ארכיון קטגוריה: ביטחון וצבא

איש הסגולה : אילו היה אורד וינגייט הרמטכ"ל הראשון של צה"ל

 
 
 
 
 
 
 
 
עמוד זיכרון לאורד וינגייט בלונדון.
 
 
 
אורד וינגייט קצין בכיר בצבא הבריטי וקרוב משפחה של לורנס "איש ערב"  היה ציוני אדוק ואימן את פלוגות הלילה של הישוב ובהן את משה דיין  ונחשב לציוני מסור.
הוא היה גם מי שניהל את הקרבות הבריטיים באתיופיה ובבורמה בהצלחה גדולה. הוא נהרג בתאונת מטוס בעיצומה של המלחמה.
ראש ממשלת בריטניה במלחמה וינסטון  צ'רצ'יל ראה בו את אדם גדול  "איש הגורל " כפי שהגדיר זאת  והתייעץ עימו דבר שלא עשה עם בכירים ממנו.
 
המפקדים של וינגייט שנאו את זה ואותו.
 
לימים התברר שהיה איש שנוי ביותר במחלוקת ושנוא ביותר על רבים מעמיתיו ומפקדיו,בגלל שחצנותו ומשום שנהג לשלוח עליהם דוחות שליליים לממונים עליהם גם מבלי שהתבקש. 
המפקד הבריטי העליון במלחמה מונטגומרי אמר למשה דיין ( שהוא ידע היטב שהעריץ את וינגייט שהוא שירת תחת פיקודו ) בעת שזה ראיין אותו לכתבה שפורסמה בספר בשם "יומן ויטנאם" 
"וינגייט היה מטורף.טוב שמת".
 
המפקד העליון של וינגייט בבורמה סלים כתב ספר ( שתורגם לעברית ) שבו השמיץ את וינגייט ללא גבול.
מתברר שמבין כל המפקדים הבריטיים במלחמת העולם השנייה וינגייט הוא השנוי המחלוקת יותר ונכתבו יותר ספרים בעדו וכנגדו יותר מכל מפקד אחר כולל אפילו לא יאמן מונטגומרי עצמו המפקד באל עלמיין  שגם הוא אדם שנוי במחלוקת ביותר. 
ולתרומתו למפעל הציוני יש בהחלט תפקיד חשוב בהיותו שנוי במחלוקת. 
 
 
 
 
 
שלט על ביתו של וינגייט בקיבוץ עין חרוד.
 
היום ידוע שהנהגת הישוב חשבה לתת לוינגייט את הפיקוד על הצבא העברי כשתקום המדינה.
ונשאלת השאלה: מה היו תוצאות מלחמת העצמאות במציאות שבה וינגייט שרד והוא המפקד הראשון והבלתי מוערער של צה"ל?
 
 
 
לכאורה תחת אדם בעל כשרונות כה גדולים ההיגיון אומר שהניצחון היה הרבה יותר גדול מבמציאות שלנו.
על החלטות הפיקוד של וינגייט איש לא היה מעז לערער גם לא בן גוריון בודאי לא יגאל אלון או משה דיין.
 
למפקדים הערביים וגם לא למפקד הירדני בריטי גאלאב לא היה שום סיכוי נגדו. הוא היה רומס אותם עם שיטות הלחימה שלו.
אבל מצד שני וינגייט כנראה לא היה שפוי לגמרי.
בשלב כלשהו חוסר היציבות הנפשית שלו היה עלול להתערב עם הלחימה ולגרום לנזק עצום.
אז לא בטוח שהפסדנו יותר מידי בכך שוינגייט לא היה הרמטכ"ל הראשון.

.והנה כנספח  רשימת הספרים על וינגייט בעברית.

כדאי לציין שיש עליו יותר ספרים בעברית   מכל מפקד בריטי אחר כולל מונטוגמרי  וגם לורנס איש ערב שהיה קרוב משפחתו של וינגייט.

 

אברהם   עקביה   עם וינגיט בחבש /    תל-אביב :   "עם עובד",   תש"ד.1944


צ'רלס  ג' רולו פשיטת וינגייט / התרגום: מ. קלבנסקי).,מערכות ליד קרית ספר 1947

 

 

מיכאל קאלברט אסירי תקוה : בעקבות וינגייט במסע בורמה  [תרגום – רעיה ואלכס טראוב). ,מערכות 1955

  ליאונרד מוזלי ;  גדעון יוצא למלחמה :ספור חייו של א. צ’. וינגייט  תרגם אהרן אמיר.תל-אביב : צהר, 1956.

 ישראל  כרמי     בדרך לוחמים /    תל אביב :   משרד הבטחון, ההוצאה לאור,   תש"ך 1960

  כריסטופר סייקס  אורד וינגייט חייו ופועלו ,עברית י גולדמן ,מערכות 1961   

 

אליס אייווי היי;  איש סגולה :מכתבים לנכדי אורד יונתן וינגייט / תרגם – יהודה יערי. ספריית תרמיל  35תל-אביב : משרד הבטחון, תשכ"ז 1967

אברהם עקביא ‫ הידיד – אורד וינגיט :   דברים לזכרו /    תל אביב :   משרד הבטחון,   תשכ"ח 1968.

פנינה זר אורד וינגייט הידיד הלוחם , רישומים ומעטפת מאת מילוא שור,ספריית "דן חסכן "עם עובד ,1971.

 

מהדורה שנייה :

 פנינה  זר,   לוחמים בלילה :   סיפורו של אורד וינגייט /סדרת ראשונים בארץ  ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב 1992.

זכה בפרס למדן לספרות ילדים.

תקציר :

נודע לנו שמסתתרת שם כנופיית מחבלים," הסבירו אנשי חניתה לוינגייט.
"מניין נודע לכם הדבר?" שאל הקפטן.
"יש לנו מודיע," סיפרו. "הוא מקבל מאיתנו שכר ומספק לנו ידיעות על תנודות הכנופיות באזור. הוא בא אלינו בבוקר."
"הביאו אלי את הערבי הזה." דרש וינגייט.
המודיע הובא אליו. וינגייט החל לחקור אותו בערבית, ופתאום הרים את ידו והיכה את הערבי, מכה שהפילה אותו לארץ. "הערבי הזה זומם להוביל אתכם ישר לידיהם של אנשי הכנופיות," צעק בזעם, "איך אתם מעיזים לסמוך עליו? אני אצא אתכם הערב."

צ'ארלס אורד וינגייט היה קצין מודיעין בריטי כאשר בא והציע את עזרתו לארגון ה'הגנה' במלחמת-המגן של היישוב העברי נגד הכנופיות הערביות.

הימים היו ימי השלטון המנדט הבריטי בארץ, כאשר 'הידיד' הקם ואימן בעין-חרוד יחידה מיוחדת לפעולות לילה. זו פעלה בהצלחה ברחבי הארץ בשנים 1938-1939. תלמידיו של וינגייט היו אחר-כך ללוחמי הפלמ"ח ולמקימי צה"ל ומפקדיו, שפעלו ברוח עקרונות הלחימה והתכסיסים הבלתי שגרתיים שלימד אותם.

סיפור חייו המרתק של וינגייט, על אישיותו יוצאת הדופן ועל מעשי גבורתו ותושייתו, מצטרף למסכת העלילות בסידרה 'ראשונים בארץ'.

 עודד בצר לא בדרך המלך :אורד וינגייט /; צייר: א. לואיזדה.סדרת "נועזים " 5  תל-אביב : שרברק, תשל"ג 1973

ספר לנוער על חייו של וינגייט. בשנת 1974 פורסמה על פי ספר זה חוברת הדרכה למורים.

 

‫  דוד, הכהן  1898-1984    עת לספר /    תל אביב :   עם עובד,   1974.

פרשיות חייו של דוד הכהן, 35 שנים ב"סולל בונה" וכן חבר מועצת העיר חיפה, עשרים שנות חברות בכנסת. יצירת הקשר עם המודיעין הבריטי ו ועם אורד וינגייט ראשית השיתוף המודיעיני החשאי. פרשת סירת הכ"ג בשנים 1940-1941[עמודים 174-165], יציאת הכ"ג לביצוע החבלה בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון ותעלומת העלמם. הספר מכסה את התקופה של טרום הקמת המדינה ועד לשנות השישים של המאה ה-20.

ויסקונט  סלים  מתבוסה לניצחון : סיפור המערכה על בורמה במלחמת העולם השניה / (תרגם אריה חשביה)., מערכות 1976

( זהו סיפורו של מפקדו של וינגייט בבורמה שהיה גם שונאו הגדול )  

 מעבר למנדלי : סיפור אישי / ג'ון מאסטרס ; תרגם מאנגלית – עמנואל לוטם, מערכות 1984, על מלחמת העולם השנייה בבורמה.    סיפורו האישי של ג'ון מאסטרס על חלקו כחייל ומפקד בצבא ההודי-בריטי במלחמת העולם השניה. סיפור אישי של קצין שהשתתף בדיכוי המרד הפרו-נאצי של ראשיד עלי בעיראק, ובקרבות נגד כוחות וישי בסוריה. סיפור אישי, שהוא גם סיפורה של מערכה עקובה מדם, שניהלו הבריטים הנגד ביפנים בג'ונגלים של בורמה; במערכה על בורמה פיקד מאסטרס על אחת משלוש חטיבותיו העיקריות של אורד וינגייט:

 

, יהודה דוד    פלוגות-האש נעות בלילה :   יהודים במסגרות בריטיות נגד הכנופיות במרד הערבי /    תל-אביב :   הקיבוץ המאוחד,   תשמ"ד 1984.

תקציר הספר :

פלוגותיו של וינגייט (ס.נ.ס.) כבר הפכו לכנס צאן ברזל בתולדות "המדינה בדרך". רבות נכתב בספרי ההיסטוריה על תפקידן בעיצוב תורת הלחימה של הלוחם היהודי. אבל רק מעט פורסם מעדותם של אנשים שהיו שותפיו בפועל במעשי הלחימה ובהדיפת המרד הערבי. כזה הוא הספר שלפנינו, הכתוב ע"י איש שהיה בפיקודו של וינגייט והמשיך לשרת ביחידות הבריטיות עבריות שלחמו בכנופיות. יהודה בן דוד נולד ב1918- בארצות הברית, התחנך בארץ, מגיל צעיר בארגון "ההגנה" בתפקידי פיקוד שונים במסגרות מקומיות וארציות. מג"ד במלחמת השחרור. שירת במטה צה"ל (אגף תכנון, ענף המחקר במודיעין). נספח צה"ל בארצות מערב אירופה. שגריר ישראל בארצות אפריקה (1960-1962). זה ספרו השלישי (השניים הקודמים: "גרגר תירס לבן – שליחות באפריקה", ו"חרב בנכר"). סידרת לוחמים על שם יגאל אלון נועדה להביא לציבור הקוראים סיפורי לוחמים יהודים במדים ובלי מדים, בגיטו, ביערות ובמלחמות ישראל ומאבקיה; פרשיות, התרחשויות ודברי עדות, שבחלקם לא נודעו ברבים והם אבני דרך בחישול כוחו וריבונותו של העם בארצו.


רזיאל ממט   שלום על הרובים :   סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו / צייר – חיים טופול ערכו והביאו לדפוס – רחבעם זאבי, גניה דורון.   תל אביב :   משרד הבטחון, ההוצאה לאור,   תשמ"ו 1986.

סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו, בני מושבה בגליל התחתון המתמסרים מילדותם לעבודה חקלאית ולתפקידי בטחון ופוגשים  את אורד וונגייט.

   
 

 

יורם  הורוביץ   מה חידש הפו"ש /    רעננה :   סנונית,   1990.

תקציר:הספר הינו מחקר בהיסטוריה ביטחונית לפני הקמת המדינה. המהפך ביחסי הכוחות בין היהודים לערבים, בשנים 1936-1939. ארגון ה'הגנה' אחרי הקמת הפו"ש [פלוגות השדה], אינו ארגון חלש כפי שהיה. יצחק שדה ואנשי הפו"ש, הקימו את היסודות לפלמ"ח ולצה"ל – בהנהיגם דפוסים חדשים בתחומים שונים: ארגון ומטה, מודיעין, הדרכה ופעילויות בשטח.

 אברהם עקביה    אורד וינגייט – חייו ופועלו / עורך: צבי עופר].   תל-אביב :   מערכות,   1993.

תקציר:

הספר מעלה את מסכת חייו הקצרה ועתירת הפעלים של מייג'ור־גנרל אורד צ'רלס וינגייט, קצין בריטי נועז, אמיץ ורב־תחבולות; מפקד ומנהיג למופת, שזכה לתהילה על פעולתו במערכות שניהל נגד היפנים בבורמה במלחמת העולם השנייה.

אורד וינגייט רכש לעצמו מקום של כבוד בתולדות כוח המגן העברי, הודות לפעילותו הצבאית במסגרת שירותו בארץ־ישראל בשנים 1939-1936, כאשר יזם שיטות פעולה חדשניות בלחימה בטרור הערבי. הוא הקים את פלגות הלילה המיוחדות (SNS), שכונו "פלוגות האש" ושאוישו על־ידי מפקדים וחיילים בריטים, ונוטרים עבריים. על פעילותו בארץ־ישראל ועל אהבת ישראל שבו זכה לכינוי "הידיד".

 

 

דונובן ובסטר  ‫  דרך בורמה : סיפור הגבורה של זירת סין-בורמה-הודו במלחמת העולם השנייה,מאנגלית מ.ארבל תל אביב : מטר, תשס"ו 2006.

יואב  רגב    "הידיד" ב"ארץ האש" :    נתניה :   אחיאסף,   2010.

תקציר: ספר זה מספר את סיפורם ומאיר את דמויותיהם של צ'רלס אורד וינגייט ולוחמי "פלגות הלילה המיוחדות", אשר פעלו בשנים 1939-1938 למען בטחונו של היישוב העברי, ולמען שמירת בטחונם של נציגי ממשלת המנדט הבריטי וסמלי שלטונה בארץ-ישראל.

וינגייט ולוחמיו נמנו על מניחי יסודותיה של תפיסת בטחון חדשה בארגון ה"הגנה" ובישוב העברי בשנים הסוערות של מאורעות הדמים.

, הדרה לזר , 1935-    שישה יחידים :   דמויות שנויות במחלוקת בארץ בשנות השלושים /    בני ברק :   הקיבוץ המאוחד,   תשע"ב 2012.

 


 משה יגר   הציונות של אורד צ'. וינגייט /    מקוה ישראל :   מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,   תשע"ג 2012.

 

יגר, משה -1930    אורד וינגייט, קורותיו והציונות /    ירושלים :   הספריה הציונית, ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית,   2013.

 

ביקורת על הספר של דן ברץ 

 עפרה גרייצר,     שני צעדים לפני כולם :   מלוחמת עומק למערכות מיוחדות – וינגייט המצביא /הוצאת מערכות מודן, [2015]
‬תקציר:ספרים בתחום הצבאי נחלקים לרוב בין אלו שעניינם בירור תיאורטי לבין אלו שמרכזם תיאור או ניתוח פרשייה צבאית מהעבר הקרוב או הרחוק. הספר שני צעדים לפני כולם הוא מהמעטים המשלבים בין שתי סוגות אלו. חלקו הראשון של הספר מציג, לראשונה בעברית, תשתית בהירה לרעיונות התמרון האופרטיבי וניהול מערכות מיוחדות. חלקו השני של הספר לוקח אותנו בעקבות המערכות המיוחדות שהגה והוביל אורד צ´רלס וינגייט – החל מהקמת ‘פלגות הלילה המיוחדות‘ בארץ ישראל בסוף שנות ה-30, דרך המערכה בחבש בתחילת מלחמת־העולם השנייה ועד למערכה בבורמה בשנת 1944, שבמהלכה נספה בהתרסקות מטוס. כל שלב בהתפתחות המערכות המיוחדות הללו הוא מלאכת מחשבת של התאמת רעיון אופרטיבי למציאות ולהקשר מיוחדים. הקורא יכול לכאורה לבחור ולקרוא רק אחד משני החלקים על פי הידע שהוא מבקש לרכוש. אולם חשוב להבין כי השלם במקרה הזה גדול בהרבה מסכום חלקיו. מי שיקרא הן את הרקע התיאורטי והן את ניתוח הסיפור המופלא של וינגייט יצא נשכר עשרת מונים. בראייה עכשווית, ההשתנות המהירה של המציאות האסטרטגית במזרח התיכון מעצימה את הרלבנטיות של הצורך להעמיק בתפישות מתקדמות של תמרון אופרטיבי ומערכות מיוחדות – מנקודות מבט ישראלית וגלובלית כאחת.

 שי  חורב     היציאה אל מחוץ לגדר :   מ"הגנה" סבילה ל"הגנה" פעילה / חיפה : דוכיפת הוצאה לאור, תשע"ו 2016.

תקציר :ראשית ימי ה"הגנה" היתה כמיליציה אזרחית, ובמאורעות 1921 עדיין לא היתה מוכנה מול התקפות הערבים על השכונות היהודיות ביפו ובסביבה, אולם בעקבות לקחים והתארגנות מחודשת, הצליחה ה"הגנה" להניס את התקפות ההמון הערבי בירושלים. מראשית פעילותה ועד לשנת 1936 התמקדה ה"הגנה" באבטחה ובהגנה נייחת של היישובים, תוך שימת דגש על בנין הכוח, התבצרות, ייצור נשק ורכישתו מכל מקור אפשרי. לאחר פרוץ מהומות הדמים, ימי המרד הערבי, באביב 1936, חל שינוי בתפיסה, ויותר ויותר כוחות "הגנה" עברו לפעילות התקפית 'מחוץ לגדר'.
היה זה יצחק שדה שגרם, בימי המרד הערבי, למפנה מכריע במחשבה הצבאית של ה"הגנה", שהתבטא ב"יציאה מן הגדר", זאת על ידי פיתוח ההגנה האקטיבית באמצעות הפטרולים הלוחמים. המדובר בכוחות ניידים קטנים, אשר יצאו מחוץ לגדר היישובים כדי לקדם את פני האויב בשדה הפתוח, אם על ידי הצבת מארבים בדרכו, ואם על ידי הטרדתו בבסיסיו בכפרים הערביים. שיטה זו שהיתה בבחינת חידוש בשעתה, הצעידה במהירות את ארגון ה"הגנה" להקמת הכוחות הניידים הארציים הראשונים, פלוגות השדה (הפו"ש) ולאחריהן חיל השדה (החי"ש) והפלמ"ח. היציאה אל מחוץ לגדר סימנה שינוי בתפיסה שהיתה שלטת עד כה, כאשר הכוחות הניידים של ה"הגנה" סייעו לישובים מותקפים, רדפו מאחרי האויב ונלחמו בו גם מחוץ לגבולות הישובים המותקפים.
שלב נוסף וחשוב בסאגה הבטחונית התחולל בסיועו של קפטן אורד צ'ארלס וינגייט, אשר נודע בכינויו: "הידיד", שהחדיר בקרב לוחמי ומפקדי ה"הגנה" שיטות לחימה חדשות ואופני מחשבה צבאיים חדשים, שעיקרם בחשיבות הניידות, ההפתעה, ההטעיה ולוחמת הלילה. וינגייט היה זה שהכניס לתודעת לוחמי ה"הגנה" את השימוש בכוחות קטנים לביצוע משימות מקיפות וגדולות, זאת תוך ניידות רבה, שימוש בתכסיסי הסחה והטעיה וניצול חשכת הליל להתקפות פתע נועזות – גישה אשר השפיעה על התפתחות כוחות המחץ של ה"הגנה" ונתנה להם הזדמנות של חוויה קרבית, ולא הגנתית גרידא.

