ארכיון קטגוריה: ספרות פנטזיה

-"בוצינא דנאורא" סיפור על ספרי סוד קדומים מאת יצחק שנהר

עוד ישוב הבעל ? - הסיפורים האנטי "כנעניים" של יצחק שנהר - יְקוּם תַּרְבּוּת

 

"שיש האומרים כי אין יותר  משיח לישראל שכבר אכלוהו בימיו של אותו שר וחסיד,בלפור".

הסופר יצחק שנהר ( שנברג)   ( 1902-1957)  שהיה בין דברים רבים אחרים מחבר של סיפורים תנכיים מעולים שאותם  פירסמתי בבלוג זה ובמגזין "יקום תרבות "  היה ידידו הטוב של חוקר הקבלה גרשון שלום שאת מאמריו היה מפרסם במוסף הספרות והתרבות של "הארץ" שאותו ערך. היה יושב במחיצתו ושומע ממנו על מחקריו בנושאי תולדות הקבלה וכתבי יד עתיקים.את  עניינו בנושאים אלו אפשר לראות בסיפורים שונים כמו “שעה שנפלה”, ו“משיח בקברים”סיפורים מצויינים מסוגם. 

והנה סיפור שלו המוקדש לגרשום שלום, סיפור שרוחו של שלום ומחקריו שורה על כל שורה ושורה שבו  שאני מחבב מאוד ובבירור מבוסס על דברים ששמע המחבר משלום, סיפור    על יהודי אספן של ספרי סוד עתיקים  ומחשב קיצים  ועוסק בחיפושיו   אחר סודות הקבלה המוזרים ביותר שאותם, לדעתו, טמן מקובל בקברות הסנהדרין ובירושלים. הוא מסתיים כמעט  ויותר מכמעט כסיפור אימה המזכיר את אלו של הסופר האמריקני ה.פ.לאבקראפט בארה"ב ( שאמנם ספק אם שנהר שמע עליו בכלל  אם כי אפשרי שדווקא ידע עליו).

מה חשב  גרשום שלום על הסיפור אין זה ידוע. וחבל מן הסתם היה לו הרבה מה להגיד על סיפור זה.

עוד מישהו שרוחה שורה על הסיפור היא הסופר ש"י עגנון ידיד טוב אחר של יצחק שנהר שגם אותו היה  שנהר מפרסם במוסף הספרות של "הארץ" כעורכו.

ויש להניח ששנהר חשב בעת הכתיבה גם על הסופר חיים הזז שגם הוא כתב סיפורים מקבילים לזה. 

 מיותר לציין שגם אני כאספן של ספרים ישנים ומוזרים   העוסק כחלק ממסורת משפחתית עתיקה   (מהמאה ה-12 )  בחישובי  קיצים שונים ומוזרים לאורך הדורות מוצא עניין רב בסיפור זה.

הסיפור הופיע במסגרת קובץ סיפורי יצחק שנהר (קובץ), א-ג, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ך 1960 שהופיע לאחר מותו של שנהר במסגרת המדור "סיפורי ירושלים" שעוסק בסיפורים על העיר שאותה אהב שנהר מאוד ואותה תיאר ברבים מסיפוריו.

 למרות חיפושים  לא מצאתי כל פירסום מוקדם  יותר שלו   בכתב עת  או בעיתון יומי אם כי יש להניח שהיה.

.ואם  הוא לא  פורסם במקום כזה  ונלקח ישירות מהמגירה שבה נמצא ככתב יד אולי זה בגלל שהעורכים הספרותיים השונים עמיתיו מתחריו של שנהר  מצאו אותו כמוזר מידי לטעמם..

 

 

 

 

עוד סיפורים של יצחק שנהר :

על מי מרום : סיפור מכיבוש הארץ בימי יהושע 

זימרת הארץ : סיפור קאסי על ימי ירבעם ורחבעם ופלישת פרעה שישק לארץ ישראל

לילה בשומרון :סיפור על הימים האחרונים של ממלכת ישראל 

 

עוד ישוב הבעל –  אלי אשד על סיפוריו של יצחק שנהר

ביתו של המהפנט – סיפור שבו הקורא הוא גיבור העלילה מאת רלף מילן פארלי

הסיפור שלפניכם הוא מיוחד במינו.הוא פונה בגוף שני אל הקורא  ומדבר איתו   ולמעשה משתף אותו בעלילה,  דבר נדיר ביותר והוא עושה זאת מסיבה טובה מאוד שתתברר רק בסיום.

סיפור נוסף  ומעניין מאוד מסוג זה  שבו הקורא חובב המדע הבדיוני  מגלה שהוא חלק אינטגראלי מהעלילה פורסם  לאחרונה בידי סופר המדע הבדיוני הישראלי גיא חסון בשם" התעורר",  באתר פנטסיה 2000".

האם יש קשר בין הסיפורים ?

הסיפור של חסון כפי שתראו הוא גם דומה וגם שונה.

המחבר "רלף מילן פרלי" הוא שם בדוי של  Roger Sherman Hoar (April 8, 1887 – October 10, 1963  אדם שהיה סנטור של ארה"ב  וגם סופר פורה של סיפורי הרתקאות במגזינים בפרוטה והתפרסם במיוחד 

הודות לסדרת המדע הבידיוני "איש הרדיו" על אדם שמגיע לכוכב הלכת נוגה והופך שם לגיבור הנלחם בגזעים שונים ומתאהב בנסיכה אנושית יפה  בסגנון סיפוריו של אדגר רייס בוראוז שהיה ידידו של "פרלי" .

הואר כתב עוד סיפורים רבים כמו "אני חיסלתי את היטלר!" שהופיע בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

הסיפור שלפניכם  שהופיע במגזין פנטסיה מפורסם הוא   כנראה סיפורו הידוע ביותר הודות להופעה שלו באנתולוגיה שאותה ערך אלפרד היצ'קוק .ומשם תורגם גם לעברית.

אלפרד היצ'קוק כתב בהקדמה לאנתולוגיה ( בחלק  ממנה שלא תורגם לעברית )שהוא לא מכיר שום סיפור אחר שהצליח להשיג הזדהות של הקורא עם דמות הגיבור כמו ב"ביתו של המהפנט" והוא מכיר רק מעט סיפורים עם סוף מפתיע כל כך. 

בתרגום לעברית אגב התאריך של הסיפור שונה מה-4 באוגוסט 1937 ל4 באוגוסט 1957. 

האם גיא חסון נתקל בו  וקיבל ממנו השראה ?

יכול להיות.והשימוש שלו בתאריך מדוייק מההווה  מחזק אפשרות זאת.

