ארכיון קטגוריה: מדע בדיוני

קסנדרה – סיפור על חוזת עתיד מאת קרוליין ג'ניס צ'רי

החוזה הטרויאנית קסנדרה. שנגזר עליה לחזות את העתיד ושאיש לא יאמין לה.

הסיפור הזה שלפניכם עוסק באישה שחוזה את העתיד,נושא שמכל מיני סיבות שלא כאן המקום לפרטן יש לי בו עניין רב.

זהו ככל הנראה הסיפור הקצר הידוע ביותר של הסופרת קרולין ג'ניס  צ'רי שחמישה  מספריה תורגמו לעברית והוא  אחד משני שתורגם  סיפורים שלה שתורגמו לעברית אף שאינו טיפוסי כלל ליצירתה.

קרוליין ג'ניס צ'רי 

לעברית תורגמו ספריה הידועים שברובם מתנהלים ביקום עתידני מפורט מאוד  יקום ה"ברית -איחוד " ,המתאר עתיד שבו שתי מעצמות אנושיות  "הברית
" ו"האיחוד" שמוצאן בכדור הארץ  שולטות בחלל עצום ונאבקות זו בזו   :

הסטיה / ( במקור 1979)  בתרגום תמר שטרן    ירושלים :   אלישר,   1982 ושוב הוצאת אסטרולוג ב-2001 .יצא לאור בעברית בשתי מהדורות עם שתי עטיפות.

תחנת פל /;(  במקור :1981)  עברית – עמנואל לוטם.כתר 1986.ספר מעולה זוכה פרס ההוגו .

נוסע בלילה /  ( במקור ,1984) בתרגום עמנואל לוטם    ירושלים :   כתר,   1987.

זמן כבד /  ( במקור ,1991) בתרגום מיכאל תמרי   תל אביב :   עם עובד,   תשנ"ו 1995.

הגאווה של שאנור /  ( במקור ,1981)  בתרגום עמנואל לוטם   תל-אביב :   זמורה ביתן,   1997.

סיפור קצר נוסף שלה שתורגם לעברית היה :'אבן החלומות'  ( The Dreamstone  1979ׂ ) בקובץ 'אוצרות הפנטסיה' בעריכת מרגרט וייס וטרייסי היקמן  תרגום – שירה באוברג -שלו בהוצאת אופוס ,2003

"קסנדרה "  פורסם במקור בThe Magazine of Fantasy and Science Fiction, October 1978

הוא זכה בפרס ההוגו היוקרתי של חובבי המדע הבדיוני ב-1979 והיה מועמד סופי לזכיה בפרס הנבולה של אירגון ספרי המדע הבדיוני של ארה"ב.

ב-1999 הוא נבחר בידי המגזין לוקוס כמספר 30 ברשימת 50  סיפורי  מדע הבדיוני טובים ביותר של כל הזמנים.

הוא פורסם שלוש פעמים בעברית בשני תרגומים :

מבחר סיפורי מדע בדיוני מס' 1 / וולהים דונאלד א. (ע). הוצאת אור-עם, 1979. תרגום: טובה קשת.

פנטסיה 2000 גיליון 27 (1982) בתרגום עודד טל

ושוב ב-

 המימד העשירי גיליון 8 (1999) בתרגום עודד טל 

הפרסום  הזה מוקדש לחמוטל שבתאי שכתבה את הספר "2020 " ב-1997 על מגיפת עולמית שמשתוללת בשנת 2020.

כפי שזה נראה כעת  חמוטל שבתאי חזתה את המציאות האמיתית  של 2020 בדיוק רב עד להדהים,בהצלחה גדולה יותר מזאת של כל ספר אחר בתולדות הספרות העברית.

.תוכלו לקרוא על כך כאן ברשימה זאת ב"יקום תרבות ".

אני עסקתי בספרה  של חמוטל שבתאי עוד כאשר יצא לאור וב2003 בחרתי אותו  הרשימה בשם "היכל התהילה של המדע הבדיוני העברי "כאחד מספרי המדע הבדיוני העבריים הגדולים של כל הזמנים.

עם התקרבות שנת  2020 כתבתי שוב על הספר ברשימת " העולם בשנת 2020 נבואות   תחזיות סיפורים וקומיקסים על שנת 2020 "בנובמבר 2019 .והוצאתי אז את הספר מהמדף המאובק שהוא שהה עליו מזה למעלה מעשרים שנה  לקריאה מחודשת לקראת בוא השנה שבה הוא עסק ובהדרגה התברר לי שהוא הולך ומתממש …

ואז חשבתי על הסיפור הזה שלפניכם "קסנדרה" על חוזה שתחזיותיה מתממשות.

אני מביא אותו כאן שוב באדיבות המו"ל של המגזין "פנטסיה 2000" :

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קראו על קרולין ג'ניס צ'רי באנציקלופדיה למדע בדיוני 

דף הפייסבוק של קרולין ג'ניס צ'רי

חטיפה בזמן – סיפור מדע בדיוני קלאסי מאת ג'ון וארלי

עוד סיפור קלאסי על מסע בזמן , על אנשים במטוס בזמננו  שנעלמים ונלקחים לתקופה אחרת.

את הסיפור כתב סופר מדע בדיוני ידוע "ג'ון וארלי.

"חטיפה " היה מועמד סופי לפרס ה"הוגו" מטעם חובבי המדע הבדיוני לסיפור המדע הבדיוני הקצר  הטוב של השנה ומועמד מטעם אירגון סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב לפרס "הנבולה"" הערפילית " לסיפור הקצר הטוב של השנה . אבל הפסיד  בשני המקרים למתחרה ראוי בהחלט :

ג'פטי בן חמש " של הארלן אליסון שאותו תוכלו לקרוא  ב"יקום תרבות " כאן.

באותה השנה 1977 סיפור נוסף של וארלי "בטרקלינם של מלכי המאדים "היה מועמד  סופי גם הוא לפרס ההוגו כנובלה הטובה של אותה השנה ,וגם הוא הפסיד.