 

ספר לילדים על וינגייט :

גלילה, רון פדר עמית   פלוגת האש /  סדרת מנהרת הזמן  מספר 7   תל-אביב :   מודן,   1999.

 מסע בזמן אל וינגייט .

תקציר :נכנסנו למערה שלנו, מחשפים זמן אחר. דוקא רצינו להיות בתקופת התנ"ך, במלחמת דוד וגלית. והנה היינו בזמן אחר. בעצם במלחמת דוד וגלית מסוג אחר, מתקופה שאינה תקופת התנ"ך. והנה אנחנו משתתפים בפעולותיה של פלוגת האש של "הידיד" – צ'רלס אורד וינגייט. והנה אנחנו מצטרפים לאנשים אמיצים, שלא רק מגינים, אלא גם יוצאים לפעולות התקפה יזומות. והנה אנחנו בעיצומו של מרדף אחרי רוצחים, בעיצומו של קרב נורא.

 

צפו ביומן קולנוע ממלחמת העולם השנייה על אורד וינגייט

ראו גם :

וינגייט בויקיפדיה 

     

מה עשה מר בנימין נתניהו במלחמת יום הכיפורים ?

בנימין נתניהו בלחימה. 

האם מר בנימין נתניהו ראש הממשלה נלחם או לא נלחם במלחמת יום הכיפורים ?

יש על כך גרסאות רבות ברשת כולל גירסה המיוחסת לאהוד ברק שלפיה הוא נסע לנמל התעופה בארה"ב ראה תור ארוך של ישראלים רוצים לעלות למטוס ונסוג אחורה.

אז זאת גירסה שיקרית וספק רב אם ברק אחראי לה.מר נתניהו אכן נלחם במלחמת יום הכיפורים.

אבל…ישנן תמיהות לגבי מה בעצם עשה מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים כי גם על כך יש גרסאות שונות ובאופן קיצוני כפי שתראו

מה באמת הוא עשה רק מר נתניהו וכמה חברים ( ובהם  ובראשם אהוד ברק ) יודעים. אבל ישנן גירסאות מודפסות בנושא  שמציעות תשובה.וברשימה זאת נעבור עליהן אחת לאחת בניסיון לפזר את הערפל.

.יש בעצם שלוש גירסאות עיקריות שונות שאני מסתמך עליהן בכך אחת ברשת באתר וואלא ( שהקשרים שלו עם מר נתניהו נמצאים כעת תחת בדיקה משטרתית ומשפטית ) וכמה ספרי ביוגרפיה של מר נתניהו שפורסמו  בידי כותבים שונים

גירסה 1: בנימין נתניהו פיקד על מבצע סודי

.לפי גירסת אתר וואלא מ-2013 שעוקבת במידת מה אחרי הגירסה שבספרים בשלב מסויים" מר נתניהו פיקד על מבצע סודי. "עם הגעתו לארץ, הצטרף נתניהו לכוח מילואים של לוחמי סיירת מטכ"ל שירד דרומה לגזרת תעלת סואץ כדי להגן מפני התקפות של הקומנדו המצרי על כוחותינו. בהמשך, עלה ראש הממשלה לגזרה הצפונית לפקד על מבצע מיוחד שלא נחשף עד היום."

קראו את גירסת וואלה כאן.

 

הגירסה הזאת מאוזכרת בערך על מר נתניהו בויקיפדיה.ראש הממשלה עצמו פירסם הודעה בעניין  ב-2019 בדף הפייסבוק שלו כאן 

:https://www.facebook.com/268108602075/posts/10156707375487076/ 

ראש הממשלה כותב :

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הייתי באמצע לימודיי באוניברסיטת MIT שבארצות הברית.
אני זוכר את עצמי אורז וממהר ארצה, עולה למטוס שהיה מלא בסטודנטים ישראלים שעזבו הכל כדי להילחם בשדה הקרב למען הגנתה של מדינת ישראל. רבים מהם נפלו בקרבות.
כשהגעתי ארצה הצטרפתי לכוח מילואים של לוחמי סיירת מטכ"ל שירד דרומה לגזרת תעלת סואץ כדי להגן מפני התקפות של הקומנדו המצרי על כוחותינו. בהמשך, פיקדתי על מבצע נוסף בגזרה הצפונית.

אבל  אנו בבעיה… מר נתניהו  כותב בשורה אחת על מבצע שאין לגביו שום עדויות חוץ מעדותו שלו ואין שום מסמכים לגביו. 46 שנים אחרי המלחמה ושבע שנים אחרי שחשף את קיומו של המבצע לראשונה הוא יכול היה להוסיף פרטים אבל לא עשה זאת ובנתיים לא התווסף שום מידע בעניין משום מקור אחר.

אי לכך הימלצתי לאנשי הויקיפדיה להוסיף בגוף הטקסט  או בהערות השוליים  בערך "בנימין נתניהו " שהמדובר"ב"גרסת בנימין נתניהו".

הם לא קיבלו את ההמלצה.

לגבי המבצע הסודי יכול  להיות שהיה. אבל זה לא מה שכתוב באף אחד מהספרים. 

גירסה 2: בנימין נתניהו שמר על כלי נשק

לפי ספר אחד של בן כספית עם אילן כפיר  "נתניהו הדרך אל הכוח "( הוצאת אלפה תקשורת 1997)  שנכתב כשמר כספית עוד היה ביחסים טובים עם מר נתניהו ( היום הוא לא )  והספר נכתב בשיתוף פעולה עימו מר נתניהו כשהיגיע לארץ מארה"ב ניסה להגיע לסיירת מטכ"ל אבל נאלץ להצטרף ליחידה מאולתרת שאבטחה בלילות חניונים מפני חיילי קומנדו מצריים מונחתים ממסוקים. מחזית הדרום הם הועברו לצפון וגם שם הם אבטחו את חניוני הטנקים .ובסוף אוקטובר מיד לאחר הפסקת האש חזר נתניהו לארה"ב.

זאת גירסת כספית וסריקות שלה מצורפות למטה:

 

 

לא נאמר כאן  דבר על מבצע סודי עליו פיקד נתניהו וזה מוזר שהרי מר נתניהו שיתף פעולה עם הכותבים והיה לו  כל אינטרס לספר על כך ובוודאי ובוודאי לרמוז על כך.

אוסיף שעיינתי בספר של בן כספית ואילן כפיר מ-1999 ,‎ Netanyahu :the road to powerשהוא הגירסה האנגלית של ספרו "נתניהו הדרך אל הכוח " יש תרגום מדוייק של מה שמופיע בספר בעברית. אין כאן שום דבר חדש. 

      

נמשיך אל הספר החדש של בן כספית על נתניהו מ-2018. "נתניהו :ביוגרפיה" -הוצאת ידיעות 2018 .

יש לקחת בחשבון שכשנכתב הספר הפך כספית ליריב תקשורתי מוצהר של נתניהו מה שהוא לא היה ב-1997

.בכל אופן לא ידוע לי על התקפה של מר נתניהו על הספר  הזה בגלל חוסר דיוקים  לגבי חייו ( הקוראים מוזמנים לתקן אותי כאן. )

בן כספית עוסק במר נתניהו במלחמת יום הכיפורים בעמוד 43 בספר וממש בכמה שורות למעשה פחות ממה שיש בספר שלו משנת 1997 וסך הכל זאת חזרה די מדוייקת אם כי יש הבדלים מסויימים. מצויין שמר נתניהו עלה על המטוס מארה"ב לישראל מיד כשנודע על פריצת המלחמה על המטוס הוא מצא את חבר הילדות שלו עוזי בלר.בארץ ניסה מר נתניהו לאתר את אחיו יוני ללא כל הצלחה.( ואגב הקטע הקצר מקדיש יותר שורות לתפקידו של יוני נתניהו במלחמה מאשר לאלו של מר בנימין נתניהו ). מצויין שם שמר בנימין נתניהו הצטרך לכוח שירד לסיני לאבטח חניוני טנקים מפני התקפות ליליות של המצרים. וזהו. אגב גם לא מצויין שמר נתניהו לחם בצפון בניגוד לגירסה הקודמת של כספית. לא מאוזכר שום מבצע שעליו פיקד מר נתניהו בצפון או בדרום. מצויין שהוא לא נשאר יום מיותר אחד בארץ ומיד עם כניסת הפסקת האש לתוקפה חזר מיד לארה"ב. וזה הכל.

נראה שבשנת 2018 לא היגיעו למר כספית שום פרטים על מבצע שעליו פיקד מר נתניהו בזמן המלחמה למרות שמר נתניהו כבר היצהיר על קיומו של מבצע כזה חמש שנים קודם לכן.ואם היה ידוע לו על מבצע כזה הוא החליט שאין סיבה לציין את עצם קיומו בספרו.

בכל אופן יש קצת יותר פרטים בעניין במהדורה האנגלית של ספרו הנ"ל של כספית שיצאה לאור שנה קודם למהדורה העברית : 2017.The Netanyahu years /Ben Caspit. שם יש שורות בעניין שכנראה נמחקו במהדורה העברית .בע' 49.כתוב שם שמר בנימין נתניהו אכן היגיע לסיני כדי להגן על טנקים של צה"ל בלילות כנגד פשיטות של אנשי קומנדו מצריים.מפקדו הישיר היה ,וזה לא צויין עד כה במפורש בשום מקום ,מר אהוד ברק לימים ראש ממשלת ישראל שגם הוא חזר במקביל מלימודיו מארה"ב. מאוחר יותר כתוב שם וזה לא צויין במהדורה העברית של הספר הנ"ל מר נתניהו הועבר לחזית הצפון כדי לעסוק במשימות דומות. כספית מציין ביובש ש"יוני וביבי " וגם אחיהם הצעיר עידו " שלושתם שרדו את מלחמת יום הכיפורים ".     

מצויין שם שאם כי בין המלחמות הייתה סיירת המטכ"ל אחת היחידות העסוקות ביותר בלחימה. הרי במלחמה עצמה אנשי הסיירת מצאו את עצמם בעיקר בתפקידי משנה לרוב בתפקיד סיוע ליחידות השריון הגדולות.

למה המשפטים האלו לא הוכנסו גם למהדורה העברית לא ברור לי. ובכך מסתכם מה שיש למר כספית להגיד על שירותו של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים במהדורה האנגלית של ספרו.

.

גירסה שלוש :שהה בבית מלון "שרתון" בתל אביב

לפי גירסת ספר אחר מ-1997 של רונית ורדי "ביבי מי אתה אדוני ראש הממשלה" שבהחלט לא נכתב בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה דאז :מר נתניהו כאשר היגיע לישראל לא בדיוק נלחם אלא התמקם במלון מפואר בתל אביב לצורכי מנוחה והתרעננות.

המלחמה הוכרעה תוך שבועיים ומר נתניהו החליט אז לחזור מיד לארה"ב לפני שהוכרזה הפסקת אש. לא נאמר דבר על מבצע סודי שהוא פיקד עליו.

הדפים מהספר של רונית ורדי מצורפים סרוקים.

 

אציין שלא ידוע לי על התקפה של מר נתניהו על הספר הזה בגלל חוסר דיוקים לגבי חייו ( הקוראים  מוזמנים לתקן אותי כאן. )

רונית ורדי אמרה לי שהיא כתבה את הספר בהסתמך על עדויות שהיא שמעה ממקורבים. היא כתבה לי"ככל הזכור לי – לא השתתף במבצע חשאי מהסוג הנטען במהלך מלחמת יום הכיפורים. ואגב – עד לאחרונה – גם איש לא טען כך. ממש לא!". 

בספר "סיירת מטכ"ל " של משה זונדר (_כתר 2000) שנכתב בתקופה שהיה מר נתניהו ראש ממשלה בפעם הראשונה ונכתב בשיתוף פעולה איתו  הוא מוזכר כמה פעמים ובפירוט בתיאור מבצע שיחרור מטוס "סבנה" ב-1972. המבצעים שעליהם פיקד האח יונתן  נתניהו במלחמת יום הכיפורים מתוארים שם בפירוט וגם פעולותיו של האח עידו נתניהו שלקח חלק בשיחרור החרמןן מידי הסורים.

אבל משום מה שום דבר שקשור למה שעשה מר בנימין נתניהו במלחמת יום הכיפורים לא מאוזכר בניגוד לשני אחיו יונתן ועידו.

וזה מוזר מאוד. ובוודאי ובוודאי לא מאוזכר שום מבצע שעליו פיקד מר בנימין נתניהו במהלך המלחמה.

האם חשב מר משה זונדר שאין בכך עניין לציבור ?

אפשר היה לצפות שאם היה מבצע סודי בוודאי שמר בנימין נתניהו היה מיידע אותו בהקשר זה והוא לכל הפחות  היה רומז על כך בספר.

למשה זונדר כדאי לציין היה מידע נרחב ומפורט בנושאים אלו מעבר לכל אחד אחר שכתב על מר נתניהו.

בניגוד לו כל אחד אחר שכתב על נתניהו הסתמך על ימי הצבא שלו בעיקר על דברי נתניהו  ויש להניח שספרו  של זונדר הוא המקור הטוב ביותר לגבי פעילותו של נתניהו בסיירת מטכ"ל. 

אפשר לסכם ולקבוע שארבעה ספרים שעוסקים בחייו של מר נתניהו או בסיירת מטכ"ל אינם יודעים או אינם מוצאים צורך לציין שמר נתניהו פיקד על מבצע במלחמת יום הכיפורים דבר שהוא מעולם לא עשה קודם לכן או לאחר מכן. 

.עיינתי בספרים הקיימים באנגלית על מר נתניהו לראות עם יש שם מידע בלתי ידוע בעברית על השירות של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים. ישנם כמה וכמה כאלה ועברתי עליהם אחד אחד. 

בספרים החדשים יותר שפורסמו כשהוא כבר היה ראש ממשלה פעם שנייה :

בספר של תומאס מיטצ'ל משנת 2015 Likud leaders : the lives and careers of Menahem Begin, Yitzhak Shamir, Benjamin Netanyahu, and Ariel Sharon


מצויין שם שמר נתניהו היגיע לארץ באותה הטיסה מארה"ב ביחד עם אהוד ברק וזה דבר מעניין, דבר שגם כספית מציין
אבל זה בדרך כלל לא מאוזכר בספרים על חייו של נתניהו למרות שזה נראה כמו פרט חשוב.
מצויין שם שהוא עסק במרבית זמן המלחמה בשמירה על טנקים תחילה בסיני ולאחר מכן בגבול הצפוני ( ע' 150). 

ובכך מסתכם מה שיש לספר הנ"ל להגיד על שירותו של מר בנימין נתניהו במלחמת יום הכיפורים.

בספר של Elisa Silverman, Benjamin Netanyahu : leading the way for Israel  מ-2016 שירותו הצבאי של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים אינו מאוזכר כלל וגם לא המלחמה עצמה.מבצע אנטבה לעומת זאת נראה חשוב מספיק לאיזכור. 

בספר רציני יותר משנת 2016 The resistible rise of Benjamin Netanyahu של , Neill Lochery מאוזכרת ההשתתפות שלו במבצע ההתקפה על מטוס סבנה .

אבל גם שם לא מאוזכר כל שירות שלו במלחמת יום הכיפורים או בכלל איזכור לעצם קיומה.( ע' 5 בספר ).

הפסקה הבאה לאחר תיאור קצר של מבצע סבנה עוסקת במותו של יוני ב-1976 באנטבה.

בספר החדש והמקיף והרציני ביותר באנגלית עד כה על נתניהו הופיע ב-2018 Bibi :the turbulent life and times of Benjamin Netanyahu של העיתונאי Pfeffer,Anshel ניתן את התיאור המפורט ביותר באנגלית בספר על נתניהו של ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים.

 

ובעמוד 97 בספר הוא עוסק במעורבותו של מר נתניהו במלחמה זאת . אין כאן הרבה חידושים ותוספות למה שכספית כבר כתב בנושא בספרו הראשון. מצויין שהוא היה שבוע בסיני ושבוע לאחר מכן הועבר לגולן. וזאת הייתה מלחמה מתסכלת עבור מר נתניהו שרצה לתרום את חלקו אבל כנראה הרגיש שהוא לא תורם אותו מספיק.

אבל יש תוספת על כך: המחבר מציין שלמרות שנתניהו תיאר את המסע שלו במטוס לישראל מארה"ב עם עמיתים ישראלים הוא בעצם לא דיבר מעולם על חלקו בשלב האחרון של המלחמה ומה עשה אז בדיוק.אבל 40 שנה מאוחר יותר כשרואיין על כך לאחר ישראלי אמר להם "עברתי לצפון כדי לפקד על מבצע מיוחד". המחבר מוסיף ביובש שפרטים על אותו מבצע עוד אין.

לדבריו נתניהו עזב את הארץ לארה"ב שלושה שבועות אחרי הפסקת האש ב-24 באוקטובר לאחר ביקור קצר אצל יוני". ( ע' 97)


 

סיכום 

 

בקצרה אין שום פרטים בשום מקור לא בעברית ולא באנגלית על אותו מבצע של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים. ולמעשה אין תימוכין לעצם קיומו מעבר להצהרה סתמית ביותר של מר נתניהו. נראה לי שיש לעדכן את הערך  על בנימין נתניהו בויקיפדיה שמאשר את קיומו של אותו מבצע  בהתאם לאחר שלא פחות משמונה מקורות כתובים על מר נתניהו בעברית ובאנגלית אינם מסוגלים לספק עליו שום מידע.

נסכם ונקבע שעל סמך כל המקורות האלו שבדפוס אפשר לקבוע לוח זמנים כזה לפעילות של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים : מר נתניהו היגיע לארץ במטוס ביחד עם מר אהוד ברק שפיקד עליו וקבע את תפקידיו במלחמה. כנראה בפקודת אהוד ברק מר נתניהו שהה כשבוע בסיני ושמר שם על טנקים.

משם עבר מר נתניהו לחזית הצפון לעוד מספר בלתי ידוע של ימים ושמר גם שם על טנקים.אולי גם כן בפקודת אהוד ברק.

