ארכיון קטגוריה: מדע בדיוני

11 שנים אבודות -סקירה על ספר מדע הבדיוני -בלשי ישן "תעלומת הזמן האבוד " מאת ג'רי סוהל

 

 

סקירה על ספר מדע בדיוני ישן   וכמעט לא ידוע ,אחד הבודדים שתורגמו לעברית בראשית שנות השישים  בהוצאת "מצפן " המצויינת . .

עוד רשימת ביקורת שלי על ספר מדע בדיוני ישן מאוד בעברית ונדיר ביותר מראשית שנות השישים.
היו רק כעשרה כאלו סך הכל בשנות החמישים והשישים אולי קצת יותר. לא הרבה יותר . אני מקווה לסקור את כולם.

 ספרו של ג'רי סוהל

תעלומת הזמן האבוד בתרגום חיים בן יצחק הוצאת מצפן  1962?

( הספר  כמקובל אצל ספרי הוצאת "מצפן" אינו מתוארך  ולא ברור אם זוהי אכן שנת הפרסום המקורי שלו ,אבל בכל אופן הפרסום שלו בעברית הוא בראשית שנות השישים ).

הכותר  המקורי :

The Time Dissolver 1957 

אבל לפני שנעבור לספר כמה פרטים על המחבר שהוא אלמוני למדי בעברית. 

ג'רי סוהל בשנות החמישים 

ג'רי סוהל הוא סופר מדע בדיוני שכאמור כמעט אינו ידוע בעברית.הוא היה ידוע למדי בארה"ב בין שנות החמישים והשבעים.

אבל הוא זכור כיום  כתסריטאי של סטאר טראק  "מסע בין כוכבים " המקורית,על עלילות ספינת הכוכבים "אנטרפרייז " 

סדרה שעבורה כתב שלושה תסריטים.

ואלו הם: 

 The Corbomite Maneuver 1966

צפו במקדימון הפרק 

צפו בפרק המלא 

הפרק השלישי בסדרה והיצירה הידועה ביותר של ג'רי סוהל. פרק שבו אנשי צוות האנטרפרייז מגלים תרבות חדשה ומוזרה "הפדרציה הראשונה"  שאנשיה נראים כמו ילדים.הפרק הזה שיצר אלמנטים חשובים בסדרה היה מועמד לפרס ההוגו של חובבי המדע הבדיוני כתסריט המדע הבדיוני הטוב של השנה ,אבל לא זכה בו. 

This Side Of Paradise 1967 

עוד פרק ידוע  שבו האנטרפרייז מגלה עולם שהוא לכאורה סוג של גן עדן שבו אפילו מר ספוק הוולקני יכול למצוא אהבה.אבל לא מהסוג שהוא רוצה בו. ( אבל הוא כתוב תחת שם בדוי שלו "נתן באטלר " כמחאה על שינויים שהוכנסו בתסריטו  בידי תסריטאית אחרת )

המקדימון

הפרק המלא

(- Whom Gods Destroy (1969)

צפו במקדימון

צפו בפרק המלא  

פרק מהעונה השלישית של הסדרה שבו אנשי האנטרפרייז נאבקים בגאון צבאי מטורף שמסוגל לשנות את צורתו גם לזאת של קפטין קירק.

שני הפרקים האחרונים תורגמו לעברית כעיבודים  ספרותיים של  סופר מדע בדיוני  ידוע ( ידוע יותר מג'רי סוהל ) ג'ימס בליש בספר "כוכב גן העדן" /  בתרגום נורית יהודאי   תל-אביב :   זמורה, ביתן, מודן,   תשל"ט 1979

הוא כתב גם תסריט לסדרה "האיש מאטלנטיס" :על אדם מיסתורי שמתחת למים יש לו כוחות על. 

  סיפור שגם הוא עובד  עיבוד ספרותי בידי ריצ'רד וודלי ותורגם לעברית  בספר "    האיש מאטלנטיס במשימת הצלה / עברית: חיה וטנשטיין ואיטה פרינץ   ירושלים :   כתר,   1981 

סיפור שבו מדענית מטורפת חוטפת מדענים שונים לאי  בודד על מנת שיעזרו לה לבנות ספינת חלל שתיקח אותה לכוכב אחר לעולם טוב יותר.האיש מאטלנטיס יוצא להציל את המדענים החטופים מידיה. סיפור די עלוב אבל יוצא דופן לאותה התקופה ( וגם להיום ) שבו אישה צעירה ויפה מוצגת כנבלית על  תפקיד מהסוג שבדרך כלל אנו מצפים לראות בו גברים  מכוערים בגיל העמידה.

העיבודים האלו מיד שנייה הם כל מה שיש מאת  ג'רי סוהל בשפה העברית מלבד ספרו "תעלומת הזמן האבוד". 

יש לציין שאין לבלבל בין ספר זה ובין ספר אחר בעל שם זהה בעברית אם כי לא באנגלית  של ג'ון מק דונלד סופר בלשים ומתח וגם מדע בדיוני ידוע. ספר שהוא מעניין מאוד בפני עצמו וזכאי לרשימה מיוחדת בפני עצמו.

 

הזמן האבוד 

כאמור לעברית תורגם ספר אחד ויחיד  של ג'רי סוהל "תעלומת הזמן האבוד " בהוצאת "מצפן"  ספר שהוא כיום והיה תמיד נדיר ביותר.

אני מצאתי אותו רק לאחר שנים רבות של חיפושים. 

ספר זה הוצג כספר "סיינש פיקשין" ולכאורה הוא שייך לז'אנר.אבל לא באמת העלילה מתרחשת בהווה שבו נכתב הסיפור ,ואם כי היא עוסקת בהמצאה מדהימה שלהפעלתה יש השלכות גדולות על הגיבור ואישתו( איבוד זכרון השנים האחרונות בחייהם ) זהו לא אלמנט מרכזי בעלילה שהיא בעצם יותר ספר בלשי מרתק.

מצאתי את ספרו של סוהל  "תעלומת הזמן האבוד" כבעל פתיחה מצויינת ומרתקת מאין כמוה. אחת הטובות ביותר שקראתי אי פעם.

אדם מתעורר משנתו ומגלה שהוא אינו זוכר דבר מהשנים האחרונות. הוא מתבונן סביב ומגלה שהוא נמצא בחדר שאינו זוכר אותו כלל ולידו שוכבת אישה שאינה מוכרת לו כלל. והיא אמורה להיות אישתו.הוא מסתכל במראה ומגלה לתדהמתו שהוא הזדקן בכמה שנים טובות.

הוא הלך לישון כאדם צעיר בן 37  ב-15 במאי  1946  והתעורר כמבוגר בן 48  ב-15 ביולי 1957.(על הכריכה האחורית  של הספר תאריך ההתעוררות  זה ה-16 במאי ,אבל זוהי שגיאה.בגוף הטקסט התאריך הוא ה-15 ביולי  1957  ). 

הספר פורסם ב-1957 אבל אני מניח שהתאריך הזה עדיין היה כמה חודשים בעתיד כשסוהל החל לכתוב את הספר,בגלל הזמן שלוקח להוציא לאור ספר. 

מתברר שגם לאישה שישנה לידו אין מושג מיהו ומהו ומה הקשר שלה אליו.והיא בורחת על נפשה.

היא הייתה הוא מגלה בתדהמה אישתו. מזה שנים.אבל הוא אינו זוכר כלל שפגש אותה והתחתן עימה. וגם היא אינה זוכרת אותו כלל. 

.הוא מגלה לאחר חקירה ודרישה בספריית האיזור וקריאה במיקרופילמים של גליונות העיתונים של 11 השנים שחלפו  ( מיקרופילמים היו כבר בשימוש ב-1946  ושנים קודם לכן והוא יודע במה המדובר ) שהוא איבד 11 שנים מחייו שחלפו ונעלמו ונמחקו לחלוטין מזכרונו.הוא קורא את העיתונים של 11 השנים האחרונות וכל מה שמתואר שם חדש לו לחלוטין כאילו קפץ איך שהוא 11 שנים לעתיד לגוף של האני המבוגר שלו. 

לעומת זאת הוא מגלה שהוא זוכר היטב בפרטי פרטים מדוייקים ביותר את אירועי הזמן שחלף שלפני למעלה מ-11 שנים ואפילו מה היה רשום במסמכים לא חשובים מהתקופה ההיא,בדייקנות שהיא מעל ומעבר לזאת של האדם הממוצע. 

הוא מגלה סביבו בנתיים ארה"ב חדשה וחשדנית הנתונה במלחמה קרה עם הסובייטים ,סכסוך שהוא אינו זוכר כלל. 

הוא מתחיל לחפש רמזים אחרי השנים שנעלמו מחייו. הוא מגלה לתדהמתו שהוא הפך למדען בעל שם ושהייתה או יש לו אישה.האישה הזרה ששכבה לידו במיטה..

.ומכל זה אינו זוכר דבר וחצי דבר.

וכעת ספוילר ספוילר ספויילר! 

הוא מגלה בהדרגה שהוא המציא משהו בעבודתו במכון מחקר משהו מדהים. הוא המציא מכונה שיכולה למחוק זכרון של אנשים ויש לה ערך ביטחוני צבאי גדול מכשיר שתוקף בגלים  את מערכת העצבים במוח וכך משפיע עליו. 

התוצאה שהתגלתה בניסויים על אותו מכשיר התגלתה בכך שהמכשיר יוצר מחיקת זכרון מוחלטת  לגבי הימים האחרונים וככל שהוא מופעל יותר זמן על מישהו כן גודל טווח מחיקת הזכרון שהוא יוצר. 

המכשיר נקרא מכאן ואילך "מוחק הזיכרון". 

השם באנגלית של המכשיר The Time Dissolver  הוא מוצלח בהרבה.

למה שמישהו ירצה להשתמש במכשיר זה? מתברר שהשימוש במחיקת הזיכרון מקל על פתרון בעיות שונות בטענה שזה מעניק למחשבות המתרוצצות בראש מנוחה ,ומאפשר לקלוט בזיכרון מחדש דברים שנשכחו ממנו לחלוטין.כלומר יש לו השפעה חיובית על המחשבות.

המדען היגיע למסקנה שאפשר להשתמש בו למטרות היפנוטיות בכדי לעזור לחולים  פסיכיאטריים ואחרים להיזכר בדברים העלולים להוות גורם למחלתם.

מאידך אפשר להשתמש בו למטרות צבאיות.למשל אפשר לשתק צבא שלם על ידי מכשיר כזה שימחק את זכרונו. אבל לשימוש הזה התנגד המדען ,אם כי זה היה השימוש שעליו רצה לעבוד מנהל המכון. 

אך הוא סירב לגלות את סוד המכשיר  למנהל המכון שהוא לא בטח בו משום מה למרות שזה שילם את משכורתו. הוא לא היה מעוניין שישתמשו במכשיר שהמציא לצרכים צבאיים.

מנהל המכון בזעמו  הפעיל את המכונה במשך שעות ארוכות על האיש ואישתו בשנתם וכך מחק את זכרונו וזכרון אישתו לגבי 11 השנים האחרונות.

על מה ולמה ? למה שמנהל המכון יסכן את הקריירה שלו בצורה כזאת ומה בעצם ציפה שיקרה עם אנשים מחוקי הזיכרון שרבים יודעים בדיוק מיהם ומהם ?והרי חקירה לגביהם הייתה חייבת להיפתח במוקדם או במאוחר?

לא ברור.

המנהל מוצא את מותו בסוף  הסיפור בתאונה.  והמדען תופס את מקומו כמנהל

.סוף טוב הכול טוב אבל סיום ממש לא משכנע לפתיחה המצויינת והמצמררת.למעשה זהו סיום עלוב ולא  משכנע בהשוואה לפתיחה האדירה.

בבירור הסופר לא ידע כיצד לסיים את הספר בצורה משכנעת.ואני מניח שבמקור הייתה לו את הפתיחה המרשימה ,אבל בעצם לא ידע מה הסיבה לאמנזיה המפתיעה.  ואז חיפש דרך להפוך אותה למשכנעת וכל מה שיכול היה לחשוב עליו  היה על  המכשיר שביכולתו למחוק זכרונות של אנשים.

וזה לא באמת ספר מדע בדיוני אלא יותר מעין מותחן רפואי שבו הגיבור חוקר את עברו שלו שלגביו הוא סובל מסוג של אמנזיה .אבל למרות זאת זוכר בדייקנות פרטים מהעבר הרחוק יותר. ועליו לגלות : הכיצד? 

הספר מראה אולי על העניין של המו"ל של הוצאת מצפן  בנושאי פסיכולוגיים שונים.

הגילוי שהספר אותו חיפשתי במשך שנים התחיל בצורה מעולה כל כך והסתיים בצורה כזאת היה  אכזבה. 

אפשר לקרוא אם אתם מצליחים לאתר את הספר הנדיר הזה בעברית אבל לא ממש חיוני . חבל על מה שיכול היה להיות.  "הכוח" אותו מותחן פסיכולוגי אדיר בהוצאת מצפן על אדם בעל כוחות על זה לא.

 

נספח :

 

והנה אלבום עטיפות זרות של "תעלומת הזמן האבוד".

 

 

המהדורה האיטלקית 

המהדורה הגרמנית

 

קראו עוד על המחבר ג'רי סוהל :

סקירה מפורטת על הקריירה של ג'רי סוהל 

זכרונות  על ג'רי סוהל

 

ג'רי סוהל באנציקלופדיה למדע בדיוני 

ג'רי סוהל בויקיפדיה 

קראו עוד על הוצאת "מצפן " וספריה 

הרובוט אל 76 תעה בדרך: סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית ( פעמיים בשנה אחת!)

https://www.behance.net/gallery/42286043/Robot-AL-76-Goes-Astray

 

לרגל מלאת 100 שנה להולדתו של יצחק אסימוב  פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן.
יצחק אסימוב ואני.
הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו לעברית.

לא הראשון ממש :קדם לו סיפור  בשם "כמה טוב היה להם "שהופיע בשבועון “דבר לילדים” – כרך כו גיליון 32, שראה אור ב-18 באפריל 1956 שהוא למיטב ידיעתי הסיפור הראשון של אסימוב שפורסם בעברית.ומעניין כבר בפרסום הראשון עליו בעברית ב-1956 המגזין "דבר לילדים" טרח לפרסם כמה מילים על אסימוב ולתאר מיהו דבר שבדרך כלל לא עשו. 

אבל הסיפור שלפניכם  הוא  סיפור הרובוטים הראשון שלו בעברית  .והוא תורגם בתוך שנה לעברית פעמיים !

הסיפור הופיע באנגלית לראשונה  בשם ""Robot AL-76 Goes Astray

 February 1942 issue of Amazing Stories

ב-1949 הסיפור פורסם באנתולגיה בשם  My Best Science Fiction Story.

אסימוב הסביר לימים שהוא לא באמת חושב וגם לא חשב אז שזהו סיפורו הטוב ביותר אבל עורכי האנתולוגיה דרשו ממנו שיבחר רק סיפור שהופיע במגזינים שהם הוציאו לאור ,מגזינים נחותים למדי בעולם  המדע הבדיוני אז הטוב ביותר שיכל לבחור  מבין הסיפורים האלו אכן היה הסיפור הזה. 

קיראו את ההקדמה של אסימוב לסיפור הזה באנתולוגיה הנ"ל כאן.

וזה עדיין סיפור מעניין בכך שהוא מתאר איך רובוט מתגלה כחושב טוב יותר ,מבני אדם לגבי תחום מסויים.

בכל אופן נראה שהודות לאותה אנתולוגיה  הסיפור הזה היגיע לידיעת הקורא העברי. 

לראשונה הסיפור הופיע ביולי 1958  במגזין שנקרא "קוסמוס :סיפורי מדע דמיוני " גיליון מספר 1  ( שבהחלט אין לבלבל אותו עם מגזין שהופיע 20 שנה מאוחר יותר ונקרא "קוסמוס : המיבחר של אסימוב " כשאסימוב כבר היה מפורסם מאוד ). 