ללא ספק שנה מאכזבת ביותר עבור ג'ון וארלי.

הסיפור נבחר בכל אופן ב-1999  בידי המגזין לוקוס כמספר 19 ברשימת  50 סיפורי  מדע הבדיוני הקצרים  הטובים ביותר של כל הזמנים.

הסיפור שימש בסיס לסרט שאותו כתב וארלי בשם "מילניום" שגם את התסריט שלו כתב וארלי (לאחר שכתב גירסאות שונות  ומרובות של התסריט שלא התקבלו בידי הוליווד)  ועל פי תסריט זה  כתב ספר באורך מלא  שלא תורגם לעברית.

הסרט למרבית הצער נכשל בקופות.וזה חיסל את הקריירה של ג'ון וארלי כתסריטאי הוליוודי. מאז למרבית הצער גם לא הצליח לחזור למעמד שהיה לו בשנות השבעים כאחד מהכותבים בשורה הראשונה של המדע הבדיוני העולמי. 

אבל יש להניח שהסיפור הספר והסרט היו בין האחראיים לתיאוריה שהיא נפוצה מאוד בשנים האחרונות שהעב"מים אינם באים מהחלל החיצון אלא מהעתיד .

הסיפור תורגם פעמיים לעברית.בפעם הראשונה במגזין "קומוס -המבחר של אסימוב " מספר 3 ב-1979 שם הופיע תחת השם הבדוי של ג'ון וארלי שהוא פורסם בו במקור  "הרב בוהם ". 

ובפעם השנייה תחת שמו של וארלי בקובץ סיפורים "גילוי עיניים" ששם פורסם הסיפור תחת השם "פשיטה אווירית "בתרגום שירה אלקיים בהוצאת זמורה ביתן ,1987.

לפניכם התרגום המקורי מ"קוסמוס:המבחר של אסימוב " עם איורים .

קישור לסרט  Millenniumשנעשה על פי הסיפור ב-1989  בבימןיו של מיכאל אנדרסון  בכיכובם של כריס כריסטופרסון ושריל לאד  יש בסיום.

Air Raid 

   Asimov's Science Fiction Magazine, Spring 1977








קראו את הסיפור באנגלית כאן.

צפו במקדימון לסרט "מילניום " על פי "חטיפה"

 

 

 

צפו בסרט המלא "מילניום "

 

 

 

קראו גם :

בטרקלינם של מלכי המאדים " סיפור על מאדים מאת ג'ון וארלי

מאמר על ג'ון ורלי 

"עולם חדש נועז" מאת "יוחנן נאגל" ( הנרי אונגר )

 

המהדורה האיטלקית של "מילניום"

הזירה שמחוץ לעולם -סיפור קלאסי מאת פרדריק בראון

לפניכם סיפור מדע בדיוני שכתב הסופר הידוע פרדריק בראון , ( 1906-1972) שתורגם לעברית כמה פעמים.וזהו אולי סיפורו הידוע  והמוערך ביותר. 

לרוב הקוראים חובבי המדע הבדיוני  בעברית שמו של הסופר  פרדריק בראון מוכר מספרו “הפרדוקס האבוד ” קובץ סיפורים שתרגם אלי טנא בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-1981

הוא מוכר בעברית גם מסיפוריו הקצרצרים  הפופולאריים מאוד   בעלי סיום “הפואנטה ” המפתיע שהופיעו במגזין המדע הבדיוני “פנטסיה 2000” במשך שנים וזכו לפופולאריות גדולה ,אולי יותר מכל סיפור אחר בגיליונות שבהם הופיעו.פרדריק בראון הוא ללא ספק אחד האמנים הגדולים ביותר של הסיפורים הקצרצרים ובוודאי בתחום המדע הבדיוני.

בעברית הופיע  בראשית שנות השישים ספר שלו בשם "הרפתקה בחלל" בהוצאת "מצפן" .ספר שעוסק במסע לעולם מקביל שמתברר שהוא מבוסס על סיפורי מדע בדיוני במגזינים זולים בפרוטה.

קראו עליו סקירה כאן :"הרפתקה בחלל היקום המקביל ".

 אבל חוץ מכל אלה פרדריק בראון ידוע מאוד גם הודות לסיפור  שפורסם במקור ב-1944 שתורגם לעברית בגירסאות שונות  יותר מפעם אחת  ( ארבע פעמים ליתר דיוק !) בשם"הזירה שמחוץ לעולם " “זירה ” או זירת הקרב”  שבו איש כדור הארץ הנמצא במלחמה כנגד גזע אויב מפלצתי נבחר בידי אנשי גזע עליון כלשהוא להכריע את המלחמה בקרב יחיד כנגד נציג של הגזע האויב. מי שינצח בקרב יביא להכרעה במלחמה.ולהשמדת כל הגזע האויב בידי הגזע העליון המסתורי.

הסיפור הזה נבחר בידי אירגון כותבי המדע הבדיוני של ארה"ב כאחד מעשרים סיפורי המדע הבדיוני המעולים ביותר שפורסמו לפני שנת 1965  ( הוא היגיע למקום ה-16).

התרגום הראשון היה במגזין משנת 1958 "קוסמוס" מספר 2.

שני תרגומים נוספים יצאו לאור באותה השנה 1981.

תרגום שני היה של עמנואל לוטם ב"מבחר הסיפורת הבדיונית "/בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת עם עובד ,1981 ( שיצא לאור במהדורה שנייה ב-2007) הספר שקיבץ את אותם סיפורים מעולים במיוחד שנבחרו בידי אירגון כותבי המדע הבדיוני בארה"ב. 

תרגום שלישי היה של עודד פלד  בקובץ התרגומים שלו של מדע בדיוני "מודל ראשון :סיפורי מדע בדיוני /הוצאת הקיבוץ המאוחד 1981.

עיבוד של סיפור זה בסדרת "מסע  בין כוכבים" של גי'מס בליש תורגם גם הוא בקובץ "מסע בין כוכבים 2 מחר הוא האתמול " : זמורה, ביתן, מודן, תשל"ט 1979

מסע בין כוכבים " : סדרת הטלוויזיה ששינתה את פני העולם המודרני ...

