Category Archives: הגולם

הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין

Image result for golem david yaffe

מי מהקוראים אינו מכיר את סיפור הגולם של המהר"ל מפראג ? אותו יצור מלאכותי שנוצר בסוף המאה ה-18 בידי הרב המפורסם על מנת להגן על יהודי פראג מפני פוגרומים ועלילות דם משל הכנסייה הנוצרית ושל שליחי הקיסר רודולף ששלט בפראג ?

מן הסתם רק מועטים מאוד מהקוראים  לא שמעו  על  סיפור זה שימש כבסיס ליצירות ספרות רבות למחזות לסרטים לסיפורי קומיקס והיום כמדומה הוא פופולארי יותר מאי פעם

אני נותן הרצאה על הסיפור הזה ועל הסרט הקלאסי המבוסס על הסיפור השבוע.

יש שמכירים את סיפור הגולם -האישה המלאכותית של המשורר המפורסם במימי הביניים שלמה אבן -גבירול.

( אני חיברתי על פי סיפור זה מהמאה ה-17 סיפור קומיקס שאותו אייר הקרן כץ  המוכשרת ושהופיע גם בעברית ובגירסה שונה באנגלית באנתולוגיה של סיפורי קומיקס על נושאים יהודיים שיצאה לאור בחו"ל   )

יש שמכירים את הגולם של  הרב אליהו מהעיר חלם  הידועה יותר כעיר הטיפשים.

וישנו כמובן את הגולם של הגאון מוילנה. שהוא כנראה היחיד שמתבסס על מציאות כלשהיא ( שהוא לדעתי הבסיס לרוב הסיפורים האחרים ).

אבל מי מבין הקוראים שמע על הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין ( או דרוהיטשין )  ?

golem-of-david-yafe-picture-from-davar-leyladim

יוצר הגולם האחרון הידוע היה  הרב דוד יפה אב בית הדין של העיר דרוהיטשין מפולסיה במחוז גרודנו שברוסיה. הוא   חי בערך בשנת 1800 וכמו סב סבו מחבר "בעל הלבושים"  עסק גם הוא בקבלה.

ישנן  שתי גרסאות של האגדה:

גרסה אחת שבעל פה מספרת בכי בכל יום שישי היה רבי דוד יפה בורא גולם שתפקידו היה להביא מים לבית הכנסת הישן ולביתו של הרב ובמוצאי שבת נטל ממנו את רוח הקודש והשמידו .

האגדה שבכתב שהובאה   בבכתב העת "המגיד " מספר 42 מ-1867    מספרת כי הגולם היה מעין גוי של שבת ובלילות שבת היה מבעיר אש בתנורים  ואת ההוראה לכך היה מקבל כדין בערב שבת . פעם בגלל טעות קטנה בהוראה זאת גרם הגולם לדליקה ששרפה את כל העיירה. הרב דוד יפה שראה עצמו אחראי לדליקה ציווה לבניו לבל יעסקו ברבנות אלא במלאכה .צוואה שצאצאיו אמנם התעלמו ממנה נכדו רב יעקב שימש כרב  בקוברין ורבי דוד יפה כדיין בקוברין.

לאחר גולם זה אין יותר סיפורים על רבנים מאוחרים יותר שיוצרים גלמים. כל הסיפורים בנושא התמקדו מכאן ואילך  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16 שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי". זה שתמיד מזכירים כשהסיפור עולה..

לפניכם הגירסה המפורטת ביותר שאני מכיר על סיפור הגולם של הרב דוד יפה .היא הופיעה מכל המקומות ב"דבר לילדים "כרך נג  ב-1982  ולדעתי המחבר התבסס על מסורות שבעל –פה שהיכיר.

 

Image result for golem david yaffe

 

ראו עוד על הרב יפה וצאצאיו

כאן 

 

ראו על עוד יוצרים של הגלמים

יוצרי הגולם 

הגולם של שלמה אבן -גבירול 

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג 

הגולם של הרב אליהו מחלם 

הגאון מוילנה והגולם 

הגולם בתרבות הויזואלית 

הגולם ואני 

Image result for golem david yaffe

הרצאה על הגולם -וסרט על הגולם בתערוכה על הגולם

 

goken-and-child

ביום חמישי ה16 בפברואר בשעה 18:00 יוקרן בגלריה אנגל בבן יהודה 100 בתל אביב הסרט הקלאסי  הגׄולם"  (Der Golem) מ1920 של הבמאי והשחקן הגרמני פול וגנר .

בגלריה זאת מוצגת תערוכה של צילומים  של האמן טובי כהן על סיפור הגולם המלווה במאמר שלי בעברית ובאנגלית.

במהלך האירוע אני אתן הרצאה על הגולם ושרשיו.

לא מיותר לציין שאני עוסק מזה שנים במחקר ובכתיבה  על סיפור הגולם .כתבתי ספר שלם בנושא עם הקומיקסאי אורי פי שזכה להדים ולמאמרים שונים עליו , וקומיקס נוסף עם הציירת קרן כ"ץ  על שלמה אבן גבירול והאישה הגולם שלו  ( שאותו ראו כאן )ומאמרים הרבים העוסקים בתולדות הסיפור ברשת.

