Category Archives: מדע

מקום שם עוד לא דרכה רגל אדם : המסע הארוך אל פרוקסימה קנטאורי

גירסה שונה של כתבה זאת .כולל ראיון עם המדען הישראלי אבי לייב יש כאן:

המסע לפרוקסימה קנטאורי בקרוב ?

Image result for alpha centauri in fiction

לאחרונה יצאה נאס"א בהודעה דרמטית ביותר במסיבת עיתונאים (!): התגלו "שבעה כוכבי לכת במערכת שמש אחת הנקראת בשם טראפיסט-1 (Trappist-1),.  שהם דומים לכדור הארץ ושניים מהם לפחות יש אוקיאנוסים ,דהיינו מים מה שמחזק' את האפשרות שיהיו בהם חיים. וזה מעלה בצורה דרמטית ביותר את הסבירות שישנם כוכבי לכת רבים ברחבי הקוסמוס שיש בהם חיים ואולי חיים אינטליגנטיים.

והמרחק של מערכת כוכבים זאת מכדור הארץ וממערכת השמש  40 שנות אור או כ-378 טריליון ק"מ  מכדור הארץ. מרחק "אפסי"  במונחים קוסמיים אם כי זה מרחק עצום ביותר במונחים שלנו שאומר שעם הטכנולוגיות הקיימות ייקח לנו מאות אלפי שנים כדי להגיע אל  מערכת הכוכבים טראפיסט 1  כדי לברר האם יש שם חיים על פני אחד או יותר מכוכבי הלכת הללו  , ואולי גם אינטליגנטיים ? והאם אפשר ליישב  כוכב לכת אחד או יותר  שם. .

האם יצא המין האנושי אי פעם אל החלל אל  מערכת השמש ? רבים מקווים. המין האנושי היגיע כבר אל הירח  ( אם כי בעשורים האחרונים לא חזר אליו בניגוד לכל הציפיות ) .ויש תוכניות מפורטות ביותר שיגיע למאדים ומעבר לזה.ישנן תוכניות להקמת מושבה אנושית בכוכב הלכת מאדים כבר בעשרות השנים הבאות.

uלמערכuת כוכבים מעבר לזה?  האם ניזכה לראות בעתיד ספינות אנושיות מגיעות למערכות כוכבים אחרות  כמו סיריוס כמו טראפיסט 1 באופן קבוע כמו  "האנטרפרייז " בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין –כוכבים"?

לכאורה ועד לאחרונה נראה היה שהמדובר במשימה בלתי אפשרית . בגלל המרחקים העצומים בין מערכות הכוכבים שיגרמו לכאורה לכך שכל מסע כזה ייקח אלפי שנים עשרות אלפי שנים ומאות אלפי שנים אם הספינות יטוסו במהירות של מטוסים כאן על כדור הארץ.

Image result for ‫ז'ול ורן הרפתקה בחלל‬‎                    Image result for =jules verne hector servadac

הסופר המפורסם ז'ול ורן שזכה לכינוי "נביא העת החדשה "  כתב ב-1877  בספרו  מסעותיו והרפתקאותיו של הקטור סרוואדאק במערכת השמש"  המתאר את מסעם המדהים של  חבורת  אנשים ש"נחטפים " בידי כוכב שביט אל קצוות מערכת השמש ובחזרה ":הכוכב הקרוב ביותר אל השמש הוא אלפא מקבוצת הכוכבים קנטאורוס .לאור הנע שלוש מאות אלף קילומטרים בשנייה ,נחוצות ארבע שנים וחצי כדי להגיע אליו מן השמש. המרחק בין מערכת השמש לבין אלפא קנטאורוס רב עד כדי כך שכדי לציינו במספרים נאלצו האסטרונומים להמציא שתי יחידות מניה :שנות אור ופארסק .

הם אומרים כי אלפא מצוי במרחק' 4.3 שנות אור מן השמש ,ובכך כוונתם למרחק של ארבעים ביליון ,שש מאות ושמונים ואחד מיליארד ,ארבע מאות וארבעים מיליון קילומטרים לעיתים הם מבטאים זאת כ1.3 פרסק. בין הכוכבים האחרים שמרחקיהם מהשמש נמדדו אפשר להזכיר למשל את סיריוס שמרחקו מהשמש 8.6 שנות אור .וכוכבים אחרים שאילו מדדנו את מרחקם מהשמש בקילומטרים היינו חייבים להשתמש במספרים בני עשרים ושלושים ספרות ".

(בפרק 11 בספר בתרגום מיכה פרנקל לעברית  ש"בו משגר עצמו עולם  המדע של גליה במחשבה  לאינסוף של החלל ע' 328) בהערת אגב נוסיף שישנו תרגום מקוצר של הספר הזה בשם "הארץ שנתלשה " של ג. בן חנה שבו הקטע הזה אינו נמצא.

Related image

עטיפת גרסת קומיקס של "הקטור סאראואק"

ורן  שתיאר כמה שנים  קודם לכן ב-1870 בפירוט מסע בכדור תותח אל הירח , אף לא העז להעלות על דעתו בסיפור זה שתיאר כוכב שביט ש"חוטף"  קטע מכדור הארץ ועימו נוסעים גיבורי הסיפור עד  לאיזור של שבתאי במערכת השמש ולאחר מכן מחזיר אותם , שבני האדם יצאו למערכת השמש המרוחקת של אלפא קנטאורי .

אז ומאז סיפורים על מסעות למאדים ונוגה  כוכבי הלכת הקרובים אלינו היו יחסית מרובים אבל סיפורים על מסעות למערכות השמש אחרות היו תמיד מועטים  בגלל ידיעת הכותבים באיזה מרחקים עצומים מדובר.

ב-1909 כתב סופר אמריקני בשם ג'ורג' פרדריק סיפור בשם "מלחמה בין כוכבים במרומים  " שתיאר כיצד כדור הארץ "מוזז " ממקומו הרגיל ליד השמש ויוצא למסע אל הכוכב קנופוס  שנמצא במרחק 310 שנות אור ממערכת השמש.

אחד הראשונים  שהעזו להעלות על דעתם מסע עצום  כזה אל  המערכת הקרובה ביותר אלפא קנטאורי   היה כומר גרמני בשם ארנסט  פרידריך וילהלם מדר ( 1866-1947)  שהתפרסם הודות לספריו "אל הררי סער" ו"אופיר" שתיארו משלחת אנגלית גרמנית בג'ונגלים של אפריקה בחיפוש אחרי ערים קדומות ואבודות שרידי תרבויות מיסתוריות. ספרים ידועים שתורגמו גם לעברית יותר מפעם אחת.

          

 

העטיפה הגרמנית של ספרו של ארנסט פרידריך וילהלם  מדר על מסע לאלפה קנטאורי.

ב-1911 מדר  כתב לשני ספרים אלה  המשך "עולמות פלאיים"  שבו גיבורי הסיפורים הקודמים בונים חללית  הפועלת על אנטי גרביטציה המופעלת בידי מגנטיזם שלוקחת אותם  אל הכוכבים השונים של מערכת השמש ,ומשם הם מוסטים בידי כוכב שביט ( בדומה לזה שבספרו של ורן ) אל הכוכב  הקרוב ביותר אלינו לאלפא קנטאורי מגיעים אליו בתוך כמה שבועות  שם הם מוצאים עולם בשם עדן. ומגלים שגם שם חיים בני אדם.  משום מה ספר זה בניגוד לשני קודמיו לא תורגם לעברית אם כי הוא תורגם לאנגלית.

Image result for Mader Distant Worlds:

זמן קצר לאחר פירסום ספר זה ,ב1915 גילה אסטרונום רוברט אינס שהכוכב הקרוב אלינו ביותר אלפא קנטאורי מורכב לא משני כוכבים נפרדים כפי שידוע היה עד אז  אלא משלושה. הכוכב השלישי במערכת אלפא קנטאורי ,זכה לכינוי פרוקסימה קנטאורי .כוכב זה התברר הוא הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו. הוא קרוב יותר בטריליון קילמטרים משני הכוכבים האחרים המרכיבים את מערכת אלפא קנטאורי.

בהדרגה  התרחב דמיונם של סופרים והם החלו  ליצור סיפורים שתיארו מסעות לכוכבים אחרים במהירויות הגבוהות ממהירות האור המהירות הגבוהה ביותר האפשרית שתאפשרנה להגיע לכוכבים אלו בתוך כמה שבועות וחודשים בלבד.

Image result for tsiolkovsky book cover

Image result for tsiolkovsky book cover

קונסטנטין ציולקובסקי  מאבות תוכנית החלל הרוסית הושפע מאוד מההוגה ניקולאי פדורוב  ( 1829-1903) ספרן ופילוסוף  ברוסיה במאה ה-19 וידיד של טולסטוי ודוסטוייבסקי שטען שלאחר תחיית המתים יש צורך למצוא מקום לישב את כל מיליארדי  המתים שיוקמו לתחייה ואת זה ניתן יהיה לעשות לדעתו ,אם ניישב את כל בני האדם  שיוקמו לתחייה על כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ובמערכות שמש אחרות. ציולקובסקי שהעריץ את פיודורב נטל על עצמו לברר כיצד אפשר יהיה לישם  את הרעיון הזה באופן מעשי.

הוא כתב  ב-1920 בסיפור "מחוץ לכדור הארץ"  המתרחש בשנת 2017  שנת המאה למהפכה הקומוניסטית  כאשר בני האדם יוצאים ליישב את החלל "קיימת סבירות גבוהה שהחלק הטוב ביותר של האנושות לעולם לא יכחד –הם ינדדו משמש לשמש בהתקדמותם" ולפיכך ,אין אין קץ לחיים ,למחשבה ולשיפור האנושות .התקדמותה היא נצחית ". הוא עצמו בכל אופן כתב על מסעות בחלל  לירח למאדים ולאסטרואידים אבל לא מעבר לכך.

המדען ג'ון דסמונד  ברנל היציע ב-1929  בספרו העתידני המפורסם  "העולם הבשר והשטן " אולי בהשפעת ספרו שהוזכר למעלה של  זול ורן ,שאסטרונאוטים יחפרו בכוכבי השביט ויהפכו לספינות כוכבים גדולות שיגיעו למערכות כוכבים אחרות.

Image result for star trek final frontier

 

בנתיים סופרי מדע בדיוני החלו לתאר מסעות למערכות שמש אחרות באמצעות "העל חלל" שתואר כמעין מימד אחר שהיציאה אליו מקצרת את המסע לכוכבים אחרים. וכך זה הוצג בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים " שנוצרה בשנות השישים  שבמרכזה עומדת ספינת החלל הענקית "אנטרפרייז" והמגיעה במהירויות אדירות למערכות כוכבים רחוקות ביותר בתוך שבועות וחודשים בלבד.

בישראל פורסם  ב-1968 ספר המדע הבדיוני ":קיסר הכוכב הסגול " מאת סופר אנונימי תחת השם הבדוי "א.בנש" בסדרת "ראל דארק כובש החלל" שתיאר מסע בספינת חלל "הדרקון"  חת פיקודו של הישראלי מהעיר תל אביב ראל דארק אל מערכת פרוקסימה קנטאורי  תעל מנת למצוא שם כוכב הניתן לישוב. ספר זה הוא לדעתי ספר המדע הבדיוני המקורי הטוב ביותר של שנות השישים.

אולם במציאות הדיונים והסיפורים על מסעות לכוכב זה תמיד היו מועטים בגלל הבעיות העצומות של המרחק. אם יש לנו קושי אדיר להגיע לכוכבי הלכת  "הקרובים " אלינו מאדים ולנוגה ובנתיים לא חזרנו אל הירח איך לכאורה אפשר להגיע לכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש אלפא קנטאורי ולפרוקסימה קנטאורי מסע שיקח אלפי שנים ?

ומה  בעצם יש לנו לחפש שם?

אבל כיום יש דיבורים רציניים ביותר גם על זה.

במיוחד כשממש  לאחרונה התגלה שמסביב לפרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב אלינו ביותר יש כוכב לכת, וכוכב לכת שמזכיר את כדור הארץ. ואם כך ייתכן שיש בו אפשרויות לקיום חיים.

האם אכן ייתכנו בו או שיש בו חיים ? בשלב הזה לא נוכל לדעת. אפילו הכוכב הזה הקרוב ביותר אלינו  הוא רחוק מידי מכדי שנוכל לקבוע זאת בטלסקופים.אין ברירה יש להגיע לשם ולראות.

מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

לכנס חלל בישראל היגיע  אחת הדמויות הבולטות ביותר בפרויקט שנקרא "פריצת הדרך " ומטרתו להגיע אל הכוכבים , המנהל וראש הוועדה מייעצת  של הפרויקט השאפתני ביותר בתולדות האנושות  הישראלי פרופסור אבי לייב  פרופסור לפיזיקה תיאורטית ואסטרופיזיקה בן מושב בית חנן  שהפך לאחת הדמויות הידועות ביותר באסטרונומיה העולמית  ( וב-2015 יצא לאור בעברית ספרו : מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים :מחשבות עד השמים"  בהוצאת כרמל " שהוא שילוב של מאמרים וראיונות על חייו וגם קטעים מיומניו כנער צעיר )

וכעת הוא עומד בראש ועדה מייעצת, המורכבת מ־23 מדענים בעלי שם,  שמתפקידה להוביל את הפרויקט מרחיק הלכת פשוטו כמשמעו בתולדות המין האנושי .לשלוח צי של ספינות שיגיעו בתוך כמה עשרות שנים בלבד לכוכב פרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב ביותר אלינו ( רק 4.3 שנות אור ) שלידו אנו יודעים כעת יש כוכב לכת.

ואולי גם מעבר לזה לכוכב ברנרד ( 6 שנות אור) וסיריוס ( 8 שנות אור ).
להלן שיחה שקיימתי  עם פרופסור  אברהם  לייב פרופסור למדע על שם פרנק ב. ביירד

ראש המחלקה לאסטרונומיה מנהל המכון לתיאוריה ומיחשוב באוניברסיטת הרווארד

Image result for proxima centauri compared to the sun

אלי : למה זה חשוב  למין האנושי להגיע לפרוקסימה קנטאורי ?
לייב : כי זה הצעד הראשון ליציאה מכדור הארץ  וממערכת השמש . הם פגיעים מידי לקטסטרופות  מסוגים שונים כמו  שינוי אקלים  שאנו חווים עכשיו . תחשוב מה התחממות גדולה מידי או התקררות גדולה מידי על כדור הארץ עלולה לגרום למין האנושי . היא עלולה להחריב את התרבות שלו או גרוע מזה.
אנו צריכים גם להתכונן לפגיעת אסטרואידים מסוג זה שיש שחושבים שהשמיד את הדינוזאורים ואחרים. ויש להבין שפגיעות כאלו הן בלתי נמנעות בטווח הארוך. המדענים חשובים שייתכן שפגיעות מאין אלו השמידו חלק גדול מהחיים על פני האדמה כמה פעמים בהיסטוריה של כדור הארץ . לא רק בסיום עידן הדינוזאורים.וזאת רק אחת הסכנות שעומדות בפנינו לטווח הארוך.על כדור הארץ עלול להיווצר עידן קרח חדש או שיתחמם מידי מכדי להמשיך לקיים חיים.מעבר לכך זה בלתי נמנע שהשמש תשתנה בשלב מסויים בעוד כך וכך מליוני שנים   וזה יקשה על המין האנושי להמשיך לחיות במערכת השמש הזאת

אז אין ברירה אלא לחפש מקום חלופי.אסור לנו לשים את כל הביצים של המין האנושי בסל אחד כדור הארץ או אף מערכת השמש . יש לפזר אותם בכמה שיותר מקומות.חוץ מזה כדי לברר אם יש חיים במקומות אחרים יש רק דרך אחת -יש לבקר בהם.

ובכוכבים אחרים אנו יכולים לחפש  ולמצוא משאבים שאין לנו כאן  כדאי לעשות זאת כי בדרך נוכל לפתח דברים שיוכלו לשמש לדברים אחרים ולפתח את הטכנולוגיה שלנו עוד.
.בקיצור  יש הרבה סיבות לצאת לחלל והפרוייקט הזה הוא הצעד הראשון לצאת לכוכבים האלו שעם
טכנולוגיה קיימת זה ייקח שמונים אלף שנה אבל הטכנולוגיה שאנו רוצים להשתמש בה  מקצרת מאוד את הדרך לפרוקסימה קנטאורי. 

פרוייקט  Starshot

אלי :איך בדיוק תגיעו בתוך כמה עשרות שנים בלבד לפרוקסימה קנטאורי ?

לייב:  היו כמה שיטות שונות שהוצעו לכך במשך השנים : למשל להקפיא בני אדם ולשלוח אותם מוקפאים במשך עשרות מאות שנים עד הם יתעוררו קרוב לכוכב ויוכלו לחקור אותו ואולי גם ליישב אותו.אבל שיטה זאת היא בעייתית מכל מיני סיבות ,ובין השאר בגלל האפשרות הסבירה שאולי עד שאותם בני אדם יגיעו ליעדן ויתעוררו מההקפאה יגלו שבכדור הארץ במהלך כל אותם מאות ואולי אלפי שנים שהם היו בהקפאה  כבר יצרו שיטות איך להגיע במהירות גדולה יותר לכוכב היעד שלהם  והם בעצם נשארו מאחור.

שיטה אחרת שהוצעה הייתה לשלוח "ספינות דורות " ספינות ענק  שבהן יגדלו דורות של אנשים במשך מאות ואלפי שנים עד הספינה תגיע ליעדה. אבל  גם שיטה זאת היא בעייתית מאוד .זה לא מוסרי  לשלוח אנשים ליעד שלא הם בחרו בו מבצע כזה ינתק אותם משאר המין האנושי למשך  מאות ואלפי שנים. אנו רוצים פרויקט שיהיו ממנו תוצאות כבר בחיי היוזמים שלו אחרת זה לא ילך.

עד היום תמיד חשבו על ספינות למערכות שמש אחרות כענקים מפלצתיים. תחשוב על האנטרפרייז מ"מסע בין כוכבים " שבתוכה יש מאות אנשים.

 

הרעיון שאנו בפרויקט חושבים עליו הוא הוא של ננו –חלליות .אלו הן גישושיות לא מאוישות שמבוססים על ננוטכנולוגיה. והן יהיו זעירות  וידרשו כתוצאה רק דלק מועט .

אבל אנחנו חושבים על משהו שונה לחלוטין.באמצעות הננוטכנולוגיה ( תחום שמתקדם מאוד בישראל בין השאר הודות למאמציו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל) יתאפשר לנו לבנות חלליות זעירות  במחיר של כמה סנטים לאחת. .ומכיוון שהן יהיו קלות מאוד יהיה קל מאוד להאיץ את המהירות שלהן למהירות הקרובה למהירות האור הרבה יותר מאשר חלליות ענקיות. ויהיה קל להאיץ אותן למהירות הקרובה למהירות האור באמצעות מתחים שנמצאים במעבדה במקום ברקטות ענקיות .

את הננו -רקטות האלו יהיה קל לשגר לחלל והן יטוסו במהירות עצומה לאיפה שנשגר אותן .הם יהיו זולות לבניה וקלות לבנייה ולשיגור. ואנחנו רוצים לשלוח מספר גדול של חלליות כאלו למקומות שונים.אולי אלפים אולי מליונים פשוט כדי לוודא שחלק מהן או כמה מהן אכן יגיעו ליעדן המתוכנן משום שהרבה מאוד יכול לקרות להם בדרך הארוכה בחלל הבין כוכבי … אז נשלח כמה שיותר. תחשוב על נחילים ענקיים של ספינות רובוטיות שיוצאות אל הכוכבים.

אבל כרגע נראה שהמקום הראשון שנשלח אליו יהיה לפרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב אלינו ביותר שבו אנו יודעים שיש כוכב לכת שאולי יש בו חיים ואולי ניתן לישוב בידי בני אדם. וברגע שימצאו כוכבי לכת מבטיחים עם אפשרויות ישוב ואולי עם חיים ישלח אליהם דור שני של ספינות ולבסוף ספינות עם בני אדם.

אז לשם נשלח אותם קודם כל , לכוכב הקרוב ביותר   לפרוקסימה קנטאורי.

אלי : כמה זמן ייקח להן להגיע?

לייב :  זה יקח להן  כעשרים שנה להגיע זה מאד מאוד מהר בהשוואה.ושם  כבר גילו  כוכב  לכת שבו חיים יכולים להתקיים. זוהי חמישית ממהירות האור.ויוזמי הפרוייקט עדיין יהיו בחיים כשיגיעו התוצאות.

אם הכל בפרוייקט יעבור כמו שצריך וזה כמובן "אם " גדול מאוד גדול מאי פעם , זמן המסע והזמן שיידרש כדי שהמידע יעשה את דרכו בחזרה מובילים להערכה שהשנה שבה הפרויקט צפוי להסתיים היא 2060.  כל התהליך כולו צפוי    לעלות  כ-10 מיליארד דולר. סכום שבניגוד לפרויקט כולו הוא לא בשמיים הרחק בגלקסיה.

אלי  הננו –חלליות יוכלו להמשיך לכוכבים אחרים אחרי  שיגיעו לפרוקסימה קנטאורי ?

לייב: וודאי  יש עוד כוכבים קרובים שאפשר יהיה להגיע אליהם. תיאורטית הן יכולות להגיע לכוכבים אחרים ב40 שנים אם כי קשה היה לתאם את הכוונון שלהם.  כל כוכב הוא בכיוון אחר.

הרעיון הוא שחלליות קטנות  ישלחו לכוכבים שונים  ממש בכל יום כי הן ממש  זולות רוב המחיר יהיה על קרני הלייזר. בסדר גודל 10 מיליארד דולאר. הן ימשיכו גם כי קשה מאוד לעצור אותם אז הם  ימשיכו עוד ועוד בגלקסיה כמו קליע  שאינו נעצר."
פרוייקט "פריצת הדרך "

פרוייקט פריצת הדרך Breakthrough Initiative   נוצר בידי מיליארדר יהודי – רוסי יורי מולנר  אוליגרך  ( שאולי לא במקרה נקרא על שמו של הקוסמונאוט  הרוסי יורי גגרין האדם הראשון בחלל ) שהיה קשור עם אוליגרך היהודי המפורסם היהודי גם הוא חודרקובסקי אלא שבניגוד לחודרקובסקי שהסתכסך עם משטר פוטין ומצא את עצמו בכלא כאויב המשטר וכיום חי מחוץ לרוסיה  מולנר יד ע לשמור על קשרים טובים עם הממשל של פוטין ברוסיה.

.הוא משקיע גדול בהיי טק העולמי שמתעניין בחקר החלל והוא יצר קשרים עם פרופסור  סטיבן האוקינס  אחד המדענים המפורסמים ביותר כיום שתמך בפרויקט.ועם מייסד פייסבוק מרק צוקרברג. ושניהם חברים בדירקטוריון התוכנית .

סטפן הוקינג תומך בתוכנית  אבל הוא אמבילנטי מאוד כלפיה מצד אחד הוא הכריז ש" אנחנו מבצעים כעת את הקפיצה הגדולה הבאה לתוך הקוסמוס, כי אנחנו בני אדם וטבענו הוא לעוף",

אבל מצד שני ד"ר הוקינג יש לציין גם  חושש ממפגש עם חיים אינטליגנטיים בחלל מחשש ש שהם יתגלו כמפותחים מאיתנו בהרבה  ולכן איום עלינו ואז אולי ישעבדו או ישמידו אותנו.

אבל הוא תומך בתוכנית המסע לחלל.

לייב : "היגענו למסקנה שחלפו   חמישים  שנה מאז ספוטניק והטכנולוגיה כמעט לא נשתנתה והיגיע הזמן להניע אותה קדימה ואת זה נעשה במיסגרת פרויקט "סטאר שוט|".

במסגרת המיזם עצמו יש כרגע שלושה פרוייקטים גדולים קשורים

" מיזם האזנה

טלסקופי רדיו לחיפוש עדויות לחיים תבוניים בכוכבים מרוחקים של הקמת מערך ענק

; פרוייקט "מסר "

שמעניק פרס שנתי של מיליון דולר ליוצרי הודעות דיגיטליות שמתארות את כדור הארץ והמין האנושי באופן שתרבות זרה תוכל לפענח ולהבין;

 

ויוזמת "סטארשוט" להגעה לפרוקסימה קנטאורי ולכוכבים אחרים אחריו.

ובין ראשי פרוייקט זה נמצא הישראלי בן המושב הפרופסןור אברהם לייב .  Starshot

 

מקום שם לא דרכה רגל אדם

אבי לייב מדבר על פרוייקט |"סטאר שוטי"

אלי איך אתה עצמך היגעת לפרוייקט?:

לייב :   אני מתעניין במגוון נושאים שזה יהיה ארוך מידי לפרט אותם כאן ובשלב מסויים התחלתי להתעניין באפשרות להבחין באותות חיים מחוץ לכדור הארץ.  וזה נושא שמעסיק אותי מאוד .וכנראה בגלל זה  יזם התוכנית מילנר פנה אלי לעמוד בראש  הועדה המייעצת של הפרוייקט

לכאורה החיים שלי בהחלט לא הכינו אותי לזה.  נולדתי   וגדלתי בבית חנן מושב חקלאי כעשרים קילומטר מדרום לתל אביב. אבי ריכז את ענף גידול אגוזי הפקאן בישראל. למשפחתנו היו גם לולי תרנגולות ופרדסי תפוזים ואשכוליות.

אחרי איסוף ביצים וביצוע עבודות אחרות יחד עם אחיותיי הגדולות הייתי נוסע בטרקטור אל הגבעות וקורא ספרים מאת פילוסופים אקזיסטנציאליסטים כמו ז׳ן פול סרטר או אלבר קאמי, שאמי קנתה עבורי.

אז בנעורי רציתי להיות פילוסוף, לא פיזיקאי. הפילוסופיה מצאה חן בעיניי מפני שעסקה בשאלות היסוד החשובות ביותר. אבל הצטיינתי גם בפיזיקה, ובשל כך התמזל מזלי להיבחר לתכנית "תלפיות" שנוסדה בשנה שלפני כן, ומטרתה לאפשר לקבוצה של כמה עשרות מגויסים בשנה לעסוק במחקר הקשור למערכת הביטחון במקום השירות הצבאי הרגיל. האפשרות הזאת נשמעה לי קרובה יותר לפילוסופיה מלהתרוצץ בשדה כחייל מן השורה. הרגשתי שזכות גדולה נפלה בחלקי להיבחר לקבוצה הזאת ועשיתי כמיטב יכולתי להצדיק את בחירתי. לאחר שלוש שנים של אימונים צבאיים ולימודים לתואר ראשון התבקשנו להשתלב בעבודה על מיזמים צבאיים או תעשייתיים שיש להם יישומים מעשיים מידיים. אבל בשל אהבתי לפילוסופיה ביקשתי לעסוק בעבודה יצירתית, שלא הייתה מרובה בסביבות העבודה האלה.

. למדתי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך עבדתי ב"מרכז למחקר גרעיני בנחל שורק", ושם עמדתי בראש מחקר לפיתוח כלי נשק חדש, שהיה אמור לפעול באמצעות זרמים חשמליים שיציתו חומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר מאבק שרפה, כגון פּוליאֶתילֶן. בגיל עשרים וארבע קיבלתי תואר דוקטור בפיזיקה של הפלזמה, ושנתיים לאחר מכן סיימתי את שירות החובה. עבודתי במרכז שורק עוררה את התעניינותו של הגנרל ג'יימס אבּרַהמסון מחיל האוויר של ארצות הברית, והוא בא לישראל במסגרת תפקידו כמנהלה הראשון של תכנית "היוזמה להגנה אסטרטגית" של הנשיא דאז, רונלד רייגן. אנשיו צוותו של הגנרל הזמינו אותי לבקר בארצות הברית, ושם הופניתי אל "המכון ללימודים מתקדמים"
(IAS – Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניוֿג'רסי, בהמלצת בכיר הפיזיקאים של הפלזמה, מרשל רוֹזֶנבּלוּת. האסטרופיזיקאי ג'ון בּאקַל הזמין אותי לשהוּת של חודש במכון. בתום ביקור זה הוא הדהים אותי בהצעה למשׂרה של חמש שנים – בתנאי שאעבור ממחקר הפיזיקה של הפלזמה למחקר באסטרופיזיקה.

משם התחלתי להתמקד בנושאים מדעיים שוניםאני שנולדתי במושב בחיק הטבע,  הטבע הוא הדבר האהוב עלי ביותר ועבורי הנסיעה לחלל זה להגיע למקום שבו עוד לא דרכה רגל אדם
שבו יש טבע כפי שהוא בלי שהאדם נגע בו .אני אוהב את הטבע בצורתו
המקורית ואני רוצה לראות זאת על כוכבים אחרים." כשאני מסתכל בכוכבי שביל החלב בלילה בהיר הם נראים לי כמו אורותיה של ספינת חלל ענקית שמפליגה ברחבי היקום. האם יש נוסעים אחרים א יֿשם סביב האורות של ספינת החלל הזאת? לי חשוב מאוד לדעת זאת, ואולי להחליף אִתם חוויות.ועכשיו הודות לפרוייקט "פריצת הדרך" תהיה לנו את ההזדמנות ".

מילנר  ששמע על המחקרים שלי שאל אם אני יכול להיות אחראי על הצד התיאורטי של היוזמה. היסכמתי בשימחה . הרי זה מה שחלמתי עליו במשך שנים !

במשך שישה חודשים בדקתי עם הסטודנטים שלי כל מיני רעיונות.  הבחורים שהם אנשים בעלי ראש פורה ביותר הציעו להשתמש בהיתוך גרעיני או אנטי־חומר כמו ב"מסע בין כוכבים " , אבל  לצערנו הרב אף אחת מהדרכים האלו לא היתה פרקטית אנחנו עוד לא יכולים להטיס משהו כמו האנטרפרייז אם כי לדעתי בעתיד זה אולי יהיה אפשרי. . התברר שיש רק דרך אחת – להשאיר את הדלק בבית, ולדחוף את החללית בעזרת קרינת לייזר.

