ארכיון קטגוריה: ספרות ילדים

הכלב מפומפיי: סיפור קלאסי על היום האחרון של העיר פומפיי מאת לואיס אונטרמאייר בתרגום שלמה טנאי

צייר יעקב גוטרמן  "משמד לילדים" כרך ל"ד 1980. 

 

לאחרונה ניתקלתי שוב בצילום ישן מאוד של דודי שמואל וסרמן ז"ל כנראה מראשית שנות ה-40 כששמואל היה בן עשרה.

בתמונה הוא משחק עם ידיד כלב.

וצילם אותה כנראה אבי צבי אשד. 

שמואל וסרמן עם כלב

תמונה זאת היא מיוחדת. אני הסתכלתי בהרבה מאוד צילומים של ארץ ישראל מהמאה ה-19 ואילך. 

אין כל כך הרבה  או בכלל תמונות של אנשים עם בעלי חיים עד שנות החמישים והשישים.

היום כמובן ישנן מליונים מהן ברשת ואנשים מצלמים בתענוג חיות מחמד שונות.

אבל פעם הן היו מועטות  כנראה כי היה מסובך להפעיל מצלמה ולהחזיק את הכלב או החתול לפרק הזמן הנדרש להיכנס לפריים של המצלמה. 

אבי היה כנראה צלם סבלני מאוד.

בכלל לאורך הדורות יש רק מעט מאוד ציורים של בעלי חיים כמו כלבים וחתולים .

והתמונה הזאת משום מה  הזכירה לי …כמה מהתמונות הקדומות ביותר של כלבים שהשתמרו בעיר החרבה פומפיי באיטליה. 

 ולכן סיפור קלאסי  שפורסם בעברית בשבועון "משמר לילדים "על נער ועל כלב המתרחש בעיר פומפי באיטליה לפני ובעת  התפרצות הר הגעש שם שהחריב את העיר. 

ואני  מביא אותו כאן.

פומפיי הייתה עיר רומאית עשירה שחרבה לפני כ- 1950 שנה בשנת 79 לספירה  בימי שלטון הקיסר טיטוס מחריב העיר ירושלים ,בהתפרצות הר געש נוראית.

היא נשכחה מלב  עד שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות במאה ה-18 ומאז הפכה לאטרקציה תיירותית מהבולטות באירופה. 

בראש ובראשונה מאחר שאנשי העיר "השתמרו " בתנוחות מותם הנורא כשמסביבם השתמרו ציורי קיר ופסלים מחיי העיר העליזה והמאושרת שנותנת לנו תמונה חיה ביותר של הדרך שבה חיו הרומאים מבני המעמד העליון והתחתון במאה הראשונה לספירה.

הסיפור שלפניכם מבוסס על אירוע אמיתי :בין  שרידי העיר פומפיי שנקברה בהתפרצות הר הגעש וזוב   בביתו של מרקוס ויסוניו ספרימוס בכניסה מצאו  שלד  של כלב כבול בשרשרת  שהמשיך לשמור על הבית עד הסוף המר באמת.  כלב  שמשום מה לא נמלט כשיכול היה.  שהרי ידוע לנו שחושיהם  של בעלי חיים מזהירים אותם מראש מהתפרצויות כאלו.

ועובדה היא שלא נמצאו שלדים אחרים של כלבים בעיר.וזה אומר כנראה שכולם נמלטו מבעוד מועד.

 

המאובן של הכלב מפומפיי

ידוע לנו שבפומפיי היו כלבים רבים.

עובדה השתמרו לפחות ארבעה  פספסים מפומפיי שמתארים כלבים שמזהירים מפניהם או מזהירים לא לדרוך עליהם בטעות.

אחד מהם כנראה מתאר כלב נחיה קדום המדריך איש עיוור. 

 

פסיפס עם הזהרה "זהירות כלב !" בכניסה לוילה של ה"משורר הטראגי " בעיר פומפיי ואולי הוא מזהיר מפני דריכה  בטעות על הכלב המסכן. 

 

##

פסיפס של כלב בפומפיי ב"ביתו של אורפאוס" .נטען ששם נמצאו גם שרידיו  של כלב אמיתי  המופיע למעלה .אז אולי זהו אותו הכלב? 

פסיפס של כלב שמירה בפומפיי ב"ביתו של המשורר הטראגי"

 

ועל פי השלד והציורים האלו נכתב הסיפור המפורסם שלמטה. 

 

 מחברו המשורר והעורך היהודי לואיס אונטרמאייר  Louis Untermeyer (    ( 1885-1977) נודע כמשורר אמריקאי חשוב ביותר וב-1961 התמנה ליועץ השירה של ספריית הקונגרס האמריקני שזה מקביל למשורר המלכה באנגליה. הוא נודע  באנתולוגיות המרובות שכתב של שירים שהיציגו  ותיארו  לפני ילדים ומבוגרים רבים את עולם השירה.

Louis Untermeyer 

 

הוא גם  כתב ב-1928 רומן היסטורי על משה.

אבל נראה שיצירתו המוכרת ביותר לציבור הרחב היא סיפור מפורסם שכתב  לילדים על הכלב שנמצא מאובן בפומפיי.

סיפור שפורסם לראשונה  ב-1915.

ועד היום הוא נלמד בבתי הספר בארה"ב.ולמדו אותו בשיעורי אנגלית גם בישראל. 

 

 

 

 

   

 

 הסיפור פורסם בעברית  פעם אחת ויחידה בתרגום שלמה טנאי

בשבועון "משמר לילדים"  בכרך לה ב–1980  בשני המשכים 

8.1-15.1. 1980

וזוהי יצירתו היחידה של אונטרמאייר שידוע לי שתורגמה לעברית. 

והנה הוא שוב לפניכם.

בסיום תוכלו למצוא קישור לגירסה המוסרטת של  הסיפור המפורסם  מ-1999

ונספח על יצירות ספרות אחרות  בעברית על העיר פומפיי .

וקישורים לסרטים האחרים העוסקים בנושא היום האחרון של העיר פומפיי.

 

 

צייר יעקב גוטרמן

 

 

צפו בגירסת סרט של "הכלב מפומפי " מ-1999

 

 

 

 

צפו בסרט המסביר את הסיפור :

 

 
נספח :

 

פומפיי בשפה העברית

פומפיי

בעברית הופיע ספרו של בולבר לייטון "ימי פומפיי האחרונים " בארבעה תרגומים שונים לאורך השנים.

בעברית הופיע גם הרומן המודרני של תומאס הריס"פומפי " ( בתרגום מרדכי ברקאי ,הוצאת זמורה ביתן ,2006)  שמתאר גם הוא את חורבן העיר אך בצורה שונה עד כמה שאפשר משעשה זאת בולוור לייטון בסגנון של איש סוף המאה העשרים.

 

ראו עליו :

שושי סלונימסקי על בחזרה לימי פומפי

רחל פייג וישניה על "לרגע פומפי חוזרת לחיים "

 

 

ואפשר להזכיר גם רומן מתח עברי ,  ספרו של דני ויינשטיין    חופשה איטלקית :   רומן מתח מקורי /    רמת גן :   נירם,   תשס"ז 2006 על קבוצת מטיילים ישראלים באיטליה שמוצאת את עצמה מעורבת בחיפושים אחרי חפץ קדוש לנצרות שהתגלה בחפירות פומפיי.בידי עמיתיה של נטלי מסיקה.

 נספח 2 : סרטי ימי פומפי האחרונים

לא פחות מעשרה  סרטי קולנוע וטלוויזיה שונים נעשו על חורבן העיר פומפי. רובם מבוססים על ספרו של בולוור לייטון ,אם כי כמה מהם רק לקחו את השם ויצרו עלילה שונה לחלוטין .

1. בויים בידי רוברט ויליאם פאול  מחלוצי הקולנוע ב1898 או 1900 בבריטניה
2.במאי לואיג' מאגי 1908

צפו בסרט מ-1908 

3. גיאובני וירוטי 1908


4. אנריקו וידאלי . 1913

5.  במאי מאריו קאסאריני 1913

 

דיסק

צפו בסרט מ-1913 

 

6.  במאי אמלטו פאלרמי . 1926

צפו בסרט מ-1926 

 

.7  במאי ארנסט שודסאק 1935 לסרט זה שבויים בידי במאי "קינג קונג" אין פרט לשם שום קשר לעלילת ספרו של בולבר-לייטון.

 

סרט בכיכובו של סטיב ריבס.

צפו במקדימון כאן :

 

צפו בקטע  כאן 

 

 

 

9 מיני סדרה ,1984

.הגירסה המפורטת ובאופו יחסי הנאמנה ביותר לספרו של בולבר לייטון.