העניין הזה הוא משפחתי .סב סבה של סבתי, הגאון מוילנה, הוא האדם היחיד שידוע שטען במציאות שניסה ליצור גולם.

וסבי מצד אימי הד"ר אליהו בלנק גם הוא התעניין במאוד בנושא וגיסו,אקשטיין  אף כתב בהשראתו את אחד המחקרים הראשונים בנושא.

והנה לפניכם מודעה על הסרט  של וגנר "הגולם" שפורסמה בכתב העת של סבי "ירושלים" בשנת 1929 לרגל הקרנה של הסרט בעיר ירושלים.

 

הציבור מוזמן.

Image result for golem 1920 poster

The Golem in Modern Visual Culture

This aricle was written for the Golem  pictures  exibition of the artist Toby Cohen  in the Engel gallery at Tel -Aviv

The artist Toby Cohen offers a new perspective on the famous story of the Golem and the Maharal of Prague, this time through stylized and mysterious photographs in which the story is not set against the conventional backdrop of Europe, but in an Israeli setting, in the very sites in which the ideas of the ancient mystic tradition of Kabballah were born and formulated.

In order to gain a profound understanding of Cohen’s revolutionary approach to the famous story, it is worth examining the previousiterations of the story of the Golem and the Maharal of Prague in the visual art that serves as the background to Cohen’s innovative work.

In the story, the Golem who "turns on his creator" was made of clay by the Maharal of Prague, both to perform house chores and to protect the Jewish community against external enemies, until it eventually runs amok and poses a threat to its creator, who has to destroy it. Over the years, this myth gained power as an allegory of the relationship between man and technology,which supposedly serves him. From a story known only to a few Jews, Germans, and Czechs in the first decades of the nineteenth century, the myth has become widely known all over the world and serves as a source of inspiration to dozens and hundreds of authors, writers for film and television, painters, and sculptures.

Over the centuries, and in fact increasingly so closer to our days, this version became the most famous and popular legend among Jews and non-Jews. Indeed, it is unclear whether this tale originated from a folk story or written by a writer in the early decades of the nineteenth century, possibly inspired by non-Jewish works like Goethe's ballad Sorcerer's Apprentice (1797) and Mary Shelley's Frankenstein (1818). Scholars date the earliest version of the story of the Golem and the Maharal of Prague to 1834. This story served as a special inspiration to artists of all disciplines, as it touches on creative process and the perils and opportunities it entails.

The Golem appeared in visual art relatively late, probably due to the reluctance of various Jewish groups to create visual images, rooted in the commandment "Thou shalt not make unto thee any graven image." We find the first visual image of the Golem only in the late nineteenth century, and primarily – and for a long time – by non-Jewish artists. These artists had very few visual details to go on in the original Jewish Golem stories. All that was said about the Golem is that it was of tall stature, and that the Hebrew lettersא מ ת  were inscribed on its forehead (and that erasing the letterא would lead to its death). Nothing more.

 

The earliest painting that I found of the Golem is the iconic illustration that was created in 1899 by the Czech artist Mikoláš Aleš (1852-1913), considered one of the greatest Czech artists and illustrators of his time. The illustration was first printed in a Czech magazine, and later in the collection Old Czech Legends (Staré Pověsti České) by the famous Czech writer Alois Jirásek from 1893, which includes one of the earliest versions of the story of the Golem.[1] In this illustration, the artist seems to encapsulate the significance of the legend in a depiction of the Maharal conjuring up the Golem with the Hebrew letters. However, the writing (while correct in terms of Hebrew and proving that artist consulted an expert), is somewhat incorrect as the letters spell out the Hebrew word "Golem" (גלם) rather than "Truth" ((אמת as is customary in the Jewish tradition.

It is quite obvious that when painting the illustration, Aleš thought about One Thousand and One Nights’s summoning of jinn by a wizard (the demons in Arab and Islamic mythology), and the Golem is reminiscent of these jinn more than it resembles the creature described in the Jewish sources. Aleš was dealing here for the first time with the problem that all future artists who portray the Golem will have to face: the total absence of details describing the Golem’s visual appearance in the texts. He chose not to portray the entire Golem, but only its face. An incomplete and larger than life creature, the Golem looks at its creator – the Rabbi who seems to conjure him up from thin air with menacing expression.

Image result for golem paul wagner

 

It is possible that this illustration (also) served as a source of inspiration for the best-known visual representation of the Golem –the three films created by the German director Paul Wegener. In the first two films, screened in 1914 and 1917,the Golem comes to life in modern times, while the third and most famous film (released in 1920), recounts the original story is great detail. In the film, the Golem –played by director and screenwriter himself – is a creature with Asian features, more Mongolian than Jewish, like a grim monstrous giant that represents an alien, hostile, and menacing world, which at any moment may get out of control and threaten its creator and the people around it. This visual representation had a big impact on the later Hollywood Frankenstein films, which starred Boris Karloff in the role of the monstrous manmade creature (that was much more human than Wegener’s frightening Golem).