הרעיון הוא זה: טיל סטנדרטי ישגר לחלל "ספינת אם" ובה מטען של כמה אלפי חלליות זעירות (גשושיות), שכל אחת מהן שוקלת גרם ומורכבת בעיקר ממעבד, רכיבי תקשורת, מצלמה וחיישנים. כשספינת האם תגיע למסלול היקפי סביב כדור הארץ ישוגרו ממנה הגשושיות, שיפרשו מפרשים דקיקים. קרני לייזר עוצמתיות ישוגרו מכדור הארץ לעבר מפרשים אלו, ובמשך שתי דקות יאיצו את הגשושיות למהירות של 3.5 מיליון קילומטר בדקה, חמישית ממהירות האור. הדבר יאפשר להן להשלים את המסע בתוך כ־20 שנה ולהעביר תמונות ומידע מאלפא קנטאורי.".

לייב מודה: "האמת היא שזה לא רעיון חדש בכלל .חשבו עליו עוד בשנות השישים . אבל הוא דרש אנרגיה רבה מידי עד. שהתפתחה לבסוף הטכנולוגיה של הסמארטפונים המודרניים, שאפשרה למזער את הגשושיות ורכיביהן לסקאלות של גרמים".
.
אלי : התקדמתם בנתיים בדרך להשגת המטרה?
לייב : יש מימון ראשוני של עשרה מיליןן  דולר שאותו סיפק  מילנר. אבל לצערנו הוא לא יכול לממן את כל הפרוייקט כולו. הוא לא עד כדי כך עשיר.

וכעת בודקים אם אפשר לבנות את הטכנולוגיות המוצעות תיאורטית הן אפשריות בהחלט אבל צריך לבנות אותן הלכה למעשה וזה עוד לא בוצע. הבעיה  הגדולה ביותר היא לגבי הלייזר האם יפעל כהלכה אבל בסוף  נצליח להתמודד גם עם זה  כהלכה.

המכרז יהיה מכרז לקבוצות שיבדקו עם הטכנולוגיה ישימה ועובדת . בקרוב זה יתחיל. בחמש
שנים נבדוק אם זה עובד ואם כן נמשיך הלאה. לפרוייקט ארוך טווח. יש כאן סיכון נכון
אבל בלי סיכון אתה לא משיג דבר.קיבלתי מאות אי מיילים מאנשים שכתבו שזה מלהיב
אותם כי זה הפרוייקט הגדול ביותר  בחלל מאז אפולו וכיבוש הירח. זה צעד מעל ומעבר
לכיבוש הירח והמאדים . להגיע בזמן החיים של כבר עכשיו יש לנו חידושים.שגילינו

אלי : מתי אתם מעריכים היא תושג משלוח צי ספינות זעירות לפרוקסימה קנטאורי?

לייב:לדעתי זה יכול להתרחש כבר בתוך עשר- חמש עשרה שנה ולא יותר. הטכנולוגיה היא ישימה בהחלט רק צריך להשיג כסף. ..

בינתיים אגב יכול להיות שיש ציים חייזריים של ספינות  כאלו בדרך אילינו אבל אנו לא נוכל לראות
אותם.
אנחנו כמו קולומבוס שיצא עם כמה ספינות קטנות אל הלא נודע מצאת יבשת חדשה ושינה את העולם.וכך גם אנחנו בפרוייקט הזה נשנה את העולם ואת מערכת השמש ואנחנו מקווים גם את פניהם של מערכות שמש אחרות. "

עד כאן פרופסור אברהם לייב בן המושב הקטן שמנהיג פרוייקט להגיע למערכות שמש אחרות .ובנתיים החשיפה של נאס"א שישנם מערכות שמש שייתכן שיש בהן חיים במרחק יחסי לא רב מאיתנו הופך את יישום  הפרוייקט הזה לנדרש יותר מאי פעם.

ראו עוד על מסעות לפרוקסימה ולאלפא קנטאורי:

אקטואלי מאי פעם – אדם סטראנג' במסע לאלפא קנטאורי

פרוקסימה קנטאורי או מוות: ראל דארק והמסע לפרוקסימה קנטאורי ב'

Image result for proxima centauri science fiction

 

 

 

 

 

 

 

 

הרופאים הרפואה ועולם הספרות היפה -סקירה על :הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא-חולה מאת ד"ר לימור שריר

כל בני האדם זקוקים לעזרת הרופא שיקל על סבלו, יביא מזור לתחלואיו ואף יציל את חייו .

לא מעט סופרים היו רופאים. מה אנו יודעים באשר לזהותם, לסגנון כתיבתם, לנושאים שבהם עסקו, האם שילבו מקרים בהם פגשו בעולם הרפואה בכתיבתם וכיצד השפיע הרפואה על כתיבתם?

בספרה החשוב, המאתגר והמעניין של ד"ר לימור שריר, הרהורים על ספרות ורפואה: דילמות ביחסי רופא-חולה. ( הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, 2016 ) המחברת פורשת בפנינו בצורה ייחודית  את הזיקה בין הספרות והרפואה, תחום שהוא נדיר ביישומו. יתכן והפרספקטיבה המשלבת ספרות ורפואה מקורה  באישיותה של הכותבת, שבהכשרתה המקצועית הוא רופאה, אך עיסוקה בשנים האחרונות הוא כתיבה (הן של ספרות בדיון, והן ספרי הגות ומחקר, שהטקסט שלפנינו מציג בבהירות דואליות זו).

mabat170x227

ד"ר לימור שריר פרסמה רומנים וקבצי סיפורים שזירת התרחשותם היא נפש האדם וביניהם שזור מבלי משים עולם הרפואה אותו היטיבה להכיר בהיותה רופאה .ספרה הנוכחי הינו ספר עיון והגות העוסק בחיבור שבין ספרות, פילוסופיה ורפואה . קדם לו ספר הגות מקורי ומעניין: מרטין בובר- מבט מקרוב שבו מתארת שריר את הפילוסוף הנודע מזווית אישית באמצעות שיחות שניהלה עם נכדתו וחושפת בפני הקורא מאורעות ותכונות אופי שלא נודעו באשר למרטין בובר ולמשפחתו מעבר לניתוח משנתו ומחקריו שמופיעים בצורה מעמיקה בספרה.  (ראו את המבוא שלו כאן )

ספרה הנוכחי על ארבעת כרכיו ועשרת שעריו, הינו מאגר אנציקלופדי של ידע בנושא ספרות ורפואה שנאסף ונחקר על ידי הסופרת כדי להנחיל אותו לאחרים.

בהיבט הספרותי, לבד מקטעים פואטיים, מכיל הספר דוגמאות רבות ליחסי רופא-חולה בטקסטים של סופרים קאנוניים וידועים בסצנת הספרות המקומית והעולמית. ד"ר לימור שריר עורכת מחקר מעמיק ומקורי בסוגיה זו ביצירותיהם של א.ב. יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, ואף בוחנת את ייצוג העולם הרפואי ביצירות פרי עטה.

מעניינת היא התייחסותה לסופרים שהיו רופאים בתקופות היסטוריות שונות . אציין סופרים רופאים שכתיבתם קרובה ללבי:  הסופר  הצרפתי  פרנסואה רבלה- מחבר סיפורים סאטיריים על הענקים גרגנטואה ופנטרוגאל במאה ה-15, שנחשב לאחד מאבות הספרות הצרפתית המודרנית. ארתור קונן דויל- יוצרו של שרלוק הולמס ומארג ספרות הבלשים שהיא כה חביבה עליי, ארתור שניצלר- הסופר האוסטרי-יהודי ועוד רבים אחרים.

הסופרת מתבוננת בעולם הרפואה דרך יצירות הלקוחות מהספרות העולמית, מחזות ויצירות קולנועיות . היא עורכת דיון מעניין במובאות מכתביהם של אנטון צ'כוב, (חדר חולים מספר שש), אקסל מונטה ( מגילת סן מיקלה), ארצ'בלד ג'וזף קרונין ( דרכו של שנון), וויליאם קרלוס ויליאמס (סיפורי רופא), מיכאיל בולגקוב (רשימותיו של רופא צעיר), יאנוש קורצ'אק (כאשר אשוב ואהיה קטן) ועוד.

( גילוי נאות: מאמר שלי בנושא ספרי הילדים של יאנוש קורצ'אק  מצוטט בספר).

המחברת מתעמקת בספרו המונומנטלי של אלבר קאמי "הדבר" שבו מוצג רייה הרופא כדמות מוסרית בעליל הנלחמת נגד המַרְעִין בִּישִׁין של המוסדות החברתיים. החברה הממוסדת ובעיקר, מוסדותיה רואים את האינטרסים הצרים שלהם ולא את טובת הציבור או החולים כיסוד מוסד של מלחמת הרופא האידיאליסט נגד פגעי החברה.

בהיבט הרפואי-מדעי ניתן להבחין לא רק בסקירות היסטוריות של מחלות וניסיונות לבאר את פשרן מהתחומים של פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות (שחלקן פס מן העולם), נוירולוגיות ואחרות לצד ניתוח אספקטים רפואיים-מדעיים בפני עצמם וגישות חדשניות המתייחסים למחלות נפוצות בימינו. בחלק זה ניתן גם ייצוג לאסכולות שונות בכל תחום. כך, למשל, לצד התייחסות מעמיקה לפסיכיאטריה, מצד בכירי התחום, ישנה גם התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, מהלך שלא רק מגוון ומעשיר את הדיון, אלא מציג את המורכבות של התחום. מורכבות זו מוצגת באופן מרתק בדיונים שונים ומרתקים שעורכת ד"ר שריר עם  אנשי ספרות, מדע ורוח ביניהם בולט הדיון עם פרופ' שלמה גיורא שוהם על סטייה, טירוף ויצירה.

בנוסף לסקירות ההיסטוריות מופיעים בספר אזכורים של היפוקרטס וגלנוס, שבועת הרופאים, הקורפוס ההיפוקרטי, המוח בעידן העתיק, ההיסטוריה של השיגעון ועוד. קוראי הספר יופתעו להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה רלוונטיות גם בימינו.

Image result for ‫לימור שריר‬‎

ד"ר לימור שריר בקורס

מעניינת במיוחד התייחסותה הרב-מימדית של המחברת לדמותו של הרופא הנבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדולה שבדמותו (הרמב"ם) נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס,(עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהנום" (תורה ותלמוד) על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו ( בולגקוב), על מצב בריאותו ( רבלה) על חמדנותו ( מולייר), על נטייתו  הפטרנליסטית (קרלוס ויליאם), על אכזריותו (פוקו) ועוד. באופן זה המחברת מרחיבה את תחום המחקר לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו אלא גם כיצד היא נבחנת  בעיני עצמו ואיזה מקום הוא תופס  בחברה בתקופות היסטוריות שונות.

בפרק מיוחד עוסקת המחברת בהיבטים אתיים של העיסוק הכולל ברפואה. במסגרת זו מופיעים בספרה של שריר הדיונים המוכרים במוות, המתות חסד, אתיקה רפואית, ההתייחסות המשפטית למוות (חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה, אמנות אתיות בין רופאים לחברות תרופות, ועוד). בנוסף ישנן גם התייחסויות לדילמות אתיות, כמו זו שערכה ד"ר שריר בדיון עם פרופ' יוסי יזרעאלי באתיקה במחזות פירנדלו ואיבסן.

בשער שנושאו רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה מנתחת המחברת את דמותו של הרופא בשואה כאשר לצד הרופא שדבק בשבועת היפוקרטס נולד סוג אחר של רופא הבוגד בשבועתו ובייעודו והופך למרצח. מעניין במיוחד הוא תיאור דמותו של רופא אוסטרי לא יהודי בתקופת אוסטריה של היטלר, גיבור ספרה של ד"ר לימור שריר: "הבית על האגם" המתלבט ומתחבט בבעיות של מוסר ומצפון, בשיגעון האישי ובשיגעון הקולקטיבי.

ספרה של ד"ר לימור שריר הרהורים על ספרות ורפואה- דילמות ביחסי רופא חולה נולד בהשראת קורס ספרות ורפואה אותו תכננה ד"ר לימור שריר במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה ע"ש סאקלר בהיותה בוגרת שלה.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%a2%d7%95%d7%96

לימור שריר עם עמוס עוז בקורס "הרפואה והספרות " וסטודנט ששואל שאלה.

ד"ר שריר  אף מנהלת את הקורס  שזוכה להצלחה רבה באוניברסיטת תל-אביב מ-2010 – זה שבע שנים . במסגרתו היא מפגישה את הסטודנטים עם סופרים, משוררים , אנשי הגות ואתיקה לצד רופאים בכירים. באמצעות מפגשים אלה, סוברת ד"ר שריר יבינו הרופאים לעתיד כיצד מתייחסים לעולם הרפואה אלה שמעברו השני של המתרס.

אומרת שריר: "במסגרת קורס ספרות ורפואה אני חושפת את הסטודנטים לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם דו-שיח אנושי: סיפורת המעודדת דיאלוג עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל מחלות, שירה החשופה לפרשנויות שונות. לימוד מעין זה נועד לשכלל לדעתי את יכולתם של הסטודנטים לרפואה להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם עדיין לא נתקלו במציאות. מעבר להעשרה התרבותית שאליה נחשפים הסטודנטים במהלך הקורס אני סבורה שתיאור ספרותי חי של המחלה והרגשת החולה מקבֵּע בזיכרונו של הסטודנט לרפואה את סימניה השכיחים ואת התנהגותה ומעצים את התיאור היבש של התסמינים ומהלך המחלה שהוא נתקל בהם בספרי הלימוד. כמו כן מגביר את רגישותם של הרופאים המתלמדים לחוויותיו של החולה, ומשפר את יכולתם להתמודד עם בעיות אתיות ואת יכולתם הקלינית מעבר לשיפור בתפישת הרופא את מקצועו והגברת יכולתו ליהנות מעבודתו השוחקת".

כאמור, חשוב לזכור שלימור שריר עצמה אינה "רק" רופאה אלא גם סופרת בולטת  בספרות העברית שעסקה רבות, מטבע הדברים, ברפואה ביצירתה. בסדרה אפשר לקרא גם מאמרים של כותבים אחרים על יצירותיה, כמו חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3

לימור שריר בקורס עם הרופא הסופר ד"ר עידו נתניהו והמרצה לפילוסופיה פרופסור יוסף אגסי 

ד"ר שריר הבהירה בהקדמה לספר שהוא מתוחם לקורס ספרות ורפואה ולכן יעסוק בעשרה שערים ואין היא יכולה לעסוק בכל תחום ותחום של ספרות ורפואה אך מכיוון שד"ר שריר מתכוונת להמשיך את הסדרה הייתי רוצה לראות בה התייחסות לנושאים נוספים.

ד"ר שריר התייחסה בהרחבה ל"הדבר" של אלבר קאמי אך הייתי רוצה לקרא על ההתייחסות למגיפות בספרות האימה  ובספרות  המותחנים והמדע הבדיוני. ישנן  יצירות חשובות בז'אנרים אלו על הנושאים הללו, שמן הראוי היה להתייחס אליהן כמו כן, אין התייחסות לסופרים שאינם דווקא מלב לבו של הממסד הספרותי אבל תרמו תרומה חשובה להצגת הרפואה בספרות לקהל הרחב למשל סופר המדע הבדיוני ה.ג. וולס שלמד ביולוגיה. הייתי רוצה לדון עוד בספריו של קונן דויל המוזכר בספר.

לסיכום מדובר בסדרה אנציקלופדית פוקחת עיניים העוסקת בתחום חשוב מאין כמוהו ושמשום מה כמעט לא עסקו בו בחקר הספרות ( או בחקר תולדות הרפואה). אחרי שקראתי את ארבעת הכרכים שוב לא אבחן באותה   הדרך את הרפואה וגם לא את הספרות.

 

ראו גם:

ההקדמה של לימור שריר לסדרה

פרטים על הסדרה

את הספרים אפשר לרכוש כספרים אלקטרוניים כאן

רפואה וספרות – תרבויות נפרדות ? מאמר מאת לימור שריר

ראו עוד על לימור שריר:

לימור שריר בלקסיקון הסופרים

האישה מול האלוהים – התיאולוגיה של לימור שריר

הרהורים על ספרות ורפואה. כרך א

 

אבולה -נגיף אחרית הימים ?

ebola dyokan cover

נגיף אחרית הימים : אין חיסון אין תרופה אין טיפול

הופיע בדיוקן -מקור ראשון  תחת השם "לראות את אפריקה ולמות "

מגפת האבולה מטילה אימה באפריקה שם יצאה מכלל שליטה בהתפרצות האכזרית ביותר שלה אי פעם , ועכשיו גם מעוררת פחד באירופה ובארה״ב ובישראל.ממה בדיוק יש לפחוד ? 

אימת האבולה

ebola newsweek

נגיף האבולה הזעיר מזאיר  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היום  מהווה בעשורים האחרונים את האימה הרפואית הגדולה מכולם ,גדולה מהאיידס ומהאבעבועות משפעת החזירים  ומהדבר ומהסארס. שכן הוא קטלני הרבה יותר. קטלני אולי יותר מכל מגיפה שנודעה אי פעם להוציא את המוות השחור בימי הביניים והשפעת בסוף מלחמת העולם הראשונה שקטלו כל אחד  מליונים.,ומגפת השפעת  של 1918 אף הרגה הרבה יותר אנשים משמתו במלחמת העולם הראשונה כולה!

המומחים מעריכים שהוא קטלני פי שניים מהאיידס ופי ארבעה מהשפעת העכשווית.

וכך דרגת הסיכון הביולוגי של השפעת היא 1 של האיידס 2 ושל האבולה 4 .

המגיפה  השתוללה בצורות שונות בשנות  השמונים והתשעים בארה"ב ובאפריקה,נכתבו עליה ספרים  רבי מכר ידועים כמו "האיזור החם "  של ריצ'רד פרסטון ו"ציידי הנגיפים " של אד רג'יס   ועליה נעשה  סרט ידוע  שובר קופות ענק "התפרצות " בבימוי וולפנג פטרסן  בכיכובו  של דסטין הופמן ב-1995  . שבו תואר נגיף דמיוני בשם "מוטאבה" הדומה לתכונותיו לאבולה אלא שהוא תוצר של לוחמה ביולוגית של צבא ארה"ב.

אך מי שחשב שהמגיפה היא נחלת העבר כמו  מגיפת הדבר "המוות השחור " מימי הביניים  טעה.

   היום המגיפה  משתוללת שוב באפריקה בהתפרצות שנחשבת לגדולה  והקטלנית ביותר אי פעם מאז גילוי הנגיף ב1976  ולמעשה יצאה מכלל שליטה.

ebola cohen

מאז חודש פברואר האחרון נפגעו יותר מאלפיים איש במגיפה באפריקה ונכון ליום כתיבת מאמר זה קרוב לאלף  מתו

נכון ליום  20 באוגוסט , נרשמו  לא פחות מ 1427   מקרי מוות ( מאז פברואר 2014)  מתוך 2615 מקרים מדווחים.ואלו רק המספרים שדווח .נראה שבשטח באפריקה המספרים של החולים הם גדולים יותר משדווח.

כתוצאה מכך ב-8 באוגוסט 2014 הכריז אירגון הבריאות הבינלאומי שמגיפת האבולה המשתוללת באפריקה היא סכנה עולמית והכריז על מצב חירום בינלאומי. הודעה שהוא הוציא רק מעטות מאוד כמוה לאורך תקופת קיומו.

גם ממשלת ניגריה המדינה הגדולה באפריקה  שבה מתו שני בני אדם כתוצאה מהמגיפה  (שסובלת בנתיים ממצב חרום אחר  כתוצאה מהתקפות הטירור של אירגון הטרור האיסלאמי"בוקו חראם"  ), הכריזה על מצב חירום  לאומי כתוצאה מהמגיפה. וכך גם מדינות אחרות באפריקה ליבריה ,סיירה ליאון ,וגיניאה. בעקבות ההכרזה הדרמטית הודיע  האיחוד האירופי כי הוא מקצה כספים נוספים למאבק באבולה  וארה"ב הודיעה שתשלח ליבשת אפריקה הדוויה מומחים שיסייעו למאבק במגיפה. הממשלות השונות קוראות לאזרחיהם שלא להפיץ שמועות שעלולות לגרום ל"היסטריה המונית ".  אבל נראה שזאת מתפשטת בכל מקרה ומסיבות טובות מאוד. כתוצאה תושבי הכפרים בורחים לג'ונגל או לערים  הופכים לנוודים ומפיצים עוד ועוד את המגיפה.

מצד שני הכפריים מתייחסים בחשדנות רבה לנציגי אירגוני הבריאות המערבית שנראים להם גם  הם  כמפיצי מגיפה. כתוצאה רופאים מהמערב עלולים למצוא את עצמם בסכנה לא רק מהאבולה ומחלות אחרות אלא גם מידי כפריים ועירוניים  מוטרפים שראשם הורעל בשמועות שקר כנגדם שמופצות היום יותר בקלות דרך ,איך לא ? המרשתת.

בליבריה אף   דווח על התנפלות של תושבי שכונות,מוסתים בידי שמועות הקונספירציה על מרפאה שבה בודדו חולי אבולה בצעקות שהמדובר במזימה כנגדם. כתוצאה חולי אבולה שונים נמלטו מהמקום .וכמובן הם מפיצים עוד את המגיפה.

דווח שאפילו רופא בכיר בשם קנט ברנטלי שעסק בחקירת המגיפה בניגריה  נדבק אם כי לבש בגדים מיוחדים. הוא הועבר מיידית וכשהוא בבידו לבית חולים מיוחד באטלנטה שם נמצא המרכז לטיפול במחלות מדבקות.

כתוצאה מדינות שונות הודיעו כי הן מפסיקות את הטיסות למדינות הנגועות ,גיניאה סיירה ליאון  וליבריה .והבאים מאפריקה לארצות אחרות עוברים בדיקות סטריליות בצורה שלא תיאמן.

מהי מגיפת האבולה ? למה היא כל כך איומה?

זעיר ומרושע

ebola regis

נגיף האבולה נמנע עם משפחת נגיפים הקרויה פילו –וירידה( "פילו " הוא תולעת בלטינית והשם ניתן בעקבות צורת הנגיפים המוארכת כפי שהיא ניראית במיקרוסקופ אלקטרונים)  ובה סוג אחד בלבד פילו-וירוס .\על סוג זה נמנים נגיפי מרבורג על שמה של עיר בגרמניה שבה זוהו ב1967 וכן שישה  גזעים של נגיפי האבולה שהם קרובים לזן המרבורגי  :"זאיר , סודן,  והזן הבונדיבוגי (שהתגלה רק ב2007) שכולם קטלניים  וזני חוץ השנהב וזן רסטון  ( על שם עיר בויריג'יניה ארה"ב   שבה התגלה   ב-1989 על קופים מהפיליפינים  כמסופר בספר  רב המכר "האיזור החם " 1989) שאינם קטלניים לבני אדם   .נגיף הרסטון אינו תוקף בני אדם אלא קופים בלבד בעיקר קופי מקק ארוכי זנב .בעוד ששלושת הסוגים הראשונים שהוזכרו פוגעים גם בבני האדם.

עד כה הרוב המוחלט של התפרצויות המגיפה  היו באפריקה.כמו מגיפת האידס שהיא כמו האבולה מופצת גם על ידי  קופים ירוקים קטנים.

מהו המקור הטבעי של נגיפי האבולה ?  מהם בעלי החיים שמהם הם באים ? זה עדיין לא לגמרי ברור.

ככל הנראה הנגיף אינו מתקיים באופן קבוע על בני אדם אלא הוא פונדקאי על חיה אחרת .ואלה גם אינם קופים .מהו סוג בעל החיים הזה עדיין לא ידוע ואולי אלו בעלי חיים שונים.לא ברור כיצד נדבק האדם הראשון בשרשרת אולי על ידי מגע קרוב עם חיה שהייתה נגועה.

מניחים שחלק מההתפרצויות היגיעו דרך הדבקה של בני אדם בידי  קופים ירוקים קטנים. אולם אין זה ברור כלל שקופים אלו הם הנשאים הטבעיים היחידים של הנגיף הנורא.

ebola regis 2

בשנים 1995-1996 לאחר דעיכת מגפה בקיקוויט בקונגו סרקו את האיזור  צוותי חוקרים  של המרכז לבקרה ולמניעה של מחלות מידבקות באטלנטה..הם חיפשו את הנגיף בגופם של עשרות בעלי חיים ללא הצלחה.

בניסיון לאתר באילו בעלי חיים יכולים הנגיפים להתרבות ניסה  צוות משותף להדביק בזן הזאירי בעלי חיים וצמחים שונים .לאחר ההדבקה הם הצליחו לבודד את הנגיפים רק בכמה  מיני עטלפים.וכיום נראה שעטלפים ובאופן ספציפי עטלפי פירות  הם נשאים של הנגיף .

ב2007 פורסם שמדענים הצליחו לאתר כמה מערות גדולות במערב אפריקה שכל אחת מהן מכילה עשרות אלפי עטלפים  שרובם נגועים בנגיף האבולה אם כי אינם סובלים מכך..המערות האלו הן פצצה מתקתקת אם יגיע אליהם מטייל תמים  תושב מקומי או תייר שיכנס למערות ובא במגע עם אטלף שעלול לשרוט אותו מאותו רגע נפתחת" תיבת פנדורה"  איומה שעלולה להתברר כמגיפה עולמית .ייתכן שהעטלפים הם גם שאחראיים להפצת נגיף מרבורג הקרוב לנגיף האבולה. ידוע גם שהעטלפים נאכלים בידי אוכלוסיות שונות באפריקה ואולי זה תורם להפצת המחלה.

אך עדיין אין זה ברור לחלוטין  שאכן העטלפים הם בהכרך המקור הטבעי או בכל אופן היחיד  של האבולה.היו שהיציעו מיני  נשאים אחרים של הנגיף  ,ציפורים וצמחים ואף חולדות הידועות גם כמפיצות הדבר,אך לא נמצאו לכך עד כה הוכחות. . עד כה לא התברר באיזה נסיבות הנגיף עובר מהמאגר הקבוע שלו בבעלי חיים לבני אדם.

הנגיף הוא קדחת מדממת שמתחילה לאחר תקופת דגירה של הנגיף עד 21 יום  שבה טמפרטורת הגוף עולה והיא מאופיינת בשילשולים והקאות שמלווים לרוב בדימומים. הוא פוגע לא רק בבני אדם אלא גם בקופי האדם גורילות ושימפנזים .עבור הגורילות האבולה הוא בגדר סכנה קיומית של ממש. מעריכים שרבע מאוכלוסיית הגורילות העולמית מתו בעשור האחרון כתוצאה מפגיעת האבולה.

סימני המחלה

ebola variant

סימני המחלה מופיעים 4-16 ימים לאחר ההדבקה. היא  מתחילה לרוב כמחלה דמוית שפעת שהולכת ומחמירה ללא הרף.

מי שסובל מהמחלה מתמודד בתחילה עם כאבי ראש. ולאחר מכן מופיעים כמה סימנים הבולטים בינהם הם חום גבוה   עייפות ,חום שילשולים . כעבור כמה ימים עולה חום הגוף והוא מתחיל להקיא בלי הפסקה והקיא הולך ונעשה שחור  ו יבש ככל שחולף הזמן.  עור הפנים מצהיב . על הגוף מופיעה "פריחה"  שלפוחיות  אדומות  דמויות כוכבים  המופיעים על העור ומתפשטות  במהירות.   כמה ימים לאחר מכן מתחילים דימומים ושטפי דם חיצוניים ופנימיים. מהאף הפה והעיניים החולים סובלים גם מכאבי ראש ושרירים ובדרך כלל גם מהקאות העיניים נעשות קפואות ואדומות מבריקות.. המחלה מתבטאת בשטפי דם מרובים ובהרס הכבד החולה מדמם מכל פתחי גופו .הוא מקיא ומקיא ללא הרף ומת בתוך ימים אחדים.

בנתיים הנגיפים עוברים בגופו של החולה  מתא לתא ומנצלים אותם כדי להתרבות ומפוצצים אותם בזה אחרי זה.בגוף המת מגלים רק אברי פנים הרוסים לגמרי  כליות ורקמות מעיים הרוסות לגמרי חלק גדול מהריקמה נמס ממש ונעשה נוזלי.

גרוע מזה המודבק עלול להדביק כל מי שבא עימו במגע שכן הנגיף מופרש בכל נוזלי הגוף ומועבר בקלות לאנשים אחרים.. דם וקיא של החולה בשלב התפרצות המחלה עלולים גם הם להדביק את הבאים איתם במגע .אפשר למצוא נגיפים גם בתוך נוזל הזרע של גברים שחלו ,והיו מקרים של נשים שנדבקו מבני זוג שהחלימו.

מעריכים שההידבקות שלו מאדם לאדם נעשית בעיקר דרך מזרקים שנעשה בהם שימוש חוזר ומכשירים רפואיים שלא עוקרו כראוי .דהיינו ההידבקות עלולה לקרות דווקא במוסדות רפואיים.

למרות שהנגיף  קטלני באופן קיצוני הוא אינו מדבק במיוחד.מאחר שרוב אלו שמתים ממנו מתים מהר לפני שהם מספיקים לבוא במגע עם אנשים רבים אחרים  ולהדביק גם אותם.

ניתן למנוע את התפשטות המגיפה בעזרת בידוד מתאים של החולים ושימוש במזרקים וכפפות חד פעמיים.

מאידך יש אנשים שאינם מתים מהמחלה אלא מבריאים .למה ?איננו יודעים.

מהם אחוזי המוות כתוצאה מהאבולה ?

