ארכיון קטגוריה: גנלוגיה

הכנס הגנאלוגי ה-14 ומעבר לו -שיחה עם משה גולן יו"ר עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה

אין תיאור זמין לתמונה.

בסוף החודש מרץ יתקיים הכנס הגנאלוגי ה-14 בצפת שיעסוק בחקר תולדות משפחות בכלל ובחקר תולדות צאצאי משפחת הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין  בפרט.( ואת הרשימה הגנאלוגית שלי במשפחה זאת ראו כאן )

אני אשמש שם כיושב  הראש  של מושב מיוחד העוסק בנושא זה ואגב כך אסקור שם  את תולדות המחקר בתחום גנאלוגי זה.

הכנס מאורגן כמדי  שנה בידי  עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עמותת מתנדבים שהוקמה ופועלת במטרה להנחיל את חקר הסיפור המשפחתי בציבור הישראלי.  עמותה שהיושב הראשד הנבחר שלה  הוא משה גולן.

והנה ראיון קצר עם משה גולן  האיש  רב הפעלים שמזה שנים מוביל את תחום הגנלוגיה בישראל.

אלי :איך היגעת לנושא הגנאלוגיה ?

משה גולן בערב מיוחד לרגל השקת ספר על הגאון מווילנה בבית יוצאי וילנה בתל אביב 

גולן : לגנאלוגיה הגעתי די במקרה – למי שמאמין במקריות – באירוע משפחתי הפתיע אותי בן דודו הצעיר של אבי והגיש לי חוברת מעוטרת שעליה מתנוסס השם 'יגיע כפיים'. כשעלעלתי בה הסתבר שזהו קול קורא להתאחדות בעלי מלאכה בירושלים של שלהי המאה הי"ט. יש בו את תקנון האגודה, קריאה לבניית שכונה בירושלים וחתומים עליו ישראל אברהם גולדמן, הסבא רבא שלי, סבו של אבי ומנדלבאום (משער מנדלבאום) ועוד שניים ששמשו אז כוועד "יגיע כפיים" .

היו אלה ימים שבהם יצאתי לגמלאות וזמני בידי יצאתי ללמוד יותר על משפחתי מצד אבי וגם מצד אמי בטבריה ובזיכרון יעקב. הזמנתי את אחותי ואחי לבקר בבית הקברות בזיכרון יעקב, בו טמונים הסבא והסבתא שלי לוי צ'רנובילסקי ומרים (מאלה) לבית שפירא, הורי הסבתא שלי זיידא קלמן שפירא ואשתו שרה חיה לבית אלברט ולצדם אמה של חיה שרה. כשהגעתי לשער בית הקברות נדהמתי לראות 70 קרובי משפחה, גברים, נשים וטף מקבלים את פני ומחכים שאוביל את הסיור. הסתבר שהשמועה עברה מפה לאוזן. והשאר היסטוריה….

The Israel Genealogical Society

הצטרפתי   אז לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עברתי קורס לחוקרים מתחילים וקבלתי על עצמי תפקידים בעמותה עד שנבחרתי בשנת 2014 ליושב ראש עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה.

אלי :מה גרם ליצירת העמותה לקשרי משפחה? ממתי היא קיימת ?

גולן :מה שהיום מוכר כעיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה החל את דרכו בשנת 1983 כחוג לגנאלוגיה על ידי המייסדים הגב' אסתר רמון, שמואל אבן-אור (אורנשטיין), רודה כהן,  מזל ליננברג-נבון, רות רגבי ושמואל שמיר.  בתחילה התכנסה החבורה בבתים פרטיים ומאוחר יותר, בשנת 1984, החוג היה לאגודה תחת השם "החברה הגנאלוגית הישראלית" שהחלה להתכנס  באולם בית הכנסת הרפורמי "מבקשי דרך" בשכונת גבעת אורנים (סן סימון) בירושלים. בשנת 1987 היתה לעמותה רשומה מלכ"ר ומאוחר יותר הוסב שמה לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. בשנת 2017 נוסף לשמה שם הקיצור עיל"ם.

אלי: האם אתה רואה גידול בעניין הציבורי בגנאלוגיה לאורך השנים? או שהוא נשאר קבוע פחות או יותר?

גולן : אין ספק שיש גידול קבוע . אנשים מתעניינים יותר ויותר והיום כנראה יותר מאי פעם  בשורשים המשפחתיים שלהם.יש להם יותר זמן פנוי בשביל זה. ויש להם יותר אפשרויות מאי פעם כדי לבדוק אותם.

אז זה תורם עוד לגידול בעניין. לעיל"ם שבעה סניפים ברחבי הארץ ,המסונפים למוסדות מחקר, מוזיאונים, ארכיונים, ספריות ומשתף אתם פעולה. הסניפים מקיימים מפגשים חודשיים קבועים בהם מתקיימות הרצאות, לימוד קבוצתי, ליבון נושאים בעלי עניין משותף ומתן במה לחוקרי הסיפור המשפחתי להציג את פרי המחקר שלהם. חברי עמותה חדשים זוכים לסיוע צמוד במחקר המשפחתי שלהם ומספרם הולך וגדל משנה לשנה.

 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏טקסט‏‏‏

 

כמה דוגמאות לאירועים שאותם מארגנת עיל"ם.

 

אלי :מהן מטרותיכם ? איזה פרוייקטים חשובים ביצעתם עד היום ?

גולן : עיל"ם נוטלת על עצמה משימות בהיקף ארצי כמו הוצאה לאור של כתב עת מקצועי ,"שרשרת הדורות", ואתר אינטרנט שמחזיק מאגרי נתונים רבי ערך.ומידע מועיל לחוקר השורשים המשפחתיים. הפעילות השנתית כוללת קורסים, סדרות העשרה, ימי עיון, טיולי שורשים ומבצעי התנדבות. חברים מתנדבים של העמותה יוזמים ופועלים להפיכת ארכיונים למאגרי נתונים אינטרנטיים. לפני שנתיים הסתיים הפיכת מפקדי  האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל  שאותם ביצע משה מונטיפיורי באמצע המאה ה-19  למאגר כזה.

ובימים אלה ממש יוצאת לדרך בשיתוף עם יד יצחק בן צבי התכנית להפיכתם של פנקסי  אירגון הפקוא"ם – הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם –   האירגון שתמך וסייע באירגון תרומות ליהודי הישוב הישן בארץ ישראל במהלך המאה ה-19   למאגר נתונים ממוחשב שישלים את מפקדי מונטפיורי בשיפור הידע שלנו על הישוב היהודי בארץ ישראל וקהילות ישראל באירופה ובמזרח.

אלי :מה מתוכנן בכנס שיתקיים בצפת החודש?

גולן :  גולת  הכותרת של פעילות ועד העמותה הוא הכנס הגנאלוגי השנתי שלנו שבכל שנה יש לו נושא  מרכזי אחר.. אנחנו נערכים עכשיו לקראת הכנס ה 14 שיהיה נקודת מפגש שנתית לקהילה הגנאלוגית. הכנס מוקדש הפעם לשושלות יוחסין של הגאון מווילנה ולשושלות יוחסין של משפחות עתיקות שמוצאן מהעיר  צפת.

בכנס יוקם, כבכול שנה, מרכז הדרכה לבאי הכנס שבו מסתופפים תחת  קורת גג אחת  "יד ושם", "בית התפוצות", "בית לוחמי הגטאות" וחברת My Heritage מהמובילות בעולם בחקר שורשי משפחה וחוקרי העמותה.

כמו כן מוקם מרכז מידע משפחתי של צאצאי הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין שדרכו צאצאי המשפחות האלו יוכלו לחקור ולבדוק את הקשרים המדוייקים שלהם במשפחות אלו.

.במסגרת הכנס נבקר גם בבית הקברות העתיק של צפת ונלמד על האנשים הקבורים שם .וצריך לדעת בתי קברות הם אוצר מידע מדהים בפני עצמם.

עד כאן משה גולן.

הציבור מוזמן להשתתף בכנס הגינאלוגי המרתק שיהיה בצפת  ובכלל  הציבור מוזמן להצטרף לעיל"ם כחבר מן המניין ליהנות מן היתרונות שבחברות  בעמותה ובכלל זה הנחות בפעילויות, בכנסים, בקורסים, וברכישת שירותים של חברת  My Heritage   שמשתפת פעולה ותומכת בפעילויות האגודה.ץ . הרצאות מדי חודש מפי מרצים מן המשובחים שיש, וחברותא שאיננה רק מהנה אלא גם מועילה.

