ארכיון קטגוריה: היסטוריה

האמת על פרשת ישראל קסטנר

שני אנשים שלא נפגשו מעולם חנה סנש וישראל קסטנר. צייר ערן וולקובסקי

 ב-17 ליולי 2021   מלאו 100 שנה להולדתה של חנה סנש .וזה הזמן להיזכר שוב במישהו שהיה לו מקום מאוד לא סימפטי בקורותיה.

אבל לא הייתה לו ברירה. על כף המאזניים עמדו חייהם של אלפי אחרים שסיוע לחנה סנש היה עלול לפגוע בהם.

ישראל רודולף קסטנר הואשם בידי אימה של חנה סנש שהוא לא טרח לפעול למענה כפי שאולי יכול היה לעשות .

הוא הכחיש זאת.הוא אכן פעל למען רבים אחרים והציל את חייהם ב"רכבת קסטנר". ברכבת הזאת ניצלו עשירים רבים וגם מנהיגים ציוניים שונים ויוצרים וסופרים שונים שעבורם שילמו העשירים שנסעו ברכבת.

אבל רבים מאוד מאנשי הקהילה היהודית ההונגרית מרגישים שלא פעל מספיק גם למען בני משפחתם שלא שרדו. 

כתוצאה קסטנר שנוי במחלוקת מאז ועד היום.

אבל אין עוררין שהודות לו 1600 איש ניצלו.  

גילוי נאות :סבי הד"ר אליהו בלנק שהיה מנהיג ציוני במחוז טרנסילבניה שם נולד קסטנר וחי שנים רבות היכיר היטב את קסטנר עוד מילדותו  של קסטנר.

הוא סייע לו להיכנס לעיתון הציוני "אוי קלט" (Új Kelet) בקלוז' ששם היה הד"ר בלנק כתב בכיר    ולתנועה הציונית במחוז טרנסילבניה. 

ובכך קבע את גורל חייו של קסטנר לעתיד לטוב ולרע. 

הד"ר בלנק המשיך לעקוב אחר הקריירה של קסטנר לאורך השנים והיו לו קשרים עמוקים עימו כאשר היגיע לבסוף לישראל.

 

כל מיני פעילים תומכי ימין קיצוני  יוצאים  כיום כנגד ד"ר קסטנר מציל היהודים בשואה בטענה שהוא שיתף פעולה עם רוצח היהודים אייכמן .

וזה למה ? כי הוא סבה של מרב מיכאלי ראשת העבודה שאותם הם שונאים שנאה אובססיבית.

.ההסתה כנגדו היא בעצם הסתה מרומזת אבל עם פוטנציאל רצחני  כנגד מירב מיכאלי. 

קסטנר היציל את חייהם של אלפי יהודים בשואה בסיוע נאצי.  אכן. אילולא הוא כולם היו מתים.

מאשימים אותו שלמרות שידע על אושוויץ לא סיפר על כך ליהודים . משום כך נרצח בידי פעיל ימין קיצוני

.לאמיתו של דבר  כל הטענות כנגדו כפי שתברר במחקרים בשנים האחרונות  של פרופסור יהודה באואר ורבים אחרים הן קישקוש.

ספרו של חוקר השואה  פרופסור יהודה באואר שמראה שכל הטענות כנגד קסטנר הן  קישקוש אחד גדול.

האיש הציל אלפי אנשים.וכל הטענות כנגדו שהיה צריך ויכול להזהיר הן קישקוש של מי שלא היה שם.

הוא לא יכול היה לעשות יותר משעשה והוא עשה והציל יותר מכל אחד אחר.כל אלו שהאשימו את קסטנר בישראל משמואל תמיר ואילך לא ידעו כלום מה בעצם התרחש שם.

כמובן שאיש מהקשקשנים הבורים האלו שידעו  כל כך טוב מה היה ד"ר ישראל קסטנר צריך לעשות  לא היציל אפילו אדם אחד.

.קסטנר היציל אלפים.

הנה העובדות שפעילי הימין הקיצוני  לא יודעים אותם וגם אם יודעים אותם הם מתעלמים מהם בבוז :

קסטנר ידע על אושוויץ כן רק מסוף אפריל או אולי רק מראשית אפריל 1944 .כלומר רק כמה ימים לפני שהחלו הגירושים מהונגריה לאושוויץ.משהו כמו שבוע עד עשרה ימים וזה פרק זמן קצר מאוד כדי להזהיר.

 אמנם הוא אכן ידע חודשים לפני כן שיהודים מארצות אחרות נרצחים. הוא שוחח עם אוסקר שינדלר המציל הנאצי המפוקפק של יהודים שסיפר לו זאת.אבל ספק אם הוא באמת האמין אז לשינדלר.

 אבל לא רק קסטנר  ידע זאת.רוב היהודים  בהונגריה שהאזינו לחדשות ממקורות זרים ידעו זאת בדיוק כמו קסטנר .ידעו אבל לא באמת האמינו. 

עכשיו נשאל ואם היה קסטנר  מזהיר את יהודי הונגריה לגבי מה שהם כבר ידעו שהגרמנים מתכננים לרצוח אותם ,  מי בעצם היה שומע לו ?

הוא לא היה מוכר מחוץ לבודפסט וגם שם לא נחשב לאחד המנהיגים של יהדות הונגריה. קסטנר אחרי הכל בא ממחוז טרנסילבניה שבכלל השתייך לרומניה. ושם הוא היה מנהיג בלתי מעורער לא בהונגריה.בהונגריה התייחסו אליו בזילזול כ"טרנסילבאני". 

לא היו מתייחסים להזהרות שלו כמו שלא התייחסו להזהרות של האנשים שמהם קיבל את המידע.

.נמשיך :איך בדיוק יכול היה להזהיר ?

בטלפון שלו צוטטו השלטונות ואייכמן ? ברדיו ההונגרי הפשיסטי ? בעיתונות הפשיסטית ?על ידי נסיעה ברכבת שבה אסור היה ליהודים לנסוע לעשרות ומאות קהילות שכבר חוסלו או הפכו לגטאות ?

נניח שכן היה מזהיר מה יכלו היהודים שאותם היה מזהיר לעשות ?להתנגד להיכנס לקרונות ?מול חיילים עם נשק דרוך וכלבים אימתניים ?זקנים נשים וילדים היו אמורים להתנפל על השוטרים הפשיסטיים ?

המספר של הנוסעים ברכבת שלו היה 1684 איש. והוא היציל גם אחרים .אז הוא הציל אלפים .ותיכנן להמשיך להציל אבל זה כבר לא יצא.

אז הוא הציל את בני משפחתו בראש ובראשונה.נכון וגם אני הייתי עושה את זה אם הייתי במצבו חושב בראש ובראשונה על בני משפחתי ועל ידידי ורק לאחר מכן על אנשים אחרים.

.אתם והביביסטים אני מבין לא הייתם עושים זאת אלא מבצעים הגרלה.

אז קסטנר ידע על אושוויץ וכך גם נוסעי הרכבת שלו .בשלב הזה כבר ידעו כולם.

אז מה הוא היה צריך לעשות לסכן את המבצע שלו שעליו הוא תכנן לחזור להפקיר את משפחתו לסכן את המבצע כולו? להציל חיים או למות כגיבור ולדון על ידי כך אחרים למוות ? לא שאלה פשוטה.

למעשה הטיעון העיקרי האמיתי כנגדו  שעליו נטען ש"הוא מכר את נשמתו לשטן"  היה שהוא העיד לטובת קצינים נאציים רוצחי יהודים.

אכן. כי כנראה הם באמת סייעו לו להציל יהודים.

זה שהוא העיד לטובתם  לא משנה את העובדה שהוא הציל אלפי יהודים.

הציל אלפים ואז העיד לטובת כמה קצינים נאציים ובגלל זה הפכו אותו לבוגד.

אבל פעילי הימין הקיצוני  מסיבות פוליטיות גרידא של שנאה למירב מיכאלי  הפכו אותו לשטן את האיש היציל 1684 איש ושאותו איש הימין הקיצוני  רצח.הקשקשת  כנגד קסטנר היא חוצפה ישראלית ויהירות קשקשנית של מי שלא היו שם.

השופט הלוי שהוציא מידיו את אחד מהדברים המביכים ביותר שנכתבו אי פעם בידי שופט ש"קסטנר מכר את נשמתו לשטן" התחרט לימים על דבריו אלו ומסר זאת להיסטוריון פרופסור יהודה באואר שמציין זאת בספרו "העם המחוצף" הוצאת נהר 2013 בע' 262 :


 

אז נכון קסטנר שיקר במשפטו והעיד לטובת בכירים נאציים וולא היה תלית שכולה תכלת ועדיין הציל אלפי אנשים .זה הרבה יותר ממה שכל תוקפיו עשו.

הרבה יותר ממה שמר בנימין נתניהו  או אתם או אני עשינו.

זאב אקשטיין רוצחו של קסטנר.היום מכחיש שהוא זה שביצע את הרצח וטוען שהוא בוצע בידי הש.ב. מה שהימין הקיצוני מגדיר היום כ "מדינת העומק".

זאב אקשטיין רוצחו של קסטנר פירסם לימים ספר על הפרשה שבו הוא מכחיש שהוא ביצע את הרצח טוען שמישהו אחר ירה בקסטנר. מין גירסה מוקדמת של מה שלמדנו מאז לזהות עם הימין הקיצוני. הסתה בלתי נפסקת  שכאשר מגיעה למעשי רצח הרוצח טוען  טענות התקרבנות ויללות "מה אתם רוצים מימני זה לא הייתי אני זאת הייתה "מדינת העומק" אני חף מפשע".

 

בשנות החמישים לאקשטיין לא היה שום ספק שהוא זה שביצע את הרצח ולקח את האחריות עליו בשימחה. 

 דן שמר שותפו של הרוצח אקשטיין מעמיד את הדברים על דיוקם :

"בהתנקשות היינו מעורבים רק אקשטיין ואני", מעמיד  דן שמר דברים על דיוקם. "הפרסומים שלא היינו לבדנו, הם שטויות. בספר שלו, אקשטיין, שהיה פטפטן גדול, שינה את העובדות. או שהוא שכח פרטים, או שניסה לייפות את המציאות. אם אני לא טועה, הוא גם כתב שנוסף לשלוש היריות הייתה עוד ירייה. לא היו דברים מעולם. לא רק שלא שמעתי ירייה נוספת, אלא גם ביליתי כמה שנים טובות באותו תא בכלא עם האיש הזה. אם זה היה כך, אין מצב שהוא לא היה מזכיר את זה באיזשהו אופן".

השערה שלי בנושא היא שרוצחו של קסטנר אקשטיין צפה וכנראה כמה פעמים טובות בסרט הטלוויזיה  "משפט קסטנר " של מוטי לרנר  ( ראו קישורים אליו למטה)   .שכל פרק בו נפתח בציטוט של אקשטיין  על כך שהוא שמח שהוא ביצע את הרצח.ואחרי שהוא צפה בכך נניח עשרים שלושים פעם הוא החליט שאחרי הכל הוא לא שמח שהוא ביצע את הרצח. ויצר גירסה אלתרנטיבית שבה לא הוא היה אחראי לרצח אלא איסר הראל שכתב ספר משלו על הפרשה  והוא היה סתם קורבן מזדמן.

כשאני חושב על פרשת קסטנר האיש שנשא ונתן עם הנאצים כשחייו מאויימים הביא לשחרורם של 1684 איש אני נזכר גם בזה ששמואל תמיר העורך הדין הישראלי שתקף  את קסטנר  כל חייו ניהל  לימים כשר בממשלת ישראל דיונים מעמדה של כוח עם המחבר אחמד ג'יבריל והסכים לעסקה שבמהלכה  שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה חיילים.

העיתונאי יוסף לפיד כתב  אז :

ראיתי את שמואל תמיר  זה שיודע כל כך טוב איך קסטנר היה צריך לפעול בהונגריה הכבושה בידי הנאצים ואייכמן בועדת העיתונאים מסביר את השיקולים שהיו לו להסכים לעיסקה הזאת ,ראיתי את פניו המעונות.

רק שהוא התמקח עם נציגי מחבלים מרום מעמדו כשר בממשלה מבניין ממשלתי מאובטח היטב  בירושלים  ולא עם קציני צבא נאציים רצחניים  כיהודי מאויים במלון בבודפשט  שחייו בסכנה כל רגע. 

וחשבתי: " עכשיו אתה מבין את קסטנר? עכשיו אתה מבין איזה עוול נורא ביצעת  כנגדו? ".

ישראל קסטנר עם בתו.

 

נספח רשימת הספרים על קסטנר :

ספרים על קסטנר במלחמת העולם השנייה

ועדת העזרה וההצלה בבודפשט    דין וחשבון של ועדת ההצלה היהודית בבודפשט 1942-1945 /    [תל-אביב?] :   האגודה להנצחת זכרו של ישראל קסטנר,   [1981?].

תורגם לאנגלית בהוצאת יד ושם ב-2014

Summary:Rezso Kasztner was one of the most controversial figures to emerge from war torn Europe and the ashes of the Shoah. A leader of the Budapest Jewish Rescue Committee, during the last year of the war in Europe, the Zionist Kasztner became the point man for negotiations with the SS to save Hungarian Jewry. In Israel in the 1950s he was vilified by some for having sold out his Jewish brethren and was saddled with the blame for the suffering and murder of the lion s share of Hungarian Jewry. Kasztner was assassinated in Tel Aviv following a spectacular post-war libel trial in which he had tried to defend his good name. Today scholarship sees him in a different light and his Report, now published in English and with scholarly footnotes for the first time, is one of the main reasons why..

 

 

ספרים על שותפו של קסטנר יואל ברנד : 

 יואל בראנד בשליחות נידונים למוות ביא לדפוס: אלכס וייסברג ; (תרגם מכתב-יד נ. רבן)  תל אביב : עיינות, תשי"ז 1957.

 

תקציר :הספר הוא עדות אוטנטית של יואל ברנד שיצא בשליחות   אייכמן  והנאצים לדיונים עם נציגי המעצמות כעל עיסקם דם יהודי תמורת סחורה. 

 יואל והאנזי   ברנד ,   השטן והנפש /  ליקט מפי ה. בראנד וערך – ב. גפנר.  תל-אביב :   לדורי,   1960.

סיפור שליחותו של  יואל בראנד  לתורכיה בנסיון להציל את יהודי הונגריה. במשא ומתן שכונה "סחורה תמורת דם".בש המשא ומתן לא הניב פירות.

 עמוס אילון,    שעת אפס /    ירושלים :   עידנים,  1980

תורגם לאנגלית כ:Timetable, a novel  ב-1980 במקביל לפרסום בעברית.