צפו במקדימון 

 

 

10. המלכה הלוחמת . בכיכובה של סיביל דאנינג .1987. הגירסה המדהימה מכל של סיפור ימיה האחרונים של פומפי .המלכה העברייה בירניקה ( פילגשו של טיטוס כובש ירושלים וקיסר  רומא ) מגיעה במקרה לפומפיה ובין אורגיות שונות וקרבות בלתי פוסקים צופה בחורבנה של פומפי.

המקדימון :

ביקורת מפורטת יש כאן

10 .פומפי היום האחרון . 2003

סרט דוקומנטארי עם קיטעי דרמה .

צפו בו כאן.

 

 

 

 

פומפיי .2014

 

 

המקדימון לסרט 

 

סרט אנימציה על היום האחרון של פומפי מ-2017

צפו בו כאן :

 

וקיראו גם על עוד ספרים שהופיעו בעברית על פומפיי :

הסופר המכשף :על  הספר" ימי פומפי האחרונים" של בולבר לייטון 

שתי ערים יודפת ופומפיי : על ספרה של הארכיאולוגית נטלי מסיקה על חורבן העיר פומפיי

\

יןמה האחרון של העיר פ0ומפיי ציור מאת קרל בורילוב 

 

ילדוני דו שבועון לילדים

 

 

דיפדוף בחוברות בספריה הלאומית מצא שם בין השאר את המגזין הראשון שזכור לי שקראתי באופן  קבוע.

שבועון נשכח היום בשם "ילדוני" שיצא לאור בין 1971 -1973  שלא שרד יותר מ-50 גליונות והיה מתחרה כושל של "אצבעוני"הוותיק יותר. 

 בתחילה היה גיליון לא ממוספר עם סיפורים מצולמים על בעלי חיים.לאחר מכן השתנה הקונספט.

הגיליונות הפכו לממוספרים והסיפוריהם המצולמים הוחלפו בסיפורים מצויירים. 

 המו"ל בשנה הראשונה היה יהודה שיף העורך היה יגאל ביצ'קוב  ולאחר מכן התחלף המו"ל שיף ביגאל ביצ'קוב שהפך לעורך מו"ל..

המגזין התברר לי קרס מול "אצבעוני" בצדק וביושר. הוא כלל את סיפור הקומיקס הגרוע ביותר שראיתי אי פעם במגזין מקצועי ,"עלילות ציקי ודנה " משהו זוועתי בביצוע ובסיפור כאוטי לחלוטין  עם ציורים של ילדה  בשם "עדינה " שלאחר מכן הפכה לאנונימית כנראה על עלילות  שני ילדים בטיול במדבר סיני שמאבדים את כיתתם מתחבאים מבדואי מוצאים עצמם לפתע  איך שהוא  בג'ונגל האפריקני נרדפים בידי פראים טסים במטוס לאסיה  לסין וחוזרים בסיום המשמח של הסיפור  לישראל  שאליה הילד לא רוצה לחזור.

הסיפור הזה משום מה היגיע לסיומו. 

והם פירסמו את הדבר הזה במשך למעלה מעשרה גיליונות.

המערכת הוסיפה חטא על הפשע ופירסמה עשרות עטיפות  איומות ( לפחות 30 מתוך החמישים שיצאו סך הכל ) שהיו ציורי ילדים שנשלחו אליה והם גרועים ומביכים.

כנראה חסכו  כך  בכסף.

לעומת זאת סיפור קומיקס שדווקא כן נראה סביר "מסעות בנימין מטודלה " (ללא שם יוצר משום מה  ) הופסק ללא כל הסבר אחרי שני חלקים בלבד  בשני הגליונות הראשונים כדי להיות מוחלף אחרי כמה שבועות בידי אותה זוועה.

ובכל זאת אני קראתי את כתב העת הזה במשך שבועות לפני שהופסק.

זה היה בגלל סיפור  פרוזה בהמשכים של תמר בורנשטיין לזר בשם "מסע אל החלל "  בגליונות 9-21 בכרך א' 1971  על ילד בנו של מדען חלל שהוא ואביו נחטפים  לבסיס סודי  באי בודד בידי אירגון מיסתורי שמתחרה במעצמות העל במירוץ לחלל.   הילד מוצא את עצמו כאסטרונאוט המגיע אל הירח בפרק הסיום הדרמטי והמפתיע מאין כמוהו. 

משום מה הסופרת מעולם לא פירסמה את הסיפור כספר.כאשר שאלתי אותה לימים מדוע לא היא לא זכרה. 

אני זוכר את "ילדוני " גם  הודות לסיפור על ילדים שמגיעים למרכז החלל ביוסטון ומוצאים עצמם בעורבים בחיי האסטרונאוטים בשם "אל נוגה" כרך ב' ב-1973  בגליונות 16-26  . סיפורם של שני ילדים שבנסיעה לבסיס החלל ביוסטון מוצאים עצמם מעורבים במבצע הצלה של אסטרונאוטים שיוצאים לנוגה.

אבל הסיפור ההוא  נקטע בשיא המתח כתוצאה מסגירת כתב העת.

במשך שנים תמהתי אם הילדים היגיעו לבסוף כוכב הלכת נוגה

. חוץ מזה היו שם חדשות סבירות לילדים ופה ושם כמה רשימות מדע נסבלות .אבל לרמה של "אצבעוני" שתמיד היה ברמה אחידה סבירה בתוכן ובגרפיקה הוא לא התקרב מעולם בחמישים גליונות קיומו.אז הנה אחת העטיפות הראשונות נסבלת בהחלט לעומת עטיפות מאוחרות יותר.

 

עטיפה של דו השבועון "ילדוני "עם תמונה של "באפי" כוכבת סדרת הטלויזיה האמריקנית "משפחה שכזאת " בעת ביקור שלה בארץ 1972

אז הנה שני חלקי הסיפור של "מסעות בנימין מטודלה" על עלילות הנוסע היהודי המפורסם מהמאה ה-12  מגליונות 1-2 של "ילדוני"  שנקטעו ללא הסבר בשיא של מתח.

וחבל הסיפור יכול היה להיות טוב בהחלט. 

 

 

מה עלה בגורלו של בנימין מטודלה, איך ניצל מהמלך  איך מצא את עצמו במסע מסביב לעולם ? 

מי היה היוצר הצייר והכותב ומדוע הסיפור נקטע ללא הסבר  לא נדע לעולם. 

יכול להיות שבאיזה שהוא עולם חלופי העורכים פירסמו את הסיפור בשלמותו ו"ילדוני" כתוצאה האריך ימים. 

קיראו עוד על "אצבעוני" 

שישים שנים עם דני דין הרואה ואינו נראה ( וגם דינה דין הרואה ואינה נראה ופרופסור קתרוס כמובן ) של "און שריג" הוא שרגא גפני

 

 

הסופר שרגא גפני .צייר מ.אריה 

הרואה ואינו נראה

"אויה! אם יש לישראלים פחיות כה איומות אוי לנו, אם נצא למלחמה עליהם!" קרא נַצְר ביאוש […]

"הפחית עומדת להתפוצץ!", צוח הגנרל פואד שיהד בבהלת מות והשליך מיד את הפחית.

"נברח!" צרח נצר, והתחיל לנוס — אך מיד נפל אפים ארצה.

כי דנידין לא התאפק, שם לו רגל והכשילו.

אלא שנצר קם מיד והוסיף לנוס, וכל הנוכחים נסו כמוהו. הו, צריכים הייתם לראות איזו מנוסה היתה זו.

"מלאתי את תפקידי כהלכה", הרהר דנידין בשביעות רצון. "מעתה לא יעזו המצרים להתחיל במלחמות אתנו! הם בטוחים שיש לנו עוד המון פחיות-מות שכאלה!" […]

אחר כך פנה דנידין והלך לעבר נקדת המפגש עם ההליקופטר, אשר נועד להטיסו בחזרה לישראל.

('און שריג', דנידין גיבור ישראל, 1965).

 

שישים שנה מלאו לגיבור המפורסם ביותר של שרגא גפני תחת השם הבדוי "און שריג".

מפורסם יותר מחברי אירגון המחתרת "הימאים ".

מפורסם הרבה יותר  ומאריך ימים יותר אפילו  מהספורטאים הצעירים..

אז במלאת 54 שנים למלחמת ששת הימים שכמה מספריו המפורסמים של דנידין מתרחשים במהלכה,הנה רשימה עליו כולל רשימת הספרים. 

