Category Archives: מדע בדיוני

איך אפשר לחיות באמת במאדים? – ניתוח פסיכולוגי של "יותר מאדם" ("קיבורג") מאת פרדריק פול

Image result for ‫קיבורג פרדריק פול‬‎

 

Image result for ‫קיבורג פרדריק פול‬‎

Image result for ‫קיבורג פרדריק פול‬‎

Image result for ‫קיבורג פרדריק פול‬‎

איך לחיות במאדים: יותר מאדם" ("קיבורג") מאת פרדריק פול – ניתוח פסיכולוגי

מאת חיים מזר

מאמר זה הוא קטע מספרי "עיונים סוציולוגיים בספרות המדע הבדיונית" המבוסס על ספרו של פרדריק  פול – "קיבורג" (בתרגום יעקב שץ, הוצאת "זמורה ביתן מודן,  1980, ובתרגום מיכאל תמרי בהוצאת "עם עובד" ב-1996).

Image result

ביצירה זו  מתואר ניסיון להתאים אדם לחיות על המאדים תקופה ממושכת. מדובר בהחלפת חלק  ממערכותיו האורגניות של אדם זה בחלקים מכניים ואלקטרוניים, והוספת אחרות  התקבל  מכנוש – אנוש  מכני (עמ.  19,20).

התאמת  הגוף  לסביבת  המאדים

Image result for frederik pohl man plus

שום דבר בהופעתו, שניתן  לראותו, לא  מזכיר את  הצורה  המקורית של  המכנוש בה נולד, לרבות  המבנה  הפנימי  של  גופו. "עיניים, אוזניים, ריאות, אף, פה, המערכת  המחזורית, כל  איברי  החישה – עור, לב, כל  אלה  הוחלפו  או  הוגדלו" (עמ. 19): המעיים  שלו הוחלפו במעיים  פלסטיים ( עמ.. 163) כך  שארוחה  אחת לחודש  מספקת  אותו (עמ.  94), אינו  נזקק  לחמצן (עמ.  186), מערכת  השרירים שלו  מסוגלת  לעומס  יתר  בכול  תנוחה  על  הדעת  (עמ. 150)  והיא  סודרה כך  שלא  יזדקק  לישיבה  בכלל (עמ.  141). שריריו  נענו  לאתגריו  בקלילות  חלקה  ( עמ. 178), כל   מערכת  העצבים  שלו  שונתה (עמ.  74)  ועורו הוחלף  בעור  חדש  ללא נקבוביות, חסר  כל  שיער וחלק לחלוטין.  העור,  המבהיק  עמומות, נראה  יותר  כחליפת  צלילה מאשר   כעור  טבעי (עמ. 65,123).

Image result for frederik pohl mars plus

"שריריו  נענעו  לאתגריו  בקלילות  חלקה. לא  שריריו  שלו  הם  שמניעים  אותו,  כי  אם  מערכות  הסרבו…מהירות של  200  קמ"ש  אינה  בגדר מאמץ  וכך  באשר  לניתור קליל  מעל  לערוצים ולמכתשים קטנים ורחיפה  במורד  ובמעלה  התלולים  יותר"  (עמ.  178 –  177).

Image result for frederik pohl man plus cover

עיניו  הוחלפו בעיניים  מלאכותיות, אלה  עיניים  כדוריות דומות לעיני  חרק שהעניקו  לו   סריקה  מרבית על  הסביבה  ומסוגלות  לראות  בתחומי  העל – סגול  והתת –אדום  (עמ.  123, 80, 48, 20)  ומאפשרות  לו  לנווט  עצמו  באמצעות  אור  הכוכבים (עמ. 179 ).  המכנוש  יכול  לסובב  את  ידיו  סביב  ציריהן  (עמ.  180) ואצבעותיו  קשות  ומוצקות דיין  כדי  לפרוט  למשל  על  מיתרי  גיטרה (עמ.  132  ).איבר  המין  שלו  הוסר ( עמ.  94).

מקור  הכוח  שלו  בא לו  מהשמש  או  מגנרטור  מגנטו  הידרו – דינמי  שהוצב  על  דימום  ולשם  כך  הוצמדו  לגבו  קולטי  שמש במתכונת  של  כנפי  עטלף  בצבע  שחור. הן  נועדו  להתפרס אוטומטית ולכוון  את  עצמן  לקליטת   אנרגיה  בכמות  גדולה  ככול האפשר  בלי  שיהיה מודע  לכך (עמ.  199, 188, 123, 75). "גופי  החימום  הפנימיים  שלו  שומרים  על  טמפרטורה  פנימית  קבועה בקרבו  בעבור אותם  מאיבריו  שעדיין  חשו  בכך" (עמ. 199). אנרגיה  זו  היא שמפעילה  את שריריו (עמ. 84).

image description

לגבו  של  המכנוש  חובר  מחשב  עזר. "הוא  מכיל  שלוש  מערכות נפרדות, חיווט  משולב ומכללים  שיתופיים.  כל  אלה  הם  בעלי  נתוני  יכולת עודפים  המבטיחים  אמינות  של  יותר  מ  – 90% …מערכת  אחת  משקללת  את  קלטי  הראייה  שלו,  האחרת  שולטת  בתת – המערכות  העצביות והשרירים מופעלים  על  תנועותיו  והליכתו. השלישית  משדרת  את  כל  רשמיו, כל  מה  שהוא  רואה. רואים  גם  על  כדור  הארץ" (עמ.  110,174),

אישיותו  ותפישתו  של  המכנוש

Related image

העיניים  של  המכנוש  העניקו  לו  טווח  ראייה  רחב  ביותר  מהעל –  סגול  לתת –  אדום. הוא מסוגל  לקלוט חצי תריסר  צבעים  חדשים. "מה  שנראה לו  כאדום  כהה, כך  ידע  חום ברמה  נמוכה, אך  לא  היה  זה  נכון לומר  שזה  כמו  אדום, היתה  זו  רק  איכות  שונה  של  אור  שהתקשר  עם  חום…הוא  מסוגל…לעמם  את  ראייתו על  פי  בחירתו.  הוא  מסוגל  להבהיר אותה. יכול…לסנן, כרצונו את  כל אורכי  הגלים  מלבד אחד או  אף  לגרום לכך  שאחד  או  יותר מבין שלל צבעי הקשת יהיו  בהירים מהאחרים". לעומת  זאת  אין  לו  "כל  בעיות כאב בעיניים מחמת  עודף  בוהק, אפילו  כשהוא מתבונן באור  החזק ביותר" ואין  לו  בלוטות  דמעה בעיניו החדשות וכמובן  שאינו  יכול  לבכות, אפילו  האפשרות  שירווח  לו  בבכיו נשללה ממנו" (עמ. 120, 93, 90, 84, 80, 48).

קולו  הוא עתה  גבוה  וחד  כשל  בובה. "לא נותר  הרבה  מהנעימה  וההטעמה אחר  מה  שעשו  למיתרי  קולו" (עמ. 85, 23)  ו"מסוגל  לשמוע בחדות ובאבחנה  דקה  שבכמותה  לא התנסה  מעולם. הוא יכול… לשמוע כל  מילה  שנהגתה  בחדר ( חדר בית  החולים  בו  הוכשר  והותאם  למאדים )  ולו  גם  בקול  לחש  דק  ואף  את  מרבית  הדברים שאירעו  בחדרים  הסמוכים…ומעל  לכול יכול  היה  לחוש  ברצונם  הטוב  של  קתלין  דאוטי  וג'ון פרילינג  והבין  את  החשש  והכעס  שזרמו  התחתית  קולותיהם  של סגן  המנהל  ושל  המנהל" (עמ. 70).

הוא  מסוגל  לווסת  את  חוש  הזמן  כרצונו  ומסוגל  למנות  את  השניות  בשעון, או  לנוע  מהר  יותר  או  לאט  יותר  לפי  הצורך. כאשר  שעוני  גופו מנותקים  תפישת  הזמן שלו  היא  רק  על  פי  מה  שקובע  המחשב. בהאטה  גדולה  האנשים  נראים  נעים  מעט  יותר… קולות  הופכים  גבוהים  יותר. "עם  הגברת המעכב  במערכותיו  הקולות  הופכים  לבליל  גבוה   וצווחני  עד  צאתם  כליל מתחום  הקליטה  שלו.  הוא הצליח  בקושי  לראות  אנשים" (עמ.  158, 116 – 115 ),
"לא ניתן  להבחין  בשום  הבעה  על  פניו החדשים  או  בצלילים  הרדודים  של קולו… הוא  לא  למד  לחייך באורח מספק על  פני החדשים"  ולכן  חייך  בתוך  תוכו  ו"כנפי  העטלף  שלו…  רוטטות בחוסר  מנוחה" (עמ. 197, 131).

Lynette M. Burrows science fiction author, Lynette M Burrows action-suspense science fiction

"לגבי  חלק  גדול  מגופו, כאב  טוב  לא  היה  קיים .אותם  חישנים  שנותקו, נותקו   ממערכת  התחושה  שלו  לחלוטין" (עמ. 91). "הוא  לא  היה  עייף…הוא  שכח  כמעט  מה  פירוש  להיות  עייף. הוא  ישן, בדרך כלל,  שעה  או  שעתיים  בלילה  ונמנם  לפעמים  במשך  היום, מתוך שעמום, יותר  מאשר עייפות. החלק  האורגני  שבו  הציג,  עדייו  דרישות  מסוימות, אולם  תחושת התשישות החודרת, .בעקבות  מאמץ  גופני  רצוף וממושך,  הפכה  לדבר  מה  מנוכר" ( עמ. 198). "הליכה  היתה  צורת  תנועה  איטית, לאין  שיעור  מדילוגי  הריצה  הרגילים  שלו. אולם  במונחים  של  קילוואט  שעה  לקילומטר  היתה צורת  תנועה זאת  הרבה יותר  חסכונית" (עמ. 205 ).

"במטרה  להבטיח  למכנוש  יכולת  תגובה  מהירה,  הותקנו  בו  אמצעי  המחשה. כדי  למשוך  את  תשומת  ליבו  להודעות   חשובות,  הוא  רואה  את  אשתו  דוברת  אליו. כדי  להבטיח  תגובה  לסיכונים,  הוא  רואה  משהו  מפחיד. בדרך  זו  מסוגל  ראשו  לחיות  בשלום  עם  הרפלקסים  שהותקנו  לתוך  גופו, אלמלא  כן  היה משתגע (עמ. 184),

מכיון  שכרתו  את  איבר  מינו  הוא  בנה  לעצמו  מערך  יעיל  לגבי  העדר  איבר  המין  שלו. היזכרות  בכך שהיתה  לו  אישה  לא  נראתה כראויה  למאמץ זה. העמק  המקומר  (על  המאדים)  שנמצא  מעבר  להרים  המרוחקים  ותוכניתו להקמת  חווה  פרטית,  היו  הרבה  יוצר מעניינים (עמ.  195, 155). חלומותיו  היו  לפעמים  מיניים  ולפעמים  אודות  דורי  אשתו, אבל  התחושה  החלולה  של  יאוש  וזעם ששכנה  בקרבו  על  כדור  הארץ התפוגגה  על  המאדים (עמ.  195).

Image result for frederik pohl man plus

המכנוש  "לא  היה  מסוגל  אומנם, לראות  את  אלומת  אנרגיית  הזעיר  – על המומטרת  מדימוס, אולם  הוא  חש  כפינוק  של חמימות, כאשר  היה  בקרבת האלומה  היה  פורש  את  כנפיו, טובלן  כאילו,  בהרגשת  עונג  וסופג  את  העוצמה,  גם  כאשר  היה  מחוץ  לקרן  נשאה  עימו  בתוך  מצבריו. לא  היתה  לו  כל  סיבה … לחסוך בכוחו. עוד  ועוד עוצמה זלפה  אליו, מטה, מהרקיע  כל  אימת  שדימוס היה  מעל  לקו  האופק.  היו  רק  שעות  ספורות  בכול  יום,  בו  לא  היו בשמיים  לא  השטף  ואף  לא הירח,  אולם  במצבריו  היתה עתודת  אנרגיה  גדולה בהרבה  מהדרוש  לו  לצרכיו  באותן  שעות צחיחות".  בעת  מחסור  הוא  חש  בצמא  לאנרגיה (עמ. 205,  194).

Image result for frederik pohl mars plus

מעמיתיו  האנושיים  ששהו  עימו  על  המאדים  הוא  הלך  והתרחק.  הוא  החליט  להישאר  על  הכוכב  לצמיתות  ולא  לחזור  ארצה.  כדור  הארץ  החל  להראות  כמין  מקום  נעים,  מוזר  וזר בו  ביקר  אי  פעם  אך  לא  הצליח  לחבבו  ביותר. המכאובים  והסכנות  שהיו  מנת  חלקם  של  תושבי  כדור  הארץ כבר  לא  היו  שלו". המאדים הוא  עתה  "הכוכב  שלו  והוא  רצה  ליפותו" (עמ. 195 ,194).

"משימתו  העיקרית  של  מחשב  הגב היתה  להגן  ולשמור  על  עצמו,  מה  דהצריל  שמירה  על  חייו של  החלק  החי  של  רוג'ר טוראווי (שמו  המקורי  של  המכנוש). המחשב  היה  מסוגל  לגזות  אנרגיה  מצרכיו  של  רוג'ר להישאר  שפוי, למנוע   ממנו  אפשרות תקשורת, להתערב  ולערוך  את  תחושותיו (עמ.  208 – 207). במקרה  אחד, אחד  מעמיתיו  של במכנוש  ביצע תנועה  פתאומית,  מערכות  הפענוח  של  המכנוש פירשו  זאת  כאיום, המכנוש  התגונן  ודחף  את  עמיתו  הצידה  תוך  שבירת  ידו (עמ.  182 –  181 ). במקרה  אחר  המכנוש  שכח  "לסגור  את  ה"חנות" שלו, השאיר  את  נתיבי  הטעינה  חשופים וגרגרי  תחמוצת  ברזל  חדרו  לתוכם…ויצרו  קצר  חלקי וכך  נתקע  בלי  כוח"..  תפישתו עוותה  והמחשב  הניעו כמעט  לפעול כנגד  רצונו. המחשב  תיאר  בפניו  את  עמיתיו  כמפלצות  ואילצו  לפעול  כנגדם  מתוך  מטרה  להורגם.  בתודעתו  ידע  המכנוש שאין  זה  כך  והצליח  להזהירם  על  מעשיו (עמ.  208 ).

מסקנות

Image result for frederik pohl man plus

המכנוש  כמתואר  ב"קיבורג" נערכו בגופו  שינויים  דרמטיים.  הורדו  מגופו  איברים  שונים, איברים  אחרים  הוחלפו  באיברים  בעלי  עוצמה  רבה  יותר  הוספו  לו  איברים  חדשים. התוצאה  היתה  שהמכנוש  איבד  חלק  מתכונותיו.  תכונות  קיימות  הועצמו  והוספו  לו  תכונות  חדשות  ובלתי  מוכרות. המכנוש  קיבל  זהות  חדשה, שונה  מהאני  הקודם  שלו  כיצור  אנוש.

הכישורים הפיזיים  החדשים  של  המכנוש  שוללים  ממנו  את  משמעות  העייפות – "  לגבי  חלק  מגופו, כאב  שוב  לא  היה  קיים.  אותם  חלקים  שנותקו,  נותקו ממערכת  התחושה  שלו  לחלוטין". הסתפקותו  בארוחה  אחת  לחודש  מצמצמת,  אם  לא  מבטלת  את  תענוגות  האכילה  שלו – נהנתנות  האכילה  מעומעמת.  המונוטוניות  שבקולו  לא  מאפשרת  לו  להשתמש בנעימה  והטעמה  המקובלים  על  שאר  האנשים  כאשר  ברצונו  להביע שמחה, כאב, הדגשות, אי  שביעות  רצון  וכו',. הוא  איבד  את  יכולת  ההבעה  שלו. החלפת  עיניו  בעיניים  חדשות  גררה  בעקבותיה  גם  את  הסרת  בלוטות  הדמעה  שלו  "וכמובן  שאינו  יכול  לבכות, אפילו  האפשרות  שירווח  לו  בבכיו    ממנו". הסרת  איבר  המין  שלו  מבטלת  לחלוטין  את זהותו  המינית.