Image result for golem hugo steiner prag

Image result for golem hugo steiner prag

 

Another famous visual depiction of the Golem was created by the artist Hugo Steiner-Prag (1880-1945) in his illustrations for the classic novel The Golem (1915), by the fantasy writer Gustav Meyrink. This book represented the Golem as the gloomy and monstrous spirit of the Jewish ghetto in Prague. In fact, the Golem is a minor character in the story that takes place in a completely contemporary Prague, and not in the Maharal’s days. Despite its marginal role in the story, the Golem leaves an impression on the readers’ imagination, partly thanks to the striking paintings of Steiner-Prag.[2] Steiner-Prag decided not to paint the Golem as a monstrous giant with tremendous power, but as a foreign and strange man with Chinese features, who embodies the foreignness of the Jewish ghetto in Prague itself.

Image result for ‫הגולם גרונדיג‬‎

Image result for ‫הגולם גרונדיג‬‎

One of the earliest prominent drawings of the Golem for a text in Hebrew is the illustrations of the talented painter and graphic artist Lea Grundig (1906-1977) for the 1942 poem by Isaac Loeb Baruch, the Golem of Prague 1942.[3] In the illustration by Grunding, who fled from the Nazis, the Golem appears as a primal destructive force. Its features are not clearly Jewish but utterly primitive, like that of a Neanderthal or a barbarian warrior from the steppes of Asia. It is quite possible in these paintings she expressed her fears of the barbaric Nazi beast, which represents the spirit of the ancient terrifying past come to life to threaten the present in the image of the destructive Golem. To my knowledge, this is the first time that a woman illustrated the Golem’s story and character.

Since then, the Golem received many other representations. I will mention only a couple of these here.

Image result for golem jirasek

From the 1950s, the Golem starts to lose its potency as a terrifying creature, and becomes a comical figure that symbolizes technology chained by man to do with it as he pleases. In a Czech comedy from 1941, Emperor’s Baker and Baker’s Emperor (Císařůvpekař a pekařůvcísař), the Golem is presented as a giant, clearly inhuman, creature, and as such, loses all element of horror it inspired when he was supposedly human, like in Wegener’s films. It appeared in several comic books, like those presented below, in which it looks like a perfectly “ordinary” comic monster, without the elements that evoked fear and alienation – which were created by the artists

Image result for ‫הגולם אלי אשד אורי פינק‬‎

. To sum up, I will mention that the Golem even starred in a book about a comic series, which never really existed, but in an alternate universe was hugely popular in Israel since the 1940s.[4]In the book, written by the writer of these lines and painted by Uri Fink, the Golem is completely featureless, since it represents something that does not really exist.

And now, the classic character is given a new adaptation by the artist Toby Cohen – this time not in painting but with photographs, which do not depict it in Europe and the old city of Prague, as usual, but on the backdrop of the Galilee, the Dead Sea, and the city of Kabbalists, Safed. It is set in a world of menacing water and nature, and not one of ancient, dilapidated, urban world, as it was thus far. However, the sense of supernatural mystery is maintained, even though Cohen underscores its affinity to the world of Kabbalah and Safed (which is a very marginal element which does not exist in the original stories).

In his photographs-illustration of the story, Cohen creates an atmosphere of stylized horror that lurks beneath the surface, which eventually erupts with unbeatable force, like one of the earthquakes that strikes the area in which the photos were taken once in a century. In Cohen’s photographs, the horror does not lie only in the Golem but also in its surroundings and in the people around him – each can potentially add to the threat of the Golem. For Toby Cohen, the Golem only enacts what people like the Rabbi and like us set in motion.

In Toby Cohen’s work, the story of the creation of the Golem, his struggle against the pogrom, and rampage are set in the magical landscapes of the Land of Israel, which add another layer to the famous story. Created two centuries ago, it speaks to us now more than ever, since we all live in times when man is replaced by technologies and experience the attraction of the “Golem” and the fear it evokes, as it is reflected in Cohen’s photographs. In effect, the fear of ourselves and of what we may bring about in our inhumanity to one another.

 

Image result for ‫טובי כהן גולם‬‎

 

[1] This version was translated into Hebrew by Yitshak Avnon in the collection Dad’s Tales: selected stories for children, illustrated by D. Sahdrin, Parparim Publishing, 1972.

[2]Gustav Meyrink’s book was translated into Hebrew by Miriam Krauss, and printed by Carmel Publishing in 1997. The cover illustration was not one of Hugu Steiner’s famous illustrations, but a famous painting by the artist Michail Grobman.

[3]The Golem of Prague: a folk’s tale, Dvir Publishing, 2011.

[4]Eli Eshed and Uri Fink, The Golem: Hebrew Comics – A History, Modan, 2003.