אני מביא כאן את התרגום המקורי שאפילו לווה באיור מרשים מ"קוסמוס" מספר 3" 

 

הסיפור שלפניכם עוסק בקרב בין אדם וחייזר. 

.הסיפור הזה עובד לפרק ידוע של “מסע בין כוכבים ” המקורית בשם “זירה ” שבו קפטין קירק תופס את מקומו של גיבור הסיפור הנאלץ להכריע מאבק בין הפדרציה וגזע  חייזרי של דמויי לטאות  בשם ה”גורן ” בקרב יחיד. אלא שלשם שינוי הסיום בפרק הזה היה טוב והומניסטי  יותר מזה שבסיפור של בראון .קפטין קירק ברחמים שהוא מגלה על החייזר  מראה שהוא ראוי באמת לניצחון. וזוהי תפיסה אינטליגנטית שאין למצוא בסיפור הלוחמני המקורי של פרדריק בראון.

הקשר בין סיפור זה ו"מסע בין כוכבים "  אגב הוא מעניין ומוזר. אנשי הסדרה טענו שבעצם לא ידעו כלל על הסיפור כשהתסריטאי שלהם היגיש להם את התסריט. זה התברר להם רק בדיאבד בידי אנשי המחקר שלהם שבדקו אם יש דמיון בין התסריט וסיפור קיים והתברר להם שבהחלט כן.הם מיהרו לשלם לכותב הסיפור פרדריק בראון ונתנו לו קרדיט.
אבל… יש דמיון רב בין התסריט ובין תסריט של פרק שהוקרן שלוש שנים קודם לכן  ב-1964 בסדרה בשם "הגבולות החיצוניים" The Outer Limits i . ויש כל סיבה לחשוב שהתסריטאי של "מסע בין כוכבים" ג'ין קון  אולי לא הכיר את הסיפור של פרדריק בראון אבל בהחלט היה מודע לפרק זה. 
יש כל סיבה לחשוב שהפרק הקודם היה בהשראת סיפורו של בראון אם כי יוצרי ה"גבולות החיצוניים " לא נתנו לבראון קרדיט כמגיע לו. אז אנשי "מסע בין כוכבים"  בהחלט צדקו כשנתנו לבראון קרדיט כיוצר האמיתי של הסיפור.

ולמרות כל הביקורת שיש לי על הסיפור הזה זה עדיין סיפור מרתק ומרשים אז הנה הוא שוב.


תחילה הנה הקדמה לסיפור של עמנואל לוטם ב"מבחר הסיפורת הבדיונית" 



Arena" by  Fredric Brown first published in the June 1944 issue of Astounding Science Fiction magazine.
i
ההקדמה לסיפור בפרסומו המקורי ב-1944

דף מהפרסום במקורי ב-1944.

קראו את הסיפור "זירה " באנגלית 

האזינו להקראה של הסיפור באנגלית 

קראו גירסת קומיקס של הסיפור של מארוול קומיקס

הסיפור בויקיפדיה  

צפו בפרק "זירה" של "מסע בין כוכבים על פי פרדריק בראון 

צפו בעיבוד של הסיפור בסדרה "הגבולות החיצוניים "

מאמר על "זירה "

הזירה וסדרת הטלויזיה "הגבולות החיצוניים "

 

"התשובה " עוד סיפור  ידוע מאת פרדריק בראון 

איור ל"זירה" מאת בוריס ואליג'ו

בוא יבואו הגשמים הרכים -ריי ברדבורי :סיפור קלאסי מתוך "רשימות מן המאדים "

70 שנה מלאו לפירסום במאי 1950 של  אחד מסיפוריו המפורסמים ביותר של ריי ברדבורי  ( אחד מסופרי המדע הבדיוני הידועים ביותר בעולם ) "בוא יבואו הגשמים הרכים" .סיפור שהוא חלק מספרו המפורסם "רשימות מן המאדים " שגם לו מלאו 70 שנה בדיוק על התיישבות בני הארץ על מאדים.

אבל הסיפור עצמו אינו עוסק בזה כלל כפי שתראו .הוא לא באמת קשור לשאר הסיפורים.

זהו אחד הסיפורים הראשונים שעוסקים ב"בית חכם ". המתפקד לחלוטין ברשות עצמו ללא צורך ביד אנושית. 

והוא עדיין המרשים שבכל הסיפורים העוסקים בנושא זה. 

 

רי ברדבורי על עטיפת מגזין עם סיפוריו.

הסיפור פורסם לראשונה בגיליון  6 במאי של המגזין  Collier's.  ממש במקביל לפרסומו בספר ב-4 במאי 1950 .

   רק חודש לאחר הפרסום המקורי בכתב עת   ובספר ב-17   ביוני 1950 כבר הושמע הסיפור בתסכית רדיו בתוכנית מימד איקס

 מעניין שבשני הפירסומים הראשונים היו תאריכים שונים למתי  בדיוק העלילה מתרחשת.

התאריך המקורי של הסיפור במגזין וברדיו   היה 29 באפריל 1985 בעתיד המיידי לפרסום הסיפור. 

התאריך במהדורה הראשונה של "רשימות מן המאדים" הוא החמישי באוגוסט 2026. העתיד היותר רחוק. 

בגירסה שלישית  של הסיפור מ-1998    העלילה מתרחשת ב-5 באוגוסט 2057

הסיפור נבחר ב-1999  בידי המגזין לוקוס כמספר 15  ברשימת  50 סיפורי  מדע הבדיוני הקצרים  הטובים ביותר של כל הזמנים.

לעברית הסיפור תורגם פעמיים.

בפעם הראשונה הוא הופיע בקובץ הסיפורים  הראשון שתורגם לעברית של סיפורי מדע בדיוני  "היה היה בעתיד" שתורגם בידי אוריאל שלח ( הוא  המשורר הידוע מאוד יונתן רטוש חובב מושבע של מדע בדיוני   )  ב-1952.וזהו סיפורו הראשון של רי ברדבורי שתורגם  לעברית.