ולשם השלמות הנה הפתיחה של התרגום המתחרה מחוברת המגזין הנדיר מאין כמוהו "סיינש פיקשן:סיפורים דמיוניים " " מספר 4 בשנת תשי"ט 1959 .

הסיפור הופיע רק שנה אחת מאוחר יותר  לאחר הסיפור ב"קוסמוס". אני תמה האם האנשים שהוציאו את "סיינש פיקשן" לא ידעו על קיומו של "קוסמוס " שנה קודם לכן ? אחרת אי אפשר להסביר מדוע תרגמו שוב את הסיפור של אסימוב .  וגם סיפור נוסף של הנרי קאטנר בשם "אל תסתכל  עכשיו " שגם הוא הופיע בשני המגזינים בתרגומים שונים. שניהם אגב היו לקוחים מאותה האנתולוגיה של סיפורים

My Best Science Fiction Story.

הסיפור תורגם לעברית עוד פעם בקובץ "בארץ הרובוטים "בתרגום יואב הלוי בהוצאת מסדה ב-1975 

נציין עוד לסיום שסיפור הרובוטים הראשון בכלל משל אסימוב :רובי "  שפורסם לראשונה ב-1940 הופיע בעברית לראשונה כמה שנים מאוחר יותר  ב”משמר לילדים”, כרך יח, 18, חוברת 9, בתאריך 20 בנובמבר, 1962.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

 

 

האזינו להקראה באנגלית של הסיפור "רובוט אל 76 טעה בדרך.

צפו בסירטון המבוסס על סיפור זה 

 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

 

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

 

יצחק אסימוב ואני : לרגל מלאת מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני המפורסם שבכולם

יצחק אסימוב ישוב על כיסא ( הקיסר?) שעליו סמלים מסיפוריו. ציירה  Rowena Morrill

 

 

מאה שנה להולדתו של סופר המדע הבדיוני אולי המפורסם מכולם  יצחק אסימוב.( אם כי יש שיטענו זאת לגבי ארתור קלארק ויש שיטענו זאת לגבי רוברט הינליין ויש שאמרו זאת על רי בראדבורי )

אמנם אין זה ברור שתאריך הולדתו של אסימוב  אכן היה בינואר 1920 .הוא עצמו לא היה בטוח בכך וייתכן שנולד מוקדם מכך. אבל לא היו בידיו פרטים מדוייקים אז תאריך הלידה הרשמי שלו היה ב-2 בינואר 1920 .,

כתבתי עליו  לאורך השנים רבות אבל הנה    כמה דברים  נוספים עליו לרגל יום הולדתו.

 "א. אסימוב " או "י. אסימוב"?

 

בעברית פורסמו     כשישים ספרים ששמו של אסימוב הופיע עליהם כמחבר או מחבר שותף או  לפחות עורך.  ( באנגלית פורסמו לפחות 506 ספרים תחת שמו !)

ארבעה מהספרים שפורסמו תחת שמו בעברית נכתבו עם כותבים שותפים ,שלושה עם רוברט סילברברג ( שבעצם הרחיב סיפורים קיימים של אסימוב ) ואחד הספר הראשון בסדרת הרובוט נורבי נכתב עם ג'נט ג'פסון אסימוב  ( אישתו של אסימוב ).

13 מספריו בעברית   הם ספרי מדע פופולארי.( ואם מכלילים גם את "אופוס מאתיים " שכלל גם סיפורים וגם מאמרים  אז 14).

42 מהספרים שהופיעו תחת שמו בעברית היו ספרי מדע בדיוני או קבצים של סיפורי מדע בדיוני.

 

שמו הופיע כעורך שבעה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני בעברית.כולן קשורות לזוכי פרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה"ב.

16 מספריו בעברית נועדו לילדים ולבני נוער ,שישה ספרי מדע בדיוני ( בסדרות "לאקי סטאר" ו"נורבי הרובוט" ) ועשרה ספרי מדע פופולארי

שישה מספריו תורגמו פעמיים.כולם ספרי מדע בדיוני.

רבים מסיפוריו הקצרים  תורגמו לעברית יותר מפעם אחת.

ויש גם שישה גליונות בעברית של כתב עת שנקרא על שמו "קוסמוס -המבחר של אסימוב " שהוא הופיע בו כסוג של עורך אחראי וכותב ראשי.

באנגלית הוא נקרא אייזק אבל בתרגומים לעברית אסימוב ביקש  במפורש  ישירות או דרך סוכניו  ששמו ישמר תמיד בגירסתו העברית "יצחק". וכך זה נשאר במשך שנים כשבכל התרגומים שלו לעברית הוא כונה  בדרך כלל י.אסימוב.

שני הספרים הראשונים של אסימוב שהופיעו בעברית עוד בשנות השישים לא היו בכלל ספרי מדע בדיוני אלא ספרי מדע פופולארי. אחד מהם הופיע עם השם "יצחק". אבל השני כלל לא.

אבני-יסוד בבנין החיים :אנזימים, ויטמינים, הורמונים /מאת יצחק אסימוב ; תרגם א. דובניקוב,תל אביב יבנה 1961

הצופן הגנטי /תורגם מאנגלית ע"י ר. ור. פלק ; בעריכת רבקה נדל תרגומי מדע לעם ; 5  ירושלים :   מפעל תרגומי המדע הישראלי,   1965.

 

אמנם לא תמיד צייתו לדרישה זאת  כפי שאתם רואים בעטיפת הספר "הצופן הגנטי " אחד מספריו  הראשונים  שפורסם בעברית  בשנות השישים.

אבל  בדרך כלל הקפידו עליה בספריו שפורסמו בשנות השבעים בהוצאת "מסדה" ששם שמו nופיע תמיד כ¬י.אסימוב ". .

עד שבסוף שנות השבעים המגזינים "פנטסיה 2000" ו"קוסמוס :המבחר של אסימוב "    ( שעליו ראו בהמשך ) שפירסמו סיפורים ומאמרים רבים של אסימוב וגם אייטמים ומאמרים  עליו החלו להתעלם מבקשתו של אסימוב והקפידו לקרוא לו "אייזק" או" א.אסימוב " בניגוד לרצונו המפורש.

ועל סמך התקדים הזה כנראה משנות השמונים  ואילך החלו לקרוא לו  בתרגומים לעברית "א. אסימוב "  ומשנות התשעים זה הפך להיות דומיננטי.

הוא כבר היה מת אז ולא יכול היה למחות.

עם זאת נראה שעדיין יש ויכוח בעברית  לגבי שמו הפרטי   אם לאיית אותו כ"אייזק" או "אייזיק".

אני  אומר שעדיף היה פשוט להישאר עם ה"יצחק".

אני  בכל אופן שומר על דרישה זאת לשמור על השם "יצחק"  אם כי יכול מאוד להיות שלא הייתי עקבי בכך לאורך השנים.

אסימוב ואני

יצחק אסימוב היה תמיד הסופר החביב עלי של מדע בדיוני ,הן בגלל סיפורי הרובוטים שלו שהזכירו יותר מכל דבר אחר סיפורי בלשים שבהם הקורא יחד עם הגיבור היה חייב להבין מהמה קרה ששיבש לכאורה או בפועל את פעולת הרובוט שעל פניו לא יכולה הייתה להשתבש הודות לאותם שלושת החוקים מפורסמים של אסימוב שאמורים להתקין את פעולת הרובוטים ולוודא שלעולם לעולם הם לא יוכלו להיות איום על בני אדם.

אבל אפילו ביקום שיצר אסימוב רובוטים כמו כל דבר אחר וכמו בני האדם עצמם יכלו להיות איום על בני אדם אבל גם לכך תמיד היה פיתרון. .אני שגדלתי על סיפור הגולם הקם על יוצרו ( ושאב סב סבתה של סבתי הגאון מווילנה סיפר על עצמו שניסה ליצור גולם ) הוקסמתי מכך מהרעיון של אסימוב שכן בני האדם יכולים ליצור טכנולוגיה עלולה להתגלות כהרסנית אבל הם גם יכולים לשלוט בה ולנהל אותה כהלכה לטובתם.

אני תומך  אגב בתפיסתו של אסימוב שמרגע שיקומו רובוטים אינטיליגנטיים שיהיו מקבילים לנו  יש לתת להם זכויות אזרח כמו לבני אדם כמו עוד מין על פני כדור הארץ  ֹׁ ( וכמו שיש לתת זכויות כאלו  לדולפינים אינטיליגנטיים ולקופים אינטיליגנטיים וכו').

לעומת אם יש חשש שאנחנו עלולים ליצור אינטליגנציה שעולה עלינו בכמה דרגות אז אין ליצור אותה.

 

אבל הרבה יותר מסיפורי הרובוטים אהבתי את סדרת "המוסד " שלו " שהייתה ונשארה סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי בכל הזמנים ( עם היוצא דופן האפשרי של "סטאר טראק" ) הסדרה שתיארה את ההקמה מחדש של האימפריה הגלקטית לפי חוקי מדע  "הפסיכו  היסטוריה" כפי שנקבעו בידי הגאון המיסתורי הארי סלדון .גאון שככל שהתקדמה הסדרה התברר שהוא דומה יותר ויותר לאסימוב המחבר עצמו ,שהזדהה עימו לחלוטין גם אם לא הזדהה עם שני המוסדות שיצר  ועם תוכנית אלף השנים להקמת אימפריה גלקטית שנייה שאותה לדעתי הוא תיעב.

ואותו מוסד ראשון מזכיר לי מאוד את מדינת ישראל  שסיפור הקמתה והתפתחותה מזכיר באופן מדהים את מה שמתואר בסדרת ה"מוסד".

ראו על כך ביתר פירוט במאמרי "כוכב הלכת הנבחר:סדרת המוסד של אסימוב כמשל ציוני  "
ולדעתי אין כאן בהכרך מקריות.אני חושב  שאסימוב קיבל כאן השראה מרעיונות שהיו לו גישה אליהם דרך אביו  ובני משפחתו ,שהיו צאצאים של תלמידי  הגאון מווילנה והתעניינו מאוד בגר"א וברעיונותיו השונים..

ראו על כך במאמרי "הגאון מווילנה והמוסד "

הוא לא הסכים עם  כל הרעיונות אלו  ואת חלקם קיבל בכלל  מהעורך שלו ג'ון קמפבל אבל השתמש בהם כחומר לסדרה שיצר והלכה וצברה לאורך השנים חיים משלה והיא הסדרה האהובה ביותר של ספרות המדע הבדיוני.

אסימוב המגזין 

יצחק אסימוב מצוייר כהרי סלדון מייסד ה"מוסד" על עטיפת המגזין שנקרא על שמו. 

 

כדאי להזכיר שאסימוב הוא  הסופר היחיד ששימש כבסיס למגזין שהתבסס על דמותו בעברית .

מגזין  מדע בדיוני חשוב מאוד שקיים בארה"ב עד עצם היום הזה מאז 1977, מזה 44 שנין.

( באנגלית היו  וישנם עוד כמה כתבי עת  כאלה שהתבססו על סופרים כמו אלרי קווין והבמאי אלפרד היצ'קוק )

ששת הגליונות ממגזין זה יצאו בעברית  זמן לא רב לאחר שהתפרסמו  בארה"ב בהוצאת "עתיד " בעריכת מישהו בשם "ד. 'קול " עם עריכה מדעית של "אינג'ינרים קול את לשם " ועריכה גראפית של "טלי "  בשנים 1978-1979.

והנה העטיפות הקדמיות והאחרות שכפי שתראו שמות דגש רב על אסימוב ועל אישיותו :הם לראשונה קוראים לו בעברית אייזק ולא יצחק.

העטיפות האלו אגב אינן העטיפות המקוריות של הגליונות האמריקניים ואולי הן ציורים ישראליים מקוריים.אולי של הגרפיקאית המיסתורית טלי.

ההוצאה טרחה והוסיפה תקצירים בכריכה האחורית  של מאמרי המערכת של אסימוב , דבר שלא היה במגזין המקורי באנגלית. ןזה היה רעיון מוצלח מאוד.כתוצאה בכל גיליון אתה מרגיש את האישיות של אסימוב גם מהכריכה.

והנה העטיפה  האמריקנית המקורית והמוצלחת הרבה פחות של גליון 1 של המגזין :

 

 

העטיפה המקורית של גליון מספר 2

 

העטיפה המקורית של גליון מספר 3 של המגזין האמריקני. אין ספק שהגירסה הישראלית עלתה עליה בהרבה.

 

 

 

 

קראו את מאמר המערכת המלא של אסימוב בגיליון מספר 6 כאן.

והנה דוגמה של מאמר  אחר של אסימוב שהופיע בגיליון מספר 2 גם הוא  עם דיוקן שלו :

נציין שגם במגזין המתחרה למדע בדיוני באותו הזמן "פנטסיה 2000" היה בכל גליון מאמר מדעי של אסימוב

מלווה בצילום של אסימוב במקום בציור.

,כך שאסימוב הופיע בשנים האלו 1978 -1979  באופן קבוע  בו זמנית בשני מגזינים מתחרים של מדע בדיוני בעברית.

ללא ספק אלו היו שנות השיא שלו מבחינת חשיפתו לקוראי השפה העברית.

 

כאמור למעלה יצאו שישה גליונות במגזין זה ולא יותר.

יצא עוד ספר אחד נוסף  בהוצאה זאת על עלילות באק רוג'רס במאה ה-25 על פי סרט קולנוע שיצא אז. ומאז ההוצאה נעלמה דום.

יצאו שני כרכים שקיבצו כל אחד שלושה מגליונות הסדרה תחת עטיפה אחת.

נסיים בכך שאני עדיין חובב את יצירתו של אסימוב אין ספק שהוא התיישן   בדברים רבים.וגם טעה לגבי דברים רבים.למשל הוא חזה בסדרת ה"מוסד"  שבעתיד הרחוק של האימפריה הגלקטית בעוד חמישים אלף שנה אנשים עוד יקראו את מדור הקומיקס בעיתונות וילדים עוד יכתבו חיבורים  עבור המורה בבית הספר.

אבל מצד שני הוא חזה בדייקנות מדהימה כל מיני דברים שרק מתחילים להתגשם ,ובהם קהילות האינטרנט  (ב"שמש ערומה " ) והפחד ממכונות שיקחו את מקומות העבודה שלנו  ( ב"מערות הפלדה ")ועוד דברים רבים נוספים.אני חושד שדברים נוספים שהוא חזה עומדים להתגשם בעתיד הקרוב.

 עטיפת אופוס 200 :   קובץ סיפורים   תרגם דוד דה פריס  ספריית פנטסיה 2000  תל-אביב :   היפריון,   1981

למרות שהספר הופיע בהוצאה של המגזין "פנטסיה 2000" ההוצאה היקפידה הפעם לקרוא לאסימוב "י. אסימוב " ולא "א. אסימוב" בניגוד למה שהיה מקובל במגזין . כנראה בדרישת המחבר ונציגיו. 

קראו עוד :

יום הולדת 100 ליצחק אסימוב -מאמר מערכת בכתב העת הנושא את שמו 

כך חזה אסימוב את שנת 2019 :99 שנים לאחר הולדתו.

קראו עוד על ושל אסימוב ב"יקום תרבות " ובבלוג זה :

"אסימוב ב"יקום תרבות "

 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

 

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

 

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב

אסימוב על כוכב הלכת חמה הוא מרקורי 

גדול זה צודק? :אסימוב על כוכב הלכת "צדק"

כוכב השבת -אסימוב על כוכב הלכת שבתאי 

חוזי האינטרנט :כיצד חזה אסימוב את קהילת האינטרנט 

פרופסור גל קמינקא על ארבעת חוקי הרובוטיקה של אסימוב 

טלפת בעולם הריגול : אדם המחר מאת וילסון טאקר

עטיפת המהדורה הראשונה של "אדם המחר" מספרי המדע הבדיוני  הראשונים שתורגמו לעברית  בינואר 1960. 

אנחנו נכנסים לשנה חדשה ולעשור חדש.שנת 2020.