Image result for frederik pohl man plus

יכולתו  לסובב  את  ידיו  סביב  ציריהן  וקשיות  ומוצקות  אצבעותיו המאפשרים  לו  לפרוט  על  מיתרי  גיטרה  ויכולות  לרוץ  בקלילות  במהירות  של  200  קמ"ש  מעצימים  תכונות  פיזיות קיימות  ומשפיעים  על  האני  שלו  בכישוריו  הפיזיים  החדשים.  עיניו  החדשות  מעניקות  לו  אפשרות  לסריקה  מרבית  של  סביבתו   – רחבה  בהרבה  מהיכולת  האנושית.  הוא  מסוגל  לקלוט בניגוד לבני  אנוש  לראות  חום  ובכך  להעניק  לו  גם  משמעות  חזותית.  הוא  יכול  לסנן  כרצונו  את כול  אורכי  הגלים מלבד אחד, או אף  לגרם  לכך  שאחד  או  יותר  מבין  שלל  צבעי  הקשת  יהיו  בהירים  יותר  מהאחרים וכושר  השמיעה שלו  מתרחב  ומתחדד  גם  כן.  המכנוש  מסוגל  לשמוע  למרחקים  גדולים  יותר  ולהביו  את  התחושות  של  דוברים  שונים  בתחתית  קולותיהם.  כישורים  אודיו – ויזואליים אלה  בוודאי  שמגבירים את הגירויים  האינטלקטואליים, האסתטיים  והפיזיים   ומעצימים  את  עוצמת  המשמעויות  והחוויות  החדשות  הנובעות  מכישורים  אלה.

Image result for frederik pohl man plus

לגופו  של  המכנוש  חוברו  איבריו  חדשים  שאין  לאף  אדם. בגופו  מותקנים  שעונים  אותם  הוא  יכול  לווסת  כרצונו,  מה שמעניק  לו  מעין  שליטה  על  חוש  הזמן  שלו. הזמן  מבחינתו  יכול  להתארך  ולהתכווץ.  את  הרצף  הדיכוטומי  של  "לאט,  ו "מהר"  הוא יכול  לפרק לגוני מהירויות  שונות כרצונו וכפועל  יוצא  מעניק לזמן  משמעויות  חדשות  ורחבות  יותר.  ביכולתו  לעדן  את  תחושת  הזמן. זוהיסובייקטיביזציה  רחבה  ביותר  של  הזמן. לגבו  מחוברים  קולטי  שמש  ומחשב. מתכונתם של  קולטי  השמש  כשל  כנפי  עטלף.  הן  נפרשות  ומכווננות  עצמן  אוטומטית. לכנפיים  מספר פונקציות. "הן  נועדו  להתפרש  אוטומטית ולכוון  את  עצמן  לקליטת  אנרגיה  בכמות  גדולה  ככול  האפשר מבלי שהמכנוש  יהיה  מודע  לכך" כאשר  הן  קולטות  אנרגיה  המכנוש  "חש  בה  כפינוק של  חמימות, כאשר היה  בקרבת  האלומה  היה פורש  את  כנפיו, טובלן  כאילו בהרגשת  עונג  וסופג  את  העוצמה".  המכנוש  פיתח  לעצמו  נהנתנות  של  ספיגת  אנרגיה.  זהו  תחליף  לנהנתנות  האכילה.  מכיון  שכמעט ואינו זקוק  לאכילה  אין  הוא  זקוק  לתרבות  של  אכילה. עצם קליטת  האנרגיה  מהווה  משום  הנאה  לגביו  וברטיטתן  חסרת  המנוחה  יכולות  הו  לבטא  משהו  מתחושותיו. מעין  תחליף  לדקויות  הקול  ולהבעות  הפנים.

Related image

המחשב  בגלל  חשיבותו  הרבה   "משימתו  העיקרית… היתה  להגן  ולשמור   על  עצמו   גם  על  חשבון  שפיותו של  המכנוש  וביכולתו  לערוך  את  תחושותיו  של  המכנוש". המחשב  כאשר  הוא  נמצא  בסכנה  יעדיף  את  קיומו  שלו  על  זה  של  המכנוש  וינסה  להפעילו  לצרכיו  הוא,  גם  אם  המכנוש  ינסה  להתנגד לכך. התקנתו  של  המחשב על  גוף  המכנוש  מעמיקה  אמנם  למכנוש  תכונות חדשות, אך  בשל  אופיין  המיוחד  הן  נותנות  למחשב  כנושא ומצרף  תכונות  למכנוש, זהות  משלו. מתקבלות  כאן  שתי  זהויות הפועלות  על  פי  רוב  ביחד,  אולם במצבים  חריגים  זהויות  אלה תלחמנה  אחת  זו  בזו  מלחמת  קיום,  כל  אחת  על  פי קיומה  היא.

המכנוש  איבד  את  כל יכולת  הביטוי הפיזית – ריגושית. לעומת  התעצמה  יכולת  הקליטה  הריגושית שלו.  שעה  שבכול  קהילת   בני  אדם  רגילים  יחסי  קלט  פלט  פיזיים  ריגושיים  הם  דו – סימטריים,  הרי  שעה שהמכנוש נמצא  בקרבם  יחסים  אלה  הם חד – סיטריים. הם בפנייתם  אליו  יכולים  להשתמש  בכול  אמצעי  הביטוי  הפיזיים  ריגושיים שלהם  המכנוש  לעומתם  חסר  כישורים  אלה.  לכול  היותר  יוכל  להשתמש  בקולטי  האנרגיה  שלו  וגם  זאת  בגבולות  צרים  למדי.

Image result for frederik pohl man plus magazine of fantasy

כנגד  אי  יכולת  הביטוי  הריגושית  שלו,  ניחן  המכנוש  ביכולת ביטוי פיזית  רבת  עוצמה  וזאת  כמובן  בגלל  התאמתו  לפעילות  בתנאי  המאדים. בתוכנית  שנועדת  למכנוש  היתה  לפעול  זמן  מוקצב  על  המאדים ובתום  זמן  זה  יוחזר  ארצה  ויוחזרו  לו  הכישורים  האנושיים   שלו  על ידי  סדרה  של  ניתוחים  מתאימים.  המכנוש  חשב  אחרת.  אי  יכולת  הביטוי הפיזית ריגושית,  כישוריו  האינטלקטואליים  החדשים  וכישורים  הפיזיים,  עם  חלוף  הזמן  הדחיקו  את  זהותו  האנושית כליל  והעצימו  את הזהות  המכנושית  שלו  והביאוהו לידי  החלטה להישאר  לצמיתות  על  פני  המאדים  והראיות  לכך  הן  יכולתו  להדחיק  את  התניית  הפעולה  שלו  למקרי  חירום  בהזכרת  אשתו  והתנכרותו  ההולכת  וגוברת  לבני  האדם  שהיו  במחיצתו  על  המאדים. למכנוש  מערך דימויים , תפישות וציפיות  שונים  לחלוטין.

מכיון  שהמכנוש  תוכנן  כך  שיפעל  על  פני  המאדים  ללא  חליפת חלל, הרי  שבאם  עוד   בני  אדם  יעברו  למאדים  מתוך  נכונות  לפעול  ללא  חליפות  חלל  הם  יהיו  מחויבים  לעבור  שינויים  גופניים  כדוגמת  המכנוש.  חברה  זו  מטבעה  תהיה  א  –  מינית. התרבותה  היא  פונקציה  של  נכונות  אנשים נוספים לעבור  למאדים  ולהיהפך  למכנושים.  מה  שברור  הוא  שמוסד  ההורים בחברה  זו  יהיה  חסר משמעות  וכך  גם  יהיו חייבים  למצוא  לעצמם  אמצעי  ביטוי  ריגושיים  חדשים  שאם  לא  כן  תהיה  זו  חברה  פרטנית  ביסודה – כל  פרט  יהיה  לעצמו  ללא  שום  קשר  לפרטים  אחרים. באם  יפעלו  במסגרת  קבוצתית,  בתוקף המציאות  החדשה  יהיו חייבים  למצוא  לעצמם הגדרה  קבוצתית  אופיינית  להם  וסמלי  זהות  חדשים. יתכן  מאוד  ובמצבים  חריגים  המחשבים  אותם  הם  נושאים  על  גבם  יהפכו  אותם   לחברה  בעלת מאפיינים  סכיזופרניים  ויתחוללו  מאבקים  בין  המכנושים  למחשבים  שעל  גבם  ו/או  מאבקים  בין  המכנושים  כקבוצה  והמחשבים  כקבוצה..

כך שבכל מקרה החיים על מאדים לא הולכים להיות אוטופיים.

Image result for frederik pohl THE WAY THE FUTURE WAs

ראו גם

פרדריק פול באנציקלופדיה

סיפור מאת פרדריק פול ב"יקום תרבות "

"היום המיליון "

העתיד הרחוק והמוזר שהפך להווה  של כולנו

"סוחרי החלל : סיפור עתידני שהתגשם במידה מה…)

Image result for frederik pohl mars plus

עטיפת ספר ההמשך ל"יותר מאדם" מאת פרדריק פול ותומאס תומאס.

עמוס גפן :חייו של מתרגם וחייזר ישראלי

English poster past life.jpg

לאחרונה יצא לאקרנים סרטו המצליח של אבי נשר "החטאים". הסרט מבוסס על סיפור אמיתי  מחייהן  של המבקרת שוש אביגל  ואחותה המוזיקאית אלה מילך-שריף שעל האופרה שלה "צחוק של עכברוש " כתבתי בעבר.

יש לי קשר מסויים לסרט.אחת הדמויות  המשניות שבו מבוססת על דמותו של  בן זוגה של אביגל , המתרגם והעורך עמוס גפן  מהאבות המייסדים של האגודה הישראלית למדע בדיוני. אבי נשר שקרא מאמר שפירסמתי עליו ישב עימי במשך כמה שעות וראיין אותי עליו כהכנה לסרט.

ושמי מופיע כתוצאה בין הקרדיטים בסוף הסרט.

Image result for ‫החטאים תום אבני‬‎

הדמות של עמוס גפן ב"החטאים " הנקראת   בסרט  "ירמי קוטלר " מגולמת בידי השחקן תום אבני אך הוא מוצג שם כפי שהיה עורך מגזין אירוטי אנטי מימסדי  הקשור בכל עימקי נפשו לספרות הפופולארית.

והנה המאמר שפירסמתי בזמנו על עמוס  גפן חייו ותרגומיו.

 

עמוס גפן חייו של מתרגם ישראלי.

מותו המפתיע של עמוס גפן ב-1989, בעקבות ניתוח שהסתבך, לא זכה להדים כלשהם בעיתוני התקופה. עם זאת, פשפוש בקורות חייו חושף אדם בעל פרשת חיים יוצאת דופן. גפן, הכתב הראשי של העיתון "בול", הוא שהביא לידיעת העולם את אחת הפרשות המוזרות ביותר בתולדות העיתונות העברית: מאסר עורכי עיתון הארוטיקה והשערוריות "בול" לכמה חודשים עקב עבירת צנזורה הקשורה לחיסולו של מנהיג מרוקאי גולה. אבל יותר מכך, גפן היה אבי המדע הבדיוני בישראל, מהראשונים שלחמו את המאבק הנואש של הז'אנר להכרה ולאהבה במדינת היהודית. עמוס גפן היה הראשון שתרגם לעברית ספרי מדע בדיוני מודרניים, ובין השאר הגה את המונח העברי "חייזר".

בתחום הספרות הישראלית ניתנים כל שנה כמה פרסים על יצירה ספרותית. ישנו פרס ביאליק, וישנו פרס ברנר, ויש פרס עגנון ופרס טשרניחובסקי שניתן למתרגמים. כל אלה הם שמות ידועים מאוד. ויש גם פרס גפן.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

בכנסים של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה מחלקים זה שנים את פרסי גפן ליצירות ספרות מתורגמות ומקוריות בתחום המדע הבדיוני, על שמו של עמוס גפן.

עמוס גפן היה אחד ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ומראשיה, ובמשך עשרות שנים אחד המתרגמים החשובים ביותר של ספרות המדע הבדיוני לעברית גם בתקופה שמעטים מאוד בארץ הכירו את המושג "מדע בדיוני", שהתערבב במושג המתחרה "דמיון מדעי", והייתה לו יד באחת הפרשות המעניינות ביותר בתולדות כלי התקשורת בישראל.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

עמוס גפן 

 

גפן נולד ב-24 בספטמבר 1937, הוא היה אדם אמיד שהוריו התעשרו מניהול בית חולים לחולי נפש, שבו, לפי פרופסור גבריאל מוקד ידידו, עבד גפן בצעירותו. בשנות השישים היה גפן קשור להוצאת מצפן של מתתיהו תימור, שהתקיימה מעט שנים, אבל באותן שנים ניהלה פרויקט שאפתני של הוצאה סדירה של ספרי מתח ומערבונים קלאסיים מתורגמים, פרויקט שיזם גפן, שהיה גם המתרגם הראשי (בשמו וגם, כנהוג בימים ההם, בשמות בדויים כמו "ע. תירוש"). למצפן, שלא הייתה קשורה בשום דרך לתנועת מצפן, תרגם גפן בין השאר כמה מספרי סדרת "המלאך", ספרי מערבונים ובראשם "דספרדו", ושני קובצי סיפורי אימה ופנטזיה שערך אלפרד היצ'קוק.

( שניים  מסיפורים קלסיים  אלה פירסמנו לאחרונה ב"יקום תרבות " " הציד המסוכן ביותר " של ריצ'רד קונל על ציד אדם  ו"בן זוג למחול " של ג'רום ק. ג'רום". על אישה ורובוט )

היום זכורה הוצאה זו בראש ובראשונה כהוצאה הראשונה שהדפיסה ספרי מדע בדיוני מודרניים בעברית. ספרי המדע הבדיוני שתרגם היו בעצם התרגומים הראשונים של סופרי מדע בדיוני אמריקאים ידועים לעברית.

יש לציין שתרגומים של סיפורי מדע בדיוני היו כבר קודם לכן. המשורר ואבי הכנענות יונתן רטוש תרגם קובץ של סיפורי מדע בדיוני, "היה היה בעתיד" שמו, בשנת 1951. יתר על כן, לא פחות מארבעה מגזינים של סיפורי מדע בדיוני מתורגמים הופיעו בעברית באמצע שנות החמישים ובסופן – "סיפורי דמיון", "קוסמוס", "מדע דמיוני" ו"סיינס פיקשן" – אבל עמוס גפן היה הראשון שתרגם ספרים ממש של מדע בדיוני מודרני.

גפן תרגם את "פלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינלין, סיפור שחלק ממנו כבר הופיע בעברית ב-1957 במגזין המדע הבדיוני הראשון בעברית "סיפורי דמיון", וייתכן שגם שם תרגם אותו גפן.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

הספר יצא בהוצאת מצפן ב-1961 בכרך אחד (לפי דוגמת ספרי המדע הבדיוני של הוצאת ACE האמריקאית) עם ספרו של פרנק מ' רובינסון "הכח", העוסק בטלפט רצחני. גם אותו תרגם גפן.

שני הספרים היו מוצלחים כל כך עד שבאופן בלתי רגיל הם יצאו מחדש לאור כעבור שנים רבות. "פלישה לכדור הארץ" יצא מחדש (בגרסה מלאה יותר) בשם "השליטים" ב-1979 בהוצאת מסדה, ו"הכח" יצא שוב באותה שנה בהוצאת כתר.