( קראו על הקובץ "היה היה בעתיד" כאן )

התרגום השני היה של עמוס רגב במסגרת הקובץ "רשימות מן המאדים" ( הוצאת עם עובד, 1979 ).

אנו מביאים כאן את תרגומו המקורי  מהקובץ מ-1952 של אוריאל שלח -יונתן רטוש שבו נשמר התאריך של 1985. 

הבאתי גם סיפור שקודם לו ב"רשימות מן המאדים " בתרגום עמוס רגב עם תאריך לא תואם שמסביר את המצב שקודם להתרחשות הסיפור.

אבל תחילה  נביא את הגירסה המלאה של הפואמה ששימשה כמקור השראה לסיפור.פואמה שנכתבה ב1918 לרגל מלחמת העולם הראשונה ולרגל השפעת הספרדית ששתיהן חיסלו אז את המין האנושי בסיפור יש  תרגום של פואמה זאת מאת רטוש.

"There Will Come Soft Rains"

 Sara Teasdal

(ׁהאזינו להקראה כאן )

There will come soft rains and the smell of the ground,
And swallows calling with their shimmering sound;

And frogs in the pools singing at night,
And wild plum-trees in tremulous white;

Robins will wear their feathery fire
Whistling their whims on a low fence-wire;

And not one will know of the war, not one
Will care at last when it is done.

Not one would mind, neither bird nor tree
If mankind perished utterly;

And Spring herself, when she woke at dawn,
Would scarcely know that we were gone.

קראו את תרגומה החדש של חגית בת אלועזר לשיר זה  "עוד יבואו גשמים רכים "ב"יקום תרבות " כאן.

וכעת נביא את הסיפור "הצופים"

The Watchers"  מ"רשימות מן המאדים " שמשמש כמבוא לסיפור "בוא יבואו הגשמים הרכים ":

 

וכעת לתרגומו של אוריאל שלח הוא "יונתן רטוש " לסיפורו של ריי ברדבורי: 

קראו גם :

גירסת מגזין קולייר ה-6 במאי 1950 

 עוד גירסה באנגלית

 

 האזינו להקראה של לאונרד נימוי ( מר ספוק ב"מסע בין כוכבים ")

 קיראו את גרסת הקומיקס

 האזינו לתסכית במימד איקס

 האזינו לתסכית באיקס מינוס 1

צפו בסרט אנימציה רוסי

עוד סרט אנימציה

קראו עוד סיפור מ"רשימות מן המאדים ":

"הבוקר הירוק "

"קול הרעם " עוד סיפור קלאסי מאת רי ברדבורי 

 

הילד שתעה על הירח- סיפור מדע בדיוני מ"דבר לילדים" מאת רוברט היינלין

איור לגירסה אמריקנית של הסיפור "הילד שטעה על הירח".לובשים חליפת חלל. 

 

בעת שנכתבות מילים אלו בעת מגיפה אני יוצא החוצה כל יום ,על פי החוק  לבוש במסיכה ובכפפות. ומרגיש את עצמי כאילו אני לבוש חליפת חלל ושאני מסתובב על עולם אחר חייזרי שבכל פינה בו יש סכנה.  כל מגע במישהו או במשהו  יכול להוות איום על חיי.

ולרגל זה….

הנה סיפור שעוסק בחוויה הזאת של לבישת חליפת חלל בעולם אחר. 

לפניכם סיפורו של ילד צופה על הירח שיוצא לחפש אחרי אחיו האבוד. 

השם המקורי של כתב היד של הסיפור היה  היה "ילד קטן אבוד" והוא השתמר יותר דווקא בכותר בעברית.

זהו אחד מסיפוריו הראשונים של סופר המדע הבדיוני הידוע    רוברט היינלין שתורגמו לעברית ,אם כי לא הראשון ממש. הוא פורסם במקור בסוף שנות ה-40  ועוסק בישוב הירח.  הוא הפך לימים לאחד הסיפורים שבקובץ "הגבעות הירוקות של הארץ"  ( 1951)  שתורגם גם לעברית.  

הסיפור מעניין מאוד בגלל המקום שבו פורסם לראשונה בעברית :  השבועון "דבר לילדים " שכבר פירסם שנתיים קודם לכן  סיפור של עמיתו של הינליין  יצחק אסימוב בשם "כמה טוב היה להם " 

קראו אותו כאן .

 

רוברט היינלין 

  אמנם ….פרקים ראשונים מספרו של היינלין  "השליטים"  תורגמו כבר תחת השם "פלישה לכדור הארץ"  במגזין  "סיפורי דמיון " שיש לתארכו לשנת 1957 זמן קצר לפני הפרסום הזה.

העטיפה האחורית של גליון מספר 4 של "סיפורי דמיון". 1957.התרגום הראשון הידוע של הינליין לעברית.

אבל עדיין זהו פרסום מוקדם ביותר שמראה שבשנות החמישים היו מודעים בישראל למה שקורה בתחום המדע הבדיוני בעולם הרחב. 

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך כ"ט  ( 29)  גליונות 15-16 1958 ע' 237-239, 255 בעיבודו של נחמן גיבעולי .

גיבעולי הנ"ל נודע לימים כמחבר חידות מדעיות בכתב העת "מדע" מעין מהדורה הישראלית של מרטין גרדנר האמריקני , וכתב תסכית  מדע בדיוני או שניים ברדיו.

מאמר שלו על מסע בזמן שהופיע ב"פנטסיה 2000 " קראו כאן. 

הסיפור שלפניכם  הופיע בעברית שוב   בשם "המערות השחורות של לונה "בתרגום מלא ב"הגבעות הירוקות של הארץ" בתרגום עמוס גפן הוצאת מסדה 1979

אבל אני  מביא כאן את התרגום המוקדם המקוצר מאוד לילדים שהופיע כפי שתראו ביחד עם  הפרסום הראשון של שיר מפורסם מאוד של ע.הלל "מי יודע  מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה"..

