Category Archives: ספרות ילדים

הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש

 

דבורית שרגל במאית מוכשרת  יצרה כבר שני סרטים המבוססים על סדרת ילדים   בעולם של אנה ריבקין שנכתבו בחלקם בידי סופרת הילדים המפורסמת אסטריד לינדגרן ותורגמו בחלקם לעברית בידי המשוררת הידועה וידידיה לאה גולדברג.

שרגל עשתה מעשה ויצאה לסיור בעולם ומצאה חלק מהילדים שעליהם נכתבו הספרים בבגרותם.

היא מצאה את אנה קארי מלפלנד ( היום פנסיונרית ) ואת נוריקו סאן מיפן  ( היום אשת עסקים )ועשתה על כך סרט.

היא מצאה את סיאה הילדה מהקילימנג'רו ( היום רופאה עוסקת באיידס בטנזניה ) ועשתה על כך סרט שני.

היו לי בעיות עם הסרטים שאותן אפשר למצוא ברשימות הביקורת שלי.

שרגל הודיעה שהיא עובדת כעת על סרט שלישי ישלים טרילוגיה של סרטים הסרט יעסוק מן הסתם בחייה של הצלמת אנה  ריבקין-בריק  אולי בעוד ילד אחד או שניים שאותם איתרה או תאתר שרגל.

והנה פרטים על תכנים אפשריים בחלק השלישי המתוכנן:

חלק א' :מה קרה לנואי הילדה מתאילנד ? או הסרסורית.

נואי הילדה מתאילנד

הבמאית מאתרת את נואי הילדה מתאילנד   ומגלה לתדהמתה שהיא לא כפרית מאושרת אלא חיה בבנגקוק בירת תאילנד.היא מגלה אישה מבוגרת שנסיון החיים הקשה  ניכר היטב על פניה המצולקות ( שמוצגות בקלוז אפ ) היום  מתברר היא סרסורית של נשים צעירות שמספקות את צרכיהם המיניים  של גברים ישראלים מזדקנים.

המצלמה פולשת לדירה שבה יושבת נואי והבמאית שואלת אותה שאלות כשהיא מסתכלת על כל אותם מערביים ובהם לצערנו ישראלים שיושבים שם ומחכים.

הבמאית (_ הזעם ניכר היטב בקולה ) :נואי זה  מה שאת רצית לעשות בחייך?

נואי במשיכת כתף :"אני  צריכה לפרנס את משפחתי."

המצלמה מתעכבת על ישראלי כבד גוף שניגש אל נואי ודורש במבטא ישראלי בולט את כספו חזרה. הבחורה שהוצעה לו לא מצאה חן בעיניו.

המצלמה מתעדת את המריבה בין נואי והישראלי.

נואי מסבירה  בסבלנות למצלמה : "ככה זה עם הישראלים אף פעם לא מוכנים לשלם לבחורות את מה שמגיע להן ".

המריבה מתעצמת הישראלים הנזעמים מתקרבים אל נואי היא קוראת לאיזה בריון והוא מגרש את כולם מהדירה.

קאט.

חלק ב' :מה קרה למוקיהנה מהואי ?  או הכוהנת

ribkin mokihana

מוקיהנה הילדה מהאי הוואי מתגלה בהווה ככוהנת בדת  הפגאנית  של ילידי הוואי.היא נותנת לבמאית לחדור אל המקדש שעל הר געש  ולצלם אותה בעת  טקס פולחני לאלים של הוואי  .בטקס מוקרבים קרבנות כמה גדיים מיסכנים.

הבמאית  צמחונית ידועה מזדעזעת :

מה אתם רוצים מבעלי החיים המסכנים ?

מוקיהנה : אם לא נקריב אותם האלים יכעסו והר הגעש יתפרץ כל הוואי תיחרב.

זום מרחוק של האי של הוואי מפסגת הר הגעש וחזור אל פניה של הכוהנת הגדולה של הוואי המחזיקה כלים פולחניים בידיה.הגדי נקשר אל המזבח.היא מחזיקה בכלי פולחני ענק ומנחיתה אותו על הגדי הרועד.

קאט.

 

חלק ג :מה קרה לסלימה הילדה מקשמיר ?או הטרוריסטית

salima 1

הבמאית מגיעה לאיזור חרב אי  שם בקשמיר הפרובינציה  ההודית שבה ישנם קרבות בלתי פוסקים בין תנועה טרוריסטית איסלאמית לשחרור קשמיר ובין הצבא ההודי .

הבמאית מגלה שסלימה הילדה מקשמיר היא היום פעילה בשורות תנועת הטרור הקשמירית  והיא מראיינת אותה על האידיאולוגיה  האיסלאמיסטית הלוחמנית שלה. תוך כדי השיחה נשמעות יריות מבחוץ.  הצבא ההודי איתר את מקום המיסתור של הקבוצה

בקטע דרמטי במיוחד סלימה שולפת אקדח ומתחילה לירות על כוחות צבא הודיים ,נשמע צרור יריות ,המצלמה מתחילה לזוז כמו בטירוף והתמונה האחרונה היא של סלימה שוכבת פצועה ואולי הרוגה בתוך שלולית של דם.

המצלמה מתקרבת אל עיניה הפקוחות לרווחה  של סלימה בהבעה איומה בקלוז אפ.

קאט.

חלק ד' :מה קרה לגנט הילדה מאתיופיה ? או הפליטה

 

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג

אחרי חיפוש  ארוך במיוחד באתיופיה מגלה הבמאית שגנט לא חיה באתיופיה אלא באריתריאה היום מדינה  עצמאית והיא מגלה שהיא אפשר לאתר אותה באריתריאה .זאת משום שלפני כמה שנים היא ברחה כפליטה לישראל.

בישראל היא מוחזקת במחנה המעצר לפליטים בנצרים.המצלמה עוקבת אחרי יום בחייה של גנט במחנה המעצר עם השומריםה ישראלים וראיון עם בני משפחתה של גנט בדרום תל אביב שמסוכסכים עם השכנים הישראלים שחוששים  מהם.  עד שמגיע היום שבו מודיעים לה שישנה מדינה אפריקנית ידידותית שמוכנה לקבל אותה .הבמאית מצטרפת אליה במטוס ומראיינת אותה עוד שם לגבי מה היא מצפה מהחיים במדינה החדשה. .

צילום מסיים :המטוס נוחת במדינה האפריקנית הידידותית .גנט יורדת מהמטוס לעתיד בלתי ידוע.הצילום האחרון בסרט  מתעכב על פניה  תערובת של חשש מהבלתי מוכר וציפייה לעתיד טוב יותר.

סיום אופטימי פחות או יותר לטרילוגיה.

 

 

 

 

יצחק רבין בספרות הילדים העברית -המאמר וההרצאה

ביום שלישי 10 לנובמבר בשעה 20:00 ב"סלון " בקומה העליונה של של דיזנגוף סנטר  ( הקומה של קולנוע לב  ליד הקופות )יתנהל רב-שיח בנושא "ספרות ילדים"  ביחד עם  שי בראל – קופירייטר, סופר למבוגרים ולילדים שפרסם בעבר סיפורים קצרים ומשיק בימים אלו ספר ילדים "הארמון השקוף." בהשתתפותם הפעילה של שני חברי עמותת "יקום תרבות": שלומית הרטמייר – כותבת למבוגרים ולילדים  שתקריא משירה לילדים ותדבר עליהם ושלי אלי אשד – העורך הראשי של האתר שיודע לספר על מקומו של יצחק רבין בספרות הילדים – דבר שרלוונטי במיוחד לשבוע ציון 20 שנה להירצחו של ראש הממשלה.
ההרצאה שלי תתבסס על ותרחיב על מאמר שפורסם ב"יקום תרבות " בשם "בן היורה  -יצחק רבין בספרות הילדים העברית "שבה אתאר כיצד התפרסם יצחק רבין לראשונה בילדותו  כמעין דמות בספר ילדים שאותו כתב מורו אליעזר שמאלי ,סופר הילדים והמורה בשם "בני היורה".
ספר שבו תיאר את השנה שבה לימד כיתה בבית ספר בתל אביב ,כיתה שכללה את יצחק רבין הספר שהיה האחד הראשונים בספרות העברית שתיאר ילדים "צברים " ילידי הארץ לעומת ילדי "הגולה " הפך לסוג של קלאסיקה והייתה לו השפעה רבה על עיצוב דמות ה"צבר" כפי שהובן בידי הציבור הרחב כילדים פעילים המתעניינים בטבע סביבם יוצאים לטיולים רבים ,ספורטיביים,ציוניים כמובן וכו'..
למחברו וניתן לטעון שגם לספר עצמו הייתה השפעה גם על עיצוב דמותו של יצחק רבין עצמו והבנתו את עצמו ואת תפקידו בחייו.
יצחק רבין כמובן נהיה ונשאר אחת הדמויות הידועות והשנויות במחלוקת ביותר בתולדות מדינת ישראל ,ומספר הספרים שפורסמו עליו בעברית ובשפות אחרות  הן על חייו והן על מותו הוא עצום ורב.
ולכן לרגל 20 שנה להירצחו ( אני מוכר גם כמומחה לתיאוריות קונספירציה לגבי רצח רבין )  פירסמתי כרשימה ביבליוגרפית של כולם כפי שעשיתי בעבר עם ראשי ממשלה אחרים של ישראל כמו אריאל שרון.
את המאמר אפשר למצוא ב"יקום תרבות ":"בן היורה" -יצחק רבין בספרות הילדים העברית".
כולכם מוזמנים להרצאה המורחבת.

 

אז מה באמת קרה לאלה קארי מלפלנד ולנוריקו סאן מיפן ?

ela kari

 

בסרטה "איפה אלה קארי ומה קרה לנוריקו סאן" יוצאת הבלוגרית והעיתונאית דבורית שרגל למסע חובק עולם, במטרה לגלות מה עלה בגורל גיבורי סדרת הספרים "ילדי העולם". אך דמותה של דבורית שרגל − האישה שהוציאה את כל כספה כדי לאתר גיבורות ילדות בלתי ידועות במסע שתוצאותיו לא היו ידועות − מרתקת את הצופה הרבה יותר מהילדים מהארצות הרחוקות והאקזוטיות,שגדלו והשתנו מאוד.

וראו במאמר הביקורת שלי על הסרט:

אלה קארי − האלמנה מלפלנד, דירק − הבורגני מהולנד, נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן, והמעניינת מכולם − דבורית שרגל, ההרפתקנית מישראל

נוריקו סאן

זוכי פרס יעקב אשמן לסיפור קצר לילדים

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו " ציור מאת גיורא רוטמן.

תוך כדי עיסוק בסופר ובעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן בדוקטוראט שלי גיליתי ( בעצם ידעתי זאת כילד שקרא ב"הארץ שלנו " אבל זה נשכח ממני מאז) שעל שמו של אשמן  חולק פרס לסיפור קצר לספרות ילדים במשך כמה שנים עד לסגירת "הארץ שלנו ". פרס יחיד במינו. אבל בשום מקום באינטרנט לא היו פרטים עליו. רק בכרכים הישנים של "הארץ שלנו".

אז הנה הפרטים המלאים על הזוכים בפרס הנשכח הזה ,ולבסוף המסקנות שלי מי מהסיפורים השתמר הטוב ביותר לאחר עשרות שנים לפחות לטעמי האישי כמבוגר.

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

נמנה כמה מהבולטים שבהם לאורך השנים

פרס " יצחק יציב " של השבועון "דבר לילדים ". על שם עורך ה"דבר לילדים " הראשון  ( פרס   שחולק בין השנים 1954-1979 ושאינו קיים יותר כמו השבועון שנתן אותו  ).

 פרס יצחק למדן של עיריית רמת גן  על שם המשורר (  שחולק בין השנים  1955-1983 ואינו קיים יותר. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן ).

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה (  פרס שאינו קיים יותר).

פרס אשר ברש  על שם הסופר (  פרס שאינו קיים יותר ).

פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים,על שמה של מחנכת וסופרת  ( שאינו קיים יותר ).

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה  על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה ( כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים ).

פרס זאב,על שם המשורר אהרון זאב  מטעם משרד החינוך והתרבות. המחולק משנת 1971 ,

ופרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

( שני הפרסים האלו בהחלט עדיין קיימים ויש לקוות שימשיכו להתקיים עוד שנים ארוכות ).

וישנם גם אחרים לא אמנה את כולם.

פרס אחד  נוסף שנשכח לחלוטין הוא פרס יעקב אשמן לסיפור הקצר לילדים שניתן מטעם  השבועון "הארץ שלנו".ובו נדון ברשימה זאת.

יעקב אשמן היה סופר  ועורך שהתפרסם גם  בזכות ספרו הקלאסי "לולו " על מחשבותיו של ילד חולמני.הוא גם היה מחבר סיפורי קומיקס שהתפרסם הודות לסדרת "גידי גזר " שלו על עלילות איש פלמ"ח במלחמת העצמאות.

אך יותר מכל הוא התפרסם כסגן עורך ולאחר מכך עורך שבועון הילדים "הארץ שלנו " במשך 23 שנים  מ-1951 עד שמת בגיל צעיר מהתקף לב ב-1974.

הוא השאיר חותם כה עמוק על השבועון עד שאנשי המערכת העורך החדש אוריאל ריינגולד סגנית העורך אסתר קל והעורך הראשי של "הארץ" עמוס שוקן  החליטו ליצור לזכרו פרס לספרות ילדים:
היה דמיון בפרס  לפרס יצחק יציב שניתן בידי השבועון המתחרה "דבר לילדים " על שם העורך המייסד הנערץ שלו. ל" לסיפור שטרם ראה אור מחיי הארץ לסופר שגילו אינו עולה על ארבעים".

יעקב  אשמן אמנם לא היה עורך המייסד של "הארץ שלנו". היו שני עורכים לפניו מרדכי קשטן ובנימין תמוז ,אך ברור שהחותם שהוא השאיר בתחומים  ובראשם גילוי סופרים חדשים שונה עלה על זה שלהם לעין ערוך.

עמוס שוקן טען בטקס חלוקת הפרס הראשון  כי אשמן תרם רבות לעיצוב דמותו של "הארץ שלנו"  שעומד"כיום "  על היסודות שיצק יעקב  אשמן.

חלק מהסיפורים שנשלחו לתחרות היו מתפרסמים מידי שבוע ב"הארץ שלנו " ולבסוף היה מתפרסם הסיפור הזוכה. הפרס היה מוענק ביום השנה לפטירתו של יעקב אשמן אחת לשנתיים.

הפרס הראשון היה של 3000 ₪ הפרס השני של 2000 ₪.

הפרס ניתן  חמש פעמים בין השנים  1976    ל-1984. ולא עוד מאחר שב-1985 נסגר השבועון שהתמזג עם מתחריו "דבר לילדים " ו"משמר לילדים " כדי ליצור עיתון ילדים חדש בשם "כולנו" ,שהמשיך להתקיים עד שנת 2000.

אמנם בכרך האחרון של "הארץ שלנו " מ-1985 ,פורסמו סיפורים שונים שנשלחו לתחרות הפרס,אך לא מצאתי אינדיקציות לכך שהפרס חולק שוב ב-1986 או בכל שנה לאחר מכן.

אך לאורך שנות קיומו היה זה פרס ייחודי ,מעולם לא ניתנו פרסים אחרים לסיפורים קצרים לילדים בשפה העברית. ולעולם לא ינתנו יותר.

הפרס והסיפורים שזכו בו  נשכחו  אך היגיע הזמן להזכירו מחדש.

שילבתי גם את נימוקי צוות השופטים ( שהופיעו בגליונות "הארץ שלנו ") שחלקם כפי שתראו מתבססים על נימוקים ספרותיים וחלקם על נימוקים דידקטיים חינוכיים.

הערה :אין לבלבל בין פרס יעקב אשמן לספרות ילדים לבין פרס בתחום היצירה מטעם אירגון אקו"ם  עוד מ-1958  על שם אהרון אשמן מחזאי שהיה דודו של יעקב אשמן.

הזוכים לאורך השנים היו:

הארץ שלנו כרך כו

תשל"ו 1976

56 סיפורים נשלחו על ידי  37 סופרים.

asman  prize yotam 1

זוכה :

יעקב שביט

סיפור :יותם וההיפופוטם "

סיפור על  עימות בין הורים לבין בנם שהביא סוס יאור לדירה..

נימוקי צוות השופטים אוריאל אופק אדיר כהן ורינה ליטוין :

בסיפור יותם וההיפופוטם חברו כל הסגולות הטובות של סיפור ילדים מעולה :נושאו מארג ידידות בין ילד וחית שעשועים –לקוח מעולם הילדות ,כאשר מציאות ודמיון שלובים בו באיזון מאופק ונבון.

עלילת הסיפור –עימות בין הילד יותם לבין עולם המבוגרים ,המבקשים להחזיר את סוס היאור מין הדירה אל גן החיות –כובשת לב במקוריותה ובשפע התיאורים המרנינים והמפתיעים אשר בה.

הסיפור כתוב בשפת ילדים בהירה ורעננה שנמזגו בה הפשטות הטובה עם רמה ספרותית נאותה ,שיש בה גיבוש וליטוש ,בזכות אלה ייהנה הקורא הצעיר לא רק מן הסיפור המבדר אלא גם מסגנונו התוסס ורב החן.

גיבורי הסיפור –עם יותם וההיפופוטם במרכזם –צוירו ביד אמן בוטחת בקווים מעטים ומרומזים ,המציגים דמות שלמה וחיה .הקורא הצעיר מתועד מיד אל יותם ,שהוא כה דומה לו עצמו ,מזדהה עימו ותודות לכך חש עצמו שותף בעלילה –שעל אף היותה אבסורדית היא אמינה ומציאותית בעיניו.

ואחרון חשוב –הסיפור רווי הומור מרנין ,החיוני כל כך בספרות ילדים.זהו הומור תמים ושנון כאחד שיש בו שמחת חיים ולגלוג סלחני המצאות משעשעות ומשחקי מילים והוא מעניק לסיפור את ייחודו הנדיר.

הופיע כספר :

יותם וההיפופוטם /   איורים רות צרפתי   תל-אביב :   יריב,   1977.

ashman prize yotam and the hipopotam 3

איור זוכה פרס מהספר "יותם וההיפופוטאם" מאת רות צרפתי.

הערה :המאייירת רות צרפתי זכתה לציון לשבח על איוריה לספר זה מטעם פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק.

ציון לשבח מטעם וועדת פרס אשמן 

דורית אורגד  על סיפורה "גם אהוד ברצים ".

סיפור על ילד עיוור.

נימוקי צוות השופטים :"גם אהוד ברצים זכה לציון לשבח על היותו סיפור חושפני נוגע ללב זה מתמודד באומץ לב בבעיה כאובה –מאבקו של ילד נכה ( עיוור)על השתלבותו בחברה הבריאה ויציאתו לדרך של עצמאות.הסיפור כתוב בכישרון ,הוא מעורר מחשבות ומעניק לקורא הצעיר מניסיון חייו המפרה של המבוגר.

הערה: .הסיפור "גם אהוד ברצים"  שימש במשך שנים כבסיס לתוכנית לימודים  לילדים עיוורים.

תשל"ח  1978

כרך כ"ח

נשלחו לתחרות  70 סיפורים בידי 55 סופרים.

זוכות

  1. נעמי וישניצר

הסיפור "גראטל".

סיפורן של שתי משפחות וילדיהן.אחת מהן משפחה הולנדית שאביה הוא אתלט הבא לבקר את עמיתו בישראל. סיפורו של מפגש –שתחילתו זרות של מבוגרים ,קנאת ילדים ,הבדלי מנהגים וסופו בעקבות טביעתה והצלתה של הילדה ההולנדית גראטל  ידידות וחיבה.