ולרגל השנה החדשה אסקור כאן ספר מדע בדיוני אחד הראשונים שתורגמו לעברית שבימים אלו מלאו שישים שנה בדיוק לתרגומו בינואר 1960 

אדם המחר :רומן מתח של וילסון טאקר (1914-2006)  עברית – דוד ליאור (גוגול).

הוצאת דשא-ספרי כיס  מספר 4 מהדורה ראשונה ינואר 1960

במקור :

Wild Talent (1954) (aka Man from Tomorrow, 1955 )

ספר שהוא שילוב של סיפור ריגול עם סיפור מדע בדיוני.

הספר היה אחד הראשונים שפורסמו בהוצאה לאור של ספרי כיס מוערכת מאוד היום בשם "דשא" .

אך משום מה זה היה ספר המדע הבדיוני היחיד שפורסם בהוצאה זאת. שאר ספרי ההוצאה היו ספרי בלשים ריגול ומלחמה. ההוצאה לאור המתחרה של ספרי כיס "מצפן " תרמה הרבה יותר בתחום המדע הבדיוני כפי שעשתה הוצאה מתחרה  הנוספת בשם "ינשוף" והוצאת "רמדור " של אורי שלגי. 

וגם הספר הזה יש לציין הוא בעצם  יותר ספר ריגול  עכשווי  על המלחמה הקרה  בשנות החמישים  ( בתקופה שבה פורסם הספר לראשונה ) מספר מדע בדיוני  עתידני ובעצם הוא שילוב של השניים.

 

 

 

מהדורה שנייה אוגוסט 1960

בעבר פירסמתי ב"יקום תרבות " על ספר בשם "הכוח "  מאת פרנק מ.רובינסון שפורסם בערך באותה התקופה כמו "אדם המחר " בהוצאת "מצפן "   (הפרסום המקורי  בעברית אינו מתוארך ויכול להיות שנת 1958 או 1960  )  שתיאר אדם בעל כוחות עליונים "בצורה שלילית בהחלט כאדם שהוא איום על המין האנושי. 

 

במקור באנגלית "הכח " פורסם ב-1956 שנתיים לאחר "אדם המחר" ויש כל סיבה לחשוב שהמחבר רובינסון קרא והיכיר  את "אדם המחר ". 

צפו במקדימון  לסרט שנעשה על פי "הכוח " 

.תוכלו לצפות בסרט שנעשה על פי הכוח ב-1967 כאן.

"אדם המחר"  שפורסם בהוצאה מתחרה  ואולי ממש במקביל לפרסום  בעברית של "הכוח" ובכל אופן זמן לא רב לפניו או אחריו ,מציג את הצד השני של המטבע את סיפורו של אדם שיש לו כוחות על חושיים ונרדף בידי בני אדם אחרים על לא עוול על כפו. 

שניהם אגב גירסאות למבוגרים של ספרו של יאנוש קורצ'אק "יותם הקסם " שעסק בנושאים האלו ובהשלכותיהם עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת .

וראו על כך מאמר שלי כאן. 

"אדם המחר " חוזה בחרדה את העתיד, כאשר האדם יהיה מחונן ביכולת קריאת מחשבות הזולת-סגולה הנקראת טלפתיה..וזהו נושא שמאז הפך לפולארי ביותר בסדרת הקומיקס וקולנוע כמו "האקס מאן" שעוסקות באותו רעיון עצמו בעוצמה ובצבעוניות גדולים לעין ערוך.

ב"אדם המחר" יש רק את השורשים של מה שיהפך לימים לנושא  מרכזי בסדרת "האקס מאן " על כל נגזרותיה על מאבקם של מוטאנטים בעלי כוחות על מיוחדים במין האנושי "הרגיל ".אבל הכיוון הכללי כבר בהחלט נמצא כאן. 

 ב"אדם המחר " אנו רואים את המתרחש לחלוטין מנקודת מבטו. של האיש בעל כוחות העל. 

זאת בניגוד מוחלט למקביל והיריב האידיאולוגי "הכוח" שבו כל העלילה מוצגת מנקודת מבטו של אדם "רגיל " לפחות עד לסיום המפתיע והמזעזע  שבו הוא מגלה שהוא בעצם בכלל לא אדם "רגיל". 

חייו של  "אדם המחר" מתוארים  בצורה דומה לזאת של מחבר הספר.הגיבור עובד כמקרין בבתי קולנוע כפי שהיה גם המחבר כל חייו. ויש להניח שישנם פרטים דומים נוספים בתולדות החיים של השניים. בשלב מסויים בצעירותו הוא מגלה שיש לו יכולות שאין לאנשים אחרים.

הגיבור של "אדם המחר"  פאול ברין הוא לגמרי לבד. כשרונו  של טלפתיה קריאת  מחשבות  וכי שמתברר בהדרגה  גם בעל כוחות אחרים כמו "טלקינזיס" היכולת להניע חפצים בכוח המחשבה מרחוק , מנוצל בידי  אנשי השירות החשאי של ארה"ב ,שהוא ,בטיפשות כפי שהוא מבין בהדרגה , נחשף לפניהם ביוזמתו , ואלו אנשים ששונאים ומתעבים אותו  ופוחדים מפניו . ובצדק רב כפי שמתברר .

ויש לו ספקות לגבי זכותו לחיות בעולם שאינו שלו.

 

בדיעבד הוא מגלה שהממונה עליו הוא בוגד שמעוניין להשתלט על ארה"ב .

הוא מגלה גם שיש עוד אנשים בעלי כוחות דומים לשלו .ויש בינם אישה….

בסיום הדרמטי הוא משתמש בכוחותיו על מנת להיפטר מהבכיר הבוגד.ויוצא להצטרף לאחרים מסוגו .

מה זה אומר לגבי המין האנושי הרגיל איננו יודעים. 

הספר הוא למרבית הצער נחות בכל קנה מידה אפשרי מ"הכוח" כפי שמראה העובדה שהוא מעולם לא הודפס מחדש בעברית לאחר שתי המהדורות שפורסמו ב-1960.אבל כלשעצמו הוא ספר סביר אם כי לא יותר. 

"אדם המחר " כמקור השראה לשירותים החשאיים 

"אדם המחר"  כמו גם ה"כוח" ( שגם הוא עוסק בחקירות ובנסיונות שימוש של שירותי הביטחון האמריקניים, הפעם של הצי ולא של הסי איי איי  באנשים בעלי כוחות יוצאי דופן )  שניהם הקדימו בשנים רבות את אופנת האנשים בעלי הכוחות העל טבעיים משנות השבעים ובראשם אורי גלר ויש להניח שיש להם השפעה גדולה והשראה על סדרות קומיקס ידועות כמו האקס מאן שהפכו לכיום לזרם מרכזי בתרבות הפופולארית העולמית.

נקודה מענייינת לגבי "אדם המחר" שכל מה שמתואר בו כדמיון התממש במציאות. כעשרים שנה לאחר פרסום הספר. 

השימוש של הסי איי איי באנשים בעלי כוחות מיוחדים התגשם במציאות בשנות השבעים והשמונים והתשעים כאשר צבא ארה"ב ניהל את פרוייקט סטאר גייט שהעסיק אנשים בעלי כישרונות טלפתיים שמתפקידם היה להעביר אינפורמציה חשובה וסודית לרשויות.

זאת גם בחיקוי לפרוייקטים מקבילים שהיה ידוע שהסובייטים מנהלים מזה שנים רבות  עם אנשים בעלי "כישרונות " על טבעיים. 

הפרוייקט נכשל.עד כמה שידוע האנשים האלו לא הצליחו להשיג הישגים חשובים בעבור הסוכנות.

על כל הפרשה נעשה סרט ונכתב ספר  של ג'ון רונסון שתורגם לעברית "גברים  שבוהים בעזים ".

""מכופף הכפיות "הישראלי אורי גלר גם טען לאורך השנים ששירותי הביון "המוסד והסי איי איי ניצלו אותו ואת כוחותיו למטרותיהם וזה היה בין השאר דרך מומחה של הסי איי איי חוקר ידוע בשם אנדריה פוהריץ' שכתב ספר על אורי גלר .  ייתכן  מאוד שאכן כך היה.

 מסמכים של סוכנות הביון האמריקאית  נשנחשפו לציבור הרחב מגלים כעת כי ב־1973 הוזמן גלר לבדיקה מיוחדת שנערכה על ידי מדענים שהיו אחראים על פרויקט סטארגייט של הסי־איי־אי שעסק בכוחות על־טבעיים.

במהלך המבחן שהה גלר במשך שבוע בחדר אטום תחת פיקוח. מעבר לקיר ציירו המדענים ציורים, וגלר עמד במשימה לזהותם. במרוצת השנים טען גלר כי הוא הועסק בחברות שלהן סייע לאתר שדות נפט ומרבצים של מתכות יקרות. בסרט תיעודי של הבי־בי־סי נטען שגלר הועסק כמרגל על־טבעי עבור הסי־איי־אי ועל ידי המוסד הישראלי, וכי בין היתר מחק דיסקטים באמצעות מחשבתו.

.ומן הסתם הוא בכלל לא היה היחיד. 

בבירור המטרה של הסי איי איי ואולי גם של המוסד  הייתה המטרה של הסוכנות בספר "אדם המחר" לנצל כישורים "על חושיים"יוצאי דופן לטובת ארה"ב וישראל.

ייתכן מאוד וגם סביר שהממונים על מבצעים אלו היו מודעים בהחלט לספרים כמו "אדם המחר " ו"הכוח"  והם שימשו להם כמקור השראה. 

הסופר 

 

וילסון טאקר נודע דווקא כאחד מחובבי המדע הבדיוני הראשונים והחשובים בארה"ב .ממיסדי הפנזינים של המדע הבדיוני.

הוא הפך לסופר מקצועי של ספרי מדע בדיוני ריגול ומתח. אבל "נודע לשימצה"  בחוגי המדע הבדיוני בגלל שנהג להכניס שמות של אנשים ידועים מעולם המדע הבדיוני כדמויות בספריו בקריצת עין "למבינים " בחוגי המדע הבדיוני. 

וכך עשה למשל גם ב"אדם  המחר" ששם אחד מבכירי הביון נקרא "רי פלאמר " כפי שנקרא עורך מגזין מדע בדיוני ידוע. אישד ביון אחר נקרא "קונקלין" כפי שנקרא אנתולוגיסט ידוע של ספרי מדע בדיוני. 

"אדם המחר" הוא הספר היחיד שלו שתורגם לעברית .הוא כתב עוד כמה ספרי מדע בדיוני שהם ידועים יותר אבל לא זכו לתרגום. 

הסופר כתב בספר בשם "אדוני הזמן ( 1953)( שבמרכזו עומד חייזר בן אלמוות שבשומר העתיקה היה הגיבור גילגמש ומחכה אלפי שנים למצוא פתרון למצבו בכדור הארץ .

ספרו הידוע ביותר של טאקר שלא תורגם  מרבית הצער הוא  בשם "שנת השמש השקטה ( 1970")  שבה נוסע בזמן  הוא במיקצועו אפיגרף מומחה לעברית קדומה וארמית   שעוסק בחקר המגילות הגנוזות והאפוקליפסה המתוארת בהם,הוא חוקר מגילה קדומה שלדעתו היא גירסה קדומה של ספר הההתגלות ( חזון יוחנן ) בברית החדשה ולדעתו היא רק יצירה בדיונית לחלוטין.

הפרסום מעורר תשומת לב ציבורית גדולה ומחלקות עצומה. 

בנתיים הוא מוזמן ליטול חלק בפרויקט מסע בזמן לעתיד הקרוב,הנשיא  בשנת 1978 רוצה לדעת כיצד תתממש מדיניותו בעתיד הקרוב מאוד .. הנוסע  בזמן מגיע לעתיד בכמה  תקופות שונות ל-1980 -1999 ל-2000    ומגלה שהמקום השתנה מאוד בכל תקופה ולרעה כתוצאה מסכסוכים פוליטיים וגזעיים . השחורים בארה"ב נאבקים בלבנים בטקטיקות של גרילה  ומשתמשים בכלי נשק  גרעיניים שקיבלו מהסינים . .

הוא  מגיע  בסיום מסעו לשנת 2020 פלוס ( כנראה השנה לא מצויינת בדיוק אבל זוהי הכוונה )  מוצא את ארה"ב במצב קשה של הפרדה גזעית  ומלחמת אזרחים בין שחורים ולבנים , והצבע השחור של הגיבור  מאיים על התושבים הלבנים. הוא   מנסה למנוע את חורבן העולם ומגלה שהידע מהמחקר שלו הוא שגרם לחורבן זה   כתוצאה מהחלטות שגויות שקיבל הנשיא כתוצאה  מהמידע שקיבל מפרויקט המסע בזמן וכתוצאה מחיזוקו של נבל שהביא לפריצת מלחמת גזע קטסטרופאלית לאחר שקרא את המגילה שאותה תירגם הגיבור ויצא להגשים את המתואר בה. 

הנבואה שגילה במגילה הגנוזה  היגשימה את עצמה :תהיה שנה של שמש שקטה והוא צופה בקץ ההיסטוריה האנושית כפי שהוא מכיר אותה.

במהלך הספר מוצגות הקבלות מעניינות מאוד בין אנשי העתיד הקרוב מאוד והמשתתפים בפרוייקט המסע בזמן ובין אנשי כת קומראן במדבר יהודה שאותם חוקר הגיבור. והסופר טאקר שככל הנראה התעניין מאוד בכת קומראן מראה על דמיון גובר והולך בין העולם שבו חיו אנשי קומראן ובין העולם של העתיד הקרוב.והמתקרב….

הספר היה מועמד סופי לפרס ההוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני  .הוא היה מועמד סופי גם לפרס הנבולה מטעם סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב  ולפרס לוקוס לרומן המדע הבדיוני הטוב של השנה מטעם מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני  אבל הפסיד בשלושתם  ל"עולם הטבעת " של לארי ניבן.

 אבל טאקר  זכה בפרס  השלישי החשוב ליצירות מדע בדיוני לזכרו של עורך המדע הבדיוני ג'ון קמפבל.הוא זכה בפרס ב-1976 באותה שנה החליטה וועדת הפרס שאין ספר שפורסם בשנת 1975 שבאמת ראוי לפרס ולכן החליטו לבחור  באופן רטרוספקטיבי בספר שיצא לאור ב-1970 לפני הקמת הפרס ולא זכה לפרס כראוי לו. ספרו של טאקר נבחר. וגבר על ספרים מועמדים של רוברט סילברברג ובוב שאו. 

קראו ביקורת על ספר זה כאן.

טאקר בכל אופ i כה בפרסים שונים על כתיבתו כחובב מדע בדיוני. 

 

הוא כתב גם כמה ספרי בלשים ומותחנים מעניינים.

טאקר  שכאמור התעניין כנראה מאוד בשלב מסויים במגילות הגנוזות וכנראה חקר את הנושא  ביסודיות  השתמש במגילות הגנוזות גם עבור המותחן שלו "המכשפה הזאת ( 1971)שבו מומחים  ישראלי ומחבלים ערביים מחפשים אוצרות שהוסתרו בימי חורבן בית ה מקדש בידי כוהני המקדש אי שם בעמק הירדן. אבל אל האוצר מגיעים ראשונים הרפתקן אמריקני ובחורה יפה  בעלת יכולות על טבעיות  המכשפה של הכותר שלוקחת אותו אל האוצר.

הוא המשיך לכתוב מדע בדיוני עד שנות השמונים ולאחר מכן פרש מכתיבה מקצועית אבל המשיך לתפקד כחובב ידוע מוכר ואהוב.

הוא נפטר ב-2006 כמה חודשים לאחר פטירתה של אישתו .

אף יצירה נוספת שלו חוץ מספר הריגול המדעי בדיוני "אדם המחר" לא תורגמה לעברית. אבל הספר הזה בדרכו שלו  למרות שהתיישן הוא עדיין  מעניין ביותר ושווה קריאה תוך מחשבה על מה שקרה לעולם התרבות הפופולארית הקומיקס והקולנוע  והטלוויזיה שבהם רעיונות ש"אדם המחר"  עסק בהם כשעוד היו בצורה עוברית ,על  האיש בעל כוחות העל הנאבק בבני אדם רגילים , הם כיום דומיננטיים.