אז הנה הסיפור בפרסום ראשון בעברית  מזה עשרות רבות של שנים. 

הילד שתעה  על הירח

כותר מקורי : 

The Black Pits of Luna*

The Saturday Evening Post, January 10, 1948,[

 

 

 

הפרסום המקורי של הסיפור במגזין "סטרדי איבניג פוסט " בינואר 1948. 

האזינו להקראה באנגלית של סיפורי "הגבעות הירוקות של הארץ"

קראו גם : 

 

הינליין מדריך קריאה

 

רוברט הינליין רשימת קריאה

 

ההיסטוריה של העתיד של הינליין

 

היפי פשיסט אדם חופשי -פודקסאט על הינליין

 

נחמיה סקאדר לנשיאות:האם חזה הינליין את דונלד טראמפ? 

היום בו עמדה האדמה מלכת -הגירסה הישראלית

היום בו האדמה עמדה מלכת :ההמשך הישראלי

 

כרגיל לפריט שלפניכם סיפור בהמשכים "מהארץ שלנו " יש צורך בהקדמה ארוכה. אבל בסוף הכל יובן. 

בשנת 1951 עלה על האקרנים בארה"ב ולאחר מכן בישראל סרט בשם "היום שבו עמד ההאדמה מלכת " The Day the Earth Stood Still. סרט שנחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הקלאסיים והחשובים הראשונים                                       .

הסרט  בבימויו של רוברט וייז ( שלימים ביים את הסרט הראשון בסדרת הקולנוע "מסע בין כוכבים ) תיאר את בואו של חייזר  בשם קלאאטו ( מיכאל רני ) מלווה ברובוט בשם "גרוט "( הרובוט הבולט הראשון בדברי ימי הקולנוע ) בצלחת מעופפת ( הצלחות המעופפות היו ב-1950 מזה מספר שנים בחדשות ) לארה"ב .שם הוא  מנסה  להיפגש עם נשיא ארה"ב כדי להזהיר אותו  מהסכנה בניסויים הגרעיניים. החייזר מזהיר שהחייזרים לא יסכימו יותר להרחבת האלימות האנושית גם לחלל .ומראה את כוחותיו  המדהימים על ידי עצירת כל מכשירי החשמל בכדור הארץ.  

הממשל האמריקני לא מתרשם יותר מידי מהחייזר שנתפס כעויין  ומנסה ללכוד אותו ( כנראה מקור ההשראה לסרט  משנות השמונים "אי טי"  של סטיבן שפילברג שכמו כל ילד אמריקני אחר צפה בסרט זה בילדותו ) .

החייזר מוצא להורג  (!) אבל קם לתחייה  בסיוע הרובוט שלו ( שהוא בעצם מתברר הבוס )באמצעים טכנולוגיים מרשימים. משתחרר וטוס חזרה לחלל לא לפני שהזהיר את בני כדור הארץ לשנות את דרכיהם ולא יבולע להם.כדור הארץ יושמד 

ונעלם בשמיים.

הסיפור מזכיר וכנראה לא במקרה את סיפורו של ישו הנוצרי בברית החדשה. 

כאמור הסרט נחשב היום לקלאסיקה.

צפו במקדימון לסרט משנת 1951

בין השאר הוא עובד לתסכית רדיו מיוחד 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

עותק מיוחד שלו שמור בספריית הקונגרס האמריקנית כנהוג לגבי סרטי מופת 

 

הסרט התבסס לפי הפירסומות  סביב הסרט מהוליווד על חיפוש בכ-200 סיפורי מדע בדיוני .פרט שאם הוא נכון ולא הגזמה כמקובל אז וגם היום בהוליווד אז זה אומר שהמפיקים עברו על רוב הסיפורים שפורסמו עד אז במגזינים של המדע הבדיוני מאז 1926.

 הסיפור האחד שנמצא הי"שלום לאדון" מאת סופר  לא כל כך ידוע בשם הארי בייטס   שכיום זכור כעורך המייסד של המגזין החשוב מאוד אסטואנדינג סיינש פיקשין שממשיך להתקיים עד היום כ"אנלוג".

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

בסיפור הוכנסו שינויים גדולים מאוד. בידי התסריטאי הארי נורת  אם כי הוא נחשב כסיפור מוצלח אבל הסרט הוא טוב יותר וחשוב הרבה יותר. הוא נחשב לאחד מסירטי המדע הבדיוני הגדולים והקלאסיים של שנות החמישים.

ב-2008 57 שנים אחרי נעשתה גירסה החדשה לסרט בכיכוכו של קיאנו ריבס אבל זאת כבר לא זכתה לשבחי הביקורת בניגוד לסרט המקור.

צפו במקדימון לגירסה משנת 2008

גירסת "הארץ שלנו " 

אותנו כאן הסרט מעניין משום שאנשי המגזין לילדים  "הארץ שלנו" ובאופן ספציפי איש המערכת שמואל שיחור  התעניינו בסרט  מספיק כדי לכתוב גירסה ישראלית שלו כולל סיפור המשך. 

. זה היה זמן קצר לאחר שהם החל לפרסם מעין היסטוריה של העתיד כיצד תיראה  מדינת ישראל 50 שנה בעתיד  בשנת 2001 ו–2002  ,שהם היו אופטימיים מספיק להניח שה"ארץ שלנו" שהיה אז רק בשנה השנייה של קיומו ,  ימשיך להתפרסם אז. _(( הם גם  טעו  וגם  "כמעט" צדקו "הארץ שלנו " הפסיק להתקיים ב-1985 ,אבל מגזין ההמשך שלו ושל שני מתחריו שהתאחדו כולם ביחד  "דבר לילדים" ו"משמר לילדים " "כולנו " אכן עוד התפרסם  בשנת 2000 ואז נסגר ) .