תקציר:

עמוס אילון, מחבר הביוגרפיה הידועה "הרצל", מצייר בספר זה דיוקן כפול של שני אישים שונים זה מזה תכלית שינוי באחת משעות האפס הגדולות של האנושות – יוני 1944, ערב השמדתם של יהודי הונגריה. האחד: יואל בראנד – השליח היהודי מבודפשט המגיע לאיסטנבול במטוס בלדרים גרמני ובפיו הצעה נאצית לשחרר מיליון יהודים תמורת עשרת אלפים מכוניות… השני: משה שרתוק (לימים שרת, שר החוץ הראשון של מדינת ישראל) המנסה, בירושלים ובלונדון, לשדל את השלטונות הבריטיים להתיר שובו של בראנד להונגריה אל שולחיו עם תשובה "עקרונית" חיובית – ולו רק כדי להרוויח זמן, שכן הצבא האדום כבר הגיע לגבול ההונגרי ונראה שהמלחמה באירופה מתקרבת לקיצה. שרתוק נכשל במשימתו. הכשלון ייסר אותו עד יומו האחרון. בראנד – איש כנה אך קטן, או תמים, הנקלע ונשחק בין גלגלי ההיסטוריה. הוא נחשד על ידי המודיעין הבריטי כסוכן נאצי ומושלך למאסר. כאשר מתבררת חפותו, עם תום חקירה ארוכה, כבר מאוחר להציל. כשלונו של בראנד לא נבע מתמימותו אלא מאדישותו של בירוקראטים בריטיים וכן מרתיעתם של מנהיגים יהודיים וציוניים לעשות יותר משעשו להצלחת השליחות. סדר העדיפויות שלהם אחר; ואולי פשוט לא האמינו ביכולתם להציל. עמוס אילון משחזר עלילה טראגית זו בעזרת בחומר התיעודי העשיר הנמצא בגנזכים הישראליים, הבריטיים והאמריקאיים, שנפתחו בשנים האחרונות בפני הציבור.
 

   

דניאל  ברנד,   במלכודת הרשע, האדישות והסילוף :   פעולות ההצלה של הנזי ויואל ברנד בשואה ומחירן /

 

‫  ראשון לציון : ידיעות אחרונות, 2017. ‬

תורגם לאנגלית בשנת 2021:

Trapped by Evil and Deceit: The Story of Hansi and Joel Brand

תקציר:

בשנת 1941 החלה בהונגריה קבוצה קטנה של אידיאליסטים ועסקנים יהודים במאמצים לסייע ליהודים נרדפים, תחילה בהונגריה הפשיסטית ואחר כך בארצות השכנות, שהיו כבר תחת כיבוש גרמני ועמדו בפני סכנת השמדה פיזית.
 
בו בזמן בארץ ישראל נעשה הכול כדי להכחיש את קיומה של שואה ולמזער את גודל האסון המתרחש באירופה.
 
באמצע מאי 1944, חודשיים אחרי כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, בזמן שיהודי הונגריה נשלחו להשמדה בקצב של 12,000 איש ליום, קיבלה שלוחת ועדת ההצלה הארץ ישראלית בקושטא מברק מבודפשט שאין לו אח ורע בתולדות השואה. במברק נאמר שיואל ברנד, פעיל הצלה מוכר, חבר ועדת ההצלה של בודפשט, עומד להגיע מבודפשט שבידי הנאצים לקושטא בשליחות חשובה וכי יש להכין עבורו אשרת שהייה.
 
בלי לדווח להנהגה בירושלים ובלי להכין את האשרה המבוקשת הודיע ראש המשלחת בקושטא במברק חוזר: "שיבוא יואל. חיים מחכה לו."
 
זהו סיפורם של השליח, של העומדים מאחוריו.

     

 

ספרים על קסטנר במלחמה

 

דוב  דינור    קסטנר :   גילויים חדשים  על האיש ופעלו /חיפה : גסטליט, 1987.

תקציר: אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בהונגריה בתקופת השואה, הוא עדיין אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של עם ישראל. אף כי בית המשפט העליון זיכה את קסטנר מכל אשמה של שיתוף פעולה עם הנאצים, הנה לא סר הכתם הכבד שדבק בשמו לאחר שבית המשפט המחוזי האשימו כ על כי מכר את נשמתו לשטן. השאלה שהמחבר מציג במרכז ספר זה, היא האם פעל ד"ר קסטנר רק לשם הצלת מקורביו, מיוחסי הקהילה, תוך הקרבתה של מרבית קהילת הונגריה, או שמא פעל באומץ ובתושייה, תוך סיכון אישי רב, כדי להציל יהודים רבים ככל האפשר מהגהינום הנאצי. בפרק האחרון מנסה דוב דינור לחשוף את מקור ההאשמות כנגד קסטנר וחבריו, ואת סוד הישרדותן. הוא מתאר את המניעים הנפשיים והחברתיים שהיוו קרקע נוחה לקליטתם של זרעי ההאשמה הנוראה, המנוגדת לאמת ההיסטורית. המחקר מתבסס על עדויות ממקור ראשון ועל מסמכים שחלקם נחשפו אך לאחרונה ומתפרסמים כאן לראשונה. בצד צילומי המסמכים המקוריים מובאים תרגומיהם לעברית. 184 עמודים דוב דינור נולד למשפחה חסידית במונקאץ', למד בישיבה ובבית ספר צ'כי. בארץ היה שנים רבות חבר קיבוץ גבעת ברנר. שימש כעוזרו של פרופסור יהודה באואר, עד לאחרונה ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. מפרסומיו: מבוא היסטורי לדו"ח קסטנר שנמסר לקונגרס הציוני הכ' בשווייץ. פרקים בתולדות יהודי רוסיה הקארפטית 1981 פרקים בתולדות יהודי רוסיה הקרפטאית 1983

העטיפה כאן של עודד תאומי בתפקיד קסטנר  היא תמונה מההצגה שהתבססה גם על ספר זה. 

Orr, Akiva    Israel :   Politics myths and identity crises /    London, UK :   Pluto,   1994.

השתיקה :   מדוע לא פורסם המידע על אושוויץ במועד? /    בחר ותרגם: יהושע בן עמי. עריכה: יעל זיידמ  הרצליה :   [המחבר],   1994 

 יחיעם בן רענן, וייץ  1951-    האיש שנרצח פעמיים :   חייו, משפטו ומותו של ד"ר ישראל קסטנר /    ירושלים :   כתר,   1995.

תורגם לאנגלית בהוצאת יד ושם ב-2012   

The Man Who Was Murdered Twice: The Life, Trial and Death of Israel Kasztner

לדעתי הספר הטוב והמקיף ביותר על קסטנר והפרשיות השונות שבהן היה מעורב ללא כל מתחרה. 

תקציר :שלוש יריות שהדהדו בחצות הליל ברחוב תל אביבי קטן שמו קץ לחייה של אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות מדינת ישראל: ד"ר ישראל קסטנר. היו שראו בקסטנר גיבור שחירף את נפשו והציל עשרות אלפי יהודים; היו שראו בו בוגד ש"מכר את נפשו לשטן". אישיותו ומעשיו של קסטנר הגיעו למוקד התודעה הציבורית בשל תביעת הדיבה נגד מלכיאל גרינוולד, הידועה בשם "משפט קסטנר" (1958-1954). מאז שבה "

   

, אהוד  ‫ שפרינצק    אלימות פוליטית בישראל :   בין מחאה חוץ-פרלמנטרית לטרור.    ירושלים :   מכון ירושלים לחקר ישראל,   1995.

  פטר ס. נאג'י     מבצע קסטנר /  [מהונגרית: צבי הרמן; עריכה: ירון גולן].   ירון גולן 1997

תקציר:בספר זה  שפורסם לראשונה בהונגריה ב-1995 חושף לראשונה היסטוריון הונגרי, בן זמננו, טפח מפעילותו של ד"ר רז'ו (ישראל) קסטנר בימי השואה. הספר מעורר את השאלה הנוקבת: האמנם בגד ד"ר קסטנר בבני עמו והציל רק את מקורביו, או שסיכן את חייו ושיתף פעולה עם גרמנים כדי להציל כמה שיותר יהודים מלהשלח לאושוויץ? מחבר הספר מצדד באפשרות השניה.

 

 טוביה פרלינג    חץ בערפל :   דוד בן-גוריון, הנהגת היישוב ונסיונות הצלה בשואה /    שדה בוקר :   המרכז למורשת בן גוריון,   תשנ"ח 1998.

הספר הטוב והמקיף ביותר והמדוייק ביותר על נסיונות ההצלה של הישוב .הכרך השני עוסק בפרשת קסטינר.ץ

 תקציר:היישוב הארץ ישראלי מוכרח לירות חץ אל תוך הערפל, עליו להיאחז בכל סיכוי, ולו הקלוש ביותר, להצלת יהודים מהשמדה' – כך אמר גזבר הסוכנות היהודית אליעזר קפלן בשובו מביקור בטורקיה, זמן לא רב אחרי שהתבררה לכול אימת ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה.
הספר חץ בערפל משחזר ומנתח את תכניות הסיוע וההצלה שהיישוב היהודי בארץ ישראל והנהגתו היו מעורבים בהן. הוא בוחן את מקומו של המפעל הזה בסדר היום הכולל שלהם באותו זמן ובאמצעות עיון בתיעוד ראשוני עשיר מארכיונים רבים בארץ ובעולם, בודק עד כמה מימשו בן גוריון וחבריו את מסקנתו של קפלן. הספר מתמקד במערכת ההפעלה המודיעינית החשאית שעמדה לרשות ההנהגה בארץ ישראל בניסיונותיה להציל יהודים באירופה, ומסתיים בניסיון לתור אחר יסודותיו של הסטראוטיפ השלילי, המושרש היטב, בדבר חלקם של היישוב הארץ.

 

פרופסור יהודה, באואר  1926-   
 
יהודים למכירה? :   משא ומתן בין יהודים לנאצים 1933-1945 / ,תירגמה כרמית גיא   ירושלים :   יד ושם,   תשס"ב 2001.
 
תקציר: בעצם ימי המלחמה, כאשר השמדת העם היהודי נמשכה בלא רחם, נרקמו תכניות הצלה של יהודי סלובקיה והונגריה. הידועה שבהן היא עסקת ה"סחורות תמורת דם" שהגה אדולף אייכמן. הספר יהודים למכירה? עוסק בתכנית ה"העברה" שמגמתה היתה לעודד השתקעות יהודים בארץ על – ידי העברת רכוש, תכנית שהנאצים אימצו כדי להגביר את יציאת היהודים מגרמניה. הספר בודק את ניסיונו של היינריך הימלר לקיים משא ומתן חשאי בשנים 1942 – 1945 כדי לבדוק את האפשרות להגיע להסכם שלום נפרד עם המערב, ואת ניסיונות ההצלה הדרמטיים שביצעו מנהיגים יהודים בהונגריה ובסלובקיה.

   

 

עדית  זרטל    האומה והמוות :   היסטוריה, זיכרון, פוליטיקה /    [אור יהודה] :   דביר,   תשס"ב 2002.

משה   הורוביץ   סיפור חיים /    חיפה :   מ. הורוביץ,   [תשס"ג]- 2003
אחד מניצולי רכבת קסטנר מספר את סיפורו 

Szabolcs, Szita    Trading in lives? :   operations of the Jewish Relief and Rescue Committee in Budapest, 1944-1945 /    Budapest :   Central European University Press,   2005.

 
, Annie  Szamosi,     Rudolf Kasztner in history, in testimony, and in memory /    Ann Arbor, Mich. :   UMI,   2006.
   
 

ענבל זידר     הזיכרון המשוסע של ניצולי רכבת קסטנר /    [באר-שבע] :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   2006.

תקציר:ased on interviews held in 2005-06 with Jews who were saved by Kasztner, as well as on testimonies given at Yad Vashem in 1994-2001. Discusses how these Hungarian survivors cope with the gap between their own recollections of events and the collective memory of Israeli society, which tends to view Kasztner's activities negatively. In regard to the accusation against Kasztner of keeping the Final Solution a secret, the testimonies show that urban Jews were aware of events, although rural Jews were not, and that many Hungarians could not internalize the information when it was given. Most of the survivors defend Kasztner, saying that he did what he could under the circumstances and that he had tried to save many more Jews; many of them see him as having been a victim of Israeli politics. Although Kasztner was exonerated in the late 1950s, there is still much controversy surrounding his case. —

 יצחק  וינברג , 1938-    שלוש אימהות לשני אחים :   נוסעים סמויים ברכבת קסטנר /    ירושלים :   יד ושם,   תשס"ו 2006.

תקציר הספר:בין נוסעי רכבת קסטנר היו שני ילדים יהודים מקרקוב. בספר נחשפת לראשונה העובדה הייחודית הזאת בפרשה הידועה של רכבת קסטנר. וינברג אינו מבין עד היום מנין שאב את כוחות הנפש ותבונת החיים להתמודד עם העולם האכזרי שהושלך אליו. הוא היה בן תשעה חודשים כשפרצה מלחמת העולם השנייה והגרמנים כבשו את קרקוב שבפולין, ובן שנתיים וחצי כשעבר עם הוריו ואחיו הקטן לגטו. הוריו נרצחו ודודתו מלכה הצליחה למלט את האחים מן הגטו. שנתיים כמעט נדדו בין הכפרים הפולניים ולבסוף הגיעו להונגריה ושם הצליחה דודתם להבריחם לרכבת קסטנר מתוך תקווה שיגיעו במהרה לארץ-ישראל. אך לא כך היה. שני הילדים מצאו את עצמם בלבו של מחנה ברגן-בלזן ומסביבם זרים שאינם דוברים את שפתם. נעמי מאיר, שנמנתה עם נוסעי רכבת קסטנר, אימצה אותם וטיפלה בהם במסירות. רק בסוף 1944 שוחררו כל נוסעי רכבת קסטנר מן המחנה. האחים נשלחו לשווייץ ועלו משם לישראל.

 אהרונסון, שלמה    היטלר, בעלות הברית והיהודים. [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008.

 Anna  Porter,     Kasztner's train :   the true story of an unknown hero of the Holocaust /  First published in Canada by Douglas & McIntyre Ltd. in 2007.   New York, NY : Walker, 2009.

Summary:

n March, 1944, the German army marched into Hungary, followed soon after by Adolf Eichmann and his SS Sondercommando. His single goal was to eliminate the entire Jewish population of the country. Rezso Kasztner-a lawyer and Zionist activist-stood in his way. In meeting after meeting with Eichman and other Nazis, he sought common ground, exploiting their twin weaknesses of greed and fear, in the process saving thousands of lives. Kasztner's Train-a reference to the famous train ride to freedom he organized-tells this dramatic story for the first time, including a shocking postscript. After the war, Kasztner emigrated to Israel, where in 1956 he was stunningly convicted of collaborating with the Nazis more than a decade before. As he awaited the appeal that would ultimately exonerate him, he was murdered by right-wing activists in Tel Aviv on March 4, 1957.

