ארכיון קטגוריה: ביטחון וצבא

הנרי קיסינג'ר במלחמת היום הכיפורים : מדינאי מרחיק ראות או ארכי קונספירטור?

הנה רשימה שניה על הנרי קיסינג'ר שר החוץ לשעבר של ארה"ב.

הרשימה ה ראשונה"הנרי קיסינג'ר והסד'ר ההעולמי ה"(לא ) חדש" עסקה ברעיונותיו של קיסינג'ר לגבי מצב העולם באופן כללי. 

והפעם  נעסוק בנושא החשוב ביותר הקשור בקיסינג'ר  מבחינתה של ישראל ,בטיפולו במלחמת יום הכיפורים.

כיום יש מי שטוענים ובהם למשל ההיסטוריון אורי מילשטיין שכל מלחמת יום הכיפורים נוצרה כיוזמה קונספירטיבית שנוצרה במוחו הקודח של לא אחר מאשר הנרי קיסינג'ר ו"יצאה מכלל שליטה".

האומנם ? אני לא חושב כך אם כי אין להכחיש שיש הרבה באופיו והתנהגותו של קיסינג'ר לאורך השנים שיכול לחזק טענה זאת.

 

Image result for henry kissinger yom kippur war

יחסו  של הנרי קיסינג'ר למדינת ישראל היה אמביוולנטי ואולי גם נשאר כזה.

.ב-1948 כאשר היה סטודנט לתואר ראשון התנגד להקמת מדינת ישראל הוא חשב שמדינה יהודית נפרדת במזרחן התיכון עלולה להיות "אסון היסטורי " ובכך שיקף את דעות יהודים אמריקניים רבים.בעיניו מוטב היה לו השתלבה הציונות בפדרציה עם ממלכת ירדן. 

מורו בהרוארד קרל פר'דריך נזכר כי קיסינג'ר היה מתנגש עימו לעיתים קרובות בשל תמיכתו בציונות שקיסינג'ר הוקיע אותה כ"מזיקה " לארה"ב.

 אבל נראה שהוא  חש הזדהות כואבת הוא לא ראה את עצמו כמי שמסוגל להיות מזכיר המדינה של ארה"ב בנסיבות שעלולות להביא להכחדתה של ישראל .יחד עם זה חשב שסיכוייה לחצות ותשרוד מעבר לאמצע המאה ה-21 הם קלושים. ([ הוא היה פסימי לגבי עתידה ,ואולי נשאר כך. יוחסה לו אימרה שישראל לא תשרוד עד שנת 2022 שהוא אמנם הכחיש.אם זה יתגשם או לא נדע בעוד 3 שנים.

קיסינג'ר היגיע לישראל בפעם הראשונה ב-1961 .המנהיג הישראלי הראשון שאותו פגש היה יגאל אלון שאותו פגש באוניברסיטת הרווארד ששם קיסינג'ר לימד ושם אלון לד במשך שלושה חודשים ב-1961.

לדברי קיסינג'ר אלון סיפר לו על מלחמת העצמאות שבה כמובן פיקד כמפקד הפלמ"ח הישראלי.לדברי קיסינג'ר הוא ראה בכך "הרפתקה פנטסטית". 

הוא היגיע למסקנה לאחר שלמד על ישראל שאי אפשר יהיה להשיג שלום עם הערבים במהירות והוא יוכל להיות מושג רק בסביבה שבה ישראל לא נראית כיוצרת היחידה והראשית של תוקפנות באיזור.

 

קיסינג'ר פוגש את ניקסון 

 

הודות לפרסומו כחוקר מדיניות החוץ קיסינג'ר  נהפך ליועץ לממשל קנדי וג'ונסון הדמוקראטיים ולא היה מזוהה דווקא עם המפלגה הרפובליקנית.

ואז היגיעה ההצעה של  ריצ'ארד ניקסון למנות אותו בתפקיד בכיר במימשלו לאחר שנבחר כנשיא. ההצעה  הייתה בגדר הפתעה מדהימה  לו ולעולם.איש לא הבין מדוע ניקסון השמרן החליט לתת תפקיד בכיר כל כך עם מי שהיה מזוהה עם יריביו הפוליטיים. סביר להניח שגם קיסינג'ר לא באמת הבין.

נראה לי  שלניקסון הייתה הבנה מדהימה בבני אדם והוא קלט משהו בקיסינג'ר שאולי קיסינג'ר עצמו עוד לא היה מודע לו באותו הזמן.

שני האנשים נראו שונים זה מזה מהותית במזג ובאופי אבל מהר מאוד התברר שיש בינהם תיאום אינטלקטואלי רב וקיסינג'ר ידע לנסח היטב ולבצע את המדיניות שבה רצה ניקסון.שניהם כאחד הצטיינו בתחושה חריפה של סמלים מזה וממשיות העוצמה מזה. 

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

בשנים 1969-1973 הוא היגיע לשיא הקריירה שלו כדיפלומט כעוזר בכיר של הנשיא ניקסון  לענייני ביטחון לאומי .בתפקיד  זה אירגן מחדש את המועצה לביטחון לאומי ,מינה יועצים מחוננים מהעולם האקדמאי והאפיל על שר החוץ הרשמי רוג'רס כאיש המשפיע  באמת במדיניות החוץ האמריקנית.

נראה שלרוג'רס לא הייתה משנה סדורה כפי שהייתה לקיסינג'ר כיצד יש לנהל את מדיניות החוץ האמריקנית ולטפל במשברים שונים שצצו בה ועל סמך אילו עקרונות.

הכוח המניע מאחורי מדיניות החוץ האמריקנית בשנים אלו כתוצאה  היה קיסינג'ר. לרוג'רס נודע על פעולות חשובות כהסכם לצמצום החימוש עם ברית המועצות, או הפעולות לנירמול היחסים עם סין לעתים קרובות כאשר הייתה הפעולה בבחינת עובדה מוגמרת.כך שקיסינג'ר כבר בשלב הזה נחשב לאיש החזק במדיניות החוץ האמריקנית.[

בתוך זמן קצר כבר עבד הצוות ניקסון –קיסינג'ר בשיתוף פעולה מושלם וקיסינג'ר התרומם מאפלוליות קומת המרתף של הבית הלבן למשרד יפהפה ריהוט בקומה הראשונה של האגף המערבי שלו.

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

 קיסינג'ר נחשב לאדריכל הדטאנט "בהרפיית המתח " בין ארה"ב וברית המועצות בהתאם לשיטתו הגורסת שאין חשיבות רבה לאידיאולוגיה ושאפשר ליצור אצל ברית המועצות  אינטרס מוקנה ביציבות ובשיתוף פעולה.  הוא הישיג את ההסכם הראשון להגבלת  נשק איסטרטגי והסכם למכירת חיטים לברית המועצות שסבלה במחסור מחמת חקלאות  הכושלת..

במגעים חשאיים חולל  קיסינג'ר את המפנה ההיסטורי ביחסי ארצו עם סין העממית והכין את הקרקע לביקור ניקסון בסין ב1972.

ומאז הוא נחשב למומחה בכיר ביותר במערב גם בעיני הסינים עד עצם היום הזה לכל מה שקשור לסין. 

על חלקו המכריע להשגת הסכמי הפסקת אש בוייטנאם הוענק לו פרס נובל לשלום.

בנתיים ניקסון נעשה מאויים יותר ויותר מפרשת ווטרגייט שהביאה לבסוף לסילוקו מהנשיאות.

 

 

תמונה קשורה

ב-1973 התמנה קיסינג'ר לתפקיד שר החוץ של ארה"ב   היהודי הראשון בתפקיד בכיר זה וכעבור שבועיים פרצה מלחמת היום הכיפורים בין ישראל ומצרים וסוריה וזה היה משבר הבינלאומי הראשון שקיסנג'ר טיפל בו בתפקיד שר החוץ

קיסינג'ר טיפח בקרב ההנהגה הישראלית את התחושה שהוא עורק החיים היחיד שיש לישראל בממשל אמריקני עויין הרואה בישראל מטרד גובר וביהודי אמריקה  איום ממשי.  כתוצאה מפרשת ווטרגייט  יש שטענו שניקסון נעשה אנטישמי יותר ויותר כי חשב שגורמים יהודיים זוממים נגדו בפרשה זאת.

קיסינג'ר היה נפגש עם בכירים ישראליים בארבע עיניים ומדווח להם על אווירה עוינת כלפיהם בממשל האמריקני תוצאה של חרם הנפט הערבי.כתוצאה חשו בישראל שהוא כמעט "אחד משלנו " גם בגלל יהדותו.

 למעשה אין זה ברור עד כמה קיסינג'ר נתן אי פעם ליהדותו להשפיע על שיקוליו והחלטותיו במדיניות חוץ.נראה שנושא זה לא באמת השפיע עליו. 

נטען שכאשר הושבע קיסינג'ר לתפקידו כשר חוץ העדיף להשתמש בספר הברית החדשה למרות שהתנ"ך היה בהישג יד ונוסף על כך עשה זאת ביום שבת.

כמו כן הוזכר שבין מעשיו הראשונים בתפקידו הייתה הוראה יוצאת דופן לעובדים היהודיים במשרדו לעבוד גם בימים הנוראים.

דהיינו נטען שקיסינג'ר  אדיש לחלוטין ליהדותו. ולמוצאו היהודי.ייתכן.

נראה לי שקיסינג'ר רואה חשיבות עליונה בניהולה ובשימורה  של התרבות האנושית כולה והוא רואה בתרבות ובדת היהודית רק אלמנט אחד ולא בהכרח החשוב ביותר בתרבות זאת. 

קיסינג'ר  בכל אופן מצידו טען לאורך השנים דברים אחרים והדגיש את מחויבותו למדינה היהודית..הוא לא היסס לקבוע כי ארה"ב נושאת בהתחייבות היסטורית למדינת ישראל וכי השמירה על קיומה של ישראל היא מן האינטרס הלאומי של ארה"ב. ומעולם לא הסתיר את חרדתו העזה למדינת ישראל כמקום מקלט לשרידי השואה כמוהו וכמו חבריו.[13][13]

קיסינג'ר במלחמת יום הכיפורים.

ש להזכיר גם את ספרו החשוב של קיסינג'ר  משבר :   ניהול מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מוויטנאם /    ירושלים :   שלם,   תשס"ה 2004. שבו הוא מתאר כיצד סיים שני משברים חמורים ביותר מעט בזה אחרי זה "מלחמת וייטנאם ולאחריה מלחמת יום הכיפורים.

קיסינג'ר מדגיש בספר זה את מחויבותו המוחלטת לבטחונה של ישראל ואת העובדה שמלחמת יום הכיפורים הייתה הפתעה מוחלטת לאמריקנים בדיוק כפי שהייתה לישראלים.

עם זאת הוא מציין שהמלחמה הייתה עבורו "הזדמנות " להשיג ארבעה יעדים חשובים "בסדר זה:

 א. להבטיח את קיומה ואת בטחונה של ישראל .

ב. לצמצם ואם אפשר לסלק את הנוכחות הצבאית הסובייטית במזרח התיכון.

ג. לפתוח בדיפלומטיה בחסות אמריקנית כדי לנוע לקראת ישוב הסיכסוך.

ד. לתת תיווך אמריקני כתחליף לנוכחות צבאית סובייטית.

לדבריו של קיסינג'ר יעדים אלו הושגו "במידה רבה אם כי הדרך להשגתם הייתה סבוכה"( "משבר ע' יא)

וכאן נתאר כיצד עשה זאת והישיג את יעדיו. 

ב22.9.1973  מונה קיסינג'ר לשר החוץ היהודי הראשון בתולדות ארה"ב .

כשנודע על מינוי למזכיר המדינה ביקש קיסינג'ר שהצמרת בישראל לא תראה עודף סימני שמחה שיגלו איפוק.אבל האמת היא שישראל סייעה לו לקבל את המינוי בוושינגטון לחץ השגריר דיניץ על כל הכפתורים במטרה לעזור לקיסינג'רל עבור בשלום את המינוי במיוחד בסנאט.קיסינג'ר בהחלט הרגיש שהישראלים סייעו למינויו( 

כעבור שבועיים פרצה מלחמת יום הכיפורים המשבר הבינלאומי הראשון שטיפל בו בתפקיד שר החוץ .

 היום ידוע שלפני המלחמה קיסינג'ר קים ערוץ שיחות חשאי ביותר בין ישראל וסאדאת שדרכו ניסה להביא להסכם בין שני הצדדים. אך יש ספק רב אם סאדאת היה אז רציני בהצעותיו להגיע להסכם עם ישראל תמורת החזרת שטחים ללא מלחמה.נראה שהוא היה נחוש  בדעתו להילחם בכל מקרה.

נראה שלפני המלחמה קיסינג'ר העריך כמו ישראל שמתקפה ערבית רבתי אינה סבירה.הוא סיפר  שבמשך שבועיים לאחר שהתמנה למזכיר המדינה הוטרד בשל הכנות המצרים והסורים והסב לכך את תשומת לב המודיעין הישראלי.אך  לא האמין שזה משהו מלבד תרגיל.

לדבריו המלחמה שפרצה הפתיעה את ארה"ב לא פחות מישראל.

ההערכה הראשונה הייתה  שישראל פתחה במלחמה  מפני שקשה היה לפקידים האמריקניים וקיסינג'ר מן הסתם לחשוב שהערבים יתחילו במלחמה שהם אמורים להפסיד בה.

שבוע לפני המלחמה שמחה דיניץ שגריר ישראל בארה"ב  הרגיע  את קיסינג'ר שאין כל אפשרות שהערבים יתקפו. קיסינג'ר לא נרגע והזמין הערכות מודיעין אמריקניות מיוחדות.ואלו היו חד משמעיות :התקפה  ערבית היא מאוד בלתי סבירה.

( כפי שחשבו אז באמ"ן בראשות אלי זעירא).

הערכות אלו אושרו מחדש במרוצת השבוע ואף בבוקר ההתקפה.קיסינג'ר סיפר לעוזריו מהבכירים כי בשיחתו עם אבא אבן בניו יורק שם שהו יום וחצי לפני המלחמה בעצרת הכללית של האו"ם ,הסביר אבן באדיבות רבה שאין כל צורך אמיתי ביוזמת שלום כפי שהפציר בו קיסינג'ר כי המצב הצבאי "יציב לחלוטין".

על פי קיסינג'ר ההפתעה האמיתית הייתה בכישלון הניתוח המדיני של ישראל וגם של ארה"ב .לפני אוקטובר 1973הייתה הסכמה שמצרים וסוריה חסרות את היכולת הצבאית להחזיר לעצמן שטחים בכוח הנשק.איש לא הבין  שסאדאת לא כיוון לניצחון צבאי אלא לשינוי בשיווי המשקל ושהלם המלחמה יאפשר לשני הצדדים להראות גמישות שלא הייתה אפשרית כל עוד ישראל ראתה את עצמה עליונה מבחינה צבאית,ומצרים הייתה משותקת בביזיון  לאומי.

ישראל טענה אחר המלחמה שהיא לא נקטה במתקפת מנע מחשש לתגובה האמריקנית של קיסינג'ר.אבל הוא עצמו חזר וטען לאחר המלחמה"מעולם לא העמדנו לישראל את אי פתיחת המלחמה כתנאי לקבלת סיוע אמריקני".

האומנם? לי נראה שבעניין הזה הישראלים הם דוברי האמת. קשה להאמין שגולדה ודיין התבלבלו וייחסו לקיסינג'ר דברים שלא אמר אותם בנושא חשוב כל כך. 

השיטה שבה נקט קיסינג'ר ב-1973 הייתה מה שכינה שיטת "הצעד אחרי צעד".

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

השיקול שלו היה זה:כל המדינות הסובבות ותומכיהן כמו ברית המועצות וסין והעולם השלישי דרשו שישראל תחזור מידית וללא כל תנאי לגבולות 1967 .ורק לאחר מכן הן יהיו מוכנות"אולי " לפתוח בדיונים על שלום.

דיונים שהם לא היו מוכנים לפתוח בהם לפני 1967 כאשר ישראל לא החזיקה בשטחים האלו.

לקיסינג'ר היה ברור היטב שאחרי מלחמה נוראה כל כך כמו מלחמת יום הכיפורים אין שום דרך שבעולם שבה ישראל תסכים לנסיגה כזאת עבור הבטחה קלושה כל כך שאין לדעת מה אם בכלל עומד מאחוריה.

קיסינג'ר היגיע למסקנה שמכיוון שכך יש צורך  בשורה של צעדים קטנים שכל אחד מהם יזמין צעד תגובה מהצד השני ואלו יצרו אולי את התנאים שבהם יהיה לבסוף "נקודת שבר"  כלפי שלום עם אחת או יותר מהמדינות הערביות.[18][15]

קיסינג'ר קיבל ביקורת קשות על כך. ההנחה הייתה שהוא צריך ליצור רק תנאים למפגשים ישירים בין ישראלים וערבים .אבל שיקוליו היו שאסור שמצרים תושפל שוב מאחר שזה  יחסל את האפשרות שסאדאת יוכל להשתתף בתהליך שלום.אחרי הכל חיילים מצריים יוכלו להיות מוחלפים בקלות אפילו אם ישראל תכה אותם מכה קשה. אבל ממשלה מצרית שתהיה מוכנה לדבר עם ישראל יהיה קשה הרבה יותר למצוא.

קיסינג'ר האמין ששיטה זאת הייתה הבסיס למה שהפך להיות לבסוף הסכמי אוסלו ביון ישראל והפלסטינאים.

קיסינג'ר עם גולדה מאיר 

מה רצה קיסינג'ר בתחילה?

נראה שבשלב הראשון היה זה קיסינג'ר שאמר לגולדה מאיר "מה שלא יקרה אל תתקפו ראשונים" 

עצה/ דרישה זאת מילאה תפקיד חשוב במערך שיקוליה של ראש הממשלה. כיום טוענים רבים שעדיף היה שישראל הייתה תוקפת ראשונה וגם קיסינג'ר עצמו לימים נרתע מהצעה זאת שהוא עצמו הציע  והכחיש שאמר זאת.

אבל הוא כנראה משקר. 

 נראה שכך אכן חשב בתחילה. אולי בגלל שהיה משוכנע שמה שלא יקרה ישראל תכה מכה קשה את התוקפים אותה.סביר להניח שהאמריקנים לא היו מענישים את ישראל בחומרה אם הייתה נוקטת מתקפת מנע. בדיעבד ישראל לא קיבלה שום  פרס על התנהגות טובה על כך שנמנעה ממתקפת מנע למעט ביטויי סימפטיה פה ושם על ההתאפקות שגילתה.

נראה ששיקוליו של קיסינג'ר השתנו בעקבות כישלון התקפת הנגד של ישראל בשמיני לאוקטובר כשהפעם לא יהיה ניצחון ישראלי מהיר ומכריע בשתי החזיתות.

נראה שחשב שלפני שיתחיל משא ומתן מדיני על ישראל להכות מהר וחזק ולא לחסוך בתחמושת ולשפר את מעמדה הצבאי משום שזה יסייע לוושינגטון בפעולתה המדינית בבלימת הרוסים.הוא הדגיש שלארה"ב יש אינטרס שישראל לא תיכנס להפסקת אש מעמדת חולשה.

נראה שקיסינג'ר נדהם כאשר נודע לו שישראל זקוקה לסיוע צבאי רב מארה"ב אם ברצונה לנצח.

הוא הבין  גם שהמלחמה תארך ותגדל תלותה של ישראל בארה"ב.כתוצאה נוצר פתח שיאפשר לקדם את האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.