צפו בהרצאה מוסרטת של משה גולן על הכנס הגנאלוגי ה-14 המתוכנן שניתן בערב ההשקה לספרו של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגאון מווילנה .

המייל של משה גולן

golanltd@gmail.com

אתר העמותה הישראלית לקשרי משפחה 

דף הפייסבוק של משה גולן 

אתר עיל"ם 

דף הפייסבוק של עיל"ם

ראו עוד

הגנים של הגאון מווילנה 

 

משה גולן פוגש את  אלי בן טובים  מומחה לבית הקברות בצפת שמרצה בהתלהבות על בית הקברות בצפת כאוצר תגליות גנאלוגיות בסיור הכנה של משה גולן, יו"ר עיל"ם לקראת הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בצפת בתאריכים 31.3 עד ..4 .01.

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום -הכין נפתלי מרום

אין תיאור זמין לתמונה.

לרגל כנס העוסק  בגנאלוגיה בכלל ובגנאלוגיה של צאצאי הגאון מווילנה בפרט שאני משתתף בו הנה שוב רשימה גנאלוגית של משפחתי .מהמאה ה-שמינית לספירה ועד היום .

תודה לנפתלי פרום ששלח לי את הרשימה על סמך מידע ששלחתי לו ועם כמה תוספות משלו.

,אילן  יוחסין של אלי אשד הוכן בידי נפתלי מרום

 יוחסין של רש"י מעלה ומטה:

 

משולם
(סביבות 780 לספירה)

בנו

איתיאל
(800 לספירה)

בנו

משולם
(סביבות 825 לספירה)

בנו

משה
(סביבות 850)

בנו

יקותיאל
(876)

בנו

קלונימוס
(900)

בנו

משה
{היגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא (כנראה שנת 917 לספירה) היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "אימת נוראותיך" הנאמרת ביום השמיני של פסח}.

צאצאיו:
1. יקותיאל.
2. קלונימוס (בהמשך).

בנו

קלונימוס
(950)

(חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים)

בנו

משולם{(רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  (ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים}

בנו

קלונימוס
{המחצית הראשונה של המאה ה-11, סביבות שנת 1020}

צאצאיו:
1. משה. {בנו: חננאל, בנו של חננאל הוא: משולם}.
2. חננאל (בהמשך).

בנו

חננאל
(סביבות 1040)

צאצאיו:
1. קלונימוס.
2. יקותיאל.
3. איתיאל, (1076).

בנו

קלונימוס
{קלונימוס (הרביעי) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (נולד בסביבות 960 או 965 נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.) שם האחיין חננאל בן משה (סביבות שנת 1060)}

…….

 

ר' אבון הגדול
(מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  "סדר הדורות" הלפרין)

 בנו

יצחק
{רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה}

בנו

שמעון
{רב ופייטן ידוע ( 950-1020). (יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם, ראו למטה)}

בנו

יוסף
{יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים) על פי האגדה אחיו של יוסף זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י

סב  אחר של רשי (מצד אביו) מיוחס השם אליקים. דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד מאידך, ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י


צאצאיו:
1. שמעון. {רבי שמעון "הזקן" אין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק "הגדול " שהוא סבו (כפי שעושים כמה
מקורות), למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יצחק}
(שם בעלה יצחק בן אליקים ואולי שלמה. סוחר יין ומלומד בתורה)
(לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060)

בנה

שלמה יצחקי{רש"י}
(1140 או 1141 רב מלומד ופרשן תנ"ך ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים)

Rashi woodcut.jpg

צאצאיו הנוספים:
1. יוכבד {אשת מאיר בן שמואל (הריב"ם). בנם: 1. יעקב {רבינו תם}. 2. שמואל {רשב"ם}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יהודה בן נתן (הריב"ן)}

{תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה שמסרה דברי הלכה ומנהגים, שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים}

(הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המייחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י. הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב מסכתות התלמוד הבבלי אך רק חלק קטן מהם קיים היום)

צאצאיה:
1. אלבינה (אלווינה – התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה).
2. אליעזר (מפלייזה היה רב גם הוא. חתנו של הרב שמשון בן יוסף).
3. יום טוב. (בהמשך).

בנה

יום טוב
{מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם. ידוע בהגהות שונות שחיבר. ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס ושימש שם כרב}

שם אשתו: Flore De Lis  Flouredelys

בנו

יהודה
{מפאריס – פריז}
(מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא (ר"י הזקן) מגדולי בעלי התוספות שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם, בני יוכבד בת רש"י)

צאצאיו:
1. יצחק (בהמשך).
2. אליעזר {אשתו בילה בת דודו יוסף}.
3. אליהו (רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בוויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן).
4. בת {אשת יצחק (הר"י)}. בהמשך.

חתנו

יצחק{הר"י}, חתנו של יהודה בן יום טוב (נולד בסביבות 1140-? שפירא ע' 58).
(היה בן אחותו של רבנו תם – אורבך ע' 124)

חתנו

יחיאל טרייביש אשכנזי
 {1110-1189? פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול}

בנו

אברהם טרייביש
{1240-1310, לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף{

(מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה) בצרפת)

בנו

יוחנן אשכנזי

{1265-1314, עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי"}

בנו

יוסף טרייביש
(1305-1370, אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש. אשתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה)

בנו

מתתיהו טרייביש
(1335-1385, היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה. לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה)

צאצאיו:
1. חנה {אשת שמואל שפירא, בהמשך)}.
2. יוחנן. {יוחנן טרייביש-בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר
לאיטליה ושם נפטר ב1429
}.

 

 

בתו

חנה
{אשת שמואל שפירא}

(מורה תורה באשפיירה)

 

בנה

שלמה שפירא
(נפטר 1453 בערך. אב בית הדין של הערים היילבורן ולאנדויי)

בנו

פרץ
(מ-קוסטאנץ)

בתו

מרים לוריא שפירא
{אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה}

(נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה. אהרון שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478 שנת רל"ח).

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא, אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

בנה

יחיאל לוריא
(אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470 נולד ב-אלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד)

צאצאיו:
1. אברהם.
2.
חתנו יצחק מקצנלבויגן {המהר"י}. (בהמשך)

 

חתנו

יצחק
{הרב של העיירה קצנלבויגן בפרוסיה ומשם עבר לפראג}

בנו

מאיר{המהר"ם פאדווה}

(1482-1565, מגדולי הפוסקים במאה ה-16)

{אשתו חנה בת רבי אברהם מינץ (נפטרה 1564)}

בנו

שמואל יהודה קצנלבויגן
{1521-1597, רב בוונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות"  נדפס בוונציה.  עסק גם בקבלה נפטר בוונציה ונקבר בפדואה}

בנו

שאול ווהאל
{1545-1617, מלך פולין ליום אחד}

בנו

מאיר ווהאל
{כ-1565-1630 אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא, שעמד בחילופי אגרות עם רבנים של התקופה}

צאצאיו:
1. טעלצא (בהמשך).
2. מאיר קצנלבויגן {אב בין הדין של חלמה ומוהילוב}.

בתו

טעלצא
{אשת נפתלי צבי סופר}

(מפראג, נפטר 1601)

 

בנה

משה רבקש
{1596-1671, מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה}

 

בנו

פתחיה
{1610-1672, פרנס בווילנה}

חתנו

אליהו קרמר
(כוּנָה בשם, החסיד)

{ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בווילנה נפטר 1710}

צאצאיו:
1. יששכר דב (בער), בהמשך.
2. צבי הערש
{אבי משפחת ריבלין}.

 

 

בנו

יששכר דב (בער)

בנו

שלמה זלמן
{אשתו טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מ-טילץ}

(נפטר 1758)

צאצאיו:
1. אליהו {הגר"א} בהמשך.
2. יששכר דב.
3. אברהם רגולר.

 

 

בנו

אליהו
{הגר"א מווילנה}

(אשתו חנה בת יהודה לייב מ-קיידן)

נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות

צאצאיו:
1. אברהם. (בהמשך)
2. יהודה לייב
.

