Category Archives: גנלוגיה

ביקור בבית הקברות העתיק בפראג אצל פתחיה הסופר מהמאה ה-16

לפני כמה חודשים יצאתי עם זוגתי דינה לטיול בעיר פרא

 

במסגרת הטיול התחקיתי בעקבות סיפור הגולם מפראג שבו כידוע אני מתעניין מאוד ופירסמתי עליו מחקרים שונים.

נפגשתי עם כמה נציגי עולם התרבות הצ'כי ובהם עם מתרגם ישראלי שחי בפראג ועם נציג כתב עת מדעי בדיוני צ'כי וריאיינתי את שניהם לכתבות גדולות.

ומעל הכל התחקיתי אחר שורשי משפחתי שמגיעים בין השאר לעיר פראג במאה ה-16. אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה שחי במאה ה-18.הוא עצמו היה צאצא של אדם שהיגיע מפראג לוילנה בראשית המאה ה-17 אדם בשם משה רבקש _.( על שם אימו רבקה).

בעיר פראג חיפשתי אחר אבותיו של הגאון מוילנה שחיו שם במאה ה-16 בימי המהר"ל מפראג כסופרי הקהילה וכמקורבים של המהר"ל.

ואיתרתי את עקבותיהם או יותר נכון את מצבותיהם עם כתובות ארוכות עליהם

והודות לשלושה חוקרים בשתי יבשות שונות גיליתי שאבותי בעיר פראג  הסופר פתחיה בן יוסף בנו ונכדו ,לא היו רק שמות חסרי פרצוף.הם היו ההיסטוריונים של הקהילה היהודית בעיר פראג וכרוניקה שאותה כתבו במשך עשרות שנים פורסמה בשנים האחרונות בעברית באנגלית ובצ'כית.

והנה הסיפור המלא על התגליות המדהימות על אבותי מהמאה ה-16 וסיכום המסע בפראג  ב"יקום תרבות "

מסע בפראג בעקבות פתחיה הסופר

הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין

Image result for golem david yaffe

מי מהקוראים אינו מכיר את סיפור הגולם של המהר"ל מפראג ? אותו יצור מלאכותי שנוצר בסוף המאה ה-18 בידי הרב המפורסם על מנת להגן על יהודי פראג מפני פוגרומים ועלילות דם משל הכנסייה הנוצרית ושל שליחי הקיסר רודולף ששלט בפראג ?

מן הסתם רק מועטים מאוד מהקוראים  לא שמעו  על  סיפור זה שימש כבסיס ליצירות ספרות רבות למחזות לסרטים לסיפורי קומיקס והיום כמדומה הוא פופולארי יותר מאי פעם

אני נותן הרצאה על הסיפור הזה ועל הסרט הקלאסי המבוסס על הסיפור השבוע.

יש שמכירים את סיפור הגולם -האישה המלאכותית של המשורר המפורסם במימי הביניים שלמה אבן -גבירול.

( אני חיברתי על פי סיפור זה מהמאה ה-17 סיפור קומיקס שאותו אייר הקרן כץ  המוכשרת ושהופיע גם בעברית ובגירסה שונה באנגלית באנתולוגיה של סיפורי קומיקס על נושאים יהודיים שיצאה לאור בחו"ל   )

יש שמכירים את הגולם של  הרב אליהו מהעיר חלם  הידועה יותר כעיר הטיפשים.

וישנו כמובן את הגולם של הגאון מוילנה. שהוא כנראה היחיד שמתבסס על מציאות כלשהיא ( שהוא לדעתי הבסיס לרוב הסיפורים האחרים ).

אבל מי מבין הקוראים שמע על הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין ( או דרוהיטשין )  ?

golem-of-david-yafe-picture-from-davar-leyladim

יוצר הגולם האחרון הידוע היה  הרב דוד יפה אב בית הדין של העיר דרוהיטשין מפולסיה במחוז גרודנו שברוסיה. הוא   חי בערך בשנת 1800 וכמו סב סבו מחבר "בעל הלבושים"  עסק גם הוא בקבלה.

ישנן  שתי גרסאות של האגדה:

גרסה אחת שבעל פה מספרת בכי בכל יום שישי היה רבי דוד יפה בורא גולם שתפקידו היה להביא מים לבית הכנסת הישן ולביתו של הרב ובמוצאי שבת נטל ממנו את רוח הקודש והשמידו .

האגדה שבכתב שהובאה   בבכתב העת "המגיד " מספר 42 מ-1867    מספרת כי הגולם היה מעין גוי של שבת ובלילות שבת היה מבעיר אש בתנורים  ואת ההוראה לכך היה מקבל כדין בערב שבת . פעם בגלל טעות קטנה בהוראה זאת גרם הגולם לדליקה ששרפה את כל העיירה. הרב דוד יפה שראה עצמו אחראי לדליקה ציווה לבניו לבל יעסקו ברבנות אלא במלאכה .צוואה שצאצאיו אמנם התעלמו ממנה נכדו רב יעקב שימש כרב  בקוברין ורבי דוד יפה כדיין בקוברין.

לאחר גולם זה אין יותר סיפורים על רבנים מאוחרים יותר שיוצרים גלמים. כל הסיפורים בנושא התמקדו מכאן ואילך  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16 שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי". זה שתמיד מזכירים כשהסיפור עולה..

לפניכם הגירסה המפורטת ביותר שאני מכיר על סיפור הגולם של הרב דוד יפה .היא הופיעה מכל המקומות ב"דבר לילדים "כרך נג  ב-1982  ולדעתי המחבר התבסס על מסורות שבעל –פה שהיכיר.

 

Image result for golem david yaffe

 

ראו עוד על הרב יפה וצאצאיו

כאן 

 

ראו על עוד יוצרים של הגלמים

יוצרי הגולם 

הגולם של שלמה אבן -גבירול 

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג 

הגולם של הרב אליהו מחלם 

הגאון מוילנה והגולם 

הגולם בתרבות הויזואלית 

הגולם ואני 

Image result for golem david yaffe

הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

יעקב אלעזר לנדא לוחם בצבא התורכי ומו"ל

בתערוכה במוזיאון מגדל דוד בירושלים "הצלמים- 1900-1950 :ירושלים בעיני צלמיה "  ,על הצלמים והצילומים של ירושלים במה ה-20 יש תמונה אחת שתרמתי אני  של צלם לא ידוע מהתקופה בשם "י.סיני " ( שבתערוכה מופיע רק עוד צילום אחד שלו )  שבה מופיע דודו של אבי, יעקב אלעזר לנדא (1898-1980).

פרטים על התערוכה ראו כאן

 

תמונה זאת משכה תשומת לב רבה במיוחד בכלי התקשורת שכן היא מראה חבורת תלמידי ישיבה לובשים בטורבן תורכי ומראה שתלמידי הישיבה בשנת 1913 היו מחוברים מאוד לעולם סביבם.

היא הוקרנה בתוכנית "לונדון וקירנשבאום " וזכתה לכבוד הגדול להופיע בעמוד הראשון של עיתון "הארץ" ובצורה מוגדלת יותר בתוך העיתון עצמו.

קבוצת הכדורגל "בני הישיבות ירשלם", צולם ב-1913 או 1914 על ידי י. סיניעל הצילום הזה כתב ניר חסון ברשימה בעיתון "הארץ" :"מעט מאוד ידוע על צלם בשם י' סיני שפעל בירושלים בין השנים 1912 ו–1918. ידוע שהיה לו סטודיו בתוך ביתו במחנה יהודה ושהוא עסק בצילום דיוקנאות. אבל תמונה שלו מ–1913 או 1914 מאירה פינה קטנה בהיסטוריה של העיר. בתמונה נראים 19 נערים, שחקני קבוצת הכדורגל "בני הישיבות, ירשלם", כפי שמעיד שלט שהם אוחזים. מהתמונה אפשר ללמוד על קיומה של קבוצת כדורגל חרדית בעיר לפני יותר ממאה שנה, עוד אפשר ללמוד ממנה שצעירים חרדים בירושלים חבשו באותה התקופה תרבושים, לפחות כחלק ממדים רשמיים של קבוצת כדורגל. פרט מידע מעט מפתיע למי שמנסה לתאר את ההיסטוריה של העיר כעימות בלתי פוסק בין שני העמים. "

תלמיד הישיבה הספורטאי

בצעירותו נודע יעקב בכוחו הגופני הרב ובעניינו בספורט.  בשנת  1913  היה יעקב לנדא  משתתף פעיל בקבוצת הספורט "אגודת צעירי הישיבות ".הוא וקבוצת חברים בני עשרה תלמידי ישיבות כולם הקימו ב-1913  קבוצת כדורגל אחת הראשונות בארץ  שקיבלה את הכינוי "קבוצת המתעמלים ".  הצילום ההיסטורי  של חברי הקבוצה מ1913  הוא הצילום הראשון הידוע של קבוצת ספורט דתית בארץ ישראל.ואחד הצילומים הידועים הראשונים של כל קבוצת ספורט שהיא.

בצילום ההיסטורי נראים הצעירים הדתיים מניחים כדורגל לצד מגן הקבוצה.יעקב לנדא הוא הרביעי משמאל בשורה העליונה . רק עוד ספורטאי הנמוך ביותר בקבוצה  השני מימין בשורה העליונה זוהה  בשם " א. אשכנזי "השני הוא "קשטן " קרוב משפחה של קשטן שהיה מאמן נבחרת ישראל בכדורגל.כל השאר יכנסו להיסטוריה רק  כספורטאים הדתיים האלמוניים של שנת 1914. ויש לקוות שאולי יום  יבוא ויזוהו גם הם כשייכים לקבוצת הספורט הדתית הראשונה בארץ ישראל.

הצילום בעל החשיבות ההיסטורית העצומה לתולדות הספורט בארץ ישראל  ממוסגר היום   במרכז של תנועת הספורט הדתית "אליצור " לצד המגן הנושא את שמם. ובהחלט רלבנטי להזכיר בהקשר זה  שהסניף הראשון שלה  נוסד רק ב-1938 ובידי  הסופר יעקב רימון ובידי סבי וסף זונדל וסרמן ( גיסו של יעקב לנדא )  בשכונת  מונטיפיורי בתל אביב בסיועם  הפעיל של יעקב ושל הבלש ומייסד קבוצת "מכבי תל אביב" דוד תדהר.

הלוחם יעקב לנדא

 

 

יעקב לנדא אימו אסתר ואחותו חנה לנדא בסביבות 1915?

יעקב לנדא הצעיר

יעקב לנדא במדים.

בשנת 1916 התגייס  יעקב לנדא לצבא התורכי ושימש בדרגת אומבאש רב"ט במפקדת הצבא התורכי בירושלים כשליש המפקד הצבאי .הוא נודע בכוחו העצום ושימש כשומר ראש של קצינים תורכים בכירים.

לנדא  השתתף אחר כך ביחד עם דוד תדהר לעתיד הבלש העברי הראשון   במשחק הכדורגל המפורסם של חיילים יהודים נגד קבוצה של קצינים עותומאניים ב-1915 בקבוצה השנייה היה החלוץ המרכזי אחד מוסטפה כאמל ,שנודע לימים כאתאתורק  מייסד ומנהיג המדינה התורכית.מי ניצח באותו משחק זה לא כל כך ברור אבל אני חושד שהקבוצה השנייה ,גם כי זה היה מסוכן להצליח יותר מידי במשחק נגד קצינים עותומאניים.

כניסת הבריטים לירושלים.

בשנת 1918  היה זה יעקב  ובידיו מפתחות המפקדה התורכית שמסר אותם  אישית לגנרל אלנבי כובש ירושלים בצילום כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917. הטקס שבו נתן יעקב לידי אלנבי את המפתחות הוסרט בסרט בידי  יעקב בן דוב ב שזה היה הקטע הראשון שהסריט בארץ ישראל. סרט מפורסם שתיאר את כניעתה של לירושלים ולעתיד הקטע שוחזר בסרט שאבד בשם "יהודה המשוחררת".https://www.youtube.com/watch?v=zw-d07p_FTw

ראו כאן את שחזור הסרט של כנסית אלנבי לירושלים ב-1917

לאחר מכן החליט יעקב להמשיך בחיי הצבא התגייס לצבא הבריטי בירושלים.   ושוב שירת בכל המחנות בצבאים במצריים במדבר סיני אל עריש והאחרים ופעל כחייל בריטי עד 1920  במסגרת הגדוד העברי  של בני ארץ ישראל.

צילום משפחתי נדיר מאוד משנות העשרים המוקדמות : יעקב לנדא קיצוני מימין ,לידו עומת אישתו שרה. יושבת אימו אסתר לנדא ,לידה אחותו של יעקב (סבתי) חנה לנדא ולידה אביה הרב אליהו לנדא מאחוריו בעלה של חנה יוסף זונדל וסרמן, סבי.

מירושלים עבר לתל אביב ושכן בשכונת מונטיפיורי בקרבת בני משפחת.

יעקב לנדא עומד קיצוני מימין .לידו הרב אליהו לנדא הילד צבי ( אבי ) ואביו יוסף זונדל וסרמן. שכונת מונטיפיורי בערך שנת 1925.

הוא עסק כל ימיו במסחר בספרים  בדפוס ובהדפסה  והדפיס וכרך והוציא לאור עשרות מספרי הגר"א  ושל אביו "אליהו לנדא עד יומו האחרון

רשימת הספרים שהוצאו לאור בידי יעקב לנדא

יעקב קבור היום לצד אישתו שרה בהר הזיתים

יעקב לנדא מצבת אשתויעקב לנדא קבר

אך היום אפשר לראות את האיש הצעיר הספורטיבי והלוחמני כפי שהיה לפני עשרות רבות של שנים

בתערוכת צילומים בירושלים.

יעקב לנדא בקבוצה  

 

 

הויכוח על אברהם "הדיין" וולפנזון " -מאת עמנואל סגל

 

הקדמה מאת אלי אשד.

אני צאצא של משפחת וולפנזון,משפחה "אשכנזית -ליטאית " שהיגיעה לארץ ישראל בין תלמידי הגאון מוילנה בעשורים הראשונים של המאה ה-19.

מתי בדיוק?  על כך יש ויכוח בין בני המשפחה ובראשם הד"ר עמנואל סגל  ובין חוקר תולדות ארץ ישראל הד"ר אריה מורגנשטרן.

ד"ר מורגנשטרן שפירסם מחקרים על עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל כתב גם על ראשוני משפחת וולפנזון ,והייגע למסקנה  שכמו לגבי עמיתיהם- יריביהם בני משפחת ריבלין ( אבותיו של נשיא המדינה ראובן ריבלין  )העובדות לגביהם הן  שונות ממה שמובא במסורות המשפחתיות.

ד"ר מורגנשטרן היגיע למסקנה שבני משפחת וולפנזון לא היגיעו לארץ ישראל בשנת 1809  כפי שנטען בחוגי המשפחה בראשות השיירה שעימה היגיעו גם ראשוני  משפחת ריבלין ,הם היגיעו רק בשנים 1834-1835 ( אולי באמת עם ראשוני משפחת ריבלין שגם הם לדעתו היגיעו רק אז לארץ ישראל )  על סמך עדויות שניתנו לסוקרים של משה מונטיפיורי שהשתמרו עד היום.

ד"ר מורגנשטרן  גם חשף פרשיה לא נעימה שבמהלכה האשימה אלמנתו של הרב המוערך ישראל משקלוב את אבי המשפחה אברהם וולפנזון שהוא מכר את ספרי בעלה המנוח  בחו"ל ולא העביר לה את הרווחים  המגיעים לה ולמעשה עשק אותה.

לדעת מורגנשטרן הפרשיה האפלה גרמה לירידה דרסטית במעמדו של אברהם וולפנזון בקהילה הפרושית בארץ ישראל שהוא לא התאושש ממנה כל חייו ושבחוגי המשפחה הסתירו אותה מכאן ואילך.

ד"ר מורגנשטרן גם היגיע למסקנה שזאב וולפנזון בנו המפורסם של אברהם שהיה בונה בית הכנסת "החורבה" והבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי נולד לא בארץ ישראל כפי שטוענים בחוגי המשפחה אלא בחו"ל בליטא.

ועוד כהנה וכהנה טענות המכחישות מסורות ותיקות מחוגי המשפחה.

ד"ר מורגנשטרן חזר בתוקף על טענות אלו ואחרות בהרצאה בכנס משפחתי  של צאצי משפחת וולפנזון שאירגנתי ב-2010 למרות שידע שהדברים לא ינעמו לאוזני השומעים בני המשפחה . והם אכן לא נעמו.

ויכוח בנושאים אלו התקיים  בדפי בלוג זה לאורך השנים בין מורגנשטרן ובין צאצא משפחת וולפנזון הד"ר עמנואל סגל .

וכעת אני מביא מחקר מקיף ומפורט של הד"ר סגל שבו הוא מכחיש את טענותיו השונות של ד"ר מורגנשטרן גם על סמך מחקרים חדשים יותר של מורגנשטרן עצמו שבהם הפריך טענות שלו עצמו ,  ובו הוא טוען שאחרי הכל המסורות המשפחתיות של שושלת וולפנזון הן הנכונות והמדוייקות.

וכעת הנה שלב נוסף בדיון המפורט על המסתורין הקשורים בחייו של אבי משפחת וולפנזון בארץ ישראל :אברהם "הדיין" וולפנזון. המאמר אינו קל לקריאה עבור הקורא הרגיל ,הוא ארוך מפורט ומסובך.  אבל עבור אלו שמתעניינים בהיסטוריה של ארץ ישראל והגינאלוגיה המשפחתית הוא יפתח דלתות חדשות להבנת אירועים שונים שהתרחשו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19. ולתולדות משפחות עתיקות שונות.

החלטתי להשאיר במקומם הערות שונות של המחבר שאין אולי מקומן בדיון אקדמאי  אבל הן מראות על הרגשות העזים שהויכוח על האירועים  שהתרחשו לפני  מאתיים שנה עדיין מעורר.וכפי שכתב לי הד"ר סגל :

"במאמר זה אני מזים את מסקנת מורגנשטרן שאברהם היה איש מדון, מעל בכספים, גזל אלמנה ומסורת המשפחה היא שִקרית! מסקנות אלו משאיר רושם קשה על הקורא, ואי אפשר להשאיר זאת ללא תגובה. אני מוכיח במאמר שאברהם היה נקי כפים ומסורת המשפחה מהימנה. 

את  החלקים הקודמים בויכוח ראו במאמרים אלו :

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון 

הכבוד האבוד של "אברהם "הדיין " וולפנזון 

הויכוח על אברהם וולפנזון – הדיין האשכנזי הראשון בארץ-ישראל.

מאת עמנואל  סגל

בהשתתפות לאה סגל

פתיחה

בפתחו של המאמר עלי לציין שאני דור שישי[1] לצאצאי אברהם וולפנזון הדיין – אבי משפחת וולפונזון – במשפחתנו מסורת בעלפה עוברת מדור לדור עליו ועל משפחתו.

על אברהם וולפנזון המכונה אברהם-דיין משקלוב ישנה ספרות ענפה מתחילת המאה התשע עשרה. דיון מפורט ניתן באתרו של אלי אשד[2].

מראי המקומות מתייחסים לביבליוגרפיה שבסוף המאמר.

ד"ר אריה מורגנשטרן 

מאמר זה הוא תגובה למאמרו של  ד"ר אריה מורגנשטרן 'מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי'[3] מורגנשטרן מציע נרטיב אלטרנטיבי הסותר ומכפיש את המסורת המשפחתית של צאצאי משפחת אברהם וולפנזון – אברהם-דיין משקלוב.

 

סלע המחלוקת נוגע לאישיותו של אברהם-דיין – אבי משפחת וולפנזון בארץ. מורגנשטרן טוען שאברהם וולפנזון היה איש מדון, מעל בכספי ציבור וגזל אלמנה. כדי 'לנקות את הכתם' המשפחתי בגין אישיותו השלילית של אברהם, צאצאיו, בעיקר ד"ר ישראל בן-זאב[4], המציאו היסטוריה, בה הציגו את אבי המשפחה כתלמיד הגר"א שעלה ארצה בשנת 1809 עם תלמידי הגר"א. בעוד שלפי טענת מורגנשטרן אברהם וולפנזון לא היה תלמיד הגר"א אלא, דור מאוחר יותר, ועלה ארצה רק בשנת 1835.

מטרת המאמר היא להזים את התזה והסימוכין עליהם מבסס מורגנשטרן את תובנותיו מרחיקות הלכת. המאמר מתבסס בעיקר על הצלבת דברי מורגנשטרן עצמו בכתביו: 'גאולה בדרך הטבע'3 שיצא בשנת 1987. 'השיבה לירושלים' שיצא בשנת 1997, מאמרו 'מִפקד כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת תקצ"ד'[5] שנכתב בשנת 2001. מאמרו בספר 'בניין החורבה – אתחלתא דגאולה: מחידוש היישוב האשכנזי בירושלים עד לחנוכת בית הכנסת, 1854-1816' בשנת 2010[6]. ובראיון עם אלי אשד באינטרנט בשנים 2008 עד 2010.

בפרק הראשון אציג את הגרסה המשפחתית שלי כפי שנמסרה לי בעל-פה בבית אמי. בפרק השני אציג את גרסת מורגנשטרן והשגותיו על הגרסה המשפחתית. בפרקים 3 עד 7 אפריך את התזה של מורגנשטרן. פרק 8 מסכם את תובנות מאמרי זה.

 

  1. אברהם בן זאב-וולף במסורת בית אמא.

בהשראת הגאון מווילנה[7] נוסדה בשקלוב[8] תנועת 'חזון-ציון' במטרה לעודד עלייה לארץ-ישראל. בשנת תקל"א (1771), עוד בחיי הגאון, נשלח ר' עזריאל משקלוב לארץ-ישראל, כדי לבדוק אפשרות מעשית להשתקע בארץ. הוא חזר עם דו"ח, שהמצב בארץ אינו מאפשר התיישבות בקנה מידה רחב. אישית רצה לחזור ארצה, אך בדרכו חזרה מת באיזמיר[9] תורכיה[10] ושם נקבר (לפני 1773).