Hungarian by birth, Anna Porter lived through the Hungarian Revolution as a child, and brings to this book a determination and passion to tell the full story of one of the heroes of the 20th century. Kasztner's Train is based on interviews with survivors who were on the train, and with family members of other survivors, as well as with descendants of those murdered in concentration camps.

 

Dealing with Satan: Rezso Kasztner's Daring Rescue of Hungarian

Jews Jonathan Cape Ltd; First Edition (14 Feb. 2008)

Summary:To this day Rezso Kasztner remains a highly controversial figure, regarded by some as a traitor and others as a hero. This is the story of the man who saved hundreds from the Holocaust.

Two months after his eleventh birthday, on 9 July 1944, the gates of Bergen-Belsen concentration camp closed behind Ladislaus Lob. Five months later, with the Second World War still raging, he crossed the border into Switzerland, cold and hungry, but alive and safe. He was not alone, but part of a group of some 1,670 Jewish men, women and children from Hungary, who had been rescued from the Nazis as a result of a deal made by a man called Rezso Kasztner – himself a Hungarian Jew – with Adolf Eichmann, the chief architect of the Holocaust. Twelve years and a miscarriage of justice later Kasztner was murdered by an extremist Jewish gang in Israel.To this day he remains a highly controversial figure, regarded by some as a traitor and by many others as a hero. "Dealing with Satan" tells the story of the man who saved hundreds – indeed probably thousands – from the Holocaust. It is also the story of a child who lived to grow up after the Holocaust thanks to that man. The book is the first comprehensive account of a highly dramatic and controversial episode of the Holocaust and its implications for Jewish/Israeli politics today. Combining objective research with autobiography, "Dealing with Satan" traces Kasztner's negotiations with the SS and describes in detail the lives of author and his fellow inmates at Bergen-Belsen. It is an examination of one individual's unique achievement and a consideration of the profound moral issues raised by his dealings with some of the most evil men ever know

         

 אלי ריכנטל   האמנם נרצח פעמיים ? :פרשת קסטנר בראייה חדשה .באר-שבע :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   תש"ע 2010.

מבוסס על דיסרטציה  בהדרכת חנה יבלונקה :בדיקה מחודשת של פרשת קסטנר /    באר שבע :   אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,   תשס"ט 2009.

תקציר הספר:הספר בוחן, בראייה היסטורית ובצורה אובייקטיבית ככל שניתן, את "פרשת קסטנר" השנויה במחלוקת. ישראל קסטנר, ששימש בתפקיד "ראש ועדת העזרה וההצלה" בהונגריה בתקופת השואה, הואשם לאחר שעלה ארצה בשיתוף פעולה עם הנאצים. הפרשה, שנידונה בבית המשפט, עמדה במוקד השיח הציבורי באמצע שנות החמישים. עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי נרצח קסטנר, ומאז ועד עתה אישיותו ודרכי פעילותו במחלוקת. בספר שלפנינו בוחן המחבר מחדש פרשה מורכת זו, וזאת על בסיס תיעוד ארכיוני מגוון שנמצא באירופה ובארה"ב ושהיה חסוי עד לעת האחרונה. מהמחקר עולה כי ניתן להצביע על שני דפוסי התנהגות שאפיינו את פעילותו של קסטנר בתקופת השואה. מחד גיסא מתגלה דמות של מציל ומושיע, פעמים רבות אף בניגוד לחוק, ומאידך גיסא מצטיירת דמות של אדם כנוע וצייתן שפעולותיו ומהלכיו מתואמים עם שלטונות הכיבוש הנאציים. מחבר הספר הוא גמלאי, פרופסור אמריטוס ששימש כמנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע. לאחר פרישתו סיים את לימודי התואר השלישי (PhD) במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 אילה  נדיבי    בין קראוס לקסטנר :   המאבק על הצלת יהודי הונגריה /    ירושלים :   כרמל,   תשע"ה 2014.

תקציר הספר :

גם לאחר 70 שנים לאחר תום הכיבוש הגרמני סוגיית שואת יהודי הונגריה לא יורדת מעל סדר היום.

בעזרת מכתבים רבים ויומנים בני הזמן, חלקם נחשפים כאן לראשונה, ובעזרת פרוטוקולים של משפט קסטנר ומשפטים נוספים, משרטטת המחברת את ניהול עבודת ההצלה בהונגריה בידי שניים ממוביליה: ד"ר ישראל קסטנר, ראש ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, ומשה קראוס, מנהל המשרד הארץ־ישראלי בבודפשט.

קראוס התנגד לדרכו של קסטנר, שעיקרה הצלת יהודים בשיתוף פעולה עם הגרמנים, ויצר בכישרון ובתחכום דרך הצלה אלטרנטיבית, מפתיעה בהיקפה ובתוצאותיה, וחפה מהכשלים המוסריים שאפינו את דרכו של קסטנר, ואשר נחשפו בהרחבה במהלך משפט קסטנר. ואולם, דרכו של קראוס לא זכתה לגלוי נאות בהיסטוריוגרפיה של התקופה אלא להעלמה. ספר זה מבקש לתאר את פועליו ולהביא השלמה חשובה של מעשי ההצלה. המשפט ועד תקופתנו נגזרו על פעולותיו של קראוס אלם והעלמה.

 

מאמר ביקורת על הספר של ניצול מהונגריה  

‫ שליחות שבחובה היתה טמונה ההזדמנות המבטיחה ביותר לצמצם במידת-מה את ממדי ההשמדה בשואה.

 
כבנם של השחקנים הראשיים במחזה, שהיה עד לאירועים וחי אותם ממועד התרחשותם ועד היום, ניסיתי להביא את רצף האירועים שהובילו אל השליחות, את סיפורו של השליח והסובבים אותו, את אופן הטיפול בשליחות על ידי נציגות ועד ההצלה של הסוכנות בזמן אמת, כמו גם את אופן הצגת האירועים בדיעבד. 
 

יערה שור     קסטנר, אייכמן ומשפטם של משתפי הפעולה :   החוק והשיח על השואה בישראל: 1965-1950 /דיסרטציה אוניברסיטה העברית בירושלים], 2019.

 

  דן יהב , 1939- מחבר    פגישות ארצישראלים ויהודים עם מנהיגים נאציים (1933-1945) /  עריכה והקלדה : מירי לימון  ישראל : מישב, 2019

תקציר: 

"יהודים ניסו להציל יהודים מידי הנאצים באמצעות מו"מ. היו נאצים שהסכימו לנהל מו"מ ממניעים שונים. מרבית הניסיונותכשלו, הצלחת אחרים היתה מוגבלת למדי. אך יש חשיבות בבחינתם משום שהם מעלים לדיון סוגיות היסטוריות, פילוסופיות ומוסריות רבות. לפני המלחמה ניסו לסייע ליהודים להגר מארץ ששלט בה משטר אנטישמי מאיים. בתקופת המלחמה ניסו להציל יהודים בין שניסו לסייע לבריחתם משלטון הנאצים, בין שניסו להגן עליהם בתוך אירופה הנאצית, ובין שניסו לעצור את מנגנוני הרצח באמצעות תשלומי שוחד רבים. המחלוקות שניטשו ועדיין ניטשות בישראל בנושא התנהגותה של ההנהגה היהודית בתקופת השואה, לא פסקו ולא קיבלו תשובות חד משמעותיות. הדברים אמורים בעיקר בפרשת חיים ארלוזורוב ב-1933 ובפרשת ישראל (רז'ו) קסטנר ב-1955. פרשות מו"מ עם איטליה הפאשיסטית ('הסכם ירושלים'), שליחותם של נפתלי לובינצ'יק, פרידמן ילין-מור, יואל ברנט ואחרים, הם נושאים פוליטים סוערים העולים מפעם לפעם לכותרות ומלהיטים את הרוחות.

  ספרים על משפט ורצח קסטנר 

עמנואל  פרת , 1921-    המשפט הגדול :   פרשת קסטנר /    תל-אביב :   אור,   תשט"ו 1955.

תקציר:סקירה עיתונאית מקיפה ומדוקדקת של מהלך המשפט והאירועים שבעקבותיו, 

שלום רוזנפלד 1914-2008    תיק פלילי 124 :   משפט גרינואלד-קסטנר /    תל-אביב :   קרני,   תשט"ו.
‬תקציר :תיעוד של תביעת מלכיאל  גרינוואלד נגד קסטנר.

 

, Ben  Hecht   1894-1964    Perfidy.    New York :   Julian Messner,   1961.

An account of the trial of M. Gruenwald on the charge of criminal libel of R. Kastner.

 בן הכט  כחש :פרשת קסטנר האיש שמכר את נשמתו לשטן  /  בתרגום אביעזר גולן עורך אורי רדלר   אשקלון :   סלע-מאיר,   תשע"ז 2017.

הספר שמצדיק את רציחתו של קסטנר.‬תקציר :הסיפור הנסער, פרי עטו של הסופר האמריקאי – היהודי הנודע, בן הכט, על המשפט הדרמאטי ביותר שהיה בישראל והביא לנפילת הממשלה – משפט קסטנר. כחש – מגילת – ההאשמה החריפה והנועזת שהועלתה כלפי מנהיגות הישוב ומנהיגות העם היהודי על מעשיהן ומחדליהן בימי השואה באירופה ובשנים שקדמו להקמת המדינה. כחש – תעודה אנושית זועקת ולקח – לדורות על חובתה של מנהיגות כלפי הציבור הנתון למרותה בימי – משבר – וסכנה.

ספרו של הכט שזכה להצלחה גדולה כיאות לספר של תסריטאי מיומן הוכח בידי ד"ח של הסוכנות היהודית כגדוש בשקרים ועיוותים  ובדיות של ההיסטוריה שהוצגו כאמת. 

Ben Hecht’s "Perfidy" :an analysis of his rewriting of history /The American Section of the Executive of the World Zionist Organization and the Jewish Agency.1962

https://www.nli.org.il/en/newspapers/amjwld/1962/05/18/01/article/8/?e=——-en-20–1–img-txIN%7ctxTI————–1

ספר תגובה נוסף שהראה את הבדיות  שאותן היציג הכט באמת :

, Chaim  Lieberman  The man and his "perfidy" :   a rejoinder to Ben Hecht's vitriolic attack upon the government and leaders of Israel    New York :   Bloch,   c1964

 

       

 

איסר  הראל , 1912-2003    האמת על רצח קסטנר :   טרור יהודי במדינת ישראל /    ירושלים :   עידנים,   תשמ"ו 1986

תקציר: ראש הש.ב מתאר את האירועים שהביאו לרצח קסטנר את הרצח ואת חקירתו  תוך שהוא מסתמך על כתבות ועל מסמכים המתקופה.  

       

Lahav, Pnina, 1945-    Judgment in Jerusalem :   Chief Justice Simon Agranat and the Zionist century /    Berkeley, Ca. :   University of California Press,   1997.
סיפור חייו של אחד השופטים במשפט קסטנר. 
Simon Agranat (1906-1992) was the third chief justice of the Israeli Supreme Court and a founding father of Israeli law. Born in Louisville, Kentucky, and educated at the University of Chicago, Agranat brought U.S. progressivism and constitutionalism to Israeli legal soil. Agranat laid the foundation for Israel's bill of rights and took part in nearly every important Israeli legal and political issue of this century. Pnina Lahav's rewarding study of Simon Agranat portrays Israeli history through the lens of judicial opinions. It is based on her extensive interviews with the justice before his death and a close examination of his papers. A major theme in her book is the relationship between Agranat's world view and landmark Israeli Supreme Court opinions, and she tells the compelling story of a visionary jurist and an American pursuing his Zionist dream in Palestine. Here, too, is an illuminating view of Israeli history and legal culture that includes the Arab-Israeli conflict, the Holocaust, the symbiosis between religion and the Jewish state, and the tensions within Zionism itself. Lahav also details the thinking behind Agranat's 1962 decision to convict Adolph Eichmann and the justice's dissent in the "Who Is a Jew?" case in 1970.

This is the first biography of the man who made both a geographical and a psychological journey from the United States to Jerusalem. In demonstrating the influences of one culture on another, Judgment in Jerusalem provides important insights into Israeli law and politics and into the complex processes that form a national iden
במהדורה עברית :
 
פנינה להב     ישראל במשפט :   שמעון אגרנט והמאה הציונית.    תל-אביב :   עם עובד,   1999

‫ תמיר, שמואל    בן הארץ הזאת :   [אוטוביוגרפיה] /    לוד :   זמורה-ביתן,   תשס"ב 2002.

Bilsky, Leora, 1967-    Transformative justice :   Israeli identity on trial /Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 2004.

 

זאב אקשטין  שמיכת טלאים :  מסקנוגרפיה של מי שהספיק לו /. כרמל 2014  

הרוצח של קסטנר כותב את גירסתו המלאה וטוען כי לא הוא היה הרוצח אלא זאת הייתה מזימה של גורמים בכירים, הוא היה סתם קורבן מזדמן. 

תקציר:ספרו של זאב אקשטין, מי שפרץ לתודעת הציבור לפני למעלה מיובל שנים ונודע כאחד מהאנשים שהתנקשו בחייו של ישראל קסטנר (מי שהוגדר ב"משפט קסטנר" הידוע כמי "שמכר נפשו לשטן"), מעלה בשורה של תמונות ססגוניות, רוויות הומור מפוכח, נושך, את חייו התזזיתיים ומיוחדים במינם, שהם בעת ובעונה אחת ראי תקופת טרום המדינה ושנותיה הראשונות, ומספר על קשריו והיכרותו עם כמה מאישי אותה תקופה ואמניה, כמו גם על אותו קטע היסטורי תת-קרקעי וכואב שאינו ידוע עד תום מאותה פרשה שנותרה מאז כפצע מדמם בהיסטוריה של העם והמדינה.

יצירות ספרות יפה על קסטנר 

St. John, Robert    The man who played God /    Garden City, N.Y :   Doubleday,   1962.

איתמר  יעוז-קסט,   אחיזה של חול :   רומן /    תל אביב :   עקד,   תשל"ז.1977
יצא לאור שוב בקובץ:  המהגר הביתה : סיפורת 1970־2005 : מבחר (תל-אביב : עקד, תשס״ו 2005)

סיפור על סופר צעיר בזמןמשפט קסטנר המשפיע על חייו. 

 

 מוטי לרנר , 1949-    קסטנר /    [תל-אביב] :   אור-עם,   תשמ"ח 1988.

מחזה על המערכת היחסים בין קסטנר ואייכמן 

קטע מהמחזה

 

לרנר, מוטי    משפט קסטנר :   תסריט לדרמה טלוויזיונית בשלושה פרקים /    תל אביב :   אור וצל,   [תשנ"ד  1994 ].

החלק הראשון

 

החלק השני:

 

החלק השלישי 

 

עופרה עופר אורן , 1951-    מעקב /    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תשע"ג 2013.