 

בנו

אברהם וילנר
{אשתו שרה מינדס-ליפשיץ בת נח מינדס}

(בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון (1765-1808) ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח-1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ערך לעיתים עם  אחיו יהודה לייב את ספרי הגאון מווילנה והביאם לדפוס במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים)

בנו

יעקב משה לנדאו וילנר

{נולד 1779 בווילנה בליטא, נפטר 17/1/1849 בסלונים בלארוס}

(אשתו הינדה בת חיים יהושע לנדאו, בן יהושע לנדאו}

צאצאיהם הנוספים:
1. אלעזר (נולד 1812 בסלונים בלארוס, נפטר 18/2/1874 בירושלים קבור בהר-הזיתים). {אשתו
 בזוו"ר דבורה ראצה, בזוו"ש בריינה באשה וולפנזון}.
2. אליהו.
3. נח {אשתו חוה זיסל ישינובסקי (נפטרה 14/5/1869 פולין), בת יחזקאל רבינוביץ', בן בצלאל,
בן יחזקאל הלוי רבינוביץ'}.
4. מרדכי צבי.
5. יצחק צ'רנסקי {אשתו חוה בת נתן נטע בן יהודה אריה לייב בן נפתלי היינסדורף} בהמשך.
6. שרה הינדה.
7. פרומה פרידה {אשת אליהו מילר}.
8. חוה {אשת אברהם גברילוביץ'}.
9. לא ידוע (בן).

 

צאצאי דבורה ראצה ואלעזר בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. שרה הינדה {אשת דוד בן אשר וגיטל רייזל (הכהן) אשכנזי}. נפטרה 1894 ב-בְּרֶאסט בלארוס.
2. מרדכי צבי.
3. פרומה פרידה {אשת מילר}.
4. לאה דינה {אשת ישראל וקסלר}.
5. אליהו. (נולד 1873 בירושלים מאשתו השניה של אביו בריינה באשה, נפטר 23/7/1946 ת"א).
{אשתו אסתר בת משה (בן שמואל מוני זילברמן נולד 1856 י"ם, נפטר 14/7/1910
י"ם, ונחמה פייגא מוני בת אורי שבתאי דייץ שנפטר 17/10/1857, בן חיים דייץ)
והניה זילברמן
נפטרה 1944}.

צאצאי דוד הכהן אשכנזי ושרה הינדה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. שלמה לייב {אשתו רבקה}.
2. רחל {אשת שמעון וֶלוֶלסקי}.
3. בת (לא ידוע).
4. בת (לא ידוע).
5. בת (לא ידוע).
6. בת (לא ידוע).
7. בת (לא ידוע).
8. בת (לא ידוע).

צאצאי רבקה ושלמה לייב, בן דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. אשר.

צאצאי שמעון ולולסקי ורחל, בת דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. לא ידוע.


צאצאי מרדכי צבי, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. יעקב משה.

צאצאי פרומה פרידה מילר, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. אליעזר.
2. אליהו.
3. פעסיל {אשת תנחום מרדכי ליפוביסקי}.

צאצאי תנחום מרדכי ליפוביסקי ופעסיל בת פרומה פרידה מילר:
1. אליהו (נולד 1896).

 

צאצאי ישראל וקסלר ולאה דינה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. מרדכי.

צאצאי אסתר ואליהו לנדאו, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:

 יעקב אלעזר (נולד 1898, נפטר 1980 ת"א). {אשתו שרה מלכה}.
2. חנה טריינה (נולדה 1900 י"ם, נפטרה 10/5/1975 בגבעתיים). {אשת יוסף זונדל וסרמן (נולד
30/8/1900 קהיר, נפטר 21/12/1979 י"ם), בן נחמה פייגא (נולדה 1880 י"ם,
נפטרה 29/6/1913 ארה"ב), בת חיים וחנה באשה סלנט בת הרב יוסף זונדל סלנט)
ואליהו צבי
(נולד 1844 רוזינטוב אוקראינה, נפטר 1910 י"ם קבור בהר הזיתים)
בן שמואל אריה וסרמן}.
3. שמואל אליעזר.
4. שמעון.
5. אברהם.
6. רבקה.
7. מרדכי צבי.
8. ד"ר ישראל (בן זאב) {אשתו שושנה לבית דינוביץ'}.

צאצאי יוסף זונדל וסרמן וחנה טריינה, בת אסתר ואליהו לנדאו:

  1. צבי אשד. (נולד 27/2/1925, נפטר 30/11/2003), {אשתו רחל (נולדה 29/9/1930, נפטרה
    29/10/2013)  בת ד"ר אליהו בלנק (בן יהושע ואסתר בלנק) ולאה (בת יצחק וגיסלה
    קינד)}.

2.  משה מוסא אשד, (נולד 24/11/1926, נפטר 2007), {אשתו מאירה בת מלכה ופישל אברהם בן
יוסף
שנלר}.

3. שפרה {אשת וסרמן}.
4. שמואל (נולד 1934).
5. נחמיה {אשתו רבקה}
6. בתיה בריינא {{אשת עזריאל סולומון}. היו להם 3 ילדים.
7. רות.
8. תלמה.
9. ציפורה רחל {אשת יהושע פרימור}.

צאצאי מאירה ומשה מוסא אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. נועם.
2. יובל
3. עינת {בזוו"ר, אשת יוסף פורמן. בזוו"ש, אשת ישראל הָרמָץ}.

צאצאי ישראל הרמץ ועינת, בת משה מוסא ומאירה אשד:
1. הדס {אשת גולן}. (גולן-זהו שם משפחה ולא שם פרטי).
2. שקד {אשת פורמן}.

 

צאצאי רחל וצבי אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. זוהר (הבכור).
2. רונית (רוני) {אשת יאיר שרון} (שם משפחתו, שרון).
3. אלי אשד. (פובליציסט באינטרנט מוכר וידוע  עורך מגזין הרשת החשוב "יקום תרבות " ).

צאצאי רונית (רוני) שרון, בת צבי ורחל אשד:
1. חן.
2. לירון.
3. אורן.
4. גל.
5. אוהד.

 

צאצאי אסתר ונחמיה אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים {אשת יהודה ורשואר}.
2. אלישבע טובה {אשת אברהם הכהן וולמן}.
3. עזריאל (נפטר בילדותו).

צאצאי יהודה ורשואר ומרים, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. שולמית תמר.
2. אלכסנדר זיסמן אברהם.
3. נתנאל ישראל.
4. שרה איטה.

צאצאי אברהם וולמן ואלישבע טובה, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. אפרת {אשת אושרי מימון}.
2. הודיה.
3. יוסף זונדל.
4. הושעיה ישראל.
5. רעננה.
6. אוריאל
7. שלום (האחרונים תאומים).

צאצאי אושרי מימון ואפרת, בת אברהם ואלישבע טובה וולמן:
1. יהודה מנחם.
2. ימימה תיקה ברכה.
3. איילה חנה.

 

צאצאי עזריאל סולומון ובתיה בריינא, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים.
2. חגית אסתר.
3. עדי דוד.

צאצאי עדי דוד בן עזריאל ובתיה בריינה סולומון:
1. ערן.

 

צאצאי יהושע פרימור וציפורה רחל, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. אייל אליהו {אשתו סמדר אסתר}.
2. סיגל רבקה {אשת אודי בן ח"כ שולמית אלוני }
3. עמית יאיר.

צאצאי סמדר אסתר ואייל אליהו, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. תום.
2. דנה.
3. נועם.

צאצאי אודי אלוני וסיגל רבקה, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. יולי.

 

צאצאי חוה זיסל ונח לנדאו, בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. יצחק סנשטיין (נולד 1853, נפטר בארה"ב). {אשתו מרים נולדה 1844}.
2. יחזקאל זוננשטיין-סנשטיין (נולד פברואר 1843 סוקולקה פולין, נפטר 10/5/1913 פיטסבורג
ארה"ב). {אשתו בזוו"ר טילי בת משה מנדל שפירו וילדה לו 5 ילדים. , בזוו"ש רוז
מרוצ'ס בת משה ושרה פינק וילדה לו 3 ילדים.
3. יוסף לינקולן סנשטיין.
4. מאיר סנשטיין.
5. דינה סנשטיין.

צאצאי יצחק ומרים סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. נח (נולד 1879 אוגוסטוב פולין, נפטר 1961 ארה"ב), {אשתו רוזלי}.
2. אווה זיסל (נולדה 1876), {אשת מקס (נולד 1873) בן דוד ולנה זוגשמידט}.
3. מרדכי צבי.

צאצאי רוזלי ונח, בן יצחק ומרים סנשטיין:
1. סילביה (נולדה 1912).
2. (לא ידוע).
3. (לא ידוע).