לדבריו של מר נתניהו בפרק הזמן הזה הוא פיקד על מבצע שנכון לעכשיו אין עליו כל פרטים משום מקור.

בגרסת רונית ורדי לאחר ששהה "מספר ימים " בצפון הוא חזר לתל אביב ושהה במלון "שרתון " מספר בלתי ידוע של ימים ועזב לפני שהסתיימה המלחמה.

או מיד כשהסתיימה המלחמה כגרסת כספית.

או שעזב את הארץ שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה כגרסת אנשל פיפר.

לדעתי זה התיאור המדוייק ביותר נכון לעכשיו של פעילותו של מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים על סמך המקורות הקיימים.

אציין שהמבצע שמר נתניהו טוען שהתקיים הוא די נדיר בכך שאין לו תימוכין לעצם קיומו משום מקור בדרך כלל אין דברים כאלה ארבעים ושש שנים אחרי המלחמה. נראה לי שהמדובר במבצע יחיד במינו שהאדם שטוען שהיה מעורב בו מביא טענה כזאת בלי שיהיה לכך שום מקור אחר בכתב ..בכל אופן יש להניח שאהוד ברק יודע במה המדובר ואם היה מבצע כזה הוא יאשר זאת . כמו כן 46 שנים אחרי המלחמה אפשר לפנות לפיקוד צפון ולבקש את יומני המבצעים שלהם עבור העניין הספציפי הזה. אני מאמין שיש בכך עניין לציבור לגבי המבצע הצבאי היחיד שמר נתניהו פיקד עליו .

היסטוריונים אולי תפנו לפיקוד צפון בעניין הזה? 47 שנים אחרי המלחמה מגיע לנו לדעת מה היה אותו מבצע מסתורי שעליו פיקד ראש ממשלת ישראל לעתיד.

 

 

איני יודע יותר ממה שכתוב בספרים השונים על מר נתניהו בעברית ובאנגלית אבל יש להניח שחלקם או כולם מתבססים על המידע שמר נתניהו מסר לכותבים בעניין. ולא על שום מקור מידע אחר.יוצא דופן הוא "סיירת " מטכ"ל " של משה זונדר " שלמחברו יש להניח היו מקורות מידע נוספים על פעילותו של מר נתניהו בסיירת המטכ"ל. והוא משום מה עוסק בספר בהקשר למר בנימין נתניהו אך ורק במבצע הצלת מטוס סבנה שבו הוא אמנם עוסק בפירוט. על מבצע זה כידוע מר נתניהו לא פיקד . ונפצע במהלכו.

בכל אופן זהו כמעט המבצע היחיד מכל סוג שהספרים השונים העוסקים במר נתניהו מאזכרים שהיה קשור אליו במלחמת ההתשה. בספרים שנכתבו בשיתוף פעולה עימו וגם בערך בויקיפדיה מאוזכרים מבצעים שונים שלחם בהם
אבל גם מהם ברור שהוא פיקד על יחידה קטנה מאוד של אנשים,והמבצעים שעליהם פיקד בזמן מלחמת ההתשה כנראה לא היו חשובים בפני עצמם כי אחרת היינו שומעים עליהם הרבה יותר מטעמו של מר נתניהו.

 

 

כל מה שאנו קוראים עליו ברוב המוחלט של הספרים על מבצע שמר נתניהו היה קשור אליו ,זה מבצע מטוס הסבנה.

ישנה אפשרות שכל המבצע הזה הוא תוצאה של טעות של אנשי אתר "וואלה" שכתבו מידע שמסר ראש הממשלה בצורה שגויה. הוא דיבר על מבצע שעליו פיקד אחיו והם חשבו הוא מתכוון לעצמו.  והוא לא מצא זמן לתקן. 

היצעתי אם כך  לאנשי הויקיפדיה  לא  להסתמך על אימרה משובשת ועל טלפון שבור אלא רק על ספרים שעברו תחקיר ומחקר רחב ויסודי .ולפי הספרים האלו מר בנימין נתניהו לא פיקד על מבצע במלחמת יום הכיפורים ואי לכך יש למחוק את המשפט שהוא לא רלבנטי בעניין זה בערך.

הבקשה נדחתה.

אי לכך אני מציע שאיזה היסטוריון מקצועי  מאלו שעוסקים בהיסטוריה צבאית של מלחמת יום הכיפורים נגיד אורי בר יוסף או אולי עיתונאי יפנו בעניין לפיקוד צפון ויבקשו לקבל את הנתונים בעניין. לדעתי יכול לצאת מזה מאמר אקדמאי מעניין או לפחות כתבה מעניינת בעיתון הארץ או בידיעות או במעריב על המבצע שעליו פיקד מר נתניהו במלחמת יום הכיפורים וכך נוכל לפתור את הבעיה שיש לגבי אמינות המידע המועט שקיים על מבצע זה.

 

קראו גם 

 

חזון ישראל והטרור  של מר בנימין נתניהו 

העימות בן שמעון פרס ובנימין נתניהו 

בנימין נתניהו פוגש את משה קצב -הצילום 

 

 

 

אל לב האפלה : האלוף גורודיש הראיון האחרון מאת אדם ברוך וההצגה

47 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקוטובר 1973.

ולכבוד זה הנה הראיון האחרון והמפורסם  מכולם של האלוף שמואל גונן "גורודיש" מלב האפילה בג'ונגל האפריקני כפי שניתן לעיתונאי אדם ברוך אחד הראיונות המפורסמים ביותר בתולדות התקשורת הישראלית.

ראיון שהפך להצגה ידועה מאוד, קלאסיקה של התיאטרון העברי. 

 

 

גורודיש בששת הימים 

שמואל גונן.ויקיפדיה 

 

האלוף שמואל גונן הידוע בכינוי "גורודיש" הוא אחד האלופים  הידועים וגם לשימצה של מלחמת יום הכיפורים ועם הגורל אולי הנורא והדרמטי ביותר.

הוא היה בן למשפחה חרדית  בירושלים שביחד עם אחיו התקדם מאוד בדרגות בצה"ל

במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות חזית הדרום  כמפקד חטיבה 7  בהצלחה גדולה ביותר. 

גורודיש לפני ששת הימים.צילום "במחנה". 

 והנה נאום אלוף המשנה שמואל גונן גורודיש לסיירת חטיבה 7 ביום שלפני החמישי ביוני 1967  קרב  צומת רפיח.נאום צמא דם ושואף חורבן ללא ספק בכל קנה מידה. :

הערב ערב טרום קרב ,ייתכן ומחר עם שחר יהיה הקרב ,חשיבות הקרב מכרעת ותוצאותיו חשובות לעצם קיומנו .אם לא ננצח במלחמה זו ,לא יהיה לנו לאן לחזור .נאצר עולה עלינו להשמידנו במיטב כלי זיינו.אך כוחנו עמנו,לראשונה מאז מלחמת השחרור ,להתמודד עימו כמעט שוים אל שווים .
 אתם הגדוד המהיר ביותר בצה"ל ,ואני בונה עליכם רבות.משימתכם תהיה הקשה ביותר ,תפרצו את הפריצות הקשות ביותר ובאיגופים העמוקים ביותר ,תעלו מחר על מוצבי רפיח.אני רוצה שתוך עשרים דקות יוכרע הקרב .אני רוצה לראות את הטנקים שלהם בוערים כלפידים.אין לבזבז פגזים על חייל רגלים תדרסו אותם ואת הטנקים שלהם.

.חיילים ! יש לכם פיקוד מצויין,  קדימה לניצחון. בתקווה להתראות מחר דרך מכשירי הקשר"

לעניות דעתי זהו אחד  מנאומי הטרום קרב הטובים ביותר בעברית לפחות שמוכרים לי..

.בסיום אותה מלחמה נאם  גונן נאום ידוע  אף יותר נאום "אחי גיבורי התהילה". ממנו זכור המשפט "אל המוות הישרנו מבט והוא השפיל את עיניו".

האזינו לנאום "אחי גיבורי התהילה " כאן.

אלוף משנה שמואל גונן גורודיש נושא את נאום "אחי גיבורי התהילה"  לאחר המלחמה ב-12 ביוני 1967.צילם נחום גוטמן 

הספר שנכתב על אותה מלחמה "חשופים בצריח" של שבתאי טבת וגם התמונות ההרואיות שלו שצילמו צלמים כמו נחום גוטמן וצלמי מגזין "לייף"האמריקני  הפכו את גורודיש למפורסם.  

אלוף משנה  שמואל גונן גורודיש ביוני 1967 צופה בעמדות המצריות .צילום של המגזין "לייף"

האלוף ישראל טל ואלוף משנה שמואל גונן מתכננים את מהלכי הקרב. מתוך הספר "חשופים בצריח" מאת שבתאי טבת,הוצאת שוקן, 1968. מהדורה מחודשת -2017

מאידך הוא נודע כמפקד קשוח ואכזרי על פיקודיו בגלל הטעויות הקטנות ביותר.

ביולי -1973 הוא מונה לאלוף פיקוד דרום במקום אריאל שרון שפרש מהצבא ותוך זמן קצר שלושה חודשים בלבד לאחר שקיבל את הפיקוד האלוף הלא מנוסה  מצא את עצמו בחוד החנית של מלחמת יום הכיפורים.

מאמציו הצבאיים במהלך המלחמה נכשלו  הוא מצא את עצמו בסיכסוכים עם אריאל שרון שהוחזר לפיקוד שמכאן ואילך החליט החלטות תוך התעלמות מגורודיש  שלכאורה היה ממונה עליו ותוך אי ציות מופגן לפקודותיו השונות . גורודיש  בשלב מסוים אף שקל לאסור את שרון.   

 

 הרטכ"ל דדו ושר הביטחון דיין מחכים למוצא פיו של גורודיש וכששומעים מזדעזעים.

 

 

צילומים :לע"מ.

.בסופו של דבר הרמטכ"ל ושר הביטחון החליטו למנות מעליו את הרמטכ"ל לשעבר חיים בר לב למרות התנגדותו הקשה של גורודיש שאף איים לעזוב בו ברגע את הצבא אלא שסגן הרמטכ"ל ישראל טל הודיע לו שאם יעשה זאת בעת לחימה יכלא כעריק.

בר לב אכן התגלה כמפקד טוב ורגוע בהרבה.גורודיש, העיד סגנו ,צרח כל הזמן. בר לב כמעט לא הרים את קולו . 

בסיום המלחמה איבד גורודיש את שמו הטוב.ועדת אגרנט החליטה שהוא היה אחד האחראיים לכישלון בימים הראשונים ביחד עם הרמטכ"ל וסילקה אותו מהצבא.

גורודיש היה כעת אדם שבור.הוא היה נחוש להחזיר לעצמו את שמו הטוב ולהוכיח כיצד רומה בידי משה דיין שלדעתו היה האחראי לקונספירציה שהביאה למלחמת יום הכיפורים.

לשם כך נסע לרפובליקה המרכז אפריקנית לאסוף שם  יהלומים אבל הסתבך בעסקים גרועים.

בעת שהותו שם בא לבקרו העיתונאי הישראלי אדם ברוך שראיין אותו את הראיון המקיף ביותר על חייו ועל גורלו וגורודיש בלב הג'ונגל האפריקני דיבר ודיבר.ברוך הקשיב והקליט וכתב.

אדם ברוך 

הראיון  שפורסם במוסף "שבע ימים" של ידיעות אחרונות ב-29.5 1987 הפך לסנסציה.הוא פורסם לימים בספר מאמריו של אדם ברור מה נשמע בבית", (תל אביב : כנרת/ זמורה-ביתן/ דביר, 2004) 

את הגירסה המורחבת והמעודכנת הזאת תוכלו לקרוא כאן כתגובות.

 

  הראיון הפך למחזה מפורסם של הילל מיטלפונקט "גורודיש היום השביעי"שהוצגה בקאמרי ב-1993  בכיכובו של יגאל נאור  ושוב ב-2015 בכיכובו של נתן דטנר. 

 

גורודיש נפטר זמן קצר לאחר הראיון  מהתקף לב באיטליה ב-1991.

לאחר מותו  של גונן עלתה על הבמה הצגה בשם "גורודיש -היום השביעי" שהתבססה על הראיון עם אדם ברוך. 

ובהצגה  לא מובאים רק דבריו של גורודיש אלא גם תשובות שונות עליהם.

כולל בסצינת השיא שבה גורודיש מכוון לבסוף את אקדחו אל משה דיין  ואז עונה לו שר הביטחון לשעבר על טענותיו אחת לאחת. 

והנה הראיון לפניכם במלואו כפי שפורסם לראשונה עם מבחר תמונות של גורודיש  במלחמה.

בסיום תוכלו לצפות בהצגה שעלתה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2015 ולהשוות בינה ובין הראיון. 

 

 הרמטכ"ל דוד אלעזר "דדו "וגורודיש בימים הטובים לפני אוקטובר 1973. צלם לא ידוע.

 

גורודיש בטאבה בחוף של רפי נלסון כמה שבועות לפני אוקטובר 1973 

 

 

גורודיש אולי בפעם היחידה בחייו ובהחלט האחרונה לוחץ את ידו של  אריאל שרון כעת חילופי דרגת אלוף הפיקוד. 

 

גורודיש במלחמה 

 

גורודיש מקבל מידע על מצב רע. צילם נחום גוטמן. 

 

גורודיש יושב וחושב מה לעשות בעת שהדיווחים  האיומים מגיעים מהשטח. סגנו אורי בן ארי מחכה לפקודה. 

תמונות מתוך "מלחמת יום כיפור : זמן אמת /רונן ברגמן, גיל מלצר ; עורך – שחר אלתרמן ; [עורך אחראי – דב איכנולד] 2003 

גורודיש והרמטכ"ל

 

 

גורודיש מתכנן ורב עם אריאל שרון. צילום שלמה ערד (לע"ם)

צילום שלמה ערד לע"ם. 

 

בר -לב עם גורודיש לאחר שבר- לב קיבל את הפיקוד העליון מעל ראשו של גורודיש.

גורודיש לאחר מלחמת יום הכיפורים 

גורודיש בודק מפות בועדת אגרנט.

 

גורודיש לאחר ששמע את החלטות ועדת אגרנט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נתן דטנר ב"גורודיש" בהצגה  גרסת 2015 

קראו וצפו גם : 

שמואל גונן בויקיפדיה 

המקדימון להצגה "גורודיש -היום השביעי "

 

 

צפו בהצגה  "גורודיש -היום השביעי "במלואה 

 

כתבה על ההצגה "גורודיש -היום השביעי"  בהקאמרי

 

ראיון עם המחזאי והשחקן ב"גורודיש 

 

 

סצינה מההצגה "גורודיש" תיאטרון הקאמרי. 

סיפורי הגבורה של עוזי : סיפורי צל"שים מ"המלחמה שלאחר המלחמה" -מלחמת ההתשה מאת יוסי גמזו

 

לפניכם סיפורי צל"שים של חיילי צה"ל מהתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים שהופיעו במגזין הילדים "חבריה -עתון הצברים הצעירים" בעריכת יוסי גמזו .מגזין שהיה תוספת למגזין הקומיקס הידוע של הוצאת מ.מזרחי "פופאי". 

הופיעו שם סיפורים מעניינים יותר ופחות למשל סידרת חבורת נט"י של ברוך נאדל ודברים אחרים.

וגם "סיפורי הצל"שים של עוזי " שכתב העורך יוסי גמזו והם עיבוד של סיפורי צלשים שפירסם בחוברת למבוגרים ביחד עם עיתונאים אחרים.

למיטב ידיעתי אלו הם סיפורי הצל"שים היחידים שפורסמו אי פעם לילדים בבית ספר יסודי. 

וכן אלו הם סיפורי הצל"ש הראשונים שקראתי ודרכם הבנתי מה זה צל"ש.
. עם כי  כבר ידעתי שדודי יהושע פרימור זכה ב"צל"ש"במלחמת ששת הימים.אבל לא באמת ידעתי אז מה זה. 

אז הנה הם שוב ביחד עם תיאור כל פרשיה באתר הגבורה.וגם קישורים לגבי מה עלה בגורלם של כמה מאותם צלשניקים. 

כתב יוסי גמזו 

צייר יעקב שילה 

במקור הפרשיות  הופיעו ב:

‫    ספורי צל"שים :   שהוענקו במלחמה שלאחר המלחמה ע"י הרמטכ"ל ואלופי הפיקודים /    [תל-אביב] :   מטכ"ל, קצין חינוך ראשי, ענף ההסברה.

