ארכיון קטגוריה: היסטוריה

הגאון מווילנה ואני

Image result for gaon of vilna sculpture

פסל הגאון מוילנה בעיר וילנה 

 

בעת הביקור בליטא לפני שבועיים עם אנשי אירגון יוצאי וילנה והסביבה  סיירנו במשך שעות רבות  בעיר וילנה עצמה באתריה היהודיים השונים.

ובין השאר ביקרנו שם ברחוב שבו גר אבי אבות אבותי  ( ליתר דיוק האב של  סבו של  סבה של סבתי )הגאון מוילנה ליד מה שהיה פעם בית הכנסת הראשי של העיר ושוב אינו קיים יותר.

השלט על מה שהיה פעם ביתו של הגאון מוילנה.

Image result for gaon of vilna sculpture

עבורי זה היה טיול מיוחד במינו מה גם שאיש מבני משפחתי הצאצאים הישירים של הגאון לא ביקר בליטא מזה מאה ועשרים שנה מאז שביקר שם אבי סבתי הרב אליהו לנדא.

בעקבות אותו ביקור שהרשים אותו מאוד הוא סייע בתכנון בית  הכנסת של הגאון מוילנה ברחוב הירקון בתל אביב שמבוסס ישירות על זה שהתקיים בוילנה עד שנהרס בידי הנאצים ולאחריהם הקומוניסטים.( קראו על בית כנסת זה וההשראה שקיבל מבית הכנסת בוילנה  והסיור שם של אליהו לנדא כאן )

Related image

יש שם פסל   שהוצב שם ב-1997 שנת המאתיים למות הגאון בידי הפסל הליטאי  Mindaugas Snipas  שנטען שהוא של הגאון מוילנה  שהתבסס מצידו  על פסל ישן יותר  של "חכם יהודי "  של הפסל   Kazimieras Valaitis, .

ישנן גם טענות שאותו פסל של "חכם יהודי"  שנוצר בתקופת השלטון  הקומוניסטי "בכלל מבוסס  על אבי המרקסיזם  קרל מרקס על פי שמועה אחת  או אף של הגיבור  הספרותי של גוגול טרס בולבה הקוזק האנטישמי על פי שמועה שנייה. לפי טענה שלישית הוא מבוסס על פסלים של משה רבנו. של הפסל William Zorach (1887-1966)  בכל אופן הליטאים היציגו אותו שם כפסל של הגאון עצמו.

קראו מידע מפורט בנושא במאמר הזה כאן.

ליד הפסל נעמדתי והירצאתי על הגאון מוילנה מדוע כל כך מפורסם ומה אנו וזכרים ממנו כיום. .

והנה ההרצאה.ותודה לאיוור גולדשטיין על ההסרטה:

 

החלק הראשון של ההרצאה 

החלק השני של ההרצאה 

Image result for gaon of vilna sculpture

 

ביקור בגיא הרצח ביער פונר בליטא

 

בעת הביקור בליטא יצאו אנשי הקבוצה של אירגון יוצאי בית וילנה והסביבה להשתתף בטקסים הרשמיים לרגל 75 שנה  לחורבן גיטו וילנה.

בטקס אחד שהתקיים ביער פונר שבו נרצחו עשרות אלפים וגופותיהם נקברו בבורות ( שאותם הכינו כבר הסובייטים כשכבשו את ליטא)  השתתף שגריר ישראל בליטא,וראשי הקהילה היהודית בליטא.

וגם וזה היה מרשים מאוד קבוצות של ילדים ליטאיים נוצרים מבתי ספר בסביבה שבאו כשהם נושאים את דגלי ליטא וישראל (!) שהשתתפו בטקס  בהקראות ובביצוע מוזיקה. הם הקריאו קטעים של ילדים יהודיים שלמדו בבתי הספר שלהם ונרצחו .בהם שיר נבואה של ילדה יהודייה שחזתה את היעלמותה והיעלמות משפחתה בסוף שנות השלושים.

האם הילדים האלו הם סימן למשהו חדש ביחסי יהודים -ליטאים ? הלוואי

וגם אני נשאתי דברים  משלי ליד בור הקבר בפונאר שבו נקברו אלפים .על מערכת היחסים המורכבת בין יהודים וליטאים וגם   הקראתי את הכרוז המפורסם של אבא קובנר משנת 1942.

ותוכלו לצפות בהם כאן 

תודה לאיוור גולדשטיין על ההסרטה.

 

ראו גם

ליטאית בעברית 

מהגאון מוילנה ועד הרב קוק :רשמים ראשוניים מהמסע לליטא

דף הפייסבוק של איגוד יוצאי וילנה והסביבה 

 

נבואות העתיד הרחוק מימי התנ"ך ועד דוד בן גוריון : שיחה של אלי אשד עם דורין מרגלית

הנה שיחה שלי עם המוזיקאית דורין מרגלית על נושא נבואות העתיד  הרחוק מראשיתם ועד לימי דוד בן גוריון ועד לשליט איראן חמינאי ומעבר להם.

