה והשונה בגלגוליו של המערב הפרוע בקומיקסים של יוצרים מארצות שונות.

הציבור מוזמן להיענות שוב מהחוויה של המערב הפרוע על גילגוליו השונים והמוזרים. 

Image result for ‫טקס   גיבור מספר 13‬‎

 

 

הרצל -צילום משפחתי

 

משפחת הרצל וידידים  פרופסור ריצ'רד גוטהייל יו"ר ההסתדרות הציונית בארה"ב ואישתו בעת חופשת קיץ

בצילום הנדיר שלפנינו תמונה צולמה בחופשת קיץ משפחתית באוסטריה, ב-1900.  אנו רואים את   "חוזה המדינה היהודית " תיאודור הרצל ובני משפחתו: אשתו, אמו ושלושת ילדיו.ועוד זוג.

תמונה זאת, שבה כולם מקובצים יחדיו, נדירה מאוד. ברוב התמונות המשפחתיות צולם הרצל עם אמו או עם ילדיו, ומשום מה אשתו כמעט שלא מופיעה בהן. ואולי יש בכך כדי לשקף את היחסים המעורערים מאוד ששררו ביניהם.

תמונת ידועה יותר של הרצל עם ילדיו בלבד בטיול 1900.

משימתו הציונית של ד"ר הרצל – עיתונאי, סופר ומחזאי מפורסם שהפך למנהיג התנועה הציונית שאותה הקים ולה הקדיש את חייו הקצרים (הוא נפטר בגיל 44 בלבד!)  − פגעה אנושות בבני משפחתו − אמנם לא באמו האהובה והאוהבת − ששלטה ללא מיצרים בחייו וראתה בו תמיד כמי שיהיה, מנהיג − אבל בהחלט באשתו, בת משפחת עשירים, שהרצל (כמו אמו)  כנראה לא סבל באמת.

כפי הנראה שררו בין בני הזוג יחסים קרירים ביותר.

 

הרצל עם אימו  בחדר עבודתו ,1902 בערך. 

בעוד כי ניכר שהרצל לא אהב את אשתו, נראה כי את ילדיו אהב מאוד −  הוא כתב עליהם סיפורים ואהב לספר להם סיפורים.

 

אבל נראה שהם הכירו אותו מעט מאוד ופגשו בו לעתים רחוקות, בין כנס בינלאומי לאחר, ובין פגישה חשובה אחת עם גדולי עולם לשנייה.

הרצל בעת חופשה עם ילדיו . 1900

בסופו של דבר נפטר הרצל בגיל צעיר מאוד, וזכה להלוויה ענקית שבה השתתפו אלפים. הוא הפך לאיקון לאומי נערץ.

אבל גורלם של אלמנתו וילדיו היה איום ומצמרר באחידות שלו.

אשתו יוליה נפטרה שלוש שנים אחריו, לאחר שסבלה מדיכאון והייתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש.

בתו הבכורה פאולינה (על שם אחותו שנפטרה בגיל צעיר בשם זה) אושפזה במוסדות פסיכיאטריים, ולבסוף מתה בשנת 1930 ממחלת הטיפוס בגיל צעיר − 40.

בנו  הנס התנצר כמה פעמים לקבוצות נוצריות שונות, התפרנס בקושי מתרגום כתבי אביו, ולבסוף התאבד − תשעה ימים לאחר פטירת פאולינה אחותו.

בתו הצעירה מרגרטה גרטרוד נישאה והולידה ילד, אבל גם היא סבלה מבעיות נפשיות קשות ואושפזה שוב ושוב בבתי חולים לחולי נפש. לבסוף מתה בשואה ב-1943 במחנה טריזנשטאט.

ממנה היה להרצל נכד אחד, סטפן תאודור, שניצל והגיע לאנגליה ואף הגיע לארץ ישראל במדי הצבא הבריטי, והתקבל שם בכבוד מלכים כנכדו של המנהיג המיתי ד"ר הרצל. הוצע לו בידי גופים שונים להתיישב בארץ , אבל הוא סירב. לבסוף התאבד גם הוא, בגיל 38,ב-1946  לאחר ששמע על מות הוריו בשואה.

 

סיפור משפחתו וצאצאיו של הרצל, שאותם אנו פוגשים בתמונה הזאת, הוא סיפור עצוב מאין כמוהו, סיפור של אנשים שגדולתו ופרסומו של אב המשפחה שרפה את חייהם. לעומת זאת, להרצל יש משפחה מורחבת גדולה שקיימת עד היום, ובין גורמים רבים אחרים מסייעים גם הם לשמר את זכרו.

כיום אין להרצל צאצאים ישירים,אם כי יש בני משפחה מדרגה שנייה ושלישית. 

אם זאת ניתן לטעון שכל תושבי מדינת ישראל שקמה על פי חזונו הם ילדיו  וצאצאיו. ומהבחינה הזאת הוא השאיר הרבה מאוד צאצאים אחריו.

ראו גם

חוזה מדינת היהודים

ספינת האוויר של הרצל

הרצל ואטלנטיס

 

הכוהנים הגדולים של ממפיס מצרים מהבעל שם של לונדון ועד לאלכסנדר ריבלקה

 

חדשות מדהימות מעולם המאסוני של מסדר "ממפיס -מצרים " ( ולמי שלא יודע אני בונה חופשי ,וגם כתבתי על כך רבות בבלוג זה ).

המסדר הזה שקיים בכל העולם ואליו שייכים אלפי אנשים   ( והוא שילוב של שני מסדרים מקבילים שהתאחדו בעבר ) קיבל כעת כהן גדול שהפך למנהיג הראשי של המסדר בכל העולם וזהו הסופר הישראלי אלכסנדר ריבלקה.