נימוקי צוות השופטים  אורציון ברתנא ,מנחם רגב ומשה בן שאול :

בסיפור זה מחפה היחס האנושי ,העזרה לזולת ,החום והרכות על העדרן של המילים.נושא הסיפור וגיבוריו,ילדים כמבוגרים ,יש בהם ייחוד ,צבע מקוריות ,כשמעל לכל מרחפת רוח טובה של טבע וכפר.

  1. מינה איתן

 הסיפור "הפילים של מומה ".

סיפורו של זיכרון רחוק , של אירוע שהתרחש בעבר ועלה בזכרון ברגע אחד ומהיר של פגישה בלתי צפויה. סיפורה של סיכת פלסטיק קטנה ובה שני פילים אדום ולבן שנגנבה. הדמויות לא כולן מלאכים.

נימוקי צוות השופטים :הסיפור עוסק ברוע ,עצב וידידות מאכזבת.בסיפורה של מינה איתן כנות רבה ,ריגוש ,חוש טוב למתח ומבנה סיפורי נאות.

זכו לציון לשבח:

אולגה סיפורה של ילדה מדמשק מאת מזל וויגרט.הופיע כסיפור בן שני חלקים.

הסנדלר הנועז מאת אירנה ליבמן

אבא של לולו ( סיפורו של בועז) מאת אורי שטנדל.

סיפור על ילד שאביו מסתבך במעשי פשע.

תש"ם

הארץ שלנו כרך ל' .1980

נשלחו כ-100 סיפורים לתחרות בידי 79 סופרים.

ashman prize magen

הזוכה :רבקה מגן

 הסיפור "הצמיד של אופירה "

הופיע

הארץ שלנו 24.6.1980

הופיע בספר :

הצמיד של אופירה /  איורים שמואל כץ   תל-אביב :   עם עובד,   תשמא 1981

 סיפור על ילדה הנחשדת שלא בצדק בגניבה .מבוסס על אירוע אמיתי בילדותה של המחברת.

" נימוקי צוות השופטים  המשוררת אנדה עמיר והסופר משה גיורא :

הסיפור "הצמיד של אופירה" "כתוב בכישרון ספרותי בולט ומעורר ,מתחילתו ועד סופו ,רגש של הזדהות ,עם הקורא בו בלב הקורא. הדמויות הן של גיבורת הסיפור והן של האחרים ,מצוירות בצורה מוחשית ,וכל אחת מהן מעוררת עניין והבנה לתגובותיה המיוחסות לה.

גם דמותה של אופירה הגאוותנית וגם של נירה הנחשדת בגניבה ,שלא בצדק. ..בלי ספק יש לסיפור גם ערך חינוכי רב,וכל קורא יחשוב פעמיים לפני מעשה "מתיחה " כלשהוא ,שיש בו כדי להחשיד את זולתו ולגרום לו עול על לא אשם בו. חומרת התוצאה של מעשה מ"מתיחה " כזאת בסיפור "הצמיד של אופירה " ייזכר היטב בליבם של הקוראים ועל כן יש בפרסומו בעיתון לבני הנעורים,וגם במתן הפרס על שם אשמן הצדקה רצינית ביותר".  "..

זכו לציון לשבח :

דוד גרוסמן

הפתק נשלח בשיעור

הארץ שלנו גליון 42

תלמידים מסתכסכים עם המורה שלהם ו למרות היחסים הקרובים והפתוחים עימו משלימים עימו לאחר ביקור בביתו .

מינה איתן

חולצת הספורט של הנבחרת "

הארץ שלנו גליון 43

תשמ"ב

הארץ שלנו כרך לב

נשלחו סיפורים בידי 71 כותבים.

זוכות :

דורית אורגד

"סוכת הגפנים של פאינדו "

הארץ שלנו גליון 42 6.7.82

מופיע בקובץ "משפטו של המלך רובוסטה" אור יהודה : ספרית מעריב, 1995

orgad robsta 1orgad robosta 2

נימוקי  צוות השופטים עודד בצר יושב ראש הצוות  ,טניה הדר ושלום כתב  :

"באגדה "סוכת הגפנים של פיאנדה "מתארת הסופרת דורית אורגד שתי עלמות ולהן שם זהה –פיפה –לאמור יפהפייה.את האחת חנן הטבע ביופי גופני ואילו האחרת אינה יפת תואר אלא יפת אופי .שתיהן אוהבות את הרועה פיאנדו .ומבקשות את קירבתו. באגדה זאת הצליחה דורית אורגד לספר בשפה נאה סיפור קסום בעל אמת פנימית ומלא ערכים כלל אנושיים .דורית אורגד  הצליחה להעניק לנו חוויה יפה באמת באגדה יפהפייה.

ashman prize gerda cohen

גרדה כהן

"אחוריים של חמור "

הופיע בספר

אחורים של חמור  איורים, טובית אלמליח>  תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1986

סיפור משעשע על חמור, על קלרה – הילדה החדשה מארצות הברית ועל עוד ילדים שגונבים את ההצגה.

נימוקי השופטים :

"סיפורה של המספר גרדה כהן "אחוריים של חמור " הוא סיפור שכולו ריאליה ומעוגן היטב במציאות הישראלית .כתוב הוא בהומור אם כי כלל אינו חסר מאבקים רציניים בין המשתתפים בו.

זהו סיפור על קליטת עולה חדשה בחברתה ילדים של הקיבוץ ,או ליתר דיוק על אי קליטתה .חברת הילדים בקיבוץ סגורה ומסוגרת וקשה לחדור לתוכה .חוכמת אחד הילדים וטוב לבו מביאים למפנה מפתיע ולפתרון חיובי של הבעיה.

בסיפורה של גרדה כהן מורגשת אמת פנימית.זהו סיפור נכון ונבון. הדמויות אמיתיות ותגובותיהן אמיתיות.יש כאן מתח פנימי ומוסר השכל.  סופו של הסיפור יכול היה להיות אחרת לגרמי ורק הודות לתבונתו של האחד באה הבעיה המוצגת על פתרונה הטוב ,ללמדנו שתדיר חייב להיות אחד מוליך אל הטוב והרצוי בשל כל אלה סבורה הועדת השופטים כי "אחוריים של חמור הוא סיפור מעולה".

תשמ"ד

הארץ שלנו כרך לד 1984 

נשלחו 90 סיפורים קצרים בידי שישים סופרים.

זוכה :

ashman prize mina eitan

מינה איתן

"נעשה ממך גבר"

הארץ שלנו 10.7.84 גליון 45

הופיע בספר :

  • נעשה ממך גבר הוצאת מסדה  ,1995 ,

סיפור ידידות של גיורא ורוני, נער חולה לב, שנדרו להתגייס יחד לחיל האוויר.

נימוקי  צוות השופטים  דבורה עומר ,ישראל הר ,בני גבירצמן :

"הדברים שמצאו חן בעינינו בסיפור זה: הם העלילה הבלתי שגרתית מחיי הילדים ,נימת ההומור ,תופעת "האנטי גיבור "המנסה  למרות מגבלותיו הפיזיות להשתלב בחיי חבריו והסוף הלא צפוי.הסיפור ממזג יסודות אוניברסליים מעולם הילדים בהתבגרותם עם גוון ישראלי של "פה ועכשיו".

ב-1985 פורסמו הגליונות האחרונים של "הארץ שלנו".וכאמור למעלה הפרס לא חולק יותר.

סך הכל הזוכים היו:

יעקב שביט

דורית אורגד ( זכתה בפרס ובציון לשבח )

נעמי וישניצר

מינה איתן  הזוכה הגדולה של פרס יעקב אשמן ,היא  זכתה בשני פרסים ובציון אחד ל

רבקה מגן

דוד גרוסמן

גרדה כהן

מזל וויגרט

אירנה ליבמן

אורי שטנדל.

עשרה סופרים וסופרות מהם רק שלושה גברים.

מעניינת העובדה  שמספר הזוכים הגברים בפרס לאורך שנות קיומו ( 1) וגם מספר הזוכים בציונים לשבח (2) היה בטל בשישים לעומת מספר הזוכות בפרס ובציונים לשבח ((8). הזוכות אגב כללו סופרות שאני בהחלט מעריך ואף כתבתי עליהן ,כמו דורית אורגד.ובכל זאת הסיפורים שדיברו אלי ביותר כיום כמבוגר נכתבו בידי המיעוט הגברי של הזוכים. רוב הסיפורים אם כי לא כולם  ריאליסטיים מחיי ילדים בשכונה ובקיבוץ,לפחות אחד או שניים מהם מבוססים על  זכרונות וחוויות אמיתיות בחיי המספרות.

מסקנה סופית :

קראתי שוב את כל הסיפורים הזוכים ושזכו לציון לשבח במהלך 2014  שלושים שנה לאחר חלוקת הפרס האחרון כדי לראות עד כמה השתמרו   עבורי לפחות ,מבחינת איכותם לאחר כ30-40 שנה.

שאלתי את עצמי האם הזוכים אז  בפרס אשמן  מטעם צוות שופטים ומטעם מערכת "הארץ שלנו " מבין עשרות רבות של מועמדים מדברים אלי לטעמי האישי כמבוגר היום.

אישית כמבוגר אני מוצא שהסיפור שמדבר אלי ביותר כיום הוא הזוכה הראשון בפרס והיוצא דופן ביותר   "יותם וההיפופוטם "של יעקב שביט   אותו אני מחשיב כטוב והבולט בין כל זוכי פרס יעקב אשמן בעיקר הודות להומור הסוריאליסטי שלו שאין למצוא בזוכים האחרים.

עוד סיפור  בולט בעיני היה  של הסופר המפורסם היום  דוד גרוסמן "הפתק נשלח בשיעור" ,על מורה שמקיים יחסים ישירים  ופתוחים עם תלמידיו שמעורר את זעמם ,שזכה לציון לשבח של ועדת הפרס אבל לא בפרס עצמו.ייתכן שזהו הציון הספרותי הראשון שבו זכה גרוסמן בקריירה שלו ( אך בהחלט לא האחרון).

שאר הזוכים עוררו את ענייני הרבה פחות. קראתי אותם גם בזמן אמיתי ועד כמה שאני זוכר התוצאה אז הייתה זהה.

לעניות דעתי מבין כל הזוכים היה זה "יותם וההיפופוטם"  שהיה הקרוב ביותר ברוחו לרוח ספר  הילדים הקלאסי של יעקב אשמן "לולו ".

ashman prize yotam 2

העטיפה האחורית של "יותם וההיפופוטאם". ציירה רות צרפתי.

ביבליוגרפיה

מאמרים  כלליים על פרסים בספרות הילדים העברית

אפרים תלמי  'פרסים בספרותנו לילדים', ספרות לילדים ונוער חוברת  ב (חשוון תשל"ה).ע' 21-26.

אנונימי "פרסים בספרות הילדים "ספרות ילדים ונוער  חוברת טו מרץ 1978 ע' 58-61.

גרשון ברגסון "חתני וכלות פרס ישראל לספרות ילדים " ספרות ילדים ונוער חוב' ע' 4-6  מב-מג ינואר 1985

כתבות על חלוקת פרס אשמן שפורסמו לאורך השנים ב"הארץ שלנו".

כתב "הארץ שלנו ""פרס אשמן הוענק על ידי הארץ שלנו "הארץ שלנו  כרך כו חוברת 45 תשל"ו 1976  ע' 4-5,9

אברהם נווה "מה קובעים הילדים בעתון ילדים "הארץ שלנו כרך כח גליון 44 11.7.1978.ע' 4-5.

אורה פז  "אשמן לימד לראות ביושר ולכתוב בכישרון " הארץ שלנו כרך ל תש"מ גליון 41 24.6.1980 ע' 4-5,15.

אנונימי "הפרס האמיתי של דורית וסיפורי האמת של גרדה"  הארץ שלנו חוברת 41  כרך ל"ב תשמ"ב 1982  ע' 4-5

אנונימי "90 סיפורים ,60 סופרים פרס אחד "הארץ שלנו כרך ל"ד גליון 45 1.7.1984 ע' 4-5,10.

סקירה על זוכי פרס "זאב" לספרות הילדים :

אלי אשד מצב ספרות הילדים בארץ בראשית המאה ה-21"המולטי יקום של אלי אשד

וראו עוד על יעקב אשמן כסופר קומיקס

לוחם על עברי 

מיטב הספרות היפה על מלחמת יום הכיפורים

 

 

ארבעים  שנה מלאו לפריצת מלחמת יום הכיפורים. מידי יום ביומו מובאים בתקשורת סיכומים הערכות הסברים וניתוחים על מלחמה.וגם אני תרמתי לכך את תרומתי בסקירה על תיאוריות הקשר השונות שקיימות סביב מלחמה זאת

וכעת  תרומה צנועה נוספת  בסקירה על מיטב היצירות הספרותיות שפורסמו לאורך השנים על המלחמה הזאת.על מלחמת יום הכיפורים לא נכתבו כל כך הרבה יצירות ספרות יפה.למעשה מעט מאוד באופן יחסי.בערך כמה עשרות. אחרי ארבעים שנה אפשר כבר לקבוע מי מהעשרות האלו הן המיטב של היצירות הספרותיות על מלחמת יום הכיפורים.

הנה רשימה של  חמשת היצירות שהן לדעתי "היכל התהילה " של הספרות  היפה על מלחמת יום הכיפורים. חמשת היצירות הספרותיות הבולטות ,המרשימות ,החשובות והמשפיעות ביותר שנכתבו על מלחמת יום הכיפורים בפרוזה ,למבוגרים ולילדים. בתחום הפרוזה בתחום ספרות הילדים, ובתחום הסיפור המצוייר "הקומיקס".

ראו על כך במאמר במגזין "יקום תרבות ":

"היכל התהילה " של הספרות היפה על מלחמת יום הכיפורים.

פינוקיו בארץ הקודש

 pinnocio in israel  1

 

הופיע בכתב העת "מאזניים " גליון 4 כרך ט"ז אוגוסט 2013 .גיליון המוקדש לספרות ילדים.

פינוקיו בישראל.

130 שנה מלאו לספר הילדים האיטלקי הקלאסי פינוקיו שהופיע לראשונה כספר ב-1883.זהו ספר הילדים האיטלקי הידוע והפופולארי ביותר.   יש הטוענים גם שזהו גם ספר הילדים המתורגם ביותר בכל שפה. וספר הספרות היפה המתורגם ביותר לכל שפה.

 פינוקיו היגיע כמובן  במסעותיו לכל קצוות העולם גם לישראל . בעברית קיימות כשישים (!)  גרסאות שונות של סיפור פינוקיו בדפוס. אמנם  רובן המוחלט מקוצרות ומעובדות.לעיתים רק של כמה עשרות עמודים או אף  עמודים בודדים בלבד לרוב המעבדים מפשטים  את הסיפור המקורי המורכב ועוקרים ממנו את ליבו לחלוטין ועל ידי כך הורסים את קסמו. .  חלקן עיבודים של עיבודים משפות אחרות,   מהגירסה האמריקנית של  וולט דיסני שתורגמה לעברית כמה וכמה פעמים   וגם מגירסה אמריקנית אחרת של מעבדת בשם שירלי גולדן ,  או הרוסית של  אלכסי טולסטוי או היפנית של  יוצרי סדרת האנימציה  ולא דווקא מהאיטלקית המקורית. בעברית קיימים רק שלושה תרגומים מהאיטלקית  המקורית  פחות מהתרגומים הקיימים לגרסת וולט דיסני .כקוריוז נציין שבני משפחה אחת משפחת המתרגמים  אופק ,האב אוריאל ,אישתו בינה והבת עטרה כל אחד מהם תירגם  ועיבד     את פינוקיו בגירסה אחרת ויותר מפעם אחת  אם כי אף לא אחד מהם עשה זאת מהאיטלקית המקורית. 

אביגדור המאירי ,מחבר גירסה ישראלית מקורית של פינוקיו.

כמדומה שהגירסה המוזרה ביותר הקיימת בעברית של סיפור פינוקיו היא גירסה מקורית לגמרי של הסופר הידוע למבוגרים  אביגדור המאירי  בשם "פינוקיו בארץ ישראל " .ספר זה יצא בסביבות 1952  ( הוא אינו מתוארך ) כשעל כריכתו מופיע השם "פינוקיו בישראל " " אך על העמודים הפנימיים מופיע הכותר "פינוקיו בארץ ישראל ". וזה  כמו גם שפתו התנ"כית  המליצית שהייתה ארכאית עוד בשנות החמישים מראה ככל הנראה שהספר נכתב עוד בשנות ה-40 ,  שנים לפני הקמת המדינה והדפסתו משום מה התעכבה בכמה שנים טובות.למעשה זהו מעין המשך של גירסת וולט דיסני של פינוקיו שהתפרסמה באותה ההוצאה בשנת  1942 בעיבודו של פסח גינזבורג..

בסיפור פינוקיו לומד מאביו "יפת " הלא הוא  ג'פטו את  כתבי הקודש  מתלהב  מסיפורי גיבורי התנ"ך  ובראשם שמשון , ודברי הנביאים ומחליט לבקר בארץ הקודש. אמנם מסיבה לא ברורה לקורא יש לו עדיין אוזני חמור וזנב. אך הוא מועבר לארץ ישראל  במעשה קסם על ידי "האראלה יפה-פיה " הפיה בחברת  ידידו "צפנת בן צרצור" הצרצר . אך צרה גם בארץ ישראל  הוא פוגש את יריבו הוותיק  "געל בן בליעל " השועל וזה מציק לו בצורות  שונות. פינוקיו שאינו נרתע  מסייר ברחבי הארץ, להפתעתו ולהפתעת הקורא  הוא פוגש ילדים שונים שכולם מזהים אותו כבובת העץ המפורסמת פינוקיו שעליה ועל הרפתקאותיהם הם שמעו .( כנראה אם כי המאירי אינו מבהיר זאת במפורש  מאחר שכולם ראו את הסרט של וולט דיסני ).   הוא  מבקר בירושלים שם ליד הכותל הערבי הוא פוגש נביא זקן שאומר לפינוקיו שהוא מחכה לגיבור האלמוני ,ילד שיקריב את חייו למען ילדים אחרים למען הגבורה עצמה ולא לשם פירסום ובכך "יקום דור גיבורי אמת אשר יביאו את המשיח  להיות להם לראש ומצביא להביא גאול ה לעולם".

פינוקיו מחליט להיות הגיבור האלמוני הזה ,אך בעת ביקור בתל אביב  הוא מסתבך עם געל בן בליעל המרושע שמארגן לו ללא ידיעתו  תחרות איגרוף שבה מפסיד פינוקיו המופתע לקריאות הבוז של הקהל. אך הפיה הטובה מעבירה את פינוקיו לנהר הירדן ששם הוא מציל חבורת ילדים בסירה שטובעים בנהר על ידי כך שהוא הופך לבול עץ השומר על הסירה מטביעה.. בסיום  פינוקיו שוב נהפך לנער חי בידי הפיה הטובה שמחזירה אותו לאביו יפת כשהוא ידוע שבארץ ישראל יקומו עוד גיבורים רבים שיביאו את המשיח.  פינוקיו הוא אכן "גיבור אלמוני " כפי שחזה הזקן ליד הכותל המערבי.

ספק רב עם לורנציני היה מזהה את פינוקיו שלו בספר זה. אך יש בו עניין מסויים בדרך שבה משלב המאירי את פינוקיו עם הפצת אידיאלים שונים של הציונות שהיום ייתכן שהיו מרתיעים  אותנו בשילוב המוזר הזה שבין בובת העץ  הזרה ורעיון המשיחיות.   