בתחילת שנות השישים החל הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא  גפני לפרסם, בעת ובעונה אחת, את שלוש הסדרות המפורסמות ביותר שלו.שתיים מהן תחת שם בדוי "אבנר כרמלי ". ואחת תחת עוד שם בדוי "און שריג" .

האחת היתה דנידין, סדרה הומוריסטית על עלילותיו של ילד בלתי-נראה. סדרה זו, שעד כה הניבה 29 כותרים, הפכה לחלק מהזיכרון הקיבוצי של הציבור הישראלי. דנידין הוא אולי הדמות המפורסמת ביותר בספרות הילדים הישראלית. דמות זו הופיעה לראשונה ב-1961 וממשיכה להופיע בהפסקות עד עצם היום הזה — מבלי שדנידין יזדקן אפילו בשנה אחת! אין ספק שהרעיון של אדם בלתי-נראה (רעיון שמקורו בספר ישן של מדע בדיוני מאת ה"ג ולס), היכול לעשות בחברת המבוגרים המופתעים כרצונו, קסם מאוד לקוראים הצעירים.

הילד דני דין שותה מיים סגולים והופך ל…בלתי נראה. 

דנידין הוא ההתגלמות האולטימטיבית של גיבור-העל הישראלי: פטריוט ישראלי עליז ופיקח, שבכוחו המיוחד ובתחבולות שונות גובר על 'יריביו הערבים המטומטמים והמרושעים' (את הספר מלווים איוריו הבלתי-נשכחים של מאיירה הקבוע של הסדרה, מ' אריה; איורים אלו מזכירים מדי פעם את הקריקטורות הערביות המכוונות נגד ישראלים). בספר הראשון, הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה (1961), שם הגיבור איננו דנידין אלא 'דני תפוחי'; הוא הופך לבלתי-נראה כתוצאה משתיית המשקה הסגול שהמציא דוקטור קטרוס. הספר אויר על-ידי אליעזר ויסהוף.

אך למן הספר השני בסדרה, דנידין הקוסם (1962), השתנה שם הגיבור לדנידין המוכר לכל. מי שאייר את הספרים שיצאו בסדרה מאז ואילך היה אריה מוסקוביץ' הוא  מ' אריה.

בסיפורים הראשונים בסדרה מוצג דנידין כילד רגיל לגמרי, המשתמש בעובדה שאיננו נראה בעיקר כדי לבצע תעלולים ו'לשגע' אנשים. מאוחר יותר, בספרים הבאים, הופכות הרפתקאותיו למסובכות ולמסוכנות יותר; הוא נוסע עם דוקטור קטרוס לארצות הברית, מוצא את עצמו באי של אוכלי אדם ונאבק בכנופייה של שודדי ים מרושעים.

 

אך באמצע שנות השישים השתנה אופיה של הסדרה ודנידין הפך מילד שובב למעין 'פטריוט-על', הנשק הסודי של צה"ל ושירות המודיעין.

בתור שכזה, הוא לוכד חבורת מרגלים מצריים ונשלח למשימות שונות מעבר לקווי האויב; הוא פוגש פעמיים את המנהיג המצרי נאצר, ובכל פעם מכה אותו מכות נאמנות;

במלחמת ששת הימים הוא חודר לתחנת השידור הירדנית השמורה היטב ותוקף את חוסיין 'הקטון' מלך ירדן, בספר בעל השם המבטיח דנידין במשימה בלתי אפשרית (1970).

בדנידין במטוס החטוף (1971) הוא מציל את נוסעי המטוס מידי מחבלי בעזרת גברת יצחקי, שגם זוכה לכל התשואות על אומץ לבה. כי 'דנידין לא רצה להודיע את האמת לכל, כיוון שהוא, כרואה ואינו נראה, נחשב ל'סוד צבאי' של צבא ישראל, סוד שאסור לגלותו, מחשש שיוודע לארצות-ערב האויבות. וגם לא כל כך אכפת היה לו לדנידין, שהגברת יצחקי תזכה בכבוד הרב של מחסלת החוטפים, במקומו — "כי היה ענו מאוד וצנוע מטבעו, וגם היה שבע ניצחונות על אויבים קשים ומרים יותר; וניצחון על שלושה חוטפים לא נחשב בעיניו כרב ערך ביותר. כזה היה דנידין שלנו'. 

בדנידין משחרר השבויים(1974) הוא משחרר  לאחר מלחמת יום הכיפורים מבית סוהר מבוצר בסוריה את יונתן דין, טייס ישראלי אמיץ.

( למה דנידין לא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים כפי שנטל חלק במלחמת ששת הימים שבה השתתף בשלושה ספרים שונים היא שאלה מעניינת בפני עצמה שהמחבר מעולם לא ענה לי עליה תשובה ברורה,ואם כבר הוא גם לא  נטל חלק במלחמת לבנון הראשונה.התשובה היא כנראה שמלחמות אלו שלא הסתיימו בניצחון ברור וקל לישראל לא היו מלחמות "שהתאימו לדנידין ".). 

בספר אחר"דנידין לוכד המחבלים "( 1976)  הוא מסכל את מזימתה של כנופיית טרוריסטים ערביים לחטוף אנשי שגרירות ישראלית;

 

בדנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם (1991), הוא מתגייס שוב לעזרת עמו ומולדתו, הפעם במלחמת המפרץ. הוא חודר למפקדתו הסודית של סאדאם חוסיין, מעלים מחגורתו של סאדאם את האקדח שבלעדיו לא ניתן להפעיל את התותח האטומי ובכך מסכל את המזימה. בדרך לארץ הוא עובר בשומרון, נכנס לאחד הכפרים הערביים כדי לראות אם התושבים נוהגים עדיין לרקוד בשמחה על גגות בתיהם, בלילות שבהם נורים טילים קונבנציונליים על הישראלים ומפזר נעצים על גגות הבתים במטרה להשבית את שמחתם. בהזדמנות זו הוא מציל את עבדאללה, הנאשם בשיתוף פעולה עם ישראל משום שלדעתו יצחק וישמעאל היו בנים לאב אחד. כל זאת שעה שחברי חבורת חסמבה בסדרה המתחרה יוצאים במשימה מקבילה לחסל את סאדאם.

בסיפורים קצרים שהופיעו בעיתונות עוזר דנידין לרמטכ"ל, אהוד ברק, לחסל את ארגון החמאס ואת האינתיפאדה ואפילו עוזר לספורטאית יעל ארד לנצח באולימפיאדת אטלנטה! (המציאות היתה קשה יותר; היא הפסידה).

הצלחת הסדרה היתה כה גדולה, שבסוף שנות השישים הופק על-פיה מחזמר, שבו נאבק דנידין בילד מרושע ובריון, שמטיל את חיתתו על השכונה.אתץ תפקיד דנידןו גילמ ה נערה שחקנית בשם אבירמה גולן.הוא הפך גם לתקליט ובסיס לשני ספרים בסדרה.

 

דנידין התקליט

האזינו לקטעים מהתקליט:

בספרים האחרונים בסדרה ניכר שגפני מודע היטב לשינויי הזמן, ולשינויים שחלו במעמד הנשים בפרט, ומעדכן את הספרים בהתאם. דנידין שוב אינו לוחם רק בערבים, אלא עוסק גם בעניינים אחרים שאינם קשורים בביטחון המדינה. לצידו מופיעה עתה דודניתו דִינָדִין, שהפכה גם היא לבלתי-נראית. הם פועלים ביחד למען השלום עם הערבים ולפעולתם יש גוון 'כנעני', הדגשת הצורך בהתמזגות האחים יושבי הארץ, יהודים וערבים. לאורך טרילוגיה הם אף מסכלים מזימה של חייזרים בני הכוכב סמבטיון, שנוחתים בכדור הארץ, במגרש הכדורגל, באמצע משחק שכונתי בין קבוצת הבנים לבין קבוצת הבנות וחוטפים עשרים ושישה ילדים, ביניהם דנידין ודינדין. החייזרים מטיסים את הילדים לקיסר האכזר שלהם, אדרדנל, שרוצה לכבוש את כל היקום, לרבות כדור הארץ, ולשם כך זומם לשאוב מראשי החטופים את מוחותיהם, להזריק במקומם מוחות מלאכותיים של בני הכוכב סמבטיון וכך לשלוט דרכם בכדור הארץ. לאחר שהם משתלטים על החייזרים והופכים אותם לפסלים, דנידין ודינדין לומדים להטיס בעצמם את החללית. וכל זה קורה ביום בו עמד להגיע לישראל ביל קלינטון, נשיא רצות הברית, ידיד גדול לישראל, שטס אליה כדי לעודד את רוחם של הישראלים לאחר הפיגועים הקשים של מתאבדי החמאס. החמאס מכריז שמתאבד משורותיו יתפוצץ ליד נשיא ארצות הברית ואין דבר שימנע זאת. דנידין, דינדין וחבריהם מסכלים את מזימת החמאס מתוך החללית ולאחר מכן מתפנים לערוך ביניהם הצבעה: האם לחזור מייד הביתה לשכונה ולהרגיע את ההורים או לנצל את ההזדמנות ולהמשיך בטיול בין הכוכבים.

