ארכיון קטגוריה: ספרות פנטזיה

זמן לא רב לפני הקץ- סיפור פנטזיה מדעי בדיוני קלאסי על טבע הכישוף בעולם מאת לארי ניבן

 

לפניכם סיפור פנטסיה מדעי בדיוני מאת סופר המדע הבדיוני הידוע לארי ניבן.

מדוע סיפור פנטזיה "מדעי בדיוני" ? משום שלארי ניבן בניגוד לסופרי פנטסיה אחרים מסביר בדיוק  ובצורה כמו מדעית טכנית מאיפה בא כוח הכישוף שיש לדמויות בעולם הזה שהוא העבר הרחוק ,12 אלף שנה לפני הספירה זמן קצר לפני שקיעת האי אטלנטיס  שמתוארת בסיפור מאוחר יותר שלא תורגם לעברית.

 

כוח הכישוף נקרא בסיפור "מאנה"   ( "כוח כשף "בתירגום השני לעברית )ויש כללים מוגדרים ביותר כיצד ומתי ובידי מי   אנרגיית הכישוף יכולה לפעול.

לפני שהיא מפסיקה להתקיים. 

זהו הסיפור הראשון בסדרה שניבן המשיך לכתוב ממנה סיפורים נוספים לבד ועם סופרים אחרים. אבל רק זה תורגם לעברית.

לדעתי זהו אחד הסיפורים המעולים של הז'אנר "חרבות ומעשי כשפים " ( SWORD AND SORCERY ׂ)  שרק מעט מאוד ממנו תורגם לעברית.של סופרים כמו  רוברט ה.הווארד  מייסד הז'אנר , פריץ לייבר שכתב סידרת סיפורים על שני אנשי חרבות הנאבקים במכשפים שונים , פול אנדרסון שסיפור פנטזיה מוקדם שכתב"שלושה לבבות ושלושה אריות " תורגם , מייקל מורקוק הסופר הפורה  והמצליח ביותר בעברית של הז'אנר  שהסדרות שלו על המלך האלבינו אלריק והנסיך בעל יד הכסף קורום תורגמו בשלמותן או כמעט בשלמותן , רוג'ר זלאזני  עם סדרת ספרי "אמבר" המפורסמת שלו , ועוד מעטים מאוד נוספים.

ואם ישאלו אותי מהו הסיפור הטוב ביותר ללא כל ספק שקראתי בז'אנר הזה אז זה הסיפור הזה שאתם עומדים לקרוא.

בכמה דרגות מעל כולם. יצירת המופת של הז'אנר. 

והמסר שלו על הכישוף כאנרגיה מתכלה הוא בהחלט ובהחלט רלבנטי גם היום .בעצם רלבנטי יותר מתמיד היום. 

מעניין לציין ,ניבן כתב את הסיפור הזה  כמה שנים "לפני " משבר הנפט של שנות השבעים כשהיה מחסור עולמי בנפט כתוצאה מאמברגו של מפיקות הנפט. כתוצאה ממשבר זה הוא כתב את הספרים הנוספים בסדרה על העלמות אנרגיית הכישוף מהעולם  שפתאום הפכה להיות רלבנטית ו"עכשווית", עד כמה שסיפור פנטסטי  המתרחש בשנת 12 אלף לפני הספירה יכול להיות עכשווי.

הסיפורים האחרונים בסדרה מתרחשים בכלל בגירסת העבר הרחוק של עירו של ניבן לוס אנג'לס.אבל הן אליגוריות ברורות למה שמתרחש בלוס אנג'לס ובארה"ב בהווה שבו כותבים ניבן  ושותפיו השונים לכתיבה את הסיפורים. 

הסיפור הזה היה מועמד לפרס ה"נבולה" של איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב לתואר סיפור המדע הבדיוני הטוב של שנת 1969 

אבל הפסיד לסיפור של רוברט סילברברג  בשם "נוסעים " שלדעתי הוא פחות טוב. 

הסיפור  תורגם לעברית פעמיים.

.ב-1975 נעשה גם לסיפור קומיקס ששומר בדייקנות על רוח הסיפור ונכתב בידי דוג מונאש ווצוייר בידי וינסנט אלקאזאר.

תמצאו אותו למטה כבונוס.

אבל מראש אומר גירסת הפרוזה היא הטובה יותר,במקרה הזה האיורים לא מוסיפים הרבה למה שיש לנו בדמיון. 

"Not Long before the End"      

 The Magazine of Fantasy and Science Fiction, April 1969 

הופיע בפנטסיה 2000 גליון 5 מאי 1979 בתרגום ראובן דר 

תרגום שני :"קצת לפני הסוף" בכרך "אוצרות הפנטסיה"בתרגום שירה -באוברג שלווי הוצאת אופוס 2003 

 

 

והנה הוא בתרגום הראשון: 

כבונוס הנה העמוד הראשון של התרגום השני בעברית. 

וכעת לגירסת הקומיקס של הסיפור.

מ:

 

גירסת הקומיקס מ-1975

 

קראו גם :

לארי ניבן בויקיפדיה 

סקירה על לארי ניבן 

ועוד סיפורי "כשפים וחרבות" :

קונן הברברי מגיע !

 

ילוד איש ואישה- ריצ'רד מתיסון

לפניכם סיפור מצמרר על ישות כל שהיא שמסופר לחלוטין מנקודת מבטה. 

ולכן הוא מצמרר.

"ילוד איש ואישה " הוא הסיפור הראשון של סופר שהפך למפורסם בשם ריצ'רד מאתיסון  ( שהוא בין הרבה דברים האחרים האיש שיצר את ז'אנר הזומבים הכובשים את העולם )   שמכר אותו כשהיה בגיל 22 .הוא הופיע בגיליון יולי 1950 של המגזין לפנטסיה ומדע בדיוני לפני שבעים שנה בדיוק .הוא זכה לפרסום עצום והפך לסיפור הראשי בקובץ הסיפורים הראשון של מאתיסון.

הוא נבחר בידי סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב כאחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר שהופיעו לפני שנת 1965.

 בעברית הוא הופיע במגזין "פנטסיה 2000"  מספר 12.בינואר 1980 

הוא תורגם שוב תחת השם "ילוד גבר ואשה "  בקובץ "מבחר הסיפורת הבדיונית "בתרגום עמנואל  לוטם הוצאת עם עובד, 1981.

והנה הוא שוב לפניכם בגרסת גליון פנטסיה 2000 מספר 12 

40 שנה למגזין המדע הבדיוני פנטסיה 2000 | המולטי יקום של אלי אשד

 

 

האזינו להקראה של הסיפור 

צפו בגירסת סרט מ-2006

עוד גרסת סרט 

אורח מעולם אחר : עוד סיפור אימה על עובר חייזרי  מאת ריצ'רד מאתיסון 

ריצ'רד מאתסון האיש שיצר את הזומבים 

הם נושכים!: סיפור ללילה של נדודי שינה מאת אנתוני בושר

לפניכם סיפור מפחיד במיוחד של הסופר והעורך והמבקר אנתוני בושר. אחד משלושה סיפורים שלו שתורגמו לעברית.כולם מצוינים.הסיפור הזה נראה לי כמתאים במיוחד לקריאה בליל נדודי שינה. 

ההקדמה ארוכה כרגיל אבל הסיפור שווה את זה.

הסיפור הזה הופיע בעברית בקובץ סיפורי מתח ואימה ש"ערך " הבמאי הידוע אלפרד היצ'קוק.אחד הראשונים מסוגו שהופיעו בעברית בשנת 1963 כשהיצ'קוק היה בשיא פרסומו לאחר הסרטים "פסיכו " ו"הציפורים" .( את הקבצים שיוחסו להיצ'קוק  שכמה וכמה מהם הופיעו בעברית ,ערכו תמיד עורכי צללים ולא ברור כלל אם הוא אפילו טרח לכתוב את  הקדמות שמופיעות תחת שמו. אבל אפשר להיות בטוח שהיצ'קוק אכן קיבל כסף עבור השימוש בשמו ). 

היצ'קוק הקפיד לא להסריט את הסיפור הזה אולי כי ( כמו בשם קובץ אחר שלו באנגלית ובעברית "סיפורים שלא  שלא התירו לי להציגם בטלביזיה. " ) הסיפור היה "מפחיד מידי". 

הסיפור מבוסס על פרשה אמיתית של   משפחת בנדר  משפחה של רוצחים סדרתיים שרצחו  למעלה מעשרה ואולי אף למעלה מעשרים   איש שביקרו באכסניה שניהלו בעיירה בקנזס .

לאחר שנחשפו  ב-1873  הם נמלטו ועקבותיהם נעלמו , כנראה במערב הפרוע.מה עלה בגורלם הוא עדיין תעלומה שלא נפתרה.

לימים הסופרת לורה אינגלס וילדר מחברת  ספר הילדים הידוע "בית קטן בערבה "  על חיי במשפחתה במערב ארה"ב ,ששימש כבסיס לסדרת טלויזיה ידועה בשם זה ,סיפרה שאביה צ'רלס אינגלס ( שאת דמותו שיחק בסדרת הטלווזיה מאריכת הימים מייקל לנדון ) צד את  בני המשפחה  הרצחנית עם עוד חבורה של אנשים והם תלו את כולם ללא משפט.

טענתה מוטלת בספק מאחר שהתברר שמשפחתה  שאכן חיה בסביבת בני משפחת בנדר   ואולי  באמת היכירה אותם עזבה את האיזור שנתיים  קודם לכן ב-1871  סדרת הטלויזיה אגב מתרחשת בשלב מאוחר יותר בחיי המשפחה כשהם חיו בעיר קטנה במדינת מינסוטה.

תיאורטית המפיק ( אותו מייקל לנדון ) יכול היה להכניס את משפחת בנדר הרצחנית לעלילה של אחד הפרקים ועם הצדקה היסטורית מלאה ,ואולי אף חשב על כך אבל מכיוון שזאת  הייתה סדרה "לכל המשפחה"  הוא לא עשה זאת. יש להניח שהצנזורה הטלוויזיונית החמורה של אותם זמנים לא הייתה נותנת לו להכניס סיפור כמו זה של משפחת בנדר הרצחנית בעלילה "התמימה והנקיה" של "בית קטן בערבה". 

סופר הבלשים והמערבונים הידוע  פרנק גרובר כתב על הפרשה  מערבון  בלשי בשם "המבוקש"  שפורסם רק לאחר מותו ב-1968 . סיפורו של אקדוחן  צ'רלס ראולינס  שיוצא לנקום את רציחתו של אחיו במכת גרזן בידי  משפחת הרוצחים.  הוא  יוצא לחסל  את המשפחה הרצחנית בעיירה דדווד  במערב הפרוע  על רקע הקרב של גנרל קסטר נגד האינדיאנים  בביג ליטל הורן.

 

 וכעת לסיפור אחר,  ישן יותר ומפחיד הרבה יותר.

  הסופר אנתוני בושר ( 1911-1968 שם בדוי של William Anthony Parker White ) מציע פיתרון אחר לשאלה מה קרה לאותם בני משפחה רצחנית.פיתרון שהוא די מצמרר….וזהו לדעתי אחד הסיפורים היותר מפחידים שפורסמו בעברית בשנות השישים.

בושר היה סופר מבקר ועורך ידוע מאוד.מייסד המגזין הידוע "המגזין של פנטסיה ומדע בדיוני" שקיים עד היום. ( מגזין "האב " האמריקני של המגזין הישראלי "פנטסיה 2000").

בעברית פורסמו גם הסיפור שלו "נקודת המהפך" בקובץ " סיפורי המדע הבדיוני הראשון בעברית "היה היה בעתיד" 1952  בתרגומו של המשורר יונתן רטוש  שאותו תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

ו"חיפוש אחר אקוינוס הקדוש  " בקובץ מבחר הסיפורת הבדיונית (1981)

ההוצאה הישראלית  הלא דייקנית  היציגה את שם הקובץ המקורי באנגלית כ: 

Alfred Hitchcock Presents: Stories for Late at Night

אבל בדיקה של התוכן מראה שלאמיתו של דבר הקובץ המקורי היה :

 Alfred Hitchcock Presents:  My Favorites in Suspense

Random House ,1959 

שערך עורך הצללים רוברט ארתור 

בעברית הסיפור פורסם בקובץ   ספורים לשעות הלילה /  ; עברית – נ' בעל-גליל.   [תל אביב] :   ספיח,   [תשכ"ג].1963
‬שבו הופיעו 11 הסיפורים הראשונים בקובץ המקורי.

הזהרה : הסיפור אינו מיועד לבעלי עצבים חלשים !

( כרגיל עימכם  הסליחה על האיכות הלא של הסריקה והמקור ,המדובר בספר ישן מאוד וכו'..אם למישהו  יש צילומים טובים יותר של העמודים אתם מוזמנים לשלוח לי). 

They Bite" by Anthony Boucher
First published in the August 1943 issue of Unknown Worlds.

       They may have beea Corkers, or maybe Benders—but"
  legend say they bit  anyway.

The spy figured that was     
"camouflage for him. and moved into the old place—

 

 

קראו את הסיפור בגירסתו המקורית במגזין 

קראו את הסיפור באנגלית :

 

האזינו להקראה של הסיפור :

 

סקירה על הסיפור 

 

קראו על משפחת בנדר כאן 

צפו בתוכנית על הבנדרים 

 

 

גורלו של מילטון גומראת – סיפור פנטסטי קצרצר מאת אלכסי פנשין Alexei Panshin

 

עטיפת התרגום האיטלקי לאנתולוגיה של סיפורים קצרצרים שבה הופיע הסיפור שלמטה.

כאן זה מקרה שבו ההקדמה ארוכה כמעט כמו הסיפור עצמו אחד הקצרים והמבריקים של ספרות הפנטסיה.

הוא מעביר שוב את המסר הישן שלפעמים כדאי מאוד להיזהר במשאלות ולא תמיד כשאנו רוצים עולם מסובך פחות זה אומר שהוא יהיה טוב יותר. 

אלכסי פנשין נודע כסופר סיפורי מדע בדיוני ועוד יותר כמבקר וחוקר ספרות מדע בדיוני .בין השאר התפרסם הודות לספר שכתב על רוברט הינליין .

ספר אחד שלו תורגם לעברית  "טקסי בגרות /     תורגם בידי נויה תג'אר " תל אביב :   עם עובד,   תשמ"ג 1983.