 

נכדו של ר' עזריאל משקלוב – אברהם בן זאב-וולף נולד בשקלוב. היה בערך בגיל בר מצווה כאשר הגאון נפטר[11]. כנער למד בישיבת שקלוב. טרם מלאו לו 13 נסע[12], במסגרת לימודיו בישיבה של שקלוב, לווילנה[13] לגמוע תורה מפי הגאון עצמו, וכך היה לתלמיד הגר"א. בימיו גזרה מלכות רוסיה על היהודים לאמץ שמות משפחה[14]. אברהם בן זאב-וולף יצר את השם 'וולפנזון', מצמד המילים 'וולף' שמשמעו זאב ו-'זון' שמשמעו בן, כלומר בן-זאב, על שם אביו 'זאב'.

בשקלוב נשא אברהם את בתיה-בריינא לאישה ועם אשתו הצעירה, הצטרף לשיירה העולה לארץ-ישראל. לאחר כשנה, בשלהי שנת תקס"ט, הגיעה השיירה לחופי עכו. מעכו פנה הזוג היישר לירושלים. אברהם במחזורו, שנשמר ברשותו של ד"ר ישראל בן-זאב, רשם אברהם וולפנזון ליד המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו' שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. אחרי שְהִיָיה קצרה בירושלים חזרו אברהם ובתיה-בריינא לאנשי השיירה שהשתקעו בצפת.

(" על הפרשה ראו מאמר מפורט של אלי אשד "אברהם הדיין נכנס לירושלים" ")

ר' ישראל משקלוב[15] – בן-דוד של אברהם וולפנזון[16] – היה מנהיג עדת הפרושים[17] בצפת. ר' ישראל מינה את אברהם לדיין בצפת. וכך היה אברהם לדיין האשכנזי הראשון בארץ[18] ודבק בו השם 'אברהם הדיין משקלוב' או בקיצור אברהם-דיין.

 

בצפת נולדו לאברהם ובתיה-בריינא בת (פייגה-טובה) בנו הגדול – זאב-וואלף, שנקרא 'זאב' על שם אביו של אברהם. וילדים נוספים. במהלך מרד פלאחים[19] ערכו המורדים פרעות באוכלוסייה היהודית שכללו מעשי רצח, שוד ואונס. בעיקר נפגעה קהילת צפת הידועה כ'הביזה הגדולה בצפת'[20], במסגרתה ברחו מצפת רבים מהקהילה הפרושית והתחבאו במערות וקברי הצדיקים שבכפר עין זייתון, ביניהם גם אברהם ומשפחתו. הניצולים סבלו מחרפת רעב, צמא ופציעות קשות.

בשלהי שנת 1836 נשלח אברהם וולפנזון  כשד"ר[21] לאירופה  ע"י מנהיג הקהילה בצפת – ר' ישראל משקלוב – לאסוף תרומות תמיכה לקהילה הצפתית. אברהם לקח עמו ספרי 'פאת-השולחן'[22] שכתב ר' ישראל משקלוב, כדי למוכרן בחו"ל. לא עבר זמן רב והקהילה חוותה מהלומה נוספת ב-1.1.1837 בהיות אברהם בפרשבורג[23] הונגריה[24] פגעה רעידת אדמה קשה – 'הרעש הגדול'[25] שהרס את הערים צפת וטבריה. באסון זה נהרגה אשתו בתיה-בריינה וחלק מילדיו. תמיד הזכירו גם את ספרייתו, הן ספרים שרכש והן חידושי התורה שכתב, שנקברו בהריסות. הזכרה זו מציינת את החשיבות הרבה שייחסו לספרייתו.

צפת בזמן רעידת האדמה.ציור מהמאה ה-19.

נצלו מן הרעש: הבת, פייגה-טובה שניאורסון שהייתה נשואה לשניאור זלמן שניאורסון הידוע בקיצור "שזבנ"י[26],  שזבנ"י ערך יחד עם אחי אשתו – זאב וולפנזון – את הספר 'חמדה גנוזה'[1], וגרה בירושלים. בנו הגדול זאב-וולף וולפנזון,שבזמן הרעש שהה בירושלים כדי להכין את מעבר המשפחה מצפת לירושלים. ניצל גם כתב-יד אחד 'מחזה אברהם – על תגלחת בחול המועד'[28], שהיה מוכן להדפסה והיה בירושלים. הספר מעיד על בקיאותו הרבה של אברהם, במקורות שעד לימיו[29] וסברותיו העמוקות המקשרות עניינים שונים.

לאחר הרעש הגדול רבים מכולל הפרושים בצפת עברו לקהילה של ירושלים. כשספרו במשפחתי על מעבר המשפחה לירושלים, תמיד הדגישו שההחלטה למעבר משפחת וולפנזון מצפת לירושלים הייתה לפני הרעש הגדול ולא בעטיו. הדגשה זו הייתה תמוהה בעיניי כל השנים[30]. אחרי היוודע האסון נשאר אברהם בהונגריה מעבר למתוכנן, ושלח כספים רבים לשיקום העדה הפרושית בצפת. בגולה נשא אישה – שיינדל[31] בזיווג שני.

 

כשחזר ארצה לירושלים. תבעה ממנו אלמנת ר' ישראל משקלוב את תמורת ספרי 'פאת-השולחן' שמכר באירופה. לתביעה זו נתייחס בהמשך[32]. בירושלים נולדו לאברהם ושיינדל בת – אסתר-מלכה (גולדמן)[33] ובן יהושוע וולפנזון[34]. ילדים אלו התייתמו בגיל צעיר, וגדלו בבית אחיהם זאב וולפנזון. אנשים חשבו שהם ילדיו ולא אחיו. זאב שכר אומנת בדווית שטפלה באסתר-מלכה. הבת והבן היו ממייסדי שכונת 'אחוזת-בית' ביפו, שלימים התפתחה לעיר תל-אביב. בת של אברהם-דיין – אסתר-מלכה גולדמן – חייתה 100 שנים וזכתה לראות בתקומת מדינת ישראל![35].

יהושע וולפנזון היה לימים הרוקח הראשון בירושלים.

לימים נשלח אברהם שוב כשד"ר לאירופה, הפעם נשדד וחזר בעור שיניו. בירושלים לא שימש אברהם כדיין קבוע, אלא צורף מדי פעם למקרים מיוחדים בבתי דין שונים.

 

אברהם היה שוחר שלום, יש לו יד בהפשרת השנאה בין ה'חסידים' ל'מתנגדים' בארץ. הוא היה הראשון מבין הפרושים שהשיא את בתו לחסיד. צעד זה היה יוצא דופן בימיו. בירושלים אברהם היה מקובל ומכובד בקהילתו הפרושית, בקהילת הספרדים וגם בעיני שאינם בני-ברית. הוולפנזונים לא התפרנסו מן 'החלוקה'[36].

 

אברהם-דיין נפטר בירושלים, ט"ז כסלו תרט"ו (7.12.1854), ונקבר בבית-העלמין העתיק בשיפולי הר הזיתים, בקרבת יד אבשלום. על מצבתו היה כתוב: "בקי בש"ס ופוסקים והגדה, וגם בסתרי חכמה נודעת לו, אברהם דיין"[37]. עד כאן מסורת בית אמי.

 

  1. התזה של ד"ר אריה מורגנשטרן.

גרסת מורגנשטרן ניתנת במקור 3 ובראיון מרתק הנמצא באינטרנט בו מראיין אלי אשד את מורגנשטרן[38]. מורגנשטרן טוען שהמשפחה שִיכתבה את ההיסטוריה של אברהם וולפנזון – אבי משפחת וולפנזון בארץ – כדי לחפות על אישיותו המפוקפקת של אבי המשפחה. נקודות המחלוקת בין מורגנשטרן שבמקור 3, למסורת צאצאי אברהם וולפנזון הם:

 

* מורגנשטרן: ר' ישראל משקלוב בעל 'פאת השולחן' היה דודו של ר' אברהם-דיין וולפנזון[39].

גרסת המשפחה: ר' ישראל משקלוב היה בן-דוד של אברהם וולפנזון.

 

* מורגנשטרן: היו שנֵי 'אברהם-דיין משקלוב'. האחד 'אברהם-דיין משקלוב האמתי' שאינו אברהם וולפנזון, היה תלמיד הגאון[40] ועלה בשנת 1809. ושני: אברהם וולפנזון  שכונה 'אברהם-דיין משקלוב' והוא אבי משפחת וולפנזון בארץ לא היה תלמיד הגאון[41], ועלה בשנת 1835[42].

גרסת המשפחה: היה 'אברהם-דיין משקלוב' אחד והוא אברהם וולפנזון! שהיה תלמיד הגאון ועלה בשנת 1809.

 

* מורגנשטרן: אברהם גזל את אלמנת ר' ישראל משקלוב[43].

גרסת המשפחה: אברהם לא גזל את אלמנת ר' ישראל משקלוב.

 

* מורגנשטרן: אברהם לא נשלח פעם שנייה כשד"ר32.

גרסת המשפחה: אברהם נשלח פעם שנייה כשד"ר.

ד"ר ישראל בן זאב 

* מורגנשטרן: ד"ר ישראל בן-זאב עיוות שיקר ושיבש בכוונה תחילה, את היסטורית אבי המשפחה, והבליע את אברהם וולפנזון בדמותו של ר' אברהם הדיין משקלוב האמתי34 כדי לכסות על מעלליו ואישיותו הבעייתית, של אברהם וולפנזון.

גרסת המשפחה: ד"ר ישראל בן-זאב בכתביו לא שיקר. לא היה צורך לשקר, או להתבייש במעשי אברהם כפי שנוכיח להלן (מסִפרי מורגנשטרן עצמו!). אברהם היה מסור לקהילה. וייצג את האינטרסים של הקהילה לשביעות רצונם.

בשתי קביעות בסיסיות על אברהם וולפנזון, מסכים מורגנשטרן עם המסורת המשפחתית:

* אברהם וולפנזון היה תלמיד-חכם מובהק[44].

* אברהם היה דיין בבית-דינו של ר' ישראל משקלוב בצפת – בית-הדין האשכנזי הראשון בארץ-ישראל[45].

להלן נתייחס אחת לאחת לנקודות המחלוקת.

 

  1. הפרכת גרסת ד"ר אריה מורגנשטרן.

 

3.1. ר' ישראל משקלוב, דו֗ד או בן-דוד של אברהם וולפנזון.

טענת בן-זאב שר' ישראל משקלוב הוא בן-דוד של אברהם וולפנזון היווה למורגנשטרן (בשנת תשנ"ז 1997) נדבך מרכזי להוכחת שקריות הגרסה המשפחתית. וכך הוא כותב: "כדי לגשר על פער של כארבעים שנה … מתייחסת המסורת שהופצה ע"י משפחת וולפנזון אל ר' אברהם כאל בן-דודו של ר' ישראל משקלוב, כאילו היה בן דורם של … תלמידי הגר"א"34. הטענה שאברהם היה בן-דוד אִפשרה למשפחה לטעון שאברהם היה בן דורם של תלמידי הגר"א ולעלות כתלמיד הגר"א, בשלהי שנת תקס"ט (1809).

טענת מורגנשטרן אומרת שר' ישראל משקלוב היה דוד של אברהם וולפנזון. ז"א שאברהם היה בן דור צעיר יותר מתלמידי הגר"א על כן לא יכול היה לעלות עם תלמידי הגר"א.

 

לימים, עשר שנים מאוחר יותר ב-2008 הודה מורגנשטרן, שאברהם אכן היה בן-דוד של ר' ישראל משקלוב! גם מורגנשטרן עצמו מצא מקור, בלתי תלוי במסורת המשפחתית, שאברהם היה בן-דוד של ישראל משקלוב. וכך הוא כותב בראיונו של אלי אשד: "האמת היא שלאחרונה בשנת 2001 ארבע שנים לאחר שפרסמתי את המאמר המדעי בעניין, מאז היגיע גם לידי מידע חדש בעניין … לא אוכל לפרט יותר משום שזה עוד יופיע בפרסום מדעי".

אלי אשד: דהיינו אברהם וולפזון הוא אחרי הכל בן דודו של ישראל משקלוב ולא 'רק' אחיינו. מורגנשטרן ענה נכון .

 

מורגנשטרן מודה לאלי אשד שאברהם וולפנזון הוא בן דוד של ישראל משקלוב ולא אחיין. שגיאה זו תיקן מורגנשטרן בספר 'החורבה'[46] משנת 2010. הודאה זו מערערת את הבסיס לטענת מורגנשטרן שבן-זאב משקר!

 

3.2. השערת 'שני אברהם וולפנזון'.

בספרו 'גאולה בדרך הטבע' (1997) העלה מורגנשטרן השערה שהיו שנֵי 'אברהם דיין משקלוב' האחד היה תלמיד הגר"א שעלה בשלהי שנת תקס"ט (1809) ולא ידוע עליו שום דבר! אפילו לא את שמו, פרט לכינויו 'אברהם דיין משקלוב'! והשני: אברהם ב"ר זאב וולפנזון – אבי משפחת וולפנזון בארץ – שהיה דיין בצפת, וכונה 'אברהם דיין משקלוב'. בעוד שלדברי מורגנשטרן אברהם וולפנזון לא היה תלמיד הגר"א! עלה רק בשנת 1835, ואישיותו שלילית. כדי לכסות על אישיותו השלילית צאצאיו 'הלבישו' על אבי המשפחה את דמותו העלומה של 'אברהם דיין משקלוב'!

השערה זו, שהיה קיים אדם שהיה דיין בשקלוב או בצפת ולא ידוע עליו שום דבר, אפילו לא את שמו מעלה תהיות. לא יכול להיות שאדם ששימש כדיין בקהילה בארץ או בשקלוב, שלא יהיה מוכר?! ביחוד שראש הקהילה ר' ישראל משקלוב לא יכיר דיין בקהילתו, ואפילו לא יֵדע את שמו! לא יהיה עליו כל מידע וזכר על מותו! לפחות ר' ישראל יזכירו֗ שהוא נעלם, כפי שמזכיר ר' ישראל משקלוב נעדרים רבים אחרים מקהילתו!

לטענה זו מורגנשטרן מעלה השערה עוד יותר הזויה (בראיון עם אלי אשד). "אתם   ( דהיינו צאצאי משפחת וולפנזון שאלי אשד נמנה עליהם ) המצאתם את קיומו של 'ר' אברהם דיין משקלוב'. הוא בכלל לא היה ולא נברא. אתם מבקשים ממני להביא לכם עדויות על רצח שאירע, ואני אומר לכם לא היה רצח ואין בכלל גופה. הכול דמיון מאלף עד תיו. פשוט המציאו את הבר-מינן הזה לתלות עליו את דמותו של ר' אברהם ב"ר זאב וולפנזון שעלה לארץ ישראל, על פי רישומי כולל הפרושים, בשנים תקצד-תקצה"[47].

 

בספר 'חזון ציון'[48] שנכתב ע"י משפחת ריבלין נמצאת עדות על 'אברהם הדיין משקלוב' שעלה בשנת תקס"ט! סליחה! יש גופה! ולא בן-זאב המציא אותה, אלא משפחת ריבלין, שלמרבה האירוניה לפי השערת מורגנשטרן, עליהם מתלונן בן-זאב[49] שהם הם 'המתיימרים'[50] להשכיח את אברהם וולפנזון,

בטענה שהמשפחה המציאה את קיומו של אברהם הדיין משקלוב, מודה מורגנשטרן שאכן לא היו שני 'אברהם-דיין משקלוב'. היה רק אחד! שינוי כה חד בגרסת מורגנשטרן מראה שהוא לא הצליח להוכיח את התזה של שני 'אברהם דיין משקלוב' והוא נזקק לשנות את גרסתו. אך עדיין מורגנשטרן דבֵק בתזה שהמשפחה שקרה, וכותב: "עדיין איננו יודעים במוחו של מי נולד הרעיון להפוך את ר' אברהם וולפנזון לתלמיד הגר"א ולהעלותו לארץ ישראל בשיירת העולים הראשונה"[51].

השערת קיום שני 'אברהם הדיין משקלוב' היוותה חלק מן ההוכחה שהמשפחה שיקרה. פתאום התהפכו היוצרות. מורגנשטרן יודע שהמשפחה שקרה, ואם ההשערה התבדתה, סימן שהם המציאו 'בר-מינן'!

 

  1. מסמכים בני התקופה.

 

4.1. אי מציאת מסמכים בני התקופה המזכירים את וולפנזון לפני שנת 1835.

אחד הטיעונים שבו מסתייע מורגנשטרן שאברהם וולפנזון לא עלה ארצה עם ראשוני תלמידי הגאון בשנת 1809. היא שר' אברהם ב"ר זאב וולפנזון איננו מופיע בשום תעודה מבין מאות התעודות המצויות בידינו עד שנת 391835.

 

עקרונית, אי הזכרת אדם אינה הופכת אותו ללא קיים! ואי הזכרת אדם בשנה מסוימת אינה הופכת אותו ללא נמצא! רבים האנשים החשובים שאינם מוזכרים. למשל תלמידי חכמים, או מדענים. הרב שך[52] בזמן פוריותו בתורה לא היה ידוע. רק כשנכנס לפוליטיקה הוא נודע בציבור. אותו דבר בנוגע לבעלי פרס נובל, שגם לאחר קבלת הפרס אינם ידועים.

אברהם וולפנזון היה דיין וכל זמן שלא עסק בפוליטיקה לא היה ידוע. לעומתו בן דודו ר' ישראל משקלוב עסק בפוליטיקה ונזכר בכל מקום ובכל זמן!

 

4.2. רשימת הפרושים משנת 1834[53].

מורגנשטרן מצא שאברהם אינו מופיע ברשימת כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת 1834, וטוען שאברהם לא מופיע ברשימה מפני שבשנה זו אברהם לא היה בארץ.

לפי מסורת משפחתי הוולפנזונים לא התפרנסו מן 'החלוקה'. הם אינם נמצאים ברשימה זו, מפני שהם לא התפרנסו מן 'החלוקה' ולא מפני שלא היו באותה שנה בארץ. מורגנשטרן מודה שאכן מפקד 1834 בוצע לצרכי מתן 'החלוקה' ומציין שהיו בארץ אנשים עשירים שלא הופיעו ברשימה זו, כמו הגביר שמריה לוריא  ואחרים, אך לא ר' אברהם וולפנזון38.

סליחה! מדוע לא ר' אברהם וולפנזון? אין למורגנשטרן שום ראייה לקביעה זו! ההוספה היא פרי הגרסה השגויה בה שבוי מורגנשטרן! שהמשפחה המציאה את ההיסטוריה של אברהם וולפנזון וכל דבריהם שקר!

 

אפשר למנות שלוש סיבות מדוע אברהם לא הופיע ברשימת 1834: (א) בזכות עשרו שלו, אשתו 'ממשפחת נטע נטקין העשירה'[54] (ב) בזכות שארו ר' שמריה לוריא36. והעיקר (ג) לעהרן[55] חילק את הכסף לעוסקים בתורה בלבד (מה שנקרא כיום 'תורתם אומנותם') ולצרכי אוכל נפש שלהם בלבד![56] (לא לצרכי ציבור כגון: בית חולים ובניית בית-כנסת 'החורבה') משפחת וולפנזון התפרנסו ממסחר ולא ענו לקריטריון זה. גם זו סיבה לא לקבל מן החלוקה! למרות היותם תלמידי חכמים.

 

גם לגבי מפקד 1834 עצמו מודה מורגנשטרן שהרשימה אינה מלאה! וכותב: "יש לחזור ולהדגיש כי רשימת המפקד של שנת תקצ"ד [1834] שלפנינו, משקפת תמונת מצב חלקית של שעת עריכתה. היא אינה משקפת את כל ראשוני העולים הפרושים מאז 1800"[57].

 

לימים מורגנשטרן מצא בכתובים שהוולפנזונים לא התפרנסו מן החלוקה[58] וכותב: "ותגלית אחרונה נוספת שתשמח אותך ד"ר סגל. במשפחתך אכן התפרנסו ממלאכה ומסחר"52. לכן, משפחת וולפנזון כן הייתה בארץ בשנת 1834, אך לא הופיעה ברשימה, כי הם לא התפרנסו מן החלוקה! עובדה שגם מורגנשטרן עצמו מצא!

אי מציאת הוולפנזונים ברשימת הפרושים משנת תקצ"ד תואם ומחזק את המסורת המשפחתית!

 

  1. מפקדי מונטפיורי.

מורגנשטרן בספרו "גאולה בדרך הטבע"  מבסס את טענותיו על מפקדי מונטפיורי בהם מצא שאברהם ובנו זאב עלו ארצה בשנת 1835! נבדוק את מהימנות מפקדי מונטפיורי.

על מהימנות מפקדי מונטפיורי ניתן ללמוד ממחקרים הנעשים ע"י קרן מונטפיורי והחברה הגנאלוגית הישראלית. מסקנתם לגבי רישומי גיל ושנת עליה היא: שלא הייתה כל עִקביות ברישום תאריכים ומספרים בכלל! ונרשמו פרטים שלא מתקבלים על הדעת[59].

מיכל בן-יעקב[60]: מציינת שבשנים תקצ"ט (1839) תר"ט (1849) המפקדים קוימו ללא הכנה מוקדמת. שלושת המפקדים האחרונים תרט"ו (1855) תרכ"ו (1866) תרל"ה (1875)[61]. השתפרו מבחינה אדמיניסטרטיבית. אך גם בשלושת מִפקדים אלו המספרים והתאריכים, יש מאלה הנראים מדויקים ויש שהם 'מעוגלים'[62]. ברישום הגיל יש העדפה למספרים המסתיימים ב-5 או 0. תופעה המכונה 'הערמה סטטיסטית' (statistical heaping)[63] (מלשון ערֵמה] בשנת המפקד 1839 הונהגה חובת הצבא בתורכיה גם על כל המיעוטים וביניהם היהודים. אך קשה לדעת איך גורם זה השפיע"[64].