 

מכתב תודה מבית התפוצות

בית הכנסת הגדול של העיר וילנה

לאחרונה הוקלטתי בידי צוות של "בית התפוצות".

הם פנו אלי כדי שאספר את סיפורו של בית הכנסת הגדול של העיר וילנה ואת סיפורו של הגולם שעל פי האגדה שכן שם הגולם של הגאון מוילנה ( שהוא לדעתי המקור האמיתי  לסיפור הגולם מפראג המאוחר יותר ) .

כעת נפתחת שם תערוכה קבועה  של בתי הכנסת הגדולים של העולם היהודי  הנקראת "היכל בתי הכנסת " ומי שבא לתערוכה יוכל לשמוע אותי אותי מוקלט מספר על בית הכנסת של וילנה.

והנה  מכתב תודה מבית התפוצות:

הגולם נגד האל רשף

הגולם נגד האל רשף

גולפ נגד האל רשף

במאמר קודם עסקתי בדמות הקומיקס "תור " שבתרגום מוצלח לעברית הפכה לאל הכנעני "רשף".

 hagolem1

בספרי "הגולם:סיפורו של קומיקס עברי " הוצאת מודן 2003 עם אורי פינק _)  הקמנו את אותו האל רשף לתחייה כאל רע הנלחם בגולם. מוך ניסיון להשליט על העולם את המפכרת ( פנתיאון " העלים הכנעניים הקדומים שבראשם עמד רשף). שם האל  הוא רמז ליוצר הבדיוני של  הקומיקס אוריאל רשף ( פינק בגרמנית ) שלו לעגו הכותבים.  

 

והנה הקטע הרלבנטי מהספר "הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק  :

החל מהגיליון הראשון צויר רוב החומר בידי יעקב קורצברג. קורצברג הפך את הגולם ואת יריביו לדמויות דינמיות הרבה יותר משהיו בסיפורי "הלפיד שלנו". גם הילד יוסי לא היה עוד הטיפוס השדוף והרכרוכי שהיה בעבר. הוא נעשה למנהיג נועז של חבורת ילדים אמיצי לב שלא היססו להפליא את מכותיהם גם במבוגרים, ורק ברגעי משבר קשים במיוחד היה יוסי נהפך לגולם. קורצברג לקח את הגולם למסעות מרתקים וארוכים בעולמות רחוקים ובממדים אחרים, ופעם אחת הוא אפילו שלח אותו למסע בזמן והפגיש אותו עם הגולם המקורי מפראג. בסיפורים אלה הפך יוסי לגולם לא על ידי שתיית משקה מיוחד אלא על ידי הנעת ידיו בסימן מיוחד כלפי מעלה, התנועה שהפכה מאז ל"סמלו המסחרי" של הגולם ולמקור אינסופי לחיקויים ופרודיות בכל מדיום אפשרי.

כעת הופיעו עוד ועוד יריבים חדשים ובהם "הנאצי השחור", סוכנו האישי של אדולף היטלר שזמם להביא את צבאות הנאצים לארץ ישראל; "הבלתי מנוצחים" – חבורה של "מוזחים" (מוטאנטים) שכל אחד מהם בורַך בכוח-על שונה. היה גם "הענק הכחול", מדען חלשלוש שלאחר שלגם שיקוי מיוחד הפך לענק כחול מפלצתי אדיר כוח שהתעמת שוב ושוב עם הגולם, והיו עוד רבים אחרים. אז גם הופיעו בפעם הראשונה אל הרעם הכנעני "רשף" ועמיתיו האל "בעל" ואל המוות "מות". לאמיתו של דבר אלה היו אנשים בעלי כוחות-על  מממד אחר שהתחזו לאלים הכנעניים, כפי שהסבירו הסיפורים הראשונים בזהירות. במשך שנים נהג רשף זהירות מופלגת בכל הנוגע לאלים האלה מחשש שמא ירגיז יתר על המידה גורמים דתיים רבי עוצמה ביישוב, ורק בשלב מאוחר יותר, בשנות ה-60 וה-70, העז להציג אותם כאלים ממש. ובאשר לאל "רשף", אוריאל רשף אמנם תמיד היה מוטרד מכך שנבל נקרא על שמו, אבל הדמות היתה פופולרית כל כך עד שבכל פעם שהיא חוסלה סופית בידי הגולם היו הקוראים מציפים את המערכת במכתבים נזעמים, והוא נאלץ להחיות אותה שוב ושוב.

 

 

להלן קטעים מתוך ראיון שנערך עם ג'ק קירבי בארצות הברית זמן קצר לפני מותו:

א"א: "האם אתה זוכר את אוריאל רשף ואת הגולם?"

ג'ק קירבי: "כן, ודאי שאני זוכר אותו. איש עלוב. כמו רבים אחרים, הוא התעשר והשמין על חשבוני, על חשבון הרעיונות שלי, על חשבון האמנות שלי, בעוד שאני לא ראיתי מזה פרוטה."