 

צאצאי מקס ואווה זיסל, בת יצחק ומרים סנשטיין:
1. ג'ורג'.
2. דוד (נולד 1900).
3. ססיליה {אשת צ'רלס אפטר}. היו להם 3 ילדים.

 

צאצאי טילי ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. שעפסל (נולד 1858).
2. אברהם יעקב (נולד 1860). {אשתו נוֹרָה}.
3. מאיר אליהו (נולד 1864).
4. סלומון (נולד 1868).
5. נלי (נולדה 29/6/1872), {אשת מרכוס פויכטוונגר}.

צאצאי רוז מרוצ'ס ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. דייזי (נולדה 12/5/1882), {אשת פרדריק וולף}.
2. אריה לייב. (נולד 14/5/1885 פיטסבורג ארה"ב),
3. אליאס לז (נולד 28/11/1883). {אשתו גרטרוד}.

 

צאצאי נורה ואברהם יעקב בן טילי ויחזקאל סנשטיין:
1. סטלה (טילי), {נולדה 1889 פיטסבורג, נפטרה 1974 פיטסבורג}. {אשת אלכסנדר ספֶיֶיר}.
2. אלכסנדר (נולד 1892).

 

צאצאי אלכסנדר וסטלה בת אברהם יעקב ונורה סנשטיין:
1. ג'יימס (נולד 1913).
2. אלכסנדר (נולד 28/6/1915).
3. (לא ידוע).
4. דורותי (נולדה 1917).
5. מורלנד (נולדה 24/11/1922).

בנו

יצחק צ'רנסקי

{נולד בסלונים בבלארוס, ונפטר בקובנא בליטא}


צאצאיהם הנוספים:
1. בנימין (הנ"ל).
2. משה.
3. יעקב.
4. לייב.
5. שלמה.
6. בת {אשת אברהם כרמל}.
7. בת {אשת הערש וגמינסטר}.
8. בת {אשת שמואל ויצ'ליסקי}.

 

צאצאי משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. מאיר.
2. מנדל.

צאצאי מנדל בן משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. יוסף גרשון.
2. יענטא (יעל) {אשת פנחס אליהו סירקיס, בן אליעזר סירקיס וחיה (בת חיים ובלומה רוטנברג),
בן שלמה ושרה, בן אליעזר וסימה סירקיס, בן דניאל, בן ישראל אליעזר, בן
מרדכי
, בן נחמן, בן שמואל צבי, בן לייב אב"ד חנצ'ין סירקיש, בן שמואל צבי
הירש
, בן יואל יפה (הב"ח) ובלהה סירקיס, בן שמואל ושרה יפה, בן משה יפה, בן
אליעזר
ליפמן יפה מהורביץ, בן אברהם יפה מבוהמיה, בן יעקב יוסף יפה-
מרגליות, משה יפה-מרגליות, בן אליעזר יפה, בן מאיר, בן ישראל, בן משה יפה
מבולוניה, בן שמואל מרקס יפה הלוי מדמפייר, בן ??, בן אלחנן הקדוש (אשתו
שונלין יפה), בן יצחק, {ר"י הזקן} (אשתו אלווינה בת ר' יהודה בן נתן, הוא
הריב"ן חתנו של רש"י ), בן שמואל, בן שמחה מויטרי, (אשתו חנה בת מאיר
הישיש, נכדת רש"י), בן שמואל דה ויטרי}.
3. יצחק אריה.
4. בלומה.
5. חיים אלעזר.
6. גולדה.
7. מחלה.

צאצאי יענטא בת מנדל צ'רנסקי ופנחס אליהו סירקיס:
1. נועה {אשת בלאס}.
2. יצחק {אשתו הדסה סירקיס}.

ראו גם

הגנים של הגאון מווילנה 

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

התמונה של הגאון מווילנה

התמונה של הגאון מווילנה היא אחת התמונות הידועות ביותר בעולם היהודי.

למעשה המדובר בכמה תמונות שונות למדי שאם זאת רובן מתארות אדם בעל תווי פנים דומים למדי לאלו שבתמונות האחרות.

האם זאת תמונה "אותנטית " של הגאון עצמו שצויירה במאה ה-18  ? או שמה היא מבוססת על תמונה מומצאת  בידי אמן עממי כלשהוא? זאת שאלה גדולה שבה אדון בהרצאה שאני נותן מחר באירוע שאני מנחה על הגר"א.

אציין  עם זאת שתווי פנים הדומים לאלו שבתמונות של הגר"א נמצאים בקרב צאצאיו של הגאון לאורך הדורות.כפי שאנו למדים למשל מהספר    החדש של אהרן בן יהודה אריה  אילן    עיני יצחק :   פרקי חייו וקצות דרכיו של… רבי יצחק אריאלי, בעל ה"עינים למשפט"… ואשתו הרבנית… חיה לאה, ותולדות זקנה של הרבנית… רבי שמואל אביגדור (רבינוביץ)… (  ירושלים : הוצאת שלמי אריאל, תשע"ח [2018].


‬"עיני יצחק " עוסק  בין השאר בדמיון החיצוני בין הגאון מוילנה ובן נינו הרב אליהו לנדא ש"יודעי דבר בירושלים אמרו שדמות דיוקנו של סבו חקוקה על פרצופו " .(תודה למוציא לאור של כתבי הגר"א נחמיה פייפר שהפנה את תשומת ליבי לעמוד הזה)

מאיפה יודעי הדבר בירושלים יכלו לדעת את הדבר הזה ? הגר"א הרי נפטר יותר ממאה שנה קודם לכן.

רק מהתמונות של הגר"א .

הנה שתי רשימות שהופיעו בכתב העת "נרות שבת –בטאון השבת העל מפלגתי בעריכת הרב מרדכי הכהן בשנת תש"ח.

הרשימה הראשונה הופיעה בכרך ה' קונטרס ק"ב  היא מתורגמת מיידיש   ממאמר שהופיע לראשונה ב-1927  בכתב עת בעיר צ'רנוביץ'  לציון  שנת ה-130 לפטירתו של הגר"א והיא שופכת אור על שאלת הציור המקורי של הגר"א ומי הפיץ אותו לראשונה.

לדברי הרושם א.גרץ . הצייר המקורי של הגר"א היה תלמיד של הגר"א מהעיירה קלפישק שהיה בעל  כשרונות ציור .ויום אחד כשישב הגר"א בחדרו צייר אותו תלמיד בעפרון .ורשימת עפרון זאת עובדה והוצאה לאור בידי חכם ידוע בשם רבי שמעון הורביץ מחבר הביאור של "מחזור ויטרי ".

הנה  הרשימה הנ"ל ( אפשר להגדיל אותה בלחיצה של "העכבר"")

 

 

הרשימה השנייה היא של החוקר שאול חנא קוק והופיעה כמכתב תשובה למאמר שלמעלה כמה גליונות מאוחר יותר ובה לכאורה הוא מפריך את הטענות שהועלו בה.

הרשימה הופיעה לצד האיור הזה שלפניכם שיש שטוענים כיום שהוא האיור האותנטי היחיד של הגר"א וצוייר בידי אמן נוצרי  (שזהותו אינה ידועה ). תווי הפנים כאן בכל אופן שונים מאלו שבציורים האחרים ואין להם כל דמיון לתווי הפנים של צאצאיו של הגר"א.

עד כאן שאול חנא קוק. אעיר שטענותיו הן ברובן לא רלבנטיות לשאלת האותנטיות של תווי הפנים שבתמונה.

מוסכם  כפי שקובע שאול חנא  קוק שהתמונה כפי שהיא  לפנינו היא מעובדת ומזויפת.

אבל גם ברור לחלוטין שלא בהכרך כל דבר בתמונה הוא תוספת מאוחרת.  הצייר  של הציור המקורי צייר רק את תווי הפנים ולא שום דבר חוץ מזה ,לא היה לו זמן בשביל זה. ,וגם ברשימה עצמה לא נטען שום דבר חוץ מזה.

הצייר המקורי  בוודאי לא צייר את כל הרקע של ארון הספרים וכו' .שהם תוספת מאוחרת אולי בידי הצייר המקורי ואולי בידי צייר מאוחר יותר  אולי 70 שנה יותר או פחות  לאחר זמנו של הגר"א.יש לציין שגם מחבר הרשימה המקורית גרץ מודע לעובדה שהתמונה כפי שהיא אינה אותנטית ומדוייקת אלא עברה "עיבוד".