 

מכאן, שני המפקדים הראשונים הם הפחות מהימנים! ובכלל בכל מפקדי מונטפיורי יש להטיל ספק בכל נתוני הגיל ושנות העלייה הנקובים בהם.

גם מורגנשטרן מודע לבעייתיות מפקדי מונטפיורי ומציין52 שהם מבולבלים, סותרים לעיתים, חלקיים ובלתי ניתנים לפענוח. מורגנשטרן מסביר שאת המפקדים יזם משה מונטפיורי. את הנתונים העתיקו מזכירי הכוללים עבור מונטפיורי מרשימות הכולל. אלא, שברשימות הכולל לא תמיד היו הנתונים שביקש מונטפיורי. הכוללים לא רשמו את נתוני הגיל, וגם לא עניין אותם מתי עלו האנשים. נתונים אלה לא היו חשובים לגבי ה'חלוקה'. אבל אנשי מונטפיורי ביקשו לקבל נתונים אלו. מורגנשטרן משעֵר, שהאנשים נשאלו ערב הרישום, והשיבו מה שהשיבו39.

 

5.1. משפחת וולפנזון במִפקדי מונטפיורי.

כדי להוכיח את גרסתו36 מביא מורגנשטרן את מִפקד מונטפיורי משנת 1839. שַם נִזכר שר' אברהם וולפנזון הוא יליד 1804 ועלה ב-1835 ובנו זאב וולף יליד 1818 ואף הוא עלה ב-1835. לאחר דין ודברים באתר של אלי אשד הביא מורגנשטרן את כל מִפקדי מונטפיורי נוגעים למשפחת וולפנזון. להלן ניתנים הנתונים על משפחת וולפנזון כפי שנמסרו ע"י מורגנשטרן! ואני סומך על יושרו ומקצועיותו ומשתמש בהם כפי שהם מובאים על ידו כולל הערותיו!

 

"מִפקד 1839: אברהם: יליד 1804, עלה בשנת 1835. זאב: יליד 1818 עלה ב-1835".

 

"מִפקד 1849: אברהם: יליד 1799 (אין שנת עלייה). "זאב: יליד 1814 עלה ב-1834. התגלית הבאה היא שבמפקד 1849 (הכי פחות מסודר) נרשם שר' אברהם וולפנזון נמצא 'כעת בחו"ל' ואילו על ר' זאב נאמר 'ת"ח (תלמיד חכם) שד"ר', כלומר שניהם לא היו בארץ בשנת 1849. ר' אברהם יצא כנראה בענייניו הפרטיים ואילו ר' זאב היה בשליחות הכולל בצפון אפריקה. זו אינפורמציה חשובה ביותר והיא מסבירה בחלקה מדוע אין אנו מוצאים חתימות של ר' אברהם על מסמכים בני התקופה עד לשנת 1852. כלומר יתכן והוא שב מחו"ל מוקדם ממה שידענו עד כה".

 

"מפקד 1855: זאב יליד 1812 עלה ב-1834".

 

"מפקד 1866: זאב: יליד 1815. נרשם לצד שמו של ר' זאב וולפנזון: "הי'[ה] סוחר גדול ונשבר כידוע".

 

ומורגנשטרן מוסיף: "כל האינפורמציה החדשה אינה משנה במאומה את מה שכתבתי כי 'אברהם הדיין משקלוב' שהיה תלמיד הגר"א, לא יכול היה להיות בשום פנים ואופן. ר' אברהם וולפנזון אפילו אם הוא נולד בשנת 1799 ולא ב-1804 הוא לא זכה להכיר את הגר"א שנפטר שנה קודם ללידתו … את 'ר' אברהם הדיין' קַברו, אם הוא מת במגפת 1813 בקבר אחים, בלי שום רישום לצערנו. גם את סיפורו העסיסי [משתלח באברהם ללא כל צורך!] של ר' אברהם וולפנזון קַברו כנראה, ועל מנת להשכיחו יָצרו סיפור משפחה אלטרנטיבי"52.

 

מִפקד 1839 הוא רק אחד מתוך ארבעה. עקרונית אין מפקד 1839 אמין יותר מארבעת המפקדים האחרים! מורגנשטרן מעריך כמדויק ביותר את המפקד הראשון39, לא פלא שמורגנשטרן בחר במפקד 1839 כי הוא המפקד היחידי מתוך ארבעה! המתאים לתיאוריה שלו.

 

אך לפי האמור לעיל במקרה של מפקדי מונטפיורי יש להעדיף דווקא את המפקדים המאוחרים, כי במפקדים הראשון והשני, זמן ההתראה היה קצר מאוד – ימים בלבד, ההתארגנות הייתה חפוזה וחלקית. בעוד שבמפקדים המאוחרים הצטבר ניסיון, השתכללו השיטות, היו מסודרים יותר, וזמן ההתראה ארוך.

 

סיבה נוספת שלא להיצמד למפקד הראשון, והיא, לדעתי, הסיבה העיקרית! הייתה התנגדות עקרונית של הכוללים  למִפקדים[65]. התנגדות זו הייתה אידאולוגית, ויש חשש יותר מִסָביר לשיבוש ביודעין ובמכוון את מהימנותן, הן ע"י הקהילות והן ע"י הנפקדים עצמם. (תופעה זו שכיחה עד היום בקרב צאצאי 'היישוב הישן'[66] בעיקר בסקרים). בהמשך, ההתנגדות למפקדים רַפתה, לכן אמינות מפקד 1839 היא דווקא הנמוכה ביותר! מכל הבחינות. בנוסף: בשנת 1839 הונהגה חובת הצבא בתורכיה על היהודים. ויכול להיות שגם גורם זה השפיע על רישום שנות הלידה[67].

 

מורגנשטרן שאומר שהאינפורמציה החדשה אינה מְשַנה במאומה, אינה מדויקת! האינפורמציה החדשה מְשַנה, ומְשַנה! עיון בנתוני מפקדי מונטפיורי מראה שלגבי משפחת וולפנזון, הנתונים במפקדים השונים סותרים זה את זה! לידת אברהם: 1804, 1799. לידת זאב: 1818 1814[68], 1812, 1815. בולטת הצמידות של גיל אברהם לגיל זאב. ב-1839 מופיע גיל אברהם כך שמבחינה טכנית-הלכתית (1818-1804=14) אברהם נשא אישה בדיוק בבר-מצווה שלו כדי שיוכל להוליד את זאב בגיל 14. ב-1849 שינו את שנת הולדת אברהם כך שמבחינה טכנית-הלכתית שוב יאפשרו לאברהם להוליד את בנו זאב בשנת 1814! שימו לב, כל זמן שאברהם חי הקפידו לתת את גיל אברהם 14 שנים לפני לידת זאב כדי שהנתונים לא יהיו מופרכים מעיקרם!

זאב נקרא על שם סבו. אשכנזים אינם קוראים שמות אחר אנשים חיים! בוודאי לא תלמידי הגר"א! ז"א שלפי התאריכים שמורגנשטרן מאמץ, כשאברהם נישא היה יתום בגיל 13. יתמות אינה בושה שיש להסתיר. ואם האב היה חי בזמן הנישואין ונפטר בתוך השנה הראשונה לנישואין עד לידת זאב, טראומה כזו, בוודאי הייתה מוצאת הד לפחות באחד הענפים של המשפחה. מקרים כאלו היו מסֻפרים במשפחה בהבלטה! בכל ענפי משפחת אברהם אין מסורת שאברהם וולפנזון התייתם מאביו בילדותו או מיד לאחר נישואיו. (גם הסתברות לידה מיַדית, בגילים אלו, נמוכה).

 

בנוגע לזאב וולפנזון יש להעדיף את המפקדים שלאחר פטירת אברהם! (אברהם נפטר בשנת 1854). ובאמת מיד אחרי שאברהם נפטר, במפקד מונטפיורי 1855 מופיע הגיל הנכון – 1812 מבלי שיצטרכו לשנות את גיל אברהם ולאלץ את אברהם לשאת אישה כשהוא יתום בן 13. הגיל 1815 המופיע במפקד 1866, הוא תאריך 'עגול'. (statistical heaping) תכונה אופיינית במפקדי מונטפיורי.

 

בנוסף! לגרסת מורגנשטרן זאב נולד בשנת 1818. ז"א שזאב נפטר בגיל 63 (631881-1818=). בפנקס החברה-קדישא כתוב על זאב וולפנזון–המכונה 'וועלוועל באבעס': "בפתע פתאום נפטר הישיש המפורסם גבאי 'דחברה-קדישא'[69]". ישיש בן 63?! אתמהא!?

גם וילהלם בספְרו[70] כותב: "מזכיר החברה ר' זאב וולפנזון, נתין אוסטרי, הצליח בעזרת הקונסול האוסטרי בוורשה  … ר' זאב וולפנזון היה מן העולים הראשונים יושבי צפת. אביו ר' אברהם, היה שם דיין. ר' זאב היה הממונה של כולל רייסן[71], תלמיד חכם ומגיה בדפוס העברי בירושלים. הוא האריך ימים ונפטר ב-1881. הוא אבי משפחת בן-זאב הירושלמית".

 

גיל 63 אינו עומד בקריטריון של 'ישיש' ו'האריך ימים'! זאב וולפנזון אינה דמות עלומה (כמו אברהם דיין). לגביו. אי אפשר לטעון על טעות בזהות. הוא היה ידוע ומפורסם בקהילה ואשתו באבא-רבקה הייתה עוד יותר מפורסמת ממנו, באשר הוא כונה על שמה 'וועלוועל באבעס'. התארים 'ישיש' ו'האריך ימים' אמינים. לכן זאב לא נולד בשנת 1818! שנת הלידה 1812 הנמצאת גם במסורת המשפחתית וגם במפקדי מונטפיורי! הוא הגיל שיש לבחור מכל התאריכים המופיעים במפקדי מונטפיורי. מוות בשנתו ה-70 כבר יכול להתאים להגדרת 'ישיש' ו'האריך ימים'.

 

מורגנשטרן מעריך שהאנשים "נשאלו ערב הרישום, והשיבו מה שהשיבו"39. אך מן הסתירות במפקדים השונים מתברר: א) מונטפיורי לא בדק אותם. ב) הפקידים שלו לא בדקו אותם. ג) גם כותבי המפקד לא טרחו לבדוק מה נכתב במפקד הקודם. ממפקד אחד למשנהו עדיין אפשר היה לברר את הדברים. כותבי הדוחות לא היו צריכים לחפור, לנבור, להשקיע מחשבה, היכן לחפש, איך להשתלט על 'אינסוף' ניירות ולברור את הבר מתוך מסמכים שאינם רלוונטיים, כמו שעשה מורגנשטרן. הדוח הקודם היה בחדר הסמוך! או אפילו במגרה הסמוכה! ויכול להיות שנכתב בידי אותם אנשים שלא זכרו כלל מה כתבו בדוח הקודם, הם גם לא טרחו לעיין בדוחות הקודמים. הליך זה מגלה זִלזול עמוק בדוחות ששלחו למונטפיורי. האנשים לא נשאלו כלל! הממונים כתבו מבלי לשאול!

ד"ר נחמיה שיף חקר את הקהילה האשכנזית בצפת בשנת 1849[72]. בשנה זו בצפת הוגשו למונטפיורי שני מפקדים מקבילים על אותן הקהילות. לגבי הגילים של אותם אנשים ברשימות השונות, כותב ד"ר נחמיה שיף[73]: "בשתי הרשימות השונות ישנם הבדלים עצומים ולא סבירים בגילים". "ל-83% מתוך 894 נפשות הנמצאות ברשומות, ומשותפות לשתיהן. צוין גיל שונה"! לשמונה מהם יש פער של למעלה מ-20 שנה![74]. "ההפרש הגדול ביותר הוא 26 שנים: במפקד 'אשכלות'[75] רחל אשת אהרן מסקלען דווחה בת 66, ובמפקד 'יב"ן'[76] היא דווחה בת 40"[77]!

שינויים אלו אומרים שהאנשים לא נשאלו!!! כי ברור שאדם לא יאמר באותו זמן גילים שונים ועוד 83% מן המקרים! ובוודאי אותה אישה לא אמרה באותו מקום ובאותו זמן לאחד שהיא בת 40 ולשני שהיא בת 66!

 

הוא הדין לאמינות הגילים בכל שאר מפקדי מונטפיורי! הכוללים לא שאלו. והוא הדין לשנות העלייה. השנה המצוינת במפקדי מונטפיורי אינה מהימנה, כפי שמציין מורגנשטרן "לא עניין אותם מתי עלו האנשים"39! הם כתבו 'מה שבא להם'! העיקר לגמור עם העניין, לשלוח, ולקבל את הכסף.

הזִלזול בדוחות מבטא לא רק אי-סדרים של הכוללים אלא גם התנגדות לעצם המִפקדים. היו אנשים שהתנגדו למִפקדים גם לאחר שנמצאו להם פתרונות הִלכתיים וטכניים. ככל שעבר הזמן ההתנגדות פחתה. לכן דווקא המפקדים המאוחרים הם המהימנים יותר.

 

מכאן שלגבי משפחת וולפנזון המפקדים המהימנים הם דווקא המפקדים שאחרי מות אברהם! אברהם נפטר ב-1854. ז"א מפקדי 1855 ו- 1866. בהם אין צורך לתת את גיל אברהם ולאלצו להינשא בברמצווה שלו. במפקד 1855  זאב יליד 1812 ובמפקד 1866 זאב יליד 1815. 1815 הוא תאריך 'עגול' – תאריך 'הערמה' – (statistical heaping) האופיינית למפקדי מונטפיורי כפי שראינו. ואברהם אינו מוזכר כלל.

 

מכל התאריכים במפקדי מונטפיורי נשארה לנו שנת 1812 לתאריך לידת זאב! תאריך זה מתאים לגרסת המשפחה!

 

לסכום: לתאריכים הנוגעים לאברהם וולפנזון במפקדי מונטפיורי, אין להתייחס כלל, לא לשנות הלידה ולא לתאריך עלייתו! אברהם לא היה יתום! לא היה יֶלד ברמצווה כשנישא! ולא יָלד את זאב כשהיה בן 14! זאב נולד בארץ! הממונים כתבו סתם, מה שבא להם, ללא ידע. רק שמרו לתת תאריכים שמבט ראשון לא יסגירו אותם!

לפי גרסת משפחתי אברהם היה בגיל בר מצווה כשהגאון ניפטר. אברהם למד בשקלוב ובילדותו זכה לשמוע תורה מפי הגאון, ומכאן היה תלמיד הגאון. אם כי לא שימש את הגאון, עלה ארצה לקראת ראש השנה תק"ע. במשפחה נשמר מחזור בו אברהם כתב ליד המילים "תקע בשופר גדול לחרותנו" שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. מחזור זה נשמר אצל ד"ר ישראל בן-זאב[78].

 

כאשר כתב בן-זאב ש"ר׳ אברהם הדין שהיה מגדולי תלמידי הגר"א" באותה נשימה גם כתב: "בצעירותו היה בין בני הישיבה שבשקלוב, שהיו נוסעים לווילנה לשמוע דברי תורה מפי הגרא". וגם כתב: "רבי אברהם גם זכה לשמוע תורה מפי הגר"א בווילנה". בן-זאב אמר זאת לכבודו של אברהם! כפי שכתב: "חובתי לקיים דברי רז"ל לעולם יתגדר אדם במעשי אבות"[79]. בן-זאב מדגיש 'בצעירותו' ו'זכה'. אין פה טענה שהיה אחד מתלמידי הגאון הבוגרים ששימשו את הגר"א. כוונתו באמרה: "ר׳ אברהם הדין שהיה מגדולי תלמידי הגר"א" לומר שאברהם היה תלמיד חכם גדול! וּגדלותו בתורה אינה נופלת מזו של תלמידי הגר"א המובהקים, כגון: זו של בן-דודו ר' ישראל משקלוב ואחרים.

 

  1. אישיותו של אברהם וולפנזון.

בקביעת אישיותו השלילית  של אברהם וולפנזון מסתמך מורגנשטרן על מכתבי ר' צבי-הירש לעהרן, בהם משמיץ לעהרן את אברהם.

 

6.1. רשימותיו של הבנקאי צבי-הירש לעהרן ראש הפקוא"מ[80].

מורגנשטרן בסיפור עליית היהודים לארץ במאה ה-19, עוסק בתלמידי הגאון מווילנה. בהיסטוריה של תלמידי הגאון מככבים רשימותיו של הבנקאי צבי-הירש לעהרן, האיש שריכז את תמיכת נַדבַני אירופה לארץ-ישראל. והשפיע בצורה מכרעת על 'החלוקה' – חלוקת 'התמיכה הכספית' שנאספה באירופה למען ארץ-ישראל.

 

מורגנשטרן מדגיש שכל המבקש לשאוב מידע ממקורות הפקוא"מ עליו לזכור כי החומר סובייקטיבי[81]  ומגמתי[82]. השנואים עליו היו כל מי שחַלקו על דעתו בענייני ארץ-ישראל[83].

 

6.2. אברהם וולפנזון ברשימותיו של לעהרן.

בראיון עם אלי אשד שפורסם ב-17 בפברואר 2008 22:34. מספר מורגנשטרן39 שאברהם וולפנזון התגלה כטיפוס לא אמין בענייני כספים. הוא גם לא רצה לחזור לאחר סיום הקדנציה של שלוש וחצי שנים והייתה לו אפילו חוצפה לדרוש פיצויים בסך 400 זהובים בתמורה לשיבתו. מורגנשטרן טוען, שאברהם המשיך לאסוף כספים עבור עצמו וסירב לשלוח את כספי הכולל שאסף, עד שעניינו יוסדר. כמו כן האשימו את אברהם בענייני נאמנויות ורמזו שהוא לקח כספים שלא הגיעו לו. אברהם היה מסוכסך על רקע כספי עם רבניה של הונגריה. חמור מכל הוא מכר בהונגריה שישים עותקים של ספרו של בן דודו ר'  ישראל משקלוב, 'פאת השולחן', ולא רצה להעביר את הכספים הללו לאלמנת הרב שהגישה נגדו תביעה. הטענות כנגד אברהם וולפנזון הגיעו לעוצמה כזאת עד שלעהרן שַקל לכתוב לארץ-ישראל שיבטלו את שליחותו ויחזירו אותו לאחר כבוד לארץ-ישראל. אבל לעהרן לא שלח את המכתב! כי חשש שבנו זאב, שכיהן אז כסופר הכולל, יחפֶּה על מעללי אביו. בסופו של דבר וולפנזון חזר לארץ-ישראל. אבל מעלליו בחו"ל היו ידועים וברורים לכל. ככל הנראה וולפנזון יצא לשליחות רק פעם אחת ולא יותר. הם לא נתנו לו הזדמנות שנייה. הוא הורחק מכאן ואילך מענייני ההנהגה ועד לפטירתו בשנת תרט"ו (1854)

 

המחלוקות והסכסוכים הכספיים על חלוקת הכספים שהיו נאספים בהונגריה, היוו מוקד לריב מתמיד בין החסידים לפרושים[84], כי רוב הכסף נתרם על-ידי ההונגרים ובארץ חולק על-ידי הליטאים – ע"י ר' ישראל משקלוב שמונה ע"י לעהרן! סכסוכים אלו אינם קשורים כלל לאברהם וולפנזון. בשנת 2007 בספרו השיבה לירושלים כותב מורגנשטרן שהעולים מהונגריה התלוננו נגד לעהרן שלא קבלו את חלקם מכספים ששלח עבורם החת"ם סופר[85]. החת"ם סופר התערב בעניינם ודרש במפגיע שר' ישראל משקלוב, שחילק את הכסף בארץ יסתלק מתפקידו[86]. לבסוף בשנת 1858 (לאחר מות 'החת"ם סופר') נפרדו ההונגרים מכולל הפרושים ויצרו כולל לעצמם 'כולל הונגַרן'[87].

אנו רואים שבמסגרת הסכסוכים לעהרן דורש להחזיר את אברהם וולפנזון. והחת"ם סופר דורש לפטר את ר' ישראל משקלוב. אין פה שום סכסוך אישי. לא לגבי ר' ישראל משקלוב ולא לגבי אברהם וולפנזון.

שמועות, רמיזות, האשמות והסכסוכים הכרוניים עם רבני הונגריה, אינן מפורטות ואין מה לעסוק בהם. נעבור ל'חמוּר מכל'.

 

6.3. גזל אלמנה.

מורגנשטרן מציין32 ש'החמור מכל' הוא שאברהם וולפנזון מכר בהונגריה שישים עותקים של ספרו של בן דודו ר' ישראל משקלוב ולא רצה להעביר את הכספים הללו לאלמנת הרב, ובחזרתו ארצה הגישה נגדו תביעה.

 

בשנת 1997 בספרו גאולה בדרך הטבע כותב מורגנשטרן34: "כשהוחלט בארץ להפסיק את שליחותו [=של אברהם וולפנזון] ולשלוח במקומו את ר' אברהם אייזנשטיין, ביקש ר' אברהם וולפנזון את התערבותו של צ"ה לעהרן אצל ה'חת"ם סופר' שלא יקבל שליח אחר מכולל הפרושים. לעהרן מסרב ומודיע לר' אברהם וולפנזון כי עליו להישמע למרוּת הכולל ולחזור ארצה אחרי שסיים את תקופת שליחותו בת שלש ומחצה השנים". העניין הובא בפני 'החת"ם סופר' ודרישת החת"ם סופר לפטר את ר' ישראל משקלוב, מצביעה שלעהרן לא השיג את מבוקשו.