המלחמה שלאחר המלחמה : ספורי ציון לשבח שהוענקו על ידי הרמטכל ואלופי הפיקודים. כולל הקרב על האי גרין. כתבו: משה בן שאול, מרדכי נאור, יוסי גמזו, איתן הבר, אלעזר לוין 112 עמודים 1970

 

( מעמוד השער של "פופי" גליון 10)


דני הדף את אש האוייב

 

סגן דן גלברד 

דן גל ( גלברד ) 

(פופי -חבריה  גליון 1)

 

פו

תיאור המעשה 

בחודש מרס 1969, באזור קנטרה, פקד סגן דן גלברד על סוללה ארטילרית תחת הפגזה כבדה של האוייב. לאחר שנפגע ונותק הקשר לצוותים התרוצץ ביניהם בעת ההפגזה והמשיך להפעיל את סוללתו ביעילות רבה, פינה פצועים ודאג לטיפול בהם. עם גבור אש האויב ביקש וקיבל רשות לדלג. סוללתו ביצעה את הדילוג תחת אש כבדה. והוא המשיך לפעול מעמדתו החדשה תוך דקות אחדות.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 

עיטור המופת 

קראו גם:

תיאור האירוע  מעטו של סימן טוב שגיא

צפו בסרטון טקס הענקת הצל"ש לדן גלברד 


המושבניק שעמד במטר-הפגזים

סמל רחמים פרנציס 

"פופי -חבריה " גליון 4 

 

הפרטים על סמל רחמים פרנציס באתר הגבורה :

תיאור המעשה: ביום ה-8 ביולי 1967, היה סמל רחמים פרנציס איש טכני בפלוגת טנקים, אשר נתונה היתה תחת הפגזה כבדה ביותר של האויב בק"מ ה-10 בגזרת ראס-אל-עיש. סמל רחמים פרנציס סייע בהספקת תחמושת (פגזים) לצוותי הטנקים, כשהוא יחידי עובר מטנק לטנק, חשוף לאש האויב משך שעות רבות ומסביבו מתפוצצים פגזי אויב. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

 

עיטור המופת 

 


הקיבוצניק שזינק אל מוקד-האש

סגן יצחק קמינר 

מתוך "פופי-חבריה " גליון 7

תיאור המעשה: ביום ה-8 בפברואר 1968, ליד עוג'ה, באיזור יריחו, נתקל מארב שלנו בחוליה, שמנתה 7 מחבלים. בחילופי היריות נהרג חייל מכוחותינו ושלושה חיילים נפצעו. סגן יצחק קמינר חש למקום התקרית ברכבו. בהגיעו למקום נפתחה עליו אש. תוך נסיעה פתח באש והרג מחבל אחד, קפץ מהמכונית ונפצע קשה ברגלו. בהיותו פצוע ירה והרג מחבל שני והמשיך וירה במחבל שלישי. לבסוף פקד על הכוח בסריקת השטח ורק לאחר מכן הועבר לבית חולים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973,

דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 בנחישות עד הרגע האחרון 

 סגן ויקטור וקסלר ז"ל 

מתוך "פופאי-חבריה  " גיליון 10 

תיאור המעשה:

בליל ה-26 באוקטובר 1968, בעת היותו מפקד סיור שנע בגזרת משק דן, נפתחה אש אויב לעברו מטווח קצר. ממטח אש האויב נהרג אחד החיילים מחולית הסיור ושלושה חיילים נפצעו. סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל היה אחד הפצועים קשה, רגלו האחת נקטעה במקום ורגלו השניה התרסקה. על אף פצעיו הקשים, המשיך סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל להפעיל נשקו, לפקד על הכוח ודאג לטיפול בפצועים, תוך גילוי כוח סבל והתנהגות למופת. כשהגיע כוח החילוץ, פונה סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל ונפטר בדרך לבית החולים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

קראו גם :

את סיפור החיים של ויקטור וקסלר 

 

ויקטור וקסלר ז"ל

 

ללא רתע גם כשאזלה התחמושת 

רב"ט יחזקאל מלצר 

מתוך "פופאי -חבריה" מספר 15 

 

 

תיאור המעשה:

ביום ה-13 בפברואר 1968, פקד רב"ט יחזקאל מלצר על מארב צפונית לגשר עבדאללה. בשעה 21:15, לערך, הבחין בכנופיית מחבלים המתקדמת לעברו. לפקודתו פתח המארב באש והסתער על האויב. תוך כדי פעולה זו נהרג אחד מחיילינו ואחר נפצע. רב"ט יחזקאל מלצר המשיך בהסתערות לאחר שכלתה התחמושת בתת-המקלע שלו, תפס רובה של אחד מהמחבלים, הרג בו שלושה מחבלים ואת הרביעי הרג בקת הרובה, לאחר שהרובה חדל לפעול. בתקרית זו נהרגו 8 ממחבלי האויב.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

יחזקאל מלצר ב-2014 -צילום: יעל סטריער, במחנה אתר הגבורה

קראו גם :

כתבה באתר הגבורה 

הקרב ההירואי של יחזקאל 

פופי חבריה מספר 24

 

הטרקטור ניצל מן האש.

סיפור הארוע (נוסח לא רשמי) באתר הגבורה :

בצהרי ה-7 בינואר 1969 שימש מנחם מור טרקטוריסט בבקעת הירדן. עבודתו התבצעה על קוו המים ממש תוך שהוא מנקה את קני הסוף לצד הירדן. בשעה שתיים ורבע נפתחה אש כבדה על הטרקטור ומנחם תפם מחסה. פעמיים ניסה לחלץ את הטקרקטור תחת אש ורק בחסות החשיכה הצליח במשימתו. על קור רוחו ואומץ ליבו עד לחילוץ הטרקטור זכה מנחם מור לצל"ש אלוף פיקוד המרכז" לא מן הנמנע שצל"ש זה הומר לעיטור אבל לא אותר מידע כזה (צל"שי אלוף אחרים מאותה תקופה הומרו לעיטור המופת).

צפו בסירטון על הענקת אות  צל"ש בידי אלוף פיקוד מרכז  רחבעם זאבי למנחם מור .

מנחם מור מקבל צל"ש מאלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי

אומץ במרום המגדל 

סגן יהודה פיקמן ז"ל 

מתוך פופאי -חבריה " מספר 27 

תיאור המעשה:

ביום ה-8 בספטמבר 1968, בזמן תקרית ארטילרית באזור התעלה בקנטרה, שימש סגן יהודה פיקמן ז"ל קצין תצפית. עם תחילת הירי הארטילרי נפגעה עמדתו. למרות האש הקשה, שנורתה לעבר עמדתו, המשיך סגן יהודה פיקמן ז"ל לטווח את האש הארטילרית שלנו, עד אשר נפגע בפגיעה ישירה ונהרג.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973,

דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

עיטור המופת 


גבורה במארב הלילי

 

רב"ט גד שחורי 

מתוך "פופי -חבריה " גליון 66 

 

תיאור המעשה באתר הגבורה

: בליל ה-2 ביולי 1968, בהיותו מפקד כח בגזרת עמק בית-שאן, נתקל רב"ט גד שחורי בחולית חבלנים. מאש החבלנים ומאש חיילים ירדנים, שחיפו על מנוסתם, נפצעו 7 מחיילי הכח והוא בתוכם. למרות פציעתו, המשיך רב"ט גד שחורי להפעיל את נשקו, לפקד על הכח ולדאוג לטיפול בפצועים, תוך גילוי אומץ-לב ותושייה.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 

 

גד שחורי מקבל את הצל"ש מאלוף דוד אלעזר

 

עיטור המופת 

קראו עוד על גד שחורי:

סיפורו של הצלשניק : הנכד מספר על גד שחורי 

ארבע טבילות האש של שמוליק 

סמל שמואל גרינשפן

תיאור המעשה: ביום ה-1 בספטמבר 1969, בגזרת תעלת-סואץ, נפגע טנק של כוחותינו באש המצרים והתלקח. הטנק עמד בשטח גלוי לאש האויב והיה צורך לגרור אותו למסתור, לצורך כיבוי הדליקה ופינוי נפגעים מתוכו. סמל שמואל גרינשפן, ששימש נהג ג'יפ, התנדב ויצא על רכבו שלוש פעמים לשטח הפתוח, יחד עם סמל אורי לוי. לראשונה, פינה פצוע, שנמצא ליד הטנק, והביאו למקום מבטחים. בשנית, הניח כבלים בין הטנק הבוער, לטנק שבא לגרור אותו, תוך שימוש ברימוני עשן. בשלישית, חיבר את הכבלים לטנק הבוער מצד אחד ולטנק הגורר מצד שני. במעשיו אלה, שנעשו בשטח חשוף לאויב ותוך חשש, שהטנק הבוער עלול היה להתפוצץ, איפשר את חילוץ הטנק, כיבוי הדליקה והוצאת הנפגעים מתוכו.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

בעוז  מתחת למטר האש

 סגן ד"ר מיכאל אטלס 

והנה סיפורו של רופא שלימים הפך לסופר.

 

תיאור המעשה באתר הגבורה :

 בליל ה-3 בדצמבר 1969, בפשיטה של כוחותינו על בסיס מחבלים בדרום לבנון, פיקד סגן ד"ר מיכאל אטלס על צוות רפואי שטיפל בנפגעי הכוח הפושט. בתחילת הלחימה נפגע אחד מחיילנו מאש המחבלים. המקום בו שכב הפצוע היה גלוי ומכוסה באש האויב. אף על פי שלא נדרש לעשות כן, רץ סגן ד"ר מיכאל אטלס אל הפצוע, ביצע ניתוח, במקום, תחת אש, בכלי הדם של הפצוע, ואירגן את פינויו. בהמשך הפעולה נפצעו עוד ארבעה חיילים, שניים מהם שכבו בשטח פתוח, תחת אש צלפים של האויב. סגן ד"ר מיכאל אטלס הגיע למקום בו היו הפצועים מונחים, טיפל בהם תחת אש הצלפים, וארגן את פינוים. כל זאת עשה לאחר מסע רגלי ממושך בשטח הררי קשה ביותר כשהוא עמוס ציוד רפואי כבד. בטיפולו המהיר, בהפעלה היעילה של הצוות הרפואי ובהיותו במשך כל זמן הלחימה במקום הנכון, הציל את חיי הפצועים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

 

מיכאל אטלס 

,עיטור המופת 

קראו עוד על מיכאל אטלס 

כתבה מידיעות אחרונות 1970



וידאו טקס הענקת הצל"ש ע"י אלוף פיקוד צפון, הצל"ש הומר לעיטור המופת בשנת 1973.

מיכאל אטלס בהווה  

מתי כבר תמציאו מכשיר אחר : מונולוג של גינקולוג  הוצאת ירון גולן ,2004 ספר פרי עטו של מיכאל אטלס על חייו וחויותיו כגינקולוג 

תקציר הספר :

ד"ר מיכאל (מישל) אטלס נולד ב – 1943 בצרפת הכבושה. המשפחה הצליחה להימלט מגורל רבים מיהודי הארץ הזאת, בסיוע משפחת איכרים אשר נאותה להסתירה בכפר נידח עד יעבור זעם. אביו קיים את נדרו להעלות את המשפחה ארצה אם תינצל. מיכאל חלם בילדותו להיות רופא ובכך ללכת בדרכי האח הבכור, שלימים היה קורבן פיגוע חבלני בתל – אביב. ב – 1968 זכה לתואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שירות צבאי כרופא בעיצומה של מלחמת ההתשה, התמחה ברפואת נשים. מאחוריו מעל לשלושים שנות עבודה כגינקולוג, שאת רובן עשה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בחמשת שנותיו האחרונות בבית החולים, טרם גמר אומר להגשים חלום ישן של "פרישה מוקדמת מרצון לחיים אחרים", ניהל את מחלקת המיון הגינקולוגי. הספר משלב עצות רפואיות לבעיות גינקולוגיות נפוצות בחשיפת תחושותיו העמוקות והאישיות ביותר של המחבר כרופא וכרופא של נשים בפרט. עירוב זה משקף את חייו המקצועיים. הוא "מדבר בו אל הנשים" אך גם אל עצמו ואל עמיתיו הצעירים. האמנם קיים המתג הנסתר היכול בהיסט אצבע להופכו באחת מאיש לרופא או שהרופא נותר לפני, מעל ואחרי הכל, בן – אדם?
לאחר ספר זה פירסם אטלס עוד שני ספרים "
ז'אן ואנדריאס ,בעריכת עזרא נרקיס הרצליה נרקיס ,2005 
סיפור מפגש של יהודי נרדף וחייל גרמני בדרום צרפת בסוף מלה"ע השנייה.
בסודן של נשים ,הוצאת ספר 2007 
 

ראו גם 

נתיב התופת :-יהושע פרימור במלחמת ששת הימים : עוד סיפור של צל"ש

רוברט קאפה בדרך בורמה

 

פועל בונה את "דרך בורמה " צילום של רוברט קאפה ב-1948 

לרגל יום העצמאות 2020 ולרגל תערוכה שהתקיימה השנה על צלם המלחמות הגדול רוברט קאפה,פירסמתי במגזין בעריכתי "יקום תרבות " מאמר גדול על קאפה עם צילומים שהיו בתערוכה שאותם צילם קאפה במדינת ישראל הצעירה  ב-1948

ותוכלו לקרוא מאמר זה כאן. 

באדיבות מארגני ויחצני התערוכה הנה תמונות נוספות שאותם צילם קאפה בשנים 1948-1949 במדינת ישראל הצעירה בעת קרבות ובעת שלום.

רוברט קאפה ,גדול צלמי המלחמות 

צלם העיתונות ויותר מימנו צלם העיתונות בשדה הקרב או הצלם הצבאי הוא ללא ספק
גיבור מיקצוע הצילום .ורוברט קאפה יהודי הונגרי הוא ללא ספק צלם העיתונות הידוע
ואפשר לאמר הגדול והנועז ביותר .טוענים שהוא צילם את  הלחימה בדיוק כמו שהיא
במטרה להבליט את כל אימיה.

וכך למשל  בצילומו המפורסם  של הלוחם הספרדי במלחמת האזרחים איש המיליציה  שצולם
ממש ברגע שבו נהרג בכדור רובה.וזהו אחד הצילומים המפורסמים ביותר של המאה ה-20.

חייל במלחמת האזרחים בספרד נהרג.1936.

גם הצילום שלו מהפלישה של בעלות הברית לנורמנדי הוא אחד המפורסמים ביותר של המאה ה-20.

חייל אמריקני שוחה בעת הפלישה לנורמנדי 1944

קאפה יהודי מהונגריה היגיע גם לארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות וצילם כמה
מהצילומים הגדולים ביותר שלו על רקע הכרזת הצמאות של בן גוריון צילום של בניית
דרך בורמה שפילסה את הדרך לירושלים   ( שהוא עצמו ראה את צילום חציבתה בידי
עובד זקן מירושלים עם זקן  ופאות כגדול צילומיו בישראל )  וצילומים אחרים
מהמלחמה ומהחיים במדינת ישראל הצעירה.

רוברט קאפה קיפח את חייו מתוך אהבה למקצועו :הוא נהרג בויטנאם ב-1954 לאחר שבא
לשם כדי לצלם את מעשיה אכזריות חסרי הטעם הנעשים בכל מלחמה.

הוא מת בגיל צעיר במלחמה.אבל אחיו שהיה גם הוא צלם ידוע מאוד שימר את מורשתו ביחד עם צלם ישראלי  מיכה ברעם.

והנה כמה מצילומיו המעולים של רוברט קאפה בישראל בשנת 1948 .ושוב תודתי לשגרירות ההונגרית בישראל ולמארגני תארוכת רוברט קאפה בישראל.

 

 

 

ההקדמה  שכתב הסופר והעיתונאי אריוין שאו לספר צילומים של רוברט קאפה בישראל משנת 1950

 

דוד ב ן -גוריון מקריא את מגילת העצמאות.

 

הקהל במוזיאון תל אביב מאזין להכרזת המדינה.

 

 

חיפה ישראל 14 במאי 1948 הנציב העליון הבריטי האחרון של פלסטינה סיר אלן קנינגהם עוזב את הטריטוריה 8 שעות אחרי שמוכרזת עצמאות מדינת ישראל.

 

ילדה מניפה את דגל מדינת ישראל ביום העצמאות הראשון.

 

מפקדים של צה"ל מתכננים את המיתקפה הבאה.

 

משה דיין ומפקד הפלמ"ח לשעבר יצחק שדה בסעודה.

בסיס יציאה בדרך לקרבות בירושלים

בונים את דרך בורמה

פעל דתי בונה את דרך בורמה .התמונה החביבה ביותר על רוברט קאפה.

מתאמנים בשוחת מגן.

חיילנו בשדה הקרב.

לוחמים בירושלים הנצורה.

בלטרון.

 

 

עולים על הספינה "תיאודור הרצל " מתכונני לירידה לאדמת מדינת ישראל.

 

 

 

הספינה "אלטלנה " בעת שנפגעה מאש. 

אלטלנה מופגזת

 

מתרחצים בים תל אביב על רקע האלטלנה.

משחקים שחמט על רקע האלטלנה.

 

 

תעמולת בחירות 1949.

 

מנחם בגין נואם נאום בחירות ראשון.

בבית הקפה בזמן שמחוץ לתל אביב משתוללת המלחמה.

בזמן שמחוץ לתל אביב משתוללים האש והמוות בתל אביב החיים והאהבה הם בהכרך יותר אינטנסיביים מכרגיל.

צפו בעוד צילומים של רוברט קאפה מישראל בשנת 1948 באתר “סוכנות מגנום” סוכנות הצילומים שייסד

רוברט קאפה בויקיפדיה 

הנרי קיסינג'ר במלחמת היום הכיפורים : מדינאי מרחיק ראות או ארכי קונספירטור?

הנה רשימה שניה על הנרי קיסינג'ר שר החוץ לשעבר של ארה"ב.

הרשימה ה ראשונה"הנרי קיסינג'ר והסד'ר ההעולמי ה"(לא ) חדש" עסקה ברעיונותיו של קיסינג'ר לגבי מצב העולם באופן כללי. 

והפעם  נעסוק בנושא החשוב ביותר הקשור בקיסינג'ר  מבחינתה של ישראל ,בטיפולו במלחמת יום הכיפורים.

כיום יש מי שטוענים ובהם למשל ההיסטוריון אורי מילשטיין שכל מלחמת יום הכיפורים נוצרה כיוזמה קונספירטיבית שנוצרה במוחו הקודח של לא אחר מאשר הנרי קיסינג'ר ו"יצאה מכלל שליטה".

האומנם ? אני לא חושב כך אם כי אין להכחיש שיש הרבה באופיו והתנהגותו של קיסינג'ר לאורך השנים שיכול לחזק טענה זאת.

 

Image result for henry kissinger yom kippur war

יחסו  של הנרי קיסינג'ר למדינת ישראל היה אמביוולנטי ואולי גם נשאר כזה.

.ב-1948 כאשר היה סטודנט לתואר ראשון התנגד להקמת מדינת ישראל הוא חשב שמדינה יהודית נפרדת במזרחן התיכון עלולה להיות "אסון היסטורי " ובכך שיקף את דעות יהודים אמריקניים רבים.בעיניו מוטב היה לו השתלבה הציונות בפדרציה עם ממלכת ירדן. 

מורו בהרוארד קרל פר'דריך נזכר כי קיסינג'ר היה מתנגש עימו לעיתים קרובות בשל תמיכתו בציונות שקיסינג'ר הוקיע אותה כ"מזיקה " לארה"ב.

 אבל נראה שהוא  חש הזדהות כואבת הוא לא ראה את עצמו כמי שמסוגל להיות מזכיר המדינה של ארה"ב בנסיבות שעלולות להביא להכחדתה של ישראל .יחד עם זה חשב שסיכוייה לחצות ותשרוד מעבר לאמצע המאה ה-21 הם קלושים. ([ הוא היה פסימי לגבי עתידה ,ואולי נשאר כך. יוחסה לו אימרה שישראל לא תשרוד עד שנת 2022 שהוא אמנם הכחיש.אם זה יתגשם או לא נדע בעוד 3 שנים.

קיסינג'ר היגיע לישראל בפעם הראשונה ב-1961 .המנהיג הישראלי הראשון שאותו פגש היה יגאל אלון שאותו פגש באוניברסיטת הרווארד ששם קיסינג'ר לימד ושם אלון לד במשך שלושה חודשים ב-1961.

לדברי קיסינג'ר אלון סיפר לו על מלחמת העצמאות שבה כמובן פיקד כמפקד הפלמ"ח הישראלי.לדברי קיסינג'ר הוא ראה בכך "הרפתקה פנטסטית". 

הוא היגיע למסקנה לאחר שלמד על ישראל שאי אפשר יהיה להשיג שלום עם הערבים במהירות והוא יוכל להיות מושג רק בסביבה שבה ישראל לא נראית כיוצרת היחידה והראשית של תוקפנות באיזור.

 

קיסינג'ר פוגש את ניקסון 

 

הודות לפרסומו כחוקר מדיניות החוץ קיסינג'ר  נהפך ליועץ לממשל קנדי וג'ונסון הדמוקראטיים ולא היה מזוהה דווקא עם המפלגה הרפובליקנית.