לדעתי אם כך אין לדחות את טענותיו של גרץ לגבי הצייר המקורי של הגאון מווילנה מן היסוד.

קראו על כך עוד.

והיו עיניך רואות את מוריך: דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של מנהיגים יהודיים,

הציור הידוע של הרב זלמן שניאור מלאדי :אמת או זיוף?

הדיוקן של הגאון מוילנה זיוף או אמת?

ראו גם

ירחמיאל כהן, "'והיו עיניך רואות את מוריך'": הרב כאיקונין", ציון נח (תשנ"ג), עמ' 407- 452

"דיוקנאות חכמים בין הלכה למעשה " מאת אביעד הכהן   מחניים 10 יוני  1995

Richard I. (Yerachmiel ) Cohen 

  Jewish Icons: Art and society in Modern Europe. University of California Press. 1998.

מהו ציור הרב החשוב הראשון באמנות ?

ראו גם

תוכנית העתיד של הגאון מווילנא 

ציורים של הגאון מווילנא מאת  צייר ליטאי 

ההשקה לספר "הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליך הגאולה " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן

אירוע חדש בהנחייתי  בסדרת האירועים לרגל שנת ה-300 להולדת הגאון מווילנא,אבי אבו אבותי ( וליתר דיוק ,סב סבו של אביה של סבתי ).אני  גם אתן שם הרצאה על הגאון באמנות ובספרות היפה.

מהגאון מווילנא ועד הרב קוק -תערוכת ציורי הרבנים של הצייר הליטאי Kestutis Milkevicius

אני ביער פונאר בליטא מניף את דגל ישראל בטקס לזכר אלפי הנספים שם בשואה.  בטקס שבו השתתף שגריר ישראל עם ראשי הקהילה נשאתי דברים על אבא קובנר.

צילום אייבן גולדשטיין. 

בשבוע שעבר  ביקרתי בליטא ביחד עם אנשי איגוד  יוצאי וילנה והסביבה המבקרים שם באופן שנתי ומשתתפים שם באופן קבוע בטקסים לזכר הנספים בשואה  במקומות כמו וילנה קובנה יער פונאר ועיירות שונות.

אז נכון שבליטא היה המספר הרב ביותר של נרצחים מאשר בכל מקום אחר בזמן השואה הליטאים עצמם ביצעו את עיקר הרציחות.

כאן תמונה מיער בליטא שבו התחבאו הפרטיזנים של אבא קובנר. אנחנו אנשי המשלחת לליטא ביחד עם פניה הפרטיזנית האחרונה ששרדה עלי אדמות בגיל 96. והיא עומדת במרכז התמונה ואנחנו איתה שרים את שיר הפרטיזנים. היא אגב קיבלה לפני כמה שנים מדליה מהגרמנים על תרומתה לחינוך .היא כמובן חיסלה כמה וכמה גרמנים ומשתפי פעולה ליטאיים בעבר.צילום של איוור גולדשטיין. 

בליטא היום יש מעט מאוד יהודים .נראה שאין שם כמעט ילדים יהודיים ובכל אופן אין שם בית ספר יהודי.

אבל בביקור מצאנו גם ליטאים שמנסים לכפר איך שהוא על העבר הנורא. ולהזכיר את העבר היהודי של ליטא

אחד המקומות שנתקלנו במקרה כזה היה בבית הכנסת הגדול של העיר קובנא  העיר השנייה בגודלה בליטא שבה חי הסופר העברי אברהם מאפו ובה גדלה לאה גולדברג.

ביקרנו שם בבית הכנסת הגדול של ליטא שכיום הקהילה מתקשה למצוא מניין כדי שיפעל באופן קבוע.

אפשר היה לפתור את הבעיה הזאת אם נשים היו נחשבות כחלק ממניין . אבל לא נראה שגם בליטא מוכנים להרחיק לכת עד כדי כך למרות שזה היה פותר להם בעיות רבות .אבל ייתכן שבסופו של דבר לא תהיה להם ברירה.

Image result for ‫בית הכנסת קובנה‬‎

הבית כנסת עצמו לא עשה עלי רושם מיוחד .אבל בקומה השנייה שלו היה דבר מדהים באמת .

אוסף גדול של תמונות של רבני ליטא לאורך  המאות ה18 ה-19 והעשרים  שאותם צייר במשך כמה  שנים בראשית המאה הנוכחית  צייר ליטאי נוצרי ידוע   בשם Kestutis Milkevicius   קסטיוס מילקביקיוס (    ( 1953-2009)

לאוסף  מלווים טקסטים בליטאית וביידיש ובאנגלית.

              

פורטריט עצמי  מ-2008 של הצייר הליטאי   Kęstutis Milkevičius

 

קסטיוס עשה זאת כנראה כעבודה של אהבה, כי ככל הנראה איש בקהילה לא שילם לו עבור זה. ולמדריכה שלנו ( שהייתה דוברת ליטאית בלבד והיה צורך לתרגם את דבריה לאנגלית ) לא היה מושג אמיתי מה הייתה מטרתו כשצייר את כל עשרות הפורטריטים האלו בתערוכה המדהימה  במשך כמה שנים.ייתכן שזאת הייתה יוזמה של הקהילה אבל ייתכן שזאת הייתה יוזמה של הצייר הליטאי.

Kauno Gaonas Rabinas Icchakas Elchananas Spektorius. Portreto autorius - Kęstutis Milkevičius

 

הרב יצחק אלחנן ספקטור( (ה'תקע"ז, 1817, ראש – כ"א באדר ה'תרנ"ו – 1896) רב ראשי של העיר קובנה .ציור בתערוכה.

Kęstutis Milkevičius

Kęstutis Milkevičius

Mauša Bairakas. Portreto autorius - Kęstutis Milkevičius

משה ברק ראש הקהילה בקובנה בראשית המאה ה-21.

רבנים יהודיים בתערוכה

הציורים מבוססים ברובם על הצילומים הידועים של הרבנים האלו ובהם מפורסמים כמו הרב קוק שנולד בליטא והפך לרב הארץ ישראלי והם דרשו מחקר מעמיק מצד האמן  וחיפוש אחרי צילומים של כל הרבנים האלו שלא היו בהכרך נגישים במיוחד.

בהם בולט במיוחד הגאון מווילנה שקסטיוס צייר לא פחות משמונה ציורים שונים שלו מהם שמבוססים על ציורים ידועים ומהם כנראה לחלוטין פרי דמיונו.ואני מביא את כולם כאן. יש להניח שמסיבה זאת או אחרת הדמות של הגר"א עוררה את דמיונו של הצייר הליטאי במיוחד שכן אף רב אחר בתערוכה לא "זכה" ליותר מציור אחד.

 

התערוכה היא מרשימה ביותר אבל כימעט אינה ידועה כלל.אז הנה מצבת זיכרון בציורים לעולם שהיה ואיננו עוד של רבני קהילת וילנה מהגאון מוילנה ואילך  בידי צייר ליטאי.

Traces of Jewish heritage that survived [Graphics] = Tracing the survived Jewish heritage / drawings by Kęstutis Milkevičius. - [Kaunas]: Poetry, 2013 - 1 review (20 postcards): color. ; 15 x 21 cm

בנוסף לציורי הרבנים  קסטיוס צייר גם סדרת ציורים בשם:

Išlikusio žydų paveldo pėdsakais [Grafika] = Tracing the survived jewish heritage

שבהם תיאר מבנים ציבוריים  ודתיים יהודים שונים.ציורים אלו הפכו לגלויות דואר שבהן ניתן על הצד השני של הגלויה מידע על מבנים אלו וכתובותיהם.

The destroyed Kaunas synagogues revived in postcards

ציורי האתרים היהודיים של קסטיוס בתערוכה מיוחדת.

על האמן מצאתי את המידע הזה:

Milkevicius Kestutis (1953-2009)RSS

Studied at J. Naujalis Art School, J. Gruodis Music School. 1977 Graduated from painting pedagogy at Vilnius Art Institute (now VDA). Studied with doc. J.Svaža, prof. A. Gudaitis, prof. V. Gache Since 1977 Participated in exhibitions in Lithuania and abroad. The artist was a member of the Kaunas Architects and Artists' Club "Sfinksas", an active participant in Flat Plenaries. The
works of K. Milkevičius have been acquired by: the National MKČiurlionis Art Museum, the Jesuit Center in Vysbaden, the Lithuanian Academy of Fine Arts, institutions and individuals in Lithuania and abroad.