עמדת קיסינג'ר בשלב זה הייתה  שכבר לא חשוב מה יקרה בהמשך ישראל כבר נחלה תבוסה איסטרטגית ואין היא מסוגלת לעמוד  במלחמה ביחס לאבדות שאותן היא סופגת.היא זקוקה לסיוע אמריקני.

הממשל גיבש עם כך עמדה לפיה האינטרס האמריקני הוא לאתר את השיטה הפחות בולטת להספקת ציוד צבאי ,ובחר לתת לישראל מעט ציוד תוך שמירה על פרופיל אמריקני נמוך.וחיפוש נוסחה להפסקת אש.

מאידך …..קיסינג'ר הבין  כעת שהמצב הנוכחי  דווקא מקנה יתרון לארה"ב שרק לה יש קשרים עם כל הצדדים בסכסוך זאת בתנאי שישראל לא תספוג מכות נוספות מצב שיביא להיחלשות כוח המיקוח האמריקני.

בשלב זה העריך קיסינג'ר את המדיניות הרוסית במשבר כמתונה ומרסנת וטען שהם נמנעים מלנקוט מהלכים שיחייבו מעורבות צבאית בשונה ממה שמסר לישראל החליט הממשל שחרד גם לדטאנט שכל עוד עמדת הרוסים פייסנית וקיים סיכוי להפסקת אש ,יספק הממשל לישראל אמצעי לחימה מוגבלים בלבד.כל עוד מצבם של הקליינטים המצרים והרוסים היה שפיר בשדה הקב התנהגו הרוסים באיפוק

.אך ברגע שהמצב השתנה והסורים נהדפו מרמת הגולן החלו הרוסים בעשירי לאוקטובר ברכבת אוויר מסיבית .האמריקנים שחששו לתדמיתם כמי שלא מגיבים בנחישות בעת משבר בינלאומי ,החליטו להאיץ גם הם את הסיוע לישראל.

סירוב סאדאת להפסקת אש תוך שימור המצב הקיים תרם להחלטה.

נראה שקיסינג'ר החליט כעת שלישראל אין חשיבות איסטרטגית מיוחדת משל עצמה באינטרסים הגלובליים של ארה"ב וכי יש מקום להכניס גם  את מצרים לברית איסטרטגית עם ארה"ב. .

מוסקבה סיפקה פי שלושה טנקים ופי שניים מטוסים לערבים מאשר וושינגטון לישראל ובפועל אף טנק שהיגיע ברכבת האווירית ובאוניות מארה"ב לא השתתף בלחימה הגיעו גם טילי אוויר אוויר וכמה מטוסי פנטום שעל פי חיל האוויר לא היה בהם צורך  אמיתי.ורוב מה שהיגיע היגיע אחרי הפסקת האש.עם זאת  האספקה הסדירה של תחמושת מארה"ב הבטיחה ראש שקט למפקדי צה"ל. שהתחמושת שלהם הלכה ואזלה.

אבל האספקה עוקבה  לכאורה בגלל דאגתו של מזכיר ההגנה שלזינגר לאספקת נפט  סדירה מהערבים.

למעשה נראה  שמאחורי הקלעים ולמרות הכחשותיו שקיסינג'ר חילק בינהם תפקידים.   שלזינגר היה כביכול "האיש הרע" מבחינת ישראל וקיסינג'ר "האיש הטוב". אבל אין זה ברור כלל שכך אכן היה במציאות שמאחורי  הקלעים.

נראה שקיסינג'ר עצמו לא רצה לחזק "יתר על המידה " את ישראל בילל שיקוליו האיסטרטגיים הגלובאליים.

קיסינג'ר עם משה דיין

דיין כתב מאוכזב "בסופו של דבר במטוסי הפנטום קיבלנו פחות מחצי.ביקשנו טנקים וקיבלנו חמישית.ביקשנו נגמש"ים ולא  קיבלנו אף אחד.ביקשו מטוסים מסוגים שונים וקיבלנו מספר מזערי.ביקשנו כמה עשרות תותחים ואישרו לנו רק כשליש.ביקשנו משגרי טילים וקיבלנו כרבע מהכמות.חוששני כי מישהו בוושינגטון אינו נלהב יותר מידי לניצחוננו".

מי היה המישהו הזה? נראה שזה  היה קיסינג'ר  שר החוץ היהודי.שכמובן לא היה עויין לישראל אבל הייתה לו תמונה רחבה שהוא פעל על פיה. 

הוא חשב שישראל צריכה להצליח במלחמה אך ללא עליונות מוחצת.מבחינתו הצלחה ישראלית  בשדה הקרב היא גורם חשוב בשכנוע הערבים והסובייטיים להביא לסוף ללחימה.הרכבת האווירית הייתה  תשובה לרוסים ולא מהלך אנטי ערבי שנועד לגזול מהערבים את החזרת כבודם.

קיסינג'ר הסביר  לימים וגם בזמן אמיתי את העיכוב של כמה ימים בהספקת הנשק לישראל  בפרשת ווטרגייט ובהתפטרות סגן הנשיא ספירו אגניו ב10 לאוקטובר כתוצאה מהודעה בקבל שוחד ובהעלמת מס . אבל יש להניח שזה היה רק תירוץ. 

בספרו "משבר " כותב קיסינג'ר שאפשר שוושינגטון לא הייתה מודעת לעוצמת הצורך הישראלי עד היום הרביעי למלחמה.הוא האשים בעיכוב את שלזינגר.וטען  שהוא זה שחשש שהיענות לבקשות הישראלים  תהפוך את פניה של מערכה שהערבים מנצחים בה ותעכיר את יחסינו עם הערבים למשך זמן רב.

למעשה בפועל השיקולים האלה היו של קיסינג'ר ולא הייתה לו שום כוונה לסייע כל העיכובים של משרד ההגנה היו מתואמים עימו.מרגע שהחליט הנשיא לשגר מרבת אווירית כל העיכובים בנושא נעלמו מרגע שההוראה הנשיאותית הובאה לידיעתם על ידי קיסינג'ר.

קיסנג'ר לא רצה ניצחון ישראלי מוחץ ורצה למנוע מישראל לקבל הפסקת אש מוקדם מידי דבר שימנע אפשרות פתרון בעתיד  משום שהמצרים יסכימו לכך רק אם יהיו בעמדת הפסד.

קיסינג'ר הופתע לשמוע ב-13 באוקטובר שישראל מוכנה להפסקת אש מידית משום שיתרון צבאי מסויים לישראל היה חשוב לארה"ב להשגת יעדיה שלה.משום כך הודיע לישראל שעליה להכות מהר וחזק ללא חסכון בתחמושת כי ארה"ב תספק לה את כל מחסורה.

רק לאחר סירוב סאדאת להפסקת אש והאצת הרכבת האווירית הרוסית הורה הנשיא  ניקסון בהמלצת קיסינג'ר ב13 לאוקטובר על רכבת אווירית מסיבית בטיסות ישירות לישראל.

ככישלון התקפת  הנגד המצרית ב14 באוקטובר והצלחת מהלך הצליחה של צה"ל בפיקודו של אריאל שרון  בסואץ הביא  את קיסינג'ר למסקנה שנוצר  כעת בסיס נאות מבחינת וושינגטון להשגת הפסקת אש עלפי תנאיה. הוא הצליח לנצל את המצב הצבאי שיצרה ישראל בשתי החזיתות כדי לנהל  משא ומתן מול ברית המועצות מעמדת כוח ולהשיג נקודות במאבק הגלובאלי.

קיסינג'ר גם הבין שאם יגדלו מימדי תבוסתה של מצרים תגדל גם תלותה ברצונה הטוב של וושינגטון ותמומש הזדקקותה לסיוע  אמריקני.

כשזיהו הרוסים שמצרים הולכת לקראת תבוסה רבתי החלה התרוצצות דיפלומטית שבשיאה הוזעק קיסינג'ר למוסקבה  המעצמות סיכמו על הפסקת אש ב-22 לאוקטובר שישראל נאלצה להסכים לה.האיום הרוסי להתערב בא רק לאחר הפסקת אש.

בפועל שארה"ב כפתה על ישראל הפסקת  אש בהתאם לאינטרס הגלובאלי שלה.

הפסקת האש הראשונה קרסה באותו  הלילה (כנראה בהוראה של אריאל שרון ) והלחימה התחדשה  במלוא עוזה.

.קיסינג'ר  אדריכל הפסקת האש אמר "נראה היה שישראל גמרה אומר לסיים את המלחמה בהשפלה מצרית.אך לא היה לנו כל עניין לראות את חיסולו של סאדאת כתוצאה מהתגרות ישראלית בהפסקת האש שהשגנו ושהענקנו לה את חסותנו המשותפת."

הוא רתח מזעם וכפה על ישראל הפסקת אש שנייה שהפעם כובדה. אך במועד זה כבר הושלם כיתורה של הארמיה השלישית.

קיסינג'ר  היה משוכנע שהכנעת הארמיה הייתה מחסלת כל תקווה לפתרון דיפלומטי וגוזרת מאבק מתמידבין ישראל ומצרים.אילו נחל סאדאת בעקבות כישלון הניסיון הצבאי  היה עולה לדעתו במצרים  מנהיג קיצוני פרו סובייטי .נשק סובייטי  היה משקם  במהירות כוח שווה לארמיה המוכתרת ובמקודם או במאוחר הייתה פורצת מלחמה נוספת.תהליך השלום היה מסתיים לפני שהחל ומתחדש בחסות גרועה בהרבה .את מחיר  השמירה על סאדאת גבה קיסינג'ר מישראל.

קיסינג'ר כותב " לא רצינו שמצרים תחזור למחנה הסובייטי ,וגם לא חשבנו שנכון לגרור את מוסקבה לסיבוב עימות שני".

הוא היה תומך בישראל בכל סיטואציה אבל היה מראה לה את זעמו בצורות שונות.

 

מסע הדילוגים של קיסינג`ר

קיסינג'ר עם סאדאת 

קיסינג'ר תיאר את הגעתו לנמל התעופה לוד ב22 באוקטובר :"ישראל הייתה גיבורה אך סיבולת שלה היגיעה לנקודת שבירה .אלה שבאו לקבל את פנינו נראו כמי שחשו בעצמותיהם כמה הקרוב אל פי התהום הם היגיעו וכמה שבועות של מלחמה דילדלו אותם..ישראל הייתה מותשת ואין ז ה משנה מה הראו השרטוטים של  המפות הצבאיות העם שלה השתוקק לשלום כפי שרק מי שלא ידע שלום מימיו ידע לרצות בו "[

בבירור הישראלים בעיניו איבדו את ההילה של הבלתי מנוצחים.

בתיאום עם ברית המועצות ניהל קיסינג'ר את המו"ם בין שני הצדדים כשהוא נע ללא הרף מבירה אחת לשנייה והשיג משני הצדדים את קבלת החלטות מועצת הביטחון 338 ו33-9 להפסקת איש בין שני הצדדים .הפסקת אש ששני הצדדים כבר היו מעוניינים בה במילא אך הוא זה שנתן להם להם את דחיפה להגיע אליה..

היה זה קיסינג'ר שערב לקיפאון  שהיציע את הארמיה השלישית המכותרת בידי ישראל. ולמעשה היה קיסינג'ר  זה שהציל את הארמיה הזאת מהשמדה בידי ישראל.שכן ישראל רצתה מאוד להשמיד את הארמיה הזאת וכך לסיים את המלחמה בניצחון מוחלט במו לכאורה במלחמת ששת הימים כאשר השמידה את צבאות הערבים בניצחון בזק.

אולם ניצחון כזה היה מנוגד לתכניותיו של קיסינג'ר שלו  לא היה שום אינטרס שישראל תסיים גם הפעם בניצחון מוחלט על הערבים.

בליל ה-24 לחמישי היסמיכו  הנשיא העסוק בעניינים אחרים   ( פרשת ווטרגייט שהביא הלבסוף להדחתו ) לטפל באיום ברית המועצות  להתערב מלחמה באזור אם לא תיענה ארה"ב להצעתה להקים כוח שיתוף משותף באיזור .קיסינג'ר פקד על כוננות גרעינית והניא את בריתה מעוצות מלהגשים את איומה.

ב-21 בדצמבר התכנסה ביוזמתו של קיסינג'ר ועידת ז'נבה להשכנת שלום בחסות באו"ם ובראשות שר4י החוץ של ארה"ב ובריה"מ קיסינג'ר וגרומיקו .

אולם במהרה עבר קיסינג'ר לשיטת הסדרים חלקיים בתיווכו בין ישראל ומצרים וסוריה כהדי להרחיק ברית המועצות במסגרת המו"מ ולצמצם את השפעתה במזרח התיכון. קיסינג'ר כפה על ישראל להחזיר את הטריטוריות שכבשה במלחמה בחזרה למצרים ובכך הביא לחתימת הסכם הפסקת אש ושהפך לשביתת נשק בין ישראל ומצרים.

סיום מלחמה על פי שיטת הנרי קיסינג'ר 

איך הסתיימה  מלחמת יום הכיפורים ? ניצחון למישהו ? הפסד למישהו ? שיתוף פעולה? ובכלל היה פרטנר לסיום המלחמה? או לא היה?

המלחמה התקרבה לסיומה במה שהיה המשבר החמור ביותר בין ארה"ב וברית המועצות  מאז ממשבר קובה בשנות השישים. 

ברית המועצות  שתקוותה הייתה  שהקליינטים שלה מצרים וסוריה יביסו את ישראל נכזבה דרשה שישראל תיסוג לקווי ה22 באוקטובר  שאז הוכרזה הסכמת האש הראשונה. הסובייטים אף איימו בפעולה צבאית חד צדדית לעזרת הארמיה הנצורה בידי שרון

קיסינג'ר סירב לקבל את הצעת הרוסים לשגר לישוב הסכסוך  כוח רוסי אמריקני משותף .שכן אילו הסכמה ארה"ב למלא תפקיד משותף עם הסובייטים היו יחידותיהם שבות למצרים בבירכתה של ארה"ב. הם היו אז זנבו של עפיפון סובייטי במשחק כוחות משותף נגד ישראל או שהייתה נכנסת לבסוף  בהתנגשות עם כוחות  סוביטיים..

אם היו כוחות סוביטיים ביחד עם כוחות אמריקניים מופיעים באורח דרמטי בקהיר יחד עם כוחותיה של ארה"ב ועוד יותר מכך אילו היו מופיעים לבדם ,היו ידידיהם המסורתיים של האמריקנים נפגעים פגיעה עמוקה מן העובדה הגלויה של השתלטות אמריקנית סובייטית משותפת.האיסטרטגיה שטופחה במשך שבועיים  של משבר הייתה מתרסקת  מצריים הייתה נשאבת בחזרה אל מעגל ההשפעה הסובייטי.ברית המועצות ובעלות הברית הקיצוניות שלה בעולם הערבי כמו לוב  היו מופיעות כגורם הקובע במזרח התיכון.

סין ואירופה היו נחרדות מכל שיתוף פעולה צבאי אמריקני סובייטי באיזור חיוני כל כך ואם המאמץ המשותף הטיה קורס והופך למשבר אמריקני סובייטי כפי שסביר שהיה קורה  היו האמריקנים נשארים לבדם.

נציין שאירוע עכשווי הנראה כמקביל  להצעה הרוסית המתוארת למעלה התרחש בשנים האחרונות כאשר רוסיה הודיעה על התערבותה בסוריה כדי לבלום את מלחמת האזרחים שם והיציעה לארה"ב לשתף עימה פעולה בכך. ארה"ב של אובמה סירבה כנראה בגלל שיקולים מקבילים לאלו של קיסינג'ר למעלה.

לקיסינג'ר לא היה כל ספק כי  יש לדחות את  ההצעה הסובייטית  והיה צורך  לעשות זאת בדרך שתזעזע את הסובייטים עד כדי נטישת המהלך החדש צדדי שבו איימו ואותו תכננו

כתוצאה בהצעת קיסינג'ר וראש מטה הנשיא אלכסנדר הייג ובאישור הנשיא  ניקסון בלילה שבין ה25 ל26 בחודש העמידה ארה"ב את כוחותיה ברחבי תבל בכוננות קרב 3 מתוך 5. הנשיא הורה במקביל על כוננות גרעינית עליונה הוא הסביר כי  התגלו סימנים המעידים על הכנות  של הסובייטים להוביל גייסות ומטוסים למזרח התיכון ( קיסינג'ר משבר ע'294 )

 

.ניקסון בהשראת קיסינג'ר עשה  זאת בלי להתייעץ בבעלי בריתו בנאט"ו שזימנו  כמחאה את תת מזכיר ההגנה דונלד ראמספלד בדחיפות למחות בפניו שעל שלא ניתנה להם התראה מראש.

הלווינים האמריקניים הראו  אז פרישה של שתי בריגדות של טילי סקאד באיזור הדלתה עם ראשי נפץ גרעיניים שלא הוסוו ואוישו על ידי חיילים סובייטיים.המידע היגיע לישראל ועורר שם בהלה גדולה.

בישראל ובארה"ב חששו הסובייטים עוד יפעילו את הטילים האלו נגד ישראל.אך הסובייטים מיצמצו ונרתעו לבסוף.

מהלכי המלחמה ניתבו את אופי השיחות בין קיסינג'ר לדוברינין כך שהמעצמות הפעילו לחץ על כל צד במלחמה כאשר ידו הייתה על העליונה. בתחילת המלחמה היה למצרים ולסורים יתרון ברור, והמעצמות שאפו לכפות הפסקת אש על מצרים. מכיוון שגם לברית המועצות וגם לארצות הברית היה קשר עם מצרים, שתיהן לחצו עליה להפסקת אש, אך ללא הועיל. לאחר שהתהפכו היוצרות ולישראל היה יתרון ברור, הופעל לחץ אמריקאי על ישראל להפסקת אש. השיחות בין האמריקאים לסובייטים הגיעו לשיא בביקורו של קיסינג'ר במוסקבה ב-21–22 באוקטובר, שם התקבל נוסח הפסקת האש, שלימים הפך להחלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם.‏

לאחר ההכרזה על הפסקת האש פרץ משבר אנרגיה עולמי, בעקבות החלטתן של מדינות ערב להשתמש בנשק הנפט כדי לכפות את רצונן על יתר מדינות העולם ודרכן על ישראל כדי להחלישה מבחינה בינלאומית.אין זה ברור כלל אם קיסינג'ר צפה זאת והדבר אינו ברור כלל מכתביו.  יש להניח שלא שאחרת היה מציין זאת במפורש.

סיום המלחמה

ב-21 בדצמבר נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וסוריה, ובעקבותיה נחתמו ההסכמים: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים (ב-18 בינואר 1974) בקילומטר ה-101 שעיקרו בהסרת הסגר הימי שקיימה מצרים בים סוף, בפתיחת תעלת סואץ לשיט, ובנסיגה ישראלית מתעלת סואץ, עד למרחק של 20 קילומטרים מזרחית לה כאשר ממזרח לתעלה קיימות שלוש רצועות: הראשונה רצועת דילול מצרית, השנייה רצועת חיץ תחת פיקוח כוח חירום של האו"ם והשלישית רצועת דילול ישראלית. והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (ב-31 במאי 1974) שבו ישראל הסכימה לסגת מכל השטחים שכבשה במלחמה, ומשטחים בהיקף של כ-60 קמ"ר בצדו הישראלי של "הקו הסגול" באזור קונייטרה לקו הפרדה ישראלי ומולו במרחק של עשרות מטרים עד כמה קילומטרים קו הפרדה סורי שבתווך אזור חיץ מפורז הנתון למנהל אזרחי סורי ולשליטה צבאית של מפקחי או"ם . ההסכם לווה בתקריות ירי רבות (יותר מאלף), שהסורים יזמו בכל עת שהדיונים נקלעו למשבר.