 

עשר שנים לאחר מכן בשנת 2007 בספרו 'השיבה לירושלים' מספר מורגנשטרן מה באמת אירע בשליחות אברהם אייזנשטיין, וכותב שר' ישראל משקלוב שלח על דעתו וּללא קבלת רשות מהנהגת הכולל המוסמכת, את ר' אברהם אייזנשטיין להונגריה[88]. ז"א ר' אברהם אייזנשטיין לא היה שליח הקהילה, אלא שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב! ספרי פאת-השולחן נדפסו בצפת על חשבון הכולל, והכולל דרש את תמורתם. מורגנשטרן מספר שר' משה מגיד[89] – מהנהגת הכולל המוסמכת – דורש מר' אברהם אייזנשטיין לזנוח את שליחותו הפרטית של ר' ישראל משקלוב ושהתמורה לעותקי הספר 'פאת השולחן' שנמכרו בהונגריה, תועבר לקופת הכולל[90] ולא ל(אלמנת)ר' ישראל משקלוב.

העובדה שאלמנתו של ר' ישראל משקלוב הייתה צריכה להגיש תביעה נגד אברהם וולפנזון בבואו ארצה, מראה שגם החת"ם סופר, לא נענה, לא לאברהם אייזנשטיין, ולא ללעהרן, אלא פסק לטובת האינטרסים שייצג אברהם וולפנזון.

מסתבר שאשתו זיווג שני, ולאחר מכן אלמנתו של ר' ישראל משקלוב, לא הייתה אלמנה מסכנה ומקופחת. היא בחשה בחיי הקהילה עוד בחיי בעלה. היא התערבה בהנהגת הקהילה[91]. הייתה אשת מדון שגם לעהרן הגדול נפגע ממנה! מורגנשטרן מתאר זאת[92]:

"החת"ם סופר, דרש במפגיע שר' ישראל משקלוב יסתלק מתפקידו. הוא לא היה מוכן לקבל את התירוצים שהעלה לעהרן להגנת ר' ישראל משקלוב, ובהם התירוץ שאשתו של ר' ישראל, ששלטה בו שלטון ללא מיצרים, היא האשֵמה בכל. לעהרן עצמו כבר נואש מן המצב, ומצב רוחו היה מדוכדך"92.

במקום אחר כותב מורגנשטרן שלעהרן חיפש דרכים "כיצד להימנע ממריבות עם אלמנת ר' ישראל משקלוב"[93]. במקום נוסף נכתב: "הטילו ברבי ישראל דופי על שהוא מניח לאשתו לשלוט בכולל ולעשות בכספי הכולל ככול העולה על רוחה"[94]. וכן: "היא התערבה במינוי שד"רים"[95]. האשימו אותה ואת בנה [מבעלה הראשון] במעילות, גנבות ובהסתבכויותיו הכספיות של בעלה, ר' ישראל משקלוב[96].

מהסתבכויות אלו ר' ישראל משקלוב לא הצליח להתגבר עד יום מותו, אפילו לא בעזרת ידידו, לעהרן הבנקאי אשף הפיננסים!

 

הסכסוך על ספרי 'פאת-השולחן' לא היה סכסוך פרטי בין אלמנת ר' ישראל משקלוב ואברהם וולפנזון, או איזשהו סכסוך אישי עם אברהם וולפנזון. מקרה זה אינו מצביע על מעילה, גנבה חס-ושלום או כישלון בשליחותו כפי שמפרש מורגנשטרן בספרו הראשון. זה היה חלק מן הסכסוכים 'הרגילים' שמתאר מורגנשטרן בכישרון רב. העניין הובא בפני ה'חתם-סופר'. העובדה שאלמנתו התוקפנית של ר' ישראל משקלוב תבעה את ר' אברהם וולפנזון בהגיעו ארצה, מראה שפסיקתו, או פשרתו של ה'חתם-סופר' לא מצאה חן בעיני אלמנת ר' ישראל משקלוב, ותו לא! אברהם וולפונזון דבַק בשליחותו המקורית ולא שעה לאברהם הדיין אייזנשטיין – שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב – וכנראה גם ה'חתם-סופר' עשה כן.

 

מורגנשטרן כשכתב את ספרו גאולה בדרך הטבע בשנת תשנ"ז (1997) עדיין לא ידע, את מה שמצא עשר שנים מאוחר יותר. אך מה שמוזר הוא שגם לאחר שהוכיח מורגנשטרן בספרו 'השיבה לירושלים' בשנת תשס"ז (2007), שאת תמורת ספרי 'פאת-השולחן' דרש הכולל לעצמו, ושאברהם אייזנשטיין היה שליחו הפרטי של ר' ישראל משקלוב, עדיין בשנת 2009 באתר של אלי אשד ובכנס צאצאי אברהם וולפנזון בשנת תש"ע (2010)[97] ממשיך מורגנשטרן לדבוק בגרסת 'מעלליו', ולהזכיר מקרה זה כהוכחה לאישיותו השלילית של אברהם וולפנזון! לא אברהם וולפנזון מככב בדרמה זו אלא אלמנתו של ישראל משקלוב.

 

  1. אברהם וולפנזון בירושלים.

כשחזר אברהם לירושלים. כבר היה שם בית-דין לעדת הפרושים. בירושלים אברהם לא היה דיין קבוע, אך נקרא מדי פעם לדון. לוּ 'מעלליו' בהונגריה 'הידועים והמפורסמים', היו מצביעים על אי אמינות אי נאמנות, או מעילה בכספים, לא אשכנזים, גם לא 'ספרדים' ואף לא כל ציבור אחר, היה מזמין אותו להיות דיין! אפילו לא ליום אחד! כך שגם אם היו השמצות ידעו כולם! שאין בהן ממש. גם 'החמור מכל' התברר כעורבא פרח.

 

לסיכום: כל הגרסה על אברהם וולפנזון המועל בכספים, גוזל אלמנות שהורחק מן ההנהגה הוא עורבא-פרח! הסכסוכים שהשתתף בהם לא היו אישיים. אברהם יחד עם בנו זאב היו מ'סיעת-החורבה' זאב היה קבלן בניית החורבה! וזו הסיבה שלעהרן משתלח באברהם. אברהם היה דיין בבית הדין של עדת הפרושים בצפת מאז הקמת בית-הדין ע"י בן-דודו ישראל משקלוב.

 

מסתבר שהמקור היחידי לידיעות 'היצוקות בבטון'45 של לעהרן, הוא לעהרן עצמו. ידועה הייתה התנגדותו של לעהרן לבניית 'החורבה' ונלחם בכל מאודו לסכל את בנייתה[98]. אישיותו של לעהרן הייתה ידועה בירושלים ובכל רחבי העולם היהודי. לעהרן היה ידוע כמי שלא בורר במילים. גם מורגנשטרן מעיד על מזגו הסוער[99] וכותב: "מן הראוי לציין שלערן עצמו היה מודע לצד זה שבאופיו, ועל כך יעידו מכתבים שנכתבו בעידנא דרתיחא שנשתמרו בפנקס, ולא נשלחו לתעודתם. נראה שמקבלי המכתבים הכירו את האיש, ואחת מדרכי תגובתם הייתה הימנעות מתגובה"[100]! מורגנשטרן קרא גם את מכתבי לעהרן שלא נשלחו. מורגנשטרן מצא מכתב שלא נשלח, בו כותב לעהרן על אברהם, אך לא שלח את המכתב, כי הוא חושש מזאב וולפנזון, בנו של אברהם וולפנזון, שהיה אז סופר כולל הפרושים ויחפה על אביו[101]. נבדוק ביתר פרוט ממי חשש לעהרן?

 

לפי גרסת מורגנשטרן זאב נולד בשנת 1818 ועלה ארצה בשנת 1834. מורגנשטרן כותב[102]: "וגם על אותו שנשלח בקיץ שעבר לאונגרן, אברהם בר' זאב-וולף". מכיוון שאברהם נשלח להונגריה בסוף שנת 1836. ז"א שהמכתב נכתב, מקסימום שנתיים לאחר שאברהם יצא מן הארץ. ז"א שהמכתב שלעהרן חשש לשלחו נִכתב לפני שנת 1838. לפי גרסת מורגנשטרן, זאב היה בן 20 שנים ורק ארבע שנים בארץ! לעהרן שהיה ממַנֶה את הפַּרנַסים על 'החלוקה'[103]. צבי-הירש לעהרן הגדול, ראש הפקוא"מ באמסטרדם, 'בעל המאה ובעל הדעה'! לעהרן שלא פחד מאיש, כולל מסֵיר מונטפיורי[104], חושש מאברך צעיר 'עולה חדש'?! גרסת מורגנשטרן תמוהה! בלשון המעטה!

 

עדיין לא ברור מהו החשש של לעהרן[105]. במקורות התקופה מצטייר לעהרן כאדם שאינו חושש מעימותים והיה מתעמת עם מונטפיורי ורוטשילד, בעוד זאב וולפנזון מצטייר, בכל המקורות, כאיש ספר. היה סופר הקהילה, מגיהַ. להיות מגיה זה לא רק עבודה, אלא צריך לאהוב ספרים. איש המשכין שלום. הסיפור של הסרת החרם ממונטפיורי[106], היה, לפי גרסת משפחתי, דווקא בביתו של זאב. מה החשש שלו מפני זאב? אולי מפני שטיעוניו נגד אברהם וולפנזון לא היו משכנעים? לפחות לא בארץ? הרי הסכסוך הובא בפני ה'חת"ם-סופר' והוא נאמן עלי שפתר את הסכסוך לא רק לפי דין תורה אלא גם  בצדק.

 

האמת היא שזאב נולד בשנת 1812 כפי שנאמר לעיל, והיה כבר בן 26 (עדיין צעיר) אך לא עולה-חדש! הוא נולד בארץ! והיה מעורה בכולל הפרושים של ירושלים עוד בהיותו בצפת עיר מולדתו! וכעדותו של מורגנשטרן, זאב הפך להיות מן הפעילים הבולטים של כולל הפרושים בירושלים[107]. ברור שהיה מ'סיעת-החורבה'  כי היה מפקח העבודה[108] בבניית 'החורבה', גזבר[109] וסייע בכל מאודו לבניית החורבה למורת רוחו של לעהרן.

 

לאחר קריאה בספריו של מורגנשטרן, אני רואה באור חדש את ההדגשה במסורת משפחתי, שתמיד, כאשר סיפרו על המעבר לירושלים הדגישו שמַעֲבר משפחת וולפנזון לירושלים תוכנן לפני הרעש-הגדול, ולא בעקבותיו, הדגשה שכל השנים, הייתה תמוהה בעיני. כיום מהדגשה זו, אני מסיק שמשפחת וולפנזון הייתה מ'סיעת החורבה' עוד בהיותם בצפת! לעהרן התנגד לבניין החורבה ומכאן התנגדותו לאברהם וולפנזון, ולכן כתב את המכתב (לתרפיה עצמית) אך לא שְלַחו כי ידע שרוב יהודי ירושלים, לא רק הפרושים תומכים ב'סיעת החורבה'[110]. (תומכיו של לעהרן בהנהגה בירושלים, קרי ר' ישראל משקלוב ור' ישעיה ברדאקי[111] חתנו של ר' ישראל משקלוב מהווים מיעוט, למרות תפקידיהם הרשמיים[112]).

לעהרן לא שלח את מכתב הפלסתר כי ידע שאברהם מייצג נאמנה את האינטרסים של ההנהגה הירושלמית ולא רק זאב בנו יגן על אברהם, אלא כל חברי ההנהגה הירושלמית (פרט לישראל משקלוב וישעיה ברדאקי) ולא יתייחסו להַאשמותיו על אברהם וולפנזון. לעהרן הפיץ שמועות וּרמיזות[113] על כל מי שלא הסכים עם דעותיו בעניין ירושלים וארץ-ישראל. הוא גם השמיץ אישית את מנהיגי 'סיעת החורבה'. כגון ראש"ז ורנ"נ[114] ורמז שמקורות כספיהם מפוקפקים[115]. גם את לעהרן עצמו האשימו ב'אי סדרים' כספיים[116]. אברהם וולפנזון ייצג נאמנה את האינטרסים של 'סיעת-החורבה' שנֻאת נפשו של לעהרן[117]. האשמותיו ורמזיו על אברהם וולפנזון היו זדוניות וּקשורות למחלוקות[118] שבין 'סיעת-החורבה' לבין 'סיעת-החצר'[119], ואינן מצביעות על שחיתות אישית!

 

מורגנשטרן עצמו מעיד שמכתביו של לעהרן, הן סובייקטיביות ומגמתיות ויש להתייחס אליהן בהסתייגות, כך עבור המכתבים ששלח, קל וחומר למכתבים שלא שלח! מכתבים אלו היוו ללעהרן תרפיה, משאלות-לב (Wishes) ותו לא. לעהרן ידע שאם ישלח מכתבים אלו, תוכנם לא יגיע לידי ביצוע, ואפילו לא ירגיזו את מקבליהם, ולא יקבל עליהם תגובה כלל.

 

  1. המחזור של אברהם וולפנזון והתחרות על מנהיגות עליית הגר"א.

מסורת המשפחה טוענת שאברהם עלה ארצה לקראת שנת תק"ע, וּבִרשות בן-זאב נשמר מחזורו של אברהם וולפנזון בו רשם ליד המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו' שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי. לאחר דין ודברים באתרו של אלי אשד, כתב מורגנשטרן: "גם אני סבור שהיה במציאות מחזור עליו רשם מאן-דהוא כי הוא ביקר בכותל בשנת תק"ע. סיפור כזה אינו יכול להיות קלוט מן האוויר … השאלה היא האם היה זה מחזורו של ר' אברהם וולפנזון? את זה לא שמענו, גם לא מד"ר בן-זאב[120]. מחזור זה יכול היה להגיע אליו או לבנו זאב או לכל אחד מבני המשפחה, עשרות שנים מאוחר יותר בדרכים שונות (רכישה, מציאה וכו'). ועל בסיס הרישום, כפי שכבר ראינו[121] נבנתה התיאוריה הכוזבת על עליית ר' אברהם וולפנזון לארץ ישראל בשנת תקסט"[122]. לו היה כתב היד בידינו היינו יכולים להשוותו עם כתב ידו של ר' אברהם אביו של ר' זאב הנמצא בידינו38.

כפי שראינו המשפחה אינה משקרת. לא לגבי 'בן-דוד' ולא לגבי 'שני אברהם דיין'. כך הדבר גם לגבי המחזור, המשפחה אינה משקרת! המחזור לא נרכש וכו' אלא, היה של אברהם וולפנזון, עבר במשפחה ונשמר אצל בן-זאב. לדאבוננו ספרייתו של בן-זאב נזרקה לרחוב[123] ע"י בתו הצעירה תַלמה! ואי אפשר יהיה להשוות את כתב היד בו, כי המחזור איננו! ראינו שלא היה מה להסתיר בעברו של אברהם, ואין סיבה לשקר!

 

למרות קריסת הוכחותיו, גם בשנת 2008, מורגנשטרן שבוי בגרסתו שהמשפחה משקרת. לטענתו סיפור המחזור נבנה לצורך תחרות על מנהיגות עליית תלמידי הגאון. מורגנשטרן מציין[124]: "כנראה שקישור [המחזור] לר' אברהם דיין היה תוצאה של הברקה רגעית של מישהו מבני המשפחה שמצא מחזור עם הרישום הידוע משנת תק"ע וביקש להקדים את תולדות המשפחה בארץ-ישראל, כפי שעשו בני הדורות האחרונים מבני משפחת ריבלין".

 

יש לציין שבגרסת המשפחה אין טענה שאברהם היה ראש בעליות תלמידי הגר"א. במסורת משפחת וולפנזון, אברהם עלה ב-1809, אך לא היה ראש השיירה. בן-זאב בכל כתביו מספר שאברהם היה בין המנהיגים, אך לא היה ראש שיירה או ראש קהילה. תמיד הוא מציין מי עמד בראש, או יחד עם מי אברהם פעל. בהקדמה לספר מחזה אברהם כותב בן-זאב: "ר׳ אברהם הדיין שהיה עם ר׳ ישראל משקלוב, ר׳ הלל ור׳ מנדל משקלוב[125] ואחרים ממנחי הנדבכים לישוב האשכנזים בארץ-ישראל והעומדים בראשו"[126]. אברהם היה ממנחי הנדבכים, אך לא ראש הקהילה ולא רשום שהיה עדיף על פני האחרים. במקום אחר כותב בן-זאב: "תלמידי הגר"א בראשוּת ר' הלל ור' מנחם-מנדיל עלו להתיישב בירושלים, ויהי הוא [אברהם] אחד מהפעילים הנלהבים בארגון". אחד הפעילים, אך בראשות העלייה היו הלל ומנחם-מנדל!

בכל מאמרי בן-זאב, אברהם-דיין היה אחד מהפעילים, אך בכל כתביו לא מצאתי שאברהם היה החשוב מבין הפעילים! תמיד ציין בן-זאב למי אברהם הצטרף, או יחד עם מי פעל! לא מצאתי בכל כתבי בן-זאב, את שכותב אלי אשד[127]: שבגרסת משפחת וולפנזון הלל ריבלין היה רק בן לוויה לוולפנזון (אולי בענף של אלי אשד הייתה מסורת כזו, אך במסורתי ובכתבי בן-זאב לא מצאתי טענה כזו).

 

לסיכום: משפחת וולפנזון סיפרו מה שהיה. אברהם ואשתו הצעירה עלו ארצה ללא ילדים בשנת 1809 לקראת ראש השנה תק"ע. אך, משפחת וולפנזון לא השתתפה במרוץ אחר מנהיגות וראשוניות בעלייה.

 

  1. סיכום.

הדברים שנאמרו לעיל מערערים את הנחת היסוד העוברת כחוט השני בכתיבתו של מורגנשטרן על אברהם וולפנזון, שהמשפחה רקחה סיפור שיקרי להיסטוריה של אברהם. ראיה לגרסתו הביא מורגנשטרן את עדותו של צבי-הירש לעהרן ואת מפקד מונטפיורי משנת 1839. מורגנשטרן בחר במפקד 1839 דווקא, מתוך ארבעה מפקדים אחרים הנוקבים מספרים אחרים! כי זה המפקד היחידי המתאים לגרסתו!

 

את תזת השקר העלה מורגנשטרן בשנת תשנ"ז בספרו 'גאולה בדרך הטבע'. במאמרי זה בחנתי את הנתונים והטיעונים של מורגנשטרן של שנת תשנ"ז, בתוספת נתונים חדשים שמביא מורגנשטרן עצמו עשר שנים מאוחר יותר (בשנת 2007) בספרו 'השיבה לירושלים'. ובשנים 2008-9-10 באתרו של אלי אשד – חלק מן הנתונים החדשים מזימים ישירות את הנתונים עליהם מסתמך מורגנשטרן בשנת תשנ"ז.

ניתוח הנתונים עליהם מסתמך מורגנשטרן, לאור הגילויים החדשים[128], מראה שטענותיו של לעהרן נגד אברהם וולפנזון אינן מצביעות על שחיתות אישית, אפילו ה'חמור מכל' אינו סכסוך אישי כלל וכלל. קל וחומר כל שאר הסכסוכים 'הידועים' שהיו לו עם רבני הונגריה. וקל וחומר בנו של קל וחומר דברים שלעהרן כתב ולא שלח! האמון הבלתי מסויג של מורגנשטרן בלעהרן[129] קרס. לעהרן משתלח באברהם על כי היה מ'סיעת החורבה' שנֻאת נפשו של לעהרן[130]. למשפחה לא היה מה להסתיר! הפרטים שמורגנשטרן גילה מאוחר יותר מְחזקים את גרסת המשפחה.

 

אברהם וולפנזון נולד בשנת 1783! ובילדותו בלשון הורי, או בצעירותו בלשונו של בן-זאב, עוד לפני בר המצווה זכה אברהם לשמוע תורה מפי הגאון ובכך היה לתלמיד הגאון. אברהם עלה לקראת שנת תק"ע, כפי שכתב במחזורו ליד תפילת 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל לראשונה ליד הכותל המערבי.

 

בקיצור צאצאי אברהם וולפנזון "הביטו אל אברהם אביכם … כי אחד קראתיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ"[131]. והֵיו גאים ב"צור חֻצַּבְתֶּם"[132].

ביבליוגרפיה

 

אמבון = רבקה אמבון, תעלומת המפקד הכפול. קתדרה  כרך 149, תשרי תשע"ד (ספטמבר 2013).

 

אשד = המולטי יקום של אלי אשד לכאן קל להיכנס אבל קשה מאוד לצאת. התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון: ראיון עם אריה מורגנשטרן ב-17.2.2008. 22:34. ודיוני המשך.

 

בן-יעקב = מיכל בן-יעקב פעמים; רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח. חוברת 107. ירושלים  תשס"ו. מפקדי מונטפיורי וחקר היהודים באגן הים התיכון. עמודים 117-149.

 

בן-צבי, בניהו. עורכים = יצחק בן-צבי ומאיר בניהו עורכים. ספר צפת: מחקרים ומקורות על קהילת צפת מן המאה השש־עשרה עד המאה התשע עשרה. כרך 1. מכון בן־צבי, האוניברסיטה העברית, על-ידי 'קריית ספר' ירושלים תשכ"ב (1962).

 

גליס = יעקב גליס. אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל. כרך ראשון. מוסד הרב קוק. ירושלים. תשל"ה (1974).

 

גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים = ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קסוטו, עורכים. החורבה – שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים. יד יצחק בן-צבי, ירושלים תש"ע (2010).

 

גת = בן-ציון גת. היישוב היהודי בארץ-ישראל בשנות ה'ת"ר-ה'תרמ"א (1840-1881). ספריה לתולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל. הוצאת יד יצחק בן-צבי. המחלקה לפעולות חינוך והדרכה. ירושלים תשל"ד.