דהיינו הנהגת המסדר עברה מצרפת  לישראל.וליתר דיוק לעיר תל אביב -יפו שבה שוכנת הלשכה הראשית של המסדר שנחשבת למקום קודש בגלל החשיבות שיש ליפו לסיפור הייסוד של הבניה החופשית בעבר הרחוק.

ריבלקה שהוא מזה שנים רבות ה"כוהן הגדול " של המסדר על שלוחותיו בישראל ,הופך  כעת למנהיג הראשי  של המסדר ברחבי העולם.

ואל יקל הדבר בעיניכם מי שהוא המנהיג הראשי של המסדר נבחר בדרך כלל בגלל תרומותיו הספרותיות והאינטלקטואליות לחקר ופיתוח מסורות ורעיונות המסדר.

כמו קודמיו  בהנהגת המסדר ריבלקה כתב כמה וכמה ספרים ( ברוסית ) על המסדר ועל "האידיאולוגיה " המיוחדת מאוד שלו . ומצופה ממנו כעת שרק ירחיב ויפתח את התרומות האלו כמנהיג העולמי של "ממפיס -מצרים " 

ספר של אלכסנדר ריבלקה על רעיונות הבנייה החופשית .אחד מני רבים. 

מה שהפך להיות מסדר "ממפיס-מצרים " אך בהתחלה נקרא "מצרים " בלבד ( או בלעוזית "אגיפט) נוצר בידי קליוסטרו בסוף המאה ה-18 על סמך רעיונות ותורות שונות שקיבל מהמקובל היהודי חיים שמואל יעקב פאלק "בעל השם מלונדון ". 

בהשראתו יצר קליוסטרו מסדר ששם דגש על שיויניות בין המינים ובין בני כל האמונות והארצות.

ובשלב מאוחר יותר התמזג המסדר עם מסדר בעל רעיונות דומים תחת הדם "ממפיס". 

והנה הרשימה של מנהיגי המסדרים מראשיתם ועד היום :

 

 חיים שמואל יעקב פאלק בעל השם מלונדון 

ג'וזף בלסמו קליוסטרו 


Marc Bedarride

מסדר ממפיס

Memphis:
Jacques Etienne Marconis de Nègre

גוספה גריבלדי (1807-1882)

'
Garibaldi

 

ג'ון ירקר (1833-1913)


John Yarker


Teodor Roiss  ( 1855-1923

 


Jerard Encosse (Papus)  )1865-1916)


Lusien-Fransua Jean-Maine
Hector Fransua Jean-Maine (son)


Michael Bertiaux

מחבר אמריקני מפורסם בנושאי מיסטיקה וכישוף. כתב את הספר : Voudon Gnostic Workbook.


Joel Duez

ג'ואל דואז מחבר צרפתי מפורסם בנושאי אזוטריקה וכישוף ואלכימיה . ספריו כוללים את :

Mystiquesoufie et kabbalistique: Rituels secrets, and Traitéd’angéologie et de démonologie:  A l’usage des exorcistes

 


Alexander Rybalka

 אלכסנדר ריבלקה הנשיא העולמי החדש של מסדר ממפיס מצרים.

ראו גם : 

דף הפייסבוק של אלכסנדר ריבלקה 

מסדר ממפיס מצרים קרן אור אל המיסדר המאסוני המסתורי ביותר 

בונים עיר חופשית : כיצד יסדו הבונים החופשיים את העיר תל אביב 

 

יהוה נגד זאוס: התנ"ך והפגאניזם בקומיקס

תוצאת תמונה עבור ניל גיימן מיתולוגיה נורדית

 

לאחרונה פורסם ספרו של סופר הפנטזיה והקומיקס הידוע ניל גיימן על המיתולוגיה הנורדית ,שבה הוא מספר מחדש את סיפורי המיתולוגיה הזאת וכותב על אהבתו לה ולאליה. 

זהו ספר מצויין מסוגו , הוא עורר בי הרהורים על מיתולוגיות פגניות בכלל וההשפעה  שלהן על עולם הקומיקס המודרני.

גיימן אינו יחיד הוא רק חלק מגל אדיר שמתעצם בעשרות השנים האחרונות. 

אולי גם כתוצאה בשנים האחרונות יש  גל  של  קריאות וניסיונות  במקומות שונים  בדרום ארה"ב למנוע את מכירת קומיקסים מסוגים שונים לילדים ולנוער . וזאת לא רק בגלל שיש בהם עירום ואלימות ( אם כי זה בהחלט נמצא ברבים מהם ) אלא גם ובעיקר כי לטענת חוגים נוצריים דתיים שונים קומיקסים כמו SANDMAN  של ניל גאימן והקומיקסים של הסופר הבריטי הידוע  לא פחות אלאן מור מחנכים לפאגאניזם ומעודדים את האמונה בכישוף. טענות דומות מעלים אותם החוגים גם כנגד סדרת "הארי פוטר " רבת המכר  וכנגד משחקי תפקידים  על כך שהם מעודדים  ילדים לעסוק בכישוף…

ועד כמה שהדבר נשמע מוזר הרי הטענות של "הפגאניזם " שמועלות  כנגד הקומיקסים הנ"ל אינן רחוקות כל כך מהמציאות , ישנם רעיונות פגאניים ואנטי "מונותיאיסטיים " חזקים  מאוד בסדרות קומיקס ידועות. 