ואז היגיעה ההצעה של  ריצ'ארד ניקסון למנות אותו בתפקיד בכיר במימשלו לאחר שנבחר כנשיא. ההצעה  הייתה בגדר הפתעה מדהימה  לו ולעולם.איש לא הבין מדוע ניקסון השמרן החליט לתת תפקיד בכיר כל כך עם מי שהיה מזוהה עם יריביו הפוליטיים. סביר להניח שגם קיסינג'ר לא באמת הבין.

נראה לי  שלניקסון הייתה הבנה מדהימה בבני אדם והוא קלט משהו בקיסינג'ר שאולי קיסינג'ר עצמו עוד לא היה מודע לו באותו הזמן.

שני האנשים נראו שונים זה מזה מהותית במזג ובאופי אבל מהר מאוד התברר שיש בינהם תיאום אינטלקטואלי רב וקיסינג'ר ידע לנסח היטב ולבצע את המדיניות שבה רצה ניקסון.שניהם כאחד הצטיינו בתחושה חריפה של סמלים מזה וממשיות העוצמה מזה. 

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

בשנים 1969-1973 הוא היגיע לשיא הקריירה שלו כדיפלומט כעוזר בכיר של הנשיא ניקסון  לענייני ביטחון לאומי .בתפקיד  זה אירגן מחדש את המועצה לביטחון לאומי ,מינה יועצים מחוננים מהעולם האקדמאי והאפיל על שר החוץ הרשמי רוג'רס כאיש המשפיע  באמת במדיניות החוץ האמריקנית.

נראה שלרוג'רס לא הייתה משנה סדורה כפי שהייתה לקיסינג'ר כיצד יש לנהל את מדיניות החוץ האמריקנית ולטפל במשברים שונים שצצו בה ועל סמך אילו עקרונות.

הכוח המניע מאחורי מדיניות החוץ האמריקנית בשנים אלו כתוצאה  היה קיסינג'ר. לרוג'רס נודע על פעולות חשובות כהסכם לצמצום החימוש עם ברית המועצות, או הפעולות לנירמול היחסים עם סין לעתים קרובות כאשר הייתה הפעולה בבחינת עובדה מוגמרת.כך שקיסינג'ר כבר בשלב הזה נחשב לאיש החזק במדיניות החוץ האמריקנית.[

בתוך זמן קצר כבר עבד הצוות ניקסון –קיסינג'ר בשיתוף פעולה מושלם וקיסינג'ר התרומם מאפלוליות קומת המרתף של הבית הלבן למשרד יפהפה ריהוט בקומה הראשונה של האגף המערבי שלו.

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

 קיסינג'ר נחשב לאדריכל הדטאנט "בהרפיית המתח " בין ארה"ב וברית המועצות בהתאם לשיטתו הגורסת שאין חשיבות רבה לאידיאולוגיה ושאפשר ליצור אצל ברית המועצות  אינטרס מוקנה ביציבות ובשיתוף פעולה.  הוא הישיג את ההסכם הראשון להגבלת  נשק איסטרטגי והסכם למכירת חיטים לברית המועצות שסבלה במחסור מחמת חקלאות  הכושלת..

במגעים חשאיים חולל  קיסינג'ר את המפנה ההיסטורי ביחסי ארצו עם סין העממית והכין את הקרקע לביקור ניקסון בסין ב1972.

ומאז הוא נחשב למומחה בכיר ביותר במערב גם בעיני הסינים עד עצם היום הזה לכל מה שקשור לסין. 

על חלקו המכריע להשגת הסכמי הפסקת אש בוייטנאם הוענק לו פרס נובל לשלום.

בנתיים ניקסון נעשה מאויים יותר ויותר מפרשת ווטרגייט שהביאה לבסוף לסילוקו מהנשיאות.

 

 

תמונה קשורה

ב-1973 התמנה קיסינג'ר לתפקיד שר החוץ של ארה"ב   היהודי הראשון בתפקיד בכיר זה וכעבור שבועיים פרצה מלחמת היום הכיפורים בין ישראל ומצרים וסוריה וזה היה משבר הבינלאומי הראשון שקיסנג'ר טיפל בו בתפקיד שר החוץ

קיסינג'ר טיפח בקרב ההנהגה הישראלית את התחושה שהוא עורק החיים היחיד שיש לישראל בממשל אמריקני עויין הרואה בישראל מטרד גובר וביהודי אמריקה  איום ממשי.  כתוצאה מפרשת ווטרגייט  יש שטענו שניקסון נעשה אנטישמי יותר ויותר כי חשב שגורמים יהודיים זוממים נגדו בפרשה זאת.

קיסינג'ר היה נפגש עם בכירים ישראליים בארבע עיניים ומדווח להם על אווירה עוינת כלפיהם בממשל האמריקני תוצאה של חרם הנפט הערבי.כתוצאה חשו בישראל שהוא כמעט "אחד משלנו " גם בגלל יהדותו.

 למעשה אין זה ברור עד כמה קיסינג'ר נתן אי פעם ליהדותו להשפיע על שיקוליו והחלטותיו במדיניות חוץ.נראה שנושא זה לא באמת השפיע עליו. 

נטען שכאשר הושבע קיסינג'ר לתפקידו כשר חוץ העדיף להשתמש בספר הברית החדשה למרות שהתנ"ך היה בהישג יד ונוסף על כך עשה זאת ביום שבת.

כמו כן הוזכר שבין מעשיו הראשונים בתפקידו הייתה הוראה יוצאת דופן לעובדים היהודיים במשרדו לעבוד גם בימים הנוראים.

דהיינו נטען שקיסינג'ר  אדיש לחלוטין ליהדותו. ולמוצאו היהודי.ייתכן.

נראה לי שקיסינג'ר רואה חשיבות עליונה בניהולה ובשימורה  של התרבות האנושית כולה והוא רואה בתרבות ובדת היהודית רק אלמנט אחד ולא בהכרח החשוב ביותר בתרבות זאת. 

קיסינג'ר  בכל אופן מצידו טען לאורך השנים דברים אחרים והדגיש את מחויבותו למדינה היהודית..הוא לא היסס לקבוע כי ארה"ב נושאת בהתחייבות היסטורית למדינת ישראל וכי השמירה על קיומה של ישראל היא מן האינטרס הלאומי של ארה"ב. ומעולם לא הסתיר את חרדתו העזה למדינת ישראל כמקום מקלט לשרידי השואה כמוהו וכמו חבריו.[13][13]

קיסינג'ר במלחמת יום הכיפורים.

ש להזכיר גם את ספרו החשוב של קיסינג'ר  משבר :   ניהול מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מוויטנאם /    ירושלים :   שלם,   תשס"ה 2004. שבו הוא מתאר כיצד סיים שני משברים חמורים ביותר מעט בזה אחרי זה "מלחמת וייטנאם ולאחריה מלחמת יום הכיפורים.

קיסינג'ר מדגיש בספר זה את מחויבותו המוחלטת לבטחונה של ישראל ואת העובדה שמלחמת יום הכיפורים הייתה הפתעה מוחלטת לאמריקנים בדיוק כפי שהייתה לישראלים.

עם זאת הוא מציין שהמלחמה הייתה עבורו "הזדמנות " להשיג ארבעה יעדים חשובים "בסדר זה:

 א. להבטיח את קיומה ואת בטחונה של ישראל .

ב. לצמצם ואם אפשר לסלק את הנוכחות הצבאית הסובייטית במזרח התיכון.

ג. לפתוח בדיפלומטיה בחסות אמריקנית כדי לנוע לקראת ישוב הסיכסוך.

ד. לתת תיווך אמריקני כתחליף לנוכחות צבאית סובייטית.

לדבריו של קיסינג'ר יעדים אלו הושגו "במידה רבה אם כי הדרך להשגתם הייתה סבוכה"( "משבר ע' יא)

וכאן נתאר כיצד עשה זאת והישיג את יעדיו. 

ב22.9.1973  מונה קיסינג'ר לשר החוץ היהודי הראשון בתולדות ארה"ב .

כשנודע על מינוי למזכיר המדינה ביקש קיסינג'ר שהצמרת בישראל לא תראה עודף סימני שמחה שיגלו איפוק.אבל האמת היא שישראל סייעה לו לקבל את המינוי בוושינגטון לחץ השגריר דיניץ על כל הכפתורים במטרה לעזור לקיסינג'רל עבור בשלום את המינוי במיוחד בסנאט.קיסינג'ר בהחלט הרגיש שהישראלים סייעו למינויו( 

כעבור שבועיים פרצה מלחמת יום הכיפורים המשבר הבינלאומי הראשון שטיפל בו בתפקיד שר החוץ .

 היום ידוע שלפני המלחמה קיסינג'ר קים ערוץ שיחות חשאי ביותר בין ישראל וסאדאת שדרכו ניסה להביא להסכם בין שני הצדדים. אך יש ספק רב אם סאדאת היה אז רציני בהצעותיו להגיע להסכם עם ישראל תמורת החזרת שטחים ללא מלחמה.נראה שהוא היה נחוש  בדעתו להילחם בכל מקרה.

נראה שלפני המלחמה קיסינג'ר העריך כמו ישראל שמתקפה ערבית רבתי אינה סבירה.הוא סיפר  שבמשך שבועיים לאחר שהתמנה למזכיר המדינה הוטרד בשל הכנות המצרים והסורים והסב לכך את תשומת לב המודיעין הישראלי.אך  לא האמין שזה משהו מלבד תרגיל.

לדבריו המלחמה שפרצה הפתיעה את ארה"ב לא פחות מישראל.

ההערכה הראשונה הייתה  שישראל פתחה במלחמה  מפני שקשה היה לפקידים האמריקניים וקיסינג'ר מן הסתם לחשוב שהערבים יתחילו במלחמה שהם אמורים להפסיד בה.

שבוע לפני המלחמה שמחה דיניץ שגריר ישראל בארה"ב  הרגיע  את קיסינג'ר שאין כל אפשרות שהערבים יתקפו. קיסינג'ר לא נרגע והזמין הערכות מודיעין אמריקניות מיוחדות.ואלו היו חד משמעיות :התקפה  ערבית היא מאוד בלתי סבירה.

( כפי שחשבו אז באמ"ן בראשות אלי זעירא).

הערכות אלו אושרו מחדש במרוצת השבוע ואף בבוקר ההתקפה.קיסינג'ר סיפר לעוזריו מהבכירים כי בשיחתו עם אבא אבן בניו יורק שם שהו יום וחצי לפני המלחמה בעצרת הכללית של האו"ם ,הסביר אבן באדיבות רבה שאין כל צורך אמיתי ביוזמת שלום כפי שהפציר בו קיסינג'ר כי המצב הצבאי "יציב לחלוטין".

על פי קיסינג'ר ההפתעה האמיתית הייתה בכישלון הניתוח המדיני של ישראל וגם של ארה"ב .לפני אוקטובר 1973הייתה הסכמה שמצרים וסוריה חסרות את היכולת הצבאית להחזיר לעצמן שטחים בכוח הנשק.איש לא הבין  שסאדאת לא כיוון לניצחון צבאי אלא לשינוי בשיווי המשקל ושהלם המלחמה יאפשר לשני הצדדים להראות גמישות שלא הייתה אפשרית כל עוד ישראל ראתה את עצמה עליונה מבחינה צבאית,ומצרים הייתה משותקת בביזיון  לאומי.

ישראל טענה אחר המלחמה שהיא לא נקטה במתקפת מנע מחשש לתגובה האמריקנית של קיסינג'ר.אבל הוא עצמו חזר וטען לאחר המלחמה"מעולם לא העמדנו לישראל את אי פתיחת המלחמה כתנאי לקבלת סיוע אמריקני".

האומנם? לי נראה שבעניין הזה הישראלים הם דוברי האמת. קשה להאמין שגולדה ודיין התבלבלו וייחסו לקיסינג'ר דברים שלא אמר אותם בנושא חשוב כל כך. 

השיטה שבה נקט קיסינג'ר ב-1973 הייתה מה שכינה שיטת "הצעד אחרי צעד".

תוצאת תמונה עבור ‪kissinger magazine cover‬‏

השיקול שלו היה זה:כל המדינות הסובבות ותומכיהן כמו ברית המועצות וסין והעולם השלישי דרשו שישראל תחזור מידית וללא כל תנאי לגבולות 1967 .ורק לאחר מכן הן יהיו מוכנות"אולי " לפתוח בדיונים על שלום.

דיונים שהם לא היו מוכנים לפתוח בהם לפני 1967 כאשר ישראל לא החזיקה בשטחים האלו.

לקיסינג'ר היה ברור היטב שאחרי מלחמה נוראה כל כך כמו מלחמת יום הכיפורים אין שום דרך שבעולם שבה ישראל תסכים לנסיגה כזאת עבור הבטחה קלושה כל כך שאין לדעת מה אם בכלל עומד מאחוריה.

קיסינג'ר היגיע למסקנה שמכיוון שכך יש צורך  בשורה של צעדים קטנים שכל אחד מהם יזמין צעד תגובה מהצד השני ואלו יצרו אולי את התנאים שבהם יהיה לבסוף "נקודת שבר"  כלפי שלום עם אחת או יותר מהמדינות הערביות.[18][15]

קיסינג'ר קיבל ביקורת קשות על כך. ההנחה הייתה שהוא צריך ליצור רק תנאים למפגשים ישירים בין ישראלים וערבים .אבל שיקוליו היו שאסור שמצרים תושפל שוב מאחר שזה  יחסל את האפשרות שסאדאת יוכל להשתתף בתהליך שלום.אחרי הכל חיילים מצריים יוכלו להיות מוחלפים בקלות אפילו אם ישראל תכה אותם מכה קשה. אבל ממשלה מצרית שתהיה מוכנה לדבר עם ישראל יהיה קשה הרבה יותר למצוא.

קיסינג'ר האמין ששיטה זאת הייתה הבסיס למה שהפך להיות לבסוף הסכמי אוסלו ביון ישראל והפלסטינאים.

קיסינג'ר עם גולדה מאיר 

מה רצה קיסינג'ר בתחילה?

נראה שבשלב הראשון היה זה קיסינג'ר שאמר לגולדה מאיר "מה שלא יקרה אל תתקפו ראשונים" 

עצה/ דרישה זאת מילאה תפקיד חשוב במערך שיקוליה של ראש הממשלה. כיום טוענים רבים שעדיף היה שישראל הייתה תוקפת ראשונה וגם קיסינג'ר עצמו לימים נרתע מהצעה זאת שהוא עצמו הציע  והכחיש שאמר זאת.

אבל הוא כנראה משקר. 

 נראה שכך אכן חשב בתחילה. אולי בגלל שהיה משוכנע שמה שלא יקרה ישראל תכה מכה קשה את התוקפים אותה.סביר להניח שהאמריקנים לא היו מענישים את ישראל בחומרה אם הייתה נוקטת מתקפת מנע. בדיעבד ישראל לא קיבלה שום  פרס על התנהגות טובה על כך שנמנעה ממתקפת מנע למעט ביטויי סימפטיה פה ושם על ההתאפקות שגילתה.

נראה ששיקוליו של קיסינג'ר השתנו בעקבות כישלון התקפת הנגד של ישראל בשמיני לאוקטובר כשהפעם לא יהיה ניצחון ישראלי מהיר ומכריע בשתי החזיתות.

נראה שחשב שלפני שיתחיל משא ומתן מדיני על ישראל להכות מהר וחזק ולא לחסוך בתחמושת ולשפר את מעמדה הצבאי משום שזה יסייע לוושינגטון בפעולתה המדינית בבלימת הרוסים.הוא הדגיש שלארה"ב יש אינטרס שישראל לא תיכנס להפסקת אש מעמדת חולשה.

נראה שקיסינג'ר נדהם כאשר נודע לו שישראל זקוקה לסיוע צבאי רב מארה"ב אם ברצונה לנצח.

הוא הבין  גם שהמלחמה תארך ותגדל תלותה של ישראל בארה"ב.כתוצאה נוצר פתח שיאפשר לקדם את האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.

עמדת קיסינג'ר בשלב זה הייתה  שכבר לא חשוב מה יקרה בהמשך ישראל כבר נחלה תבוסה איסטרטגית ואין היא מסוגלת לעמוד  במלחמה ביחס לאבדות שאותן היא סופגת.היא זקוקה לסיוע אמריקני.

הממשל גיבש עם כך עמדה לפיה האינטרס האמריקני הוא לאתר את השיטה הפחות בולטת להספקת ציוד צבאי ,ובחר לתת לישראל מעט ציוד תוך שמירה על פרופיל אמריקני נמוך.וחיפוש נוסחה להפסקת אש.

מאידך …..קיסינג'ר הבין  כעת שהמצב הנוכחי  דווקא מקנה יתרון לארה"ב שרק לה יש קשרים עם כל הצדדים בסכסוך זאת בתנאי שישראל לא תספוג מכות נוספות מצב שיביא להיחלשות כוח המיקוח האמריקני.

בשלב זה העריך קיסינג'ר את המדיניות הרוסית במשבר כמתונה ומרסנת וטען שהם נמנעים מלנקוט מהלכים שיחייבו מעורבות צבאית בשונה ממה שמסר לישראל החליט הממשל שחרד גם לדטאנט שכל עוד עמדת הרוסים פייסנית וקיים סיכוי להפסקת אש ,יספק הממשל לישראל אמצעי לחימה מוגבלים בלבד.כל עוד מצבם של הקליינטים המצרים והרוסים היה שפיר בשדה הקב התנהגו הרוסים באיפוק

.אך ברגע שהמצב השתנה והסורים נהדפו מרמת הגולן החלו הרוסים בעשירי לאוקטובר ברכבת אוויר מסיבית .האמריקנים שחששו לתדמיתם כמי שלא מגיבים בנחישות בעת משבר בינלאומי ,החליטו להאיץ גם הם את הסיוע לישראל.

סירוב סאדאת להפסקת אש תוך שימור המצב הקיים תרם להחלטה.

נראה שקיסינג'ר החליט כעת שלישראל אין חשיבות איסטרטגית מיוחדת משל עצמה באינטרסים הגלובליים של ארה"ב וכי יש מקום להכניס גם  את מצרים לברית איסטרטגית עם ארה"ב. .

מוסקבה סיפקה פי שלושה טנקים ופי שניים מטוסים לערבים מאשר וושינגטון לישראל ובפועל אף טנק שהיגיע ברכבת האווירית ובאוניות מארה"ב לא השתתף בלחימה הגיעו גם טילי אוויר אוויר וכמה מטוסי פנטום שעל פי חיל האוויר לא היה בהם צורך  אמיתי.ורוב מה שהיגיע היגיע אחרי הפסקת האש.עם זאת  האספקה הסדירה של תחמושת מארה"ב הבטיחה ראש שקט למפקדי צה"ל. שהתחמושת שלהם הלכה ואזלה.