בספר האחרון בסדרה דנידין בג'ונגל (2001), דנידין שוב פועל לבדו, הפעם באפריקה, שם הוא נפגש במקבילה ישראלית לטרזן! דנידין מגיע לאפריקה בעקבות הזמנה של חברו הטוב מהאינטרנט, בוגיבה טימולו, ובקיצור — בוגי. בוגי מתגורר עם משפחתו בעיר הגדולה הָרָרה שבזימבבווה, אבל שבט הטמבולי שאליו משתייכת המשפחה, שוכן הרחק מהעיר, בכפר נזימי, בקירבת הג'ונגל השורץ חיות טרף. לקראת יום הולדתו השלושה-עשר של בוגי לוקח אותו אביו לכפר, לטקס חניכה פראי שבו הנערים צריכים לצוד חיית טרף. בוגי מזמין את דנידין להשתתף במסע הציד של ילדי השבט. בג'ונגל הוא פוגש את שירן, לשעבר שי ישראלי, שאהב את טרזן בילדותו וכשגדל החליט לנסוע לאפריקה ולחיות בג'ונגל אמיתי, שם הצטרף לשבט גורילות והיה למלכן (לפרטים נוספים, ראו הפרק טרזן הישראלי). דנידין מציל את חברו השחור בוגי ואת שירן מציפורני נומה, האריה האכזר, ובאותה הזדמנות מתגבר על שלושה פושעים שכינוים בעיתונות היה 'שלושת מלאכי המוות'.

נראה  היה שלאור השינויים שהתחוללו מאז ולאור התחדשות העימות עם הערבים והאיראנים ייאלץ דנידין לחזור לשדה הקרב בספרים הבאים.

 ואכן גפני תיכנן ספר נוסף שבו דנידין חודר לכור הגרעיני באיראן ומשמיד אותו.

לפני מותו תיכנן  גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה. .

בשיחה  עימי על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו שבו תיאר את העלילה שהייתה בראשו  אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מ"סידרת  חינוך"  כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי ,דא, אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

מאז לא הרבה נעשה עם הדמות של דנידין .הוא איקון אבל כזה שבתרבות הפופולארית לא נעשה עימו הרבה מעב ר להצגת מחזמר.

אבל  כאמור דנידין הוא עדיין איקון.ובשנה האחרונה בנו של גפני ,שאול גפני פירסם על הדמות האיקונית הזאת  שלושה ספרים שבהם דנידין מוצג כגיבור על מודרני ונאבק אף בנגיף הקורונה(!)

והנה רשימת ספרי הסדרה. 

  • סדרת דנידין בהוצאת מזרחי (תחת השם "און שריג")

(ב-1993 עברו הספרים הראשונים עריכה מחדש ועדכון לשוני בידי המחבר ).

(1) . הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה. 1961.אייר אליעזר ויסברוד.

(2) . דני-דין הקוסם . 1962.אייר מ. אריה ואת מרבית הספרים האחרים.

       

(3) . דנידין מופיע בתיאטרון. 1963

   

(4) . דנידין מפליג בים . 1963

   

(5) . דנידין טס לאמריקה . 1963

   

(6). דנידין בין הפראים .1963

   

(7) . דנידין ואוצר שודדי הים. 1964

     

(8) . דנידין בקרקס. 1964

   

(9) . דנידין בשירות הריגול . 1964.

     

(10) . דנידין גיבור ישראל. 1965

   

(11) . דנידין באליפות הכדורגל .1965

 

   

(12) . הרפתקאות דנידין בקבוץ . 1966.

בסוף הספר הזה דנידין חוזר להיות נראה באנטי קלימאקס והסדרה לכאורה מסתיימת.

     

 

סדרה שנייה 

דנידין חוזר להיות בלתי נראה והופך להיות סוכן חשאי של ישראל ולוחם במלחמת ששת הימים. 

(13) . דנידין בשרות המודיעין. 1968

   

(14). דנידין במלחמת ששת הימים . 1968

       

(15). דנידין בשבי . 1969.

   

(16). דנידין במשימה בלתי אפשרית. 1970

   

(17) . דנידין במטוס החטוף. 1971.

   

(18). דנידין משחרר השבויים. 1974

   

(19) . דנידין לוכד המחבלים. 1976

         

 

סדרה שלישית 

הסדרה הזאת היא סוג של אנטי קלימאקס לעומת הסדרה הקודמת.אבל בשלב מסוים גפני החליט לשלב גיבורה נשית בלתי ניראית היא דינה דין .קשה להגיד שהוא הצליח.

(20) . דנידין מקים חבורה. 1979. מבוסס על המחזמ בכיכובה של אבירמה גולן.

 

(21) . דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה. 1988.מבוסס על המחזמר.

     

(22) . דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם . אופוס. 1991.(פרק מספר זה הופיע לראשונה תחת השם "דנידין במערב עיראק "  בעיתון "ידיעות אחרונות -עיתון תל אביב" 15.2.91 עם איורים של  מ. אריה ).. הספר אוייר בידי פזית מלר-דושי.

הספר הזה לא הופיע בהוצאת מזרחי שגפני היה אז מסוכסך עימה   ( על כל התמלוגים והאחוזים והכספים שהוא לא ראה מספריו שעשו כסף רב עבור ההוצאה) אלא בהוצאת "אופוס". ולכן הוא לא חלק מהסדרה הרשמית. 

 

   

 

סדרה רביעית  של שישה ספרים.

לדני דין מצטרפת חברה בת דודה בלתי ניראית.

(23) הרפתקאות  דנידין ודינדין הרואים ואינם נראים. 1994.

   

 

(24) . הרפתקאות דנידין ודינדין באליפות הכדורסל . 1994

   

(25) . הרפתקאות דנידין ודינדין שומרי השלום . 1995.

   

(26 ) הרפתקאות דנידין ודינדין בהרפתקה בחלל . 1996.

   

.(27) דנדין ודינדין מצילים את הנשיא.1997

   

28. דנידין ודינדין הרואים ואינם נראים משגעים את החיזרים! 

סדרה חמישית.

דינה דין נעלמת לאי שם ודני דין חוזר להיות רואה ואינו נראה בודד. 

( 29) דנידין בג'ונגל. 2001. ספר שבו מבקר דנידין באפריקה בזימבווה ופוגש  ישראלי "שירן"  שהפך למקביל של טרזן ונילחם בנומה האריה.

הספר המסיים בסדרה. 

   

אמור היה  להיות ספר המשך : דנידין אליל  הג'ונגל.

גפני עמל במשך שנים על ספר שבו דני דין חודר לכור הגרעיני באיראן. אך זה לא הושלם מעבר לרעיון הבסיסי. 

 

כן   הופיעו  בסידרה שני  סיפורים  קצרים שלא יצאו בספר :

א."דני דין נלחם בחמאס " שהופיע  ב"ידיעות  אחרונות-עיתון תל אביב , 23.4.93

ב. "עלילות הרואה ואינו נראה באולימפיאדת אטלנטה " שהופיע  ב" כל העיר " 2.8.96 ,ע' 74,77. שבו דנידין עוזר ליעל ארד באולימפיאדה .(למעשה נכתב בידי מישהו אחר).

היה מחזמר על דמותו של דנידין בשם הרפתקאות דני דין הרואה ואינו נראה  שיצא גם כתקליט "הרפתקאות דנידין הרואה ואינו נראה " מאת "און שריג " (גפני) בתיאטרון "לילך " עם יגאל סלע-לוי ואבירמה גולן  שהופיעה בתור דני דין . מ. אריה היה צייר ההצגה.

ספרים 20 ו21- בסדרה הם עיבוד שלו.

אמורים היו להיות ספרים נוספים בסדרה שלא יצאו :

דנידין יוצא למשימה סודית ( אחרי דנידין בשבי )

דנידין בקומנדו הימי .( אחרי דנידין משחרר השבויים ,וגם אחרי דנידין ודינדין משגעים את החיזרים ).

דנידין מתנחל בהר הפלאות ( אחרי דנידין לוכד המחבלים ).

הופיע כחוברת מאת הקומיקסאית הילה נועם

דנידין במלחמת השכונות . ( אחרי דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה).

דנידין באינתיפאדה .