מצב זה הוא חדש יחסית. מדיום הקומיקס בארה"ב היה במשך שנים רבות רחוק מאוד מכל נושא הדת ובמכוון . ראשי תעשיית הקומיקס בארה"ב ( רובם ככולם יהודים , הדומיננטיות היהודית בכל השטחים , ניהוליים ויצירתיים בתחום הקומיקס, הייתה אף חזקה יותר מהדומיננטיות היהודית בשטח הקולנוע ) לא רצו לעורר מחלוקת מיותרת לגבי תכני הסיפורים שגם ככה עוררו סערה ( בעיקר בשנות ה-50 ) בגלל האלימות והמין שבהם והתרחקו מנושא הדת כמו מגיפה והעדיפו להתמקד בנושאים  "בטוחים  " כמו סופרמן ובאטמן לוחמים בפשע ובחייזרים , והם ידעו מה שהם עושים .

אפילו כשנעשו הניסיונות התמימים ביותר לבסס סיפורי קומיקס על התנ"ך הם עוררו סערות.

. כפי שאירע נסיונו  של האיש שיצר את רעיון  חוברות הקומיקס, היהודי מקס גיינס.

ב1942 הוא החל לפרסם את סידרת הקומיקס PICTURE STORIES FROM THE BIBLE

והבטיח בפרסומות " סיפורים מרתקים ומזעזעים על דניאל ,שלמה , שמשון ודוד" . לכאורה חומר דתי ומחנך מאין כמוהו . אלא שאז  נשמעו טענות מקרב חוגים  דתיים שמרניים שגרסת הקומיקס שלו לסיפורי התנ"ך  היא  יותר מדי " מזעזעת  ואלימה " ( גיינס כמובן רק עקב בנאמנות אחר הסיפורים התנכיים שהם בהחלט "מזעזעים ואלימים…)  ונשמעו איומים להורידם מהדוכנים כ"משחיתים את נפש הנוער" .

 

גיינס  נאלץ ל"רכך"  את הסיפורים וכך העטיפה של חוברת מס' 2

בסדרה שתיארה את דוד עורף את ראשו של גוליית הוחלפה בעטיפה "פחות אלימה  "  אבל גם הרבה פחות דרמטית של " יוסף המקבל את פני אביו יעקב "…..

 

גיינס למד מכאן את הלקח שאסור להסתבך עם החוגים הדתיים אלא עדיף לעבוד ביחד איתם .  והוא הקים ועד של יועצים שכללו נציגים מכל בני הדתות  החשובות בארה"ב  שתפקידם היה לפקח על סיפורי הקומיקס התנכיים שלו שישארו בתחומי  ה"טעם הטוב" (מה שזה לא יהיה..)   וכך ביטח את עצמו מכל צד אפשרי …..  למרות זאת ( ואולי בגלל זאת ?)  הסדרה הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה ועותקיה נמכרו  במיליוני עותקים ולבסוף יצאו במהדורה כרוכה שיועדה בין השאר לתלמידי בתי ספר.

כמה שנים מאוחר יותר  מצא את עצמו בנו של גיינס   מתמודד בפני ועדת חקירה של הסנאט האמריקני  עם אותם סוגי האשמות על יותר מידי אלימות וזוועה בסיפוריו אלא שהפעם היה זה כגלל חוברות אימה שהוציא ולא חוברות תנכיות. התוצאה הייתה שעל תעשיית הקומיקס הוטלה מעתה צנזורה פנימית חמורה ביותר במה שיכלו לפרסם כולל כמובן בנושאי דת . גיינס הבן נאלץ מעתה להתמקד במגזסין הסאטירי "מאד" ונטש למעשה את עולם חוברות הקומיקס שאותו יצר אביו. 

 סיפורי התנ"ך המשיכו לצאת  בעיבודים רבים ומגוונים  בשלל מהדורות והוצאות 

אך רובם היו של הוצאות "פאונדמנטליסטיות" קטנות . חברות הקומיקס הגדולות  כמו מארוול ודי סי העדיפו לא להתעסק עם חומר מסוכן " כמו התנ"ך , וגם כאשר עשו זאת  כמו בחוברת מיוחדת שאותה הוציאה הוצאת די סי הגדולה חוברת  של סיפורי תנ"ך וספר בראשית  כפי שצוירו בידי האמן הידוע ג'ו קוברט  היה זה  בגרסה מרוככת ביותר שלא תפגע חלילה ברגישויות של אף אחד .שלא במפתיע הניסיונות הבודדים מאוד שלהם בתחום , היו כולם כשלונות/

מעבר לכך  הייתה הימנעות ברורה בתעשיית הקומיקס להציג  דמויות  מסיפורי התנ"ך ואת התקופה התנכית  בכלל בסיפורים מקוריים.היו לכך רק כמה יוצאי דופן בודדים .

 כך המפורסם בגיבורי הקומיקס סופרמן פגש יותר מפעם אחת בגיבור המקראי שימשון

ובהזדמנויות אחרות פגש ביריבו הפלישתי של דוד ,גלית ,במסגרת מסעותיו בזמן.

כדי להדגים כי הוא  חזק יותר גם מהאנשים החזקים של העבר ,אך ככלל סופרמן פגש לעתים קרובות יותר את הגיבורים הפגניים הרקולס ואטלס ולעתים אף פגש אותם  בצוותא עם שמשון ( כפי שאירע בשני סרטים איטלקיים שהפגישו את הגיבורים היוונים

הרקולס ואודיסאוס עם שמשון העברי במאבק משותף כנגד הפלישתים! ).

 

אך סיפורים מעין אלה היו כמעט יחידים במינם , סופרי הקומיקס הירגישו מאוד לא בנוח בעיסוק בתנ"ך.