אבל האספקה עוקבה  לכאורה בגלל דאגתו של מזכיר ההגנה שלזינגר לאספקת נפט  סדירה מהערבים.

למעשה נראה  שמאחורי הקלעים ולמרות הכחשותיו שקיסינג'ר חילק בינהם תפקידים.   שלזינגר היה כביכול "האיש הרע" מבחינת ישראל וקיסינג'ר "האיש הטוב". אבל אין זה ברור כלל שכך אכן היה במציאות שמאחורי  הקלעים.

נראה שקיסינג'ר עצמו לא רצה לחזק "יתר על המידה " את ישראל בילל שיקוליו האיסטרטגיים הגלובאליים.

קיסינג'ר עם משה דיין

דיין כתב מאוכזב "בסופו של דבר במטוסי הפנטום קיבלנו פחות מחצי.ביקשנו טנקים וקיבלנו חמישית.ביקשנו נגמש"ים ולא  קיבלנו אף אחד.ביקשו מטוסים מסוגים שונים וקיבלנו מספר מזערי.ביקשנו כמה עשרות תותחים ואישרו לנו רק כשליש.ביקשנו משגרי טילים וקיבלנו כרבע מהכמות.חוששני כי מישהו בוושינגטון אינו נלהב יותר מידי לניצחוננו".

מי היה המישהו הזה? נראה שזה  היה קיסינג'ר  שר החוץ היהודי.שכמובן לא היה עויין לישראל אבל הייתה לו תמונה רחבה שהוא פעל על פיה. 

הוא חשב שישראל צריכה להצליח במלחמה אך ללא עליונות מוחצת.מבחינתו הצלחה ישראלית  בשדה הקרב היא גורם חשוב בשכנוע הערבים והסובייטיים להביא לסוף ללחימה.הרכבת האווירית הייתה  תשובה לרוסים ולא מהלך אנטי ערבי שנועד לגזול מהערבים את החזרת כבודם.

קיסינג'ר הסביר  לימים וגם בזמן אמיתי את העיכוב של כמה ימים בהספקת הנשק לישראל  בפרשת ווטרגייט ובהתפטרות סגן הנשיא ספירו אגניו ב10 לאוקטובר כתוצאה מהודעה בקבל שוחד ובהעלמת מס . אבל יש להניח שזה היה רק תירוץ. 

בספרו "משבר " כותב קיסינג'ר שאפשר שוושינגטון לא הייתה מודעת לעוצמת הצורך הישראלי עד היום הרביעי למלחמה.הוא האשים בעיכוב את שלזינגר.וטען  שהוא זה שחשש שהיענות לבקשות הישראלים  תהפוך את פניה של מערכה שהערבים מנצחים בה ותעכיר את יחסינו עם הערבים למשך זמן רב.

למעשה בפועל השיקולים האלה היו של קיסינג'ר ולא הייתה לו שום כוונה לסייע כל העיכובים של משרד ההגנה היו מתואמים עימו.מרגע שהחליט הנשיא לשגר מרבת אווירית כל העיכובים בנושא נעלמו מרגע שההוראה הנשיאותית הובאה לידיעתם על ידי קיסינג'ר.

קיסנג'ר לא רצה ניצחון ישראלי מוחץ ורצה למנוע מישראל לקבל הפסקת אש מוקדם מידי דבר שימנע אפשרות פתרון בעתיד  משום שהמצרים יסכימו לכך רק אם יהיו בעמדת הפסד.

קיסינג'ר הופתע לשמוע ב-13 באוקטובר שישראל מוכנה להפסקת אש מידית משום שיתרון צבאי מסויים לישראל היה חשוב לארה"ב להשגת יעדיה שלה.משום כך הודיע לישראל שעליה להכות מהר וחזק ללא חסכון בתחמושת כי ארה"ב תספק לה את כל מחסורה.

רק לאחר סירוב סאדאת להפסקת אש והאצת הרכבת האווירית הרוסית הורה הנשיא  ניקסון בהמלצת קיסינג'ר ב13 לאוקטובר על רכבת אווירית מסיבית בטיסות ישירות לישראל.

ככישלון התקפת  הנגד המצרית ב14 באוקטובר והצלחת מהלך הצליחה של צה"ל בפיקודו של אריאל שרון  בסואץ הביא  את קיסינג'ר למסקנה שנוצר  כעת בסיס נאות מבחינת וושינגטון להשגת הפסקת אש עלפי תנאיה. הוא הצליח לנצל את המצב הצבאי שיצרה ישראל בשתי החזיתות כדי לנהל  משא ומתן מול ברית המועצות מעמדת כוח ולהשיג נקודות במאבק הגלובאלי.

קיסינג'ר גם הבין שאם יגדלו מימדי תבוסתה של מצרים תגדל גם תלותה ברצונה הטוב של וושינגטון ותמומש הזדקקותה לסיוע  אמריקני.

כשזיהו הרוסים שמצרים הולכת לקראת תבוסה רבתי החלה התרוצצות דיפלומטית שבשיאה הוזעק קיסינג'ר למוסקבה  המעצמות סיכמו על הפסקת אש ב-22 לאוקטובר שישראל נאלצה להסכים לה.האיום הרוסי להתערב בא רק לאחר הפסקת אש.

בפועל שארה"ב כפתה על ישראל הפסקת  אש בהתאם לאינטרס הגלובאלי שלה.

הפסקת האש הראשונה קרסה באותו  הלילה (כנראה בהוראה של אריאל שרון ) והלחימה התחדשה  במלוא עוזה.

.קיסינג'ר  אדריכל הפסקת האש אמר "נראה היה שישראל גמרה אומר לסיים את המלחמה בהשפלה מצרית.אך לא היה לנו כל עניין לראות את חיסולו של סאדאת כתוצאה מהתגרות ישראלית בהפסקת האש שהשגנו ושהענקנו לה את חסותנו המשותפת."

הוא רתח מזעם וכפה על ישראל הפסקת אש שנייה שהפעם כובדה. אך במועד זה כבר הושלם כיתורה של הארמיה השלישית.

קיסינג'ר  היה משוכנע שהכנעת הארמיה הייתה מחסלת כל תקווה לפתרון דיפלומטי וגוזרת מאבק מתמידבין ישראל ומצרים.אילו נחל סאדאת בעקבות כישלון הניסיון הצבאי  היה עולה לדעתו במצרים  מנהיג קיצוני פרו סובייטי .נשק סובייטי  היה משקם  במהירות כוח שווה לארמיה המוכתרת ובמקודם או במאוחר הייתה פורצת מלחמה נוספת.תהליך השלום היה מסתיים לפני שהחל ומתחדש בחסות גרועה בהרבה .את מחיר  השמירה על סאדאת גבה קיסינג'ר מישראל.

קיסינג'ר כותב " לא רצינו שמצרים תחזור למחנה הסובייטי ,וגם לא חשבנו שנכון לגרור את מוסקבה לסיבוב עימות שני".

הוא היה תומך בישראל בכל סיטואציה אבל היה מראה לה את זעמו בצורות שונות.

 

מסע הדילוגים של קיסינג`ר

קיסינג'ר עם סאדאת 

קיסינג'ר תיאר את הגעתו לנמל התעופה לוד ב22 באוקטובר :"ישראל הייתה גיבורה אך סיבולת שלה היגיעה לנקודת שבירה .אלה שבאו לקבל את פנינו נראו כמי שחשו בעצמותיהם כמה הקרוב אל פי התהום הם היגיעו וכמה שבועות של מלחמה דילדלו אותם..ישראל הייתה מותשת ואין ז ה משנה מה הראו השרטוטים של  המפות הצבאיות העם שלה השתוקק לשלום כפי שרק מי שלא ידע שלום מימיו ידע לרצות בו "[

בבירור הישראלים בעיניו איבדו את ההילה של הבלתי מנוצחים.

בתיאום עם ברית המועצות ניהל קיסינג'ר את המו"ם בין שני הצדדים כשהוא נע ללא הרף מבירה אחת לשנייה והשיג משני הצדדים את קבלת החלטות מועצת הביטחון 338 ו33-9 להפסקת איש בין שני הצדדים .הפסקת אש ששני הצדדים כבר היו מעוניינים בה במילא אך הוא זה שנתן להם להם את דחיפה להגיע אליה..

היה זה קיסינג'ר שערב לקיפאון  שהיציע את הארמיה השלישית המכותרת בידי ישראל. ולמעשה היה קיסינג'ר  זה שהציל את הארמיה הזאת מהשמדה בידי ישראל.שכן ישראל רצתה מאוד להשמיד את הארמיה הזאת וכך לסיים את המלחמה בניצחון מוחלט במו לכאורה במלחמת ששת הימים כאשר השמידה את צבאות הערבים בניצחון בזק.

אולם ניצחון כזה היה מנוגד לתכניותיו של קיסינג'ר שלו  לא היה שום אינטרס שישראל תסיים גם הפעם בניצחון מוחלט על הערבים.

בליל ה-24 לחמישי היסמיכו  הנשיא העסוק בעניינים אחרים   ( פרשת ווטרגייט שהביא הלבסוף להדחתו ) לטפל באיום ברית המועצות  להתערב מלחמה באזור אם לא תיענה ארה"ב להצעתה להקים כוח שיתוף משותף באיזור .קיסינג'ר פקד על כוננות גרעינית והניא את בריתה מעוצות מלהגשים את איומה.

ב-21 בדצמבר התכנסה ביוזמתו של קיסינג'ר ועידת ז'נבה להשכנת שלום בחסות באו"ם ובראשות שר4י החוץ של ארה"ב ובריה"מ קיסינג'ר וגרומיקו .

אולם במהרה עבר קיסינג'ר לשיטת הסדרים חלקיים בתיווכו בין ישראל ומצרים וסוריה כהדי להרחיק ברית המועצות במסגרת המו"מ ולצמצם את השפעתה במזרח התיכון. קיסינג'ר כפה על ישראל להחזיר את הטריטוריות שכבשה במלחמה בחזרה למצרים ובכך הביא לחתימת הסכם הפסקת אש ושהפך לשביתת נשק בין ישראל ומצרים.

סיום מלחמה על פי שיטת הנרי קיסינג'ר 

איך הסתיימה  מלחמת יום הכיפורים ? ניצחון למישהו ? הפסד למישהו ? שיתוף פעולה? ובכלל היה פרטנר לסיום המלחמה? או לא היה?

המלחמה התקרבה לסיומה במה שהיה המשבר החמור ביותר בין ארה"ב וברית המועצות  מאז ממשבר קובה בשנות השישים. 

ברית המועצות  שתקוותה הייתה  שהקליינטים שלה מצרים וסוריה יביסו את ישראל נכזבה דרשה שישראל תיסוג לקווי ה22 באוקטובר  שאז הוכרזה הסכמת האש הראשונה. הסובייטים אף איימו בפעולה צבאית חד צדדית לעזרת הארמיה הנצורה בידי שרון

קיסינג'ר סירב לקבל את הצעת הרוסים לשגר לישוב הסכסוך  כוח רוסי אמריקני משותף .שכן אילו הסכמה ארה"ב למלא תפקיד משותף עם הסובייטים היו יחידותיהם שבות למצרים בבירכתה של ארה"ב. הם היו אז זנבו של עפיפון סובייטי במשחק כוחות משותף נגד ישראל או שהייתה נכנסת לבסוף  בהתנגשות עם כוחות  סוביטיים..

אם היו כוחות סוביטיים ביחד עם כוחות אמריקניים מופיעים באורח דרמטי בקהיר יחד עם כוחותיה של ארה"ב ועוד יותר מכך אילו היו מופיעים לבדם ,היו ידידיהם המסורתיים של האמריקנים נפגעים פגיעה עמוקה מן העובדה הגלויה של השתלטות אמריקנית סובייטית משותפת.האיסטרטגיה שטופחה במשך שבועיים  של משבר הייתה מתרסקת  מצריים הייתה נשאבת בחזרה אל מעגל ההשפעה הסובייטי.ברית המועצות ובעלות הברית הקיצוניות שלה בעולם הערבי כמו לוב  היו מופיעות כגורם הקובע במזרח התיכון.

סין ואירופה היו נחרדות מכל שיתוף פעולה צבאי אמריקני סובייטי באיזור חיוני כל כך ואם המאמץ המשותף הטיה קורס והופך למשבר אמריקני סובייטי כפי שסביר שהיה קורה  היו האמריקנים נשארים לבדם.

נציין שאירוע עכשווי הנראה כמקביל  להצעה הרוסית המתוארת למעלה התרחש בשנים האחרונות כאשר רוסיה הודיעה על התערבותה בסוריה כדי לבלום את מלחמת האזרחים שם והיציעה לארה"ב לשתף עימה פעולה בכך. ארה"ב של אובמה סירבה כנראה בגלל שיקולים מקבילים לאלו של קיסינג'ר למעלה.

לקיסינג'ר לא היה כל ספק כי  יש לדחות את  ההצעה הסובייטית  והיה צורך  לעשות זאת בדרך שתזעזע את הסובייטים עד כדי נטישת המהלך החדש צדדי שבו איימו ואותו תכננו

כתוצאה בהצעת קיסינג'ר וראש מטה הנשיא אלכסנדר הייג ובאישור הנשיא  ניקסון בלילה שבין ה25 ל26 בחודש העמידה ארה"ב את כוחותיה ברחבי תבל בכוננות קרב 3 מתוך 5. הנשיא הורה במקביל על כוננות גרעינית עליונה הוא הסביר כי  התגלו סימנים המעידים על הכנות  של הסובייטים להוביל גייסות ומטוסים למזרח התיכון ( קיסינג'ר משבר ע'294 )

 

.ניקסון בהשראת קיסינג'ר עשה  זאת בלי להתייעץ בבעלי בריתו בנאט"ו שזימנו  כמחאה את תת מזכיר ההגנה דונלד ראמספלד בדחיפות למחות בפניו שעל שלא ניתנה להם התראה מראש.

הלווינים האמריקניים הראו  אז פרישה של שתי בריגדות של טילי סקאד באיזור הדלתה עם ראשי נפץ גרעיניים שלא הוסוו ואוישו על ידי חיילים סובייטיים.המידע היגיע לישראל ועורר שם בהלה גדולה.

בישראל ובארה"ב חששו הסובייטים עוד יפעילו את הטילים האלו נגד ישראל.אך הסובייטים מיצמצו ונרתעו לבסוף.

מהלכי המלחמה ניתבו את אופי השיחות בין קיסינג'ר לדוברינין כך שהמעצמות הפעילו לחץ על כל צד במלחמה כאשר ידו הייתה על העליונה. בתחילת המלחמה היה למצרים ולסורים יתרון ברור, והמעצמות שאפו לכפות הפסקת אש על מצרים. מכיוון שגם לברית המועצות וגם לארצות הברית היה קשר עם מצרים, שתיהן לחצו עליה להפסקת אש, אך ללא הועיל. לאחר שהתהפכו היוצרות ולישראל היה יתרון ברור, הופעל לחץ אמריקאי על ישראל להפסקת אש. השיחות בין האמריקאים לסובייטים הגיעו לשיא בביקורו של קיסינג'ר במוסקבה ב-21–22 באוקטובר, שם התקבל נוסח הפסקת האש, שלימים הפך להחלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם.‏

לאחר ההכרזה על הפסקת האש פרץ משבר אנרגיה עולמי, בעקבות החלטתן של מדינות ערב להשתמש בנשק הנפט כדי לכפות את רצונן על יתר מדינות העולם ודרכן על ישראל כדי להחלישה מבחינה בינלאומית.אין זה ברור כלל אם קיסינג'ר צפה זאת והדבר אינו ברור כלל מכתביו.  יש להניח שלא שאחרת היה מציין זאת במפורש.

סיום המלחמה

ב-21 בדצמבר נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וסוריה, ובעקבותיה נחתמו ההסכמים: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים (ב-18 בינואר 1974) בקילומטר ה-101 שעיקרו בהסרת הסגר הימי שקיימה מצרים בים סוף, בפתיחת תעלת סואץ לשיט, ובנסיגה ישראלית מתעלת סואץ, עד למרחק של 20 קילומטרים מזרחית לה כאשר ממזרח לתעלה קיימות שלוש רצועות: הראשונה רצועת דילול מצרית, השנייה רצועת חיץ תחת פיקוח כוח חירום של האו"ם והשלישית רצועת דילול ישראלית. והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (ב-31 במאי 1974) שבו ישראל הסכימה לסגת מכל השטחים שכבשה במלחמה, ומשטחים בהיקף של כ-60 קמ"ר בצדו הישראלי של "הקו הסגול" באזור קונייטרה לקו הפרדה ישראלי ומולו במרחק של עשרות מטרים עד כמה קילומטרים קו הפרדה סורי שבתווך אזור חיץ מפורז הנתון למנהל אזרחי סורי ולשליטה צבאית של מפקחי או"ם . ההסכם לווה בתקריות ירי רבות (יותר מאלף), שהסורים יזמו בכל עת שהדיונים נקלעו למשבר.

בישראל טענו כי תנאי ההסכמים שהיו גרועים לישראל, והציבו את כוחות צה"ל במצב שהיה גרוע  מזה שבו היה ערב המלחמה, הושגו בשל לחץ אמריקני  ( של קיסינג'ר ) על ישראל, שנבע מכך שמצרים הסכימה ל"חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין מצרים וארצות הברית, התקרבות מצרים אל תחום האינטרסים המערבי, תוך התרחקות מתחום ההשפעה הסובייטי" ובעקבותיה גם סוריה "הפכה את ארצות הברית לשושבין הראשי לתהליך פינוי צה"ל".[28][29]

אך מבחינת הנרי קיסינג'ר הוא השיג את מטרתו של סיום הקונפליקט בין ישראל ומצרים וסוריה והפיכת ארה"ב למתווך המרכזי ובעל ההשפעה הרבה ביותר באיזור.

 אז האם הייתה המלחמה ניצחון ישראלי או מצרי ?

 ישראל ללא ספק הביסה את המצרים בקרב  והייתה המנצחת בשטח. אך ספגה תבוסות קשות בעצמה ואיבדה לתמיד את ההילה של בלתי מנוצחת שבה החזיקה במשך שש שנים בלבד.

מצרים ראתה את עצמה כמנצחת מאחר ששינתה את המאזן האיסטרטגי באיזור והראתה שהיא מסוגלת לנצח את ישראל.

שני הצדדים ראו את עצמם כמנצחים והיו להם קבלות על כך. וזה מה שרצו האמריקנים שיחשבו. 

אולם נראה שהניצחון האמיתי היה של האמריקנים ושל קיסינג'ר שהראו שהם ולא הרוסים הם הגורם המרכזי באיזור . הוא שיכנע את המצרים שהסובייטים יכולים לספק להם נשק אבל לא התקדמות לפיתרון דיפלומטי עם ישראל שסאדאת כבר הבין שהוא חיוני עבורו אם הוא רוצה להחזיר את השטחים שאבדו למצרים. סאדאת למעשה החליף צדדים והפך לבעל ברית של ארה"ב באיזור..ביטחונו התבסס מכאן ואילך על כלי נשק אמריקנים ולא רוסיים.המעמד האיזורי של ברית המועצות נפגע אנושות.