א"א: "אבל הרי דמות הגולם המקורית היתה יצירה של רשף אם אינני טועה."

קירבי: "שטויות. הוא יצר איזה דמות עלובה ומושתנת שהיתה מחזיקה מעמד לכל היותר שנה. אני הייתי זה שהמציא סיפורים חדשים ומעניינים ואויבים חדשים שהיו שווים בכוחם לגולם. מי לדעתך הפך את הג'ין מקריקטורה מטופשת של ערבי ליצור המאיים ואדיר הכוח שהוא היה? אני! ומי יצר את האל רשף? כן כן, על שמו של רשף שלנו! למען האמת היה אל כנעני קדום בשם רשף, זאת היתה קריצת עין למבוגרים. אוריאל רשף חשב שאני צוחק עליו עם הדמות הזאת – מה שהיה נכון כמובן – ובהתחלה התנגד שנפרסם אותה, אבל אני אילצתי אותו להכניס את הדמות הזאת, ולמרבה האירוניה הקוראים התאהבו בה תכף ומיד. האל רשף הזה היה יצור רשע מממד אחר, והוא שימש בסיס לדמות של האל הסקנדינבי 'תור' שיצרתי בהמשך עבור מארוול בשנות ה-60. היו עוד דמויות שיצרתי כאויבים של הגולם ואחר כך השתמשתי בהן כבסיס לדמויות אחרות, למשל 'הבלתי מנוצחים' שהפכו לדמויות של חבורת ה'אקס מֶן', או 'הענק הכחול', שהפך לדמות של 'האלק'. ומי אתה חושב שינה את שיטת הפיכתו של הילד לגולם משתייה של משקה מטופש להזזת הידיים המפורסמת – הסמל שכולם התחילו לחקות אותו? אני כמובן! ומי צייר את העטיפות הדינמיות ומלאות הפעולה של הגולם, שאחר כך חיקו אותן בכרזות של ההסתדרות ושל אנשי התנועה הרוויזיוניסטית? לא ידעת את זה? וכן הלאה וכן הלאה. אני עשיתי שם את הכול, הוא לא היה מסוגל לכלום החרא הזה. הוא רק היה יושב במשרד שלו בסטודיו ומשרבט ונותן עצות שלא שוות כלום, בעוד שאני ישבתי ועשיתי את כל העבודה המזוינת."

עד כאן הטקסט מ"הגולם:סיפורו של קומיקס עברי".

נעדכן שהקומיקסאי הידוע נמרוד רשף כנראה קרא והתרשם  חשב כנראה לעשות משהו דומה בסדרת הקומיקס שלו "עוזי " שם ישנם רמזים שהאל הכנעני הקדמון רשף חוזר ורוצה להשתלט על העולם,אבל  למרבית הצער דבר לא נעשה עם פיתול עלילתי מעניין זה ונמרוד רשף איבד ענין.  

האל רשף  של נמרוד רשף מעולם לא הצליח להגשים את המטרה של כיבוש העולם והפיכתו לכנעני.  אך פיתולים עלילתיים כאלו הופיעו מאז בסיפורי פנטזיה של לביא תדהר.ואולי יום יבוא והאל רשף עוד יחזור ובגדול. 

 האל הכנעני  רשף

 

 

 

הגולם פוגש את אריה אלדד ודוד גרוסמן.

 

 

עשור שלם חלף מאז ההוצאה לאור של ספרי "הגולם :סיפורו של הוצאת קומיקס ישראלי " שאותו כתבתי עם אורי פינק ויצא לאור בהוצאת מודן ב-2003.ספר שמספר על ההיסטוריה של סידרת קומיקס מאריכת ימים בשם "הגולם " שמתקיימת במדינת ישראל חלופית שבה יש תעשיית קומיקס משגשגת.

ולרגל זה וגם לרגל בחירות 2013 המתקרבות הנה פרק מהספר שבו מופיע אחד הפוליטיקאים המתמודדים כיום על מקום בכנסת הבאה:אריה אלדד היום ראש מפלגת "עוצמה לישראל ".

אריה  אלדד הוא הפוליטיקאי העכשווי היחיד שהוא אחת הדמויות "המתראיינות " ( בהסכמתו האדיבה של אלדד האמיתי  )  והספרות על חייהן ועברן  ביקום החלופי של מדינת ישראל שבו יש מאז שנות ה-40 סדרת קומיקס פופולארית מאוד בשם "הגולם ".

והנה הקטע שבו מככב אריה אלדד בפרק ו' בספר :הגולם נופל –הגולם בשנות השבעים ושם הוא מספר על קשריו ועל קשרי עמיתו דוד גרוסמן ( הסופר לעתיד ) עם הגולם.  

הגולם ברדיו

arye eldad young

אריה אלדד השדרן המיתולוגי של סדרת "הגולם " ברשת א' בשנות השבעים.