סיפור על משפחה ישראלית עכשווית שקשורה לפרשת קסטנר שנמצאת תחת מעקב של סוכני סי אי איי. קסטנר מואשם בסיפור באחריות ביחד עם הנאצים  לרצח יהודי הונגריה.

ככל הנראה הספר העויין ביותר לקסטנר בספרות העברית. 

מיכל בן נפתלי המורה "כתר 2015 .

תורגם לאנגלית ב-2019 

The teacher /translated from the Hebrew by Daniella Zamir.Rochester, NY : Open Letter, 2019.

Imprint  

תקציר: תלמידים מגלים את סיפורה המורכב של מורתם ואת הקשר שלה לפרשת קסטנר כניצולה ברכבת קסטנר.

 

 

Diane Armstron

The Collaborator  2020 :

רומן היסטורי המבוסס על פרשת קסטנר :

An enthralling story of heroism, passion, and betrayal based on astonishing true events set in the darkest days of World War II in Budapest. For readers of The Tattooist of AuschwitzThe Alice Network and My Name is Eva.

 

Budapest, 1944: The Germans have invaded. Jewish journalist Miklos Nagy risks his life and confronts the dreaded Adolf Eichmann in an attempt save thousands of Hungarian Jews from the death camps. But no one could have foreseen the consequences…

Sydney, 2005: Annika Barnett sets out on a journey that takes her to Budapest and Tel Aviv to discover the truth about the mysterious man who rescued her grandmother in 1944.

By the time her odyssey is over, history has been turned on its head, past and present collide, and the secret that has poisoned the lives of three generations is finally revealed in a shocking climax that holds the key to their redemption.

From USA Today bestselling author Diane Armstrong come a story of an act of heroism, the taint of collaboration, a doomed love affair, and an Australian woman who travels across the world to discover the truth…

 

 

לילי הלפרט-זמיר, בהשתתפות דורון נידרלנד   בין היסטוריה למבדה – שואת יהודי הונגריה / . תל אביב : מכון מופ"ת, תשע"ו [2016].

 ‬קיראו עוד :

משימתה של חנה סנש במציאות ובבדיון 

חנה סנש איך ליצור ( ולהרוס ) גיבורה לאומית 

והכנעני אז בארץ :ראיון של דן עומר עם עמוס קינן על הקבוצה הכנענית והרעיון העברי

 

 

 

לפניכם אחד הראיונות המעולים ביותר אי פעם  על הקבוצה הכנענית והרעיון הכנעני, ראיון ענק שקיים הסופר דן עומר במשך שעות רבות עם הסופר עמוס קינן בשנת 1976 ופורסם במגזין "פרוזה " בעריכת יוסי קריים בגליון  מספר  17-18 באוגוסט ספטמבר -1977 שהקדיש חלק גדול מהגיליון הענק לרעיון ולספרות "הכנענית". לראשונה כונסו בגליון אחד המיטב של היצירות שהופיעו לראשונה בכתב העת של הקבוצה "אל"ף" בשנות החמישים.ובו מסביר קינן אוליבצורה הטובה ביותר אי פעם מיהם ומהם "הכנענים " ומה רצו להגשים.

( בסיום תראו שהמגזין מבטיח שיונתן רטוש מתכוון לפרסם את המיטב של אל"ף" בכרך אחד אבל זה לא פורסם מעולם). 

בין השאר כתוצאה מקריאת גיליון זה החליט הבמאי הצעיר רנן שור שהוא יסריט את הסיפור הכנעני של שרגא גפני שהופיע בגיליון "הקרב על מבצר ויליאמס" ושהוכרז שם  לראשונה בידי עמוס קינן כיצירת מופת של הספרות העברית.

וקראו איך הוא מספר על כך בראיון עימי ב"יקום תרבות ""

"גבר צריך לעשות את מה שהוא צריך לעשות ". 

(_ גילוי נאות :הודות לקריאת הגליון הזה בזמן אמיתי נודע לי על קיומם של ה"כנענים " ועל הקשר של עורך "הארץ שלנו" יעקב אשמן  שאותו דווקא היכרתי היטב אליהם )

הראיון שמובא כאן עם  עמוס קינן הוא ככל הנראה הטוב והחשוב  ביותר שפורסם עימו אי פעם באיזה שהוא מדיה.

בין השאר הוא חשוף שם פרטים לא ידועים על עמיתו הלא כל כך ידוע היום יעקב אשמן שהיה דמות בולטת בחוגי "הכנענים " ולימים הפך לעורך השבועון "הארץ שלנו" ובבלוג זה אני מפרסם כמה מיצירותיו. 

דן עומר המראיין היה סופר מבטיח שהפך למבקר בולט ודמות שנואה בחוגי הספרות העברית בגלל מדור ביקורת ספרות נשכני שלו ב"העולם הזה" בשם "נמר של נייר".

הוא מת איש צעיר  בשנת 1984 כמה שנים בודדות לאחר הראיון  עם קינן ,איש צעיר וזועם ומותו היה בגדר אבידה גדולה.

דן עומר 

עמוס קינן נפטר שנים אחריו ב-2009. 

הראיון פורסם  אז שוב בקטלוג התערוכה "אמנות עברית "קטלוג תערוכה  של עמוס קינן שנפתחה ב-20 בדצמבר 2009 בבית אבי חי  בעריכת גדעון אפרת ועם הקדמה ארוכה ומפורטת של גדעון אפרת על אמנותו של עמוס קינן..( שתוכלו לקרוא אותה  ברשת כאן).

והנה הראיון שוב לפניכם בגירסתו המקורית מכתב העת "פרוזה".

 

 

 

 

על עמוס קינן ראו עוד את מאמרי :

אפוקליפסה צברית :"הדרך לעין חרוד" של עמוס קינן -הגירסה הקולנועית 

קראו פרק מספרו של עמוס קינן "הדרך לעין חרוד" ב"יקום תרבות ":

"מנהרת הזמן".

והכנענים אז בארץ -ראיון עם אלי אשד על הקבוצה הכנענית 

 

האיש שהיה בופאלו ביל: איש הקירקס של המערב הפרוע בשפה העברית

 

קולונל ויליאם קודי הוא "בופאלו ביל " סביבות 1875 

עוד רשימה בסדרה שלי בבלוג זה על "תולדות המערב הפרוע " על דמויות ידועות של המערב ועל יצירות שונות שהופיעו עליהן בעברית.

והפעם סקירה על איש המערב הפרוע המפורסם מכולם  "בופאלו ביל" הוא קולונל ויליאם  פרדריק קודי  ( 1846-1917)  האיש שיצר מופע במה ענק סביב "המערב הפרוע" בהשתתפות מאות אקדוחנים קאובואים ואינדיאנים וגם כמה שולפוצ כמו אני אוקלי ובכך תרם ליצירת המיתוס סביבו אולי יותר מכל אחד אחר.

.  ועל היצירות השונות שפורסמו עליו בספרות העברית.

 

האיש 

דיוקן של בופאלו ביל על סוס . Rosa Bonheur, 1889

"בופאלו ביל" היה איש מערב אמיתי שניכתבו עליו בחייו מאות סיפורים רובם ככולם בדיון מוחלט  וניהל קירקס  אמיתי בהחלט שהיה מצליח מאוד ויצר תופעה תרבותית שלמה  קירקס שהיה מבוסס על  סיפורי המערב הפרוע חלקם אמיתיים חלקם בדויים שנכתבו בידי כתבנים שונים  במיזרח ארה"ב שהיו מוכרים היטב ל"בופאלו ביל". .

ככל הנראה איש לא כינה אותו   במציאות של חייו  "בופאלו ביל". קודי היה סייר של הצבא האמריקני וצייד בופלואים  הלא הם הביזונים ומן הסתם היה נשאר כזה.

עד שקרה לו נס והוא "התגלה " בידי סופר שחיפש טיפוסים מעניינים במערב לכתוב סביבם סיפורים בפרוטה עבור הקהל הענק של האמריקנים.הוא מצא את ביל קודי ויצר סביבו את הדמות של "בופאלו ביל". 

 

#

שתיים  מהמאות  הרבות של החוברות בפרוטה על "בופאלו ביל" מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20 

  הכינוי  נוצר בידי סופר מחבר של מאות רומנים בפרוטה בשם נד בנטליין,אדם שבחייו היה צבעוני אפילו יותר מהדמות שיצר.בין השאר הייתה  לו נטייה לביגמיה למשל.

נד בנטליין  האיש שיצר את בופאלו ביל

אבל מעבר לזה הייתה לו יכולת לזהות כישרונות   לאחר שהוא פגש  את וילאם פרדריק קודי הוא תפס מיד שלגשש הצבאי ביל קודי יש פוטינציאל   ספרותי ותיאטראלי כ"גיבור " של המערב הפרוע.עם הדמות של "בופאלו ביל" ועם כמה דמויות אחרות  כמו האקדוחן ביל הייקוק  בנטליין יצר את הז'אנר שהפך לאחר מכן להיות "המערבון". 

נד בנטליין  הסופר שיצר את "בופלו ביל" הופיע בהופעת אורח  ובקריצת עיין למביני דבר בתולדות ז'אנר המערבונים במערבון  שפורסם גם עברית של הסופר פרנק גרובר 

השריף חוזר  (  1939 Peace Marshall)   תרגום חיים גיבורי .  סדרת המערב הפרוע מספר 26 בסדרה. הוצאת מ.מזרחי  1975.

 

   אז הנה הוא נד בנטליין עיתונאי וסופר מחבר רומנים בפרוטה ומי שיצר את  הסיפורים על גיבור המערב הפרוע הידוע בופאלו ביל ואת ז'אנר המערבונים כפי שאנו מכירים אותו.

"בופאלו ביל" קודי אכן תפס .כבר בסוף שנות השישים של המאה ה-19 בעקבות כל הרומנים בפרוטה שפירסם עליו בנטליין  שבו היציג אותו כגיבור כל היכול ההורג אינדיאנים לאלפים.

קודי הפך למפורסם בארה"ב ובעולם כולו . 

החלו לפנות אליו כמארגן של מסעות צייד של אנשים מפורסמים שכן הרג הבופאלואים  היה אז באפנה ( והביא להשמדה הכמעט מוחלטת של הביזונים באמריקה ). כך למשל ביל היה המדריך של הדוכס הגדול של רוסיה אלכסי  שהתקשה מאוד לכוון ביל נאלץ לכוון את הרובה וגם לירות בשבילו.

בשלב זה ביל הפך למפורסם מספיק כדי שהאמרגן שלו בנטליין יעלה בהצגה בכיכובו בבמות שיקאגו בשם"גששי הערבות "הביקורת היו קטלניות אבל הקהל בא בהמוניו כדי לראות האת הגשש המפורסם מהחוברות בפרוטה. במשך כמה שנים בופאלו ביל עבד בקיץ עבור הצבא כגשש  רגיל מן המניין לא שונה מאף אחד אחר , ובחורף כשחקן על בימות שיקאגו שבו גילם את עצמו כגיבור. לכמה מההצגות השתתף גם עמיתו הידוע אפילו יותר האקדוחן ביל הייקוק. אבל זה לא אהב את המשחק כמו בופאלו ביל והעדיף לחזור לחייו האמיתיים בהחלט כאקדוחן ואיש חוק במערב הפרוע. .

בופאלו ביל וביל היקוק יושבים ביחד עם איש מערב נוסף "טקסס ג'ק " עומד בזמן שהיו בסיבובים של הצגה שבה כיכבו בשיקאגו.

 הקריירה של קודי כאיקון של המערב הפרוע קיבלה שידרוג גדול ב-1876 כאשר  הגנראל קאסטר  נהרג בקרב גדול נגד האינדיאנים וקודי מיהר לתת את ידו למסע הנקמה .לטענתו בקרב כנגד האינדיאנים הוא נלחם בדו קרב נגד לוחם אינדיאני בשם "היד הצהובה שלושה שבועות אחרי הקרב בביג ליטל הורן .אמנם היו עוד כמה אנשים שטענו שהם אלו שהרגו את הלוחם האינדיאני ולא קודי וקשה לדעת מי מבינם צדק אם בכלל.

"בופאלו ביל" לאחר שקירקף לוחם אינדיאני .תמונה מהמאה ה-19. 

מכל מקום קודי בין שהרג את האינדיאני ובין שלא  ללא ספק קירקף את האינדיאני והגדיל לעשות ושלח בדואר כמזכרת  את הקרקפת לאישתו לואיזה שיחסיהם היו בדרך כלל צוננים למדי ( הוא ניסה להתגרש ממנה שוב ושוב ללא כל הצלחה ) .הקרקפת היגיעה ללואיזה בדואר בחבילה.  לואיזה שלא ידעה על העניין ועל האינדיאני שקורקף  הזדעזעה.

לאחר מכן ניסה קודי להתגרש מימנה במשך שנים ללא הצלחה וניסה לחזר אחרי שחקנית ללא הצלחה.לבסוף הצהיר ביאוש שהוא מעדיף להתעסק עם מליון אינדיאנים ולא עם שחקנית אחת.

 

בופאלו ביל ואישתו לואיזה. היחסים בינם לא היו טובים בלשון המעטה כפי  שנרמז אפילו בצילום.

 

 

לאחר מכן הקים בופאלו ביל מופע קירקס  וראווה נודד שהתבסס סביב התמה הספציפית מאוד  של המערב הפרוע כפי שתואר בידי אנשים כמו  באנטליין וסופרים אחרים .מופע שהפך להצלחה ענקית ועולמית הוא נדד עימו בארה"ב ובאירופה במשך שנים רבות והוא תרם תרומה הגדולה לפרסומו כאדם שמפורסם ביותר של המערב הפרוע האיש שסימל יותר מכל אחד אחר  את ממיתוס של המערב הפרוע.הקולונל קודי הוא בואפלו ביל הפך לדמות המרשימה ביותר של עיסקי השעשועים סביב המיתוס והמציאות של המערב הפרוע. קודי הפך לדמות הידועה  ביותר של המערב ביחד עם הגנראל קאסטר ותיאודור רוזבלט שיהפך לנשיא בארה"ב.בהצגה השתתפו עשרות אינדיאנים ובהם הצ'יף "הפר היושב" האיש שניצח את קאסטר.

 

בופאלו ביל והצ'יף הפר היושב" האיש שהביס את הגנראל קאסטר והפך לשחקן בקירקס של בופאלו ביל 

ההופעה של הפר היושב האיש ניצח את קאסטר במופע המערב הפרוע שלו הייתה  ככל הנראה ההשג הגדול ביותר של בופאלו ביל כאיש בידור  אבל היו לו גם השגים רבים אחרים.

 בעת שהופיע באירופה באיטליה ביקר במופע סופר הרפתקאות בשם אמיליו סלגרי שכתב מאוחר יותר סיפורי הרפתקאות בכיכובו של בופאלו ביל שאותו טען שהוא מכיר. קודי לא ידע כלום מכל זה ואחרת היה דורש אחוזים על השימוש בשמו.