קומיקסים פגאניים.

 מצב שונה לחלוטין בקומיקס היה לגבי השימוש במיתולוגיות  הפגאניות השונות  ובראשן היוונית והסקנדינבית .

בתעשיית הקומיקס האמריקנית (שכאמור נשלטה ורבים  מסיפוריה נכתבו בידי יהודים דווקא ) אנו יכולים למצוא דמויות חשובות רבות שמקור השראתם הוא מיתולוגיות אליליות שונות

 

 למשל "וונדר וומאן " (אשת חיל ) של חברת די. סי שמקור  השראתה הוא המיתולוגיה היוונית ואיבה הגדול הוא האל מארס.

והאל תור  של חברת מרוול שמקור השראתו הוא  המיתולוגיה הנורדית ((ו שבתרגום עברי מוצלח בכתב העת "בוקי"  בשנות ה60 נקרא בשם " רשף " על שם אל הברק הכנעני! )).סדרת "תור " שנוצרה בידי צמד יהודים ,סטאן לי וג'ק קירבי , תיארה בפירוט את אלי המיתולוגיה הנורדית כחיים וקיימים ומתמודדים ללא הרף עם העולם המודרני כמו גם עם סכנות קדומות מעולמם . על הבעיות התיאולוגיות שנבעו כתוצאה מתיאור זה העדיפו המחברים לעבור בשתיקה….

קראו על על תור-רשף במאמרי "האל תור והאל רשף". 

 וככל שסדרה זאת צברה פופולאריות  כן הרבו מחברי הקומיקס כמו רוי תומאס   להציג עוד ועוד דמויות מיתולוגיות  כמו  הרקולס   ודמויות ממיתולוגיות אחרות ,  הודיות  , קלטיות וכו' שכולם תוארו כחיים וקיימים ביחד עם עולמנו המודרני  וזה עם זה ,עם גם ב"מימדים " ועולמות  אחרים .  ההנחה  המובלעת בסיפורים אלה הייתה שכל המיתולוגיות הפגאניות הקדומות אכן היו נכונות  ושאלי כל המיתולוגיות אכן קיימים , גם בימינו אלה  זה לצד זה , תפיסה שהיא זהה  לכמה  טענות פגאניות קדומות…..

הנחה  זו הובאה לקיצוניות במיני סדרה של חברת די סי משנות ה-80  WAR OF THE GODS   ( מלחמת האלים ) שבה אלי כל המיתולוגיות השונות נלחמים זה בזה ובסופר גיבורים שונים על כדור הארץ.

 רוי תומאס המשיך ויצר בשנות ה-80  עבור די סי סדרה בשם "אראק " על עלילותיו של לוחם אינדיאני בימי הביניים המוקדמים שמוצא את עצמו באירופה הנוצרית של המלך קרל הגדול . אך גם באירופה הנוצרית הזאת הסתבר שהאלים הפגאניים היו חיים וקימים מאוד אם גם חלשים בהשוואה לעבר ( כתוצאה מהחלשות האמונה בהם ? …) .. אך תומאס עדיין לא העז להציג ביחד  את את הדמויות הפגאניות והדמויות של המיתולוגיה היהודית –נוצרית.  

בכך הקדימה תעשיית הקומיקס בשנים רבות סדרות טלוויזיה מודרניות כמו "הרקולס " ו"זינה " שמתבססות באותה צורה ועם דמיון חופשי רב על המיתולוגיות הקדומות שאליהם הוצגו גם שם כקיימים זה לצד זה. .

דמויות וסיטואציות תנכיות לעומת זאת היו   נדירות  ביותר.

 אך מידי פעם משהופיעו  דמויות כאלה בקומיקס  , הסיפורים  יצאו מנקודת ההנחה

 (שעורכי המקרא לעולם לא היו יכולים להסכים לה)   שגיבורי המקרא אכן חיו בצוותא עם האלים הפגאניים .

כך למשל דמות הקומיקס הידועה של “קפיטן מארבל “ היה נער שקיבל כוחות על הודות למילה “שאזאם “ ראשי תיבות באנגלית של שלמה המלך המקראי  וכמה אלים פגניים כמו יופיטר ומרקורי . כפי שהוסבר בwar of the gods    המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגניים והסכים להתחלק איתם בכוחות העל  ( במקרה שלו , חכמתו ) שאותם סיפק למכשף המצרי  שזאם בעת שזה ביקר אותו  בחצרו……( מאידך הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך ….)

עוד דוגמה לשימוש "חתרני"  נדיר בסיפורי התנ"ך  היה השימוש בדמותו של  המכשף המצרי " הספינקס" שהופיע בסדרות "נובה " וNEW WARRIORS  ( הלוחמים החדשים ) של חברת מארוול . הוא היה המכשף המצרי שלחם עבור פרעה כנגד משה  והובס  אך כפי שתואר בסיפורים  הפך לבן  אלמוות ולנבל שבו נילחמו מידי פעם סופר גיבורים כמו "נובה" .

בסידרת  הNEW WARRIORS   משנות ה-80 הופיע סיפור שהציג עולם  חלופי  שבו הספינקס הביס במאבק המכשפים את משה רבנו  ( ובכך הדגים  מעל לכל ספק שכוח הכישוף הפגאני שלו היה חזק מזה של משה ) וכתוצאה לא הייתה  יציאת מצריים ומצריים הפרעונית הפכה לכח השליט  בעולם עד המאה ה20…….