גפן תרגם להוצאה גם את ספר המדע הבדיוני המפורסם של פרדריק בראון "הרפתקה בחלל" (סיפורו של עורך סיפורי מדע בדיוני שמוצא את עצמו בעולם הפנטזיות של אחד החובבים של סיפוריו) ואת ספרו הקלאסי של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא".

פרופ' גבריאל מוקד, יו"ר אגודת הסופרים לשעבר, ידיד של גפן וכותב המאמר התאורטי הראשון בעברית בנושא מדע בדיוני (ז'אנר שמוקד מקפיד לכנות "דמיון מדעי"): "היה לגפן תפקיד ניכר בדמיון המדעי הישראלי. הוא היה מתרגם אפקטיבי טוב מאוד. הוא אהב את האמריקאיות שבדבר. הוא ומתי תימור היו תמיד מתייעצים איתי ועם דוד אבידן מה לתרגם".

-אלי :  הוא ניסה לתרגם גם ספרות יפה?

מוקד :"הוא לא התייחס לספרות המרכזית. הוא עסק רק בשלושת הז'אנרים הלא תקניים: דמיון מדעי, מערבונים ובלש. גם אותי עצמי יותר מעניין סיינס פיקשן חזק מסיפור ריאליסטי תפל. התרגומים ל'הכח' ול'דספרדו' הם נפלאים. אם הייתי מגיע לאי בודד הייתי לוקח אותם איתי. אני זוכר שאני והוא כתבנו ביחד מעין מילונים קטנים, ברוח '1,000 אישים' וכדומה, והיינו צריכים לתמצת את צרפת בטור אחד ואת השושלת הקרולינגית בחמש שורות".

לרוע המזל, בשנות השישים עדיין לא הייתה השעה כשרה לתוכנית שאפתנית של הוצאת סדרת ספרי מדע בדיוני קלאסיים בשפה העברית לקהל קוראים כל כך זעיר. מצפן פשטה את הרגל לאחר תקופה קצרה של פעילות אינטנסיבית.

בול פגיעה

Related imageImage result for ‫כתב העת בול‬‎

עבודתו הבאה של גפו הייתה כתב ראשי של מגזין שערורייתי, שלימים היה מעורב באחת הפרשות האיומות והמוזרות ביותר בתחום התקשורת והפוליטיקה בישראל. פרשה שקשורה לחופש הביטוי במדינה הרכה בשנים ולגבולות השירות החשאי החזק שלה.

המגזין הארוטי השערורייתי "בול" יוסד בתשובה ל"העולם הזה" של אורי אבנרי, שנודע גם הוא בסקנדלים הפוליטיים שחשף מדי שבוע בשבוע, ולא פחות מכך בזכות העמוד האחורי שבו היו נשים עירומות.

"בול" ניסה ללכת על אותה נוסחה לא בטוחה, וגם העז יותר בתחום תמונות העירום. אנשים רבים התרכזו סביב הצהובון הארוטי, ובהם החוזר בשאלה ישראל סגל, שיהיה לימים אחד מאושיות הטלוויזיה, שוש אביגל, שתהיה לימים דמות ידועה בחוגי התאטרון ואשתו של גפן, ועורכי המגזין שמואל מור והמשורר איש השמאל הרדיקאלי מקסים גילן.

מספר המשורר מקסים גילן: "בראשית שנות השישים, כאשר הכרתי את עמוס גפן, הוא היה פעיל של האגודה למלחמה בסרטן ואדם שמרן מאוד בדרך התנהגותו ובהופעתו. הייתה לו ילדות לא נעימה, אבל במהלך שנות השישים הוא השתחרר ונהיה אדם פתוח. בעצם, הוא הפך לאיש של נשים. היו לו ידידות וחברות רבות ולא מעט פרשות אהבים. עם זאת, הקשר העמוק של חייו לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה היה עם שוש אביגל, שלה נישא וממנה התגרש. שניהם היו דומיננטים מדי להחזיק מעמד ביחד שנים רבות. אבל הקשר ביניהם נמשך עד סוף חייו". שוש אביגל, אחת הנשים החשובות בתאטרון הישראלי, נפטרה לפני כמה חודשים לאחר מחלה קשה.

אלא שלמזלו הרע של כתב העת התמים "בול", הסתבכו עורכיו באחת השערוריות המוזרות והמקושקשות בתולדות העיתונות. הפרשה הייתה קשורה לרצח המדינאי המרוקאי הגולה מהדי בן-ברקא ב-1965. הלה נרצח בהוראת גורמים מרוקאיים, וככל הנראה גם חלקים בשירותי הביטחון הצרפתיים היו קשורים בפרשה בלי שחלקים אחרים יידעו על כך. פרשה זו הייתה הבסיס לסרט "הבלונדיני עם הנעל השחורה", שתיאר את הסכסוכים הפנימיים הקשים בשירותי הביון הצרפתי. לפרשה היה קשור גם המוסד הישראלי הפעלתן, שכנראה סיפק סיוע כלשהו למתנקשים ופיתה את בן-ברקא לבוא לצרפת באמתלה שמעוניינים להפיק עליו סרט דוקומנטרי. נראה שסוכני המוסד סייעו לעקוב אחרי בן-ברקא, ואף הציעו הצעות כיצד לחסלו (באמצעות רעל שאותו התנדבו הישראלים לספק, או באקדחים עם משתיקי קול). לבסוף הם לא היו מעורבים ברצח עצמו, ואת הרצח ביצעו ראשי השירות החשאי של מרוקו, הגנרל אופקיר ועוזרו קולונל אחמד דלימי, כנראה בשיטה פשוטה מזו שהציעה ישראל. האיש הוטבע באמבטיה לפי גרסה אחת או נורה למוות לפי גרסה אחרת, ונקבר בקבר שנחפר במיוחד.

בסופו של דבר, נחשפה הפרשה בצרפת ועוררה שערורייה ממדרגה ראשונה וזעם עצום של מנהיג צרפת כלפי מבצעי הפעולה. הפרשה עוררה שערורייה גם בממשלת ישראל. היא הציתה מאבק מר בין ראש המוסד הקודם איסר הראל, שהיה כעת יועץ ראש הממשלה לוי אשכול לענייני מודיעין, שהתנגד לפעולה, ובין יורשו מאיר עמית, שלא ראה בה כל רע.

דה גול כעס על ישראל, ובשל כך הנושא עורר ויכוחים עזים בצמרת הפוליטית. אשכול אמר שלא ידע על הפעולה קודם שבוצעה, עמית טען שהוא דיווח בעניין לראש הממשלה. כדי לחקור את הסוגיה הוקמה ועדה שעם חבריה נמנו ישראל גלילי וגולדה מאיר. על כל פנים, ברור היה שאסור שהעניין ידלוף לתקשורת.

מדינת ישראל נגד "בול"

Related image

ואף על פי כן, כנהוג בישראל, הסיפור הודלף לכל מערכות העיתונים, ובכללן מערכת שבועון "העולם הזה". הללו ידעו היטב שמדובר בחומר נפץ פוליטי ממדרגה ראשונה והצנזורה לעולם לא תניח לו להתפרסם. איש לא העז לעשות יותר מאשר לרמוז רמזים כלליים מאוד על "הנושא הכמוס" שמעורר סערה בממשלה.

דווקא המגזין השערורייתי הארוטי "בול" היה אמיץ דיו, ויש שיאמרו טיפש דיו, לדווח על הפרשה בלי ליידע תחילה את הצנזורה. וכך, בגיליון דצמבר 1966 הוצגה בעמוד השער השאלה "ישראלים בפרשת בן-ברקא?" בכתבה עצמה היה סיפור חצי בדיוני שהקשר שלו עם העובדות היה רופף ביותר. "בול" מעולם לא היסס להגזים ולסלף דברים, ויש אומרים אף לפברק ידיעות, במאבק הנואש להגדלת תפוצתו. היו שמועות שלאמיתו של דבר "בול" רק לקח ידיעה ממקור צרפתי ושילב בה, בתור ספקולציה, את הידיעה על המעורבות של הסוכנים הישראלים, אבל לדברי הבעלים שמואל מור, בידי "בול" (כמו בידי שאר העיתונים) היה מידע מדויק על הפרשה.

על פי הוראת ראש המוסד, מאיר עמית, אנשי שב"כ ומשטרה פשטו על משרדי המגזין והחרימו את כל 30 אלף הגיליונות שהיו מוכנים להפצה, אם כי לפי השמועות חמישה גיליונות יחידים כבר מצאו את דרכם לדוכנים. בעצת עורכי "בול" עצמם הוכן גיליון חלופי שלא כלל את המאמר המסוכן והוא הופץ לדוכנים.

השב"כ עצר את מור ואת גילן על סמך סעיף 23 בתקנות לשעת חירום, שעד כה השתמשו בו רק במקרי ריגול חמורים. מעולם לפני כן וגם לא אחרי כן לא השתמשו בסעיף זה כנגד עיתונאים או עורכי עיתון. מכוח הסעיף הזה אפשר לאסור עיתונאים עד 15 שנה בגלל גילוי סודות מדינה. גפן, שהיה אחד האנשים הבולטים במגזין, לא נעצר למזלו, משום ששמו לא נזכר במגזין והוא לא היה ידוע במעורבות בפעילות פוליטית "שלילית" כמו מקסים גילן.

המעצר היה חשאי, אבל לא מעט אנשים בבוהמה הישראלית ידעו עליו. "העולם הזה" טען במאמר ששמועות על המעצר הסודי עברו מפה לאוזן במשך שבועות ארוכים בין אלפי אנשים, ובכלל זה עסקני מפלגות בדרג נמוך, פקידים בינוניים, וכמובן כל קהילת העיתונאים שידעה היטב מה מתחולל.

השניים נשפטו וגזר דינם היה מאסר של שנה. המשפט היה סודי ברוח משטרים קומוניסטיים ודרום אמריקאיים, משום שהאחראים לא רצו שעצם החשיפה של הפרשה תחשוף גם את העובדה שסוכנים ישראלים סייעו לרצח מנהיג מרוקאי.

מבית הסוהר המשיכו גילן ומור לערוך את "בול", שכן לשב"כ היה אינטרס להראות שהמגזין יוצא כסדרו ודבר לא קרה לעורכיו. וכך הביא עמוס גפן לבית הסוהר תמונות עירום שסביבן כתבו העורכים האסורים מאמרים. בזמן המאסר היה גפן עורך המגזין, בלחצם של השלטונות. בד בבד הוא ניהל מאבק למען שחרורם.

לדברי גילן הפרשה הסודית נחשפה לבסוף לאחר שגפן העז לעבור על איסור הצנזורה והדליף את הסיפור לכתב זר ששמו ישראל שנקר. שנקר העביר את הסיפור תחילה למגזין "טיים", אך זה החליט שלא לפרסמו לאחר שממשלת ישראל, שאת תגובתה ביקש, הציעה לו גישה בלתי מוגבלת למשה דיין אם הפרסום ימוסמס.

לבסוף פרסם הכתב את הסיפור בעיתון אמריקאי אחר, "ניו יורק טיימס", וישראל קיבלה את הפרסום השלילי הצפוי. רק לאחר חשיפת מאסרם של עורכי "בול" יכלו העיתונים הישראליים לדווח על כך. וכעת גם הסיפור המרוקאי היה ידוע לכולם, שכן עצם ההתקפה על מגזין זול בגלל ידיעה שפרסם רק אישרה את נכונותה.

ייתכן מאוד שדווקא משום ש"בול" היה מה שהיה, מגזין ארוטי אזוטרי שעורכיו לא נכללו בוועדת העורכים כמו עורכי העיתונים הגדולים, והוא לא קיבל הגנה פוליטית כמו המתחרים ב"העולם הזה", שעורכו היה חבר כנסת בעל חסינות, יכלו השלטונות לבצע פעולה זו, שמן הסתם הייתה בה גם משום אזהרה לעיתונים המכובדים יותר להימנע מעבירות צנזורה כאלה בעתיד.

ההרתעה הזאת הייתה יעילה מן הסתם עד פרסום התמונות של מחבלי קו 300 בעיתון "חדשות".

המאבק לשחרור העיתונאים נשא לבסוף פרי. השניים שוחררו לאחר ארבעה חודשים וחצי בלבד, בראש ובראשונה בזכות קרוב משפחה רב השפעה של שמואל מור. "בול" המשיך לצאת בשנות השבעים, אבל אז כבר היה למגזין פורנוגרפי לכל דבר, עם ידיעות וחשיפות על הנעשה בתחום המין בישראל, שרובן ככולן היו פרי דמיונם הפורה מאוד של הכותבים. הילת המאבק של "בול"

בצנזורה שככה, וגפן פרש ועבד ככתב ב"העולם הזה", ולבסוף נטש את תחום העיתונאות.

לפתע מו"ל מצליח

בסוף שנות השבעים הקים גפן הוצאה מצליחה, תירוש, ובה פרסם ספרים וכתבי עת, מכתב העת המקצועי "תנועה ותחבורה" ועד כתב העת לשירה של אגודת הסופרים "מאזניים".

באמצע שנות השבעים  ( בערך בתקופה בה מתרחש הסרט "החטאים " של אבי נשר ) הצליח גפן לשכנע את הוצאת מסדה לפתוח סדרה של ספרי מדע בדיוני קלאסיים שהוא שימש עורכה ומתרגמה הראשי, וכך פתח תקופה חדשה בתולדות ספרות המדע הבדיוני בארץ. תחום המדע הבדיוני היה עד כה תחום שההוצאות המכובדות נרתעו ממנו ובוודאי לא רצו לייחד לו סדרות.

גפן תרגם בעצמו את רוב ספרי הסדרה, ובכללם ספרים מפורסמים כמו סדרת "המוסד" של אסימוב וספרים משל ארתור סי קלארק.

כן פורסמו מחדש שניים מתרגומיו הישנים להוצאת מצפן. "הכוח " של פרנק רובינסון ו "פלישה לכדור הארץ " של הינליין פורסם מחדש תחת השם "השליטים "בשנות השבעים והשמונים.

Image result for ‫השליטים היינלין‬‎

דינה ביכל -שונרא :

"עמוס סיפר לי על כך בהקשר של "דברים משונים שמוציאים לאור עושים" – התקשרו אליו בערבו של יום אחד, ביקשו את רשותו לפרסם תרגום ישן שלו. הוא ביקש ארכה לעדכן את התרגום, שהיה בין הראשונים שעשה, ולמחרת כבר החזיק בידיו עותק מודפס וכרוך. מסתבר שהתקשרו אליו, לבקש את רשותו, קצת אחרי שהעמיסו את הספרים על משאית המפיץ. בעניין שינוי השם, בכל מקרה –  ידו לא היתה במעל."

הוא כבר עבר לתרגום מתוך אהבה, ועיסוקיו האחרים (בית ההוצאה תירוש) היו מטה לחמו. הוא היה רוכש את הזכויות לתרגום ספר והציע אותן להוצאות עם התרגום, כעסקת חבילה.

כך הומצא החייזר.

במהלך עבודת התרגום שלו יצר גפן מילים חדשות למושגי מדע בדיוני. ממושגים אלה נשארה בעיקר המילה חייזר. מעניין שבחוגים המיסטיים ובחוגי חובבי העב"מים למיניהם יש היום העדפה ברורה למילה חוצן, ובז'רגון חובבי המדע הבדיוני ובשימוש היומיומי מעדיפים את המילה חייזר. הסיבה היא שהמאמינים בעב"מים אינם רואים באנשי העב"מים אנשים זרים, אלא אנשים שמקורים בחלל החיצון.

יש לציין שעל מקור המונח המפורסם הזה יש חילוקי דעות. יש הגורסים שפרופסור עדי צמח טען ליצירתו, ויש אומרים שהמשורר דוד אבידן ייחס לעצמו את יצירתו (אבידן המציא ללא ספק מונח שלישי לכינוי יצורים מכוכב אחר, "ביננים"), אבל היוצר הוא ללא ספק עמוס גפן.