 

וולפנזון 'מחזה אברהם' = מחזה אברהם – על התגלחת בחול המועד. מאת רבי אברהם וולפנזון הובא לדפוס ע"י הרב אליהו לנדא ז"ל תש"ז (1947). machzeabesa.pdf.

 

וילהלם = הרב ד"ר יעקב-דוד וילהלם: דוד דור ועוליו – תולדות העליות לארץ-ישראל מאבלי ציון ועד ראשית חובבי-ציון. ספריה הציונית הקטנה. סדרה ב'. מבַצרי הישוב האשכנזי. הוצאת המכון להשכלה ציונית בהנהלת פרופ' שלום גולדלמן, (1946).

 

חזון ציון = חזון ציון – שקלוב וירושלים. ח"ה ריבלין, עורך. תולדות עלית תלמידי הגר"א. חיבר אותו ר' שלמה-זלמן ריבלין והיא גרסת משפחת ריבלין על תולדות תלמידי הגר"א. תש"ז.

 

חלקת מחוקק = אשר-ליב בריסק. חלקת מחוקק – כולל כל ציוני הקברים אשר בהר הזיתים.

 

מוסדי ארץ = מאמרים וחלקי מאמרים, על תולדות עליית תלמידי הגר"א מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים בירושלים – מאת וותיקי ירושלים וצאצאי תלמידי הגר"א. מסודר ומוצא לאור ע"י ועדה מצאצאי תלמידי הגר"א בירושלים. תשי"א. בתוך ספר חזון ציון שקלוב וירושלים – תולדות עליית תלמידי הגר"א. תש"ז.

 

מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע = אריה מורגנשטרן גאולה בדרך הטבע: תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס–ת"ר 1800-1840 – מחקרים ומקורות. מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז (1997).

 

מורגנשטרן השיבה לירושלים = אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים –חידוש היישוב היהודי בארץ-ישראל בראשית המאה התשע-עשרה. הוצאת שלם, ירושלים התשס"ז (2007).

 

מורגנשטרן מפקד 1834 = אריה מורגנשטרן – מפקד כולל הפרושים בארץ-ישראל משנת 1834. בתוך: שלם – מחקרים בתולדות ארץ-ישראל והיישוב היהודי. 2001.

 

סמט, החדש אסור מן התורה = משה סמט. החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה. מרכז דינור לחקר תולדות ישראל. כרמל. ירושלים 2005. פרק שישי: מאמר על התגלחת בחול המועד.

סמט, משה מונטפיורי = משה סמט. משה מונטפיורי: מציאות ואגדה. הוצאת כרמל ירושלים תשמ"ט (1989),

 

שיף = חיים-נחמיה שיף, הדמוגרפיה של הקהילה האשכנזית בצפת: מפקדי מונטפיורי בשנת תר"ט (1849). קתדרה רבעון לתולדות ארץ-ישראל ויישובה. כרך 146, יד יצחק בן-צבי ירושלים. טבת תשע"ג (דצמבר 2012).

 

תדהר = אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד. הוצאת ספריית הראשונים, תל אביב פלשתינה, כרך

[1] עמנואל סגל דור שישי לאברהם וולפנזון (5) טובה-שפרה סגל 1975-1898=77 (4) פועה-רחל בורשטיין 1918-1876=42 (3) בן-ציון וולפנזון 1882-1843=39, (2)זאב-וואלף וולפנזון 1881-1812=69, (1)אברהם-דיין 1854-1783.

 

[2] אלי אשד המולטי יקום של אלי אשד. התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון. https://no666.wordpress.com/2008/02/17.

 

[3] אריה מורגנשטרן 'מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי' סעיף ב: שני ר' אברהם דיין משקלוב [וולפנזון]? בתוך: גאולה בדרך הטבע – תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס–ת"ר 1800-1840 – מחקרים ומקורות. מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז (1997) עמודים 370-375.

 

[4] ד"ר ישראל בן-זאב, בן דוד של אמי. דור חמישי 1960-1899=81 (4) מנחם וולפנזון 1937-1871=66 (3) בן-ציון וולפנזון 882-1843=39 (2) זאב וולפנזון 1881-1812=69 (1) 'אברהם-דיין' 1854-1783=71.

 

[5] בתוך: שלם – מחקרים בתולדות ארץ-ישראל והיישוב היהודי. ספר שביעי. עורך יוסף הקר. יד-יצחק בן־צבי, ירושלים, 2001. עמודים 219– 258.

 

[6] גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים. עמודים 109-57.

 

 [7]הגאון מווילנה רבי אליהו בן שלמה. 1797-1720=77. כינויו: הגר"א (הגאון רבי אליהו), 'הגאון החסיד', 'הגאון'.

 

[8] שקלאב וחכמיה – 'יבנה דרייסין'. בית ועד לחכמים. עיר אשר לא יחסר כל בה. כיום במדינת בלארוס.

 

[9] איזמיר – סמירנה העתיקה, בה נולד הומרוס. הקהילה היהודית מצאצאי גולי ספרד.

 

[10] בתקופה הנדונה טורקיה הייתה חלק מן האימפריה העות'מאנית במשך919-1424=495 1.

 

[11] ב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו' של דוד תדהר, הוצאת ספריית הראשונים, תל אביב פלשתינה, כרך ראשון  (1945) עמודות 304-305. מצוינת שנת תקמ"ג (1783) כתאריך לידת 'הרב אברהם וואלפינזאהן משקלוב'. הגאון נפטר בשנת 1797. ז"א שאברהם היה בן 14 כשהגאון נפטר. תאריך זה תואם למסורת בית אימא. נאמץ תאריך זה ללידת אברהם.

 

[12] מרחק של כשלוש מאות ק"מ, נסיעה של יומיים או יותר בעגלה!

 

[13] וילנה – 'ירושלים דליטא'. בתקופה הנדונה ליטא הייתה באימפריה-הרוסית במשך 1920-1795=125.

 

[14] בדצמבר 1804 הופעלה 'חוקת היהודים' שבמסגרתה חִיֵיב הצאר אלכסנדר הראשון את היהודים לאמץ שם משפחה.

 

[15] ר' ישראל משקלוב: 1839-1770=69. מנהיג עליה של תלמידי הגר"א. ר' ישראל לא שעה לגזרת שם המשפחה של הצאר ונקרא על שם ספריו 'בעל פאת-השולחן ותקלין-חדתין'. נטמן בטבריה.

 

[16] (3) ר' ישראל משקלוב 1839-1770=69 (2) ר' שמואל משקלוב     (1) ר' עזריאל משקלוב.

(3) אברהם-דיין 1854-1783=71          (2) זאב                          (1) ר' עזריאל משקלוב.

 

[17] תלמידי הגאון קראו לעצמם 'פרושים' כי לא הצטרפו לא לקהילה האשכנזית החסידית שכבר הייתה בארץ מאז שנת תקל"ז (1777) ולא לקהילה הספרדית הוותיקה.

 

[18] בית-הדין האשכנזי בירושלים, שהחליף את בית-הדין בצפת, נוסד רק בשנת 1841.

 

[19] מרד הפלאחים מרד עממי בשנת 1834 כנגד מדיניות המודרניזציה של מוחמד עלי שליט מצרים. הגורם העיקרי לפרוץ המרד היה חובת גיוס לצבא המצרי במקום צבא שכירים.

 

[20] מאה שנה ל'ביזה הגדולה' של צפת. עיתון דבר יום שישי ראש חודש מנחם-אב תרצ"ד (13.8.1934).

 

[21] שד"ר – שליח דרבנן. יהודים שנשלחו מארץ-ישראל לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ-ישראל.

 

[22] ספר 'פאת השולחן' עוסק בהלכות ארץ-ישראל. נדפס לראשונה בשנת תקצ"ו (1836) בצפת.

 

[23] פרשבורג: בתקופה הנדונה הייתה תחת האימפריה האוסטרו-הונגריה. עם הקמת צ'כוסלובקיה ב-1919 שונה שמה לברטיסלאבה. מ-1993 היא בירת סלובקיה.

 

[24] הונגריה, בתקופה הנדונה הייתה הונגריה אוטונומית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגריה (בין השנים 1918-1867=51).

 

[25] 'הרעש-הגדול' – רעידת אדמה 1.1.1837 שהחריבה את צפת וטבריה, מוקד הרעש היה בצפת. מוערך 6.5 בסולם ריכטר.

 

[26] שזבנ"י=שניאור-זלמן בן נחום-יוסף שניאורסון. בעל 'נמוקי שזבני'. מֵמונה 'כולל חב"ד' בחברון. עלה תר״ד, נפטר: כ"ו טבת תרמ"ב (17.1.1882). נטמן: הר-הזיתים, גוש ווהלין ישן, חלקה ג', שורה ח' מספר 39.

 

[27] חמדה גנוזה – תשובות הגאונים. ירושלים. תרכג (1863). הובא לדפוס ע"י הני תרי גיסי הר"ר זאב-וואלף וואלפינזאהן נ"י והר"ר שניאור-זלמן שניאורסון נ"י.

 

[28] וולפנזון: 'מחזה אברהם'.

 

[29] סמט: החדש אסור מן התורה עמוד 141.

 

[30] ראה סעיף 7. אברהם וולפנזון בירושלים.

 

[31] שיינדל נפטרה כ"ז אייר תרט"ז (1.6.1856). נטמנה הר הזיתים חלקה י"ב שורה י"ג קבר כ"ח.

 

[32] להלן בסעיף 6.3. גזל אלמנה.

 

[33] אסתר-מלכה גולדמן 1949-1850=99. נטמנה: סגולה פתח-תקווה, חלקה א' שורה כ' מספר 50ב.

 

[34] יהושע וולפנזון 1924-1851=73. נטמן: סגולה פתח-תקווה חלקה ב' שורה ח' מספר 7.

 

[35] אסתר-מלכה גולדמן: נפטרה ערב יום כיפור, ט' תשרי תש"י (2.10.1949). מדינת ישראל קמה ה' אייר תש"ח. מלכה נפטרה שנה וחצי אחרי קום מדינת ישראל!

 

[36] המונח 'החלוקה' נטבע בסוף המאה ה-18 ומתייחס למגביות שנוהלו בארצות הגולה וחולקו בארץ כתמיכה בתלמידי-חכמים,

 

[37] גליס: עמודה סח.

 

[38]  אשד: אריה מורגנשטרן ב-17.2.2008. 22:34.

 

[39] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 373.

 

[40] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 371.

 

[41] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 371.

 

[42] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 373, 374.

 

[43] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 374. אשד: אריה מורגנשטרן ראיון ב-17.2.2008. 22:34.

 

[44] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן מרץ 26, 2008 9:09 pm.

 

[45] אשד: ד"ר מורגנשטרן 4/16/2008 8:06:16 pm.

 

[46] גפני, מורגנשטרן, קסוטו עורכים: עמוד 106.

 

[47] אשד: ד"ר מורגנשטרן 4/16/2008 8:06:16 pm.

 

[48] 'חזון ציון' ה"ה ריבלין עורך. עמוד 46.

 

[49] וולפנזון 'מחזה אברהם' בהקדמה של בן-זאב עמוד 6.

 

[50] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 372 וממשיך בעמוד 373.

 

[51] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן אפריל 9, 2008 שעה 9:44 pm.

 

[52] הרב  אלעזר-מנחם מן שך: 2001-1898=103. ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

 

[53] מורגנשטרן: מפקד 1834.

 

[54] מוסדי ארץ: עמוד ט"ז.

 

[55] צבי-הירש לעהרן 1853-1784=69. נולד באמסטרדם. חילק את כספי החלוקה ללומדי תורה בלבד! ועל מנת "להחיות את הנפש" בלבד! התנגד לכלול בחלוקה בעלי-מלאכה. ובעיקר לא לממן את בניית ה'חורבה'.

 

[56] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 299.

 

[57] מורגנשטרן:  מפקד 1834 עמוד 239.

 

[58] אשד: ד"ר מורגנשטרן 8.4.2008, 6:23 pm.

 

[59] העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. מפקדי מונטפיורי: http://www.isragen.org.il/siteFiles/13/79/5779.asp

 

[60] בן-יעקב: עמודים 117-149.

 

[61] בן-יעקב: עמוד 127.

 

[62] בן-יעקב: עמוד 135.

 

[63] בן-יעקב: עמוד 139.

 

[64] בן-צבי, בניהו עורכים: כרך 1 עמוד תל"ט.

 

[65] אשד: ש. אמיתי 12/30/2008 3:14:55 pm. מורגנשטרן במקרים רבים מעיר על טעויות במקורות אמיתי, במקרה זה מורגנשטרן אינו עושה זאת, ז"א שהוא מסכים עם הנאמר.

 

[66] היישוב הישן – מונח המתייחס ליהודים האשכנזים שעלו ארצה בשלהי התקופה העות'מאנית.

 

[67] בן-צבי, בניהו: עמוד תל"ט.

 

[68] שנת הלידה 1814 מופיעה גם בתדהר, כרך ראשון 1947, עמוד 454.

 

[69] חלקת מחוקק  חוברת ז', מחברת ג' דף ל"ו עמוד א'. שורה י"ז, קבר כ"ו. הערה 1.

 

[70] וילהלם: סוף עמוד 123 ותחילת עמוד 124.

 

[71] רייסין על גדות נהר הדנייפר במדינת רוסיה. מן העיר בריסק, בקצה המערבי של בלארוס עד לגבול פולין. 'ליטא היהודית' הכילה את אזור רייסין.

 

[72] שיף: עמודים 67 – 100.

 

[73] שיף: עמוד 86.

 

[74] שיף: עמוד 87 טבלה 9.

 

[75] אמבון: עמוד 161. מפקד 'אשכולות' הוא גרסת ר' שמואל הלר (1884-1803=81). דיין בצפת. מטעם הפקוא"מ שבראשו עמד ר' צבי-הירש לעהרן, יריב של מונטפיורי.

 

[76] אמבון: "את מפקד יב"ן הכין הסופר יצחק בן נחום מווילנה עבור הרב יעקב-דב מרומאן (1858-1794=64) חסיד סדיגורה שתמך שהעניק למונטפיורי 'עטרת גבאות' לקראת ביקורו בשנת 1849". עמוד 162.

 

[77] דוא"ל שקבלתי מחיים-נחמיה שיף: שלום עמנואל: בעניין הפרשי הגילים, ההפרש הגדול ביותר הוא 26 שנים: במפקד אשכלות: רחל אשת אהרן מסקלען דווחה כבת 66; במפקד יב"ן היא דווחה כבת 40. May 17, 2012 4:31 pm.

 

[78] לאחר פטירת ד"ר ישראל בן-זאב, בתו הצעירה תַלמה ידלובקר שירשה את דירת הוריה בירושלים, רוקנה את הספרייה שבדירה למעלה, וצֵרפה אותה לספרייה שבמרתף. בחורף, המרתף הוצף במים וכל הספרים הושחתו. "אי אפשר היה להציל" אמרה. הכל נזרק לרחוב! לאשפה! זה היה סופה של ספרייתו המפוארת של ד"ר ישראל בן-זאב! ויחד עִמה סוף לפנקס ההוצאות של בית כנסת 'החורבה', שראיתיו במו עיני! גם זה היה סופו של המחזור בו רשם אברהם וולפנזון, ליד  המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי.

 

[79] מוסדי ארץ עמוד ט"ו.

 

[80] פקוא"מ – ארגון פקידים ואמרכלים של אמסטרדם. ארגון המרַכֵּז מגביות באירופה למען ארץ-ישראל הַחל מ-1809 במשך כל המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.

 

[81] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 406.

 

[82] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 400.

 

[83] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 404.

 

[84] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע פרק כ"א עמוד 403.

 

[85] החת"ם סופר הרב משה סופר (שרייבר) 1839-1762=77 על שם ספרו חידושי תורת משה. בשנת 1803 התמנה לרב בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה בירת סלובקיה). שימש כראש הישיבה 36 שנה.

 

[86] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 221.

 

[87] גת: עמוד 121.

 

[88] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 218.

 

[89] משה מגיד – משה בן הלל וצפורה ריבלין. 1846-1781=65. הצטרף לאבותיו באגודת 'חזון ציון'. עלה אדר תר"א (1841) נתמנה מיד למנהל כולל הפרושים, וניהל את הכולל עד יום מותו בירושלים כ"ח אלול תר"ו (19.9.1846).

 

[90] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 475 הערה 232.

 

[91] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמודים: 83, 218, 223. השיבה לירושלים עמודים: 221, 226, 465, 467, 469.

 

[92] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע  עמוד 223.

 

[93] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 226.

 

[94] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 83. השיבה לירושלים עמודים 221, 226, 465,467.

 

[95] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 465.

 

[96] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 467.

 

[97] כנס משפחת וולפנזון במלון לאונרדו (לשעבר מוריה קלאסיק) רחוב סנט ג'ורג' 9 ירושלים. יום שלישי כ"ג מנחם-אב תש"ע (3.8.2010).

 

[98] מורגנשטרן. השיבה לירושלים עמודים 144, 455, 492, ועוד.

 

[99] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד כ"א, 300.

 

[100] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 395.

 

[101] מורגנשטרן. גאולה בדרך הטבע עמוד 373. השיבה לירושלים 2007 עמוד 404.

 

[102] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים 2007. 373.

 

[103] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 209 ועוד.

 

[104] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים 2007. 455.

 

[105] אשד: ד"ר עמנואל סגל 4/8/2008 12:00pm.

 

[106] משה סמט: משה מונטפיורי עמ' 122. "השר משה מונטפיורי נכנס למקום המקדש, החרימו אותו בשלושה בתי כנסת. העלייה להר הבית הייתה במסע הרביעי בשנת 1855". לפי מסורת במשפחתנו זאב וולפנזון היה אחד המתווכים להסרת החרם ממונטפיורי, בטכס הסרת חרם יש לגרור את המוחרם ארבע אמות על הרצפה, ולירוק בפניו. את מונטפיורי הושיבו על כיסא גבוה שלושה טפחים, וגררו אותו בתוך ביתו של זאב וולפנזון ארבע אמות בנוכחות מניין. לירוק ירקו על הרצפה.
[107] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע. עמוד 374.

 

[108] גפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים: עמוד 106.

 

[109] לפי עדות שמיעה אישית שלי מד"ר ישראל בן-זאב, הגזבר בפועל היה בן-ציון בנו של זאב וולפנזון. כתב היד בפנקס הוצאות החורבה הוא כתב ידו של בן-ציון וולפנזון. בקרתי אצל ד"ר ישראל בן-זאב בביתו בתאריך 13.7.1978. הוא ישב בחדר עבודתו, חדר גדול שולחן כתיבה ענק, כל הקירות עד התִקרה מכוסים בספרים. על השולחן היה פנקס קטן כתוב בכתב רהוט בדיו שחורה. זה ספר הוצאות בניית בניין החורבה, זהו כתב ידו של בן-ציון שהיה הגזבר. תמונות יש לי, הן במרתף ועכשיו אינני יכול לחפשן. אבל בתוכניתי להוציאן. ואמר לי, כשתחזור תקבל עבודה מוגמרת. בחזרתי ראיתי מודעת אבל. ישבו שבעה בבית בתו הצעירה תלמה דלובקר בהרצלייה פיתוח. שם היא נתנה לי שם וכתובת במבשרת-ציון: "הוא יודע ובידו החומר". מכל הפנקס נשאר העתק של שני דפים בלבד. דף אחד מהם פורסם בגפני, מורגנשטרן, קסוטו, עורכים: עמוד 94.

 

[110] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 216.

 

[111] נולד בפינסק. תלמיד ר' חיים מוולוז'ין. עלה תקפ"ח (1828). בארץ נשא את בתו של ר' ישראל משקלוב, זיווג שני. מראשי 'סיעת החצר'. נפטר 1862.

 

[112] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 186.

 

[113] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמוד 197.

 

[114] רבי נתן-נטע בנו של מנחם-מנדל משקלוב, עלה בשירת העולים השנייה בשנת תקס״ט בהנהגת רבי סעדיה מווילנה. נסתלק בירושלים בכ״ג בתשרי תר״ז (12.10.1906).

 

[115] מורגנשטרן: השיבה לירושלים. עמודים 382, 197.

 

[116] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 303.

 

[117] מורגנשטרןף גאולה בדרך הטבע. עמוד 404. השיבה לירושלים עמוד 492.

 

[118] מורגנשטרן: השיבה לירושלים עמוד 382, הערה 7. עמוד 531.

 

[119] 'סיעת החצר' עם בית מדרש 'סוכת שלום' בחסות צבי-הירש לעהרן ראש פקוא"מ.

 

[120] ד"ר ישראל בן-זאב: שלושה ממייסדי ישוב האשכנזים הפרושים במאה התשע-עשרה. לא פורסם. במסורת משפחתנו שמענו ושמענו!

 

[121] מתי!? איפה!?

 

[122] אשד: ד"ר אריה מורגנשטרן ביום אפריל 23, 2008 בשעה 1:05 pm.

 

[123] בתו הצעירה של בן-זאב, תַלמה ידלובקר, ירשה את דירת הוריה בירושלים, כדי לדעה מה עלה בגורל פנקס הכנסות והוצאות בניית החורבה פניתי לתַלמה, היא סיפרה שכאשר השכירה את דירת הוריה רוקנה את הספרייה שבדירה למעלה, וצֵרפה אותה לספרייה שבמרתף. בחורף המרתף הוצף במים וכל הספרים הושחתו. "אי אפשר היה להציל" אמרה. הכל נזרק לרחוב! לאשפה! סנטרי ירושלים אספו אותם (ואולי חלק נאסף ע"י עוברי אורח?). זה היה סופה של ספרייתו המפוארת של ד"ר ישראל בן-זאב! ויחד עִמה סוף לפנקס ההוצאות של בית כנסת 'החורבה', שראיתיו במו עיני! אצל ד"ר ישראל בן-זאב. וזה גם היה גם סופו של המחזור בו רשם אברהם וולפנזון, ליד  המילים 'תקע בשופר גדול לחרותנו', שבשנת תק"ע התפלל בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי.