The House of Ecstasy 

פורסם  בWeird Talesאפריל 1938

 

הסיפור הופיע שוב ב:
Alfred Hitchcock's 14 Suspense Stories to Play Russian Roulette By
 (1964)

 

 

 ומשם תורגם ופורסם בעברית בקובץ "סיפורי תופת" ב"עריכת" אלפרד היצ'קוק "בתרגום ג.מנחם . הוצאת ספיח 1964

 

 

 

 

 

הסיפור באנגלית

 

 

רלף מילן פרלי בויקיפדיה

רלף מילן פרלי באנציקלופדיה למדע בדיוני

קיראו גם את "התעורר " מאת גיא חסון שיש בו רעיון דומה

קיראו עוד סיפור מצמרר מ"סיפורי תופת "

"החדר בקומה הרביעית "

"הפרשה המוזרה של קוגלמס " סיפור פנטסטי "פוסט מודרניסטי" מאת וודי אלן

CHARACTERISTICS OF POSTMODERNIST FICTION IN THE KUGELMASS EPISODE

הסיפור שלפניכם הוא הסיפור הידוע ביותר שכתב וודי אלן הידוע הרבה יותר כבמאי תסריטאי ושחקן וקומיקאי. 

אבל הוא כותב גם מהצד כשהוא לא כותב תסריטים ,  סיפורים בעיתונים מוכרים כמו הניו יורקר". 

הסיפור הזה הופיע שם לראשונה:

The Kugelmass Episode

," first published in the May 2, 1977, issue of The New Yorker,

כמה חודשים מאוחר יותר הסיפור הופיע באנגלית גם במגזין לפנטסיה ומדע בדיוני ,הפעם היחידה שוודי אלן הופיע מעל דפי מגזין מדע בדיוני .אם כי כידוע הוא ביים וכיכב בסרטו מדעי בדיוני קומי מצויין "ישנוני" ( שהוא סרט המדע הבדיוני הראשון שצפיתי בו בימי חיי).

 

זהו סיפור על אדם שזוכה להיכנס ליצירת ספרות חביבה עליו "מאדאם בובארי " של פלובר ולהיפגש עם הגיבורה של היצירה ולנהל איתה רומן .ואף לקחת אותה אל ביתו בניו  יורק בשנות השבעים של המאה העשרים.

מסיבות שאולי יהיו ברורות לקוראים הסיפור הזה הפך לחביב מאוד בקורסים על ספרות פוסט מודרניסטית נושא שהפך לאופנתי בדיוק כשהסיפור הזה פורסם. הסיפור הזה מוגדר כאחד מסיפורי הדגל של "הפוסט מודרניזם". 

הסיפור זכה בפרס או הנרי לסיפור הקצר  הטוב ביותר של השנה בספרות האמריקאית והקנדית ב-1978.כבוד גדול ביותר.וזהו אחד מסיפורי הפנטסיה המועטים מאוד שזכו לכבוד הזה. 

וודי אלן אגב זכה באותה השנה בפרס ידוע יותר פרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר  על סרטו "הרומן שלי עם אנני " שיש מי שרואים בו את סרטו הטוב ביותר. 

אז אפשר להגיד שזאת הייתה שנת שיא בחייו.

רשימת הזוכים בפרס היוקרתי  פרס או הנרי לסיפור קצר הטוב של השנה 

הסיפור הופיע בקובץ הסיפורים של וודי אלן מ-1980 Side Effects 

הסיפור הופיע  בעברית בפנטסיה 2000 גליון 9  באוקטובר 1979 .

ושוב בקובץ הסיפורים "חיסול חשבונות ".מאנגלית יוסף גרודזינסקי ויהודה מלצר.אדם ,1984

 קובץ שכלל סיפורים ורשימות נבחרות משני קבצים שונים של וודי אלן.

נציין שחמישה תסריטים של וודי אלן הופיעו בעברית כספרים בשנת 1993 ככל הנראה שנת השיא של הפופולאריות של וודי אלן בישראל ::

שחק אותה סם /  בתרגום נדיבה פלוטקין   [תל-אביב] :   אור-עם,   תשנ"ג 1993.

אנני הול עם מרשל בריקמן בתרגום נדיבה פלוטטקין ףאור עם 1993

מנהטן עם מרשל בריקמן בתרגום נדיבה פלוטקין אור עם 1993

אבק כוכבים בתרגום נדיבה פלוטקין ,אור עם 1993

רגשות בתרגום נדיבה פלוטקין אור עם 1993

מאז לא פורסמו יותר ספרים של וודי אלן בעברית. 

וודי אלן הוא כבר לא המצחיקן מספר 1 בעולם כיום.  רחוק מאוד' מזה כיום הוא דמות שנויה ביותר במחלקת בגלל פרטים בעברו ( שהוא מכחיש בכל תוקף).

אבל הסיפור לא נס ליחו. 

 

האזינו להקראה של הסיפור

גירסת אנימציה של הסיפור 

גירסה מעובדת של הסיפור

צפו בקטעים מהסיפור

גירסה מסורטת של הסיפור 

עיבוד של הסיפור 

החדר השורק -סיפור לחג המולד על רוחות זועמות ועל בלש של העל טבעי מאת ויליאם הופ הודג'סון

לרגל חג המולד הנוצרי שהוא באופן מסורתי חג סיפורי הרוחות הנה אחד מסיפורי  הרוחות הבריטיים הידועים ביותר. ואחד מסיפורי הרוחות המעטים מאוד מאוד שהופיעו בעברית לאורך השנים. ואולי הטוב שבכולם. 

ואחד הראשונים שעוסק בבלש של העל טבעי.דמות שהפכה מאז סיפור זה לידועה מאוד למשל בסדרות כמו "סדרת האימים " הגרמנית וסדרת "תיקים באפילה" האמריקנית ועוד רבות.

לפניכם הבלש הידוע הראשון של הז'אנר הזה.

גיבור הסיפור תומאס קרנאקי הופיע בסדרה של סיפורים  שפורסמו לראשונה בקובץ :Carnacki, the Ghost-Finder  ב-1910 שבהם הוא חוקר תופעות שנראות כשל העל טבעי.  כשהוא משתמש באמצעי הבילוש החדישים ביותר אבל גם בקמעות וכל אמצעי שאפשר לחהתמודד עימו עם העל טבעי.

לפעמים הוא גילה שהתופעות שחקר היו תוצאה של הונאה אנושית ופשע אנושי ביותר ולא על טבעיות כלל.

אבל קרו  גם כמה פעמים שהוא גילה שהתופעה שהוא חוקר היא אכן …על טבעית. 

לפניכם  סיפור מסדרה זאת אחד הסיפורים הראשונים והמפחידים ביותר על בית רדוף.

ובמקרה שלנו חדר "רדוף"  בטירה עתיקה שמסתבר שהיא מגיעה לימי הביניים המוקדמים באירלאנד ולתקופה של המלכים הקדומים של אירלאנד אי אז במאות הראשונות לאחר הספירה.

..בידי מה ? ולמה ? ואיך? ולמה דווקא עכשיו? 

בחדר  יש שריקה מוזרה. שריקה שמתברר בחקירה של בלש העל טבעי שהמקור שלה הוא מפחיד ומסוכן ביותר..האם יצליח לעצור את האיום?