גפן יצר עוד מילים, שמשום מה לא חדרו לשפה, כמו "מוזחים" (תרגום של מוטאנטים, כלומר  "מוטאציות " ) ו"נפצר" ( להרוג עם אקדח קרני מוות) על נגזרותיו, כמו נפצור, נפצרו וכדומה.

עס סגירת סדרת ספרי המדע הבדיוני במסדה, ב-1983, חדל גפן לתרגם ספרי מדע בדיוני, אבל המשיך לתרגם ספרים ושירים, כתב מאמרים בנושאי מדע ועתידנות ל"במחנה" והיה בן בית בקהילת הסופרים, המשוררים ואנשי התאטרון של תל אביב. הוא היה פעיל מאוד גם בארגונים להגנה על בעלי חיים. המתרגמת דינה ביכל-שונרה הכירה אותו היטב בשנותיו האחרונות וניהלה עימו שיחות ארוכות: "אחת מתאוותיו הייתה משחק השבץ-נא, משחק שנהגנו לשחק בביתו. הייתה לו אסטרטגיה שהקשתה מאוד על המשחק עימו: הוא נהג להציע לי יינות צרפתיים טובים במהלך המשחק ולוודא שכוסי לא תישאר ריקה אף לרגע אחד. מבעד לאדי האלכוהול זכיתי לראות את החשיבה האסטרטגית שלו שהופעלה בכל תחומי חייו. אפילו ניצחתי כמה פעמים".

– הוא כתב מדע בדיוני בעצמו?

וא מעולם לא הראה לי סיפור פרי עטו, אבל מעולם לא שאלתי אותו אם הוא כותב מדע בדיוני. מצד שני, הוא נהג להתהדר בהישגיו, ואם היה לו במה להתהדר, אני משערת שהוא היה מגלה לי. בייחוד בתחוםה זה, שדרכו הכרנו. הוא דווקא כן כתב שירים, אבל השמיד את כתבי היד. תרגומי השירה שלו היו נפלאים, והוא היה מצטט לי אותם לפעמים בקולו הרועם והתאטרלי. הוא הפסיק לתרגם שירה לפני שהכרתי אותו. הוא חבר לקבוצות של משוררים/מתרגמים והיה מעורב בתרגומים קבוצתיים. כעיתונאי, רוב כתיבתו הייתה יח"צנית. אגב, עברית לא הייתה שפת אמו. יידיש הייתה שפתו הראשונה. כשהכרתי אותו, בשנת 89', הוא דיבר עברית ואנגלית ברמות מעוררות קנאה והערצה – למדתי עברית כדי להבין את העברית שלו – וגם כמה שפות נוספות, אם כי לא ברמה שאפשרה תפקוד מלא".

– גבריאל מוקד, שיחקתם שבץ-נא?

"פוקר, לא שבץ-נא. היינו חבורה של פוקר משנות השישים, עם שלוחות לשנות השמונים. אני זוכר את מונדי פעם נכנס, והוא לא הבין כלום בפוקר. אבל הוא התחיל לשחק וזכה בהרבה כסף. גפן היה שחקן פוקר טוב מאוד. תמיד זכה, למרות שאצלי לא כל כך. אני זוכר היטב את משחק הפוקר האחרון שלנו אצל גפן. היה שם מיליונר מהפיליפינים שהפסיד 100 דולר. הוא כמעט בכה, ועמוס כיבד אותו בברנדי טוב. היה לו תמיד ברנדי טוב. הייתה לו אמרה שנורא אהבתי: כאשר הניח שלושה אסים וניצח, היה מתקמר ואומר, 'זה כל הסיפור כולו'".

בדבריו של מוקד אפשר למצוא צל של ביקורת, משום שגפן בעל הממון לא הסכים לסייע במימון סרט המדע הבדיוני באורך מלא של ידידו הטוב של מוקד, המשורר דוד אבידן. יתר על כן, גפן דרש כסף מאבידן וממפיקו כדי להרשות את הצילומים בדירתו היפה. "הסרט של אבידן התבסס על לוקסוס בסביבה מאוד צנועה. ולכן צולם בווילה של עמוס גפן בצפון תל אביב. האמבטיה בסרט היא האמבטיה של גפן. אבל גפן היה קשה מבחינה כספית".

ייסוד האגודה למדע בדיוני

גפן חזר למעורבות פעילה בעולם המדע הבדיוני והיה בין מייסדיה של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. את הרעיון העלה בעצם נער צעיר ששמו אבנר פרידמן, חובב מדע בדיוני מושבע שמצא אנשים כמו המתרגם דוקטור עמנואל לוטם ודרכו את גפן ושכנע אותם להקים אגודה שתעסוק בתחום הזה. למרבה ההפתעה, המאמצים הצליחו והאגודה הוקמה. איתה יוסד מגזין, "המימד העשירי" שמו, שיוצא לאור עד היום ובו מתפרסמים מאמרים וסיפורים בנושאי מדע בדיוני בבית ההוצאה של גפן, תירוש. האגודה הישראלית למדע בדיוני קיימת עד היום וחברים בה מאות אנשים. שונרה-ביכל: "אין לי ספק שהחזרה לעיסוק במדע בדיוני בערוב ימיו נתנה טעם לחייו, טעם שנעדר מהם לפני שחזר לעסוק בנושא. הפספוס הנורא – אדם שהגשים את כל חלומותיו והפסיק לחלום לאחר שייסד וזכה להצלחה גדולה עם תירוש – הוא עצוב ומעציב אותי עד היום".

ב-25 בינואר 1998 הלך גפן לעולמו, לאחר ניתוח שלא הצליח, והותיר אחריו ילדה אחת. מותו עבר ללא כל אזכור ברוב העיתונים, אבל ערב לזכרו קיימה האגודה שייסד בבית הסופר.

מוקד: "הוא הלך בהפתעה, זה היה סך הכול ניתוח פשוט".

– אתה זוכר הספד על גפן בעיתונים?

"לא. אבל יכול להיות שאני טועה".

– זה משום שהוא עסק במדע בדיוני ולא בספרות יפה?

"כן. הוא הרי לא כתב וגם לא תרגם ספרות מרכזית".

בספר  שירים  של מקסים גילן, "בבית קורס" (הוצאת מטען). ישנם שני שירים על גפן, "מוותא" "לזכרו של עמוס גפן" ו"לב".

המתרגם עמנואל לוטם, שהיה אחד ממייסדי האגודה עם גפן: "לעמוס גפן יש זכות. הוא הקדים בעיסוק בתחום זה כמעט כל אדם אחר במדינת ישראל. הוא התחיל בעסק הזה כבר בשנות השישים. הוא הביא את ספרות המדע הבדיוני לארץ הקודש, הוא נטע אותה בקרבנו, הוא המציא מילים בתחום הזה, ואנחנו כולנו בגדר ממשיכיו. על קברו של עמוס אמרתי לו עד כמה אני אסיר תודה לו על כך ועד כמה אני מרוצה שהזדמן לי לומר לו את זה בחייו. איזו תרומה גדולה הוא תרם לי אישית ולאלפי חובבים של מדע בדיוני, במישרין או דרך אלה שבאו אחריו. לא הזדמן לי לשאול אותו מה משך אותו, איך הוא גילה את המדע הבדיוני, איפה הוא מצא אותו, איך הוא החליט שזו תהיה הבשורה שלו לעם ישראל. לא יצא לי לשאול אותו כי תמיד היה זמן, תמיד הייתה הזדמנות אחרת, אם לא בשבוע הבא אז בחודש הבא, והנה הוא איננו ואני לא יכול לשאול אותו, וחבל".

כדאי לסיים מאמר זה בתרגום של שיר  אנגלי של המתרגמת דינה  ביכל-שונרה שכתבה לאחר פטירתו של גפן שיר שלדבריה הבנתו מחייבת היכרות מסוימת עם מדע-בדיוני –ובמיוחד עם הסופר רוברט הינלין וגם עם  מתרגמו הראשון של הינליין לעברית עמוס גפן :

האדון הבטיח זמן מספיק לאהבה

הוא הבטיח את האמת

אבל אדון ! אתה יודע –אתה יודע

שזמן ואהבה לעולם לא יהיו תשלום מספיק

לאבדן האהוב והזמן שחלף.

The Master promised Time Enough for Love,

He promised true;

But Master! Oh, you knew – you knew

That time and love would never recompense

For loss of love, and time that brought us hence.

 

 

נספח :

להלן רשימה חלקית של תרגומי עמוס גפן.

( גפן תירגם גם ספרים שונים תחת השם הבדוי "ע. תירוש " ובהם הספר הערבי "גן התענוגות " שעוסק בהדרכה מינית בראשית שנות השישים .)

בהוצאת "מצפן "

Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎

פלישה לכדור הארץ . מאת רוברט הינליין . 1961. ( הופיע תחילה בכמה פרקים בכתב עת בשם "סיפורי דמיון " באמצע שנות החמישים ".  יצא לאור שוב במהדורה מורחבת תחת השם "השליטים " בהוצאת מסדה ) .

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

הכח. מאת פרנק מ. רובינסון .הוצאת מצפן 1961.ושוב בהוצאת כתר ,1979.

( ראו מאמר על ספר זה בשם "האיש  בעל הכוח ")

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

סדרת ספרי ה"המלאך" מאת לסלי צ'רטריס :

  1. המלאך בפעולה..THE SAINT AND THE LAST HERO ( 1929) .תירגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 17. 1961.
  2. המלאך נוקם THE AVENGING SAINT . ( 1930 ) עברית עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 18.    1961.
  3. המלאך נחלץ מצרה. .THE SAINT GETAWEY ) 1932) תרגם עמוס גפן . הוצאת  מצפן מספר 24.   1961.
  4. המלאך נגד אינספקטור טיל ( 1933) . הוצאת מצפן מספר 29.
  5. המלאך חוזר. THE BRIGHTER BUCCANEER (1933) תרגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 30.

עוד על סדרת "המלאך " ותרגומיה לעברית יש כאן :

"ג'נטלמן בריטי עם הילה "

מערבונים

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו מחוץ לחוק מאת קליפטון אדמס ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו . מאת קליפטון אדמס. ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

 

Image result for ‫היצ'קוק ס13 סיפורים נוספים‬‎

כמו כן תרגם גפן  שני קבצי סיפורי אימה ופנטסיה  שנערכו בידי הבמאי אלפרד  היצ'קוק. אלה היו "אלפרד היצ'קוק מגיש : 12 סיפורים שלא התירו לי להציגם בטלביזיה" שכלל סיפורי פנטסיה ואימה של ג ,מ. ר. ג'מס   וויליאם הופ הודג'סון  . ו"אלפרד היצ'קוק מגיש: 13 סיפורים נוספים שלא התירו לי להגישם בטלביזיה" שכלל סיפורי מתח ואימה של סופרים כמו רואלד דאל  ריצ'רד קונל ,ג'רום ק. ג'רום רוברט בלוך ורי ברדבורי לצד רבים אחרים . שתי אנתולוגיות אלה הן עדיין בין אנתולוגיות המתח והאימה הטובות ביותר שפורסמו בעברית אי פעם  והם גם שולבו בהוצאת מצפן לכרך אחד.

Image result for ‫היצ'קוק סיפורים‬‎

עמוס גפן תירגם ספרי מד"ב נוספים עבור הוצאת מצפן מהם תחת שמות בדויים.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

אלה כללו את  שני  ספריו של אלדוס הכסלי: "המחר הנועז " דיסטופיה מפורסמת .

ו"מות הברבור  "  ( 1960) ספר על אדם שמצא את סוד חיי האלמוות.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

ספרו של פרדריק בראון שאותו תירגם  תחת השם "הרפתקה בחלל " .  ספר על  עורך סיפורי מד"ב המוצא עצמו ביקום אלטרנטיבי  שנוצר במוחו הקודח של חובב מד"ב בן עשרה  שהוא כה  מעולה  שמן הראוי להוציאו  בתרגום חדש.

ראו על ספר זה את המאמר "הרפתקה בחלל היקום המקביל ".

ספרי מד"ב נוספים שיצאו בהוצאת "מצפן"  כללו את:

Image result for ‫החורף האחרון מיין‬‎

"החורף האחרון"  של צ'רלס אריק מין ( שיצא בעברית בגירסה אחרת תחת השם  "צמא " )

" תעלומת הזמן האבוד " של ג'רי סוהל (תרגום של הספר THE TIME DISSOLVER  ) על אדם שמתעורר יום אחד ומגלה שעשר  שנים מחייו "נמחקו" מזכרונו.

ספרים נוספים :

Image result for ‫פורענות של קיץ‬‎

פורענות של קיץ :[רומן] / מאת ארסקיין קאלדוול ;הוצאת מצפן 1962.

הספרים שתירגם בהוצאת "מסדה"   כללו את סידרת המוסד של איזק אסימוב :

Image result for ‫אסימוב המוסד‬‎

המוסד השמימי

מוסד וקיסרות .

והמוסד האחר . כולם ב-1978.

ספרים נוספים של אסימוב:

Image result for ‫קץ כלזמן‬‎

"קץ כלזמן"  שיצא ב-1979.

Image result for ‫אסימוב אבק כוכבים‬‎

"אבק כוכבים" .1981.

Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎

וכן ערך חמישה ספרי סדרת "לאקי סטאר " מאת אסימוב שאותם תירגן ראובן לסמן  , ספרי מדע בדיוני לילדים.

מלבדם תירגם  גפן גם את :

סוחרי החלל מאת פרדריק פול וס.מ. קורנבלות ב-1978.

עליו ראו את המאמר "העתיד המוזר והרחוק שהפך להווה של כולנו."

Image result for ‫הגבעות הירוקות של הארץ‬‎

הגבעות הירוקות של הארץ   קובץ סיפורים מאת רוברט היינלין ב1979.

Image result for ‫קיסרות האדמה‬‎

קיסרות האדמה  מאת ארתור ס. קלארק ב-1979.

Image result for ‫עידן הסוד‬‎

עידן הסוד  מאת בריאן אולדיס ב-1979

Image result for ‫ככלות העשב‬‎

בכלות העשב  מאת ג'ון כריסטופר ב-1979 .

 לראות :חמישה-עשר סיפורים חדשים מצידו האפל של העולם  קובץ סיפורים מאת הרלאן אליסון  ב1981.

Image result for ‫לראות אליסון‬‎

הצדיק של שבע הניפלאות מאת איזידור הייבלום ב-1981 (ספר מד"ב "אידישאי " קומי שלו הוסיף  גפן הערות רבות ומפורטות ).

Image result for ‫הצדיק של שבע הנפלאות‬‎

מסעותיה של שפלן החלל מאת א. א. וואן ווגט  ב- 1982. על הרפתקאותיה  של ספינה במרחבי הגלקסיה שמאבק נגד מפלצות שונות ,ספר שהוא המודל לסדרות וסרטים ידועים כמו "מסע בין כוכבים " ו"הנוסע השמיני".

Image result for ‫מסעותיה של שפלן החלל‬‎

 

עמוס גפן בציור מאת אבי כץ .

"המוסד " ואני.

jerry-pournelle-merchamary-in-german

 

יש שני אירגונים שנקראים "המוסד " שבהם אני עוסק בצורות שונות.שניהם שונים מאוד אבל גם מקבילים בצורות משונות.

אחד הוא "המוסד למודיעין " שירות הביון הידוע של ישראל שאחד מתפקידיו הוא להעריך המליץ לפני קובעי המדיניות לגבי העתיד לבוא .

והשני הוא "המוסד " של אסימוב סדרת המדע הבדיוני הידועה ביותר בכל הזמנים שהיא כנראה הסדרה החביבה עלי ביותר בכלל ועוסקת בחיזוי העתיד ובתכנון עתיד ה גלקסיה והקמתה מחדש של אימפריה גלקטית כושלת.

שני המוסדות עוסקים עם כך בחיזוי העתיד ובפעולה על פי חיזוי זה.