נספח :עטיפות זרות של אדם המחר

 

אדם המחר באיטלקית

 

אדם המחר בספרדית

המהדורה הגרמנית

המהדורה הגרמנית 

קראו גם על 

הספר המקביל "הכח"

 

ראו גם :

וילסון טאקר באנציקלופדיה למדע בדיוני 

וילסון טאקר בויקיפדיה

וילסון טאקר כחובב מדע בדיוני 

מאה שנה עם טאקר

אתר על וילסון טאקר 

עוד אתר על וילסון טאקר 

המבקר ג'ון קלוט מספיד את וילסון טאקר

פלישת חוטפי הגופות:הספר והסרטים

 

רשימה זאת היא מעין חלק ב' לרשימה קודמת בבלוג זה על הספר של רוברט הינליין "פלישה לכדור הארץ  " -השליטים " והסרט הקולנועי המבוסס עליו.

וכאן אני עוסק בספר וסרטים שמזכירים מאוד את הספר של והסרט על פי הינליין .אבל גם שונים מאוד. 

בשנות החמישים היה מקובל מאוד בארה"ב ז'אנר  של ספרי וסרטי מדע בדיוני ואימה שתיארו פלישה של יצורים חייזריים מעולם אחר.

שני ספרים התפרסמו באופן מיוחד  בז'אנר זה ז'אנר "השליטים " ( ידוע בעברית גם "כפלישה לכדור הארץ"  של רוברט הינליין "( 1951) "ופלישת חוטפי הגופות " (1954) של ג'ק פיני.

שניהם תיארו סיטואציה דומה : חייזרים הפולשים בהיחבא לכדור הארץ ומשתלטים על בני אדם שהופכים לעבדיהם וללא אנושיים בהתנהגותם. אך שניהם שונים באופן קוטבי   פלישת חוטפי הגופות – בסרט זה , משתלטים על האנשים הפשוטים  והסרט מוצג מנקודת המבט שלהם לעומת  הסרט "השליטים"  שבו משתלטים על הפוליטיקאים הבכירים והוא מוצג לחלוטין מנקודת המבט של האנשים שנמצאים בראש המאבק בפלישה ולא מנקודת המבט של "האיש שברחוב " שאינו יודע דבר.

"השליטים " שפורסם בשנות החמישים זכה לגירסה קולנועית בשנות התשעים.בסרט "השליטים " על פי ספרו  של הינליין מ-1994  הפרנויה היא בכל מקום .וכל אחד יכול להיהפך לחייזר ונהפך לחייזר. אבל יש שביב של תקווה :למרות הכל הממשל יכול להשתלט איך שהוא על המצב לזמן מה. אבל שוב אין את האופטימיות  של שנות החמישים שלמרות הכל  בכל מאבק ידו של האדם האמריקני  לפחות תהיה על העליונה.

 הספר "פלישת חוטפי הגופות " גם הוא משנות החמישים זכה ללא פחות מארבעה  גרסאות קולנועיות: הראשונה והידועה שבהם  של הבמאי דון סיגל היא מ-1956 ועוד אחת ידועה של הבמאי פיליפ קאופמן מ-1978. שבהן נעסוק כאן.

בסרט "פלישת חוטפי הגופות " משנות השבעים  האוייב אינו מבטא אידיאולוגיה זרה .הוא מבטא צורת חשיבה שונה :התמקדות מוחלטת ב"אני" והוא מנצח בכל מקום ויכבוש את כדור הארץ כולו עם צורת החשיבה הזאת .כפי שאכן החל לקרות בעולם עם הגלובליזציה שבאופן אירוני הפיצה את צורת החיים האמריקנית.

הסרטים האלו משתמשים באלמנטים של הפרנויה כדי ליצור מותחנים שבהם האדם נרדף בכל מקום ובכל מצב בידי מי שנראים כחבריו הקרובים ביותר אך הם למעשה חייזרים חסרי נשמה.הוא עצמו עלול להתגלות כחייזר חסר נשמה ובכך כמדומה יש אלמנטים שהם שייכים לז'אנר המותחן לא פחות מז'אנר המדע הבדיוני. 

היום כמדומה גם שביב התקווה שהיה בשנות  התשעים נעלם. ….

כאן אדון בספר  האולטרה פארנואידי "חוטפי הגופות " ושני סרטים אולטרה פאראנואידים  שנעשו על פיו ואנסה להבין מה הם מלמדים אותנו על הזמנים המשתנים ועל הפרנויות השונות מאוד שלהם.

המחבר 

ג'ק פיני מחבר "חוטפי הגופות " 

הסופר ג'ק פיני חיבר ב-1954  כנראה בהשראת ה"שליטים " של רוברט  הינליין את הספר " חוטפי הגופות",שפורסם תחילה בהמשכים בכתב עת  סיפור זה היה יוצא דופן ביצירתו של פיני שרוב סיפורי המדע הבדיוני שלו עסקו במסע בזמן לעבר נוסטלגי כלשהוא.

לעברית תורגם סיפור קצר של ג'ק פיני בשם "הקומה השלישית " בגיליון פנטסיה 2000 מספר 4 ב-1979.שמתאר מסע בזמן ,סיפור קצר זה הוא קלאסי ונלמד בבתי הספר בארה"ב.

משום מה הספר "פלישת חוטפי הגופות " לא תורגם למרות שהוא קלאסיקה. לעברית תורגם רק ספר אחד של ג'ק פיני  ידוע הרבה פחות    הבריחה הגורלית / The House of Numbers (1957 בתרגום קלמן קצנלסון   תל-אביב :   מ' מזרחי 1960. ספר מתח מרתק מאוד על  אח המסייע לאחיו לברוח  מהכלא.

ספר זה הוסרט עוד בשנת פרסומו לסרט בכיכובו של ג'ק פאלאנס ( שהתפרסם כבר בגילומו את הבלש הפרטי מילו מרץ'

ספר זה פורסם במקור שלוש שנים לאחר  "פלישת חוטפי הגופות " וזכה מיידית לגירסה קולנועית.הוא נשכח כיום אבל מזכיר את הסדרה העכשווית "נמלטים" על אח שמסייע לאחיו להימלט מבית כלא שמור במיוחד ואולי שימש כמקור השראה לסדרה זאת. .

 

כרזת הסרט שנעשה על פיו של ספר של ג'ק פיני והוא אולי מקור השראה לסדרת הטלוויזיה "הנימלטים" על שני אחים שנמלטים מבית כלא שמור היטב. 

חוטפי הגופות " הספר 

 

העלילה של ספרו של פיני היא לכאורה מקבילה לזאת של הינליין  אבל באמת היא שונה מאוד : בספרו של פיני ובסרטים המבוססים עליו הגיבורים הם אנשים פשוטים שאין להם קשר לדרגים הבכירים של הממשל ואינם יכולים לפעילו ולצוות עליו כמו בספרו של הינליין. הם מגלים רק בהדרגה ובהפתעה את מה שקורה ואינם יכולים להיות בטוחים כי פקידי הממשל שהם בקשר עימם אינם נשלטים בידי החייזרים.

בספר תואר עיירה  בקליפורניה בשם סנטה מירה שעליה משתלטים זרעים  חייזריים דמויי צמחים  שהיגיעו לכדור הארץ מהחלל החיצון שם הם נודדים מכוכב לכוכב.הזרעים מחליפים אנשים ישנים עם העתקים מדוייקים שלהם שגודלים בזמן שהקרבנות האנושיים הופכים לאבק.  מתברר שההעתקים יכולים לחיות רק חמש שנים ואינם יכולים להתרבות מינית.לכן הם יהפכו את כדור הארץ לעולם מת ואז יעברו לעולם הבא. מבחינתם הם עושים רק מה שבני האדם עושים משתמשים במשאבים משמידים אוכלוסיות ילידות ומשמידים מערכות אקולוגיות בשם השרידה.

הסיום הוא אופטימי.הגיבור מיילס יוצא נגד הזרעים ומצית אותם באש.חלקם מושמדים והשרידים מבוהלים ומחליטים שכוכב הלכת הזה מסוכן מידי,הם  מחליטים לעזוב לאחר שהחליטו שאינם יכולים להתמודד עם סוג ההתנגדות שהם מוצאים בגיבורים. הזרעים חוזרים לחלל בחיפוש אחרי עולם אחר.וכמה מהם פשוט נכנעים האינדיבידואל האמריקני מנצח כנגד כל הסיכויים. מיילס נישא לאהובתו בקי בסוף הסיפור האופטימי.

לדבריו  של  הסופר פיני היה זה רק סיפור שנועד לרתק ולמתוח ולא היו לו משמעויות פוליטיות מעבר לזה.

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

לא כך בסרטים.

הספר הוסרט לא פחות מחמש  פעמים ב1956 ב-1978 בידי פיליפ קאופמן ב -1993 וב-2007  -2019 .

כאן נעסוק בשתי הגירסאות  הקולנועיות הראשונות מ-1956 ומ-1978:

 

הסרט המפורסם שנעשה בידי דון סיגל ותסריטו נכתב בידי דניאל מאיוארינג .

לדברי הסופר פיני  הסרט המקורי עקב בדקדקנות אחרי עלילת הספר להוציא את הסוף שהיה שונה ומטופש בעיניו 

כיום לעומת זאת הסרט נחשב כיום כאחד מגדולי סרטי המדע הבדיוני של שנות החמישים.

הסרט נפתח בפרולוג שבו השלטונות מתחקרים אדם מוזר שטוען שמתקיימת פלישה מהחלל.הוא מספר להם את סיפורו :קוין מקרתי מגלם את הרופא מילס שחוזר לביתו עיירה קטנה בקליפורניה מכנס רפואי  ומגלה  שרבים מאנשי העיירה  המוכרים לו היטב השתנו בצורה מוזרה ומתנהגים בצורה מוזרה עוד יותר. גם ארוסתו היפה בקי מרגישה שיש משהו מוזר בעיירה ,במיוחד לאחר שידיד משותף מוצא  זרע ענק בגינתו שכמוהו לא ראה מעולם.

כאשר הם פותחים את הזרע הם מגלים בתוכו העתק של יצור דמוי אדם והיצור נראה כהעתק של  אדם מוכר להם. מתברר שהזרעים מלאים בחייזרים שמעתיקים בני אדם בשנתם  וגורמים למותם ומשתלטים על כל האיזור. מסתבר שאיך שהוא האישיות והזכרונות של הקרבנות מועברים להעתקים אבל יש הבדל קטן בהעתקים מבני האדם הם חסרי כל רגשות.

מיילס וארוסתו מוצאים שכל העיריה שועתקה בידי הזרעים והם נרדפים על ידיהם באחד הקטעים המשמעותיים ביותר של הסרט  אחד החייזרים העתק של פסיכיאטר מסביר להם למה כדאי להיות איש זרע:

"אין שום כאב .פתאום כאשר אתה ישן ,הם משלבים את זכרונותיך ואת תודעתך ואתה קם מחדש טוב יותר ".

קטע מצמרר מאין כמוהו. ואני זוכר היטב את האימה שחשתי בקטע זה כאשר צפיתי בסרט לראשונה כילד. בטלוויזיה הישראלית. 

מילס ובקי  שהם האנשים היחידים בעיירה שלא הפכו לחייזרים בורחים מהעיירה.

בדרך בקי נרדמת וכאשר היא מתעוררת בקטע המצמרר ביותר בסרט כולו מתברר שאיך שהוא היא הפכה לאשת זרע (איך? זה לא ברור )  וקוראת לרודפיו של מיילס ללכוד אותו אך הוא מצליח להימלט.

בסיום  הסרט מילס הפרנואיד רץ בכביש וצועק על הנהגים "אתם הבאים בתור".

אך הוא נתפס בידי הרשויות  שמגלות את הזרעים ושמבינות  כעת את האיום החייזרי ויוצאות להיאבק כנגדו בסיום הינלינאי מובהק. 

 

  •  
  • על הסרט יש פרשנויות שונות. למה התכוון הבמאי דון סיגל בסרט זה? על כך ישנם דיעות סותרות שכן סיגל במכוון השאיר את כוונותיו לא ברורות הוא הוצג כאלגוריה על ציד המכשפות בידי הסנטור מקרתי שבתקופה שבה נעשה הסרט האשים אנשים שונים בהוליווד כבעלי נטיות קומוניסטיות והם פוטרו מעבודתם.
  • ולכך יש מקבילות הסרט כאשר  איש האחד נרדף בידי הרוב בעלי הדעות השונות ממנו דעה שנייה סבירה יותר שהיא שבאנשי הזרע יש לראות דווקא כאנשי "גיס חמישי "קומוניסטיים החודרים לארה"ב שמהם הזהיר  הסנטור מקרתי והסרט דווקא משקף את עמדותיו לגבי האיום ש"הזרים " מהווים לערכי העיירה הקטנה של ארה"ב.[
  • אבל סיגל עצמו טען שהייתה זאת דווקא אליגוריה על הסכנה האדומה ,כפי שללא  ספק היה "השליטים ". מבחינתו היה זה סרט על הגיס החמישי הקומוניסטי המאיים על אמריקה הקומוניסטים  שבאים להביא לנו חיים "טובים יותר " כביכול ושנראים ומתנהגים  בדיוק כמונו  ומבחינה זאת הוא בהחלט תמך במקרתי ובניקסון.
  •  
  • השקפה זאת בכל אופן שהיא גם ההשקפה של הינליין לא הייתה  ההשקפה של פיני שרק רצה לספר סיפור טוב ומרתק.
  • ·         . בבירור אפשר לראות בסרט אידיאולוגיות סותרות,אבל לא לחלוטין.המסר הוא שיש אנשים מסביב שנראים אמריקנים טובים אבל אינם אמריקנים טובים .הם פולשים מבחוץ.וזהו המסר  הפרנואידי של הסנטור מקרתי בשנות החמישים.והסרט נראה לי כמשקף את עמדותיו.עם זאת כדאי לשים לב למסר התוקף את חוסר "הרגשנות" ומעלה על נס את הפגנת הרגשות. 
  • סיגל סיפר בראיון [6]שפלישת חוטפי הגופות הוא סרטו החביב עליו ביותר.עם כי הוא לא מחשיב אותו דווקא בסרטו הטוב ביותר. הוא סיפר שהוא רצה שהסרט יסתיים עם סוף פסימי שבו מילס הפסיכולוג רץ  בכביש וצועק אל הנהגים שחושבים שהוא מטורף  "אתם הבאים בתור !". אבל הסטודיו כפה עליו אפילוג שמראה שהרשויות מבינים לבסוף את הבעיה ויוצאות לעצור אותה. דהיינו סוף אופטימי ( אם כי פחות אופטימי מזה שבספרו המקורי של פיני )  המין האנושי והעם האמריקני יכולים להתגבר גם על החייזרים שבתוכם,אם גם בקושי רב. 
  • זהו לא המסר של הסרט הבא שהתבסס על ספרו של פיני. 
  • צפו בסרט המלא 
  •  
  •  הגרסה השנייה
  • המקדימון לגרסת 1978 
  • ב1978  יצר  הבמאי פיליפ קאופמן  עם התסריטאי ד.ו.ריכטר גרסה חדשה לקלאסיקה משנות החמישים.
  • Kמעשה הוא רק לקח את הרעיון הבסיסי והעביר אתו מעייר הקטנה לעיר הגדולה סאן פרנציסקו וניתן אף לראות בו המשך ישיר של הסרט המקורי ולא גירסה חדשה מאחר שהעלילה היא למעשה שונה לגמרי.ניתן לראות בסרטי זה תיאור של מה שקרה אחרי שהחייזרים פרצו מהעיירה הקטנה בסרט הקודם אל העיר הגדולה הסמוכה. אבל אין בו את ההשוואה הפשטנית למדי של הסרט הקודם בין האנשים הרגשניים האמיתיים והחייזרים חסרי הרגשות. במקום זה יש רעיון מתוחכם יותר שהסביבה העירונית הופכת לבלתי אפשרית את האפשרות להבדיל בין בני אדם וחייזרים.
  •  
  • דונאלד סטרלנד ( הזכור לנו כגיבור ב"השליטים" שאותו עשה  16 שנים לאחר סרט זה  ) מופיע בתפקיד הראשי של מפקח בריאות  בסאן פרנציסקו ( אנחנו רואים אותו בפעם הראשונה בודק  צואת חולדות במטבח במסעדה ). כאשר העוזרת שלו ( ברוק אדמס ) מספרת לו שהחבר שלה ( ג'ף גולדבלום )*  איננו מה שהיה , הוא הפך למנוכר לה לחלוטין הוא שקוע לחלוטין בשמיעת מוזיקה  ובצפייה טלווזיה ואינו רוצה יותר לעסוק בסקס.דהיינו הוא אינו אנושי יותר. הוא לא לוקח זאת ברצינות.הוא מגיע למסיבה שאותה מארח פסיכולוג ידוע ( לאונרד נימוי שהתפרסם בתפקיד חייזר ב"מסע בין כוכבים" וכך הוא מתאים מאוד לגלם את תפקיד האיש שהשתלטו עליו חייזרים בסרט זה)