 הוא עצמו הופיע בכמה סרטים.למעשה הוא אחד מהאנשים הראשונים בכלל שהוסרטו.

הסרטון הזה שנעשה בידי תומאס אדיסון ב-1894

 

 

הסרט הזה מ-1908

 

 

 

המופע האריך ימים אבל בשנותיו האחרונות המופע שפעם באו אליו נסיכים ומלכים לצפות היה כבר כושל למדי כלכלית.קמו לו מתחרים רבים כמו לכל דבר טוב ובופאלו ביל חיפש אופציות אחרות .

הוא פנה לתחום החדש והמשגשג של הקולנוע  ניסה ליצור סרט מערבון "אותנטי על המלחמה באינדיאנים ובשנת 1913 בגיל 67 קירקף שוב מול המצלמה את הלוחם האידנאני שאותו קירקף באמת ב-1876    37 שנים קודם לכן. עבור סרט מערבון בשם "מלחמות האינדיאנים " למרבית הצער  הסרט היה כישלון חרוץ.

 הקירקס הגדול והמנפורסם שלו נסגר ובופאלו ביל הגדול נאלץ לקבל עבודה אצל מופע מתחרה

בופאלו ביל הזקן

ביל קודי נפטר ב-1917 בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה והוא בן 71 .גיל מבוגר מאוד עבור אחד מהדמויות הידגועות של המערב הפרוע שלרוב מתו בגיל צעיר יחסית .

בתקופה הארוכה הזאת הוא השאיר את חותמו על התרבות הפופולארית של העולם ואפילו לימים על זאת של מדינת ישראל .

והנה כמה דוגמאות : 

בופאלו ביל מערבון מ-1944 עם גואל מקרי 

 

 

היו גם סרטים רבים נוספים למשל פוני אקספרס עם צרלטון הסטון

צפו במקדימון

https://www.youtube.com/results?search_query=%3A+Pony+Express%2C+1953

בופאלו ביל גיבור המערב ביכוכב רנדולף סקוט מ-1954

צפו בו כאן 

 

 

 

הסרט הידוע עליו הוא בופאלו ביל והאידנאנים  בכיכובו של פול ניומן כבופאלו ביל בבימויו של רוברט אלטמן  מ-1976.

צפו בו כאן 

בופאלו ביל הפך גם לגיבור של הספרות העברית :

בופאלו ביל מאת ארצ'י ברמן ( הוא מירון אוריאל )

 

אלוף הצלפים ואימת פורעי החוק ומחוללי מהומות הדמים במערב. 

 

 

בופאלו ביל הופיע גם  כגיבור משנה  בסדרת "בוק ג'ונס " הידועה שכתב אותו "ארצ'י ברמן".

בוק ג'ונס מספר 2:

.אש המרד. בוק ג'ונס מדכא ביחד עם איש המערב המפורסם בופאלו ביל (דמות אמיתית )  מרד אינדיאני.

על בופאלו ביל הופיע מערבון מיוחד מאת "ארצ'י ברמן " כמו גם סדרה בהוצאה אחרת"

  • בופאלו ביל מאת ארצ'י ברמן  עברית "א. רודן " (מירון אוריאל ) הוצאת נרקיס, תש"ך ,68 עמודים.
  • אוייב האינדיאנים.

 זה אמור  היה להיות הראשון בסדרת מערבונים נוספת מאת "ברמן" על עלילותיו של איש המערב בופאלו ביל.

אך אם כי הסיפור היה מצויין לא יצא כל המשך אולי בגלל שהופיעה בנתים סדרה שנייה בהוצאה אחרת על אותה הדמות.   

הסידרה השנייה על בופאלו ביל שיצאה בהוצאה אחרת ( שהוציאה גם סדרות על האקדוחנים , קיט קרסון ואדי בולה ) האריכה ימים יותר אם כי רמת הסיפורים הייתה נמוכה.

 

ההוצאה שעומדת מאחורי הסיפורים האלו היא ככל הנראה הוצאת "שלגי" היא "רמדור" באחד מהכיסויים המרובים שלה לצורכי מס שונים ומשונים.

  • בופאלו ביל הלוחם הקשוח מאת "קולט, רקס "  עברית ". א. נהיר"  1962. 15.

בסדרה זאת בופאלו ביל הוא חבר בבורדר רנג'רס "שומרי הגבול" ומפקדו הוא קולונל קודי הזקן והקשוח.

במציאות כמובן קולונל קודי היה שמו האמיתי של בופאלו ביל .

מספר 1: מוות בקצה האקדח.

מספר 2: .שם לא ידוע

מספר 3: האקדח הוא החוק.

מספר 4 :שם לא ידוע 

מספר 5: המוות דוהר בערבה

מספר6: רכבת הזהב

מספר 7 . מבצר המוות.

מספר 8:על חבל התלייה

 

מספר 9: כנופיה מסוכנת.

מספר 10:השוד הנועז

מספר 11: בזעם הקרב.

מספר 12: אקדוחים ותופים

מספר 13: שליפת בזק

מספר 14:  חץ המוות

מספר 15: סוד מערת המוות

מספר 16: כדור בגב

מספר 17: רצח לפי פקודה 

מספר 18:  שולף בודד

 

ב-1978 יצא לאור בעברית ספר ילדים הומוריסטי  על נער אקדוחן שהכל מזהים אותו עם בופלו ביל.

 

אלן  קורן    בופלו בני /   תרגמה מאנגלית רואנה קטלר ; איורים – ג'והן אוסטרופ [ירושלים] :   ניצנים,   [1978]

 

זה היה הספר השני בסדרת "מערבוני בני"

הספר הראשון היה "בני איש הערבה /    ירושלים :   ניצנים,   1978 

( ייתכן זוהי סדרת מערבונים ישראלית שרק התחזתה למתורגמת ).

 

 

קיראו על בופאלו ביל בויקיפדיה

 

עוד בסידרת גיבורי המערב הפרוע :

ביל הייקוק מכרו של בופאלו ביל 

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

קית קרסון גשש סוכן אינדיאני ואיש המערב הפרוע בתרבות הכללית והעברית

אגדת נתיב צ'יסהולם 

האקדוחן והמרשל ביל הפרא היקוק בספרות העברית 

המרשל ויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

הקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית 

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

 

 

בופאלו ביל

בנימין נתניהו יאיר לפיד ואני

בנימין נתניהו ויאיר לפיד מנהיגי מפלגות "הליכוד" ו"יש עתיד". צילום פלאש 90.

 

שני הסיפורים שמסופרים כאן הם כמובן לא חדשים וכבר סיפרתי אותם כאן בעבר.אבל זאת הפעם הראשונה שהם מחוברים יחד וזאת לרגל בחירות 2021. ובסוף תבינו למה. 

הרב אליהו לנדא.שנות העשרים.

בשנת תרס"ד 1904 בעת ביקור בליטא ובבלארוס וסיור באתרים שבהם חי הגאון מוילנה ומפגשים עם אנשים שונים שהיו קרובי משפחה פגש האב של סבתי מצד אבי הרב אליהו לנדא אדם בשם נתן מיליקובסקי שעשה עליו רושם חיובי. מיליקובסקי הנ"ל היה רב ומרצה ידוע במקומות שונים ופעיל של התנועה הציונית של הרצל שנודע במעורבותו כמה חודשים קודם לכן  במשבר שהתפתח סביב תוכנית אוגנדה של הרצל. 

.הם שמרו על קשרי מכתבים לאורך השנים.

 הרב נתן מיליקובסקי 

 

ב-1919  רצה מיליקובסקי שעזב את ליטא ועבר לחיות  בפולין לעלות לארץ ישראל. אבל גילה שזאת משימה לא פשוטה להשיג אשרת כניסה והגירה לפלסטינה.הוא נדחה כל הזמן  בשגרירות הבריטית ב"לך ושוב" .

בשלב זה הבריטים עוד לא החליטו  עד כמה הם רוצים הגירה יהודית לארץ שזה לא מכבר השתלטו עליה.

היו  גם שמועות ( שלא היו חסרות כל בסיס )   על השגריר הבריטי בפולין שהוא בכלל אנטישמי. 

במצוקתו פנה מיליקובסקי לרב לנדא.

הרב לנדא סייע באמצעות מקורבים בעלי השפעה שעסקו בהעלאת יהודים מליטא  ( מהאירגון  החשאי שפעם בעבר נקרא "רוזני ארץ ישראל בוילנה ")  ויצרו קשרים טובים ( ויש להניח נתנו  לא מעט שוחד) עם השגריר הבריטי בורשה סיר הוראס ג'ורג' רומבולד  Sir Horace Rumbold   

השגריר בתוך זמן קצר העביר למיליקובסקי אשרת כניסה למרות המדיניות הבריטית שדרשה לא לתת יותר מידי אשרות כניסה ליהודים בשלב זה עד שהאימפריה תחליט מה בדיוק לעשות איתם בפלסטינה. 

ב-1920 מיליקובסקי הגיע לארץ ישראל המנדטורית ושם סייע לו הרב לנדא למצוא עבודה בתוך זמן קצר כמנהל בית ספר יסודי בעיר צפת ,עיר שבה היו לרב לנדא שמשפחתו גרה שם בתקופה שלפני רעידת האדמה מכרים וחברים רבים. מיליקובסקי ניהל את בית הספר במשך כשנתיים ויצר לעצמו שם טוב .

הדוקטור אליהו בלנק 

בערך באותה התקופה  של ראשית  שנות העשרים היכיר סבי מצד אימי הד"ר אליהו בלנק במחוז טרנסילבניה של האימפריה האוסטרו הונגרית נער  צעיר בשם דוד קליין  שעשה עליו רושם חיובי ביותר.הנער היה בן למשפחת רבנים אדוקה אבל התעניין בציונות.  הם הפכו לידידים טובים והד"ר בלאנק  סייע לו להיכנס  ככתב לעתונות  היהודית ציונית בהונגריה וברומניה של התקופה כמו העיתון הציוני "אוי קלט"  שהוא היה בו דמות בכירה. 

לימים ב-1934 שכבר היה ברור שהנאצים הם סכנה עולמית הד"ר בלנק שחי כעת מזה עשור בפלסטינה סידר סרטיפיקאט אישור הגירה לארץ ישראל לאותו דוד קליין שעלה לארץ ישראל ,ובכך מן הסתם הציל את חייו.

הד"ר בלנק  לימד את גלעדי ( בארץ הוא עיברת את שמו ) ואת בני משפחתו את השפה העברית.הכניס אותו לאירגון החשאי שבו היה פעיל "האחים הנאמנים ".וסידר  שיקבל  לבסוף עבודה בעיתונות העברית  בעיתון חשוב של התקופה "ידיעות אחרונות " לאחר שנים שבהם עבד כפועל וככותב בעיתונות ההונגרית בארץ..

                                                               גלעדי  כתב  לימים מאמר גדול על חייו של הד"ר בלנק בשם "היה היה איש גיבור" בספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגריה: 1920–1930 / [העורך – דוד גלעדי 

תל-אביב: התאחדות עולי הונגריה – המרכז, תשנ"א

דוד גלעדי הפך לאורך הימים לאחד מבכירי עיתונאי ישראל  ושרד עד גיל 100. אחד הראיונות האחרונים שנתן וכנראה האחרון בכלל היה ראיון שנתן לי שבו סיפר שאת כל הקריירה שלו ואולי גם את חייו הוא חב לד"ר אליהו בלנק שהיה מדריך ומורה רוחני שלו. 

דוד קליין גלעדי. מהאנציקלופדיה של דוד תדהר 

נכדו של נתן מיליקובסקי הוא ראש הממשלה וראש מפלגת "הליכוד" בנימין נתניהו.

נכדו של דוד קליין גלעדי הוא ראש מפלגת "יש עתיד " יאיר לפיד.

זה ששני צאצאים שונים של שני אנשים שבני משפחתי סייעו להם כעת נאבקים זה בזה על תפקיד ראש ממשלת מדינת ישראל זאת ללא ספק תופעה מפליאה ביותר שמראה כמה העולם הוא קטן .

והיא גורמת לי להרהר על היסטוריה חלופית "מה היה קורה אילו "…

ראו גם :

גואל התנ"ך על הרב אליהו לנדא 

היה היה איש גיבור :על דוקטור אליהו בלנק 

נתן מיליקובסקי באנציקלופדיה של דוד תדהר 

דוד גלעדי באנציקלופדיה של דוד תדהר

אלי אשד על דוד גלעדי 

ישועה משדה הקרב: תולדות "הצלב האדום" כסיפור מאוייר

דגל האירגון הבינלאומי "הצלב האדום" 

לרגל מלאת 158 שנה להקמת האירגון הבינלאומי "הצלב האדום"  ב-1863  הנה סיפור קומיקס מטעם אירגון בינלאומי אחר  "אונסקו" אירגון התרבות של ה"או"ם" שמתאר את תולדות הצלב האדום . הסיפור הופיע בעברית בארבעה חלקים  ב"דבר לילדים" במהלך דצמבר 1963 וינואר 1964 במהלך תקופה קצרת ימים שחלקים מהשבועון פורסמו בצבע.

מצורפת הקדמה של סגן עורך "דבר לילדים" דאז אוריאל אופק.

 

 

ראו גם 

הצלב האדום בויקיפדיה 

האתר הרשמי של הצלב האדום

 

 

קיראו עוד סיפור קומיקס של "אונסק"ו מ"דבר לילדים : :

מגילת זכויות האדם

Image result for unesco logo

למה הנצרות ניצחה את האלילות ?

 

לכבוד חג המולד 2020 אני שואל:

למה בעולם חוגגים את הולדתו של ישוע הנוצרי ?

התשובה כי לפני 1700 שנה הדת הנוצרית הפכה לדת של האימפריה הרומאית. 

אבל זאת לא התשובה האמיתית. כי נשאלת אז שאלה נוספת : 

למה  "דווקא" הנצרות  הפכה לדת של האימפריה הרומאית ? למה לא אף אחד אחר מהמתחרים השונים והיו רבים כאלו?

הרי המתחרים השונים כל אחד מהם סיפר על אל שמת וקם לתחייה. זה היה סיפור אופנתי באותה התקופה. 

למה לא נניח הדת של מיתרא האל הפרסי שגם הוא מת וקם לתחייה כמו ישוע?

אז נשאלת השאלה:  

איך הנצרות הצליחה בכך? ובתוך 300 שנה בלבד ללא כיבושים ?

התשובה: 

כי היא כבשה את לבבותיהם של מספיק אנשים בעלי השפעה במעמדות שונים גבוהים ונמוכים  בניגוד למתחרים.

ואז נשאלת השאלה :

איך הנצרות עשתה את זה והמתחרים לא? 

לפני  עידן הקורונה כשהייתי בספריה הלאומית פגשתי מכר חוקר ימי הביניים.שאלתי אותו במה הוא עוסק בימים אלו.