אני כידוע מתעניין מאוד בתחזיות ובנבואות ,ומאמין בהחלט שיש נבואות שמתגשמות( אם כי רבן דווקא לא ). ומנסה להעריך תמיד מיהו  נביא אמת ומיהו נביא שקר.זה בסדרת כתבות שאני מפרסם  בבלוג זה וב"יקום תרבות " על הנבואות והתחזיות שפורסמו לאורך השנים לגבי השנה החדשה המתקרבת אלינו.

השבוע  ב-29 לחודש יום ה' מתקיים בירושליים כנס המאורגן בידי חובבי מדע בדיוני כנס  "מאורות  2016"  המתקיים כל שנה בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם , כנס שעוסק כל שנה בנושא אחר והפעם נקרא "מוסד וקיסרות " על שם אותה סדרת "המוסד " של אסימוב".

הוא עוסק בין השאר באירגונים ובאימפריות עולמיות וגלקטיות בעלייתן ובנפילתן. .

אני  נותן את הרצאת הפתיחה בכנס בשעה 11 בבוקר

"מהקונדומיניום ועד לקיסרות הגלקטית.

בימים אלו שנשיא חדש בארה"ב וצוותו מדברים על מערכת יחסים חדשה לגמרי עם רוסיה  של פוטין שיתוף פעולה  בכל מקום בעולם זה הזמן להיזכר בסדרת " הקודומיניון של ג'רי פורנל הנפתחת בעתיד המיידי בסביבות 2020 לאחר מלחמה אכזרית בסוריה  שבו ארה"ב ורוסיה מנהלות יחד את העולם ויוצאות  לחלל  ונמשכת    עוד אלף שנה בעתיד  באימפריה גלקטית שנייה של בני אדם המתמודדת עם גזע קייבורגים וגזע חייזרי מסוכן.

הסופר ג'רי  פורנל שהוא מדען ואיש מנהל ופעיל פוליטי מוכר במפלגה הרפובליקנית וידיד ושותף קרוב של הבכיר בממשל טראמפ  המומחה לענייני חוץ ניוט גינגריץ'

בהרצאה  אבדוק את האידיאולוגיה הימנית  רפובליקנית קיצונית של פורנל שהיא עומדת בבסיס הסדרה. אבדוק את השלבים השונים בהיסטוריה המפורטת של פורנל על עתיד האנושות עם דגש על "הקונדומיניום " המבוסס על תוכנית אמיתית מאוד של לא אחר מאשר שר החוץ לשעבר של ארה"ב  הנרי קיסינג'ר לשיתוף פעולה עולמי בין ארה"ב ורוסיה  למטרות ניהול ושמירת שקט בכדור הארץ.

הציבור מוזמן

אתר כנס "מאורות "

 

pirnel-condominum

פרוקסימה קנטאורי או מוות: ראל דארק והמסע לפרוקסימה קנטאורי ב'

תוצאת תמונה עבור ‪proxima centauri‬‏

 

חדשות מדהימות :חוקרים אירופאים גילו שסביב הכוכב הקרוב אלינו ביותר פרוקסימה קנטאורי ( שהוא חלק ממערכת של שלושה  כוכבים ביחד עם אלפה קנטאורי א ואלפא קנטאורי ב) המרוחק מאיתנו "רק" 4.25 שנות אור ישנו  כוכב לכת.

וייתכן שעל כוכב הלכת הזה  שקיבל את השם "פרוקסימה קנטאורי בי " ישנם  תנאים המאפשרים חיים.

לתגלית זאת ישנן משמעויות מדהימות :  עם סביב  הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו  ישנו כוכב לכת המאפשר חיים אז סביר להניח שגם על כוכבים אחרים מרוחקים יותר ישנם כוכבי לכת המאפשרים חיים ומן הסתם ישנם  הרבה מאוד   שהרי אין זה סביר כלל סטטיסטית  שעל שני כוכבים קרובים יהיו חיים ועל כל השאר מליארדים מהם  כלל לא..

דבר אחד ברור כדי להכריע האם יש שם או אין שם חיים יש לשלוח לשם חללית או צי של חלליות ,תצפיות אסטרונומיות מן הסתם לא יספיקו כדי להכריע בשאלה זאת אם כי לעולם אין לדעת.

;תוצאת תמונה עבור ‪proxima centauri in science fiction‬‏

על  הכוכבים אלפה קנטאורי  ופרוקסימה קנטאורי נכתבו לאורך השנים כמה וכמה סיפורי מדע בדיוני שמתארים מסעות אליהם או מהם אלינו.

נזכיר את סיפורו של מורי לינסטאר משנת 1935 "פרוקסימה קנטאורי " שמתאר מסע של שבע שנים  של חללית מכדור הארץ לכוכב זה שבו מתגלה כוכב לכת עם גזע של צמחים אינטליגנטיים מפלצתיים ומסוכנים.

תוצאת תמונה עבור מדרך רגל ניבן

אלפא קנטאורי היה פופולארי במיוחד משום מה בשנות השמונים כאשר לארי ניבן וג'רי פורנל תיארו פלישה של  גזע חייזרים מכוכב זה לכדור הארץ בספר "מדרך רגל " ( תורגם בידי עמנואל לוטם ,כתר 1988) פלישה שבה נאבקת בהצלחה חבורת סופרי מדע בדיוני וצבא ארה"ב.

asimov foundation and earth hebrewתוצאת תמונה עבור שירת ארץ הרחוקה

יצחק אסימוב עסק בכוכב זה בספר המסיים של סדרת המוסד שלו "המוסד והארץ" ( תורגם בידי עמנואל לוטם ,כתר 1989) וארתור סי קלארק הזכיר אותו בספרו "שירת ארץ הרחוקה" ( תורגם בידי דן שליט ,מסדה 1991). אבל אלפה קנטאורי הוא לא באמת כוכב חשוב והעולמות שסביבו הם לא באמת חשובים גם בספרים האלו להוציא קרבתו לכדור הארץ. .

תוצאת תמונה עבור הדרור ראסל

אלפא קנטאורי  זכה לפרסום  רב יותר  ככוכב הבית של גזע חיזרי שעימו מתמודד כומר קתולי בספר "הדרור " של  מרי דוריה ראסל ( תורגם בידי רחביה ברמן ,אופוס 1999 )שהפך ליצירה קלאסית של המדע הבדיוני העכשווי. .

ולאחרונה וליתר דיוק רק בשנת 2013 ממש  זמן קצר לפני הגילוי פירסם סופר המדע הבדיוני סטיפן בקסטר  רומן מדע בדיוני על חקר כוכב זה בשם "פרוקסימה"  שכתב תחילה  סיפור קצר  בנושא אלפא קנטאורי  שתורגם לעברית  כלגעת בקנטאורי  (תרגום: ורד טוכטרמן חלומות באספמיה גליון 11 )

והמתואר ב"פרוקסימה"  נראה כעת כמתממש במציאות.

baxter centaury

אלא שהספר שאני זוכר יותר מכל לגבי פרוקסימה קנטאורי הוא ספר ישראלי דווקא.

"ראל העיף מבט במפה התלת מימדית של החלל ,שדרכה של החללית הייתה מסומנת בה בקוו אדום עקלתוני וזוהר.הכוכב הקרוב  ביותר אל מערכת השמש הוא פרוקסימה צנטאורי ,ממערכת צנטאורוס. "קרוב" הוא מושג יחסי כידוע ,אם לדבר במונחים של קילומטרים ,נקבל מספר בן שלוש עשרה ספרות, מספר מזל.

זה היה הכוכב אליו, או אל אחד מן המערכת אליו היה שייך ,התכוונה המשלחת להגיע מהירותה של הספינה הייתה גדולה.גדולה מאוד. הספינה המהירה ביותר של ממשלת החלל. את הדרך הארוכה תגמע בשנה וחצי".

( קיסר הכוכב הסגול ע' 17)

לי כאמור  תגלית זאת מזכירה דווקא  ספר מדע בדיוני ישן שפורסם בעברית בשם "קיסר הכוכב הסגול "  הספר הראשון בסדרת "ראל דארק –כובש החלל "מאת סופר ששמו הבדוי היה "א.בנש" ופורסם בהוצאת "רמדור " ב-1968. מי המחבר  היה באמת אינני יודע אם כי הייתי רוצה לדעת,מן הסתם סטודנט ישראלי שהשלים הכנסה על ידי כתיבת ספר או ספרים שונים עבור הוצאת "רמדור " תחת שמות בדויים שונים.

הכותב  האנונימי הזה היה כותב מוכשר ביותר ( בסטנדרטים  של סופרי ספרי כיס בכל אופן)  ו"קיסר הכוכב הסגול" נשאר עד היום אחד מספרי המדע הבדיוני הישראליים הטובים ביותר בניגוד לחמשת הספרים האחרים בסדרה זאת  של "ראל דארק כובש החלל" שכל אחד מהם נכתב בידי כותב אחר  והקשרים בינם לבין הספר הראשון היו או קלושים ביותר או לא קיימים כלל.( פרטים על סדרה זאת ועל הספרים האחרים שבה ראו במאמרי "האיש שלנו בחלל "). הכנסתי את הספר הזה לרשימה של ספרי המדע הבדיוני הישראליים המקוריים הטובים ביותר בכל הזמנים לדעתי בשם "היכל התהילה של המדע הבדיוני הישראלי המקורי ".

רק לפני שנה ,ביולי 2015 עסקתי בספר זה שוב ובפירוט  כאשר היגיעה חללית"ניו הוריזונס " של נאס"א  לכוכב הלכת פלוטו שכן החלק הראשון של הסיפור עוסק במסע של אנשי צוות ספינת החלל "דרקון " בפיקודו של ראל דארק בשנת 2222  לכוכב הלכת פלוטו שמתגלה ככוכב מוזר ביותר מלא וכגדוש ביצורים בלתי נראים ( עבור העיניים של בני האדם לפחות ). ראו דיון בספר זה בהקשר של פלוטו כאן :כוכב האפשרויות הבלתי מוגבלות :ראל דארק והכוכב פלוטו

אבל פה במאמר זה נעסוק בחלקו השני של הספר זה שעוסק בכוכב " פרוקסימה צנטאורי":

"…התפלל, ראל דארק, בעוד שניות ספורות תמצא את מותך. אין פרוקסימה צנטאורי, אין אלפה צנטאורי. הכול נגמר.לפחות עשר שנים יידרשו כדי להכין ספינה חדשה. נגוזו שאיפות ההתפשטות של בני האדם. עד אז יגמרו כבר המטורפים בכדור הארץ. הפדרציה של אמריקה ואירופה ובמלחמה שלהם עם הפדרציה האסיאתית והפדרציה של אפריקה ואוסטרליה, את המלחמה בינם לבין עצמם, ויישאר להם עוד את הכוח כדי להשמיד גם את תחנות החלל, ואיתם את כל מה שנשאר מהמין האנושי. חבל.אתה יכולת להציל את המין האנושי, אבל לא.

'כה צעיר היה', יגידו האנשים 'רק בן שלושים ושמונה, ומת בנסיבות טרגיות כל כך. אך מדוע הלך המטורף דווקא לפלוטו?'"

( מתוך "קיסר הכוכב הסגול" ע' 33)

החלק השני של הספר הרלבנטי  לנושא רשימה זאת עוסק במסע של אנשי החללית לכוכב הלכת "אלפא 2" כוכב הלכת של "פרוקסימה צנטאורי "  ( לא אין כאן שגיאת כתיב חוזרת ,כך אכן נקראו שני הכוכבים בספר בצדיק  במקום בריש) שעליו מתכוונים בני האדם של מושבות החלל במערכת השמש להתיישב לאור החורבן הצפוי לעולמות מערכת השמש כולם בידי בני האדם של כדור הארץ העסוקים במלחמות גרעיניות בינם לבין עצמם.

("אלפא 2"  אגב הוא שם שגוי לכוכב הלכת מאחר שהשמש  הצהובה של הכוכב היא בבירור "פרוקסימה צנטאורי " בניגוד לכוכב הלבן אלפא צנטאורי  כך שהוא היה צריך להיקרא "פרוקסימה 2" )

על אלפא 2 בני האדם ואנשים מאימפריית החלל המוסלמית דוברת הצרפתית של כוכב ארקטורוס ( הרחוק מכדור הארץ כ-36 שנות אור )נתקלים בגזע אינטליגנטי הסונורים.ובגזע של מפלצות ענקיות דמויות דינוזאורים הזולוחים. הללו משתוללים אחת לארבע שנים כאשר הכוכב הלבן הגדול ( אלפא צנטאורי) יעלה אל מרכז הרקיע ו"יאכל" את השמש ( פרוקסימה צנטאורי )  דהיינו יכסה  אותה למשך זמן קצר בליקוי חמה. הזולוחים –מפלצות דמויות דינוזאורים ,אך יורקות אש אוכלת ושטנית לכל עבר –מתמלאים בהלה ופורצים בעדרים אין סופיים ושוטפים את פני הכוכב כולו.בבהלתם הם הורסים מחריבים  ומשמידים כל דבר בו הם נתקלים בכל רחבי אלפא 2  .אין הם נחים עד אשר מקיא הכוכב הלבן את השמש הצהובה מקרבו והיא זורחת שוב.

"איש לא ימלט ,אין מקום לרחמים ,בהלה נוראה תשתרר ברחבי הכוכב. ..הכל יהרס.  רבים מעצי היער הגדולים והחזקים ,אשר מרביתם קיימים כבר זה מאות ,ואף אלפי בשנים ,יגדעו ויפלו על הארץ. היער יהרס,הכוכב יהרס ,הכל יהרס.ומה יהיה על אנשי כדור הארץ ? הם יוכלו להציל.הם היחידים היכולים לגבור על הזולוחים.הכל תלוי בהם."

.ואכן בני כדור הארץ עומדים במשימה ומשמידים בשיטתיות אלפי זולוחים משתוללים  עד ש..

"קרן אור זרחה,היא האירה את הכוכב השקט קצתה של השמש הופיע מעבר לכוכב הלבן .השמש החלה זורחת.

..השמש זרחה פעם נוספת על הכוכב הקטן,והכוכב הלבן הגדול שהיה אלפא צנטאורי זרח שוב-בפאת השמיים.

( ע' 186)

על כוכב הלכת מתוכננת התיישבות רחבה של בני האדם ממערכת השמש. מה תעשה ההתישבות הזאת  לסונורים האינטליגנטים שכבר נמצאים שם ולעולמם  לא נאמרת מילה  בספר אבל אפשר לנחש ששום דבר טוב לא יקרה להם. הם  יגלו שבני האדם עלולים להיות גרועים בהרבה מהזולוחים ויחוו את גורלם של האינדיאנים בארה"ב והאבורגינים באוסטרליה.אלא שאת מחבר הספר ואת קוראיו זה כבר לא מעניין.

אלפא קנטאורי מככב עוד  כשמש של העולם ראן בסידרת הקומיקס  של חברת די סי משנות השישים "אדם סטראנג' " על ארכיאולוג מכדור הארץ שנשלח בידי קרן זטה " מכאן. " לעולם של ראן הנמצא במערכת אלפא קנטאורי "עשרים וחמש טריליון מילים של חלל מכדור הארץ"  כדי להציל אותו מבכל פעם מסכנה איומה אחרת.

סיפור קומיקס  על אדם סטראנג' במסע נוסף למערכת אלפה קנטאורי בעתיד הרחוק של עוד מאה אלף שנה אפשר למצוא בעברית ב"יקום תרבות " כאן.  

זו היא  בדיוק המערכת שבה התגלה עכשיו, סביב הכוכב הקרוב ביותר אלינו המצוי בה, הלוא הוא פרוקסימה קנטאורי, כוכב לכת שהמדענים טוענים שיתכן שיתקיימו בו חיים.

אלא שבעוד שאדם סטרנאג' מגיע לכוכב ה"קרוב" הזה בתוך שעות או דקות ספורות ויכול לחזור ממנו בו ביום, הרי שלנו, עם כלי הטייס החלליים שיש בידינו כיום, זה ייקח עשרות אלפי שנים להגיע לשם.