    ממש במקביל ל"פלישת חוטפי הגופות "הבמאי קאופמן היה אמור לביים גירסה קולנועית של "מסע בין כוכבים " בכיכובו של נימוי אך הפרויקט לא יצא לפועל בבימויו אם כי גרסה קולנועית כזאת עם במאי  אחר אך בכיכוב נימוי הוסרטה לבסוף ב-1979

     

    הוא שומע עוד סיפורים על אנשים שמתנהגים בצורה מוזרה הפסיכולוג   דוחה סיפורים אלו כאגדות עירוניות שנוצרו בידי הלחץ של החיים בעיר. אבל מסתבר שיותר ויותר אנשים בעיר מתנהגים בצורה מוזרה. אחת הדמויות מסבירה זאת כך "זה כמו החייזרים שבאו לפני מליוני שנים הזדווגו עם הקופים ויצרו את בני האדם ".
  •  
  • הגיבור בנל משתכנע רק כאשר הוא רואה זרע שלם העתק של אדם גודל בחדר חממה. אז זה כבר מאוחר מידי להזעיק את הרשויות מאחר שמתברר שבשלב זה החיזרים כבר השתלטו פחות או יותר על סאן פרנציסקו .
  •  
  • מכאן  ואילך  זאת רק בריחה לצורך שרידה.דון סיגל הבמאי של הגירסה הקודמת מופיע בקמאו כנהג מונית שלוקח את פנל עוזרתו לנמל התעופה בעת בריחתם. קוין מקרתי כוכב הגירסה הקודמת מופיע גם הוא ושוב הוא צועק "הם באים " הם באים " אתם הבאים בתור ! "כפי שעשה בסוף הסרט המקורי הוא נדרס בידי סיגל נהג המונית.אחד אחרי השני אנשי המעגל הקרוב של בנל נופלים בידי החייזרים  אחת מהן מתפוררת כשהיא בזרועותיו של פנל ,והוא נשאר לבדו.קאופמן יכול להראות באמצעות פעלולים משופרים של שנות השבעים את מה שסיגל לא יכול להראות בשנות החמישים של אנשי זרעים שנוצרו רק בחלקם יוצאים מתוך הזרעים ,ויש גם קטעים של אנשי זרעים מושמדים. בנל עצמו הולך לישון כשסביבו זרע צומח בנל מתעורר בזמן ומצליח להרוס את הזרע אך אינו מצליח להביא את עצמו להשמיד את העותק שלו שצומח בו . .הסיום הוא קודר:בנל מצליח להרוס חממה שבה צומחים הזרעים ,.ואז מגיעים אליו אנשים אחרים שלא נפגעו שחושבים שהוא בסדר. אך מסתבר שהוא אינו בסדר.
  • בתמונה הסופית בנל משמיע את הקריאה המוזרה שאותה משמיעים החייזרים כדי להזהיר מפני בני אדם שבקרבם.הסיום הוא  מקביל עם כך כמעט במדוייק לסיום של השליטים שגם בו כזכור הגיבור הטוב   מנהיג ההתנגדות האנושית שגם אותו גילם דונאלד סטרלנד "נחטף " בידי החייזרים והפך לאחד מהם.בסיום אנו רואים זרעים מועברים לערים רחוקות ולמדינות אחרות בעולם.העולם כולו עומד להיהפך לביתם של החייזרים.בניגוד לסיום האופטימי היחסית של הסרט המקורי כאן הסיום הוא פסימי לחלוטין ללא אפשרות של אופטימיות  הזרעים הם המנצחים והם יכבשו את העולם.
  • מעניינת הצורה שבה מוצגים החיזרים כמי שמתמקדים רק בעצמם ולא באחרים וזה מזכיר מאוד את האנשים כיום המסתובבים עם הסמרטפון .על פי ההיגיון של הסרט הם כולם נישלטים בידי הזרעים.
  • בבירור עם כך יש הבדלים משמעותיים ביותר בין גירסת הספר והסרט של שנות החמישים וגרסת הסרט של שנות ה שבעים.
  • גרסת הספר של שנות החמישים ,הא אופטימית בבסיסה :בני האדם יכולים להתגבר על הכל ,והם יתגברו גם על החייזרים המפחידים.
  • גרסת הסרט של דון סיגל היא אופטימית פחות :אין זה בטוח שבני האדם מסוגלים להתגבר על החייזרים אבל הרשויות בסיום הסרט יוצאות להתמודד עימם ואולי ינצחו ( ואולי לא ).הסיום הוא אמביבלנטי.החייזרים מוצגים כמעין קומוניסטים המבטיחים חיים טובים יותר לכל מי שמאזין להם.
  • בגרסת שנות השבעים שולט הפסימיזם .החייזרים אינם מביאים שום אידיאולוגיה,הם אינם מייצגים את הקומוניסטים,הם פשוט מייצגים את הדור החדש. .הם מרוכזים רק בעצמם ( כמו אנשי דור שנות השבעים )אבל ידם על העליונה בכל מקום ובכל מצב.והם  המנצחים בסיום הסרט ועומדים לכבוש את כדור הארץ.
  • והתזה הזאת של הסרט היא התזה שעומדת מאחורי טענות הקונספירציה שהן כה בולטות ברשת ומחוצה לה. 

קראו גם :

אל תסמוך  על אף אחד: הטפילים כבר כאן:בספר "השליטים" של רוברט הינליין

האזינו להקראה של הספר "חוטפי הגופות "

ג'ק פיני בויקיפדיה 

ניימן על  TIME AND AGAIN ספר מסע בזמן של ג'ק פיניי שלא תורגם 

החייזרים בקרוב אצלכם 

  • סונטאג סוזאן "שואה כלל עולמית כיצירה דמיונית " בתוך עולם בדים בעריכת הלגה קלר  עם עובד , 1965 ע' 330-346
  • Braucourt Guy "Interview with Don Siegel" image et son april 1970 pp 80-84
  • King, Stephen, Danse macabre /    London :   Hodder,   [2005?].
  • Knight, Peter, Conspiracy culture :   from the Kennedy assasination th the X-files /    London :   Routledge,   2000.Siegel, Don, 1912-    A Siegel film :   an autobiography /    London :   Faber and Faber,   1996, c1993.
   

 

פלאש גורדון בעיר האבודה אטלנטיס

איש החלל פלאש גורדון יוצא הפעם לא אל החלל החיצון ,אלא אל מעמקי הים ומגלה שם תרבות קדומה ומפותחת שגם היא יוצאת לחלל החיצון !

פלאש גורדון ביקר בסיפוריו באטלנטיס עוד משנות החמישים כמו גם קודמו באק רוג'רס שהיגיע לעיר התת מימית עוד בראשית שנות השלושים.אבל כמדומה שזהו הסיפור המפותח והטוב ביותר על ביקור בעיר ובתרבות מוזרה זאת.

צייר דאן בארי ( או עוזר אנונימי שלו )

פורסם במקור בשנת 1977

 

6 – "Atlantis” (5/9/77 to 9/1/77)

קיראו גם 

האיש מאטלנטיס 

מסע בזמן אל הנחש בעל הנוצות :מסע אל העבר מאת אבן הנטר -הספר הראשון בעברית על מכונת זמן

 

עטיפת הספר הראשון שפורסם בעברית שעסק במסע במכונת זמן. נכתב בידי הסופר שלימים התפרסם כסופר סיפורי משטרה משובח במיוחד  בשם הבדוי "אד מק באין". 

תקציר הספר "המסע אל העבר" 

מה היה  הספר הראשון בעברית על מסע בזמן ?

לא כפי שניתן היה לחשוב תרגום של מכונת הזמן של ה.ג. וולס,הסיפור הידוע הראשון על מסע בזמן מ-1895 ( אם כי בהחלט לא הראשון בכלל וקראו על כך עוד במאמרי "המסעות הראשונים בזמן לעתיד ולעבר" )..

הסיפור הראשון על מסע בזמן בעברית הוא סיפור מהמאה השלישית לספירה המופיע בתלמוד הבבלי שמתאר מסע בזמן לעתיד ובחזרה לעבר  של משה רבנו  מהמאה ה-12 לפה"ס אל הישיבה של רבי עקיבא במאה השנייה אחרי הספירה ובחזרה.

וקראו  על כך כאן.

ואפשר הזכיר גם את סיפור חוני המעגל העוסק גם הוא במסע בזמן  שבעים שנה לעתיד על ידי שינה.

קראו על כך כאן .

סיפור שגם הוא מהמאות הראשונות לספירה.

אבל לאחר שני סיפורים בודדים אלו חלפו שנים רבות עד שפורסם סיפור מסע בזמן נוסף בשפה העברית..

 "נקודת המהפך" סיפור מורכב ביותר  על מסע בזמן של אנטוני בושר הופיע ב-1952 באנתולוגיה "היה היה בעתיד" בעריכת קנדל פוסטר קרוסן . וזה למיטב ידיעתי סיפור המסע בזמן  המודרני הראשון  שפורסם בעברית.

ממש במקביל פורסם בעברית הספר המפורסם  ינקי בחצר המלך ארתור של מרק טויין שתורגם בידי ישעיהו לויט ב-1952 בספריית העולם הגדול בהוצאת תבל.ספר שתיאר את הרפתקאותיו של אמריקני מהמאה ה-19  שמגיע איך שהוא לאחר שחטף מכה בראשו,  למאה השישית לספירה לימי המלך ארתור.

כמעט במקביל בתשי"ג  1953  יצא לאור בעברית לראשונה פאוסט -מחזה תוגה חלק ב' של גתה בתרגום  יצחק לייב ברוך בהוצאת טברסקי  שתיאר מסע בזמן ליוון העתיקה.

הספר הבא שעסק במסע בזמן  היה ספר שנקרא מסע אל העבר של  סופר לכאורה לא ידוע לחלוטין בשם  "אבן הנטר"  שפורסם בעברית  בעיבוד לבני הנעורים   בידי בנימין ביאלוביץ בהוצאת אל המעיין תשט"ו -1955.

"מכונת הזמן "של ה.ג. וולס ,הסיפור המקורי על מכונת זמן פורסם לבסוף  רק ב-1959 בהוצאת כרמי את שות.

הספר של אבן  הנטר, שנודע לימים בשמו הבדוי "אד מק-באין " הודות לספרי הסדרה  שלו על יחידת המשטרה של תחנת הרובע  מספר 87 בעיר אמריקנית גדולה, היה ספרו הראשון והוא פורסם ב-1952.  שמו באנגלית היה "Find The Feathered Serpent " "מצא את הנחש בעל הנוצות ". כותר שהראה שהסופר ציפה מקוראיו שיכירו היטב את נושא המסע בזמן.

כעבור שלוש שנים בלבד הספר  תורגם לעברית.

בעברית למרבית הצער הכותר  המתוחכם והדרמטי באנגלית הוחלף בכותר פשוט בהרבה כנראה בגלל ההנחה שעצם רעיון המסע  בזמן אל העבר היה דרמטי ומרתק מספיק עבור הקורא העברי הצעיר שכלל לא התנסה עד כה בנושאים כאלו.

שיקול נכון בעצם. 

ספר זה הוא נדיר ביותר כיום בעברית בדיוק כמו המהדורה האמריקנית המקורית שלו שהיא נדירה ביותר בארה"ב. 

סופר בו על בנו של מדען שהמציא מכונת זמן שחוזר ביחד עם צוות של אנשים  בזמן למאות הראשונות לספירה לימי הייסוד של תרבות המאיה כדי למצוא את הבסיס האמיתי של אגדת האל קצלקואטל . "הנחש בעל הנוצות"המזכיר מאוד גירסה אמרינדית של ישו הנוצרי.

הנחש בעל הנוצות 

Jose Orozco Frescoe "Coming of Quetzalcoatl

ציור הקיר "הופעתו של קצלקואטל ותור הזהב שלו " (1934-1932) מאת חוסה קלמנטה אורוסקו, חלק מסדרת ציורי קיר  "אפוס הציוויליזציה האמריקאית" הנמצאת במכללת דארטמות' בהנובר, ניו המפשייר בארצות הברית

במסורת של הטולטקים ושל  בני עם המאיה הוא היה אל התופעות האטמוספריות וגם אל החוכמה והמדעים.  

לפי התיאורים של עמי אמריקה המרכזית קצלקואטל היה איש בהיר עור לבוש בגדים לבנים ארוכים מגודל זקן .דבר שכמובן לא היה כמוהו ביבשת אמריקה. סיפרו שהוא לימד את התושבים את החקלאות את תורת השלטון ואת יסודות התרבות השונים.  הוא נודע כשליט ופוליטיקאי למופת, ממציא לוח השנה, מגלה התירס, מפתח החקלאות, ממציא אמנות יציקת המתכות וכריית האבנים היקרות, הוא הפסיק ,לזמן מה לפחות , את מנהג הקרבת קורבנות אדם, וריכז את אמונתם של התושבים בתפילה, שירה ואימון רוחני הכולל פעילות גופנית המזכירה את עקרונות היוגה.

לבסוף לאחר מאבק באלוהות החושך שגברה עליו  וכפתה את החזרת הקרבת קרבנות האדם  הוא חזר למולדתו במזרח שמעבר לים.

אך הוא  הבטיח לחסידיו העצובים  שיום יבוא והוא יחזור. ואלה חיכו מאז לשובו. 

 

  ייתכן שהסיפור  התבסס על אירוע אמיתי של נוסע שהיגיע ליבשת אמריקה והביא עימו דברים חדשים שונים. ואולי אחרי ששהה כמה שנים במקום מסויים ביבשת שט משם למקומות אחרים בנסיון לחזור למקום מוצאו ונעלם כפי שמסופר בסיפור. 

 

  Jose Orozco Frescoe    Departure of Quetzalcoatl

ציור הקיר "עזיבתו  של קצלקואטל" " (1934-1932) מאת חוסה קלמנטה אורוסקו, חלק מסדרת ציורי קיר "אפוס הציוויליזציה האמריקאית" הנמצאת במכללת דארטמות' בהנובר, ניו המפשייר בארצות הברית.

קצלקואטל הנ"ל כפי שמוסבר בספר""המסע אל העבר " היה שם של מנהיג טולטקי חשוב שתרם רבות לתרבות הטולטקית וימי שלטונו נחשבים לסוג של תור זהב. מיוחסים לו התפתחויות חשובות בתחומי התרבות והטכנולוגיה ,בינן השימוש במתכות והתפתחויות בהשקיה ובחקלאות.

לפי המסורת הטולטקית בערך בשנת 975 לספירה  ברח  קצלקואטל מהעיר הטולטקית הראשית טולאן והיגר לעיר צ'צ'ין איצה שבחצי האי יוקטן . שם נאבק באויבו המושבע אל החושך טסטליפוקה וכוהניו .

הסיפור היה לאפוס לאומי חשוב הנזכר במסורות ובאמנויות הקדומות של מקסיקו. 