נהוג לאמר  כשבעים עד תשעים אחוז מהסובלים מתים ( והמספר משתנה מזן לזן של נגיף.  הנגיף הזאירי הוא המסוכן מכולם והוא מביא לתמותה של יותר מתשעים אחוזים מהחולים. ). או שלא פחות מתשעים אחוז מהחולים מתים כתוצאה ממנו,אבל זה לא מדוייק מספר זה היה נכון רק בהתפרצות אחת של האבולה של הזן הזאירי  המסוכן מכל סוגי האבולה בקונגו בשנים 2003-2003 ואלו הם אחוזי המוות הגבוהים ביותר בכל מגפה שדווח עליה אי פעם.

אבל ברוב ההתפרצויות האחרות אחוזי המיתה היו נמוכים יותר בין 60 ל65 אחוז מתים מהנדבקים  סך הכל  ומההתפרצות הנוכחית בערך 54 מהנדבקים מתו. אם כי כמובן זה משתנה ככל שהמגיפה מתרחבת. האם זה אומר שהזן של האבולה נחלש לאורך השנים בקטלניותו ? ואולי האדם מפתח עם השנים  נוגדנים טובים יותר כנגד הווירוס וכתוצאה פחות ופחות אנשים מתים ?

נראה שלרמת הטיפול הרפואי יש השפעה רבה על התקדמות המחלה וככל שהטיפול הרפואי שניתן הוא טוב יותר כך מתים פחות אנשים. וכך למשל בגיניאה שבה יש הטיפול הרפואי הגרוע ביותר מתים המספר הרב יותר של אנשים כ73 אחוזים מהנפגעים  0 ובה פעיל ככל הנראה הנגיף הזאירי ) בעוד שבמדינות האחרות שבהן ניתן טיפול טוב יותר מתים פחות אנשים.בליבריה מתו 55 אחוז מהנפגעים  בסיירה ליאון 41 אחוז מהנפגעים ובניגריה 11 אחוז מהנפגעים.

הנגיף מתפשט דרך נוזלי הגוף אבל לפי מחקרים חדשים עלול להתפשט גם דרך טיפות באוויר.

מתפשט באוויר ?

עד כה נראה היה שלמרבית המזל נגיפי האבולה אינם מועברים באוויר ולכן במקרה של מגיפה אפשר להישמר מפניו על ידי הימנעות ממגע .

אולם ישנן חשדות שהנגיף יכול לעבור באוויר.

ישנן טענות ש ב-1983 צצה האבולה במעבדה  למחקר ביולוגי של הצבא האמריקני בוירג'יניה שם  פותחו חיסונים נגד נשק ביולוגי , נשמרו שם דגמים של נגיפי האבולה  וב-1983 השתמשו בהם בניסוי .הנגיפים הוזרקו לקופי מעבדה מלבד שניים שלא קיבלו את הנגיפים כדי שאפשר יהיה להשוות את מצבם לקופים הנגועים.לקופים הנגועים הוזרקו תרופות שונות ומגוונות בניסיון לעצור את הנגיף,אך לשווא שום דבר לא עבד כנגד האבולה ובתוך שבוע מתו כל הקופים בייסורים איומים.

הלם אמיתי נגרם כשהתברר שגם הקופים הלא נגועים מתו אף הם מהנגיף .זאת הייתה הוכחה ראשונה שזן האבולה יכול להדביק גם דרך האוויר מעבדות הצבא האמריקני חסמו את הממצא הזה אולי כדי לא לעורר פאניקה שלא הופיע בשום בטאון רפואי והוא שנוי מאוד במחלוקת עד היום.

נסוי שנערך באוניברסיטת מניטובה שבקנדה עבור הסוכנות הקנדית לבקרת מזון העלה  אפשרות שבנסיבות מסויימות הנגיף  אכן יכול להיות מועבר גם דרך האוויר.

במסגרת  הניסוי שהו ארבעה גורי חזירים שנשאו את הנגיף בחלל משותף עם ארבעה קופי מקק בריאים.אולם מכשול מנע מגע בין שתי הקבוצות. לאחר כשבוע נדבקו שניים מהקופים במחלה ימים ספרים לאחר מכן נדבקו שני הקופים הנותרים.וזאת למרות שלאורך כל הזמן הזה לא היה כל מגע ישיר בין שתי הקבוצות..החוקרים העלו אפשרות שהמגע אולי בוצע דרך האוויר או שטיפות מים שניתזו בזמן ניקוי תאי החזירים היגיעו לשטח המחיה של הקופים וגרמו להם להידבק.

החוקרים היזכירו שגם העטלפים ידועים כנשאים של המחלה והם בהחלט נעים באוויר.

נגיף מרבורג

נגיף מרבורג הוא הנגיף האח של נגיף אבולה  ונחשב ל"חלש" יותר. השפעתו על הנדבקים בו דומה לזו של קרינה גרעינית ,הוא פוגע בכל הרקמות שבגוף ,תוקף במיוחד את האיברים הפנימיים וממית בממוצע אחד מכל ארבעה אנשים שנדבקו בו .כל הניצולים ממחלה זאת איבדו את שערם כאילו לקו בכוויות קרינה ודימום הופיע בכל פתחי גופם.

ההתפרצות המתועדת הראשונה של נגיף מרבורג הייתה ב1967 אז פרצה מגפת קדחת מדממת במעבדות למחקר ברבורג ובפרנקפורט שבגרמניה בבלגרד יוגוסלביה .

האדם הראשון שידוע כי נדבק בנגיף היה פועל במפעל התרכיבים של חברת ברינג שאחד מתפקידיו היה לרחוץ כלובי קופים ולהאכילם .זה קרה לו לאחר שטיפל בשלושה משלוחים של 500 קופים שהובאו ממרכז אפריקה ,וליתר דיוק מסביבות אגם ויקטוריה. בסופו של דבר נדבקו בנגיף 31 אנשים ,שבעה מהם מתו בתוך שלוליות דם.

כל 31 החולים היו עובדי מעבדה שבאו במגע עם קופים ירוקים שיבואו מאוגנדה .הקופים עצמם לא הראו סימני מחלה.

ב1980 וב1987 חלו ומתו בקניה שני תיירים אירופיים שנדבקו בנגיף .

בין 1998 ל-2000 הייתה  סדרת התפרצויות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו :154 אנשים חלו.128 מהם מתו. ב2004 הייתה התפרצות מגיפה באנגולה .דווח על 374 חולים ש129 מהם מתו.

נגיף האבולה

ebola express

ישנם חוקרים רבים /שנמנעים מלעסוק בחקר האבולה בגלל הסכנה הגדולה הכרוכה בכך אבל ישנם כמה מעטים אמיצים שעוסקים בכך והם ניסו לתאר גם היסטוריה של האבולה.

במהותו האבולה הוא נגיף פשוט מאוד .יש לו קשר רחוק לנגיפי החצבת החזרת והכלבת.  הוא גם קשור לנגיפים מסויימים הגורמים דלקת ריאות ודלקת בדרכי הנשימה באבולוציה שלו הוא  פיתח את כל התכונות הגרועות ביותר של כל הנגיפים האלו ביחד. .כמו חצבת הוא גורם לפריחה בכל הגוף. כמו כלבת הוא גורם לפסיכוזה וטירוף.הוא עושה לאדם בעשרה ימים את מה שלוקח לאיידס לעשות לו במשך עשר שנים. והוא גורם לפחות בצורתו הקשה ביותר למותם של תשעה מתוך עשרה בני אדם שבאים עימו במגע.ובמהירות גדולה בתוך עשרה ימים בממוצע.

ההתפרצויות של הנגיף פוגעות לא רק בבני האדם אלא גם בקופי האדם כמו  גורילות והשימפנזות שההולכות והנכחדות כנראה לא רק בגלל ציידים אנושיים אלא גם ובעיקר בגלל האבולה.

במדינת גבון למשל היו עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת כ4171 גורילות לפי סקר שנעשה ב1984 מאז כול הגורילות נעלמו ככל הנראה כתוצאה מהתפרצות מגיפת האבולה בינן. כ

האבולה היא אם כך מחלה משותפת לבני האדם ולקופי האדם ואולי גם לחיות נוספות.האם כולן נתקלו בחיות הפונדקאיות של האבולה  שהן אולי עטלפים ?

ההיסטוריה של המגיפה היא לכאורה מגיעה רק לשנות השבעים אולם יש שחושבים שישנן גם דוגמות קדומות של מחלות דמויות אבולה.

האם האשורים הושמדו בידי האבולה ?

יתכן שיש רמזים לאבולה אפילו בתנ"ך.

לא מן הנמנע שהמחלה המסתורית שפגעה בחיילי השליט האשורי סנחריב  בשנת 701 לפני הספירה ומנעה את כיבוש ירושלים  של חזקיהו הייתה סוג של אבולה. בתנ"ך כזכור מסופר כי מלאך ה' הרג במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף. ואולי במילים "מלאך ה' יש מטאפורה למגפה קטלנית שפגעה בצבא האוייב.

וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.  לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב, בְּנִינְוֵה.( מלכים ב' יט 35 36 ).

בספר דברי הימים מובא תיאור קצת שונה : וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו, ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו, שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. ( דברי הימים ב' פרק לב)  "המילים הסתומות "ומיציאי מיעיו "  שאולי מובאות כאן מחוץ להקשרן המקורי שאבד  מזכירות את פרצי הדם והקיבה התכופים של חולי האבולה.

בקצה של העיר לכיש שאותה כבש סנחריב באותה אכזריות שטנית שאפיינה את האשורים ואת צאצאיהם לוחמי הדע"ש בעיראק  בזמננו,  מצא הארכיאולוג סטארקי בשנת 1938 הוכחה מזעזעת :קבר המונים בתוך סלע ובו 2000 שלדי אדם שניכר בהם כי הושלכו לשם במהירות רבה. נראה  כי המגיפה השתוללה באכזריות גדולה ובמהירות מדהימה  בצבא האשורים.

( סנחריב אמנם מת למעלה מעשרים שנה לאחר אותו קרב ואותה מגיפה כך שמן הסתם הוא לא חלה ,  אבל ייתכן שהמילים האמורות התייחסו לאנשים בצבאו שחלו ).

ידוע שבאותה התקופה נלחמו האשורים גם במצרים ובכוש ,הלא היא סודאן שעליה מלך תרהקה.   וצבא  האשורים  היגיע למצרים ואפריקה.האם בכוש  נתקלו  האשורים בקופים קטנים שהפיצו בקרבם משהו דמוי אבולה שהמית אותם במהירות מדהימה בעת המצור על ירושלים ?

יש שחושבים שמגפת הדבר המסתורית שהתחוללה בעיר אתונה בשנים 430-427 לפה"ס  וסימנה את קץ עידן תור הזהב של אתונה והיוונים  לא הייתה אלא אבולה. ההיסטוריון תוקידידס מדווח שהופיעה באתונה מחלה קשה שמוצאה באתיופיה ליד  מצרים  ( כלומר אפריקה השחורה )I שעברה אל מצרים ולוב והיגיעה ליוון.תוקידידס  שהיה מניצולי המגיפה מספר כי יותר משלוש מאות אלף אתונאים אחד מכל שלושה מתו מהמחלה שסימניה היו חום גבוה שלפוחיות בעור הקאות כיבים במיעיים ושלשולים. רוב הקרבנות  מתו כשבוע לאחר התפרצות המחלה.

מה שמזכיר את האבולה במיוחד הם  הגיהוקים שמאפיינים 15 אחוז מנפגעי האבולה והם  סימפטום לא רגיל שמוזכר גם אצל תוכידידס. ייתכן שהמחלה הובאה  על ידי  מלחים מספינות שהיגיעו מאפריקה לאתונה אולי על ידי קופים ירוקים .

האפידימיולוג המקסיקני רודולפו אקואה-סטון חיווה את דעתו שהקדחת המדממת המכונה קוקליצ'י שקטלה מליוני אצטקים במאה ה-16 הייתה דמויית אבולה.זאת בעקבות עדות של רופא מלך ספרד פיליפ השני שתיאר אתה מחלה וכתב שדם נזל מהאוזניים ואף  במקרים מסויימים מהפה". כפי שקורה באבולה.

בעידן המודרני בכל אופן עם כי סבל ממחלות איומות אחרות כמו השפעת הקטלנית של שנת 1918 שקטלה יותר אנשים מאלו שמתו במלחמת העולם הראשונה ,האבולה הופיעה רק בשנות השבעים.

שנת 1976 נחשבת כשנת הפריצה של האבולה וכמעט במקביל היו התפרצויות של שני זנים שונים .האחד בזעיר בעיירה יאמבוקו והשני בסואן . ביאמבוקו נתקלו לראשונה במחלה לצמידי בית הספר של המיסון שיצאו לחפשה .יום לפני שחזרו הם סעדו את לבים בבשר קוף שנצוד זמן קצר קודם לכן .\כאבי הראש הופיעו לראשונה אצל המורה המדריך למסע היו אלו כאבים קשים מנשוא.והוא ניגש לבית החולים שניהלו אחיות מנזר בלגיות כדי לקבל זריקה.הן הזריקו לו משהו ואת המזרק  המשיכו להשתמש באותו היום בטיפול  בעשרות חולים  אחרים . לאחר ארבע הימים מת המורה בייסורים קשים מידי הנגיף.  .חלף עוד שבוע והאבולה קטל באכזריות את כל אלו שבעו במגע עם המחט הנגועה.אחר כך מתו הנשים שטיפלו בקבורת החולים בהמשך נקטלו גם האחיות הבלגיות   ולבסוף  גם  שאר הנזירות. צוות הרופאים של בית החולים נמחק לחלוטין  .כולם נחשפו לזרמי הדם המתפרצים מפצעיהם של גוססי האבולה.לאחר מכן נמחקו עוד תריסר כפרים באיזור  מעל פני האדמה  על גבריהם נשיהם וטפם

בהתפרצות בזאיר בסמוך לנהר האבולה  (פלג של  נהר הקונגו העובר בלב יערות הגשם הטרופיים ) חלו 318 איש.ו280 מהם מתו. התפשטות המחלה הוחמרה מאחר שצוותי הרפואה שעשו שימוש חוזר במחטי הזרקה. אך אז אופיין והוגדר לראשנה נגיף האבולה. לבסוף נעצרה התפרצות כתוצאה ממחסומי בידוד העמוסים במכונות ירייה שהקים צבא זאיר כדי לבודד את האיזור. הרמטית.

"אבולה זאיר " הזן המסוכן ביותר של האבולה תוקף כל איבר ורקמה בגגוף האדם חוץ משרירי שלד ועצמות .הוא נחשב לטפיל מושלם ,מכיוון שהוא הופך למעשה כל חלק בגוף לרפש מעוכל של נגיפים .קרישי דם קטנים מתחילים להופיע במחזור הדם ,הדם מתעבה ומאט את מהלכו ,הקרישים נצמדים לדפנות כלי הדם עד שנסתמת הספקתו לאיברים שונים בגוף .נקודות מתות מתחילות במוח ,בכבד ,בכליות,בריאות ,במעיים ,באשכים ,ברקמות חזה. השכבות התחתונות של העור מתות ומשנות את מצב הצבירה שלהן לנוזל .העור מבעבע כמו ים של בועות לבנות זעירות המנוקדות כתמים אדומים שנראים כפריחה .בעור מתהווים קרעים ושפטי דם פורצים מהם כמעט ללא הפסקה.כל פתח בגוף מדמם ,ללא קשר לגודלו שטח הלשון נעשה אדום מבריק ואז מתקלף והחולה בולע אותו או יורק אותו .דבר שכואב באופן לא רגיל. או שהוא יכול להיתלש בשיטפונות של הקיא השחור .החלק האחורי של הגרון והדופן הפנימי של קנה הנשימה יכולים גם הם להתקלף והרקמות המתות מחליקות במרוד קנה הנשימה אל הריאות או שמשתעלים אותן החוצה עם הליחה. הלב מדמם לתוך עצמו .שריר הלב מתרכך ומדמם לתוך החדרים ודם נסחט משריר הלב כשהלב פועם ומתנקז לתוך חלל בית החזה .והמוח נחסם בתאי דם מתים.

האבולה הורג רקמות רבות כשהחולה עדיין חי .זה מעורר נמק נקודתי זוחל שמתפשט דרך כל האיברים הפנימיים ..הכבד מת לגמרי ונרקב.הכליות מתמלאות בקרישי דם ותאים מתים,ומפסיקות לתפקד.כשהכליות מפסיקות לתפקד הדם הופך לרעיל משתן .הטחול הופך לקריש דם קשה בגודל של תפוז.

במגפה השנייה באיזור  נזרה בסודאן חלו 284 איש ו150 מהם מתו כולל רבים מאנשי הצוותים הרפואיים שחלו ומתו . אז התגלה שהנגיף הסודאני שונה והוא קטלני פחות מהנגיף הזאירי. אבל שיעור מקרי המוות אצל הנפגעים ממנו הוא חמישים אחוז והוא עדיין קטלני פי 2 מאשר נגיף מרבורג.

דווח עליו שהוא הפך את בית החולים לחדר מתים ,כשהנגיף  נע ממיטה למיטה והורג חולים על ימין ועל שמאל. רופאים התחילו להבחין בסימנים של בלבול נפשי ,פסיכוזה ,אובדן אישיות אצל החולים. כמה מהגוססים קרעו מעליהם את בגדיהם וברחו מבית החולים עירומים ומדממים ,ונדדו  ברחובות  העיר ,מחפשים את בתיהם ,כשהם נראים כאילו אינם יודעים מה קרה להם".בעיר הם כמובן הדביקו את כל מי שבא עימם במגע והרחיבו בכך את מעגל הנדבקים.

ב1979 פרצה המחלה ב55 כפרים ששכנו על גדות נהר האבולה בצפון זאיר היום קונגו משם קיבל הנגיף גורם המחלה את שמו ובאותה השנה אף נראה לראשונה במיקרוסקופ אלקטרונים וצולם.התברר שהמדובר בנגיף מוארך דמוי תולעת שבמרכזו מולקולה חד חוטית של הר.נ.א.

ebola preston

ב-1989 היגיעו לרסטון שבווירג'יניה משלוחים של קופי מקק ארוכי זנב ממחוז  מינדנאו בפיליפינים.חלק מהקופים לא פחות מ500 מהם חלו במחלה של קדחת מידממת ומתו .השאר הושמדו על ידי זריקת רעל  קטלנית במשך 18 יום   בידי צוות מטעם הצבא שהיה הלבוש חליפות חלל על מנת לא להידבק בידי הנגיף הקטלני  ארבעה אנשים נחשפו בכל זאת לנגיף החדש ופיתחו לו נוגדנים ,אך לא חלו.גופות הקופים נארזו בשקיות פלסטיק אטומות .אנשי הצבא טיהרו כל סנטימטר מרובע במקום.

פרשה זאת הפכה לבסיס לספר רב מכר "האיזור החם"  של פרסטון שהצביע בפני העולם על סכנת האבולה. אבל דווקא  המקרה שתואר שם עם כי בעל השלכות מצמררות הי המקרה קל יחסית שבו לא מתו בני אדם.  המחבר פרסטון   הזהיר בסוף הספר שמחלות כמו האבולה הן חלק ממערכת החסון של כדור הארץ  עצמו שמנסה להיפטר מהטפיל האנושי שמאיים על עצם קיומו.פרסטון טען שעוד ועוד התקפות של נגיפים מסוכנים כמו האבולה שרק יעשו מסוכנות יותר ויותר צפויות לנו בעתיד.

המאמר שאותו פירסם פרסטון במגזין "ניו יורקר " בנושא זה ששימש כבסיס לספר  עורר עניין כה רב עד שתוכנן לעשות על פיו סרט בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובם  של רוברט רדפורד וג'ודי פוסטר ,אבל התוכנית לא יצאה לפועל.

ebola outbreak 1

לעומת זאת גם כן בעקבות הספר נוצר גם הסרט "התפרצות "בכיכובו של דסטין הופמן כווירולוג במעבדות הביולוגיות של הצבא.העלילה הייתה לאמיתו של דבר בדיונית אך מבוססת על אירוע שבהחלט יכול להתרחש במציאות.

הסרט פותח בפריצת מגיפת האבולה בזאיר ומספר כיצד קוף הנושאת  נגיף דמוי אבולה בשם "מוטאבה"  מגיע יום אחד לארה"ב כחיית שעשועים תמימה.שורט אדם או שניים ובתוך שבוע מדביק במחלה עיר שלמה בקליפורניה.

נשיא ארה"ב המבועת מתחזיות המדענים שבתוך שעות תחלה כל אוכלוסיית ארה": במחלה קטלנית ומור חיל האוויר להפציץ את העיריה בפצצות שיכחידו את הנגיפים האיומים .אך ברגע האחרון נמצא חיסון לכולן.

במציאות עוד אין חיסון לאבולה.

הסרט היה מפחיד במיוחד גם משום שהסביר את הסיבה "האמיתית " לוירוס סיבה שממנה חוששים רבים .ניטען שם שהווירוס הוא לאמיתו של דבר תוצר של מעבדות הלוחמה הביולוגית של צבא ארה"ב.ואת החשיפה של זה  מנסה גנרל בצבא ארה"ב ( דונלד סטרלנד ) למנוע בכל מחיר גם במחיר השמדה של עיירה אמריקנית בהתקפה גרעינית.

ebola virus

במקביל לסרט הקולנוע  נעשה גם  סרט טלוויזיה על נושא דומה שהתבסס על מותחן של הסופר הרופא רובין קוק על התפרצות אבולה בארה"ב שהיא תוצר של מזימה " המותחן של קוק מ-1987 ם נקרא -כמה מוזר – " התפרצות ".

אבולה חוף השנהב

ebola book2

היו גם חוקרים שחלו בנגיף כתוצאה מתאונות עבודה.

וכך למשל חוקרת במכון לרפואה טרופית בהמבורג גרמניה הזריקה נגיפים של הזן הזאירי המסוכן לעכברים כשהיא עוטה שלוש כפפות על כל אחת מידיה.ובטעות דקרה את אצבעה. בזמן התאונה לא היה ברור אם בכלל חדרו נגיפים לגוף החוקרת אך ליתר ביטחון היא הוכנסה לבידוד ואף הוזרק לה תרכיב נסיוני  מקנדה ושעדיין לא נוסה על בני אדם. לאחר ההזרקה התפתחו אצלה כאבי בראש כאבי שרירים ועליית טמפרטורות גוף שחלפו במהירות ולא חזרו .וכנראה היו תופעות לוואי  של התרכיב .

לאחר 21 יום בבידוד תקופת הדגירה המכסימלית המוכרת של הנגיף שוחררה החוקרת לבית בלי שניכרו בה סימני המגיפה.

ב-1994 חלתה וטרינארית בחוף השנה באפריקה  לאחר שניתחה גוף שימפנזה .היא הוטסה לשוויץ בבידוד חמור ,טופלה והחלימה.התברר שהנגיף שפגע  בה אם כי היה אבולה היה מזן שונה משנים הידועים עד כה. הוא קיבל את השם "אבולה- חוף השנהב".בנתיים לא התגלו מקרים נוספים של הדבקה בזן זה.

הזן הזאירי התפרץ שוב ב1994 בגאבון וב1995 בקיקויט שבזאיר וב1996 שוב בגאבון בשני מקומות ככל הראה עקב אכילת גוויות שימפנזים שנמצאו מתים ביער והובאו לכפר למאכל .18 האנשים שהשתתפו בפשיטת העור ובביתור הבשר ובטיפול בו חלו כולם.הם התלוננו על חום גבוה ,כאבי ראש ושלשול דמי והובאו מהרה לבית חולים במורד הנהר.רובם מתו במהירות אחד ברח מבית החולים ליער ומת שם.

ב2001 התרחשו שתי התפרצויות משני עברי הגבול בין גאבון לקונגו .וב2003 היו שתי התפרצויות בקונגו.

ב2000 וב2001 פרצה מגפה של הזן הסודאני בשלושה איזורים באוגנדה .425 אנשים חלו ו240 מתוכם מתו.

בשנת 2004 הייתה ההתפרצות נוספת בדרום סודאן.

עד לשנים האחרונות המחלה הייתה  מוכרת בעיקר במדינות מרכז אפריקה ניגריה אוגנדה וקונגו ועד לאחרונה לא התגלתה במערבה.היה זה בדצמבר 2013 כשילד בן שנתיים  חלה בקדחת מדממת בכפר בדרום מזרח גיניאה שבמערב אפריקה ומת מהמחלה כעבור ימים ספורים.שבוע לאחר מותו של הילד מתה גם אימו ,לאחר מכן אחותו ולבסוף סבתו ,כשכולם סובלים מסימני האבולה הידועים של הקאות,  חום גבוה ושלשולים .שני  אנשים שהיגיעו להלווית הסבתא מכפר אחר נשאו את המחלה לכפרם ועוד איש צוות רפואי העביר אתה וירוס לכפרו ושם מת עם הרופא שטיפל בו בזמן שהווירוס ממשיך וממשיך להתפשט כמגיפה. בגלל היעדר מקרי אבולה קודמים באיזו לא חשדו שזו הסיבה ולא ננקטו אמצעי זהירות כדי למנוע את התפשטות המגיפה .רק במרץ 2014 כשלמגיפה היו כבר 23 קורבנות ( מתוך 35 חולים ) החלו רשויות הבריאות המקומיות לחשוד ושלחו דגימות לבדיקות במעבדות ויריולוגיות בצרפת .התשובה הייתה חיובית המדובר בזן האבולה  זאיר הקטלני ביותר הקיים.

בינתיים המגיפה התפשטה לאיזורים אחרים בגיניאה ולמדינה  השכנה ליבריה.מתברר שאישה שאחותה מתה באבולה בגיניאה תוך כדי שהיא מטפלת בה לקחה מונית לליבריה על מנת לבקר שם את בעלה. במונית היו נוסעים נוספים וכולם נדבקו .כמו שנדבק הבעל ובני משפחה אחרים.

מליבריה המגיפה התפשטה גם בסיירה ליאון. ב31 ביולי הודיע ארגון הבריאות הבינלאומי שמספר המתים מאבולה היגיע ל826 מתים מתוך 1440 מקרים ידועים.

והמגיפה מתפשטת גם מחוץ לאפריקה.כך למשל נודע על תושב ערב הסעודית כבן 40  שמת שלושה ימים לאחר שחזר לארצו מביקור בסיירה ליאונה.וישנם שני חולים ידועים הרבה יותר אנשי צוות רפואי שעבדו באפריקה וכעת מטופלים בהסגר בבית חולים מיוחד באטלנטה. ויש גם חולה ספרדי כומר שמטופל בהסגר בבית חולים בספרד.ולצערנו סביר להניח שנשמע על חולים נוספים מחוץ לאפריקה בהמשך.

קבוצת חוקרים מרחבי אירופה ואפריקה בראשותו של סטפן גונטר מהמכון למחלות טרופיות בהמבורג גרמניה בודדה את הנגיפים מכ-20 דגימות שנלקחו מחולים מהמגיפה הנוכחית .

\החוקרים קבעו את הרצף המלא של החומר תורשתי של  הנגיף הנוכחי שהוא אולי מוטציה והשוו אותו לרצפים של הזנים הידועים הקודמים.התברר שהמדובר בזן חדש שאינו מהזנים שגרמו למגיפות הקודמות .הוא אמנם קרוב 97 אחוז לזן הזאירי אך לא זהה לו.

צוות של המרכז לבקרת מגיפות מאטלנטה שוהה בגיניאה כדי לסייע .אך התברר ששני אמריקנים שהיו בצוות הרפואי קנט ברנטלי וננסי ויטבולד נחשפו לנגיף בזמן שטיפלו בחולי אבולה בליבריה. ברנטלי לפי הדיווחים אף היה לבוש בחליפה מיוחדת בעת שנדבק שהווירוס איך שהוא הצליח לעבור דרכה.

הם הועברו לארה"ב  כל אחד מהם במטוס מיוחד,  לבית החולים אמורי באטלנטה  שבו נבנתה יחידת בידוד מיוחדת עבור מיקרים מסוכנים מאין אלה. בארה"ב  יש התנגדות קשה להעברה לשם של חולי האבולה מאפריקה  למרות שאלו הם אזרחי ארה"ב מחשש שהם יפיצו עוד את המגיפה.

באפריקה המחלה יצאה למעשה מכלל שליטה כפי שמודה דובר האירגון הבינלאומי "רופאים ללא גבולות "  . בקונאקרי בירת גינאה פורסמו  תמונות של גופות מתים מהמחלה הנשארות ברחוב מבלי שאיש יעז להתקרב אליהן .שהרי כל הנוגע בהן עלול להידבק.

בתוך שבוע מתו עוד 200 סבני אדם מהמחלה והמספר הכולל של המתים מההתפרצות הזאת כבר מתקרב אל האלף בעוד ש-1700  אנשים נוספים נגועים במחלה. ורבים מהם מצפויים למות .שיעורי התמותה מהמחלה עומדים כעת על יותר משישים אחוז. נחמת השוטים היא זאת שאלו לא התשעים אחוז מתים כתוצאה מהתקפות הזן הזאירי של הנגיף.

כל שנשאר כרגע לעשות הוא לשמור על הבידוד .בליברי ה שבה הכריזה הנשיאה על מצב חרום צבאי הנשלח הצבא להקים מחסומים בכל הדרכים המובילות ממערב המדינה שם נפוצה המגיפה אל הבירה מונורביה שכרגע עוד לא נפגעה. גם בסיירה ליאונה נשלח הצבא להטיל עוצר מוחלט על מחוזות במזרח המדינה ,שם נפוץ הנגיף. אין בהם כניס ה כלל לכלי  רכב למעט משלוחי מזון ותרופות.