"אני אתן הרצאה על הנושא שמעניין אותי תמיד שהוא מדוע היהודים והנוצרים במזרח התיכון התאסלמו למרות שהיו כל כך שמרניים" הסביר

"האם זה לא היה בגלל המיסוי המיוחד שהוטל על הלא מוסלמים שהפך את זה ליותר כדאי כלכלית להיהפך למוסלמי ?"  שאלתי 

"לא" ,ענה המכר החוקר ."זה לא היה הגורם האמיתי. לדעתי הסיבה האמיתית הייתה בגלל ההגירה של האליטות היהודיות והנוצריות לאיזורים אחרים וכשאין לך אליטות שמטפלות בענייני דת כמה ששונאים אותם ומתעבים אותם הדתות האלו לא יוכלו לשרוד .וברגע שהאליטות עזבו הדתות באיזור התמוטטו אתן. וכולם התאסלמו."

"מעניין" אמרתי "ואיך אתה מסביר את זה שכמה מאות שנים קודם לכן הנצרות השתלטה על המזרח התיכון וניצחה דתות גדולות ועתיקות כמו הדת האלילית המצרית דת מיתרה וכו' למרות שהאליטות שלהם לא נטשו והאימפריה הייתה בתחילה לפחות כנגדה?"

"זה"  הוא ענה"  שאלה קשה בהרבה. אתה יכול לתת תשובה ?

עניתי לו את מה שענה לי חוקר פעם בראיון : הקיסר הרומאי קונסטנטינוס נתן את העליונות באימפריה לנצרות הקתולית כי היא הייתה האמונה הפרקטית והמעשית ביותר מבין כל האמונות המתחרות של תקופתו שכולן סיפרו סיפורים דומים על האל או המשיח שמת ושיחזור להציל את העולם וכו'.

אבל בניגוד לכולן הכנסיה הקתולית ידעה גם לדאוג לענייני העולם הזה לשלם חשבונות וחובות לבנות כנסיות ולנהל ולארגן דברים .וזה מה שהקיסר היה זקוק לו כשחיפש קבוצה או אירגון יעיל שיסייעו לו בניהול האימפריה המושחתת והשוקעת.

כל סיפור האל הנוצרי  שמת ויחזור באחרית הימים הקרובה מאוד לטענת הנוצרים  יש להניח   עניין את הקיסר  קונסטנטינוס קצת פחות משלג אשתקד.

ועדיין נשאלת השאלה:  כיצד היגיעו הנוצרים למצב של כוח ועוצמה עוד לפני קונסטנטינוס לאחר כמה מאות שנים של קיום בלבד במאבק כנגד דתות עתיקות וחזקות שסך הכל דמו בסיפורים שלהם על אל שמת וקם לתחייה לסיפור הנוצרי ? למה לא ניצחו מאמיני האל אוזיריס ממצריים  שמת וקם לתחייה ? או מאמיני האל דיונוסוס מיוון  שמת וקם לתחייה ? או מאמיני האל מיתרה  מפרס שמת וקם לתחייה ? או מאמיני החכם שמעון מאגוס משומרון שמת וקם לתחייה? או מאמיני הפילוסוף אפולוניוס מטיאנה שמת וקם לתחייה ? או מאמיני המנהיג הדתי מאני מהאימפריה הפרסית שמת וקם לתחייה ? ועוד כמה וכמה כאלו ? 

התשובה שלי היא" שהמוני העם וגם האליטות פנו לנצרות  לא דווקא  בגלל הסיפור שסיפרה על ישוע שמת וקם לתחייה.

 כי אם רק בזה היה מדובר היא הייתה נשארת עוד אמונה אחת מני רבות.

אלא כנראה משום שבזמנים של משבר הנוצרים באמת דאגו לחולים ולעניים בניגוד לנציגי דתות אחרות שהיו אדישים לכל אלו  ורק דרשו שימשיכו לשלם למקדשים שלהם מיסים ויעבירו קורבנות.

למה אנשים העדיפו את ישוע שמת וקם לתחייה על פני אוזיריס  שמת וקם לתחייה או תמוז שמת וקם לתחייה או דיונוסוס שמת וקם לתחייה או מיתרה שמת וקם לתחייה או על פני מאני שמת וקם לתחייה או אפולוניוס מטיאנה שמת וקם לתחייה או שמעון מאגוס שמת וקם לתחייה ? יש הרי הרבה חלופות.

המציאות בשטח היא שאנשים יעדיפו את האל שמת וקם לתחייה שהארגון שמייצג אותו גם עוזר ומסייע להם בעת מצבי משבר בחיים האלו על פני האל שמת וקם לתחייה והארגון שמייצג אותו רק דורש כסף ולא נותן הרבה בתמורה בסיוע בחיים האלו.

אפשר לתת לכך דוגמה למשל ממצרים כשאב משפחת האיכרים הענייה  היה חולה הוא והמשפחה פנו לנזיר הנוצרי בסביבה כדי שיתן להם טיפול רפואי חינם כי הכוהן של האל אוזיריס במקדש הקרוב דרש תמיד תשלום.

וכך כוהני כל האלים האחרים כפי שהיה מאז ומתמיד.

כל מה שהנזיר ביקש בתמורה שיזכירו את ישוע ואת מרים בתפילותיהם.

לאב המשפחה זה לא איכפת  מה שהם מבקשים הוא ממשיך להתפלל לאוזיריס ואיזיס כי זה מה שהוא מכיר וזה מה שאבותיו הכירו.

הילדים של אב המשפחה מוכנים להתפלל גם לאוזיריס ואיזיס וגם לישוע ומרים. וגם לכל אל אחר. להם זה באמת לא איכפת, הם יתפללו לכל מי שאפשר בעבור תוצאות פרקטיות.

הנכדים שממשיכים לקבל טיפול רפואי חינם מנציגי הכנסיה הנוצרית  וכך גם ילדיהם ונכדיהם מתפללים כבר "רק " לישוע ולמרים.

הם יודעים מינקותם שרק מנציגי  הנצרות  אפשר לקבל עזרה חינמית. וכבר לא מעלים על דעתם לפנות לנציגי האלים המתחרים שדורשים כסף.

 

 בעזרת יחצנות מעולה של עזרה חינמית לכאורה  ( שללא ספק דרשה עבודה  ופעילות מסורה ובלתי פוסקת של מתנדבים רבים ומאמינים )   בעתות צרה מחלה ומשבר  הנצרות המוקדמת קיבלה תמיכה גוברת והולכת בלבבות האנשים.

. והעניים וגם העשירים במקומות השונים זכרו זאת היטב.

העניים ידעו שבעיתות משבר הקבוצה הנוצרית מסייעת לכולם בלי בקשת תמורה.

רק כמה תפילות  ואחר כך הגעה לפעילויות השוטפות ואחר כך תרומות בלי סוף.

העשירים ידעו שתמיד אפשר לסמוך על הנוצרים שיסייעו לעניים ולנזקקים ויקחו את זה מעל כתפיהם ולכן שווה לתמוך בהם.  

.וזאת  לעניות דעתי הסיבה האמיתית להתחלת הצמיחה של הנצרות מעל לכל האמונות האחרות שדמו לנצרות אבל לא דאגו לדאוג לאנשים בשטח "חינם " כפי שעשו הנוצרים.

שהרי כדי להצליח ולשגשג עליך להראות קבלות שאכן עשית דברים עבור האנשים וכנראה שלנוצרים הראשונים היו הרבה יותר קבלות כאלו מאשר כל אמונה מתחרה.

ולכן זאת הסיבה האמיתית חוץ כמובן מהבירוקרטיה המעולה שלהם שהם ניצחו.

כל הנציגים של הדתות המתחרות להוציא אולי היהדות הרבנית מעולם לא תפסו את העניין ולכן בסופו של דבר נעלמו. 

אבל היום אירגונים דתיים כמו האחים המוסלמיים למשל או מפלגת ש"ס בישראל פועלים בשיטות דומות של פניה וסיוע לאנשים העניים על מנת שיסייעו להם בתמורה. 

וזאת הסיבה האמיתית שחלק גדול מהעולם חוגג וימשיך לחגוג את חג המולד לזכרו של ילד שנולד ביהודה לפני 2000 שנה. 

וקיראו גם :

האם ישוע הנוצרי והשליח פאולוס התקיימו במציאות ? :ראיון עם חוקר 

"אותו התלמיד "השליח שאול מטרסוס -פאולוס בתרבות העברית 

"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622.

"אותו התלמיד " השליח שאול מטרסוס -פאולוס מייסד הדת הנוצרית בתרבות העברית

לאחרונה יצא ספר מעניין מאוד בהוצאת בבל של הסופר הצרפתי עמנואל  קארר בשם "המלכות"

ספר שמתאר תהליך חזרה בתשובה של המחבר לנצרות ( הוא חזר לבסוף בשאלה ) ובין השאר ניתוח של סיפור חייו של השליח פאול מטארסוס הוא פאולוס.הנחשב למייסד האמיתי של הנצרות. 

כבר קראתי ספר אחד של קארר על הסופר הרוסי לימונוב והוא השאיר עלי רושם כל כך חזק שבעיקבותיו פגשתי את לימונוב האמיתי במוסקווה ברוסיה והוא התגלה כדמות מוזרה והזויה פוליטיקאי כושל ששאף להיהפך לרודן רוסיה במקום פוטין ,טיפוס מוזר ומסתורי אפילו יותר מהדמות שהוצגה שבספר.

המחבר בעמוד 13 של "המלכות " מספר שמישהו העיר לו שכל האמונה הנוצרית נשמעת כמו סיפור מדע בדיוני של פיליפ ק.דיק (  שהיו לו התנסויות דתיות ומיסטיות שונות ומשונות וקארר כתב גם עליו ספר שלא תורגם למרבית הצער ) והוא תמה כיצד אנשים בתקופה הקדומה או המודרנית יכלו להאמין בסיפור מטורף כל כך. שאין הבדל בינו ובין המיתולוגיה היוונית או אגדת ילדים.

התשובה שלי שזה דווקא לא מוזר בכלל.אנשים רוצים להאמין ויאמינו בקלות בדברים המוזרים והמטורפים ביותר אם אלו שמביאים להם אותם הם כריזמטיים ומעניינים מספיק. עובדה יש מליון אנשים היום שמאמינים להבלים המטורפים של תיאוריות הקונספירציה של ה"קיונום" שנוצרו באינטרנט וטוענים שטראמפ נאבק במזימה של פדופילים רצחניים מהמפלגה הדמוקרטית. זה לא פחות ביזארי מהסיפור הנוצרי.

השאלה הגדולה היא איך האמונה הזאת מתקיימת לאורך ימים וזה כבר קשור ליכולות בירוקרטיות ולא דווקא של שכנוע כמו שבבירור היו לפאולוס. 

 פאולוס זה זה ברור מאוד היה אחד היהודים המשפיעים ביותר בתולדות האנושות. אולי המשפיע ביותר בכלל.כן הרבה יותר מהרמב"ם ואינשטיין ופרוייד ולטווח זמן ארוך יותר מקרל מרקס. 

פאולוס בציור כנסייתי

  פאולוס שהיה לכאורה יהודי פרושי מאמין לשעבר  הוא מי שנחשב למייסד דת הנצרות על פי דמותו של ישוע הנוצרי שאותו הפך מעוד משיח מקומי מוכר רק לכמה יהודים לאלוהים שהפך לאדם וקם לתחייה על מנת לחזור באחרית הימים שהייתה אמורה לדעתו להתרחש בעתיד הקרוב. 

האיש לקח קבוצה קטנה שמרכזה היה בירושלים ומנהיגה היה יעקב אחיו של ישוע והפך אותה תוך מאבקים פנימיים בלתי פוסקים  לאמונה מתפשטת במהירות בכל העולם היווני רומאי.ובסיס לדת עולמית. 

יש להניח שאילולא שאול מטרסוס וכוחותיו המדהימים באירגון רעיונות חדשים ובכתיבה ובאירגון קהילות ברחבי העולם לא היינו שומעים היום על ישוע מנצרת. דהיינו הוא האב האמיתי של מה שהפכה להיות "הנצרות " כאמונה עולמית . 

לכאורה השתמרו ממנו מכתבים רבים בברית החדשה שהם לכאורה החלקים הקדומים ביותר שבה.

.למעשה חלקם זיופים מאוחרים.  ויש מי שחושב שכל מה שהשתמר ממנו הוא זיופים מאוחרים.

ישנה השערה:שמיכתבים הידועים של פאולוס פורסמו לראשונה בידי אדם בשם מרקיון יותר ממאה שנה לאחר מותו של פאולוס. ואין זה ברור כלל כיצד מצא אותם.יותר סביר להניח שהוא לא מצא אותם אם בכלל חיפש אלא זייף אותם וכל מה שאנו מכירים כ"יצירתו המקורית " של פאולוס"  אלו  בכלל יצירות מאוחרות מהמאה השנייה לספירה.

הסיבה שהם התקבלו הייתה בגלל כשרונו הספרותי של מרקיון.

וקראו על כך  :האם ישו הנוצרי ופאולוס התקיימו במציאות ?

כך או כך נראה שללא האיש שקרא לעצמו "פאולוס" העולם המונותיאיסטי שאותו אנו מכירים לא היה מתקיים כפי שהוא. 

 

עטיפות ספרים רבי מכר על חייו  של פאולוס באנגלית.

פאולוס והיהודים

אחד הדברים המפליאים לגביו הוא זה: למרות חשיבותו הרבה של פאולוס בנצרות ולמרות שהוא היהודי הכופר האולטימטיבי,ביהדות מעולם לא טרחו להתעמת עימו ועם תורתו אפילו לא כדי לתקוף אותו. נראה שהוא מעולם לא עורר ביהודים את העניין הקלוש ביותר בניגוד לישוע עצמו שעורר עניין ( קלוש ) כלשהו.

פאולוס עצמו מתלונן בלי סוף במכתביו על אדישותם של היהודים לרעיונותיו דבר שהביא אותו להתקפי שנאה כנגדם. 

אולי  זה היה כי רעיונותיו  של פאולוס היו יבשים ומסובכים מדי עבור היהודים , ואי אפשר היה עבורם  להתחבר אליהם באופן רגשי.

אולי,  עובדה היא שהמוני אליליים וכמובן נוצרים  כן התחברו אליהם באופן רגשי עמוק.

היהודים לא.  אילו היה מעורר עניין כלשהו היו תוקפים אותו.אבל זה  קרה רק לעיתים רחוקות ביותר למעשה כמעט אף פעם לא..

היהודים  אפילו לא טרחו לאזכר את פאולוס  לשלילה ברוב המוחלט של  הספרים  היהודיים האנטי נוצריים בבוז אולטימטיבי.

 

בכל זאת לאורך 2000 שנה הוא הוזכר פה ושם.