בישראל טענו כי תנאי ההסכמים שהיו גרועים לישראל, והציבו את כוחות צה"ל במצב שהיה גרוע  מזה שבו היה ערב המלחמה, הושגו בשל לחץ אמריקני  ( של קיסינג'ר ) על ישראל, שנבע מכך שמצרים הסכימה ל"חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין מצרים וארצות הברית, התקרבות מצרים אל תחום האינטרסים המערבי, תוך התרחקות מתחום ההשפעה הסובייטי" ובעקבותיה גם סוריה "הפכה את ארצות הברית לשושבין הראשי לתהליך פינוי צה"ל".[28][29]

אך מבחינת הנרי קיסינג'ר הוא השיג את מטרתו של סיום הקונפליקט בין ישראל ומצרים וסוריה והפיכת ארה"ב למתווך המרכזי ובעל ההשפעה הרבה ביותר באיזור.

 אז האם הייתה המלחמה ניצחון ישראלי או מצרי ?

 ישראל ללא ספק הביסה את המצרים בקרב  והייתה המנצחת בשטח. אך ספגה תבוסות קשות בעצמה ואיבדה לתמיד את ההילה של בלתי מנוצחת שבה החזיקה במשך שש שנים בלבד.

מצרים ראתה את עצמה כמנצחת מאחר ששינתה את המאזן האיסטרטגי באיזור והראתה שהיא מסוגלת לנצח את ישראל.

שני הצדדים ראו את עצמם כמנצחים והיו להם קבלות על כך. וזה מה שרצו האמריקנים שיחשבו. 

אולם נראה שהניצחון האמיתי היה של האמריקנים ושל קיסינג'ר שהראו שהם ולא הרוסים הם הגורם המרכזי באיזור . הוא שיכנע את המצרים שהסובייטים יכולים לספק להם נשק אבל לא התקדמות לפיתרון דיפלומטי עם ישראל שסאדאת כבר הבין שהוא חיוני עבורו אם הוא רוצה להחזיר את השטחים שאבדו למצרים. סאדאת למעשה החליף צדדים והפך לבעל ברית של ארה"ב באיזור..ביטחונו התבסס מכאן ואילך על כלי נשק אמריקנים ולא רוסיים.המעמד האיזורי של ברית המועצות נפגע אנושות.

וכך בעוד שהרוסים גורשו ממצרים ואיבדו בה את נכסיהם ארה"ב של קיסינג'ר הפכה את עצמה לבעל ברית מרכזי הן של ישראל שהראתה שהיא לא מסוגלת להתקיים ללא תמיכתה  והן של מצרים.

 אינטרסים ויעדים של ארצות הברית בעניין סיום המלחמה בין ישראל למצרים.

מה היו האינטרסים של ארה"ב בסיום המלחמה כפי שראה אותם קיסינג'ר  ?

לדעתי האינטרסים שלה אם כי הייתה הקבלה בינם לבין אלו של ישראל בהחלט לא היו חופפים.

האינטרסים של ישראל היו לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר עם ניצחון ברור ובלתי מוטל בספק מבלי שאיבדה כל שטח.דהיינו להשיג הכרעה ברורה ביותר של מצרים וסוריה בשדה הקרב.

אלו לא היו האינטרסים של ארה"ב  כפי שראה אותם קיסינג'ר .מבחינתו  לא היה כל עניין בכך שישראל  ( שהיא אמנם מדינה יהודית שהוא הרגיש מחוייבות מסויימת לקיומה ,אבל לא לדומיננטיות המוחלטת שלה באיזור ) תכריע בבירור את מצרים וסוריה. שכן הוא לא רצה להרגיז את העולם הערבי שסיפק לארה"ב נפט וכבר הכריז על חרם נפט כנגד המערב.

מצד שני לדעתו  בהחלט לא היה לארה"ב עניין שישראל תובס לחלוטין כבעלת בריתה באזור. והאינטרס של  ארה"ב בעיני קיסינג'ר היה להיראות כמתווכת וכמפשרת שהכל פונים אליה ולא לברית המועצות יריבתה. הוא רצה שארה"ב תיראה לא רק כידידתה ובעלת בריתה  של ישראל אלא גם כידידתה ובעלת בריתה של מצרים שאחרי הכל הייתה מדינה חשובה בהרבה במזרח התיכון.

משום כך האינטרס של ארה"ב כפי שהתגלם בידי קיסינג'ר היה שהמלחמה תסתיים במאזן כוחות. התוצאה האידיאלית מבחינתו. 

תמיד.

ישראל תנצח אך לא "יתר על המידה" והערבים המצרים והסורים יצאו עם כבודם שלם בניגוד למלחמת ששת הימים. שממנה יצאו מושפלים וחולמים על המלחמה הבאה שבה ינצחו לבסוף.  שני הצדדים יוכלו לטעון שהם נצחו .ואכן כך היה מעשית בשטח.[29][16]

ישראל תנצח צבאית אך הערבים הם שינצחו איסטרטגית ומעשית  בכך שיראו שישראל אינה בלתי מנוצחת .ההישג העיקרי מבחינת ארה"ב יהיה שהערבים יפנו אליה לתמיכה וכבעלת ברית ולא כפי שהיה לפני המלחמה ליריבתה בריתה מועצות.

 מסקנות –

 

קיסינג'ר בא עם משנה סדורה  ביותר כיצד יש לנהל משא ומתך לשלום.  כנראה סדורה יותר מזאת של כל שר חוץ אמריקני  לפניו ( ואחריו ) הוא ראה צורך ביצירת עולם מאוזן שבו יהיו בריתות ופשרות מאזנות שימעיטו את האינטרס של כל מדינה לצאת למלחמה כנגד שכנותיה.בדיוק כפי שהיה במודל הפוליטי שלו  כפי שהיה באירופה במאה ה-19 בעקבות קונגרס וינה של  הדיפלומט האוסטרי  הנסיך מטרניך.

לדעתי הוא מצא דרך לשלב את התורה הסדורה שלו עם מדיניות ישוב הסכסוך בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

לשם כך  ניהל דיפלומטיה שונה מזאת של קודמיו  דיפלומטיה של דילוגים מסעות מהירים ותכופים במדינות מזרח התיכון לעיתים שהיה של שעות מספר בלבד בכל בירה.בהן גילה סבלנות  כושר שכנוע ושימוש מתוחכם בכלי התקשורת על ידי עיתונאים שלוו  אותם ושאותם תדרך. 

_מאידך קיסינג'ר גם דאג לסודיות ולצנזורה חמורה ביותר לגבי השיחות שאותם קיים.וכך למשל העיתונאי הישראלי מתי גולן מתאר בהקדמה לספרו "השיחות הסודיות של קיסינג'ר " כיצד כתב היד של ספרו זה נפסל בידי הצנזורה כנראה בגלל לחצים חמורים ביותר מצד קיסינג'ר שהתנגד לפרסום ספרו זה ואף השפיע באיומיו על ממשלת ישראל שהתכנסה רק כדי לדון בפרסום ספר זה. הספר פורסם לבסוף כנראה עם עמודים רבים שנפסלו. אך ברור שלקיסינג'ר הייתה ידיעה עמוקה מה בדיוק פורסם ומה בדיוק נפסל.

בכך הביא לשלושה הסכמים שלושה עם מצרים הסכם הפסקת האש והסכם הפרדת והסכם ביניים  והסכם הפרדת כוחות עם סוריה.לשם כך כפה על ישראל לא להביס בצורה מוחלטת את המצרים כפי שיכלה לעשות כי זה היה פוגע בתוכניותיו ארוכות הטווח. הדבר גרם לזעם רב אצל הישראלים שראו בקיסינג'ר בוגד בבני עמו,אך הוא ראה את עצמו בראש ובראשונה  כאמריקני הדואג לאינטרסים של ארה"ב ולא של ישראל.

ניתן לטעון שקיסינג'ר שימש כנשיא על במדיניות  החוץ שכן  הנשיא ניקסון היה עסוק לחלוטין בפרשת ווטרגייט פריצות לבתים ומשרדים שונים של גורמים פוליטיים  בוושינגטון שיוחסו לאנשיו  ובהתפטרות סגנו ספירו אגניו שנמצא אשם בפרשיות שחיתות שונות  וכך לא נימצא מי שיתן  הוראות לקיסינג'ר שהרגיש שרק הוא יודע ,לאור ניסונו הרב ורעיונותיו המוצקים מאוד כיצד יש לנהל מדיניות חוץ אפקטיבית לטווח הארוך  בדיוק מה יש לעשות.

ומה בדיוק הוא  רצה לעשות ?

קיסינג'ר היגיע למסקנה שאסור שצד אחד  במלחמת יום הכיפורים יגבור על השני "יתר על המידה" דה יינו אסור שהם יכריעו אחד את השני.

 אסור שישראל תגבור יותר מידי על  הערבים אם י כי בהחלט רצוי במעט אבל לא עד כדי הכרעה מוחלטת כמו בששת הימים ובודאי שאסור שהערבים יכריעו את ישראל  עד כדי גרימת איום אמיתי לעצם קיומה אבל עליהם להרגיש שכבודם חזר אליהם.

זאת כדי שאפשר יהיה להביאם לשורה של הסכמים  שהם לא היו מוכניים להגיע אליהם בעבר שמהם יוכל להבשיל לבסוף הסכם של הכרה הדדית ואף שלום.

במסגרת זאת הוא התמודד עם איומים של הסובייטים שאיימו לתקוף את ישראל והגיב על כך בעוצמה שהראתה שלכוחה של ארה"ב במותניה ושאין להרגיזה גם כשנראה שנשיאה אינו מתפקד.

 

לכל ברור היה שלמרות שנשיא ארה"ב אינו מתפקד יותר הרי שר החוץ שלו בהחלט מנהל את העניינים במחשבה וביד חזקה. וכך הביא לסיום המלחמה שכן שני הצדדים חשו שהיגיעו לסיפוקם במשהו וכי יש יד חזקה במושכות שלא תיתן להם להרחיק לכת ושהם זקוקים לה והם חוששים להתעמת עימה יותר מידי.וזאת לא הייתה  ידו של נשיא ארה"ב המודח ניקסון וגם לא ידו של יורשו  הלא במיוחד  מוערך פורד זאת הייתה ידו של שר החוץ האפקטיבי מאוד של ארה"ב.

אז האם הייתה כאן קונספירציית ענק שנוצרה בידי קיסינג'ר על מנת להביא לפיוס בין ישראל ומצרים שבה היו שותפים סאדאת ודיין כפי שטוענים אורי מילשטיין ואחרים ? 

לדעתי לא. לדעתי מכל היוצא כאן קיסינג'ר היה מנצל הזדמנויות גאוני למען מטרותיו אבל לא הוא יצר את התנאים שהביאו לפריצת המלחמה בשמה של תוכנית על מדהימה. 

 

 

 

[25][26]

.

ראו גם 

קיסינג'ר בויקיפדיה 

וודי אלן בפרודיה מדהימה על קיסינג'ר 

שיחה עם קיסינג'ר ב-2013 על מלחמת יום הכיפורים

קונספירציה ? למה לא ?

קונספירציית קיסינג'ר על פי אורי מילשטיין 

פירוק תיאורית הקונספירציה על קייסנג'ר 

קשר או כשל ? -תיאוריות קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים 

 

ספרים על הנרי קיסינג'ר בעברית :

הערה : כמה מהספרים האלו  רואים בקיסינג'ר ארכי קונספיראטור  וכאחראי האולטימטיבי למלחמת יום הכיפורים . 

 

גיל קרל אלרואי     אנטומיה של אחיזות עיניים :   קיסינג'ר והמדיניות האמריקאית במזרח התיכון /  תרגום יוסף כרוסט   תל-אביב :   הדר,   תשל"ו 1975 

נכתב בידי איש משרד החוץ האמריקני.

אנטומיה של אחיזת עיניים גיל קרל אלרואי

מארווין קאלב, ברנארד קאלב ;קיסינג'ר עברית אהרון אמיר ( עידנים ,1975)



 חזי כרמל  ג'ודי קיפר   קשר K. :   היומן הסודי של הסדר-הביניים הישראלי-מצרי / הקדמה: פייר סאלינג'ר.   גבעתיים :   פלג,   1975.

 


מתי גולן , השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, (שוקן, 1976 )

ספר שנפסל בידי הצנזורה בראש ובראשונה בגלל דרישתו של קיסינג'ר עצמו. 

 

דורון, חי    – (חכימי ) הקשר המרובע /    ירושלים :   (המחבר),   תשל"ט (1978).

בספרו, הכתוב כהיסטוריה של המלחמה אך מבלי לציין מקורות, טוען חכימי שקיסינג’ר יזם פרויקט של “מלחמה מבוימת תחת פיקוח מעצמות-העל” בין ישראל והערבים. לפי התוכנית, ישראל תאפשר לערבים להשיג ניצחון מוגבל, ולאחר שכבודם הוחזר אפשר יהיה להגיע עמם להסכם שלום “לדורי דורות”. 

תוצאת תמונה עבור הקשר המרובע

עדני  ברוכין   השפעת הקונצפציה התאורטית של קיסינג'ר על גישתו כלפי המשבר המזרח תיכוני 1976-1973 /    רמת גן,   תשל"ט

ויליאם ב. קונדט    עשור של החלטות :   המדיניות האמריקנית כלפי הסכסוך הערבי-ישראלי 1967-1976 / תרגם יעקב שרת   [תל-אביב] :   משרד הבטחון – ההוצאה לאור,   תש"ם 1980

שמואל כהן    קיום על סף מוות :   יסודות המחשבה המדינית של הנרי קיסינג'ר /    [תל-אביב] :   [חמו"ל], ואניברסיטת תל-אביב. הפקולטה למדעי הרוח. החוג למדע המדינה   1984

יצחק רבין ( בהשתתפות איתן הבר ) יצחק רבין משוחח עם מנהיגים וראשי מדינות(תל-אביב : רביבים, 1984)
כולל ראיונות חשובים עם ניקסון ועם קיסינג'ר .

שימו לב לעובדה המוזרה שתמונתו של קיסינג'ר נמצאת  מעל לכל  הדמויות אפילו מעל לזאת של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר. 

י

קנת ו. שטיין מדינאות אמיצה :   סאדאת, קיסינג'ר, קרטר ובגין והחתירה לשלום ערבי ישראלי /    תל-אביב :   מערכות,   2003 תשס"ג.

תקציר:הסכם השלום עם מצרים, שהיה נקודת מפנה ביחסי ישראל – ערב, נתפס לעיתים כתולדה טבעית של מלחמת יום הכיפורים. הספר מלמד אותנו, כי ההסכם היה לא רק פרי של תנאים שבשלו, אלא תוצאה של המאמצים המיוחדים שהשקיעו שני המנהיגים השותפים להסכם – מנחם בגין ואנואר סאדאת – – ושל ג'ימי קרטר, נשיא ארצות – הברית והנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקני, כמו גם של קווי האופי של כל אחד מן האישים האלה. ספר זה מלווה את התפתחות המשא – ומתן – מצעדיו הראשונים בשלהי הקרבות ועד לחתימת הסכמי השלום חמש שנים לאחר מכן. קנת שטיין מוסר בספר תיאור חי של האירועים תוך ניתוח האישיות של המנהיגים המובילים ושל האינטרסים המורכבים, והסותרים לעיתים, של ישראל, מצרים, ירדן, סוריה, ארצות – הברית וברית – המועצות. הספר מתבסס על מסכת ראיונות ללא – תקדים של כשמונים ממלאי תפקידים מכל המדינות הנוגעות בדבר, שהיו שותפים לתהליך. זהו מסמך מרתק וייחודי, המאפשר הבנה מקיפה ועמוקה של שלב קריטי ובעל משמעות היסטורית ביחסי ישראל – ערב. קנת שטיין הוא מרצה בקתדרה ע"ש ויליאם שאטן להיסטוריה של המזרח – התיכון בן – זמננו וללימודי ישראל וכן עומד בראש התוכנית לחקר המזרח – התיכון והמכון לישראל בת – זמננו באוניברסיטת אמורי (אטלנטה, ארצות – הברית). ספרו 1917 – 1939 Palestine חן Ouestion Land The ראה אור ב1984 – .

תוצאת תמונה עבור מדינאות אמיצה

רונן  ברגמן   וגיל מלצר   מלחמת יום כיפור – זמן אמת    תל אביב :   משכל,   [1999O

 

  רונן  ברגמן   וגיל מלצר   מלחמת יום כיפור – זמן אמת ":המהדורה המעודכנת – גילויים שהותרו לפרסום.    תל אביב :   משכל,   [תשס"ד] 2004.

 

תוצאת תמונה עבור מלחמת יום כיפור זמן אמת

 

יוחנן כץ  "היונה שכשלה :בין יארינג לרוג'רס :מדינת ישראל בין יוזמות התיווך של ממשלת ארה"ב והאו"ם 1967-1973,הוצאת ירון גולן תשס"ו 2006

סקירה על התקופה שבה קיסינג'ר היה רק עוזר של רוג'רס שר החוץ האמריקני.

אברהם בן צבי, ארצות הברית בזירה הבין-לאומית מאז 1945 /    רעננה :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשס"ז  2006 

תוצאת תמונה עבור בן-צבי,ארצות הברית

אברהם  בן צבי    מטרומן ועד אובמה :   עלייתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית-ישראל /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   [תשע"א] 2011.

 זאב לקויר     דור אקסודוס :   סיפורם המופלא של הצעירים היהודים שברחו מהיטלר /    [אור יהודה] :   כנרת, זמורה-ביתן, דביר,   תשס"ז 2007.כולל דיון בחייו המוקדמים של הנרי קיסינג'ר .

יגאל קיפניס ‫    1973 – הדרך למלחמה /    אור יהודה :   דביר,   תשע"ב 2012.

תקציר הספר :לא נלך על זה" (ראש הממשלה גולדה מאיר להנרי קיסינג'ר, שהפציר בה לקבל את יוזמת השלום המצרית, 28 בפברואר 1973)
"רק זה חסר לי" (גולדה מאיר, ששה באוקטובר 1973, עם תחילתה של מלחמת יום הכיפורים) 
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את צה"ל אבל לא אמורה היתה להפתיע את הצמרת המדינית. 
בשנה שקדמה למלחמה עקבו ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והשר ישראל גלילי, אחר כל התקדמות של יוזמת השלום החשאית שהניעה מצרים בארצות הברית, ובלבם תקווה אחת בלבד – "שהדבר הזה ייעלם".
הנרי קיסינג'ר, יועץ הנשיא האמריקני, דחק בישראל להיכנס למהלך על פי המתווה שגיבש, אבל שלישיית הבכירים הישראלית החליטה בדעה צלולה להעדיף מלחמה על שיחות שלום, ואף להסתיר מהממשלה, מהרמטכ"ל ומראשי מערכת המודיעין את עצם המשא ומתן. בתמורה להסרת הלחץ האמריקני, הם אף התחייבו, לכבול את ידי צה"ל ולמנוע ממנו מתקפת מנע לפני שהמצרים יורים את הירייה הראשונה.
במחקר היסטורי מעמיק ומאלף חושף ד"ר יגאל קיפניס את עומק המחדל המדיני שהביא למלחמה. מחדל חמור פי כמה מעיוורונם של אנשי המודיעין שעד היום הוטלה האשמה על כתפיהם. 
תמלילי השיחות והמזכרים הסודיים מכניסים אותנו לחדרי החדרים בוושינגטון, בקהיר ובירושלים, כעדים אילמים, פעורי עיניים, למצעד האיוולת שעלה לישראל ב-2650 הרוגים.
2650 הרוגים שנפלו קורבן לאמונה שהזמן עובד לטובתנו. 