דנידין מנהל את מלחמת המפרץ ( אחרי דנידין משגע את סאדאם ).

 

דנידין נגד נשיא איראן אחמדינג'אד בכור האטומי של איראן .

דנידין חוזר .

 דנידין חזר בסדרה מאת שאול גפני ( בנו של שרגא גפני) שבעת כתיבת שורות אלו יש ממנה שלושה ספרים ובה שם המחבר הוא שם האב אבל הספרים כמובן נכתבו בשנים האחרונות. :

  1. דנידין הרואה ואינו נראה חוזר לשכונה . הוצאת קוראים אוקטובר 2020.

תקציר :כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום. גיבורנו דנידין זכה להיות ילד-פלא כזה. את יכולתו המופלאה לראות ולא להראות הוא מנצל לא למתיחות אלא למעשים הגונים וישרים, לטובת ארצו ועמו, ולמען החלשים והמקופחים. אבל דינה, שגם היא שתתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס והפכה גם היא פתאום לרואה ואינה נראית, היא שובבה מאין כמוה, שכל רצונה הוא למתוח את האנשים שאינם רואים אותה ולעולל תעלולים שישגעו את מי שנמצא בקרבתה. מובן שדנידין לא מסכים לכך, אבל איך יכול ילד רואה ואינו נראה כמוהו להשגיח על ילדה רואה ואינה נראית? הו, אל תשאלו בכמה הסתבכויות הם מסתבכים! וההרפתקאות המוזרות שלהם יעצרו את נשימתכם, ויצחיקו אתכם עד להתפקע!

2. דנידין הרואה ואינו נראה משגע את הוירוס. .הוצאת קוראים 2021.

תקציר :

כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום! דנידין שזכה להיות ילד פלא שכזה לאחר ששתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס מנצל את מצבו על מנת לעזור לזולת, אך איך יכול ילד בלתי נראה להסתובב ללא הפרעה בימי וירוס הקורונה כאשר מסכה רחבה מכסה את פניו הבלתי נראים?

פרופסור קתרוס שעמל שנים רבות על מציאת משקה נגדי שיהפוך חזרה את דנידין לנראה, נרתם אף הוא למלחמה בוירוס והמציא שיקוי חדש המחסן את כל השותה ממנו נגד הנגיף, אך מה קורה כאשר הפרופסור המבולבל מחליף בין השיקויים?

 

 

 

3. דנידין הרואה ואינו נראה -גיבור על .הוצאת קוראים מאי 2021.

תקציר:כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה,לראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום! דנידין שזכה להיות ילד פלא שכזה לאחר ששתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס מנצל את מצבו על מנת לעזור לזולת, ויוצא במשימה סודית לשוויצריה יחד עם פרופסור קתרוס כדי לנסות על גופו את השיקוי המיוחד שהמציא המדען השוויצרי הפרופסור דלתא. האם דנידין יצליח סוף סוף לחזור ולהיות נראה? האם חבורת הפושעים המנסה אף היא להשיג את השיקוי הסודי תצליח להקדים את דנידין? ומה עשה הפרופסור המפוזר דלתא במטוס החטוף?

 

 

קיראו גם :

משפט חסמבה ודנידין :עדות שלי במשפט על נושא האינקורקטיות הפוליטית של דנידין

הקוף שהתחפש : קופיקו- הסיפור הראשון

 

לכבוד חג הפורים 2021 הנה סיפור הקופיקו הראשון שפורסם אי פעם שהיה סיפור פורים על קוף מחופש הוא קופיקם.

תמר בורנשזטיין לזר   ( שנפטרה ב-16 ביוני 2020)  הייתה מספרת לילדי הסביבה  סיפורים על קוף צעצוע מונע בקפיץ שהאב, שלמה לזר, ( שהוא  או יותר נכון היה שכן  הוא נפטר ב-2016  קרוב משפחה שלי,בן דודו של סבי  הד"ר אליהו בלנק )   הביא הביתה ממסעותיו בחו"ל , קוף צעצוע  שקיבל את הכינוי  'קופיקו'. אז גם החליטה לכתוב סיפור על דמות זו ולשלוח אותו לדבר לילדים, כתב-העת שכבר קודם לכן פרסם בקביעות את סיפוריה.

סיפור 'קופיקו' הראשון, הקוף שהתחפש, התפרסם שם ב-1954 לקראת פורים (כרך כ"ד, חוברת 28). הסיפור מתאר ילדה בשם אפרת (כשם קרובת משפחתה של תמר) וקוף שלה בשם קופיקו, שהובא לה מאפריקה על-ידי דודהּ. הקוף השובב (שבשלב זה עדיין אינו יודע לדבר) מתחפש לאישה וזוכה בפרס התחפושת המוצלחת ביותר. לבסוף זהותו מתגלה והכול פורצים בצחוק.

המאיירת המקורית של קופיקו הייתה הקריקטוריסטית הידועה פרידל שטרן. 

כבר בסיפור ראשון זה על קופיקו, עולה ומתבלטת תכונה שמכאן ואילך תהיה דומיננטית בסיפורים הבאים: נטייתו המוזרה של הקוף להתחפש בבגדי נשים דווקא.

יש לציין שמתי פורסם הסיפור הזה לראשונה זה שנוי במחלוקת.

יש טענות שהקוף שהתחפש הושמע כבר ב-1951 בתוכנית שבועית בשם תמר מספרת לכם, שבה הקריאה תמר את הסיפור מהכתב, כלומר 3 שנים קודם לפרסומו בדבר לילדים. אני בכל אופן לא מצאתי עדות לקיום תוכנית כזאת ברדיו בשנה זאת. ובכלל, בשנה זו, תמר רק החלה לפרסם סיפורים בדפוס.

הסיפור הופיע גם בחוברת נדירה ביותר כיום  בשם " הקוף שהתחפש " במסגרת סדרת חוברות בשם כלניות בהוצאת יזרעאל, עם איורים של בינה גבירץ. חוברת זו מתוארכת לפי הקטלוגים של הספרייה הלאומית לשנת 1952 וזהו אם כך לכאורה  תאריך הפרסום המקורי של הסיפור.

אבל יכול להיות גם שהתאריך שגוי והחוברות יצאו רק לאחר הפרסום המקורי של הסיפורים  בעיתוני ילדים כמקובל. 

קופיקו באיור של בינה גבירץ לחוברת מסדרת "כלניות " "הקוף שהתחפש". החוברת אינה מתוארכת .ייתכן שהיא מ-1952 כפי שנטען ברישומי הספריה הלאומית ואולי מאוחרת יותר. 

הסיפור מצא חן בעיני אוריאל אופק, עורך דבר לילדים, והוא עודד את תמר לשלוח לכתב-העת סיפורים נוספים על הקוף השובב ובלבד 'שיהיו בעלי תוכן עליז ושמח' תמר לא חשבה להוסיף ולכתוב על קוף זה, אלא על נושאים אחרים.היא החלה ולא הפסיקה. 

הסיפור חזר וןהופיע  ב-1958 עם איוריו של "א.אריה"  הוא מ.אריה אריה מוסקוביץ'  בספר "קופיקו האורח " ספר קופיקו הראשון שמאז יצא לאור במהדורות רבות  ( ראו איורי עטיפה שלהם בסיום ) . 

ובכך נוצר פנומנון  של ספרות פופולארית שנמשך עד עצם היום הזה גם לאחר פטירתה של המחברת.

אז הנה שוב 67 שנים לאחר הפרסום המקורי הסיפור הצנוע שיצר תעשיה שלמה של ספרים צעצועים סדרות טלביזיה ועוד ועוד. 

 

 

 

 

כמה עטיפות שונות של הספר "קופיקו האורח " לאורך השנים. 

 

 

 

 

קיראו גם :

קופיקו ואני 

קופיקו כוכב עליון

תמר בורנשטיין לזר.מ.אריה | המולטי יקום של אלי אשד

 

צייר מ.אריה 

 

 

שישים שנה עם "הימאים " של אבנר כרמלי

.

שרגא גפני הוא "אבנר כרמלי" מחבר סדרת "הימאים" צייר "מ.אריה "( אריה מוסקוביץ')

 

הפרסומת לסדרת "הימאים " במהדורת שנות התשעים. 

לסדרת "הימאים " של אבנר כרמלי הוא ( שרגא גפני ) מלאו שישים שנה אז נחזור אליה היא התקיימה בהפסקות במהלך 35 שנה והספר האחרון שגפני החל לכתוב בה קיים רק בחלקו וכנראה לא יתפרסם לעולם.