אתם מוזמנים לצפות כאן בתוכנית מצולמת של רדיו

שבעים שנה לגילוי דרך בורמה

 

Image result for ‫פורץ דרך בורמה‬‎

מגלה 'דרך בורמה' לוחץ את ידיו של גיבור מקראי, איור של אורי אליעז לסיפור 'איש הפלמ"ח' מהספר 'חלומו של דרור' מאת יהודה סלוא

ב-28 במאי 2018 ימלאו שבעים שנה לגילוי דרך בורמה בידי דודי משה אשד.

הגילוי הביא להצלתה של העיר ירושלים ממצור ארוך שכבר גרם לרעב ולמחסור אדיר בנשק ותחמושת. למעשה הוא שינה את פני המלחמה והמזרח התיכון כולו.

סיפור גילוייה של דרך בורמה הפך מאז לבסיס  לשירים ( כולל השיר הידוע של נתן אלתרמן "דבר מבקיעי הדרך"  שהולחן בידי חבר הכנסת והזמר עקיבא נוף ).

לסיפור ילדים של יהודה סלוא " בשם "איש הפלמ"ח ".

Image result for ‫הבחורים לא הכזיבו‬‎

לספר ילדים של מנחם תלמי "הבחורים לא הכזיבו " .

לסיפורי קומיקס  של מרדכי אלון ושל גיורא רוטמן.

הגילוי עומד במרכזו של הסרט ההוליוודי " "הטל צל ענק " מ-1966  בכיכובם של קירק דוגלס ג'ון ויין יול ברינר ופרנק סינטרה.

Image result for ‫הטל צל ענק‬‎

והנה תוכנית הרדיו שבה אני מדבר על כך  עם דורן מרגלית ויוסי ריבלין ( מחבר הספר "דרך בורמה שלי" ) :

 

ב-28 במאי עורכים בני משפחתי צעדה בדרך בורמה בעקבות דודי ביום ובשעות שבהם צעד הוא עם כמה חברים בדרך שהפכה למפורסמת וראו את הפרטים על כך כאן.

https://www.facebook.com/events/164254437581381/

 

 

 

ראו תוכנית של דורין מרגלית עימי על גילוי דרך בורמה 

וראו עוד על גילוי דרך בורמה :

האיש שגילה את 'דרך בורמה' – כיצד גילה משה אשד את הדרך

פורץ דרך בורמה 

פורצי הדרך – מנחם תלמי על גילוי 'דרך בורמה'

'דרך בורמה' – סיפור הקומיקס מאת מרדכי אלון

"דבר מבקיעי הדרך" שיר מפורסם מאת נתן אלתרמן על דרך בורמה 

"איש הפלמ"ח "סיפור לילדים מאת יהודה סלוא על גילוי דרך בורמה 

 

 

Image result for ‫דרך בורמה איש הפלמ"ח‬‎

גיבורי המערב הפרוע :דיווי קרוקט גדול גוזמאי המערב -בשפה העברית

Image result for davy crockett

הבלדה של דיוי קרוקט 

Born on a mountain top in Tennessee,
Greenest state in the land of the free.
Raised in the woods so's he knew every tree,
Killed him a bear when he was only three.

Davy, Davy Crockett King of the Wild Frontier.

Fought single handed through the Injun war,
Till the Creeks was whipped and peace was restored.
And while he was handling this risky chore,
Made himself a legend, forevermore.

Davy, Davy Crockett the man who don't know fear.

He went of to Congress and served a spell
Fixin' up the government and laws as well.
Took over Washington, I heard tell,
And patched up the crack in the Liberty Bell.

Davy, Davy Crockett, seein' his duty clear.

When he come home, his politickin' was done,
While the western march had just begun.
So he packed his gear, and his trusty gun
And let out a grinnin' to follow the sun.

Davy, Davy Crockett, Leadin the Pioneer.

source: https://www.lyricsondemand.com/tvthemes/davycrockettlyrics.html

במסגרת סדרת רשימות שלי על גיבורי המערב הפרוע כמו המרשל  וייאט ארפ    איש החוק הנודד בוק ג'ונס ואחרים בשפה ובספרות העברית ,הנה רשימה על איש המערב הפרוע והמפורסם בכל הגוזמאים ( מספרי בדיות ) שלו דיווי קרוקט.

Image result for davy crockett picture

דיווי קרוקט (1786–1836) הוא גיבור עממי מפורסם בארצות הברית שזכה לכינוי "מלך הציידים". כנראה עוד במהלך חייו קרוקט הפך באמצעות כותבים ועיתונאים שונים   לגיבור סיפורי גוזמאות שונים על עלילותיו   המדהימות כצייד  וכלוחם , מעין ברון מינכהאוזן אמריקני.

Image result for davy crockett picture

והנה כמה מהגוזמאות העלו בתרגום לעברית מהספר של ד"ר שלום י כהן "חלוציות וחיי הספר בספרות ארה"ב " בתרגום אברהם בירמן  הוצאת "יחדיו" מ-1962.