His individual style is easily recognizable because of the musicality of colours, realistic drawing, and soft modelling. The artist animates the heroes of his pictures – Jewish priests and synagogues – with a light touch. Even contemplation or worries look lucid, light and levitating. K. Milkevičius is as if a chronicler writing with sensitive accords of colours.The artist is a master of line and composition  The individualized, artistically realistic .works betraying a deep aesthetic foundation are part of the cultural and communal life of Kaunas and Lithuania.

Art critic Violeta Jasevičiūtė writes about the work of K. Milkevičius:

"Kęstutis Milkevičius is known in art bars as a virtuoso artist and delicate painter, combining the knowledge of the world art treasury in his work, the traditions of Lithuanian professional painting and a distinct vision of being in French-graceful abstracted painting plastics.
The painter has developed painting on paper. This technique enables the immediate capture of the most picturesque natural fragments, giving works a lightweight, extraordinary charm that equates to the famous Japanese engraving.
Kęstutis Milkevičius' drawings, balanced lines of rhythm, harmony, adequate to classical music, give a refreshing soul that creates an everyday perfection, sublime from the world of everyday life. "

נמסר לי שהקהילה היהודית של קובנה מתכננת לפרסם ב-2018 אלבום של ציורי הרבנים של האמן.

תודה למיקי קנטור נשיאת אירגון יוצאי וילנה על הצילומים.

וראו גם

ליטאית בעברית 

דף הפייסבוק של איגוד יוצאי וילנה והסביבה 

 

עוד על דיוקנאות הגאון מווילנה ואחרים :

 

והיו עיניך רואות את מוריך: דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של מנהיגים יהודיים,

הציור הידוע של הרב זלמן שניאור מלאדי :אמת או זיוף?

הדיוקן של הגאון מוילנה זיוף או אמת?

pAroda-rabinai

כרזה לתערוכה של הציורים  בליטא ב-2016

הגנים של הגאון מווילנה

 

הגנים של הגאון מווילנה

 

Image result for chaim friedman gaon of vilna

חיים פרידמן ,גנאלוג

הגנאלוג חיים פרידמן ידוע כמומחה מספר אחד בעולם לגנאלוגיה של משפחת צאצאי הגאון מווילנה גדול חכמי היהדות האשכנזית שחי בליטא במאה ה-18 , המרובים המפוזרים בעולם והמדובר עשרות אלפי אנשים. ( שעל פי המחקר שלו שלי  ושל מומחים אחרים  יכולים להראות את השושלת שלהם עד המאה השמינית לספירה וראו " ממשולם מלוקה במאה השמינית ועד לאלי אשד במאה ה-21לספירה-51 דורות של היסטוריה משפחתית " )

בין  צאצאים וקרובי משפחה אלה ניתן למנות את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו  שדיבר על הקשר המשפחתי שלו למשפחת הגר"א בביקורו לאחרונה בליטא ואת נשיא המדינה ריבלין ואת בני משפחתו שהם קרובים למשפחת הגר"א ויצאו מהאב המשותף "החבר יוסף" שהוגלה במאה ה-16 לעיר פראג.

 

בכך פרידמן המשיך פרוייקט ענק שבו פתח  מתי שהוא בראשית המאה העשרים האב של סבתי  חנה, הרב אליהו לנדא ( בן נינו של הגר"א וצאצא של בנו המפורסם ביותר אברהם וילנר  החוקר הראשון של המדרשים דרך הנכד יעקב משה מסלונים  והנין אביו של אליהו לנדא  אליעזר  או אלעזר לנדא ) שרשם את כל צאצאי הגר"א הידועים בזמנו.הוא הכין רשימות של בני המשפחה כשביקר אותם באירופה ובארה"ב ורשימות אלו הן הבסיס לכל המחקרים הגנאלוגיים שנעשועל משפחת הגר"א מאז.

Image result for Eliyahu’s Branches,

 הרב אליהו לנדא ,הגנאלוג הראשון של משפחת הגר"א 

חיים פרידמן שהוא בעצמו צאצא של הגר"א דרך בנו השני יהודה לייב  פירסם ב-1997   ספר אב כרס לרגל ציון 200 שנה למותו של הגר"א ב-1797

 .Eliyahu's Branches: The Descendants of the Vilna Gaon and His Family. 

שבו הוא רשם לא פחות מעשרים אלף מצאצאי הגאון מוילנה !ועוד עשרת אלפים נוספים שלא הייתה דרך לאמת את הקשר שלהם אל הגאון מווילנה מסיבות שונות .

Image result for Eliyahu’s Branches,

 

Image result for Eliyahu’s Branches,

 

רשימת אבות הגר"א כפי שהיא מופיעה בספרו של פרידמן.

פרידמן לא היה היחיד שעסק ברישום גנאלוגי כזה של צאצאי הגר"א ובני משפחתו השונים.במקביל היה חוקר גנלוגיה יהודית ידוע אחר  בשם ניל רוזנשטיין שפירסם ממש באותו זמן  ביחד עם פרידמן  1997 ( שנת המאתיים למות הגר"א ב-1797  ) ספר רישום גנלוגי כזה ממש באותו הזמן  בשם :

 The Gaon of Vilna and his Cousinhood אולם זה לא היה מקיף ועמוק  כמו זה של פרידמן אולי משום שהמחבר גם לא היה צאצא של הגר"א.

מצד שני רוזנשטיין נודע במיקצועיותו הרבה  בתחום כמי שפירסם כבר כמה ספרי גנאלוגיה חשובים ומקיפים ביותר על משפחות יהודיות חשובות שונות.

 

רוזנשטיין    מרגע שהספר שלו פורסם לא המשיך במחקר.אולי משום שאינו צאצא של הגר"א והוא המשיך לחקור משפחות אחרות.

לא כך פרידמן  שהמשיך להתמקד בתחום ספציפי זה. הוא המשיך במחקריו גם לאחר שספרו עב הכרס פורסם.הוא המשיך לחקור ולחפש צאצאים נוספים של  הגר"א.מאז הרשימה של האנשים שהייתה  בידיו גדלה ואף הוכפלה.ככל הנראה עוד עשרת אלפים איש נוספים הוכנסו לרשימה.

וזאת גם על ידי שימוש בטכנולוגיה חדשה שלא הייתה בידיו ב-1997.

כיום ישנה אפשרות חדשה לקבוע את מוצאו המדויק של אדם על ידי בדיקות דנ"א.

פרידמן שהתקדם טכנולוגית עם הזמנים  משתמש כיום ומזה עשור  באמצעי טכנולוגי חדש זה .על ידי חיפושים במאגרי מידע גנטיים ואיתור סימנים גנטיים ברורים המראים על קירבה משפחתית לאנשים שקירבתם משפחתית לגאון מווילנה היא וודאית.

הוא איתר כמה וכמה משפחות כאלו דרך הד.אן .אי שבאתר  אתר FTDNA 

https://www.familytreedna.com/products/family-finder

דרך אתר זה ( כמו גם אתרים אחרים כמו ancestry)   אדם יכול לפרסם את צירוף הגנים שלו ודרכו לאתר אנשים עם צירופים גנטיים קרובים או כמעט זהים ,דהיינו שהם קרובי משפחה.

פרידמן קיבל אישור מכמה אנשים   שידועים כצאצאים של הגאון מוילנה מצדדים שונים של משפחתם להשתמש בקוד הכניסה שלהם על מנת לחפש אנשים בעלי קירבה גנטית וכך יצר מאגר מידע של קרובים שהקירבה שלהם הפעם איננה מבוססת על שמועות ועל זכרונות  אולי שגויים אלא על זהות גנטית מדוייקת וודאית.

הוא גילה שאנשים אלו תאמו גנטית לא רק אותו אלא גם אחד את השני. דהיינו הבדיקה הגנטית אכן אימתה את הקשר המשפחתי בינם.

פרידמן מצא הוכחות שהדנ"א של בני משפחות שונות שהתייחסו לגר"א תאם לא רק את זה שלו אלא גם של משפחות אחרות שהתייחסו לגר"א כלומר הן התחתנו אחת בשנייה.

מצד שני היו משפחות שבדק שטענו שהן מתייחסות לגר"א אבל בדיקה מצאה שאין לבניהן  שום התאמה גנטית ובכך הוכח  לדעתו שהקשר שלהם לגר"א הוא שגוי.

בין השאר פרידמן בדק את המאגר הגנטי שלי שלו נתתי אישור להשתמש בו באופן חופשי לצורכי המחקר.