הסיפור שלפניכם הוא המפורסם ביותר מסיפורי הסדרה וזכה אף לעיבוד טלויזיוני ישן שקישור אליו תמצאו בסיום. 

המחבר הוא ויליאם הופ הודג'סון  ( 1877-1918 הוא נהרג בימים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה )  הנחשב לאחד מגדולי המחברים של סיפורי פנטסיה ואימה בבריטניה בראשית המאה העשרים.בין השאר הוא כתב סיפורי אימה מהמפחידים ביותר על הים וסיפורים על העתיד הרחוק והייתה לו השפעה גדולה על סופר האימה הידוע ביותר של המאה העשרים הווארד פיליפס לאבקראפט שהעריץ אותו.

אבל לעברית תורגם נכון לעכשיו לפחות רק הסיפור שאתם הולכים לקרוא בקובץ סיפורים ישן  של אלפרד היצ'קוק. 

ועוד סיפור אחד נוסף מפחיד ביותר . גם הוא באנתולוגיה של אלפרד היצ'קוק בשם "קול מאופל ". בקובץ 12 סיפורים שלא התירו לי להציגם בטלביזיה"

 

The Whistling Room"

סיפור מ-1910 

שהופיע במקור בקובץ :Carnacki, the Ghost-Finder

הסיפור נלקח מקובץ של אלפרד היצ'קוק 

 Alfred Hitchcock Presents Stories for Late at Night 1961 

 

הופיע בעברית בקובץ שיוחס לאלפרד היצ'קוק  ( עורך הצללים היה רוברט ארתור  סופר מתח ועורך אנתולוגיות )  

הקברן המוזר /  עברית נ.בעל גליל   (תל אביב) :   ספיח,   [תשכ"ד].

עם הקוראים הסליחה על מצב הטקסט הספר הזה בעברית הוא נדיר ביותר וקשה להשגה.

 

 

 

 

הציור מתאר מה היה קורה לגברת דונהיו אילו נכנסה לחדר השורק. 

 

קראו את הסיפור באנגלית 

האזינו להקראה של הסיפור 

 

האזינו לתסכית על פי הסיפור 

צפו בעיבוד טלויזיוני  מ-1954 של הסיפור 

 

קראו עוד על תומס קרנקי הבלש הראשון של העל טבעי 

ויליאם הופ הודג'סון באנציקלופדיה למדע בדיוני

הסופר ויליאם הופ הודג'סון בויקיפדיה  

דף הפייסבוק של הודג'סון 

בלוג על הודג'סון 

שידור על חייו ויצירתו של הודג'סון 

עוד סיפורי אימה על טבעיים :

קללת האותיות הרוניות -סיפור אימה קלאסי מאת מונטגיו רודס ג'ימס 

נ-נובלה לבעלי עצבים חזקים בלבד מאת סטיבן קינג

עוד סיפורי מתח  מהאנתולוגיות של היצ'קוק :

בן זוג למחול -סיפור מצמרר מאת ג'רום ק'. ג'רום 

הציד המסוכן ביותר -סיפורמתח קלאסי מאת ריצ'רד קונל

החדר בקומה הרביעית 

הם נושכים -סיפור מאת אנתוני בושר ללילות קודרים במיוחד 

ילדי נח -סיפור מאת ריצ'רד מתיסון

 

זמן לא רב לפני הקץ- סיפור פנטזיה מדעי בדיוני קלאסי על טבע הכישוף בעולם מאת לארי ניבן

 

לפניכם סיפור פנטסיה מדעי בדיוני מאת סופר המדע הבדיוני הידוע לארי ניבן.

מדוע סיפור פנטזיה "מדעי בדיוני" ? משום שלארי ניבן בניגוד לסופרי פנטסיה אחרים מסביר בדיוק  ובצורה כמו מדעית טכנית מאיפה בא כוח הכישוף שיש לדמויות בעולם הזה שהוא העבר הרחוק ,12 אלף שנה לפני הספירה זמן קצר לפני שקיעת האי אטלנטיס  שמתוארת בסיפור מאוחר יותר שלא תורגם לעברית.

 

כוח הכישוף נקרא בסיפור "מאנה"   ( "כוח כשף "בתירגום השני לעברית )ויש כללים מוגדרים ביותר כיצד ומתי ובידי מי   אנרגיית הכישוף יכולה לפעול.

לפני שהיא מפסיקה להתקיים. 

זהו הסיפור הראשון בסדרה שניבן המשיך לכתוב ממנה סיפורים נוספים לבד ועם סופרים אחרים. אבל רק זה תורגם לעברית.

לדעתי זהו אחד הסיפורים המעולים של הז'אנר "חרבות ומעשי כשפים " ( SWORD AND SORCERY ׂ)  שרק מעט מאוד ממנו תורגם לעברית.של סופרים כמו  רוברט ה.הווארד  מייסד הז'אנר , פריץ לייבר שכתב סידרת סיפורים על שני אנשי חרבות הנאבקים במכשפים שונים , פול אנדרסון שסיפור פנטזיה מוקדם שכתב"שלושה לבבות ושלושה אריות " תורגם , מייקל מורקוק הסופר הפורה  והמצליח ביותר בעברית של הז'אנר  שהסדרות שלו על המלך האלבינו אלריק והנסיך בעל יד הכסף קורום תורגמו בשלמותן או כמעט בשלמותן , רוג'ר זלאזני  עם סדרת ספרי "אמבר" המפורסמת שלו , ועוד מעטים מאוד נוספים.

ואם ישאלו אותי מהו הסיפור הטוב ביותר ללא כל ספק שקראתי בז'אנר הזה אז זה הסיפור הזה שאתם עומדים לקרוא.

בכמה דרגות מעל כולם. יצירת המופת של הז'אנר. 

והמסר שלו על הכישוף כאנרגיה מתכלה הוא בהחלט ובהחלט רלבנטי גם היום .בעצם רלבנטי יותר מתמיד היום. 

מעניין לציין ,ניבן כתב את הסיפור הזה  כמה שנים "לפני " משבר הנפט של שנות השבעים כשהיה מחסור עולמי בנפט כתוצאה מאמברגו של מפיקות הנפט. כתוצאה ממשבר זה הוא כתב את הספרים הנוספים בסדרה על העלמות אנרגיית הכישוף מהעולם  שפתאום הפכה להיות רלבנטית ו"עכשווית", עד כמה שסיפור פנטסטי  המתרחש בשנת 12 אלף לפני הספירה יכול להיות עכשווי.

הסיפורים האחרונים בסדרה מתרחשים בכלל בגירסת העבר הרחוק של עירו של ניבן לוס אנג'לס.אבל הן אליגוריות ברורות למה שמתרחש בלוס אנג'לס ובארה"ב בהווה שבו כותבים ניבן  ושותפיו השונים לכתיבה את הסיפורים. 

הסיפור הזה היה מועמד לפרס ה"נבולה" של איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב לתואר סיפור המדע הבדיוני הטוב של שנת 1969 

אבל הפסיד לסיפור של רוברט סילברברג  בשם "נוסעים " שלדעתי הוא פחות טוב. 