 

בניגוד לכל הציפיות הצייד ואיש המערב המפורסם הספיק לכהן  סנטור בבית הנבחרים האמריקני  מטעם מדינת טנסי  לפני שמצא את מותו בקרב אלמו המפורסם בין אנשי טקסס והמקסיקנים של הגנרל סנטה אנה , והפך לגיבור לאומי של ארה"ב.

Image result for alamo davy crockett picture

Related image

לפי העדויות הידועות ביותר קרוקט  נהרג  במהלך לחימה נועזת ביותר במקסיקנים התוקפים ועדויות אלו תרמו תרומה מכרעת להפיכתו של קרוקט מעוד איש מערב פרוע ( אפילו אם סנטור ) לגיבור לאומי אמריקני.

סיפור זה על קרוקט נלמד בכל בית ספר אמריקני.

לפי עדויות אחרות, כנראה אמינות הרבה יותר קרוקט לא נהרג בקרב.  גנרל סנטה אנה לקח בשבי כחצי תריסר משורדי קרב האלמו, ביניהם  דיווי קרוקט, והוציאם להורג.

כלומר הטענה על מותו בלב קרב כשהוא לוקח  כמה וכמה מקסיקנים עימו  בקרב הייתה עוד גוזמה.

אבל טענות אלו לא ידועות למרבית האמריקנים בניגוד לטענות הקודמות שנלמדות כאמור  בבתי הספר.

Image result for davy crockett walt disney

 

Image result for davy crockett walt disney poster

דמותו של קרוקט התפרסמה בשנות החמישים הודות לסדרה שעשה עליו וולט דיסני עם שיר מפורסם שהיה מושר בפי כל והכובע המיוחד שאותו לבש קרוקט בסדרה ( אבל ספק רב אם חבש אותו במציאות ) הפך לכובע חיוני לכל ילד אמריקני שכיבד  את עצמו בשנות החמישים.

צפו בגירסה של וולט דיסני לדיווי קרוקט כאן 

Image result for alamo poster

הכוכב האמריקני ג'ון ויין גילם את תפקידו של קרוקט בסרט "אלאמו"עדות נוספת לכך שהפך לגיבור אמריקני לאומי.

צפו בסצינת הקרב הסופי באלאמו ומותו של דיווי קרוקט בגילומו של ג'ון ןוין בסרט כאן 

כתוצאה מפירסום זה  דיוי קרוקט היגיע גם לשפה העברית .

בעברית הופיעה חוברת אחת  מסדרה בשם "דייבי קרוקט" אך לסיפור שהופיע שם בפנים ( ובעצם היו שניים  הסיפור השני הקצר נקרא "הקמע" ) לא היה שום קשר לדייבי קרוקט ועלילותיו.

סדרת דייבי קרוקט, מס' 1 :פול   ונקרובר ( כנראה שם בדוי למחבר ישראלי) נבלים באוכף /    (יפו :   דפוס הספר החדש,   [תשכ"ב].

 

סיפורי הגוזמאות על דיוי קרוקט  הופיעו בעברית בשם "אגדת דוי קרוקט" בתוך "היפות באגדות העולם ( סדרה של שלושה כרכים)  , בתרגום ועיבוד יצחק לבנון הוצאת אריה 1969 עם ציורים של מרי סמית ונורית יובל .

והנה הן לפניכם .

שימו לב לדמותו של דיוי קרוקט  למעלה ברקע העטיפה כאן.

והנה הם לפניכם.

 

 

 

בעברית הופיעו גם ארבע סיפורים מצויירים על עלילות דיוי קרוקט וידידו האינגדאיני במגזין "בוקי " בסוף שנות השישים.

בניגוד למה שאפשר לחשוב, הסיפור שלפניכם אינו אמריקני דווקא אלא צרפתי שכן גם בצרפת מערבונים היו פופולאריים מאוד.הם היו חלק מסדרה על דייווי קרוקט שכתב ג'ין אוליבר וצייר "קליין", הלוא הוא רוג'ר צ'בליאר. הסיפור הופיע ב־Vaillant הצרפתי. בסדרה זאת התפרסמו חמישים וחמישה סיפורים בין השנים 1957–1969.

Cover for Pif Parade, by Kline

Related image

 

כמה מסיפורים אלו הופיעו במגזין הקומיקס העברי 'בוקי' בסוף שנות השישים:
עיר באפילה, בוקי 81–82

אדומי העור, בוקי 83–84

מפרץ ההצלחה, בוקי 103

והטוב בסיפורים: הפרש המלכותי, בוקי 109–110 שפורסם ברשת ב"יקום תרבות ".

 

דיוי קרוקט הופיע שוב בעברית  בסדרת הקומיקס האיטלקית המצויינת

"תולדות המערב הפרוע"   שכתב Gino d'Antonio ופורסמה בהוצאת מ.מזרחי   חוברות 3-4.