בשדות התעופה של גיניאה הותקנו מדי טמפרטורה למטרות אתור נוסעים שטמפרטורת גופם מעל 39 מעלות צלזיוס כדי למנוע מהם לעזוב את המדינה.\סנגל סגרה את גבולה עם גיניאה לזמן מה וכמה חברות תעופה עצרו את הנסיעות  לגינאה וממנה.

ככל שתתמשך המגיפה יש לשער שהבידוד של המדינות הנפגעות מהעולם ילך ויתחזק ,ותושביהן ישארו כאסירים בארצותיהם.

קונספירציית האבולה ?

ebola emerging viruses

כמובן שנגיף האבולה עורר מגוון של תיאוריות קונספירציה .

בספרו של חוקר הקונספירציות  לאונרד הורוביץ Emerging Viruses: AIDS and Ebola  ( 1996)  שהאבולה ביחד עם האיידס הם תוצר של מעבדות אמריקניות במסגרת מזימה  לשלוט על כמות האוכלוסייה על כדור הארץ.

הוא מדווח על חברה גרמנית בשם OTRAG שביצעה ניסויים בזאיר בקופים ירוקים שהביאו ליצירת וירוס קטלני שיה המוטציה מלאכותית מווירוסים קודמים. מקורות שונים ברשת  הביעו את תמיהתם איך הוירוסים שלא היו ידועים קודם לכן  בטבע התגלו לראשונה דווקא במעבדות מחקר. באירופה או בארה"ב דווקא.

תיאוריה המקובלת  בקרב חובבי קונספירציות למיניהם  היא שהאבולה ווירוסים אחרים נוצרו כסוג של נשק ביולוגי כדי להקטין אוכלוסיות גדולות מידי ואולי יצאו מכלל שליטה של המפתחים שלהם שעל פי תיאוריה זאת גם היו הנפגעים הראשונים. ואולי לא יצאו מכלל שליטה אלא הן מופעלים במקומות ששם יש "צפיפות אוכלוסייה גדולה מידי " לדעת  בכירים שונים  באפריקה.

תיאוריות קונספירציה  אלו  זכו לתאוצה  אדירה הודות לסרט  שובר הקופות "התפרצות " ( 1995) שאולי גם שימש כמקור השראה  ,  ששם המגיפה דמוית האבולה מתוארת  כתוצר של הצבא האמריקני , התפשטו מאוד באפריקה במקומות הנגועים וכתוצאה אפריקנים רבים נמלטים מהרופאים שבאים לסייע להם מתוך אמנה תפלה שהרופאים מפיצים עימם את המחלות. וזה מקשה עוד יותר על הטיפול המסובך בלאו הכי. השמועות בנושא  ברשת שצוברות תאוצה גם מכך שאירגוני מתנדבים  כמו |רופאים ללא גבולות " נוצרו בידי רופאים יהודים ציונים ידועים הביאו לכך שעובדי רפואה במקומות לא מעטים באפריקה נאלצו להתפנות מחשש שהמקומיים יפגעו בהם כתוצאה מהשמועות ותיאוריות הקונספירציה האלו.

נצייו שתיאוריה  זאת שהאבולה הוא תוצר של ניסויים אנושיים  היא  לא בלתי אפשרית . אכן תיאורטית אפשר ליצור נגיפים כאלו. אבל גם אין צורך בכך כדי להסביר את המגיפה.

.יותר סביר שהאבולה הוא  מוטציה של הטבע שכמוה מופיעות אחת לשנה במקומות שונים ברחבי העולם כולו. רק זאת קצת ( הרבה )  יותר חמורה מהמוטציות הרגילות. .

האמת היא שאם האבולה הוא נשק ביולוגי  הרי זהו נשק גרוע ,הוא הורג את הנפגעים מימנו מהר מידי מכדי שהמחלה תוכל להתפשט במהירות .גם העובדה שאין נסיוב כנגדו פועלת כנגד ההנחה שזהו נשק ביולוגי שהרי סביר שכל מי שיצור נשק כזה יצור קודם כל גם חיסון או נסיוב כנגדו. כדי להגן על עצמם.

אולם גם האבולה מוצאו הוא טבעי לחלוטין אין זה אומר שבני אדם לא ינסו להשתמש בו .  ישנן טענות שמכוני מחקר רוסיים  לנשק ביולוגי ניסו ליצור מהוירוס נשק ביולוגי של ממש לצרכים הצבאים . עוד מ-1992.

דובר  על כך שקבוצות בשליחותו של  שוקו אשארה מנהיג הכת היפנית הטרוריסטית אום  שינריקיו  Aum Shinrikyo

שהתפרסם בהתקפת הגז המרעיל שלו על הרכבת התחתית  בטוקיו מ-1995 שלח  ב-1993  צוות אנשים לזאיר על מנת להשיג דוגמאות נגיפים במטרה ליצור מהם נשק ביולוגי ,ככל הנראה ללא הצלחה.

סביר להניח שהרעיון עלה במוחם של אירגוני הטרור האיסלאמיים  האל קאעידה והדאע"ש ולא מן הנמנע שגם הם עובדים על השגת נשק מצמרר מסוג זה.

כך שגם אם הווירוס הוא מוטציה  טבעית לחלוטין יש תמיד לקחת בחשבון את האפשרות שכוחות רשע וטרור  שונים בעולם ינסו להשתמש בו כנשק ביולוגי.

 

תרופה לאבולה ?

ebola book 1

בשלב זה אין למחלה זאת תרופה וגם לא תרכיב חיסון.אבל ישנם שמועות על כך שיש תרכיב עוצר את המחלה והוא ניתן לשני החולים האמריקניים שנדבקו בהתפרצות האחרונה.

 הטיפול הסטנדרטי באבולה הוא נסיוב הלקוח מאותם אנשים לא רבים שנרפאו ממנה ( כן יש כאלה  אם כי אין זה ידוע למה הם נרפאו ממנה בזמן שהאחרים לא. )

דווח שלשני החולים האמריקניים ניתן נסיוב סודי ונסיוני ביותר  בשם  Zmapp   שעד כה נוסה בעיקר על קופים ובהצלחה ( הניסויים לא פורסמו כנדרש בעיתונות המדעית )     שהביא לשיפור מה במצבם והוא כרגע התקווה היחיד לטיפול במחלה אך נראה  שהניסויים בנסיוב עוד לא הושלמו  ולא עברו את כל השלבים הנדרשים לאישורו של הנסיוב כתרופה בידי הרשויות ,וכתוצאה לא ברור עד כמה הוא יעיל לטווח הארוך. עד כה הוא נראה יעיל בקופים. טרם הוכח שהוא יעיל בבני אדם, ומה שחשוב יותר – טרם הוכח שהוא לא מסוכן לבני אדם. החיסון עוד לא עבר את כל שלבי הניסוי הדרושים לאישור תרופה בארה"ב, ובכל מקרה הוא לא יהיה זמין לחולים באפריקה. גם אם יאיצו מאד את הייצור שלו ייקח חודשים לוודא שהוא אכן יעיל למניעת המחלה ואכן לא מזיק לחולים. עד אז יש סיכוי טוב שהמגיפה תשכך.

שני החולים אכן הבריאו… אם כי כלל אין זה ברור כרגע שאמנם זה היה בהשפעת הנסיוב הזה דווקא ולא בהשפעת גורמים אחרים. שהרי לפחות חמישים אחוז מאלו שנפגעים מהוירוס נרפאים ללא כל נסיוב.

בכל אופן עצם הידיעה שהחולים האמריקנים קיבלו נסיוב שאינו זמין לאפריקנים עוררה זעם רב בקרבה האפריקנים שמרגישים את עצמם שוב מקופחים בידי המערב. מדינות אפריקה כבר דורשות לקבל את הנסיוב  בין שהו אכבר מאושר לידיהן ואכן יש בעיה מוסרית עם כך שהחולים האמריקנים מקבלים טיפול בנסיוב ושאר החולים כלל לא.

.ממשלת . ארה"ב עובדת על פיתוח חיסון נגד אבולה.ידוע שיש שלוש  חברות תרופות גדולות  , Tekmira and Biocryst Pharmaceuticals שמקבלות תמיכה כספית ממשרד ההגנה האמריקני והן עובדות גם כן על יצירת נסיוב עבור האבולה. וחברה שלישית מפתחת חיסון אפשרי לאבולה .

.אבל הנסיובים והתרופות  והחיסוניים שהן מפתחות נמצאות בשלב זה רק בשלבי הפיתוח והניסוי שלהן .יקח שנים עד שהן יהיו מוכנות ליישום בהנחה שהן יצליחו.

אירגון הבריאות העולמי אישר להשתמש בתרופה הנסיונית  "זמאפ" שאותה פיתחה חברה אמריקאית אם כי זאת לא קיבלה עד כה את כל אישורי הבטיחות הדרושים לקבלת תרופה לשימוש ואין זה ברור כלל שהיא אכן יעילה ובטוחה לשימוש .זאת כפי שהסביר האירגון "בהתחשב בניסות המיוחדות "של ההתפרצות הזו ".

נמסר ששני האמריקנים שקיבלו את התרופה נרשם שיפור משמעותי במצבם ..אך לעומת זאת כומר ספרדי שחזר משליחות מסיונרית בליבריה ונדבק אף הוא ,קיבל גם הוא את התרופםה הנסיונית ולא שרד.הוא נפטר אתמול בבית חולים במדריד. .מקרה המוות הראשון כתוצאה מאבולה ביבשת אירופה. לכאורה משלוחים של הזמאק אמורים להגיע לאפריקה בהמשך השבוע. אבל החברה המייצרת של התרופה "מאפ ביוקפרמקוטיקל הודיעה כי אין לה יורת מלאי של התרופה הנסיונית ,מאחר שעד כה יוצרו רק 12 מנות של החיסון שגם אין זה ברור עד כמה הוא אפקטיבי.

האם ניתן יהיה להכחיד את האבולה ביום מן הימים "כנראה שלא מאחר שהם מתאכסנים גם בבעלי חיים שעדיין אינם ידועים ולכן הכחדתם אינה עומדת כרגע על הפרק.אנו מחכים ליום שהמדע יפתח חיסון או טיפול יעיל בהם.

האבולה ייקח עוד חיים רבים אולם בסופו של דבר ייעצר ,שכן הגוף האנושי מתחסן לבסוף כנגד מרבית המגיפות שתוקפות אותו גם עם ימותו מאות ואלפים.

עד לוירוס הקטלני  הבא שיצוץ מתי שהוא בעתיד.וחוזר חלילה.

מה לעשות ?

משרד הבריאות הישראלי מתכונן גם הוא להתפרצות אפשרית של האבולה .עד כה ידועים על מקרים מאובחנים כאבולה או אף חשודים בישראל אבל איש לא לוקח צ'אנס.בהחלט קיימת האפשרות שמבין האזרחים הישראליים הרבים שמבקרים באפריקה מידי יום  אדם אחד או יותר ישוב כשבגופו נישא הנגיף הקטלני.הממשלה פרסמה כבר הזהרת טיסה מפני ביקור במקומות הנגועים גיניאה ליבריה וסיירה  ליאונה.

בחוזר שפירסם המשרד נקראו ישראלים ששבו מאחת המדינות הנגועות ( שהן כרגע ניגריה , גינאה סיירה ליאון וליבריה O) והסובלים מחום של יותר מ38 מעלות לפנות מיידית לחדר המיון ולעדכן את אנשי  הצוות שם לגבי שהותם במדינה שבה התפרץ הנגיף.יהיה עליהם להכין את עצמם לבידוד . בעיקרון אסור ליצור מגע גופני עם מי שחשוד שהוא נושא נגיף.ואם יש צורך לבוא עימו במגע אז יש לעשות זאת רק עם בגדים כבדים ביותר ותוך חבישת כמה שכבות של כפפות.

ההוראות להיום הם אלו : מטופל חשוד כזה המגלה תסמינים מתאימים למחלה הכוללים חום גבוה, הפרעות במערכת הקרישה, הקאות, דימומים וכאבים מפושטים – לחדר בידוד אוויר ומגע, הנמצא בסמוך ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים. אנשי הצוות הרפואי המטפלים בחולה יוגבלו למינימום הנדרש. הצוות יתמגן באופן מלא במסיכה, סרבל חד פעמי, כובע, כפפות, ערדליים, ומגן פנים. בעת שימוש במחטים או בהחלפת מצעים שזוהמו יש להשתמש בשתי זוגות כפפות המולבשות על כפות הידיים..

במהלך אישפוזו יעבור המטופל בדיקות דם שיאתרו את נוכחות הנגיף בגופו במקרה של הדבקה אפשרית, יישאר המטופל הנגוע מאושפז תחת בידוד וניטור קרוב, בשל ההידרדרות הצפויה. בשל העובדה שאין כיום כל תרופה או חיסון נגד המחלה, ניתן לטפל בחולים אך ורק באמצעות טיפול תומ

ראיון עם פרופסור איתמר גרוטו ממשרד הבריאות של ישראל .

אלי :האם יש אפשרות שהאבולה יחדור לישראל ?

ebola itamar groto

פרופסור איתמר גרוטוו .צילמה תמר אפלבאום.

גרוטו :שום דבר לא בלתי אפשרי . ריעננו שוב השבוע את הנהלים שקשורים להנחיות הנגועות לטיפול במגיפה.אנחנו בהחלט לא שוללים את האפשרות שהאבולה תצוץ גם בישראל. עם כי גם עכשיו האבולה אינה מסוכנת כמו שהיה הסארס בזמנו.

והיה ותפרוץ מגיפת אבולה בישראל מה תעשו ?

גרוטו :  תיאורטית זה לא בלתי אפשרי ובמקרה כזה נצטרך להכריז על מצב חירום.  יש חקיקה לגבי מצבי חירום רפואיים   שמאפשרת  לשירותי הבריאות לעשות את מה שנראה לו כנכון  גם כנגד רצון הפוליטיקאים. תיאורטית עם משרד הבריאות מחליט שיש צורך לבצע צעדים מסויימים  במצב חרום גם כנגד רצון הממשלה אז  לכאורה מבחינה חוקית משרד הבריאות הוא זה שקובע . ישראל היא אחת המדינות היעילות בעולם מבחינת אבחון מחלות במעבדות שלה.

לדעתי יש גם סיכוי מזערי שהמגיפה תתפשט במערב. צריך להבין שבאפריקה אין אפשרויות בקרה ופיקוח טובות כמו שיש במערב ויש אצלהם כל מיני טקסים שקשורים למתים שתורמים להפצת המחלה ,שאינם קיימים במערב.  להערכתי המגיפה תתפשט במשך כמה חודשים עד שנה. ואז כמו תיעלם ,עד להתפרצות הבאה.

אלי :ובכל זאת אם תמצאו את עצמכם במצב קיצוני  של מגיפה איומה מתפשטת ומדביקה אנשים למאותיהם ואלפיהם האם לא תבצעו הסגר מוחלט?

גרוטו : למשרד הבריאות יש תוכניות לטיפול במקרה של התפרצות, כולל חדרי בידוד וחליפות הגנה מתאימות לצוותים המטפלים. אני יכול להגיד לך שיש לנו תוכניות לכל מיני מקרים קיצוניים של התפשטות מגיפה  אבל  לצערינו הרב אין אפשרות לחסימה הרמטית.

לפי התקנות הבינלאומיות אסור למדינה לבודד את עצמה  בצורה הרמטית בבחינת אין נכנס ואין יוצא.

אמנם  כידוע לך יש מדינות שמואשמות בהפרות חוקים בינלאומיים שונים..אבל ישראל מקפידה לשמור על כללי אירגון הבריאות הבינלאומי.

זה גם לא עובד.אני אתן לך דוגמה מההיסטוריה  ב1918 הייתה מגפת שפעת עולמית שהרגה מליונים. מתו ממנה יותר אנשים מאשר כתוצאה ממלחמת העולם הראשונ שהסתיימה זה עתה !

והיו מקומות שניסו לסגור את עצמם וללא הצלחה. המגיפה כמתואר בסרט  היגיעה  לכל מקום. וההסגר פשוט לא עבד. מספיק שרק אדם אחד נגוע מגיע מבלי שיתפס בזמן והכל יורד לטמיון.

.לכל היותר  אפשר לצמצם את המחלה לבודד את החולים או אנשים בריאים שהיו במגע עם החולים  באגפים מיוחדים ובמקרים קיצוניים שבקיצוניים במתי מלון .ובמקומות אחרים.

אלי :יש לכם מחשבות על מקומות שישמשו כאיזורי הסגר לאוכלוסייה גדולה או ענקית  של נגועים ? אולי במקום שומם בנגב או בגליל ?

גרוטו :איזורי ההסגר צריכים להיות קרובים לתחנות הגבול לנמלי הים ולנמלי האוויר שדרכם מגיעים אנשים מחו"ל.

האם אתם יכולים לבודד איזורים שלמים ?

גרוטו :היו מקרים של שפעת חזירים שהייתה מגיפה מסוכנת יחסית ונאלצנו לבודד אנשים אבל באופן וולונטרי.אבל אפשר לעשות זאת גם באמצעי  כפיה .בחקלאות למשל   יש הסגרים בכפיה לבעלי חיים כאמצעים שגרתיים.

לגבי בני אדם … זה אפשרי גם כן  בשנות קום המדינה היו מצבים של סגר בכפיה בגלל אבעבועות שחורות.סגרו אז  איזורים מסויימים.

ההוראות להיום הם אלו : מטופל חשוד כזה המגלה תסמינים מתאימים למחלה הכוללים חום גבוה, הפרעות במערכת הקרישה, הקאות, דימומים וכאבים מפושטים – לחדר בידוד אוויר ומגע, הנמצא בסמוך ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים. אנשי הצוות הרפואי המטפלים בחולה יוגבלו למינימום הנדרש. הצוות יתמגן באופן מלא במסיכה, סרבל חד פעמי, כובע, כפפות, ערדליים, ומגן פנים. בעת שימוש במחטים או בהחלפת מצעים שזוהמו יש להשתמש בשתי זוגות כפפות המולבשות על כפות הידיים..

במהלך אישפוזו יעבור המטופל בדיקות דם שיאתרו את נוכחות הנגיף בגופו במקרה של הדבקה אפשרית, יישאר המטופל הנגוע מאושפז תחת בידוד וניטור קרוב, בשל ההידרדרות הצפויה. בשל העובדה שאין כיום כל תרופה או חיסון נגד המחלה, ניתן לטפל בחולים אך ורק באמצעות טיפול תומך..

 

אלי :אתה יכול לתאר את התוכניות שיש לכם למצבי חירום כאשר חס וחלילה עלולה לפרוץ מגיפה מסוכנת באופן קיצוני בדומה לאבולה ?

גרוטו :כל שאני יכול לאמר לך שאכן יש לנו תוכניות כאלו למצבים שונים ואף מפלצתיים

אבל זהו חומר סודי ואיני יכול למסור לך פרטים עליו. התוכניות האלו יחשפו אך ורק אם יפרוץ מצב המקביל למה שמתואר בהן .בוא נקווה שזה אף פעם לא יקרה. 

שאלות לדוקטור איציק לוי   ד"ר איציק לוי שיבא – מנהל שרות האיידס ומחלות המועברות במגע מיני במרכז הרפואי שיבא בתל השומר וכן כרופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות.

אלי : האם  נגיף האבולה יכול לשמש כנשק הרסני במסגרת לוחמה ביולוגית.

ebola itzik levi

דוקטור איציק לוי .צילום אסנת קרננסקי

 ד"ר לוי :תראה בשנת 1969 חתם נשיא ארה"ב ניקסון על צו שאוסר על הצבא  האמריקני להשתמש בנגיפים כולל נגיף אבולה שלא למטרות מחקר. אבל נכון שלחוקרים במקומות כמו המכון הצבאי למלחמה ביולוגית  ובמרכז לבקרת מחלות באטלנטה וגם במקומות אחרים יש דגימות דם נגוע בנגיף. הם משתמשים בו למחקר.

למעשה האבולה  לא כלי "יעיל " באמת למלחמה ביולוגית כי דווקא בגלל התוקפנות שלו הוא משמיד את האנשים בסביבתו מהר מאוד וכך לא יכול להשמיד אנשים לאורך זמן. כמה שזה נשמע נורא "הנשק הביולוגי "הטוב" באמת" לא יכול להיות יעיל מידי ומהיר מידי לטווח ארוך. .

הנגיף יכול להגיע לישראל אבל מערכת הבריאות שלנו טובה ואפשר יהיה ללכוד  אותו במהירות גבוהה. הסיכוי לפריצת מגיפה בישראל הוא בהחלט קיים אבל הוא לא גבוה במיוחד.  

אלי :נגיף  האיידס דומה לאבולה?

יש דמיון  מועט. למעשה הם שונים מאוד. מקור שניהם הוא כנראה בקופים ירוקים בזאיר אבל בעוד שנגיף האיידס יכול להישאר רדום במשך שנים נגיף האבולה משתכפל במהירות תולך שישה עד 21 ימי דגירה הוא משמיד  את כל הרקמות הפנימיות של הכליות ,הכבד הלבלב והמוח ,הכל בגוף מדמם נקרש ונרקב .בכתשעים אחוז מהמקרים ,זה נגמר במוות תוך ימים ואין תרופה.

אלי :לישראל מוברחים מאפריקה קופים קטנים כחיות מחמד .יש בכך סכנה ?

 

לוי:כן יש בכך סכנה מסויימת  ,החוק קובע הסדר לכל חיה שמבקשים לייבא רשמית ומסיבות כאלו.אני ממליץ לישראלים שמתחכמים ומבריחים קופים לשעשוע לא יכניסו לנו פצצת זמן יש לנו מספיק צרות עם עזה. אבל כדאי לציין שעדיין לא נודע בעולם על התפרצות מגיפה כתוצאה מהברחת חיות מחמד כזאת.

בעיקרון מומלץ לאנשים לא לנסוע למדינות שנפגעו ואם יש צורך בכך להשתדל לא להגיע למגע עם אנשים שהם חולים לא להשתתף בטקסי קבורה של המקומיים ,לפחות עד שתעבור המגיפה.

בדרך כלל מגיפה כזאת עוברת אחרי כמה חודשים.ולדעתי בעוד כשנה היא תחלוף לה.עד להתפרצות הבאה.

ראיון עם ד"ר קרן לנדסמן רופאה ובעלת בלוג  סוף העולם – מבט מהיציע על מחלות מדבקות

אלי : היו הבדלים כל שהם בצורה שבה מתו קורבנות האבולה עד כה כתוצאה ממוטציות של הנגיף? או שכולם מתו במהירות בצורה זהה?

ebola keren landsman

לנדסמן : ההבדל הוא בהסתמנות המחלה ובשיעורי התמותה ממנה. בניגוד לאבולה זאיר עיקר הסימפטומים הפעם הם שלשולים דמיים והקאות, והתמותה היא 60% במקום 90%.

אלי : מכיוון שקצת פחות אנשים מתים בהתפרצות הזאת בהשוואה להתפרצויות הקודמות לפני שנים האם זה אומר שהוירוס הוא קצת חלש יותר הפעם ?

לנדסמן : הוא שונה ב-3% מאבולה זאיר המוכר. זה ההבדל. המשמעות מבחינת הפתוגנזה של המחלה עדיין לא ידועה. ייקח זמן לפענח את ההבדל במנגנונים.

תדע שבכלל כל הזמן יש התפרצויות של מגיפות ממחלות אחרות באפריקה ,אבל אנשים במערב שומעים עליהן מעט מאוד. למה לא שומעים כמעט על ההתפרצויות  האלו באפריקה?כי  העולם לא באמת מתעניין במה שקורה באפריקה כמו שאיננו יודעים שמליונים מתים שם כל שנה  מדלקת קרום המוח והמלאריה  וכמובן האיידס .זה מטריד את מנוחתנו רק כאשר יש חשש  שמגיפה מסוכנת כמו אבולה תפרוץ משם למקומות אחרים במערב.

 אלי :אז מה עושים עכשיו כשהאבולה משתוללת באפריקה ומאיימת לצאת לעולם ?

לנדסמן : נרגעים. אם רוצים לעשות משהו יותר רציני – אפשר לתרום כסף ל"רופאים ללא גבולות" שעובדים בפרך במדינות הנגועות. אם יש לכם השכלה מתאימה – אפשר להתנדב לצאת לטפל בחולים.בהחלט יש צורך גדול מאוד במתנדבים אמיצים שיהיו מוכנים לטפל בחולי אבולה.  

ebola robin cook

עטיפת מותחן של הרופא רובין קוק על התפרצות מגיפת אבולה בארה"ב. 

ראו גם :

מתים עלינו -והיה ותתקוף מגיפת זומבים את מדינת ישראל 

אבולה מאת שלמה כהן

אירגון הבריאות העולמי והאבולה. קריקטורה מאת שלמה כהן.

ביבליוגרפיה למאמר :

Simpson, D. I. H.    Marburg and ebola virus infections :   a guide for their diagnosis, management, and control    Geneva :   World Health Organization,   1977

ריצ'רד, פרסטון, ( 1994)    האזור החם: סיפור המתח האמיתי המצמרר ביותר שסופר אי פעם / מאנגלית אי"ש עזגד]

תל-אביב :   מטר,   תשנ"ה  1995.

 

אדורד   רג'יס, ( 1996 )   ציידי הנגיפים :   מלחמתו של המרכז להדברת מחלות נגד הנגיפים הקטלניים / מאנגלית שמעון גלבץ     תל-אביב :   זמורה ביתן,   1999.

 

Close, William T.   Ebola :   a documentary novel of its first explosion /    New York :   Ivy Books,   1995.

Horowitz, Leonard G.    Emerging viruses :   AIDS and Ebola : nature, accident, or intentional? /    Rockport, MA :   Tetrahedron,   c1997

Joseph B. McCormick, Susan Fisher-Hoch ; with Leslie Alan Horvitz.

Marburg and Ebola viruses /    edited by Hans-Dieter Klenk  Berlin :   Springer,   c1999

Level 4 :   virus hunters of the CDC /    New York :   Barnes & Noble Books,   1999.

Kuhn, Jens H.    Filoviruses   a compendium of 40 years of epidemiological, clinical, and laboratory studies /    Wien ;   New York :   SpringerWeinNew York,   c2008

Sobarzo, Ariel    The Profile of humoral immune reactivity in patients infected with Sudan ebolavirus (Gulu) /    Beer-Sheva [Israel] :   Ben-Gurion University of the Negev,   2011.

Var. Title   ‫  זיהוי הפרופיל החיסוני של התגובה ההומראלית בחולי אבולה מזן סודאן

Piot, Peter    No time to lose :   a life in pursuit of deadly viruses /    New York :   W. W. Norton,   c2012.

מותחנים על התפרצות אבולה

clancey 1 

טום קלאנסי "צו נשיאותי "  (1996)תרגם יוסף אשכול 1998 .מותחן שמתאר התפרצות אבולה בארה"ב

סרטים

Outbreak ] /directed by Wolfgang Petersen 1995

דוקומנטריים

Killer virus    Atlanta, GA :   Video News International,   1995.

 

Ebola war [] :the nurses of Gulu /by Alethia Productions 2002 .

  Ebola is one of the most contagious and frightening diseases that exists today. It can kill its victim in as little as 48 hours. When it broke out in Northern Uganda, there were scant resources and little knowledge about how to deal with it at Lacor Hospital, in Gulu, Uganda. For nearly a month, medical staff treated Ebola patients without knowing what it was. Soon, however, it became clear that the nursing and medical staff were at risk from this haemorrhagic disease. In the end, thirteen nurses and the medical superintendent, Dr. Mathew Lukwiya, died from the disease. In Ebola War, the nurses tell the emotional stories of how they struggled to contain the outbreak. Medical teams had to go into the war-ravaged countryside to test and educate the population to isolate those infected. Through interviews, personal accounts and archival footage, this intimate and moving film documents a five-month heroic battle in an African hospital against a modern-day plague, and the final triumph over the outbreak.

ebola outbreak 2

מגן דוד אל הכוכבים :העבר ההווה והעתיד של תוכנית החלל הישראלית

Israel-Space-Program-cover (1)

חלליות, להיות או לא להיות הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 825 31.5.2013

את הגירסה המודפסת כפי שהופיעה בעיתון ראו כאן

שידורים חיים מהירח ,מחקר של כוכב הלכת נוגה ,נציגות בתחנת חלל בינלאומית.תוכנית החלל הישראלית כבר לא מסתפקת בלווינים ושואפת למחוזות רחוקים יותר.אלא אם כן האיראנים ישיגו פריצת דרך טכנולוגית ואז הכול עלול להשתבש. האיראנים כנראה לא באמת הצליחו לשגר קוף ולהחזיר אותו בחיים, אבל לראשונה זה שנים ארוכות יש לישראל סיבה לחשוש. היתרון המוחלט שלה בתחום החלל על כל שכנותיה במזרח התיכון, עלול להתפוגג. בינתיים ראשי תעשיית החלל בארץ מקווים שאם לא האיום הביטחוני, לפחות פוטנציאל הרווח האדיר של התעשייה הזו ייתן לה מקום גבוה בסדר העדיפויות.שכן עם כל הכבוד לצוללות הדולפין ולמטוסי החמקן ,קרבות ההכרעה של המלחמה הבאה עשויים להתחולל הרחק מכדור הארץ.

 העתיד לבוא ?

השנה היא 2020. שובל עשן פולח את שמי המזרח התיכון ונראה למרחוק. כעבור זמן קצר מודיעה טהרן כי שלחה לחלל "לוויין למטרות צדק וביטחון לאיראן ובעלות בריתה, וגמול צודק לכוחות הרשע באשר הם". ממשלת ישראל מתכנסת לישיבה בהולה. ראשי גורמי המודיעין מדווחים כי על פי המידע שבידיהם הלוויין האיראני מצויד בנשק לייזר, וכי בתוך זמן קצר הוא צפוי לנסות ולהשמיד לוויינים אמריקניים וישראליים. וזהו רק השלב הראשון: על הקרקע עורכים האיראנים הכנות לשיגור מעבורת חלל מאוישת וחמושה, שתוכל לתקוף מגובה רב אזורים שונים על פני כדור הארץ. בראש התוכנית עומד הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שגם לאחר שעזב את נשיאות איראן המשיך להתבטא על רצונו בהשמדת ישראל.