ראו גם :

ילד מעץ -פינוקיו חוגג 130 שנה של קיום

 pinnocio in israel 2

 פינוקיו מתאגרף.ציור מ"פינוקיו בארץ ישראל". של אביגדור המאירי.

שירת דבורה :פרידה אחרונה מדבורה עומר

 

שירת דבורה  פרידה אחרונה  מדבורה עומר

 

סופרת הילדים המפורסמת והמעוטרת ביותר של מדינת ישראל ( ביחד עם מקבילתה וניגודה נורית זרחי ) , דבורה עומר נפטרה בשבוע שעבר  בכ"ב באייר תשע"ג, 2 במאי 2013.,בגיל 80 לאחר מחלה קשה.   סופרת הילדים המפורסמת מחברת קלאסיקות כמו "שרה גיבורת ניל"י " הבכור לבית אבי" "  "לאהוב עד מוות " דפי תמר ורבות רבות אחרות  (קרוב לתשעים ספרים סך הכל ) ,זכתה  זמן לא רב לפני מותה בינואר 2013  בפרס אקו"ם למפעל חיים על תרומתה לספרות הילדים והנוער לאורך יותר מחמישים שנות יצירה.באפריל 2013  נחנך מגדל של קוביות בניתי" – גן סיפור חדש בחולון בהשראת ספרה של דבורה עומר בשכונת ג'סי כהן בעיר חולון

דבורה  עומר  לא השתתפה בטקסים האלו  ואף לא ידעה על קיומם   שכן  היא הייתה  חולה מזה שנים באלצהיימר מתקדם ואינה מודעת לסביבתה.

את הגמד קרשינדו היא גידלה אצלה בחדר. היומן של תמר תיאר את החיים המאושרים שעליהם חלמה. היתמות של איתמר בן אב"י הייתה היתמות שחוותה בעצמה, ואפילו האהבה של שרה אהרנסון לאבשלום פיינברג הייתה אהבת הנעורים הנכזבת שלה. ודווקא את סיפורה האמתי, כנערה שמנסה לגלות מי ירה באמה, דבורה עומר ז"ל כמעט לא הצליחה לכתוב.רק  בין סיפוריהם של גיבוריה מתגלות גם פיסות מחייה ,זכרונותיה וחלומותיה  של מלכת ספרות הילדים העברית.

 הנה הסיפור המלא של דבורה עומר:  מהירי שהרג את אמה ועד  פרס ישראל "מדפי תמר "ועד ל"אני אתגבר  "מהבכור לבית אבי " ועד "לאהבת איתמר  מ"שרה גיבורת נילי " ועד ל שבועת אמונים " " ומעבר להם. ספריה של דבורה עומר שהלכה לאחרונה לעולמה הפכו לחלק בלתי נפרד מנעוריהם של יושבי הארץ הזאת.

אלי אשד

הופיע ב10.15.2013 ב"דיוקן –מקור ראשון " תחת השם "דבורה גיבורת ספריה " וב"סוף שבוע מעריב "

 

ספירת העומר

המורה הצעירה דבורה עומר הייתה בטוחה שהמו"ל התל-אביבי שאליו פנתה ישמח להוציא לאור את ספרה הראשון. אחרי הכול, היומן הדמיוני 'דפי תמר' כבר התפרסם פרק אחרי פרק במשך ארבע שנים בעיתון 'דבר לילדים', וזכה לפופולריות רבה. אבל המו"ל מרדכי ניומן, שאצלו השאירה את כתב היד, חשב אחרת. לאחר כמה חודשים קיבלה ממנו את התשובה: "חוצפנית שכמוך, חומר כזה מגישים? מי אמר לך שאת סופרת? מוטב לי להוציא את היומן של הנכדה שלי מאשר את היומן שלך". המו"ל אף המליץ לה להשאיר את כתיבת השטויות לדודה, יגאל מוסינזון.

את המכתב הזה – צהוב, ישן ומוכתם בדמעות – היא שמרה במגירה בחדר עבודתה במשך עשרות שנים. עבור המורה מהקיבוץ הייתה חוות הדעת השלילית בבחינת סוף העולם. למרבה המזל, שמוליק בעלה עודד אותה. זו רק דעה אישית של אדם אחד, ואינה סוף פסוק, אמר לה. לבסוף הגיעו 'דפי תמר' לידי המו"ל של הוצאת 'עמיחי', שאמר לעומר "אני לא יודע אם את סופרת גדולה, אבל יש בך משהו".

המשהו הלא-מבטיח הזה הפך לחמישים שנות יצירה עטורות פרסיםבינואר 2013 הוענק לה פרס אקו"ם למפעל חיים, וממש לאחרונה, באפריל 2013, זכתה לכבוד מסוג מיוחד: בשכונת ג'סי כהן שבחולון נחנך גן-סיפור בהשראת ספרה 'מגדל של קוביות בניתי'. קדם לו גן-סיפור נוסף, המבוסס על ספרה 'המקק שנכנס לו ג'וק'. עומר עצמה לא השתתפה בטקסים האלו, שכן בשנים האחרונות מצב בריאותה לא אפשר זאת. ביום חמישי בשבוע שעבר הלכה עומר לעולמה והיא בת 80, מותירה מאחוריה תשעים ספרים ומעמד קאנוני בספרות הילדים הישראלית.

בלי שם האב

דבורה עומר עם משה מוסינזון אביה בצעירותם.

דבורה עומר נולדה בשנת 1932 בקיבוץ מעוז-חיים שבעמק בית-שאן, בת למשפחת סופרים וכותבים. דודה היה יגאל מוסינזון, סופר ומחזאי, המזוהה בעיקר עם סדרת ספרי 'חסמבה'. אביה משה מוסינזון שימש עורך העיתון 'במעלה' של תנועת הנוער העובד, והיה אב רוחני לדור של סופרים צעירים כמו משה דור, אוריאל אופק, משה בן-שאול, דן אלמגור ואחרים. אחותה הצעירה של דבורה, ורד מוסינזון, היא משוררת. גם שורשים חלוציים היו למשפחה: הסבתא דבורה מוסינזון ייבשה ביצות בעין-גנים, אז יישוב ליד פתח-תקווה. בגיל 28 לקתה בקדחת צהובה ומתה, משאירה אחריה שני ילדים קטנים.

כבר מגיל צעיר קראה דבורה עומר וכתבה מכתבים רבים לאביה הרחוק תמיד, וכן יומן סיפורים ושירים. לימים סיפרה כי כשהמורה שיבחה את סיפוריה, הרגישה כמו נסיכה. אביה משה דרבן ועודד אותה לכתוב, ואת רשימותיה הראשונות פרסמה בכתב-העת שלו. הוא גם היה העורך הראשון של ספריה כל חייו. "אבא הבטיח לי שהוא מפרסם בעיתון את הסיפורים שלי בזכות איכותם, ולא מפני שאני בתו", נזכרה לימים. בכל זאת, העדיפה לחתום עליהם רק בשמה הפרטי.

האידיליה לא שררה במשפחת מוסינזון. הוריה של דבורה התגרשו, והאב נישא מחדש ועבר לקיבוץ אחר, שם נולדו לו ילדים נוספים. גם האם נישאה בשנית וילדה תאומים. "אבא היה מגיע לבקר אותי ובסופו של כל ביקור בכיתי", סיפרה עומר. "רציתי שיישאר, אבל הוא תמיד הלך. ופעם אחת אמר לי לפתוח את כף ידי והניח עליה את כף ידו הריקה כאילו יש בה משהו, ואמר לי: הנה אני נותן לך במתנה גמד. שמו קרשינדו והוא בלתי נראה, והוא רק שלך, ואת יכולה להפליג איתו בדמיונך לאן שתרצי – אמר והלך להילחם במלחמה הכי צודקת, מלחמת העולם השנייה".

תקופה ארוכה שירת האב בצבא הבריטי, ונעדר מהארץ לשלוש שנים שלמות. דבורה כתבה לו מכתבים מלאי געגועים וביקשה ממנו לשוב ארצה, אך הוא במכתביו תיאר את החוויות שעבר, וחזר ושאל: "מי יעשה את העבודה החשובה למען העם, אם כל אחד יחשוב על משפחתו?". הילדים היתומים באירופה זקוקים לו יותר, הסביר לבתו. המכתבים הללו פורסמו בספר 'מכתבים מן המדבר', שיצא לאור בשנת תש"ד (1944) וזכה להצלחה רבה. רבים מהקוראים שאלו אז את עצמם מי היא הילדה שאליה משגר האב את מכתביו. בשנת תשכ"ה פורסם הספר במהדורה שנייה, ואף יצא לאור בשתי הדפסות בשפה האנגלית. ב-1984 הופיע ביוזמתה של עומר קובץ מכתבים נוסף שלו, 'מכתבים מהדרכים'.

כילדה חולמנית היא הרבתה לשחק עם החבר הדמיוני שלה, הגמד קרשינדו. "נהגתי לשוטט בקיבוץ ובסביבותיו ולספר לעצמי סיפורים משונים", אמרה פעם. "לא העזתי לספר אותם בקול רם: פשוט התביישתי ופחדתי שיצחקו לי. בגיל שמונה התחלתי לכתוב יומן, אבל לא כל מה שכתבתי בו היה אמת. לא פעם בילפתי והמצאתי דברים".

הכתיבה והקריאה היו לה מפלט מן העצב ומהבדידות. את רוב החלטותיה הייתה מקבלת בהתייעצות עם קרשינדו, והסיפור הראשון שכתבה היה על אותו גמד. המורה שלה אז דווקא לא התלהב, אבל לימים שחזרה עומר את הסיפור הזה בסדרה של תסכיתי רדיו ובספר 'כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי' (הוצאת שרברק, 1970). גיבורת הספר הזה היא חנהל'ה, ילדה שאביה יוצא להילחם בשורות הבריגדה ומשאיר ברשותה גמד. יחד איתו היא טסה ב"חביללית" – חבית שהיא חללית  – לחפש את כוכב החלומות "שפנדוזה מדרימון". אם מקלפים את שכבות הפנטזיה, אפשר לצרף את הספר הזה לשני ספרים אוטוביוגרפיים נוספים שכתבה עומר על ילדותה.

מות האם

כשהייתה בת 11, פקד אסון את משפחתה. אמה, לאה שרשבסקי-ליפשיץ, יצאה לאימוני נשק מטעם ארגון ההגנה, ונהרגה מכדור שפגע בראשה. בתעודת הפטירה נכתב כי לאה בת ה-32 התאבדה. העובדה שגם אמה וגם סבתה מתו בגיל צעיר, הפחידה את דבורה מאוד. רק לאחר שעברה את גיל 36 התעודדה והחלה להאמין שתגיע לזקנה ושיבה. 

במשך שנים רבות נשארו נסיבות מותה של האם מעורפלות, ואיש בקיבוץ לא העז לדבר על המקרה. לימים סיפרה דבורה שהיא כעסה מאוד על אמה: "איך אפשר לנטוש ככה ילדה ושני תינוקות? קיוויתי שהיא לא התאבדה, אבל לא העזתי לשאול. פחדתי מהתשובה". היא המציאה אז לעצמה סיפור שלפיו ההגנה הוציאה את אמה לשליחות סודית ביותר, ויום אחד היא עוד תחזור ותתנצל על היעדרותה הפתאומית. אבל האם לא חזרה, וגם האב המשיך לעזור באירופה לילדים ניצולי השואה, ואפילו ללוויה לא הגיעה.

רק אחרי כמה שנים, כשכבר הייתה אם בעצמה, העזה עומר לברר מה באמת קרה. היא עשתה זאת בעזרתו של קצין המשטרה לשעבר שלמה בן-אלקנה, מומחה לאיתור נעדרים והאיש שמצא את עצמותיו של אבשלום פיינברג בסיני. בן-אלקנה רצה שעומר תכתוב ספר גם על חייו שלו, והיא אתגרה אותו וביקשה ממנו לברר מה קרה לאמה. בלילה גשום אחד הפגיש אותה החוקר עם אישה שהכירה, המטפלת האהובה שלה מילדותה בקיבוץ. הכדור הקטלני, כך הודתה המטפלת-לשעבר, נפלט מהרובה שהחזיקה בידיה, אך כדי שהבריטים לא יידעו על קיומם של האימונים, שונו הפרטים בתעודת הפטירה.

התברר שבהווה גרה אותה אישה ברמת-אילן שבגבעת-שמואל – שכונת מגוריו של בן-אלקנה, ובקרבת מקום לביתה של עומר בקיראון. תמיד חשבתי שאת יודעת בדיוק מה קרה לאמך, סיפרה לעומר. היא הוסיפה שאפילו פחדה מדבורה הילדה, ובכל פעם שראתה אותה או את אחיה התאומים בשבילי הקיבוץ, הייתה פונה לדרך אחרת. היא הייתה בחורה בת 18, שנאלצה לחיות כל חייה בידיעה שהרגה אם לילדים קטנים. לבסוף עזבה את הקיבוץ, לאחר שלא יכלה לשאת את החיים בקרבת משפחתה של לאה. בעלה של המנוחה שמע את הפרטים מיד לאחר המקרה, אך הוזהר לשמור זאת בסוד ולא לשתף אפילו את דבורה.

כל האירועים הללו שימשו כנושא לספר אישי במיוחד של עומר, 'פגיעה ישירה' (הוצאת ש' שרברק, 1981), שבמרכזו סיפורה של נערה המנסה לברר את נסיבות מותה של אמה. עומר התקשתה מאוד לכתוב את הספר הזה, חששה מהחשיפה העצמית ומהתגובות של בני משפחתה. רק כשנסעה עם בעלה מנהל הבימה שמואל עומר לזלצבורג שבגרמניה יכלה להשלים את ספרה, אך במשך שנים נמנעה מלציין שהוא מבוסס על חייה שלה.

דפי תמר גל

יום ד', א באלול תשי"ז

אתמול מלאו לי אחת-עשרה שנה. אמא, אבא והילדים ערכו לי חגיגת יום הולדת צנועה: אמא אפתה עוגה, אכלנו דברים טובים ושתינו מיץ.

כמובן קיבלתי גם מתנות יפות. סבא וסבתא שלחו בדואר חבילה מיוחדת בשבילי. קיבלתי אותה בערב, והיו בה שעון ומכתב. המכתב הוא נהדר, שמחתי כל כך! אני כבר הילדה השלישית בכיתה שיש לה שעון. כל הערב התבוננתי בו, וכל אחד שאל אותי "מה השעה?"

(הפתיחה ל'דפי תמר: יומנה של תמר גל מקיבוץ רימון בעמק'; פורסם ב'דבר לילדים', 1957)

למרות נטייתה לכתיבה, דבורה הילדה לא חלמה להיות סופרת כמו דודה המפורסם. התוכניות שלה היו יותר בכיוון של סנדלרות, והיא הרבתה לשהות בסנדלרייה של הקיבוץ. אבל הקריירה שלה בתחום הזה הייתה קצרה ביותר: ביום שבו החלה לעבוד בסנדלרייה, פצעה לעצמה בטעות את הרגל. הצלקת נשארה איתה לתמיד, התפקיד לא. הסנדלר של הקיבוץ ויתר עליה ומצא לו עוזר אחר, ודבורה חזרה בלית ברירה לחלומות ולמסעות הדמיוניים שלה. כשנדרשה לקבל החלטה מעשית באשר לעתידה, פנתה ללימודי הוראה בסמינר למורים וחשבה שבמרכז חייה מכאן ואילך יעמוד חינוך ילדים.

בשיעור הראשון שלה כמורה, הטילה על התלמידים לכתוב חיבור על הקורות אותם בחופש הגדול. לצערה היא גילתה שהחיבורים שיצרו תלמידי כיתה ו' שלה היו קצרים ומשעממים מאין כמותם, כולם בסגנון "קמתי בבוקר, התלבשתי, התרחצתי" וכן הלאה. לאחר שהביעה את אכזבתה, היא הבטיחה לתלמידים לקרוא יחד איתם את יומנה של ילדה, קיבוצניקית כמוהם, המספרת על החופשה שלה. כך יראו כיצד יש לכתוב חיבור כזה, הבטיחה להם. אך היומן היה קיים רק במוחה, והיא נאלצה לכתוב אותו.

היומן שחיברה הוא במידה מסוימת היומן של עצמה כפי שרצתה להיות: ילדה עם משפחה מלוכדת, פופולרית בחברה – בניגוד לילדה החולמנית והמנותקת מסביבתה שהייתה עומר. פרק ממנו שלחה לאוריאל אופק, סגן העורך של 'דבר לילדים'. העיתון היה אז בשיא הצלחתו, ובין השאר פורסמו שם כמה חודשים קודם לכן הסיפורים הראשונים בסדרת 'קופיקו' של תמר בורנשטיין-לזר. אופק העביר את הפרק לעורך אפרים תלמי, שהתרשם עמוקות. הוא החליט מיד שאינו רוצה רק סיפור אחד מיומנה של תמר, אלא עוד סיפורים רבים, וזאת למרות שהסופרת הייתה לחלוטין בלתי מוכרת. במאמר המערכת של הגיליון שבו התפרסם הפרק הראשון כתב תלמי: "מחוברת זו ואילך נביא, מפעם לפעם, דפים מיומנה של תלמידה בת גילכם החיה באחד מקיבוצי העמק. דפי יומן אלה ילוו אותנו במשך שנת הלימודים כולה, ובטוח אני שרבים ימצאו ביומן זה גם הד לחויותיהם והגיגיהם". דבורה עומר הופיעה שם רק כ"מביאה לבית הדפוס" של היומן.

ב-1959 קיבלה בזכות המדור הזה את הפרס הראשון על יצירתה – פרס יציב לספרות ילדים, וזאת "בשל ערכו החינוכי, צורתו הנאה המעוררת מחשבה ואהבה לאדם ולעם בלב הקורא הצעיר". באותה שנה יצא לאור הספר 'דפי תמר – בקיבוץ רימון שבעמק' והפך לרב-מכר (קיבוץ כזה, אגב, לא קיים בעמק בית-שאן, שם ממקם אותו הספר). עומר כתבה לו ספר המשך, 'דפי תמר – עושים חיים' (1961), שגם הוא עסק בחייה של תמר גל בקיבוץ. בספר השלישי, 'שלום לך אמריקה' (1966), כבר יצאה תמר בת ה-13 עם הוריה לשליחות בקנדה – כפי שעשתה עומר עם בעלה במציאות, כמה שנים קודם לכן. למעשה, היא לא הייתה כותבת את הספר הזה אילולא הלחץ מצד הקוראים, שרצו לדעת כיצד נמשכות עלילותיה של הנערה. אחר כך הגיע 'שלושים אלף ק"מ בשנה אחת', שהסתיים כשתמר בת ה-14 נמצאת במטוס בדרך הביתה לישראל. הספר הזה פורסם ב-1967, השנה שבה נפתח שלב חדש בתולדות מדינת ישראל, וגם שלב חדש בקריירה של דבורה עומר כסופרת.

עומר כתבה גם ספר חמישי בסדרה, שעוסק בשובה של הנערה לארץ ולקיבוץ, אבל החליטה שאינו טוב מספיק. לצערם של אוהדיה הרבים של תמר גל, השמידה הסופרת את כתב היד. אין לדעת מה עלה בגורלה של תמר כשחזרה לקיבוץ; אולי הפכה למורה וסופרת, כמו האישה שהגתה אותה, ואולי פנתה לדרכים אחרות.