לוחם טולטקי. מאנציקלופדיה "עולם התרבות " 

 

אבל השם עצמו התבסס על "אל " או דמות אגדית שכנראה חי באיזור במאה הרביעית לספירה ותרם רבות לתרבות של התקופה.

 

 

המהדורה האמריקנית המקורית של "המסע אל העבר" משנת 1952.היום ספר נדיר בארה"ב בדיוק כמו התרגום שלו לעברית בישראל.

 

בספר "המסע אל העבר " של אבן הנטר צוות הנוסעים בזמן  נשלח במסע בזמן  במיוחד כדי לברר מה האמת מאחורי הסיפור הקדמון על "הנחש בעל הנוצות".

במקסיקו  של המאה הרביעית אחרי הספירה הצוות של הנוסעים בזמן  פוגש ספינה של ויקינגים שהיגיעו ליבשת אמריקה ומכיוון שאחד מאנשי הצוות יודע שוודית מודרנית  הוא מסוגל לתקשר עימם. הם עוברים עם הויקינגים ומנהיגם אריק והאמרינדים הקדומים אבות בני עם המאיה  הרפתקאות שונות  ועוזרים להם להדוף התקפה של שבט ברבארי . הם מסייעים למאיה ביצירת חידושים חקלאיים שונים.

אך בשום מקום אין סימן לכך שמישהו שמע  משהו או יודע משהו  על "הנחש בעל הנוצות ".המשימה היא לכאורה כישלון.

רק לאחר החזרה בזמן למאה ה-20 מתברר להם שמנהיג הויקינגים שהביא ידע חדש לאמרינדים הקדומים אבות שבטי המאיה והטולטקים הוא שקיבל לימים  את השם משאלותיהם  של הנוסעים בזמן את המאיה הקדומים לגבי האל שכמובן כלל לא התקיים עד אז. 

דהיינו יש כאן פרדוקס של מסע בזמן.בעצם המסע בזמן שלהם הנוסעים יצרו את שמו וזהותו המאוחרת של "קצלקואטל "הנחש בעל הנוצות ". אם לא היו נוסעים בזמן ושואלים עליו  הסיפורים עליו לא היו צומחים כפי שצמחו…

עטיפות ספרי סדרת המדע הבדיוני לילדים  של הוצאת "וינסטון " בארה"ב .סדרה מוערכת מאוד עד היום בידי אספנים.

 

הספר של אבן הנטר  היה אחד הספרים הראשונים בסדרה של ספרי מדע בדיוני שנועדו במיוחד לבני נוער ונכתבו בידי סופרי מדע בדיוני ידועים ומוכשרים . הסדרה יצאה לאור בהוצאה בשם "וינסטון" והיא ידועה מאוד ומוערכת מאוד עד היום בידי חובבי ואספני ספרי מדע בדיוני ישנים באנגלית. אבל זה היה הספר היחיד מסדרה זאת שיצא לאור בעברית כספר.

עם זאת ספר נוסף בסדרה זאת,ספרו של  פיליפ לאתאם חמשה כנגד נוגה( 1952 ) שיצא ממש במקביל לספרו של הנטר , המתאר מסע  של בני משפחה לכוכב הלכת השני מהשמש המתגלה כשורץ ג'ונגלים ותושבים פראיים( בדומה לסיפורי פלאש גורדון  על כוכב הלכת נוגה שאני מפרסם בבלוג זה )   תורגם בהמשכים בשבועון לילדים הארץ שלנו בראשית שנות החמישים.

עטיפת המהדורה האמריקנית  של "חמישה כנגד נוגה"   בהוצאת "וינסטון " שתורגם  לעברית ופורסם כסיפור בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו". 

 

 

 

התרגום לספרדית של הספר התרגום היחיד שלו שידוע לי מאנגלית  להוציא זה לעברית.

קצלקואטל בשפה העברית 

לפני הספר "מסע אל העבר " קלצקוטאל היה מוכר  בעברית רק  מהרומן ההיסטורי "בת מונטסומה " של ריידר הגרד ,על כיבוש מקסיקו בידי הספרדים של  קורטז,שתורגם לראשונה בידי מנחם זלמן . וולפובסקי בהוצאת  "מצפה" ב-1935.במהלך העלילה  הגיבור הבריטי מוכרז  במקסיקו האצטקית כאל מאחר שהוא נחשב לצאצא של קלצקוטאל לבן העור.

ספר זה  שהיה פופולרי למדי תורגם מאז עוד ארבע פעמים לעברית :בידי דליה למדני בהוצאת כתר ב-1975 ,בידי בינה אופק בהוצאת עופרים -1998  בידי משה יהלום בהוצאת דור ב-2001 ובידי עמיחי הדרי בהוצאת קוראים ב-2006 

ומהתיאור קצר שניתן עליו בספר של דניאל שר על התרבויות הקדומות של יבשת אמריקה.  קדמוניות אמריקה :   תרבויות-הקדם של אדומי-העור וקורותיהן בלוית 19 תמונות, קטעים מיצירות אינדיאניות ורשימה ביבליאוגרפית /[רמת-גן] : מסדה, תש"ח.1948 

שנים לאחר מכן פורסם עליו רומן היסטורי של סופר  ופוליטיקאי מקסיקני ידוע מאוד.מי שהיה נשיא מקסיקו בשנים 1976-1982 

 ספרו של חוזה לופז-פורטיו אי פצ'קו,    קצלקואטל /     [תל-אביב] :   הקיבוץ המאוחד,   תשל"ט 1979)

חוסה לופו פורטיו אי פצ`קו, שכיהן   במשך שנים כנשיא מכסיקו היה  פרופסור לכלכלה ולמדעי המדינה, סופר, צייר והוגה דעות.

ברומן ``קצלקואטל``מ-1965  באה לידי ביטוי השקפתו ההומאניסטית באמצעות הסיפור הכמו היסטורי על  הדמות האגדתית שהביאה את בשורת התרבות לעמי מכסיקו במאה התשיעית לספירה שמוצגת כאדם דמוי ישו הנוצרי.

 


הנחש בעל הנוצות ב"סטאר טראק"המצוייר. 

ויש על האל המוזר גם סרט מצוייר בסדרת סטאר טראק המקורית

How Sharper Than a Serpent's Tooth מ-1974 

 שבו צוות הספינה אנטרפרייז פוגש את הנחש בעל הנוצות שמתברר שבכלל היה חייזר שביקר בכדור הארץ והוא דורש מהצוות שיעבדו אותו כאל.

צפו בפרק זה כאן. 

כרזת הסרט "הציפורים " של היצ'קוק .התסריטאי איבן הנטר

"איבן הנטר" ששמו האמיתי היה סלודורה לומבינו המשיך במשך תקופה לכתוב עוד כמה ספרי מדע בדיוני לילדים ולמבוגרים.  הוא נודע  מאוד ככותב התסריט לסרט המפורסם של היצ'קוק "הציפורים " מ-1963 המתאר מתקפה של ציפורים על בני אדם בעיירה קטנה. ולתסריט של הנטר אין שום קשר שהוא לסיפור שעליו הוא נומינאלית מבוסס של דפנה דה מוריא. זהו סיפור מקורי לגמרי על אותו הנושא.

אבן הנטר הוא סלבטורה לומבינו הוא אד מק-ביין

לומבינו בכל אופן  התפרסם באמת ככותב ספרי בלשים ובעיקר מותחני חקירות משטרתיות וכאחד הסופרים הגדולים ביותר בז'אנר זה בשם שהפך למפורסם "אד מאק-בין" .וכפי שתראו באינדקס  רבים מספריו אלו תורגמו לעברית.

ספרי המדע הבדיוני שלו כמעט נשכחו,אבל ספרו הראשון "המסע אל העבר" שתרגום העברי של הספר הוא אחד התרגומים הבודדים של הספר לכל שפה. הוא נדיר ביותר בעברית כיום .

בכל זאת אפילו היום  הספר עדיין מעניין ואפילו עדיין מלמד לגבי התרבות הקדומה של מרכז אמריקה.

קראו גם :

רשימה על הספר "המסע אל העבר" 

רשימה בבלוג על הספר "המסע אל העבר"

 

האישה והציפורים : על התסריט של איבן הנטר להיצ'קוק

קראו עוד על 

איבן הנטר-אד מאק באין בויקיפדיה 

האתר הרשמי של אד מאק באין

נספח : ספרי איבן הנטר-אד מק באין בעברית :

  , איבאן האנטר    אי התשוקות /   עברית – ח. בן דב. תל אביב :   ספרי כיס,   תשי"ח.

  אוואן האנטר   אהבה במחבוא :רומן /; עברית – אברהם בירמן.   מועדון הספר הטוב ; ; 51)  תל אביב : מ’ מזרחי, [תשכ"ב]. 1962

 

‫    איבאן   האנטר,  אהבות נשים :   רומן /   עברית ב.רחל(רחל ברק) תל אביב :   מזרחי,   1964.

 

 

ספרי סדרת מקוף 487

זוהי סדרה  משטרה מצויינת אחת הטובות ביותר שקיימות אם לא הטובה ביותר בכלל ששווה רשימה בפני עצמה. בנתיים הנה רשימת הספרים שלה בעברית. 

מספר1. הרוצח והכלה המסתורית /אד מק באין [=איון הנטר] ; עברית – אלישע בן מרדכי. פרי מסתורין ; ; 334) תל אביב : מ’ מזרחי, (1972).

  • 'til Death (1959

מספר 2.תעלומת גרזן המוות /  .  ספרי מסתורין  337    תל אביב :   מ' מזרחי,   (1973)

מספר3.הזהות השדודה /   עברית: חיים גבורי   ספרי מסתורין 339   תל-אביב :   מזרחי,   1974

Shotgun  1969 

  מספר 4. הטוב, הרע והמוות /עברית א' הראל   עברית – א' הראל ;   ספרי מסתורין 340   הוצאת מ' מזרחי תשל"ג 1974     

מספר 5.  רצח סוחר הסמים / ספרי מסתורין ; ; 345)    תל אביב :   מ' מזרחי,   (c1973).

  • Hail, Hail the Gang's All Here (1971)

 

   מספר 6. שכר הסחיטה /אד מק-באין ; עברית – א. בן מרדכי.  ספרי מסתורין מספר 342  תל אביב : מ. מזרחי, 1973.

מספר 7. החטיפה / ( על הכריכה החטופה ) אד מק-באין  ; עברית – חיים גבורי. ( ספרי מסתורין ; ; 350)     תל-אביב : מזרחי, 1974

  מספר 8. הגברת תמות הלילה /אד מק-ביין [=איון הנטר] ; עברית – י"א זוהר.     ספרי מסתורין ; ; 351)  תל אביב : מ’ מזרחי, (1974).

מספר 9. תעלומת הידיים הקטועות / ספרי מסתורין ; ; 353)  עברית – י"א זוהר.   ת"א [=תל אביב] :   מ' מזרחי,   (1974).

  • Give the Boys a Great Big Hand (1960)

 

מספר 10.רצח בחנות הספרים /אד מק באין [=איון הנטר] ; עברית – חיה קל.ספרי מסתורין 400  ת"א[=תל אביב] : מ’ מזרחי, (1976).

 

Lady, Lady I Did It! 1961 

מספר 11. שמונה סוסים שחורים /[מאת] אד מק’ביין. מאנגלית: עדה פלדור   הוצאת כרם 1987

 


ספר בסדרת עורך הדין  מתיו הופ 

  מרי, מרי /אד מקביין ; מאנגלית אמירה פאול.  אור-יהודה : ספרית מעריב, תשנ"ה 1995.

 

 

אל תסמוך על אף אחד:הטפילים כבר כאן -סקירה על הספר"השליטים " מאת רוברט הינליין והסרט

"זהו רומן "סיינס פיקשיין" ,מרתק שזירתו ארצות הברית של העתיד-עתיד בו פותחה כבר הטיסה החללית -ואיש איש מסוגל לרכוש לעצמו מכונית המסוגלת לטוס ורובוט משרת. "

הודעת הפרסומת של הוצאת "מצפן" שספרו של רוברט היינליין "השליטים" תורגם לעברית .1958? 

 

 לפניכם סקירה על ספר מדע בדיוני קלאסי של רוברט הינליין,ועל הסרט שנעשה על פיו. 
 ספר שהופיע לראשונה בעברית בשנות החמישים תחילה בהמשכים בכתב עת נידח  ונדיר מאוד היום בשם "סיפורי דמיון " ,למעשה מגזין המדע הבדיוני הראשון שהופיע בעברית לאחר מכן  בהוצאת ספרי הכיס  "מצפן"  ( בשתי מהדורות שונות ) ולאחר מכן בשנות השבעים בהוצאת מסדה עם שם שונה "השליטים". שניהם בידי אותו המתרגם.עמוס גפן .ספר שנותן תיאור אולטימטיבי של פלישה מהחלל החיצון ,אולי החזק ביותר מאז "מלחמת העולמות" של ה.ג. וולס.

"השליטים " שפורסם בשנות החמישים זכה לגירסה קולנועית בשנות ה-90.

אך הספר והסרט אינם באמת זהים אם כי הם לכאורה מקבילים וברשימה זאת אשווה בינם.

הספר הוא פרנואידי לחלוטין אבל מסכים שבסופו של יום אפשר לסמוך על הממשל גם בעת פלישת טפילים חייזריים.

וכך גם  בהסתייגויות שונות בגירסה הקולנועית של הספר משנות התשעים.

היום חובבי תיאוריות הקונספירציה ,וישנם מאות מליונים מהם ברחבי העולם ומליונים בישראל לא היו מסכימים לכך.

מבחינתם הטפילים  החייזריים כבר ניצחו ואנחנו כולנו נשלטים על ידיהם.

 

"האם היו בעלי אינטלקט?  משל עצמם כוונתי.

אינני יודע ואיני יודע כיצד נוכל לגלות זאת אי פעם.

אם היו מחוסרי אינטלקט משל עצמם ,הרי שמקווה אני שלא אהיה כאן שעה שנסתבך עם מישהו כמוהם, שהינו בעל אינטלקט,יודע אני מי יפסיד ,אתה ,אני, הגזע האנושי. " 

 

הפתיחה לרומן "השליטים" מאת רוברט הינליין בתרגום עמוס גפן 

בשנות החמישים היה מקובל מאוד בארה"ב ז'אנר  של ספרי וסרטי מדע בדיוני ואימה שתיארו פלישה של יצורים חייזריים מעולם אחר.

לעברית תורגם בז'אנר זה ספר אחד ידוע במיוחד "השליטים " של רוברט הינליין "( 1951)

  זהו סיפורם של חייזרים טפיליים   מטיטן הירח של  כוכב הלכת השביעי מהשמש שבתאי הפולשים בהיחבא לכדור הארץ ומשתלטים על בני אדם שהופכים לעבדיהם וללא אנושיים בהתנהגותם.

אפשר להשוות אותו לספר וסרט מפורסמים אחרים "פלישת חוטפי הגופות " ( 1956) על פי ספר של ג'ק פיני ( 1954) ספר שלא תורגם לעברית בניגוד ל"השליטים".  ׁ ( קראו על ספר זה והסרטים המבוססים עליו רשימה שלי כאן )

אך שניהם שונים באופן קוטבי. בספר ובסרט " פלישת חוטפי הגופות" , משתלטים  החייזרים על האנשים הפשוטים "שברחוב"   והסרט מוצג מנקודת המבט שלהם.

זאת לעומת הספר ובעיקר   הסרט "השליטים"  שבו  החייזרים משתלטים על כולם  כולל על   הפוליטיקאים הבכירים והוא מוצג לחלוטין מנקודת המבט של האנשים שנמצאים בראש המאבק בפלישה ולא מנקודת המבט של "האיש שברחוב " שאינו יודע דבר.

המיוחד בספר "השליטים " ובסרט המבוסס עליו שהוא מייצג לחלוטין  את נקודת המבט של "יודעי הדבר  "אלו שהם בסוד העניינים שיודעים מה שאפשר לדעת על הפלישה והחייזרים ונמצאים בקשרים הדוקים ביותר עם הדרגים הבכירים ביותר של הממשל ובראשם הנשיא.  והם בהחלט אינם מייצגים את האיש הפשוט ברחוב שיודע רק מה שכלי התקשורת מספרים לו.