המומחים מוסיפים ומספרים לשרי הממשלה שגם אם שיגור המעבורת החמושה יתעכב, הפגיעה בלוויינים המערביים תגדיל עשרות מונים את האיום הנשקף מאיראן. בהיעדר עיניים ישראליות המתצפתות אל שטחה, וכאשר לווייני הביון שהיא עצמה שיגרה זה מכבר ממשיכים בפעילותם, ייקל מאוד על איראן לתקוף את ישראל בכל דרך ובכל זמן שתבחר, ולשלוט בשדה הקרב. במרכז החלל הישראלי, שאליו מועברות הידיעות, מתפשטת תחושה של חירום, אך לא של חוסר אונים. הוראות ניתנות, מחשבים מופעלים, בכירי סוכנות החלל יוצאים אל השטח. בעוד שעות אחדות ישוגר לוויין ישראלי שנבנה בדיוק למקרה כזה, ואמור לתת מענה לאיום החדש.

האם תרחיש כזה אכן עלול להתממש? המומחים חושבים שכן, אך בקצב הנוכחי של התפתחות תוכנית החלל הישראלית, יש גם סיבות לאופטימיות. דיבורים על חללית ישראלית שתגיע לירח ואפילו לכוכבי הלכת כבר אינם בגדר מדע בדיוני. רק לפני ארבעה חודשים הגיעו ארצה ראשיהן של 14 סוכנויות חלל מרחבי העולם, בהם ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, וכיבדו בנוכחותם את כנס החלל הבינלאומי שנערך ביוזמת סוכנות החלל הישראלית. "אין זה מקרה שבכירי תעשיית החלל העולמית עולים לרגל לכינוס ישראלי", מציין שר המדע לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ. "מדינת ישראל שייכת למועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות בעולם שיש להן יכולות ייצור לוויינים, שיגור לוויינים ותקשורת עם לוויינים".

וזה לא הכול. ב-2015 תארח ישראל את כנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי החשוב בעולם, שבו צפויים להשתתף אלפי אורחים. במקביל קידם הרשקוביץ מהלך של שיתוף פעולה עם תוכנית החלל של קזחסטן – המדינה שבשטחה נמצאת בייקונור, העיר שממנה שוגרו ומשוגרים הטילים והחלליות של רוסיה. על פי ההסכמים שנחתמו, סוכנות החלל הישראלית ומקבילתה הקזחית יעבירו זו לזו טכנולוגיות, ויעשו שימוש משותף בלוויינים שלהן.

כחמישים מדינות בעולם 'משתמשות' בחלל לצרכים שונים, בהן 11 שהצליחו לשגר בעצמן לוויינים וחלליות. אחת מהן, אנגליה, הפסיקה לעסוק בכך עוד בשנות ה-70, וכיום היא מסתפקת בהשתתפות בתוכנית החלל של האיחוד האירופי. מדינה אחת, ברזיל, עשתה כמה ניסיונות שיגור לחלל, אך בינתיים ללא הצלחה. שלוש מדינות – ארה"ב, רוסיה (עוד בימיה כברית המועצות) וסין – הצליחו לשלוח בני אדם לחלל.

המועדון המצומצם הזה כולל את ישראל, שתוכנית החלל האזרחית שלה שיגרה עד היום 14 לוויינים, כולל אלו הצבאיים. עשרה מהם נמצאים כעת במסלול עם מאה אחוזי הצלחה, בהם לווייני תקשורת, תצפית ומכ"ם. המשגר הישראלי 'שביט' הוא בעל יכולת שיגור למסלולים נמוכים, ב-75 אחוזי הצלחה. על המדף קיימים היום ארבעה לוויינים נוספים – שני לווייני תצפית, ננו-לוויין מדעי ולוויין תקשורת.

בינואר האחרון, בימי טרום הקיצוצים, אושר לסוכנות החלל הישראלית תקציב של כ-180 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות, כדי שתוכל לממש תוכניות שאפתניות במיוחד שיש לה. רבים מצפים שתוכנית החלל הישראלית תהיה המנוע שידחף קדימה את תעשיית ההיי-טק המקומית גם בעתיד, וימנע ממנע חורבן גם לאחר שרבים מענפיה יעברו להודו ולסין, שם העלויות נמוכות בהרבה. נכון לעת כתיבת שורות אלו, עדיין לא ידוע בוודאות מה מכל התוכניות הגדולות ישרוד את גל הקיצוצים הנוכחי, אך אם לקבל את דבריהם של המומחים, לא מדובר בהוצאות אלא ברווחי עתק.

מתל אביב אל המאדים

air force magazin no 42

גיליון מיוחד של בטאון חיל האוויר  מסוף שנות החמישים שהוקדש לחקר החלל. בהחלט לא היחיד.

"…יעוד האדם אינו שלטון איש על רעהו אלא שלטון על הטבע.אתם האויראים,נותנים את האפשרות של נצחונות האדם על הטבע.לא רק במלחמה אלא גם בימי שלום ברוכה תהיה עבודתכם. ברוכים תהיו על האפשרות שנתתם להתעלות הגאון היהודי על הטבע לטובת האנושות".

דוד בן גוריון בנאום לרגל פתיחת שדה תעופה יב באב תש"ח   גליון "בטאון חיל האוויר מספר 1 1948.

הפיתרון לכיבוש הוא כיבוש החלל.

יואב עזרא,משורר.

ההתעניינות הישראלית בחקר החלל ובטיסות לירח ולמאדים החלה עוד בימיה הראשונים של המדינה. הגיליון הראשון של 'ביטאון חיל האוויר', שראה אור בחודש ספטמבר 1948 – בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות מול חיל האוויר המצרי – כלל לצד סיפורי קרב ודברי ברכה מדוד בן-גוריון גם מאמר ובו קפיצת דמיון מדהימה מהמציאות של אותם ימים. במאמר שתורגם מאנגלית, תחת הכותרת 'מה דעתך על טיסה למאדים', נידונו סיכוייהם של טילים להגיע מכדור הארץ לכוכב הלכת האדום. גם בהמשך הרבה ביטאון חיל האוויר להשקיף אל המתרחש ברקיעים גבוהים במיוחד. בסוף שנות ה-50 הוקדשו בכל גיליון עמודים שלמים לתיאורים פרטניים של ההתפתחויות במירוץ החלל בין ארה"ב ובריה"מ, וגם להערות ורעיונות באשר ליכולתה של ישראל להשתתף במירוץ הזה.

ראש ממשלת ישראל באותה עת, דוד בן-גוריון, גילה עניין רב בחקר החלל. בפתיחת מושב החורף של הכנסת באוקטובר 1957, כשלושה שבועות לאחר שהסובייטים שיגרו את הלוויין 'ספוטניק' והיו הראשונים להשיג דריסת רגל מחוץ לאטמוספירה, אמר בן-גוריון: "אין ספק שהמאורע החשוב ביותר שהתרחש בימי הפגרה, הוא משלוח מוצלח של בן-ירח מלאכותי לחלל העולם על ידי אנשי מדע רוסים… ישנם רבים המייחסים לכיבוש טכנולוגי מופלא זה משמעות מדינית וצבאית, אבל אי אפשר שלא לברך את המדע הרוסי והעם הרוסי על מעשה רב זה, המגלה היכולת העצומה, כמעט ללא גבול, של הרוח האנושי לחשוף סודות הטבע ולהשתלט על איתניו, והפותח אולי תקופה חדשה בשליטתו של האדם על החלל הקוסמי".

העיסוק במסתרי החלל חלחל גם לחומרי הקריאה של הילדים והנוער. כבר ב-1947 ראה אור בארץ ספר מאת יצחק אבנון בשם 'הטיסה למאדים', שגיבוריו הם נער וכלבו שטסים ברקטה לכוכב האדום. כתבי-העת של התקופה, כמו 'הטכנאי הצעיר', הרבו לפרסם מאמרים וסיפורים על חקר החלל, וכך גם עיתוני הילדים. ב-1952 פרסם 'הארץ שלנו' סיפור של שמואל שיחור בשם 'מסתרי משלחת זירא: דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2002', ואחר כך הגיע ההמשך – 'כניעתו של זירא, מתוך הארץ שלנו בשנת 2003'. בסיפור הראשון, חייזר ורובוט מסתוריים מכוכב זירא מגיעים לכדור הארץ וחומקים מהרשויות האמריקניות המנסות ללכוד אותם. בסיפור ההמשך, חיל האוויר הישראלי מגלה את מיקום הכוכב זירא, שממנו עומד לצאת צי תקיפה לעבר כדור הארץ. ארה"ב מצליחה להשמיד את הצי התוקף, ובינתיים משלחת חלל ישראלית יוצרת קשר דיפלומטי עם הכוכב. במציאות האמיתית של שנת 2003, 'הארץ שלנו' כבר לא התקיים, אבל תוכנית חלל צבאית של ישראל בהחלט הלכה והתפתחה, וכפי שתואר בסיפור הבדיוני – הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם ארה"ב.

 

גם סופרי ילדים אחרים נתנו לאורך השנים דרור לדמיונם בתיאור מירוץ ישראלי לחלל. ב- 1957 חודשים ספורים לפני שיגור הספוטניק הרוסי הראשון לחלל  פרסם השבועון 'דבר לילדים' סיפור שכתב "אורי" (כנראה אוריאל אופק) ואייר נחום גוטמן, 'מגן דוד – זנק לירח'. גיבוריו הם ילדים ישראלים הבונים עפיפון שטס לירח, לתדהמתם של מדעני העולם.

גם כן ב-1958  פורסם ספרו של עמוס אריכא "הטיסה לירח :סיפור לילדים ( ספריית הפועלים ,1958) סיפור על חבורת ילדים שטסה ברקטה תוצרת בית. שאותה הם בונים במערה לחוף ים תל אביב ( ככל הנראה המערה החשמלית) לירח לקנאתם של נציגי מעצמות העל .הסיפור הוצג גם כמחזה בידי אריכא.

fire at fonus air force magazine

בטאןו חיל האוויר לא נשאר מאחור   בגליון מספר  48-49 מאוגוסט 1959  הופיע  סיפור מדעי בדיוני  של  תמר לביא בשם  "אש בפובוס" שתיאר  את חיל האוויר הישראלי משגר ספינת חלל למאדים בשנת 2002  . "יהיו זמנים "חיל האוויר הישראלי משגר ספינת חלל למאדים" נכתב במילות הפתיחה לסיפור. הסיפור מתאר מסע של חלליות חייל האוויר הישראלי למאדים.חללית אחת נתקעת על הירח של מאדים פובוס. ובנתיים מתגלים על המאדים חיות דומות לאיילות שנקבע שהן כשרות לפי חוקי ההלכה ולכן אפשר לאכול מהן .אבל תוך כדי הבישול הן נהפכות לחלב וכעת אי אפשר לאכול אותן בגלל כללי הדת.."..אותה שעה נשמע הקול הראשון מתוך המקלט .היה זה קולו השלו והבוטח של מפקד הטייסת :בסיס מאדים אחד ,אנו שומעים אתכם .ישראל כולה גאה בנשרי החלל שלה.החזיקו מעמד .התגבורת בדרך!". ובכך הסתיים הסיפור . ההמשך לצערנו מעולם לא בא.

 

יום א', שעה שמונה שלושים ושבע, בירח המלאכותי הישראלי הראשון בראיון מיוחד עם האלוף ברנע, מצבא ההגנה לישראל, נודעה לי הסנסציה העולמית המרעישה, כי בהחלט יש אפשרות שחיים וקיימים בני אדם מחוץ לכדור הארץ ! כמו כן נודע לי כי האלוף משנה ברנע הגיע למסקנה זאת לאחר שסייר בכל כדור הארץ שלנו ! האלוף משנה ברנע גילה לי, כי הוא מעוניין לראות מקומות חדשים ואנשים חדשים. ועל כן הוא מקדיש את חופשתו השנתית לטיסה בחלל.  ".
(הבלשים הצעירים טסים בירח מלאכותי . מאת אבנר כרמלי . 1958 )

באותה שנה פרסם הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא גפני, תחת שמו הבדוי אבנר כרמלי, ספר בשם 'הבלשים הצעירים טסים בירח מלאכותי'. גפני תיאר את מסעו של הלוויין הישראלי הראשון, 'מרחביה 1', שמשייט בגלקסיה של כוכבי לכת המאוכלסים בדמויות מתקופות תנ"כיות שונות.

בספר הבא בסדרה, 'הבלשים הצעירים בתפקיד מיוחד בשנת העשור', משתלטים הגיבורים על ספינת חלל שאותה פיתח הרודן המצרי נאצר ונועדה "לטוס בחלל ולהמטיר גשם של מטאורים על חגיגות העשור למדינת ישראל באצטדיון רמת-גן".

הספר הזה האחרון אמנם השתייך לז'אנר הפנטזיה, אך מבלי משים קלע לעובדה רבת חשיבות: התחרות מול מצרים, והדאגה מפני השימוש שתעשה בטכנולוגיות מתקדמות, היו בין הגורמים המשמעותיים שדחפו קדימה את תוכנית החלל הישראלית. באותן שנים גם מצרים גילתה עניין רב במשלוח לוויינים לחלל, ונאצר אף הזמין לארצו מדעני טילים גרמנים בעלי עבר נאצי שהסבו דאגה רבה לשירותי הביטחון הישראליים. בארץ נוצר חשש אמתי שמצרים עלולה להתקדם עד כדי תוכנית חלל מפותחת, בזמן שישראל תישאר מאחור.

שביט אל החלל

דוד בן גוריון ליד "שביט 2"

מי שהיה מופקד בראשית הדרך על חקר ופיתוח של טילים שונים, היה חיל המדע. ב-1960 הוקמה בישראל 'המועצה הלאומית לחקר החלל', בראשות פרופ' ארנסט דוד ברגמן. כעבור חמש שנים הוקם באוניברסיטת תל-אביב 'המכון לחקר החלל' שבראשו עמד מדען הגרעין פרופ' יובל נאמן. שני המוסדות האלו ביצעו בעיקר מחקרים תיאורטיים, אך גם ניסויים מעשיים.

ב-5 ביולי 1961 שוגר לחלל מבסיס הניסויים 'ציפור האש' שבאזור חוף פלמחים טיל ישראלי ראשון. זה היה טיל דו-שלבי ללא מערכת הנחיה, 'שביט 2' שמו, שהגיע לגובה 80 קילומטרים. בהודעה הרשמית שפורסמה נמסר כי:
"היום בשעה 04:41 שוגרה בהצלחה לחלל, ממתקן שילוח שעל שפת הים התיכון, רקטה למחקר מטאורולוגי. הרקטה תוכננה, נבנתה ושוגרה על ידי צוות מדענים וטכנאים ישראלים. בזמן השיגור נכחו במקום השילוח ראש הממשלה ושר הביטחון, שרת החוץ, סגן שר הביטחון ואנשי מדע. מטרות הניסוי הושגו".

בן-גוריון קיווה שלא יאמינו לגרסה הרשמית, שהציגה את הרקטה כבעלת תכלית מדעית. וגם אם כן, המסר היה עדיין מובן: מי שמסוגל לשלוח לחלל חפץ כלשהו בראש רקטה, יכול לשגר גם טיל עם ראש קרבי.

למעשה היה השיגור תעלול פרסומי מבריק. בתקשורת פורסמו באותה תקופה ידיעות על כך שמצרים רכשה כמה רקטות מטאורולוגיות מארה"ב, והיא מתכוונת לשגר אותן ביום המהפכה המצרית, ביולי 1961. בעצתו של סגן שר הביטחון שמעון פרס החליט בן-גוריון להקדים את מצרים בשיגור רקטה לחלל, ובכך לצבור הישג תעמולתי חשוב. לשם כך הורה לרפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לפתח רקטה ישראלית ולשגר אותה לפני שיעשו זאת המצרים. באותם שבועות התנהלה בישראל מערכת בחירות, ולא מן הנמנע שבן-גוריון לקח בחשבון את ההשפעה החיובית שתהיה לאירוע כזה על הצלחתה של מפא"י בקלפיות.

למרות ההצהרות על ביצוע מוצלח, נראה שהרקטה – שהייתה זעירה ביותר גם במושגי אותם הימים – התפוצצה זמן לא רב לאחר שיגורה, ומטרות הניסוי לא הושגו במלואן. אך זה לא באמת היה חשוב. הרקטה צולמה חולפת בשמיים, ולצורכי תעמולה היה בכך די. כצפוי, השיגור עורר חששות בארצות ערב, ועניין עולמי רב. עם זאת, בוושינגטון היו שזעמו על כך שישראל משתמשת בכספי הסיוע האמריקני להטסת רקטות.

בן גוריון המשיך להתעניין בתחום החלל. במאמר תחזית שפירסם במגזין  האמריקני "לוק"  ב1962 קבע בן גוריון  " "שאיבת העפר הקוסמי תאפשר הקמת מושבות בלבנה ובמרס, ובשאר הגורמים של מערכת השמש הקרובים לכדור הארץ".ייתכן מאוד שבן גוריון החל לחשוב על כך שמן הראוי שגם ישראל תחדור לחלל.

shavit 3 the game

שביט 3 המשחק.

ב-1965 שיגרה ישראל את 'שביט 3', טיל תלת-שלבי. שביט 3 הפך גם לנושא של משחק קופסה פופולרי, שתיאר אסטרונאוט ישראלי המגיע לירח. לאחר מכן דעך למשך שנים רבות העניין הישראלי בפיתוח רקטות, אולי משום שכך היה גם במצרים. איש בארץ לא חשב שאפשר להתחרות ברצינות בארה"ב, שבשנת 69' שיגרה אדם לירח, או בברית המועצות, שהקימה תחנת חלל.

הירח המלאכותי" מרחביה 1 " היוצא לחלל הרחוק  מאוייש בצוות ישראלי ובנוסעים ישראליים נשאר בגדר חזון של סופר ילדים.

עם זאת, העיסוק בתחום  החלל מעולם לא גווע לגמרי. ב-1973 בדקה התעשייה האווירית את יכולותיה לשגר לוויין, והגיעה למסקנה שהדבר אפשרי. ברקע עמדו הניסיונות הכושלים של ישראל, לפני מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, לקבל מארה"ב תצלומי לוויין של צבאות מצרים וסוריה. ב-1975 העביר יובל נאמן, אז יועץ שר הביטחון, בקשה לאמריקנים כי ימסרו לישראל לוויין ביון. ארה"ב סירבה, וראש הממשלה דאז יצחק רבין אף הביע דעתו כי הייתה זאת איוולת לבקש, מאחר שישראל אינה זקוקה לפריט כזה.

פעילות החלל האמתית של ישראל החלה רק באפריל 1978. בעקבות הסכמי השלום עם מצרים והסדרי הביניים עם סוריה, לא יכלה ישראל לבצע עוד גיחות צילום מעל מדינות אלה. הפתרון, שהוצע לראשונה בידי פרופ' חיים אשד (אין קשר לכותב שורות אלה), אז איש המכון לחקר החלל של הטכניון, היה לבצע צילומים באמצעות לוויינים.

שלוש שנים חלפו עד שהממסד השתכנע. ב-1981 יצא סוף-סוף לדרך פרויקט 'אביר' לפיתוח לוויין ישראלי, בעידודו הנמרץ של ראש הממשלה מנחם בגין, ואשד מונה להוביל אותו. היה זה לאחר שארה"ב סירבה לספק תמונות של הכור הגרעיני העיראקי, מה שהביא את בגין למסקנה שישראל חייבת בעניין הזה לסמוך רק על עצמה.

ב-1983 הוחלט על הקמת 'הסוכנות הישראלית לניצול החלל' (סל"ה). בראשה הועמד יובל נאמן, אז כבר שר המדע. למנהל הפרויקטים מונה פרופ' אשד, שנחשב למוח מאחורי התוכנית ומי שדחף לקידומה יותר מכל אחד אחר. אשד גם היה מועמד בשלב מסוים לתפקיד האסטרונאוט הישראלי הראשון. המטרה של הסוכנות הייתה לפתח לוויינים שיעמדו מיד בחזית הטכנולוגית – לא בהתפתחות הדרגתית אלא בקפיצת מדרגה. עם הקמתה הודיע נאמן לממשלה כי הוא מקווה שבתוך עשר שנים תוכל ישראל לשגר לוויין לחלל. ההערכה התבררה כשגויה: בפועל, זה לקח חמש שנים.

בספטמבר 1988 הגיעה ישראל רשמית לחלל, כששיגרה את 'אופק 1'. הלוויין הקטן, 156 ק"ג משקלו, הקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי נמוך במשך ארבעה חודשים, ואז נפל ונשרף כמתוכנן. אחיו 'אופק 2', ששקל 160 ק"ג, שוגר לחלל ב-3 באפריל 90' ושהה מחוץ לאטמוספרה במשך 97 ימים. שני הלוויינים נבנו במפעל מב"ת של התעשייה האווירית. כעת הייתה ישראל חברה ברשימה המצומצמת של מדינות המשגרות כלים לחלל בכוחות עצמן.

ישראל יוצאת לחלל

למרות ממדיהם הזעירים, הלוויינים הישראליים היו בעלי יכולות זהות לאלה של לוויינים כבדים הרבה יותר, שפותחו במדינות אחרות. גם כאן, ההכרח היה אבי ההמצאה. ישראל יכולה לשגר לוויינים רק לכיוון הים התיכון; אחרת, עלולה תקלה לגרום ללוויין ליפול בשטח מדינת אויב, וזו תוכל לנתח את המידע או את המערכות שבו. לרוע המזל, שיגור מערבה, נגד סיבוב כדור הארץ, הוא הקשה ביותר לביצוע וכרוך באובדן אנרגיה. הפתרון הישראלי היה להשקיע מאמץ רב בהקטנת משקלם של הלוויינים בלי לפגוע ביכולותיהם. אגב כך פותחו טכנולוגיות המזעור מעבר למה שהיה מוכר קודם לכן.

באפריל 95' הצליח משגר לוויינים מתוצרת התעשייה האווירית להכניס למסלול סביב כדור הארץ את 'אופק 3', לוויין המודיעין האמתי הראשון של ישראל. גם כאן נכנסה ישראל למועדון בינלאומי אקסקלוסיבי ומצומצם. בעזרת אופק 3 ואלה שבאו אחריו הצליח צה"ל להשיג צילומים עדכניים מכל רחבי המזרח התיכון. ב-98' נקטע רצף ההצלחות, כאשר תקלה במשגר של 'אופק 4' מנעה ממנו להיכנס למסלול סביב כדור הארץ, והוא התרסק אל תוך הים. רק ב-2002 נשלח הלוויין הצבאי הבא, אופק 5. הוא החליף את אופק 3, שסיים את תפקידו לאחר חמש שנים של פעילות מלאה.

ישראל אינה נוהגת לחשוף את השימוש הצבאי שהיא עושה בלוויינים; לעומת זאת בארה"ב האינפורמציה גלויה מעט יותר. ידוע כי מידע הנאסף בחלל ומועבר דרך החלל הוא רכיב אינטגרלי באסטרטגיה הצבאית האמריקנית ובדרכי הפעולה המבצעיות של צבא ארה"ב. הטכנולוגיות הללו מאפשרות לכוחות לקבל התרעה ישירה ומהירה מפני התקפת טילים, להעביר מידע בזמן אמת ליחידות תוקפות, לנווט בשטח עוין תוך הימנעות ממפגש עם כוחות האויב, ולהשמיד מטרות מהיבשה, מהאוויר ומהים ממרחק רב ובדיוק גבוה מאוד. השליטה מהחלל מאפשרת גם לדרג המדיני לנהל ממרכז הפיקוד והשליטה משברים במדינות מרוחקות ובכמה זירות במקביל. היכולות הללו שינו את דפוסי הלחימה של הצבא האמריקני, וניתן להסיק שזהו גם עתידו של הצבא הישראלי.

לאחר שישראל הראה את יכולותיה, היה זה תורן של מדינות ערב להיכנס ללחץ. תגובתן לשיגור הלוויינים מסדרת 'אופק' הייתה כמעט היסטרית, שכן הן הבינו היטב שמדובר בעיניים ישראליות שיבלשו אחריהן מהחלל. לאחר ההמראה המוצלחת של אופק 1 הודיע שר ההגנה הסעודי כי מדינות ערב בודקות את האפשרויות לסיכול פעילותו של הלוויין, וכי ארצו מתכננת יחד עם מצרים פרויקט גדול לשיגור לוויין ערבי ראשון לחלל.

במרץ 98', זמן לא רב לאחר השיגור הכושל של אופק 4, נערכה בקהיר ישיבה סגורה של שרי החוץ הערבים שהוקדשה לדיון במשמעויות של הנוכחות הישראלית בחלל. על פי דיווח של דיפלומט שהשתתף בפגישה, כל הנוכחים הסכימו שהתוכנית הישראלית מהווה סכנה לביטחונה של האומה הערבית. בין היתר החליטו שרי החוץ לפנות אל מדינות ערביות שעוסקות בחקר החלל ולבקש מהן להגביר את הפיתוח בתחום. גם אופק 5 הוגדר, בדו"ח מיוחד שהוכן במטה הליגה הערבית בקהיר, כאיום ממשי. מומחי הוועדה הביטחונית של הליגה הערבית קבעו כי טווח הצילום שלו מכסה את כל מדינות ערב, וכי הוא מסוגל לזהות ולצלם בסיסי צבא ותנועות בריכוזי קהל.

מדינות ערב עשו מצדן לאורך השנים כמה ניסיונות לייצר נוכחות משלהן מחוץ לכדור הארץ. הצעד העיקרי של מצרים לעבר החלל היה פיתוח הטיל 'אל-רעיד' (החלוץ), שהוצג כמשגר לחקר החלל למטרות מדעיות. היה זה טיל דו-שלבי. לפני כמה שנים ניסתה מצרים לשגר לוויין, אך השיגור כשל ומאז תוכנית החלל המצרית בהקפאה. גם בעיראק של סדאם חוסיין היו דיבורים על משלוח לוויינים לחלל, אך ככל הנראה הדברים לא הגיעו לשלבים מעשיים.

מי שכן הצליחה להשיג התקדמות גדולה בתחום החלל היא כידוע איראן. כמדינה שרוצה להתבסס כמעצמה, עוסקת הרפובליקה האסלאמית במרץ רב בקידום תוכנית החלל שלה, ונמנית כיום עם 11 המדינות המשגרות לוויינים מתוצרת עצמית. הנשיא אחמדינג'אד אף הודיע כי הוא מעוניין להפוך לאסטרונאוט האיראני הראשון. בינתיים איראן עוד לא הגיעה לשלב של טיסות מאוישות, אך ב-2010 הודיעה על שיגור חללית ובה צבים, תולעים ועכברוש, ולפני ארבעה חודשים הכריזה כי שלחה לחלל קוף שימפנזה והחזירה אותו בשלום. ניתוח הצילומים של 'לפני' ו'אחרי' אמנם העלה שמדובר בשני קופים שונים, אך המומחים אינם מטילים ספק ביכולותיה של איראן לשלוח טילים לחלל, ונראה שאם הכלכלה שלה תישאר יציבה היא תמשיך להתקדם לעבר טיסות מאוישות. לטווח הארוך, יכולות כאלה יכולות להוות איום של ממש על ישראל.

"האיראנים ייחודיים בכך שיש להם משגר משל עצמם", אומר יו"ר סוכנות החלל, אלוף במיל' יצחק בן-ישראל. "יש להבדיל בינם ובין מדינות אחרות, בהן גם ערביות, שפשוט קונות לוויינים. במצרים, שפעם באמת הובילה את מחקר החלל בעולם הערבי, הכול מדשדש. אם הם ייצאו ממצבם הנוכחי, אולי גם חקר החלל יזוז אצלם".

אלי : לדעתך איראן באמת שלחה לחלל טיל ובו קוף?

 בן ישראל :"הם אכן שיגרו טיל שהגיע לגובה רב. יכול להיות שלא היה שם קוף שממש הגיע לחלל וחזר חי, אבל אין ספק שהם הצליחו לשים לוויין סביב כדור הארץ. גם אם לא הצליחו להחזיר קוף מהחלל בפעם הזאת, הם עשויים להצליח בפעם הבאה, או בזאת שלאחריה".

 חיל החלל

הגורם המרכזי בצה"ל המופקד על תפעול מערכות חלל הוא חיל האוויר. בשנת 2005 שונה שמו ל"חיל האוויר והחלל", ובמסגרת זו הוגדר אחד מייעודיו: "לפעול בטווח האווירי ובחלל להגנת מדינת ישראל, להשתלב בהרתעה מפני מלחמה ובהשגת מטרות המלחמה". 'ענף חלל' בחיל האוויר מרכז את כל הדרישות של הצבא בתחום התיווך החללי, נותן את התשובות המקצועיות בהתאם לדרישות הזרועות השונות של צה"ל – בעיקר הזרוע האווירית ואגף המודיעין – ועורך מחקרים בתחום השימוש בחלל. הוא האחראי להפעלת לווייני הביון של ישראל ממשפחת 'אופק' וכן לווייני תקשורת. תחום חדש שהולך ומתפתח בשנים האחרונות הם לווייני מיקרו ונאנו זעירים, המשמשים למטרות שונות.