הסיפור  תורגם לעברית פעמיים.

.ב-1975 נעשה גם לסיפור קומיקס ששומר בדייקנות על רוח הסיפור ונכתב בידי דוג מונאש ווצוייר בידי וינסנט אלקאזאר.

תמצאו אותו למטה כבונוס.

אבל מראש אומר גירסת הפרוזה היא הטובה יותר,במקרה הזה האיורים לא מוסיפים הרבה למה שיש לנו בדמיון. 

"Not Long before the End"      

 The Magazine of Fantasy and Science Fiction, April 1969 

הופיע בפנטסיה 2000 גליון 5 מאי 1979 בתרגום ראובן דר 

תרגום שני :"קצת לפני הסוף" בכרך "אוצרות הפנטסיה"בתרגום שירה -באוברג שלווי הוצאת אופוס 2003 

 

 

והנה הוא בתרגום הראשון: 

כבונוס הנה העמוד הראשון של התרגום השני בעברית. 

וכעת לגירסת הקומיקס של הסיפור.

מ:

 

גירסת הקומיקס מ-1975

 

קראו גם :

לחיות חיי נצח :עוד סיפור מאת לארי ניבן 

לארי ניבן באנציקלופדיה 

לארי ניבן בויקיפדיה 

סקירה על לארי ניבן 

ועוד סיפורי "כשפים וחרבות" :

קונן הברברי מגיע !

 

ילוד איש ואישה- ריצ'רד מתיסון

לפניכם סיפור מצמרר על ישות כל שהיא שמסופר לחלוטין מנקודת מבטה. 

ולכן הוא מצמרר.

"ילוד איש ואישה " הוא הסיפור הראשון של סופר שהפך למפורסם בשם ריצ'רד מאתיסון  ( שהוא בין הרבה דברים האחרים האיש שיצר את ז'אנר הזומבים הכובשים את העולם )   שמכר אותו כשהיה בגיל 22 .הוא הופיע בגיליון יולי 1950 של המגזין לפנטסיה ומדע בדיוני לפני שבעים שנה בדיוק .הוא זכה לפרסום עצום והפך לסיפור הראשי בקובץ הסיפורים הראשון של מאתיסון.

הוא נבחר בידי סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב כאחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שהופיעו לפני שנת 1965.

 בעברית הוא הופיע במגזין "פנטסיה 2000"  מספר 12.בינואר 1980 

הוא תורגם שוב תחת השם "ילוד גבר ואשה "  בקובץ "מבחר הסיפורת הבדיונית "בתרגום עמנואל  לוטם הוצאת עם עובד, 1981.

והנה הוא שוב לפניכם בגרסת גליון פנטסיה 2000 מספר 12 

40 שנה למגזין המדע הבדיוני פנטסיה 2000 | המולטי יקום של אלי אשד

 

 

האזינו להקראה של הסיפור 

 

 

צפו בגירסת סרט מ-2006

עוד גרסת סרט 

 

אורח מעולם אחר : עוד סיפור אימה על עובר חייזרי  מאת ריצ'רד מאתיסון 

ריצ'רד מאתסון האיש שיצר את הזומבים 

הם נושכים!: סיפור ללילה של נדודי שינה מאת אנתוני בושר

לפניכם סיפור מפחיד במיוחד של הסופר והעורך והמבקר אנתוני בושר. אחד משלושה סיפורים שלו שתורגמו לעברית.כולם מצוינים.הסיפור הזה נראה לי כמתאים במיוחד לקריאה בליל נדודי שינה. 

ההקדמה ארוכה כרגיל אבל הסיפור שווה את זה.

הסיפור הזה הופיע בעברית בקובץ סיפורי מתח ואימה ש"ערך " הבמאי הידוע אלפרד היצ'קוק.אחד הראשונים מסוגו שהופיעו בעברית בשנת 1963 כשהיצ'קוק היה בשיא פרסומו לאחר הסרטים "פסיכו " ו"הציפורים" .( את הקבצים שיוחסו להיצ'קוק  שכמה וכמה מהם הופיעו בעברית ,ערכו תמיד עורכי צללים ולא ברור כלל אם הוא אפילו טרח לכתוב את  הקדמות שמופיעות תחת שמו. אבל אפשר להיות בטוח שהיצ'קוק אכן קיבל כסף עבור השימוש בשמו ). 

היצ'קוק הקפיד לא להסריט את הסיפור הזה אולי כי ( כמו בשם קובץ אחר שלו באנגלית ובעברית "סיפורים שלא  שלא התירו לי להציגם בטלביזיה. " ) הסיפור היה "מפחיד מידי". 

הסיפור מבוסס על פרשה אמיתית של   משפחת בנדר  משפחה של רוצחים סדרתיים שרצחו  למעלה מעשרה ואולי אף למעלה מעשרים   איש שביקרו באכסניה שניהלו בעיירה בקנזס .

לאחר שנחשפו  ב-1873  הם נמלטו ועקבותיהם נעלמו , כנראה במערב הפרוע.מה עלה בגורלם הוא עדיין תעלומה שלא נפתרה.

לימים הסופרת לורה אינגלס וילדר מחברת  ספר הילדים הידוע "בית קטן בערבה "  על חיי במשפחתה במערב ארה"ב ,ששימש כבסיס לסדרת טלויזיה ידועה בשם זה ,סיפרה שאביה צ'רלס אינגלס ( שאת דמותו שיחק בסדרת הטלווזיה מאריכת הימים מייקל לנדון ) צד את  בני המשפחה  הרצחנית עם עוד חבורה של אנשים והם תלו את כולם ללא משפט.

טענתה מוטלת בספק מאחר שהתברר שמשפחתה  שאכן חיה בסביבת בני משפחת בנדר   ואולי  באמת היכירה אותם עזבה את האיזור שנתיים  קודם לכן ב-1871  סדרת הטלויזיה אגב מתרחשת בשלב מאוחר יותר בחיי המשפחה כשהם חיו בעיר קטנה במדינת מינסוטה.

תיאורטית המפיק ( אותו מייקל לנדון ) יכול היה להכניס את משפחת בנדר הרצחנית לעלילה של אחד הפרקים ועם הצדקה היסטורית מלאה ,ואולי אף חשב על כך אבל מכיוון שזאת  הייתה סדרה "לכל המשפחה"  הוא לא עשה זאת. יש להניח שהצנזורה הטלוויזיונית החמורה של אותם זמנים לא הייתה נותנת לו להכניס סיפור כמו זה של משפחת בנדר הרצחנית בעלילה "התמימה והנקיה" של "בית קטן בערבה". 

סופר הבלשים והמערבונים הידוע  פרנק גרובר כתב על הפרשה  מערבון  בלשי בשם "המבוקש"  שפורסם רק לאחר מותו ב-1968 . סיפורו של אקדוחן  צ'רלס ראולינס  שיוצא לנקום את רציחתו של אחיו במכת גרזן בידי  משפחת הרוצחים.  הוא  יוצא לחסל  את המשפחה הרצחנית בעיירה דדווד  במערב הפרוע  על רקע הקרב של גנרל קסטר נגד האינדיאנים  בביג ליטל הורן.