כל אלה היו יוצאי  דופן שלא העידו על הכלל. בתעשיית הקומיקס  היו לחצים חזקים כנגד שימוש בדמויות  תנכיות מתוך חשש להרגיז אלמנטים חשובים בקהל הקוראים  שנשארו שקטים  כל זמן שהקומיקס עסק " רק " במיתולוגיות פגאניות שנראו מאיימות פחות על אלמנטים אלה.

 עד כמה רגיש הוא נושא הצגתם של כתבי קודש בקומיקס אפשר ללמוד מפרשת עיבוד הקוראן לקומיקס בידי התוניסאי יוסוף סאדיק  וחבורה של אמנים  צרפתיים שציירו את הטקסטים הסיפוריים בקוראן . האיסלאם כמובן רגיש מאוד לנושא ההצגה האומנותית של דמויות אנוש ויש בו איסור ( אם כי לא בכל עמי האיסלאם ) של  תיאור דמותו של הנביא מוחמד. וכך אין זה פלא שאלבום הקומיקס של סאדיק ( שהופיע  גם בצרפתית וגם בערבית ) ספג ביקורות והתקפות קשות מצד מבקרים מוסלמיים שונים בתוניס ומחוצה לה, עד כדי איומים בחרם. סאדיק בכל אופן אם כל העזתו להציג את סיפורי הקוראן כקומיקס הקפיד שלא להראות בציורים את פניהם של הנביאים  השונים , וגם לא את פני המלאכים ,

מאידך לא הייתה לו כל מניעה להראות את פניו של השטן…

 מצב זה החל להשתנות בארה"ב  בשנות ה-80  וה-90 של המאה הקודמת כאשר לתעשיית הקומיקס נכנסו כמה סופרים מוכשרים במיוחד רובם ככולם בריטיים שלא נמנעו לשבור כול "טאבו " אפשרי כולל "טאבואים " דתיים. סיפורי הקומיקס  נכנסו לשלב חדש של תחכום  והופיעו יותר ויותר  סיפורים שנועדו לקהל מבוגר ומתוחכם  יותר שלא נמנעו מלעסוק בסקס ובאלימות ובאימה.

אבל הטאבו על השימוש בדמויות תנכיות עדיין נשאר בעינו . האמן ריק ויץ'  ניסה לפרסם סיפור בסידרת קומיקס ידועה  SWAMP THING (  מפלצת  הביצה ) של חברת די סי, שבו  הגיבור פוגש במסע בזמן את ישו הנוצרי שהוצג בסיפור  כמכשף " לבן " הנאבק בכוחות האופל ,ונצלב יחד  עימו.

  ההוצאה עם  כל זה שעד כה התירה לפרסם סיפורים שפגעו בכל הטאבואים האפשריים

 שהיו קיימים עד אז בקומיקס כמו אלימות ומין אסרה לפרסם סיפור זה מתוך חשש לפגוע

 בקהל הדתי  ולכאורה חיזקה בכך את הטאבו כנגד שימוש בסיטואציות תנכיות בקומיקס. ( וייץ' עזב כתוצאה את די סי) .

אך כבר בחוברות הבאות של SWAMP THING שנכתבו בידי סופר אחר תואר מסעו של הגיבור בזמן לגן העדן התנכי אל עץ החיים, סיפורים שאי אפשר היה להעלותם על הדעת רק שנים בודדות קודם לכן.  .

האחראים העיקריים לשבירת הטאבואים האלה היו שני סופרי הקומיקס הבריטיים החשובים ביותר אלאן מור וניל גאימן . אלאן מור החל לעסוק בסיפוריו באותה סדרה SWAMP THING  בסימפטיה הולכת וגוברת בדמויות מיתולוגיות  פאגאניות . כאמור זה לא היה דבר חדש ,  הסופר רוי תומאס עסק בכך מזה שנים רבות בסדרות כמו "תור " "קונאן הברבארי" ו"אראק" .  אך מה שכן היה חדש היה  שמור החל להציג דמויות אלה כקשורות לשתי דמויות תנכיות קיין והבל.

.דמויות הקומיקס של קין  והבל הופיעו במקורם בסיפורי קומיקס  של הוצאת די סי  שנים רבות

קודם לכן  כמי שמתפקידם היה "לספר "  סיפורי אימים שונים ומעבר לשמם לא  היה להם

 קשר מיוחד למקור התנכי .  מור היציג את הדמויות מחדש  בסידרת SWAMP THING  כגילגול מחודש של הדמויות התנכיות  ולגבי בוראם  שנרמז שהוא רק אל אחד מני רבים .

מור הפך מאז בדתו לפאגאני והוא כיום עוסק בתחום הכישוף הפאגאני ודוחה בזלזול את המונותאיזם . ואלמנטים פאגניים אלה הם בולטים מאוד ביצירתו.ובראש ובראשונה בסדרה בשם פרומתיאה ,שגיבורתה היא אישה פגאנית מודרנית שהיא גילגול של הפילוסופית היווניה היפטיה שנרצחה באכזריות בידי מונותאיסטים ( נוצריים ) נתעבים . הסדרה היא כול כולה הסבר מתוחכם מאוד של רעיונות כישופים ופגאניים שונים למתחילים.

 מור המכשף הפגאני  וידידו ותלמידו סופר הקומיקס ניל גאיימן  השתתפו   בכתיבת אנתולוגיה של סיפורי קומיקס שנלקחו  מהתנ"ך בשם  ) OUTRAGEOUS TALES FROM THE OLD TESTAMENT("ספורים מזעזעים מהתנ"ך " (ׁ(1987) שהיציגו סיפורים שונים מהתנ"ך כמו הריגת חבורת ילדים בידי דובים בפקודת הנביא אלישע ותיאור גראפי ביותר של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא  כמו סקילת סוטים וכו'  בצורה שנועדה לזעזע.