הסיפור שלפניכם  שהוא היחיד שלו שידוע לי שתורגם לעברית ( והוא הסיפור הקצר המתורגם ביותר של פנשין ,הוא תורגם ללפחות עוד ארבע שפות חוץ מלעברית ) גם הוסרט   כסירטון סטודנטים קצר בידי הבמאי איתן בן נון בבית הספר קאמרה אובסקורה:גורלו של גרשון פנשין (1991) ועד כמה שידוע אותה גירסה היא ההסרטה היחידה של סיפור זה. 

The Destiny of Milton Gomrath

הסיפור הופיע במקור באנגלית כ Analog Science Fiction -> Science Fact, December 1967 

אסימוב הכניס את הסיפור  לאנתולוגיה של מבחר סיפורים  קצרצרים של מדע בדיוני .

הסיפור בתרגום מוניקה שדה  הופיע בגליון פנטסיה 2000 מספר 42 ב-1982

 

Image result for פנטסיה 2000 מספר 42tkfx

אסימוב כתב לסיפור זה הקדמה של שורה אחת :

"ומה עוד שמישהו אחר הולך להריח את השושנים…"

 

 

דף הפייסבוק של אלכסי פנשין 

 

אלכסי פנשין באנציקלופדיה מדע בדיוני 

האם האלים הם רק בני אדם ? : יצירתו של רוג'ר זלאזני מאדון האור ועד אמבר

Image result for roger zelazny

 

הופיע בגרסה שונה באתר האגודה  הישראלית למדע בדיוני 

"הכל הבל! הכל סרק! הרי זו שחצנות הסרק של הרציונליזם לתקוף את הנביא את המיסטיקאי את האל. כפירתנו בעיקר היא שהוליכתנו לגדולות, היא שתקיים אותנו, היא שהאלים מעריצים אותנו בחשאי עליה. כל שמותיו הקדושים באמת של האלוהים הם ניאוץ וכפירה בעיקר!"
("ורד לקהלת" מאת רוג'ר זילאזני, בתרגום עמנואל לוטם,
מתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981)בימים אלו יצאה לאור בהוצאה עם עובד מהדורה חדשה בשני כרכים " של עשרת ספרי סדרת "אמבר" המפורסמת והקלאסית של רוג'ר זילאזני .וזאת הזדמנות טובה להיזכר בסופר הפנטסיה והמדע הבדיוני הזה שהיה אחד המתורגמים ביותר לשפה העברית.תורגמו למעלה מ-30 ספרים שלו לעברית מה שעושה אותו לאחד מסופרי המד"ב והפנטסיה המתורגמים ביותר  לעברית אי פעם.במשך כמה שנים בעקבות הצלחת הסדרה המקורית של ספרי "אמבר" הוא הפך ל"סופר בית" של ממש בהוצאת עם עובד, שם הופיעו למעלה מעשרים מספריו. . גם הוצאות זמורה ביתן, מודן, כתר ואופוס  וינשוף ומובי דיק לא טמנו ידן בצלחת.
קשה להסביר מה עשה את זילאזני כה פופולארי בקרב קוראי העברית ,בתקופה מסויימת לפחות (דומה כי בארצות אחרות אין לו ממדי הצלחה כאלה ביחס לסופרים אחרים), אך הצלחתו היתה כה גדולה עד כי כמה וכמה ספרים שאותם כתב ביחד עם אנשים אחרים  עם רוברט שקלי ועם אחרים תורגמו גם הם – כנראה אך רק משום ששמו הופיע כאחד המחברים.מי הוא רוג'ר זילאזני?

רוג'ר זילאזני הוא אחד מסופרי המד"ב עטורי הפרסים ביותר.

Image result for zelazny venus

סיפורו "דלתות פיו עששות פניו" (1965, תורגם לעברית בידי שירה תמיר-אלקיים בחוברת פנטסיה 2000 מספר 34), על מסע ימי בכוכב הלכת ונוס, זכה בפרס הנבולה כסיפור הטוב ביותר של 1965.

Image result for ‫בן אלמוות‬‎

ספרו בן אלמוות  מאנגלית – רז גרינברג  ינשוף, 2008.(  זכה בפרס הוגו כספר המד"ב הטוב של השנה ב-‏1966 ביחד עם לא פחות מ-חולית" של פראנק הרברט –

"אדון החלומות" (1966, תורגם בידי שפי פז בהוצאת זמורה ביתן ב-‏1987) זכה בפרס הנבולה.

"אדון האור" (1967, ) זכה בהוגו ב-‏1968.

סיפור קצר בשם "Home is the Hangman" זכה בהוגו ובנבולה בשנים 1975 ו-‏1976, והופיע מאז כחלק מהספר "שמי יהיה לרבבה", על עלילות בלש בעולם עתידני ממוחשב הנראה יותר ויותר כמו עולם האינטרנט שלנו (1976, תורגם בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1983.)

הספר, אגב, כמעט הופיע בעברית פעמיים, שכן הוא תורגם במקביל עבור הוצאת זמורה ביתן מודן, אך הוצאתו בוטלה כאשר התברר על התרגום "המתחרה" של עם עובד

מאז זכו עוד כמה סיפורים קצרים שלו בפרס ההוגו: "Unicorn Variation" ב-‏1982, "Twenty-Four Views of Mount Fuji by Hokusay" ב-‏1986 ו-"Permafrost" ב-‏1987.

 


בנוסף על כך, לפחות ספר אחד שלו – "נתיב התופת" (1969, תורגם בידי צבי שלומי ב-‏1979 בהוצאת כתר) – הוסרט. הספר תיאר מסע מלא סכנות בעולם שלאחר חורבן גרעיני, השורץ מפלצות ומוטנטים. למרות חביבותו של הספר, הרי שהסרט שהופק על-פיו הוא מתחרה נכבד לתואר "סרט המד"ב האיום ביותר של כל הזמנים", ולמותר לציין כי כמעט כלום לא נשאר בו מן המקור.

נתיב התופת" הוא אחד מספריו הידועים של זילאזני ואחד הפחות טיפוסיים. זהו סיפורו של אופנוען לא סוציאלי שיוצא למסע ארוך ובלתי אפשרי לאורך אמריקה שלאחר חורבן גרעיני השורצת מפלצות ומוטנטים בניסיון נואש להביא תרופות לעיר שסובלת ממגיפה קשה.

Image result for cursed earth judge dredd
הספר הזה שימש ככל הנראה גם כמקור השראה לסדרת הקומיקס הבריטית המפורסמת "השופט דרד " שמתרחשת במקום שמזכיר מאוד את המקום והסיטואציה של "נתיב התופת" . סדרה זאת החלה אגב וכנראה לא במקרה ב-‏1977 שהיא גם שנת ההפקה של הגרסה הקולנועית של "נתיב התופת" שהיא הגרסה הקולנועית היחידה של ספר של זילאזני עד היום.לרוע המזל זהו סרט גרוע.
הקומיקס של "השופט דראד" בניגוד לסרט עולה מכל בחינה בשיאו, על ספרו של זילאזני כולל בסיפור THE CURSED EARTH מ-‏1978 שהוא חיקוי ברור מאוד של קו העלילה של ספרו של זילאזני ועוסק במסעו של הגיבור השופט דראד, ביחד עם אופנוען "מלאך גיהנום" ברכב מיוחד לאורך השממות הרדיואקטיביות של ארה"ב שלאחר שואה גרעינית ותוך מאבק בלתי פוסק במוטאנטים ומפלצות כדי להעביר תרופה לעיר אחרת ביבשת…

עוד ספרים שכדאי להזכיר הם :

 

"הסתלכרנות", אותו כתב עם פרד זאבאהאגן (1982, תורגם בהוצאת עם עובד ב-‏1985 בידי מיכאל ושלי תמרי), על אדם המגלה כי יש לו כוחות על;

'


עוד אחד מספריו שתורגמו, בשם ''ציוני דרך" (1979, תורגם לעברית בידי לנדס ב-‏1982 בהוצאת עם עובד), מתאר את מסעותיו של אדם בעולמות מקבילים שונים שבהם ההיסטוריה התחוללה בצורה שונה מאשר בעולמנו.

אפשר להזכיר גם את מפתחים בחול ( תירגמה מאנגלית דורית לנדס עם עובד 2003) שעוסק בחיפושים עקשניים אחרי חפץ בעל חשיבות עצומה לחייזרים.

נזכיר גם כמה   ספרי פנטסיה טהורים :

הארץ המשתנה /רוג’ר זילאזני [מאנגלית – עומר נבו ; עריכת תרגום – איתמר פארן תל אביב] : אודיסאה, 2008. ].

דילוויש הארור / ; [מאנגלית: איתמר פארן : אודיסיאה, [תשס"ח] 2008. ].

דונרג'ק / רוג'ר זילאזני

'דונרג'ק'' עם ג'ין לינדסקולד (שיצא בהוצאת עם עובד ב-‏1999 בתרגום דורית לנדס), על עולם של מציאות וירטואלית;

''שר השדים" – ספר פנטסיה שיצא בשנת 2000 בהוצאת עם עובד בתרגום דורית לנדס. שני ספרים אחרונים אלה פורסמו לאחר מותו של זילאזני.

בכלל באופן כללי נראה כי ספריו המעניינים ביותר של זילאזני הם אלה העוסקים, בדרך זו או אחרת, בדת, במיתוסים ובאלים.

מיתוסים ואלים

בסיפוריו של זילאזני יש עניין עמוק במיתוסים שונים ובהשפעתם על אנשים שהנם, בו זמנית, אנושיים ועם זאת חלק בלתי נפרד מאותם מיתוסים. נראה כי היתה לו אובססיה לנושא. בסיפוריו הגיבורים הם אנשים כמוני וכמוך, שאוהבים לשתות בירה, לקרוא בעיתוני ספורט ולפלרטט עם נשים, ואשר, לגמרי במקרה, יש להם גם את היכולת לברוא ולהרוס עולמות שלמים.
זילזאני כתב, בהקדמה לספר "יקום פרטי" של סופר שהשפיע עליו אולי יותר מכל אחד אחר, פיליפ חוזה פארמר: "אני מוקסם מן התפיסה של אלמוות פיסי ומן הפגעים וההנאות הנובעים מכך".
עוד נושא שהעסיק את זילאזני (שוב, אולי, בהשראתו של פארמר) הוא כיצד מתמודדים מיתוסים שונים זה עם זה ויוצרים, בתהליך, שילובים חדשים ומרתקים.

Image result for zelazny rose to
עיסוקו בנושא החל להתבלט בסיפור הקצר "ורד לקהלת" ( תורגם  בידי  עמנואל לוטם,'מבחר הסיפורת הבדיונית: חלק ב"', הוצאת עם עובד 1981) – סיפור אהבה טראגית בכוכב הלכת הקדום מאדים, הנחשב לאחד מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר אי פעם בז'אנר. בסיפור זה לקח זילאזני את ה"מיתוס" של מאדים בספרות המד"ב, כפי שתואר בידי הסופרים אדגר רייס בוראוז, לי ברקט ובמיוחד רי ברדבורי ב"רשימות מן המאדים" שלו – מיתוס של מאדים כעולם גווע, בעל תרבות עתיקה ומקסימה, המתמודד עם פלישת בני כדור הארץ. הגיבור הוא משורר מכדור הארץ שהוא, כמסתבר, האיש שנועד לגאול את אנשי המאדים ולהחיות את תרבותם השוקעת. זאת הוא עושה על ידי ציטוטים מספר קדום של כדור הארץ, ספר קהלת התנ"כי, המראה לאנשי המאדים כי יש צורך בגאווה ובשחצנות כסיבה לקיום. כך מחייה מיתוס אחד את האחר.

זילאזני החל מאז להשתמש במיתולוגיות קיימות כבסיס לספריו באופן בו לא נעשה שימוש לפניו. הוא החל "לייבא" מיתולוגיות שלמות לכל אחד מספריו, אך תמיד עם שוני או הבדל מסוים. ספריו הידועים ביותר הם אלה המבוססים על דתות ומיתולוגיות אמיתיות – היוונית , ההודית, המצרית הקדומה ואחרות.

אדון האור

Image result for ‫אדון האור‬‎

ספרו המפורסם והטוב ביותר של זילאזני, הנחשב לאחת מיצירות המד"ב הקלאסיות של כל הזמנים, הוא ''אדון האור" תורגם לעברית בידי נורית רונאל בהוצאת עם עובד ב-‏1978)  המבוסס על המיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית.

הסיפור, המתחיל, לכאורה, כסיפור פנטסיה רגיל על אלי המיתולוגיה ההודית (מהסוג הנפוץ מאד בקולנוע, בטלוויזיה ובקומיקס ההודיים), מתגלה בהמשך כמשהו שונה לחלוטין. האלים, כמסתבר, אינם כאלה כלל, אלא אנשים בעלי טכנולוגיה גבוהה מאד המספקת להם את כוחותיהם ה"אלוהיים". בהדרגה מגלה הקורא כי לא מדובר בהודו הקדומה אלא בכוכב לכת זר ובמתיישבים בו, שהפכו את עצמם להתגלמויות של האלים ההינדים (עם החלפת זהויות מדי פעם, כמו במיתולוגיה המקורית – כך הופכת אשה להיות ראש האלים, ברהמה, וכדומה). אותם "אלים" שולטים בצאצאיהם שלהם ומקפידים שלא להעניק להם את טכנולוגיות העל. לבסוף מופיע הבודהא, תוצר של דת ומיתולוגיה אחרת מכדור הארץ אשר, כמו בבודהיזם המקורי, יוצא להאבק ב"אלים" אלה למען שחרור בני האדם המשועבדים להם.

Image result for lord of light zelazny
זילאזני מתאר בספר זה גיבור אנושי לחלוטין והמודע למעשה הכזב שהוא מבצע בחקותו את דמות הבודהא, אשר בסופו של דבר, במסגרת התפקיד, הופך לבודהא האמיתי כתוצאה מאמונת מעריציו. מיתוס מסוג חדש השתלט מציאות הכוכב.

Related image

פוסטר של סצינה מ"האדון האור" מאת אמן הקומיקס ג'ק קירבי 

ספר זה הוא שיא יצירתו של זילאזני. הוא זכה להצלחה כה גדולה עד כי היו יוזמות ליצור ממנו סרט מצוייר ואף "פארק נושא" מאוייר בידי צייר הקומיקס הידוע ג'ק קירבי (הידוע גם באובססיה שלו לרעיון האלים האנושיים). למרבה הצער הדבר לא יצא אל הפועל. זילאזני מעולם לא הצליח לחזור לשיא של "אדון האור".