 

 וכעת לסיפור אחר,  ישן יותר ומפחיד הרבה יותר.

  הסופר אנתוני בושר ( 1911-1968 שם בדוי של William Anthony Parker White ) מציע פיתרון אחר לשאלה מה קרה לאותם בני משפחה רצחנית.פיתרון שהוא די מצמרר….וזהו לדעתי אחד הסיפורים היותר מפחידים שפורסמו בעברית בשנות השישים.

בושר היה סופר מבקר ועורך ידוע מאוד.מייסד המגזין הידוע "המגזין של פנטסיה ומדע בדיוני" שקיים עד היום. ( מגזין "האב " האמריקני של המגזין הישראלי "פנטסיה 2000").

בעברית פורסמו גם הסיפור שלו "נקודת המהפך" בקובץ " סיפורי המדע הבדיוני הראשון בעברית "היה היה בעתיד" 1952  בתרגומו של המשורר יונתן רטוש  שאותו תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

ו"חיפוש אחר אקוינוס הקדוש  " בקובץ מבחר הסיפורת הבדיונית (1981)

ההוצאה הישראלית  הלא דייקנית  היציגה את שם הקובץ המקורי באנגלית כ: 

Alfred Hitchcock Presents: Stories for Late at Night

אבל בדיקה של התוכן מראה שלאמיתו של דבר הקובץ המקורי היה :

 Alfred Hitchcock Presents:  My Favorites in Suspense

Random House ,1959 

שערך עורך הצללים רוברט ארתור 

בעברית הסיפור פורסם בקובץ   ספורים לשעות הלילה /  ; עברית – נ' בעל-גליל.   [תל אביב] :   ספיח,   [תשכ"ג].1963
‬שבו הופיעו 11 הסיפורים הראשונים בקובץ המקורי.

הזהרה : הסיפור אינו מיועד לבעלי עצבים חלשים !

( כרגיל עימכם  הסליחה על האיכות הלא של הסריקה והמקור ,המדובר בספר ישן מאוד וכו'..אם למישהו  יש צילומים טובים יותר של העמודים אתם מוזמנים לשלוח לי). 

They Bite" by Anthony Boucher
First published in the August 1943 issue of Unknown Worlds.

       They may have beea Corkers, or maybe Benders—but"
  legend say they bit  anyway.

The spy figured that was     
"camouflage for him. and moved into the old place—

 

 

קראו את הסיפור בגירסתו המקורית במגזין 

קראו את הסיפור באנגלית :

 

האזינו להקראה של הסיפור :

 

סקירה על הסיפור 

 

קראו על משפחת בנדר כאן 

צפו בתוכנית על הבנדרים 

 

 

גורלו של מילטון גומראת – סיפור פנטסטי קצרצר מאת אלכסי פנשין Alexei Panshin

 

עטיפת התרגום האיטלקי לאנתולוגיה של סיפורים קצרצרים שבה הופיע הסיפור שלמטה.

כאן זה מקרה שבו ההקדמה ארוכה כמעט כמו הסיפור עצמו אחד הקצרים והמבריקים של ספרות הפנטסיה.

הוא מעביר שוב את המסר הישן שלפעמים כדאי מאוד להיזהר במשאלות ולא תמיד כשאנו רוצים עולם מסובך פחות זה אומר שהוא יהיה טוב יותר. 

אלכסי פנשין נודע כסופר סיפורי מדע בדיוני ועוד יותר כמבקר וחוקר ספרות מדע בדיוני .בין השאר התפרסם הודות לספר שכתב על רוברט הינליין .

ספר אחד שלו תורגם לעברית  "טקסי בגרות /     תורגם בידי נויה תג'אר " תל אביב :   עם עובד,   תשמ"ג 1983.

הסיפור שלפניכם  שהוא היחיד שלו שידוע לי שתורגם לעברית ( והוא הסיפור הקצר המתורגם ביותר של פנשין ,הוא תורגם ללפחות עוד ארבע שפות חוץ מלעברית ) גם הוסרט   כסירטון סטודנטים קצר בידי הבמאי איתן בן נון בבית הספר קאמרה אובסקורה:גורלו של גרשון פנשין (1991) ועד כמה שידוע אותה גירסה היא ההסרטה היחידה של סיפור זה. 

The Destiny of Milton Gomrath

הסיפור הופיע במקור באנגלית כ Analog Science Fiction -> Science Fact, December 1967 

אסימוב הכניס את הסיפור  לאנתולוגיה של מבחר סיפורים  קצרצרים של מדע בדיוני .

הסיפור בתרגום מוניקה שדה  הופיע בגליון פנטסיה 2000 מספר 42 ב-1982

 

Image result for פנטסיה 2000 מספר 42tkfx

אסימוב כתב לסיפור זה הקדמה של שורה אחת :

"ומה עוד שמישהו אחר הולך להריח את השושנים…"

 

 

דף הפייסבוק של אלכסי פנשין 

 

אלכסי פנשין באנציקלופדיה מדע בדיוני 

האם האלים הם רק בני אדם ? : יצירתו של רוג'ר זלאזני מאדון האור ועד אמבר

Image result for roger zelazny

 

הופיע בגרסה שונה באתר האגודה  הישראלית למדע בדיוני 

"הכל הבל! הכל סרק! הרי זו שחצנות הסרק של הרציונליזם לתקוף את הנביא את המיסטיקאי את האל. כפירתנו בעיקר היא שהוליכתנו לגדולות, היא שתקיים אותנו, היא שהאלים מעריצים אותנו בחשאי עליה. כל שמותיו הקדושים באמת של האלוהים הם ניאוץ וכפירה בעיקר!"
("ורד לקהלת" מאת רוג'ר זילאזני, בתרגום עמנואל לוטם,
מתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981) 

 

בימים אלו יצאה לאור בהוצאה עם עובד מהדורה חדשה בשני כרכים " של עשרת ספרי סדרת "אמבר" המפורסמת והקלאסית של רוג'ר זילאזני .וזאת הזדמנות טובה להיזכר בסופר הפנטסיה והמדע הבדיוני הזה שהיה אחד המתורגמים ביותר לשפה העברית.תורגמו למעלה מ-30 ספרים שלו לעברית מה שעושה אותו לאחד מסופרי המד"ב והפנטסיה המתורגמים ביותר  לעברית אי פעם.במשך כמה שנים בעקבות הצלחת הסדרה המקורית של ספרי "אמבר" הוא הפך ל"סופר בית" של ממש בהוצאת עם עובד, שם הופיעו למעלה מעשרים מספריו. . גם הוצאות זמורה ביתן, מודן, כתר ואופוס  וינשוף ומובי דיק לא טמנו ידן בצלחת.
קשה להסביר מה עשה את זילאזני כה פופולארי בקרב קוראי העברית ,בתקופה מסויימת לפחות (דומה כי בארצות אחרות אין לו ממדי הצלחה כאלה ביחס לסופרים אחרים), אך הצלחתו היתה כה גדולה עד כי כמה וכמה ספרים שאותם כתב ביחד עם אנשים אחרים  עם רוברט שקלי ועם אחרים תורגמו גם הם – כנראה אך רק משום ששמו הופיע כאחד המחברים.מי הוא רוג'ר זילאזני?