דיווי קרוקט עם ידידו ג'ורג' ראסל על העטיפה העוצמתית מאין כמוה..

שם פוגשים דיווי קרוקט וידידו ג'ורג' ראסל את בני משפחת מקדונלד גיבורי הסדרה   ברט ובנו הילד פאט ומסייעים להם  בעת שייט בנהר  ומאבק בפיראטים בחוברת השלישית.

העלילה מחזקת את דמותו של קרוקט כמספר גוזמאות שאין שני לו ביבשת אמריקה.

 

בחוברת הרביעית תואר הקרב הנואש באלמו דיוי קרוקט נהרג שם ביחד עם ברט מקדונלד גיבור הסדרה עד כה לתדהמת הקוראים שלא העלו על דעתם שהגיבור מהחוברת הראשונה עומד למצוא את מותו ועוד עם גיבור כמו דיוי קרוקט. .

והנה קטעים ממנו לפניכם:

 

בעברית פורסם  עוד ספר לילדים שמתחיל במפתיע עבור חובבי הדמות   רק לאחר מותו
של  קרוקט ועוסק בעלילות בנו הדומה לו.

פיטר דן     בנו של דיויד קרוקט /    בתרגום אליעזר כרמי  תל אביב :   רביבים,   [תשמ"-?].

 

עוד על דייווי קרוקט ראו:

דייווי קרוקט בויקיפדיה

אלאמו -הסיפור האמיתי 

עוד בסידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

הקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית 

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

 

 

Image result for ‫דייבי קרוקט‬‎

 

 

נחמיה אשד ומחלקת הל"ה

נחמיה וסרמן 0

 

דודי המנוח נחמיה וסרמן אשד היה בין מתיישבי קיבוץ משואות יצחק  גוש עציון ב-1948 לחם על הגנת המקום ונפל בשבי . מהשבי הוא שלח צרור מכתבים להוריו ולמשפחתו שאנחנו שומרים אותם היום כאוצר היקר המתאר ומבטא את התחושות והרגשות של שבוי עברי בידי הירדנים באותם ימים קשים .

כפי שחשפה  שוב דודתי רבקה אשד   לאחרונה  נחמיה שמר בשער צדדי של קיבוץ משואות יצחק  שם היה בין האחראיים על הביטחון והיה אמור להכניס את  מחלקת הל"ה  בפיקודו של דני מס לקיבוץ ולסייע להם בהתארגנות ללחימה . כל הלילה הוא חיכה  וחיכה אך הם לא באו.  לפנות בוקר שמע  צרורות בלתי פוסקים של יריות.

ליבו ניבא לו רעות .  הוא התחבט בשאלה האם לקרוא לחבריו ולצאת החוצה בניסיון לברר מה קורה? אולם הוא ידע היטב שהיריות הם ממרחק גדול מידי ולצאת בלילה למקום שבו התחולל לא ספק קרב  רק עלול להביא להרג של כולם.

בבוקר נודע  דבר האסון שליווה אותו כל חייו.

במכתב שאותו איתרה לאחרונה דודתי ציפי פרימור שנשלח למשפחה מהשבי מתאר נחמיה את תחושותיו לאחר ששמע על המוות  המזעזע של הל"ה

כפי שנחמיה כותב  זה קרה יום לאחר שכוחות גוש עציון הנחיתו מהלומה מפתיעה על כוחות האוייב. וכמו שנחמיה כתב  , אותו הנצחון שלהם, שאותו הוא שם במרכאות כפולות, קשה היה לחגוג בשל הזעזוע שכולם חוו כשלמדו על האובדן הגדול.

צרור המכתבים שנשמרו לנו מנחמיה אשד הוא בגדר אוצר בלום של תיאור התקופה וגוש עציון והשבי בידי תושב המקום  שידע לתאר היטב אם כי בתמציתיות את האירועים .אולי יום אחד נפרסם את המכתבים כספר.

 

והנה המכתבים  של נחמיה כפי שפורסמו  בידי ציפי פרימור אחותו ,ואני מביא אותם לידיעת הציבור הרחב :

 

 

המכתב על הקרב המוצלח בגוש עציון ביום לפני נפילת הל"ה

 

המכתב על הידיעה על נפילת הל"ה

 

 

 

 

 

 

ראו עוד על הל"ה :

הנה מוטלות גופתינו  לרגל מלאת שבעים שנה לנפילת הל"ה 

אליק שמיר ואני -סיפור פגישתו של אבי צבי אשד אחיו של נחמיה עם אליק שמיר ( המוכר מהספר  הקלאסי של משה שמיר "במו ידיו -פרקי אליק ") בשעה האחרונה לחייו  כמה ימים אחרי  נפילת הל"ה

נאומי טרום מלחמת ששת הימים מאת האלוף ישראל טל "טליק " אלוף משנה שמואל גונן וסופר הצללים עמוס עוז

לרגל ה50 שנה למלחמת ששת הימים הנה כמה נאומים שהושמעו ביום לפני המלחמה או בשעות שלפניה בידי מפקדים והם לדעתי מובחרים במיוחד כנאומי "טרם קרב " לחיילים.