 

 

הימאים

שבע סיכות כבר נתקעו מתחת לצפרניו של גלבוע, בידיו וברגליו. הוא חש שהכאב מטריף אותו, ומזה חשש יותר מכל — שכאשר תטרף דעתו לגמרי, לא יוכל עוד לשים מעצור לפיו, ובשגעונו ישיב לבריטים הללו על השאלות שחזרו ושאלו אותו בדבר סודות "הימאים" הכמוסים ביותר — מי הוא מפקדם? היכן הוא נפגש עם אנשיו? היכן מחסן הסתר שלהם…

('אבנר כרמלי', הימאים במבצע סנונית, 1961).

סדרת הימאים (שכמו דנידין נוצרה ב1961-) היתה  שנויה מאוד  במחלוקת. שרגא  גפני אז היסטוריון צבאי וספר ילדים מהצד תחת שמות בדויים שונים  העז לעשות משהו שבאותה תקופה היה בחזקת מעשה שלא ייעשה בספרות הילדים והנוער: בעיצומו של שלטון מפלגת מפא"י, הוא יצר סדרה העוסקת בעלילות מחתרת נועזת "פלוגות הימאים " (הלח"י, למעשה ויותר מין שילוב של אצ"ל ולח"י  שהרי הלחי"י עוד לא התקיימה בשנים אלו ) שנאבקת בבריטים ובערבים ופועלת להעלאת מעפילים לארץ, תוך התגברות על ההפרעות של האנשים מהצד השני, 'המגינים' (ארגון ההגנה).

הוא עצמו היה איש לח"י לשעבר והדמויות התבוססו על אנשים שהיכיר.

למשל מפקד הלח"י אברהם אבידן התבסס על מפקד הלח"י האמיתי יצחק שמיר ( לימים ראש ממשלת ישראל ).

מה חשב שמיר על ספרי סדרה זאת שיצאו לאור בתקופה שבה היה סוכן בכיר של "המוסד" באירופה אין זה ברור . לדברי גפני בכל אופן הוא ידע על קיומה של הסדרה.

יצחק זריצקי שמיר מפקד הלח"י ולימים ראש ממשלת ישראל .המודל לדמותו של "אברהם אבידן" מפקד הימאים אם כי בתקופה שבה מתרחשת הסדרה שנות השלושים הוא היה פעיל נמוך דרגה באצ"ל. 

 

דמויות אחרות היו יוסף גילבוע ואיתן גלאון הנועזים שנאבקים שניהם על ליבה של נערה אחת שולה.ויש גם את רפי גיבעול הפועל מאירופה. יש את הנער הצעיר עמיהוד תמוז ויש את הנערה תמר   וישנם אחרים.

בסדרה זו חושף גפני, לראשונה, את דעותיו הפוליטיות שחרגו מהבון-טון השמאלי שהיה מקובל אז. לדבריו, דעות אלה קוממו נגדו מבקרים ספרותיים שונים שתמכו במחנה השמאל ובראשם אוריאל אופק ואדיר כהן.

עלילותיה של סדרה זו מתרחשות בארץ ישראל בתקופת המנדט, החל משנת 1935, אך מדי כמה ספרים משתנה זירת הפעולה של הגיבורים. בספרים הראשונים מתמקדת העלילה בהבאת מעפילים ארצה ובהערמה על המשטרה הבריטית. בשלב השני, כשהעלילה מגיעה למרד הערבי ב1936- הסיפור מתמקד במאבקם של הימאים בכנופיות הערביות. בד בבד עוסק הסיפור במאמציהם של נציגי הימאים באירופה להשיג מימון לתנועתם מידי יהודים גלותיים (המתוארים בבוז ובזלזול).

הסדרה הגיעה לקצה לאחר 12 ספרים ובסוף הספר האחרון שבהם נידון אחד מגיבוריה לעלות לגרדום.

כעבור כמה שנים חידש גפני את הסדרה הפופולרית,כנראה בצו המו"ל מזרחי.

כאשר יצאו לאור הספרים האחרונים בסדרה בשנות התשעים היה יצחק שמיר האיש שעליו מבוססת דמות מפקד האירגון בסדרה ראש הממשלה של מדינת ישראל.

העלילה מתחדשת ב-1940 גפני  הציל את הנידון למוות ושלח אותו למשימה המסוכנת ביותר שהיתה לימאים מאז ומעולם: חיסולו של הרודן הנאצי אדולף היטלר בקן הנשרים שבגרמניה! לרוע המזל, סיפור מרתק זה לא הסתיים מעולם והוא נקטע בדיוק בזמן שהיטלר מחוסר הכרה וכפיל תופס את מקומו, כפיל המתגלה כאנטישמי לא פחות מהפיהרר.

העמוד האחרון של הספר המסיים בסדרת "הימאים". 

איך באמת הסתיים הסיפור והאם הצליחו הימאים להרוג את היטלר — זאת לא נדע לעולם…

עם זאת גפני כתב ספר נוסף בסדרה  ב-1995  וחלק ממנו  נמצא בין מסמכיו שנמצאו לאחר פטירתו בינואר 2012.

לדעתי יש להוציא אותו לאור בעתיד עם השלמות של סופר אחר ובכך לסיים את סיפורם של הימאים.

שוחחתי על כך עם בני משפחתו של גפני אולם לא נמצא בכך עניין רב.

 

 

רשימת ספרי סדרת  " הימאים " בהוצאת מזרחי .אייר מ.אריה וגם ניסים בן דיין 1961-1996

 

 

(1). הימאים במבצע סנונית . 1961

מספר  2: . הימאים במבצע אילה. 1962.

 

מספר 3:הימאים במבצע נתניה . 1962.

 

מספר 4:הימאים במבצע מחץ . 1962.

 

מספר 5: . הימאים במבצע כידון .1962

 

 

מספר 6:הימאים במבצע גרזן. 1963.

 

 

מספר 7 :הימאים במבצע ברק.1963.

מספר 8: . הימאים במבצע קורנס. 1963.

 

 

מספר 9:הימאים במבצע אומץ. 1964

מספר 10: . הימאים במבצע בלימה . 1965.

 

 

מספר 11: הימאים במבצע דרור. 1965.

מספר 12:הימאים במבצע תחבולה . 1965.

 

כאן למעשה הסדרה הסתיימה. אבל חזרה כעבור עשור כנראה בדרישת הציבור ( והמו"ל).

מספר 13:הימאים במבצע פגע וברח . 1974.

 

 

מספר 14: הימאים במבצע התאבדות . 1974.

ונפסקה שוב… לעוד 20 שנה.

וכאשר היא פורסמה שוב  היה זה זמן קצר לאחר שהאיש שהיה המודל לדמותו של אברהם אבידן שירת כראש ממשלת ישראל.

 

מספר 15: הימאים במבצע התנקשות . 1994. צייר ניסים בן דיין

 

 

מספר 16:הימאים במבצע הקרבה. 1994. צייר ניסים בן דיין.

 

 

 

אמור היה להופיע מספר 17 בסדרה   "הימאים בקן הנשרים"  אך לא הופיע. גפני כתב ממנו כמה פרקים ב-1995 ולא יסף. אולי המו"ל כבר לא התעניין ואולי גפני איבד עניין.

יש להניח שהוא תיכנן להביא את הימאים אל " קן הנשרים" מעונו של היטלר  ולהיכשל לבסוף במשימה לחסל את היטלר שהרי אחרת היה יוצר היסטוריה חלופית ללא כל ספק.

סביר שהסיבה שהוא לא סיים את הספר מעולם  הייתה שהיה עליו להסתיים בכישלון.

קיראו את מה שגפני כן כתב מ"הימאים בקן הנשרים " כאן.

 

ראו גם :

שרגא גפני ההספד הסופי 

 

 

 

קייטוש הקסם יאנוש קורצ'אק ויום הקוסמים -שיחה עם אלי אשד

שיחה עימי  של נציגות המכון החינוכי על שם יאנוש קורצ'אק על הספר "קייטוש הקוסם " מאת יאנוש קורצ'אק לרגל יום הקוסמים הבינלאומי ולציון  יום הילדים הבינלאומי ה-20 בנובמבר .

 

.. https://www.facebook.com/orna.douvdevany/videos/10214359728506914

 

 

 

תמר בורנשטיין לזר , קופיקו צ'יפופו וספייסי החייזר ואני

 

תמר בורנשטיין לזר סופרת ידועה ופופולארית שאותה היכרתי וכתבתי עליה נפטרה השבוע  ב-16 ביוני 2020. .בת 93 הייתה.היא התפרסמה בראש ובראשונה מסיפוריה על שני הקופים האינטילינטיים קופיקו תושב עין גנים בפתח תקווה. ,וצ'יפופו הנודד בעולם כולו.