 בכיר בחיל האוויר והחלל :"השימוש בחלל מאפשר לנו לא רק להתפתח מבחינה טכנולוגית ולזכות ביוקרה בינלאומית, אלא מהווה ממד אסטרטגי נוסף למדינת ישראל ,לווייני הצילום מאפשרים להגיע לכל מקום ולכל פינה שצריך לבדוק, וזאת בלי לחדור לריבונות של אף מדינה. בכך, התיווך החללי הוא סוג של איגוף. בעבר האיגוף בוצע דרך האוויר והים, היום האיגוף האולטימטיבי מתבצע דרך החלל.גם אחרי ששולחים את הלוויין לחלל, עושים בו שינויים במידת הצורך וממצים את כל מה שאפשר ונחוץ. אנחנו הרי חיים ברובע של פשע משתולל, עם נטייה להתפרצויות רצחניות. האיומים הקיימים נוגעים גם לאזורים נרחבים הרבה מעבר למזרח התיכון, ולפעמים המענה היחיד שאפשר לתת לבעיות שונות מגיע מתחום החלל".

 אלי :בזמנים אלו של קיצוצים בתקציב, מן הסתם עולה השאלה עד כמה השימוש בחלל באמת חיוני למדינת ישראל. מה התשובה שלכם?

בכיר בחיל החלל :"אפשר להשתמש בהקבלה בין התשתית החללית לתשתית של רשת החשמל. אלה דברים שהיום נראים כמובנים מאליהם, אבל זה בכלל לא כך. מה תעשה אם ינותק לך החשמל? ובמקבילה הלוויינית – מה תעשה היום אם ינותק לך הג'י-פי-אס? לטייסים, שזקוקים לניווט לווייני על מנת לדעת היכן בדיוק הם נמצאים, מדובר בהכרח של ממש. עבור זה, ועבור דברים רבים אחרים שהיום הם בגדר חיוניים, יש צורך בהרבה טכנולוגיות, עבודה וכסף.

"צריך לזכור שעומדות מולנו מדינות ותנועות בעלות אידיאולוגיה ג'נוסיידית. אלה, וקבוצות שונות במערב המקבלות מהן השראה, מצהירות בוקר וערב שמטרתן הסופית היא השמדתה של ישראל, ויש לקבל את הצהרותיהן במלוא הרצינות. לכן אנחנו צריכים להיות ערוכים לסוגי איום שונים – כולל טילים בליסטיים ארוכי-טווח שישוגרו לעברנו ואולי יישאו נשק גרעיני. אנחנו צריכים להיות מעל האיום, ולייצר זמני תגובה קצרים מאוד שבאמצעותם אפשר יהיה לעצור אותו בעוד מועד. רק החלל, בגלל היותו רחוק ומנותק, מאפשר זאת".

אחד הרעיונות שבהם דנו מומחי החלל של ישראל בהקשר זה הוא בניית מערך לוויינים אשר יירט טילים בליסטיים הנשלחים לכיווננו כאשר הם מחוץ לאטמוספירה. הלוויינים יצפו באופן קבוע על מדינות במעגל הלחימה וגם מחוצה לו, ואם יזהו טיל בליסטי משוגר מאזור הידוע כבסיס של נשק גרעיני, ישמידו אותו בעודו בחלל. לאחר מכן יושמד הבסיס. עד כה לא נמצא תקציב מספיק לפרויקט כזה, אך אולי הוא יימצא בעתיד, ככל שיתגבר האיום על ישראל.

 אלי :מדוע מכל הזרועות הביטחוניות, דווקא חיל האוויר מופקד על נושא החלל?

בכיר בחיל האוויר והחלל :"חיל האוויר התעניין מאז ומתמיד בחקר החלל – לא רק לצורכי לחימה, גם לצורכי שלום ומחקר. תמיד התעניינו בנושא הטיסה לירח ולמאדים, גם אם זאת לא הייתה שאיפה מעשית. רצינו שכף רגלו של איש חיל האוויר תדרוך על גרם שמיימי אחר, ובשלב מסוים זה אפילו התקרב קצת למימוש, עם אילן רמון. בעתיד אולי נחזור לזה.

"חלק מתפקידיו של חיל האוויר הם להפעיל כוחות ולכוון מאמץ המבוסס על שליטה מרכזית, וזה מתאים מאוד למה שאפשר לעשות עם לוויינים. מה שנכון, היינו צריכים להקדיש זמן ומאמץ כדי שהדרג המדיני יכיר בכך שעלינו להיות אחראים לתחום".

 אלי :איך אתה רואה את השימוש הצבאי בחלל בשנים הבאות?

בכיר בחיל האוויר והחלל :"יהיה שימוש יותר מאסיבי בתקשורת, כולל למטוסים, לספינות ולכוחות שיוכלו לדבר זה עם זה. במלחמה הבאה חיל האוויר יעבוד באופן יותר צמוד עם כוחות הקרקע ויצטרך להביא להם יותר מידע ולעשות זאת מהר יותר. אנחנו עובדים קשה על היכולת למפות מהחלל בשלושה ממדים את כל מה שמכונה בצבא 'אזור העניין', וכל לוויין שמתווסף נותן עוד קואורדינטה ועוד פיסת מידע לפאזל הכללי. בעתיד מפקדים בכירים יוכלו לכוון נשק מתא שליטה, כשהלוויינים יסייעו בגיבוש תמונת כוחותינו ויעזרו להבין את תמונת הקרב. זה נחוץ במיוחד כשהקרב מתנהל במקום מרוחק, והמאמץ להוציא גיחת צילום כדי לוודא שהמטרה הושמדה הוא אדיר. כשיש לך לוויין, בתוך זמן קצר ביותר יש לך תמונה. המפקד יאמר 'אני רוצה תצלום ממקום זה וזה', ובתוך שעות יקבל אותו אליו לטנק. יש לנו תשתית ליכולות האלו כבר היום, אך כדי לממש אותה עד הסוף צריך מארג לוויינים, שייתן למקבלי ההחלטות ולמפקדים בשטח תמונה הרבה יותר עדכנית.

"אסור לשקוט על השמרים, כי בלי השקעות נוספות ושימון התהליכים האלו, היתרון שלנו יאבד במהרה. האויבים שלנו לומדים, יש להם כסף, והם יחקו אותנו. לכן עלינו להיות כל הזמן על הקצה הטכנולוגי ולהמשיך משם הלאה בלי להרפות".

לוחמת חלל

לאורך השנים פורסמו בעיתונות הערבית חשיפות שונות על תוכנית החלל הישראלית, שקשה לדעת איזו מהן מבוססת על מידע אמין ואיזו על דמיון פרוע. כתבה בעיתון לבנוני מ-2003 דיווחה כי ישראל מתכוונת להציב מערכת לוויינים שתאפשר פיקוח רציף על כל הנעשה במזרח התיכון. עוד נטען כי בטווח הארוך מתכוונת ישראל לשגר חלליות מאוישות ולהציב בחלל מערכת אנטי-לוויינית שתשמיד בקרני לייזר לוויינים שישוגרו ממדינות ערב.

התרחיש הזה האחרון דווקא איננו מנותק מהמציאות. בישראל קיים תמיד החשש שאויביה ישיגו עדיפות בשדה הקרב, אם יקדימו אותה במירוץ לחלל. איום אחר נשקף מתופעות של פיראטיות וטרוריזם חללי, שעלולות להתפתח בעתיד. ידוע שבחיל האוויר דנו בפיתוח לוויינים אשר יוכלו להשמיד לווייני אויב, או לפחות לשבש את פעילותם.

לוחמת החלל שממנה חוששים בישראל יכולה להתבצע בכמה דרכים שונות. הראשונה שבהן היא מתקפת סייבר ממחשבים בכדור הארץ, במטרה לשבש פעילות לוויינים. לא מדובר בתרחיש בדיוני: כבר בשנת 2007 ניסו האקרים עלומים להשתלט על לוויין מזג האוויר 'לנדסאט 7', והצליחו לשתק אותו ליותר מ-12 דקות. שיטת הפעולה שלהם הייתה לחסום את משדר גלי הרדיו של הלוויין, ובכך לנתקו מכדור הארץ. בשנת 2008 ניסו האקרים סינים להשבית ולהשמיד לוויין מטאורולוגי של נאס"א. הלוויין איבד קשר עם הקרקע, ורק כעבור עשר דקות חזר לשליטת נאס"א.

אפשרות שנייה של לוחמת חלל היא ירי קרני לייזר מכדור הארץ. זה היה אחד הכלים של פרויקט 'מלחמת הכוכבים' האמריקני משנות ה-80. על פי דיווחים, בשנת 2006 כיוונה סין קרן לייזר רבת עוצמה לעבר לוויינים אמריקניים, בניסיון להשמידם. ב-2007 השתמשה סין בלייזר כדי להשמיד לוויין ישן שלה, והפעם גם הצליחה.

הפרויקט האמריקני התייחס גם לשיגור לוויינים שישמשו בעצמם ככלי נשק. מנגד תכננה ברית המועצות להציב תחנת חלל חמושה, מעין 'כוכב מוות' בדומה לזה שתואר בסרטי 'מלחמת הכוכבים'. לתחנה ניתן השם 'פוליוס', ומטרתה הייתה להשמיד באמצעות תותח ומערכות לייזר את אמצעי היירוט האמריקניים. במאי 1987 שוגרה התחנה, אך התרסקה באוקיינוס השקט.

האם ישראל עוסקת בסוג כלשהו של לוחמת חלל, אני שואל את הגורם הבכיר בחיל האוויר. האם היא נערכת למלחמה עתידית כנגד לווייני אויב?

"ישראל, כמו כל שאר המדינות הפעילות בחלל, מתנגדת לכל לוחמה בחלל", הוא משיב. "זה תחום שעלול להיות הרסני".

 אלי :ובכל זאת, גורמים עוינים עלולים להשתמש בעתיד בלוחמת חלל כנגדנו.

בכיר :"כל שאני יכול להגיד לך הוא שישראל אינה מתעלמת כלל מהאפשרות שגורמים עוינים יעסקו בלוחמת חלל בעתיד, אולי אף הלא רחוק. הם עלולים לפעול כנגד לוויינים ישראליים, וגם נגד לוויינים של מדינות אחרות שישראל משתפת עמן פעולה. אנחנו מתכוננים לכל אפשרות, בתקווה שיום זה לא יבוא".

"ישראל מתנגדת לשימוש בחלל לצורכי לוחמה", אומר גם יצחק בן-ישראל. "אנחנו שואפים לפעילות של שלום ושיתוף פעולה בחלל שמעל כדור הארץ, לטובתו ולרווחתו העתידית של כלל המין האנושי. אבל בהחלט יכול להיות שמדינות טרוריסטיות יפתחו בעתיד לוויינים וטכנולוגיות חלל שמטרתם תהיה השמדה. צריך לזכור גם שטרור לא חייב לבוא ממדינה. הוא יכול להגיע מגורמים פרטיים, מארגוני טרור, מארגוני פשע לאו דווקא אידיאולוגי, ואף מיחידים נחושים. הם יכולים להשתמש באמצעים כמו קרני לייזר או לוחמת סייבר, כדי לחבל בלוויינים שלנו או לנסות למנוע מאיתנו להשתמש בהם. אנחנו בהחלט פועלים נמרצות למיגון מערכות החלל שלנו וחיסון התקשורת בין הלוויין ובינינו, אך אי אפשר לפרט מעבר לכך. מהיכולות שיש כרגע בידי האויבים שלנו לא נשקף לנו סיכון רב, אך בהחלט ייתכן שמדינת ישראל תצטרך לפעול בשביל להגן על הלוויינים שלה, וליום הזה צריך להתכונן עשר שנים מראש".

ייתכן גם שבעתיד יהיו ארגוני פשיעה בעלי משאבים כספיים אדירים, בדומה לקרטלי הסמים באמריקה הדרומית כיום, שיצליחו לשלוח לוויינים למטרות של ריגול, טרור ואף התקפה. גם חזבאללה, שכבר היום יש בידיו טכנולוגיות מזל"טים מתקדמות, עשוי להשתדרג בעתיד ולעבור לשימוש בלוויינים זעירים, בעידוד הפטרונים שבטהרן. ביום שבו ארגון טרור או מדינה בעלי אידיאולוגיית השמדה יצליחו להתבסס בחלל, תמצא ישראל את עצמה במצב חדש, שבו היא צריכה למגן את עצמה מפני מתקפות גורמים עוינים בזירה נוספת.

הישראלי הראשון בחלל

"….מי יכול היה להאמין שאהיה לאסטרונאוט הישראלי הראשון של מדינת ישראל ?שאהיה הישראלי הראשון שישקיף תוך ריחוף אל כדור הארץ המופלא שלנו ואל המדינה הקטנה אך גדולה שלנו ,מדינת ישראל ! "

 מיומנו של אילן רמון  7.11.1997 "מתוך "מעלינו רק רקיע :היומנים של אילן ואסף רמון " ( הוצאת ידיעות אחרונות 2013 ע' 52

בוקסה במאמר : אילן רמון לא היה האסטרונאוט היהודי הראשון בחלל.

.אם נתעלם מאליהו הנביא שעליו מסופר בתנ"ך שעלה במרכבת אש לשמיים טייס החלל היהודי הראשון היה הקוסמונאוט הרוסי בוריס וולינוב שהיה בצוות הקוסמונאוטים הראשון במחזור של יורי גגרין אך יצא לחלל רק ב-1969 כמפקד משימה בחללית "סויוז חמש " וביצע התחברות עם חללית סויוז 4 מבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה .הוא שימש גם כמפקדה הראשון של תחנת החלל הסובייטית ב-1976 ובמשימה זאת שהה 49 ימים רצופים בחלל.  הוא זכה בשני  עיטורי גיבור ברית המועצות והמשיך לקחת חלק בתוכניתה חלל הסובייטית עד פרישתו ב-1990. . האסטרונאוטית היהודיה הראשונה הייתה גו'דית רנזיק מארה"ב שטסה ב-1984 במעבורת החלל. סך הכל ידוע שבתוכנית החלל  של ארה"ב ושל רוסיה היו שבעה אסטרונאוטים ממוצא יהודי שישה אמריקנים ואחד מברית המועצות לשעבר .  בדרך כלל הם לא הבליטו את מוצאם ושיוכם הדתי אינו נזכר כלל בדוחות על המשימות..

במקביל ללוויינים שנועדו למטרות צבאיות, שלחה ישראל את לווייני התקשורת מסדרת 'עמוס', פרי יוזמה של התעשייה האווירית. בעוד לווייני התצפית והריגול מצלמים את המתרחש על כדור הארץ ומשדרים זאת לתחנות קליטה ופענוח על הקרקע, לווייני התקשורת משמשים להעברת שידורי רדיו וטלוויזיה. גם משקל הלוויינים האזרחיים ששיגרה ישראל נמוך בהרבה מהמקובל בעולם, פועל יוצא של אילוצים כלכליים. מבין החברות במועדון החלל, ישראל היא המדינה הקטנה ביותר וזו שיכולה להשקיע את התקציבים המועטים ביותר. למרות זאת, כיום יש לישראל כעשרה לוויינים פעילים, והיא נמצאת במקום השביעי בעולם מבחינת היקף הפעילות בחלל.

אחד הפרויקטים הגדולים ביותר של ישראל בחלל הוא שיגורו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון. כבר בשנות ה-80 קיבל פרופ' נאמן הצעות לצרף נציג ישראלי למעבורת חלל אמריקנית. אלא שנאמן לא רצה לשלוח אסטרונאוט ישראלי משיקולי יוקרה בלבד, אם לא נלווית לכך גם משימה, ניסוי מדעי שבו יעסוק האסטרונאוט כמומחה. כעבור עשור השתכנע ראש הממשלה דאז שמעון פרס כי יש הצדקה למבצע כזה. הוא ביקש מנשיא ארה"ב ביל קלינטון לשגר אסטרונאוט ישראלי, וב-1997 התקבלה התשובה מסוכנות החלל נאס"א, שהודיעה כי היא מוכנה להקצות מקומות לשני מועמדים מישראל לקראת טיסת המעבורת קולומביה.

לתפקיד נבחר ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר, אל"מ אילן רמון. כמחליפו האפשרי נבחר סא"ל יצחק מאיו. השניים הצטרפו להכנות של נאס"א, וב-16 בינואר 2003 היה רמון לישראלי הראשון בחלל. את הניסוי שביצע במהלך שהותו מחוץ לכדור הארץ תכנן צוות מדענים באוניברסיטת תל-אביב. מטרתו הייתה לחקור את האירוסולים – חלקיקי אבק מדברי המרחפים באטמוספירה ומשפיעים על היווצרות עננים ועל השינוי האקלימי שעובר כדור הארץ.

.מתוך הכרה שהוא נבחר לייצג את ישראל כולה בחלל רמון נטל עימו כמה פרטים סמליים לחלל ובהם ציור של ילד ממחנה הריכוז טרזין שנספה בשואה.הציור שמקורו נמצא במוזיאון יד ושם תיאר את כדור הארץ במבט מהירח  ,סמל לעוצמת הרוח האנושית הנחושה לצאת למרחב גם בתנאים הקשים ביותר.

 אילן רמון לא זכה לשוב ממשימתו ההיסטורית. 16 ימים לאחר שיגורה, בעת שעשתה את דרכה חזרה לכדור הארץ, התרסקה המעבורת קולומביה וכל נוסעיה נספו. האסטרונאוט הישראלי הפך לגיבור לאומי.  נדמה כי לא היה עוד ישראלי מאז יצחק רבין שהפך לסמל באותו סדר גודל. נכתבו עליו ועל חייו ספרים רבים, בעברית ובאנגלית, לילדים ומבוגרים ,דמותו מופיעה ביצירות אמנות רבות ושונות ,מוסדות שונים קרואים על שמו. את מפעל הנצחתו אפשר אולי להשוות לזה של יצחק רבין או של יוני נתניהו, שנפל במבצע אנטבה, אבל לאף אחד מלבדם בעשורים האחרונים. אילן רמון הפך למעין קדוש מודרני חילוני, כאיש שעף אל בין הכוכבים, אך לא חזר מהם. בתקופה זאת של "ליקוי מאורות", כשיש כל כך מעט אישים, פוליטיים כלכליים או תרבותיים, שניתן להתמוגג לאורם ,דומה שאילן רמון האיש שמת בין הכוכבים זוהר שבעתיים.בין השאר נקרא על שמו כנס שנתי לנושאי חלל שמתכנס מידי שנה במכון פישר בהרצליה.בימים אלו יצא לאור 'מעלינו רק רקיע', ספר ובו יומנים ומכתבים של אילן רמון ובנו אסף, טייס חיל האוויר שנהרג בהתרסקות מטוסו ב-2009.

על שיגור של אסטרונאוט ישראלי שני עדיין לא מדברים, לפחות לא בגלוי, אבל ייתכן שבקרוב תירשם בחלל נוכחות ישראלית מרשימה מסוג אחר. הכול התחיל ב-2007, כאשר ענקית האינטרנט 'גוגל' הכריזה על מירוץ אל הירח המיועד לקבוצות פרטיות: 20 מיליון דולר הובטחו לקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית על הירח ולשדר משם תמונות וידאו לכדור הארץ בזמן אמת. שלושה יזמים ישראלים, אגב דיון סוער בפאב, החליטו לקחת את האתגר. החברים גיבשו את הרעיון הראשוני, אספו כספים, וברגע האחרון הגישו טופסי הרשמה על שם עמותת Space IL.

מאז הצטרפו לפרויקט עוד 240 מתנדבים, שמבלים את שעות הפנאי שלהם בבניית המתקן. על פי התוכנית, תושלם המלאכה ב-2015 ומיד לאחר מכן יגיע השיגור. החללית הזעירה, שמשקלה 100 ק"ג, תקיף את כדור הארץ במשך 22 יום כשהיא מחוברת ללוויין, ואז תתנתק ממנו ותתחיל את המסע לירח, שיימשך 14-18 ימים. היא תנחת על הירח, תעמוד במקומה שלושה ימים ותשלח תמונות וידאו לארץ. אחר כך תנוע 500 מטר ותישאר בנקודה החדשה לנצח נצחים – אלא אם כן יבוא מישהו שיאסוף אותה.

"הניצחון בתחרות הוא משני מבחינתנו", אומר יהונתן וינטראוב, ממארגני הפרויקט. "המטרה העיקרית כאן היא לא דווקא להגיע הראשון, אלא לקדם את המדע ולתת השראה לחינוך. אנחנו נתקלים בהתלהבות גדולה, ויש רבים שמצטרפים לפרויקט. הבעיה היא שיש כיום פחות מדי בני נוער שרוצים ללמוד מדעים; רובם רוצים להיות סלבריטאים בטלוויזיה. למען ההישגים הגדולים שעם ישראל יכול וצריך להגיע אליהם במדע ובחקר החלל, אנחנו זקוקים להרבה יותר בני נוער שילכו ללמוד מדעים. אנחנו רוצים שדגל ישראל יתנוסס על הירח ואחר כך על המאדים".

וינטראוב, מהנדס העובד בתעשיית החלל בארץ ופעיל בתחום הלוויינים הזעירים, אומר שהמירוץ לירח במסגרת התחרות של גוגל אינו המילה האחרונה של Space IL. "אנחנו מתכננים לאחריו פרויקט גדול נוסף, אבל כרגע איני יכול למסור פרטים".

העתיד הישראלי בחלל

" לויין אופק "צף מפליג לו שם למעלה חג רואה את שתחתיו .מביט בעיניו הדיגיטליות הקרירות בביצה העכורה ,שבדרך נס ועל אף הכל הולידה והצמיחה אותו ושיגרה אותו מתוכה ,בשיגור שגבר לא רק על הגרביטציה אלא גם על משקלותיה וכבליה שלה"

מאיר שלו .

אם צריך הוכחה להשפעה ארוכת הטווח שיש לפרויקטים חלליים נועזים על בני הנוער, אפשר למצוא אותה אצל יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן-ישראל. ההתעניינות שלו בחלל החלה בגיל 8, כאשר צפה השמיימה מחצר בית הוריו, בניסיון לראות את האור המוחזר מהלוויין הסובייטי ספוטניק.

ב-2009 אמר בן-ישראל שישראל רוצה למצוא את עצמה בין שלוש המדינות המובילות בתחום החלל. כיום הוא סבור שהיעד הזה הושג, לפחות חלקית. "תוכנית חלל זה אמנם גם טיסות מאוישות, אבל בתחום הלוויינים אנחנו כבר בין השלושה המובילים בעולם, יחד עם ארצות הברית וצרפת. דו"ח אמריקני מ-2012 שמדד את כל התחומים של פעילות בחלל, דירג אותנו במקום השמיני – אחרי ארה"ב, סוכנות החלל האירופית, רוסיה, סין, הודו, יפן וקנדה, ולפני קוריאה הדרומית".

 אלי :מהו בעיניך ההישג המרשים ביותר של ישראל עד כה בתחום החלל?

בן ישראל :"יש לנו לווייני תצפית שמשקלם נמוך מאוד, ובזה אנחנו ייחודיים. רק לאמריקנים יש יכולות טובות יותר".

לצד הגאווה בהצלחות, בן-ישראל מודה גם בכישלונות. כזה הוא למשל סיפורו של טלסקופ החלל 'טאווקס', שאמור היה להיות משוגר על גבי לוויין הודי. "הטלסקופ הזה נועד לצלם קרינה מהחלל החיצון. לבסוף ההודים נאלצו להוריד אותו מהלוויין. מאחר שמשקלו היה כבד מדי. הטלסקופ למעשה יצא מכלל כשירות מאז, והפרויקט בוטל".

האם יש לכם תוכנית למקרה של שיגור שנכשל, ועלול חלילה לפגוע בריכוזי אוכלוסייה בארץ?

בן ישראל :"יש עוד ועוד מערכות גיבוי, שמונעות אפשרות של התרסקות בשטח מאוכלס. אנו משגרים לוויינים מסוף שנות ה-80, ועד כה לא היה שום מקרה כזה".

 אלי :יש הטוענים שתוכנית החלל הישראלית לא באמת מציתה את הדמיון, מאחר שהיא עוסקת רק בצפייה על כדור הארץ ולא בחקר החלל. האם ישראל מתכוונת להפנות גם מבט החוצה, לעבר כוכבים אחרים?

 בן ישראל :"התוכנית התחילה כביטחונית, אבל מאז היא עברה הסבה וכיום אנו עוסקים למשל בפרויקט משותף עם האמריקנים לחקר כוכב הלכת נוגה, ועובדים על טכנולוגיות שיעזרו לחקור ולמפות את אותו כוכב לא סימפטי. כל חללית שתגיע אליו צריכה להיות קלת-משקל, וכאן נכנסת המומחיות שלנו. פרויקט משותף אחר הוא חקר קרינה של סופר-נובה. המטרה היא ללכת בעתיד יותר על חקר החלל, אבל גם לא צריך לזלזל בחקר כדור הארץ. יחד עם הצרפתים, למשל, אנחנו בונים לוויין שיבדוק זיהומים בכדור הארץ ויעביר את המידע לשימוש כל המדינות סביב הים התיכון. הממשלה אישרה תקציב גדול, ובהנחה שלא יקצצו אנחנו מתכוונים להעמיק מאוד את התחום החזק שלנו, של נתונים אסטרופיזיים מהחלל. בעתיד אנחנו גם מעוניינים לשלוח אסטרונאוט אחד לפחות לתחנת החלל הבינלאומית, אם לא יותר.

אלי :איך אתה רואה את העתיד של תוכנית החלל הישראלית ?

 בן ישראל :ישראל צריכה לפתח תעשיית חלל שתחדור היטב לשוק העולמי, ותהפוך למרכיב חשוב בכלכלה שלה. בנינו תוכנית שלפיה תוך שנים ספורות אפשר יהיה להגיע לייצוא של 5 מיליארדי דולרים בשנה. היום שוק החלל העולמי מוערך ב-250 מיליארד דולר בשנה, וישראל ממוקמת בשמינייה הראשונה של התעשייה העולמית בתחום. גם אם נקבל רק עשרה אחוזים מנתח השוק, זה כבר אומר 25 מיליארד דולר בשנה. אף ענף אחר לא עושה סכומים כאלו. לדעתי עלינו להשקיע בכל שנה כ-150 מיליון דולר בתעשיית החלל, וזה יחזיר את ההשקעה אלף מונים. הסכומים שאנחנו משקיעים כיום אפילו לא מתקרבים לזה, וחבל. אין כמו תחום החלל כדי להחזיק בארץ כוחות מדעיים וטכנולוגיים מעולים, שפשוט עוזבים לחו"ל. הם יישארו אם תיבנה כאן תוכנית חלל רצינית, ואז גם לא תהיה בעיה של בריחת תעשיות ההיי-טק להודו ולסין. בנוסף, זה ימשוך את בני הנוער".

אלי :האם יש דרך שתוכנית החלל הישראלית תוכל לסייע גם לאזרח הערבי והמוסלמי  העני והמדוכא במזרח התיכון ?

 בן ישראל :תוכנית החלל של ישראל מסייעת  בצורה דרמטית לאנושות כולה ובוודאי גם לערביי המזרח התיכון . החלל מסייע להם גם היום מאחר שיש לוייני תקשורת  שמעבירים  להם מידע.הלווין שאנו בונים את עם הצרפתים בודקים  את הזיהומים בכדור הארץ ומעביר את המידע לשימוש כל תושבי הים התיכון.  

בן-ישראל מדבר על לפחות 15 לוויינים ישראליים נוספים שישוגרו לחלל, ועל המשך מגמת ההקטנה שלהם. "אנחנו בונים מנשא של ננו-לוויין, שאנחנו מקווים שיספק איכות גבוהה יותר בעלות פחותה. ולבסוף אנחנו משקיעים בחינוך בתחום החלל והלוויינים. זה חשוב למדינה לא פחות מאשר בניית לווייני תצפית ומודיעין".

"לשם השוואה, משקלו של הלוויין האמריקני הממוצע הוא כעשרים טונות, בעוד משקל הלוויין הישראלי הממוצע הוא כ-200 ק"ג בלבד", מסכם  פרופ' חיים אשד אבי תוכנית החלל הישראלית . "למרות הפער הזה, הלוויין הישראלי מסוגל לביצועים דומים לאלה של מקבילו האמריקני. ישראל יכולה לתרום לחלל בדברים הקטנים, ואחרי הכול, אלוהים כידוע נמצא בדברים הקטנים. העתיד הוא לדעתי בפיקו-לוויינים – לוויינים בגודל קופסת מהדקים שיוכלו לבצע משימות מגוונות וחכמות בשבריר מהעלות הנוכחית. יש לנו הטכנולוגיות לבניית לוויינים במשקל קילוגרם אחד, מאה גרם, ואפילו עשרה גרם. לבסוף נגיע ליכולת לשים מערכת שלמה של לוויין על שבב אחד".

ישראל צועדת בביטחה בדרך לחלל הן בתחום האזרחי אבל גם בתחום הצבאי וייתכן מאוד שתחום זה יכריע את המלחמה הבאה. כדאי מאוד שפרויקטים חלליים בדומה שיגור הלויין לירח ואחר כך למאדים יהפכו ללחם חוק בישראל על מנת להלהיב את הנוער.

ישראל היא מדינה זעירה אבל הדברים שיוצאים ממנה אינם בהכרך זעירים כלל וכלל והם מגיעים רחוק מאוד. אני מחכה ליום שבו אסטרונאוט ישראלי ידרוך על הירח ואחר כך על המאדים האם יתנוסס יום אחד דגל ישראל על הירח ?ועל מאדים ? ואולי גם איפה שהוא בנוגה ?

 ..האם  באמת עוד רחוק היום שבו הירח המלאכותי "מרחביה 1 "  יצא למסע בחלל הרחוק ?

אולי לא.