עומר עצמה, לאחר ששבה מקנדה לארץ, לא הצליחה לחזור למשרתה כמורה. היא החלה לעבוד כמתרגמת, אך ראתה שתוך כדי תרגום היא תמיד רוצה לשנות את העלילה. למה שאתרגם ולא אכתוב את הספרים בעצמי, חשבה, והחלה לפרסם רשימות וסיפורים בשבועון 'הארץ שלנו' ולכתוב תסכיתים לימודיים לרדיו.

ההתחלה לא נראתה מרשימה במיוחד. עומר פרסמה את 'עד השמיים' (1961), קובץ סיפורים שרובם ככולם הופיעו גם הם ב'דבר לילדים'. בהמשך הוציאה סדרה על הרפתקאותיו של הילד עומרי במקסיקו, באלסקה ובירושלים, במרדף אחרי חבורת ערבים השודדים את אוצרות בית המקדש. והיו גם הסיפורים על הכלב השובב נו-נו-נו, ו'לאן נעלם קפיטן קוק', על חבורת ילדים שיוצאים לאתר תוכי אובד.

 

הבכור לבית אב"י

 

אילו הסתפקה עומר בכתיבת ספרים אלה ודומיהם, היא הייתה נשארת סופרת ילדים אחת מני רבים. השינוי הדרמטי בקריירת הכתיבה שלה החל כשהלכה ערב אחד למופע ראיונות במועדון החמאם ביפו. הסופר והעיתונאי דן בן-אמוץ ראיין שם דוגמנית, זמרת, וגם את אהוד בן-יהודה, בנו של אליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית. הקשיש שעלה על הבמה כשהוא עמוס בכרכי מילון כבדים לא נראה בתחילה כדמות מלהיבה. הקהל צעק "בוז" ודרש מופע בידורי או את הכסף. אך בן-אמוץ התעקש להמשיך כמתוכנן, והחל לשאול את אורחו על בית אביו. עד מהרה ישב הקהל מרותק, והאזין בדממה לסיפורים של אהוד על מאבקו של אביו למען השפה העברית.

עומר, שבדרך כלל לא נטתה לשוחח עם זרים, מצאה את עצמה בתום הראיון רצה אחרי בן-יהודה במסדרונות המפותלים של החמאם. "סליחה, אתה מוכן לספר לי עוד?" שאלה אותו, מתוך מחשבה שסיפוריו יכולים להפוך לכתבה ב'הארץ שלנו'. בתגובה הזמין אותה לביתו בירושלים. במהלך שיחותיהם קבע נחרצות כי "מי שעושה את העברית קרדום לחפור בו, צריך לשלם מס למשפחת בן-יהודה". עומר שילמה ברצון את המס הזה, בקניית כל כרכי מילון בן-יהודה בכריכת עור.

כשהשלימה את כתב היד שלה, נתנה לבן-יהודה לקרוא אותו. היא חששה שמא יזעם על שלא שרטטה את דמות אביו בצורה סימפטית מספיק, אך תגובתו הפתיעה אותה: "הוא היה הרבה יותר גרוע ממה שמתואר כאן", קבע, "היית צריכה להיות נאמנה יותר למציאות". עם זאת הוא הציע לעומר לתת לאליעזר בן-יהודה להסביר בספר מדוע נרדף כל כך בידי אחרים – הסברים שמעולם לא טרח לתת לבני משפחתו בימי חייו – וכך להפוך אותו למובן יותר לקוראים.

מה שכן עורר את כעסו של אהוד היה ההתמקדות של הספר באחיו בן-ציון (הוא איתמר), שבו קינא עמוקות. "עליו כבר כתבו מספיק", טען, וסחט מעומר חצי-הבטחה כי תכתוב ספר גם עליו. אהוד אף נתן שם לספר הזה, 'השמש, הירח ו-אחד-עשר הכוכבים', אך ההבטחה לא מומשה.

רוב הדברים ששמעה מאהוד לא היו ידועים לעומר, למרות היותה דור שלישי בארץ ומורה בישראל. היא שינתה כיוון והחליטה ליצור מקורותיה של משפחת בן-יהודה ספר לבני הנוער. כל מי שסיפרה לו על כוונתה זאת ניסה לרפות את ידיה, והזהיר אותה שלספר לא יהיו קוראים. איזה בן נוער יתעניין בביוגרפיות, שאלו אותה, אבל היא לא הרפתה.

את סיפור חייו של בן-ציון, הלא הוא 'הבכור לבית אב"י', כתבה עומר על סמך מחקר מדוקדק שהקיף מסמכים, ספרים ושיחות עם מרואיינים, אך גם הוסיפה הרבה מאוד משלה. כך למשל כשתיארה את יתמותו של הגיבור מאמו, שהייתה בעבורו עולם ומלואו, תיארה בעצם את כאב יתמותה שלה.

זה היה הספר הראשון שכתבה עומר על אישיות אמתית ואירועים היסטוריים מתולדות העם והמדינה. היא הציעה אותו להוצאה הציבורית 'עם עובד', בהנחה שהפסימיסטים צדקו ולספר כזה אין סיכוי לנחול הצלחה במכירות. אבל 'הבכור לבית אב"י' (1967) היה לאחד מרבי-המכר הגדולים של ספרות הילדים העברית מאז ומעולם, ובעקבות ההצלחה הוא תורגם לאנגלית, לרוסית ואף ליפנית.

בהוצאת 'עם עובד' אין נתונים על מספר העותקים שהודפסו בשנים הראשונות לצאתו של 'הבכור לבית אב"י', טרם עידן המחשב. עם זאת יודעים שם לספר שמ-67' ועד מאי 2013 ראו אור 55 מהדורות. הנתונים הממוחשבים מספרים על מכירת 63 אלף עותקים של 'הבכור לבית אב"י', ומכאן מעריכה ההוצאה שלאורך השנים מדובר ביותר מ-200 אלף עותקים במצטבר.

אמנם כבר בשנות ה-40 וה-50 ראו אור בעברית כמה ביוגרפיות לבני נוער, מאת סופרים כמו ברכה חבס ואפרים צורף, אולם אף אחת מהן לא זכתה להצלחה מיוחדת והן נשכחו בתוך זמן קצר. עומר יצרה למעשה ז'אנר חדש בספרות הילדים העברית, רומאן הרפתקאות היסטורי-ביוגרפי, שילוב מנצח שזיכה אותה בפרס למדן לספרות ילדים.

שרה גיבורת ניל"י

אוריאל אופק, שקרא את 'הבכור לבית אב"י' עוד בשלב כתב היד, התלהב והציע לעומר לכתוב ספר בסגנון דומה על מחתרת ניל"י שפעלה בימי התורכים. היא אימצה את הרעיון והחליטה להעמיד במרכז הספר אישה – שרה אהרנסון. לצורך הכתיבה היא חזרה אל התקופה ההיא, קראה ספרים רבים, ביקרה בבית משפחת אהרנסון בזיכרון-יעקב ובבית הקברות שם, והשקיפה ארוכות על הנוף. כשביקשה לשוחח עם רבקה אהרנסון, אחותה של שרה, נתקלה בסירוב: מבחינתה האחות הייתה עומר קיבוצניקית נציגת השמאל, שתמיד היה עוין לארגון ניל"י. "מספיק שטויות ושקרים נכתבו על משפחת אהרנסון. מה יש לך לחפש כאן?" התריסה מול הסופרת. עומר ההמומה ענתה: "תני לי לראות ולהתרשם, נשמע את הסיפור שלך", ולבסוף שכנעה את רבקה להעלות באוזניה זיכרונות.

בספרייה בבית אהרנסון ראתה עומר את סליק הנשק של המשפחה. שם המציאה סיפור סביב האקדח ששימש את שרה להתאבדות, אקדח שלא נמצא מעולם, וכנראה נגנב בידי החייל התורכי שהגיע ראשון לגופה. עומר העלתה השערות בדמיונה: את האקדח קיבלה שרה בנערותה, וחגרה אותו למותניה כשהתורכים התקרבו. עוד הסיקה הסופרת, לאחר הסיור בבית, שגיבורת ספרה הסתירה את האקדח שלה בחדר האמבטיה, ולא בסליק בקיר כפי שסברו ההיסטוריונים; התורכים הרי נהגו להכות ברוביהם בקירות על מנת לגלות כלי נשק מוסתרים, ומן הסתם עשו כך גם במקרה הזה, העריכה. לדעתה, התורכים ליוו את שרה לכל מקום מלבד לחדר האמבטיה, ולכן רק שם יכול היה להימצא האקדח.

את נפתולי האהבה של שרה לאבשלום כתבה עומר על פי אהבה נכזבת שחוותה היא עצמה בנעוריה. גם בספריה האחרים, למרות המחקרים המפורטים שערכה, היא מעולם לא היססה לשלב אירועים ותיאורים דמיוניים, שהתבססו לפעמים על חייה שלה. עומר הסבירה שהיא "מציירת את הסיפור ולא מצלמת אותו", ולכן מותר לה לצבוע את הדמויות בצבעיה שלה, מבלי לשנות את העובדות הבסיסיות.

'שרה גיבורת ניל"י' (1967) היה אחד מספריה המצליחים ביותר של דבורה עומר, אולי בגלל השילוב של אהבה, ריגול ומסעות מדבריים. עם זאת, רבקה אהרנסון לא אהבה את הספר. היא טענה שהוא קיטשי מדי, ושעומר הפכה את שרה למין מרגלת רומנטית. עוד טענה שהסופרת המציאה פרטים שונים בעלילה, למשל שאחותה רקדה עם חיילים תורכים וגרמנים שיכורים למען משימתה. עומר, כמו בכמה מקרים אחרים, סירבה לקבל תכתיבים ולשנות פרטים מדויקים שנראו לה חיוניים להבנת הדמויות, גם אם לא החמיאו להן. כך או כך, בעקבות פרסום הספר הגיעו אלפי ישראלים לבקר בבית אהרנסון.

מכאן והלאה עיקר פעילותה הספרותית של עומר כללה חיבור ביוגרפיות המערבות גם דמיון. במהלך התחקירים הייתה מקיימת אינספור שיחות סביב הגיבור (בחלק מהמקרים איתו עצמו), מגיעה להזדהות עמו, ואז יושבת לכתוב את הסיפור – לעתים קרובות בכאב ובדמעות. את הכאב הזה היא לא חסכה מהקוראים, וכמה מספריה הידועים ביותר מסתיימים בסוף קורע לב.

צלילה ב"דקר".

עם זאת, מדי פעם העדיפה עומר להעניק לסיפור סוף טוב ושמח, גם כשהסוף האמתי היה קודר בהרבה. כך היה בספרה 'צוללים קדימה' (שרברק, 1968), העוסק בחיילי הקומנדו הימי של צה"ל. באנשי הדממה היא החלה להתעניין אחרי שבנם של חברים שלה, לוחם בקומנדו הימי, יצא אל הים עם עוד שישה מחבריו ואיש מהם לא חזר. במסגרת התחקיר היסודי שלה ביקרה עומר בצוללת של חיל הים, יצאה איתה להפלגה ולמדה את אורחות אנשי הצוות. במיוחד הרשים אותה אחד מהקצינים, שניכר היה כי פקודיו מעריצים אותו. היא ביקשה ממנו לשמוע את סיפור חייו, והוא סיפר לה על עלייתו ממרוקו ועל מאבקו להגיע לאן שהגיע.

כך נולד 'צוללים קדימה' המתאר את חייו של טבול, נער יהודי אמיץ העולה לישראל מצפון אפריקה, חרף התנגדות מצד אביו. כאן הוא מגשים חלום ומתקבל ליחידת הצוללנים הצה"לית. למרות קשיי הקליטה הוא הופך למפקד, מציל חבר שכמעט נטרף על ידי כריש, ואף נופל בשבי המצרי ומצליח להימלט. במשך השנים פגשה עומר רבים שסיפרו לה שהפכו לאנשי הקומנדו הימי בהשראת ספרה זה.

הצוללת "דקר".

הספר הוא בעל סיום שמח ואופטימי, אך המציאות הייתה טראגית: הצוללת שבה ביקרה, 'דקר' שמה, נעלמה בלב ים כמה חודשים לפני פרסום 'צוללים קדימה'. האיש ששימש כמודל לגיבור הספר היה אחד הנספים. אף ששרידי הצוללת נמצאו ב-1999, נסיבות טביעתה נותרו בגדר תעלומה עד היום.

 

אני אתגבר

 

לא רק הרחבת היכרותו של הנוער עם דמויות היסטוריות עמדה לנגד עיניה של עומר. לעתים ביקשה להעביר לקוראים הצעירים מסר חברתי חשוב, שגם הוא נעטף בתוך סיפור חיים, בדיוני אך מעוגן במציאות.

את דמות גיבורת הסיפור 'אני אתגבר' (שרברק, 1970) ביססה עומר על עיתונאית נכה בשם חוה לנדאו שראיינה אותה לכתבה. לאחר שהעיתונאית סיימה מצדה את השיחה, החלה עומר להציג לה שאלות. לנדאו סיפרה לה שהיא סובלת משיתוק מוחין מלידה, וכי הניתוחים הרבים שעברה אפשרו לה להשתמש בידיה, אך רגליה נשארו חסרות תנועה. למרות הקשיים הרבים היא סיימה תיכון, למדה בסמינר למורות, לימדה בבית ספר לילדים משותקים ואפילו למדה פסיכולוגיה, כשהיא מגיעה להישגים מרשימים בכל תחום.

בתום הראיון הציעה עומר שלנדאו תכתוב ספר על חייה, אך זו ביקשה שהסופרת תהיה זו שתכתוב, מאחר שהיא עצמה קרובה מדי לנושא. דווקא סיפור מהסוג הזה התקשתה לעומר לכתוב, והיא התחמקה מכך במשך שנים אף שלנדאו הפכה לידידתה. עד שיום אחד ראתה איך מקניטים ילד שלקה אף הוא בשיתוק מוחין. הוא ישב בכיסא גלגלים, וסביבו ילדים שלעגו לו בגלל העוויות פניו הלא רצוניות. "תראי, מפלצת שעושה פרצופים", הם קראו בצחוק. אז גמלה בלבה ההחלטה לכתוב ספר שקוראיו יבינו את מצבם של ילדים משותקים ויעזרו להם.

כמו תמיד, עומר ניהלה מחקר יסודי. היא ביקרה במוסדות רבים לילדים משותקים, נפגשה עם ילדים כאלה ושמעה מהם על רגשותיהם. ב'אני אתגבר', שהפך גם הוא לקלאסיקה, היא תיארה כיצד גילה, ילדה הלוקה בשיתוק מוחין, מנסה להשתלב בחברת ילדים רגילים. סיפור חייה האמתי של חוה לנדאו, שהייתה לימים בין מקימי איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים), הופיע לימים בספר 'כושלות רגליי', פרי עטה של לנדאו עצמה.

ספר אחר של עומר שנחל הצלחה רבה היה 'לאהוב עד מוות' (שרברק, 1980), המבוסס על סיפור אהבתם ומותם של זהרה לביטוב, פלמ"חניקית והטייסת הראשונה בחיל האוויר, וארוסה שמואל קופמן. הכול התחיל כשבנה גיל הביא לה ספר בהמלצת הספרנית: קובץ מכתבים ויומן של זהרה לביטוב, וההספד שלה על קופמן, שנהרג לפניה. עומר קראה, בכתה, והחליטה שהיא פשוט חייבת לכתוב את סיפור האהבה בין שני הפלמ"חניקים. בין השאר ראיינה את לאה רבין, חברתה של זהרה באוהל בפלמ"ח, וכמה קרובי משפחה. הספר זכה בפרס זאב לספרות ילדים, ובמשאל לרגל חמישים שנות המדינה הוא נבחר כספר האהוב ביותר.

 

ב'דמעות של אש' (שרברק, 1984) סיפרה עומר את קורותיה של צביה לובטקין, ממפקדי מרד גטו ורשה. הסופרת הקפידה לבקר בפולין בכל המקומות הרלוונטיים לסיפור – מחנות הריכוז, מחנות המעצר והגטאות. היא סיפרה שהמראות, הריחות והקולות משם ליוו אותה ופלשו לחלומותיה, אך היא המשיכה לעסוק בנושאים אלו שכן "הווה שאינו זוכר את עברו, העתיד ישכח אותו". בספר זה הקפידה להזכיר בשמותיהם האמתיים לא רק את הגיבורים הראשיים, אלא גם לוחמים צעירים מהגטו שאותם ביקשה להנציח, תוך שהיא מנסה לעמוד על אפיוני דמותם ככל הניתן. 'דמעות של אש' זכה בפרס בינלאומי שבו התגאתה עומר במיוחד: עיטור כבוד על שם הנס כריסטיאן אנדרסן מטעם הארגון הבינלאומי של סופרי הילדים – פרס המוענק על ידי מלכת דנמרק, ונחשב לנובל של סופרי הילדים.

בין ספריה הבולטים האחרים ניתן למנות את 'פתאום באמצע החיים' (שרברק 1984), סיפורו של הטייס זוריק לב שהודח מחיל האוויר בשל בעיות משמעת אך החליט לפתוח דף חדש והפך לטייס מהולל. במלחמת יום הכיפורים הוא התנדב למשימת הפצצה מסוכנת במיוחד, שבמהלכה צלל מטוסו למים ונעלם..ביום השנה למותו נפטר בנו מהתקפת אסטמה בתו אופיר התחתנה עם הבן של רפול שנפל כעבור זמן קצר " "טרגדיה יוונית " הגדירה דבורה לימים  את הספר ואת סיפור החיים של האב והילדים.

בספר 'סערה באביב' (שרברק, 1987) סיפרה עומר על טוביה קושניר, ילד המוצא מפלט מקשייו הלימודיים והחברתיים בין הצמחים האהובים עליו, ולימים נעשה לחוקר חי וצומח חשוב. קושניר היה בין חללי שיירת הל"ה, אך מכיוון שעומר 'הואשמה' שספריה תמיד מסתיימים בנימה טראגית, היא כתבה לספר הזה שני סיומים שרק אחד מהם מתאר את נפילתו, והשאירה לקוראים להחליט איזו מהאפשרויות הם מעדיפים.

את 'התחנה – טהרן' (גל הפקות, 1988) כתבה עומר בעקבות סיפורם של דוד ורחל לאור, פליטי שואה שנדדו במשך חודשים ארוכים עד שהגיעו לטהרן ולאחר מכן במסע מסוכן לארץ ישראל. מניה שוחט. נערה חולנית שהפכה ללוחמת נועזת ולאחת מראשי ההגנה, כיכבה בספר 'בדהרה: סיפור' (גל הפקות, 1989), שבעקבותיו זכתה עומר פעם נוספת בפרס זאב. מפגש אקראי בנמל התעופה הוליד את הספר 'ריקוד באור אדום', על חייו של וולפגנג לוץ, מרגל גרמני שבשנות ה-60 פעל במצרים בשירותה של ישראל.

להציל מהשכחה

היא כתבה "קול קרא בחשיכה" ( זמורה ביתן מודן ,1980) סיפור חייו של  את חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ואת "אל ראש ההר :סיפורו של דוד בן גוריון ( זמורה ביתן מודן ,1984). היא כתבה ספרים על ילדותם של הרצל ובן גוריון ושל מנחם בגין .היא הפכה לסופרת מפורסמת ומצליחה אחת היחידות שהתפרנסו מכתיבתם בארץ. וגם למחזאית ידועה .שבין השאר כתבה מחזה עם יאיר לפיד על הרצל  בשם "מלך היהודים "ועיבוד של סיפורו של יאנוש קורצ'אק המלך מתיה הראשון.