שניהם הוצגו כילידי מדינת חונטוזה באפריקה ולאחר מכן כחייזרים מכוכב הקופים אי שם בחלל.

היא הייתה קרובת משפחה דרך בעלה שלמה לזר הוא שלומקה מהסיפורים של קופיקו שהיה קרוב משפחה של אימי  רחל בלנק ,שלמה היה בן דוד של סבי אליהו בלנק .

תמר בורנשטיין -לזר 

כך שבמשך השנים הייתי מבקר רבות בביתם הגדול של שלמה ותמר בעין גנים הן על תקן של קרוב משפחה והן על תקן של חובב של הספרים ,לא כל כך של קופיקו למען האמת אבל של סיפרי צ'יפופו הקוף הבלש הנודד ברחבי העולם  חוקר ופותר תעלומות פשע שונות סדרה שהיא הסדרה הבלשית מאריכת הימים וכנראה גם הפופולארית ביותר בתולדות הספרות העברית, ודמויות כמו קונדסי ילד הקירקס שהוא גם בלש ולקסי הבלש החוקר בארצות שונות.

הספר הראשון בסדרת "ציפופו". 

משחק קופסה חביב עלי בילדות על צ'יפופו.

אני עם תמר בורנשטיין לזר בביתה 

כדאי לציין שבניגוד לרושם שנוצר מהספרים וסדרות הטלויזיה שנוצרו על פיהם הבעל שלמה לא היה דמות חלשה ונסחבת אחרי תמר הנמרצת.

במציאות שלמה לזר,איש עסקים מצליח בתחום האופנה שהיו לו קשרים רבים בחו"ל במיוחד בהונגריה , היה הציר האמיתי שסביבו סבב הכל בבית הגדול  והוא זה שאיפשר לתמר לעשות את מה שאהבה יותר מכל לכתוב.

התיאור שלו בספרי קופיקו  כמי שהוא ( ביחד עם השכנים האמיתיים מאוד  של משפחת לזר  בעין גנים  הבסיס לדמויות של שושנה השמנה ובעלה ) הקורבן הנצחי של תעלולי קופיקו  הוא מוטעה במקצת אבל נראה לי שלשלמה זה לא היה איכפת.

כששאלתי אותו פעם אם קרא אי פעם איזה ספר קופיקו ענה לי תשובה מתחמקת ומשתמעת למיליון פנים שונות.כך שלא ברור לי כלל אם הוא היה מודע לעניין הזה.

שלמה לזר תמר והבת נוגה שנות השישים.

מהתיאורים בספרים ובפרקי סדרת הטלויזיה הבית של קופיקו נראה כבית ישראלי רגיל לחלוטין.

ובכן בכלל לא.

במציאות הבית בעין גנים מספר 7  הוא יוצא דופן מאין כמוהו. גם בלי שיהיה בו קוף מדבר.

החצר הענקית של הבית מלאה וגדושה בפסלים שתמר פיסלה לאורך שנים רבות של דמויות שהיכירה מעין גנים הישנה זאת שהייתה מושבה  סוציאליסטית פורצת דרך, שכונת הפועלים הראשונה בארץ, אחת המקומות האידיאולוגיים ביותר של ארץ ישראל העובדת , ונועד להיות משכנה של אוטופיה ובין השאר שם הוא מקום יסודה של קופת חולים. אולם כיום לא נשאר כמעט כל זכר מעברה של השכונה שנהרס כמעט לחלוטין והיא כיום שכונת רבי קומות רגילה  וחסרת כל ייחוד להוציא במקום אחד :הבית בעין גני0 7 ,ביתו  של קופיקו. 

הייתי נודד עימה  במקום ( הבית הזה הוא גדול !) והיא הייתה מסבירה לי פסל פסל את מי ואת מה הוא מייצג.

בספרים הפסלים האלו אינם מוזכרים כלל אולי כי קופיקו ובית מלא פסלים זה דבר שלא הולך בכלל ביחד. 

פעם אחת אפילו עשיתי סיור לידידים בבית. סיפרתי שם על ההיסטוריה של עין גנים על משפחת בורנשטיין ,ועל הפסלים השונים  ולאחר מכן עברתי לאוסף העצום של חפצי וספרי קופיקו שיש שם.

אני מדריך בבית בעין גנים 7 ביתה של תמר.

מה שלא ידוע מספריה אבל ברור מאוד מהפסלים הוא שתמר התעניינה מאוד בהיסטוריה ובשימור ההיסטוריה.

הסידרה החביבה עליה ביותר לא הייתה דווקא "קופיקו " שעסקה בה ובבני משפחת,אלא סידרה ידועה הרבה פחות  סידרה בשם "ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך " ( גרפאור דפטל מ-1989 ל-1993) שעסקה בפרשיות ריגול של "ההגנה "בתקופה שלפני קום המדינה. סדרה שהתבססה על מחקרים היסטוריים מפורטים ביותר שערכה תמר ראיונות עם וותיקים שונים בהגנה. ובהם תיארה פרשיות שונות ולא ידועות בתולדות ההגנה וה"ש"י" שירות הידיעות של ההגנה.

הסדרה התבססה על רעיון של מסע בזמן.החייזר  ספייסי לוקח זוג ילדים בני ימינו על-מנת שיטלו חלק באירועים שונים לפני קום המדינה שעניינה סיפורים עובדתיים מתקופת "המדינה שבדרך".
תמר  התבקשה על ידי עוזי נרקיס ויצחק נבון לכתוב סדרה ממלכתית שתתאר אירועים אמיתיים שהביאו לקום המדינה. הסדרה, , נקראה בשם "ספייסי", ובה מוחזרים שני ילדים לימי קום המדינה בחללית זמן  בידי ילד חייזרי מהחלל החיצון  בשם זה על מנת ללמוד על האירועים שהביאו לקום המדינה. אל שנות המאבק על הקמת המדינה – שנות השלושים והארבעים, והם צופים מן הצד בהתרחשויות אמתיות שארעו באותה תקופה ובמהלך  המסעות בזמן הילדים לומדים על  פעילויותיהם של דמויות שונות כמו יעקב נמרודי ואחרים.
תמר סיפרה לי :רציתי לכתוב רק את האמת לאמיתה כפי שהייתה וכל מה שכתוב בספרים האלה הוא נכון .ראיינתי את כל האנשים כולם דמויות אמיתיות


זאת ככל הנראה הסדרה שעליה גאה תמר יותר מכל.הספרים זכו להצלחה, יצאו  לאור בכמה מהדורות,  שימשו בסיס להקראות בערוץ 7 ברדיו  ושמשו רקע להצגות, שנערכו על ידי תלמידים בבתי ספר. 
א
בל ספייסי הסתיים לאחר מספר ספרים ותמר המשיכה עם פרוייקט החיים האמיתי שלה קופיקו בתוספת גיחות מידי פעם לעולם הרחב עם צ'יפופו.
.
ה
אם היה  איזה שהוא קשר בין ספייסי ובין קופיקו וצ'יפופו שכפי  שהתברר מספרים מאוחרים בסדרה  הם חייזרים מכוכב הקופים ?
בביתם של שלומקה ותמר יש תמונה גדולה המציגה את השלושה ביחד ,ומרמזים שונים הנשתלים בספרי הסדרה מסתבר ששני הקופים היגיעו לכדור הארץ בספינת החלל של ספייסי שהוא הוא האחראי לנוכחותם כאן .האם יש סיכוי שאי פעם יופיע ספר שיפגיש בין השלושה ואולי ייקח אותם לגיחה לכוכב הקופים ? 

אולי היה רעיון כזה ואני לחצתי עליה לכתוב משהו בכיוון .אבל תמר סירבה להתחייב ודבר לא יצא מזה. ספייסי לא היה מצליח מספיק ותמר המשיכה עם קופיקו וצ'יפופו החביבים והמוכרים.

כל המאמצים שלי להביא לספר שיפגיש בין שלושתם עלו בתוהו.

באחת הפגישות האחרונות שלנו נתתי לתמר מתנה ציור שהכין לבקשתי המאייר המקורי של סיפורי קופיקו  אריה מוסקוביץ' הוא מ.אריה 

 

וכעת תמר איננה .אבל הדמויות שלה קופיקו וצ'יפופו ימשיכו אחריה. ומי יודע אולי אחרי כולנו.

תמר בורנשטיין לזר.מ.אריה | המולטי יקום של אלי אשד

ציור של תמר בורנשטיין לזר ודמויותיה.צייר מ.אריה 

:

סדרת ספייסי ומסתרי המדינה שבדרך . עם נפתלי ארבל . ציירה הדס בר יוסף . הוצאת גרפאור דפטל.