כמובן שאפשר לטעון שהם צמאי דם ואכזריים במיוחד. אבל האם אפשר לנטוע רצון לקרב בחיילים שחלקם עומד למות בקרוב בדיבורים על שלום עתידי ?

לצערנו הרב כנראה שלא.

אלוף ישראל טל "טליק"  מפקד גייסות השריון במלחמת ששת הימים.ליד הטנק המצרי -רוסי  הראשון שנלקח שלל על ידי כוחותינו.  מתוך הספר "חשופים בצריח" מאת שבתאי טבת, הוצאת שוקן, 1968. מהדורה מחודשת -2017

אחד הנאומים הצבאיים האהובים עלי בכל הזמנים .כנראה משום שכתב אותו מישהו שיודע לכתוב ,עמוס עוז, תחת שמו של האלוף ישראל טל טליק ביוני 1967 לקראת ששת הימים .הבין שכדי לכתוב נאום צבאי ראוי לשמו עליו לגשת אל הטוב ביותר ( שבמקרה היה אצלו מגוייס במילואים ). נבחר בספר "נאום לכל עת " כאחד מגדולי הנאומים העבריים של כל הזמנים בכלל ואני מסכים.
 חיילי עוצבת הפלדה!

ניתן האות.

היום נצא לרסק את היד שנשלחה לחנוק את צווארנו. היום נצא לפתוח לרווחה את שער הדרום שהונף בידי התוקפן המצרי.

שריונינו יביאו את המלחמה אל עומקי אדמת האויב.
לא ששנו אל הקרב הזה.
האויב רצה בו, האויב פתח בו והאויב יקבלנו אחת אפיים. 
נזכור: זו הפעם השלישית הונף עלינו הפגיון המצרי.
זו הפעם השלישית שגה האויב באשליה המטורפת: לראות את ישראל כורעת על ברכיה.

בדם, באש ובברזל נעקור מלבו את המזימה הזאת.

נזכור עוד:

אין לנו מלחמה באזרחי מצרים. איננו חומדים את אדמתם ואת רכושם. לא באנו להחריב את אדמתם ולא לרשת אותה.

אנחנו מזנקים כדי למעוך את ריכוזי הכוח שהתכוונו לאיים על שלומנו. אנחנו מזנקים כדי לעקור מציריהם את שערי ההסגר המצרי.

אנחנו מזנקים כדי למגר את משימת ההשמדה.

היום יכיר מדבר סיני את תנופתה של עוצבת הפלדה.

והארץ תרעד תחתיה".

מפקד העוצבה

ישראל טל

 

האלוף ישראל טל ואלוף משנה שמואל גונן מתכננים את מהלכי הקרב. מתוך הספר "חשופים בצריח" מאת שבתאי טבת,הוצאת שוקן, 1968. מהדורה מחודשת -2017

עוד נאום של האלוף ישראל טל "טליק" לאנשי חטיבת השריון 7 ולסיירת שלה כמה שעות לפני קרב צומת רפיח חמישי ביוני1967.
לדעתי הנאום הזה נוסח סופית ואולי גם הרבה יותר מזה בידי כותב הצללים  של טליק ,עמוס עוז,אם כי זה לא אושר מעולם .אבל אני חושב שהסיגנון לא משאיר מקום לספק בעניין.
למטה תמונה של טליק עם אלוף משנה שמואל גונן גורודיש  מתכננים את הקרב.

נחנו יוצאים להציל את העם היהודי ואת העולם התרבותי.

גורל העם היהודי, גורל התרבות היהודית כולה ונכסי הרוח שלו תלויים בנו ובלחימתנו. עוד לא הייתה לישראל שעת מבחן קשה כל כך, מאז מלחמת השחרור. גם אז היינו מוקפים מכל עבר על ידי כוחות עוינים שקמו להשמידנו השמדה פיזית ממש.

זכרו: האויב אינו מבקש להסתפק בניצחון בשדה הקרב, הוא מאיים להשמיד את נשינו ואת ילדינו ואת התרבות שלנו. מלחמה זו היא לנו לחיים או למוות ולכן… כל אחד יסתער עד הסוף… אם רצוננו לנצח במלחמה, שומה עלינו לנצח בקרב ראשון זה. קרב היבשה הראשון הוא קרב המבחן בינינו לבין הצבא המצרי. לעמים אחרים, לצבאות אחרים, מותר להפסיד את הקרב הראשון. צבאות גדולים רשאים לפעמים להפסיד גם קרב שני ושלישי.

יש להם עומק אסטרטגי לנסיגה, להתאוששות, ללמידת לקחים, להתארגנות ולהסתערות מחדש. לנו אין. לנו אסור להיכשל בקרב הראשון. זכרו: הצד שיכריע בקרב הראשון יכריע לא רק יעד פיזי, מורכב משטח הכוחות, אלא יכריע קודם כל יעד פסיכולוגי ומוראלי.