"…הנער יוסי מוטל פצוע קשה על הארץ ודם ניגר ממצחו. הג'ין הולך ומתקרב אל מימוש מטרתו – השמדת הכור הגרעיני של ישראל! האם יצליח הגולם לגבור על הקמע שגזל ממנו את כוחותיו? האם יוכל פרופסור אלברט פיינשטיין למתנקש הערבי הנחוש בדעתו להרוג אותו ויהי מה – אפילו במחיר חייו שלו? האם יעלה בידה של לילית למנוע את רצח ראש ממשלת ישראל הנמצא בביקור בדימונה?

על כל זה ילדים, ועל מה שעוד קרה, תשמעו בפעם הבאה. האזנתם לפרק השמונה עשר של התסכית 'הגולם נגד הג'ין' על פי סדרת העלילונים הידועה 'הגולם' מאת אוריאל רשף. תודה למחבר התסכית דני אלדר, לאיש הקול, לטכנאים, וכמובן לשחקנים דוד גרוסמן ואריה אלדד. כאן רשת אל"ף של קול ישראל מירושלים. בעוד שניות אחדות נעביר אליכם את חדשות השעה שלוש…"

(קטע הסיום מתסכית הרדיו "הגולם", 1975).

 ההצלחה האמיתית של הגולם בשנות ה-70 הייתה דווקא בתחומי מדיה אחרים.סיפורי הגולם עובדו לתסכיתי רדיו ששודרו בסדרה יומית קבועה של רבע שעה ברשת אל"ף של קול ישראל בתוכנית לנוער "חתול בשק", ששודרה מיד לאחר "התוכנית לאם ולילד". בסדרת תסכיתים זו גילמו השדרים דוד גרוסמן ואריה אלדד לסירוגין את הדמויות השונות שהופיעו בסדרה. אחד מהם גילם את יוסי ואת הגולם (שקולו היה כמובן עמוק הרבה יותר מקולו של יוסי הילד) ואת דמותו של פרופסור פיינשטיין ואפילו את לילית הסקסית –  ואחד גילם את התפקידים של שאר הדמויות והנבלים.

שיר הפתיחה של סדרת "הגולם" ברדיו הושר בידי מרגלית הדרי והפך ללהיט, וכיום הוא זכור אולי יותר מכל דבר אחר הקשור במיתוס של הגולם:

 

מערפילי המיתוס הוא יצא

להציל את ידידיו, את משפחתו ואת האומה

מגן דוד חָרות על מצחו

וכוח של מאה איש מניע את ידו

הו גולם, גולם

סיפור נפלא ומהמם

אתה נאבק אנחנו צועקים

אתה מנצח אנחנו שמחים

בטוב וברע אנחנו איתך על הגל

גולם גולם שבמעגל.

(מילים: תלמה אליגון, לחן: קובי אושרת שרה מרגלית הדרי

את קליפ האנימציה המפורסם של הפזמון ,שנבחר להיכל התהילה של הקליפים של האנימציה בשפה העברית  בקרינותו של אחד ,אלי אשד תמצאו כאן 🙂

 

בראשית דרכה של הסדרה המשודרת עובדו התסכיתים מחוברות הקומיקס, והסיפורים עמדו כל אחד בפני עצמו. אולם בהמשך, כשאנשי הצוות של התוכנית התחילו לחבר בעצמם את הסיפורים הם הפכו אותם לסדרת מתח בהמשכים, והפופולאריות של הגולם ברדיו רק עלתה. התסכיתים תיארו בחינניות את הרפתקאותיו של הגולם ברחבי העולם והגלקסיה ולא היה להם כל קשר למציאות הריאלית של המדינה.

פרופסור אריה אלדד

 ח"כ אריה אלדד.

אריה אלדד, שלימים היה לחבר בכנסת ישראל, נזכר: "התוכנית 'הגולם' ברדיו היתה משהו חדשני שכמוהו לא היה עד אז לנוער, ואני יודע בוודאות שגם מבוגרים רבים היו מאזינים לה. לסדרה הזאת היתה תהודה עצומה. עד היום כשאני מגיע למילואים אנשים מזכירים לי את 'הגולם' ומדקלמים קטעים שלמים מהדיאלוגים ושרים את שיר הפתיחה, ולפי זה אני יכול להעריך את גילם.

דוד גרוסמן  שותפו המיתולוגי  של אריה אלדד בסדרת הרדיו "הגולם".

"במשך הרבה זמן עבדתי שם עם דוד גרוסמן, ואנחנו היינו השדרנים היחידים בסדרה הזאת. 'הגולם' היה מורכב מסדרות סדרות של תסכיתים, שכל אחד מהם סיפר סיפור בהמשכים שהיה מורכב בערך מ-20 חלקים של רבע שעה כל אחד. היינו מחליפים תפקידים: בסדרה אחת גרוסמן היה מגלם את יוסי ואת הגולם ואת פרופסור פיינשטיין ואת לילית, ואני את הג'ין או את האל רשף או התליין מקורפו או מי שזה לא היה, ואת כל שאר ה'רָעים'. ובסדרה הבאה ששודרה אני הייתי מגלם את הגולם ואת 'הטובים', והוא את 'הרעים'. בסדרה הזאת תמיד היינו 'משני עברי המתרס', ואגב, זה לא השתנה מאז. גם היום אנחנו נמצאים בשני קצוות מנוגדים של המפה הפוליטית: אני כחבר כנסת של ה'איחוד הלאומי' וגרוסמן כסופר ודובר ידוע של השמאל. אפשר לומר ש'השתפשפנו' לזה כבר בתסכיתים של הגולם, שבהן 'נאבקנו' אחד בשני בלי סוף".