וכך בעוד שהרוסים גורשו ממצרים ואיבדו בה את נכסיהם ארה"ב של קיסינג'ר הפכה את עצמה לבעל ברית מרכזי הן של ישראל שהראתה שהיא לא מסוגלת להתקיים ללא תמיכתה  והן של מצרים.

 אינטרסים ויעדים של ארצות הברית בעניין סיום המלחמה בין ישראל למצרים.

מה היו האינטרסים של ארה"ב בסיום המלחמה כפי שראה אותם קיסינג'ר  ?

לדעתי האינטרסים שלה אם כי הייתה הקבלה בינם לבין אלו של ישראל בהחלט לא היו חופפים.

האינטרסים של ישראל היו לסיים את המלחמה מהר ככל האפשר עם ניצחון ברור ובלתי מוטל בספק מבלי שאיבדה כל שטח.דהיינו להשיג הכרעה ברורה ביותר של מצרים וסוריה בשדה הקרב.

אלו לא היו האינטרסים של ארה"ב  כפי שראה אותם קיסינג'ר .מבחינתו  לא היה כל עניין בכך שישראל  ( שהיא אמנם מדינה יהודית שהוא הרגיש מחוייבות מסויימת לקיומה ,אבל לא לדומיננטיות המוחלטת שלה באיזור ) תכריע בבירור את מצרים וסוריה. שכן הוא לא רצה להרגיז את העולם הערבי שסיפק לארה"ב נפט וכבר הכריז על חרם נפט כנגד המערב.

מצד שני לדעתו  בהחלט לא היה לארה"ב עניין שישראל תובס לחלוטין כבעלת בריתה באזור. והאינטרס של  ארה"ב בעיני קיסינג'ר היה להיראות כמתווכת וכמפשרת שהכל פונים אליה ולא לברית המועצות יריבתה. הוא רצה שארה"ב תיראה לא רק כידידתה ובעלת בריתה  של ישראל אלא גם כידידתה ובעלת בריתה של מצרים שאחרי הכל הייתה מדינה חשובה בהרבה במזרח התיכון.

משום כך האינטרס של ארה"ב כפי שהתגלם בידי קיסינג'ר היה שהמלחמה תסתיים במאזן כוחות. התוצאה האידיאלית מבחינתו. 

תמיד.

ישראל תנצח אך לא "יתר על המידה" והערבים המצרים והסורים יצאו עם כבודם שלם בניגוד למלחמת ששת הימים. שממנה יצאו מושפלים וחולמים על המלחמה הבאה שבה ינצחו לבסוף.  שני הצדדים יוכלו לטעון שהם נצחו .ואכן כך היה מעשית בשטח.[29][16]

ישראל תנצח צבאית אך הערבים הם שינצחו איסטרטגית ומעשית  בכך שיראו שישראל אינה בלתי מנוצחת .ההישג העיקרי מבחינת ארה"ב יהיה שהערבים יפנו אליה לתמיכה וכבעלת ברית ולא כפי שהיה לפני המלחמה ליריבתה בריתה מועצות.

 מסקנות –

 

קיסינג'ר בא עם משנה סדורה  ביותר כיצד יש לנהל משא ומתך לשלום.  כנראה סדורה יותר מזאת של כל שר חוץ אמריקני  לפניו ( ואחריו ) הוא ראה צורך ביצירת עולם מאוזן שבו יהיו בריתות ופשרות מאזנות שימעיטו את האינטרס של כל מדינה לצאת למלחמה כנגד שכנותיה.בדיוק כפי שהיה במודל הפוליטי שלו  כפי שהיה באירופה במאה ה-19 בעקבות קונגרס וינה של  הדיפלומט האוסטרי  הנסיך מטרניך.

לדעתי הוא מצא דרך לשלב את התורה הסדורה שלו עם מדיניות ישוב הסכסוך בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

לשם כך  ניהל דיפלומטיה שונה מזאת של קודמיו  דיפלומטיה של דילוגים מסעות מהירים ותכופים במדינות מזרח התיכון לעיתים שהיה של שעות מספר בלבד בכל בירה.בהן גילה סבלנות  כושר שכנוע ושימוש מתוחכם בכלי התקשורת על ידי עיתונאים שלוו  אותם ושאותם תדרך. 

_מאידך קיסינג'ר גם דאג לסודיות ולצנזורה חמורה ביותר לגבי השיחות שאותם קיים.וכך למשל העיתונאי הישראלי מתי גולן מתאר בהקדמה לספרו "השיחות הסודיות של קיסינג'ר " כיצד כתב היד של ספרו זה נפסל בידי הצנזורה כנראה בגלל לחצים חמורים ביותר מצד קיסינג'ר שהתנגד לפרסום ספרו זה ואף השפיע באיומיו על ממשלת ישראל שהתכנסה רק כדי לדון בפרסום ספר זה. הספר פורסם לבסוף כנראה עם עמודים רבים שנפסלו. אך ברור שלקיסינג'ר הייתה ידיעה עמוקה מה בדיוק פורסם ומה בדיוק נפסל.

בכך הביא לשלושה הסכמים שלושה עם מצרים הסכם הפסקת האש והסכם הפרדת והסכם ביניים  והסכם הפרדת כוחות עם סוריה.לשם כך כפה על ישראל לא להביס בצורה מוחלטת את המצרים כפי שיכלה לעשות כי זה היה פוגע בתוכניותיו ארוכות הטווח. הדבר גרם לזעם רב אצל הישראלים שראו בקיסינג'ר בוגד בבני עמו,אך הוא ראה את עצמו בראש ובראשונה  כאמריקני הדואג לאינטרסים של ארה"ב ולא של ישראל.

ניתן לטעון שקיסינג'ר שימש כנשיא על במדיניות  החוץ שכן  הנשיא ניקסון היה עסוק לחלוטין בפרשת ווטרגייט פריצות לבתים ומשרדים שונים של גורמים פוליטיים  בוושינגטון שיוחסו לאנשיו  ובהתפטרות סגנו ספירו אגניו שנמצא אשם בפרשיות שחיתות שונות  וכך לא נימצא מי שיתן  הוראות לקיסינג'ר שהרגיש שרק הוא יודע ,לאור ניסונו הרב ורעיונותיו המוצקים מאוד כיצד יש לנהל מדיניות חוץ אפקטיבית לטווח הארוך  בדיוק מה יש לעשות.

ומה בדיוק הוא  רצה לעשות ?

קיסינג'ר היגיע למסקנה שאסור שצד אחד  במלחמת יום הכיפורים יגבור על השני "יתר על המידה" דה יינו אסור שהם יכריעו אחד את השני.

 אסור שישראל תגבור יותר מידי על  הערבים אם י כי בהחלט רצוי במעט אבל לא עד כדי הכרעה מוחלטת כמו בששת הימים ובודאי שאסור שהערבים יכריעו את ישראל  עד כדי גרימת איום אמיתי לעצם קיומה אבל עליהם להרגיש שכבודם חזר אליהם.

זאת כדי שאפשר יהיה להביאם לשורה של הסכמים  שהם לא היו מוכניים להגיע אליהם בעבר שמהם יוכל להבשיל לבסוף הסכם של הכרה הדדית ואף שלום.

במסגרת זאת הוא התמודד עם איומים של הסובייטים שאיימו לתקוף את ישראל והגיב על כך בעוצמה שהראתה שלכוחה של ארה"ב במותניה ושאין להרגיזה גם כשנראה שנשיאה אינו מתפקד.

 

לכל ברור היה שלמרות שנשיא ארה"ב אינו מתפקד יותר הרי שר החוץ שלו בהחלט מנהל את העניינים במחשבה וביד חזקה. וכך הביא לסיום המלחמה שכן שני הצדדים חשו שהיגיעו לסיפוקם במשהו וכי יש יד חזקה במושכות שלא תיתן להם להרחיק לכת ושהם זקוקים לה והם חוששים להתעמת עימה יותר מידי.וזאת לא הייתה  ידו של נשיא ארה"ב המודח ניקסון וגם לא ידו של יורשו  הלא במיוחד  מוערך פורד זאת הייתה ידו של שר החוץ האפקטיבי מאוד של ארה"ב.

אז האם הייתה כאן קונספירציית ענק שנוצרה בידי קיסינג'ר על מנת להביא לפיוס בין ישראל ומצרים שבה היו שותפים סאדאת ודיין כפי שטוענים אורי מילשטיין ואחרים ? 

לדעתי לא. לדעתי מכל היוצא כאן קיסינג'ר היה מנצל הזדמנויות גאוני למען מטרותיו אבל לא הוא יצר את התנאים שהביאו לפריצת המלחמה בשמה של תוכנית על מדהימה. 

 

 

 

[25][26]

.

ראו גם 

קיסינג'ר בויקיפדיה 

וודי אלן בפרודיה מדהימה על קיסינג'ר 

שיחה עם קיסינג'ר ב-2013 על מלחמת יום הכיפורים

קונספירציה ? למה לא ?

קונספירציית קיסינג'ר על פי אורי מילשטיין 

פירוק תיאורית הקונספירציה על קייסנג'ר 

קשר או כשל ? -תיאוריות קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים 

 

ספרים על הנרי קיסינג'ר בעברית :

הערה : כמה מהספרים האלו  רואים בקיסינג'ר ארכי קונספיראטור  וכאחראי האולטימטיבי למלחמת יום הכיפורים . 

 

גיל קרל אלרואי     אנטומיה של אחיזות עיניים :   קיסינג'ר והמדיניות האמריקאית במזרח התיכון /  תרגום יוסף כרוסט   תל-אביב :   הדר,   תשל"ו 1975 

נכתב בידי איש משרד החוץ האמריקני.

אנטומיה של אחיזת עיניים גיל קרל אלרואי

מארווין קאלב, ברנארד קאלב ;קיסינג'ר עברית אהרון אמיר ( עידנים ,1975)



 חזי כרמל  ג'ודי קיפר   קשר K. :   היומן הסודי של הסדר-הביניים הישראלי-מצרי / הקדמה: פייר סאלינג'ר.   גבעתיים :   פלג,   1975.

 


מתי גולן , השיחות הסודיות של הנרי קיסינג'ר, (שוקן, 1976 )

ספר שנפסל בידי הצנזורה בראש ובראשונה בגלל דרישתו של קיסינג'ר עצמו. 

 

דורון, חי    – (חכימי ) הקשר המרובע /    ירושלים :   (המחבר),   תשל"ט (1978).

בספרו, הכתוב כהיסטוריה של המלחמה אך מבלי לציין מקורות, טוען חכימי שקיסינג’ר יזם פרויקט של “מלחמה מבוימת תחת פיקוח מעצמות-העל” בין ישראל והערבים. לפי התוכנית, ישראל תאפשר לערבים להשיג ניצחון מוגבל, ולאחר שכבודם הוחזר אפשר יהיה להגיע עמם להסכם שלום “לדורי דורות”. 

תוצאת תמונה עבור הקשר המרובע

עדני  ברוכין   השפעת הקונצפציה התאורטית של קיסינג'ר על גישתו כלפי המשבר המזרח תיכוני 1976-1973 /    רמת גן,   תשל"ט

ויליאם ב. קונדט    עשור של החלטות :   המדיניות האמריקנית כלפי הסכסוך הערבי-ישראלי 1967-1976 / תרגם יעקב שרת   [תל-אביב] :   משרד הבטחון – ההוצאה לאור,   תש"ם 1980

שמואל כהן    קיום על סף מוות :   יסודות המחשבה המדינית של הנרי קיסינג'ר /    [תל-אביב] :   [חמו"ל], ואניברסיטת תל-אביב. הפקולטה למדעי הרוח. החוג למדע המדינה   1984

יצחק רבין ( בהשתתפות איתן הבר ) יצחק רבין משוחח עם מנהיגים וראשי מדינות(תל-אביב : רביבים, 1984)
כולל ראיונות חשובים עם ניקסון ועם קיסינג'ר .

שימו לב לעובדה המוזרה שתמונתו של קיסינג'ר נמצאת  מעל לכל  הדמויות אפילו מעל לזאת של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר. 

י

קנת ו. שטיין מדינאות אמיצה :   סאדאת, קיסינג'ר, קרטר ובגין והחתירה לשלום ערבי ישראלי /    תל-אביב :   מערכות,   2003 תשס"ג.

תקציר:הסכם השלום עם מצרים, שהיה נקודת מפנה ביחסי ישראל – ערב, נתפס לעיתים כתולדה טבעית של מלחמת יום הכיפורים. הספר מלמד אותנו, כי ההסכם היה לא רק פרי של תנאים שבשלו, אלא תוצאה של המאמצים המיוחדים שהשקיעו שני המנהיגים השותפים להסכם – מנחם בגין ואנואר סאדאת – – ושל ג'ימי קרטר, נשיא ארצות – הברית והנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקני, כמו גם של קווי האופי של כל אחד מן האישים האלה. ספר זה מלווה את התפתחות המשא – ומתן – מצעדיו הראשונים בשלהי הקרבות ועד לחתימת הסכמי השלום חמש שנים לאחר מכן. קנת שטיין מוסר בספר תיאור חי של האירועים תוך ניתוח האישיות של המנהיגים המובילים ושל האינטרסים המורכבים, והסותרים לעיתים, של ישראל, מצרים, ירדן, סוריה, ארצות – הברית וברית – המועצות. הספר מתבסס על מסכת ראיונות ללא – תקדים של כשמונים ממלאי תפקידים מכל המדינות הנוגעות בדבר, שהיו שותפים לתהליך. זהו מסמך מרתק וייחודי, המאפשר הבנה מקיפה ועמוקה של שלב קריטי ובעל משמעות היסטורית ביחסי ישראל – ערב. קנת שטיין הוא מרצה בקתדרה ע"ש ויליאם שאטן להיסטוריה של המזרח – התיכון בן – זמננו וללימודי ישראל וכן עומד בראש התוכנית לחקר המזרח – התיכון והמכון לישראל בת – זמננו באוניברסיטת אמורי (אטלנטה, ארצות – הברית). ספרו 1917 – 1939 Palestine חן Ouestion Land The ראה אור ב1984 – .

תוצאת תמונה עבור מדינאות אמיצה

רונן  ברגמן   וגיל מלצר   מלחמת יום כיפור – זמן אמת    תל אביב :   משכל,   [1999O

 

  רונן  ברגמן   וגיל מלצר   מלחמת יום כיפור – זמן אמת ":המהדורה המעודכנת – גילויים שהותרו לפרסום.    תל אביב :   משכל,   [תשס"ד] 2004.

 

תוצאת תמונה עבור מלחמת יום כיפור זמן אמת

 

יוחנן כץ  "היונה שכשלה :בין יארינג לרוג'רס :מדינת ישראל בין יוזמות התיווך של ממשלת ארה"ב והאו"ם 1967-1973,הוצאת ירון גולן תשס"ו 2006

סקירה על התקופה שבה קיסינג'ר היה רק עוזר של רוג'רס שר החוץ האמריקני.

אברהם בן צבי, ארצות הברית בזירה הבין-לאומית מאז 1945 /    רעננה :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשס"ז  2006 

תוצאת תמונה עבור בן-צבי,ארצות הברית

אברהם  בן צבי    מטרומן ועד אובמה :   עלייתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית-ישראל /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   [תשע"א] 2011.

 זאב לקויר     דור אקסודוס :   סיפורם המופלא של הצעירים היהודים שברחו מהיטלר /    [אור יהודה] :   כנרת, זמורה-ביתן, דביר,   תשס"ז 2007.כולל דיון בחייו המוקדמים של הנרי קיסינג'ר .

יגאל קיפניס ‫    1973 – הדרך למלחמה /    אור יהודה :   דביר,   תשע"ב 2012.

תקציר הספר :לא נלך על זה" (ראש הממשלה גולדה מאיר להנרי קיסינג'ר, שהפציר בה לקבל את יוזמת השלום המצרית, 28 בפברואר 1973)
"רק זה חסר לי" (גולדה מאיר, ששה באוקטובר 1973, עם תחילתה של מלחמת יום הכיפורים) 
מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את צה"ל אבל לא אמורה היתה להפתיע את הצמרת המדינית. 
בשנה שקדמה למלחמה עקבו ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והשר ישראל גלילי, אחר כל התקדמות של יוזמת השלום החשאית שהניעה מצרים בארצות הברית, ובלבם תקווה אחת בלבד – "שהדבר הזה ייעלם".
הנרי קיסינג'ר, יועץ הנשיא האמריקני, דחק בישראל להיכנס למהלך על פי המתווה שגיבש, אבל שלישיית הבכירים הישראלית החליטה בדעה צלולה להעדיף מלחמה על שיחות שלום, ואף להסתיר מהממשלה, מהרמטכ"ל ומראשי מערכת המודיעין את עצם המשא ומתן. בתמורה להסרת הלחץ האמריקני, הם אף התחייבו, לכבול את ידי צה"ל ולמנוע ממנו מתקפת מנע לפני שהמצרים יורים את הירייה הראשונה.
במחקר היסטורי מעמיק ומאלף חושף ד"ר יגאל קיפניס את עומק המחדל המדיני שהביא למלחמה. מחדל חמור פי כמה מעיוורונם של אנשי המודיעין שעד היום הוטלה האשמה על כתפיהם. 
תמלילי השיחות והמזכרים הסודיים מכניסים אותנו לחדרי החדרים בוושינגטון, בקהיר ובירושלים, כעדים אילמים, פעורי עיניים, למצעד האיוולת שעלה לישראל ב-2650 הרוגים.
2650 הרוגים שנפלו קורבן לאמונה שהזמן עובד לטובתנו. 

הוסף לסל את 1973 – הדרך למלחמה / יגאל קיפניס

נתן ארידן  "קיסינג'ר ומלחמת יום הכיפורים  :תעודות נבחרות " בתוך "טראומה לאומית –מלחמת יום הכיפורים אחרי שלושים שנה ועוד מלחמה " עורכים משה שמש וזאב דרורי מכון בן גוריון 2013 ע' 45-66.

אבירם ברקאי   מעשה שלא היה :   קונספירציית מלחמת יום הכיפורים /חבל מודיעין : כנרת, זמורה-ביתן – מוציאים לאור, 2017. 