אלים אחרים

כמעט מיד כתב זילאזני ספר נוסף באותו סגנון, המבוסס, הפעם, על המיתולוגיה המצרית: "יצירי אור וחושך" (1969, תורגם לעברית בידי דורית לנדס בהוצאת עם עובד ב-‏1988), בו הגיבורים הם כביכול אלי המיתולוגיה המצרית הקדומה. גם כאן הם, למעשה, בני אדם המשתמשים בטכנולוגיות עליונות, בדומה לסדרת הטלוויזה בת ימינו "סטאר גייט". האווירה בספר היא אף "פנטסטית" יותר מאשר בקודמו, אם כי גם כאן ניתן בסופו של דבר הסבר "מדעי" למתרחש, לאלים ולכוחותיהם. אבל זה כבר לא היה זה.
נראה כי זילאזני הבין כי מיצה את עצמו בשימוש במיתולוגיות קיימות. עם זאת, הוא המשיך להשתמש בהצלחה ברעיון של בני אדם כאלים.
"אל" כזה הוא גיבור הספר "אדון החלומות" – אדם בעל הכח הכמו-אלוהי לחדור לחלומותיהם של בני האדם ולעצבם כרצונו. אלא שמסתבר כי אחת החולמות חזקה לפחות כמוהו, והוא מוצא את עצמו בעולמות הלקוחים ממיתולוגיות שונות – הארתוריאנית והסקנדינבית, בניסיון לרפא אותה ולהתגבר על חולשותיו שלו. ה"אל", כמסתבר, הוא אדם אחוז פחדים, תשוקות ושנאות – לא פחות, אולי אף יותר ממטופליו.

"אל" נוסף שכזה הוא גיבור הספרים "אי המתים" (1969, תורגם לעברית בידי דורית  לנדס בהוצאת עם עובד, 1989) ו"למות באיטלבר" (1973, תורגם לעברית בידי תמר איזנברכג בהוצאת מועדון קוראי מעריב, 1973), אדם נעים ונחמד שמקצועו הוא במקרה לא פחות מיצירת עולמות, הנאבק באנשים וחייזרים אחרים מסוגו. נקודה מעניינת במיוחד בספרים אלה היא גזע חייזרי המוסיף לפנתיאון שלו אלים של גזעים ותרבויות שונות, כשכולם משמשים זה לצד זה בערבוביה. דומה כי גישה רחבת אופקים זו משקפת את תפיסתו של זילאזני עצמו, לאמר – כל המיתולוגיות נכונות וכל האלים קיימים – באם יש להם מאמינים.

מיתולוגיות שונות, "אמיתיות" ומומצאות

בעוד הספרים שהוזכרו למעלה עוסקים בדת מומצאת פרי תפיסה חייזרית, הרי שזילאזני השתעשע גם במיתולוגיות מומצאות פרי דמיונו שלו. המיתולוגיה המומצאת המפורסמת ביותר שלו היא, כמובן, סדרת אמבר, על משפחה החיה ונלחמת בינה לבינה בעולם ה"אמיתי" היחיד, אשר כל שאר העולמות הם צלליו. זילאזני השתמש כאן במדה רבה במיתולוגיה שיצר פארמר בסדרת "עולם המדרגות" שלו כמודל למשפחה הלוחמנית.

מיתולוגיה מומצאת כזאת נמצאת בספרו ג’ק איש הצללים /[תרגמה מאנגלית דורית לנדס]  עם עובד 2002

   

בשלב מאוחר יותר העז זילאזני להתמודד גם עם מיתולוגיה רגישה בהרבה, המיתולוגיה היהודית-נוצרית. בטרילוגיה  שלמה שחיבר עם סופר ידוע אחר  רוברט שקלי,   ספרי פנטסיה על מאבק הומוריסטי בין כוחות הטוב והרע;הכוללת את "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" (1991, תורגם בהוצאת עם עובד בידי לנדס ב-‏1994), "אם בתחילה לא תצליח" (1993, תורגם ב-‏1995) ו"מהתלה לא קלה" (1995, תורגם ב-‏1996), על מאבק מתמיד בין המלאכים והשדים על נשמות בני האדם.

הסדרה עסקה במאמציו הבלתי פוסקים של שד מצחיק וסימפאטי לזכות בהצלחה ובהכרה אחת ל-‏1000 שנים, תמיד לשוא. אלא שבוריאציה אופיינית, האל הדומיננטי כאן אינו האל היהודי-נוצרי, אלא אלה בלתי ידועה עד כה – אננקה. הסיפורים חמודים מאד, במיוחד בדרך בה מפגישים זילאזני ושקלי דמויות אגדיות לחלוטין עם דמויות "הסטוריות", כביכול, במין מהתלה פוסט-מודרניסטית מטורפת בה כולם חיים זה לצד זה, כולל האלים היוונים הקדומים, שגם הם, כמסתבר, קיימים בצורה כלשהיא ביקום היהודי הנוצרי הזה ואף היו דומיננטיים לפני שחבורת השדים והמלאכים, על תפיסת העולם השונה שהיא מייצגת, תפסה את מקומם.

שילוב דומה של "מיתולוגיות" שונות ניתן למצוא בספר הפנטסיה "לילה אחד באוקטובר הבודד'' (1993,  איורים – גהאן ווילסון תורגם בידי אמיר שוסטר בהוצאת אופוס, 1997), ת] בו מפגיש זילאזני דמויות מפורסמות שונות מהספרות הויקטוריאנית – שרלוק הולמס, דרקולה, דוקטור ג'קיל ומר הייד – עם דמות אמיתית – ג'ק המרטש. למעשה ניתן לראות בזילאזני, בדומה לפארמר (שהרבה להפגיש בין דמויות מסיפורי הרפתקאות כמו טרזן ושרלוק הולמס, דוק סאבאג' ורבים אחרים) את אחד מאבותיה של אופנה מקובלת מאד כיום בספרות הפוסט-מודרניסטית, אופנה של הפגשת גיבורי ספרות ודמיון שונים.


ספר מעניין במיוחד מסוג כזה, המשתמש הן במיתולוגיה הסקנדינבית והן בהיסטוריה, הוא  מסכתו של לוקי" שכתב עם תומס טי. תומס (1990, תורגם בידי מיכאל תמרי בהוצאת עם עובד ב-‏1992) בו יש גם התיחסויות לעלילות הצלבנים בארץ ישראל. העלילה מתרחשת בארץ ישראל הצלבנית של ימי הביניים, ימי צאלאח א דין ומאבקו בממלכת ירושלים הצלבנית, ומתארת את מאבקו של מנהיג כת החשישיים המוסלמית הפנאטית באביר צלבני – מאבק המתגלה כנצחי ומגיע לארץ ישראל של העתיד הקרוב. הספר כולל תיאור מעניין של ירושלים של העתיד ושל המאבק הישראלי בטרור הפלסטינאי, שבראשו עומד מנהיג כת החשישיים בעבר, טרוריסט פלסטינאי מסוכן בהווה. מסתבר לבסוף כי השניים הם גילגולים של אלים, כאשר אחד מהם הוא גילגול של האל הסקנדינאבי הקדמון לוקי. דומה כי רק זילאזני היה מעז לשלב את המיתולוגיה הנורדית הקדומה והאלים שלה עם ההיסטוריה והעתיד של ארץ ישראל ועם המאבק הישראלי-פלסטינאי.

אנחנו האלים

בסופו של דבר, האלים של רוג'ר זילאזני הם אנחנו – אנשים פשוטים ורגילים שבמקרה יש להם כוחות על כתוצאה מאמצעים טכנולוגיים שונים ממקור שאינו תמיד ידוע. המאבק ההחשוב ביותר של "אלים" אלה הוא בשאלה מה לעשות עם אלוהותם – האם לנצל אותה למטרותיהם האישיות או לטובת הכלל? דומה כי שאלה זו העסיקה מאד גם את כותבי המיתולוגיות הקדומות המקוריות.

ראו גם

האתר של  רוג'ר זילאזני

אתר חובבים על זילאזני 

ראיון מקיף עם זילאזני 
עוד ראיון עם זילאזני
אדון האור:

הקומיקסאי ג'ק קירבי מאייר את "אדון האור"

סדרת אמבר בויקיפדיה 

אמנון סטופ על העיר האמיתית בסדרת "אמבר "

 

ריצ'רד מתיסון סופר הפרנויה המושלם

סופר המדע הבדיוני האימה והמותחנים ריצ'רד מאתיסון נפטר ב-23 ביוני 2013  והוא בן 87 . מתיסון לא היה סופר אימה רגיל אלא אחד החשובים והמשמעותיים ביותר במאה העשרים  עם כי אופן יחסי כתב מעט מאוד סיפורי אימה. מתיסון הוא הספרות הפרנואידית בהתגלמותה.

.הוא הוא  האיש שחשב לראשונה ויצר  את האימה המזוויעה ביותר של סרטי האימה בשנים האחרונות.  הרעיון של אנושות המותקפת בידי וירוס והופכת ל"זומבים " ל"מתים חיים "  יצורים חסרי אינטליגנציה שכל מה שמעניין אותם זה לטרוף בני אדם שלא נפגעו ולהפוך גם אותם ליצורים רצחניים כמוהם.

מאמר מחווה -הספד לתיסון ראו באתר "יקום תרבות "

האיש שיצר את הזומבים -מחווה לריצ'רד מתיסון "

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית

יותם הקסם מעופף.צייר אבי כץ.

"קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק  בהקשר אידיאולוגי ופוליטי  ומקומו בספרות הילדים העולמית

מאת אלי אשד

 פורסם בדפוס בכתב העת "ספרות ילדים ונוער " גליון מס' 134 מרץ 2013–

לפניכם בגירסה אקדמאית ,מאמר גדול שלי על ספרו של יאנוש "קורצ'אק " יותם הקסם " הידוע גם כ"קייטוש המכשף " או "קייטוש "הקוסם ". מאמר שהחל את חייו כהרצאה בכנס "עולמות " על קוסמים לפני מספר שנים  ועל  עוד הרצאה שנתתי במכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה  במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" . המאמר פורסם בעיתוי מוצלח מאוד זמן קצר לאחר סיום שנת יאנוש  קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 ) גירסה שונה שלו התפרסמה  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :יותם הקסם ואני

תחילה  התקציר באנגלית של המאמר :

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף"  של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית.

מאת אלי אשד

"..ילדים ! שאפו לגדולות ולנצורות,חלמו חלומות נשגבים ובקשו את התהילה –משהו בוודאי יצא מזה.

יאנוש קורצ'אק  , "התהילה " (1912).

הקדשה :

זהו ספר קשה.

את הספר הקשה הזה אני מקדיש לנערים חסרי המנוחה,

אלה שקשה להם להשתנות .צריך לרצות חזק ובהתמדה.

צריך לחשל את כוח הרצון. צריך להביא תועלת.

תמוהים הם החיים.דומים לחיזיון מוזר.

למי שיש כוח רצון ותשוקה חזקה לשרת את הזולת ,

חייו יהפכו לחלום מופלא.

גם אם הדרך אל המטרה הייתה סבוכה ,ורצופה סתירות.

אולי עוד אכתוב פעם סיום.

יאנוש קורצ'אק (1933)

( ההקדשה בפתיח ל"קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב – 1988 )

מבוא

 

 קייטוש המכשף ,מהדורה פולנית.

 קאיטוש המכשף, או  יותם הקסם, הוא גיבור ספר הילדים, שלדעתי, הוא הטוב ביותר שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא. מתוך מכלול יצירתו הספרותית של קורצ'אק ,לילדים, דומה , שזהו הספר הממעט  בהטפות דידקטיות,  וקורצ'אק מאפשר לילד להבין את המסרים החבויים,  בכוחות עצמו.

חוקר ספרות הילדים ,אדיר כהן, קבע :"מבחינה ספרותית "יותם הקסם " הוא האחדותי והמעוצב ביותר מבין ספרי קורצ'אק, מעטות בו הדיגרסיות הדידקטיות. קורצ'אק כובש את רצון ההטפה שלו, את תחושת האחריות הבלתי פוסקת שלו לילד. הוא נותן לדמיונו להרקיע ,לסיפורו לזרום ולמבעו לחוג חג אמנותי מרהיב ומהנה ".[1]

  "יותם הקסם"  כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית ,הוא  שם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום יוסף ליכטנבום.  בשני התרגומים החדשים והמלאים יותר לעברית , זה של אורי אורלב, הוא מכונה "קאיטוש המכשף," ("עם עובד", 1987, איורים: אורה איתן  )  ו"קאיטוש הקוסם" בתרגומה  של יוכבד פרימן ("זמורה-ביתן", 2000 ,איורים: חובב  רשלבך,) במאמר זה אשתמש בשני השמות ללא אבחנה.

 

הספר במהדורה פולנית.

אם קוראים ספר זה בעיניים של אדם מבוגר, זהו ספר מוזר ביותר שהגדרתו הז'אנרית היא בעייתית ביותר.האם מדובר בפנטזיה לילדים בסגנון הארי פוטר של רולינג  וספרים אחרים, שמציפים כיום את  מדפי הספרים לילדים ולנוער ? לכאורה כן .אבל עיון מעמיק בספר מראה שמבחינה ז'אנרית יש בו אלמנטים שונים, שניתן לראותם  כקשורים לז'אנר ספרי המדע הבדיוני, וגם  לז'אנר שאותו מכנים בארה"ב  בשם ז'אנר "גיבורי העל ", שבמרכזם  אדם שמגלה בתוכו כוחות עליונים, נוסח "סופרמן" ו"ספיידרמן".

בקריאת התרגומים החדשים והמלאים של הספר, "קאיטוש המכשף" מתגלה  כספר מורכב ומסובך ביותר. לא בכדי הושמטו פרקים שונים בידי המתרגם המקורי של הספר,ליכטנבום,  שכן הם פוגעים באחידות הז'אנרית של הסיפור ובהיגיון הפנימי שבו.  הספר  כולל  משמעויות אידיאולוגיות שיש לפענחן בהקשר  הפוליטי הרלבנטי בתקופה בה פורסם לראשונה, דהיינו בשנים 1933-1934 ,ימי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

boy sitting wearing magicians pointed hat legs crossed elbows on knees head on fists grinning goose golden egg rose flower flying car with wings violin and bow

איור של מנחם ג'רנברג לKaitus, the Boy who wanted to be a Magician אחד  משני התרגומים לאנגלית של הסיפור ששניהם יצאו לאור ב-2012 ושניהם אויירו בידי מאיירים ישראלים.

קאיטוש  הקוסם  מתאר את עלילותיו של ילד, המפתח בכוח רצונו האדיר  כוחות על טבעיים שונים, והופך למעשה לעל-אדם. למותר לציין שעל – אדם, או אדם עליון ,היה  לרעיון פופולארי   בעקבות משנתו  של ניטשה, כפי שנתפסה ותוארה בידי היטלר והמפלגה הנאצית.