(מתוך שיחה עם ח"כ אריה אלדד).

 הופיע בספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי " מאת אלי אשד ואורי פינק ,הוצאת מודן 2003.

ראו עוד פרקים  מהספר :

ההקדמה

פנחס שדה והגולם -תיאור של מציאות חלופית

קליפ המבוסס על פזמון הנושא של סדרת הרדיו "הגולם " שבה כיכבו אריה אלדד  ודוד גרוסמן.

יובל פאסי על "סמלים חזותיים בספר "הגולם "

הגולם ואני

מאמר של אלי אשד  במגזין "יקום תרבות על אריה אלדד ביקום האמיתי :

"העוצמה של אריה אלדד "

כמה הרצאות של אלי אשד בלש התרבות

אני מעביר הרצאות בנושאים מרתקים ביותר בתחומי העיסוק שלי מהן בליווי קטעי סרטים

.והנה כמה מההרצאות האלו :

"צא דיבוק צא!" הדיבוק" – סיפורה של הצגה.

"הדיבוק" היא ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות התיאטרון העברי והיידי גם יחד. זוהי אחת ההצגות המפורסמות ביותר במאה העשרים כולה, ובוודאי אחת ההצגות החשובות ביותר העוסקות במיסטיקה בתולדות התיאטרון העולמי. על הצגת "הדיבוק" נבנה תיאטרון "הבימה", ובזכותה הוא נעשה התיאטרון הלאומי של ישראל. ההצגה השאירה חותם בל-יימחה על כל מי שראה אותה בגרסה של "הבימה", והכוכבת הראשית שלה, חנה רובינא, הפכה בראש ובראשונה הודות לתפקיד הקלאסי הנצחי שגילמה בה במשך למעלה משלושים שנה,[ ל"מלכת היהודים".

ההרצאה תעסוק בהצגה, בסיפורי הדיבוק שמאחוריה ובגלגולה המדהים כהצגה המפורסמת ביותר של התיאטרון היהודי. ההרצאה תלווה בהקרנת קטעים מהסרט היידי מפורסם, "הדיבוק", שנוצר בשנות השלושים.

 יש לנו גולם במעגל: "הגולם" – סיפורן של תופעה והצגה

דמות האדם המלאכותי, ה"גולם", שיצר רב יהודי בעזרת "ספר היצירה" הכישופי, עומדת במוקדו של מיתוס שלם, שמוצאו במיסטיקה היהודית הקדומה ביותר, בתור הניסוי האולטימטיבי של האדם כבורא ויוצר המתחרה בבורא עולם עצמו, לעתים לאסונו. נספר את סיפורו של הגולם, החל בהופעותיו הקדומות ביותר במיסטיקה היהודית, ונתייחס לשאלה, האומנם מעשה הגולם אפשרי לאור מקורות יהודיים-קבליים.

כמו כן, נסקור את תולדות ההתפתחות של מיתוס הגולם – היצור המלאכותי המפורסם ביותר ביהדות – על-פי מדרשים, ספרות יפה ואגדות על חכמי תורה כמו המהר"ל מפראג ואחרים, אשר עסקו במעשי הגולם. נצביע על קשר בין מיתוס הגולם לבין מחקרים מודרניים העוסקים בשכפול גנטי ובאינטליגנציה מלאכותית.נדון בשאלות פיקנטיות על-פי המדרש: כיצד יוצרים גולם, מהו מעמדו ההלכתי והאם מותר לחסלו, האם ייתכן גולם ממין נקבה, האם מותר לקיים עימו יחסי אישות והאם הוא יכול להיחשב ליהודי מן המניין.הגולם הוא גם גיבור המחזה המפורסם והחשוב ביותר שנכתב בשפת היידיש, של המחזאי היידי הנודע ה. לייוויק, אשר היה להצגה המשפיעה של תיאטרון "הבימה", שבזכותה נעשה אהרון מסקין שחקן הבמה העברי המפורסם והמזוהה ביותר.[עם תיאטרון זה?] נספר את סיפורה של הצגת "הבימה", שהיתה במשך השנים לשם-דבר, לא פחות מההצגה הקלאסית השנייה של התיאטרון, "הדיבוק". ההרצאה תלווה בהקרנת קטעים מסרט האימה הגרמני האילם המפורסם, "הגולם", אשר מציג את הסיפור.