מבחינה זאת "השליטים " מייצג את נקודת המבט של סדרת הטלוויזייה "תיקים באפלה "  ( 1993-2002) ששם הגיבורים סוכני אף בי אי הם בין אלו שיודעים אך נאבקים באלו שיודעים יותר מהם בדרגים סמויים של הממשל האמריקני. 

.כך גם בסדרת הטלוויזיה "סטאר גייט" שגיבוריה הם נציגי סוכנות ממשלתית שחוקרת חייזרים ויודעת כל מה שיש לדעת בעניין זה. 

רוברט הינליין מקבל את פרס "נבולה" לספרי מדע בדיוני. 

רוברט הינליין  האיש שכתב את הספר "השליטים " נחשב לאחד מסופרי המדע הבדיוני החשובים ביותר של המאה העשרים והיה בעל השפעה עצומה על ציבור הקוראים. הוא גם נודע בדיעותיו הימניות האנטי קומוניסטיות.

הספר "השליטים " The Puppet Masters     תיאר גזע של חייזרים שמאיימים להרוס את בני האדם מבפנים כטפילים המשתלטים כעל מחשבותינו ומחבלים באמצעי התקשורת נ תוך שהם מעבירים מסרים שקריים לעירעור החברה והתרבות האמריקנית.

המאבק בין ארה"ב והחייזרים הוצג כמאבק בלתי נמנע המקביל לזה למאבקים בין חיות בטבע על שרידה.הינליין מן הסתם חשב על המאבק בין ארה"ב והקומוניסטים ( הסכנה האדומה ) ולפני זה הנאצים , כשכל צד מנסה להשתלט על אמצעי התקשורת לטובתו. 

בהחלט ייתכן אם כי אין לי הוכחה לכך  שהייינלין איש הצי היה  מודע לתיאוריות של  חוקר התקשורת הידוע הרולד לאסוול על החשיבות של התקשורת בחיזוקה  ובהריסתה מבפנים של מדינה על ידי מסרים שיקריים   כמו אלו שמועברים כל הזמן  בטלוויזיה בידי האנשים הנשלטים בידי הטפילים החייזריים בספר המציגים חיים אידיאליים באיזורים הנשלטים בידי החייזרים ,מה שאנו מכנים היום "פייק ניוז"

. בכל מקרה ספרו מראה עד כמה רעיונות אלו "היו באוויר " בשנים שלאחר שלאסוול פירסם את מאמרו בנושא.

 

בספר "השליטים "  הינליין  השתמש לראשונה ברעיונות שהפכו פופולאריים מאוד בספרי וסרטי מדע בדיוני וגם בסדרות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים " בדמות גזע הקייבורגים, המתפשט "הבורג" שמשלב תרבויות שוניות בישות הקולקטיבית שלו וגורם להם לאבד את זהותם העצמית.

רלבנטית באותה המידה  היא סדרת הטלווזיה "סטאר גייט "  על חייזרים עוינים שהם יצורים מקבילים לאלו שב"השליטים " המשתלטים על גופות גזעים אחרים וששולטים עליהם.

בספר היה מסר שהיה בולט באותה התקופה של אישים כמו הסנטורים  ניקסון לעתיד נשיא ארה"ב  וג'ו מקרתי שיצא במסע צלב כנגד "אדומים " בעלי דעות קומוניסטיות בדרגים גבוהים שונים. ועם  מסר  שהאויב הערמומי והחמקני  נמצא  כמעט בכל פינה ומטרתו להרוס מבפנים את דרך החיים האמריקנית  על ידי כך שישתלט על מוחם של האמריקנים גם דרך כלי התקשורת שלהם שפה ושם ובמקומות שונים יש בהם "יסודות לא אמינים " שהסנטור מקרטי עמל רבות כדי לחשוף אותם וכדי לסלקם.

 האזינו להקראה באנגלית של "השליטים "

"השליטים " בשפה העברית.

הספר הופיע בעברית בכמה מהדורות בשמות שונים כולן בתרגום עמוס גפן מאבות המדע הבדיוני בישראל  :

  1. פלישה לכדור הארץ " סיפור בהמשכים במגזין "סיפורי דמיון מ-1957". מגזין שממנו יצאו כנראה רק ארבעה גליונות כך שהתרגום נקטע באמצעו.

מאמר המערכת ב"סיפורי דמיון " גליון מספר 1 

2. פלישה לכדור הארץ /    (תל אביב :   מצפן,ספרי כיס מספר 5   ,1959? 

הספר יצא בהוצאת מצפן בשתי מהדורות.

המהדורה השנייה  שלה הייתה עטיפה שונה  מזאת של הראשונה הייתה כרוכה  בצד האחורי ביחד עם ספר המדע הבדיוני המצויין "הכוח"של פרנק מ.רובינסון  ספר מתח מרתק באופן יוצא דופן  על החיפוש אחרי אדם בעל כוחות מיסתוריים 

עליו ראו את הרשימה שלי : "האיש בעל הכוח " .

 

 הספר פורסם שוב בגרסה מלאה יותר תחת השם "השליטים /  שוב בתרגום עמוס גפן    רמת-גן :   מסדה,   1979

 

עד כאן לגבי הספר אחד המרתקים ביותר מספריו של הינליין .

על פי הספר נעשתה גם גירסה קולנועית לא רעה בכלל בשנות התשעים.

"השליטים " הגירסה הקולנועית 

 

 

צפו במקדימון ל"שליטי הבובות "

 

הסרט מ-1994 The Puppet Masters   הוא סרט המתאר פלישה חייזרית של יצורים מכוכב אחר המשתלטים על אנשים ומשעבדים אותם על ידי שליטה במוחם.וכאמור מבוסס על ספר מדע בדיוני מפורסם של רוברט הינליין"השליטים" משנות החמישים.

( לא מיותר לציין שבזמן שהוקרן הסרט ב-1994 שודרה בטלוויזיה האמריקנית הסדרה "תיקים באפלה " מ-1993 שתיארה סיטואציות ונושאים דומים  בצורה ממש חשודה , וכללה את הסיסמה " אל תסמוך על אף אחד " שבבירור לקוחה ישירות מספרו של הינליין.  אך נראה שזה היה מקרי עם כי גם הסרט וגם הסדרה בהחלט משקפים את התקופה שבה נעשו ). 

אך למרות הקשר שלו לספר משנות החמישים שבו החייזרים ייצגו את החשש מהקומוניסטיים  הוא מייצג תחושות פרנויה אחרות מקבילות לאלו שיש בסדרת הטלוויזיה שהוקרנה במקביל לעשייתו  "תיקים באפילה".

גם הספר משנות החמישים וגם הסרט משנות התשעים מתארים באופן מקביל כמעט במדוייק את סיפורה של  פלישה החייזרית לכדור הארץ המגיעה לדרגים הבכירים ביותר של הממשל האמריקני.

 אך  יש בינם גם  הבדלים משמעותיים מאוד מאחר שהספר פורסם בשנות החמישים בשיא עידן המקרתיזם ומשקף את ערכיו בעוד שהסרט ישקף את ערכי עידן שנות התשעים עידן פרנואידי גם הוא אך מסיבות שונות מאוד.

גירסת הסרט היא מצד אחד דומה לספר ומצד שני שונה ממנו. הספר המתרחש בעתיד של שנת 2007   כפי שנראה בשנות החמישים. עתיד  שבו יש טיסות לכוכבי הלכת  מאדים ונוגה וצדק.

גירסת שנות התשעים לעומת זאת מתחוללת בשנות התשעים, בהווה ללא טכנולוגיה של טיסה לכוכבי לכת.אין בה מכוניות מעופפות ( בין השאר כי הן היו יקרות מידי לצילום ) ותחנת חלל המקיפה את כדור הארץ ( שאין בה צורך אמיתי לעלילת הסרט )  ויכולת לטוס למאדים  ולנוגה כפי שהייתה בספר.

אחד מכוכבי הסרט היה השחקן הידוע דונלד סטרלנד  כאן הוא מגלם את תפקיד איש הסי אי אי אנדרו ניבינס "הזקן " המנהל הקשוח של "היחידה לביון  מדעי"   מחלקה לחקירות מדעיות מודיעיניות מעין סוכנות  סודית במיוחד של הסי אי איי המתמחה בתופעות מוזרות במיוחד מגלה את הפלישה לכדור הארץ של חייזרים ונאבקת בה.

במרכז הסרט עומד   סאם   (אריק תאל )  סוכן צעיר של המחלקה שהוא במקרה גם בנו של ראש המחלקה.

דמות מרכזית שלישית היא הסוכנת  מרי בסטון ( ג'ולי ורנר )  מדענית וליתר דיוק אקסביולוגית  מבריקה ויפה מנאס"א שחוקרת חיים חוץ ארציים. 

הם חוקרים נחיתת עב"מ  בעיירה במדינת איובה בחגורת התנ"ך בארה"ב. בזמן שהם מגיעים הם מגלים שכל העיירה מלאה  בחייזרים שמשתלטים על בני אדם. החייזרים נראים כמעין מדוזות שמשתלטות על האדם כשהן על גבו כפרזיטים, ואז משתלטים על מוחו  ושולחים איברים למקומות אחרים בגוף המארח.

הסוכן סאם ניבינס עם חייזר טפילי

היחידה בסרט  מזכירה מאוד את  היחידה לחקירת תופעות מוזרות   באף בי אי של הסוכנים סקאלי ומלדר בסדרה "תיקים באפילה" שנוצרה גם היא בשנות התשעים  

אבל בבירור הרעיון המקורי של יחידה מעין זאת היה של הספר "השליטים " ויוצר "תיקים באפלה " לקח אותו משם.

( יחידה מקבילה היפ"מ " היחידה הפסיכולוגית המיוחדת   יש גם בסדרת "האימים "הגרמנית של דאן שוקר שרבים מאוד מספריה תורגמו לעברית בהוצאת "רמדור")

הזקן ( דונאלד סטרלנד ) ראש יחידה חשאית בממשל ,הסוכנת מרי וחייזר מסוכן.

האב בנו  סאם והסוכנת מרי  יוצאים  לכפר קטן באיובה שבהן  יש עדויות על הופעות עב"מים ומגלים שם יצורים קטנים דמויי סרטנים כשברקע שהם עולים על בני אדם הם משתלטים עליהם. לחלוטין חודרים למוחם ולמערכת העצבים שלהם.

שומרי העב"ם המיסתורי שנחת באיובה בסרט "השליטים"

"השליטים" כפי שמכונים החייזרים למעשה מחזיקים את בני האדם או יותר נכון את התודעות האנושיות כבני ערובה בגופותיהם שלהם שעליהם אין להם יותר שליטה. החייזרים כמובן מתרבים ומתפשטים מעבר לגבולות איובה  מקום הנחיתה לכל מקום אפשרי ומהווים איום על ארה"ב ועל העולם כולו. הספר והסרט מתאר כיצד הם משתלטים על אנשים בכירים בתקשורת ובממשל ואגב כך גם על כלל האוכלוסייה ואת המאבק המוצלח שאותו מנהלת נגדם ההנהגה היעילה והקשוחה של ארה"ב.

בתוך זמן קצר הפרזיטים שיכולים להתרבות בתוך 12 שעות משתלטים על המשמר הלאומי של איובה. החוקרים מצליחים לאחר קרב אלים לברוח מאוכלוסיית זומבים אדירי הכוח של העיירה.( החייזרים מעניקים כוחות עצומים לבני האדם שהם משתלטים עליהם דבר שאינו בספר המקורי ). הם חוזרים   לוושינגטון בירת המדינה אך החייזר שהם מביאים איתם נמלט ומתחיל להשתלט על אנשים אחרים. ובהם אנשי קונגרס והנשיא עצמו נימצא בסכנה אם כי הוא ניצל ברגע האחרון. על מנת לגלות את סודות הפרזיטים על החוקרים ובראשם "הזקן " ובנו  לבצע מעין מיזוג מוחות עם הפרזיטים.

אך מתברר שהפרזיטים יכולים להיות מוסרים והנשאים שלהם יכולים לחזור להיות בני אדם שלמים. במהלך הסרט יש לסאם רומן עם מרי,וכמעט כל הדמויות של "הטובים " חווים בשלב זה או אחר השתלטות בידי החייזרים עליהם ,אם כי יש מי שניצלים ויש מי שנהרגים כתוצאה.

 

הטפיל החייזרי בסרט "השליטים".

מכיוון שעלילת הסרט מתרחשת בהווה של שנות התשעים ולא כמו בספר  בעתיד שבו יש נסיעות בחלל לכוכב הלכת נוגה  החייזרים בסרט  אינם מושמדים בידי מחלה מכוכב הלכת נוגה  אלא במחלה ארצית מוכרת יותר המלריה.

בסרט לעומת הספר שבו הקשר המשפחתי בין סאם הסוכן ואביו ראש המחלקה  המתגלה רק הדרגה ובהפתעה לקוראים בסרט הוא נחשף מיידית. והקרב הסופי בינם אינו מתרחש במכונית מעופפת כמו בספר ( שהניח שזאת תהיה צורת הנסיעה המקובלת בעתיד של שנת 2007)  אלא בהליקופטר.  גם היצורים החיזריים שבהם מתחבאים השליטים תחילה בספינה שהביא אותם לכדור הארץ מוחלפים בידי יצורים דמויי בטן שמשלבים את עצמם בכל מקום. בהווה אין בניגוד לספר עירום מלא במקומות ציבוריים ( כפי שחזה הינליין שיהיה לצרכי העלילה).הסרט כנראה לא יכול היה להראות סביבה שלמה של אנשים ערומים. 

בסיום כאשר החייזרים נעצרים לבסוף  חייזר אחד נותר והוא מצליח להימלט אל ראש המאבק כנגדו  הבלתי פגיע ובלתי מנוצח עד כה הדמות של דונאלד סטרנלד. סאם נאלץ להיאבק בו בהליקופטר וכמעט מביא למותו אך לא לגמרי.

האב שורד והסוף הוא טוב.

 הדמות של סטרלנד היא בספר כמו  בסרט כולה עסוקה  בענייני עבודה וכבר הוא נראה כזומבי לא אנושי  עוד לפני שהחייזר השתלט  עליו.אך בספר יש לו סוג של הומור שחור שמציל את דמותו ,הומור שאינו קיים בסרט. סטרלנד נראה כמי שראה כבר את הכל ויודע את הכל  במהלך הסרט.

העטיפה של המהדורה הספרדית של "השליטים".

המאפיין הבולט של הספר וגם של הסרט הוא  שלמרות שכולם חשופים להשתלטות בידי החייזרים ,וכולם בסופו של דבר נשלטים בידי החייזרים שבסופו של דבר הוא יוצר תחושה שלמרות הכל יש על מי לסמוך "שם למעלה". הדרגים הגבוהים אולי טועים אולי משתלטים עליהם חייזרים .אבל תמיד ימצא אצלהם מי שיעמוד בפרץ ויציל את המצב.וגם ההשתלטות כאשר היא מתרחשת היא זמנית.יש אנשים שהחייזר משתלט עליהם אך ההוא מוסר מהם לבסוף והם חוזרים ל"כוחותינו " כשהם אמינים ומלאי מרץ להילחם בפולשים.

 דהיינו ישנה תחושה של פרנויה ,אבל זוהי לא פרנויה כובשת כל .שכן ההנחה היא שלמרות הכל "כוחותינו" מסוגלים להתמודד גם עם המצבים המסוכנים ביותר אם גם בקושי רב.

עם זאת יש הבדל רב בין גירסת הספר של שנות החמישים שבו יש אמון רב יותר בממשל ואנשיו מוצגים כבדרך כלל כיעילים כאשר הם לא נשלטים  מאשר גירסת הסרט של שנות התשעים שבו מוצגים אנשי ממשל שאינם יעילים והם טיפשים גם כאשר אינם נשלטים.