ישנו ספר שכתב באנגלית   Daniel R. Langton ( ב-2006  בשם 

שחיפש איזכורים עליו בספרות היהודית לאורך הדורות. לאחר חיפושים יסודיים ביותר שנמשכו שנים רבות הוא מצא כמה בודדים פה ושם  אם כי הרבה פחות ממה שציפה. החוקר  ציפה למצוא המוני איזכורים של פאולוס כאוייב הגדול של העם היהודי והיה המום לגלות  שהוא כמעט  לא מוזכר בשום מקום. 

 עשרות שנים לפניו החוקר העברי יוסף  קלוזנר כותב על פאולוס  בספרו מישו  ועד פאולוס. גם הוא סרק את כל המקורות היהודיים בחיפוש פרטני אחרי משהו שקשור פאולוס.

הוא גילה שפאולוס בניגוד לישוע לא נזכר במפורש לא בשני התלמודים ולא בשום מדרש קדום. אפשר למצוא עליו  לכל היותר רק רמזים.

וגם זה לא בטוח. 

  בכל זאת קלוזנר מצא מדרש אחד ויחיד  (!)  שכנראה פורסם על פאולוס בתלמוד.

תלמוד בשבת י הא: דיתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר (ירמיהו לא א) [הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח] הרה ויולדת יחדיו [קהל גדול ישובו הנה];
ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר: (קהלת א ו: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ו)אין כל חדש תחת השמש!?
אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה; נפק, אחוי ליה תרנגולת [66].
ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר (יחזקאל יז כג) [בהר מרום ישראל אשתלנו] ונשא ענף ועשה פרי [והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה]: מה ענף בכל יום – אף פרי בכל יום.
ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר: והכתיב אין כל חדש תחת השמש?!
אמר ליה: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה; נפק, אחוי ליה צלף [67].
 
"אותו תלמיד" לדעת קלוזנר הוא ללא ספק פאולוס וזה על משקל הכינוי "אותו האיש" שניתן לישוע. ופאולוס היה תלמיד של גמליאל. ( שכתוצאה הוא הרב  היהודי היחיד שהוא גם קדוש נוצרי ).
אם ניתן לו כינוי כזה זה כנראה אומר שהיו דיונים רבים בעל פה על "אותו תלמיד"  מתי שהוא .אבל דבר לא השתמר מהם. 
 
 זהו קטע יחיד במינו בכלל המקורות היהודיים הידועים.
מן הסתם יש רמזים אבל שום דבר שאפשר לשים עליו אצבע בדקדקנות.
היהודים התעלמו מפאולוס.

תגידו נתנו לו כינוי במקורות היהודיים מחשש לעין הצנזור הנוצרית  של "החוטא והמחטיא "אולי  "ירבעם החדש"  על שמו של המלך הקדמון ירבעם בן נבט שכידוע הקים מקדש בבית אל שהתחרה עם בית המקדש בירושלים כמטאפורה מתאימה לפאולוס או משהו כזה.

אבל כלום.שום רמז כזה לפאולוס לא נמצא במקורות היהודיים. 

לאורך 2000 שנה היהודים  פשוט התעלמו ממייסד הנצרות האמיתי.

אדישים.

זאת כמובן בניגוד לישוע הנוצרי שעליו נכתבו ספרים רבים ויצירות ספרות רבות בידי יהודים וגם כמה יצירות בולטות ושירים בולטים בעברית בידי יוצרים ידועים.כמו א.א. קבק ,פנחס שדה , בנימין גלאי ,נתן זך ואחרים.

אבל זה לא נכון לגבי שאול מטרסוס -פאולוס. 

לנגטון מצא כמה יצירות שכתבו סופרים יהודיים על פאולוס ואלו הם : 

הסופר היהודי הגרמני פרנץ ורפל כתב מחזה בגרמנית בשם "פאולוס בין היהודים " שמתאר את נסיונותיו של פאולוס בקרב היהודים.

הסופר שלום אש כתב בידיש שתורגמה לאנגלית רומן על עלילות פאולוס חלק מסדרה שכללה ספר על ישוע הנוצרי ( שהפך לרב מכר באנגלית ותורגם לעברית ) וספר על אימו של ישוע שקיים רק באנגלית .

הספר לא תורגם.שלום אש  כתב אותו ביידיש אבל מאחר שאף מו"ל ביידיש לא היה מוכן לפרסם אותו הספר פורסם רק בתרגום לאנגלית. 

בהגות העברית המודרנית כמדומה שישנם רק ארבעה הוגים שטרחו לעסוק בפאולוס נמנה את שמותיהם :

יוסף קלוזנר שכתב ספר גדול בשם "מישו ועד פאולוס"( 1939) 

 

,דוד פלוסר שכתב מאמר או שניים על פאולוס. 

,מיכה יוסף בן גוריון ברדיצ'בסקי  שטען ב‫: שאול ופאול :מחקרים במקורות הנצרות /מעזבונו של מיכה יוסף בן גריון ( 1971) שכל סיפור פאולוס הוא המצאה והמדובר היה בהוגה פגאני לכל דבר שלקח רעיונות מהיהדות.השערה מקבילה להשערה שציינו למעלה. 

והחבר שלי בפייסבוק יצחק בנימיני שכתב ספר של ניתוח לקאני של רעיונות פאולוס. פאולוס והולדת קהילת הבנים :עיון ביסודות הנצרות בעקבות פרויד ולאקאן ( 2007)

הוא אגב נמנע לחלוטין מלעסוק בתגובות יהודיות לאורך הדורות על רעיונות פאולוס.( פרויד אמנם היה יהודי ).

אילו היה  בנימיני מחפש מעבר לפרויד  היה מוצא שאין כאלו. 

 

ואיש לא מלבדם בעברית.

באנגלית יש כמה  עוד כמה  ספרים בודדים של חוקרים יהודיים על פאולוס :

 

ספרו של חיים מקובי מ-1987 :

The mythmaker :Paul and the invention of Christianity /Hyam Maccoby.

ספרו של דניאל בויארין  מ-1997 הוא כנראה הבולט:

 radical jew :Paul and the politics of identity .

ומעט מאוד אחרים. 

איך אפשר להסביר את האדישות הזאת  ?

 

המסקנה שלי היא שאפשר להסביר זאת רק בכך שיש נתק כל כך מוחלט בין היהדות המוכרת לנו ובין פאולוס ,שהיהודים לא מצאו בו שום עניין וגם לא שום קרבה מסוכנת ולכן התעלמו ממנו. 

וזה אומר אולי שכמו שחשב מיכה יוסף בן גוריון, האיש שכתב בשמו של פאולוס אולי לא היה יהודי כלל ובא מתרבות לא יהודית.

 

אז מה כן פורסם על פאולוס במקורות היהודיים בעברית לפחות ?

 

פאולוס בספרות העברית 

על ישוע זאת לא בעיה למצוא יצירות שנכתבו ובוודאי תורגמו בספרות העברית החדשה.

על פאולוס זה עניין אחר לגמרי. 

על  פאולוס תורגמו כמה ספרים בודדים לעברית :

קוו ודיס הספר זוכה פרס נובל של הפולני  סנקביץ'.

ו"הרומאי " של  הסופר הפיני מיקה וולטרי ששניהם עוסקים בתקופה של פאולוס ופאולוס מופיע בהם כדמות.

בבדיקה יסודית יותר מצאתי שישנם שלושה  סופרים עבריים מודרניים שעסקו בדמות של פאולוס ולא יותר (!)

שני גברים ואישה.

דניאל לנגטון בחיפוש היסודי שלו אחרי איזכור כל שהוא לפאולוס בספרות העברית  לא עלה עליהם ( הוא לא מצא כלום בספרות היפה בעברית ובכל אופן שניים מהם פורסמו רק לאחר שפירסם את סיפרו ). 

אחד מהם הוא דווקא  ידוע מאוד ולנגטון היה צריך לעלות עליו מאחר שהוא קיים  גם באנגלית כמו גם בשפות אחרות. 

 זהו  ספרו של יגאל מוסינזון אביה של חבורת "חסמבה"  "יהודה איש קריות " התיאור המעולה ביותר של פאולוס מייסד הנצרות בספרות העברית כולה בכל התקופות.

 

.רומן היסטורי על חיי ישו מסופר מנקודת המבט של יהודה איש קריות.

 

יהודה איש קריות או חטאיו של גרימוס הקדוש ( עם עובד 1962 )רומן היסטורי על חיי ישו מסופר מנקודת המבט של יהודה איש קריות כמה שנים לאחר הצליבה.

.הספר תורגם לאנגלית ,צרפתית ספרדית והולנדית. ריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט.אך זה לא התממש. במקום זה הספר הפך  הפך לסדרת תסכיתי רדיו ב-1991 עבור קול ישראל בידי ראובן מורגן ב- 4 פרקים.

זהו ללא ספק   ספרו הטוב ביותר של מוסינזון.

ושם בכמה עמודים בודדים מופיע פאולוס בתיאור הטוב ביותר שלו בספרות העברית ( טוב אין הרבה מתחרים כפי שתראו)  כמנהיג קבוצה מהפכנית שממציא מדמיונו את סיפור ישו ,כופה אותו על אחרים שהכירו את ישוע כמו שמעון  פטרוס יש מאין. ומביא לבסוף למותו של יהודה איש קריות המסתתר באי יווני על מנת לחזק את אמינות סיפוריו. 

פאולוס הוא דמות מיסתורית מוזרה הרבה יותר מישוע הנוצרי בספר. 

 

קטעים מתוך "יהודה איש קריות "מאת יגאל מוסינזון. התיאור הטוב ביותר הקיים של פאולוס בספרות העברית לדורותיה. 

ישנם גם יוכי ברנדס ומרדכי רימור.

 הסופרת יוכי ברנדס  כתבה את הספר רב המכר הפרדס של עקיבא (2012) שבו יש תיאור מפורט של פאולוס. המופיע לפני אחיינו רב ידוע ומספר לו על חייו ומסביר לו את עמדתו.ואותו אחיין מספר על כך לידידו הצעיר רבי עקיבא. 

 

ד"ר מרדכי רימור כתב ספר  בשם הבהובים מהברית החדשה: ( מקור 2014) של סיפורים קצרים שמתבססים על סיפורי הברית החדשה ואפילו על מכתבי פאולוס .ספר יחיד במינו בשפה העברית.

רימור מנסה כאן להיכנס לראשו של פאולוס. 

תוכלו לקרוא עליו עוד כאן.

Image result for ‫מוטי רימור‬‎

 

 

נתן זך כתב שיר שציטט ממכתב של פאולוס בשם "האיגרת " אבל השיר לא עוסק  כלל בפאולוס  עצמו אלא ביחסיו של זך עם אביו.אז הוא לא באמת רלבנטי.

 

באמנות הויזואלית ישנו ציור של האמן היהודי הגרמני לודויג מיידנר של פאולוס.

 

פאולוס מצוייר בידי האמן היהודי גרמני לודויג מיידנר

הפסל אברהם  מלניקוב שמפורסם הודות לפסל האריה שיצר בתל חי לזכרו של יוסף טרומפלדור,יצר גם פסל על פאולוס כששהה באנגליה  בשנות השלושים.

אבל השמיד אותו כעבור שנים כשחזר לישראל. 

האמן משה גרשוני יצר סדרה של תמונות "ארבעה שירים רציניים" מ-1986, שנעשו בעקבות יצירתו של ברהמס בשם זה שהולחנה לטקסט  ידוע מ"איגרת פאולוס הראשונה אל הקורינתיים". 

 

ציורים  של משה גרשוני עם ציטוטים של פאולוס בתרגום לעברית.

 

וזה הכל.

לא ידוע לי על שום התיחסות נוספת לפאולוס בתרבות העברית. 

אחד היהודים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית הבסיס לאמונתם של מליארדים לא זכה לכל תשומת לב אצל בני עמו.

אפילו לא לשינאה.  אפילו לא לבוז ,אפילו לא לזילזול. רק לאדישות. 

אני תמה מה חושב פאולוס בקברו על העניין המועט בו של בני עמו.

יש להניח שהוא מתהפך שוב ושוב ושוב בקברו בגלל האדישות הזאת . סביר להניח שהוא היה מעדיף שיתקפו אותו,  שיירקו עליו  ( לזה ישוע הנוצרי כן "זכה" במקורות היהודיים ) .

אבל הוא לא זכה  אפילו "לחסד"  הזה. 

 

 

קראו גם:

האם ישוע הנוצרי ופאולוס התקיימו במציאות ?

יואב קרני על האיש שמיתג את הנצרות 

פאולוס בויקיפדיה 

 הקסמות ודחיה : "אותו האיש " והספרות העברית קראו על ספרה של רות קרטון בלום העוסק בישוע הנוצרי בספרות העברית 

 

כנס לציון 300 שנה להולדתו של הגאון מוילנה

ביום  שלישי  1 בדצמבר   2020 בשבע בערב  ( ההתכנסות היא בשש וחצי )

 יתקיים בבית וילנה והסביבה, בשדרות יהודית 30 בתל אביב  אירוע לרגל 300 שנה להולדת הגר"א

הגר"א, רבי אליהו הגאון מווילנה, נחשב לגדול חכמי ישראל במאות האחרונות. השפעתו על ההיסטוריה היהודית של תקופתו ושל הדורות הבאים היא עצומה .

הדיוקן שלו מופיע בתמונות שונות ומגוונות הוא אולי הפנים הידועים והמוכרים ביותר של העולם היהודי.

יש כיום חוקרים חשובים שטוענים בתוקף שהוא הכין תוכנית לעתיד  שאמורה להימשך מאות שנים להביא להקמת מדינה יהודית לימות המשיח ולהמשיך מעבר לזה .

תוכנית שהייתה לה השפעה עצומה על ההתישבות היהודית בארץ ישראל במאות ה-19 וה-20. 

בישראל ובאירופה מציינים השנה את הולדתו באירועים וכנסים שונים משרד התרבות בליטא הכריז על "2020 שנת הגאון" והבנק הליטאי אפילו הנפיק, לראשונה בתולדות אירופה, מטבע עם אותיות עבריות על מנת לציין את הולדתו.

ואילולא הקורונה היו הרבה יותר .אבל גם הקורונה לא מרתיעה אותנו .

אנו חוגגים באירוע את ההוצאה לאור של קובץ מיוחד של שירים ומאמרים ןעל הגאון מוילנה שערך והוציא לאור המשורר אלי יונה וכמה מהמשתתפים בו יופיעו בערב .

בארוע שיתקיים בבית וילנה משתתפים :

 תישא דברי פתיחה  : מיקי קנטור, אמנית ויו"ר איגוד יוצאי וילנה.

חברת צוות הנהלת ארגון יוצאי וילנה והסביבה חנה שילה תדבר על התערוכה בבית יוצאי וילנה של דיוקנאות הגר"א

חוקר הגר"א אלי אליאך ( שאביו דב אליאך חיבר ספר של שלושה כרכים על הגר"א ) ידבר על התאריך המדוייק שבו ניסה הגאון להגיע לארץ ישראל ..ללא הצלחה.