(הערה: ברשת האינטרנט ניתן למצוא הסרטה של מופע שהצגתי בנושא: http://www.israbilly.com/epizoda_page.php?epz_id=11).

 

התנועה הכנענית

alef

סיפורה של קבוצת המשוררים והסופרים מן "התנועה הכנענית", שכללה אישים כמו יונתן רטוש ועמוס קינן, אשר קראו ליצירת תרבות עברית חדשה בישראל, כהמשך לתרבות הכנענית הקדומה.

 

הבלש העברי הראשון

david thidhar

סיפורו של הבלש הפרטי העברי הראשון, דוד תדהר, שעל חייו פורסמו סיפורי הרפתקאות מרובים, אך הוא סיים את הקריירה שלו בתור עורך האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו. בין השאר, נדון בפרשת הרצח בחולות תל נוף. נציג את סיפורה של פרשת ריגול ורצח מסתורית בארץ ישראל של שנות השלושים, אשר שימשה בסיס למשפט הרצח הסנסציוני ביותר של התקופה, פרשה שהיו קשורים אליה סוכנים נאצים בפיקודו של אדולף אייכמן, טמפלרים משרונה ושירות הש"י של ההגנה.

 החיפוש אחרי עשרת השבטים האבודים

ten lost tribes

במשך אלפי שנים הועלו תיאוריות שונות על כך, מה עלה בגורלם של עשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל בידי האשורים. האם הם חיים כיום באפגניסטאן? או שמא ביפן, או אולי ביבשת אפריקה או אמריקה?

נציג בהרצאה תיאוריות אלו ואת האנשים שיצאו לחפש אחרי עשרת השבטים האבודים.

 

 

ארון הברית ומנורת הקודש

מה עלה בגורלם של כלי בית המקדש האבודים, ארון הברית ומנורת הקודש? נציג בהרצאה  תיאוריות שונות המתייחסות לשאלות אלו, נספר את סיפורה של מנורת בית המקדש, ואיך לפי מיטב המחקרים חצתה את העולם כולו: נדדה מבית המקדש החרב לרומא של הקיסרים, ומשם, בידי הוונדאלים במאה ה-5 אחה"ס – לצפון אפריקה, ומשם, בידי הביזאנטים במאה ה-6 אחה"ס – לביזנטיון, ומשם לארץ ישראל, שבה נקברה והיא נמצאת כאן כנראה עד היום (ולא במרתפי הוותיקן, כמו שגורסת אחת הסברות).

 מתנ"סים בתי אבות ,מכללות ,מועדונים ,חוגים , קיבוצים וכו'

שמעוניינים  לשמוע את ההרצאות האלו מוזמנים  ליצור עימי קשר

 אלי אשד

eliesh@zahav.net.il

0507391794

הנערה המלאכותית של שלמה אבן גבירול

נושא האישה המלאכותית הנוצרת בידי גבר ,אנושי מאוד ,לצרכיו המיניים והדומסטיים הוא נושא מוכר וידוע בספרות ובתרבות העולמית.

תמונה מהסרט "כלתו של פרנקנשטיין" על אישה מלאכותית.

עד כמה שידוע הדוגמה הראשונה של סיפור כזה בספרות העולמית היא סיפור על המשורר הגדול של יהדות דרום אירופה שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית שלו. סיפור שככל הידוע נוצר במאה ה-17.

סביב סיפור זה כתבתי סיפור קומיקס עם קרן כ"ץ ונתתי עליו הרצאה בערב "אבן גבירול " של מגזין "יקום תרבות ".

והנה המאמר המלא שעליו מבוססת ההרצאה:

האישה המלאכותית של שלמה אבן גבירול

 

ibn gavirol 1

הגולם של העיר חלם

האם יש קשר בין עיר השוטים המפורסמת חלם ובין סיפור הגולם ?
עד כמה שהדבר מדהים התשובה היא חיובית ,וייתכן אף שפרסומה של חלם כ"עיר השוטים " נבע במקור דווקא מסיפור זה..שהופיע שם בגירסתו המצמררת ביותר.

ראו

הגולם של אליהו מחלם

שלמה אבן גבירול -סיפור הקומיקס

ibn gavirol 1

שלמה אבן גבירול ידוע כמשורר ענק אחד הגדולים בתולדות עם ישראל. מגזין "יקום תרבות " עורך עליו אירוע תרבות במוצאי שבת זה.

אבל הוא ידוע גם בתור האדם הראשון בהיסטוריה שעליו נוצר סיפור שהוא יצר אישה מלאכותית ,רובוט ,אנדרואידים ,או גולם נקבה,גלמית.

והנה לפניכם לראשונה סיפור קומיקס על פי סיפור מדהים זה שאותו יצר הרב יוסף שלמה דלמדיגו בשנת 1625 והרחיב ש"י עגנון בסיפור "עידו ועינם " .

כתב :אלי אשד בלש תרבות ומומחה בענייני גלמים.

ציירה קרן כץ אמנית וקומיקסאית:

שלמה אבן גבירול והאישה המלאכותית