חרף העובדה שבספר זה קורצ'אק אינו מתייחס ספציפית לפילוסוף פרידריך ניטשה  ,  סביר  שרעיונותיו של זה האחרון מצויים  ברקע ספרו,  אלא שעל דרך ההיפוך: בניגוד  לדמותו הנכספת של ניטשה , קאיטוש,  שבמהלך הספר גרם נזקים עצומים כשהשתמש בכוחות העל שלו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות,  מבין שעליו להשתמש בכוחות העל רק על מנת לעזור לאנושות. אין זאת אלא, שהספר שימש בבירור כביקורת  כנגד האידיאולוגיה הנאצית, שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה בה פורסם הספר.  על רקע השינויים הפוליטיים האדירים שהתחוללו באירופה, קורצ'אק הבין את האיום שהיוותה האידיאולוגיה הנאצית ובתוכה תפיסת האדם העליון, על ארצו פולין, על היהודים ועל אירופה כלה. "קיאטוש הקוסם " מהווה על כן  לדעתי, ביקורת והתקפה על תפיסת העולם העומדת מאחורי המפלגה הנאצית ,בתוכה התפיסה הניטשיאנית בדבר  "העל אדם".

 העלילה

הספר במהדורה פולנית.

הוא יודע

יודע סוף סוף .

…הוא רוצה להיות מכשף !

לא נער חצר ,לא אביר ,לא לוליין קירקס ולא קאובוי.לא עושה להטים שמציג הצגות ,גם לא עלי בבא ולא בלש .

דווקא מכשף.

..הוא רוצה חייב להכיר את כל ההשבעות.

רוצה בעצמה.

..הוא יוכל לכשף את כל מי שירצה .כל מי שלא ישמע .יהפוך להיות האדיר שבשליטים .

(קאיטוש המכשף בתרגום אורי אורלב ע' 40-41)

kaitush katz 3

איור למהדורה האמריקנית  של "קאיטוש המכשף"  Kayetk the Wizard  מאת אבי כץ

קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק (נתן , בתרגומו של ליכטנבום) המכונה "קאיטוש " (או "יותם" בתרגום הישן),  המפתח בתוכו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף. תחילה היו אלה  כוחות קטנים אשר שימשו בעיקר למתיחות בלתי  מזיקות , אלא שלבסוף היו אלה כוחות אדירים, שאפשרו לו לשתק ולשנות את ארצו ואת סדרי העולם. בכך היו להם  משמעויות פוליטיות, פשוטו כמשמעו.

 קאיטוש מתחיל בכשפים קטנים : מציאת מטבע, הכנסת זבובים טורדניים לכיתה, עניין שמביא לסגירת בית הספר לצורך חיטוי. בהמשך הכשפים נעשים נועזים יותר.  בין שאר נפלאותיו:  נשים המהלכות אחורנית,מכונית מעופפת באוויר ,שלטי חנויות מתחלפים וכתובות ההופכות להודעות מגוחכות, סחורות בחנויות מוחלפות , כל שעוני העיר זזים בבת אחת מהשעה שמונה לשעה 12, גברים לובשים בגדי נשים ולהפך. קסמיו של קאיטוש מחוללים מלחמת עולם בין כלבים וחתולים.

 קאיטוש מרחיק לכת ומנסה להשיב את הסבתה האהובה שמתה,  לחיים,  אך אינו מצליח בכך. הוא מנסה להפוך את היבשה לים, ועל כך נענש בבעיטה אדירה ממישהו מסתורי בלתי נראה, שככל הנראה עוקב אחריו. מאחר שבשלב זה אין בקאיטוש כל  תחושת אחריות לגבי תוצאות מעשיו,  קסמיו עלולים לגרום לאסון. רק ברגע האחרון נמנע האסון ולא בידי יותם. יותם עצמו נבהל מתוצאות מעשיו ולכן פוקד שבמשך חודש לא יצלח כל קסם, ושכל אחד מקסמיו יצליח רק אחרי שני ניסיונות. אז הוא מעלה אי על נהר הויסלה,  בורא בו טירה וחי בטירה כנסיך.  אלא שהאי והטירה נהרסים בידי השלטונות.

 kaitush katz 1

 לאחר שקאיטוש נעשה קוסם מצליח חל בו מפנה אישיותי: הוא משתנה, הופך להיות עצור יותר ועצוב יותר.

קאיטוש בודד מאוד ואינו יכול לגלות את סוד כוחו לאיש. בני משפחתו אף אינם מודעים כלל למה שמתחולל בו. הוא חושש שהגדולים לא יבינו אותו . והוא כנראה צודק. החברה אינה יכולה להשלים עם קיומם של יוצאי דופן כמוהו , והיא משמידה את האי שהקים. והחברה צודקת שהרי יותם הראה הלכה למעשה שהוא עלול להיות מסוכן.

גודל האחריות המוטל על יותם גובר והולך, עד שהוא נאלץ לעזוב את ביתו פעמיים.לבסוף  לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים, שעוררו את תשומת לב הציבור והממשלה, הם מבינים לחרדתם  שמסתובב במדינה  מישהו, המסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד.  המשטרה רודפת אחריו ולבסוף מגלה את זהותו . יותם בורא כפיל  שהולך במקומו לבית הספר, מכין שיעורים וחי עם בני משפחתו , כאילו דבר לא קרה. בעת שיותם, שהיעדרותו אינה מורגשת, נאלץ לברוח מארצו,  הוא יוצא להרפתקאות ברחבי תבל. בפאריס הוא נאבק בתחרות אכזרית עם כושי ענק , הוא מככב בקולנוע בהוליווד, משתתף במפגן  שחייה,  מנגן בניו יורק בקונצרט עם כנר בעל שם עולמי . הוא נהיה מפורסם ועשיר ולאחר מכן מאבד את כוחות הקסם שלו באופן זמני ובלתי מוסבר . הוא  נחטף בידי מליונר שמזהה אותו עם בנו המת ,נמלט מידיו, נעזר במגפיים של קפיצת הדרך, נאסר  פעמיים ושלוש פעמים ניצל ממוות כשהוא חובש את כובע הרואה ואינו נראה.

למרות שהממשלה והמשטרה הפולנית רודפים אחריו, קאיטוש מלא געגועים לפולין והוא שב לוורשה. הוא ניכלא בטירה מפחידה של קוסם אחר ( שדבר לא נאמר עליו לקוראים,  אבל אולי זהו אותו אדם מיסתורי שעוקב אחריו לאורך הסיפור )  ובשלב מסוים הוא הופך לכלב.  בעקבות אהבה עמוקה,  שאפשר ואינה אלא ידידות ודמעות אישה צעירה, הוא חוזר להיות אדם.

kaitush katz 2

איור מאת אבי כץ.

הספר מסתיים במסע שקאיטוש עורך סביב העולם, במהלכו הוא לומד התנהגות מתורבתת מהי, נישא על גבי סופה    לסין ולאפריקה שם הוא צופה בסבל האנושי, צולל אל קרקעית הים בה הוא צופה בניפלאות הטבע ובמאמצי האדם להבינו , ומגיע לבסוף  ולקוטב.בקוטב  ליד קברו של נוסע אמיץ, הוא מוצא מזחלת מנופצת של אדם, תל אבנים בודד ובין שתי אבנים דגל דהוי :הנס והקבר של אדם עשוי ללא חת.

( קורצ'אק אינו מציין את שמו של הנוסע האמיץ,  אבל אולי  זהו   החוקר הבריטי רוברט פלקון  סקוט, שמצא את מותו בעת חיפושיו אחר הקוטב הדרומי  בשנת 1912 . הטרגדיה של סקוט הייתה שרואלד אמונדסן הנורבגי, הוא זה שהגיע ראשון לקוטב הדרומי, והקדים בכך את סקוט ואנשי צוותו בחודש ימים בלבד  ). סקוט נקבר  בידי עמיתיו, אך  יומנו נותר. היומן  המתאר את חוויותיו בקוטב עד לימיו האחרונים ממש,  יצא לאור לאחר מותו וזכה לפרסום רב. הספר , שנקרא מן הסתם, בידי קורצ'אק,   מקביל בצורה מוזרה ליומנו של קורצ'אק המתאר את חייו בגטו עד לימיו האחרונים. ליד הקבר קאיטוש  מושבע בידי מישהו לא מזוהה  ( חבר מועצת הקוסמים?  אולי אותו קוסם שעוקב אחריו ורודף אחריו לאורך הסיפור? )  להיות  ישר, אמיץ לב  ובשליטה עצמית. קאיטוש  נשבע  להתנהג מכאן  ואילך כהלכה  ולהשתמש בקסמיו  רק לתועלת האנושות. זוהי תמצית חכמת החיים שלמד קאיטוש בכל מסעותיו והרפתקאותיו , והמסר אותו רוצה להעביר קורצ'אק לקורא הוא: הקסם האמיתי הנו בשירות האנושות וביכולת לתקן את העולם לטובת כלל האנושות.

 אפשר להשוות את המסר הזה עם המסר הידוע של סדרת הקומיקס "ספיידרמן " משנות השישים, העוסקת  בצעיר בעל כוחות על,  המגלה ש "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" . WITH GREAT POWER THERE MUST ALSO

COME – – GREAT RESPONSIBILITY!

Amazing Fantasy #15 (August 1962) – The first Spider-Man story.

סטן לי –

הרקע לכתיבת קאיטוש הקוסם

yotam akasam

 // יותם הקסם (הקוסם) – ינוש קורצ'ק

עדה הגרי, מורה שעבדה אצל קורצ'אק, סיפרה שכשנתיים לאחר כתיבת "יותם הקסם"  שלח  אותה קורצ'אק  לבדוק בספריה לילדים  איזה מספריו חביבים במיוחד על הילדים.  הספרנית ערכה משאל בקרב הילדים הקוראים וגילתה   ש"קאיטוש, " היה האהוב והמבוקש ביותר  . [2]  חרף בחירת הילדים, דומה  שהספר לא היה חביב במיוחד על חוקרי קורצ'אק. אלה מיעטו  לאורך השנים להתייחס לספר, בהשוואה לספרים אחרים ובראשם "המלך מתיא הראשון" . אפשר שמצאו אותו "מוזר" מידי, (יותם כמעט גורם לאסונות המוניים בקסמיו), ואולי אנרכיסטי יתר על המידה. האם יותר מכל  ספר אחר מבין ספריו של קורצ'אק, חושף " יותם הקסם" צד אפל באישיותו  ובמחשבותיו של הסופר?  עדה הגרי טוענת שמהכרותה את קורצ'אק, הייתה לו  נטייה לרעיונות ולאמרות קיצוניות ואף מפחידות  . לדעתה, הייתה לו  מעין כפילות באישיות, שהייתה מורגשת לעיתים , ביצירותיו .למשל ,לדעתה, באחד מספריו הראשונים " נער הטרקלין " ,שבו ספר מתלמד מתאמן במקצועו על גופות מתים, שאותם הוא מביא מבית הקברות ומספר את שערותיהם.  נטייה זאת לקיצוניות  הורגשה היטב לדעתה גם  ב" קאיטוש הקוסם" .

korchck when i will be a boy

 קורצ'אק כתב מספר ספרי פנטסיה לפני  כתיבת " יותם הקסם:  "כאשר אשוב ואהיה נער קטן"  ( 1925), המספר על אדם מבוגר שהופך לפתע בקסם לילד, וחוזר לתקופת ילדותו, "עלילות המלך מתיא הראשון" (1923) והמשכו "המלך מתיה על האי השומם "(1931) . הספר, שבדומה ל"קיאטוש המכשף", הנו בעל אוריינטציה פוליטית,  מתאר ילד שמצבו מקביל לזה של  יותם. מלך – ילד, השולט בממלכת מבוגרים. כוחו הוא ,לכאורה ,בלתי מוגבל אבל הוא מגלה  שגם לו יש מגבלות ושככל שכוחו רב יותר, כן גוברות המגבלות שמטילה עליו המציאות. הוא  מנסה למלוך רק  על הילדים . הוא מנסה לתקן את העולם.להקים פרלמנט של ילדים ובני נוער ולתת להם תפקיד בהנהגת המדינה .הוא מנסה לעזור לילדים הרעבים באפריקה ולעצור את המלחמות בין שחורים ולבנים,  ואף מתכנן לשאת לאישה את חברתו הנסיכה האפריקנית קלו קלו, ובכך להוות דוגמה לכל  – אבל בכל אלה  אינו מצליח.  לבסוף הוא עובר לאי בודד ומת בגלות , בסיום טראגי מבלי שנישואיו יתממשו. המסר של הספר  הוא שגם אדם, שלכאורה, יש לו כוחות בלתי מוגבלים, חייב לגלות את גבולות הכח ואת המגבלות של המציאות ,אם ברצונו לשרוד.חבריו של המלך מתיא ואישתו ממשיכים במאבקו ליצירת עולם טוב יותר גם לאחר מותו. באורח דומה, זה גם  המסר של יותם הקסם.

לקראת יותם הקסם .

 אפשר ,אולי , לראות את מקור ההשראה לכתיבת "קאיטוש הקוסם " באירוע הבא:

"בטרום- בית ספר בקייב ביקשה המורה לכתוב חיבור :מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול ?"

ילד אחד כתב :אני רוצה להיות קוסם ".

הילדים התחילו לצחוק עליו,אבל הוא השיב להם בתבונה :

"אני יודע שלא אהיה קוסם ,אבל הגברת אמרה לכתוב מה אני רוצה להיות "[3]

את תשובת הילד הרך שמע קורצ'אק כאשר שהה בעיר קייב בשנת 1918.התשובה הזאת הרשימה אותו כל כך, שהוא ציטט אותה בכמה הזדמנויות שונות,  ואולי היא אשר שימשה מקור השראה ליצירת "קאיטוש" שעליו החל לחשוב עוד בשנת 1918. [4]

ידוע לנו שקורצ'אק עבד על "קאיטוש המכשף  " כבר בשנת 1930.הרעיון שלו היה  מגובש כבר בקיץ 1930 ,כאשר הודיע במכתב  ב"סדנת הסופרים הפולנית " ,על  שמונה יצירות שונות שתיכנן לכתוב . בתוכם  המחזה "סינאט המטורפים,"  והרומן לנוער "קאיטוש הקוסם".  אלו היו גם היצירות היחידות ,מבין יצירות שתכנן לכתוב, שאכן השלים.[5]   במקביל, בשנת 1931 , פרסם את "המלך מתיא על האי השומם",  שנרקם אולי בד בבד, עם תכנון נסיעתו הראשונה לארץ ישראל הרחוקה.