רוג'ר זילאזני הוא אחד מסופרי המד"ב עטורי הפרסים ביותר.

Image result for zelazny venus

סיפורו "דלתות פיו עששות פניו" (1965, תורגם לעברית בידי שירה תמיר-אלקיים בחוברת פנטסיה 2000 מספר 34), על מסע ימי בכוכב הלכת ונוס, זכה בפרס הנבולה כסיפור הטוב ביותר של 1965.

קיראו אותו בבלוג זה כאן.

ספרו בן אלמוות  מאנגלית – רז גרינברג  ינשוף, 2008.(  זכה בפרס הוגו כספר המד"ב הטוב של השנה ב-‏1966 ביחד עם לא פחות מ-חולית" של פראנק הרברט –

"אדון החלומות" (1966, תורגם בידי שפי פז בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1987) זכה בפרס הנבולה.

"אדון האור" (1967, ) זכה בהוגו ב-‏1968.

סיפור קצר בשם "Home is the Hangman" זכה בהוגו ובנבולה בשנים 1975 ו-‏1976, והופיע מאז כחלק מהספר "שמי יהיה לרבבה", על עלילות בלש בעולם עתידני ממוחשב הנראה יותר ויותר כמו עולם האינטרנט שלנו (1976, תורגם בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1983.)

הספר, אגב, כמעט הופיע בעברית פעמיים, שכן הוא תורגם במקביל עבור הוצאת זמורה ביתן מודן, אך הוצאתו בוטלה כאשר התברר על התרגום "המתחרה" של עם עובד

מאז זכו עוד כמה סיפורים קצרים שלו בפרס ההוגו: "Unicorn Variation" ב-‏1982, "Twenty-Four Views of Mount Fuji by Hokusay" ב-‏1986 ו-"Permafrost" ב-‏1987.

 


בנוסף על כך, לפחות ספר אחד שלו – "נתיב התופת" (1969, תורגם בידי צבי שלומי ב-‏1979 בהוצאת כתר) – הוסרט. הספר תיאר מסע מלא סכנות בעולם שלאחר חורבן גרעיני, השורץ מפלצות ומוטנטים. למרות חביבותו של הספר, הרי שהסרט שהופק על-פיו הוא מתחרה נכבד לתואר "סרט המד"ב האיום ביותר של כל הזמנים", ולמותר לציין כי כמעט כלום לא נשאר בו מן המקור.

נתיב התופת" הוא אחד מספריו הידועים של זילאזני ואחד הפחות טיפוסיים. זהו סיפורו של אופנוען לא סוציאלי שיוצא למסע ארוך ובלתי אפשרי לאורך אמריקה שלאחר חורבן גרעיני השורצת מפלצות ומוטנטים בניסיון נואש להביא תרופות לעיר שסובלת ממגיפה קשה.

Image result for cursed earth judge dredd
הספר הזה שימש ככל הנראה גם כמקור השראה לסדרת הקומיקס הבריטית המפורסמת "השופט דרד " שמתרחשת במקום שמזכיר מאוד את המקום והסיטואציה של "נתיב התופת" . סדרה זאת החלה אגב וכנראה לא במקרה ב-‏1977 שהיא גם שנת ההפקה של הגרסה הקולנועית של "נתיב התופת" שהיא הגרסה הקולנועית היחידה של ספר של זילאזני עד היום.לרוע המזל זהו סרט גרוע.
הקומיקס של "השופט דראד" בניגוד לסרט עולה מכל בחינה בשיאו, על ספרו של זילאזני כולל בסיפור THE CURSED EARTH מ-‏1978 שהוא חיקוי ברור מאוד של קו העלילה של ספרו של זילאזני ועוסק במסעו של הגיבור השופט דראד, ביחד עם אופנוען "מלאך גיהנום" ברכב מיוחד לאורך השממות הרדיואקטיביות של ארה"ב שלאחר שואה גרעינית ותוך מאבק בלתי פוסק במוטאנטים ומפלצות כדי להעביר תרופה לעיר אחרת ביבשת…

עוד ספרים שכדאי להזכיר הם :

 

"הסתלכרנות", אותו כתב עם פרד זאבאהאגן (1982, תורגם בהוצאת עם עובד ב-‏1985 בידי מיכאל ושלי תמרי), על אדם המגלה כי יש לו כוחות על;

'

עוד אחד מספריו שתורגמו, בשם ''ציוני דרך" (1979, תורגם לעברית בידי לנדס ב-‏1982 בהוצאת עם עובד), מתאר את מסעותיו של אדם בעולמות מקבילים שונים שבהם ההיסטוריה התחוללה בצורה שונה מאשר בעולמנו.

אפשר להזכיר גם את מפתחים בחול ( תירגמה מאנגלית דורית לנדס עם עובד 2003) שעוסק בחיפושים עקשניים אחרי חפץ בעל חשיבות עצומה לחייזרים.

נזכיר גם כמה   ספרי פנטסיה טהורים :

 

הארץ המשתנה /רוג’ר זילאזני [מאנגלית – עומר נבו ; עריכת תרגום – איתמר פארן תל אביב] : אודיסאה, 2008. ].

דילוויש הארור / ; [מאנגלית: איתמר פארן : אודיסיאה, [תשס"ח] 2008. ].

'דונרג'ק'' עם ג'ין לינדסקולד (שיצא בהוצאת עם עובד ב-‏1999 בתרגום דורית לנדס), על עולם של מציאות וירטואלית;

דונרג'ק / רוג'ר זילאזני

''שר השדים" – ספר פנטסיה שיצא בשנת 2000 בהוצאת עם עובד בתרגום דורית לנדס. שני ספרים אחרונים אלה פורסמו לאחר מותו של זילאזני.

בכלל באופן כללי נראה כי ספריו המעניינים ביותר של זילאזני הם אלה העוסקים, בדרך זו או אחרת, בדת, במיתוסים ובאלים.

מיתוסים ואלים

בסיפוריו של זילאזני יש עניין עמוק במיתוסים שונים ובהשפעתם על אנשים שהנם, בו זמנית, אנושיים ועם זאת חלק בלתי נפרד מאותם מיתוסים. נראה כי היתה לו אובססיה לנושא. בסיפוריו הגיבורים הם אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים לשתות בירה, לקרוא בעיתוני ספורט ולפלרטט עם נשים, ואשר, לגמרי במקרה, יש להם גם את היכולת לברוא ולהרוס עולמות שלמים.
זילזאני כתב, בהקדמה לספר "יקום פרטי" של סופר שהשפיע עליו אולי יותר מכל אחד אחר, פיליפ חוזה פארמר: "אני מוקסם מן התפיסה של אלמוות פיסי ומן הפגעים וההנאות הנובעים מכך".
עוד נושא שהעסיק את זילאזני (שוב, אולי, בהשראתו של פארמר) הוא כיצד מתמודדים מיתוסים שונים זה עם זה ויוצרים, בתהליך, שילובים חדשים ומרתקים.