עומר הייתה לאחת הסופרות המצליחות בארץ וגם למחזאית. בין השאר כתבה יחד עם יאיר לפיד את המחזה 'מלך היהודים' על בנימין זאב הרצל, ועיבוד לספרו של יאנוש קורצ'אק 'המלך מתיא הראשון'.

הבעיות הבריאותיות החלו לרדוף אותה בסתיו 1996, כששהתה בארה"ב. בזמן נסיעה במונית לנמל התעופה בניו-יורק לקתה עומר בדום לב והגיעה לכדי מוות קליני, אך הרופאים הצליחו במאמצים רבים להחיותה. השיבה לחיים, סיפרה אחר כך, הייתה קשה לה הרבה יותר מהמוות עצמו. בעקבות האירוע הזה היא החלה לכתוב ספר בשם 'הייתי מתה', שאחותה ורד מוסינזון הייתה אמורה להשלים, אך זה מעולם לא הושלם. בצוואה שהפקידה באותה תקופה בידי שמואל בעלה ביקשה שלא יאריכו את חייה אם תהיה במצב צמח.

בשנים שלאחר מכן המשיכה לכתוב. לרשימת ההישגים שלה נוספו פרסים מטעם סמינר הקיבוצים, משרד החינוך, קרן הדסה, שרת התרבות וכן מדליית קורצ'אק של אגודת הסופרים הפולנית. בשנת 2006 הוענק לה פרס ישראל, כשבנימוקים לזכייה נכתב כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר".

34 שנים לאחר פרסומו של 'הבכור לבית אב"י' חזרה עומר אל גיבוריו בספר 'אהבת איתמר' (עם עובד, 2001), המתמקד בסיפור האהבה שלו לנערה מירושלים שבני משפחתה האריסטוקרטית התייחסו בזלזול אליו ואל משפחתו. עומר, שעייפה מטרגדיות, החליטה שהפעם היא רוצה סיפור עם סוף שמח. שוב ערכה תחקיר על בני המשפחה, שנמשך כשנתיים וחצי. הספר, שהפך גם למחזה, הודפס עד כה ב-14 מהדורות ונמכרו ממנו כ-90 אלף עותקים.

עם השלמתו של 'אהבת איתמר' הבטיחה עומר בת ה-69 שזה יהיה ספרה האחרון, אבל לא עמדה בהבטחתה ופרסמה עוד ארבעה ספרים אחריו. הביוגרפיה האחרונה שכתבה הייתה 'נשבעתי אמונים' (2005), על ילדותו ונעוריו של יצחק רבין. 'סבלנותו של הלל הזקן' מ-2011 חתם סופית את יצירתה.

בשנותיה האחרונות של עומר נבצר ממנה לתפקד, והיא טופלה בידי בני משפחתה. בינואר 2013 זכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים, וועדת הפרס כתבה כי "בכל ספריה אלה ניכרים אהבת האדם שבה, רגישותה, הבנתה את נפשו של הילד והכבוד שרחשה לו". כאמור, בטקס הזה כבר לא יכלה להשתתף.

לצד נורית זרחי, בת קיבוץ כמוה, קנתה לעצמה דבורה עומר את המעמד של סופרת הילדים החשובה ביותר במדינת ישראל. אך בעוד זרחי וסופרים אחרים מתארים את הילד כאינדיבידואל המנותק מהחברה, עומר העדיפה להציג בספריה דמויות מופת, גברים ונשים הנאבקים ומובילים את החברה. פעמים רבות הסבירה שאינה יכולה להציל את גיבוריה ממוות ולהחזירם לחיים, אך היא יכולה לנסות להצילם מהשכחה. בכך נחלה הצלחה גדולה, שספק אם יש לה מקבילות בספרות הנוער העברית.

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית

יותם הקסם מעופף.צייר אבי כץ.

"קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק  בהקשר אידיאולוגי ופוליטי  ומקומו בספרות הילדים העולמית

מאת אלי אשד

 פורסם בדפוס בכתב העת "ספרות ילדים ונוער " גליון מס' 134 מרץ 2013–

לפניכם בגירסה אקדמאית ,מאמר גדול שלי על ספרו של יאנוש "קורצ'אק " יותם הקסם " הידוע גם כ"קייטוש המכשף " או "קייטוש "הקוסם ". מאמר שהחל את חייו כהרצאה בכנס "עולמות " על קוסמים לפני מספר שנים  ועל  עוד הרצאה שנתתי במכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה  במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" . המאמר פורסם בעיתוי מוצלח מאוד זמן קצר לאחר סיום שנת יאנוש  קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 ) גירסה שונה שלו התפרסמה  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :יותם הקסם ואני

תחילה  התקציר באנגלית של המאמר :

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף"  של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית.

מאת אלי אשד

"..ילדים ! שאפו לגדולות ולנצורות,חלמו חלומות נשגבים ובקשו את התהילה –משהו בוודאי יצא מזה.

יאנוש קורצ'אק  , "התהילה " (1912).

הקדשה :

זהו ספר קשה.

את הספר הקשה הזה אני מקדיש לנערים חסרי המנוחה,

אלה שקשה להם להשתנות .צריך לרצות חזק ובהתמדה.

צריך לחשל את כוח הרצון. צריך להביא תועלת.

תמוהים הם החיים.דומים לחיזיון מוזר.

למי שיש כוח רצון ותשוקה חזקה לשרת את הזולת ,

חייו יהפכו לחלום מופלא.

גם אם הדרך אל המטרה הייתה סבוכה ,ורצופה סתירות.

אולי עוד אכתוב פעם סיום.

יאנוש קורצ'אק (1933)

( ההקדשה בפתיח ל"קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב – 1988 )

מבוא

 

 קייטוש המכשף ,מהדורה פולנית.

 קאיטוש המכשף, או  יותם הקסם, הוא גיבור ספר הילדים, שלדעתי, הוא הטוב ביותר שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא. מתוך מכלול יצירתו הספרותית של קורצ'אק ,לילדים, דומה , שזהו הספר הממעט  בהטפות דידקטיות,  וקורצ'אק מאפשר לילד להבין את המסרים החבויים,  בכוחות עצמו.

חוקר ספרות הילדים ,אדיר כהן, קבע :"מבחינה ספרותית "יותם הקסם " הוא האחדותי והמעוצב ביותר מבין ספרי קורצ'אק, מעטות בו הדיגרסיות הדידקטיות. קורצ'אק כובש את רצון ההטפה שלו, את תחושת האחריות הבלתי פוסקת שלו לילד. הוא נותן לדמיונו להרקיע ,לסיפורו לזרום ולמבעו לחוג חג אמנותי מרהיב ומהנה ".[1]

  "יותם הקסם"  כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית ,הוא  שם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום יוסף ליכטנבום.  בשני התרגומים החדשים והמלאים יותר לעברית , זה של אורי אורלב, הוא מכונה "קאיטוש המכשף," ("עם עובד", 1987, איורים: אורה איתן  )  ו"קאיטוש הקוסם" בתרגומה  של יוכבד פרימן ("זמורה-ביתן", 2000 ,איורים: חובב  רשלבך,) במאמר זה אשתמש בשני השמות ללא אבחנה.

 

הספר במהדורה פולנית.

אם קוראים ספר זה בעיניים של אדם מבוגר, זהו ספר מוזר ביותר שהגדרתו הז'אנרית היא בעייתית ביותר.האם מדובר בפנטזיה לילדים בסגנון הארי פוטר של רולינג  וספרים אחרים, שמציפים כיום את  מדפי הספרים לילדים ולנוער ? לכאורה כן .אבל עיון מעמיק בספר מראה שמבחינה ז'אנרית יש בו אלמנטים שונים, שניתן לראותם  כקשורים לז'אנר ספרי המדע הבדיוני, וגם  לז'אנר שאותו מכנים בארה"ב  בשם ז'אנר "גיבורי העל ", שבמרכזם  אדם שמגלה בתוכו כוחות עליונים, נוסח "סופרמן" ו"ספיידרמן".

בקריאת התרגומים החדשים והמלאים של הספר, "קאיטוש המכשף" מתגלה  כספר מורכב ומסובך ביותר. לא בכדי הושמטו פרקים שונים בידי המתרגם המקורי של הספר,ליכטנבום,  שכן הם פוגעים באחידות הז'אנרית של הסיפור ובהיגיון הפנימי שבו.  הספר  כולל  משמעויות אידיאולוגיות שיש לפענחן בהקשר  הפוליטי הרלבנטי בתקופה בה פורסם לראשונה, דהיינו בשנים 1933-1934 ,ימי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

boy sitting wearing magicians pointed hat legs crossed elbows on knees head on fists grinning goose golden egg rose flower flying car with wings violin and bow

איור של מנחם ג'רנברג לKaitus, the Boy who wanted to be a Magician אחד  משני התרגומים לאנגלית של הסיפור ששניהם יצאו לאור ב-2012 ושניהם אויירו בידי מאיירים ישראלים.

קאיטוש  הקוסם  מתאר את עלילותיו של ילד, המפתח בכוח רצונו האדיר  כוחות על טבעיים שונים, והופך למעשה לעל-אדם. למותר לציין שעל – אדם, או אדם עליון ,היה  לרעיון פופולארי   בעקבות משנתו  של ניטשה, כפי שנתפסה ותוארה בידי היטלר והמפלגה הנאצית.

חרף העובדה שבספר זה קורצ'אק אינו מתייחס ספציפית לפילוסוף פרידריך ניטשה  ,  סביר  שרעיונותיו של זה האחרון מצויים  ברקע ספרו,  אלא שעל דרך ההיפוך: בניגוד  לדמותו הנכספת של ניטשה , קאיטוש,  שבמהלך הספר גרם נזקים עצומים כשהשתמש בכוחות העל שלו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות,  מבין שעליו להשתמש בכוחות העל רק על מנת לעזור לאנושות. אין זאת אלא, שהספר שימש בבירור כביקורת  כנגד האידיאולוגיה הנאצית, שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה בה פורסם הספר.  על רקע השינויים הפוליטיים האדירים שהתחוללו באירופה, קורצ'אק הבין את האיום שהיוותה האידיאולוגיה הנאצית ובתוכה תפיסת האדם העליון, על ארצו פולין, על היהודים ועל אירופה כלה. "קיאטוש הקוסם " מהווה על כן  לדעתי, ביקורת והתקפה על תפיסת העולם העומדת מאחורי המפלגה הנאצית ,בתוכה התפיסה הניטשיאנית בדבר  "העל אדם".

 העלילה

הספר במהדורה פולנית.

הוא יודע

יודע סוף סוף .

…הוא רוצה להיות מכשף !

לא נער חצר ,לא אביר ,לא לוליין קירקס ולא קאובוי.לא עושה להטים שמציג הצגות ,גם לא עלי בבא ולא בלש .

דווקא מכשף.

..הוא רוצה חייב להכיר את כל ההשבעות.

רוצה בעצמה.

..הוא יוכל לכשף את כל מי שירצה .כל מי שלא ישמע .יהפוך להיות האדיר שבשליטים .

(קאיטוש המכשף בתרגום אורי אורלב ע' 40-41)

kaitush katz 3

איור למהדורה האמריקנית  של "קאיטוש המכשף"  Kayetk the Wizard  מאת אבי כץ

קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק (נתן , בתרגומו של ליכטנבום) המכונה "קאיטוש " (או "יותם" בתרגום הישן),  המפתח בתוכו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף. תחילה היו אלה  כוחות קטנים אשר שימשו בעיקר למתיחות בלתי  מזיקות , אלא שלבסוף היו אלה כוחות אדירים, שאפשרו לו לשתק ולשנות את ארצו ואת סדרי העולם. בכך היו להם  משמעויות פוליטיות, פשוטו כמשמעו.

 קאיטוש מתחיל בכשפים קטנים : מציאת מטבע, הכנסת זבובים טורדניים לכיתה, עניין שמביא לסגירת בית הספר לצורך חיטוי. בהמשך הכשפים נעשים נועזים יותר.  בין שאר נפלאותיו:  נשים המהלכות אחורנית,מכונית מעופפת באוויר ,שלטי חנויות מתחלפים וכתובות ההופכות להודעות מגוחכות, סחורות בחנויות מוחלפות , כל שעוני העיר זזים בבת אחת מהשעה שמונה לשעה 12, גברים לובשים בגדי נשים ולהפך. קסמיו של קאיטוש מחוללים מלחמת עולם בין כלבים וחתולים.

 קאיטוש מרחיק לכת ומנסה להשיב את הסבתה האהובה שמתה,  לחיים,  אך אינו מצליח בכך. הוא מנסה להפוך את היבשה לים, ועל כך נענש בבעיטה אדירה ממישהו מסתורי בלתי נראה, שככל הנראה עוקב אחריו. מאחר שבשלב זה אין בקאיטוש כל  תחושת אחריות לגבי תוצאות מעשיו,  קסמיו עלולים לגרום לאסון. רק ברגע האחרון נמנע האסון ולא בידי יותם. יותם עצמו נבהל מתוצאות מעשיו ולכן פוקד שבמשך חודש לא יצלח כל קסם, ושכל אחד מקסמיו יצליח רק אחרי שני ניסיונות. אז הוא מעלה אי על נהר הויסלה,  בורא בו טירה וחי בטירה כנסיך.  אלא שהאי והטירה נהרסים בידי השלטונות.

 kaitush katz 1

 לאחר שקאיטוש נעשה קוסם מצליח חל בו מפנה אישיותי: הוא משתנה, הופך להיות עצור יותר ועצוב יותר.

קאיטוש בודד מאוד ואינו יכול לגלות את סוד כוחו לאיש. בני משפחתו אף אינם מודעים כלל למה שמתחולל בו. הוא חושש שהגדולים לא יבינו אותו . והוא כנראה צודק. החברה אינה יכולה להשלים עם קיומם של יוצאי דופן כמוהו , והיא משמידה את האי שהקים. והחברה צודקת שהרי יותם הראה הלכה למעשה שהוא עלול להיות מסוכן.

גודל האחריות המוטל על יותם גובר והולך, עד שהוא נאלץ לעזוב את ביתו פעמיים.לבסוף  לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים, שעוררו את תשומת לב הציבור והממשלה, הם מבינים לחרדתם  שמסתובב במדינה  מישהו, המסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד.  המשטרה רודפת אחריו ולבסוף מגלה את זהותו . יותם בורא כפיל  שהולך במקומו לבית הספר, מכין שיעורים וחי עם בני משפחתו , כאילו דבר לא קרה. בעת שיותם, שהיעדרותו אינה מורגשת, נאלץ לברוח מארצו,  הוא יוצא להרפתקאות ברחבי תבל. בפאריס הוא נאבק בתחרות אכזרית עם כושי ענק , הוא מככב בקולנוע בהוליווד, משתתף במפגן  שחייה,  מנגן בניו יורק בקונצרט עם כנר בעל שם עולמי . הוא נהיה מפורסם ועשיר ולאחר מכן מאבד את כוחות הקסם שלו באופן זמני ובלתי מוסבר . הוא  נחטף בידי מליונר שמזהה אותו עם בנו המת ,נמלט מידיו, נעזר במגפיים של קפיצת הדרך, נאסר  פעמיים ושלוש פעמים ניצל ממוות כשהוא חובש את כובע הרואה ואינו נראה.

למרות שהממשלה והמשטרה הפולנית רודפים אחריו, קאיטוש מלא געגועים לפולין והוא שב לוורשה. הוא ניכלא בטירה מפחידה של קוסם אחר ( שדבר לא נאמר עליו לקוראים,  אבל אולי זהו אותו אדם מיסתורי שעוקב אחריו לאורך הסיפור )  ובשלב מסוים הוא הופך לכלב.  בעקבות אהבה עמוקה,  שאפשר ואינה אלא ידידות ודמעות אישה צעירה, הוא חוזר להיות אדם.

kaitush katz 2

איור מאת אבי כץ.

הספר מסתיים במסע שקאיטוש עורך סביב העולם, במהלכו הוא לומד התנהגות מתורבתת מהי, נישא על גבי סופה    לסין ולאפריקה שם הוא צופה בסבל האנושי, צולל אל קרקעית הים בה הוא צופה בניפלאות הטבע ובמאמצי האדם להבינו , ומגיע לבסוף  ולקוטב.בקוטב  ליד קברו של נוסע אמיץ, הוא מוצא מזחלת מנופצת של אדם, תל אבנים בודד ובין שתי אבנים דגל דהוי :הנס והקבר של אדם עשוי ללא חת.

( קורצ'אק אינו מציין את שמו של הנוסע האמיץ,  אבל אולי  זהו   החוקר הבריטי רוברט פלקון  סקוט, שמצא את מותו בעת חיפושיו אחר הקוטב הדרומי  בשנת 1912 . הטרגדיה של סקוט הייתה שרואלד אמונדסן הנורבגי, הוא זה שהגיע ראשון לקוטב הדרומי, והקדים בכך את סקוט ואנשי צוותו בחודש ימים בלבד  ). סקוט נקבר  בידי עמיתיו, אך  יומנו נותר. היומן  המתאר את חוויותיו בקוטב עד לימיו האחרונים ממש,  יצא לאור לאחר מותו וזכה לפרסום רב. הספר , שנקרא מן הסתם, בידי קורצ'אק,   מקביל בצורה מוזרה ליומנו של קורצ'אק המתאר את חייו בגטו עד לימיו האחרונים. ליד הקבר קאיטוש  מושבע בידי מישהו לא מזוהה  ( חבר מועצת הקוסמים?  אולי אותו קוסם שעוקב אחריו ורודף אחריו לאורך הסיפור? )  להיות  ישר, אמיץ לב  ובשליטה עצמית. קאיטוש  נשבע  להתנהג מכאן  ואילך כהלכה  ולהשתמש בקסמיו  רק לתועלת האנושות. זוהי תמצית חכמת החיים שלמד קאיטוש בכל מסעותיו והרפתקאותיו , והמסר אותו רוצה להעביר קורצ'אק לקורא הוא: הקסם האמיתי הנו בשירות האנושות וביכולת לתקן את העולם לטובת כלל האנושות.

 אפשר להשוות את המסר הזה עם המסר הידוע של סדרת הקומיקס "ספיידרמן " משנות השישים, העוסקת  בצעיר בעל כוחות על,  המגלה ש "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" . WITH GREAT POWER THERE MUST ALSO

COME – – GREAT RESPONSIBILITY!

Amazing Fantasy #15 (August 1962) – The first Spider-Man story.