הוסף לסל את 1973 – הדרך למלחמה / יגאל קיפניס

נתן ארידן  "קיסינג'ר ומלחמת יום הכיפורים  :תעודות נבחרות " בתוך "טראומה לאומית –מלחמת יום הכיפורים אחרי שלושים שנה ועוד מלחמה " עורכים משה שמש וזאב דרורי מכון בן גוריון 2013 ע' 45-66.

אבירם ברקאי   מעשה שלא היה :   קונספירציית מלחמת יום הכיפורים /חבל מודיעין : כנרת, זמורה-ביתן – מוציאים לאור, 2017. 

תוצאת תמונה עבור אבירם ברקאי מעשה שלא היה :

תקציר :

מלחמת יום הכיפורים היא מגנט שמושך אליו ממציאי תיאוריות קונספירציה. אבירם ברקאי למד את מרביתן, אם לא את כולן. האם בין שלל התיאוריות ישנה אחת הראויה לתשומת לב יותר מאחרות? מתברר שכן. את תיאוריית הקונספירציה הצבעונית ביותר, המכעיסה ביותר, המקוממת ביותר, משווקים ד״ר אורי מילשטיין וחבורתו. ויש להם לא מעט חסידים. תקציר הקונספירציה שר החוץ הנרי קיסינג׳ר (בשם ארצות הברית), הנשיא אנואר סאדאת (בשם מצרים) ושר הביטחון משה דיין (בשם ישראל) רקחו מזימה סודית. המטרה מציאת הדרך לקירוב השלום בין ישראל ומצרים ושבירת הברית ארוכת השנים בין מצרים לבין הדוב הרוסי. המכשול העיקרי הכבוד הלאומי של מצרים שרוסק לרסיסים בתוך ארבעה ימים בחודש יוני 1967; ההכרה שמצרים לא תשב לשולחן המשא ומתן לפני שיושב כבודה. השיטה ישראל תאפשר לכוחותיו של סאדאת לאחות מחדש את כבודם באמצעות ניצחון קטן. האמצעי שר הביטחון והצלע הישראלית בקונספירציה, משה דיין, יעכב את גיוס המילואים, ימנע ״מכה מקדימה״ ויגרום לצה״ל להילחם ״חלש״. ‬
  ‫ אמת או בדיה? קונספירציה או היסטוריה? לברקאי אין ספק. כמו ברבי־המכר הקודמים שלו על בלימה, בשם שמים, אנחנו על השחור, גם במעשה שלא היה טווה ברקאי פרט לפרט. בחוש דרמטי יוצא דופן ובקפדנות מחקרית הוא מפריך את תיאוריית הקונספירציה. חשוב מזה, הוא מספק לקוראים תמונה אמיתית על תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למלחמת יום הכיפורים ושופך אור על פינות עלומות בהיסטוריה הצבאית והמדינית של ישראל. במעשה שלא היה ברקאי מספר את המעשה שהיה" –

קראו את מאמרו של אבירם ברקאי בנושא :שיטת מילשטיין וקונספירציית מלחמת יום הכיפורים 
"בין  קונספירציה לקונספציה" :מאמר של אבי פיקאר על ספרו של ברקאי 

והיה ומצרים וירדן "יבואו לעזרתה " של ישראל

Image result for ‫המלחמה הבאה נגד מצרים‬‎
ידיעה חדשותית : מסתבר שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר ( על דעת עצמו בלבד)  לממשלת גרמניה למכור צוללות בעלות פוטנציאל גרעיני. למצרים.
מדוע ?
כפי שהסבירו דובריו של מר נתניהו בתקשורת " מצרים היא ידידתנו וא-סיסי הוא בן בריתנו. "
אכן לכאורה מצרים היא כיום בעלת ברית ( לא ידידה ) של ישראל ומשתפת עימה פעולה במאבק כנגדש דע"ש בסיני.
כמובן שאי אפשר לסמוך על זה. ואי אפשר לסמוך על אף אחד במזרח התיכון בנושא כזה . לא מספיק בשביל לאפשר שימכרו לו צוללות גרעיניות.  א-סיסי יום אחד יכול להתגלות כנוכל הגדול ביותר בתולדות מצרים מאז סאדאת ולפנות נגדנו לגמרי . כפי שעשה ארדואן בתורכיה שפעם נחשב ל…מישהו מאמין היום ? לבעל ברית של ישראל ,שישראל סייעה לו במסדרונות השלטון בארה"ב.
יש להבין הספקת צוללת גרעינית למדינה זה הרבה יותר ממחווה זה מאפשר לה לאיים עלינו. המצב שבו יבחן הסכם השלום שלנו עם מצרים וגם עם ירדן יהיה במצב של משבר אם נניח חלילה שתהיה רעידת אדמה גדולה בישראל . במקרה כזה האם יעמדו המצרים ( והירדנים ) במקומותיהם ורק יאפשרו להעביר הספקה לנזקקים ? או שמה ינצלו את המצב יפירו כל הסכם אפשרי ויפלשו תוך שהם מנצלים את התוהו ובוהו בישראל ?
אני נדהם שמר בנימין נתניהו סומך על מנהיג מצרים א-סיסי כל כך שהוא היה מוכן לאפשר למכור לו צוללות גרעיניות.
השאלה הגדולה היא האם אפשר לסמוך על מצרים גם זאת של א-סיסי במקרה של משבר בישראל ,נגיד במקרה של אסון טבע אדיר ?
האם אפשר יהיה  לסמוך על המדינות הערביות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל ,מצרים וירדן שיסייעו או לכל הפחות ישארו בצד ולא יזיקו לישראל ?
או שמה הן עלולות במקרה כזה להתפתות להפר כל הסכם ?
אני חושש שדווקא האפשרות השנייה.

היו לי שיחות בנושא עם כמה מומחים צבאיים והדעה של כולם הייתה שיש סיכוי גבוה שבמקרה כזה המדינות הללו עלולות להתפתות לתקוף את ישראל החרבה  בסכין בגב .ההזדמנות תהיה גדולה מידי.ויש להניח שההמונים במדינות אלו יקראו לכך.

 כל מומחה צבאי ששוחחתי עימו על נושא זה הסכים עימי שאין לסמוך על שום מדינה ערבית שחתמנו עימה על הסכם כלשהוא במצב כזה. הן כולן ינצלו את ההזדמנות וכך היו עושות לאורך ההיסטוריה.
במקרה כזה אפשרות ההרתעה היחידה היא איום גרעיני שלדברי מקורות זרים ישנו בידי ישראל ,על הכוחות הפולשים ובסיסיהם.כולל השמדתם .אבל … אם בידי הכוח הפולש יש צוללות גרעיניות ? זה מפחית את אפשרות ההרתעה שלנו .לא לחלוטין אבל פוגע בה. אז אין להגיע למצב שלמדינה ערבית שגובלת בנו יהיו צוללות גרעיניות. אם אפשר למנוע ממדינה ערבית צוללת גרעינית ,אז יש למנוע ממנה. כמו שיש למנוע אם זה אפשרי נשק גרעיני מאיראן וסעודיה. היגיון איסטרטגי אלמנטרי…
בסמינר של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על הפתעת מלחמת יום הכיפורים   ( בסמינר אחר שלו אני נתתי הרצאה על מלחמות העתיד בספרות הבדיונית )בעת שיחה בעקבות ההרצאה עם  בכיר לשעבר במודיעין נאמר לי שהתוכנית במקרה של אסון טבעי גדול בישראל היא זאת :
נניח שיש רעידת אדמה גדולה בישראל או אסון גז או משהו .אלפי הרוגים אולי מליונים . ועוד אלפים ומליונים של פצועים ובתים הרוסים. תוהו ובוהו. חיפה טבריה וצפת בהריסות . במצב כזה יש סבירות גבוהה שירדן ומצרים יתפתו לתקוף.לתקוע סכין בגבה של המדינה שהם חתמו עימה הסכמי שלום. 
במצב כזה… א-סיסי או עבדאללא מלך ירדן או מי שבהנהגה של מדינות אלו מכריזים שהם שולחים "כוחות שלום וסיוע " לסייע לישראלים בעת מצוקה.
הם ינאמו נאומים  גדולים על כך שכל רצונם הוא לסייע לקורבנות  יהודים וערבים.
מפגינים מצריים שורפים את דגל ישראל. צילום של רוייטרס.
במצרים ובירדן  שבהן הציבור הרחב עויין מאוד לישראל מן הסתם יהיו הפגנות נגד של  חגיגות שמחה על האסון בישראל ושל התנגדות לסייע לישראל שקיבלה את  העונש המגיע לה מידי אללה.ההמונים יודיעו על התנגדותם לרצון המנהיגים "לסייע" לישראל .   המלון שבו נמצאת השגרירות הישראלית ישרף כמקובל במהלך הפגנות השמחה האלו והמשטר  יצטרך להציל את נציגי ישראל מאיום מוות איום  בידי ההמונים המשתוללים משמחה.  
מפגינים בקהיר מתכנסים לשרוף את שגרירות ישראל.  צילום של רויטרס. 
המנהיגים לכאורה לפחות  יתעלמו מהפגנות הנגד האלו.
מי שבפיקוד בישראל יודיע אז מיידית בנימוס שאין צורך בעזרה, תודה רבה,ארה"ב ואירופה יכולים לסייע לנו .עם כל הצורך והידידות ישראל אינה מעוניינת בעזרה מצד המדינות הערביות כרגע . אולי מאוחר יותר כשהתוהו ובוהו יחלש והסדר ישוב על כנו .אבל כרגע היא אינה מעוניינת שכף רגלו של חייל ערבי תדרוך בשטחיה.
אם בכך יסתיים העניין מה טוב. אבל יש להניח שלא יסתיים בכך . .
"כוחות השלום והסיוע " ישלחו בכל מקרה לשטחיה של ישראל  למרות התנגדות מפורשת.
וזה יחשב להכרזת מלחמה.
ויש בסיס מיוחד  אי שם שמתפקידו לטפל במצב כזה בדיוק.
למצרים יקח כמה שעות טובות לחצות את סיני . הם יקבלו הודעה שאל להם לעבור את גבול הבינלאומי עם ישראל.יש להניח שלא תתקבל שום תשובה להודעה זאת בזמן שבמצרים ממשיכה ההנהגה להודיע על רצונה "לסייע" לישראלים. 
כנגד רצונם.
 על הכוח החודר תונחת תחילה הפצצה קונבנציונאלית . יש להניח שהמצרים יהיו מוכנים לכך וישלחו את חיל האוויר שלהם לבצע הפצצות כמו שעשו והם עושים בתימן .יהיה צורך להשמיד את המטוסים האלו. 
אם הכוח היבשתי שלהם יתעקש להמשיך  והם יתחילו בשיטות המקובלות מזה עידן ועידנים וגם בתימן ובסוריה היום של בזיזת ואונס ורצח האזרחים. אז יופעל כלי  נשק שלטענת מקורות זרים יש בידינו על הבסיס המצרי המרכזי  בסיני . מכיוון שזהו איזור מדברי יש להניח שהנזק הסביבתי  לא יהיה גדול מידי. ולא יפגעו יותר מידי אזרחים.
יש לקוות שזה יגרום למצרים להפסיק את מאמצי "הסיוע " שלהם לישראל . אם לא,  יהיה צורך להפעיל נשק כזה פעם שניה במקום אחר במדבר המצרי.יש להניח שאז המסר יובן.
כנ"ל ירדן.
הדרך שלהם לחצות לישראל דרך בקעת הירדן תהיה קצרה הרבה יותר ויש להניח שהם יוכלו לגרום לנזק  והרס גדול יותר בדרכם מאשר המצרים 
תהיה כלפיהם אותה תגובה בדיוק. רק שלמרבית הצער האיזור המדברי שאפשר להנחית אותה יהיה קטן הרבה יותר. כך שיש להניח שהנזק הסביבתי יהיה גדול הרבה יותר.
הבעיה כאן היא עם הצוללות שיש למצרים שיהיה צורך אז לצוד אותן אחת לאחת.ועלולות לגרום לנו נזק אדיר.
עדיף היה מצב שבו למצרים  לא היו צוללות כאלו מלכתחילה.
ראו גם :
Image result for ‫המלחמה הבאה נגד מצרים‬‎

אז מי היה המגלה של דרך בורמה לפני שבעים שנה ?: תוכנית של רדיו מצולם של אלי אשד ודורין מרגלית

לפניכם תוכנית שהינחתה דורין מרגלית ברדיו החברתי עימי בנושא :שבעים שנה לגילוי דרך בורמה ומי היה המגלה האמיתי שלה ?( רמז עבה :אדם בשם משה אשד ).

והנה התוכנית ואתם מוזמנים לצפות בה:

 

מה לעשות עם משטר האייתוללות באיראן?-הצעה

לראש המוסד שלום

איראן  של מישטר האייתוללות  הייתה ונשארה במשך 40 השנים אויב מסוכן של ישראל ששב ומצהיר על כוונתו להשמיד את מדינת ישראל ויהי מה.

להלן הצעתי מה לעשות עם משטר האייתוללות באיראן

המשטר הזה נמצא כיום בקשיים גדולים ביותר כתוצאה מהמשבר הכלכלי בו הוא שרוי  והעיצומים החמורים שהוטלו עליו בידי הנשיא טרמפ וכתוצאה מההתנגדות העממית הגוברת  תוצאה של הכשל הכלכלי הגובר..

אבל  למרבית הצער בטווח הנראה לעין לא נראה שאפשר יהיה להקים משטר דמוקרטי יציב באיראן .

כרגע לא ניראה שיש מי שהוא בעל סמכותיות וכריזמה מספיקים  שיוכל להחליף משטר זה .

להוציא אדם אחד : ראש יחידות "אל קודס " קאסם סולימאני המנהיג הצבאי של איראן בחו"ל שהוא גיבור עממי נערץ בתוך איראן ומקובל מאוד על האיתוללות . מצד שני שנוא על כל הערבים הסונים באשר הם.

כזכור לך סוכן של המוסד שהיגיע לאיראן במסווה של "פעיל אנטי ציוני"  ביקר במפקדת "משמרות המהפכה"   ופגש שם  צעירים המתגייסים למשמרות המהפכה האיראניים.  וראה שיש שם תמיכה עצומה בסולימני שעוברת בהרבה את זאת של האייטוללות.

תמיכה כזאת אפשר לנצל למטרותינו.

הצעתי בקצרה  :לסייע באופן סמוי  לקאסם סולימני לתפוס את השלטון מידי האיתוללות  ולסייע לו אם וכאשר יכריז על עצמו כשאח חדש.

רזא שאה פהלווי השאח הראשון של איראן בעת הכתרתו.

בהקשר זה כדאי להזכיר את מייסד שושלת פהלוי "השאח " הראשון   רזא שאה פהלווי שהקים את שושלת פהלוי באיראן במאה ה-20 ואביו של השאח האחרון שברח מאיראן היה גם הוא כזכור איש צבא מוכר ונערץ באיראן שהשתמש באהדה הגדולה אליו בציבור על מנת להשתלט  בהפיכה צבאית ולהכריז על עצמו כ"שאח".

הוא היה נערץ בזמנו כמו קאסם סולימאני היום  באיראן.

השאלה הגדולה  היא אם זאת: האם לא יהיה סכנה גדולה עלינו אם יהיה  סולימאני שאח איראני ?הוא הרי כבר איים ומאיים בהחרבת ישראל .

לא.

שכן הוא יהיה עסוק עם אויבים אחרים קרובים יותר תורכיה הארדואנית הרואה את עצמה כנציגת האיסלאם הסוני באשר הוא ושונאת את השיעים , והערבים של סעודיה שסולימאני שסייע לשיעים של עיראק של תימן ושל סוריה ולבנון הוא האדם השנוא עליהם ביותר והמפחיד אותם ביותר.שנוא עליהם הרבה יותר מאשר מנהיג איראן הנוכחי חמינאי.

אם הוא יהיה השליט האיראני החדש הוא יהיה עסוק כל הזמן במלחמה בלתי פוסקת עם סעודיה ותורכיה . ויאחד את הערבים הסוניים ביתר שאת בברית לא רשמית עם ישראל .

הברית הזאת כמובן תתפורר בשניה שהסונים יראו שאין לאיראן מנהיג מסוכן לסונים כמו קאסם סולימאני.

מצד שני קאסם סולימאני מאחר שהוא בא ממשפחה ענייה ולא מוכרת בידי המעמדות העליונים בחברה האיראנית יהיה עסוק גם במאבק בלתי פוסק עם בני מעמדות אלו שיראו בעין רעה את עלייתו לשלטון כשאח וגם זה יקשה עליו מאוד לפנות כנגדנו.

ומצד שני ייתכן שבאיזה שהוא שלב נוכל להגיע איתו לשיתוף פעולה לא רשמי ,שיתוף פעולה שהוא בלתי אפשרי עם האיטולאלות הפנאטיים ששולטים כעת באיראן. על פי הדוחות סולימאני בשנים האחרונות אינו פנאט אידיאולוגי כמו האיאטולות.

אי לכך אני ממליץ שאנשינו באיראן יפעלו דרך הגורמים התומכים בנו שם להעלאתו לשילטון של קאסם סולימני כשאח חדש .הוא מן הסתם ינסה ליצור שושלת חדשה של שאחים מבני משפחתו אבל בשלב זה אין זה מעניינינו.

עניינינו הוא איראן חדשה ויציבה שאינה מאיימת על ישראל אבל מאחדת כנגדה את העולם הערבי.

אי לכך אני מציע שתיקח את הצעתי לתשומת ליבך ושסוכנינו באיראן יתחילו לפעול בעניין עוד היום.

אין זמן לבזבז.

Image result for qasem soleimani magazine cover

ראה עוד על קאסם סולימני מועמד אפשרי לתפקיד השאח האיראני החדש 

וראה גם בנושאים אלו :

האפוקליפסה השיעית :החלק הראשון

האפוקליפסה השיעית -החלק השני :כת אחרית הימים 

האפוקליפסה השיעית -החלק השלישי :נשק יום הדין 

המלחמה הבאה נגד איראן

נבואות  אחרית הימים על איראן

הצנזורה וספרות הריגול-הפאנל המוסרט

 

השבוע קיים "יקום תרבות " מגזין התרבות בעריכתי כנס ראשון מסוגו על ספרות ריגול ולחימה בסינמטק תל אביב .

ובין השאר קיימנו שם פאנל בהנחייתי שבו דנו בנושא שבדרך כלל לא דנים בו :סופרי ריגול ומתח כותבים יצירות בדיוניות, אולם לא פעם הם משתמשים בחומרים אמיתיים ומסווגים כבסיס. כבר קרה שסופרי ריגול כתבו יצירות שלמיטב ידיעתם היו בדיוניות, אלא שאז התברר להם שהצנזורה דורשת לצנזר את ספריהם…

וכך ישבו כמה סופרי ריגול ,אמנון ז'קונט ( האיש שערך את מרבית ספרי הריגול שנכתבו בערית ),מישקה בן דוד ביכר "מוסד" לשעבר וסופר גם של מותחני ריגול ולחימה בהווה ,וחגי טיומקין עורך דין וכותב ספרי מתח וריגול שהיו לו משום מה היסתבכויות עם הצנזורה על ספריו למרות שהם היו בדיוניים  לחלוטין מההתחלה ועד הסוף.