 

[124] אשד: אריה מורגנשטרן 4/3/2008. 10:14pm.

 

[125] מנחם-מנדל אשכנזי משקלוב. נפטר 1827. רב, מקובל, תלמיד מובהק של הגר"א. מראשי עליית תלמידי הגר"א.

 

[126] ד"ר ישראל בן-זאב: בהקדמה לוולפנזון 'מחזה אברהם' עמודים 6-3.

 

[127] אשד: 666 ביום נובמבר 26, 2009 בשעה 8:57 am.

 

[128] אשד: מורגנשטרן 17.2.2008. 22:34. "היגיע לידי מידע חדש בעניין. מצאתי כתב-יד של אברהם וולפנזון בו כותב: "ובן דודי הגאון הגדול בעל המחבר[קרוע] שם האחד ספר תקלין חדתין וכו". ד"ר מורגנשטרן 8.4.2008, 6:23 pm: "התגלית הבאה היא … אינפורמציה חשובה ביותר והיא מסבירה בחלקה מדוע אין אנו מוצאים חתימות של ר' אברהם על מסמכים בני התקופה עד לשנת 1852. כלומר יתכן והוא שב לחו"ל מוקדם ממה שידענו עד כה". "ותגלית אחרונה נוספת שתשמח אותך ד"ר סגל. במשפחתך אכן התפרנסו ממלאכה ומסחר".

 

[129] אשד: מורגנשטרן 17.2.2008. 22:34. "ואיזו סיבה הייתה לו [ללעהרן] לשקר בעניין?"

 

[130] מורגנשטרן: גאולה בדרך הטבע עמוד 404:"… לשנאה לוהטת … השנואים עליו נמנו כל מי שחלקו על דעתו בענייני ארץ-ישראל".

 

[131] ישעיה: נ"א, ב'.

 

[132] ישעיה: נ"א, א'.

 

זאב וולפנזון ליד תחנת מונטיפיורי 0

להבין טוב יותר את הערבים :לזכרו של נחמיה -אשד ז"ל

נחמיה וסרמן 0

בחודש שעבר נפטר דודי נחמיה אשד  בלילה בבית חולים בירושלים.בן 86 היה..

נחמיה -נח  וסרמן אשד נולד ב-1928  אביו היה המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ואימו הייתה חנה לנדה. בילדותו הירבה לשהות עם סבו הרב אליהו לנדה בן נינו של הגאון מוילנה והושפע ממנו עמוקות.

ילדי משפחת וסרמםן 1938

צילום מ-1938 של ילדי משפחת וסרמן נחמיה ואחיו.הצילום הוא מבר המצווה של האח הבכור צבי ( אביו של כותב שורות אלה ).עומדים משה ,צבי ( עם הכומתה ) ונחמיה. יושבים חנה לנדה ויוסף זונדל וסרמן לפניהם עומדים -הילדים שמואל ,בתיה וציפורה.

אחרי שסיים את הלימודים בבית הספר "בילו"י בתל אביב החליט לפנות לחקלאות הוא וחבריו השתלמו בקיבוץ "שדה אליהו".לאחר מכן  נחמיה וחבריו הקימו קיבוץ בגוש עציון בשם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק הרצוג. המכתבים שאותם שלח נחמיה מהקיבוץ לבני משפחתו ושהשתמרו  בידי בני המשפחה עד היום מהווים מקור היסטורי רב ערך לתולדות הקיבוץ וגוש עציון כולו.

במלחמת השחרור הותקף הקיבוץ בידי הלגיון הירדני ,נחמיה לחם על הגנת המקום עד שנפל בשבי ביחד עם עוד כ-320 מאנשי גוש עציון והועבר למחנה שבויים שכונסו ביחד במחנה שבויים שנקרא "אום אל ג'מאל" (אם הגמלים) במדבר, 15 ק"מ מזרחית לעיר מַפרָק בצפון ירדן. שם הוא שכן במחנה השבויים עם אישים כמו סופר הילדים לעתיד אוריאל אופק והמפקד הבכיר לעתיד דני מט.   . נחמיה מכתב

מכתב שאותו שלח נחמיה למשפחה מהשבי בירדן.

במהלך חודשי השבי נחמיה החל להתעניין בשוביו הוא למד ערבית והחל לקרוא בספרות הערבית. הוא שוחח רבות עם השומרים הירדנים. הוא הפך לאיש קשר בין השבויים והשובים שעימם ניסה לדבר כשווה אל שווה כפי שמראים מכתביו היפים מהשבי שמתארים את תנאי החיים שם ששרדו בידי המשפחה. פעילותו בקרב השובים הירדנים תרמה לשיפור תנאי החיים של השבויים. לאחר שהשתחרר מהשבי החליט שמקומו אינו בקיבוץ. הוא עזב את הקיבוץ הוא התקבל למשטרת ישראל בתור סמל במחלקת המיעוטים שם היו זקוקים מאוד לאדם כמוהו שהפך למומחה בשפה ובתרבות הערבית. במשך השנים עלה  נחמיה בדרגות במשטרה והיגיע לדרגת רב פקד. ולאחר מכן שימש כמתורגמן בבתי המשפט ונחשב לאחד המתורגמנים היעילים  והאמינים ביותר של בתי המשפט מהשפה הערבית.

בשלב מסויים עלה בו הרעיון לפרויקט ענק: מילון עברי לערבית המדוברת שהיא שפה שעומדת לחלוטין בפני עצמה מהערבית הספרותית המוכרת והנלמדת בבתי הספר.

נחמיה  היה נוסע לכפרים ולערים הערביות ובכל מקום היה לוקח פנקס ורושם מילים ערביות .ובמשך שנים שקד על המשימה ליצור מילון כזה. הוא היה נפגש עם ידידים ומכרים ערביים אנשי כפר ואנשי עיר ולומד עימם את נבכי הערבית המדוברת ויצר אלפי כרטיסיות עם מילים ערביות, עד שהיה מי שטען שנחמיה מדבר את הערבית המדוברת טוב יותר מהערבים עצמם.

בשלב מסויים החל להעביר את הפרויקט למחשב. בשנות הפנסיה שלו שקל ללמוד באוניברסיטה ולהשלים תואר ,אבל זה לא יצא לפועל כי העדיף להקדיש את זמנו לטיפול בנכדיו. וגם פרויקט המילון שהיה כה חשוב התעכב והתעכב.ולבסוף לא יצא לפועל.

נחמיה נפטר בפברואר 2015. הוא קבור בהר המנוחות בירושלים.הוא השאיר אחריו אישה רבקה ואת בנותיו בת שבע ומרים ונכדים ונינים.

יש לקוות שמוסד כלשהוא ( אולי חיל המודיעין ?) ייקח על עצמו את המשימה להוציא מכתביו של נחמיה כספר את המילון העבר המקיף ביותר הקיים לערבית  מדוברת. אם לא כספר אז כמאגר  או ספר אלקטרוני ברשת, מילון שאפשר יהיה לעדכן אותו באופן שוטף ככל שתתפתח הערבית המדוברת. בכך יוצב נדבך נוסף ליכולת ההבנה שלנו את שכנינו הערבים ,ובכך ימשכו מאמציו של נחמיה שנמשכו כל חייו להבין טוב יותר את הערבים.

נכדו של נחמיה, יוסף -זונדל וולמן עורך כעת חוברת לזכרו. כל מי שרוצה   לתרום חומר על חייו של נחמיה ופועלו מוזמן ליצור עימו קשר במייל :

yzundel@gmail.com

  להלן הערך שנכתב על נחמיה באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר. נחמיה הוא  אחד  האנשים הצעירים ביותר שערכים עליהם מופיעים בכרכי האנציקלופדיה:

ראו גם:

מודעת אבל של משטרת ישראל לזכרו של נחמיה 

אחיו של נחמיה כללו את

צבי אשד

משה "מוסה "אשד ,מגלה "דרך בורמה "

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

נחמיה אשד הקבר .

תוכנית "בית הורי "

בית משפחת אבי בשכונת מונטיפיורי בתל אביב ,שנות העשרים של המאה הקודמת.

לפני כמה ימים הוקלטה תוכנית עימי בתוכנית הרדיו הוותיקה של רשת אל"ף " בית הורי " ( היא משודרת ברציפות כבר כמעט חמישים שנה !) ,שבה דנתי בתולדות משפחתי מאז המאה השמינית ביתלספירה ועד הלום ובעיקר בדורות האחרונים שבה אלו של סבי  ושל הורי. .

התוכנית תשודר ברשת אל"ף בתאריכים

יום שישי 27.4 (יום לאחר יום העצמאות) ב-07:05

שבת 5.5 ב-17:05

אבל בנתיים  ובאופן קבוע אפשר לשמוע אותה באינטרנט בערוץ "יקום תרבות " כאן

בזמן הקלטת התוכנית  ניצלתי את ההזדמנות וראיינתי את מגישת התוכנית הוותיקה  רעיה אדמוני על תולדותיה של "בית הורי " ( לשעבר "בית אבי" ו"בית אבא" ")  והנה הוא לפניכם :

תולדות "בית הורי"

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 -51 דורות של שושלת משפחתית

ממשולם מלוקה ועד אלי אשד:חמישים ואחד דורות ו1200 שנה של תולדות משפחה .

רשימה זאת מוקדשת לזכרם של הגנאלוגים הקודמים במשפחתי אביה של סבתי הרב אליהו לנדא ,סבי יוסף זונדל וסרמן ואבי צבי אשד.

לאחרונה התגלה לי להפתעתי שיש לי קשר משפחתי ישיר לחכם מהמאה ה-11 רש"י.ודרכו עד משפחת קלונימוס שאנחנו יודעים את השושלת שלה מהמאה השמינית לספירה. הגנאלוג  המשפחתי שלי חיים פרידמן  החוקר את תולדות שושלות הגאון מוילנה ויוסף זונדל מסלנט שאני צאצא שלהן חשף  במחקר מפורט שאני ( ועימי כל אחי והורי ודודי ובני דודי ואחייני וכו' )   צאצא ישיר של רש"י  דרך הגאון מוילנה הגר"א.  יש ביני ובין  משולם מלוקה שבאיטליה אבי משפחת קלונימוס   חמישים ואחד ( 51) דורות כולם רשומים  מתועדים.  כמובן אין רבותא שאני צאצא של משולם מלוקה ושל  רש"י .  כל היהודים צאצאי מזרח ומרכז אירופה ומן הסתם גם רבים מצאצאי ארצות דרום אירופה הם כולם ללא יוצא מהכלל   צאצאים של משולם מלוקה  שהרי המדובר היה בקהילות לא גדולות ביחס שכל אנשיהם התחתנו זה בזה שוב ושוב וסביר שבכולנו יש כעת גנים של רש"י.

ועדיין ..לא כל אחד יודע איך בדיוק היחוס שלו מגיע אל משולם מלוקה  מלפני   1200 שנה דור אחרי דור לאורך כל אותם חמישים ואחד  דורות.  אני יודע.

 אני בהחלט גאה שהרוב המוחלט של ה51 דורות האלו ,כמעט כולם ! ,היו יוצרים ואנשי ספר. וזה בהחלט נדיר ומיוחד  ויוצא דופן בכל קנה מידה יהודי ועולמי.

 אני שמח  עם כך  להביא כאן לראשונה את השושלת המתועדת של משפחתי מהמאה השמינית לספירה ועד הלום תקופה של 1200 שנה ו-51  דורות ממשולם מלוקה שבאיטליה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד .

ובהמשך אני מקווה גם של הדורות שמעבר לו של משפחת שרון ( חן לירון וגל ואורן ואוהד שרון בניה של אחותי רוני ובעלה יאיר שרון ).

 היסטוריה של הגנאלוגיה המשפחתית

רשימת שושלת משפחת וולפנזון בכתב ידו של יוסף זונדל ווסרמן ,סבי.

כדאי לציין שבמשפחתי עוסקים בכל הנושא של גנאלוגיה משפחתית מאז ראשית המאה העשרים וכנראה קודם לכן. אבי סבתי הרב אליהו לנדא החל לעסוק בכך כשהוא חוקר את שושלת צאצאי הגאון מוילנה ( שהוא היה בן נינו )  ושיתף פעולה עם בני משפחת ריבלין צאצאי קרובי משפחה של הגאון מוילנה בכתיבת שושלת היוחסין שלהם.

 סבי יוסף זונדל וסרמן המשיך בכך וכתב גנאלוגיות משפחתיות של בני משפחתו  צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט ושל משפחות אחרות כמו משפחת צאצאי הרב ישעיהו ברדקי , של משפחת וולפנזון ושל  משפחת לוריא.הוא פירסם במהדורה מצומצמת ספר שושלת יוחסין של צאצאי משפחת מנדלמן שעלתה לארץ במאה ה-19 וחוברת קטנה שכללה את הרשימה הגנאלוגית של צאצאי יוסף זונדל מסלנט. הוא התכוון כנראה לפרסם ספר מקיף בנושא ,אך פרוייקט זה לא יצא לפועל מעבר לרשימות שעוד קיימות ברשותי.

אבי צבי אשד המשיך בפרוייקט  המשפחתי הזה ופרסם במהדורה מצומצמת חוברת שתיארה את שלשלת הדורות של צאצאי הגאון מוילנה מאב ותיו ועד אלינו.

  כך שבהחלט יש לנו עניין משפחתי בתולדות המשפחה עד לדורות הרחוקים ביותר

עד לשנים האחרונות היה לנו תיעוד מפורט של השושלת ( אב-אם –בן –נכד וכו' )רק עד המאה ה-16 עד אדם שנקרא החבר יוסף. איש בודפסט הוגלה מסיבות שתישארנה עלומות מהעיר וינה לפראג אולי בגלל חברות באירגון  חשאי כלשהוא.

אך בשנים האחרונות הודות  להתפתחויות הדרמטיות בתחום הגנאלוגיה  שכללו הופעת  מידע גנאלוגי  זמין רב ברשת והעלאת ספרים עתיקים רבים ברשת שכללו מידע גנאלוגי בלתי ידוע עד כה שאיפשרו הצלבות חדשות של פרטים  לתגליות הגנאלוגיות של חיים פרידמן הגינאלוג המשפחתי אנחנו יכולים להרחיק את השושלת עד אמצע המאה השמינית לספירה עד לאבות משפחת קלונימוס.

( משפחת קלונימוס כללו דמויות ידועות כמו שמואל החסיד ובנו יהודה החסיד וקרובם אליעזר מוורמס ,שהיו מיסטיקנים ידועים מאוד בתקופתם וןהם בגדר בני דוד של השושלת).   .

אגב אורחה נציין שזהו כנראה לא הסוף ומן הסתם בעתיד אפשר יהיה להרחיק את השושלת אחורה  עוד יותר.ישנן אמנם  מסורות ששמעתי בעל פה  שמרחיקות לכת אף יותר מכך האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד.
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתייחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ). ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים. משפחה זאת שעל פי רמזים שונים בתנ"ך ייחסה את עצמה למשה רבנו  ואולי גם לשמואל הנביא וככל הנראה כללה את ירמיהו הנביא  כללה את :
;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .
אבל הדורות מהמאה השמינית לפחות הם כבר מתועדים היטב.אין המדובר כאן ב"מסורות אגדיות  " אלא בחומרים מתועדים ופרטניים :

תודתי לגנאלוג חיים פרידמן שאחראי  לפריצה שאיפשרה את רשימת השושלת הזאת .

תודתי לגנאלוג בניימין פנטלנט מומחה ראשון במעלה  לשושלות רבניות שעבר על הרשימה ואישר שאין בה טעויות .

 רשימת הדורות ממשולם מלוקא דרך רש"י והגאון מוילנא  ועד לאלי אשד

בין משולם מלוקה אבי משפחת קלונימוס  במאה השמינית לספירה  ואלי אשד  יש 51   דורות

 ( הדורות הראשונים מבוססים על ספרו של אברהם גרוסמן "חכמי אשכנז הראשונים ")

הדור הראשון

  • הרב  משולם  הראשון ( סביבות 780  לספירה )שם אביו ואימו אינם ידועים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור השני

  • בנו איתיאל בן משולם (800) שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלישי

 משולם בן איתיאל (סביבות 825 לספירה ) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור הרביעי

 משה בן משולם ( סביבות 850) שם אישתו אינו ידוע.

הדור החמישי.

יקותיאל בן משה (876 ). שם אישתו אינו ידוע

הדור השישי

 קלונימוס בן יקותיאל (900) .שם אישתו אינו ידוע

הדור השביעי

רבי משה בן קלונימוס הזקן – שהיגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא ( כנראה שנת 917 לספירה")   היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "tאימת נוראותיך"הנאמרת ביום השמיני של פסח. _ שם אישתו אינו ידוע.

הדור השמיני

רבי קלונימוס בן משה (950) חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים.שם אישתו אינו ידוע

שם אחיו יקותיאל.

הדור התשיעי

רבי משולם בן קלונימוס (רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. .רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  ( ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה ) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים. שם אישתו אינו ידוע.

הדור העשירי

רבי קלונימוס בן משולם (המחצית הראשונה של המאה ה-11  סביבות שנת 1020 ).שם אישתו אינו ידוע.

הדור ה-11

רבי חננאל בן קלונימוס .שם אחיו משה ( סביבות שנת 1040. שם אישתו אינו ידוע

הדור ה-12

קלונימוס ( הרביעי ) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (  נולד בסביבות 960 או 965  נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.)   שם האחיין וחננאל בן משה  ( סביבות שנת 1060) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלוש עשרה

משה בן איתיאל ( 1076)

דודנו  משולם בן חננאל ( סביבות 1080)

הדור ה-14

רבי אבון הגדול  "יצא מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  הוא היה בר סגולתו של אליהו הזקן " ( סדר הדורות של היילפרין )

הדור ה-15

יצחק בן אבון ,רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה .

הדור ה-16

שמעון בן יצחק בן אבון רב ופייטן ידוע  ( 950-1020) ( יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם ,ראו למטה) .

הדור ה-17  

יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים ) על פי האגדה אחיו של יוסף  זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י.

סב  אחר של רשי ( מצד אביו)  מיוחס השם   אליקים . דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד   מאידך .ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י .

הדור ה-18  

  מרים  בת יוסף

שם בעלה יצחק  ( בן אליקים ואולי שלמה )  . סוחר יין ומלומד בתורה .

( לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060 )

 אחיה של מרים  : רבי שמעון "הזקן " שאין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק  "הגדול "  שהוא סבו ( כפי שעושים כמה מקורות ).  . למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה  .

 ואחותו ולכן גם רש"י הם צאצאי  משפחת קלונימוס . (ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   2006) .

הם היו קשורים כנראה לנתן מרומא ( 1035 -1106)

הדור ה-19

 

רש"י . רבי שלמה יצחקי ( 1140 או 1141)  רב מלומד ופרשן תנ"ך

ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור העשרים

 מרים בת רש"י  תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה ש מסרה  דברי הלכה ומנהגים  , שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים .

 הסופרת מגי אנטון כתבה רומן היסטורי על חייה החלק האמצעי בטרילוגיה על בנותיו של רש"י

 שם בעלה של מרים- יהודה  בן  נתן – הריב"ן  ( תאריכים משוערים  בלבד 1050-1105 אך אין זה ברור שאכן אלו היו ימי חייו  ) מחשובי תלמידיו של   רש"י ומראשוני  בעלי התוספות. הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המיחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י . הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב סכתות התלמוד הבבלי , אך רק חלק קטן מהם קיים היום

אחותה של מרים  יוכבד: נשואה ל מאיר בן שמואל מראמרו  היא אימו של רבנו ת"ם ( 1100? -1171 ) מגדולי בעלי התוספתות ומי שסופר עליו שיצר גולם עם אברהם אבן עזרא. בן נוסף הוא החכם הידוע הרשב"פ.

 

הדור העשרים ואחת

 בנם רבי יום טוב מפלייזא (?-  1140 ?  מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם.ידוע בהגהות שונות שחיבר . ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס.ושימש שם כרב.

שם אישתו  Flore De Lis", "Flouredelys

אחותו אלווינה התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה.

אחיו אליעזר  מפלייזה היה רב גם הוא .חתנו של הרב שמשון בן יוסף.

 בעלי התוספות (2כר')

הדור העשרים ושתיים

  בנו הרב יהודה מפאריס  ( 1130? -1224

מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא  (ר"י הזקן)  מגדולי בעלי התוספות  שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם בני ויוכבד בת רש"י]

שם אישתו אינו ידוע

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף. . ( אורבך ע' 122)

הדור העשרים ושלוש

יצחק הזקן  מדנפירא  (הר"י) חתנו של יהודה בן יום טוב  ( נולד בסביבות 1140 -?) ( שפירא ע' 58)

הוא היה בן אחותו של רבנו תם ( אורבך ע' 124)

מגדולי בעלי התוספות .כנראה עסק ביצירת גולם.

 שם אישתו , בתו של יהודה מפאריס  אינו ידוע.

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף.  ( אורבך ע' 122)

אח נוסף אליהו רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן.

הדור העשרים וארבע.

 בת  ( ששמה אינו ידוע ) של יצחק חתן  יהודה  מפאריס בן יום טוב נישאה ליחיאל טרבס אשכנזי ( 1110-1189?)  פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול

הדור-25

 בנם  אברהם -טרייביש ( 1240-1310 ?) – לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף. שם אישתו אינו ידוע

מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה ) בצרפת .