תוצאת תמונה עבור אבירם ברקאי מעשה שלא היה :

תקציר :

מלחמת יום הכיפורים היא מגנט שמושך אליו ממציאי תיאוריות קונספירציה. אבירם ברקאי למד את מרביתן, אם לא את כולן. האם בין שלל התיאוריות ישנה אחת הראויה לתשומת לב יותר מאחרות? מתברר שכן. את תיאוריית הקונספירציה הצבעונית ביותר, המכעיסה ביותר, המקוממת ביותר, משווקים ד״ר אורי מילשטיין וחבורתו. ויש להם לא מעט חסידים. תקציר הקונספירציה שר החוץ הנרי קיסינג׳ר (בשם ארצות הברית), הנשיא אנואר סאדאת (בשם מצרים) ושר הביטחון משה דיין (בשם ישראל) רקחו מזימה סודית. המטרה מציאת הדרך לקירוב השלום בין ישראל ומצרים ושבירת הברית ארוכת השנים בין מצרים לבין הדוב הרוסי. המכשול העיקרי הכבוד הלאומי של מצרים שרוסק לרסיסים בתוך ארבעה ימים בחודש יוני 1967; ההכרה שמצרים לא תשב לשולחן המשא ומתן לפני שיושב כבודה. השיטה ישראל תאפשר לכוחותיו של סאדאת לאחות מחדש את כבודם באמצעות ניצחון קטן. האמצעי שר הביטחון והצלע הישראלית בקונספירציה, משה דיין, יעכב את גיוס המילואים, ימנע ״מכה מקדימה״ ויגרום לצה״ל להילחם ״חלש״. ‬
  ‫ אמת או בדיה? קונספירציה או היסטוריה? לברקאי אין ספק. כמו ברבי־המכר הקודמים שלו על בלימה, בשם שמים, אנחנו על השחור, גם במעשה שלא היה טווה ברקאי פרט לפרט. בחוש דרמטי יוצא דופן ובקפדנות מחקרית הוא מפריך את תיאוריית הקונספירציה. חשוב מזה, הוא מספק לקוראים תמונה אמיתית על תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למלחמת יום הכיפורים ושופך אור על פינות עלומות בהיסטוריה הצבאית והמדינית של ישראל. במעשה שלא היה ברקאי מספר את המעשה שהיה" –

קראו את מאמרו של אבירם ברקאי בנושא :שיטת מילשטיין וקונספירציית מלחמת יום הכיפורים 
"בין  קונספירציה לקונספציה" :מאמר של אבי פיקאר על ספרו של ברקאי 

והיה ומצרים וירדן "יבואו לעזרתה " של ישראל

Image result for ‫המלחמה הבאה נגד מצרים‬‎
ידיעה חדשותית : מסתבר שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר ( על דעת עצמו בלבד)  לממשלת גרמניה למכור צוללות בעלות פוטנציאל גרעיני. למצרים.
מדוע ?
כפי שהסבירו דובריו של מר נתניהו בתקשורת " מצרים היא ידידתנו וא-סיסי הוא בן בריתנו. "
אכן לכאורה מצרים היא כיום בעלת ברית ( לא ידידה ) של ישראל ומשתפת עימה פעולה במאבק כנגדש דע"ש בסיני.
כמובן שאי אפשר לסמוך על זה. ואי אפשר לסמוך על אף אחד במזרח התיכון בנושא כזה . לא מספיק בשביל לאפשר שימכרו לו צוללות גרעיניות.  א-סיסי יום אחד יכול להתגלות כנוכל הגדול ביותר בתולדות מצרים מאז סאדאת ולפנות נגדנו.
כפי שעשה ארדואן בתורכיה שפעם נחשב ל…מישהו מאמין היום ? לבעל ברית של ישראל ,שישראל סייעה לו במסדרונות השלטון בארה"ב.
יש להבין הספקת צוללת גרעינית למדינה זה הרבה יותר ממחווה זה מאפשר לה לאיים עלינו.
המצב שבו יבחן הסכם השלום שלנו עם מצרים וגם עם ירדן יהיה במצב של משבר אם נניח חלילה שתהיה רעידת אדמה גדולה בישראל . במקרה כזה האם יעמדו המצרים ( והירדנים ) במקומותיהם ורק יאפשרו להעביר הספקה לנזקקים ? או שמה ינצלו את המצב יפירו כל הסכם אפשרי ויפלשו תוך שהם מנצלים את התוהו ובוהו בישראל ?
אני נדהם שמר בנימין נתניהו סומך על מנהיג מצרים א-סיסי כל כך שהוא היה מוכן לאפשר למכור לו צוללות גרעיניות.
השאלה הגדולה היא האם אפשר לסמוך על מצרים גם זאת של א-סיסי במקרה של משבר בישראל ,נגיד במקרה של אסון טבע אדיר ?
האם אפשר יהיה  לסמוך על המדינות הערביות שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל ,מצרים וירדן שיסייעו או לכל הפחות ישארו בצד ולא יזיקו לישראל ?
או שמה הן עלולות במקרה כזה להתפתות להפר כל הסכם ?
אני חושש שדווקא האפשרות השנייה.

היו לי שיחות בנושא עם כמה מומחים צבאיים והדעה של כולם הייתה שיש סיכוי גבוה שבמקרה כזה המדינות הללו עלולות להתפתות לתקוף את ישראל החרבה  בסכין בגב.ההזדמנות תהיה גדולה מידי.ויש להניח שההמונים במדינות אלו יקראו לכך.

 כל מומחה צבאי ששוחחתי עימו על נושא זה הסכים עימי שאין לסמוך על שום מדינה ערבית שחתמנו עימה על הסכם כלשהוא במצב כזה. הן כולן ינצלו את ההזדמנות וכך היו עושות לאורך ההיסטוריה.
במקרה כזה אפשרות ההרתעה היחידה היא איום גרעיני שלדברי מקורות זרים ישנו בידי ישראל ,על הכוחות הפולשים ובסיסיהם.כולל השמדתם .אבל … אם בידי הכוח הפולש יש צוללות גרעיניות ? זה מפחית את אפשרות ההרתעה שלנו .לא לחלוטין אבל פוגע בה. אז אין להגיע למצב שלמדינה ערבית שגובלת בנו יהיו צוללות גרעיניות. אם אפשר למנוע ממדינה ערבית צוללת גרעינית ,אז יש למנוע ממנה. כמו שיש למנוע אם זה אפשרי נשק גרעיני מאיראן וסעודיה. היגיון איסטרטגי אלמנטרי…
בסמינר של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין על הפתעת מלחמת יום הכיפורים   ( בסמינר אחר שלו אני נתתי הרצאה על מלחמות העתיד בספרות הבדיונית )בעת שיחה בעקבות ההרצאה עם  בכיר לשעבר במודיעין נאמר לי שהתוכנית במקרה של אסון טבעי גדול בישראל היא זאת :
נניח שיש רעידת אדמה גדולה בישראל או אסון גז או משהו .אלפי הרוגים אולי מליונים . ועוד אלפים ומליונים של פצועים ובתים הרוסים. תוהו ובוהו. חיפה טבריה וצפת בהריסות . במצב כזה יש סבירות גבוהה שירדן ומצרים יתפתו לתקוף.לתקוע סכין בגבה של המדינה שהם חתמו עימה הסכמי שלום. 
מפגינים מצריים שורפים את דגל ישראל. צילום של רוייטרס.
במצרים ובירדן  שבהן הציבור הרחב עויין מאוד לישראל מן הסתם יהיו הפגנות נגד של  חגיגות שמחה על האסון בישראל ושל התנגדות לסייע לישראל שקיבלה את  העונש המגיע לה מידי אללה.ההמונים יודיעו על התנגדותם לרצון המנהיגים "לסייע" לישראל.   
המלון שבו נמצאת השגרירות הישראלית ישרף כמקובל במהלך הפגנות השמחה האלו והמשטר  יצטרך להציל את נציגי ישראל מאיום מוות איום  בידי ההמונים המטורפים  המשתוללים משמחה.  
מפגינים בקהיר מתכנסים לשרוף את שגרירות ישראל.  צילום של רויטרס. 
המנהיגים לכאורה לפחות  יתעלמו מהפגנות הנגד האלו.
במצב כזה… א-סיסי או עבדאללא מלך ירדן או מי שבהנהגה של מדינות אלו מכריזים שהם שולחים "כוחות שלום וסיוע " לסייע לישראלים בעת מצוקה.
הם ינאמו נאומים  גדולים על כך שכל רצונם הוא לסייע לקורבנות  יהודים וערבים.
מי שבפיקוד בישראל יודיע אז מיידית בנימוס שאין צורך בעזרה, תודה רבה,ארה"ב ואירופה יכולים לסייע לנו .עם כל הצורך והידידות ישראל אינה מעוניינת בעזרה מצד המדינות הערביות כרגע . אולי מאוחר יותר כשהתוהו ובוהו יחלש והסדר ישוב על כנו .אבל כרגע היא אינה מעוניינת שכף רגלו של חייל ערבי תדרוך בשטחיה.
אם בכך יסתיים העניין מה טוב. אבל יש להניח שלא יסתיים בכך . .
"כוחות השלום והסיוע " ישלחו בכל מקרה לשטחיה של ישראל  למרות התנגדות מפורשת.
וזה יחשב להכרזת מלחמה.
ויש בסיס מיוחד  אי שם שמתפקידו לטפל במצב כזה בדיוק.
למצרים יקח כמה שעות טובות לחצות את סיני . הם יקבלו הודעה שאל להם לעבור את גבול הבינלאומי עם ישראל.יש להניח שלא תתקבל שום תשובה להודעה זאת בזמן שבמצרים ממשיכה ההנהגה להודיע על רצונה "לסייע" לישראלים. 
כנגד רצונם.
 על הכוח החודר תונחת תחילה הפצצה קונבנציונאלית . יש להניח שהמצרים יהיו מוכנים לכך וישלחו את חיל האוויר שלהם לבצע הפצצות כמו שעשו והם עושים בתימן .יהיה צורך להשמיד את המטוסים האלו. 
אם הכוח היבשתי שלהם יתעקש להמשיך  והם יתחילו בשיטות המקובלות מזה עידן ועידנים וגם בתימן ובסוריה היום של בזיזת ואונס ורצח האזרחים. אז יופעל כלי  נשק שלטענת מקורות זרים יש בידינו על הבסיס המצרי המרכזי  בסיני . מכיוון שזהו איזור מדברי יש להניח שהנזק הסביבתי  לא יהיה גדול מידי. ולא יפגעו יותר מידי אזרחים.
יש לקוות שזה יגרום למצרים להפסיק את מאמצי "הסיוע " שלהם לישראל . אם לא,  יהיה צורך להפעיל נשק כזה פעם שניה במקום אחר במדבר המצרי.יש להניח שאז המסר יובן.
כנ"ל ירדן.
הדרך שלהם לחצות לישראל דרך בקעת הירדן תהיה קצרה הרבה יותר ויש להניח שהם יוכלו לגרום לנזק  והרס גדול יותר בדרכם מאשר המצרים 
תהיה כלפיהם אותה תגובה בדיוק. רק שלמרבית הצער האיזור המדברי שאפשר להנחית אותה יהיה קטן הרבה יותר. כך שיש להניח שהנזק הסביבתי יהיה גדול הרבה יותר.
הבעיה כאן היא עם הצוללות שיש למצרים שיהיה צורך אז לצוד אותן אחת לאחת.ועלולות לגרום לנו נזק אדיר.
עדיף היה מצב שבו למצרים  לא היו צוללות כאלו מלכתחילה.
ראו גם :
Image result for ‫המלחמה הבאה נגד מצרים‬‎

אז מי היה המגלה של דרך בורמה לפני שבעים שנה ?: תוכנית של רדיו מצולם של אלי אשד ודורין מרגלית

לפניכם תוכנית שהינחתה דורין מרגלית ברדיו החברתי עימי בנושא :שבעים שנה לגילוי דרך בורמה ומי היה המגלה האמיתי שלה ?( רמז עבה :אדם בשם משה אשד ).

והנה התוכנית ואתם מוזמנים לצפות בה:

 

מה לעשות עם משטר האייתוללות באיראן?-הצעה

לראש המוסד שלום

איראן  של מישטר האייתוללות  הייתה ונשארה במשך 40 השנים אויב מסוכן של ישראל ששב ומצהיר על כוונתו להשמיד את מדינת ישראל ויהי מה.

להלן הצעתי מה לעשות עם משטר האייתוללות באיראן

המשטר הזה נמצא כיום בקשיים גדולים ביותר כתוצאה מהמשבר הכלכלי בו הוא שרוי  והעיצומים החמורים שהוטלו עליו בידי הנשיא טרמפ וכתוצאה מההתנגדות העממית הגוברת  תוצאה של הכשל הכלכלי הגובר..

אבל  למרבית הצער בטווח הנראה לעין לא נראה שאפשר יהיה להקים משטר דמוקרטי יציב באיראן .

כרגע לא ניראה שיש מי שהוא בעל סמכותיות וכריזמה מספיקים  שיוכל להחליף משטר זה .

להוציא אדם אחד : ראש יחידות "אל קודס " קאסם סולימאני המנהיג הצבאי של איראן בחו"ל שהוא גיבור עממי נערץ בתוך איראן ומקובל מאוד על האיתוללות . מצד שני שנוא על כל הערבים הסונים באשר הם.

כזכור לך סוכן של המוסד שהיגיע לאיראן במסווה של "פעיל אנטי ציוני"  ביקר במפקדת "משמרות המהפכה"   ופגש שם  צעירים המתגייסים למשמרות המהפכה האיראניים.  וראה שיש שם תמיכה עצומה בסולימני שעוברת בהרבה את זאת של האייטוללות.

תמיכה כזאת אפשר לנצל למטרותינו.

הצעתי בקצרה  :לסייע באופן סמוי  לקאסם סולימני לתפוס את השלטון מידי האיתוללות  ולסייע לו אם וכאשר יכריז על עצמו כשאח חדש.

רזא שאה פהלווי השאח הראשון של איראן בעת הכתרתו.

בהקשר זה כדאי להזכיר את מייסד שושלת פהלוי "השאח " הראשון   רזא שאה פהלווי שהקים את שושלת פהלוי באיראן במאה ה-20 ואביו של השאח האחרון שברח מאיראן היה גם הוא כזכור איש צבא מוכר ונערץ באיראן שהשתמש באהדה הגדולה אליו בציבור על מנת להשתלט  בהפיכה צבאית ולהכריז על עצמו כ"שאח".

הוא היה נערץ בזמנו כמו קאסם סולימאני היום  באיראן.

השאלה הגדולה  היא אם זאת: האם לא יהיה סכנה גדולה עלינו אם יהיה  סולימאני שאח איראני ?הוא הרי כבר איים ומאיים בהחרבת ישראל .

לא.

שכן הוא יהיה עסוק עם אויבים אחרים קרובים יותר תורכיה הארדואנית הרואה את עצמה כנציגת האיסלאם הסוני באשר הוא ושונאת את השיעים , והערבים של סעודיה שסולימאני שסייע לשיעים של עיראק של תימן ושל סוריה ולבנון הוא האדם השנוא עליהם ביותר והמפחיד אותם ביותר.שנוא עליהם הרבה יותר מאשר מנהיג איראן הנוכחי חמינאי.

אם הוא יהיה השליט האיראני החדש הוא יהיה עסוק כל הזמן במלחמה בלתי פוסקת עם סעודיה ותורכיה . ויאחד את הערבים הסוניים ביתר שאת בברית לא רשמית עם ישראל .

הברית הזאת כמובן תתפורר בשניה שהסונים יראו שאין לאיראן מנהיג מסוכן לסונים כמו קאסם סולימאני.

מצד שני קאסם סולימאני מאחר שהוא בא ממשפחה ענייה ולא מוכרת בידי המעמדות העליונים בחברה האיראנית יהיה עסוק גם במאבק בלתי פוסק עם בני מעמדות אלו שיראו בעין רעה את עלייתו לשלטון כשאח וגם זה יקשה עליו מאוד לפנות כנגדנו.

ומצד שני ייתכן שבאיזה שהוא שלב נוכל להגיע איתו לשיתוף פעולה לא רשמי ,שיתוף פעולה שהוא בלתי אפשרי עם האיטולאלות הפנאטיים ששולטים כעת באיראן. על פי הדוחות סולימאני בשנים האחרונות אינו פנאט אידיאולוגי כמו האיאטולות.

אי לכך אני ממליץ שאנשינו באיראן יפעלו דרך הגורמים התומכים בנו שם להעלאתו לשילטון של קאסם סולימני כשאח חדש .הוא מן הסתם ינסה ליצור שושלת חדשה של שאחים מבני משפחתו אבל בשלב זה אין זה מעניינינו.

עניינינו הוא איראן חדשה ויציבה שאינה מאיימת על ישראל אבל מאחדת כנגדה את העולם הערבי.

אי לכך אני מציע שתיקח את הצעתי לתשומת ליבך ושסוכנינו באיראן יתחילו לפעול בעניין עוד היום.

אין זמן לבזבז.

Image result for qasem soleimani magazine cover

ראה עוד על קאסם סולימני מועמד אפשרי לתפקיד השאח האיראני החדש 

וראה גם בנושאים אלו :

האפוקליפסה השיעית :החלק הראשון

האפוקליפסה השיעית -החלק השני :כת אחרית הימים 

האפוקליפסה השיעית -החלק השלישי :נשק יום הדין 

המלחמה הבאה נגד איראן

נבואות  אחרית הימים על איראן

הצנזורה וספרות הריגול-הפאנל המוסרט

 

השבוע קיים "יקום תרבות " מגזין התרבות בעריכתי כנס ראשון מסוגו על ספרות ריגול ולחימה בסינמטק תל אביב .

ובין השאר קיימנו שם פאנל בהנחייתי שבו דנו בנושא שבדרך כלל לא דנים בו :סופרי ריגול ומתח כותבים יצירות בדיוניות, אולם לא פעם הם משתמשים בחומרים אמיתיים ומסווגים כבסיס. כבר קרה שסופרי ריגול כתבו יצירות שלמיטב ידיעתם היו בדיוניות, אלא שאז התברר להם שהצנזורה דורשת לצנזר את ספריהם…

וכך ישבו כמה סופרי ריגול ,אמנון ז'קונט ( האיש שערך את מרבית ספרי הריגול שנכתבו בערית ),מישקה בן דוד ביכר "מוסד" לשעבר וסופר גם של מותחני ריגול ולחימה בהווה ,וחגי טיומקין עורך דין וכותב ספרי מתח וריגול שהיו לו משום מה היסתבכויות עם הצנזורה על ספריו למרות שהם היו בדיוניים  לחלוטין מההתחלה ועד הסוף.

אתם מוזמנים לצפות בפאנל המוסרט והמרתק כאן 

פאנל נוסף עסק במלחמה בין ישראל ואיראן במציאות ובבידיון הספרותי .והשתתפו בו גם כן מישקה בן דוד אורי שטנדל ושבתאי שובל שכולם כתבו ספרי מתח בידיוניים על המאבק בין ישראל ואיראן .הנחה אותו ד"ר אמנון סטופ .

אתם יכולים לצפות  בו כאן 

ולצפות בעוד הרצאות באירוע אתם יכולים לצפות כאן