ציור מאת כרמל טיצ'ר (כרמלטי)

ביבליוגרפיה : רשימת ספרים על תוכנית החלל הישראלית

בן-גוריון, עמנואל    סילונים מדבירי שחקים /    תל אביב :   מסדה, שני כרכים    תשכ"א-תשכ"ג
כרך א. — כרך ב: תעופה על קולית והנעה ראקטית

   Major General Dani Haloutz, Commander of the Israeli Air
Forc SPACE VISION AND POLICY OPTIONS: ISRAELI PERSPECTIVES
Air and Space Strategy for Small Powers: Needs and Opportunities

Toward Fusion of Air and Space

הכנס אורגן על ידי מכון רנד בשיתוף מכון פישר, חיל האויר הישראלי
וסוכנות החלל הישראלית.
הכנס התקיים בתל-אביב במרץ 2001 , סכום הכנס פורסם על ידי מכון רנד.

r

מאיר כהן החיים בחלל :   לוינים, חלליות ואסטרונאוטים   מושב בן-שמן : מודן, 2002
תקציר : ישראל היא כיום גורם מוביל בתחומים שונים של חקר החלל וניצולו לטובת חיי היום – יום. החיים בחלל עוסק בחקר מערכת השמש ומרחביו האינסופיים של היקום, ונוגע בכל אחד מהתחומים המרכיבים את תעשיית החלל: לוויינים וחלליות, טילים ומעבורות חלל. כמו כן, מתייחס האלבום לאתגר הגדול העומד בפני האדם: כיצד לחיות בחלל. בפרק העוסק בנושא זה, מתוארים הקשיים הכרוכים בביצוע פעולות בסיסיות – אכילה ושתייה, רחצה, שינה ועבודה – בתנאים של העדר כוח משיכה, ומוצגים פתרונות מתאימים לקשיים אלה. הפרק "יירוט טילים בחלל" עוסק בכלי נשק שנחשבו עד לא מכבר ליצירי המדע הבדיוני, והוא מציין גם את חלקה של ישראל בפיתוח אמצעים ליירוט טילים, כחלק מהמערכת שנועדה לשמור על בטחון המדינה. מאיר כהן הוא עיתונאי, פרשן ומרצה בנושאי תעופה וחלל. הוא מקדיש מזמנו גם להדרכת חוגים לתעופה, חלל ומדע בדיוני בבתי ספר. ספריו הקודמים: "אלבום החלל", "מסתורי החלל", "אלבום המטוסים והטילים", "סופה במדבר" ו"העב"מים נחתו

 אילן רמון מכתבים מאילן רמון :  פברואר 1999-דצמבר 2002 מפקדת חיל האוויר, 2003

 מכתבים ששלח אילן רמון לבטאון חיל-האויר . החיבור צורף לגליון 149 מתאריך פברואר 2003 של כתב העת ביטאון חיל האויר.

  אבי בליזובסקי, ויפה שיר רז  : הקולומביה – סיפורה של משימה 107 הסיפור המלא ,כינרת 2003

  פרק מהספר :הטובים לטייס

אסק שמים : קיום המצוות בחלל / מאת הרב לוי יצחק הלפרין, ראש המכון ; (עריכה מורחבת, בתוספת השלמות והערות: הרב אברהם משה הלפרין. ירושלים : מכון מדעי טכנולוגי להלכה, תשס"ג. לזכרו של אל"מ אילן רמון… שנספה באסון התרסקות מעבורת החלל 'קולומביה'… אשר בעקבות שאלתו ההלכתית נערך המחקר

כתבה על החוברת http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2661319,00.html

..

דני שלום מעל האופק  50  שנות פעילות ישראלית בחלל : על המעטפת: גילויים חדשים על תוכנית החלל של ישראל  ראשון-לציון : באויר – פרסומי תעופה, 2004

תקציר : 50 שנה מלאו לפעילות הישראלית בתחומי החלל- פעילות זו כללה פיתוחים בתחומי הרקטות והטילים, הלויינים והחלליות ועד לשיגור של אסטרונאוט ישראלי במעבורת החלל האמריקנית. ספר זה מתאר את הפעילות הישראלית בתחום החלל בחמשת העשורים האחרונים, ובו גילויים שלא פורסמו עד כה על פיתוח טילים, לויינים ומערכות חלל בישראל. ספר זה, המופיע במלאת שנה לאסון "קולומביה", מוקדש לאל"מ אילן רמון ז"ל ולצוות מעבורת החלל.

 פרק מהספר

יורם אילן- ליפובסקי וטל ענבר – מהחלל האסטרטגי לחלל הטקטי – לקראת ResponsiveSpace

יצחק ביצ

מצורך ביטחוני לשיגשוג כלכלי – השימוש הכפול בראי תעשיות החלל הישראליות – פאנל

 

http://www.fisher.org.il//Fisher%20Institute%20Publications/No34/panel%20kaplan34.pdf

 

 

 

    : Philip Chien. Columbia – final voyage :

 the last flight of NASA's first space shuttle  New York : Copernicus Books, 2006.

http://www.amazon.com/Columbia-Final-Voyage-Philip-Chien/dp/0387271481

מאמר על הספר

http://www.space.com/news/ft_060215_book_columbia.html

 מהאדם בקרב עד החלל החיצון – מדע, טכנולוגיה וביטחון / עורכים יצחק בן ישראל וחגי גולן    תל-אביב : מערכות / משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2006.

ישראל בחלל :   היבטים אסטרטגיים.    דיונים בבטחון לאמי ; ;   רמת-גן :   מרכז בס"א 2006 ) ,

   [תשס"ו

]

 מאיר כהן צעדים  בחלל : חקר החלל מראשיתו ועד ימינו,מודן 2007

 

משה גרנות הנער שחלם לעוף. : סיפורו של אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון. דני ספרים 2007

ברנד, רבקה   אסטרונאוטים. /   תל-אביב : רמות – אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ח, 2007.

סרט תעודי

הראשון בחלל  סיפורו של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון  [הקלטת וידאו] / בימוי- ניל וייסבורד ; הפקה- עזרא כליפא ירושלים : רשות השדור. הערוץ הראשון, תשס"ג 2003 סרט תיעודי  של 70 דקות  לזכר אילן רמון וששת האסטרונאוטים הנוספים של המעבורת קולומביה

אנחנו נגיע בזמן  [הקלטת וידאו]/ תסריט ובימוי – נפתלי גליקסברג; מפיקים – אודי זמברג ומיכאל תפוח

 ישראל: קשת, [?200 סיפור האסטרונאוטים ומעבורת החלל קולומביה

יואל  גת    אקדח בקרב סכינים :   גילת – סיפור של חוצפה ישראלית /    תל-אביב :   ספרית מעריב,   2005   תשס"ה..

 על חברת תקשורת לוינים.

תקציר : אקדח בקרב סכינים מביא את סיפורה עוצר הנשימה של 'גילת רשתות לווין', חברה ישראלית שהסתערה על העולם עם נחישות, יכולות והרבה חוצפה ישראלית. מותחן עסקי מהחיים. ביוגרפיה של סטארט – אפ שהפך לסיפור הצלחה שהדהים את העולם, משולבת עם סיפור אישי מרתק מפי יואל גת, אחד ממייסדיה והרוח החיה בחבורה שהוביל אותה בתעלות בדרך לכיבוש הפסגה. והיה שם גם בשעות הקשות של הנפילה. יואל גת, 53, יוצא יחידה טכנולוגית מובחרת, קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. הקים את גילת עם צוות שיצא איתו מהיחידה וניהל אותה מיום הקמתה ב1987 ועד לפרישתו ממנה ב2003 – .

ירון איתן עם אורי מירון ;גלים מתנפצים :   נפילתה של ג'יאוטק : חלום ענק למקם טכנולוגיה ישראלית בלב עולם התקשורת האלחוטית

 ירון איתן עם אורי מירון ;גלים מתנפצים :   נפילתה של ג'יאוטק : חלום ענק למקם טכנולוגיה ישראלית בלב עולם התקשורת האלחוטית / הקדמה מאת אהוד ברק ; מאנגלית: ברוך קורות     תל-אביב :   מטר,   תשס"ו 2006.
 

ראיון עם המחבר

עוד כתבה

עמוס קובץ קווים לאסטרטגיית חלל למדינת ישראל 2009  לא פורסם

אבי  הר-אבן    תכנית החלל האזרחית של ישראל :   שיתוף פעולה עם מדינות אחרות /

  רמת גן :   מרכז בגין סאדאת למחקרים איסטרטגיים , אוניברסיטת בר-אילן,   2009.

דגנית פייקבוסקי על הפוליטיקה בינלאומית ומועדון החלל

 יובל סקורצרו     ההגנה על הלווינות החזותית של מדינת ישראל /    [תל אביב] :   המכללה לביטחון לאומי,   2009.

 

מאיר  כהן   אטלס טכנולוגיות לחימה. :   הלוויינים, הטילים, הרובוטים הזעירים ומערכות הלחימה המתוחכמות של ישראל /   מושב בן-שמן : מודן, 2010.

תקציר : החידוש הגדול ביותר בפיתוח טכנולוגיות לחימה חדשות הוא המעבר לרובוטיקה. יותר ויותר כלי מלחמה הופכים להיות בלתי מאוישים, במטרה לחסוך חיי אדם בהפעלתם.
הספר שלפניכם מביא את החידושים הטכנולוגיים העיקריים. בצד המל"טים והמזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייסים), מופיעים הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) – גדולים, כבדים וארוכי טווח, ובתחום היבשתי נמצאים הכרב"מים
(כלי רכב בלתי מאוישים). כל אלה מונחים מרחוק ומופעלים בידי חיילים מקצועיים, המסוגלים להנחות כלי טיס ענק למרחק אלפי קילומטרים, במשך עשרות שעות ברציפות.

אנסטסיה   בירגר,   מערך לווינים ליירוט טילים בליסטים בחלל /   עבודת גמר (מגיסטר למדעים)–הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,  חיפה :   [חמו"ל],   תש"ע 2010.

תקציר המחקר :

המחקר עוסק בבדיקת האפשרות לבניית מערך לווינים אשר יירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. היירוט יתבצע ע"י פגיעה פיזית של לווין בטיל הבליסטי. על מנת לבנות מערך ההגנה נבחנה מעטפת ההגעה של לווין בודד. בעזרת אופטימיזציה נמצא תחום הגעה מרבי של לווין וכמות הלוויינים המינימאלית הדרושה לקונסטלציה תוכנית  המבטיחה כיסוי רציף.

יעקב צור תוכנית החלל הישראלית  בחמישה כרכים 2008-2012 הוצאת מופ"ת. ההיסטוריה המלאה של תוכניתה חלל הישראלית.

 

מאיר כהן    אטלס העידן החדש בחלל לילדים ולנוער. /   מושב בן שמן : מודן, 2012.

תקציר: לאחר שהירח "נכבש" היעד הבא בחלל הוא כוכב הלכת מאדים. עד שנת 2030, לפי תוכניתה של ארצות־הברית, תנחת חללית מאוישת על כוכב הלכת המסקרן. גם רוסיה, סין ואירופה חושבות בכיוון זה. עד אז ישוגרו חלליות מאוישות אל אסטרואידים וינחתו עליהם, וטלסקופים חדשים יבלשו בשמיים בחיפוש אחר חיים בחלל. העולם כולו מצפה לגילויים מרעישים בחקר החלל שלפתע נפתח לרווחה בפני האדם. היוזמה הפרטית פורצת לחלל ופותחת בו אופקים חדשים. האטלס שלפניכם סוקר חידושים אלה, והוא בגדר אלבום מרהיב וגם כלי עזר לנוער ולילדים, המתעניינים בנושאים אלה או המבקשים לכתוב עליהם עבודות.

 

דני שלום אנציקלופדיה יפעת 100 שנות  תעופה וחלל בישראל  2013–1913

 ראו עוד מאמרים של אלי אשד בנושא תוכנית החלל:

תוכנית החלל של יובל שטייניץ  

המירוץ המזרח תיכוני לחלל

טייס בין הכוכבים :על אילן רמון

 

תוכנית החלל הישראלית-התגובה האיראנית

air force magazin no 42

לפני שבוע פורסמה  כתבת ענק שלי ב"דיוקן -מקור ראשון " על תוכנית החלל הישראלית .או יותר נכון שתי תוכניות החלל הישראליות.זאת האזרחית וזאת הצבאית. על עברן ועל עתידן

והנה מילות ההקדמה למאמר :"
על במותיך חלל "
עם כל הכבוד לצוללות הדולפין ולמטוסי החמקן ,קרבות ההכרעה של המלחמה הבאה עשויים להתחולל הרחק מכדור הארץ "
לעניות דעתי זה המאמר הגדול ביותר שפורסם עד כה ( ואחד הבודדים בכלל ) על תוכנית החלל הצבאית של ישראל שעד כה לא פורסם עליה כמעט דבר. . אני מחשיב אותו כסוג של שיא בכתיבתי העיתונאית.

 אתמול נמסרה ידיעה דרמטית מאיראן  :איראן הקימה מרכז ראשון שיפקח על עצמים שעוברים מעל שמיה. שר הביטחון אחמד וחידי אמר שבמרכז יעקבו אחר עצמים בחלל ושאיראן מוכנה לחלוק את המידע עם מדינות אחרות. כך דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית למחצה אירנא. התקשורת באיראן הציגה תמונות של מרכז חדש לבקרה ומעקב אחר לוויינים (רק של איראן) ליד העיר דליג'אן. במתקן אנטנות שונות וכן טלסקופים למעקב אופטי אחר לוויינים.

ההשערה  שלי :העיתוי של הידיעה הוא בכלל לא מקרי.זאת התשובה האיראנית למאמר הגדול שלי מלפני שבוע על תוכנית החלל הישראלית שבו היה הרבה גם על תוכנית
החלל של איראן ועל האפשרות של לוחמת חלל בין שתי הארצות בעתיד הלא רחוק.
אני סברתי שדווקא למועמדים לנשיאות באיראן  יהיה משהו להגיד בנושא. אבל אם היה להם מה להגיד על תוכנית החלל של איראן או ישראל  זה לא פורסם בתקשורת המערבית.
בתוך שבוע אני מקווה אני אתחיל לפרסם את אותו מאמר גדול ברשת  ,ואז אפשר יהיה לראות מה עיצבן והטריד כל כך את האיראנים עד שזה היה חשוב להם כל כך להגיב מיידית עם החשיפה הזאת.

אין אחרית לימים : החלק השני אדם פלוס -הטרנס הומניזם מגלגמש דרך סטיב אוסטין עד אריאל.

החלק הראשון של הכתבה  

מגלגמש עד סטיב אוסטין

 

 

 תקציר החלק הראשון :הטרנס הומניזם היא תנועה אידיאולוגית חדשה שקמה במערב בעשרים השנים האחרונות שטוענת שהאדם יכול להאריך את חייו על ידי האמצעים הטכנולוגיים החדשים ., למנוע הזדקנות, להכחיד מחלות ולשפר את האדם מבחינה פיזית, מנטלית וחברתית.

הטרנס-הומניזם שואף להפוך את האדם לפוסט-אדם, אדם עם יכולות פיזיות, אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות תקדים. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא יכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטלגנטים. לאחר שזה יקרה תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר עד לנקודת מפנה המכונה "סינגולאריות" שבמהלכה האדם יהפוך ל"פוסט אדם " בעל כישורים אינטלקטואליים מדהימים שהיום איננו יכולים להעלות אותם על דעתנו.

Transhuman

כיום זוהי תנועה תרבותית שהולכת ומתפשטת הן בעולם עם הוגים ידועים כמו רי קורצוויל וגם בישראל ששם מופיעים הסימנים הראשונים שלה עם כתבי עת תערוכות סמינרים בסופי שבוע וכו'.

אדם פלוס

man pus 1 by yonatahn poper

איור :יונתן פופר

מהו האדם העתידני שאותו מציעים ו"מבשלים" לנו  הטרנס הומניסטים ?

…אני קופץ רחוק לאורך ולגובה

וקנגורו לעומתי זה יונתן קטן ..

אני כמו כולכם ..כמעט אולי בערך

יש לי מנגנון כזה מוכן למשימה

אני מהיר מצבי ומכונית בדרך

אני גם שמה וגם כאן

העין והיד הן טבעיות

אך הקרניים אולטרה סטיביות.  

סטיב סטיב  סטיב

מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות

סטיב סטיב סטיב

כשאני  עושה שרירים צלחות מתעופפות.

( מילים מתוך השיר "סטיב אוסטין " על אדם ביוני,  מילים ולחן ושר מוטי גלעדי שירוויזיון 1979 )

לצופי הטלוויזיה הישראלית במחצית השנייה של שנות השבעים הייתה תמונה ברורה מאוד של העתיד הסייבורגי המתוכנן לצאצאיהם. הם קיבלו אותה מסדרת הטלוויזיה האמריקנית 'סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים', שהתבססה על רומן המדע הבדיוני 'סייבורג' מאת מרטין קיידין ושודרה ברשת איי-בי-סי החל בינואר 1974.

סטיב אוסטין, אסטרונאוט, נפצע קשה בתאונה, ושוקם בסדרת ניתוחים חדשנית במימון סוכנות ביון של הממשל.  הושתלו בו יד ימין, שתי רגליים ועין ימין מלאכותיים, שהפכו אותו לסייבורג, "אדם בִּיוֹני" כפי שזה כונה. החלקים המלאכותיים בגופו הופעלו על ידי מחשב שחובר ישירות למוחו, ומקור האנרגיה שלהם היה סוללות גרעיניות זעירות. בזכות איברים אלה, אוסטין היה מסוגל לרוץ במהירות של 100 קילומטר לשעה, ידו הייתה בעלת כוח אדיר, ולעינו היה כושר לראייה מרחוק ואף באינפרה-אדום. כישורים אלה שימשו את אוסטין בסדרה ארוכה של משימות שנשלח אליהן מטעם השירותים החשאיים של ארצות הברית.

הסדרה הצליחה כל כך, שנוצרה לה סדרת בת ושמה 'האישה הביונית' (1976–1979) שתיארה סוכנת שגם לה יש ידיים ורגליים שעברו שינויים מעין אלה, אך החוש המועצם אצלה היה לא הראייה אלא השמיעה: לאוזנה הביונית הייתה יכולת שמיעה ממרחקים עצומים. למעשה, ספק רב אם בעתיד הנראה לעין יוכלו המדענים ליצור יכולות-על כגון אלו שתוארו בצמד הסדרות.

אל חיי הנצח

גילגמש .גיבור שומרי שחיפש אחרי חיי הנצח.

גיבורים אנושיים בעלי יכולות על-אנושיות אכלסו את הדמיון האנושי כבר בימי קדם, אלפי שנים לפני שהייתה יכולת להסריט את הדמיון. שורשים קדומים יש גם ההיבט הנוסף של הטרנס-הומניזם, האפשרות לחיי נצח. האלים במיתולוגיות השונות מוצגים כבני אלמוות. באפוס האכדי 'מסעות גִּלְגָּמֵשׁ', המבוסס על המיתולוגיה השומרית, מתואר מסעו של גלגמש להשגת צמח-החיים שיעזור לו להשיג חיי אלמוות. גלגמש השיג את הצמח, אך לא שמר עליו כיאות והוא נפל בידיו של הנחש. לכן, עד היום הנחשים משילים את עורם ומחדשים את נעוריהם. גם חוה ואדם בספר בראשית, על פי המדרש, נועדו לחיי נצח, אך חטא עץ הדעת, בהשאתו של הנחש, גרם לענישתם באורך חיים מוגבל.

נעשו גם ניסיונות ממשיים להשיג חיי נצח. בסין היו אסכולות של מלומדים טאואיסטים ששאפו למצוא דרכים לעצור את המוות ולהשיג חיים נצחיים, וטענו מדי פעם להצלחה. ככל הידוע, איש מהם אינו מהלך בינינו כיום. בימי הביניים חיפשו האלכימאים במלוא המרץ אחרי השיקוי שייתן להם נעורים נצחיים. בעת החדשה יצא ההרפתקן הספרדי פונסה דה-ליאון לחיפוש אחר מעיין הנעורים באזור פלורידה. ובמחזהו המפורסם של גתה, 'פאוסט', שעל אחד מתרגומיו הידועים לעברית חתום המשורר שוחר האלמוות יעקב כַּהַן, עושה המכשף האלכימאי עסקה עם השטן כדי לקבל מחדש את נעוריו.

לא תמיד חיי האלמוות הוצגו כדבר נכסף. בספרות המדע הבדיוני, יתרונות חיי הנצח מתגמדים לנוכח חסרונותיהם: שעמום נצחי, אובדן הדחף לפעולה ולחידוש, והתפוצצות אוכלוסין או לחלופין הגבלה חמורה של הילודה. גם בסיפורי האימה המודרניים, בפרט בספרות הערפדים, נטען שיצורים בני אלמוות אלה מקבלים את נצחיותם משתיית דם קורבנות. אפשר לראות בכך מעין אזהרה מפני חיי הנצח כקללה נצחית.

את הגרעין של רעיונות הטרנס הומניזם ניתן למצוא בכתבי  ויליאם וינווד ריד אדם שבעקבות מסעות שערך באפריקה כתב ספר מקיף ואפי על עליית האדם  על תולדות התרבות והדת האנושית בשם "תולדות התענות האדם " ספר שהייתה לו השפעה עצומה על סופרים כמו ארתור קונאן דויל (שנתן לגיבורו שרלוק הולמס להמליץ בהערצה על ספר זה לידידו דוקטור ווטסון ) על ה. ג.וולס .

time will come when Science will transform them by means which we cannot conjecture, and which, even if explained to us, we could not now under stand, just as the savage cannot understand electricity, magnetism, steam. Disease will be extirpated; the causes of decay will be removed; immortality will be invented. And then, the earth being small, mankind will migrate into space, and will cross the airless Saharas which separate planet from planet, and sun from sun. The earth will become a Holy Land which will be visited by pilgrims from all the quarters of the universe. Finally, men will master the forces of Nature; they will become themselves architects of systems, manufacturers of worlds.

Man then will be perfect; he will then be a creator; he will therefore be what the vulgar worship as a god. But even then, he will in reality be no nearer than he is at present to the First Cause, the Inscrutable Mystery, the GOD.

ספר זה עורר זעזוע בזמנו בגלל ההתקפה שלו   על הדתות הממוסדות  והלא ממוסדות הן הקדומות הפגאניות  כמו דת הדרואידים בבריטניה והן "המודרניות " יותר כמו הנצרות שאת כולן ניתח וביקר ללא משוא פנים. ניתן לאמר שבשנת 1872 הוא היה מהפכני כמו ספרו של דרווין שזה לא מכבר פורסם על האבולוציה גם בגלל שהוא היציע לראשונה "חזון " חילוני במופגן ואלטרנטיבי " לחזון הנוצרי המקובל לגבי עתידו של המין האנושי .
הדבר המדהים הוא שבספר זה שפורסם לראשונה ב-1872 היציע ריד בפעם הראשונה ראשונה בשפה האנגלית רעיונות עתידניים  כמו שינויים ביולוגיים שבמין האנושי גילוי חיי האלמוות עבור האנושות מסעות בחלל והתנחלות על כוכבי לכת אחרים ושינויים הנדסיים שלהם לטובת המין האנושי. וכל זה בשנת 1872 כשז'ול וורן עוד היה עסוק רק עם מסעות קונבנציונאליים באופן יחסי בהשוואה מתחת לים והאדמה ולירח וה. ג. וולס שלספר זה הייתה השפעה מכרעת על חייו היה ילד בן שש בלבד.

ניקולאי פדורוב.

אם ננסה להצביע על חלוץ הטרנס-הומניזם בעידן הטכנולוגי, נגיע כנראה לניקולאי פיודורוב. ברוסיה של המאה ה-19 הוא היה פילוסוף לא כל כך מוכר והתפרנס כספרן, אך כתביו מתווים למעשה את האידיאולוגיה הטרנס-הומניסטית לפרטיה ולדקדוקיה: הבאת המין האנושי לכדי שלמות, כהמשך לאבולוציה, עד כדי אפשרות לשלב בין אדם למכונה, הארכת החיים עד כדי אלמוות, ואפילו שאיפה להחיות מתים.

בין היתר רקם חזון ליישוב כוכבי לכת אחרים באמצעות החייאת כל מתי כדור הארץ. בייחוד חש שזו חובתו כלפי אביו המנוח. שם משפחתו של האב, שלא הורש לבנו, היה גגארין; מאה שנה מאוחר יותר, במקרה או לא, ברית המועצות תשלח איש ושמו יורי גגארין להיות האדם הראשון בחלל. לרעיונותיו של פיודורוב הייתה השפעה עצומה בברית המועצות, ויש הטוענים שמטרת חניטת גופתו של המנהיג הסובייטי לנין הייתה להתכונן לאפשרות עתידית להקימו לתחייה בהתאם לרעיונותיו של פיודורוב, ולסדר לו חיי נצח.

במקביל בארה"ב אדם  בשם פרנטיס  מולפורד  שכתב רבות על האלמוות והציע דרכים שונות להשגת האלמוות באפיקים ספיריטואליסטיים שונים  ומחשבותיו זרמו באפיק פסיכו –ביולוגי .  ].

אין אחרית לימים     

 

במאה העשרים קמו הוגים נוספים שדיברו על הצורך והאפשרות להשיג חיי אלמוות. בהם היה המחזאי המפורסם ג'ורג' ברנרד שו, שאף כתב על כך ב-1921 מחזה גדל ממדים, 'בחזרה למתושלח' שמו. המחזה תיאר את התפתחות המין האנושי מראשיתו עד לעתיד הרחוק, עת בני האדם יהפכו לישויות מחשבה נצחיות. שו צירף לו הקדמה ארוכה, שבה הסביר את אמונתו זו. גם ברוסיה הסובייטית הצעירה הרעיונות האלו נפוצו והמשורר הרוסי מאיקובסקי בשנות העשרים של המאה הקודמת כתב על השגת חיי אלמוות.

 

בישראל של העשורים הקודמים, בולט בתחום ההגות הטרנס-הומניסטית ספרו של מרדכי נסיהו 'קוסמותיאיזם' משנת 1997. נסיהו היה מן האידיאולוגים של מפא"י ויורשתה מפלגת העבודה, ונודעה לו השפעה רבה על יצחק רבין ושמעון פרס ותוכניות השלום שלהם. בספרו טווה חזון שבו העם היהודי, בזכות תורתו ועקרונותיו מחד גיסא ויכולותיו הטכנולוגיות מאידך גיסא, יעמוד בחוד החנית של המאבק להצלת המין האנושי מהשמדה עצמית גרעינית וסביבתית. על פי הקוסמותיאיזם, מטרת האנושות היא ליישב את היקום וליצור בו ישות כמו-אלוהית חדשה.

בתרבות הישראלית של העשורים האחרונים היו רעיונות כגון אלה בשוליים בלבד. ר משורר בולט אחד הרבה לעסוק בהשגת אלמוות, לכולם או לפחות לעצמו: דוד אבידן   שחיבר יצירות שונות על היכולת להשיג חיי אלמוות עבור המין האנושי או לפחות לו עצמו.

 

ניתן להזכיר את שירו של אבידן "תדריך תלתלחשי " ( מתוך ספר לחשים חדש)

 "אם עוד תגיע

זכור בן אלמות

[זכור את המוות

במלוא זהרו עם עוד תרקיע

שכח בן אלמות

שכח את המוות

באור חשכתו.

( מתוך משהו בשביל מישהו )[

 אפשר להזכיר גם משוררים נוספים. לדברי חוקר הספרות גבריאל מוקדיונה וולך עסקה גם היא במידה פחותה בנושא חיי הנצח. בשנים האחרונות כותב על הנושא המשורר גדי לופו, בספר שיריו 'בני האלמוות' (הוצאת כרמל, 2006) ובמאמרים העוסקים בחיפוש אחר חיי הנצח לאורך הדורות.

אולם נראה שהמפעל הטרנס-הומניסטי הגדול ביותר בספרות העברית רשום על שם משורר מוקדם הרבה יותר – יעקב כַּהַן, מממשיכי דרכו הספרותית של ביאליק, איש התנועה הרוויזיוניסטית, וכאמור גם מתרגמו של 'פאוסט'. חזון האלמוות ליווה את שירתו לאורך עשורים, והגיע לשיאו בפואמה ענקית הכתובה בפרוזה פיוטית-נבואית ושמה 'אריאל', על אודות הצורך והחובה של המין האנושי להשיג חיי אלמוות. בעיניו, הניצחון על המוות יהיה השלב הסופי, האולטימטיבי, בתהליך תחיית העם העברי, והוא מטרת המין האנושי כולו.

הפואמה מתארת את מסעותיו של נביא המטיף לאלמוות. הוא נתקל בלעג ובזלזול, אך חזונו משתלט לבסוף על המין האנושי, שכן באמצעות המדע האדם משיג לבסוף את האלמוות ויוצא לכבוש את הכוכבים. כיבוש זה של היקום הוא אולי החזון הגדול ביותר של כהן. הוא יספק לאדם עניין מַתמיד, גם בחיים שאין להם סוף. ביקום של יעקב כהן שעמום נצחי הוא מן הנמנע. הנה כמה פסוקים מן הפתיחה.

"כִּי אָמְנָם לֹא כְּמַתְּנַת פָּז מִשָּׁמַיִם יִפְּלוּ חַיֵּי הָאַלְמָוֶת, כִּי אִם כִּגְזַר נִצָּחוֹן יַעַנְדֶם הָאָדָם מִקֵּץ נַפְתּוּלִים עֲצוּמִים וְאַכְזָרִים – נַפְתּוּלִים עִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ וּמֵעַל לוֹ, עִם הַמִּקְרֶה שְׁתוּם הָעַיִן וְעִם הַגּוֹרָל הָעִקֵּשׁ, וְהַקָּשֶׁה בַּנַּפְתּוּלִים: עִם עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ. אֶת הַחַיִּים הַגְּדוֹלִים לְרֹאשׁוֹ יַעֲנֹד, עַלִּיזֵי הָעֹז וְהַתִּפְאֶרֶת, אֲשֶׁר יִהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת נֶחֱיִים לָנֶצַח. …  בְּאַחַד הַיָּמִים כִּי יָבוֹאוּ, לֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי אֵין אַחֲרִית לַיָּמִים, וְאֵין קֵץ לִתְשׁוּקַת הָאָדָם לִהְיוֹת כֵּאלוֹהִים".