הדור  ה-26

 הרב יוחנן   אשכנזי ( 1265-1314) שם אישתו אינו ידוע

עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי "

הדור ה-27

 הרב יוסף טרויש  הגדול  1305-1370 שם אישתו אינו ידוע

אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש .אישתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה.

הדור ה-28

 הרב מתתיהו טרייביש ( 1335-1385 )   היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה . לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה  שם אישתו אינו ידוע

הדור העשרים ותשע

בתו חנה   VERGENTin     שפירא אחות הרב יוחנן טרייביש

אשת שמואל שפירא,מורה תורה באשפיירה.

אחיה יוחנן טרייביש היה בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר לאיטליה ושם נפטר ב1429.

הדור השלושים

 בנם  של חנה ושמואל , שלמה שפירא,  נפטר 1453  בערך. אב בית הדין של הערים היילברון ולאנדויי .שם אישתו אינו ידוע .

הדור השלושים ואחת

בנו הרב פרץ מקונסטנאץ.

בתו מרים  לוריא שפירא ( 1403-1450) נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה.  אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה . אהרון   שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478שנת רל"ח .

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא.  אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

 הדור השלושים ושתיים  

בנם  יחיאל לוריא   אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470.

נולד באלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד.

הדור שלושים ושלוש

בנו הרב אברהם לוריא

בתו שמה אינו ידוע  אשת הרב  יצחק מקצנלנבוגן המהר"י .הרב של העיירה קצנלבוגן בפרוסיה שמשם עבר לפראג .

הדור השלושים וארבע

בנם מאיר קצנלנבוגן "מהר"ם מפאדואה ,   1482-1565מגדולי הפוסקים במאה ה-16 שם אישתו מרת חנה בת רבי אברהם מינץ ( נפטרה 1564)

הדור ה-שלושים וחמש

בנו שמואל יהודה קצנלבוגן  1521-1597 רב בונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות " נדפס בונציה .  עסק גם בקבלה נפטר בונציה ונקבר בפדואה.

הדור ה-שלושים ושש

בנו שאול "וואל" "מלך פולין ליום אחד" 1545-1617 דמות ידועה באגדות רבות ואף גיבור סיפור של הסופר  עגנון .

הדור ה-שלושים ושבע

בנו מאיר  ואהל כ- 1565-1630  אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא שעמד בחילופי אגרות עם  רבנים של התקופה

הדור ה-שלושים ושמונה

בתו טעלצה כ-1580 אשת נפתלי-צבי סופר מפראג, נפטר 1601.

אחיה רבי משה קצנלבונגן היה אב בין הדין של חלמה ומוהילוב.

הדור ה-שלושים ותשע

בנה משה רבקש 1596-1671 מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה".

 הדור ה-ארבעים.

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

הדור -ה41

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

         הדור ה-   42    י

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו   החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור ה-43

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו  טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר  טילץ

הדור ה-ארבעים וארבע

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור הארבעים וחמש

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.

הדור ה-46

יעקב משה  בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה-47

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה-48  


 

אליהו- לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של המלמד  משה מוניס  זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה שמואל מוני זילברמן

הדור ה-49

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן  בן אליהו צבי וסרמן ואישתו נחמה פייגה בת חיים סלנט .  בן הרב אורי שבתי דייץ, דיין בבית-הדין הראשון של עדת האשכנזים בירושלים)  ואישתו   הניה בת  הרב יוסף זונדל סלנט רב הקהילה ה"אשכנזית " בירושלים.
אחיה : יעקב לנדא מו"ל .

הדור  ה-50

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

 הדור ה-51 למשולם מלוקה  , הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות

אחיו זוהר אשד

אחותו רונית שרון נשואה ליאיר שרון

הדור ה-52

ילדיהם של רונית אשד  ויאיר  שרון

חן שרון

לירון שרון

אורן שרון

גל שרון

אוהד שרון

צאצאיו של מוסא אשד

עינת  אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים )  שם בעלה  הראשון יוסף פורמן ( 186)

ילדים

הדס גולן ( שם נישואין )

שקד פורמן

 

 

יובל אשד  נשוי לליאור

ילדים

עומרי

תומר

 

נועם אשד נשוי למיכל

 

ילדיהם  של נועם ומיכל  אשד

גל אשד

עומר אשד

 

 

בניהם של נחמיה ורבקה

1.מרים  בעלה יהודה ורשואר

ילדיה

שולמית-תמר

אלכסנדר זיסמן אברהם

נתנאל –ישראל

שרה- איטה

 

2.אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן  וולמן

ילדיה

אפרת נשואה לאושרי מימון

וילדיהם

יהודה מנחם,

ימימה תיקה ברכה,

איילה חנה

 

 

שאר ילדי אלישבע

הודיה

יוסף זונדל

הושעיה ישראל

רעננה

אוריאל שלום ( זוג תאומים )

 

  1. עזריאל ( נפטר בילדותו )

 

 

 

בתיה  נשואה לעזריאל סלומון

ילדים

חגית –אסתר אשד

עדי –דוד אשד

בנו של עדי

 

ערן

 

 

 

ציפורה- רחל מורת דרך מומחית לתולדות תל אביב  נשואה ליהושע פרימור

ילדים

  1. אייל אליהו פרימור

ילדיו של אייל וסמדר-אסתר

תום

דנה

נועם

 

 

  1. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני

ביתה של סיגל

יולי אלוני

 

בנה השלישי של ציפורה פרימור

 

  1. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי

 

 

 

ביבליוגרפיה כרונולוגית

, צבי הירש אדלמן , 1805-1858    גדולת שאול… :   קורות… שאול וואהל… [ניר לדוד ולזרעו… יחוס משפחתו… של שאול וואהל] כולל קורות עניניו … וכבוד עושרו ורוב בניו … של … הרב מה"ר שאול וואהל … עם הוספות הערות והגהות  /    לונדון :   [חמו"ל],   תרי"ד 1854

יצא לאור מחדש .. ב וורשא : ג’ פימענט, תרפ"ה.  -1925 . עם הוספת שבט מיהודה שלשלת יחוסו של ר’ שאול וואהל …/ מאת אריה יהודה ליב ליפשיץ … ; בסופו הערות ומלואים מש"ב … ר’ צבי יחזקאל מיכלזאהן.

יקותיאל  זילברמן   גזע ישי :   כולל בסדר השתלשאות [השתלשלות] ממטה למעלה עד … ר' שאול וואהל … נטפל למחברת גדולת שאול /    לעמבערג :   (דפוס מ"פ פארעמבא) וי' זילבערמאן,   תרט"ו. 1855 דפוס צילום ירושלים 1965.

 סיני הוק    משפחות קהלה קדושה פרג :   משפחות ק"ק פראג : על פי מצבותיהן /    פרעסבורג :   דפוס אלקאלאי,   תרנ"ב.
עיר ווילנא - מגיד, הלל נח

 הלל נח  מגיד   ספר עיר ווילנא :   זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה… גדולי התורה וההלכה…ההשכלה והמדע…גדולי המעשה /    וילנה :   דפוס האלמנה והאחים ראם,   תר"ס, 1900.

מהדורה חדשה ירושלים : י"ל מאגנס, האוני’ העברית 2003

 אפשטין, אברהם, 1841-1918    משפחת לוריא :   שלשלת יחוסה מימי קדם עד הדור הזה ומאמר על ר' אליה בעל שם לואנץ /    וויען :   בדפוס אינדוסטריע,   תרס"א 1901 .

מהדורה חדשה :"משפחת לוריא :   תולדות בני המשפחה מראשית התפתחותה עד ימינו אלה /    ברוקלין :   אחים גאלדענבערג,   תשנ"ח.
‬ בתוך: קבץ ספרי תולדות. — ניו יורק, תשנ"ח.1998.  דפוס צילום של ספר זה

;  1 

.

יחיאל מיכל שלמה ברמן  תפארת בנים אבותם :יחוס משפחת בית אבי ובית אמי בת … ר' אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד בווילנא אשר … מגזע לוריא ומשתרגת … ליתר המשפחות … היילפערן, בכרך, ברוידא, מרגליות, מרגלין, קצנלנבויגען, שפירא, מינץ ועוד, ונלוו לזה תולדות משפחת מינץ … / אספתי ולקטתי … יחיאל מיכל בערמאן ווארשא תרע"ד. דפוס צילום של הוצאה זו 2000 במהדורה החדשה נסף עץ המשפחה של ניל רוזנשטיין המבוסס על ספר זה.

 אבות עטרה לבנים - ליפשיץ, אריה יהודה ליבאריה יהודה ליב ליפשיץ אבות עטרה לבנים : יכיל: "המלך הפולני, הרב שאול וואהל", "חטר מגזע ישי" ו"נצר משרשיו" ב"אותות לבית אבות" ווארשא : דפוס I. Wagmaister, תרפ"ז 1927. דפוס צילום יצא לאור ב-1965.

, מאיר אלנבוגן     ספר חבל הכסף :   זה ספר תולדות משפחת קאצנעלנבויגין מיום הוסדה עד עתה, מלוקט ומקובץ מספרים שונים, ממגילות יוחסין … ומסורות פא"פ אבות לבנים … /    ברוקלין NEW YORK :   דפוס מוינעשטער,   תרצ"ז 1937 .
אברהם אבא איזנר    תולדות הגאון ר' דוד לידא :   ותולדות יוצאי חלציו… עד ימי הדור האחרון, אשר נאספו ונלקטו מספרים, מדברי ימים, מספריות וארכיונים שונים /    ברסלוי :   A. EISNER,   ת'ר'ח'ץ' [תרצ"ח]  1938

 

 אליעזר ריבלין     ספר היחס למשפחת ריבלין :   ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות…    ירושלים :   המחבר,   תרצ"ה-ת"ש,1935-1940.

 תכן.-א.מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם

 

 יוסף זונדל וסרמן     מגילת היחס :   ששה דורות לבית רבי מאיר ומרת מנדל מנדלמן : למלאת מאה שנה לעליתם ארצה, תרי"ז-תשי"ז /    ת"א [=תל אביב] :   דפוס הוצאת ציון,   [תשי"ז]. חוברת זו מופיעה במספר אכסמפלרים מצומצמים לצאצאי הזוג מנדלמן".
יעקב  ליור    תולדות בית דויד :   מחורבן ממלכת יהודה ועד לאחר חורבן הבית השני    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשיט

, Neil, Rosenstein    These are the generations :   Eileh hatoldot. Genealogical details of the origin of the Katzenellenbogen family and its descendants, including interrelated family pedigrees /    [Cape Town?,   pref. 1967]

 

Rosenstein, Neil, 1944-    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century    New York :   Shengold,   c1976

מהדורה שנייה ומורחבת בשני כרכים :

 Rosenstein, Neil    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century /    New York :   CIS Publishers,   c1990

דן אלמגור "התשובה היהודית ל"שורשים "ידיעות אחרונות -7 ימים מסםר 715 4.11. 1977 ע' 28-29.

סקירה מפורטת על ספרו של רוזנשטיין.  דן אלמגור הוא צאצא של משפחת קצנלבונגן.

, Asher E.   Rivlin  The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],

Finding Our Fathers A Guidebook to Jewish Genealogy

 , Daniel Jay   Rottenberg  Finding our fathers :   a guidebook to Jewish genealogy /    New York :   Random House,   c1977

Rivlin, Asher E.    The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],   [1980?].

 

זכות ראשונים :   מאה שנה ושלושה דורות לבית סלומון תקע"ב <- <1812 תרע"ג <: <1913 ר' אברהם שלמה זלמן צורף <הראש"ז>, בנו-ר' מרדכי צורף, נכדו-יואל משה שאלאמאן <סלומון> <הרימ"ס>: מוקדש לזכרם ולזכר הנין ר' חיים זלמן סלומון <שלמון> …    (חיפה) :   [חמו"ל],   (הקד' תשל"ח).

 

יעקב ליב  שפירא    משפחות עתיקות בישראל /    [תל אביב] :   חוליות,   (תשמ"ב 1981)). על משפחות: שפירא, לוריא, טרייבוש, מרגליות, וייל, כ"ץ, קצנלנבוגן, ראפופורט, הורביץ, תאומים, היילפרין, שור, לנדא, קלויזנר, סג"ל-חריף, סירקין-סירקיס-יפה.

אברהם גרוסמן    חכמי אשכנז הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096). /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשמ"א 1981 מהדורה שנייה 1989..מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

 

Zubatsky, David S.    Jewish genealogy :   a sourcebook of family histories and genealogies /    New York :   Garland,   1984

Second edition

 Zubatsky, David S.    Sourcebook for Jewish genealogies and family histories /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1996.

 שמואל בן משה לוריא ספר זכרון שמואל :   תולדות משפחת לוריא    [על הכריכה גם: תולדות מבני עליה דצפת.     [תשנ"ב] 1991  התכן: מדור היוחסין — מדור מעשה אבות — מדור תצלומים

Kurzweil and Miriam Weiner (  (

 The encyclopedia of Jewish genealogy /    Northvale, NJ :   Jason Aronson,   1991     )editors)

מאיר וונדר    אלף מרגליות :   ספר עזר לחקר יוחסין. תולדות חייהם ושלשלת יחוסם של יותר מאלף אבות משפחתנו…מימי קדם עד אבינו…מהר"ר ישראל אריה מרגליות /    ירושלים :   המכון להנצחת יהדות גליציה,   תשנ"ג.1993

1

, Baxter, Angus    In search of your European roots :   a complete guide to tracing your

ancestors in every country in Europe    Baltimore :   Genealogical Publishing Co.,   c1994

שמחה בן יחיאל מנדלבוים  עשרה דורות בארץ ישראל : צאצאי הראש"ז – הרב אברהם שלמה זלמן צורף (סלומון) : מאתיים שנה תקנ"ד-תשנ"ד, 1794-1994 / ירושלים : שני כרכים 1994-1995

חכמי צרפת הראשונים

אברהם גרוסמן    חכמי צרפת הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,   תשנ"ה 1995
מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

Sack, Sallyann Amdur    A guide to Jewish genealogical research in Israel /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1995.

 Neil  Rosenstein , 1944-    Rabbi Elijah (1720-1797), the Gaon of Vilna and his cousinhood /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   1997

Freedman,Chaimm   Eliyahu's branches :   the descendants of the Vilna Gaon (of blessed and saintly    memory) and his family /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1997

צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא  לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

 

 שלמה חיים משה רמתי     וזכרם לא יסוף מזרעם :   מגילת יוחסין למשפחת רוטמן-רמתי /    חיפה :   נ' רמתי,   תשנ"ט 1999 .

אברהם לורברבוים-דפנה,     ענפי עץ אבות – עבות :   ספר יוחסין של רבני השושלות: הורוביץ, לוריא-רמ"א-קצנלבוגן, ח"צ אשכנזי-לורברבאום <דפנה>-השל-באב"ד, קארסצ'וב-צ'רנוביל-סאוויראן, ענפיהם ויונקותיהם עד לרש"י ושורש ישי /    עמנואל :   א' לורברבאום-דפנה,   תש"ס.

 

Freedman, Chaim    Beit Rabbanan :   sources of rabbinical genealogy    Petah Tikvah,   2001

 

Krasner-Khait, Barbara    Discovering your Jewish ancestors /    North Salt Lake, Utah :   Heritage Quest,   2001

Genealogical Resources within the Jewish Home and Family - Click Image to Close

Wenzerul, Rosemary    Genealogical resources within the Jewish home and family /    Bury, Lancashire :   Federation of Family History Societies (Publications),   2002

  

   in "Freedman, Chaim  "Rabbinical Genalogy

Avotaynu guide to Jewish genealogy /    Bergenfield, NJ :   Avoteynu,   2004.

 

Neil,  Rosenstein, 1944-    The Lurie Legacy :   The Lurie Legacy : the house of Davidic royal descent /    Bergenfield, New Jersey :   Avotaynu, Inc.,   2004

 

Kurzweil, Arthur    From generation to generation :   how to trace your Jewish genealogy and family history /    San Francisco, Calif. :

  Jossey-Bass,   2004.

 

Wenzerul, Rosemary Jewisj ancestors? :   A guide to organising your family history records /    London :   Jewish Genealogical Society of Great Britain,   2004

 

Sam Aaron,A guide to Jewish genealogy in Lithuania /    London :   Jewish Genealogical

Society    Sam    of Great Britain,   2005

second edition 2011.

 

         , Neil  Rosenstein, 1944-    Saul Wahl :   Polish king for a night or Lithuanian knight for a lifetime /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   2006.

 ,דע את אבותיך מדוד המלך עד משפחת טאובר

ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   קורות משפחת ר' יצחק טאובר : מדוד המלך ועד ימינו /    קרית אונו :   ב. טאובר-פרידר,   תשס"ז 2006.

ספר מומלץ ביותר .החקירה הפרטנית הדקדקנית והרצינית ביותר שאני מכיר של דורות משפחה קדומים תוך שימוש בכל העדויות והמקורות הקיימים ובדיקתם ללא משוא פנים ,ותוך הפניית הקורא למקורות המתאימים כדי שיוכל לבדוק גם הוא בעצמו את מסקנותיה של המחברת.
אורה פיקל- צברי  חזון ומעש :   סיפורה של משפחת סלומון (צורף) /    ירושלים :   מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן,   2011.

התערוכה מתמקדת בחזון ובמעש של הראש"ז וצאצאיו: החלום של תקומת ישראל בארצו והדרכים להגשמתו באמצעות בניין "החורבה" וירושלים, בניין הארץ, התוויית התשתית לחיים יצרניים ותרומה לקהילה

מאמרים בכתב העת "אבותינו " על המוצא מרש"י

http://www.jewishgen.org/rabbinic/infofiles/avotaynu.htm

Dr. Neil Rosenstein    Ashkenazic Rabbinic Families (online)

Avotaynu: The International Review of Jewish Genealogy

1987

III/3 (Fall)/07

Descendants of Rashi–Opinion 1 

John Henry Richter

1988

IV/2(Summer)/07

About Some Problems with Rabbinic Genealogies

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Rosenstein's Rebuttal to Richter

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Luria Lineage – Eleven Versions

Avotaynu

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Sixteenth Century Documents About the Origins of the Luria-Spira-Treves Families [Oxford Manuscript: Shtadlan Joselmann of Rosheim (died about 1554)]

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Richter's Comments on Rosenstein

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Treves Families

Esriel Hildesheimer

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

A Critique of Richter and Rosenstein

Dr. Neville Lamdan

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Missing Treves Genealogy

Esriel Hildesheimer

1989

V/3 (Fall)/39

In the Spring issue of Avotaynu, Esriel Hildesheimer published a genealogy of the Treves family. A portion, which was inadvertently left out, is printed here.

Book Review: The Unbroken Chain

Rabbi Malcolm H. Stern, FASG

1990

VI/1(Spring)/

Are all Ashkenazim Descended From Rashi?

Eliyahu Beller

1990

VI/1(Spring)/28

Historicity of the Rashi Descent

Dr. Paul J. Jacobi

1990

VI/1(Spring)/28

Book review: From King David to Baron David 

Stuart L. Cohen

1990

VI/2(Summer)/23

The Descent from Rashi: A Review

John Henry Richter

1990

VI/2(Summer)/35

A Response to Jacobi's Rashi Article

Dr. Neil Rosenstein

1990

VI/2(Summer)/36

How I Learned that Rashi was My Ancestor

Rabbi Asher Bar-Zev

1990

VI/4(Winter)/

A Seventeenth-Century Luria Manuscript Based on an Earlier Manuscript

Dr. Neil Rosenstein

1991

VII/2(Summer)/19

Questions Luria Documentation

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Question Origin of Surname Katz

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Comments on Rosenstein's Luria Lineage

John Henry Richter

1991

VII/3(Fall)/47

More Books on Rabbinic Research

Avotaynu

1991

VII/4(Winter)/67

Rosenstein Responds to Critics

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/1(Spring)/57

Can We Prove Descent From King David? (online)

David Einsiedler

1992

VIII/3(Fall)/29

Rashi's Descent from King David

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/3(Fall)/31

From the Seed of Rashi

Laurence S. Tauber

1992

VIII/3(Fall)/32

Chabad-Lubavitch Literature as a Genealogical Source

Michoel Ronn

1992

VIII/3(Fall)/40

Expands on Chabad Article

David Einsiedler

1992

VIII/4(Winter)/66

The (Maternal) Descent of Rashi

Laurence S. Tauber

1993

IX/2(Summer)/3

2

 

David Einsiedler

1993

IX/2(Summer)/34

Reprint of Otsar Ha-Rabanim Available

Avotaynu

1994

X/1(Spring)/66

Prenumeranten as a Source
for Jewish Genealogists

Chaim Freedman

1994

X/2(Summer)

Spira and Luria Families Revisited

Dr. Neil Rosenstein

1994

X/4(Winter)/17

Documenting the Descendants of the Vilna Gaon

Esther Ramon

1995

XI/1(Spring)/47

]

The Reliability of Genealogical Research in Modern Rabbinic Literature (online)

Rabbi Meir Wunder

1995

XI/4(Winter)/31

Englard's Articles on Questions in Rabbinic Genealogy

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/1(Spring)/36

Questions Rosenstein's Article

Michoel Ronn

1996

XII/2(Summer)/66

Rappaport Family: A Response to Paul Jacobi 

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/3(Fall)/46

Chassidic Dynasties

Esther Ramon

1997

XIII/3(Fall)/49

Verifying Oral Traditions
A Case Study: The Gaon of Vilna

Chaim Freedman

1997

XIII/4(Winter)/

Book Review: Eliyahu's Branches:
The Descendants of the Vilna Gaon and His Family

Arthur Kurzweil

1997

XIII/4(Winter)/96

The Edelman Hoax and the Origins of Anglo-Jewish Aristocracy

Dr. Neil Rosenstein and Rabbi Dov Weber

1998

XIV/2(Summer)/25

An Approbation for Dr. Neil Rosenstein and Dov Weber

Rabbi Shlomo Englard

1998

XIV/3(Fall)/90

Sherwood "Forest" Through the Genealogical Trees

Dr. Neil Rosenstein

1998

XIV/4(Winter)/21

Will the Correct Pinchas Horowitz Please Stand Up?