סטן לי –

הרקע לכתיבת קאיטוש הקוסם

yotam akasam

 // יותם הקסם (הקוסם) – ינוש קורצ'ק

עדה הגרי, מורה שעבדה אצל קורצ'אק, סיפרה שכשנתיים לאחר כתיבת "יותם הקסם"  שלח  אותה קורצ'אק  לבדוק בספריה לילדים  איזה מספריו חביבים במיוחד על הילדים.  הספרנית ערכה משאל בקרב הילדים הקוראים וגילתה   ש"קאיטוש, " היה האהוב והמבוקש ביותר  . [2]  חרף בחירת הילדים, דומה  שהספר לא היה חביב במיוחד על חוקרי קורצ'אק. אלה מיעטו  לאורך השנים להתייחס לספר, בהשוואה לספרים אחרים ובראשם "המלך מתיא הראשון" . אפשר שמצאו אותו "מוזר" מידי, (יותם כמעט גורם לאסונות המוניים בקסמיו), ואולי אנרכיסטי יתר על המידה. האם יותר מכל  ספר אחר מבין ספריו של קורצ'אק, חושף " יותם הקסם" צד אפל באישיותו  ובמחשבותיו של הסופר?  עדה הגרי טוענת שמהכרותה את קורצ'אק, הייתה לו  נטייה לרעיונות ולאמרות קיצוניות ואף מפחידות  . לדעתה, הייתה לו  מעין כפילות באישיות, שהייתה מורגשת לעיתים , ביצירותיו .למשל ,לדעתה, באחד מספריו הראשונים " נער הטרקלין " ,שבו ספר מתלמד מתאמן במקצועו על גופות מתים, שאותם הוא מביא מבית הקברות ומספר את שערותיהם.  נטייה זאת לקיצוניות  הורגשה היטב לדעתה גם  ב" קאיטוש הקוסם" .

korchck when i will be a boy

 קורצ'אק כתב מספר ספרי פנטסיה לפני  כתיבת " יותם הקסם:  "כאשר אשוב ואהיה נער קטן"  ( 1925), המספר על אדם מבוגר שהופך לפתע בקסם לילד, וחוזר לתקופת ילדותו, "עלילות המלך מתיא הראשון" (1923) והמשכו "המלך מתיה על האי השומם "(1931) . הספר, שבדומה ל"קיאטוש המכשף", הנו בעל אוריינטציה פוליטית,  מתאר ילד שמצבו מקביל לזה של  יותם. מלך – ילד, השולט בממלכת מבוגרים. כוחו הוא ,לכאורה ,בלתי מוגבל אבל הוא מגלה  שגם לו יש מגבלות ושככל שכוחו רב יותר, כן גוברות המגבלות שמטילה עליו המציאות. הוא  מנסה למלוך רק  על הילדים . הוא מנסה לתקן את העולם.להקים פרלמנט של ילדים ובני נוער ולתת להם תפקיד בהנהגת המדינה .הוא מנסה לעזור לילדים הרעבים באפריקה ולעצור את המלחמות בין שחורים ולבנים,  ואף מתכנן לשאת לאישה את חברתו הנסיכה האפריקנית קלו קלו, ובכך להוות דוגמה לכל  – אבל בכל אלה  אינו מצליח.  לבסוף הוא עובר לאי בודד ומת בגלות , בסיום טראגי מבלי שנישואיו יתממשו. המסר של הספר  הוא שגם אדם, שלכאורה, יש לו כוחות בלתי מוגבלים, חייב לגלות את גבולות הכח ואת המגבלות של המציאות ,אם ברצונו לשרוד.חבריו של המלך מתיא ואישתו ממשיכים במאבקו ליצירת עולם טוב יותר גם לאחר מותו. באורח דומה, זה גם  המסר של יותם הקסם.

לקראת יותם הקסם .

 אפשר ,אולי , לראות את מקור ההשראה לכתיבת "קאיטוש הקוסם " באירוע הבא:

"בטרום- בית ספר בקייב ביקשה המורה לכתוב חיבור :מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול ?"

ילד אחד כתב :אני רוצה להיות קוסם ".

הילדים התחילו לצחוק עליו,אבל הוא השיב להם בתבונה :

"אני יודע שלא אהיה קוסם ,אבל הגברת אמרה לכתוב מה אני רוצה להיות "[3]

את תשובת הילד הרך שמע קורצ'אק כאשר שהה בעיר קייב בשנת 1918.התשובה הזאת הרשימה אותו כל כך, שהוא ציטט אותה בכמה הזדמנויות שונות,  ואולי היא אשר שימשה מקור השראה ליצירת "קאיטוש" שעליו החל לחשוב עוד בשנת 1918. [4]

ידוע לנו שקורצ'אק עבד על "קאיטוש המכשף  " כבר בשנת 1930.הרעיון שלו היה  מגובש כבר בקיץ 1930 ,כאשר הודיע במכתב  ב"סדנת הסופרים הפולנית " ,על  שמונה יצירות שונות שתיכנן לכתוב . בתוכם  המחזה "סינאט המטורפים,"  והרומן לנוער "קאיטוש הקוסם".  אלו היו גם היצירות היחידות ,מבין יצירות שתכנן לכתוב, שאכן השלים.[5]   במקביל, בשנת 1931 , פרסם את "המלך מתיא על האי השומם",  שנרקם אולי בד בבד, עם תכנון נסיעתו הראשונה לארץ ישראל הרחוקה.

 קורצ'אק סיפר שלפני שהתחיל לכתוב את "קאיטוש המכשף" הוא שוחח עם ילדים על כישוף, ועם ילדות על מנחשות,   חוזות עתידות. בעת הכתיבה  הוא הקריא  פרקים מהסיפור   לילדים בבית היתומים שבניהולו ,והקשיב להערותיהם ולתגובותיהם.בהתאם להן  תיקן, שינה ועיבד את הסיפור, מאחר שהוא רצה שזה יהיה ספר מעניין  אך לא מפחיד וקשה.[6]  פרק אחד על יותם הכלוא במבצרו של מכשף ( פרק 18), היה כל כך מפחיד עד שאחד הילדים חלם עליו בלילה חלומות אימים. בעקבות כך מחק קורצ'אק את הדברים, ושב וקרא שוב את הקטע בפני הילד, שאמר שעכשיו הכל בסדר.אנו איננו יכולים אלא להצטער על שהנוסח המקורי של הפרק לא שרד.

ההקדמה של הספר  מתוארכת  מ-1933 ,וכנראה אז  השלים את הספר, ממש  בתקופה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה.זמן מה לפני  פרסומו של הספר,  בסוף שנת  1934  נסע קורצ'ק לביקור בארץ ישראל.הוא היה זקוק לטיול זה גם בגלל הידיעות המחמירות והולכות מגרמניה, שם התברר יותר ויותר  דבר עליתו   לשלטון  של  רודן  מטורף, מהסוג שתיאר במחזה  "סינאט המטורפים ". רודן העשוי להביא לחורבן בעולם. רודן, שאם יינתן בידיו כוח בלתי מוגבל , דוגמת זה שבידי  קאיטוש – ימיט  אסון על העולם.

על פי החוקרת הפולניה מרטה צשסקה, הספר פורסם לראשונה בהמשכים, בכתב העת שקורצ'אק ייסד  " "מאלי פשגלונד" (Maly Przeglad – סקירה קטנה), החל מספטמבר שנת  1933  ועד לחמשה  בינואר 1934 . הספר ראה בסוף שנת 1934 ,אבל נכתב  עליו שיצא לאור ב-1935  , מאחר שהמולי"ם נהגו לפרסם שהספרים רואים אור בסוף השנה. [7]

קורצ'אק וספרות הפנטסיה, המדע הבדיוני והקומיקס

  

יותם הקסם .ציור מתערוכת "מאיירים את קורצ'אק " בספריית בית אריאלה.

 קאיטוש  הקוסם וספרות הפנטזיה לילדים

 כאשר "קאיטוש  הקוסם"  הופיע לראשונה , היה זה ספר  יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו, מעולם לא הופיע ספר כמוהו. עד כמה שידוע, קורצ'אק הוא  כמעט הסופר הראשון בספרות המודרנית, שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם- ילד -מתלמד. עד לקאיטוש הרוב המוחלט   של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל.[8]

לדעתי, "קייטוש ", ברובו לפחות, [9]  קרוב יותר באופיו וברוחו  לספרי המדע הבדיוני שנכתבו באותה התקופה (שנות העשרים והשלושים), ולא דווקא לספרי הפנטזיה לילדים, שהיו מרוחקים מאוד ברוחם ובתכניהם מ"קאייטוש". .

אם נבחן את ספרי הפנטסיה   לילדים , שהופיעו לפני " קאיטוש הקוסם " באירופה ובארה"ב   נימצא שבאופן יחסי היו מעט מאוד כאלה, וספק רב עם הם שימשו כמקור השראה לקורצ'אק,

  הבא נסקור את הבולטים בהם:   ב-1934 ממש במקביל לפרסום של "קיאטוש  הקוסם" כספר   הופיע באנגליה ספרה של פ.ל.טרברס "מרי פופינס " שעסק באומנת בעלת כוחות כישוף, שבאה למשפחה לונדונית רגילה. הספר מקביל במידה מסויימת ל"קאיטוש  הקוסם ", בתיאור של התפרצות של דמות בעלת כוחות קסמים לחיי היום יום, במשפחה בורגנית רגילה.

כמובן קורצ'אק לא יכול היה להיות מושפע מספר זה שהופיע רק לאחר שהושלם הפירסום של "קאיטוש הקוסם" בכתב עת לילדים.

 בגרמניה,  ספר הפנטסיה הבולט היחיד לילדים שהופיע בראשית שנות השלושים, היה ספרו של אריך קסטנר "35 במאי" ( 1931), העוסק בילד ודודו, היוצאים לסייר בארץ דמיונית סופר – טכנולוגית, שבה בין השאר , יש לכל אזרח מכשיר טלפון נייד. ספר זה אולי היה  מוכר לקורצ'אק, אך אין כל דמיון בינו ובין "קאיטוש הקוסם", המתרחש בוורשה של ראשית שנות השלושים.

בשנות העשרים הופיעו רק יצירות בולטות מועטות של פנטזיה לילדים.  לצד  סיפורי דוקטור דוליטל של לופטינג, על רופא שמבין את שפת בעלי החיים, וסיפוריו של א.א. מילן על כריסטופר רובין ופו הדוב ובעלי חיים מדברים אחרים,   הופיעו באנגליה רק מעט מאוד  סיפורים  שעסקו בילדים  מודרניים ועולם הקסמים. הבולט שבהם  היה  "חבורת חצות" (1927)  של  המשורר ג'ון מייספילד ,על ילד שמתמודד עם  קוסם ומכשפות אמיתיות.

יוצא דופן אחר שעסק בילד המקורב לעולם הקוסמים  היה ספרו של המשורר האירי  Padraic Colum: ,( The Boy Apprenticed to an Enchanter  ( 1920)

אך ספר זה שמתרחש בימי הביניים, אין בו כל דמיון ל"קאיטוש   הקוסם",  והוא  מזכיר יותר  את הבלדה  "שוליית הקוסם" של גתה.  ניתן להזכיר גם את  סדרת ספריו  של פרנק ל. באום, על ארץ עוץ שהחלה להופיע בראשית המאה ה-עשרים . גם בה קוסמות ומכשפות ,  ואת ספריה  של  אדית נסביט מראשית המאה העשרים, כמו "חמישה ילדים והזהו" ( 1902)  "והקמע " ( 1905),  על ילדים  הבאים במגע עם כוחות כישוף. הללו  גורמים למהומות הומוריסטיות  בלונדון המודרנית, המזכירות את אלו ב"קיאטוש הקוסם".האם בעניין הזה  קיבל קורצ'אק השראה מספרים אלו של נסביט ? יכול להיות. אלא שלילדים  של נסביט עצמם אין כל כוח כישוף.אלו תמיד ישויות כישופיות כמו  הפסמיאד , עוף חול וקמע קסמים מצרי עתיק,  שמבצעים עבורם כישוף .

היה פיטר פן,  הילד הנצחי  של ג'ימס בארי ( שהופיע במחזה ב-1904 ובספר ב-1911 ),  שיש להניח שהיה מוכר לקורצ'אק ,שבהחלט שיש לו כוחות כישופיים ובהם היכולת לעוף.   אבל גם הוא לא באמת עונה על ההגדרה של ילד קוסם, מאחר שאינו נאלץ ללמוד את קסמיו. לפי הספר  והמחזה של בארי, לכל ילד יש יכולת כישופית  הנשכחת מליבו  כאשר הוא מתבגר.

ספרים קדומים אף יותר  מהמאה ה-19 שבהם הופיעו ילדים בעלי כישורים על טבעיים  שונים כללו את  "פינוקיו" של קרלו קולודי  האיטלקי ( 1883) עלילות ילד מעץ שהופך לבסוף לילד רגיל .ו"ילדי המים " של צ'רלס קינגסלי ( 1863) עלילות ילד שמת והופך לילד מים בעל כישורים על טבעיים שונים.  וכמובן יש גם את  "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ( 1865) שבמהלכו הגיבורה ילדה המגיעה לארץ מוזרה  מצליחה  בשלב מסויים בסיפור לגדול ולמימדי ענק ולקטון למימדים זעירים. .אולם אלו הן יצירות יוצאות דופן בכל קנה מידה בספרות הילדים של המאה-19.

אלו הן קלאסיקות של ספרות הילדים האירופית  שמן הסתם  היו מוכרות לקורצ'אק כמו פיטר פאן וספריה של נסביט  אבל קשה לראות השפעה ישירה  שלהן על "קייטוש" שהרי בכל מקרה מדובר בילדים יוצאי דופן מעץ  (  ב"פינוקיו ") או שמתו והוקמו לתחייה ( ב"ילדי המים ")   שאינם עונים על הגדרה מקובלת של "אנושיים".

אם נחזור אחורה בזמן גם מעבר לזה כי אז יש להזכיר את "בשורת הלידה של תומאס " ספר נוצרי מהמאה השנייה לספירה שתיאר את מעשי הפלאים שאותם עשה ישו כילד . אך הספר מקפיד להסביר שישו אינו קוסם הוא האלוהים.

ואפשר גם להזכיר את האגדות ההודיות שכנראה הן קדומות אף יותר על האל קרישנה בילדותו ומעשי הקסמים שהוא עושה כרועה בשדות  אך ספק רב  אם כל אלו שימשו כמקור השראה לקורצ'אק. שהרי כל העניין בקייטוש הוא שהמדובר בילד אנושי מאוד  ,לא אל ולא חצי אל.

קאיטוש הקוסם והארי פוטר     

 katz kaitek 0

התרגום לאנגלית של "קייטוש הקוסם " ,אייר אבי כץ

אני מניח שרוב הקוראים של מאמר זה   מכירים את ספרי "הארי פוטר", או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן, "ספר הכשפים" . חיקויים רבים של ספרים אלה מציפים כיום את הספריות ואת חנויות הספרים , ורבים מהם עוסקים בקוסמים – ילדים – מתלמדים. המדובר  בסוגה ספרותית , שהיא היום ( בניגוד לזמנו של קורצ'אק ) פופולארית מאוד.  אבל יש הבדל בסיסי  בינם ובין "יותם הקסם" :

לטים האנטר, גיבור "ספר הכשפים", ולהארי פוטר יש מורים שמלמדים אותם כשפים,את תורת הכישוף, את האתיקה הכישופית , את ההיסטוריה הכישופית  וכו' .  יותם ,בניגוד להם,  חייב ללמוד את  כל  התורה מהמסד ועד הטפחות , ללא כלי עזר, ללא טבעות כישופיות, ו פשוט בשיטת הניסוי והטעיה.

מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. זהו מסע בודד לחלוטין.

אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר, שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה .

למעשה  כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.

הרעיון של קורצ'אק  בדבר ילד בעל כוחות קסמים  נלמדים, המתרחש כאן ועכשיו , בעולם העכשווי ולא בארץ קסמים כמו עוץ או "ארץ לעולם לא" , היה מקורי , אף שהיה טבוע ברוח התקופה, שבה יותר ויותר סופרים החלו לכתוב  על  אנשים עליונים, בעלי כוחות עליונים  – כמו כישופיים. אלא שלא היה זה דווקא בסוגה של פנטזיה לילדים,  אלא במסגרת סוגה אחרת, שכיום אנו מכנים אותה "מדע בדיוני".  לי נראה ש" קאיטוש"   מהדהד ברוחו ובתפיסתו את ספרות המדע הבדיוני , שאותה הכיר קורצ'אק, וייחודו  בכך שתיאר קוסם, שלא פעל בזמן "היה היה" ובתקופה רחוקה, אלא בהווה האפרורי של חיי היום יום בפולין של שנות השלושים, בעת קיומו של מתח  פוליטי  וצבאי, הנרמז בסיפור, בין פולין לגרמניה.

.

אנשי העל במדע הבדיוני

 Spiegel - Der SPIEGEL 39/1999 -- Philosophenstreit über die Menschenzucht

.  

 בשנים בהן שקד קורצ'אק על כתיבת " קאיטוש"  הופיעו בספרים ובמגזינים אמריקניים ואירופיים, סיפורים ראשונים מסוגם על אנשים בעלי כוחות על ,שהפכו לימים לז'אנר שלם המאכלס את המדע הבדיוני ובעיקר חוברות קומיקס על  "גיבורי העל".

סיפורים על אנשים כאלו, שביטאו את  העניין הציבורי בתורות האבולוציה והדרוויניזם, וברעיונותיו של הפילוסוף ניטשה על ה"על אדם, "  כפי שנוסחו בספרו כה אמר זרתוסטרא (1883-1885) , הופיעו עוד בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים . רובם המוחלט הם ספרים נשכחים היום. יוצאי דופן הם הדמויות של אדגר רייס בוראוז "ג'ון קרטר " ממאדים על אדם מכדור הארץ שמגיע לכוכב הלכת מאדים ומפתח שם כוחות על. וטרזן איש הקופים ,על הילד הלבן שגודל בין חיות בגונגל והופך לשליטו.שניהם נוצרו ב-1912.   ושניהם דוגמאות לאנשים עליונים במודל הניטשיאני.

קורצ'אק אולי הכיר סיפור קצר של  סופר המדע הבדיוני הבריטי המפורסם  ה.ג. וולס משנת  1898 ,"בעל הניסים  " The Man Who Could Work Miracles  ,על אדם רגיל שמגלה בעצמו יכולות על טבעיות, ומבצע ניסים  מדהימים  שמגיעים  עד' עצירת כדור הארץ מסיבובו. לאחר מכן הגיבור מבקש לבטל את כל כוחותיו ולחזור לזמן לפני שהיו לו כוחות האלו . סיפור שהוסרט ב-1936. לדעתי ,במידה וקורצ'אק  אכן קרא את הסיפור הזה, הוא היה עבורו מקור השראה חשוב עבור "קאיטוש".

  בשנות ה 1930 ,בזמן שקורצ'אק החל לכתוב את "קאיטוש הקוסם " ,עוד ועוד סופרים החלו לכתוב סיפורים על אנשים כמו עליונים, בעלי כוחות על טבעיים. הרעיון הנידח והאיזוטרי הפך פתאום לרעיון שעורר את עניינם של רבים והגיע לציבורים נרחבים.

  הסופר האמריקני פיליפ וייל חיבר את גלדיאטור" ( שהתפרסם ב-1930  אך הושלם שנים קודם לכן ב-1926 ),  על אדם בעל כוחות אדירים שאינו מסוגל להסתדר עם החברה מסביב ומתאבד ,  הספר הפך לרב מכר ובהשראתו של ספר זה הופיעו    דמויות של ספרות הרפתקאות  זולה בסדרות ארוכות של חוברות   כמו "דוק סבאג' "מאת לסטר דנט  ( החל לצאת לאור במארס -1933 בזמן שקורצ'אק משלים   את כתיבת "קאיטוש "  ) ,על לוחם בפשע בעל כוחות מדהימים שאמנם נאלץ לחיות בריחוק משאר בני האדם במבצר בקוטב.

 הפילוסוף והסופר הבריטי אולף סטפלדון  פירסם ב-1935,כמעט במקביל ל"קאיטוש הקוסם", את הספר "ג'ון המוזר" , שבו תיאר נער בעל כוחות עליונים המקים מושבה מרוחקת לנערים כמוהו באי מרוחק  . מושבה שמושמדת בידי המעצמות המפחדות מנערים  עליונים אלו.