 את  הקוראים .כמובן גם ספר זה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים והיו נסיונות לסלקו ממדפי חנויות . באנגליה וגם בשוודיה הן קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה ניסו לאסור את הפצת הספר ,בראש ובראשונה בגלל סיפור פורנוגרפי במיחד שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי .היפור עד כמה שאני יכול לשפוט דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.

למותר לציין שהדעה שנשבה בסיפורי קומיקס זה לגבי התנ"ך וערכיו המונותאיסטיים הייתה שלילית ביותר ולעומת זאת הכנענים האליליים שמושמדים בידי צבאותיו הכובשים של יהושע הוצגו בספר בצורה סימפטית ואוהדת מאוד.  

 

  שלב נוסף בשינוי היחס לתנ"ך ולדת בקומיקס היה בסידרת הקומיקס  החשובה ביותר של שנות  ה90   ׁ    SANDMAN ( איש החול ) גם היא  בהוצאת די סי  מאת   מי שהפך לאחד מגדולי סופרי הקומיקס ניל גאיימן. בסדרה זאת  הופיעו כדמויות קבועות  הדמויות התנכיות  של קין והבל ביחד עם אימם חווה וגם אביהם אדם נמצא שם כמסתבר בדמות הספרן  הכל יודע לוסיאן (שצוייר כדומה מאוד  מבחינה חיצונית לקין ) שאת הידע הרב שלו שאב כנראה מאכילת עץ הדעת.  אם זאת הספרן הזה הוא טיפוס כה ביזארי שאין זה ברור אם מקצוע הספרנות יכול לראות זאת כמחמאה שאדם הראשון משתייך אליו…..

גיימן עוד הוסיף דגש למקור התנכי של הדמויות  שאותו יצר מור  זה והוסיף עליו את האפיון שעל שתי הדמויות תנכיות  לחיות מחדש את הויכוחים ביניהם  ואת הרצח של הבל בידי קין ,לנצח נצחים כחלק מעונשם עונשו שקין על שהיה הרוצח  הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקורבן הראשון (!). הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שירצח לבסוף על ידיו…

 בסיפורים אלה מקום מושבם  הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד " בניד ראש למקור התנכי .

 

 שימוש זה בדמויות התנכיות הראה  שהטאבו על השימוש בדמויות התנכיות החל להתערער בצורה משמעותית . מה שהיה חדש ונרמז לראשונה בסיפוריו של אלן מור  והופיע במפורש בסיפורי  SANDMAN     הייתה העובדה שהם הופיעו כקיימים   לצידם של צבא שלם של אלים  ממיתולוגיות שונות  כמו גם לצידם של מלאכי גן העדן  ושדי הגיהינום היהודי –נוצרי.  לראשונה הופיע בקומיקס לגבי הדמויות התנכיות הסינקרטיזם , הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים  של כל התרבויות  קיימים  כולם  זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנכיות  שאינן כלל ייחודיות וכך גם בוראם האל התנכי אינו יחיד כלל וכלל אלא הוא רק אחד מני רבים . סיפורים אלה שיקפו דעה חדשה שהחלה להתחזק בחוגי הארכיאולוגיה כי במקורו האל התנכי יהוה היה רק אל אחד מבין קבוצת האלים של הפנתיאון העברי הכנעני ואף הייתה לו אישה, אשרה. ורק בשלב מאוחר מאוד נהפך לאל יחיד.עם זאת בסידרת הסאנדמאן האל התנכי לא הופיע כלל וכלל ועל השטן לוציפר נאמר שהוא היצור החזק ביותר ביקום פרט לבוראו . כלומר הגישה המסורתית שלמרות הכל האל התנכי הוא ישות החזקה ביותר הקיימת נשמרה , אם כי גישה זאת הביאה על גיימן קיטונות של גידופים מידי פאגאנים נזעמים.

 לוציפר הפך מאז לגיבור של סידרת קומיקס משל עצמו ,אחת המעלות ביותר בקומיקס המודרני שבה נידונות הרפתקאותיו שלו , ומאמציו להתמודד עם העולם שהאל נטש אותו ומאבקו כנגד לילית האישה הראשונה . חומר תנ"כי חזק מאוד . שמסתיים בימים אלו עם הגיליון ה75 בסדרה בהתמודדות סופית (?) בין האלוהים ובין לוציפר. סדרת הקומיקס אף הפכה לסדרת טלווזייה מצליחה. 

לקיצוניות חדשה היגיעה הגישה האנטי "תנכית " בקומיקס בסידרה בשם PREACHER  שנכתבה בידי סופר בריטי ( ובעצם אירי).  בשם גארט אניס .בסדרה זאת מתואר כיצד האלוהים התנכי פורש מתפקידו לאחר שיצר יצור השווה לו ( ואולי אף עולה עליו )  ונעלם. ואחריו יוצאים בחיפושים כומר טקסני כמו גם מלאכים ושדים שונים שמתוארים כיצורים "אנושיים" מאוד. בהשוואה לסדרה אלימה ואנטי דתית   זאת SANDMAN  עם מסריו הפגאניים השונים נראה כחומר "צמחוני " מאוד.סיום הסדרה היה רדיקאלי באופן קיצוני ולא ניתן  היה להעלות משהו כמוהו כמה שנים מוקדם יותר .לאחר וידוי ארוך שבו הסביר  שברא את העולם ואת ברואיו כי הרגיש בדידות ושיעמום ( תשובה טובה  לשאלה למה החליט האל לברוא את היקום ) האלוהים מוצא להורג בידי מלאך המוות שלו ( אקדוחן לשעבר מהמערב הפרוע ) מת ונקבר .