Dr. Neil Rosenstein

1999

XV/2(Summer)/

Book Review: Avnei Zikaron

Bill Gladstone

1999

XV/4(Winter)/

Braude Beginnings

Dr. Neil Rosenstein

2000

XVI/3(Fall)/43

Documentation of the Besht Found in Magnate Archives

Carol Clapsaddle

2000

XVI/4(Winter)/90

A Method for Depicting Interconnected Rabbinical Families Simultaneously: The Jewish Historical Clock

Michael Honey

2001

XVII/3(Fall)/10

Book Review: Beit Rabbanan: Sources of Rabbinical Genealogy

Bill Gladstone

2002

XVIII/1(Spring)/65

Rabbinical Genealogies Prepared by Paul Jacobi

(no author listed)

2002

XVIII/2(Summer)/28

Genealogical Information in Rabbinical Texts: An Examination of Ohr Olam

Laurence Tauber

2002

XVIII/2(Summer)/43

.ראו גם

הבלוג של חיים פרידמן על משפחת הגאון מוילנה

תולדות ושורשים :בלוג על תולדות משפחות רבנים

  האתר של ניל רוזנשטיין חוקר שושלות משפחתיות


פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

 

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

ניל רוזנשטיין  על משפחות של יהודים אירופיים

חיים פרידמן על מוצאו של הגאון מוילנה

עץ המשפחה של הגאון מוילנה

האם אפשר להוכיח מוצא מהמלך דוד

 חלק שני של המאמר

האם גם אתה צאצא של המלך דוד ?

 הייחוס מדוד המלך בויקיגניה

 הרב אבישי אלבוים משפחות המתייחסות לדוד המלך, שרשרת הדורות כרך י"ט, 3, 2005, החברה הגנאלוגית הישראלית

היחוס מרש"י

חיים פרידמן על צאצאים של רש"י

 הגנאלוגיה המוזרה של רש"י

 משפחת רש"י על פי פרידמן

שושלת של רש"

רשימות של שושלות יוחסין

האמינות של המחקר הגנאלוגי של שושלות רבנים

 שושלת רש"י הגר"א

 

רש"י ואני

הגולם ואני

מה קרה לחבר יוסף

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר 

שומר המורשת של הגאון מוילנה

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא

פורץ דרך בורמה

המחשמל של מחוז הדרום :על צבי אשד

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

 ועוד משפחות קשורות

תולדות שושלת סלנט

עץ המשפחה של רבי יוסף זונדל מסלנט

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם

שושלת משפחת וולפנזון :הרשימה הגנאלוגית

 

משה מוניס זילברמן ופרשת המצה הלא שמורה.

 משה מוניס זילברמן סבה של סבתי ידוע וזכור כמלמד אהוב במיוחד בישיבת "עץ החיים ". מה שידוע הרבה פחות הוא שבשלב מסוים בחייו בשנת 1891 הוא הסתבך בשערורייה לא סימפטית בגלל "מכירת מצות לא "שמורות " בחג הפסח שאותן קנה ושמהן על פי השמועה נהנה אפילו הרב הראשי של ירושלים ( וידידו הטוב של אביו ) שמואל סלנט.

השערורייה טואטאה לחלוטין אל מתחת לשטיח בירושלים אבל עיתונים בפולין וברוסיה דיווחו עליה בהרחבה.  עד היום הפרשיה נשמרה בסודיות בחוגי המשפחה. אבל  כעת לאחר שחלפו 120 שנה מאז ימי השערוריה  החלטתי לפתוח את הגינזך ולחשוף אותה לעיני הציבור.

( מקורות "על פי הבור- ר' משה בר"ר מוני זילברמן מ"יקירי ירושלים " ע' 77 נו

 סבה של סבתי  חנה וסרמן ( אישתו של יוסף זונדל וסרמן סופר וגנאלוג )    מצד אימה  אסתר , הוא משה מוניס זילברמן בנו של שמואל מוני זילברמן   (תרט"ו –תר"ע) 1856-1910מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים ודמות מרכזית במלחמת האתרוגים שהתחוללה שם. (ועליה ראו במאמר כאן).  

שמואל מוני זילברמן אביו של משה.

  משה כונה רבי מוניס על שם אביו שמואל מוני שהתפרסם כגדול בתורה ועסקן ציבור גדול . משה התחנך ב"עץ חיים " ועסק לאחר מכן בהוראה בחצר החורבה " אחרי פטירת אביו מילא את מקומו בתור מלמד בתלמוד תורה "עץ-חיים" (החל משנת תר"ן-1890, ועד יום פטירתו). אף כאביו העמיד גם הוא תלמידים רבים הוא נשא לאשה את הניה שממנה נולדה לו אם סבתי ,אסתר ובזיווג שני נשא לאשה את בילה בת ר' אברהם פדרמן.

  משה זילברמן עצמו היה דמות בולטת הרבה פחות בקהילה מאביו ,או מחתנו הרב אליהו לנדא אביה של סבתי ,חנה.

 מאידך משה היה אחד המלמדים הידועים וככל הנראה גם האהובים ביותר בתלמוד התורה הירושלמי "עץ חיים" שפעל בחצר בית הכנסת "החורבה" מרכז הרובע היהודי בירושלים. על פי מאמר שפירסם עליו סבי יוסף זונדל וסרמן שנשא לאישה את נכדתו והיה תלמידו בילדותו הוא נודע כאיש נוח לבריות ( בהבדל גדול מאביו שכנראה לא היה כזה ) והתהלך עם תלמידיו כאב ורע.

משה זילברמן התגורר בשכונת "שערי צדק " ( השכונה המרוחקת אז במערב ירושלים ) .יום יום היה הולך ברגל מביתו עד לחצר "החורבה" וחוזר לביתו בלווית תלמידו משכונתו והסביבה.ההליכה בחברתו הייתה נעימה ומשעשעת .גם בני העשרים שידם הישיגה לשלם בעד נסיעה בעגל ה"ממחנה יהודה" עד לשער יפן בחרו ללכת ברגל בחברתו של רבי משה. הוא היה ידיד נפש הן למלמדים בחצר ה"חורבה" והן לילדי "החורבה",והכיר כל אחד מהתלמידים ,אותם ואת הוריהם ,עד הדור השלישי והרביעי לפניהם .מתעניין היה במצבו של כל אחד ,השתתף בצערו ושמח בשמחתו .כשנולד בן למזל –טוב לאחד המלמדים או השיא בן או בת ,התעניין לדעת את החסר והשתדל להשלימו ממקור זה או אחר.

סבי מספר בספרו  שהייתה לו "חולשה "למעשי צדקה וחסד ,ובייחוד למלמדים ולתלמידי ה"חורבה" .כאשר הנהלת תלמוד התורה "עץ חיים "התחילה להוציא לאור את "לוח דיני ומנהגי בתי הכנסת " בעריכתו של מזכיר המוסד אז ,אחר כך מנהלה עד יומו האחרון ,הרב יחיאל מיכאל טוקצ'ינסקי תמורתו הייתה קודש להנהלת תלמידי תלמוד התורה העניים ".נמסר התפקיד המפתח הזה לרבי משה ,והוא מלאו בנאמנות ומסירות . בהיותו בתפקיד משגיח –מפקח ,היה רבי משה יושב על פי הבור בחצר "החורבה " וכל מי שהיה זקוק לו ,היה בא אליו והוא היה מקבל כל אחד בסבר פנים יפות ,בידידות ובחיבה .עיניו תרו למרחקים ,כל מי שהיה עובר על ידו , היה מקדם את פניו בברכה .היה סוקר את כל אחד מהתלמידים "כבקרת רועה עדרו " מתבונן בלבושו ובייחוד בנעלים אשר לרגליו .חוזה היה לו עם סנדלרים אחדים בעיר העתקיה ,שהיו עושים לילדי "החורבה" נעלים חזקות במחיר מיוחד .בראותו ילד שנעליו קרועות וידע שאין יד הוריו משגת להתקין לו נעלים ,מיד היה קוראו אליו ,תוחב בידיו פתקה אל אחד הסנדלרים האלה ובה הוראה לתת לו נעלים.

הילד היה רץ בשמחה אל הסנדלר ושב עם זוג נעלים חדשות ,מראה אותן לרב י משה הוא בודקן היטב אם לפי מידתו. ובמוצאו הכול כתיקונו ,היה צובט לילד בלחיו בחיבה ומברכו "תיסוב ותכלה" ,אחר היה שולחו ל"חדר "ומצווה עליו ללמוד בשקידה .ולא לנעלים בלבד בשביל הילד דאג רבי משה בן רבי מוני ,כי אם גם לחולצה למכנסיים ולמעיל ,ביחוד למעיל חורף ,וכשהיה רואה ילד שהכרת פניו מעידה בו כי הוא רעב היה מיד שולחו עם פתקה לבית התבשיל ושם קיבל ארוחה חמה.

 ( כמדומה שבקטע זה יש זכרונות ילדות ברורים מאוד של סבי יוסף זונדל וסרמן יליד שנת 1900 שלמד בישיבת "עץ חיים "בילדותו ומן הסתם תחת משה זילברמן. סביר להניח שמה שתואר כאן אירע לו עצמו. ).

 עם רק זה היה כל מה שידוע על משה מוני זילברמן אז לא הייתי מפרסם עליו כתבה. למרבית הצער זה לא חומר מעניין באמת לקריאה. אבל ישנה פרשה נוספת הקשורה לחייו של משה זילברמן מראשית הקריירה שלו כמלמד ב-1891 שנים לפני שנולד סבי , שאותה לא ניתן למצוא במקורות הרגילים עליו .ודווקא היא מעניינת במיוחד.

פרשת המצה  הלא השמורה.  

כתבה מעליבה על משה זילברמן בעיתון "המליץ "  מספר 206 ,  ה-21 בספטמבר 1891 . ( החלק התחתון של העמוד הוא כתבה אחרת שאינה קשורה).

רוב בני הישוב הישן בירושלים היו אוכלים בחג הפסח מצה שמורה בלבד וגם אלה שלא היו מדקדקים ביותר באכילת "שמורה" בכל ימי החג היו אוכלים מצה מהסוג השני שנקראה "בלתי " היו זהירים לאכול בליל הסדר מצות שנאפו מחיטים שמורות מעת הקציר. הכנת מצה כזאת הייתה עולה כסף רב ועמל רב .

למצה השמורה קמו סוחרים מיוחדים רובם אברכי ישיבה או מלמדים וכך גם לקוחותיהם . נאמנים היו סוחרים אלה על הכשרות ומוחזקים אנשים ישרים שלא יכשילו את הרבים מחשש לחמץ.וליתר תוקף גם הישיגו תעודות מהבד"ץ בית הדין החרדי של ירושלים המעידות על נאמנותם וכשרות הקמח שלהם. משה זילברמן היה אחד מהם. אלא שבשנת תרנ"א 1891 קרה מקרה לא טהור בירושלים שעשה את כל העיר כמרקחה.

הרב שמואל סלנט .האם הוא קנה או לא קנה מצה שמורה ממשה מוניס זילברמן?

נודע שהסוחר משה זילברמן האכיל את הרבים במשך שבע שנים מצות "בלתי " במקום "שמורות " .וזאת כי מכר קמח לא שמור שקנה אצל המומר ברגהיים. הפרשה נודעה לרגל שערורייה שנייה –פשיטת הרגל של אותו משה זילברמן לכמה יהודים שמסרו לו את שטרות הכולל שלהם למכירה ( הוא עסק גם בסרסרות ) בשטרות אלו שילם משה זילברמן את חובו למומר בעד הקמח שחשובי העדה ובהם על פי הטענה לא אחר מאשר הרב המזרח אירופאי הראשי שמואל סלנט היו אופים בו את המצה השמורה שלהם.

 כשנתגלתה חרפתו של זילברמן לקהל העבירו אותו מחזקתו ,ולדברי כתב "המליץ" הענישו אותו באיסור למשך שלושים יום של עליה לתורה. העיתונות הירושלמית עברה בדרך כלל על כל הפרשה המוזרה הזאת בשתיקה.שהרי איש לא רצה להלבין את פניו של זילברמן יותר משכבר הולבן.

להוציא מקור אחד שהודות לו אנחנו יודעים על כך , סופר אלמוני אחד ( שחתם בשלושה כוכבים ) מסר את האירוע בפרוטרוט בעיתון "המליץ" ברוסיה הרחוקה ( גיליון 206 כרך לא יט בתשרי תרנ"א ). הסופר שלא במפתיע היה שייך לאותו כולל שאליו השתייך משה זילברמן ומן הסתם הייתה בקירבו טינה עליו ולכן האשים אותו בצבעים שחורים במיוחד .הוא אף האשים את הבד"ץ בית הדין החרדי שרק מפני כבוד אביו "הממונה שמואל מוני זילברמן נתנו לו עונש קל בלבד

כתוצאה ממאמר זה שמן הסתם עורר הדים רבים בעל פה בירושלים פרסם הבד"ץ גילוי דעת ב"המליץ" ( מספר 237 כט בחשוון תרנ"א ) שבו הכחיש את רוב העובדות שהביא הסופר במאמרו ( כגון זה שמשה זילברמן קיבל הכשר מהבד"ץ למכירת הקמח ושבין לקוחותיו נמנה גם הרב שמואל סלנט וכו' ). את עצם העובדה שמכר קמח "בלתי שמור " לא הכחישו .אבל ריככו במקצת את העוון בהדגישם שאת הקמח קנה לא אצל המומר ברגהיים ר"ל ,אלא מהאישה שפרה בעלת תחנה ברחוב חברון בעיר העתיקה.

העניין היה כל כך חשוב בעיניהם שהם טרחו לפרסם את ההכחשה הזאת של  הסופר רבי ליב בן אלימלך גם בעיתון "הצפירה "שפורסם בפולין ( תוספת לגיליון 240 שנה י"ז ר"ח ודש כסלו תרנ"א .

מכאן עד כמה שידוע לא הייתה שום שערוריה מעורבת בחייו של משה מוניס זילברמן .יש מקום להניח שסבי יוסף זונדל וסרמן שהיכיר את משה זילברמן הזקן בילדותו אף לא שמע על כך. שכן העניין מן הסתם הושתק בתקיפות.

אסתר בתו של משה זילברמן.

משה מוניס זילברמן נפטר בירושלים, ז' תמוז תר"ע (14.7.1910).בתו אסתר נישאלה לרב אליהו לנדא וילדה את סבתי חנה.

הרב אליהו לנדא ואשתו אסתר בתו של משה זילברמן יושבים .מאחריהם חנא ,בעלה יוסף זונדל וסרמן ,אחיה של חנה המו"ל יעקב לנדא , ואישתו .

ביבליוגרפיה

יוסף זונדל וסרמן"  על פי הבור- ר' משה בר"ר מוני זילבר" "יקירי ירושלים "   בתוך צאת מסלול  ע' 77

 דוד תדהר " "משה זילברמן " ערך באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך 7 ע' 2936 -2937

פרקים בתולדות הישוב הישן : קובץ ממאמרי א. ר. מלאכי / ליקטה, גליה ירדני-אגמון - מלאכי, אליעזר רפאל, 1895-1961 - שם ההוצאה: הקיבוץ המאוחד

א.ר. מלאכי "קציר חיטים למצה שמורה " "פרקים בתולדות הישוב הישן " הקיבוץ המאוחד תשל"א

ראו עוד :

משה זילברמן באתר "גני"

תמונה ממלחמת האתרוגים

 מלחמת האתרוגים של שמואל מוני זילברמן

הרב אליהו לנדא ,חתנו של משה זילברמן

יוסף זונדל וסרמן הביוגרף של משה זילברמן ובעלה של נכדתו

רש"י ואני

לפני כמה שנים וביתר דיוק ב-2002 ישבתי בספריה ועיינתי בספרים של הסופר והחוקר ראובן קריץ שעליו הכנתי כתבה.אז נגש אלי יהודי זקן שישב גם הוא בספריה והסתכל בספרים . "תגיד לי " הוא שאל אותי " מי הזה הסופר הזה? מעולם לא שמעתי עליו". מילמלתי כמה מילים בתשובה על כך שהמדובר בחוקר וסופר שמוכר לכמה יודעי ח"ן בספרות העברית.

 היהודי הזקן העיר "אה עוד אחד ממאות אלפי סופרים שמאות אלפי הספרים שלהם עומדים על המדפים ואף אחד לא קורא אותם חוץ מימך. תגיד לי בשביל מה זה טוב?"

אכן שאלה טובה.

במהלך השיחה עם היהודי הזקן ששמו התברר לי היה שמואל יהושע גולד התברר לי שהוא פרסם חוברת בשם "קטעים מספר עיונים ברש"י " בחוברת זאת הסתבר פירסם מר גולד את תוצאות עיוניו ומחקריו בכתבי יד עתיקים של פרושי רש"י"  פרשן התנ"ך והתלמוד המפורסם מכל . בחוברת זאת הוא סיפור לי פורסמו ממצאים שעין אדם לא שזפתן מעולם לפחות לא במאות השנים האחרונות מאז המצאת הדפוס. מר גולד הוכיח על סמך כתבי היד האלו שהפירושים הקיימים כיום של רש"י הם שגויים ומטעים. לדבריו בבני ברק ממצאיו עוררו זעם עצום שכן מהם מתברר שפרשני רש"י לאורך השנים הטעו את הציבור.

שאלתי את מר גולד "כל זה טוב ויפה אבל בשביל מה זה טוב ? מדוע זה צריך להדיר שינה מעינינו אם לאורך מאות שנים נפלו כמה טעויות בהדפסת הטקסטים של רש"י?מה לך ולרש"י ? "

הוא הסביר שרש"י הוא סופר חי היום בדיוק כפי שהיה לפני מאות שנים ואלפים ממשיכים להתעמק בו. "וחוץ מזה בראש ובראשונה הוא ממשיך להיות חי עבורי " . 

 חשבתי שזאת התשובה גם לשאלה שהוא שאל אותי. את הסיפור הזה פירסמתי לפני שנים כתגובה .

והנה להפתעתי נודע לי לפני כמה ימים שמר גולד נפטר אבל בניו הוציאו לאור את הספר שעליו עמל כל ימיו "ספר עיונים ברשי : פ"י ט"ו כת"י וט"ו דפוסים ראשונים    ( 2009).

ומישהו מטעמם טרח והביא את הספר לביתי …האיש סיפר שמר גולד שהיה חולה מאוד בימיו האחרונים לא היה מסוגל להגיב כמעט על דבר אלא רק כאשר הזכירו את השם "רש"י " ואז היה מסוגל לדבר בצורה ברורה והגיונית.

רש

-במקביל התגלה לי להפתעתי שיש קשר  משפחתי ישיר ביני ובין רש"י .

הגנאלוג המשפחתי שלי חיים פרידמן החוקר את תולדות שושלות הגאון מוילנה ויוסף זונדל מסלנט שאני צאצא שלהן חשף שאני צאצא ישיר של רש"י דרך הגר"א . יש ביני ובין רש"י 31  דורות כולם מתועדים.

ועוד 18 דורות  ידועים פניו. אז 51 דורות של משפחה.

ובכן אין רבותה שאני צאצא של רש"י . כל היהודים צאצאי  קהילות מזרח ומרכז אירופה ומן הסתם גם רבים מצאצאי ארצות דרום אירופה הם כולם ללא יוצא מהכלל צאצאים של רש"י שהרי המדובר היה בקהילות לא גדולות ביחס שכל אנשיהם התחתנו זה בזה שוב ושוב וסביר שבכולנו יש כעת גנים של רש"י.

 ( ישנן טענות שרש"י הוא צאצאו של דוד המלך וזה לא בלתי אפשרי ,אבל כל "ההוכחות " כביכול שמביאים לכך הן זיופים ברורים כל כך שאני תמה שיש מישהו שלוקח אותן ברצינות. ומלבד זאת איך אמר בן דודי נועם אשד בשיחה שהייתה לנו פעם עם הגנאלוג חיים פרידמן בנושא הזה "אין לי שום עניין להיות חבר במועדון שיש בו עוד מיליוני אנשים ". גם אני לא מתלהב בכלל לחשוב שגם אני צאצא של דוד המלך ביחד עם עוד כמה מליארדים על פני כוכב הלכת הזה.).

 ועדיין ..לא כל אחד יודע איך בדיוק היחוס שלו מגיע אל רש"י  ואל אבותיו לפניו לאורך ;1200 שנה דור אחרי דור לאורך  51  דורות. אני יודע.

ואני בהחלט גאה בעובדה שהרוב המוחלט של ה51 דורות האלו ,כמעט כולם ! ,היו יוצרים ואנשי ספר. וזה בהחלט נדיר ומיוחד  ויוצא דופן בכל קנה מידה יהודי ועולמי. כמה  שושלות כאלו כבר יש ?

 רשימה שעוסקת  בקשר בגנאלוגי הישיר שלי עם רש"י  וברשימת 51 הדורות של יוצרים ואנשי ספר שבמשפחתנו יש כאן :

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד בראשית המאה ה-21

זה בהחלט מרשים אותי שאני צאצא ישיר של האדם ששמואל יהושע גולד הקדיש את חייו לחקר כתביו.

ראו גם

הגולם ואני

כתב הצופן של אברהם וילנר

עץ המשפחה של יוסף  זונדל מסלנט

הכנס הגדול של משפחת וולפנזון

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד בראשי ת המאה ה-21

עטיפת אלבום קומיקס על חייו של רש"י.

.. "