הצד שינצח בקרב במבחן הראשון יעבור למתקפה, והצד הנכשל יעבור לנסיגה. לנו אין לאן לסגת.
לכן זכרו: אין נסיגה, אין עצירה! יש רק הסתערות קדימה.יש לכבוש כל יעד ויעד ויהיה אשר יהיה המחיר באבדות. עלינו לנצח או למות"."

אלוף משנה  שמואל גונן גורודיש ביוני 1967 צופה בעמדות המצריות .צילום של המגזין "לייף"

נאום אלוף המשנה שמואל גונן גורודיש לסיירת חטיבה 7 ביום שלפני החמישי ביוני 1967  קרב  צומת רפיח.נאום צמא דם ושואף חורבן ללא ספק בכל קנה מידה. :

הערב ערב טרום קרב ,ייתכן ומחר עם שחר יהיה הקרב ,חשיבות הקרב מכרעת ותוצאותיו חשובות לעצם קיומנו .אם לא ננצח במלחמה זו ,לא יהיה לנו לאן לחזור .נאצר עולה עלינו להשמידנו במיטב כלי זיינו.אך כוחנו עמנו,לראשונה מאז מלחמת השחרור ,להתמודד עימו כמעט שוים אל שווים .
 אתם הגדוד המהיר ביותר בצה"ל ,ואני בונה עליכם רבות .משימתכם תהיה הקשה ביותר ,תפרצו את הפריצות הקשות ביותר ובאיגופים העמוקים ביותר ,תעלו מחר על מוצבי רפיח.אני רוצה שתוך עשרים דקות יוכרע הקרב .אני רוצה לראות את הטנקים שלהם בוערים כלפידים.אין לבזבז פגזים על חייל רגלים תדרסו אותם ואת הטנקים שלהם.

.חיילים ! יש לכם פיקוד מצויין,  קדימה לניצחון. בתקווה להתראות מחר דרך מכשירי הקשר"

לעניות דעתי אלו הם נאומי הטרום קרב הטובים ביותר בעברית לפחות שמוכרים לי..

. "

אלוף משנה שמואל גונן גורודיש נושא את נאום "אחי גיבורי התהילה"  לאחר המלחמה ב-12 ביוני 1967.

ראו גם :

ששת הימים הנצחיים

יהושוע פרימור בנתיב התופת -לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים

לרגל מלאת חמישים שנה למלחמת ששת הימים הנה כתבה מפורטת על דודי יהושוע פרימור,שהיה לוחם מילואימניק  במלחמה זאת במסגרת יחידת חייל החלוץ של צה"ל ,סיירת חטיבה שבע של גייסות השריון. הוא נטל חלק בקרב צומת רפיח ,הקרב הפותח ולמעשה המכריע של המלחמה כולה.

יהושוע פרימור ליד הקומנדקאר שלו בסיירת חטיבה 7. 

 

על פעילותו בקרב זה יהושוע  זכה לעיטור אות המופת מטעם צה"ל.

        

לוחם נוסף שהיה עימו בקומנדקר  ופינה בעודו פצוע מוקשים בידיו ונהרג ,חיים פניכל קיבל לאחר המוות את אות העוז.

 

חיים פניכל  ז"ל נשרף חי בידי פגז שפגע גם ביהושוע וחדר לקסדה שלו  ושרט את קרקפתו אך למרבית המזל לא מעבר לכך.

יהושוע פרימור  ( חבוש תחבושת במרכז התמונה ) ליד הקומנדקאר  הפגוע ביולי 1967.לידו ציפי פרימור. תודה לצפניה פניכל על הצילום.

 

המישפחה משמרת  עד היום שרידים הקשורים ללחימה של יהושוע  בששת הימים.

 

את הקסדה הנקובה של יהושוע שבה חדר רסיס הפגז

את הכומתה הספוגה בדמו.

 

 

וגם את רסיס הפגז  שפצע קשה את יהושוע למען יזכרו הדורות באים.

על סמך סיפור הלחימה של יהושוע פרימור יצר האמן הישראלי -הולנדי  משה אגמון  ואן דר ויין ציור בשם "הלוחם הפצוע "יצירה בולטת  של אמנות ישראלית  ויזואלית על נושאי צבא ולחימה.

הכובע המנוקב כיום בדרך כלל מלא בפרחים אולי  רמז לשיר המפורסם של להקת גייסות השיריון "פרחים בקנה " שהוא מלא תיקווה לשלום עתידי .