אתם מוזמנים לצפות בפאנל המוסרט והמרתק כאן 

פאנל נוסף עסק במלחמה בין ישראל ואיראן במציאות ובבידיון הספרותי .והשתתפו בו גם כן מישקה בן דוד אורי שטנדל ושבתאי שובל שכולם כתבו ספרי מתח בידיוניים על המאבק בין ישראל ואיראן .הנחה אותו ד"ר אמנון סטופ .

אתם יכולים לצפות  בו כאן 

ולצפות בעוד הרצאות באירוע אתם יכולים לצפות כאן 

אליק שמיר ואני

 

אליהו "אלי " שמיר

 

"אליק נולד מן הים…."

( הפתיחה לספר "במו ידיו-פרקי אליק " הפתיחה הידועה ביותר בספרות העברית החדשה )

אליק שמיר ועוד נוטרים בטנדר הירוק שלהם  מצולמים זמן קצר לפני שיצאו למסע הקצר והארוך לאזור. 

היום לפני שבעים שנה ב-22 בנובמבר  -1948 נפל   הנוטר אליהו שמיר הידוע בכינוי "אליק " ועוד שבעה נוטרים במסע שהוא וחבריו לא יסיימו אותו הם הותקפו בדרך בידי כנופית ערבים בכפר יאזור ונרצחו בדרכים מזעזעות לאחר שנלחמו עד הכדור האחרון.

 

גופתיהם המושחתות נתגלו לאחר זמן בידי חיילים בריטייים מזועזעים.

 

כל הפרשה נצרבה בזיכרון הלאומי הקולקטיבי ועל שמם הוקמו מצבות אנדרטאות וישובים רבים.

 

תבליט המתכת המתאר את קרב שבעת הנוטרים ביאזור. שבעה בחורים נלחמים מתוך טנדר פתוח על רקע כפר ערבי.  נמצא בבית הספר "השבעה" באזור

צבי אשד .ציור מ-1948

כמה דקות שלפני שיצא אליהו שמיר למסע האחרון הוא נפגש עם ידידו צבי אשד ,אבי , שהיכיר אותו מזה שנים רבות ,מאז שנפגשו לראשונה על חוף הים בתל אביב,והשניים קבעו להיפגש שוב באותו הערב בבית הקפה החביב עליהם .

אבל זה לא התממש. אליק לא חזר.

במקום זה צבי מצא את עצמו  נפגש עם אחיו הגדול של אליק  הסופר הידוע משה שמיר  מספר בסדרה של שיחות  את סיפור היום האחרון לאחיו של אליק שהשתמש גם בפרטים שנתן לו  אבי כדי לשחזר את אירועי היום האחרון בחייו של אליק ( שחלקם יש לשער הם מדומיינים ).

את סיפורו של צבי על הפגישה האחרונה עם אליק קראו כאן :

משה שמיר כתב תחילה ובתוך כמה ימים בלבד  סיפור לילדים על אותו היום האחרון בשם "אליק והכלניות " שהתבסס על סיפור ידוע של אשר ברש בשם "שאול והאתונות " על השעות האחרונות של שאול המלך . את הסיפור הזה הוא פירסם ב"דבר לילדים " כמה שבועות בלבד לאחר נפילת אליק.

 

 

עטיפת שבועון "דבר לילדים " שבו הופיע הסיפור "אליק והכלניות " כמה ימים בלבד לאחר נפילתו של אליק שמיר.ליד העטיפה דבר העורך של השבועון על ירושלים הנצורה.

( ניתוח גרפולוגי  של כתב היד של משה שמיר בכתב היד של " אליק והכלניות " נעשה  בידי הגרפולוגית והסופרת "מיכל דורון  ותוכלו לקרוא אותו כאן )

אבל זה לא הספיק לו  הוא החליט לכתוב ספר שלם על חיי אחיו ולהציג אותו כסמל  ומופת של דורו.

Image result for ‫פרקי אליק‬‎                Image result for ‫במו ידיו פרקי אלי ק‬‎

הספר שכתב משה שמיר על אחיו "במו ידיו –פרקי אליק" הפך לאחד מרבי המכר הגדולים והחשובים של הספרות העברית .  עד היום נמכרו יותר ממאה וחמישים אלף עותקים שלו.. רק בהוצאת "עם עובד"  שהחלה לפרסם את הספר ב-1975 פורסמו עד 2017  11 מהדורות שלו שנמכרו סה"כ בכ- 60,000 .עותקים.

כאשר יצא לאור ושנים רבות לאחר מכן "כולם " קראו אותו.אליק שמיר הפך ל"סמל" של ה"צבר" כצעיר נצחי .

משפט הפתיחה של הספר "אליק בא מן הים " הפך למשפט הפתיחה הידוע ביותר של הספרות העברית החדשה כולה,ללא כל מתחרים ,  בסיס לדיונים לויכוחים והתנצחויות אין סוף שכן משפט זה נראה כמציין את הניתוק של דור הצברים שאליק שמיר נראה כנציגו הספרותי האולטימטיבי מכל הדורות שקדמו לו. דבר שהוכחש בתוקף בידי משה שמיר המאוחר לפחות .אבל בהחלט ייתכן שהיה בדעתו בעת הכתיבה.

"במו ידיו" עוטר בפרס ברנר, שוועדת השופטים שלו קבעה, בין השאר, כי "הספר הוא הישג ודאי לא רק ביצירת שמיר, אלא בפרוזה הצעירה בכללה… זהו ספר ארץ ישראלי כל כך, אנושי כל כך, ויש בו הרבה אהבה ורוך וטוהר וטבועה בו התוגה הגדולה של כליון נעורים…"

 

 

Image result for ‫פרקי אליק‬‎

אליק בקרב האחרון .ציור מאת ה.פ. הכטקופף מ"מקראות ישראל "

 

ציור של  אליק שמיר שהופיע במקראות ישראל  מאת יעקב גוטרמן .

פרקים שונים  מהספר הופיעו במקראות בתי הספר שכל תלמיד במדינה קרא בכיתה.

Image result for With His Own Hands shamir

הספר תורגם לאנגלית ולרוסית.

( פרקים על אליק שמיר  מתורגמים לאנגלית מ"במו ידיו" ומקורות אחרים המביאים את סיפור חייו לידיעת כל העולם   תוכלו למצוא כאן :

The last hours of Elik Shamir  )

הספר  עוּבּד לתסכית רדיו שייצג את קול ישראל בתחרות לפרס איטליה  לתסכית הטוב ביותר

"במו ידיו"  אף הוסרט לטלוויזיה תחת השם "פרקי אליק"  ב-1974 בבימויו של שמואל אימברמן ולתסריט של משה שמיר עם מיכאל ורשביאק בתפקיד אליק ואירית מאירי בתפקיד חברתו יעל. . (  אלא שלמרבית הצער הסרט  כנראה נעלם מהארכיונים של רשות השידור והוא כיום בגדר אבוד  ,אם למישהו  יש מושג מה קרה לעותק הסרט הזה בבקשה צרו עימי קשר)

היו לגביו אף תוכניות שלא מומשו, למרבה הצער, להפכו לסרט קולנוע.

על השעה האחרונה של אליק יצר דניאל גולדשטיין סיפור קומיקס קצר במסגרת הרומן הגראפי "חולון – ימים קשים בתש"ח,  בהוצאת המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס ועיריית חולון,2013 

 הסיפור מובא כאן באדיבות המוזיאון ותודתנו נתונה לו.

 

אליק כדמות בסרט אנימציה 

ולאחרונה על פיו נעשה סרט אנימציה קצר על דמותו של אליק הילד שבא מן הים.

אליק שמיר לא נשכח.

 

.ולסיום : נשאלתי אם השם שלי אלי –אליהו הוא על שמו של אותו אליהו אלי אליק ידידו הטוב של אבי .

התשובה היא חיובית בחלקה.

אני נקרא על שמם של חמישה  אנשים :

על שם אליהו הנביא מהתנ"ך

על שם הרב אליהו הגאון מוילנה אבי אבותיו של אבי

על שם הרב אליהו לנדא ,סבו של אבי 

על שם ד"ר אליהו בלנק סופר ומנהיק ציוני אביה של אימי ,

ועל שמו של אליהו שמיר ידידו הטוב של אבי שאותו פגש בשעה האחרונה של חייו.

וראו שוב :

שני הפרקים על השעות  האחרונות  של אליק ,שניהם מבוססים בפרטים על זכרונותיו של אבי מהפגישה האחרונה בחייו של אליק :

גבורתו של אליק

( מתוך מקראות ישראל )

היום האחרון של אליק – גרסת הסיפור למבוגרים – הסיום של "במו ידיו" מאת משה שמיר

כל הזכויות שמורות ליורשיו של משה שמיר.

Image result for ‫במו ידיו משה שמיר‬‎

 

אנדרטה  לזכר שבעת הנוטרים באזור. ויקיפדיה

כרזת שבעת הנוטרים בבית הספר "השבעה" באזור. ויקיפדיה.

ראו עוד על אליק שמיר :

היום הארוך ביותר

יומו האחרון של אליק-הגרסאות השונות :לרגל מלאת שבעים שנה לנפילתו של אליהו שמיר

משה שמיר -הניתוח הגרפולוגי : גרפולוגית מנתחת את כתב היד של משה שמיר בסיפור "אליק והכלניות  " שנכתב כמה ימים לאחר נפילת אליק.

The last hours of Elik Shamir

ראו גם

צבי אשד המחשמל של מחוז הדרום 

Image result for ‫פרקי אליק‬‎

 

 

המלחמה הכורדית -תורכית:תחזית

Image result for syrian kurdish flag

דגל כורדיסטן

אז מה מתרחש בגבול סוריה תורכיה?
בעבר ( במאי 2017 ) הערכתי בדף הפייסבוק שלי  שמתקפה תורכית על הכורדים בסוריה צפויה בתוך כמה חודשים.

וכך כתבתי :

הכורדים חשפו אתמול את תוכניתם הגדולה לגבי פדרציה בסוריה והנה היא :
הם יכבשו את ראקה בירת דאע"ש בסוריה.
ראקה היא כבר לא הבירה של דאע"ש דווח שרוב מנהיגיו כבר ברחו למחוז דיר א זור.
אז הכורדים מודיעים עכשיו שהם לא יסתפקו בחיסול ראקה אלא ימשיכו אל מחוז דיר א זור המעוז של דאע"ש בגבול סוריה עיראק. ובכך יחסלו את דאע"ש סופית בכל האיזורים שלהם בסוריה.
לדאע"ש ישאר רק לברוח לעיראק איפה שהצבא העיראקי מחכה להם.


הכורדים לא מסתפקים בזה אחרי שישמידו את דאע"ש בשטחיהם ימשיכו לעיר אידליב שנשלטת בידי אל קאעידה והגי'הדסיטים האחרים ויכבשו אותה.
תחת שטחיהם תהיה אז מחצית סוריה שתיהפך לפדרציה.
האם  באשאר אסד יתנגד לפדרציה כורדית כזאת?
.רשמית ודאי.אבל לא יותר מידי. הברירה הזאת ששטחיו העלאווים יגבלו בכורדים ולא בג'הדיסטים ששואפים להשמידו היא עדיפה מבחינתו. שהרי הכורדים בניגוד לאסלאמיסטים אינם איום קיומי על העלאווים,  אינם שואפים להשמידם פיזית ואיתם הוא יכול לשתף פעולה.
עם פדרציה כזאת אסד יכול לחיות תרתי משמע.
מי יתנגד באמת ? תורכיה כמובן ששואפת כעת לתקוף את הכורדים בסוריה
אבל … על מנת לעשות זאת יהיה עליה כעת לעבור דרך כוחות רוסים ואמריקנים שמפטרלים בגבול סוריה. הצבא הסורי עלול להסתבך כעת במלחמה לא"רק " עם הכורדים אלא גם עם רוסיה וארה"ב ביחד.


והרי התחזית :
בסופו של דבר ארדואן יתקוף. בחמישה שישה החודשים הקרובים בסוריה.
לארדואן אין יותר מידי זמן. יש לו לדעתי כמה חודשים בלבד שאותם ינצל להכנות לתקיפה ולתקיפה .שכמובן יכללו שיתוף פעולה עם דאע"ש.
הבעיה שלו היא שהצבא התורכי אינו מתחזק .הוא עסוק בכל מיני סכסוכים פנימיים בתורכיה ורבים מקציניו הטובים סולקו או נאסרו. אין זה ברור כלל שצבא זה יכול להביס את הכורדים ואת בעלי בריתם בסוריה. ועל מנת להכריז על "ניצחון " הוא חייב להגיע להצלחות מיידיות. אחרת הוא ישקע שם בבוץ ולא יצא ממנו. וזה כמובן ישפיע אנושות על מעמדו "בתוך" תורכיה.
והנה התוכנית הכורדית שהופכת את הפלישה התורכית הזאת לוודאית :
https://www.theguardian.com/world/2017/may/06/syria-kurds-raqqa-mediterranen

Image result for erdogan magazine cover

כעת ביולי 2017 נראה שמנהיג תורכיה ארדואן עומד בלוח הזמנים בדייקנות מדהימה. המתקפה צפויה כעת לימים הקרובים.

יש להבין התורכים חוששים מאוד מהכורדים ומהתעצמותם הצפוייה.אני נזכר בהצהרה של ארדואן לכורדים :

"תדעו לכם שלא יעזור לכם שארה"ב מאחוריכם כי אנחנו תמיד כאן איתכם."

התשובה הכורדית היא כמובן :

"זה לא שאתם התורכים איתנו תמיד זה אנחנו הכורדים שתמיד איתכם מסביבכם ומקיפים אותכם מכל צד ."

ובכך מסתכם כל הסיפור הגיאופוליטי של תורכיה והכורדים.

Related image
התורכים גם לא יכולים להתעכב יותר מידי מאחר שבנתיים חלק גדול מהצבא הכורדי עסוק במתקפה על בירת דאע"ש לשעבר ראקה, ומבחינתם עדיף לתקוף כרגע בלי שכל אלפי החיילים הכורדים ששם על כלי הנשק שסיפקה להם ארה"ב יוכלו להגיע בזמן לחזית עם תורכיה.
יפה כ-20 אלף וכמה לוחמים תורכים ובעלי ברית עומדים לתקוף מה אז?  מה צפוי לצבא התורכי המפואר זה שאמור להקים את האימפריה העותמאנית החדשה של ארדואן ?
קרב התשה אכזרי שתורכיה לא ראתה כמוהו. שאולי העולם כולו לא ראה כמוהו מאז קרב קורסק בין גרמניה הנאצית ורוסיה כאשר הכוחות הרוסיים חיכו במשך חודשים למתקפה הגרמנית הצפויה והכריעו אותה לחלוטין בקרב התשה ובכך הכריעו את מלחמת העולם השנייה.
במקרה הטוב והממוזל ביותר מאות חיילים תורכים עומדים כעת למות בשדות הקרב בסוריה. ארדואן מתפלל לנס מהשמיים שזה יסתיים רק בכך.
אבל כנראה שלא יהיה לו "מזל " כזה. בכלל לא.
במקרה הסביר יותר מספרם של המתים התורכיים יגיע לאלפים ואולי רבים ,ואני מעריך אחוזים גדולים מאוד מהצבא שכעת נשלח לסוריה.


לוחם כורדי מהעיר קובאני בגבול סוריה תורכיה.

התורכים מתמודדים כעת עם צבא מנוסה ומיומן ביותר חמוש עם כלי נשק רבים שסיפקה לו ארה"ב .הם מתמודדים עם אוכלוסייה אזרחית נחושה שתילחם על כל סנטימטר בכל אמצעי שהוא. זאת בניגוד לקרבות עם דאע"ש ששם האוכלוסייה היא שחקן פסיבי לחלוטין. בסך הכל בני ערובה בידי דאע"ש או פליטים.

האוכלוסייה הכורדית כולה מגוייסת למאמץ המלחמתי ובכלל זה ובעיקר הנשים שלה שהקימו חיל קרבי מטיל אימה שממנו פוחדים אנשי דאע"ש יותר מכל .שכן להבנתם אם יומתו בידי אישה כורדית ,הם יגיעו מיד לגיהנום.

לכאורה חיל האוויר התורכי יכול לסייע רבות עם הפצצות על הכורדים "ולהחזיר אותם לתקופת האבן " כחלומו הרטוב של ארדואן.
אז לא בדיוק.משום מה בדיוק עכשיו מסתובבת באיזור נושאת מטוסים אמריקנית ענקית שהיגיעה לכאן מסיבות בלתי ברורות "להילחם בדאע"ש " ועל סיפונה מאות מטוסי קרב .
אני מניח שכל מטוס תורכי שיוזנק כעת לאיזור הקרב עם הכורדים יתקל באחד המטוסים האלו שמסוגלים למחות מעל האדמה את כל חיל האוויר התורכי .
ויש לזכור ככל שהמלחמה בסוריה תתמשך ותיהפך לאכזרית יותר היא תשפיע בהכרח על הכורדים בתורכיה שחיים באיזורים שגובלים בתורכיה.

האם הם יעמדו מהצד כשכל זה מתרחש לידם ? סביר להניח שלא. מן הסתם גם ארדואן יודע זאת אז יהיו שם כוחות צבאיים גדולים לשמור על השקט במשך זמן רב.
ובנתיים ימשכו ההתקפות של הכורדים מהצד השני של תורכיה גם לשם יהיה צורך לשלוח צבא. וגם לכך מן הסתם השלטונות באנקרה  מתכוננים. אבל כמה זמן הם יוכלו להמשיך עם כך בלי הצלחות גדולות וברורות בשדה הקרב?
ההמשך מו  הסתם יבוא. 

תחזית ספרותית  מ-2009 על המלחמה הכורדית- התורכית

נזכיר עוד  שמלחמה כזאת בין התורכים והכורדים כמעט לא נחזתה בספרות המלחמות העתידנית .

Image result for dale brown kurdsImage result for dale brown kurds

 

דוגמה בודדת היא   ספרו מ-2009 של כותב המותחנים הצבאיים  דיל בראון.

בראון ידוע כמי שחזה באחד מספריו "שרשרת -פיקוד"   ( 1993) (שתורגם לעברית  בידי מיכאל אביב בהוצאת "שלגי-רמדור" בשנת 1995,  את מלחמת רוסיה -אוקראינה  המתנהלת  כיום.

ועל כך ראו ברשימה "מלחמת רוסיה אוקראינה-התחזיות הספרותיות."

בספר אחר שלו שמים סוערים" (ראה אור בשנת 1994 ובארץ בשנת 1995, בתרגום רחל מורל) תיאר בראון  פיגוע טרוריסטי באמצעות מטוס הפוגע בבית הלבן בוושינגטון. ספר זה  נראה כחוזה את הפיגוע שביצע ארגון אל קאעידה במגדלי התאומים  בפנטגון בשנת 2001.

בספרו של בראון Rogue Forces      משנת 2009    _(ולא תורגם לעברית )  מתוארות  פשיטות כורדיות לתורכיה ועיראק שמאלצות את תורכיה לפעול כנגדם  וליפלוש למחוז הכורדי בעיראק כשכוחות אמריקניים מוצאים את עצמם בין שני הצדדים הנלחמים.ספר שזכה לביקורת קשה ביותר. 