 קורצ'אק סיפר שלפני שהתחיל לכתוב את "קאיטוש המכשף" הוא שוחח עם ילדים על כישוף, ועם ילדות על מנחשות,   חוזות עתידות. בעת הכתיבה  הוא הקריא  פרקים מהסיפור   לילדים בבית היתומים שבניהולו ,והקשיב להערותיהם ולתגובותיהם.בהתאם להן  תיקן, שינה ועיבד את הסיפור, מאחר שהוא רצה שזה יהיה ספר מעניין  אך לא מפחיד וקשה.[6]  פרק אחד על יותם הכלוא במבצרו של מכשף ( פרק 18), היה כל כך מפחיד עד שאחד הילדים חלם עליו בלילה חלומות אימים. בעקבות כך מחק קורצ'אק את הדברים, ושב וקרא שוב את הקטע בפני הילד, שאמר שעכשיו הכל בסדר.אנו איננו יכולים אלא להצטער על שהנוסח המקורי של הפרק לא שרד.

ההקדמה של הספר  מתוארכת  מ-1933 ,וכנראה אז  השלים את הספר, ממש  בתקופה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה.זמן מה לפני  פרסומו של הספר,  בסוף שנת  1934  נסע קורצ'ק לביקור בארץ ישראל.הוא היה זקוק לטיול זה גם בגלל הידיעות המחמירות והולכות מגרמניה, שם התברר יותר ויותר  דבר עליתו   לשלטון  של  רודן  מטורף, מהסוג שתיאר במחזה  "סינאט המטורפים ". רודן העשוי להביא לחורבן בעולם. רודן, שאם יינתן בידיו כוח בלתי מוגבל , דוגמת זה שבידי  קאיטוש – ימיט  אסון על העולם.

על פי החוקרת הפולניה מרטה צשסקה, הספר פורסם לראשונה בהמשכים, בכתב העת שקורצ'אק ייסד  " "מאלי פשגלונד" (Maly Przeglad – סקירה קטנה), החל מספטמבר שנת  1933  ועד לחמשה  בינואר 1934 . הספר ראה בסוף שנת 1934 ,אבל נכתב  עליו שיצא לאור ב-1935  , מאחר שהמולי"ם נהגו לפרסם שהספרים רואים אור בסוף השנה. [7]

קורצ'אק וספרות הפנטסיה, המדע הבדיוני והקומיקס

  

יותם הקסם .ציור מתערוכת "מאיירים את קורצ'אק " בספריית בית אריאלה.

 קאיטוש  הקוסם וספרות הפנטזיה לילדים

 כאשר "קאיטוש  הקוסם"  הופיע לראשונה , היה זה ספר  יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו, מעולם לא הופיע ספר כמוהו. עד כמה שידוע, קורצ'אק הוא  כמעט הסופר הראשון בספרות המודרנית, שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם- ילד -מתלמד. עד לקאיטוש הרוב המוחלט   של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל.[8]

לדעתי, "קייטוש ", ברובו לפחות, [9]  קרוב יותר באופיו וברוחו  לספרי המדע הבדיוני שנכתבו באותה התקופה (שנות העשרים והשלושים), ולא דווקא לספרי הפנטזיה לילדים, שהיו מרוחקים מאוד ברוחם ובתכניהם מ"קאייטוש". .

אם נבחן את ספרי הפנטסיה   לילדים , שהופיעו לפני " קאיטוש הקוסם " באירופה ובארה"ב   נימצא שבאופן יחסי היו מעט מאוד כאלה, וספק רב עם הם שימשו כמקור השראה לקורצ'אק,

  הבא נסקור את הבולטים בהם:   ב-1934 ממש במקביל לפרסום של "קיאטוש  הקוסם" כספר   הופיע באנגליה ספרה של פ.ל.טרברס "מרי פופינס " שעסק באומנת בעלת כוחות כישוף, שבאה למשפחה לונדונית רגילה. הספר מקביל במידה מסויימת ל"קאיטוש  הקוסם ", בתיאור של התפרצות של דמות בעלת כוחות קסמים לחיי היום יום, במשפחה בורגנית רגילה.

כמובן קורצ'אק לא יכול היה להיות מושפע מספר זה שהופיע רק לאחר שהושלם הפירסום של "קאיטוש הקוסם" בכתב עת לילדים.

 בגרמניה,  ספר הפנטסיה הבולט היחיד לילדים שהופיע בראשית שנות השלושים, היה ספרו של אריך קסטנר "35 במאי" ( 1931), העוסק בילד ודודו, היוצאים לסייר בארץ דמיונית סופר – טכנולוגית, שבה בין השאר , יש לכל אזרח מכשיר טלפון נייד. ספר זה אולי היה  מוכר לקורצ'אק, אך אין כל דמיון בינו ובין "קאיטוש הקוסם", המתרחש בוורשה של ראשית שנות השלושים.

בשנות העשרים הופיעו רק יצירות בולטות מועטות של פנטזיה לילדים.  לצד  סיפורי דוקטור דוליטל של לופטינג, על רופא שמבין את שפת בעלי החיים, וסיפוריו של א.א. מילן על כריסטופר רובין ופו הדוב ובעלי חיים מדברים אחרים,   הופיעו באנגליה רק מעט מאוד  סיפורים  שעסקו בילדים  מודרניים ועולם הקסמים. הבולט שבהם  היה  "חבורת חצות" (1927)  של  המשורר ג'ון מייספילד ,על ילד שמתמודד עם  קוסם ומכשפות אמיתיות.

יוצא דופן אחר שעסק בילד המקורב לעולם הקוסמים  היה ספרו של המשורר האירי  Padraic Colum: ,( The Boy Apprenticed to an Enchanter  ( 1920)

אך ספר זה שמתרחש בימי הביניים, אין בו כל דמיון ל"קאיטוש   הקוסם",  והוא  מזכיר יותר  את הבלדה  "שוליית הקוסם" של גתה.  ניתן להזכיר גם את  סדרת ספריו  של פרנק ל. באום, על ארץ עוץ שהחלה להופיע בראשית המאה ה-עשרים . גם בה קוסמות ומכשפות ,  ואת ספריה  של  אדית נסביט מראשית המאה העשרים, כמו "חמישה ילדים והזהו" ( 1902)  "והקמע " ( 1905),  על ילדים  הבאים במגע עם כוחות כישוף. הללו  גורמים למהומות הומוריסטיות  בלונדון המודרנית, המזכירות את אלו ב"קיאטוש הקוסם".האם בעניין הזה  קיבל קורצ'אק השראה מספרים אלו של נסביט ? יכול להיות. אלא שלילדים  של נסביט עצמם אין כל כוח כישוף.אלו תמיד ישויות כישופיות כמו  הפסמיאד , עוף חול וקמע קסמים מצרי עתיק,  שמבצעים עבורם כישוף .

היה פיטר פן,  הילד הנצחי  של ג'ימס בארי ( שהופיע במחזה ב-1904 ובספר ב-1911 ),  שיש להניח שהיה מוכר לקורצ'אק ,שבהחלט שיש לו כוחות כישופיים ובהם היכולת לעוף.   אבל גם הוא לא באמת עונה על ההגדרה של ילד קוסם, מאחר שאינו נאלץ ללמוד את קסמיו. לפי הספר  והמחזה של בארי, לכל ילד יש יכולת כישופית  הנשכחת מליבו  כאשר הוא מתבגר.

ספרים קדומים אף יותר  מהמאה ה-19 שבהם הופיעו ילדים בעלי כישורים על טבעיים  שונים כללו את  "פינוקיו" של קרלו קולודי  האיטלקי ( 1883) עלילות ילד מעץ שהופך לבסוף לילד רגיל .ו"ילדי המים " של צ'רלס קינגסלי ( 1863) עלילות ילד שמת והופך לילד מים בעל כישורים על טבעיים שונים.  וכמובן יש גם את  "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ( 1865) שבמהלכו הגיבורה ילדה המגיעה לארץ מוזרה  מצליחה  בשלב מסויים בסיפור לגדול ולמימדי ענק ולקטון למימדים זעירים. .אולם אלו הן יצירות יוצאות דופן בכל קנה מידה בספרות הילדים של המאה-19.

אלו הן קלאסיקות של ספרות הילדים האירופית  שמן הסתם  היו מוכרות לקורצ'אק כמו פיטר פאן וספריה של נסביט  אבל קשה לראות השפעה ישירה  שלהן על "קייטוש" שהרי בכל מקרה מדובר בילדים יוצאי דופן מעץ  (  ב"פינוקיו ") או שמתו והוקמו לתחייה ( ב"ילדי המים ")   שאינם עונים על הגדרה מקובלת של "אנושיים".

אם נחזור אחורה בזמן גם מעבר לזה כי אז יש להזכיר את "בשורת הלידה של תומאס " ספר נוצרי מהמאה השנייה לספירה שתיאר את מעשי הפלאים שאותם עשה ישו כילד . אך הספר מקפיד להסביר שישו אינו קוסם הוא האלוהים.

ואפשר גם להזכיר את האגדות ההודיות שכנראה הן קדומות אף יותר על האל קרישנה בילדותו ומעשי הקסמים שהוא עושה כרועה בשדות  אך ספק רב  אם כל אלו שימשו כמקור השראה לקורצ'אק. שהרי כל העניין בקייטוש הוא שהמדובר בילד אנושי מאוד  ,לא אל ולא חצי אל.

קאיטוש הקוסם והארי פוטר     

 katz kaitek 0

התרגום לאנגלית של "קייטוש הקוסם " ,אייר אבי כץ

אני מניח שרוב הקוראים של מאמר זה   מכירים את ספרי "הארי פוטר", או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן, "ספר הכשפים" . חיקויים רבים של ספרים אלה מציפים כיום את הספריות ואת חנויות הספרים , ורבים מהם עוסקים בקוסמים – ילדים – מתלמדים. המדובר  בסוגה ספרותית , שהיא היום ( בניגוד לזמנו של קורצ'אק ) פופולארית מאוד.  אבל יש הבדל בסיסי  בינם ובין "יותם הקסם" :

לטים האנטר, גיבור "ספר הכשפים", ולהארי פוטר יש מורים שמלמדים אותם כשפים,את תורת הכישוף, את האתיקה הכישופית , את ההיסטוריה הכישופית  וכו' .  יותם ,בניגוד להם,  חייב ללמוד את  כל  התורה מהמסד ועד הטפחות , ללא כלי עזר, ללא טבעות כישופיות, ו פשוט בשיטת הניסוי והטעיה.

מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. זהו מסע בודד לחלוטין.

אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר, שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה .

למעשה  כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.

הרעיון של קורצ'אק  בדבר ילד בעל כוחות קסמים  נלמדים, המתרחש כאן ועכשיו , בעולם העכשווי ולא בארץ קסמים כמו עוץ או "ארץ לעולם לא" , היה מקורי , אף שהיה טבוע ברוח התקופה, שבה יותר ויותר סופרים החלו לכתוב  על  אנשים עליונים, בעלי כוחות עליונים  – כמו כישופיים. אלא שלא היה זה דווקא בסוגה של פנטזיה לילדים,  אלא במסגרת סוגה אחרת, שכיום אנו מכנים אותה "מדע בדיוני".  לי נראה ש" קאיטוש"   מהדהד ברוחו ובתפיסתו את ספרות המדע הבדיוני , שאותה הכיר קורצ'אק, וייחודו  בכך שתיאר קוסם, שלא פעל בזמן "היה היה" ובתקופה רחוקה, אלא בהווה האפרורי של חיי היום יום בפולין של שנות השלושים, בעת קיומו של מתח  פוליטי  וצבאי, הנרמז בסיפור, בין פולין לגרמניה.

.

אנשי העל במדע הבדיוני

 Spiegel - Der SPIEGEL 39/1999 -- Philosophenstreit über die Menschenzucht

.  

 בשנים בהן שקד קורצ'אק על כתיבת " קאיטוש"  הופיעו בספרים ובמגזינים אמריקניים ואירופיים, סיפורים ראשונים מסוגם על אנשים בעלי כוחות על ,שהפכו לימים לז'אנר שלם המאכלס את המדע הבדיוני ובעיקר חוברות קומיקס על  "גיבורי העל".

סיפורים על אנשים כאלו, שביטאו את  העניין הציבורי בתורות האבולוציה והדרוויניזם, וברעיונותיו של הפילוסוף ניטשה על ה"על אדם, "  כפי שנוסחו בספרו כה אמר זרתוסטרא (1883-1885) , הופיעו עוד בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים . רובם המוחלט הם ספרים נשכחים היום. יוצאי דופן הם הדמויות של אדגר רייס בוראוז "ג'ון קרטר " ממאדים על אדם מכדור הארץ שמגיע לכוכב הלכת מאדים ומפתח שם כוחות על. וטרזן איש הקופים ,על הילד הלבן שגודל בין חיות בגונגל והופך לשליטו.שניהם נוצרו ב-1912.   ושניהם דוגמאות לאנשים עליונים במודל הניטשיאני.

קורצ'אק אולי הכיר סיפור קצר של  סופר המדע הבדיוני הבריטי המפורסם  ה.ג. וולס משנת  1898 ,"בעל הניסים  " The Man Who Could Work Miracles  ,על אדם רגיל שמגלה בעצמו יכולות על טבעיות, ומבצע ניסים  מדהימים  שמגיעים  עד' עצירת כדור הארץ מסיבובו. לאחר מכן הגיבור מבקש לבטל את כל כוחותיו ולחזור לזמן לפני שהיו לו כוחות האלו . סיפור שהוסרט ב-1936. לדעתי ,במידה וקורצ'אק  אכן קרא את הסיפור הזה, הוא היה עבורו מקור השראה חשוב עבור "קאיטוש".

  בשנות ה 1930 ,בזמן שקורצ'אק החל לכתוב את "קאיטוש הקוסם " ,עוד ועוד סופרים החלו לכתוב סיפורים על אנשים כמו עליונים, בעלי כוחות על טבעיים. הרעיון הנידח והאיזוטרי הפך פתאום לרעיון שעורר את עניינם של רבים והגיע לציבורים נרחבים.

  הסופר האמריקני פיליפ וייל חיבר את גלדיאטור" ( שהתפרסם ב-1930  אך הושלם שנים קודם לכן ב-1926 ),  על אדם בעל כוחות אדירים שאינו מסוגל להסתדר עם החברה מסביב ומתאבד ,  הספר הפך לרב מכר ובהשראתו של ספר זה הופיעו    דמויות של ספרות הרפתקאות  זולה בסדרות ארוכות של חוברות   כמו "דוק סבאג' "מאת לסטר דנט  ( החל לצאת לאור במארס -1933 בזמן שקורצ'אק משלים   את כתיבת "קאיטוש "  ) ,על לוחם בפשע בעל כוחות מדהימים שאמנם נאלץ לחיות בריחוק משאר בני האדם במבצר בקוטב.