1. ספיסי נוחת מהחלל.1989.

  1. הפריצה הגדולה. 1989.
  2. הברחת המכונות. 1989.
  3. סודות מכון איילון ( בפנים : לאן נעלם מכון איילון ") . 1989
  4.  
  5. המטרה דמשק. 1989
  6. רגול בסמטאות ירושלים. 1989.
  7. הצניחה הגורלית . 1991.
  8. מבצע פרשית דרכים . 1991.
  9. בעקבות תיק המטרה. 1991.
  10. 7.     מסתרי החצר הישנה . 1991.
  11. תחנת השידור אינה עונה. 1992.
  12. שלושים ושתיים  ימי לה ספציה. 1993.

סדרת ספיסי הושמעה בערוץ 7 ברדיו.

קלטות ספייסי ערוץ 7:

  1. המזוודה המסתורית
  2. הפריצה
  3. המטרה דמשק
  4. תיק המטרה
  5. ספייסי
  6. הצניחה הגורלית
  7. הברחת המכונות
  8. תחנת שידור אינה עונה
  9. 33 ימי לספציה

    קראו עוד על הסופרת על הדמויות שיצרה ועל הבית כאן :

    קופיקו כוכב עליון 

     

    קופיקו כוכב הטלויזיה 

    קופיקו ותחרות הביציקופטר 

    האם קופיקו צריך להיכנס לפוליטיקה? :ישראל מחכה לקופיקו!

תמר בורנשטיין לזר ליד פסלים בבית.צילם אלי אשד 

הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

 

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

 

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש

 

דבורית שרגל במאית מוכשרת  יצרה כבר שני סרטים המבוססים על סדרת ילדים   בעולם של אנה ריבקין שנכתבו בחלקם בידי סופרת הילדים המפורסמת אסטריד לינדגרן ותורגמו בחלקם לעברית בידי המשוררת הידועה וידידיה לאה גולדברג.

שרגל עשתה מעשה ויצאה לסיור בעולם ומצאה חלק מהילדים שעליהם נכתבו הספרים בבגרותם.

היא מצאה את אנה קארי מלפלנד ( היום פנסיונרית ) ואת נוריקו סאן מיפן  ( היום אשת עסקים )ועשתה על כך סרט.

היא מצאה את סיאה הילדה מהקילימנג'רו ( היום רופאה עוסקת באיידס בטנזניה ) ועשתה על כך סרט שני.

היו לי בעיות עם הסרטים שאותן אפשר למצוא ברשימות הביקורת שלי.

שרגל הודיעה שהיא עובדת כעת על סרט שלישי ישלים טרילוגיה של סרטים הסרט יעסוק מן הסתם בחייה של הצלמת אנה  ריבקין-בריק  אולי בעוד ילד אחד או שניים שאותם איתרה או תאתר שרגל.

והנה פרטים על תכנים אפשריים בחלק השלישי המתוכנן:

חלק א' :מה קרה לנואי הילדה מתאילנד ? או הסרסורית.

נואי הילדה מתאילנד

הבמאית מאתרת את נואי הילדה מתאילנד   ומגלה לתדהמתה שהיא לא כפרית מאושרת אלא חיה בבנגקוק בירת תאילנד.היא מגלה אישה מבוגרת שנסיון החיים הקשה  ניכר היטב על פניה המצולקות ( שמוצגות בקלוז אפ ) היום  מתברר היא סרסורית של נשים צעירות שמספקות את צרכיהם המיניים  של גברים ישראלים מזדקנים.

המצלמה פולשת לדירה שבה יושבת נואי והבמאית שואלת אותה שאלות כשהיא מסתכלת על כל אותם מערביים ובהם לצערנו ישראלים שיושבים שם ומחכים.

הבמאית (_ הזעם ניכר היטב בקולה ) :נואי זה  מה שאת רצית לעשות בחייך?

נואי במשיכת כתף :"אני  צריכה לפרנס את משפחתי."

המצלמה מתעכבת על ישראלי כבד גוף שניגש אל נואי ודורש במבטא ישראלי בולט את כספו חזרה. הבחורה שהוצעה לו לא מצאה חן בעיניו.

המצלמה מתעדת את המריבה בין נואי והישראלי.

נואי מסבירה  בסבלנות למצלמה : "ככה זה עם הישראלים אף פעם לא מוכנים לשלם לבחורות את מה שמגיע להן ".

המריבה מתעצמת הישראלים הנזעמים מתקרבים אל נואי היא קוראת לאיזה בריון והוא מגרש את כולם מהדירה.

קאט.

חלק ב' :מה קרה למוקיהנה מהואי ?  או הכוהנת

ribkin mokihana

מוקיהנה הילדה מהאי הוואי מתגלה בהווה ככוהנת בדת  הפגאנית  של ילידי הוואי.היא נותנת לבמאית לחדור אל המקדש שעל הר געש  ולצלם אותה בעת  טקס פולחני לאלים של הוואי  .בטקס מוקרבים קרבנות כמה גדיים מיסכנים.

הבמאית  צמחונית ידועה מזדעזעת :

מה אתם רוצים מבעלי החיים המסכנים ?

מוקיהנה : אם לא נקריב אותם האלים יכעסו והר הגעש יתפרץ כל הוואי תיחרב.

זום מרחוק של האי של הוואי מפסגת הר הגעש וחזור אל פניה של הכוהנת הגדולה של הוואי המחזיקה כלים פולחניים בידיה.הגדי נקשר אל המזבח.היא מחזיקה בכלי פולחני ענק ומנחיתה אותו על הגדי הרועד.

קאט.

 

חלק ג :מה קרה לסלימה הילדה מקשמיר ?או הטרוריסטית

salima 1

הבמאית מגיעה לאיזור חרב אי  שם בקשמיר הפרובינציה  ההודית שבה ישנם קרבות בלתי פוסקים בין תנועה טרוריסטית איסלאמית לשחרור קשמיר ובין הצבא ההודי .

הבמאית מגלה שסלימה הילדה מקשמיר היא היום פעילה בשורות תנועת הטרור הקשמירית  והיא מראיינת אותה על האידיאולוגיה  האיסלאמיסטית הלוחמנית שלה. תוך כדי השיחה נשמעות יריות מבחוץ.  הצבא ההודי איתר את מקום המיסתור של הקבוצה

בקטע דרמטי במיוחד סלימה שולפת אקדח ומתחילה לירות על כוחות צבא הודיים ,נשמע צרור יריות ,המצלמה מתחילה לזוז כמו בטירוף והתמונה האחרונה היא של סלימה שוכבת פצועה ואולי הרוגה בתוך שלולית של דם.

המצלמה מתקרבת אל עיניה הפקוחות לרווחה  של סלימה בהבעה איומה בקלוז אפ.

קאט.

חלק ד' :מה קרה לגנט הילדה מאתיופיה ? או הפליטה

 

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג

אחרי חיפוש  ארוך במיוחד באתיופיה מגלה הבמאית שגנט לא חיה באתיופיה אלא באריתריאה היום מדינה  עצמאית והיא מגלה שהיא אפשר לאתר אותה באריתריאה .זאת משום שלפני כמה שנים היא ברחה כפליטה לישראל.

בישראל היא מוחזקת במחנה המעצר לפליטים בנצרים.המצלמה עוקבת אחרי יום בחייה של גנט במחנה המעצר עם השומריםה ישראלים וראיון עם בני משפחתה של גנט בדרום תל אביב שמסוכסכים עם השכנים הישראלים שחוששים  מהם.  עד שמגיע היום שבו מודיעים לה שישנה מדינה אפריקנית ידידותית שמוכנה לקבל אותה .הבמאית מצטרפת אליה במטוס ומראיינת אותה עוד שם לגבי מה היא מצפה מהחיים במדינה החדשה. .

צילום מסיים :המטוס נוחת במדינה האפריקנית הידידותית .גנט יורדת מהמטוס לעתיד בלתי ידוע.הצילום האחרון בסרט  מתעכב על פניה  תערובת של חשש מהבלתי מוכר וציפייה לעתיד טוב יותר.

סיום אופטימי פחות או יותר לטרילוגיה.

עידכון: בסופו של דבר דבורית שרגל יצרה סרט מסיים לטרילוגיה שכלל ביקור אצל מוקיהנה מהוואי וגם אצלך לילבס ילדת הקירקס.

לא התלהבתי מהדמות של מוקיהנה שיצאה משם. וכתבתי על כך רשימת ביקורת.

"אז מה קרה למוקיהנה הילדה מהוואי וללילבס ילדת הקירקס"