כיום שמונה  שנים  לאחר פירסום  הרומן הזה של דייל בראון  שבו  תורכיה היא בעלת ברית ראשונה במעלה של ארה"ב בקונפיקט עתידי  המציאות התהפכה. כיום הכורדים הם גורם מייצב ובעל ברית ראשון במעלה של ארה"ב ושל ישראל באיזור  והם הלוחם הראשון במעלה בחליפות האיסלמי של דאע"ש.

תורכיה מאידך נמצאת כיום ביחסים טובים בצורה סבירה עם המחוז הכורדי בעיראק,אם כי היא מתנגדת בכל תוקף לכך שיכריז על עצמאות.נכון ל-2017 תורכיה מוטרדת יותר מהכורדים שבסוריה ופחת מהכורדים בעיראק ,אם כי כמובן זה בהחלט עלול להשתנות.

צייר Carlos Latuff

 

לעומת הכורדים  תורכיה שבספר  של בראון  ייצגה  את ה"טובים " כמדינה חילונית, היא כיום מדינה שבה שולט משטר איסלאמי קיצוני  רודני שאין זה ברור כלל וכלל שהוא מתנגד לדאע"ש ולפעולותיה הרצחניות.ההפך הוא הנכון ,ייתכן שיש בינם שיתוף פעולה סמוי.

כך שההמשך יבוא ומן הסתם לאחר מותם של אלפים.

ראו גם :

סטלינגראד הכורדית 

הכורדים נגד דאע"ש והתורכים :מורדים כנגד אימפריות 

מתורכיה באיבה החלק הראשון :האימפריה העותומאנית החדשה?

מתורכיה באיבה :החלק השני -קללת שבתאי צבי 

תורכיה רפובליקה או בדרך לאימפריה?-ראיון עם דניאל ציפר 

op centre curds

 

מבצר כורדי במאבק כנגד התורכים במותחן מסדרת "חדר מלחמה ".

מסע בדרך בורמה

ביום ראשון ה-28 לחודש מאי תאריך מסע הגילוי של "דרך בורמה " בידי דודי  משה ( מוסה )  אשד ועמיתיו לפני בדיוק 69 שנים ,גילוי שהביא לפריצת המצור על ירושלים. ואנחנו יוצאים למסע בעקבותיו בתאריך ובשעות הלילה שבהן בוצע המסע המקורי "בדרכו של מוסה".
ניפגש ב28 למאי 2017 , יום ראשון , במצפה הראל ליד המפה , בשעה 19:000 , משם ניסע לכוון בית מאיר. שם נתחיל לצעוד לכוון מצפה הראל ונסיים באתר שהקמנו לזכר מוסה  במפגש בין דרך בורמה ושביל ישראל ליד הסרפנטינות,פינת הדרכה ביער. המסלול בסדר גודל של 6 קמ.
הרוצים להצטרף בבקשה להודיע לנטי במייל naty.einat@gmail.com
או לנייד 054-4455489

והנה רשימות שפירסמתי בנושא:

ראו עוד על משה  "מוסה " אשד ו"דרך בורמה ":

האיש שגילה  את "דרך בורמה "

דרכו האחרונה של לוחם 

פורץ דרך בורמה 

 

סרט על משה אשד וחייו 

החלק השני של הסרט 

סרט על חניכת פינת הדרכה על שם משה אשד ב"דרך בורמה "

 

דרך בורמה :סיפור  קומיקס מאת מרדכי אלון 

שיחה מטרידה עם אלי זעירא על מודיעין על מלחמה ועל הטעיה.

 

משק כנפי הטעות 001

אני ממליץ המלצה חמה ביותר על שלושה ספרים הקשורים זה בזה, מאת המרכז למורשת המודיעין (מל"ם).

הראשון – "משק כנפי הטעות", הוא למעשה ריאיון ארוך שניהל מורה הדרך, הסופר וחוקר מלחמת יום הכיפורים, אבירם ברקאי, עם אלי זעירא, מי שהיה ראש אמ"ן בעת מלחמת יום הכיפורים  ונחשב אחראי ראשי למדיניות השגויה של ישראל, שגרמה לכך שתופתע בידי המצרים והסורים.

ברקאי מנהל כאן ריאיון מקיף ביותר ועמוק ביותר, המבוסס על ידע עצום בפרטים על זעירא. בריאיון הוא מוכיח לו שוב ושוב שהוא שוגה בטענותיו, שאותן אפשר לסכם במילים ( שאותן הוא לא אומר בעצמו זהו הסיכום שלי ) "הייתי האחראי בגלל הדרגה שלי כראש אמ"ן, אבל לשגיאות עצמן אחראים הפקודים שלי שהטעו אותי והאחראים עליי שלא התייחסו ברצינות לשום דבר שאמרתי".


שנה לאחר פרסום ריאיון גדול זה, פרסם המרכז מעין ספר המשך "הדים למשק כנפי הטעות". בספר הזה פורסמו תגובות על הריאיון עם זעירא. אלו נעות מדחייה עמוקה כלפי ראש אמ"ן שהכזיב ומאישיותו, ועד דיונים מפורטים איפה הוא מטעה ומשקר בדבריו, וזאת על סמך מסמכים שונים.

החוברת הזאת רק משקפת  את הויכוח הקיים  מזה שנים בין זעירא שמשוכנע שהסוכן החשאי של ישראל בזמן מלחמת יום הכיפורים לפניה ולאחריה בצמרת המצרית ,מרואן היה סוכן כפול ובין ראש המוסד לשעבר צבי זמיר שמשוכנע שהוא היה סוכן "אמיתי" בעבור ישראל.
כל אחד משניהם פירסם ספר זכרונות שבו פירטו את עמדתם בנושא ושניהם התלוננו על שלא שמעו להם (למרות עמדותיהם המנוגדות לחלוטין).

אלי זעירא פירסם את "מלחמת יום כיפור :מיתוס מול מציאות"במהדורה ראשונה ב-1993 ובמהדורה שנייה ומורחבת בעיקר לגבי תפקידו של מארואן ב-2004.

 

קריאה בספר בספר "מלחמת יום הכיפורים: מיתוס מול מציאות", מהדורה שנייה מראה שהוא מלא  וגדוש בהסברים והבהרות מדוע לא רק הוא היה אשם אלא כולם אשמים. ויותר ממנו בכמה מקרים (דיין וגולדה).

אבל אני מסתכל בצילומים שמלווים את הספר:
הצילומים בספר מ-2004 מראים אדם חייכן שעתידו לפניו .
.הם מגיעים עד ל1972.אין יותר משנים מאוחרות יותר.מוזר מאוד.חוץ משני יוצאי דופן: רק שתי תמונות משנות התשעים של אלי זעירא שנראה כאילו הזקין בחמישים שנה מאז 1972 ליד קבר סבו ( חבר פרלמנט שהוא שחזר את קברו ) בפולין,זהו.
מבחינת העדות הויזואלית של אלי זעירא שנת 1973 וכל מה שהיה אחריה אינם דברים שראויים להישמר בזיכרון הציבור. או בזכרונו שלו.לי נראה שעבורו הזמן נתקע איפה שהוא ב-1972 ושעד אז הכל התנהל כפי שהיה צריך להיות כל מה שבא אחרי הוא בגדר מה שלא צריך היה לקרות.

שתי החוברות של ברקאי הן מרשימות ביותר.ולעניות דעתי חשובות בהרבה מספרו האטוביוגרפי של זעירא שכן הן מגלות הרבה יותר ובפרטי פרטים חשובים לגבי מה שהתרחש בעצם באותן שעות גורליות לפני פרוץ המלחמה. ואיפה נפלו הטעויות

קראתי אותן בסוף שבוע אחד כמעט בנשימה עצורה. הן בגדר חובה עליונה לקריאה   לכל מי שמתעניין במלחמת יום הכיפורים ובנושאי מודיעין בכלל.

תגובות למסע עם האלוף זעירא אל מקורות הערכת המודיעין טרום מלחמת יום הכיפורים

באפריל 2016 יצאה חוברת "הדים " שנייה לראיון המקורי עם עוד תגובות ותגובות לתגובות מהחוברת הראשונה ותיקונים שונים של אי דיוקים והטעיות ומה שאתם רוצים .והיא שווה קריאה גם כן לכל מי שמתעניין בויכוח שאולי לא ימוצה לעולם.

המערכת כתבה :

ודה על האמת כשהבאנו לדפוס את "משק כנפי הטעות" ,שיחותיו של אבירם ברקאי עם האלוף (בדימוס) אלי זעירא, הנחנו, שהתכנים יטלטלו רבים ויעוררו תגובות מגוונות. ביקשנו לשקף דעות ועמדות שונות – וכך היה: התייחסויות ענייניות בצד תגובות אמוציונאליות; מערעור על הבמה שהוענקה לאלי זעירא, דרך הצפת נושאים מזוויות שונות; משבחים והוקרה למסמך ולכותבו, עד פקפוק בכישוריו של ברקאי כחוקר. את אלו שהתקבצו אצלנו במהלך החודשים, שחלפו מאז הפרסום, כללנו במסמך עוקב :"הדים למשק כנפי הטעות".

מסתבר, כי לא היה בכך די והגיעו לידנו עוד תגובות שהחלטנו שיש מקום לפרסמן בקונטרס זה. כאן תמצאו התייחסויות לתגובת קמ"ן פיקוד הצפון במלחמה, חגי מן; לשלמה גזית; לראיון עם ראש המוסד לשעבר צבי זמיר; כאן גם תמצאו גרסה שונה לתגובתו של פרופ' אורי בר יוסף ל"משק כנפי הטעות", אשר בשגגה לא נכללה במסמך ה"הדים" הקודם. הפעם החלטנו ליטול "חירות עריכה" ולמתן את סגנון ההתייחסויות, שהיה פעמים חריף, פעמים בוטה."

"שווה בהחלט לקרוא עוד, להתייסר ועדיין להחכים.

 

אפשר למצוא אותן ברשת כאן :

"משק כנפי הטעות "

הדים למשק כנפי הטעות

הדים ב' למשק כנפי הטעות 

ראו עוד על הויכוחים השונים הקשורים  באלי זעירא על מלחמת יום הכיפורים כאן :

:האיש שלנו במצרים "אמיתי " כפול או משולש ? פרשת אשרף מארואן מרגל מצרי עבור ישראל

 

קשר או כשל : תיאוריות קונספירציה לגבי מלחמת יום הכיפורים

התככים והמזימות מאחורי ( ואחרי )מלחמת יום הכיפורים-ראיון עם פרופסור אורי בר יוסף

ההונאה הגאונית של אנואר סאדאת -סקירה על "הג'יאהד של סאדאת"

המלחמה הבאה עם איראן- תחזיות הצעות וסיפורים:מה אפשר לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן -החלק השני

iran alla loves me

הופיע בגירסה מקוצרת  תחת השם

:מלחמה לפי הספר -המלחמה הבאה בין ישראל לאיראן "דיוקן –מקור ראשון "

החלק הראשון של הכתבה :מה ניתן לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן ?

 

וכעת לחלק השני.

iran al chzor point

ישראל היא אולי המדינה היחידה על פני כדור הארץ שהצליחה להשמיד תוכניות גרעין של מדינות עוינות. עד כה מיוחסת לה השמדתן של שתי תוכניות כאלה: הפצצת הכור הגרעיני העיראקי ב-1982, פעולה שישראל מודה בה באופן רשמי, והשמדת כור שנבנה בסוריה בסיוען של צפון-קוריאה ואיראן, ולפי מקורות זרים הופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר ב-2007. אז היו שהגדירו את המתקפה הזו כהתגרות מיותרת שתערער את היציבות באזור; כיום לא ניתן אלא להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה אילו השתלטו כוחות דאעש על כור גרעיני סורי.

על פי מקורות זרים וישראליים, עמלה ישראל זה תקופה ארוכה על שיבוש תוכנית גרעינית נוספת – זו של איראן. בעוד לאמריקנים לקח בשעתם לא יותר משלוש שנים לבנות את הפצצות שהשמידו את הירושימה ונאגסאקי, האיראנים מנסים לחצות את הרף הטכנולוגי הזה כבר למעלה מ-25 שנה, ללא הצלחה. שוב ושוב גילו המדענים כי הם מקבלים ציוד פגום, שמישהו טיפל בו לפני שהגיע לידיהם. בנוסף לכך, בין השנים 2007 ו-2011 חוסלו לא פחות מחמישה מדעני גרעין איראנים – האחד באמצעות גזים רעילים שבקעו מתנור חימום בביתו, שני באמצעות פצצה שהוטמנה באופנוע שחנה ליד ביתו, ושלושת האחרים מצאו את מותם מידי אופנוענים שעקפו את רכבם בזמן נסיעה. פעולות אלו יוחסו בדרך כלל על ידי מקורות זרים ליחידת "כידון" של המוסד הישראלי. ישראל מעולם לא נטלה עליהן אחריות, אך בשבוע שעבר אמר שר הביטחון משה יעלון בריאיון ל"דר שפיגל" כי הוא "אינו אחראי לחייהם של מדענים איראנים", ובכך שיגר רמז ברור באשר ליד הנעלמה שקיפדה את חייהם של מומחי גרעין בעבר.

תקריות אחרות סביב פרויקט הגרעין האיראני, כמו פיצוצים מסתוריים בבסיסי טילים ובמפעלים לייצור פלדה, יוחסו גם הן לישראל. בדצמבר 2011 נהרגו בפיצוץ כזה כמה עשרות אנשים, רובם אנשי משמרות המהפכה, ובהם גנרל שהיה אחראי על פיתוח הטילים ארוכי הטווח שיכולים לפגוע גם ביעדים באירופה. והיו גם תוכנות חבלה מתוחכמות שחדרו למחשבים איראניים, חוללו בהם שמות, ואף גרמו נזק פיזי למתקני הגרעין. הבולטת שבהן, "סטוקסנט", שיבשה בהדרגה החל משנת 2009 את פעילותו של מתקן העשרת האורניום הראשי של איראן בנתנז ואתרים נוספים. מעריכים שיותר מ-30 אלף מחשבים באיראן נדבקו בתולעת, שלדברי מקורות זרים פותחה במשותף על ידי ישראל וארה"ב ואף נוסתה בכור בדימונה, על צנטריפוגות שנבנו במיוחד למטרה זו.

לאורך השנים כתבו לא מעט סופרים ישראלים עלילות בדיוניות או בדיוניות-למחצה על המלחמה הסמויה של ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית. לרוב התקשה הדמיון להרחיק לכת מעבר לפעולות הנועזות והדרמטיות שאירעו במציאות, ומן הסתם רק חלקן הקטן התפרסם ברבים. היו גם כאלה ניסו לחזות את היום שאחרי, את התנהלותה של ישראל ביום שבו הרפובליקה האסלאמית תהפוך למעצמה גרעינית דה-פקטו, או יותר מכך – את התגובה הישראלית למהלומה גרעינית מצד איראן. בעקבות ההסכם שנחתם בחודש שעבר בז'נבה, והעניק הכשר לפעילות בכורים האיראניים, שוחחנו עם כמה ממחברי הספרים הללו כדי להשוות בין תרחישים למציאות, ולשמוע מהם מה לדעתם יהיה הצעד הבא במשחק השחמט ארוך השנים הזה.

הרואה ואינו נראה משמיד את הכור הגרעיני

דנידין במשימה בלתי אפשרית

" פעם  לפני מאות ואלפי שנים האיראנים היו עם מפואר, תרבות מפוארת,  יוצרי משחק השחמט,יוצרים של ספרות ושירה מדהימה.   אבל היום ? היום הם נותנים לשליטים דתיים צמאי דם לשלוט בהם ומתכננים את השמדתם של עמים שלא עשו להם כל רע. כורש  המלך הפרסי הראשון שהביא לתחייה הראשונה של העם העברי בארץ ישראל, ישב פעם במקומך, אז למה אתה אדוני הנשיא אחמדינג'אד  מקלקל את מה שהוא עשה? אתה בוגד בעמך, במורשתו הקדומה והמפוארת."

( 'דנידין הרואה ואינו נראה מנסה לחנך את נשיא איראן ( היום לשעבר)  אחמדינג'אד  קטע מתוך כתב יד של "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " מאת "און שריג" )

לפני מותו תיכנן הסופר "און שריג " הוא שרגא גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה.

בשיחה על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מסידרת  חינוך כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

השמדה באמצעות אישה.

CHATUFA BACUR

"…תחילה לא פרסמו  האיראנים את התכתם של הכורים בבושהאר והסיפורים שהחלו להופיע בעיתונות העולם הוכחשו.השלטונות באיראן העמידו פנים כאילו לא קרה משהו בעל חשיבות.אחר כך החלו להודות בחצי פה על נזקים לבנייני הכור שנסדקו או נפגעו אך טענו שאלו תוצאה מרעידת אדמה ותלו את האשם באסון  הטבע הזה.אך האסון היה כל כך כבד עד שלא יכלו יותר להעלימו או להכחישו.שבוע אחר כך התפרסמה הודעה רשמית על פיצוץ הכור הגרעיני בבושהאר על ששת הכורים שלו שיצא לחלוטין מכלל פעולה.

( ורדה פוקס "חטופה בכור האיראני ")

יצאו לאור ספרים אחרים שתיארו  מבצעי חבלה נועזים ביותר של סוכנים ישראלים בכורים הגרעיניים של איראן.

הסופר ורדה פוקס תיארה בספרה "חטופה בכור האיראני "( דפים מספרים ,2013) את סוכנת המוסד אביטל שתחת זהות בדויה חודרת לכור האיראני  משתמשת בכישורי העורמה הנשיים שלה על מנת להציג את צוות האבטחה שלו ככלי ריק  וגורמת להשמדתו בהצלחה לא פחותה מזאת של דנידין הרואה ואינו נראה ובכך הוכיחה שסוכנת "מוסד " אחת שקולה למחלקה שלמה של לוחמים ואנשי אבטחה איראניים.

 

מותו של "חובב ציון "

iran ruchot 1

"חיילי היחידות המובחרות נערכו בעמדותיהם באזרבייג'ן על גבול איראן. עוד מעט ייכנס הרמטכ"ל עם אלופי צה"ל אל הבור. אות הזינוק קרוב מאוד, אך משום מה חולפות דקות יקרות, והוא עדיין לא ניתן. בירור קצר מעלה את הסיבה לשיהוי. ראש הממשלה מנסה להשיג הסכמה של נשיא ארה"ב ברגע האחרון, ולו בשתיקה, אך דומה שהנשיא נותר שבוי בהיסוסיו, חרף ראיות חותכות שאיראן שועטת במהירות אל הפצצה.

ואז הגיעה כרעם ביום בהיר הידיעה. "חמינאי גוסס", שתי מילים בלבד. ראש הממשלה הוא שמעדכן את המטה. לשנייה נופלת דומייה. "מה קרה?" שואל ראש הממשלה, "אל תתנו לאבל הכבד לשתק את המבצע".

"אז אני מבין שמותו של חובב ציון זה יכול לשמש אות הזינוק", אומר הרמטכ"ל. "כן", מאשר ראש הממשלה, "זה אולי אפילו אות משמיים".