 הפילוסוף והסופר הבריטי אולף סטפלדון  פירסם ב-1935,כמעט במקביל ל"קאיטוש הקוסם", את הספר "ג'ון המוזר" , שבו תיאר נער בעל כוחות עליונים המקים מושבה מרוחקת לנערים כמוהו באי מרוחק  . מושבה שמושמדת בידי המעצמות המפחדות מנערים  עליונים אלו.

 במקביל, החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם בעיתונים האמריקניים  סדרת סיפורי  קומיקס בשם  "הקוסם  מנדריק" , שעסקה בקוסם במה בעל כוחות כישוף אמיתיים .  עלילותיו של המכשף החלו להתפרסם ביוני 1934  ,זמן קצר  לאחר פרסום "קאיטוש" בכתב העת של קורצ'אק.

עטיפת פנזין משנת 1932 של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר שבו מופיע סיפור על "סופרמן".

  ושוב  ממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם" בשנת 1933 , החלו שני נערים יהודיים בארה"ב, סיגל ושוסטר ,לחלום על הרעיון   בדבר סדרת קומיקס, על  אדם בעל כוחות עליונים, שהפך להיות  לימים גיבור העל המפורסם "סופרמן ". הרעיון כבר ריחף  באוויר, אף שלא נמצא לו באותה העת  הד אצל מוציאים לאור, . במהלך 1933 הם פירסמו במגזין חובבים שהוציאו לאור בעצמם סיפור  שכתבו בעצמם במהלך 1932 בשם "שלטון הסופרמן " על נווד  שמקבל כוחות על ומשתמש בהם למטרות רשע.    הסדרה  הראשונה שאותה פירסמו צמד הצעירים, היתה על עלילותיו של "דוקטור אוקולט ". מכשף הנלחם בכוחות הרשע שהרפתקאותיו החלו להתפרסם ב-1935, זמן קצר לאחר הופעתו של קאיטוש. זמנו של סופרמן לראות אור בדפוס יגיע רק ב שנת 1938.  סופרמן הביא ליצירת ז'אנר שלם בחוברות הקומיקס, "ז'אנר "גיבורי העל " המשתמשים בכוחותיהם לצורך מתן עזרה לאנושות, או לפעמים על מנת להיאבק בה.

 כול היוצרים האלו  דיברו על אנשים שיש להם כוחות מוזרים ועליונים,  גיבורים שאין סביבתם מבינה אותם ולפעמים אף רודפת אותם.

בזמן זה  הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל  לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית  והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל  הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם.

 

קורצ'אק נגד ניטשה והיטלר

 בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה.  היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה,  דיברו  במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל  האדם העליון  לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך  שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.

 קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה".

קורצ'אק  תיעב את ניטשה  עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 ,זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו : "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב.

אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה .מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :

"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"

בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.

זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה  שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.

בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [10]

נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה  וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.

 יש  לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "  קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם.  זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.העל אדם השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [11] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ",   בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.

 קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה ,הוא המניע העיקרי של האדם. [12]

 קורצ'אק כמו מתוודה כאן, שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב  :.. "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".

 יאנוש קורצ'ק ואדולף היטלר

 

קורצ'ק היה מודע היטב לסכנה שהיטלר מהווה כבר מזמן מוקדם ביותר. ידידו ירחמיאל וינגרטן סיפר על שיחה שקיים עם קורצ'אק על היטלר ב1925 ,כאשר היטלר היה בבית הכלא לאחר נסיון הפיכה, ומעטים מאוד שמעו עליו מחוץ לגרמניה. קורצ'אק היה אחד מהמעטים מאוד  הללו, והיה כנראה היחיד, שהבין כבר אז  ב-1925 ,מה אותו אדולף היטלר עלול לחולל בעתיד. ( נזכור שהיטלר עוד לא פירסם בשלב זה את ספרו "מיין קאמפף", אותו רק כתב באותה התקופה, ובו פרס את רעיונותיו במלואם)

בשיחה עם וינגרטן אמר קורצ'אק, שהרפובליקה הווימרית תמנע הרבה צרות מהעולם אם תאשפז את היטלר בבית חולי רוח, כי הרי היטלר מופרע.   אלא שקורצ'אק חזה שעצתו לא תתקבל "כשם שאביו של ג'ינגיס חאן בשעתו לא הסכים להישאר עקר. .יש דברים קטנים העלולים לשנות את פני העולם ואחר כך שואלים שאלות מחוכמות ..מה היה קורה אילו ?

קורצ'אק סיכם את השיחה במילים:"היטלר יושב לעת עתה בבית האסורים.ביום שהדמוקרטים התמימים יפתחו לפניו את השערים –יתאמץ להפוך את אירופה לבית אסורים.ואז תפרוץ המלחמה האפוקליפטית. " [13]  קורצ'אק מתגלה כאן כנביא. אלא שהוא לא ידע שבזמן שהתקיימה השיחה, היטלר כבר השתחרר מבית הכלא והיה עסוק בהפצת ספרו "המיין קאמפף ",אותו כתב בכלאו.

קורצ'אק חזה ובטא את האיום שהווה היטלר על העולם, במחזה  שאותו כתב במקביל ל"קאיטוש הקוסם " , בדראמה "סינאט המטורפים ".  הייתה זאת דרמה  נבואית, שהוצגה בוורשה בתיאטרון הפועלים אתנאום, ב1 באוקטובר 1931 . ההצגה הועלת חמישים פעמים.  היה זה  המחזה היחיד שכתב קורצ'אק ,שהוצג על במה מקצועית בתיאטרון "אתינאום " בוארשה, אך לא פורסם בחייו של קורצ'אק בדפוס.

בעת הכנת המחזה התייעץ קורצ'אק עם פסיכיאטרים מומחים בעלי שם, שעה שהשחקנים בילו שעות וימים בבתי חולים לחולי רוח, כדי לספוג את האווירה ואת צורת הביטוי של עולם זה, ולהפוך את המחזה לאמין ככל האפשר.

העלילה  הקודרת מתרחשת בבית משוגעים, בו משתקפת המציאות של החברה האנושית המודרנית. רופא  המקום מתייחס בכבוד רב חולים שבהשגחתו, ומרשה להם לחיות על פי דרכם ולנהוג כרצונם.  המטורפים מתכנסים ב"סנאט המטורפים ", שבו כל אחד מהם מציע במונולוג ארוך על רקע גלובוס ענק עשוי כפיסי עץ ( "הגלובוס המטורף של עולם אחוז דיבוק " ),  את הפיתרון שלו לחליי החברה המודרנית ואת ההצעה שלו לתיקון העולם, ולעניינים העומדים ברומו של עולם.   עניינים אלה כוללים דמויות כגון אח עגום, רוצח ,  ונגר שהיה הפעם מאושפז במוסד, וכעת מבקר בו בקביעות בלווית ילדו, אריסטוקראט במעיל ארגמן בלוי, השקוע כולו בעבר היפה   ונשבע להגן על  טוהר הגזע וזכויות האצולה השמרנית.  פועל הנאבק למען זכויות מעמדו , השואף ל"יום ללא עבודה ", סרסור בורסה יהודי , שמתברר שהוא רק מתחזה למטורף על מנת להימנע מפשיטת רגל,  שמסביר מה בין היהודים ובין שכניהם :" היהודים המציאו את הסוציאליזם את השטר, את האלוהים ,ואת תורת היחסות ואילו אצלכם מבוכה .וכי מה עשיתם אתם ?בניתם גשרים חפרתם מנהרות וכשתינתן לכם יד חופשית תהפכו את כל כדור הארץ לכברה מלאת נקבים.. דמות אחרת הוא הומוסקסואל,  הקורא להשלטת שיטת האאוגניקה ,הפיקוח על הילודה על האנושות כשהוא טוען : "בלי אבגניקה נטבע כולנו בבוץ ,אחת ולתמיד .מוליד כל אחד כככל העולה על רוחו .הרצון האדיש והרע מוליד בני אדם חדשים וזורקם לנו .על שלילת חיי אדם צפויים עונשים חמורים לעומת זאת אין כל עונש צפוי למלידים בעלי מום ומטורפים. יש להציג את השאלה :מי הרשאי להוליד .כל המוליד ללא רשות יושם בבית הסוהר ..כל ריק ופוחז וגרוע בגרועים בהיעשותו אב זוכה לאלמוות בונה את העתיד .". ההומוסקסואל מציע להנהיג בחינת בגרות מיוחדת שרק העומד גבה יקבל תעודת בגרות שתכלול גם התר להולדת תינוקות.[14]

 הדמות הבולטת ביותר היא של   הרב סרן,  איש צבא לבוש מדים   שהוא אוייב הדמוקרטיה וההומניזם ורווי שנאה לא רציונאלית ליהודים. רב הסרן   מודיע על רצונו לשוב לברבריזם, למלחמות, לכאבים, לפצעים ולצלקות :  "מלחמה –וגם את זאת רוצים לקחת מאיתנו " הוא צועק " אנחנו  ברברים ורוצים להישאר  כאלה . אנחנו זקוקים לכאב ולפצעים לצלקות..מה נדחוס לתוך שישים שנות חיי אדם ?אנחנו מאמינים שיש למלא אותם בסבל ובכאב ולא בתענוגות ובפינוקים " . תוכניתו  להקים דיקטטורה, להשמיד את  התרבות ואת כל מה שאינו נושא חן בעיניו ,להקים גרדומים בכיכרות הערים ולתלות עליהם   את כל הממציאים האידיאליסטים, המתקנים החברתיים ,  היהודים וחברי הפרלמנט. להוציא מקברותיהם את עצמות גוטנברג ממציא הדפוס ואדיסון ממציא החשמל, ולשרפן .להרעיל את הכימאים. לירות במהנדסים, להדביק את הרופאים בדבר ולגרשם למדבר, לתלות את הדיפלומטים  ולזרוק את הכל לקברות אחים.להעלות באש  את הערים, ואת תושביהם הבורחים להטביע בנהרות.הוא בז להמוני האנשים בהם הוא רואה אספסוף גס ודוחה. מעל הכל הוא שונא את היהודים, והוא צועק  :"מאחורי גבו של כל אחד  ניצבים יהודי ואישה.שימו לב למה שאומר לכם :יהודים זה לא דת ,לא גזע אלא מין .משהו שבין גבר לאישה.פחות מגבר יותר מאישה".

לסיכום הוא קורא : להרוס לשרוף ושוב לבנות .להוליד  ולקבור בקברי אחים ..התוכנית הזאת שלי יכולה לפעול במשך דורות ,רבבות שנים .".[15]

קורצ'אק תיאר כאן, ב שנת 1931 ,בצורה מוגזמת אך במעט, את תוכנית הרייך של "אלף השנים "  מבית מדרשו של אדולף היטלר. דומה שאכן דמותו הספציפית של היטלר עומדת מאחורי דמות "הרב סרן ", אלא שכאשר קורצ"אק עבד על המחזה,  רק מעטים מחוץ לגרמניה שמעו על אדולף היטלר ,שהיה אז פוליטיקאי  חסר חשיבות  בבוואריה.  ניתן להניח שקורצ'אק עקב בעיון ובחשש אחרי הקריירה של היטלר,  גם כשזה היה פוליטיקאי לא ידוע, אף בגרמניה עצמה,  והוא למד עליו רבות.

לדעתי ,אם כך , "קאיטוש הקוסם " היה בגדר תשובתו  של קורצ'אק לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר.  את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה כישופית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את  התשובה שכנגד למסע הנביא זרטוסטרה בהרים, בספרו של ניטשה.

דהיינו,  שעם כל כוחותיו האדירים  אשר שימשו אותו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר,שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת  לסייע לאחרים  ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים .

 אין זאת אלא, שקיאטוש המכשף שימש כביקורת  לא כל כך מוסווית, כנגד האידיאולוגיה הנאצית ששלטה בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר, שעה שקורצ'אק הבין כבר  אז איזה איום מהווה אידיאולוגיה זו על ארצו פולין ועל היהודים. רמז  ברור לכך נמצא  בקטע המתאר את  הנציג הפולני ואת הנציג הגרמני, הנפגשים בוועדה הבינלאומית  של המומחים, שתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי, הפועל בפולין ומבצע מעשים שלא יאמנו.   במהלך הדיון המשעשע למדי,  אך הרציני במהותו, ניכרת היטב המתיחות  הפוליטית בין הגרמני והפולני, מתיחות שמגיעה במהלך הדיון לכדי מריבה ועוינות.

להלן הקטע הרלבנטי  מתוך הספר קאיטוש המכשף שפורסם ,כזכור, לראשונה בשנת  1933 . בדיעבד הוא מקבל ממד  נבואי של ממש:

..ובכן התאספו נציגי הארצות בג'נבה ודנו בעניינו של קאיטוש .

הגרמני דיבר ראשון :

אנחנו שכניה של פולין.הפולנים ידועים כחמי מזג. מה שקרה בוורשה מסוכן מאוד לגשרים שלנו ,לשעונים שלנו ,,לרכבות שלנו .הפולנים אוהבים לעשות צרות ".

"הגרמנים עושים יותר צרות" אמר הנציג הפולני.

..הגרמני המשיך לדבר:  "הפולנים ממציאים המצאות מלחמתיות ועורכים ניסוים מסוכנים,מצאו להם בעל ברית אדיר".

( הנציג הפולני ) "זה איננו בעל-ברית ,אלא אוייב אולי אפילו מרגל.בדיוק קיבלתי ידיעה מממשלתי שהמרגלים נאסרו ,אנחנו מבקשים שלום.עמדנו לקבל מלוה ממשלחת בנקאים ,אך הם נבהלו ועזבו".

( הגרמני )"אני מסכים לדברי חברי הפולני. אולי האלמוני הוא אויבם ולכן אנחנו מבקשים להגיש לכם עזרה".

"בלי טובות ."

"איזו עזרה "שואל היושב –ראש.

"( הגרמני ) " נשלח לפולין את הצבא ואת המשטרה שלנו ונבדוק ביחד את כל העניין בו במקום . הפולנים אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם"

"אתה אדוני אל תדאג לנו".

(תרגום אורי אורלב , ע' 111   )

בשיחה שהייתה לקורצ'אק  בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל, המשורר זרובבל גלעד קבע  קורצ'אק:" ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי שיביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [16]

 

 

 ההמשך שמעולם לא בא.