 במקביל, החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם בעיתונים האמריקניים  סדרת סיפורי  קומיקס בשם  "הקוסם  מנדריק" , שעסקה בקוסם במה בעל כוחות כישוף אמיתיים .  עלילותיו של המכשף החלו להתפרסם ביוני 1934  ,זמן קצר  לאחר פרסום "קאיטוש" בכתב העת של קורצ'אק.

עטיפת פנזין משנת 1932 של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר שבו מופיע סיפור על "סופרמן".

  ושוב  ממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם" בשנת 1933 , החלו שני נערים יהודיים בארה"ב, סיגל ושוסטר ,לחלום על הרעיון   בדבר סדרת קומיקס, על  אדם בעל כוחות עליונים, שהפך להיות  לימים גיבור העל המפורסם "סופרמן ". הרעיון כבר ריחף  באוויר, אף שלא נמצא לו באותה העת  הד אצל מוציאים לאור, . במהלך 1933 הם פירסמו במגזין חובבים שהוציאו לאור בעצמם סיפור  שכתבו בעצמם במהלך 1932 בשם "שלטון הסופרמן " על נווד  שמקבל כוחות על ומשתמש בהם למטרות רשע.    הסדרה  הראשונה שאותה פירסמו צמד הצעירים, היתה על עלילותיו של "דוקטור אוקולט ". מכשף הנלחם בכוחות הרשע שהרפתקאותיו החלו להתפרסם ב-1935, זמן קצר לאחר הופעתו של קאיטוש. זמנו של סופרמן לראות אור בדפוס יגיע רק ב שנת 1938.  סופרמן הביא ליצירת ז'אנר שלם בחוברות הקומיקס, "ז'אנר "גיבורי העל " המשתמשים בכוחותיהם לצורך מתן עזרה לאנושות, או לפעמים על מנת להיאבק בה.

 כול היוצרים האלו  דיברו על אנשים שיש להם כוחות מוזרים ועליונים,  גיבורים שאין סביבתם מבינה אותם ולפעמים אף רודפת אותם.

בזמן זה  הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל  לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית  והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל  הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם.

 

קורצ'אק נגד ניטשה והיטלר

 בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה.  היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה,  דיברו  במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל  האדם העליון  לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך  שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.

 קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה".

קורצ'אק  תיעב את ניטשה  עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 ,זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו : "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב.

אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה .מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :

"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"

בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.

זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה  שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.

בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [10]

נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה  וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.

 יש  לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "  קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם.  זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.העל אדם השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [11] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ",   בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.

 קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה ,הוא המניע העיקרי של האדם. [12]

 קורצ'אק כמו מתוודה כאן, שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב  :.. "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".

 יאנוש קורצ'ק ואדולף היטלר

 

קורצ'ק היה מודע היטב לסכנה שהיטלר מהווה כבר מזמן מוקדם ביותר. ידידו ירחמיאל וינגרטן סיפר על שיחה שקיים עם קורצ'אק על היטלר ב1925 ,כאשר היטלר היה בבית הכלא לאחר נסיון הפיכה, ומעטים מאוד שמעו עליו מחוץ לגרמניה. קורצ'אק היה אחד מהמעטים מאוד  הללו, והיה כנראה היחיד, שהבין כבר אז  ב-1925 ,מה אותו אדולף היטלר עלול לחולל בעתיד. ( נזכור שהיטלר עוד לא פירסם בשלב זה את ספרו "מיין קאמפף", אותו רק כתב באותה התקופה, ובו פרס את רעיונותיו במלואם)

בשיחה עם וינגרטן אמר קורצ'אק, שהרפובליקה הווימרית תמנע הרבה צרות מהעולם אם תאשפז את היטלר בבית חולי רוח, כי הרי היטלר מופרע.   אלא שקורצ'אק חזה שעצתו לא תתקבל "כשם שאביו של ג'ינגיס חאן בשעתו לא הסכים להישאר עקר. .יש דברים קטנים העלולים לשנות את פני העולם ואחר כך שואלים שאלות מחוכמות ..מה היה קורה אילו ?

קורצ'אק סיכם את השיחה במילים:"היטלר יושב לעת עתה בבית האסורים.ביום שהדמוקרטים התמימים יפתחו לפניו את השערים –יתאמץ להפוך את אירופה לבית אסורים.ואז תפרוץ המלחמה האפוקליפטית. " [13]  קורצ'אק מתגלה כאן כנביא. אלא שהוא לא ידע שבזמן שהתקיימה השיחה, היטלר כבר השתחרר מבית הכלא והיה עסוק בהפצת ספרו "המיין קאמפף ",אותו כתב בכלאו.

קורצ'אק חזה ובטא את האיום שהווה היטלר על העולם, במחזה  שאותו כתב במקביל ל"קאיטוש הקוסם " , בדראמה "סינאט המטורפים ".  הייתה זאת דרמה  נבואית, שהוצגה בוורשה בתיאטרון הפועלים אתנאום, ב1 באוקטובר 1931 . ההצגה הועלת חמישים פעמים.  היה זה  המחזה היחיד שכתב קורצ'אק ,שהוצג על במה מקצועית בתיאטרון "אתינאום " בוארשה, אך לא פורסם בחייו של קורצ'אק בדפוס.

בעת הכנת המחזה התייעץ קורצ'אק עם פסיכיאטרים מומחים בעלי שם, שעה שהשחקנים בילו שעות וימים בבתי חולים לחולי רוח, כדי לספוג את האווירה ואת צורת הביטוי של עולם זה, ולהפוך את המחזה לאמין ככל האפשר.

העלילה  הקודרת מתרחשת בבית משוגעים, בו משתקפת המציאות של החברה האנושית המודרנית. רופא  המקום מתייחס בכבוד רב חולים שבהשגחתו, ומרשה להם לחיות על פי דרכם ולנהוג כרצונם.  המטורפים מתכנסים ב"סנאט המטורפים ", שבו כל אחד מהם מציע במונולוג ארוך על רקע גלובוס ענק עשוי כפיסי עץ ( "הגלובוס המטורף של עולם אחוז דיבוק " ),  את הפיתרון שלו לחליי החברה המודרנית ואת ההצעה שלו לתיקון העולם, ולעניינים העומדים ברומו של עולם.   עניינים אלה כוללים דמויות כגון אח עגום, רוצח ,  ונגר שהיה הפעם מאושפז במוסד, וכעת מבקר בו בקביעות בלווית ילדו, אריסטוקראט במעיל ארגמן בלוי, השקוע כולו בעבר היפה   ונשבע להגן על  טוהר הגזע וזכויות האצולה השמרנית.  פועל הנאבק למען זכויות מעמדו , השואף ל"יום ללא עבודה ", סרסור בורסה יהודי , שמתברר שהוא רק מתחזה למטורף על מנת להימנע מפשיטת רגל,  שמסביר מה בין היהודים ובין שכניהם :" היהודים המציאו את הסוציאליזם את השטר, את האלוהים ,ואת תורת היחסות ואילו אצלכם מבוכה .וכי מה עשיתם אתם ?בניתם גשרים חפרתם מנהרות וכשתינתן לכם יד חופשית תהפכו את כל כדור הארץ לכברה מלאת נקבים.. דמות אחרת הוא הומוסקסואל,  הקורא להשלטת שיטת האאוגניקה ,הפיקוח על הילודה על האנושות כשהוא טוען : "בלי אבגניקה נטבע כולנו בבוץ ,אחת ולתמיד .מוליד כל אחד כככל העולה על רוחו .הרצון האדיש והרע מוליד בני אדם חדשים וזורקם לנו .על שלילת חיי אדם צפויים עונשים חמורים לעומת זאת אין כל עונש צפוי למלידים בעלי מום ומטורפים. יש להציג את השאלה :מי הרשאי להוליד .כל המוליד ללא רשות יושם בבית הסוהר ..כל ריק ופוחז וגרוע בגרועים בהיעשותו אב זוכה לאלמוות בונה את העתיד .". ההומוסקסואל מציע להנהיג בחינת בגרות מיוחדת שרק העומד גבה יקבל תעודת בגרות שתכלול גם התר להולדת תינוקות.[14]

 הדמות הבולטת ביותר היא של   הרב סרן,  איש צבא לבוש מדים   שהוא אוייב הדמוקרטיה וההומניזם ורווי שנאה לא רציונאלית ליהודים. רב הסרן   מודיע על רצונו לשוב לברבריזם, למלחמות, לכאבים, לפצעים ולצלקות :  "מלחמה –וגם את זאת רוצים לקחת מאיתנו " הוא צועק " אנחנו  ברברים ורוצים להישאר  כאלה . אנחנו זקוקים לכאב ולפצעים לצלקות..מה נדחוס לתוך שישים שנות חיי אדם ?אנחנו מאמינים שיש למלא אותם בסבל ובכאב ולא בתענוגות ובפינוקים " . תוכניתו  להקים דיקטטורה, להשמיד את  התרבות ואת כל מה שאינו נושא חן בעיניו ,להקים גרדומים בכיכרות הערים ולתלות עליהם   את כל הממציאים האידיאליסטים, המתקנים החברתיים ,  היהודים וחברי הפרלמנט. להוציא מקברותיהם את עצמות גוטנברג ממציא הדפוס ואדיסון ממציא החשמל, ולשרפן .להרעיל את הכימאים. לירות במהנדסים, להדביק את הרופאים בדבר ולגרשם למדבר, לתלות את הדיפלומטים  ולזרוק את הכל לקברות אחים.להעלות באש  את הערים, ואת תושביהם הבורחים להטביע בנהרות.הוא בז להמוני האנשים בהם הוא רואה אספסוף גס ודוחה. מעל הכל הוא שונא את היהודים, והוא צועק  :"מאחורי גבו של כל אחד  ניצבים יהודי ואישה.שימו לב למה שאומר לכם :יהודים זה לא דת ,לא גזע אלא מין .משהו שבין גבר לאישה.פחות מגבר יותר מאישה".

לסיכום הוא קורא : להרוס לשרוף ושוב לבנות .להוליד  ולקבור בקברי אחים ..התוכנית הזאת שלי יכולה לפעול במשך דורות ,רבבות שנים .".[15]

קורצ'אק תיאר כאן, ב שנת 1931 ,בצורה מוגזמת אך במעט, את תוכנית הרייך של "אלף השנים "  מבית מדרשו של אדולף היטלר. דומה שאכן דמותו הספציפית של היטלר עומדת מאחורי דמות "הרב סרן ", אלא שכאשר קורצ"אק עבד על המחזה,  רק מעטים מחוץ לגרמניה שמעו על אדולף היטלר ,שהיה אז פוליטיקאי  חסר חשיבות  בבוואריה.  ניתן להניח שקורצ'אק עקב בעיון ובחשש אחרי הקריירה של היטלר,  גם כשזה היה פוליטיקאי לא ידוע, אף בגרמניה עצמה,  והוא למד עליו רבות.

לדעתי ,אם כך , "קאיטוש הקוסם " היה בגדר תשובתו  של קורצ'אק לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר.  את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה כישופית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את  התשובה שכנגד למסע הנביא זרטוסטרה בהרים, בספרו של ניטשה.

דהיינו,  שעם כל כוחותיו האדירים  אשר שימשו אותו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר,שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת  לסייע לאחרים  ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים .

 אין זאת אלא, שקיאטוש המכשף שימש כביקורת  לא כל כך מוסווית, כנגד האידיאולוגיה הנאצית ששלטה בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר, שעה שקורצ'אק הבין כבר  אז איזה איום מהווה אידיאולוגיה זו על ארצו פולין ועל היהודים. רמז  ברור לכך נמצא  בקטע המתאר את  הנציג הפולני ואת הנציג הגרמני, הנפגשים בוועדה הבינלאומית  של המומחים, שתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי, הפועל בפולין ומבצע מעשים שלא יאמנו.   במהלך הדיון המשעשע למדי,  אך הרציני במהותו, ניכרת היטב המתיחות  הפוליטית בין הגרמני והפולני, מתיחות שמגיעה במהלך הדיון לכדי מריבה ועוינות.

להלן הקטע הרלבנטי  מתוך הספר קאיטוש המכשף שפורסם ,כזכור, לראשונה בשנת  1933 . בדיעבד הוא מקבל ממד  נבואי של ממש:

..ובכן התאספו נציגי הארצות בג'נבה ודנו בעניינו של קאיטוש .

הגרמני דיבר ראשון :

אנחנו שכניה של פולין.הפולנים ידועים כחמי מזג. מה שקרה בוורשה מסוכן מאוד לגשרים שלנו ,לשעונים שלנו ,,לרכבות שלנו .הפולנים אוהבים לעשות צרות ".

"הגרמנים עושים יותר צרות" אמר הנציג הפולני.

..הגרמני המשיך לדבר:  "הפולנים ממציאים המצאות מלחמתיות ועורכים ניסוים מסוכנים,מצאו להם בעל ברית אדיר".

( הנציג הפולני ) "זה איננו בעל-ברית ,אלא אוייב אולי אפילו מרגל.בדיוק קיבלתי ידיעה מממשלתי שהמרגלים נאסרו ,אנחנו מבקשים שלום.עמדנו לקבל מלוה ממשלחת בנקאים ,אך הם נבהלו ועזבו".

( הגרמני )"אני מסכים לדברי חברי הפולני. אולי האלמוני הוא אויבם ולכן אנחנו מבקשים להגיש לכם עזרה".

"בלי טובות ."

"איזו עזרה "שואל היושב –ראש.

"( הגרמני ) " נשלח לפולין את הצבא ואת המשטרה שלנו ונבדוק ביחד את כל העניין בו במקום . הפולנים אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם"

"אתה אדוני אל תדאג לנו".

(תרגום אורי אורלב , ע' 111   )

בשיחה שהייתה לקורצ'אק  בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל, המשורר זרובבל גלעד קבע  קורצ'אק:" ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי שיביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [16]

 

 

 ההמשך שמעולם לא בא.

 

"..אולי עוד אכתוב פעם סיום." יאנוש קורצ'אק 1933  (" ההקדשה בפתיח של "קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב,   1988 )

 קורצ'אק הבטיח לקוראיו בהקדמה ל"קאיטוש ", שיום יבוא ואולי עוד יחזור לדמות. הסיפור בהחלט הסתיים בנקודה מסתורית. ואין זה ברור לקורא מה יעלה בגורלו של קייטוש.

נודע לנו שקאיטוש  עומד לפני משפט של קוסמים ובעצם איננו יודעים על מה ולמה,אם כי בהחלט אפשר לשער.עם זאת, אין לדעת מה היה  סופו של המשפט, האם בוטל? והאם השבועה שנשבע  קאיטוש בקוטב, להיות מכאן ואילך טוב וישר ביטלה אותו ? גם איננו יודעים מיהו ומהו  אותו יריב שרודף אחריו לאורך הסיפור,  ושגם כלא אותו בטירה מפחידה. העניין נשאר בגדר תעלומה שאולי הייתה נפטרת עם הפרק הרלבנטי היה מתפרסם בגירסתו המלאה שאותה כתב קורצ'אק במקור לפני ש"צונזר " כתוצאה משיחה עם חניכיו  שמצאו את הפרק בשלמותו מפחיד מידי  ,אך לצערנו כתב היד המקורי כנראה לא שרד.

 הרושם הוא שקורצ'ק תיכנן מעין המשך לספר והוא אף רמז לכך בהקדמה :אולי יום אחד יכתוב סיום, כמו שכתב חלק שני למלך מתיא הראשון, אך הוא לא עשה זאת.

 ניתן לשער שהחלק השני שקורצ'אק אולי חשב עליו  לא פורסם מעולם, כי קורצ'ק  ידע שסיומו יהיה טראגי ,כמו שהיה סיומו של  סיפורו על המלך מתיא .  ההיגיון של הסיפור היה לכאורה ( במו בסיפור "ג'ון המוזר " של אולף סטפלדון מאותן השנים)  שקאיטוש  לא יוכל להמשיך להתקיים בחברה האנושית  חסרת הסובלנות, שתרדוף אותו ללא הפסק. קורצ'אק רצה לחסוך זאת מקהל קוראיו.

עם זאת הרעיונות של הסיפור צצו בסיפורים אחרים של 'קורצ'אק , דוגמת  ה"נער העקשני " (1937) ,המהווה לו מעין תמונת מראה .  זהו    סיפור ביוגראפי העוסק בנער שהפך להיות  מדען מפורסם:  לואי פסטר. בעקשנותו הוא מגיע להישגים מדעיים וממציא תרופות למחלות קשות.כמו קאיטוש שלומד את הכישוף בניסוי ובטעיה. אלא שהכישוף של קאיטוש אינו נראה כמו מדע אלטרנטיבי, שכן הוא נראה קפריזי מידי.  אצל פסטר כמו אצל קאיטוש כוח הרצון והעיקשות  הם  האלמנט המרכזי בהשגת ההשגים המדעיים. אך ספרו של קורצ'אק מלמד את הקוראים הילדים גם מהי חשיבה מדעית.

קאיטוש בארץ ישראל לנוכח הסכסוך  היהודי- ערבי

 קורצ'אק  חזר במעט לרעיונות של "קאיטוש המכשף " בסיפור קצר  בשם "כך אני מהרהר, " אשר תרגומו העברי  ( גרסה מקוצרת בידי ברל פומרנץ) מתוך כתב יד, התפרסם בפברואר  ב"דבר לילדים " ובעיתון ההסתדרות "החלוץ הצעיר " בפברואר  1939.[17]  זהו סיפורו של נער יהודי בפולין ערב המלחמה, הרוקם לו בדמיון פורה מסכת הרפתקאות המתרחשות בדרכו לארץ ישראל, ומעשי גבורה מופלאים המתרחשים לאחר הגיעו לארץ. בסיפור הוא פוגש את מלך בריטניה ומבקש ממנו לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל. הוא נלחם בגבורה בערבים שהתנפלו על הקיבוץ, אם כי חס על חייהם, כי "גם להם יש הורים וילדים ". הוא מתידד עם נער ערבי המגלה לו סוד על אוצרות  קדומים:  אוצרות בית המקדש ודוד המלך, הטמונים בהרים שאותם ציוה  הנביא מוחמד להחזיר ליהודים, כדי שיבנו את ארצם וכדי שיקנו באפריקה אדמות עבור הערבים  . הוא מקים עמם בנק לקניית אדמות עבור הערבים באפריקה :" הקימונו בנק אפריקאי ,כל ערבי שהיה לו בארץ ישראל  חמישה דונמים אדמה קיבל מטעם הבנק עשרה דונמים .. ( לאחר התיישבותם המוצלחת של הערבים באפריקה ) …. בנינו ספינות ,אשר הביאו חינם –אין כסף את הערבים שרצו להתפלל או לראות את ארץ ישראל. טוב היה להם באפריקה"[18].) מן האוצרות שמתגלים נהנים לא רק היהודים אלא גם עמים אחרים השרויים במצוקה. "הלווינו כסף לספרד כדי שתיבנה לאחר המלחמה את הערים הנחרבות  ( מלחמת האזרחים של הרפובליקנים נגד פרנקו .א.א.)   ,נתנו כסף לסין כדי שתוכל  להתגונן ( מפני היפנים שפלשו אז לשטחיה א.א.  ). נתנו כסף לפולין ולארצות אחרות."

 הכסף מוצע אפילו לגרמניה הנאצית, ובסיפור התמים  מופיעה לראשונה  ולאחרונה דמותו של  הרודן הגרמני היטלר, היוצא לראשונה ביצירת קורצ'אק מאחורי הקלעים, וכמו מדבר אל הדמות ודרכה אל  הקוראים:

"נודע להם לגרמנים ,כי נותנים אנו זהב וישלחו אלינו שר שלהם .אמרתי לשר :

"טוב אך מוכרח לבוא הנה היטלר בעצמו."