אני אחד הצאצאים הוודאיים ביותר של הגאון מווילנה שקיימים. סבתי חנה הייתה בתו של הרב אליהו לנדא בן נינו של הגר"א והגנאלוג הראשון של המשפחה.הודות לכך שלפרידמן יש  את הסימון הגנטי שלי אחד המדוייקים ביותר הקיימים כצאצא הגר"א הוא משתמש בו כעת כאמצעי זיהוי לגלות אם אנשים  שטוענים שהם צאצאי הגר"א אכן צאצאים שלו עם ידי בדיקת הקשר הדמיון בין הזיהוי הגנטי שלי ושלהם.

אם אין דמיון אז זאת הוכחה חותכת  לדעתו  שאינם צאצאי הגר"א.

בין  השאר נמצא דמיון מובהק עם הסימן הגנטי של בני משפחת נתניהו ( דרך אחיו של ראש הממשלה עידו  ) . בכך  נמצא אישור גנטי לכך שהגנים של משפחת ראש הממשלה נתניהו אכן קרובים מאוד לאלו של משפחות צאצאי הגר"א וכי יש קירבה משפחתית. וזה הראה מעבר לכל ספק שהם אכן מקורבים גנטית לגאון מווילנה

ודמיון ברור כזה נמצא עם הסימונים הגנטיים של בני משפחת ריבלין שונים שנבדקו.

ומה המסקנה של פרידמן מהמחקר הזה ?

שאכן יש לצאצאים גנים שהתקבלו מהגאון מווילנה שבהם מחזיקים כולם .

וייחוס כזה הוא לא רק זכות הוא גם מחייב.

אנחנו צאצאי הגר"א מתכננים אירועים לרגל שלוש מאות שנה להולדתו בשנים 2019-2020 וכך גם ממשלת ליטא ,( כפי שנמסר בידיהם לבן המשפחה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ).

ופרטים עליהם תוכלו למצוא כאן :

הכנס הגנאלוגי ה-14 של עמותת עיל"ם 

מאמר מפורט באנגלית של פרידמן על מחקרו זה תוכלו למצוא בבלוג שלו  באנגלית.

Full details of the evidence, before DNA testing was used,

is explained in Chaim Freedman’s blog,

http://eliyahusbranches.blogspot.com/2018/08/genetic-master-list-for-relatives-of.html

פרטים נוספים על הגנאלוגיה של משפחת צאצאי הגאון מווילנה :

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום 

 

Image result for genes

ביקור בבית הקברות העתיק בפראג אצל פתחיה הסופר מהמאה ה-16

לפני כמה חודשים יצאתי עם זוגתי דינה לטיול בעיר פרא

 

במסגרת הטיול התחקיתי בעקבות סיפור הגולם מפראג שבו כידוע אני מתעניין מאוד ופירסמתי עליו מחקרים שונים.

נפגשתי עם כמה נציגי עולם התרבות הצ'כי ובהם עם מתרגם ישראלי שחי בפראג ועם נציג כתב עת מדעי בדיוני צ'כי וריאיינתי את שניהם לכתבות גדולות.

ומעל הכל התחקיתי אחר שורשי משפחתי שמגיעים בין השאר לעיר פראג במאה ה-16. אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה שחי במאה ה-18.הוא עצמו היה צאצא של אדם שהיגיע מפראג לוילנה בראשית המאה ה-17 אדם בשם משה רבקש _.( על שם אימו רבקה).

בעיר פראג חיפשתי אחר אבותיו של הגאון מוילנה שחיו שם במאה ה-16 בימי המהר"ל מפראג כסופרי הקהילה וכמקורבים של המהר"ל.

ואיתרתי את עקבותיהם או יותר נכון את מצבותיהם עם כתובות ארוכות עליהם

והודות לשלושה חוקרים בשתי יבשות שונות גיליתי שאבותי בעיר פראג  הסופר פתחיה בן יוסף בנו ונכדו ,לא היו רק שמות חסרי פרצוף.הם היו ההיסטוריונים של הקהילה היהודית בעיר פראג וכרוניקה שאותה כתבו במשך עשרות שנים פורסמה בשנים האחרונות בעברית באנגלית ובצ'כית.

והנה הסיפור המלא על התגליות המדהימות על אבותי מהמאה ה-16 וסיכום המסע בפראג  ב"יקום תרבות "

מסע בפראג בעקבות פתחיה הסופר

הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין

Image result for golem david yaffe

מי מהקוראים אינו מכיר את סיפור הגולם של המהר"ל מפראג ? אותו יצור מלאכותי שנוצר בסוף המאה ה-18 בידי הרב המפורסם על מנת להגן על יהודי פראג מפני פוגרומים ועלילות דם משל הכנסייה הנוצרית ושל שליחי הקיסר רודולף ששלט בפראג ?

מן הסתם רק מועטים מאוד מהקוראים  לא שמעו  על  סיפור זה שימש כבסיס ליצירות ספרות רבות למחזות לסרטים לסיפורי קומיקס והיום כמדומה הוא פופולארי יותר מאי פעם

אני נותן הרצאה על הסיפור הזה ועל הסרט הקלאסי המבוסס על הסיפור השבוע.

יש שמכירים את סיפור הגולם -האישה המלאכותית של המשורר המפורסם במימי הביניים שלמה אבן -גבירול.

( אני חיברתי על פי סיפור זה מהמאה ה-17 סיפור קומיקס שאותו אייר הקרן כץ  המוכשרת ושהופיע גם בעברית ובגירסה שונה באנגלית באנתולוגיה של סיפורי קומיקס על נושאים יהודיים שיצאה לאור בחו"ל   )

יש שמכירים את הגולם של  הרב אליהו מהעיר חלם  הידועה יותר כעיר הטיפשים.

וישנו כמובן את הגולם של הגאון מוילנה. שהוא כנראה היחיד שמתבסס על מציאות כלשהיא ( שהוא לדעתי הבסיס לרוב הסיפורים האחרים ).

אבל מי מבין הקוראים שמע על הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין ( או דרוהיטשין )  ?

golem-of-david-yafe-picture-from-davar-leyladim

יוצר הגולם האחרון הידוע היה  הרב דוד יפה אב בית הדין של העיר דרוהיטשין מפולסיה במחוז גרודנו שברוסיה. הוא   חי בערך בשנת 1800 וכמו סב סבו מחבר "בעל הלבושים"  עסק גם הוא בקבלה.

ישנן  שתי גרסאות של האגדה:

גרסה אחת שבעל פה מספרת בכי בכל יום שישי היה רבי דוד יפה בורא גולם שתפקידו היה להביא מים לבית הכנסת הישן ולביתו של הרב ובמוצאי שבת נטל ממנו את רוח הקודש והשמידו .

האגדה שבכתב שהובאה   בבכתב העת "המגיד " מספר 42 מ-1867    מספרת כי הגולם היה מעין גוי של שבת ובלילות שבת היה מבעיר אש בתנורים  ואת ההוראה לכך היה מקבל כדין בערב שבת . פעם בגלל טעות קטנה בהוראה זאת גרם הגולם לדליקה ששרפה את כל העיירה. הרב דוד יפה שראה עצמו אחראי לדליקה ציווה לבניו לבל יעסקו ברבנות אלא במלאכה .צוואה שצאצאיו אמנם התעלמו ממנה נכדו רב יעקב שימש כרב  בקוברין ורבי דוד יפה כדיין בקוברין.

לאחר גולם זה אין יותר סיפורים על רבנים מאוחרים יותר שיוצרים גלמים. כל הסיפורים בנושא התמקדו מכאן ואילך  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16 שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי". זה שתמיד מזכירים כשהסיפור עולה..

לפניכם הגירסה המפורטת ביותר שאני מכיר על סיפור הגולם של הרב דוד יפה .היא הופיעה מכל המקומות ב"דבר לילדים "כרך נג  ב-1982  ולדעתי המחבר התבסס על מסורות שבעל –פה שהיכיר.