 

"..אולי עוד אכתוב פעם סיום." יאנוש קורצ'אק 1933  (" ההקדשה בפתיח של "קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב,   1988 )

 קורצ'אק הבטיח לקוראיו בהקדמה ל"קאיטוש ", שיום יבוא ואולי עוד יחזור לדמות. הסיפור בהחלט הסתיים בנקודה מסתורית. ואין זה ברור לקורא מה יעלה בגורלו של קייטוש.

נודע לנו שקאיטוש  עומד לפני משפט של קוסמים ובעצם איננו יודעים על מה ולמה,אם כי בהחלט אפשר לשער.עם זאת, אין לדעת מה היה  סופו של המשפט, האם בוטל? והאם השבועה שנשבע  קאיטוש בקוטב, להיות מכאן ואילך טוב וישר ביטלה אותו ? גם איננו יודעים מיהו ומהו  אותו יריב שרודף אחריו לאורך הסיפור,  ושגם כלא אותו בטירה מפחידה. העניין נשאר בגדר תעלומה שאולי הייתה נפטרת עם הפרק הרלבנטי היה מתפרסם בגירסתו המלאה שאותה כתב קורצ'אק במקור לפני ש"צונזר " כתוצאה משיחה עם חניכיו  שמצאו את הפרק בשלמותו מפחיד מידי  ,אך לצערנו כתב היד המקורי כנראה לא שרד.

 הרושם הוא שקורצ'ק תיכנן מעין המשך לספר והוא אף רמז לכך בהקדמה :אולי יום אחד יכתוב סיום, כמו שכתב חלק שני למלך מתיא הראשון, אך הוא לא עשה זאת.

 ניתן לשער שהחלק השני שקורצ'אק אולי חשב עליו  לא פורסם מעולם, כי קורצ'ק  ידע שסיומו יהיה טראגי ,כמו שהיה סיומו של  סיפורו על המלך מתיא .  ההיגיון של הסיפור היה לכאורה ( במו בסיפור "ג'ון המוזר " של אולף סטפלדון מאותן השנים)  שקאיטוש  לא יוכל להמשיך להתקיים בחברה האנושית  חסרת הסובלנות, שתרדוף אותו ללא הפסק. קורצ'אק רצה לחסוך זאת מקהל קוראיו.

עם זאת הרעיונות של הסיפור צצו בסיפורים אחרים של 'קורצ'אק , דוגמת  ה"נער העקשני " (1937) ,המהווה לו מעין תמונת מראה .  זהו    סיפור ביוגראפי העוסק בנער שהפך להיות  מדען מפורסם:  לואי פסטר. בעקשנותו הוא מגיע להישגים מדעיים וממציא תרופות למחלות קשות.כמו קאיטוש שלומד את הכישוף בניסוי ובטעיה. אלא שהכישוף של קאיטוש אינו נראה כמו מדע אלטרנטיבי, שכן הוא נראה קפריזי מידי.  אצל פסטר כמו אצל קאיטוש כוח הרצון והעיקשות  הם  האלמנט המרכזי בהשגת ההשגים המדעיים. אך ספרו של קורצ'אק מלמד את הקוראים הילדים גם מהי חשיבה מדעית.

קאיטוש בארץ ישראל לנוכח הסכסוך  היהודי- ערבי

 קורצ'אק  חזר במעט לרעיונות של "קאיטוש המכשף " בסיפור קצר  בשם "כך אני מהרהר, " אשר תרגומו העברי  ( גרסה מקוצרת בידי ברל פומרנץ) מתוך כתב יד, התפרסם בפברואר  ב"דבר לילדים " ובעיתון ההסתדרות "החלוץ הצעיר " בפברואר  1939.[17]  זהו סיפורו של נער יהודי בפולין ערב המלחמה, הרוקם לו בדמיון פורה מסכת הרפתקאות המתרחשות בדרכו לארץ ישראל, ומעשי גבורה מופלאים המתרחשים לאחר הגיעו לארץ. בסיפור הוא פוגש את מלך בריטניה ומבקש ממנו לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל. הוא נלחם בגבורה בערבים שהתנפלו על הקיבוץ, אם כי חס על חייהם, כי "גם להם יש הורים וילדים ". הוא מתידד עם נער ערבי המגלה לו סוד על אוצרות  קדומים:  אוצרות בית המקדש ודוד המלך, הטמונים בהרים שאותם ציוה  הנביא מוחמד להחזיר ליהודים, כדי שיבנו את ארצם וכדי שיקנו באפריקה אדמות עבור הערבים  . הוא מקים עמם בנק לקניית אדמות עבור הערבים באפריקה :" הקימונו בנק אפריקאי ,כל ערבי שהיה לו בארץ ישראל  חמישה דונמים אדמה קיבל מטעם הבנק עשרה דונמים .. ( לאחר התיישבותם המוצלחת של הערבים באפריקה ) …. בנינו ספינות ,אשר הביאו חינם –אין כסף את הערבים שרצו להתפלל או לראות את ארץ ישראל. טוב היה להם באפריקה"[18].) מן האוצרות שמתגלים נהנים לא רק היהודים אלא גם עמים אחרים השרויים במצוקה. "הלווינו כסף לספרד כדי שתיבנה לאחר המלחמה את הערים הנחרבות  ( מלחמת האזרחים של הרפובליקנים נגד פרנקו .א.א.)   ,נתנו כסף לסין כדי שתוכל  להתגונן ( מפני היפנים שפלשו אז לשטחיה א.א.  ). נתנו כסף לפולין ולארצות אחרות."

 הכסף מוצע אפילו לגרמניה הנאצית, ובסיפור התמים  מופיעה לראשונה  ולאחרונה דמותו של  הרודן הגרמני היטלר, היוצא לראשונה ביצירת קורצ'אק מאחורי הקלעים, וכמו מדבר אל הדמות ודרכה אל  הקוראים:

"נודע להם לגרמנים ,כי נותנים אנו זהב וישלחו אלינו שר שלהם .אמרתי לשר :

"טוב אך מוכרח לבוא הנה היטלר בעצמו."

הוא רגז, אך היה מוכרח.הוא רגז מאוד ,אך מה יכול לעשות ?-בא. אמרתי:

-ראה אדוני :כמה מיטיבים אנו יותר לנהל משק :לא קנינו תותחים ואוירונים וצוללות אלא מעט ממה שצריך אבל אין אנו נוטלים דבר מאת אחרים.

והוא:

אמנם ידעתי.היהודים רשאים לשוב לגרמניה."

הצטחקתי.טוב. אבל איש לא רצה לשוב,כי לא האמינו לו…כסף לא נתתי לו,אלא קניתי בשביל הילדים הגרמניים חלב,חמאה וכל מה שצריך ואין להם". [19]

 היטלר הופך לכאורה לטוב לב, כאשר הוא שומע על כל האוצרות שגילו היהודים, ומציע להם לחזור לגרמניה ( קורצ'אק מן הסתם חשב בעת הכתיבה  על ההבטחות שהבטיח היטלר לצ'מברליין  הבריטי לגבי צ'כוסלובקיה לפני שכבש אותה). אך הללו בחכמה נזהרים מהצעותיו.   הילד מסביר להיטלר שדי היה ליהודים להיות מוזמנים חזרה למקומות שמהם גורשו . לכן   יישארו בארצם שלהם.  הילד מתעלם מבקשתו של היטלר להלוואה כספית , אבל קונה בשביל הילדים הגרמנים "חלב וחמאה וכל מה שצריך ואין להם".. אך קורצ'ק יודע היטב את ההבדל בין מעשיה והרפתקה.

"אני כתבתי כאן מעט ,אבל חשבתי הרבה .נקל לחבר מעשיות .אך קשה לחשוב על הפתקאות כי צריך הרבה לדעת .

הילד המספר מסיים את סיפורו :"כתבתי מכתב אל דודני שבארץ ישראל שישלח לי שמות ערביים שונים ושיודיעני אם ישנם שם דובים ,ומה עושים הערבים ברצותם להראות אות ידידות :אם רק מושיטים יד ,או אם כותבים בדם או מעשנים מקטרת השלום .וכמה שנים גדלים התמרים –אם 2000 שנה? "

 והספור מסתיים במישפט המשמעותי "והדודן שלי לא השיב על מכתבי ואיני יודע מדוע ". [20]

יש כאן דמיון ברור לסיפור על קאיטוש, שמבין לבסוף שעליו להשתמש בכוחותיו לעזור לאנושות כולה ,גם לסינים ולשחורים. [21]

בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21.

נראה שבסיפור זה רמז לרעיונות  כמו מיסטיים-משיחיים, על ארץ ישראל כמקום שעתיד למלא תפקיד מוסרי כלל אנושי. מעין "אור לגויים" שתביא גאולה לעמים השונים. [22].  קורצ'אק חזה כי בארץ ישראל תהייה תחייה של ערכים תרבותיים מוסריים ורוחניים, וכן  שלום ושיתוף פעולה בין יהודים וערבים. [23] למרות זאת ידע כי ההישג לא יבוא אלא דרך "סערה…דרך טעיות במדבר .דרך חטא ובלבול לשונות .." [24] הוא סיכם זאת במכתב שכתב ב30 במארס -1937 "על אף הכול אני מאמין בעתיד :של האנושות והיהודים וארץ ישראל ".

היה זה סיפורו האחרון של קורצ'אק, שפורסם בחייו.מספר  חודשים לאחר פירסומו, בספטמבר 1939 פלשו צבאות הנאצים לפולין וכבשו אותה. קורצ'אק מצא עצמו, כמו שאר יהודי וורשה, כלוא בגטו ובגדר נידון למוות.

 

רודן האור

קייטוש המכשף במהדורה צרפתית.

המהדורה הצרפתית של קייטוש

 

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

יאנוש קורצ'אק ."מן הגטו"

 

 

 דווקא בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא  בגטו ונאבק  שם למען היתומים שלו,  קורצ'אק  כתב את  "יומן  מן הגטו".  בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים.   הוא כתב  כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד, שמזכירים יותר מכל דבר אחר את העמודים הביזאריים ביותר של "קאיטוש ".

 כך קורצ'אק מספר ביומנו    על רעיון שעלה בו:   פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו  מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור  ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.

 "המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות.  העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?

במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .

"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.

השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [25]

מפליא שבזמן שקורצ'אק שירבט לעצמו את ראשי הפרקים לרומן בדיוני זה, סופר מדע בדיוני בקצה השני של האוקינוס בשם תיאודור סטרג'ון, חיבר סיפור מקביל ממש, שנחשב מאז לקלאסיקה של המדע הבידיוני Microcosmic God (תורגם בידי עמנואל לוטם בשם "אל בזעיר אנפין" בקובץ "מבחר הסיפורת הבידיונית ",1941), שמתאר נושא מקביל במדויק אודות מדען, שיוצר תרבות מיקרוסקופית במעבדה.

סיפור נוסף מסוג זה שאותו כתב עבור קובץ בשם "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום  בכוכב הלכת "רו ",  שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום.  באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו  הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם  לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ?  האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם?  עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[26] 

קורצ'אק עוסק בתקציר זה בדילמה מוסרית קשה, שהפכה מאז לבולטת מאוד בספורי מדע בדיוני שונים, וגם בעולם האמיתי  ,האם לעזור לתרבויות אחרות גם כנגד רצונן ?

הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז  אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר  לסיפור שלישי אופטימי יותר   כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [27]

קורצ'אק  תיכנן סיפורים נוספים   כמו גירסה  ציונית למלך מתיא הראשון ,בשם "המלך דוד השני "שבו ילדים יהודים מתכנסים בארץ ישראל מכל קצוות תבל, ומקימים בה ממלכת ילדים עברית.

הוא כתב ביומנו  על חלומו להקים בנין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקירבת  קיבוץ כפר גלעדי."… יהיו שם חדרי אוכל וחדרי שינה קסרקטיניים גדולים. יהיו גם "בתי מתבודדים" קטנים. שם על גבי גג שטוח יהיה לי חדר לא גדול וקירותיו שקופים ,כדי שלא אפסיד אפילו זריחה או שקיעה אחת ,וכדי שאוכל ,בשעת כתיבה בלילה ,להציץ מפעם לפעם בכוכבים.ארץ ישראל הצעירה טורחת בנאמנות רבה להגיע לכלל הבנה עם האדמה. אך יגיע גם תורם של השמיים".

  אך קורצ'אק לא זכה לכתוב  את הסיפורים האלו  ולממש את רעיונותיו השונים על בית יתומים בארץ ישראל..

 הוא נשלח למוות עם יתומיו בידי אנשיו של הנאצי היטלר, שממנו  ומרעיונותיו התריע  שנים רבות.על פי הדיווחים, הוא וילדיו הלכו אל המוות כשדגל בית היתומים שלהם מתנפנף . דגל שצויר לפי מתכונת דגל ממלכת הילדים בספרו "המלך מתיא הראשון".

קיאטוש והאקס מן

בפולין אין ילד או מבוגר שאינו מכיר היטב את שמו של קורצ'אק. רובם גם יודעים לנקוב בשמות ספריו וחלקם אפילו יודעים להסביר בפשטות את תורתו הפדגוגית.

.כה גדול  פרסומו של קורצ'אק  ששנים לאחר רציחתו פורסמו בפולין מסמכים מזויפים  שכביכול נכתבו בידי קורצ'אק שעל פיהם כביכול קורצ'אק התנצר בעת שנילקח למחנה ההשמדה. מן הסתם ניסיון להשקיט את המצפון הפולני.

הפולנים הכריזו על שנת 2012 כ"שנת יאנוש קורצ'אק"בהחלטה מיוחדת של הפרלמנט הפולני ביוזמת מארק מיכאלק נציב זכויות הילדים של פולין.הפולנים משלימים ב-2012  מהדורה מדעית  של 16 כרכים של כל כתבי יאנוש קורצ'אק שהחלה להתפרסם ב-1992. על פי ספריו נעשו שם מחזות וסרטים,וכעת למשל עובדים שם על עיבוד קולנועי ראשון לספר "קייטוש המכשף "( שכבר הוסרט לטלוויזיה הפולנית ). פולין משווקת ומפרסמת  לכל העולם את דמותו ויצירותיו של קורצ'אק כדמות גדולה של התרבות הפולנית והאירופית  בין שתי מלחמות העולם.הפולנים הוציאו בול עם תמונתו של קורצ'אק. משרד החוץ הפולני הודיע שהשגרירויות הפולניות ברחבי העולם יפיצו את שמו של קורצ'אק במאמר שיתפרסם מידי חודש באתר האינטרנט של כל שגרירות זאת במטרה להפיץ את מסריו של קורצ'אק בכל העולם ולהפכו לאיקון עולמי ולא רק פולני –יהודי.