 

שחורי החליט לפרסם סיפור המשך לסרט שזה אתה עלה על האקרנים ביש/ראל במסגרת אותו עתיד ( במקור  הסרט כמובן מתרחש בהווה ולא בעתיד בעוד חמישים שנה )   וגם סיפור המשך מעין סיום טוב והירואי  שבו בני האדם וביתר דיוק הישראלים  וביתר דיוק חיל החלל הישראלי ,מגיעים לכוכב הלכת של החייזר ומביסים אותו ובכך מסיימים לתמיד את האיום שהוא מהווה על כדור הארץ .

שמואל שחורי מן הסתם לא ידע זאת אבל משהו דומה התפרסם לאחר שפורסם סיפור של ה.ג. וולס "מלחמת העולמות " שבו בני המאדים תוקפים את כדור הארץ וכמעט כובשים אותו . בתגובה פירסם סופר אמריקני בשם רוברט ה. סרביס סיפור המשך בעיתונות האמריקנית שבו  הממציא תומאס אדיסון יוצא בראשות צי  אמריקני ושל מעצמות אירופה למאדים ומביסים  את אנשי המאדים  אחת ולתמיד בעולמם.

הסיפור הישראלי מזכיר מאוד את הסיפור הזה ומראה על אופטימיות אדירה בעתידה של מדינת ישראל שתצא לחלל בראשית המאה ה-21.

כמובן ששחורי זרק לכל הרוחות את כל המשמעויות האלגוריות הנוצריות של הסרט כהבלים.מה שעניין אותו ואת קוראיו היה שיש גזע חייזרי שמאיים על כדור הארץ .ואפשר לסמוך רק על מדינת ישראל שתעמוד בפרץ ותציל את המין האנושי.

והנה הסיפור לפניכם  ותחילה נפרסם את הפרקים הראשונים שעוסקים במדינת ישראל עוד חמישים שנה  לאחר מכן את הגרסה הישראלית של הסרט ואת המשכה שמתרחשים בעתיד  הזה. 

עימכם הסליחה על האיכות הירודה של הצילומים .אבל אין מה לעשות, המקור הוא במצב קשה ביותר. אפשר כמובן להגדיל את הצילומים עם העכבר. 

דף מתוך הארץ שלנו מספר 2 ,1 בדצמבר 2001 

ועוד מאמר על ישראל בעוד חמישים שנה :

 

 

כרך ב'

הארץ שלנו כרך ב' מספר  10

12.12.1951 

מסתרי משלחת "זירא "

דף מתוך הארץ שלנו ינואר שנת 2002

הארץ שלנו כרך ב'

23.1.1952

( זהו העיבוד הישראלי של הסרט כפי שמצויין בסיום )

החלק השני 

 החלק השלישי

כניעתו של "זירא"

דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2003

הארץ שלנו כרך ב'  23.1.1952

וכעת להמשך והסיום של העלילה גירסת שמואל שיחור 

 

 

 

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

 

 

הסיפור המקורי בגירסת אנימציה

 

 

המקדימון לסרט משנת 1951

 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

 

המקדימון לגירסה משנת 2008

 

הסרט בויקיפדיה

 

היום שבו עמדה האדמה מלכת בגירסת 2008 בכיכובו של קיאנו ריבס 

מגיפה אינטיליגנטית : "מוזיקת דם" הסיפור הקלאסי המקורי מאת גרג בר

 

האם יכולה להיות מגיפה "אינטיליגנטית " עם או בלי מרכאות ? כזאת שיש לה מטרה בתקיפת הקורבנות שלה  ? והמטרה היא לא דווקא של חיסולם אלא "שידרוגם" ?

סופר המדע הבדיוני גרג באר חשב על מגיפה מעין זאת שמופעלת בידי מיליארדי מיקרו אורגניזמים שכיחידה הם סופר אינטלגנטיים. 

לפני ש"מוסיקת דם" נכתב כרומן, הוא פורסם בגיליון יוני 1983 של כתב העת אנלוג. הוא זכה בפרס נבולה עבור נובלטה (1983) ובפרס הוגו (1984)

 לאחר מכן  הורחב לרומן (1985).

לאחר מכן  נטען שזוהי ההופעה הראשונה של ננוטכנולוגיה במדע בדיוני עוד לפני שהמונח הומצא.

בוודאי זהו הסיפור הקצר הראשון במדע הבדיוני שתיאר מכונות רפואיות מיקרוסקופיות, והראשון לתאר DNA כמערכת חישובית הניתנת לתכנות – כלומר להרחבה ולשינוי. בעבודות מאוחרות יותר,

זוהי   גם הדוגמה הראשונה הידועה לי של סיפור על  מגיפה "אינטיליגנטית".אלא אם כן נתעלם מסיפורו של אדגר אלן פו "מגיפת המוות האדום". 

לפניכם הגירסה המקורית של הסיפור שזכתה גם  בפרס ההוגו היוקרתי של חובבי המדע הבדיוני בארה"ב וגם בפרס הנבולה של איגוד סופרי המדע הבדיוני בארה"ב. 

גרג באר הרחיב את  הסיפור לספר שגם הוא זכה בפרסי הוגו וג'ון קמפבל ופרס בריטי למדע בדיוני  ונחשב ליצירת מופת של שנות השמונים בתחום המדע הבדיוני.  ובו מתוארת המגיפה ביתר פירוט, בסיפור הקצר שלפניכם היא מתוארת בצורה ראשונית מאוד אבל חזקה מספיק. 

 

גרג בר הוא כיום אחד מסופרי המדע הבדיוני "הקשה" המדעי הידועים ביותר בארה"ב ובעולם. 

בין השאר הוא חיבר ביחד עם גרגורי בנפורד ודיויד ברין סיפורי מקדימונים לסדרת המוסד   של יצחק אסימוב ,  ובספר שלו  תיאר גרג באר  פרק בחייו של הארי סלדון.

הוא התפרסם גם הודות לסדרת EON "עידן " שלו ועוד ספרים רבים נוספים שלמרבית הצער לא תורגמו לעברית. 