פרופסור עמנואל אטקס אחד מחוקרי הגר"א הידועים ביותר

ירצה על יחסי הגאון ותלמידו חיים מוולוזין עם החסידים

המשוררת טלי כהן שבתאי תקריא שיר שכתבה על הגאון מוילנה מהאנתולוגיה

תסיים המשוררת והמתרגמת  סיוון בסקין ( שהיא, בין השאר, אחת המתרגמים הבודדים כיום מליטאית לעברית ) שתקריא בעברית ובליטאית  שירה ליטאית מתורגמת על הגר"א  ומשלה  ותדבר על קשרי שירתה   עם ליטא.

במקום תתקיים תערוכת ציורי דיוקנאות שונים של הגאון מווילנה שתיאצר בידי חנה שילה, בשיתוף פעולה עם בית התפוצות ועם משפחת אשד צאצאי הגר"א. .

האירוע שיתקיים בהתאם לכללי משרד הבריאות יוסרט ואנו מקווים גם ישודר בשידור חי.

עידכון :הנה הסרטת הכנס :

 

האישה הכשפנית הקדומה כאישה משכילה:סקירה על הספר "מי כתבה קערת השבעה?"

 סקירה על ספרה של דורית קידר, מי כתבה קערת השבעההוצאת אדרא, תל אביב 2019, 202 עמודים 

תקציר הספר :

מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה. 
 
"מי כתבה קערת השבעה?" הוא מסע מרתק הכולל חמש תחנות, שבכל אחת מהן מורם המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים שפעלו בעת העתיקה; החל מנשים מסופוטמיות שאחזו בקנה וכתבו בכתב יתדות, דרך נשות האימפריה הרומית שאחזו נוצה וכתבו לטינית בכתב מסתלסל ועד לנשים היהודיות של האימפריה הסאסאנית שאחזו במכחול וכתבו בארמית בכתב מרובע, השבעות על גבי קערות.
הספר מסיר את הרעלה שהסוותה שרשרת של נשים פִּלאיות ששלחו ידן בכתיבה אל מקומן הראוי בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו. 
 
ד"ר דורית קידר היא סופרת וחוקרת המתמחה בדת ומגדר.
ד"ר דורית קידר פרסמה את הרומן ההיסטורי "כומיש בת מחלפתא — ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" (2013) ואת ספר המחקר "לילית השדה היהודית — 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית" (2010).
קידר כתבה מבחר סיפורים קצרים שהתפרסמו בכתבי עת בארץ ובעולם. 
עד כאן תקציר הספר.
 

דורית קידר, חוקרת של כישוף יהודי קדום, כתבה ספר חדש ומקיף על הנשים ככותבות ומכשפות בעת העתיקה. קידר פירסמה כבר ספר מחקרי על השדה לילית: לילית השדה היהודית – 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית [תל אביב] : DoLa Publishing, 2010.) שהתבסס על עבודת מחקר קודמת שלה .

וראו ראיון עימה על ספר זה כאן .

בנוסף היא חיברה רומן ספרותי על אחת מכותבות קערות ההשבעה: כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית (2013).

 

וקראו על ספר זה כאן :חייה של אישה כשפנית.

הקערות הן בעצם קמעות ענק עם לחשי כישוף שהיו נפוצים באזור מסופוטמיה ופרס בין המאה השלישית למאה השביעית לספירה, ואז הן נעלמות לפתע מסיבות לא ברורות (האם זה קשור לכיבוש המוסלמי שהתרחש באותה התקופה?).

קידר תוהה: האם ייתכן שכותבי קערות השבעה האלו היו (גם) ואולי אף בעיקר נשים ולא גברים דווקא כפי שהיה נהוג לחשוב במחקר?

התזה של קידר, שהיא כאמור בניגוד לעמדת החוקרים האחרים בתחום, היא שחלק מקערות כישוף, ואולי רובן, נכתבו בידי נשים יהודיות יודעות קרוא וכתוב, דהיינו בידי נשים משכילות בכל קנה מידה של התקופה.המתנגדים לכך יצאו מההנחה המקובלת שהנשים בתקופה הזאת, המכונה התקופה הסאסאנית בפרס ובבבל, על שם השושלת השליטה באיזורים אלו בזמנים אלה כמו גם בתקופות קדומות יותר, לא היו מסוגלות לקרוא ולכתוב ולא היו מסוגלות לכתוב קערות כישוף מאין אלה.

אמנם יש הסכמה כללית שנשים אכן עסקו בכישוף בתקופות אלו (כמו בכל תקופה אחרת ובכל מקום אחר בעולם מימי התקופה הפרהיסטורית ועד היום) ועל כך יש לנו מידע נרחב ביותר. אבל לא בכשפים שדרשו כתיבה. ובהחלט לא בכתיבת קערות השבעה. 

קידר מפריכה את התזה הזאת והיא עושה זאת בצורה הנרחבת ביותר האפשרית. היא אינה מתמקדת רק בעולם הצר יחסית שיצר את קערות ההשבעה במאות השלישית עד השביעית לספירה אלא הולכת אחורה יותר. הרבה יותר.

היא מראה בכמה פרקים מפורטים שבניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד לאחרונה, המחקרים ארכיאולוגיים מראים בצורה ברורה ביותר שנשים גם בתקופות קדומות ביותר במסופוטמיה ידעו לקרוא וידעו לכתוב והיו מסוגלות לחבר יצירות ספרות מורכבות ועשו זאת.

היא מספקת לכך דוגמאות ששפע נשים כתבו במסופוטמיה הקדומה. אלו כללו קהילה גדולה של נשים מקוננות לאורך הדורות שחיברו קינות אותן הן הלחינו, שרו וליוו את עצמן בכלי מיתר.

בנוסף היו גם נשות הנידוטו, כוהנות אצולה שהקדישו את עצמן לאלים, שיש תיעוד למכתבים שהן כתבו למשפחותיהן. כרגע ידוע על שמונה מהן שהוגדרו כסופרות אבל מה שהן כתבו עדיין נחקר.

לאלו ניתן להוסיף את כוהנות האוראקל החוזות שנהגו לשלוח למלכים של מסופוטמיה מכתבים בהם ניבואי עתידות. מכתבים שאולי כתבו בעצמן.

והיו גם סופרות ממש שעסקו בחיבור יצירות ספרותיות שכתבו בשמן ואינו אנונימיות כלל.

הראשונה שבהן, והיא הסופר הראשון מכל מין שאנו יודעים את שמו, היא אנהדואנא – בתו של המלך סרגון הגדול מלך אכד מהאלף השלישי לפנה“ס, הכובש הגדול הראשון הידוע בהיסטוריה (אם כי לפניו מן הסתם היו כובשים רבים מהתקופה הפרהיסטורית אבל עליהם לא נכתב דבר). ידוע שהיא כתבה פואמה לאל הירח לאלה אישתר ולעיר מולדתה.

עוד משוררת בתו של מלך הייתה נין-שאטאפאדה ביתו של סין-קסיד מלך אורוק מהמאה ה-18 לפנה“ס. הייתה טפוטי מהאלף השני לפה"ס כימאית שהתמחתה ביצור בושם וכתבה מאמר על התהליך של זיקוק פרחים וחומרים אורגניים אחרים, ויצירת תמציות של ניחוחות.

הייתה אניגלדי-גנא מהמאה השישית לפנה“ס, ביתו של המלך נבונאיד, המלך הבבלי האחרון מן העיר אור שבבבל, שהקימה מוזיאון להיסטוריה וארכיאולוגיה. היא מיינה ואצרה את החפצים ובנוסף ניהלה את בית הספר לכתיבה לכוהנות כך שניתן להניח די בוודאות שגם כתבה.כנראה שאין זה מקרי בכלל ועיקר שרוב הנשים ששמן נשמר היו בנות של מלכים, ולכן כנראה שמן נשמר.

יש להניח שהיו נשים חשובות פחות שכתבו גם הן אבל בגלל שלא היו בנות מלכים שמן לא השתמר. זה היה בתקופה המסופוטמית הקדומה.

קידר מראה שהיו נשים כותבות גם בתקופה ההלניסטית ונוקבת בשמות רבים, ואף נשים שעסקו במחקר כמו האלכימאית היהודית מרים והפילוסופית היפטיה שפעלה מאלכסנדריה, והיו נוספות.

בספרה יש נספחים אינפורמטיביים על נשים כותבות בתקופה ההלניסטית היוונית והרומאית. וכך היה גם במסופוטמיה של התקופה הסאסאנית שהיא גם תקופת כותבי התלמוד, שגם שם ידוע לנו על נשים כותבות ומשכילות לא מועטות בכלל.

לדעתה, אם כך, אפשר להניח די בוודאות שהכותבים, לפחות של כמה מקערות הכישוף שאותן חקרה, היו כותבות, ומסתמכת על כך באלמנטים שונים בכתיבה של הקערות.

דורית קידר מגיעה בספרה המפורט למסקנה שחלק מקערות ההשבעה שאותן חקרה, כעשרים קערות בסך הכל, נכתבו בידי כמה נשים משכילות, חמש ליתר דיוק: כומיש ברת חלפתא (שממנה או יותר נכון מכתיבתה קידר התרשמה כל כך שהיא כתבה על חייה רומן בדיוני שלם), גיוניי בת לאלי, ושמות אחרים.

לכולן מאפיינים מיוחדים בכתיבה. בקערות האלו הנשים הסופרות ביצעו דברים לא מקובלים באותה התקופה לפחות עבור סופרים גברים. הן משנות את הסטטוס המגדרי שלפיו הגבר קודם לאישה. הן משתמשות בשם האלוהים בניגוד להלכה שהייתה קיימת כבר באותה התקופה. הן מבצעות אלמנטים שונים האסורים על פי ההלכה כמו הפיכת טקסט של גט הלכתי לטקסט מאגי.

לדעתה אותן נשים כתבו טקסטים מגיים חתרניים לעולם של השליטה הגברית בצורה שסופר גבר באותה התקופה לא היה מעז לעשות כמותה.

קערת השבעה קדומה שאולי נכתבה בידי אישה. 

 

יש חיסרון בספר המקיף של קידר – היא אינה עוסקת בנשים הכותבות המוכרות לנו בתרבות העברית הקדומה מהמקרא, והרי יש לפחות שלוש כאלו: מרים, דבורה וחנה.

אפשר היה להזכיר משוררות יווניות קדומות כמו ספאפו, שחיה באי לסבוס במאה השביעית לפנה“ס, והפכה לאחד המשוררים היווניים הידועים ביותר מכל מגדר.

היא גם אינה מזכירה מלכות חיתיות, שהשתמרו מכתבים שהוכתבו על ידיהן ואולי נכתבו על ידיהן. כל הדברים הללו מוכיחים מעל לכל ספק שאמנות הכתיבה הייתה ידועה במקומות שונים ומגוונים, גם על ידי נשים, ושאין שום סיבה לחשוב שנשים שעסקו בכישוף לא ידעו לכתוב.

לא השתכנעתי שנשים כמכשפות כותבות היו בהכרח חתרניות יותר מגברים שכתבו דברי כישוף, אבל בהחלט השתכנעתי שבתרבות הפטריארכלית של התקופה שום סופר ושום כותב גבר לא היה נותן לעצמו שם נשי. ואם לכותב של קערת השבעה יש שם של אישה אז זה אומר שהיא הייתה אישה.כמו שיש להניח ששירת דבורה שנכתבה בגוף ראשון נשי לעולם לא הייתה נכתבת בצורה כזאת בידי גבר. שום סופר בחברה הפטריארכלית של ימי קדם לא היה מוכן להציג את עצמו כאישה.

אי לכך אין סיבה להטיל ספק בתזה של דורית קידר שנשים כשפניות של התקופה בהחלט ידעו לקרוא ולכתוב ועשו זאת בהצלחה, לא  פחותה מסופרים גברים.

קראו גם :

מיהי ומהי לילית ?:ראיון עם דורית קידר

מה בין מכשפה לאישה כשפנית ?: עוד ראיון עם דורית קידר 

חייה של אישה כשפנית :על כומיש בת מחלפתא

דף הפייסבוק של דורית קידר 

וגם :

קערת השבעה בויקיפדיה

המכשף היהודי לדורותיו

 

קערת השבעה של כומיש בת מחלפתא 

כיצד נוצרה אסופת התנ"ך?

איך בדיוק נוצר קובץ הספרים המשפיע ביותר על האנושות בכל הזמנים "התנ"ך",ספר שהשפיע על יצירתן של שלוש דתות ענק ועל מליארדי אנשים ?

מי החליט שיש צורך בקובץ כזה של "24" ספרים ?

למה המספר הזה?

מי אסף וקיבץ אותו ?

מתי ?

למי היו את המשאבים ואת היכולות האירגוניות להפיץ קובץ כזה בכל רחבי העולם היהודי בארץ ישראל וברחבי העולם היווני –רומאי ?

מאיזה מניעים ?

למי היו את היכולות לשכנע אלפי אנשים לקרוא ולשוב ולקרוא טקסטים בשפה לא מוכרת להם כלל ,שפה שכמעט נעלמה לחלוטין מזה מאות שנים ,העברית בתקופה שבה השפות הדומיננטיות בעם היהודי היו ארמית ויוונית ,בסדר זה ?

וכיצד בדיוק הוא הופץ במקומות שונים ומרוחקים בארץ ישראל ומחוצה לה בכל רחבי העולם היווני הרומאי ?האם היו מתנגדים להפצת קובץ זה?

לראשונה דיון בשאלות אלו שיקח בחשבון את הממצאים הארכיאולוגיים החדשים ביותר של מאה שנות חפירות בארץ ישראל שהראו מעבר לכל ספק סביר שההיסטוריה של אסופת התנ"ך לא הייתה בדיוק מה שחשבנו .

איך הפיצו מידע בימי קדם וליתר דיוק בימי החשמונאים ? דיון בין אלי אשד ודורין מרגלית שמסביר לראשונה בהתבסס על התגליות הארכיאולוגיות של פרופסור ישראל פינקלשטיין איך הופצה מהדורה א' של הקובץ שאנו מכנים היום התנ"ך בידי המלכים החשמונאים ,שהיו מישטר מחנך ראשון מסוגו הביאו לשדרוג חסר תקדים של האוריינות בממלכתם עם יצירת מערכת חינוך ופעלו לחינוך האזרחים על ידי הפצת המהדורה הראשונה של התנ"ך בארץ ישראל וגם בתפוצות
ובכך הביאו לשינוי ההיסטוריה האנושית .

זאת בדיון של חוקר התרבות והתנ"ך אלי אשד בתוכנית הקבועה של דורין מרגלית בערוץ הרדיו החברתי : "שירת המוזות ומה שביניהן", ובשבוע הבא, ביום השני ב11/05/20, מ 9:15-10:50

הציבור מוזמן להאזין ולצפות כאן