כמה בדיוק ? ד"ר אמנון סטופ חישב זאת " אם מהירות האור 300 אלף קילומטר בשניה, ומהירות החללית 30 קילומטר בשניה, אז כל שנת אור תדרוש 10 אלפים שנה, ולכן מסע של  4.3 שנות אור ידרוש….
43 אלף שנים.
לאדם סטראיינג' זה לוקח הרבה פחות זמן….

ראן  של אדם סטראנג' הוא ככל הנראה העולם הידוע ביותר בתרבות הפופולארית של העולם  המקושר למערכת אלפה סנטאורי ב ומוכר ככזה לאלפים ( של חובבי קומיקס) אי לכך אני מציע לתת לפרוקסימה ב' את השם "ראן" על שמו של עולם  בדיוני זה ששוב אינו בדיוני.

מעבר לכך נראה לי  שלמין האנושי אין ברירה אלא להגביר את מהירות החלליות שלו שיגיעו לפרוקסימה ולאלפה קנטאורי. אני מאמין שאם לא נפתח את התרבות שלנו ואת הטכנולוגיות שלנו כדי שנוכל להגיע עימן לפרוקסימה קנטאורי ולאלפה קנטאורי ומעבר למערכות שמש אלו כל מה שצפוי לנו כאן על כדור הארץ הוא גויעה מהירה במקרה הרע או איטית במקרה הטוב.

תוצאת תמונה עבור ‪proxima baxter‬‏

 

 

 ראו גם סופר המדע הבדיוני סטיפן בקסטאר על פרוקסימה קנטאורי ועל הרומן שלו פרוקסימה 

 

 

 

פול אנדרסון -ויקינג מודרני בין הכוכבים

יום שלישי, 31 ביולי 2001, סמוך לחצות, נפטר הסופר פול אנדרסון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. בן שבעים וחמש היה במותו.כתבתי אז עליו מאמר לזכרו והנה הוא בגירסה מורחבת.

את המאמר  המקורי באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני אפשר למצוא כאן : 

 

 

לפני כמה שבועות סיימתי לקרוא שוב בהתפעלות את ספר המדע הבדיוני  המפורסם של פול אנדרסון "טאו אפס " שהופיע במקור ב-1970  ותורגם לעברית בידי רז גרינברג בהוצאת מובי דיק  ב-2009.  הספר הנחשב לאחת מיצירות השיא של המד"ב ה"קשה",. זהו סיפורה של ספינה הטסה במהירות הקרובה למהירות האור. כתוצאה מתקלה, נוסעת הספינה במשך מיליוני השנים כאשר צוותה מזדקן רק בשנים מועטות. לבסוף חוזה הצוות בהתמוטטות היקום וביצירת יקום חדש ב"מפץ גדול" חדש.ובסיום המ]תיע ואולי לא כל כך הם נוחתים על כוכב לכת חדש במערכת כוכבי לכת חדשה ביקום החדש שם יקימו תרבות חדשה שתהיה הראשונה מסוגה ביקום הזה.

קשה לחשוב על הרבה ספרים אחרים במדע הבדיוני שהם כל כך מרחיקי לכת…

פול אנדרסון היה מהכותבים הפוריים והמקוריים ביותר בתחום המד"ב והפנטסיה, ובמהלך הקריירה הארוכה שלו הספיק לכתוב כמות עצומה של ספרים וסיפורים. רבים מהם הפכו לקלאסיקות.

גל מוח

אנדרסון היה, כמשתמע משמו, ממוצא סקנדינבי, והוא אף חי בדנמרק למשך זמן קצר. למורשת הסקנדינבית היתה השפעה גדולה מאד על יצירתו, והדבר מתבטא ביחוד בסיפורי הפנטסיה המעולים שלו.

בצעירותו חי אנדרסון במינסוטה, שם פגש, באוניברסיטה, סטודנט צעיר, סופר מד"ב מפורסם לעתיד בשם גורדון דיקסון (מחבר סדרת "דורסאי", שנפטר גם הוא לפני כמה חודשים). השניים שיתפו פעולה בכתיבת סדרה בשם "הוקה" – סיפורים הומוריסטיים על עולם בו חיים דובים חמודים בעלי תחביב מוזר – חיקוי יצירות ספרות של אנשי כדור הארץ כאילו הן מציאות אמיתית, לרוב בתוצאות ביזאריות ומטורפות לחלוטין.
אולם את רוב יצירותיו כתב אנדרסון לבדו. הוא התבלט כבר מספרו הראשון, הנחשב עדיין לאחד המפורסמים והמעולים ביותר שלו – "גל מוח" (1954, תורגם לעברית על ידי אלכס המל בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-‏1980). בסיפור זה תיאר אנדרסון כיצד מוכפלת תבונת בני האדם ובעלי החיים אלפי מונים כתוצאה מאירוע קוסמי חסר תקדים. מסתבר כי כדור הארץ היה שרוי כל העת בתוך שדה כוח גלקטי שגרם לירידה באינטליגנציה. כאשר יוצא כדור הארץ מן השדה, "חוזרים" בני האדם ובעלי החיים לרמת התבונה ה"נכונה", לנורמה הגלקטית. התוצאות אינן בהכרח נעימות, אך הסיפור מסתיים בנימה אופטימית: בני האדם יגלו, אולי, בעיות בהתמודדות עם כישוריהם החדשים, אך לבסוף יוכלו לנצל אותם כהלכה ולצאת עמם לכוכבים.

במהרה הפך אנדרסון לסופר פורה ביותר של סיפורי הרפתקאות בין הכוכבים. גיבוריהם של אלה היו אנשי כדור הארץ ערמומיים ונבונים הפותרים תעלומות מסובכות בעולמות אחרים. הם היו ברובם סיפורים אופטימיים, ששמו דגש על יכולתם של אנשי כדור הארץ להתגבר על כל בעיה, מיכשול או גזע זר העומדים בדרכם. בשלב זה העדיף אנדרסון להתרכז ביצירות מד"ב טהור מהסוג ה"קשה", בו המדע הוא מדויק ככל האפשר. ואמנם, הוא נחשב לאחד מהסופרים המרכזיים בתחום זה של המדע הבדיוני. לאורך השנים כתב עשרות רבות של ספרים ומאות סיפורים, בהם הפגין את כשרונו כסופר המד"ב הקשה ה"ספרותי" ביותר – הסופר האחד והיחיד בתחום שידע לשלב אמינות מדעית עם תחושה פואטית.

ההסטוריות של העתיד

בין סדרותיו המפורסמות ביותר של אנדרסון היו אלה שתיארו את ההיסטוריה של האנושות בעתיד. סדרה כזו היתה "הליגה הפסיכו טכנית", בה תוארה התפשטותו ההדרגתית של האדם במערכת השמש ולבסוף בגלקסיה. אחד הסיפורים הראשונים בסדרה, "The Unman" (1953), על יחידת סופרמנים העובדים כמשכיני שלום מטעם האו"ם בעתיד הקרוב, תורגם לעברית תחת השם "המוות קורא לך בני" בהוצאת אש ב-‏1968 (על ידי מרדכי רכשטפר), אך מסיבות הידועות להוצאה בלבד יוחס לסופר בשם דיק נלסון.

אולם ספרים אלה שימשו מעין הכנה בלבד לסדרה דומה ומפורסמת לעין ערוך – סדרת "התרבות הטכנית" – שתיארה בפרטי פרטים את עלייתו ונפילתה ועלייתה ונפילתה ועלייתה המחודשת של הציויליזציה האנושית "הטכנית". סדרה ענקית זו הורכבה למעשה מכמה סדרות משנה, אותן כתב אנדרסון ללא סדר כרונולוגי אמיתי בתקופות שונות של חייו.
הסדרה הראשונה התמקדה בשלב מוקדם בתולדות הציויליזציה הטכנית – שלב ההתפשטות, שהונהג על ידי סוחרים ערמומיים וחסרי מצפון. בראשם של אלה עמדו ניקולס ואן רין ועוזרו דיויד פלקאין. גיבורי הסדרה מתמודדים עם בעיות אנתרופולוגיות מוזרות על פני עולמות וגזעים שונים, המתקשים לעתים להבין את הערכים והיתרונות של הסחר החופשי וה"גלקטיזם" מבית מדרשן של החברות הרב כוכביות והסוחרים של כדור הארץ. כאן ביטא אנדרסון את הפילוספיה הליברלית הקיצונית שלו, של סחר חופשי "ויהי מה". ניתן, אולי, להשוות זאת ל"גלובליזציה" של היום, אם כי דומה שאנדרסון לא שמר חיבה מיוחדת לחברות גדולות והעדיף תמיד את הקפיטליסט העצמאי הקטן.

לעברית תורגמו כמה מספרי הסדרה: "סוחר בין הכוכבים" מ-‏1964 (תורגם על ידי משה פריבס בהוצאת רמדור ב-‏1980), שתיאר כמה מהרפתקאותיו של ואן רין – הסוחר השמן המכוער והממולח ביותר ברחבי הגלקסיה;

"מסלפי העולם" מ-‏1966 (שתורגם על ידי ישראלה דורי בהוצאת רמדור ב-‏1981), שתיאר את הרפתקאותיו של דיויד פלקאין, עוזרו החביב של ואן רין, אף הוא בעולמות שונים ומוזרים;

"מירקהיים" מ-‏1977 (תורגם על ידי דוד קרסיק בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1982), בו תיאר אנדרסון את ההרפתקה האחרונה והגדולה ביותר של ואן רין הזקן ופלנדרי במאבק כנגד גזע אויבים מסוכן במיוחד.
שלב זה של הסדרה ה"טכנית" סוכם על ידי אנדרסון בקובץ סיפורים בשם "ספר הארץ" מ-‏1978 (תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת כתר ב-‏1981), המסופרים בעולם בו חיים בני אדם ובני גזע נוסף המסוגלים לעופף בסימביוזה. שם לומדים אנשי הכוכב על תולדות הציביליזציה האנושית ובראשה הדמויות המרכזיות – ואן רין ופלקאין.

כל זה היה, כאמור, רק השלב הראשון בסדרה ה"טכנית". בהמשך יצר אנדרסון חלק נוסף, שתיאר את התנוונותה של התרבות האנושית הקפיטליסטית העליזה הזאת, כאשר היא הופכת לקיסרות גלקטית על פי המודל הרומאי הביזנטי הקדום. במרכז סדרה זו עמדה דמותו של הסוכן החשאי דומיניק פלנדרי, רודף תענוגות דקדנטי וציני, אך בו בזמן עושה הכל על מנת לשמור על הקיסרות מפני אויביה השונים, ובראשם החיזרים המרסיאנים (המזכירים מאד, ולא במקרה, את האיראנים, יריבי האימפריה הביזנטית בהסטוריה של כדור הארץ). פלנדרי מודע היטב להיות התמוטטות הקיסרות בלתי נמנעת, דבר המוסיף לסדרה דוק של מלנכוליה שאינו קיים בסיפורים האופטימיים יותר על ואן רין ופלקאין.
בסופו של דבר תיאר אנדרסון גם את נפילתה של הקיסרות ושקיעת הגלקסיה לברבריות, אך משם המשיך וסיפר כיצד צומחת, כעוף החול, תרבות חדשה ונפלאה מתוך ההריסות. אלא שאת זו האחרונה הוא לא תיאר בפירוט מעולם.

אנדרסון כתב גם סדרות נוספות, שהמפורסמת בהן היא סדרת פטרול הזמן – ארבעה ספרים על עלילותיהם של שוטרי זמן, בני תקופות שונות שגויסו על ידי אנשי העתיד הרחוק במטרה למנוע בכל מחיר שינויים בהיסטוריה על ידי נוסעים בזמן, זאת מתוך ההנחה כי עדיף הרע המוכר מאשר הרע הלא מוכר. בין השאר מנעו אנשי הפטרול את יצירתו של עבר בו ניצחו אנשי קרתגו בפיקודו של חניבעל את הרומאים. בסיפור ”שנהב, קופים ותוכים”, הם מנעו נסיון להרוס את צור של המאה העשירית לפני הספירה ועימה את בית המקדש של שלמה המלך (אחד ממרכזי התיירות של כל הזמנים, כמסתבר מהסיפור), ואת היהדות, הנצרות והאיסלאם שהם תוצריו.
בסדרות אחרות, ידועות פחות, יצר תרחישים שונים ומעניינים. למשל – עתיד בו המאורים האנטי טכנולוגיים הם האומה הדומיננטית של כדור הארץ (בספר "Orion Shall Rise" מ-‏1983).

סיפורים קצרים

אנדרסון התפרסם לא פחות הודות לסיפוריו הקצרים. רבים מהם הם עיבודים מדב"יים למיתוסים קדומים ידועים. כמה וכמה מסיפוריו זכו בפרסי הוגו ונבולה.

הנה רשימה של סיפוריו שתורגמו לעברית :

    Hiding Place מאת פול אנדרסון   (שהופיע כבר ב"סוחר בין כוכבים ") הופיע שוב במגזין הנדיר "מדע בדיוני, שגיליון יחיד שלו בעריכתו של אבי כצמן הופיע בשנת 1982, והוקדש כולו לתרגום נובלה זאת על-ידי כצמן.


המסע הארוך” (1960, יצא בספר "הטוב שבטוב 2" בהוצאת לדורי בתרגום אילנה בינג), סיפור מסעו של "תואם-ויקינג” בעתיד הרחוק ומפגשו עם חייזרים, המסופר כסאגה ויקינגית קדומה.

אין שביתת נשק עם מלכים” (1963, אף הוא ב"הטוב שבטוב 2" בתרגום בינג)

"חלוקת הבשר" (1968, "הטוב שבטוב 4" בתרגום בינג)

 

 

"מלכת האויר והאופל" (1971, "הטוב שבטוב 5" בתרגום טובה אקשטעי), על בלש עתידני החוקר תעלומת חטיפת ילדים בכוכב מרוחק ומגלה כי החייזרים שם מתחזים לגזע הפיות מאגדות כדור הארץ,

"שירת השעיר” (1972, תורגם לעברית פעמיים: על ידי יותם ראובני בחוברת פנטסיה 2000 מספר 22 ובספר "הטוב שבטוב 6" ועל ידי עודד פלד תחת השם "שירת התיש" בספר "המבחר של וולהיים" בהוצאת אלישר קובץ שהופיע גם תחת השם 10 סיפורי מדע בדיוני הטובים ביותר /    הוד השרון :   אסטרולוג,   2001.
‬), סיפור המבוסס על המיתוס הקדום של אורפיאוס, על אדם המחזיר את ערכי הפרימיטיביות לעתיד ממוכן שבו שולט מחשב על האנושות.
לעומת זאת, לא תורגמו זוכי הוגו אחרים שלו: " Hanter’s Moon" (מ-‏1978) ו-"The Saturn Game" (מ-‏1981).
מספר סיפורים אחרים של אנדרסון הופיעו בעברית.

"האור” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 14, בתרגום נורית רביד), בו מסתבר כי לאונרדו דה וינצ'י המציא, בין דברים רבים אחרים, גם אמצעי להגיע לירח, שאורו הוא המופיע בכמה מתמונותיו המפורסמות,

"הקדוש המעונה” (הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 29, בתרגום גבי פלג),

סיפור זה הופיע בתרגום שני   "קדוש מעונה " (תרגום: אדווה שמש) במגזין מרקורי מספר 7  

"האיש שבא מוקדם מדי'' (1956, הופיע בחוברת פנטסיה 2000 מספר 32 בתרגום פלג), סיפורו של אדם מתקופתנו המוצא את עצמו באיסלנד של ימי הויקינגים, אך, בניגוד למקובל בסיפורים מסוג זה ("ינקי בחצר המלך ארתור" של מרק טווין, למשל), מגלה כי כל כישוריו הטכנולוגיים (המוגבלים מאד) לא עוזרים לו במאום. למעשה, כישוריו אף אינם מספיקים בכדי להבין את הטכנולוגיה (הלא כל כך פרימיטיבית) של תקופת הויקינגים או את את דרך מחשבתם, המוזרה לא פחות מאלה של הגזעים החייזריים בסיפורי המד"ב של אנדרסון.