Image result for zelazny rose to
עיסוקו בנושא החל להתבלט בסיפור הקצר "ורד לקהלת" ( תורגם  בידי  עמנואל לוטם,'מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981) – סיפור אהבה טראגית בכוכב הלכת הקדום מאדים, הנחשב לאחד מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר אי פעם בז'אנר. בסיפור זה לקח זילאזני את ה"מיתוס" של מאדים בספרות המד"ב, כפי שתואר בידי הסופרים אדגר רייס בוראוז, לי ברקט ובמיוחד רי ברדבורי ב"רשימות מן המאדים" שלו – מיתוס של מאדים כעולם גווע, בעל תרבות עתיקה ומקסימה, המתמודד עם פלישת בני כדור הארץ. הגיבור הוא משורר מכדור הארץ שהוא, כמסתבר, האיש שנועד לגאול את אנשי המאדים ולהחיות את תרבותם השוקעת. זאת הוא עושה על ידי ציטוטים מספר קדום של כדור הארץ, ספר קהלת התנ"כי, המראה לאנשי המאדים כי יש צורך בגאווה ובשחצנות כסיבה לקיום. כך מחייה מיתוס אחד את האחר.

זילאזני החל מאז להשתמש במיתולוגיות קיימות כבסיס לספריו באופן בו לא נעשה שימוש לפניו. הוא החל "לייבא" מיתולוגיות שלמות לכל אחד מספריו, אך תמיד עם שוני או הבדל מסוים. ספריו הידועים ביותר הם אלה המבוססים על דתות ומיתולוגיות אמיתיות – היוונית , ההודית, המצרית הקדומה ואחרות.

אדון האור

Image result for ‫אדון האור‬‎

ספרו המפורסם והטוב ביותר של זילאזני, הנחשב לאחת מיצירות המד"ב הקלאסיות של כל הזמנים, הוא ''אדון האור" תורגם לעברית בידי נורית רונאל בהוצאת עם עובד ב-‏1978)  המבוסס על המיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית.

הסיפור, המתחיל, לכאורה, כסיפור פנטסיה רגיל על אלי המיתולוגיה ההודית (מהסוג הנפוץ מאד בקולנוע, בטלוויזיה ובקומיקס ההודיים), מתגלה בהמשך כמשהו שונה לחלוטין. האלים, כמסתבר, אינם כאלה כלל, אלא אנשים בעלי טכנולוגיה גבוהה מאד המספקת להם את כוחותיהם ה"אלוהיים". בהדרגה מגלה הקורא כי לא מדובר בהודו הקדומה אלא בכוכב לכת זר ובמתיישבים בו, שהפכו את עצמם להתגלמויות של האלים ההינדים (עם החלפת זהויות מדי פעם, כמו במיתולוגיה המקורית – כך הופכת אשה להיות ראש האלים, ברהמה, וכדומה). אותם "אלים" שולטים בצאצאיהם שלהם ומקפידים שלא להעניק להם את טכנולוגיות העל. לבסוף מופיע הבודהא, תוצר של דת ומיתולוגיה אחרת מכדור הארץ אשר, כמו בבודהיזם המקורי, יוצא להאבק ב"אלים" אלה למען שחרור בני האדם המשועבדים להם.

Image result for lord of light zelazny
זילאזני מתאר בספר זה גיבור אנושי לחלוטין והמודע למעשה הכזב שהוא מבצע בחקותו את דמות הבודהא, אשר בסופו של דבר, במסגרת התפקיד, הופך לבודהא האמיתי כתוצאה מאמונת מעריציו. מיתוס מסוג חדש השתלט מציאות הכוכב.

Related image

פוסטר של סצינה מ"האדון האור" מאת אמן הקומיקס ג'ק קירבי 

ספר זה הוא שיא יצירתו של זילאזני. הוא זכה להצלחה כה גדולה עד כי היו יוזמות ליצור ממנו סרט מצוייר ואף "פארק נושא" מאוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג'ק קירבי (הידוע גם באובססיה שלו לרעיון האלים האנושיים). למרבה הצער הדבר לא יצא אל הפועל. זילאזני מעולם לא הצליח לחזור לשיא של "אדון האור".

אלים אחרים

כמעט מיד כתב זילאזני ספר נוסף באותו סגנון, המבוסס, הפעם, על המיתולוגיה המצרית: "יצירי אור וחושך" (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1988), בו הגיבורים הם כביכול אלי המיתולוגיה המצרית הקדומה. גם כאן הם, למעשה, בני אדם המשתמשים בטכנולוגיות עליונות, בדומה לסדרת הטלוויזה בת ימינו "סטאר גייט". האווירה בספר היא אף "פנטסטית" יותר מאשר בקודמו, אם כי גם כאן ניתן בסופו של דבר הסבר "מדעי" למתרחש, לאלים ולכוחותיהם. אבל זה כבר לא היה זה.
נראה כי זילאזני הבין כי מיצה את עצמו בשימוש במיתולוגיות קיימות. עם זאת, הוא המשיך להשתמש בהצלחה ברעיון של בני אדם כאלים.
"אל" כזה הוא גיבור הספר "אדון החלומות" – אדם בעל הכח הכמו-אלוהי לחדור לחלומותיהם של בני האדם ולעצבם כרצונו. אלא שמסתבר כי אחת החולמות חזקה לפחות כמוהו, והוא מוצא את עצמו בעולמות הלקוחים ממיתולוגיות שונות – הארתוריאנית והסקנדינבית, בניסיון לרפא אותה ולהתגבר על חולשותיו שלו. ה"אל", כמסתבר, הוא אדם אחוז פחדים, תשוקות ושנאות – לא פחות, אולי אף יותר ממטופליו.

"אל" נוסף שכזה הוא גיבור הספרים "אי המתים" (1969, תורגם לעברית בידי דורית  לנדס בהוצאת עם עובד, 1989) ו"למות באיטלבר" (1973, תורגם לעברית בידי תמר איזנברכג בהוצאת מועדון קוראי מעריב, 1973), אדם נעים ונחמד שמקצועו הוא במקרה לא פחות מיצירת עולמות, הנאבק באנשים וחייזרים אחרים מסוגו. נקודה מעניינת במיוחד בספרים אלה היא גזע חייזרי המוסיף לפנתיאון שלו אלים של גזעים ותרבויות שונות, כשכולם משמשים זה לצד זה בערבוביה. דומה כי גישה רחבת אופקים זו משקפת את תפיסתו של זילאזני עצמו, לאמר – כל המיתולוגיות נכונות וכל האלים קיימים – באם יש להם מאמינים.