 

 

 

בעברית יצאו לאור שני ספרים של גרג בר :

הגירסה המורחבת של מוסיקת דם  ( 1985) בתרגום אלכס בן ארי הוצאת כתר 2001

( קישור לגירסת האזנה שלה  באנגלית תמצאו למטה)

והספר קונצרט האינסוף   ( 1984) בתרגום אליזבת וייגל,בעריכת חמוטל לוין  הוצאת ינשוף כתר 2005

כן תורגמו לעברית  סיפוריו

 אלו "מקבץ " : (Scattershot  ( 1978) בקובץ מבחר סיפורי מדע בדיוני מס' 2 / בעריכת דואלד א וולהים תרגום: טובה קשת.הוצאת אור-עם, 1979

"פטרה"  "(Petra  ( 1982)  משקפי שמש כסופים / בעריכת  ברוס  סטרלינג  תרגום: עמנואל לוטם הוצאת כתר, 1994

והנה הגירסה המקוצרת של מוסיקת דם   שיצאה לאור בעברית בקובץ  ‫ מבחר סיפורי המדע הבדיוני הזוכים בפרס הוגו / בעריכת יצחק אסימוב,1989  בתרגום עמנואל לוטם  בהוצאת כתר ,1995

 הסיפור מתפרסם כאן ברשותו האדיבה של גרג בר וברשות הוצאת כתר ותודתי להם. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קראו גם :

קראו את הנובלה  "מוסיקת דם " באנגלית

קראו את הפרק הראשון מהספר "מוסיקת הדם " בעברית 

האזינו להקראה של "מוסיקת דם" הגרסה הארוכה 

סוף העולם הוא רק ההתחלה ": אריאנה מלמד על "מוזיקת דם "

מוזיקת דם בויקיפדיה 

"שובו של הדב הטוב" :סקירה של אריק אפק על פועלו של גרג בר 

גרג בר בויקיפדיה 

 

האתר הרשמי של גרג בר 

 

דף הפייסבוק  של גרג בר

 

ננו טכנולוגיה במדע הבדיוני

"אורח מעולם אחר" סיפור אימה על תינוק חייזרי מאת ריצ'רד מתיסון

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא The_Stranger_Within-1.jpg

עטיפת הדי וי די של סרט טלויזיה בכיכובה של ברברה עדן שהתבסס על הסיפור "אורח מעולם אחר"

Illustration by Ray Houlihan for Richard Matheson’s “Mother by Protest” (Fantastic, Sept-Oct, 1953). It was collected as “Trespass” in The Shores of Space (1957) & adapted by Matheson for the TV film The Stranger Within (1974).

לפניכם סיפור אימה מדעי בדיוני של סופר האימה והמדע הבדיוני והמתח המפורסם ריצ'רד מתיסון  ( ראו עליו סקירה ברשימתי "האיש שיצר את הזומבים ").

מתיסון התפרסם בין השאר הודות לספרו הראשון "אני האגדה" ( 1954 ספר שהוסרט 3  פעמים ) ותיאר מגיפה עולמית שהופכת את רוב בני האדם לערפדים ליליים הוא כתב עוד סיפורי מתח ומדע בדיוני ידועים מאוד שימשו מקורות השראה ליוצרים רבים אחרים.זהו אחד משני ספריו שתורגמו לעברית.

 

 

הסיפור שלפניכם עוסק באם שחשה שהעובר שברחמה הוא  ..חייזרי.

והסיפור עוסק במצב שנעשה מפחיד מרגע לרגע. ככל שהאישה חושדת שמה שיש ברחמה  הוא מוזר ואף אינו אנושי. 

והיא צודקת.

הסיפור  שפורסם לראשונה ב-1953 פורסם בעברית ב-1966 כנספח למגזין "לאישה"במסגרת הסדרה "לאישה מגיש לקט מספרות העולם" . נספח יוצא דופן שמן הסתם גרם סיוטים לקוראות.( בדומה לסיפור אימה מדעי בדיוני אחר שאותו פירסם המגזין משום מה "כמעט אנושי " של רוברט בלוך על רובוט רצחני שמגלה עניין בסקס, סיפור שגם הוא פורסם בבלוג זה..).למה החליטו עורכי "לאישה" לבחור בסיפור כזה דווקא עבור קוראות המגזין לא ברור לי אבל עובדה. 

גירסאות אחרות של הרעיון שעומד במרכז הסיפור של אישה היולדת משהו ..מפלצתי  יש בספר "ילדי החלל " ( מ-1957 )של ג'ון וונדהם והספר "צאצאי האימים" בסדרת "האימים . בהוצאת רמדור. 

בשנות השבעים הסיפור נעשה לסרט בידי הטלויזיה האמריקנית עם תסריט של מתיסון בכיכובה של ברברה עדן  וראו קישור לסרט בסיום. 

ישנן טענות שהסיפור הזה ובעיקר סרט הטלויזיה שנוצר בעיקבותיו  הם מקור ההשראה האמיתי לכל הטענות של נשים שטענו שהוכנסו להריון בידי יצורים חיזריים לאחר שנחטפו בידי עבמים. וישנן  מאות כאלו כיום בארה"ב. 

 

כותר באנגלית :

Mother by Protest

 Fantastic, September-October 1953

ידוע גם בכותר :

Trespass""

הנה הקדמת העורך בפרסום המקורי של הסיפור ב-1953 :

Editorial Comment:

 This is a delicate story about a delicate subject, or possibly we should say a daring story about a daring subject. but then again, maybe not. In this dat and age it's hard to judge what's daring and what isn't. Anyhow, the period of gestation in all biological entities—including homo sapiens—is definitely established. So, when David got home from his trip and found things the way they were, all he had to do was make a few fast mathematical calculations and—well, go straight through the roof! On the basis of every known law on the subject, Ann was lying like a trooper. But with everything moving so fast nowadays, what can a man believe? There are laws and there are—possibilities.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-1.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-2.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-3.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-4.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-5.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-6.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-7.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-8-2-1.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-9.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-10.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-11.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-12.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-13.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-14.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-15.jpg
חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא matheson-vizitor-from-another-world-page-16.jpg