סיפור זה פורסם במגזין הרשת "יקום תרבות" באוגוסט 2016 ואפשר לקרוא אותו כאן. 
כן תורגמו בפנטסיה 2000 "מטרתי הנעלה מכל” (חוברת מספר 36, בתרגום שאול שרצר)

ו"קיריה" (חוברת מספר 42, בתרגום מוניקה שדה).

סיפור  נוסף של אנדרסון בשם "אוטופיה " מופיע באנתולוגיה "חזיונות מסוכנית בעריכת הרלאן אליסון הוצאת אופוס, 2004. תרגום: אורי שגיא.

גם ספריו הבודדים של אנדרסון אינם טומנים את ידם בצלחת: "לאחר יום האבדון" (1961, תורגם לעברית על ידי חווה מר-חיים בהוצאת רמדור ב-‏1979) תיאר את עלילותיהם של הניצולים האחרונים של כדור הארץ היוצאים לחקור את התעלומה הגדולה ביותר של כל הזמנים: מי הרס את כדור הארץ? התשובה, כמו בכל סיפור בלשי טוב, מפתיעה ביותר.

ספר אחר (הראוי לתרגום, ויפה שעה אחת קודם), הנו "The High Crusade" (מ-‏1960). זהו סיפורה של חבורת צלבנים היוצאת למסע הצלב לשחרור ארץ הקודש בימי הביניים ונחטפת על ידי חייזרים. הודות לערמומיות האנושית הטבעית, מתגברים אנשי החבורה על החייזרים ומקימים אימפריה גלקטית. לבסוף הם מתגלים על ידי ספינה מכדור הארץ, ספינה שמפקדה הוא יהושע הלוי, נציג האימפריה הישראלית…
ספר זה נעשה ב-‏1994 לסרט גרמני (אחד ממפיקיו היה רולנד אמריך, מיוצרי "סטאר גייט). הסרט, למרבה הצער (אך לא ההפתעה), אינו מגיע לרמתו של הספר המקורי .

גם בשנותיו האחרונות הראה אנדרסון כי כוחו עודו במתניו.

 

בין ספריו המעולים ניתן למנות

 

"The Boat of a Million Years" (מ-‏1989), אוסף סיפורים על עלילותיה של קבוצת בני אלמוות מהעבר הרחוק, לאורך דורות שונים, ועד לעתיד הרחוק כאשר הם יוצאים אל הכוכבים. ספר זה הציג שוב את יכולתו הנדירה של אנדרסון לתאר באמינות שווה הן תקופות היסטוריות של העבר הרחוק והן תקופות "עתידניות”, הן את עמי כדור הארץ הקדומים והן את חייזרי הגלקסיה.

אנדרסון הפנטסטי

אנדרסון היה, אמנם, אחד מחשובי סופרי המד"ב ה"קשה", אך בניגוד לשאר סופרי ז'אנר זה הוא הוכיח את יכלתו גם בכתיבת יצירות פנטסיה מעולות. סיפורים אלה, בניגוד לחלק גדול מספרי המד"ב שלו, מאופיינים באוירה טראגית המזכירה יותר מכל את אגדות המיתולוגיה הסקנדינבית. אנדרסון הוא, כנראה, יורשם החוקי של יוצרי הסאגות האיסלאנדיים המפורסמים של ימי הביניים.

הסיפור "The Broken Sword" (מ-‏1954), למשל – סיפור טראגי על המאבק בין האלפים לטרולים (שהנו מאבק משנה בלבד למלחמה האמיתית בין אלי הצפון והענקים, אותו מתאר אנדרסון במונחים מקבילים למלחמה הקרה של מעצמות העל של העולם המודרני בשנות החמישים). במרכז הספר עומד ילד של בני האדם שנחטף והוחלף בינקותו על ידי האלפים. הוא הופך לבכיר לוחמיהם, ומתואר מאבקו הנורא עם כפילו, הילד שתפס את מקומו במשפחת בני האדם ואשר הפך ללוחמם הראשי של הטרולים המכוערים.
סיפור פנטסיה מרשים נוסף של אנדרסון הוא "שלושה לבבות ושלושה אריות" (מ-‏1961, תורגם על ידי עמנואל לוטם בהוצאת עם עובד ב-‏1978). זוהי פנטסיה הומוריסטית נחמדה על אדם מעולמנו המוצא את עצמו בעולם מקביל בו מתנהל מאבק בין כוחות הסדר והכאוס (מאבק המקביל, ככל הנראה לא במקרה, לזה המתחולל בו זמנית בעלילה בין המערב לגרמניה הנאצית). הגיבור מגלה, לתדהמתו, כי עליו לשחק תפקיד מרכזי במאבק זה, מאחר שהוא הגלגול של לוחם סקנדינבי קדמון ואדיר. באופן יוצא דופן מדובר בסיפור אופטימי והומוריסטי, ואין למצוא בו את הטראגיות של מרבית סיפורי הפנטסיה האחרים של אנדרסון.

את סדרת "המלך של איס" חיבר אנדרסון עם אישתו, קארן. זהו סיפורו הטראגי של חייל רומאי שהפך למלכה של עיר פינקית מסתורית בימיה האחרונים של הקיסרות הרומאית, ומילא תפקיד מרכזי במאבק בין הפגניזם הגווע (שאליו עודם חיים מאד) ובין הנצרות החדשה והתוקפנית.
אנדרסון הרבה מאד להסתמך על מורשתו הסקנדינבית ולכתוב ספורי פנטסיה על ימי הויקינגים. לרוב התבססו אלה על סאגות קדומות ועל דמויות הסטוריות ידועות. הוא ביטא בהם את השקפת העולם הויקינגית הקדומה, הקודרת והגאה, שהפכה להשקפת עולמו שלו – השקפת שקבעה כי "רגנרוק” – קץ העולם – הוא בלתי נמנע ומאיים תמיד על הגיבורים ועל המין האנושי בשלב כלשהו. השקפת עולמו הפכה לפסימית וקודרת יותר ויותר שכל שחלפו העשורים. הוא טען כי לכל דבר מגיע הקץ, וגם קיצה של התרבות הטכנולוגית המערבית קרוב מאד. בין השאר טען אנדרסון כי "יוליוס קיסר האמריקני”, האיש שיהרוס את הדמוקרטיה האמריקנית, כבר נולד.
ההשקפה זו ניתן למצוא באחד מספריו האחרונים שפורסמו, שהוא גם אחד מהשיאים הגדולים של יצירתו: "Star Farers" (מ-‏1998), סיפור המזכיר מאד את "טאו אפס"  בנושאיו ובעוצמתו. זהו סיפורו של צוות ספינת חלל היוצא לחפש אחר גזע חייזרי שסמני קיומו התגלו על ידי פרויקט SETI . אולם גזע זה נמצא במרחק של אלפי שנות אור והמסע, בו מזדקנים אנשי הצוות בשנים מועטות, נמשך אלפי שנים. אלפי שנים שבמהלכם עברו הן הגזע החייזרי והן אנשי כדור הארץ שינויים עצומים, לאו דוקא לטובה מנקודת מבטו של הצוות…
הספר הנו שילוב של הפסימיזם והאופטימיזם שאיפיינו את מיטב יצירתו של אנדרסון. המין האנושי, התרבות שיצר והיקום כולו נדונו לשקיעה ולמוות הבלתי נמנע של האנטרופיה. עם זאת, אינדיבידואלים מסוימים יכולים לקוות לגורל טוב יותר, לשרוד אף מעבר לכך – אולי אף מעבר לשקיעת היקום כולו.
כפי שאומרת אחת הדמויות בסיום הספר – סיום שיכול להיות מוטו ליצירתו של אנדרסון:
"אני יכולה לומר רק זאת לגבי העתיד: מה שלא יקרה לנו, לעולם לא נהפך לאלוהים. אבל… יכול להיות מבדר לנסות!"

 

ראו גם

פול אנדרסון באנציקלופדיה למדע בדיוני

פול אנדרסון בויקיפדיה 

ביבליוגרפיה של פול אנדרסון

הספדים על פול אנדרסון

 

The real future of "star trek" is in its far past

50  years  of star trek  

 

 

 

 

NOTE: Since this article deals with the various time periods of the multiple “Star Trek” series and films, a useful reference might be the following timeline chart: https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_Star_Trek]

 

זה לא באמת קשור למתקפת הטרור בפריז (ועוד מקומות), לגלי המהגרים לאירופה, לדאע"ש, ולמלחמת העולם השלישית שמדברים עליה… אבל כנראה כן קשור. קשור מאוד.

 

This is not really related to the terrorist attacks in Paris (and elsewhere), waves of immigrants to Europe, ISIS, and the Third World War that people have been talking about… but then again, it probably is related. Very related.
לא מזמן הודיעו שב-2017 עומדת להיות סדרה חדשה של "סטאר טרֶק" מסע בין כוכבים – נושא שעליו יש לי עניין מיוחד. (עבודת התזה שלי עסקה ב"מסע בין כוכבים" וגילגוליה הספרותיים, ופירסמתי על סדרה זאת מאמרים רבים). לפני כן יהיה סרט שלישי בסדרת סרטי הקולנוע של "האיתחול מחדש" של מסע בין כוכבים" העוסק בהרפתקאות קפטין קירק וצוותו במאה ה-23. אבל זה מעניין פחות (שני הסרטים שהוקרנו עד כה מהאיתחול החדש הזה היו בינוניים ומטה מזה). It was recently announced, that there will be a new "Star Trek" TV series in 2017 – a subject which I have a special interest in (my thesis dealt with “Star Trek" and its literary incarnations and I published many articles on the series). Prior to that, the third film in a series of films of the "rebooted" Star Trek, dealing with the adventures of Captain Kirk and his crew in the 23rd century will be released – But this is less interesting (both films screened so far from this new reboot were only average, and even less than that.)
על מה בדיוק ובאיזה שלב בהיסטוריה העתידנית הארוכה והמפורטת של יקום זה (שמופה בכמה וכמה סדרות טלוויזיה בכמה וכמה סרטי קולנוע ובספרים ובסיפורי קומיקס ומשחקי מחשב מרובים מספור) תעסוק הסדרה החדשה, הם לא ציינו.

אפשר בשלב זה רק להעלות ניחושים, ואולי היוצרים החדשים עצמם עוד לא החליטו בעניין. לדעתי, יש רק שני תקופות מעניינות שכדאי שהם יעשו עליהן סדרה.

 

On what exactly, and at what point in the long and detailed futuristic history of the universe (as mapped out in several television series and several films, stories, comic books, and numerous computer games), the new series focus will on – they did not mention. At this stage, we can only guess, and perhaps the new writers themselves have not yet decided on the matter. In my opinion, there are only two interesting periods that they should make into a series.
לא על המאה ה-22 של הסדרה "אנטרפרייז" ושל קפטין ארצ'ר. זה מוצה. )למרות שאולי יהיה מעניין בעתיד לראות איך בונים פדרציה בין כוכבית בסדרה נוספת המתרחשת במאה ה-22.(

 

Not the 22nd century of the TV series "Enterprise" and of Captain Archer. This has already been covered.

(Although it might be interesting at some point, to see how to build a future interplanetary federation in a separate series that takes place in the 22nd century).

גם לא המאה ה-23 של הסדרה המקורית על קפטן קירק. מיצינו בשני יקומים – תודה.

 

לא המאה ה-24 של "מסע בין כוכבים – הדור הבא" ו"חלל עמוק תשע" ו"וויאג'ר" מיצינו, מיצינו – תודה. ולפי סדר השנים שחלפו מאז החלה "הדור הבא" ב-1987 המאה הזאת כבר הסתיימה או קרובה לסיומה בכל מקרה.

אז מה כן?

Nor of the 23 century of the original Captain Kirk series. We’ve already seen two of those universes – Thank you.

Not the 24th century of "Star Trek – The Next Generation" “Deep Space Nine", and "Voyager" they’ve been exhausted, exhausted – Thank you. And according to the order of the years since "Next Generation" began in 1987, that century was over or almost over, in any case. So what will it be?

יש שתי אפשרויות:

לעבור ל"עתיד" של המאה ה- 25, לשנת 2409 או 2423 (או משהו מעין זה), עם אויבים חדשים וגלקסיות חדשות לחקור.

 

There are two options :

Move up to the “Future” of the 25th century, to the year 2409 or 2423 (or something like that), with new enemies and new galaxies to explore.

או אפשרות אחרת – וזה עדיף לדעתי:

לחזור אחורה, אחורה בזמן, אפילו אל לפני המאה ה-22 של "אנטרפרייז" — אל תקופה בתולדות היקום של "סטאר טרֶק" שעליה אנו יודעים רק מעט מאוד, למרות שהיא בעלת חשיבות שאין למעלה ממנה.

 

Or another option – which is preferable in my opinion:

Go back, back in time, even to before the 22nd century of "Enterprise" — to the period in the history of the "Star Trek" universe of which we know little of, even though its importance is quite unparalleled.

— אל אמצע המאה ה-21, בערך חמישים שנה מהיום, אל סביבות שנת 2067, אל הזמן של מלחמת העולם השלישית !!!

 

אל זפרן קוקראן ממציא הטיסה הגבוהה ממהירות האור (זוכרים את הסרט השמיני של "מסע בין כוכבים"?).

 

וגם חוזרים אל פושע המלחמה המפלצתי קולונל גרין ששמו זכור לדיראון עולם גם במאה ה-23 ובמאה ה-24 בגלל פשעי מלחמה נוראים שביצע.

– Onto the middle of the 21st century, about fifty years from now, to around the year 2067, to the time of World War III!

Al Zefram Cochrane invents flight at speeds greater than that of light (remember the eighth “Star Trek” film?).

We also return to that monstrous war criminal Colonel Greene whose name is infamous even in the 23rd and the 24th centuries due to horrific war crimes he committed.

 

— אל תנועת "האופטימום" תנועה אידיאולוגית טרוריסטית איומה שכבשה ארצות שלמות באמצע המאה ה-21 בניסיון "לשדרג" את "מי שראוי", בספר "federation" .

 

— And onto the "Optimum" ideological terrorist movement that conquered entire countries in the middle of the 21st century in an attempt to "upgrade" those "who are worthy" in the book "Federation”.

 

אל "המלחמות האאוגניות" אל קאן הטרוריסט וכובש הארצות המשודרג ששמו זכור היטב גם במאה ה-23 בשני יקומים שבטעות כתוצאה מבלבול במסמכים כנראה חשבו פעם שהוא חי בסוף המאה ה-20. אבל בתקופה זאת לא התרחשו מלחמות אידיאולוגיות רצחניות כמו "המלחמות האאוגניות".

כעת ברור לכל שקאן ואנשיו הסופר-טרוריסטים והאידיאולוגיה הפנאטית רצחנית שלהם, שייכת לאמצע המאה ה21.

— To the "Eugenics Wars" and the enhanced human, the terrorist and conqueror Kahn, well remembered in both universes of the 23 century in accidentally as a result of a mix-up in historical documents, was thought to have lived at the end of the 20th century. But in that period, there were no murderously ideological wars known as the "Eugenics Wars”.

It is now clear to all, that Kahn and his super-terrorists and their murderous fanatic ideology belongs to the middle of the 21st century.

אז מה זה יהיה? זפרן קוקראן ואידיאולוגית היציאה לכוכבים שלו כנגד אידיאולוגיות רצחניות מתנגדות.

מי ינצח? קוקראן שבעקבותיו תוקם הפדרציה או קולונל גרין של תנועת האופטימום וקאן הסופר טרוריסט האידיאולוג הטהרני הרצחני ?