והנה הכתבה המלאה על יהושוע פרימור ב"יקום תרבות :

נתיב התופת :יהושוע פרימור בקרב צומת רפיח "

 

מסע בדרך בורמה

ביום ראשון ה-28 לחודש מאי תאריך מסע הגילוי של "דרך בורמה " בידי דודי  משה ( מוסה )  אשד ועמיתיו לפני בדיוק 69 שנים ,גילוי שהביא לפריצת המצור על ירושלים. ואנחנו יוצאים למסע בעקבותיו בתאריך ובשעות הלילה שבהן בוצע המסע המקורי "בדרכו של מוסה".
ניפגש ב28 למאי 2017 , יום ראשון , במצפה הראל ליד המפה , בשעה 19:000 , משם ניסע לכוון בית מאיר. שם נתחיל לצעוד לכוון מצפה הראל ונסיים באתר שהקמנו לזכר מוסה  במפגש בין דרך בורמה ושביל ישראל ליד הסרפנטינות,פינת הדרכה ביער. המסלול בסדר גודל של 6 קמ.
הרוצים להצטרף בבקשה להודיע לנטי במייל naty.einat@gmail.com
או לנייד 054-4455489

והנה רשימות שפירסמתי בנושא:

ראו עוד על משה  "מוסה " אשד ו"דרך בורמה ":

האיש שגילה  את "דרך בורמה "

דרכו האחרונה של לוחם 

פורץ דרך בורמה 

 

סרט על משה אשד וחייו 

החלק השני של הסרט 

סרט על חניכת פינת הדרכה על שם משה אשד ב"דרך בורמה "

 

דרך בורמה :סיפור  קומיקס מאת מרדכי אלון 

יעקב אלעזר לנדא לוחם בצבא התורכי ומו"ל

בתערוכה במוזיאון מגדל דוד בירושלים "הצלמים- 1900-1950 :ירושלים בעיני צלמיה "  ,על הצלמים והצילומים של ירושלים במאה ה-20 יש תמונה אחת שתרמתי אני  של צלם לא ידוע מהתקופה בשם "י.סיני " ( שבתערוכה מופיע רק עוד צילום אחד שלו )  שבה מופיע דודו של אבי, יעקב אלעזר לנדא (1898-1980).

פרטים על התערוכה ראו כאן

 

תמונה זאת משכה תשומת לב רבה במיוחד בכלי התקשורת שכן היא מראה חבורת תלמידי ישיבה לובשים בטורבן תורכי ומראה שתלמידי הישיבה בשנת 1913 היו מחוברים מאוד לעולם סביבם.

היא הוקרנה בתוכנית "לונדון וקירנשבאום " וזכתה לכבוד הגדול להופיע בעמוד הראשון של עיתון "הארץ" ובצורה מוגדלת יותר בתוך העיתון עצמו.

קבוצת הכדורגל "בני הישיבות ירשלם", צולם ב-1913 או 1914 על ידי י. סיניעל הצילום הזה כתב ניר חסון ברשימה בעיתון "הארץ" :"מעט מאוד ידוע על צלם בשם י' סיני שפעל בירושלים בין השנים 1912 ו–1918. ידוע שהיה לו סטודיו בתוך ביתו במחנה יהודה ושהוא עסק בצילום דיוקנאות. אבל תמונה שלו מ–1913 או 1914 מאירה פינה קטנה בהיסטוריה של העיר. בתמונה נראים 19 נערים, שחקני קבוצת הכדורגל "בני הישיבות, ירשלם", כפי שמעיד שלט שהם אוחזים. מהתמונה אפשר ללמוד על קיומה של קבוצת כדורגל חרדית בעיר לפני יותר ממאה שנה, עוד אפשר ללמוד ממנה שצעירים חרדים בירושלים חבשו באותה התקופה תרבושים, לפחות כחלק ממדים רשמיים של קבוצת כדורגל. פרט מידע מעט מפתיע למי שמנסה לתאר את ההיסטוריה של העיר כעימות בלתי פוסק בין שני העמים. "

תלמיד הישיבה הספורטאי

בצעירותו נודע יעקב בכוחו הגופני הרב ובעניינו בספורט.  בשנת  1913  היה יעקב לנדא  משתתף פעיל בקבוצת הספורט "אגודת צעירי הישיבות ".הוא וקבוצת חברים בני עשרה תלמידי ישיבות כולם הקימו ב-1913  קבוצת כדורגל אחת הראשונות בארץ  שקיבלה את הכינוי "קבוצת המתעמלים ".  הצילום ההיסטורי  של חברי הקבוצה מ1913  הוא הצילום הראשון הידוע של קבוצת ספורט דתית בארץ ישראל.ואחד הצילומים הידועים הראשונים של כל קבוצת ספורט שהיא.

בצילום ההיסטורי נראים הצעירים הדתיים מניחים כדורגל לצד מגן הקבוצה.יעקב לנדא הוא הרביעי משמאל בשורה העליונה . רק עוד ספורטאי הנמוך ביותר בקבוצה  השני מימין בשורה העליונה זוהה  בשם " א. אשכנזי "השני הוא "קשטן " קרוב משפחה של קשטן שהיה מאמן נבחרת ישראל בכדורגל.כל השאר יכנסו להיסטוריה רק  כספורטאים הדתיים האלמוניים של שנת 1914. ויש לקוות שאולי יום  יבוא ויזוהו גם הם כשייכים לקבוצת הספורט הדתית הראשונה בארץ ישראל.