בהחלט סיום חזק ואינני חושב שיש בקומיקס טיפול מקביל של דמות האלוהים.

גם סדרה זאת זכתה מאז לגירסה טלווזיונית ….

בכך מייצגים הקומיקסים האלה את דיעותיהם של אלאן מור וניל גאיימן וכמה סופרי קומיקס ידועים אחרים כמו גרנט מוריסון שמאמינים אמונה דתית של ממש כי אנו יוצרים בכח הדמיון שלנו את המציאות והם עוסקים בסוג של כישוף שנקרה "כישוף כאוס " שאיתו אפשר לדעתם לשנות את המציאות הקיימת. בסיפוריהם  הם מבטאים את תפיסתם כי אם האלוהים  והשטן התנכיים  קיימים  כי אז אין שום סיבה טובה שהיא מדוע האלים והשדים של  כל הדתות האחרות  ( ובכלל זה גם האלים של מיתולוגיות שהומצאו במיוחד עבור סיפורי מד"ב ) לא יהיו קיימים גם הם. 

הסופר דיויד ברין יצר אולי את הגירסה האולטימטיבית של רעיון זה באלבום הקומיקס שלו LIFE EATERS  היסטוריה החלופית שבו הנאצים יוצרים בזמן מלחמת העולם השנייה  את האלים הנורדיים הודות להקרבת קרבנות של המיליונים במחנות ההשמדה והאלים האלו משתלטים על העולם אך כנגדם יוצאים גם אלים ממיתולוגיות אחרות שנוצרים בדרך דומה ולבסוף יוצאים כנגדם גם המונותאיסטים ששרדו הנחושים בדעתם להביא את עידן האלים והקרבת הקרבנות ההמונית שלצידם  לסופו אחת ולתמיד. סיפור שמתאר מצב שאולי מתרחש גם בעולם האמיתי עם ההתחזקות  של האמונות הפגאניות מחד והמונותאיסטיות מצד שני.

ראו גם :

שוב ישוב הבעל : על הפגניזם המודרני

 

האנשים הראשונים על הירח -ועל עטיפות העיתונים וכתבי העת

 

20 ביולי 1969 זהו התאריך שבו נחתו האנשים הראשונים על הירח. וחזרו משם.

חמישים שנה חלפו מאז ואנחנו מתכוונים לחזור לשם .

ועד שינחת האדם הבא על הירח וגם האישה הראשונה וגם הישראלי הראשון ( אבל לא האחרון ) והישראלית הראשונה על הירח הנה מגוון עטיפות עיתונים וכתבי עת למבוגרים ולילדים שדיווחו על

הנחיתה ההיא על הירח. כולל בכמה מקרים מאמרי המערכת. 

הנחיתה על הירח בניו יורק טיימס ( באדיבות לוי צירולניקוב )

 

 

בוושינגטון פוסט

 

הנחיתה על הירח ב"ידיעות אחרונות ":

 

הנחיתה  על הירח  ב"הארץ" 

הסופרים על כיבוש הירח ב"הארץ" כמובן. 

הנחיתה בעיתון "מעריב"

מעריב ה-21 ביולי 1969.

הנחיתה על הירח בשבועוני הנוער והילדים.

 

הנחיתה על הירח בגליונות "הארץ שלנו "

 

 

 

 

מאמר המערכת של יעקב אשמן  עורך "הארץ שלנו"  מ"הארץ שלנו " גליון 45 

 

הנחיתה ב"דבר לילדים "

 

מאמר מערכת מאת אפרים תלמי עורך "דבר לילדים". 

הנחיתה ב"משמר לילדים "

מאמר מ"משמר לילדים "
 גליון 44" 

מאמר המערכת מ"משמר לילדים " מספר 45 

 

 

מאמר מ"משמר לילדים " מספר 45 

הנחיתה על הירח במגזין " לייף":

 

 

הנחיתה על הירח במגזין "טיים"

 

 

הנחיתה על הירח במגזין ניוזויק 

 

 

 

 

וכמה עטיפות עכשוויות 

 

 

קראו גם:

רון מייברג על חמישים שנה לנחיתה על הירח 

ולסיום שחזור של אבי לויןו של התמונה המפורסמת מכל  זאת שהופיעה במגזין "לייף" ובניוזויק ובנשיונאל גיאוגרפיק .

 

האנשים הראשונים על הירח -סיפור קומיקס על פי ה.ג. וולס וסרט קולנוע

 

ציור אבי לוין .

 

ביולי 2019 מלאו  חמישים שנה לנחיתה הראשונה של אנשים על הירח ביולי 1969.

 

ולרגל זה  לאחר שפירסמנו כבר סיפור "דבר לילדים " שחזה  עוד ב-1951 את הנחיתה ב-19 שנה

וסיפור קומיקס צרפתי בשם "חלוצי התקווה בכוכב ההזיות "  שנכתב ממש קרוב אליה ותיאר את העתיד לאחר הנחיתה בעוד מאה השנה.

 וכעת הנה עיבוד לקומיקס משנות השישים של הספר המפורסם של  אבי ספרות המדע הבדיוני המודרנית הרברט ג'ורג' וולס "האנשים הראשונים על הירח".

 ה.ג. וולס על עטיפת אחד הגליונות הראשונים של המגזין "טיים" ".