נראה לי שראוי ליוצרי הסדרה החדשה לחשוב גם על האפשרות הזאת. עם יעשו זאת, יצרו סידרה עתידנית שהיא רלבנטית מאוד מבחינת הנושאים שיעסיקו אותנו בעשור הזה ובעשור הבא.

 

So what will it be? Zafran Cochran and his ideology of star travel against the opposing murderous ideologies.

Who will win? Cochran who will have been instrumental in establishing the Federation, or Colonel Green of the Optimum movement and Kahn the murderous super- ideologue and terrorist?

I think the new series creators should also think about this possibility. If they do so, they will have created a futuristic series which is very relevant in terms of the issues we will face in this decade and the next.

[Translated from the Hebrew: Leybl Botwinik]

העתיד הדיסטופ י-אפוקליפטי של חודש מארס 2016 כפי שנצפה ברומן עתידני מלפני 20 שנה-"בשם שמיים " של הדי בן-עמר

לרגל תאריך החמישי במרץ 2016 הבא עלינו לטובה (או לרעה) עאני  סוקר את הספר "בשם שמים" ("עם עובד") מאת הדי בן-עמר, שיצא לאור בשנת 1998 ותיאר את שמונה-עשרה השנים הבאות, עד לחמישי בחודש מרץ 2016, ואת תהליך הקצנתה המואץ של המדינה במשך שנים והפיכתה למדינת הלכה קיצונית  תוך כדי רדיפתם ודכוים של החלוניים מכל סוג בידי ראש ממשלה דמוי אריה דרעי.  כל זאת, תוך כדי תיאור חיי משפחה אמיתית של מחבר הספר.

ועכשיו כשתאריך היגיע זה  הזמן לבדוק עד כמה התממש במציאות מה שמתואר בספר כנבואת זעם? לגבי מדינת ישראל ולגבי בני המשפחה המתוארים ?

ראו מאמרי ב"יקום תרבות " :ההווה של שנת 2016 כעחיד דיסטופי

"מלחמת הכוכבים" ואני

 

העולם כמרקחה.הסרט השביעי והמצופה מאוד בסדרת "מלחמת הכוכבים ""הכוח המתעורר"  יוצא סוף לסוף למסכים.

אמנם זהו אינו סרט בבימויו וכתיבתו של ג'ורג' לוקאס היוצר המקורי ,אבל לאיש זה לא איכפת. לדעת הרוב המכריע של הצופים והמבקרים ג'ורג' לוקאס שבעבר היה סוג של גורו דתי ממש עבור מליוני חובבי מדע בדיוני וקולנוע ברחבי העולם  ביזה את עצמו עם הטרילוגיה השנייה של סרטי "מלחמת  הכוכבים שכל אחד מהם היה גרוע מקודמו. הם היו אמורים לתאר את האירועים שהביאו למצבו של יקום "מלחמת הכוכבים " בראשית הסרט הראשון והיו מעין משלים פוליטיים אפלים על התדרדרותה וקריסתה של פדרציה בין כוכבית,משהו בסגנון ובהשראת סדרת "המוסד" של אסימוב. הכוונות היו טובות התוצאות היו עלובות.

אני לא זוכר מהם כמעט דבר.

את הסרט הנוכחי ביים ג'י ג'י אברהמס שידוע כבר מסדרות טלוויזיה שלו כמו גם גירסאות קולנועיות חדשות "משימה " בלתי אפשרית " ולמסע בין כוכבים".

המוני החובבים על פי דיווחים ראשוניים התפעלו והתרשמו מהגירסה החדשה שלו שהיא בגדר "חזרה " לסרטים המקוריים. מעין "החזרת עטרה ליושנה".אני  מבלי שצפיתי  בסרט מתרשם  מכך הרבה פחות אם כי גם אני הייתי בעבר מעריץ נלהב של הסרטים של הסדרה ושל היקום הבדיוני שעמד מאחוריהם.

לראשונה נודע לי על עצם קיומו של "מלחמת הכוכבים " מהעיבוד בשני חלקים מלחמת הכוכבים –סיפור הסרט "  שהופיע במפתיע  בארבעה עמודים ענקיים עם צילומים בשחור לבן בשני גליונות  מספרי 721-722 בחודש דצמבר 1977.

למיטב ידיעתי זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה ש"7 ימים "אז המגזין הנקרא ביותר בישראל פירסם על דפיו עיבוד סיפורי של סרט ובוודאי ובוודאי של סרט מדע בדיוני.

גם אני הייתי בין הצופים הנלהבים של הסרט כאשר היגיע לישראל ב-1978. אני התרשמתי מאוד מהסרט ועוד יותר מהמשכו"האימפריה מכה שנית ". וקצת הרבה פחות מהסרט השלישי "שובו של הג'די ".אבל הוא היה בסדר.

מלחמת הכוכבים1

אולי במפתיע זכור לי שיותר מכל התרשמתי  דווקא מהספר שהופיע בעברית על פי הסרט שיוחס  ככותב לבמאי ורג' לוקס ושלמעשה התברר נכתב בידי כותב צללים  סופר מדע בדיוני מוכשר בשם  אלן דין פוסטר. למה  התרשמתי כל כך לא ברור לי בדיעבד.  אולי  בגלל שהיה זה סיפור הרפתקאות גרנדיוזי שרק מעטים הופיעו כמוהו אז בעברית.הסרט  נראה לי כמאכזב לעומת מה שתואר בספר.אולי משום שגם הפעלולים המדהימים ביותר של הקולנוע אינם יכולים להשתוות לעולם למה שמסוגל הדמיון האנושי.

( פוסטר כתב גם את העיבוד הספרותי לסרט הנוכחי ).

שנת 1978 הייתה שנת שיא של המדע הבדיוני בישראל  שזכה פתאום ללגיטימציה ולפרסום הודות ל"מלחמת הכוכבים". גם הודות להצלחת הסרט החלו להופיע בעברית תרגומים רבים של ספרי מדע בדיוני קלאסיים שונים ,וגם מגזין מדע בדיוני בשם "פנטזיה 2000"

בצירוף מקרים מוזר ממש במקביל לתרגום הספר "מלחמת הכוכבים " בידי אליעזר כרמי בסיגנונו המיוחד, הופיעו בעברית ספרים  שהזכירו ספר וסרט זה מאוד. וזאת כפי שנודע לי לעתיד משום שהיוו מקורות השראה מרכזיים לסרט.

אלו היו סדרת "המוסד"  של יצחק אסימוב בתרגום עמוס גפן שתיארה את שקיעתה של קיסרות גלקטית בעתיד הרחוק ,ו"חולית " של פרנק הרברט בתרגום עימנואל לוטם שתיאר את מאבקה של קבוצת מורדים בקיסרות גלקטית אכזרית.

ספרים אלו הרשימו אותי מאוד והם הרשימו אותי מאוד לא רק בגלל עצמם אלא גם בגלל הדמיון שגיליתי בהם  ל"מלחמת הכוכבים".

אבל מאז זרמו מים רבים בירקון.

הסדרה השנייה הרשימה אותי הרבה הרבה פחות אם כי היה לה ללא ספק פוטנציאל. ג'ורג' לוקאס ניסה להגיד בה משהו חדש. אבל עשה זאת ללא הצלחה.

והסרט החדש?

נראה לי שהוא כבר אינו מעניין אותי מספיק כדי לשלם עבורו מחיר כרטיס. אשמח לראות אותו בהקרנת חינם או בדי וי די או בטלוויזיה אבל ממה שאני מבין זוהי פשוט חזרה די מדויקת עם כמה שינויים פה ושם על הסרט הראשון .MORE OF THE SAME. שוב מלחמה בקיסרות  הגלקטית שקמה לתחייה ובעוד  "לורד אפל "  שהוא שוב בן המשפחה של הגיבורים הטובים. שוב "כוכב מוות " אם גם מסוג חדש.

תודה.כבר הייתי שם.אני מעדיף להקדיש את הזמן הזה לדברים חדשים.

אבל כנספח כבונוס עבור קוראי ובהם חובבי "מלחמת כוכבים " רבים " אני מביא לכם סריקה של אותה גרסה ראשונה של "מלחמת הכוכבים "שהופיעה  כסיפור בשני חלקים בעיתון "שבע ימים "של ידיעות אחרונות ".

בתור המחבר הסיפור מופיע "ג'ורג' לוקאס " אבל מן הסתם העיבוד הזה נכתב בידי מישהו אנונימי לגמרי.

על מנת להגדיל את הדפים יש ללחוץ עליהם עם הסמן של "העכבר".\

 

 

star wars 7 days 3star wars 7 days 4

 

ראו גם את מאמרי המקיף על תופעת "מלחמת הכוכבים ":

פולחן מלחמת הכוכבים 

"מסע בין כוכבים " גירסת 2017

 

לא באמת קשור למתקפת הטרור בפריז.לגלי המהגרים לאירופה לדאע"ש ולמלחמת העולם השלישית שמדברים עליה  אבל כנראה כן קשור.קשור מאוד.בארה"ב הודיעו שב-2017 עומדת להיות סדרה חדשה של "סטאר טראק" מסע בין כוכבים ,נושא שעליו יש לי עניין מיוחד. ( עבודת התזה שלי עסקה ב"מסע בין כוכבים" וגילגוליה הספרותיים  ופירסמתי על סדרה זאת מאמרים רבים ).לפני כן יהיה סרט שלישי בסדרת סרטי הקולנוע של "האיתחול מחדש" של מסע בין כוכבים " העוסק בהרפתקאות קפטין קירק וצוותו במאה ה-23. אבל זה מעניין פחות.

שני הסרטים שהוקרנו עד כה  מהאיתחול החדש הזה היו בינוניים ומטה מזה.

.על מה בדיוק ובאיזה שלב   בהיסטוריה העתידנית הארוכה והמפורטת  של   יקום זה שמופה בכמה וכמה סדרות טלוויזיה בכמה וכמה סירטי קולנוע  ובספרים ובסיפורי קומיקס ומשחקי מחשב מרובים מספור ,תעסוק הסדרה החדשה הם לא ציינו.

אפשר בשלב זה רק להעלות ניחושים.ואולי היוצרים החדשים עצמם עוד לא החליטו בעניין.לדעתי :יש רק שני תקופות מעניינות שכדאי שהם יעשו עליהן סדרה.

לא  על המאה ה-22 של הסדרה  "אנטרפרייז"  ושל קפטין ארצ'ר. זה מוצה.למרות שאולי יהיה מעניין בעתיד לראות איך בונים פדרציה בין כוכבית בסדרה נוספת  המתרחשת במאה ה-22

לא  המאה ה-23   של הסדרה המקורית על קפטן  קירק. מיצינו בשני יקומים תודה.

לא המאה ה-24 של  "מסע בין כוכבים –הדור הבא " ו"חלל עמוק תשע" ו"וויאג'ר"  מיצינו מיצינו תודה. ולפי סדר השנים שחלפו מאז החלה "הדור הבא"  ב-1987 המאה הזאת כבר הסתיימה או קרובה לסיומה בכל מקרה.

אז מה כן?

שתי אפשרויות :

לעבור ל"עתיד " של המאה ה- 25  שנת 2409 או 2423 או משהו מעין זה  עם אויבים חדשים וגלקסיות חדשות לחקור.

או אפשרות אחרת וזה עדיף לדעתי :

לחזור אחורה אחורה בזמן אפילו אל לפני המאה ה-22 של "אנטרפרייז" . אל  תקופה שעליה אנו יודעים רק מעט מאוד בתולדות היקום של "סטאר טראק" למרות שהיא בעלת חשיבות שאין למעלה ממנה.

אל המאה ה-21.  בערך חמישים שנה בעתיד אל סביבות שנת 2067 , אל אמצע המאה ה-21 הזמן של מלחמת העולם השלישית.

אל זפרן קוקראן ממציא הטיסה הגבוהה ממהירות האור הזכור מהסרט השמיני של "מסע בין כוכבים". . אל פושע המלחמה המפלצתי קולונל גרין  ששמו זכור לדיראון עולם גם במאה ה-23 ובמאה ה-24 בגלל פשעי מלחמה נוראים שביצע.

Optimum

אל תנועת "האופטימום "תנועה אידיאולוגית טרוריסטית איומה שכבשה ארצות שלמות באמצע המאה ה-21 בניסיון "לשדרג" את "מי שראוי ". בספר   federation

. אל "המלחמות האאוגניות " אל קאן הטרוריסט וכובש הארצות המשודרג ששמו זכור היטב גם במאה ה-23 בשני יקומים שבטעות  כתוצאה מבלבול במסמכים כנראה חשבו פעם שהוא חי בסוף המאה ה-20. אבל בתקופה זאת לא התרחשו מלחמות אידיאולוגיות רצחניות כמו "המלחמות האאוגניות".

כעת  ברור לכל שקאן  ואנשיו הסופר טרוריסטים והאידיאולוגיה הפנאטית רצחנית שלהם  שלהם שייכת לאמצע המאה ה21.

אז מה זה יהיה ? זפרן קוקראן ואידיאולוגית היציאה לכוכבים שלו כנגד אידיאולוגיות רצחניות מתנגדות.

מי ינצח ?קוקראן שבעקבותיו תוקם הפדרציה או  קולונל גרין של תנועת האופטימום וקאן הסופר טירוריסט האידיאולוג הטהרני הרצחני ?

נראה לי שראוי ליוצרי הסדרה החדשה לחשוב גם על   האפשרות הזאת עם יעשו זאת יצרו סידרה עתידנית שהיא רלבנטית מאוד מבחינת הנושאים שיעסיקו אותנו בעשור הזה ובעשור הבא.

ראו גם

מסע בין כוכבים הסדרה ששינתה את העולם המודרני.

מסע בין כוכבים ואני 

 

האיש שאהב את מאדים

man who loved mars

האירגון החללי נאס"א הודיע שהוא גילה מים על על המאדים .דבר המקפיץ ממש את האפשרויות שיתגלו שם גם חיים ,מסוג כלשהוא.

martian poster 2

ובמקביל  להודעה וכניראה לא במקרה במקביל  ,כי נראה שהיה תיאום בין הגורמים ,יצא על האקרנים סרט המדע הבדיוני "להציל את מרק ווטני " של רידלי סקוט ,המתאר את מסע ההישרדות הרובינזוני המדהים של אסטרונאוט שמושאר בטעות לבדו על המאדים ועליו לשרודשם בודד על כוכב לכת שלם ,רחוק יותר  ולכאורה ( אך רק לכאורה ) חסר אונים יותר , מכל רובינזון קרוזו על אי בודד בכדור  הארץ  ויהי מה עד שיגיע החילוץ .

והוא מצליח הודות ליכולות הטכנולוגיות השונות שיש בידיו והודות לאומץ ליבו ועקשנותו.

bracket mars 1

 

עבורי שגדלתי על מאדים וסיפוריו  השונים והמגוונים מילדותי וחלמתי על הכוכב ועל האפשרות להגיע לשם הסרט היה בגדר תגלית.גדלתי על הסיפורים של אדגר רייס בוראוז ,ושל רי בראדבורי ושל הסופרת לי בראקט שתיארו שם תרבות עתיקה מאוד גווועת אך עדיין בעלת סימני חיות ואקזוטית מאין כמוה.

האם כך יראה מאדים לבסוף?האם כך יוכלו בני אדם לחיות שם?

ראו ביקורת מפורטת שלי על הסרט ב"יקום תרבות "שבו אני מקשר את הסרט לסיפור שלדעתי הוא הטוב והמרשים בכל הסיפורים שפורסמו על מאדים לאורך הדורות אם כי הוא אינו ידוע ובו מוסבר  בצורה הטובה ביותר מדוע בעצם בני האדם שואפים להגיע אל המדבר המת של מאדים.  ."האיש שאיבד את הים " מאת תיאודור סטרג'ון.

האיש שאיבד את הים-מחשבות על מאדים ועל הסרט -להציל את מרק ווטני"

marftian poster