 הפולנים דואגים לתרגם את ספריו של קורצ'אק לשפות שונות. קייטוש המכשף " הופיע  ב-2012 לראשונה בשני תרגומים שונים  לאנגלית שניהם עם איורים של מאיירים ישראליים  האחד

Kaytek the Wizard של  המאייר הישראלי אבי כ"ץ והשני Kaitus, the Boy who wanted to be a Magician  עם איורים של מנחם ג'רנברג.

  "קיאטוש " זכה לגלגולים מעניינים במדיה הפולנית והישראלית.הסיפור בויים כמה פעמים לתיאטרון הפולני.הוא הוסרט לסרט טלוויזיה של 46 דקות ב1997 והוקרן ב1999. בימים אלו מתוכננת גירסה קולנועית פולנית שלו לשנת 2014. [28]

 בישראל הספר זכה  לגרסת הצגת יחיד  של איתי שגב,  שכתב וכיכב בהצגה בבימויו של אוהד אשכנזי בליווי נגני צ'לו, חליל צד ואקורדיון. המחזה הועלה בתיאטרון בית לסין  ובו יותם הוא ילד בתקופת השואה. ההצגה מתארת את הכנותיו של אנטק, ילד יהודי בעל דמיון תוסס ורב גוני, לקראת נסיעה שתוציא אותו מגטו ורשה. סיפור העלילה נפרס מ 1939 עד 1942, עת נלקחו ילדי בית המחסה של קורצ'ק אל תאי הגזים בטרבלינקה. בהצגה משולבת פריסת תפיסת עולמו של קורצ'ק המחנך.

 אפשר לראות ביותם הקסם גם ספר  המקדים את המוטאנטים, מסדרת הקומיקס המצליחה   "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות.  סדרה זאת נוצרה  בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט .   מוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם .מבחינה זאת כותבי "האקס מאן"  רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר,  המנהל והמורה ההומניסט  של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם  מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני.בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר  מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה  והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך  של קורצ'ק.

 יאנוש קורצ'אק עסק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי. יותם הקסם הוא מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק.  אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר.

קורצ'אק הבין כבר בשנת 1933 ,את המשמעויות ואת הסכנות הטמונות באישיותו של ילד המגלה בתוכו כוחות על. הוא פיתח את הרעיון  עד תום ויצר קלאסיקה, שלדעתי, תתקיים כל זמן שתתקיים ספרות לילדים.

נספח :התרגומים השונים של יותם וקיאטוש.

 קייטוש תורגם מפולנית  לגרמנית לספרדית לצרפתית ופעמיים  לאנגלית עם איורים של המאייר הישראלי אבי כץ  המזכירים במכוון את איורי ספרי  הארי פוטר.

קייטוש בתרגום לגרמנית.

ישנם מספר תרגומים של הספר לעברית. כל  אחד מהם שונה מהשאר.

גיבור הספר זכה בעברית לשלושה שמות שונים : יותם , יובב וקאיטוש כבמקור .   הגדרתו של הגיבור השתנתה   מקוסם לקסם, לקוסם, למכשף.

 הספר זכה לשלושה מתרגמים:  שני גברים ואישה,  ולארבעה   מאיירים :שתי נשים ושני גברים.

התרגום  הראשון היה של יוסף ליכטנבום והוא כלל פרק מהספר ,שהופיע בדבר לילדים כא באדר תרצ"ז ( 4.3. 1937 ( כרך ב' חוברת 24 ע' 7-10 )שמו היה יובב הקוסם .הספר היה אמור לצאת אז בהוצאת יזרעאל " אך זה לא קרה והספר נאלץ להמתין עוד שבע שנים. הפרק שפורסם אז "בדבר לילדים " היה הפרק הראשון המתאר תעלול של "יובב" , שאין בו דבר על טבעי, ומן הסתם הקוראים הצעירים התקשו להבין מתוכו מדוע "יובב " הוא קוסם.

הספר שיצא לאור לראשונה בשנת 1944 בספריית שחרות, של הוצאת "עם עובד"  שנתיים לאחר רצח  קורצ'אק  (עם הקדמה של יוסף ליכטנבום על חייו ופועלו של קורצ'אק), שונה   השם ליותם הקסם.הציורים היו של לאה גרונדיג.

במהדורת שנת   1955 תשט"ו ,בתרגומו של ליכטנבום, נקרא הספר "עלילות יותם הקוסם" :סיפור    שיצא בהוצאת טברסקי , והוא אוייר בידי מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ).

במהדורה של שנת 1964  בספריית "דן חסכן " של הוצאת "עם עובד"  עם התרגום של ליכטנבום   ( שיצא לאור ב7 מהדורות עד  1978) וגם במהדורה של אורי אורלב,  23 שנים מאוחר יותר, הספר חזר   כמספר 130 בסדרת "דן חסכן" באיוריה של אורה איתן.

במהדורה של שנת 2000 בהוצאת "זמורה ביתן", נקרא הספר קיאטוש הקוסם, כשתרגמה אותו מפולנית יוכבד פרימן, והאיורים הם פרי עטו של חובב  רשלבך .

למיטב ידיעתי זה היה הספר היחיד שהופיע בסדרת" דן חסכן " עם שני תרגומים שונים, אף שעם אותה המאיירת בכל פעם. רק תמונת העטיפה השתנתה קצת בכל פעם. נירה הראל  עורכת ספריית" דן חסכן "מספרת שהתרגום החדש יותר של אורי אורלב, עורר עליו את חמתם של קוראים מבוגרים רבים שדחו אותו, משום שבעיניהם הספר "האמיתי " היה  ה" יותם הקסם " שהיכירו בילדותם. זאת אף שהתרגום החדש היה נאמן הרבה יותר למקור הפולני [29]

כדאי לציין שישנם הבדלים משמעותיים בין התרגום הישן של יוסף ליכטנבום לעברית  "יותם הקסם "  ואלה החדשים, של פאולה צלניק ואורי אורלב .

ליכטנבום שעיברת את השם של קאיטוש, ממקם את הסיפור לא בפולין אלא במדינת "ליש, " וכך מעניק לו אופי על מקומי. בגלל השמטה של כמה קטעים, שהוחזרו בתרגום החדש ,השמטה שהיא אכן הגיונית, אופיו של הסיפור משתנה. מי שקורא את הספר רק בתרגום הישן, נחשף בפני ילד שמגלה בעצמו כוחות על, והוא כנראה יחיד במינו. לעומת זאת מי שקורא את התרגום החדש, המלא, מגלה שהסיפור מורכב הרבה יותר. מסתבר שיש עוד מכשפים בעולם, שאחד מהם כולא את קאיטוש ,מסיבות לא ברורות ,בטירה מפחידה בפרק ,שחלק ממנו חסר כדי לא להפחיד את הקוראים יותר מידי.  למכשפים  אלה ארגון שמעמיד את קאיטוש  למשפט.בפרקים אלו קאיטוש נהפך לכלב וחוזר להיות הוא עצמו רק בגלל אהבת אישה וחוק כשפים מימי הביניים  שעליו הוא אינו יודע דבר. דהיינו כל אופיו  של הסיפור משתנה, והופך לכמעט "הארי פוטרי".  דומה, שדווקא הספר בגרסה המקוצצת , נותן לסיפור עוצמה גדולה יותר, מאחר שהוא אחיד והגיוני  יותר. הגרסה המלאה היא "מבולגנת " למדי והיא חסרה  את ההיגיון הפנימי החזק שיש לגירסה המקוצרת.

ביבליוגרפיה

בקראון, צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6

גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.

הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980

הראל, נירה. "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000

וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.

יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4

יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2, 1989

כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988

כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989.

מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל.

קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח.

,קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז.

קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972

שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן.

  Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

ברשת http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones


[1] כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988 ע' 271

[2] הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980. ע' 40.

[3] יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4 ע' 146.

[4] על פי אחרית הדבר של המתרגמת של המהדורה האנגלית של קייטוש KAYTEK THE WIZARD "(2012) קורצ'אק קיבל את התשובה הנ"ל רק ב-1929 .אולם ייתכן שיש כאן שגיאה.p. 265

[5] יצירות אחרות שעליהן הכריז קורצ'אק ברשימה זאת אך לא פירסם לבסוף כללו את "1. אבי הסב –הנכד " סיפור 2. סיפורים על "השקטים"  3. עין בעין עם בעלי החיים . 4.חברת הילדים 5. כללי החיים . 6. היגיינה . 7 על ההסכם החברתי. מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 105 .&

[6] מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 106

[7] מידע זה הועבר לי בידי הסופר והמתרגם אורי אורלב.

8. בשלב זה לא מצאתי מחקר או רשימה ביבליוגרפית על נושא ילדים מכשפים בספרות ובמיתולוגיה לפני "קיטווש". מחקר זה הוא ראשון מסוגו.

[9] ברובו לפחות שכן יש בספר זה פרקים שהם בגדר יוצאי דופן וכן מזכירים את האגדות על עולם הכישוף.ובכך נדון בפירוט בהמשך.

[10] מן הגטו ע' 77

[11] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989 ע' 52 .

[12] א.צבי בקראון "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67

[13] וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.ע' 217-218

[14] יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו  של יאנוש קורצ'אק מספר 2 1989 ע' 36

[15] שם ע' 37

[16] גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.ע' 43-44

[17]  תרגומו המלא   של  פומרנץ לסיפור הופיע ב קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז. ע' 44-61

[18] שם ע' 60.

[19] שם ע' 60-61.

[20] שם .ע' 61.

 21. בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21. ראו  גם ראיון עם המתרגמת באתר תרבות פולני בשפה האנגלית ברשת :

Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones

[22] שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן, ע' 133-135 ,

[23] קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח, ע' 138

 

[24] שם ע' 191

[25] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972 ע' 103-104

[26] מן הגטו ע' 144-146

[27] מן הגטו ע' 82

[28] תודה לספריית מרכז התרבות של שגרירות פולין על המידע.

[29]. ראו "נירה הראל "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000 , ע' 169.

yotam 0

 קישורים על יותם הקסם ברשת :

אלי אשד על יותם הקסם ואני

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ? השוואה בין שני תרגומים של הספר באתר "דף-דף"

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב -קאיטוש המכשף

גבולות הכוח :רות קנר על "יותם הקסם " בפרוייקט "הגיבור שלי "

 אלי אשד .מלך הילדים :סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק "

כך אני מהרהר :סיפור פנטסטי מאת יאנוש קורצ'אק -מגזין "יקום תרבות "

החלק הראשון

החלק השני

ועוד על ספרות הקשורה לשואה :

שלך אנה פרנק

130 שנה של פינוקיו

לפינוקיו ילד העץ הנצחי של הסופר האיטלקי קרלו לורנציני ( הידוע יותר בשמו הבדוי "קרלו קולודי ") מלאו 130 שנה מאז הפרסום המלא של הספר המקורי בשנת 1883. אבל הגירסה המתקתקת של וולט דיסני והגירסאות העצובות של אולפני האנימציה היפניים שהן אלו שמוכרות כיום בעולם הרבה יותר מהגירסה האיטלקית המקורית השכיחו את העובדה שהילד מעץ נולד בכלל כדמות מאוד לא סימפטית.
בראש ובראשונה כדי לשלם את החובות הכספיים הדוחקים של אביו מולידו בהימורים.וגם את זה שהאב המוליד הסופר לורנציני -רווק מושבע ,מעולם לא סבל ילדים בסביבתו המיידית.
ברבות הימים הגירסה של לורנציני שיש הטוענים שהוא הספר השני המתורגם ביותר בכל הזמניט ותורגמה ללא פחות מ-260 שפות (!) מצאה את עצמה מוחלפת בידי גירסאות מקומיות שונות של הסיפור כמו "בורטינו "הגירסה הרוסית של אלכסי טולסטוי ובישראל בידי "פינוקיו בארץ ישראל " של הסופר הידוע אביגדור המאיר ,המתאר את מסעה של בובת העץ בארץ הקודש בניסיונה להיהפך לגיבור שיביא לכאן את המשיח.
כתבה על כך הופיעה ב"דיוקן -מקור ראשון " וב"סוף שבוע של מעריב "
ראו את הכתבה  בגרסה מקוצרת ::פינוקיו גירסת הרוק'נרול

ובגירסה ארוכה הכוללת את רשימת כל ההתרגומים והעיבודים של פינוקיו בעברית ( לא פחות משישים מהם !) באתר "יקום תרבות "
ילד מעץ :פינוקיו חוגג 130 שנה של קיום

מי את באמת לילית? -סיפורה האמיתי של אישתו הראשונה של אדם הראשון

השנה מלא עשור ליצירת הספר :"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי " שיצרתי ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק.

ושם מופיעה דמות של סוכנת חשאית יפה בשם לילית ,הפרטנרית של גיבור הספר הגולם.

השם לילית מבוסס על שם אישתו הראשונה של אדם ,שבמקור הייתה שדה שומרית -בבלית. וביהדות הפכה לאם אמהות כל השדים ,מי שחוטפת ילדים ממיטותיהם ואונסת את אביהם ואימותיהם.

וכעת לרגל שבוע האישה הנה שתי רשומות שהופיעו במגזין "יקום תרבות "  על לילית -הסופר פמיניסטית הבי סקסואלית  הראשונה.

רשימה ראשונה :היא "סיפורי לילית " הגרסה שלי לסיפורי לילית הראשונה שכוונה במקור עבור מופע מחול שלא יצא אל הפועל.

סיפורי לילית

הרשימה השנייה היא שיחה עם ליליתלוגית ,חוקרת לילית שמציגה את השדה המושמצת בצורה חיובית יטורת כאישה הסובלת מהפרעות אישיות.

מיהי ומהי לילית ?-ראיון עם דורית רוזנצוייג-קידר

קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית.

yotam 1

בעיתוי מוצלח מאוד בשנת יאנוש קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 )מתפרסם מאמר  אקדמאי שלי על קורצ'אק וספרו "יותם הקסם" הידוע בעברית גם  כ" קייטוש המכשף "  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

"מאמר זה מתבסס על הרצאה שנתתי במכללה זאת על קורצ'אק במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" .

yotaam kaitush 3

והנה התקציר באנגלית של המאמר :

 

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work.

את המאמר ניתן למצוא כאן .  

וגם כאן בגרסה האקדמאית

yotam kaituse

 

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :

יותם הקסם ואני