צפו במקדימון לסרט הטלווזיה "הזר שבפנים " ( 1974) על פי סיפור זה

צפו בסרט "הזר בפנים " הגירסה הטלווזיונית של הסיפור

סקירה על הסרט

 

לדעת לשאול שאלות – סיפור אולטרה קלאסי מאת רוברט שקלי

איור המהדורה הגרמנית של הסיפור "לדעת לשאול שאלות "

42 שנים מלאו ביום פירסום סיפור זה   השמיני במרץ 2020 לשידור הראשון של תוכנית הרדיו   המדעית הבדיונית הידועה "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " מאת דוגלאס אדמס  בשמיני למרץ 1978.היא כידוע הפכה לאחר מכן לסדרת ספרים ולסדרת טלווזיה ולסרט קולנוע ולמשחק מחשב ולקומיקס ועוד ועוד ועוד /

(ואם אתם רוצים האזינו לאפיזודה הראשונה בתוכנית הרדיו כאן ).

ולרגל זה הנה הסיפור ששימש כמקור השראה חשוב ביותר למדריך הטרמפיסט בגלקסיה ". 

Ask a Foolish Question   

המשיב הוא מכונה עתיקה ויודעת כל שתפקידה הוא לתת את התשובות הסופיות בכל עניין שמישהו  מכל גזע בכל עידן ,גם  מליוני שנים לאחר יצירת המשיב ירצה לדעת.אבל  כאשר היא מתגלית לבסוף בידי בני אדם מכדור הארץ מתברר שגם לגביה יש מגבלות שונות ובלתי צפויות.

זהו אחד מסיפוריו הראשונים והפחות ידועים של אחד מגדולי הסופרים  הקומיים של המדע הבדיוני  רוברט שקלי ,אבל הייתה לו השפעה עצומה.

הוא שימש כסוג של השראה לסיפור של אסימוב מ-1956 בשם"השאלה האחרונה" שאסימוב החשיבו כסיפור הטוב ביותר. 

הוא שימש ב-1966  כמקור השראה לתסריט המפורסם ביותר של סדרת "מסע בין כוכבים " המקורית "עיר על שפת הנצח " מאת הרלן אליסון כפי שתוכלו לראות מהקטע הזה.

 וכאמור ב-1978   כתב סופר ותסכיתאי אנגלי צעיר בשם דוגלאס אדמס סדרת תסכיתים בשם "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " שקיבלה את השראתה מסיפור זה בסיפור העלילה  המרכזי ( איך שהוא …)  על מחשב ענק שיכול לענות על הכל והתשובה  שלו לשאלה האולטימטיבית היא 42.

אבל מהי השאלה? 

הסיפור של שקלי  שהוא מקור ההשראה של אדמס,מסביר,אולי,את העניין. 

הסיפור שלפניכם פורסם בעברית בשנת 1974  בגיליון כתב העת הספרותי "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד והיה אחד מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים שפורסמו בעברית, הוגדר שם כסיפור המד"ב הראשון שהופיע במגזין ספרותי עברי.אם כי בהחלט לא היה  הראשון ( בניגוד למה שטוען  מוקד באחרית הדבר שלו ).

ניראה שניצוצות השראה מסיפור זה עברו גם ל"ואריאציות " אותן מסות וסיפורים פילוסופיים קצרים  של גבריאל מוקד שהן מעין משלים פילוסופיים על גבריאל מוקד על חייו
על זמנו על מצבו הקיומי ועל מצב היקום שגם כן בימים אלו יצא לאור קובץ חדש ומקיף שלהן. 

הקדשה של גבריאל מוקד לאלי אשד על מהדורת 2020 של "מבחר ואריאציות " של מוקד. 

משום מה הסיפור "לדעת לשאול שאלות"   לא פורסם שוב בעברית מ-1974  ועד היום למרות חשיבותו העצומה.

אז הנה הוא שוב. 

Ask a Foolish Question   פורסם לראשונה במגזין   Science Fiction Stories, #1    ב-1953 

 

קראו את הסיפור באנגלית

האזינו לסיפור באנגלית

"העלוקה" עוד סיפור מפחיד מצחיק מאת רוברט שקלי 

המציאות על פי רוברט שקלי 

קראו גם :

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה בעולם הרדיו הקולנוע והטלוויזיה : על דוגלאס אדמס 

דוגלאס אדמס ,מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ואני 

העלוקה -סיפור מאת רוברט שקלי

 

איך אפשר להתמודד עם מפלצת שגודלת כל הזמן ואוכלת הכל ?  ומסוגלת להשמיד בבוא היום את כדור הארץ כולו ?

בעיה לא פשוטה.והפיתרון הוא מתוחכם  ביותר.

 

סיפור האימה המצמרר  באמת שלפניכם   על יצור זולל כל ובלתי ניתן להשמדה הוא  אחד מסיפוריו הראשונים של סופר המדע הבדיוני ההומוריסטי  רוברט שקלי הופיע במקור ב:

Galaxy Science Fiction, December 1952

הסיפור  The Leech   פורסם שם תחת שם בדוי  Phillips Barbee מאחר ששקלי כבר פירסם כמה סיפורים קצרים נוספים במגזין זה באותו הזמן תחת שמו.

בעברית הסיפור הופיע לראשון ב"קוסמוס " גליון מספר 2 באוגוסט 1958 וזהו סיפורו הראשון של שקלי  שתורגם לעברית.

הסיפור הופיע שוב בתרגום מתוקן  במגזין פנטסיה 2000  בגליון מספר 21 ב-1981 .

ההקדמה ל"העלוקה" בגליון 21 של "פנטסיה 2000"

והנה הוא שוב.

החלטתי להביא דווקא התרגום המקורי ב"קוסמוס 2" עם הלשון המיושנת יותר שלו כדי ליצור תחושה איך נראה החלל בשנות החמישים.

 

 

קראו גם :

"העלוקה"  בגירסה האנגלית המקורית 

האזינו להקראה של "העלוקה"

המציאות על פי רוברט שקלי