(…) ואכן נפתח מיד שלב שיתוק המערכות באיראן רבתי, בעיקר סביב מתקני הגרעין השונים, בסיס פרצ'ין ועמדות ההגנה האוויריות. עלטה כבדה עוטפת את הרפובליקה האסלאמית, ממש בשעה שמנהיגה העליון עושה דרכו השמיימה" (מתוך "רוחות מלחמה גרעינית", הוצאת עם עובד, 2105)

iran stendal 2

אורי שטנדל, שפרסם לאחרונה את הספר "רוחות מלחמה גרעינית", הוא עורך דין ומזרחן שייעץ בעבר לראשי ממשלות ישראל בענייני ערבים ומיעוטים. בספרו הוא מתאר מבצע מתוחכם שכולל חדירה לחוגים הבכירים ביותר באיראן: כפיל של מדען אטום רוסי נשלח על ידי המוסד אל לב תוכנית הגרעין האיראנית, כדי ללמוד על המתרחש שם. הסוכן מצויד גם בתוכנה בשם "צפריר", שמסוגלת לחבל בהתקדמות הפרויקט. במקביל מצליח המוסד להחדיר רופא לסביבתו הקרובה של המנהיג העליון חמינאי.

"המסכת העובדתית ששימשה רקע לספר מבוססת כולה על מקורות גלויים מהארץ ומהעולם", אומר שטנדל. "ההיקף הנרחב של החומרים שאספתי אפשר לי ללמוד את הנושא, אפילו לחיות אותו. הספר בכללותו הוא עלילתי לחלוטין, ועם זאת הוא אינו מנותק מן המציאות הגועשת. בצד גיבורי העלילה המומצאים, ישנן בקרב הנפשות הפועלות בספר גם דמויות אמיתיות בהחלט שאני משרטט את דמות דיוקנן תוך ניסיון ללמוד אותן לעומק – לא רק עלי חמינאי אלא גם בנו מוג'תבא, השואף לרשת אותו, או עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה. אני מרשה לעצמי לנתח – או ליתר דיוק: לשקף ספרותית – את הרציונליות של ההנהגה האיראנית במבחן ההשלכות של האמונה השיעית הקנאית ושל השנאה התהומית כלפי ארצות הברית וישראל.

"השערות מסוימות שהגעתי אליהן על סמך מקורות בלתי מסווגים, ייתכן שיתגלו כתואמות הערכות מצב הנידונות בחדרי-חדרים במוסד, בסי-איי-אי או בכל גוף ביון אחר לא מן הנמנע שגיבור הספר, סגן ראש המוסד אלעל סטרוגוב, מגיע לתובנות נכונות, ועל בסיסן הוא מנהל את רשת הריגול שפרס באיראן. גם הסיטואציה של סוכן שתול שהופך לרופאו האישי של עלי חמינאי היא דמיונית על פניה, ועדיין תיתכן הימצאות מרגל ישראלי בכסות זו או אחרת סמוך מאוד למנהיג העליון של איראן".

אלי :להערכתך, האיראנים מחזיקים כעת בנשק גרעיני?

שטנדל :"לשאלה הזו אין אפשרות להשיב נחרצות, אלא אם אכן נשתל מרגל בשר ודם בתוך ליבת הפיתוח הגרעיני. המעקב הצמוד באמצעים טכנולוגיים איננו מספיק, והפיקוח החיצוני עד כה היה מוגבל ביותר ובעל נקודות תורפה. כך למשל העובדה שמפקחי האו"ם נמנעה הגישה לבסיס בפרצ'ין, שבו ייתכן כי נערכו ניסויים בפיתוח ראשי נפץ גרעיניים. לא נפתחו לרווחה גם שערי כור המים הכבדים באראק, שם לפי החשד מפתחת איראן פצצה מפלוטוניום, הנוחה יותר למזעור ולהרכבה על טיל.

"עם זאת אני מעריך שעדיין אין לאיראן נשק גרעיני. בשנת 2011 אמנם הביע ראש המוסד מאיר דגן את דעתו כי בתוך ארבע שנים תגיע הרפובליקה האסלאמית לפצצה, אבל מאז נערכו פעולות יעילות למדי לעיכוב התהליך. נראה לי שאיראן אף גזרה על עצמה האטה מסוימת, בעיקר כדי לא לסכן את השלמת המשא ומתן עם המעצמות לשביעות רצונה. בזמן הקרוב, עד הסרת הסנקציות, עדיין צפויה זהירות מרבית מצד איראן, וכנראה גם תקופה מסוימת אחר כך. סביר אף להניח שיש מחלוקת פנימית בהנהגה בטהרן לגבי המשך הפרויקט, אבל ברור לחלוטין שבנקודת זמן לא רחוקה בעתיד תחדש איראן את מאמציה להפוך למדינת סף גרעינית, וגם לחצות את הסף. בהקשר זה צריך לזכור שחמינאי, החדור אמונה עמוקה בצורך להשמיד את ישראל, סובל מסרטן מתקדם, וערפל עוטף את השאלה מי יירש אותו ומה תהיה דמותה של ההנהגה האיראנית לאחר מותו. גם סיום כהונתו של אובמה כבר קרוב, וגם במקרה הזה אין לדעת מי יבוא במקומו".

אלי :לאור חתימת ההסכם בין איראן למעצמות, איך לדעתך תנהג ישראל במציאות החדשה שנוצרה?

שטנדל :"אין ספק שההסכם מעמיד את ישראל במצב מורכב ביותר, בעיקר מפני שהיכולת שלה לפעול לבדה ובניגוד לעמדת ארה"ב, היא מצומצמת מאוד. לא נראה לי שישראל תחליט חד-צדדית על תקיפת מתקני הגרעין, כל עוד אין ודאות שאיראן מפרה את ההסכם בהפרה היורדת לשורשו. בשלב הנוכחי ישראל צריכה להשקיע את כל המאמצים במניעת אישורו של ההסכם בקונגרס, כולל התגברות על וטו נשיאותי. אם יתברר שאין סיכוי לדחיית ההסכם, רצוי להגיע להסכמה על פיצוי משמעותי לישראל באמצעות חיזוק כוחה הצבאי, ועל הגברת המאמץ המודיעיני המשותף כדי לזהות הפרות מצד איראן. הסכמה כזאת ראוי שתכלול אישור לפעולת תקיפה ישראלית, אם וכאשר יתברר שאיראן מחדשת בחשאי את המירוץ שלה לנשק גרעיני.

"במקביל על ישראל לנצל את המצב לכינון שיתוף פעולה עם מדינות ערביות הרואות איתה עין בעין את הסכנה האיראנית. למרות הקושי העצום לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב, רצוי לשקול פעולות מוגבלות שיהיה בהן כדי לפגוע בפיתוח הגרעיני אם יתחדש, כשתנאי הכרחי הוא שלא להשאיר טביעת אצבעות ישראלית בפעולות כאלה. כן, אולי זו משימה בלתי אפשרית".

בימים אלה התחיל שטנדל לשקוד על הוצאת מהדורה אנגלית של "רוחות מלחמה גרעינית", וגם על תרגום לפרסית. מאוחר יותר צפוי הספר לראות אור גם ברוסית וכעת מתוכנן לו גם ספר המשך.

לדברי שטנדל  הוא לא ביקש את אישור הצנזורה לספרו, "מפני שאין בו אף עובדה שהגיעה אליי ממסמך מסווג או מאיזה מקור סודי. הנושא נידון שתי וערב מעל כל במה, ללא כל הגבלה, ולכן לא ראיתי חובה להגיש את הספר לצנזורה – לא מהבחינה החוקית, ולא מתוך רצון למנוע נזק כלשהו. להפך, הספר מציג את הרפובליקה האסלאמית כפי שהיא, חושף את הסכנות האורבות לעולם מנשק גרעיני שיהיה בידיה, וממחיש עד כמה קשה המעקב אחרי פעילותה החשאית".

במשבצת של משביתי השמחה

iran ani anivchaRTF

..

למהלכי המלחמה הדמיוניים שמשרטט שבתאי שובל, כדאי להתייחס ברצינות רבה: אחרי הכול, שובל שימש כאחראי על כתיבת תרחישים עתידיים עבור מערכת הביטחון, וכיום הוא בעלים של חברת היי-טק שמתמקדת בתחום הביטחוני. לפני כעשור הוא פרסם את ספרו הבדיוני "אני הנבחר", המתאר כיצד בשנת 2009, בעקבות מרד שפרץ באיראן, מחליט חמינאי על מתקפת טילים לשטח ישראל. יחידות קומנדו ישראליות נשלחות לאיראן בניסיון לסייע למורדים לנטרל את הטילים לפני שיגורם, אך המשימה אינה נוחלת הצלחה. לבסוף מושמדים הטילים הודות לסוכן כפול שמשבש את תוכנת השיגור. האיראנים עוד מצליחים לשלח טילים מספינה לעבר וושינגטון, והספר מסתיים בלי שנדע אם הם פגעו במטרתם.

iran shoval 2

תוכנית שמתוארת בספר לא מבוססת על חיסול היכולת הגרעינית האיראנית, מכיוון שצפיתי שלא ישראל ולא ארה"ב ינקטו פעולה צבאית מקיפה", אומר שובל. "במקום זאת, המטרה היא למנוע מלחמה שתפרוץ בין ישראל לאיראן הגרעינית. מי שמצליח לעשות זאת הוא האקר, ולא אסטרטגיה צבאית קוהרנטית ומובנית".

בספר, שנכתב ב-2003, צפה שובל שבשנת 2008 ייבחר בארה"ב נשיא מהמפלגה הדמוקרטית, בן מיעוטים – בספרו זהו יהודי דווקא. הנשיא הזה יקרא לשינוי במדיניות החוץ, יעדיף דיפלומטיה על פני מהלכים צבאיים, ויחתום עם איראן על הסכם שלמעשה יאפשר לה לפתח פצצה.

אלי :קיבלת תגובות מעניינות מיודעי דבר, בצד שלנו או בארה"ב?

שובל "בגלל מגבלות שונות אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לומר שבעבר האמריקנים האמינו שמכיוון שיש להם הכוח להפוך את איראן ל'מגרש חנייה', יכולת גרעינית איראנית לא מהווה מבחינתם איום. הספר, שתורגם לאנגלית, סייע לשכנע אותם שאיראן יכולה לאיים גם עליהם, וש'יציבות גרעינית' אינה תוצאה מובטחת. הם הבינו למשל שבמקרה ששלטון האיאתולות יקרוס, העולם בהכרח ייקלע למשבר גרעיני. דמיינו שסוריה הייתה מחזיקה היום בנשק גרעיני שעלול ליפול לידי דאעש, או ששליטים כמו קדאפי וסאדאם חוסיין היו מפתחים נשק כזה – האם מישהו היה יכול להבטיח שלא יעשו בו שימוש כצעד של ייאוש לפני נפילתם? בהיעדר ודאות כזו, מכה מקדימה מצד המערב הייתה הופכת לאופציה ממשית. אגב, גם איראנים פנו אליי וביקשו לתרגם את הספר, אך לא יכולתי לשתף פעולה".

שובל מודה כי לא צפה את העיכוב המתמשך בתוכנית הגרעין של איראן; פעולות כמו שתילת תוכנות זדוניות הופיעו בספר, אבל לא חיסול המדענים והפיצוצים המסתוריים באתרים צבאיים. את מהומות הסטודנטים שפרצו ב-2009 הוא חזה במדויק, כולל מותה של מפגינה שהופכת לסמל המחאה (במציאות הייתה זו נדא אקא-סולטן), רק שבתרחיש הספרותי הן התפתחו לכדי מרד כללי.

"היום איראן היא כנראה מדינת סף", אומר שובל. "הסכנה הברורה והמיידית היא שאיראן תנצל את כוחה הגרעיני כדי להפוך למעצמה החזקה באזור, באמצעות שליחים. ההגמוניה שלה תלך ותתחזק בעיראק, בסוריה, בלבנון ובהמשך בחצי האי ערב. כרגע ארה"ב בעיקר מבולבלת וחסרת כיוון, והיחידים שיכולים להאט את ההשתלטות האיראנית על האזור הם אנשי דאעש. אם שלטון האיאתולות לא יקרוס – אפשרות שהולכת ומתרחקת בעקבות הפרגמטיות בעידן רוחאני – ישראל תיאלץ להתמודד עם איראן חזקה יותר ומעזה יותר, שלא תהסס לשסות בה את חיזבאללה. רק אם יאבדו האיראנים את קור רוחם ויחצו קווים אדומים שיכפו על האמריקנים התערבות באזור, יש סיכוי לשינוי, וגם זה רק בתקופת הממשל הבא בוושינגטון.

"בינתיים, בזכות ההסכם, איראן נהנית מהכרה ואף מחיזור של המערב – ראה את רשימת שרי הכלכלה והחוץ האירופים שרוצים לבקר שם. עד שהציניות והעורמה של המשטר בטהרן ייחשפו, המערב מוותר על הניסיון להביא לשינוי שלטוני אמיתי שם. שימור המצב הקיים באיראן הופך לאינטרס של חברות נפט וטכנולוגיה, ובהמשך גם של יצרני נשק אירופים. כל עוד טהרן תשכיל לתמרן את המערב – המערב יאתרג אותה".

אלי :אתה רואה אפשרות שישראל תתקוף את הכור ללא אישור ארה"ב?

שובל "ישראל לא יכולה לתקוף כאשר ארה"ב, גרמניה וצרפת מתפתלות כדי לזכות בחיבת משטר האיאתולות ובהון שלו. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו במשבצת של משביתי השמחה – אלה שצועקים 'זאב, זאב' ואף אחד לא מקשיב. ממש כמו צ'רציל, שנשמע ממורמר ולא רלוונטי מול שמחת החוגגים את ההסכם בין צ'מברלין להיטלר".

מתקפה כנגד איראן

iran keshet

 

מאירופה יצאו עוד שתי משחתות ונושאות מטוסים. כמו במלחמת המפרץ, גם הפעם בריטניה וצרפת הצטרפו לאמריקאים (…) שר ההגנה האמריקאי התקשר לעמיתו הישראלי: "ההכנות בעיצומן. ישנה החלטה לצאת למתקפה בקרוב מאוד. אני אדאג ליידע אותך כשעה לפני תחילת התקיפה. בכל מקרה, אני סומך עליך שאתה יודע מה לעשות".

…הקבינט הביטחוני בישראל התכנס בפעם האחרונה לפני התקיפה הצפויה. למרות אי הוודאות לגבי הפגיעות הצפויות בעורף הישראלי והתנהגות השכנות מצפון, סוריה ולבנון, ובדרום – שלטון החמאס – האווירה בחדר הישיבות הייתה טובה ואף שמחה. "אנו נמצאים במצב הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. לו היו שואלים כל אחד מאיתנו לפני יומיים על המצב, איש מאיתנו לא היה מנבא את מה שמתרחש ברגעים אלו. אלו רגעים מצוינים למדינת ישראל".

למשמע דברי ראש הממשלה, חייך לעצמו יהודה עציוני. הוא דווקא כן לקח בחשבון אפשרות כזו.

…כתבים זרים באיראן החלו לשדר אל העולם את המתיחות השוררת ברחובות טהרן. הם התמקמו במלונות היוקרה בעיר. מדי פעם כוונו המצלמות לעבר השמים במטרה לתור אחר מטוסים או טילים. רחובות טהרן התרוקנו כמעט כליל מתושבים. כולם היו ספונים בבתיהם, רוויי חששות לקראת הבלתי נודע. מראות מלחמת המפרץ והתקיפות המסיביות של האמריקאים בעיראק, היו לנגד עיניהם. היה ברור להם כי הם עומדים בפני ימים קשים מנשוא ("קשת בשמי טהרן", הוצאת "תקוות החיים", 2010).

אורי עזר, העוסק ביומיום בייבוא ושיווק של תכשיטים, ניגש לכתיבת הספר "קשת בשמי טהרן" מיד לאחר שסיים לכתוב את "שתי דקות מגן העדן" – סיפור על משפחה ממחנה הפליטים ג'בליה שברצועת עזה.

iran uri ezerf

עזר: "הספר ההוא הצריך תחקיר מעמיק, כולל אינספור שיחות עם אנשים ממגוון זרמים באסלאם. לאחר כשנתיים של קשר אינטימי עם אסלאמיסטים ואנשי דת, הבנתי יותר את המרחב שבו אנו חיים, המזרח התיכון. את הספר 'קשת בשמי טהרן' כתבתי מנקודת מבטו של נער נטול אינטרסים, מלבד ראיית הצדק. ראיתי את מדינת ישראל חלשה וחסרת אונים, את הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' בוש כברווז צולע, חסר יכולת לבצע את מה שהוא מאמין בו. הוא ומנהיגי אירופה נמנעו מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט – הגרעין האיראני.

"הנער שאימצתי את מבטו צופה בעולם שמתנהל כמו בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא לוקח אחריות תוך סיכון אישי כדי לאלץ את מנהיגי העולם לעשות מעשה, עד להכנעת השלטון האיראני. חבל שאף אחד מהמנהיגים לא קרא את הספר. ייתכן שאם היו מאמצים את הרעיון של הנער, היינו מגיעים מזמן להסכם טוב יותר עם האיראנים".

בתרחיש שבספרו של עזר, שולט באיראן נשיא דומיננטי קיצוני שקורא להשמדת ישראל ומתגרה במערב, מילולית וגם צבאית. האמריקנים אינם מגיבים להתגרויותיו, ואירופה, שמתמודדת עם כלכלה בנסיגה, מגלה חוסר עניין בנעשה באזור ומסירה מעצמה את האחריות לנושא האירני.

מתוך הרקע הזה בוקע תסכולו של הממונה על תיק איראן במוסד הישראלי, והוא מחליט לפעול באופן פרטי, ללא ידיעת הדרגים הבכירים יותר. הוא מגייס חבר, קולגה משירות המודיעין הצרפתי, ויחד הם רוקמים תוכנית שתאלץ את ארה"ב להתערב צבאית באיראן. לשם כך הם מתחזים לאנשי אל-קאעידה ומגייסים בצרפת פעיל אסלאמי קיצוני, מורים לו לגייס עוד ארבעה שותפים, ושולחים אותו להכין שתי סירות מירוץ עמוסות חומרי נפץ, על מנת להסתער על ספינה אמריקנית מול חופי איראן ולהטביע אותה. במקביל מצליחים הישראלי וחברו הצרפתי להגיע אל אחד ממקורביו של הנשיא האיראני, ושותלים עליו חומר רדיואקטיבי הגורם לאפקט הדומה להתקף לב.

איש המוסד דואג שהאמריקנים יקבלו מבעוד מועד התרעה על כוונות של גורמים איראניים לתקוף את האונייה. לאחר שפיגוע הסירות מסוכל, מכריז נשיא ארה"ב על הטלת סגר ימי ואווירי על איראן, ומציב אולטימטום לפירוק תשתיות הגרעין שלה. במקביל מתמוטט לפתע הנשיא האיראני ומת ממה שנראה כהתקף לב. הצעירים האיראנים מנצלים את ההלם ויוצאים לרחובות בדרישה לרפורמות. הלחץ הזה, וההבנה ששלטונו נמצא בסכנה קיומית, גורמים לחמינאי להצהיר על עצירת הפיתוח הגרעיני ועל רצון לדיאלוג עם המערב.

עזר: "לחץ מסיבי על איראן בזמן הנכון – כמו המשך הורדת מחירי הדלק בעולם, הגבלות של תנועת המנהיגים ושל התנועה הימית והאווירית – היה גורם לציבור האיראני לצאת למהפכה, ועוצר כבר מזמן את הגרעין",  "כי עם כל הפנאטיות, מנהיגי איראן הגיוניים ופרגמטיים, ושימור השלטון חשוב להם. הם מבינים שכדי לקיים את האימפריה דרושה כלכלה חזקה. זו הנקודה שבה היו צריכים לפעול בכל העוצמה: לעצור להם את היכולת לשווק נפט, ולרכז כוחות בעלי יכולת תקיפה. לאורך זמן האיראנים היו מתקפלים. חבל שזה לא נעשה".