 

Image result for golem david yaffe

 

ראו עוד על הרב יפה וצאצאיו

כאן 

 

ראו על עוד יוצרים של הגלמים

יוצרי הגולם 

הגולם של שלמה אבן -גבירול 

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג 

הגולם של הרב אליהו מחלם 

הגאון מוילנה והגולם 

הגולם בתרבות הויזואלית 

הגולם ואני 

Image result for golem david yaffe

הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

יעקב אלעזר לנדא לוחם בצבא התורכי ומו"ל

בתערוכה במוזיאון מגדל דוד בירושלים "הצלמים- 1900-1950 :ירושלים בעיני צלמיה "  ,על הצלמים והצילומים של ירושלים במאה ה-20 יש תמונה אחת שתרמתי אני  של צלם לא ידוע מהתקופה בשם "י.סיני " ( שבתערוכה מופיע רק עוד צילום אחד שלו )  שבה מופיע דודו של אבי, יעקב אלעזר לנדא (1898-1980).

פרטים על התערוכה ראו כאן

 

תמונה זאת משכה תשומת לב רבה במיוחד בכלי התקשורת שכן היא מראה חבורת תלמידי ישיבה לובשים בטורבן תורכי ומראה שתלמידי הישיבה בשנת 1913 היו מחוברים מאוד לעולם סביבם.

היא הוקרנה בתוכנית "לונדון וקירנשבאום " וזכתה לכבוד הגדול להופיע בעמוד הראשון של עיתון "הארץ" ובצורה מוגדלת יותר בתוך העיתון עצמו.

קבוצת הכדורגל "בני הישיבות ירשלם", צולם ב-1913 או 1914 על ידי י. סיניעל הצילום הזה כתב ניר חסון ברשימה בעיתון "הארץ" :"מעט מאוד ידוע על צלם בשם י' סיני שפעל בירושלים בין השנים 1912 ו–1918. ידוע שהיה לו סטודיו בתוך ביתו במחנה יהודה ושהוא עסק בצילום דיוקנאות. אבל תמונה שלו מ–1913 או 1914 מאירה פינה קטנה בהיסטוריה של העיר. בתמונה נראים 19 נערים, שחקני קבוצת הכדורגל "בני הישיבות, ירשלם", כפי שמעיד שלט שהם אוחזים. מהתמונה אפשר ללמוד על קיומה של קבוצת כדורגל חרדית בעיר לפני יותר ממאה שנה, עוד אפשר ללמוד ממנה שצעירים חרדים בירושלים חבשו באותה התקופה תרבושים, לפחות כחלק ממדים רשמיים של קבוצת כדורגל. פרט מידע מעט מפתיע למי שמנסה לתאר את ההיסטוריה של העיר כעימות בלתי פוסק בין שני העמים. "

תלמיד הישיבה הספורטאי

בצעירותו נודע יעקב בכוחו הגופני הרב ובעניינו בספורט.  בשנת  1913  היה יעקב לנדא  משתתף פעיל בקבוצת הספורט "אגודת צעירי הישיבות ".הוא וקבוצת חברים בני עשרה תלמידי ישיבות כולם הקימו ב-1913  קבוצת כדורגל אחת הראשונות בארץ  שקיבלה את הכינוי "קבוצת המתעמלים ".  הצילום ההיסטורי  של חברי הקבוצה מ1913  הוא הצילום הראשון הידוע של קבוצת ספורט דתית בארץ ישראל.ואחד הצילומים הידועים הראשונים של כל קבוצת ספורט שהיא.

בצילום ההיסטורי נראים הצעירים הדתיים מניחים כדורגל לצד מגן הקבוצה.יעקב לנדא הוא הרביעי משמאל בשורה העליונה . רק עוד ספורטאי הנמוך ביותר בקבוצה  השני מימין בשורה העליונה זוהה  בשם " א. אשכנזי "השני הוא "קשטן " קרוב משפחה של קשטן שהיה מאמן נבחרת ישראל בכדורגל.כל השאר יכנסו להיסטוריה רק  כספורטאים הדתיים האלמוניים של שנת 1914. ויש לקוות שאולי יום  יבוא ויזוהו גם הם כשייכים לקבוצת הספורט הדתית הראשונה בארץ ישראל.

הצילום בעל החשיבות ההיסטורית העצומה לתולדות הספורט בארץ ישראל  ממוסגר היום   במרכז של תנועת הספורט הדתית "אליצור " לצד המגן הנושא את שמם. ובהחלט רלבנטי להזכיר בהקשר זה  שהסניף הראשון שלה  נוסד רק ב-1938 ובידי  הסופר יעקב רימון ובידי סבי וסף זונדל וסרמן ( גיסו של יעקב לנדא )  בשכונת  מונטיפיורי בתל אביב בסיועם  הפעיל של יעקב ושל הבלש ומייסד קבוצת "מכבי תל אביב" דוד תדהר.

הלוחם יעקב לנדא

 

 

יעקב לנדא אימו אסתר ואחותו חנה לנדא בסביבות 1915?

יעקב לנדא הצעיר

יעקב לנדא במדים.

בשנת 1916 התגייס  יעקב לנדא לצבא התורכי ושימש בדרגת אומבאש רב"ט במפקדת הצבא התורכי בירושלים כשליש המפקד הצבאי .הוא נודע בכוחו העצום ושימש כשומר ראש של קצינים תורכים בכירים.

לנדא  השתתף אחר כך ביחד עם דוד תדהר לעתיד הבלש העברי הראשון   במשחק הכדורגל המפורסם של חיילים יהודים נגד קבוצה של קצינים עותומאניים ב-1915 בקבוצה השנייה היה החלוץ המרכזי אחד מוסטפה כאמל ,שנודע לימים כאתאתורק  מייסד ומנהיג המדינה התורכית.

מי ניצח באותו משחק זה לא כל כך ברור אבל אני חושד שהקבוצה השנייה ,גם כי זה היה מסוכן להצליח יותר מידי במשחק נגד קצינים עותומאניים.

כניסת הבריטים לירושלים.

בשנת 1918  יעקב  סיים את שירותו בצבא התורכי  ובידיו מפתחות המפקדה התורכית שמסר אותם  אישית לגנרל אלנבי כובש ירושלים.

הטקס שבו נכנס  הגנראל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917   הוסרט  בידי הצלם   יעקב בן דוב  שזה היה הקטע הראשון שהסריט בארץ ישראל.  הצילומים הנ"ל הפכו לסרט  קצר מפורסם שתיאר את כניעתה של לירושלים  לאלנבי. לעתיד  חלק מהסרט שאבד שוחזר בידי  היסטוריון הקולנוע יעקב גרוס  בשם "יהודה המשוחררת"

ראו כאן את שחזור הסרט של כניסת אלנבי לירושלים ב-1917

לאחר מכן החליט יעקב להמשיך בחיי הצבא התגייס לצבא הבריטי בירושלים.   ושוב שירת בכל המחנות בצבאים במצריים במדבר סיני אל עריש והאחרים ופעל כחייל בריטי עד 1920  במסגרת הגדוד העברי  של בני ארץ ישראל.

צילום משפחתי נדיר מאוד משנות העשרים המוקדמות : יעקב לנדא קיצוני מימין ,לידו עומת אישתו שרה. יושבת אימו אסתר לנדא ,לידה אחותו של יעקב (סבתי) חנה לנדא ולידה אביה הרב אליהו לנדא מאחוריו בעלה של חנה יוסף זונדל וסרמן, סבי.

מירושלים עבר לתל אביב ושכן בשכונת מונטיפיורי בקרבת בני משפחת.

יעקב לנדא עומד קיצוני מימין .לידו הרב אליהו לנדא הילד צבי ( אבי ) ואביו יוסף זונדל וסרמן. שכונת מונטיפיורי בערך שנת 1925.

הוא עסק כל ימיו במסחר בספרים  בדפוס ובהדפסה  והדפיס וכרך והוציא לאור עשרות מספרי הגר"א  ושל אביו "אליהו לנדא עד יומו האחרון

רשימת הספרים שהוצאו לאור בידי יעקב לנדא

יעקב קבור היום לצד אישתו שרה בהר הזיתים

יעקב לנדא מצבת אשתויעקב לנדא קבר

אך היום אפשר לראות את האיש הצעיר הספורטיבי והלוחמני כפי שהיה לפני עשרות רבות של שנים

בתערוכת צילומים בירושלים.

Image result for ‫שלשלת הדורות למשפחת לנדא‬‎

הפרטים הביוגרפיים על יעקב אלעזר לנדא בחוברת שכתב צבי אשד ( אביו של כותב שורות אלו ) בשם "שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה,החל מן שלמה זלמן ואיתו טריינא הורי הגר"א מוילנה".

הספר שיצא בהוצאה עצמית קיים רק בכמה עותקים בודדים שרובם נמצאים בביתי.

 

 

 

יעקב לנדא בקבוצה