מיתולוגיות שונות, "אמיתיות" ומומצאות

בעוד הספרים שהוזכרו למעלה עוסקים בדת מומצאת פרי תפיסה חייזרית, הרי שזילאזני השתעשע גם במיתולוגיות מומצאות פרי דמיונו שלו. המיתולוגיה המומצאת המפורסמת ביותר שלו היא, כמובן, סדרת אמבר, על משפחה החיה ונלחמת בינה לבינה בעולם ה"אמיתי" היחיד, אשר כל שאר העולמות הם צלליו. זילאזני השתמש כאן במדה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת "עולם המדרגות" שלו כמודל למשפחה הלוחמנית.

מיתולוגיה מומצאת כזאת נמצאת בספרו ג’ק איש הצללים /[תרגמה מאנגלית דורית לנדס]  עם עובד 2002

   

בשלב מאוחר יותר העז זילאזני להתמודד גם עם מיתולוגיה רגישה בהרבה, המיתולוגיה היהודית-נוצרית. בטרילוגיה  שלמה שחיבר עם סופר ידוע אחר  רוברט שקלי,   ספרי פנטסיה על מאבק הומוריסטי בין כוחות הטוב והרע;הכוללת את "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" (1991, תורגם בהוצאת עם עובד בידי לנדס ב-‏1994), "אם בתחילה לא תצליח" (1993, תורגם ב-‏1995) ו"מהתלה לא קלה" (1995, תורגם ב-‏1996), על מאבק מתמיד בין המלאכים והשדים על נשמות בני האדם.

הסדרה עסקה במאמציו הבלתי פוסקים של שד מצחיק וסימפאטי לזכות בהצלחה ובהכרה אחת ל-‏1000 שנים, תמיד לשוא. אלא שבוריאציה אופיינית, האל הדומיננטי כאן אינו האל היהודי-נוצרי, אלא אלה בלתי ידועה עד כה – אננקה. הסיפורים חמודים מאד, במיוחד בדרך בה מפגישים זילאזני ושקלי דמויות אגדיות לחלוטין עם דמויות "הסטוריות", כביכול, במין מהתלה פוסט-מודרניסטית מטורפת בה כולם חיים זה לצד זה, כולל האלים היוונים הקדומים, שגם הם, כמסתבר, קיימים בצורה כלשהיא ביקום היהודי הנוצרי הזה ואף היו דומיננטיים לפני שחבורת השדים והמלאכים, על תפיסת העולם השונה שהיא מייצגת, תפסה את מקומם.

שילוב דומה של "מיתולוגיות" שונות ניתן למצוא בספר הפנטסיה "לילה אחד באוקטובר הבודד'' (1993,  איורים – גהאן ווילסון תורגם בידי אמיר שוסטר בהוצאת אופוס, 1997), ת] בו מפגיש זילאזני דמויות מפורסמות שונות מהספרות הויקטוריאנית – שרלוק הולמס, דרקולה, דוקטור ג'קיל ומר הייד – עם דמות אמיתית – ג'ק המרטש. למעשה ניתן לראות בזילאזני, בדומה לפארמר (שהרבה להפגיש בין דמויות מסיפורי הרפתקאות כמו טרזן ושרלוק הולמס, דוק סאבאג' ורבים אחרים) את אחד מאבותיה של אופנה מקובלת מאד כיום בספרות הפוסט-מודרניסטית, אופנה של הפגשת גיבורי ספרות ודמיון שונים.


ספר מעניין במיוחד מסוג כזה, המשתמש הן במיתולוגיה הסקנדינבית והן בהיסטוריה, הוא  מסכתו של לוקי" שכתב עם תומס טי. תומס (1990, תורגם בידי מיכאל תמרי בהוצאת עם עובד ב-‏1992) בו יש גם התיחסויות לעלילות הצלבנים בארץ ישראל. העלילה מתרחשת בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים, ימי צאלאח א דין ומאבקו בממלכת ירושלים הצלבנית, ומתארת את מאבקו של מנהיג כת החשישיים המוסלמית הפנאטית באביר צלבני – מאבק המתגלה כנצחי ומגיע לארץ ישראל של העתיד הקרוב. הספר כולל תיאור מעניין של ירושלים של העתיד ושל המאבק הישראלי בטרור הפלסטינאי, שבראשו עומד מנהיג כת החשישיים בעבר, טרוריסט פלסטינאי מסוכן בהווה. מסתבר לבסוף כי השניים הם גילגולים של אלים, כאשר אחד מהם הוא גילגול של האל הסקנדינאבי הקדמון לוקי. דומה כי רק זילאזני היה מעז לשלב את המיתולוגיה הנורדית הקדומה והאלים שלה עם ההיסטוריה והעתיד של ארץ ישראל ועם המאבק הישראלי-פלסטינאי.

אנחנו האלים

בסופו של דבר, האלים של רוג'ר זילאזני הם אנחנו – אנשים פשוטים ורגילים שבמקרה יש להם כוחות על כתוצאה מאמצעים טכנולוגיים שונים ממקור שאינו תמיד ידוע. המאבק ההחשוב ביותר של "אלים" אלה הוא בשאלה מה לעשות עם אלוהותם – האם לנצל אותה למטרותיהם האישיות או לטובת הכלל? דומה כי שאלה זו העסיקה מאד גם את כותבי המיתולוגיות הקדומות המקוריות.

ראו גם

האתר של  רוג'ר זילאזני

אתר חובבים על זילאזני 

ראיון מקיף עם זילאזני 
עוד ראיון עם זילאזני
אדון האור:

הקומיקסאי ג'ק קירבי מאייר את "אדון האור"

סדרת אמבר בויקיפדיה 

אמנון סטופ על העיר האמיתית בסדרת "אמבר "

 

ריצ'רד מתיסון סופר הפרנויה המושלם

סופר המדע הבדיוני האימה והמותחנים ריצ'רד מאתיסון נפטר ב-23 ביוני 2013  והוא בן 87 . מתיסון לא היה סופר אימה רגיל אלא אחד החשובים והמשמעותיים ביותר במאה העשרים  עם כי אופן יחסי כתב מעט מאוד סיפורי אימה. מתיסון הוא הספרות הפרנואידית בהתגלמותה.

.הוא הוא  האיש שחשב לראשונה ויצר  את האימה המזוויעה ביותר של סרטי האימה בשנים האחרונות.  הרעיון של אנושות המותקפת בידי וירוס והופכת ל"זומבים " ל"מתים חיים "  יצורים חסרי אינטליגנציה שכל מה שמעניין אותם זה לטרוף בני אדם שלא נפגעו ולהפוך גם אותם ליצורים רצחניים כמוהם.

מאמר מחווה -הספד לתיסון ראו באתר "יקום תרבות "

האיש שיצר את הזומבים -מחווה לריצ'רד מתיסון "