דהיינו בגרסת שנות התשעים האמון בממשל ובכוחותיו ירוד בהרבה לעומת גרסת שנות החמישים אבל הוא עדיין קיים.  החדירה  של החייזרים לתוך הממשל היא קלה יותר בגרסת שנות התשעים מאשר בגרסת שנות החמישים.

היחס ביצירות אלו לממשל הוא בסך הכל חיובי ,הממשל אמנם עלול גם הוא להיות נשלט באופן זמני בידי זרים נוכלים אבל בסופו של דבר הוא יתעשת וינצח אותם ויציל את ארה"ב.

לא כך הוא למשל  בסרט "פלישת חוטפי הגופות " משנות השבעים .שם האוייב אינו מבטא אידיאולוגיה זרה.הוא מבטא צורת חשיבה שונה :התמקדות מוחלטת ב"אני" והוא מנצח בכל מקום ויכבוש את כדור הארץ כולו עם צורת החשיבה הזאת .כפי שאכן החל לקרות בעולם עם הגלובליזציה שבאופן אירוני הפיצה את צורת החיים האמריקנית.  

בסרט "שליטי הבובות "משנות התשעים הפרנויה היא בכל מקום. כל אחד יכול להיהפך לחייזר ונהפך לחייזר. אבל יש שביב של תקווה למרות הכל הממשל יכול להשתלט איך שהוא על המצב לזמן מה. אבל שוב אין את האופטימיות  של  הינליין בשנות החמישים שלמרות הכל , בכל מאבק ידו של האדם (האמריקני לפחות לא זה הסובייטי או הסיני )  תהיה תמיד  על העליונה.

היום למרבית הצער כל תיאורטיקני וחובבי תיאוריות הקונספירציה ברשת לא יסכימו לכך.

מבחינתם הטפילים כבר ניצחו והם שולטים בכולנו. 

צפו ב"סרט "השליטים " בשלמותו

צפו בדיון על הסרט "השליטים "

האזינו לגירסה האנגלית של הספר "השליטים " של רוברט הינליין 

השליטים בויקיפדיה 

נחמיה סקאדר לנשיאות !-תחזיותיו של רוברט הינליין 

עוד פלישות מהחלל 

פלישת חוטפי הגופות -הספר והסרטים 

והרי החדשות אנשי המאדים פלשו הלילה :תסכית הפלישה ממאדים של אורסון וולס 

הגברים הם ממאדים הנשים גם כן 

איך ולמה נולד רעיון הפלישה החייזרית מהחלל

החייזרים בקרוב אצלכם 

ביבליוגרפיה

 

Franklin, H. Bruce Robert A. Heinlein :   America as science fiction /    Oxford :   Oxford University Press,   1980.

 

 

היה היה בעתיד -הקובץ הראשון של סיפורי מדע בדיוני בשפה העברית

 

רשומה זאת היא מעין חלק שני לרשימה שלי על פוסטר קנדל קרוסן מחבר סיפורי הבלש מילו מרץ':הסוכן החצוי.

כאן נעסוק לא בספרי הבלשים  והריגול של קרוסן שבהם עסקנו שם   אלא בספר הראשון של קרוסן שפרסם בעברית  בשנת 1952 וזה היה לא ספר שכתב אלא שהוא ערך של סיפורי מדע בדיוני  אמריקניים קלאסיים יותר ופחות  בשם "היה היה בעתיד "   ( בתרגום אוריאל שלח הוצאת קרני 1952).

Author Picture

קנדל פוסטר קרוסן סופר בלשים וריגול וסוכן סי איי איי , ערך את ספר המדע הבדיוני הראשון שתורגם לעברית.

סיפורי המדע הבדיוני נקראו אז  ( בידי המתרגם )  "ספורי-מדע".לאחר מכן בשנות ה50 והשישים הם קיבלו את הכינוי "" מדע דמיוני " ולבסוף בשנות השבעים את השם "מדע בדיוני " שנשאר בנתיים.

ביחד עם שאר הסיפורים מהם קלאסיקות גם היום כמו סיפורו של רי בראדבורי  ( שמחברו הידוע מאוד היום תורגם כאן בפעם הראשונה לעברית ) "בוא יבואו הגשמים הרכים " ו"נקודת המהפך " של אנתוני באוצ'ר ( שהוא בין הרבה דברים הסיפור הראשון "על " מדע בדיוני"  שפורסם בעברית !) .  פורסם בספר סיפור משל קרוסן עצמו שקשה להגיד שהוא קלאסיקה אבל הוא בהחלט מעניין כניתוח סוציולוגי של כיצד יתפתחו מגמות מסתברות בהווה בעתיד הנראה לעין.

.הסיפור בשם "ציבור מצומצם "  Restricted Clientele • (1951)  שבו הוא מתאר את העתיד הקרוב שבו  אוליגרכיה עתידנית  וחברות ענק שולטות על המין האנושי. תיאור לא כל כך שונה מהמציאות בהווה שלנו פורסם לראשונה בכתב עת רק כמה חודשים לפני הפרסום באנתולוגיה.

 

לפניו פורסמו לא יותר מחמישה (!)  קבצי  ספורים של מדע בדיוני   בארה"ב ובעולם.מאז כמובן פורסמו אלפי קבצי סיפורים כאלו.

קרוסן ערך עוד אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני ולאחר מכן הפסיק. האנתולוגיה השנייה כבר לא תורגמה לעברית.כל ספריו של קרוסן שתורגמו מכאן ואילך לעברית שנים לאחר מכן  בשנות השבעים היו רובם ככולם ספרי בלשים ריגול ומתח. כמעט כולם בסדרת "מילו מרץ" .ורומן יוצא דופן אחד עבור בני נוער " הרפתקאות הסמים של ג'וני בלאק"   שעסק בהתנסויות סמים באל אס די.( וראו עליהם במאמרי "הסוכן החצוי").

הוא חיבר כמה רומנים של מדע בדיוני אבל אלו לא תורגמו.

"היה היה בעתיד " הוא  כאמור ספר המדע הבדיוני הכמעט ראשון שפורסם בשפה העברית של המדע הבדיוני האמריקני  אם כי כמובן פורסמו כבר  לפניו בעברית כמה  ספרי מדע בדיוני זרים: צרפתיים אנגליים גרמניים פולניים ואמריקנים וגם אחד או שניים עבריים. אפשר לספור אותם על אצבעות שלוש כפות ידיים  ( ראו רשימה שלהם בנספח בסוף).

אבל כולם היו שונים מ"היה היה בעתיד " שלא היה רומן אלא קובץ סיפורים שהגדיר את עצמו   בהקדמה הארוכה והמפורטת של קרוסן כחלק מז'אנר חדש ומתפתח שמטרתו היא  עיסוק ספרותי בעתיד לבוא.

המתרגם הוא  לא אחר מאשר המשורר הידוע יונתן רטוש  בשמו האמיתי "אוריאל שלח".רטוש היה חובב מדע בדיוני ותירגם כבר בעבר  את ספרי ז'ול וורן. אבל בפרסום הספר הראשון מסוגו הזה בעברית הוא קיבל כנראה מימון מגורמים משגרירות ארה"ב בישראל כפי שהיה מקובל אז בתרגום כל מיני ספרים מאנגלית לעברית.

השאלה הנשאלת היא  כיצד ייתכן שאנתולוגיה כזאת מז'אנר בילתי מוכר לחלוטין במדינת ישראל של שנת 1952 פורסמה בכלל בשפה העברית? ועוד כל כך מהר אחרי פרסומה הראשון באנגלית ?בתוך שנה בלבד.

קשה להאמין שהמו"לים בארץ היו מתלהבים מפרסום של קובץ סיפורים מז'אנר חדש ולא ידוע להם כלל. ומה עוד הוצאת "קרני " שהייתה  הוצאה קטנה ביותר שספק אם בעליה יכלו להרשות לעצמם להמר על פרוייקט כזה.

נראה  שרטוש  וההוצאה קיבלו עבור האנתולוגיה  תמיכה כספית משגרירות ארה"ב .ההנחה שלי היא שהגורמים בשגרירות ארה"ב שהיו מעוניינים בפרסום האנתולוגיה בעברית היו גורמי הסי אי איי שאליהם השתייך קרוסן שראו בה תעמולת נגד כנגד התעמולה הסובייטית על עתיד טוב יותר סובייטי.

שם בכל אופן פורסם המאמר הראשון בספרות העברית על מה שמכונה כיום ספרות המדע הבדיוני שנשאר במשך שנים רבות מאוד גם המאמר המקיף ביותר בנושא.

והנה הוא לפניכם  והוא ללא ספק מראה על ידע עצום של העורך קרוסן בתחום ובתולדות המדע הבדיוני.

 

 

קרוסן גם נתן מעין תמונה סכימתית של  ארבעת עידני העתיד הקרוב והרחוק : התקופה האטומית , התקופה הגלקטית ,תקופת הכוכבים והתקופה הדלפית ( העתיד הרחוק )  שבמסגרתם שיבץ את סיפורי הקובץ, שאמנם לא היה להם שום קשר זה לזה. אבל מעניין לקרוא איך תיאר את העתיד לבוא :

והנה ביקורת של חובב מדע בדיוני   ( ולימים סופר מדע בדיוני ידוע בעצמו )  וילסון טאקר מהתקופה על הקובץ.

נספח:

הבה נמנה את ספרי המדע הבדיוני המעטים שפורסמו בעברית לפני "היה היה בעתיד "  :

היו  צרפתיים של ז'ול וורן  ( "במצולות ים”, בתרגום ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1876. ושוב בשם עשרים אלף מיל מתחת למים”,  בתרגום אוריאל הלפרין [=יונתן רטוש], אמנות, תל אביב, 1925,ושוב בכותר שמונים אלף מיל מתחת למים”, בתרגום אותו  אוריאל הלפרין [=יונתן רטוש], אמנות, תל אביב, 1930.

בבטן האדמה”,  בתרגום ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1878 ספר שתורגם שוב בשם המסע אל מרכז האדמה”, בתרגום  ג. בן־חנה [=גדליהו אמתי], יוסף שמעוני, תל אביב, 1950.

„ברום שמים או חמשה שבועות במגדל הפורח באויר”,  בתרגום יעקב גורדון, ורשה, 1894.

אל הירח”,  בתרגום דוד צמח, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1924.

ז'ורז' גיסטב טודוז  ( גונב הגולפשטרום :ספור מדעי-פנטסטי / מתרגם ומעבד לנער ע"י א’ אבן-שושן. ירושלים : עתוננו, תרצ"ד.1934)

ומוריס רינאר  _(האוירופיכס וסודו :ספור מדעי-דמיוני /; מתרגם ומעבד בידי א. אביובל ירושלים : עבר, תש"ב [1941]),

בריטיים של ה.ג. וולס  ( מלחמת העולמות /   תרגם ישראל פישמן  ירושלים – תל אביב :   מצפה,   (תרפ"ט 1929  ו- האנשים הראשונים על הירח /  תרגום יעקוב קופילוביץ  תל אביב :   אמנות,   [תר"ץ 1930 ]..

וארתור קונן דויל באטלנטידה האגדית :   (הארץ שמתחת לים) /    ) / תרגם ועבד ג' בן-חנה [=גדליהו אמתי] תל אביב :   י' שמעוני,   תשי"ב.

גרמנים של  ברנרד קלרמן   (  המנהרה /    ירושלים ; תל אביב :   מצפה,   [תרפ"ט] 1929) .

והנס גובש  (שיגעון אירופה 1934, תרגם: מ.ז. ולפובסקי, תל-אביב, הוצאת ספרים ‘מצפה’ בע”מ. תרצ”ב. 1932)

פולניים של אדמונד יז'רסקי ( אנשי חשמל:סיפור דמיוני תירגם יוסף ליכטנבום סדרת מפרש, הוצאת אגודת הסופרים ליד מסדה , 1942).

ספרי המדע הבדיוני  האמריקניים היחידים שידועים לי שתורגמו לעברית הם של:

אדגר אלן פו קובץ "סיפורים" שכלל כמה סיפורי מדע בדיוני  שני כרכים בתרגום אהרון אמיר   תל-אביב :   מחברות לספרות,   תש"ז-תש"י.1947-1950

אדגר אלן פו  עלילת א. גורדון פים /  בתרגום אהרון אמיר  תל אביב :   מחברות לספרות,   תשי"א, [1951].

אדוארד בלאמי " שנת האלפים /העתקה מאת הפרופיסור בעללאמי ; המעתיק פלטיאל יוסף תומארקין מ-1898  שפורסם שוב בכותר :לאחר מאה שנה, או, שנת האלפים :   ספור /  ב-1903 .

ושל אדגר רייס בוראוז   מחבר סיפורי טרזן שלעברית תורגם סיפורו המדעי בדיוני :

השבויים בארץ פלוסידר / תרגם ועבד בידי ג' בן-חנה [=גדליהו אמת   תל אביב :   יבנה,   (1942 ( הסיפור פורסם עוד שנים קודם לכן בהמשכים בכתב העת "עיתונניו")

טיסת הפלאים :ספור דמיוני  עברית – דן סואן. תבל 1952.  ממש במקביל ל"היה היה בעתיד".

 

ואפילו עבריים כמו ספר של יצחק אבנון  (הטיסה למאדים :ספור מדעי דמיוני  תל-אביב : מסדה, /1947_).

ויש גם את האוטופיות הציוניות  של הרצל ( "אלטנוילנד ") ושל בוריס שץ  (ירושלים הבנוייה)

ואלו פחות או יותר הם כלל ספרי המדע הבדיוני שפורסמו בשפה העברית לפני "היה היה בעתיד ".

 

ראו עוד על קנדל פוסטר קרוסן :

הסוכן החצוי 

חלוצי התקווה בכוכב ההזיות : לרגל מלאת חמישים שנה לנחיתה הראשונה על הירח

ביולי 2019 מלאו חמישים שנה לנחיתה על הירח ביולי 1969.ולרגל זה:

 לפניכם סיפור שמתרחש בעוד חמישים שנה במלאת מאה השנה לנחיתה על הירח ביולי 2069.

אבל הוא נכתב ממש בזמן אמיתי בעת או זמן קצר לאחרי הנחיתה  הראשונה על הירח. 

הסיפור שייך לסדרת הקומיקס המדעית הבדיונית הצרפתית "חלוצי התקווה " עלילות אסטרונאוטים בעתיד במסעות לכוכבי לכת ומערכות שמש אחרות.

הכותב היה רוג'ר לאקרו (שיצר גם סדרות ידועות אחרות כמו " "נאדין הודג'ה " "טאדי טאד" והאיש הקדמון "ראן") הצייר ריימונד פולברט.
בסידרה זאת יצאו 81 סיפורים במגזין "ואליאנט" שפורסמו בין השנים 1945-1973. 
הסדרה עוסקת בעלילות צמד אסטרונאוטים טנגה הצרפתי האמיץ   ומוד  האמריקנית היפה על עולמות מוזרים שונים.


הסיפור מתרחש מאה שנה בעתיד ב2069. אבל יש מקום לחשוב שהוא נכתב וצוייר ממש בימים של יולי 1969 בעת הנחיתה הראשונה על הירח ופורסם בעברית  רק חודשים מעטים לאחר מכן. 

הסיפור המרתק מתאר  הרפתקה מסוכנת ביותר בעולם מרוחק שבו הטכנולוגיות יצאו לחלוטין מכלל שליטה…בשנת 2069 בזמן חגיגות מאה השנה לכיבוש הירח בשנת 1969 ( כאשר הסיפור נכתב ופורסם כאמור למעלה  ב"בוקי ") טנגה ומוד מגיעים לכוכב שבאטמוספירה שלו יש חידקים יוצרי הזיות. הם מגלים שעל כוכב הלכת יש מלבד ההזיות גם סכנות אמיתיות מאוד, יצורים מכניים שמרדו ביוצריהם לפני מאות שנים והשמידו אותם וכעת מהווים סכנה נוראה לטנגה ומוד שלא תמיד יכולים להבדיל בין אמת ומציאות.

כוכב ההזיות הופיע בגליונות "בוקי " 131-132 ב-1969. 

קראו עוד על חלוצי התקווה :

כוכבית היהלום 

הטיסה הראשונה לאוריון