ה.ג. וולס התפרסם כבר הודות לספרי מדע בדיוני כמו "מכונת הזמן "( 1895)  "מלחמת העולמות " על פלישה מכוכב הלכת מאדים לכדור הארץ " והאי של דוקטור מורו " הספר הראשון שעסק במה שאנו מכנים היום הנדסה גנטית. 

בהשוואה לספרים האלו שנשארו קלאסיים עד עצם היום הזה ולא באמת התישנו ,"האנשים הראשונים על הירח " נראה כיום ספר מיושן ואולי בגלל זה תורגם  לעברית. בניגוד לשאר ספריו של וולס , רק פעם אחת. 

הקומיקס שלפנינו הוא לא עיבוד של הספר עצמו אלא של סרט קולנוע שנעשה על פיו  ב-1964 וכפי שתראו עידכן את  העלילה בצורה דרמטית ביותר.

הספר של ה.ג. וולס  פורסם במקור ב-1901.

 

הספר  המקורי תורגם פעם אחת לעברית :

האנשים הראשונים על הירח / ג' ולס ; תרגם יעקב קופליביץ [ ששינה לימים את שמו לישורון קשת].תל אביב : אמנות, [תר"ץ] 1930

( שנה בלבד שלאחר הפרסום בעברית   של ספרו   הידוע של ה.ג.  וולס  "מלחמת העולמות " בתרגום ישראל פישמן בהוצאת מצפה -1929. אמנם הספר הראשון של וולס שתורגם  ולא דווקא אחד הידועים ביותר שלו "מזון האלים "תורגם בעברית בידי  א.ל. יעקבוביץ  בהוצאת מולדת שביפו עוד ב-1913)

הסיפור  זכה גם לעיבוד  לגרסת קומיקס שתורגמה לעברית ותקראו כאן.

 

צפו במקדימון לסרט .

צפו בקטע מהסרט 

האנשים הראשונים על הירח  פורסם בעברית  תחת השם ( השגוי )"האדם הראשון על הירח " במגזין  בוקי גליונות 82-85 ב-1968 .כמה חודשים  בלבד לפני הנחיתה האמיתית הראשונה על הירח.

הוא מתאר גירסה שהיא כיום היסטוריה חלופית של הנחיתה הראשונה על הירח. 

הסיפור מתאר בצורה אידיאליסטית  נחיתה משותפת של אמריקנים אנגלים ורוסים על הירח ולא כפי שהיה במציאות שבה הראשונים על הירח היו אמריקנים בלבד.

האסטרונאוטים  הראשונים שמגיעים לירח מגלים שהם לא הראשונים. הם מוצאים  עדות שהייתה שם כבר נחיתה קודמת במאה ה19- . מסתבר שהמדען הויקטוריאני  קאבור וידידיו  גבר ואישה טסו כבר לירח וגילו שם תרבות חייזרית  מוזרה של חרקים ענקיים.

מה קרה לתרבות הזאת מאז? 

הסיפור מבוסס על העיבוד הקולנועי של ספרו של וולס שנעשה  בידי התסריטאי ניג'ל ניל ( שהתפרסם הודות לסדרות הטלויזיה שלו על פרופסור קואטרמאס הנלחם בפולשים שונים מהחלל  וראו עלליהם במאמרי "הגברים הם ממאדים נשים גם כן ") ובידי איש הפעלולים  רי הראויזן ב1964-.

 

ראו גם :

עיבוד לקומיקס של "מכונת הזמן " מאת ה.ג. וולס 

 

בעל השם מלונדון וראשיתו של סמל "המגן דוד" כסמל יהודי מיסטי

 

חיים שמואל יעקב פאלק "בעל השם מלונדון " הציור המיסטי מאסוני ששימש כמקור לתמונה המזויפת המפורסמת של מייסד החסידות "הבעל שם טוב " וגם הציור הידוע הראשון שבו מופיע סמל "מגן הדוד ".
צייר :Philippe Jacques de Loutherbourg


ביום רביעי, 17 ביולי 2019‏‏ ‏בין ‏‏20:00‏‏ – ‏‏22:00 ‏‏‏בשבוע הבא  אתן בלשכת הבונים החופשיים בכיכר קדומים 18 ביפו הרצאה על "בעל השם" המפורסם ביותר של המאה ה-18 לאחר מייסד החסידות .

בהרצאה זאת נדון במקובל מעשי מפורסם מהמאה -18 חיים שמואל יעקב פאלק שזכה לכינוי "בעל השם מלונדון " ותמונתו המפורסמת מאוד זוהתה לימים כתמונת מייסד החסידות הרב ישראל בעל שם טוב.

תמונה מזוייפת של הבעש"ט מבוססת על התמונה שלמעלה. 


אבל פלק שאכן היה בן זמנו של הבעש"ט אבל פרט לכך לא היה כל קשר בינם היה דמות מרתקת לא פחות. הוא היה אחד מגדולי המקובלים המעשיים בזמנו , ונודע כבעל כוחות על טבעיים שמזכירים את אלו של אנשים כמו אורי גלר היום , והיה חבר בכיר ביותר באירגון הבנייה החופשית .ובין השאר היה מורם של אישים ידועים כמו סאן ז'רמין וקליוסטרו ואחרים .
ובין השאר הוא אחד האנשים שהפכו את סמל המגן דוד לסמל מרכזי של העם היהודי.


בהרצאה נדון בחייו של בעל השם של לונדון ברעיונותיו בהשפעתו על הבנייה החופשית ועל תנועות מיסטיות בכלל.

מחיר כניסה: 65 ש"ח
מספר המקומות מוגבל, והשתתפות מותנית בהרשמה מראש בלבד.
טלפון להרשמה: 050-5714394

"בעל השם מלונדון" בעת עבודתו.