הוא רגז, אך היה מוכרח.הוא רגז מאוד ,אך מה יכול לעשות ?-בא. אמרתי:

-ראה אדוני :כמה מיטיבים אנו יותר לנהל משק :לא קנינו תותחים ואוירונים וצוללות אלא מעט ממה שצריך אבל אין אנו נוטלים דבר מאת אחרים.

והוא:

אמנם ידעתי.היהודים רשאים לשוב לגרמניה."

הצטחקתי.טוב. אבל איש לא רצה לשוב,כי לא האמינו לו…כסף לא נתתי לו,אלא קניתי בשביל הילדים הגרמניים חלב,חמאה וכל מה שצריך ואין להם". [19]

 היטלר הופך לכאורה לטוב לב, כאשר הוא שומע על כל האוצרות שגילו היהודים, ומציע להם לחזור לגרמניה ( קורצ'אק מן הסתם חשב בעת הכתיבה  על ההבטחות שהבטיח היטלר לצ'מברליין  הבריטי לגבי צ'כוסלובקיה לפני שכבש אותה). אך הללו בחכמה נזהרים מהצעותיו.   הילד מסביר להיטלר שדי היה ליהודים להיות מוזמנים חזרה למקומות שמהם גורשו . לכן   יישארו בארצם שלהם.  הילד מתעלם מבקשתו של היטלר להלוואה כספית , אבל קונה בשביל הילדים הגרמנים "חלב וחמאה וכל מה שצריך ואין להם".. אך קורצ'ק יודע היטב את ההבדל בין מעשיה והרפתקה.

"אני כתבתי כאן מעט ,אבל חשבתי הרבה .נקל לחבר מעשיות .אך קשה לחשוב על הפתקאות כי צריך הרבה לדעת .

הילד המספר מסיים את סיפורו :"כתבתי מכתב אל דודני שבארץ ישראל שישלח לי שמות ערביים שונים ושיודיעני אם ישנם שם דובים ,ומה עושים הערבים ברצותם להראות אות ידידות :אם רק מושיטים יד ,או אם כותבים בדם או מעשנים מקטרת השלום .וכמה שנים גדלים התמרים –אם 2000 שנה? "

 והספור מסתיים במישפט המשמעותי "והדודן שלי לא השיב על מכתבי ואיני יודע מדוע ". [20]

יש כאן דמיון ברור לסיפור על קאיטוש, שמבין לבסוף שעליו להשתמש בכוחותיו לעזור לאנושות כולה ,גם לסינים ולשחורים. [21]

נראה שבסיפור זה רמז לרעיונות  כמו מיסטיים-משיחיים, על ארץ ישראל כמקום שעתיד למלא תפקיד מוסרי כלל אנושי. מעין "אור לגויים" שתביא גאולה לעמים השונים. [22].  קורצ'אק חזה כי בארץ ישראל תהייה תחייה של ערכים תרבותיים מוסריים ורוחניים, וכן  שלום ושיתוף פעולה בין יהודים וערבים. [23] למרות זאת ידע כי ההישג לא יבוא אלא דרך "סערה…דרך טעיות במדבר .דרך חטא ובלבול לשונות .." [24] הוא סיכם זאת במכתב שכתב ב30 במארס -1937 "על אף הכול אני מאמין בעתיד :של האנושות והיהודים וארץ ישראל ".

היה זה סיפורו האחרון של קורצ'אק, שפורסם בחייו.מספר  חודשים לאחר פירסומו, בספטמבר 1939 פלשו צבאות הנאצים לפולין וכבשו אותה. קורצ'אק מצא עצמו, כמו שאר יהודי וורשה, כלוא בגטו ובגדר נידון למוות.

 

רודן האור

קייטוש המכשף במהדורה צרפתית.

המהדורה הצרפתית של קייטוש

 

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

יאנוש קורצ'אק ."מן הגטו"

 

 

 דווקא בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא  בגטו ונאבק  שם למען היתומים שלו,  קורצ'אק  כתב את  "יומן  מן הגטו".  בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים.   הוא כתב  כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד, שמזכירים יותר מכל דבר אחר את העמודים הביזאריים ביותר של "קאיטוש ".

 כך קורצ'אק מספר ביומנו    על רעיון שעלה בו:   פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו  מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור  ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.

 "המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות.  העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?

במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .

"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.

השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [25]

מפליא שבזמן שקורצ'אק שירבט לעצמו את ראשי הפרקים לרומן בדיוני זה, סופר מדע בדיוני בקצה השני של האוקינוס בשם תיאודור סטרג'ון, חיבר סיפור מקביל ממש, שנחשב מאז לקלאסיקה של המדע הבידיוני Microcosmic God (תורגם בידי עמנואל לוטם בשם "אל בזעיר אנפין" בקובץ "מבחר הסיפורת הבידיונית ",1941), שמתאר נושא מקביל במדויק אודות מדען, שיוצר תרבות מיקרוסקופית במעבדה.

סיפור נוסף מסוג זה שאותו כתב עבור קובץ בשם "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום  בכוכב הלכת "רו ",  שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום.  באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו  הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם  לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ?  האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם?  עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[26] 

קורצ'אק עוסק בתקציר זה בדילמה מוסרית קשה, שהפכה מאז לבולטת מאוד בספורי מדע בדיוני שונים, וגם בעולם האמיתי  ,האם לעזור לתרבויות אחרות גם כנגד רצונן ?

הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז  אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר  לסיפור שלישי אופטימי יותר   כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [27]

קורצ'אק  תיכנן סיפורים נוספים   כמו גירסה  ציונית למלך מתיא הראשון ,בשם "המלך דוד השני "שבו ילדים יהודים מתכנסים בארץ ישראל מכל קצוות תבל, ומקימים בה ממלכת ילדים עברית.

הוא כתב ביומנו  על חלומו להקים בנין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקירבת  קיבוץ כפר גלעדי."… יהיו שם חדרי אוכל וחדרי שינה קסרקטיניים גדולים. יהיו גם "בתי מתבודדים" קטנים. שם על גבי גג שטוח יהיה לי חדר לא גדול וקירותיו שקופים ,כדי שלא אפסיד אפילו זריחה או שקיעה אחת ,וכדי שאוכל ,בשעת כתיבה בלילה ,להציץ מפעם לפעם בכוכבים.ארץ ישראל הצעירה טורחת בנאמנות רבה להגיע לכלל הבנה עם האדמה. אך יגיע גם תורם של השמיים".

  אך קורצ'אק לא זכה לכתוב  את הסיפורים האלו  ולממש את רעיונותיו השונים על בית יתומים בארץ ישראל..

 הוא נשלח למוות עם יתומיו בידי אנשיו של הנאצי היטלר, שממנו  ומרעיונותיו התריע  שנים רבות.על פי הדיווחים, הוא וילדיו הלכו אל המוות כשדגל בית היתומים שלהם מתנפנף . דגל שצויר לפי מתכונת דגל ממלכת הילדים בספרו "המלך מתיא הראשון".

קיאטוש והאקס מן

בפולין אין ילד או מבוגר שאינו מכיר היטב את שמו של קורצ'אק. רובם גם יודעים לנקוב בשמות ספריו וחלקם אפילו יודעים להסביר בפשטות את תורתו הפדגוגית.

.כה גדול  פרסומו של קורצ'אק  ששנים לאחר רציחתו פורסמו בפולין מסמכים מזויפים  שכביכול נכתבו בידי קורצ'אק שעל פיהם כביכול קורצ'אק התנצר בעת שנילקח למחנה ההשמדה. מן הסתם ניסיון להשקיט את המצפון הפולני.

הפולנים הכריזו על שנת 2012 כ"שנת יאנוש קורצ'אק"בהחלטה מיוחדת של הפרלמנט הפולני ביוזמת מארק מיכאלק נציב זכויות הילדים של פולין.הפולנים משלימים ב-2012  מהדורה מדעית  של 16 כרכים של כל כתבי יאנוש קורצ'אק שהחלה להתפרסם ב-1992. על פי ספריו נעשו שם מחזות וסרטים,וכעת למשל עובדים שם על עיבוד קולנועי ראשון לספר "קייטוש המכשף "( שכבר הוסרט לטלוויזיה הפולנית ). פולין משווקת ומפרסמת  לכל העולם את דמותו ויצירותיו של קורצ'אק כדמות גדולה של התרבות הפולנית והאירופית  בין שתי מלחמות העולם.הפולנים הוציאו בול עם תמונתו של קורצ'אק. משרד החוץ הפולני הודיע שהשגרירויות הפולניות ברחבי העולם יפיצו את שמו של קורצ'אק במאמר שיתפרסם מידי חודש באתר האינטרנט של כל שגרירות זאת במטרה להפיץ את מסריו של קורצ'אק בכל העולם ולהפכו לאיקון עולמי ולא רק פולני –יהודי.

 הפולנים דואגים לתרגם את ספריו של קורצ'אק לשפות שונות. קייטוש המכשף " הופיע  ב-2012 לראשונה בשני תרגומים שונים  לאנגלית שניהם עם איורים של מאיירים ישראליים  האחד

Kaytek the Wizard של  המאייר הישראלי אבי כ"ץ והשני Kaitus, the Boy who wanted to be a Magician  עם איורים של מנחם ג'רנברג.

  "קיאטוש " זכה לגלגולים מעניינים במדיה הפולנית והישראלית.הסיפור בויים כמה פעמים לתיאטרון הפולני.הוא הוסרט לסרט טלוויזיה של 46 דקות ב1997 והוקרן ב1999. בימים אלו מתוכננת גירסה קולנועית פולנית שלו לשנת 2014. [28]

 בישראל הספר זכה  לגרסת הצגת יחיד  של איתי שגב,  שכתב וכיכב בהצגה בבימויו של אוהד אשכנזי בליווי נגני צ'לו, חליל צד ואקורדיון. המחזה הועלה בתיאטרון בית לסין  ובו יותם הוא ילד בתקופת השואה. ההצגה מתארת את הכנותיו של אנטק, ילד יהודי בעל דמיון תוסס ורב גוני, לקראת נסיעה שתוציא אותו מגטו ורשה. סיפור העלילה נפרס מ 1939 עד 1942, עת נלקחו ילדי בית המחסה של קורצ'ק אל תאי הגזים בטרבלינקה. בהצגה משולבת פריסת תפיסת עולמו של קורצ'ק המחנך.

 אפשר לראות ביותם הקסם גם ספר  המקדים את המוטאנטים, מסדרת הקומיקס המצליחה   "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות.  סדרה זאת נוצרה  בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט .   מוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם .מבחינה זאת כותבי "האקס מאן"  רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר,  המנהל והמורה ההומניסט  של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם  מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני.בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר  מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה  והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך  של קורצ'ק.

 יאנוש קורצ'אק עסק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי. יותם הקסם הוא מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק.  אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר.

קורצ'אק הבין כבר בשנת 1933 ,את המשמעויות ואת הסכנות הטמונות באישיותו של ילד המגלה בתוכו כוחות על. הוא פיתח את הרעיון  עד תום ויצר קלאסיקה, שלדעתי, תתקיים כל זמן שתתקיים ספרות לילדים.

נספח :התרגומים השונים של יותם וקיאטוש.

 קייטוש תורגם מפולנית  לגרמנית לספרדית לצרפתית ופעמיים  לאנגלית עם איורים של המאייר הישראלי אבי כץ  המזכירים במכוון את איורי ספרי  הארי פוטר.

קייטוש בתרגום לגרמנית.

ישנם מספר תרגומים של הספר לעברית. כל  אחד מהם שונה מהשאר.

גיבור הספר זכה בעברית לשלושה שמות שונים : יותם , יובב וקאיטוש כבמקור .   הגדרתו של הגיבור השתנתה   מקוסם לקסם, לקוסם, למכשף.

 הספר זכה לשלושה מתרגמים:  שני גברים ואישה,  ולארבעה   מאיירים :שתי נשים ושני גברים.

התרגום  הראשון היה של יוסף ליכטנבום והוא כלל פרק מהספר ,שהופיע בדבר לילדים כא באדר תרצ"ז ( 4.3. 1937 ( כרך ב' חוברת 24 ע' 7-10 )שמו היה יובב הקוסם .הספר היה אמור לצאת אז בהוצאת יזרעאל " אך זה לא קרה והספר נאלץ להמתין עוד שבע שנים. הפרק שפורסם אז "בדבר לילדים " היה הפרק הראשון המתאר תעלול של "יובב" , שאין בו דבר על טבעי, ומן הסתם הקוראים הצעירים התקשו להבין מתוכו מדוע "יובב " הוא קוסם.

הספר שיצא לאור לראשונה בשנת 1944 בספריית שחרות, של הוצאת "עם עובד"  שנתיים לאחר רצח  קורצ'אק  (עם הקדמה של יוסף ליכטנבום על חייו ופועלו של קורצ'אק), שונה   השם ליותם הקסם.הציורים היו של לאה גרונדיג.

במהדורת שנת   1955 תשט"ו ,בתרגומו של ליכטנבום, נקרא הספר "עלילות יותם הקוסם" :סיפור    שיצא בהוצאת טברסקי , והוא אוייר בידי מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ).

במהדורה של שנת 1964  בספריית "דן חסכן " של הוצאת "עם עובד"  עם התרגום של ליכטנבום   ( שיצא לאור ב7 מהדורות עד  1978) וגם במהדורה של אורי אורלב,  23 שנים מאוחר יותר, הספר חזר   כמספר 130 בסדרת "דן חסכן" באיוריה של אורה איתן.

במהדורה של שנת 2000 בהוצאת "זמורה ביתן", נקרא הספר קיאטוש הקוסם, כשתרגמה אותו מפולנית יוכבד פרימן, והאיורים הם פרי עטו של חובב  רשלבך .

למיטב ידיעתי זה היה הספר היחיד שהופיע בסדרת" דן חסכן " עם שני תרגומים שונים, אף שעם אותה המאיירת בכל פעם. רק תמונת העטיפה השתנתה קצת בכל פעם. נירה הראל  עורכת ספריית" דן חסכן "מספרת שהתרגום החדש יותר של אורי אורלב, עורר עליו את חמתם של קוראים מבוגרים רבים שדחו אותו, משום שבעיניהם הספר "האמיתי " היה  ה" יותם הקסם " שהיכירו בילדותם. זאת אף שהתרגום החדש היה נאמן הרבה יותר למקור הפולני [29]

כדאי לציין שישנם הבדלים משמעותיים בין התרגום הישן של יוסף ליכטנבום לעברית  "יותם הקסם "  ואלה החדשים, של פאולה צלניק ואורי אורלב .

ליכטנבום שעיברת את השם של קאיטוש, ממקם את הסיפור לא בפולין אלא במדינת "ליש, " וכך מעניק לו אופי על מקומי. בגלל השמטה של כמה קטעים, שהוחזרו בתרגום החדש ,השמטה שהיא אכן הגיונית, אופיו של הסיפור משתנה. מי שקורא את הספר רק בתרגום הישן, נחשף בפני ילד שמגלה בעצמו כוחות על, והוא כנראה יחיד במינו. לעומת זאת מי שקורא את התרגום החדש, המלא, מגלה שהסיפור מורכב הרבה יותר. מסתבר שיש עוד מכשפים בעולם, שאחד מהם כולא את קאיטוש ,מסיבות לא ברורות ,בטירה מפחידה בפרק ,שחלק ממנו חסר כדי לא להפחיד את הקוראים יותר מידי.  למכשפים  אלה ארגון שמעמיד את קאיטוש  למשפט.בפרקים אלו קאיטוש נהפך לכלב וחוזר להיות הוא עצמו רק בגלל אהבת אישה וחוק כשפים מימי הביניים  שעליו הוא אינו יודע דבר. דהיינו כל אופיו  של הסיפור משתנה, והופך לכמעט "הארי פוטרי".  דומה, שדווקא הספר בגרסה המקוצצת , נותן לסיפור עוצמה גדולה יותר, מאחר שהוא אחיד והגיוני  יותר. הגרסה המלאה היא "מבולגנת " למדי והיא חסרה  את ההיגיון הפנימי החזק שיש לגירסה המקוצרת.

ביבליוגרפיה

בקראון, צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6

גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.

הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980

הראל, נירה. "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000

וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.

יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4

יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2, 1989

כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988

כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989.

מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל.

קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח.

,קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז.

קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972

שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן.

  Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

ברשת http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones


[1] כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988 ע' 271

[2] הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980. ע' 40.

[3] יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4 ע' 146.

[4] על פי אחרית הדבר של המתרגמת של המהדורה האנגלית של קייטוש KAYTEK THE WIZARD "(2012) קורצ'אק קיבל את התשובה הנ"ל רק ב-1929 .אולם ייתכן שיש כאן שגיאה.p. 265

[5] יצירות אחרות שעליהן הכריז קורצ'אק ברשימה זאת אך לא פירסם לבסוף כללו את "1. אבי הסב –הנכד " סיפור 2. סיפורים על "השקטים"  3. עין בעין עם בעלי החיים . 4.חברת הילדים 5. כללי החיים . 6. היגיינה . 7 על ההסכם החברתי. מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 105 .&

[6] מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 106

[7] מידע זה הועבר לי בידי הסופר והמתרגם אורי אורלב.

8. בשלב זה לא מצאתי מחקר או רשימה ביבליוגרפית על נושא ילדים מכשפים בספרות ובמיתולוגיה לפני "קיטווש". מחקר זה הוא ראשון מסוגו.

[9] ברובו לפחות שכן יש בספר זה פרקים שהם בגדר יוצאי דופן וכן מזכירים את האגדות על עולם הכישוף.ובכך נדון בפירוט בהמשך.

[10] מן הגטו ע' 77

[11] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989 ע' 52 .

[12] א.צבי בקראון "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67

[13] וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.ע' 217-218

[14] יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו  של יאנוש קורצ'אק מספר 2 1989 ע' 36

[15] שם ע' 37

[16] גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.ע' 43-44

[17]  תרגומו המלא   של  פומרנץ לסיפור הופיע ב קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז. ע' 44-61

[18] שם ע' 60.

[19] שם ע' 60-61.

[20] שם .ע' 61.

[21]
 

 בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  'wizard  K aytek the של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21. ראו  גם ראיון עם המתרגמת באתר תרבות פולני בשפה האנגלית ברשת :

Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones

[22] שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן, ע' 133-135 ,

[23] קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח, ע' 138

 

[24] שם ע' 191

[25] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972 ע' 103-104

[26] מן הגטו ע' 144-146

[27] מן הגטו ע' 82

[28] תודה לספריית מרכז התרבות של שגרירות פולין על המידע.

[29]. ראו "נירה הראל "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000 , ע' 169.

yotam 0

 קישורים על יותם הקסם ברשת :

אלי אשד על יותם הקסם ואני

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ? השוואה בין שני תרגומים של הספר באתר "דף-דף"

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב -קאיטוש המכשף

גבולות הכוח :רות קנר על "יותם הקסם " בפרוייקט "הגיבור שלי "

 אלי אשד .מלך הילדים :סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק "

כך אני מהרהר :סיפור פנטסטי מאת יאנוש קורצ'אק -מגזין "יקום תרבות "

החלק הראשון

החלק השני

ועוד על ספרות הקשורה לשואה :

שלך אנה פרנק