אלי : במצב הנוכחי, לישראל יש עדיין סיכוי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית?

עזר: "נראה לי שיש כאן מאבקי יוקרה של שני מנהיגים שלא מעריכים זה את זה. האחד, נתניהו, מתריע כבר שנים רבות מפני הפצצה האיראנית. השני, אובמה, חרת על דגלו את מציאת הפתרון ההיסטורי שיהיה חתום על שמו. שניהם רטוריקנים מעולים, אבל גרועים במעש. מה שנשאר עכשיו לעשות הוא ללחוץ על הקונגרס ועל דעת הקהל האמריקנית. אם יש לישראל עדויות לכוונות האמיתיות שמבטאים מנהיגי איראן בחדרי-חדרים, היא צריכה לפרסם אותן, כדי להוכיח כפל התנהלות. צריך ליצור שיתוף פעולה גלוי עם ירדן, מצרים ונסיכויות במפרץ, שאיתן יש לנו אינטרס משותף נגד האיראנים. מול האינטרס האמריקני לשתף פעולה עם טהרן במלחמה בדאעש, ישראל צריכה להבליט שהצלחה איראנית תהפוך אותה למעצמה דה-פקטו. צריך להזכיר את ההסכם של ביל קלינטון עם צפון-קוריאה, הסכם די דומה, שתוצאותיו ידועות. כל בר-דעת מבין שנעשה כאן עוול היסטורי, ושהמרוויחים הבלעדיים הם האיראנים. הם בעצם לא נתנו כלום, ובתמורה קיבלו מהמערב חסות ולגיטימציה לבניית האימפריה שלהם. ככה זה כשלאמריקנים יש שר חוץ שהוא ילד פרחים, אחד שלא מסוגל לנהל משא ומתן מול חוכמת הבזאר, ונשיא שחייב להביא קבלות ולהשכיח את כישלונו בעיראק, אחרי שבמו החלטותיו חילק אותה למיעוטים.

"לצערי, איבדנו הזדמנויות בדרך, בגלל מחדל של כל ממשלות ישראל. אנחנו לא שותפים ומעורבים בהסכם, ואנחנו המפסידים הגדולים ממנו. עכשיו צריך ללכת על כל הז'יטונים, ולהמשיך לפעול בתחבולות כדי לגרום נזק בכורים עצמם ולעכב את תוכנית הגרעין".

השמדה באמצעות האסדה.

אדלמן

הנצנוצים האינסופיים מאלפי מקומות וזוויות תעתעו במסכי המכ"מ. במקום יעד אחד הבהבו עליהם עתה אינספור מטרות. לטילים המונחים של ההגנה האנטי-אווירית האיראנית היו עכשיו יותר מטרות מהללו שבמציאות.

הגנרל עלי חורשידיאן, ראש פרויקט הגרעין האיראני, הובא תוך דקות בהליקופטר. הוא עמד על יד מפקד ההגנה האנטי-אווירית כשזה זעק לפתע: "אינספור מטרות! מה קורה כאן? מאות טילים!"

הגנרל פנה אליו בייאוש: "חשוב על משהו, הצל את המולדת!"

(…) יהודה קפץ מכיסאו: "המשימה הושלמה. הכורים הם היסטוריה. התפוצצויות אטומיות אדירות בשלושת הכורים. סוף תקוות האטום של איראן לתקופה ארוכה. התחלה חדשה ובטוחה למדינות אחרות, ובמיוחד לישראל" (מתוך "פטרייה בשמי איראן", הוצאת דיונון, 2012).

אורי אדלמן וירון אוסטרובסקי, בספרם המשותף "פטרייה בשמי איראן", תיארו גם הם מבצע נועז של ישראלים הפועלים באופן עצמאי כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית. גיבורי ספרם מחליטים שהדרך הטובה ביותר לתקוף היא מכיוון הים, ולשם כך הם עושים שימוש באסדת קידוח שנמצאת לא הרחק מחופי איראן. לאחר שהסדירו שצוות האסדה ייצא לחופשה, הם מביאים לשם טילים בעזרת צוללת ומקימים בסיס שיגור מוסווה היטב, תוך שהם מקפידים לא לחרוג מקו הרקיע של מתקני הקידוח. הטילים משוגרים לשלושת המרכזים העיקריים של תעשיית הגרעין האיראנית, מתבייתים באמצעות משדרים שהושתלו קודם לכן במתקני הגרעין, ופוגעים במטרותיהם בדיוק רב.

"התחקיר שלנו התבסס על ספרות מקצועית, מאמרים וריאיונות עם מומחים לאיראן ולמזרח התיכון", מספר לנו אדלמן. "ביצענו למידה ומחקר מעמיקים על אפשרויות של תקיפת כורים גרעיניים וחיסולם".

אלי : הגשתם את הספר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו?

אדלמן : "מכיוון שאיש מאיתנו לא נשא תפקיד רשמי הקשור לתחום שבו עוסק הספר או נחשף לסודות מדינה, ומכיוון שהספר נכתב כעלילה דמיונית שרק נוגעת באלמנטים מציאותיים – לא ראינו צורך להגישו לצנזורה. עם זאת, בהחלט חשבנו שתוכנית כזו יכולה להצליח, אם היא תנוסה".

לאור חתימת ההסכם בין המערב ואיראן, האם אתם עדיין חושבים שישראל צריכה להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים?

אדלמן :"בוודאי, השאלה היחידה היא למה לא עשו את זה עד עכשיו. עם זאת, במצב הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי הנוכחי, ישראל לא צריכה ליזום תקיפה, אלא להשתמש באיום כנכס דיפלומטי. את האופציה האופרטיבית היא צריכה לשמור להפעלה מיידית בתרחיש קיצון".

המלחמה הגרעינית בין ישראל ואיראן.

 

day after o

תרחיש קיצון כזה הוא נקודת המוצא של ספר אחר, "היום שאחרי הפצצה האיראנית" מאת עופר בינשטוק (הוצאה עצמית, 2007). "ספר זה נכתב לזכר מיליוני הקורבנות שייהרגו בהפצצה האטומית האיראנית בשנים הקרובות", נאמר בפתחו.

"

השעה חמש בבוקר, נשמעה קריאה לכל הכוח להתרכז ברחבה ליד אוהל המפקד – רחבה ענקית הממוקמת על מרגלות גבעה קטנה, שבתחתיתה אוהל המפקד ובפתחו ציוד הדרכה. המקום נראה כמו אמפיתיאטרון בטבע. לאט-לאט התמלאה הרחבה באלפי חיילים. למרות הכמות העצומה של החיילים הייתה במקום דממה, והקולות היחידים שנשמעו היו המטוסים והמסוקים החולפים. בהתכנסות היה שקט מוחלט. אחרי עשרים דקות נראה שכל מי שהיה בשטח ההתכנסות הגיע לרחבה. במקום הייתה ממוקמת מערכת הגברה, ולצדה לוחות ענק עם מפות ושרטוטים עליהם.

אור ראשון. נראה שהשמש עומדת לזרוח מבין לעננים. מתוך האוהל יצא – למרבה הפלא – אלוף פיקוד הצפון, ומלווים אותו כמה אזרחים. כפי שהבנתי מאוחר יותר, היו אלה ראשי הערים של עפולה ובית שאן, ולידם כמה תתי-אלופים וקציני מטה אחרים. האלוף פתח את ההתכנסות והחל לדבר:

שלום לכל הנוכחים! מה שאומר כרגע משודר לכל הרשתות הצבאיות בצפון, לכל הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד

הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד אזרחים רבים, שחוברו למערכת הקשר הצבאית, כולל למערכות הגברה להמונים בערים.

חיילים ואזרחים, לפני ארבעה ימים הותקפה מדינת ישראל ללא התגרות מצדה על-ידי אירן בהתקפה אטומית שמנתה שש פצצות אטום. שלוש מהפצצות נפלו על גוש דן, אחת על ירושלים, ושתיים על הכור הגרעיני בדימונה. במקביל נפתחה מכיוון סוריה התקפת טילים שמנתה אלפי טילים, חלקם קונבנציונאליים וחלקם כימיים וביולוגיים. כל הערים בצפון ועד נתניה נפגעו בהתקפת הטילים הזאת. כן נפתחה מכיוון סוריה מתקפה קרקעית גדולה. מלבנון הותקף צפון המדינה באלפי קטיושות וטילים. ממזרח, מירדן, הותקפה ישראל בטילים ורקטות ומכוחות קרקעיים. מהדרום החלה מצרים להעביר כוחות צבאיים רבים לתוך סיני המפורזת. בתוך הארץ קמה כל האוכלוסייה הערבית כגוף אחד, ומבצעת מרד אזרחי חמוש ואלים באמצעים טרור וגרילה ביישובים ובדרכים בהנהגתם של כמה שייחים ומנהיגי ציבור ערבים ישראלים. הלחימה היא כנגד כל היישובים היהודיים בגליל ובצפון. כן הותקפו כל היישובים ביהודה ושמרון, וחלק גדול מהיישובים בדרום הותקפו מרצועת עזה ומשטח יהודה. הבדואים בנגב תקפו מחנות צבא ויישובים אזרחיים.

כל ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית, ששהתה במרכז הארץ, נהרגה בהפצצה האטומית. החלק בהנהגה שנהרג כולל את ראש הממשלה, שר הביטחון ושרים אחרים וחלק מאלופי צה"ל. חלקה של הנהגת המדינה האזרחית והצבאית, שנסעה לפגישת חירום בוושינגטון עם האמריקאים בערבו של היום בו בוצע הניסוי הגרעיני האירני – סגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל וחלק מצוות המטה שלו ואלופי מטה אחרים – כל אלו שנסעו ניצלו."

 

ב-2 באוקטובר  2015, כך לפי התרחיש שבספר, מוטלות על ישראל שש פצצות אטום ללא כל התגרות מצדה. במקביל נפתחת מסוריה מתקפה של אלפי טילים – קונבנציונליים, כימיים וביולוגיים. התשתיות הלאומיות כגון חשמל, מים, תחבורה ותקשורת, קורסות. מיהודה, שומרון ועזה נפתחות מתקפות על יישובי הצפון והדרום, שלא נפגעו בהפצצה האטומית. מספר ההרוגים מגיע ל-2 מיליון, בהם כל בכירי ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית של מדינת ישראל. עלילת הספר, שהוא הקודר ביותר בין כל הספרים המתארים קונפליקט עתידי בין ישראל ואיראן, מתמקדת במאבקה של משפחה אחת לשרוד לאחר החורבן.

בתגובה מגרשת ישראל את התושבים הערביים מתחומה ,משתלטת על סיני ושולחת פצצות אטום נגד איראן וסוריה.  היא הופכת את תושבי ארצות אלו  לפליטים במזרח התיכון.

עופר בינשטוק, בעל תואר שני במנהל עסקים, הוא יזם העוסק בייעוץ ובליווי ניהולי לעסקים וחברות החל משלבי הרעיון וההקמה. "כתבתי את הספר כשירות לציבור, כדי להזכיר את המסר מהשואה – 'לעולם לא עוד'", אומר לנו בינשטוק. "סבא שלי ברח מהנאצים ב-1933, כשהבין מה הולך לקרות, וכך הציל את עצמו ואת משפחתו. כיום אנחנו עומדים בפני מצב דומה לזה שהוא עמד מולו. איראן עם האיומים שלה, שהולכים ומחריפים לאורך השנים, אינה שונה מהיטלר – ואם הוא היה מחזיק נשק גרעיני, כל העולם היה בשליטת הנאצים. זה מוביל אותנו למקום אחד ויחיד: אם לא נטפל באיום הזה, תנחת עלינו פצצת אטום.

"שאלתי את עצמי: מה אעשה? יכולתי לברוח, כמו שעשה סבא שלי, אבל החלטתי לעשות משהו, לכתוב ספר. הספר שלי לא מדבר על איראן; מטרתו להראות מה יקרה חלילה בארץ אם לא נכה את איראן, וכך לעורר דעת קהל מלמטה למעלה, כדי ללחוץ על הנהגת ישראל לפעול".

לדברי בינשטוק, הספר נמסר לכל מובילי הדעה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים בישראל, וכן לרשתות זרות כמו פוקס, סי-אן-אן, אל-ג'זירה, רויטרס ועוד. "תרגמתי אותו לאנגלית וכעת ניתן למצוא אותו לקריאה חופשית ברשת. שלחתי גם עותקים לכל 120 חברי הכנסת, כשבהקדשה כתבתי 'לי יש מילים, לכם יש כוח. עשו הכול ובכל האמצעים על מנת לעצור את הפצצה האיראנית'

 

iran binstock 2

אלי : המחוקקים גם הגיבו?

בינשטוק:"קיבלתי כשלושים מכתבים מחברי כנסת, חלקם מאוד ארוכים ומשמעותיים. גם משמאל – אנשים כמו בוז'י הרצוג, מתן וילנאי, בנימין בן-אליעזר, דני יתום, יוסי ביילין ואחרים – הגיבו בצורה מפורטת ויפה".

בינשטוק מספר כי הוא חוקר כבר שנים את נושא האיום האיראני על ישראל ועל שלום העולם. "אני מקדיש לכך כל רגע פנוי מזמני, ועושה הכול כדי שאכן תתבצע פעולה חד-משמעית ונחרצת לעצירת הפצצה".

אלי : מה צריכה להיות לדעתך הפעולה הזו?

בינשטוק :"מדינת ישראל חייבת לצאת במתקפת פתע באמצעות טילים, במטרה להביא לחיסולה של התוכנית הגרעינית האיראנית ושל הנהגת איראן".

עד כאן בינשטוק.

המלחמה הגרעינית הבאה.

iran jewish queen

ספר נוסף על מלחמה גרעינית בין איראן וישראל,יותר אופטימי מזה של בינשטוק , נכתב בידי   אלון ניסים כהן שבספרו "מלכת היהודים " (2006) מתאר מתקפה גרעינית איראנית על ישראל בשנת 2018..ישראל בתגובה לאחר שמונה חודשי הכנות אינטנסיביים פותחת במבצע אדיר בהיקפו לחיסול היכולת הגרעינית של איראן באמצעות טילים נושאי פצצות מימן  משלוש צוללות דולפין ה ממקומות עמוק במי המפרץ הפרסי הנורים על אתרי הגרעין האיראני.לאיר מכן מצניחה ישראל כוחות קומנדו  מבסיס בכורדיסטאן בעשרות אתרים באיראן והם  בשיתוף פעולה עם הכוחות של כורדיסטאן העצמאית משמידים עשרות רבות של אתרי שיגור  אתרי גרעין מפעלים ושת  תעופה.בתוך כמה שעות נמחקים איזורים שלמים באירן יחד עם מרבית תוכנית הגרעין שלה.

סיכום.

הסיכויים למערכה צבאית בין ישראל ואיראן  כמו זו המתוארת ב"היום שאחרי הפצצה האיראנית" וב"מלכת היהודים"למעשה אינם גבוהים. סוריה בהנהגת בשאר אסד, בעבר בעלת-ברית של איראן, אינה קיימת יותר כגורם בעל חשיבות. חיזבאללה, בן-ברית נוסף, עסוק עד מעל ראשו במאבק כנגד הסונים. לאיראן עצמה יש יריבים קרובים יותר שמחייבים את כל תשומת לבה – סעודיה, שלפי כל ההערכות תנסה גם היא להשיג נשק גרעיני, וארגון הטרור דאעש, שנחוש בדעתו להשמיד את השיעים.

FOR SUNDAY POSTSCRIPT -- ((handout)) CAPTION: "Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel, for Sunday PostScript.

"Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel,

 

בינתיים גם עלי חמינאי כתב גרסה משלו לקונפליקט העתידי בין ישראל לאיראן. למרות מחלתו הקשה, וחרף ההסכם עם המערב שאמור לסמל עידן של התקרבות ומתינות, פרסם חמינאי ממש לאחרונה ספר המפרט את תוכניתו להשמדת ישראל. ספרו "פלשתין" עוסק בנוסף בהכחשת השואה, וממחיש ששינוי לטובה ביחסה של איראן לישראל אינו נראה באופק.

סוריה של באשאר אסאד  בעבר בעלת ברית של איראן למעשה אינה קיימת יותר והחיזבאללה בעל ברית נוסף כנגד ישראל עסוק עד מעל ראש במאבק כנגד הסונים.

סביר להניח שכל נשק גרעיני שיהיה בידי איראן יכוון למטרות חשובות יותר מבחינת הביטחון של איראן וקרובות יותר. אבל לישראל אין ברירה ועליה להמשיך לפקוח עין על איראן של האיטוללות בתקווה קלושה שיום אחד ואולי אף בקרוב לאחר שחמינאי  יפח את נשמתו   אולי גם מדיניות  זאת תשתנה.

יש לקוות שכל קונפליקטי עתידני עם איראן יסתיים במשהו כזה:

..מתוסכל ושבור מכישלון שיגור הטילים שלו על ישראל התיצב חמינאי נכלם מול עשרות המאמינים בחדר התפילה בבונקר הנצור שלו.הוא גייס את שארית כוחותיו ודיבר אל המקרופון :"..
",אחי המוסלמים קרובה שעתנו למות הנבערים מכים על דלתותינו.ובעוד זמן קצר יחדרו כנראה את ההגנה האחרונה שנותרה לנו .הציונים ניצלו.אללה הרחום בחר להשאירם בחיים.לאללה יש תוכנית גדולה שאינה ידועה לנו.עינינו ומוחותינו האנושיים חלשים ומוגבלים מכדי לראות את תוכנית האל"…

קול נפץ אדיר נשמע ברחבי הבונקר. המורדים הצליחו לבסוף לחדור פנימה לאחר שהתגברו על המגינים.  

( הסיום של "אני הנבחר " מאת שבתאי שובל )

 

ראו עוד בעניין זה את מאמרי סדרת "האפוקליפסה השיעית " שהופיעו ב"יקום תרבות "ומתארים ומסבירים את השאיפות האיראניות -שיעיות לנשק גרעיני שיקרב את "אחרית הימים".

החלק הראשון :האימאם שנעלם 

החלק השני :כת אחרית הימים

-החלק השלישי :נשק יום הדין

וראו גם את הצד הישראלי במשוואה הזאת :

הנשק הסופי של ישראל 

ראו עוד תחזיות על קונפליקט בין ישראל ואיראן :
שרה ליבוביץ –דר כיצד תראה ישראל יום אחרי ההפצצה באיראן"

צור ארליך "משחק מלחמה ישראל איראן -הלילה תקפו מטוסינו -היום שאחרי והיום שאחריו " דיוקן מקור ראשון
גליון 766
12.4.2012.
תחזית עתידנית 15 באוקטובר 2012 ממשלת ישראל מחליטה  לתקוף את הכורים
הגרעיניים באיראן מבלי לתאם עם נשיא ארה "ב ברק אובמה .הכורים מופצצים נפגעים
ודולפים ואז…המזרח התיכון מתעורר לשחר של יום חדש ארבל לא מהסוג ששמעון פרס
חלם עליו .אילך יראה היום שאחרי?  האם יפלו טילים בתל –אביב או "רק קסמים
בפריפריה? האם אובמה יסכים לענות לשיחת טלפון ישראל ? וכמה זמן תוכל דעתה קהל
בארץ לעמוד מול תמונות של טייסים שבויים? מערכת "מקור ראשון אירחה את מיטבהפרשנים והמומחים שיצאו למשחק מלחמה בניסיון לענות על השאלות שיכריעו את גורלה
של ישראל./    הרצליה :   המרכז הבינתחומי,   2011.

 

iran vs israel