הצילום בעל החשיבות ההיסטורית העצומה לתולדות הספורט בארץ ישראל  ממוסגר היום   במרכז של תנועת הספורט הדתית "אליצור " לצד המגן הנושא את שמם. ובהחלט רלבנטי להזכיר בהקשר זה  שהסניף הראשון שלה  נוסד רק ב-1938 ובידי  הסופר יעקב רימון ובידי סבי וסף זונדל וסרמן ( גיסו של יעקב לנדא )  בשכונת  מונטיפיורי בתל אביב בסיועם  הפעיל של יעקב ושל הבלש ומייסד קבוצת "מכבי תל אביב" דוד תדהר.

הלוחם יעקב לנדא

 

 

יעקב לנדא אימו אסתר ואחותו חנה לנדא בסביבות 1915?

יעקב לנדא הצעיר

יעקב לנדא במדים.

בשנת 1916 התגייס  יעקב לנדא לצבא התורכי ושימש בדרגת אומבאש רב"ט במפקדת הצבא התורכי בירושלים כשליש המפקד הצבאי .הוא נודע בכוחו העצום ושימש כשומר ראש של קצינים תורכים בכירים.

לנדא  השתתף אחר כך ביחד עם דוד תדהר לעתיד הבלש העברי הראשון   במשחק הכדורגל המפורסם של חיילים יהודים נגד קבוצה של קצינים עותומאניים ב-1915 בקבוצה השנייה היה החלוץ המרכזי אחד מוסטפה כאמל ,שנודע לימים כאתאתורק  מייסד ומנהיג המדינה התורכית.

מי ניצח באותו משחק זה לא כל כך ברור אבל אני חושד שהקבוצה השנייה ,גם כי זה היה מסוכן להצליח יותר מידי במשחק נגד קצינים עותומאניים.

כניסת הבריטים לירושלים.

בשנת 1918  יעקב  סיים את שירותו בצבא התורכי  ובידיו מפתחות המפקדה התורכית שמסר אותם  אישית לגנרל אלנבי כובש ירושלים.

הטקס שבו נכנס  הגנראל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917   הוסרט  בידי הצלם   יעקב בן דוב  שזה היה הקטע הראשון שהסריט בארץ ישראל.  הצילומים הנ"ל הפכו לסרט  קצר מפורסם שתיאר את כניעתה של לירושלים  לאלנבי. לעתיד  חלק מהסרט שאבד שוחזר בידי  היסטוריון הקולנוע יעקב גרוס  בשם "יהודה המשוחררת"

ראו כאן את שחזור הסרט של כניסת אלנבי לירושלים ב-1917

לאחר מכן החליט יעקב להמשיך בחיי הצבא התגייס לצבא הבריטי בירושלים.   ושוב שירת בכל המחנות בצבאים במצריים במדבר סיני אל עריש והאחרים ופעל כחייל בריטי עד 1920  במסגרת הגדוד העברי  של בני ארץ ישראל.

צילום משפחתי נדיר מאוד משנות העשרים המוקדמות : יעקב לנדא קיצוני מימין ,לידו עומת אישתו שרה. יושבת אימו אסתר לנדא ,לידה אחותו של יעקב (סבתי) חנה לנדא ולידה אביה הרב אליהו לנדא מאחוריו בעלה של חנה יוסף זונדל וסרמן, סבי.

מירושלים עבר לתל אביב ושכן בשכונת מונטיפיורי בקרבת בני משפחת.

יעקב לנדא עומד קיצוני מימין .לידו הרב אליהו לנדא הילד צבי ( אבי ) ואביו יוסף זונדל וסרמן. שכונת מונטיפיורי בערך שנת 1925.

הוא עסק כל ימיו במסחר בספרים  בדפוס ובהדפסה  והדפיס וכרך והוציא לאור עשרות מספרי הגר"א  ושל אביו "אליהו לנדא עד יומו האחרון

רשימת הספרים שהוצאו לאור בידי יעקב לנדא

יעקב קבור היום לצד אישתו שרה בהר הזיתים

יעקב לנדא מצבת אשתויעקב לנדא קבר

אך היום אפשר לראות את האיש הצעיר הספורטיבי והלוחמני כפי שהיה לפני עשרות רבות של שנים

בתערוכת צילומים בירושלים.

Image result for ‫שלשלת הדורות למשפחת לנדא‬‎

הפרטים הביוגרפיים על יעקב אלעזר לנדא בחוברת שכתב צבי אשד ( אביו של כותב שורות אלו ) בשם "שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה,החל מן שלמה זלמן ואיתו טריינא הורי הגר"א מוילנה".

הספר שיצא בהוצאה עצמית קיים רק בכמה עותקים בודדים שרובם נמצאים בביתי.

 

 

 

יעקב לנדא בקבוצה