 

 ראו גם

מאמר של ניקולאי פיודורוב "המלחמה במוות היא משימה משותפת "

יעקב כהן נביא עידן האלמוות

דוד אבידן האיש שבא מהעתיד

 

אין אחרית לימים : התנועה הטראנס הומניסטית בעולם ובישראל -החלק הראשון

תרשמו לפניכם את התאריך :2045 .מי שיגיע לשנה הזו כבר לא יצטרך לחשוש משטויות כמו מחלות סופניות או אסונות טבע ,אלא רק לדאוג לעצמו לחיבור USB..

בקרוב,בחנויות החשמל איברים להחלפה…בקרוב  הברכה "עד מאה ועשרים" תיחשב לעלבון, שלא לומר איום ברצח, ואם נחלה אפשר יהיה לאתחל אותנו. חליתם ?נפצעתם ? בעוד וחמישים שנה כבר תוכלו להחליף איבר חי באיבר מלאכותי , על פי החזון הטרנס-הומניסטי    המוות הוא פאסה ו והרבה יותר כיף להפוך לחצי אדם –חצי מכונה ,עם כוחות על וידע אינסופי . לדעת אנשי תנועת הטרנס -הומניזם  אנחנו בדרך להיות יצורי-על ממוחשבים למחצה, עם יכולות משופרות וחיים בריאים וארוכים, אולי עד כדי ביטול המוות וחיי נצח.

 נראה הזוי? צאו לרחוב ותגלו שממש לא.

 

הופיע בדפוס בגרסה שונה ב:

"דיוקן –מקור ראשון גליון 299 30.11.2012. תחת השם "האדם ,קצת אחר כך"

וב"סוף שבוע מעריב 30.11.2012 " תחת השם "למה מי מת "

הופיע באתר NRG תחת השם :חזון חיי הנצח ופיתוחי הטכנולוגיה המדעיים שיביאו לכך

 


 

כל מי שנוסע באוטובוס או הולך ברחוב מכיר את התחושה. רוב האנשים סביבו מדברים אל עצמם, או יושבים בעיניים מזוגגות כשחוט תקוע באוזנם, או נוברים בריבועי הטלפונים החכמים שלהם, מחוברים לכל העולם פרט לאנשים שלידם. המתבונן תמה לפעמים אם אלו עדיין בני אדם, או שמא לפניו היתוך אדם-מכונה: אורגניזם קיברנטי, ובקיצור סַייבּוֹרְג (או קִיבּוֹרְג ובמינוח אחר "אדם ביוני " ).

אנשי התנועה הטרנס-הומניסטית יגידו שאנחנו בדרך הנכונה. הם צופים שבעתיד הלא רחוק בכלל כולנו נהפך לישויות מכאניות, חלקית ואולי לגמרי. הם חושבים שבסופו של דבר זה יהפוך את כולנו לבני אלמוות.

הטרנס-הומניזם היא תנועה אידיאולוגית לכאורה חדשה, אבל בעלת שורשים עתיקים מאוד, הטוענת שבאמצעים הטכנולוגיים החדשים יוכל האדם למנוע את נזקי ההזדקנות, להכחיד מחלות, לשפר את עצמו מבחינה גופנית, שכלית וחברתית, להאריך את חייו, ולעבור לשלב הבא באבולוציה שלו. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא ייכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטליגנטים. אז תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר, עד לנקודת מפנה המכונה סינגולריות: הנקודה שבה האדם יהפוך לפוסט-אדם בעל כישורים שכליים וגופניים שהיום איננו יכולים להעלות על דעתנו, ואולי גם אלמוות.

הסינגולריות מתקרבת. וגם אם לא, "הסינגולריות מתקרבת" הוא שם ספרו החדש של המדען ריי (ריימונד) קורצווייל, שהופיע עכשיו בעברית בהוצאת מאגנס. קורצווייל, יהודי אמריקני, ממציאן של טכנולוגיות מרכזיות בתחום הזיהוי הממוחשב של כתב ושל דיבור, ידוע גם כאחד הנביאים הטכנולוגיים הרדיקליים ביותר של תקופתנו, ואחד האידיאולוגים הראשיים והפעילים של הטראנס-הומניזם.

הוא סבור שבתוך עשורים ספורים בני האדם יהפכו לישויות שיש בהן חלקים מכניים. לדעתו כבר בשנות ה-30 של המאה הנוכחית ניעשה יותר לא-ביולוגיים מאשר ביולוגיים, ונכניס דרך שִגרה מחשבים לגופנו ולמוחנו.

קורצווייל בדרך אל הנצח

 

נקודת הסינגולריות תהיה להערכתו של קורצווייל בשנת 2045. המוח והמחשב – הבינה הביולוגית והמרחב המקוון – יהיו לאחד. 

בערך בתאריך זה לדעתו תתרחש התמורה העמוק המשנה סדרי עולם ביכולת אנוש. לדעתו הבינה הלא ביולוגית שתיווצר באותה השנה תהיה גדולה פי מיליארד מכל הבינה האנושית של היום ומכאן ואילך יווצרו מכונות העולות לעין שיעור על בינת האדם  ( ע' 127) .

התוצאה תהיה אדם ששומר על אנושיותו, אך מתעלה על המגבלות הביולוגיות. בתקופה הפוסט-סינגולרית לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה, כשם שלא תהיה הבחנה בין מציאות פיזית למציאות וירטואלית.קורצוויל מדבר על כך שעוד בשנת 2030 תהיה בידינו "מציאות וירטואלית "  מעין עולם מקביל שיהיה קיים רק במחשב ובתודעה האנושית,  לפי דרישה  מציאות מקבילה  שתיהיה משכנעת לחלוטין ושאנשים יוכלו לשקוע בה לחלוטין ולבלות בה את חייהם.

 לדעתו עוד בשנות ה-40 של המאה הזאת תהיה הבינה הלא ביולוגית חזקה פי מליארדים מהבינה הביולוגית שלנו. לפחות חלק מהאנשים יהפכו לקיבורגים ויוכלו "לשדרג " ולשנות  את גופם על בסיס קבוע ובהמשך חלק גדול ממוחם יהיה לא ביולוגי.

 

ציוויליזציית האדם והמכונה שתקום, כותב קורצווייל, תתעלה על מגבלות מוח האדם ש"יש בו רק 100 מיליארד קשרים, וגם הם איטיים להפליא". ההתגברות על רבות ממגבלות הגוף תאריך את תוחלת החיים לכדי 500 שנה לכל הפחות, אך גם לאחר המוות הביולוגי יימשך קיומם של האדם ותבונתו בממד הקיברנטי לנצח. או לפחות עד שהציוויליזציה החדשה תחדל מלהתקיים.  

בסופו של דבר קובע קורצוויל יהיה היקום כולו רווי בבינתנו.וזהו יעודו הסופי והגורלי  של היקום.

 

קורצווייל מעריך שלא כל האנשים ירצו להצטרף לאיחוד הטכנולוגי הזה. אחרים משערים שייווצרו הבדלים ברורים בין מדינות העולם, ושיהיו גם מדינות שיחסמו את ההתפתחויות הללו בכוח, למשל מדינות אסלאמיות. אבל בסופו של דבר, אומר קורצווייל, השינויים יגיעו לכולם. הוא משווה זאת לשימוש בפלאפון, שתחילה היה נחלת מיעוט קטן, וכיום רוב האוכלוסייה כבר אינו מסוגל לחיות בלעדיו. אך הוא גם מודה ש"הסינגולריות תגביר גם את יכולותינו לממש את נטיותינו ההרסניות ביותר".

ישנו גם החשש שבשלב המעבר יהיה אלים, שהציוויליזציה החדשה  תהיה עוינת לאנושות: איזה עניין יהיה לה לשמור על קיומה של תרבות ישנה, נחשלת ושונה ממנה באופן מהותי?

אחרים רואים את העתיד אחרת…

לדעתם רוב האנשים שיעסקו בשינויים שאותם מתאר קורצוייל  יהיו   מבני מעמד העשירים שיוכלו להרשות את הסכום הגבוה  מאוד של הטכנולוגיות האלו.  שהרי ספק אם העניים יוכלו להרשותם אי פעם  לעצמם ( להוציא כמובן אנשי עולם הפשע ) . וזה ללא ספק יביא להגדלת הניכור בין המעמדות  שעלול להפוך לניכור בין "המיכניים " והבשריים "ולמלחמות של ממש בין המיעוט שיוכל להיהנות מכל האפשרויות הטכנולוגיות האלו ובין הרוב שלא יכול להיהנות מהם או לא ירצה אותם.

 לכאורה רעיונות  הרחוקים מאוד מהווה האפרורי שלנו. אך קורצווייל אינו היחיד  שחושב כך הוא רק הידוע ביותר.,הטרנס הומניזם והסינגולאריות הם  נושאים  שהולכים  ותופסים  תאוצה בשולי האקדמיה האמריקנית ובארצות האחרות שוליים שהן אמנם  רחבים מאוד ויותר ויותר אנשים מדענים בולטים תומכים בהם.

"ביחס לסכנות, קורצווייל נאיבי לטעמי", אומר מתרגם הספר עמנואל לוטם, מהבולטים במתרגמי ספרי המדע הפופולרי בישראל. "אני לא רואה סיבה מדוע התרחיש של סרטי 'שליחות קטלנית', של השתלטות המכונות על המין האנושי ועל העולם, לא יקרה כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא מתאר בספרו. התחזית שהוא מציג משכנעת גם בעיניי; קורצווייל הוא אדם בעל הישגים חשובים רבים בתחומי הטכנולוגיה ואסור לזלזל במה שהוא אומר. אבל זה עוד לא אומר שזה טוב. המציאות החדשה עלולה להיות מאוד לא סימפטית לבני האדם שיעדיפו להישאר בשר ודם ולא מכונות נצחיות.

"קורצווייל מגדיר בספר שלושה היבטים חשובים – גנטיקה, רובוטיקה, וננו-טכנולוגיה – ומראה באופן משכנע שהשינויים בהם ישנו את העולם כפי שלא השתנה מעולם. אבל יש לי בעיה חמורה עם השנה שהוא בוחר בה כשנת הסינגולריות. לדעתי הוא בחר בשנת 2045 כי הוא רוצה שזה יקרה בימי חייו. הוא יהיה אז בן 97. כדי להגיע לגיל הזה ולהספיק לעלות לרכבת אל חיי הנצח, הוא הכניס את עצמו למשטר בריאותי מטורף, והוא לוקח כמויות אדירות של כדורים מדי יום. לדעתי הרצון הזה מטה את לוח הזמנים שלו. הדברים יקרו יותר באיטיות. בעיניי הוא אוטופיסט. הוא חושב על תרבות חדשה שלא תהיה המשך של התרבות המערבית הקיימת, התרבות היהודית-נוצרית, אבל לזה אין לו שום נימוק משכנע".

אלי : אתה היית מוכן להיות סייבורג? שיטפלו בך בחלקי ננו טכנולוגיה?

לוטם : "שאל אותי בעוד חמישים שנה. אני יכול לומר לך כבר עכשיו שאני לא מוכן שננו-טכנולוגיה תוכנס לגופי כדי לבנות אותו מחדש בצורה טובה יותר, כפי שמציעים קורצווייל ואחרים. מה יקרה אם איזה מתכנת ישבש את התכנות שלהם עם איזה וירוס? אני מעדיף את האנושיות שלי, תודה".

הומניזם מעודכן

רועי צזנה

"כרגע אין לי שום חשק לעזוב את אשתי ואת הילד ולהפוך לסייבורג", עונה על אותה שאלה העתידן ד"ר רועי צזנה מהטכניון ומהמרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב. "אבל בעוד כמה עשורים, כשיגיעו המחלות הנוראיות והזקנה, אסכים ליטול את הסיכון. לפי קורצווייל, בעוד שבעים שנה נוכל לחבר מוח אנושי למחשב, ומשם למשל לייעץ לילדים שלנו. קורצווייל הוכיח את עצמו כבעל תחזיות שמתגשמות; הוא עצמו הביא להגשמת כמה מהן. האינטואיציה שלו טובה מאוד, אם כי הוא לוקה באופטימיות מוגזמת. הוא מתנבא שניהפך בני אלמוות. תיאורטית זה אפשרי, אבל בינתיים זה נראה רק תיאורטי".

איליה סטמבלר, מדען ישראלי וטרנס-הומניסט פעיל, משמיע גם הוא הערכות זהירות מאלו של קורצווייל. "קשה לנבא כיצד ייראה אדם-העתיד בטווח הרחוק. אבל בטווח הקרוב אפשר לשער שהוא יישאר אותו אדם, רק בעל שרידות גבוהה יותר. הדבר דומה למכונה ישנה שהחלקים המִתבַּלּים שלה מוחלפים ושנשמרת בתנאים של בלאי מופחת. כך גם האדם: הוא יישאר כמעט ללא שינוי בטבעו, רק שיסופקו לו אברים חלופיים והוא יישמר בתנאים יותר היגייניים".

סטמבלר הוא חלק משיח טראנס-הומניסטי שנוכחותו בישראל מתחזקת והולכת: כתבי עת, תערוכות, כינוסים, סמינרים בסופי שבוע, קבוצות פייסבוק. לא מכבר התקיימה בגלריה התל-אביבית 'מתושלח' – אכן, מתושלח – תערוכה ובה ציורים דמיוניים של האדם בעתיד הסופר-טכנולוגי של הסינגולריות. בזירה הספרותית החל לפעול כתב העת 'הָבָה לְהַבָּא'. עורכו, המשורר עודד כרמלי, מאס ביום הקטנות של הוויכוח הפוליטי והחברתי הרגיל ובסדר היום האגוצנטרי הרווח בשירה העכשווית, והחליט להעביר את משאבי המרץ שלו למעגל הגדול יותר, של האנושות כולה והנצח כולו – כלומר לפעול למען הארכת תוחלת החיים והתקדמות לקראת הסינגלוריות. זכורה הפגנה נגד המוות שקיים בשנה שעברה בשם התנועה הטרנס-הומניסטית ליד בית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

"מטרתנו להחדיר את הרעיון המדהים מכולם, רעיון חיי הנצח, אל לב התרבות העברית ולהפכו מרעיון שוליים מטורף לרעיון מכונן ומוביל", אומר כרמלי. "צריך להבין שטרנס-הומניזם אינו אלא הומניזם מעודכן. הוא חורג מהמסגרת המקובלת של זכויות האדם וחירויות היסוד המובטחות במגילת זכויות האדם, ומבטיח לאדם את הזכות לַכול, כולל הזכות לחיים ארוכים ואולי גם נצחיים. השלשלאות השקופות של הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה מצרות את צעדינו יותר מכל עול של רודן מקרי". כרמלי מגדיר את תשוקתו שלו ושל חבריו כ"רצון להשתחרר משלשלאות הקיום, או לפחות לשקשק בהן".

כרמלי וסטמבלר ניסחו טיוטת הצעת חוק להקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה, ברוח הצעת חוק "לעידוד רפואה רגנרטיבית" שהוגשה לקונגרס האמריקני בשנה שעברה. "ההצעה נשלחה לכל חברי הכנסת", מספר סטמבלר. "קיבלנו מעט תגובות, רובן חיוביות. ההתנגדות העיקרית הייתה לגבי הנושא הסמנטי של כינוי הזקנה כמחלה. אולי באמת נשנה את זה, אבל לא את התוכן המעשי של ההצעה, וננסה לקדם אותה שוב אחרי הבחירות". לצד הקמת הוועדה הלאומית, מוצע שם גם להרחיב את חוק שירותי הבריאות כך שיוזכר בו במפורש עניין הארכת החיים, ולהרחיב את חוק 'לא תעמוד על דם רעך' כך שיתייחס גם להצלת אנשים העומדים בסכנת חיים בשל תשישות ומחלה.

אומת הטרנס

תומכי הטרנס-הומניזם צריכים לדעתו של סטמבלר להקים תנועה חברתית גדולה ולשקול ריצה לכנסת. השאיפות הטרנס-הומניסטיות שלו צנועות יחסית: "מדובר בעיקר בניסיון להאריך חיים בריאים באמצעים טכנולוגיים; מובנים אחרים של הטרנס-הומניזם, כמו הרחבת היכולות השכליות והגופניות, מעסיקים אותי פחות. אבל דווקא משום כך, עשייה פוליטית יכולה לקדם את היעדים שאני מתמקד בהם.

"כדי להגיע להארכת חיים משמעותית", הוא מסביר, "יש צורך בהשקעות מסיביות במחקר המוקדש למטרה ספציפית זו. זהו מחקר שהרווח ממנו אינו מיידי. נראה שהשקעות כאלו יתקיימו רק בעידוד ובתקצוב של המדינה. מכאן הצורך החיוני בפעולה בשדה הציבורי-פוליטי. בנושא הזה יש לנו כרגע דיונים רציניים ביותר בפורומים האינטרנטיים. אנחנו גדֵלים ואולי לא רחוק היום שבו נפעל. הרעיון המרכזי שהתנועה החדשה תדגיש הוא הערך המוחלט של חיי אדם. ננסה קודם לעורר אצל המפלגות הקיימות עניין בנושא ההזדקנות והמאבק בהשלכותיה הקשות. ואם המאמץ הזה ייכשל, כנראה לא יהיה מנוס אלא לנסות ולהקים מפלגה עצמאית".

אבל גם את הציבור הרחב יש לשכנע, שכן "בינתיים איני רואה קרבה לרעיונות האלה ברוב החברה הישראלית. בעיית ההזדקנות היא בעיה כאובה ומאיימת, אבל יש נטייה להתכחש אליה: להתעלם מהעתיד, להסיח את הדעת מהזקנה ומהמוות מזקנה, ואף להציג את הזקנה באופן מַשְלֶה, אוטופי והרואי, או לחלופין להציגה כתופעה שאין לה שום תַקנה. כל זה לא תורם לא לשיפור מצב הקשישים ולא לאריכות חייהם הבריאים. יש להציג את הבעיה במלוא חומרתה וחשיבותה, וגם להצביע על האפשרות המעשית לפעול למען פתרונה או הקלתה".

לפני שלושה חודשים, הוא מספר, החלה התארגנות בינלאומית להקמת מפלגות ותנועות חברתיות במדינות שונות למען הארכת חיים בריאים, ושמה "מפלגת אריכות הימים". היא כבר כוללת קבוצות פעילים ב-27 מדינות וכמה אלפי תומכים, "ובהחלט משמשת לנו מקור השראה ומודל".

מכון הסינגולריות ואוניברסיטת הסינגולריות

 

קורצוייל ההוגה הידוע ביותר כיום של הטרנס הומניזם הקים שני מוסדות  בעלי פרופיל גבוה מאוד בארה"ב "שכל אחד מהם עוסק באספקטים אחרים של הטרנס הומניזם .

לישראלים יש נוכחות בולטת ב'אוניברסיטת הסינגולריות' שהקים ריי קורצווייל בבסיס נאס"א בקליפורניה. גוף זה מתמקד במחקר יישומי ובהכשרת מנהיגות חברתית ומדעית לקראת השינויים שנכונו להערכתו לאנושות.

כן הקים קורצווייל גוף שעיסוקו תיאורטי יותר, 'מכון הסינגולריות העולמי', המתמקד בתחום הבינה המלאכותית, ואף בחיפוש פתרונות לסכנות שההתקדמות בתחום זה עלולה לעורר.

 

 

 

נציגה של האוניברסיטה בארץ הוא איתן אלירם, דוקטור בניו מדיה והבוגר הראשון של תוכנית המנהלים של האוניברסיטה. "אוניברסיטת הסינגולריות פועלת לשנות את מצב המין האנושי כאן ועכשיו", הוא אומר. "היא גם מעוניינת להקים סניף בישראל. ישראל היא אחד המקומות שבהם היא פעילה ביותר, יחד עם ברזיל ורוסיה. מכל תלמיד שם מצפים שיקים חברה שתשפר את חייהם של מיליון איש בתוך עשור.

"האוניברסיטה קמה ב-2008, והיא כבר נאלצת לערוך תחרויות בינלאומיות כדי לבחור את התלמידים בה: בשנה שעברה פנו 20 אלף איש, ויש שמונים מקומות. מדי שנה פונים יותר ממאה ישראלים כדי להתקבל לאוניברסיטה, ומתוכם מתקבלים בסביבות עשרה או תריסר. זה עדיין הרבה יותר ממספר המתקבלים מרוב הארצות האחרות. ישראל ובריטניה נמצאות במקום השני במספר התלמידים שם".

 אלי :איך אתה מסביר את זה?

"י אלירם :שראל היא מדינת הֶזנֵק. הישראלים הנבחרים להגיע לשם מחוברים לרוח היזמית של המקום, באים עם יכולות רבות, והחשיבה שלהם היא בעיקר מעשית ומאלתרת. אנחנו גוף מעשי מאוד; סוג חדש של אוניברסיטה יזמית, שפחות מתעניינת בתיאוריות, ויותר מתעניינת בטכנולוגיות מעשיות המאיצות לפתרון הבעיות של האנושות. אנחנו מקימים בישראל חממה טכנולוגית ליזמים שיש להם רעיונות מקוריים כיצד לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות בתחומי המים, המזון, המִדבּוּר, הבַּערוּת, הבריאות, האנרגיה והחינוך. יש לנו בארץ ארגון בוגרים תוסס המקיים מפגשים סדירים".

שניים מבין הישראלים המעטים שישתתפו בתוכנית הקיץ הקרובה של האוניברסיטה יהיו, זו השנה השלישית, זוכי תחרות פורצי הדרך על שם אילן ואסף רמון. ההרשמה אליה נפתחה השבוע ותיסגר בקרוב. התחרות מיועדת, לדברי משרד המדע והטכנולוגיה, ל"יזמים צעירים שפיתחו הצעה ממשית למיזם טכנולוגי-חברתי בעל פוטנציאל לשפר את חייהם של לפחות מיליון ישראלים". המיזמים הזוכים בעבר לא חתרו בהכרח להארכת חיים או לסינגולריות: "בתחרויות הקודמות זכו הצעות שביקשו לפתור את בעיית שקיות הזבל בטבע על ידי המצאת דבק מאחד, לחסוך בשטח על ידי פיתוח מדרגות נעות ספירליות ולאפשר ניטור פרמטרים פיזיולוגיים בזמן אמת".

אלי :יש קשר בינכם ובין מכון הסינגולריות ?

אלירם :הקשר היחיד הוא בכך שרי קורצוייל  קשור לשני המקומות. אבל הם נפרדים לחלוטין ועוסקים בדברים שונים לגמרי . המכון מתעסק בעיקר באינטליגנציה מלאכותית כ90 אחוז בפעילותו ובהשלכות העתידניות שעולות מכך. בעוד שהאוניברסיטה עוסקת בהרבה תחומים נוספים כמו ננו טכנולוגיה חלל ביולוגיה סינתטית רפואה.צריך להבין רי קורצוייל ייסד את האוניברסיטה כדי לתת צד מעשי לרעיונות הסינגולאריות.הרעיונות  התיאורטיים והאידיאולוגיים השונים של הטרנס הומניזם על הפוסט אדם וכדומה  אינם מעניינים את האוניברסיטה. באופן כללי האוניברסיטה והמכון מעדיפים שלא יזהו אותם ביחד כי הם באמת שונים ובעלי מטרות שונות.  

ניצחון האח הקטן

RAY-Singularity

במקביל לפריחה האקדמית העתידנית הזו, ניכרת בעשור האחרון דעיכה חמורה בהרשמה לחוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות – ויש המקשרים בין השניים. הם סבורים שדעיכת הרוח היא מניצני העתיד המכאני שקורצווייל מבשר לנו; שעתיד זה עלול לפגוע ברוח האנושית ולחסל את התרבות ההומניסטית. כן נשמעות אזהרות שבתרבות העתידית עלולים להיווצר סוגים שונים של בני אדם: העשירים שיוכלו להרשות לעצמם חיים ארוכים ובריאים, והעניים קצרי הימים שלא יוכלו להרשות זאת לעצמם ויהפכו לסוג של עבדים. זהו אחד הנימוקים שבפי הקבוצות הקוראות לאסור סוגים מסוימים של ניסויים בהנדסה גנטית. הן רואות בטרנס-הומניזם דת חילונית, שהאל שלה הוא האדם בשיתוף המכונה, ואולי המכונה לבדה.

דומה שבכמה זרמים קיצוניים של הטרנס-הומניזם יש אכן מידה של זלזול בתרבות האנושית ושאיפה להחלפתה. עם זה, הזרם המרכזי של הטרנס-הומניזם מתמקד בשאיפה להארכת החיים ומיגור המחלות. בהעצמת האנושות ולא בהחלפתה. נראה שזרם זה גדל והולך.

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

ינקי מרגלית, מייסד חברת אבטחת המידע 'אלדין' ומי שכונה "נביא הסינגלוריות הישראלי", מבקש להרגיע אותנו וגם את עצמו.

"האמת היא שעד לזמן האחרון הייתי אפוקליפטי, וחששתי שהטכנולוגיות ישתלטו עלינו, וינמיכו אותנו ויעצימו את 'האח הגדול' – את שליטתן הממסדים והממשלות בחייו של הפרט. בשנה האחרונה הבנתי שלא רק שאין אח גדול שמשתלט, אלא הפרט מתעצם. יותר ויותר יחידים מצליחים לחולל מהפכות; החלל, למשל, נפתח בפני חברות פרטיות ויחידים, ולא רק ממשלות".

אלי : ומה עם החשש לשימוש לרעה בטכנולוגיות?

מרגלית : "זהו חשש אמיתי, אבל השאלה היא אם בגללו צריך לחסום את פיתוח הטכנולוגיה שמעצימה את המין האנושי. אז יהיו מדינות כמו איראן, אפגניסטן וסומליה שישתמשו בטכנולוגיה לרעה, אבל תתפתח גם הטכנולוגיה ששומרת מפניהם. בסך הכול, אנחנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה. האנושות לא זכתה מעולם לכל כך הרבה שלווה, שלום ויכולות כמו היום. ואנחנו נעים מהעידן הזה והלאה".

החלק השני של הכתבה: "אין אחרית לימים :  הטרנס הומניזם בהיסטוריה -מגלגמש דרך סטיב אוסטין ועד לאריאל.

ראו גם :

טרנס הומניזם בויקיפדיה

אתר מאמרים על סינגולריות וטרנסהומניזם

הקבוצה הישראלית להארכת חיים בפייסבוק

אלי אשד על "אידיאולוגית הנצח של הבה להבא"

man plus 2 by yonatan poper 

 איור  של יונתן פופר לכתבה זאת ב"סוף שבוע -מעריב".

 

 

 

המהפכה המדעית דרך עיניו של פיליפ רוזנאו

 

פיליפ רוזנאו הוא משורר יוצא דופן,  הוא מתמטיקאי בכיר  במקצועו ( פרופסור למתמטיקה באונ' תל אביב ) ששולח את ידו בשירה ,ומחבר בכך בין שתי התרבויות המדעית-מתמטית  והספרותית הומנית שיש שטוענים שהן נפרדות לחלוטין ושוב לא ייתכן קשר בינן.

  נראה שרוזנאו רואה במתמטיקה ובשירה שתי שפות שאיתן הוא יכול להתבטא במידה שווה.

חלק משיריו  של רוזנאו הם אישיים לחלוטין ומבוססים  ( כנראה ) על חומרים מחייו.

אחרים מבוססים על נושאים מהמדע ומההיסטוריה.

והנה שיר כזה שלו מספרו האחרון שיצא לאור בימים אלו בהוצאת קשב  "לבוא חשבון ".

שיר שהוא בעצם שני שירים פואמות על נושאים הקשורים זה לזה .

[אנטואן+4.jpg]

שירים שעוסקים  בנושא הלא שירי ביותר כביכול שאפשר לכאורה  להעלות על הדעת ,פרשת מותו של רעיון מדעי הפלוגיסטון ופרשת חייו של מדען מפורסם שהומת על הגיליוטינה בימי המהפכה הצרפתית אנטואן לבואזיה .

כותב שורות אלו שנתקל לראשונה בסיפור חייו המצמרר של לוואזיה בכרך בלה מזוקן של "הטכנאי הצעיר " מצא את השיר המדעי הזה מרגש בדיוק כמו אותו מאמר ביוגרפי מלפני חמישים או שישים שנה.

ערב השקת ספרו החדש של פיליפ רוזנאו  יתקיים ב בית אריאלה בתל אביב ב-, 25.1.11, בשעה 19:30

ראו שיר של פיליפ מורנאו במגזין "יקום תרבות "

על המפכה המדעית

 

פיליפ רוזנאו

פיליפ רוזנאו  צייר אורי ליפשיץ.

ספינת האוויר של הרצל

אני שמח  לבשר שמגזין "יקום תרבות"  שאני עורך עם עוד צוות שלם של עורכים כמו גיורא לשם "ד"ר אמנון סטופ ,ניסים כץ ,ירון ליבוביץ משה מנשהוף ואחרים מתקרב לרגע השקתו הרשמית לציבור הרחב ברשת בחודש ינואר 2011.

ובנתיים הקוראים מוזמנים לבקר  בגרסת הביתא של האתר ולהגיב עליה .

והנה לפניכם טעימה ראשונה מ"יקום תרבות ".

מאמר בין שני חלקים   לרגל 150 שנה להולדתו של  חוזה המדינה בנימין זאב הרצל  , שחזה  את בנייתה של ספינת האוויר הראשונה כמה חודשים בלבד לפני בניתה וטיסתה של ספינת האוויר האמיתית  !

ספינת האוויר של הרצל :

החלק הראשון

החלק השני

ועוד מאמר מ"יקום תרבות "

עדיין מחכים לברברים "

איור לסיפורו של הרצל "ספינת האוויר המונחית".

הפליטים מכוכב מאדים

להמשיך לקרוא