ארכיון קטגוריה: קולנוע

הקרב בחורבות סטלינגראד: סקירה על הסרט "אויב בשער"

 

ביקורת על הסרט "אויב בשער"

המקדימון 

 

75 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה.ולרגל זה אני חוזר לאחד מסירטי המלחמה היותר חביבים עלי  ולאחד מהקרבות באותה המלחמה שמרתקים  אותי , המצור והקרב הגדול על העיר סטלינגראד.  

בשנים האחרונות נעשו מעט מאוד סרטי מלחמה , הז'אנר שוב אינו פופולארי  כפי שהיה בעבר, אם כי דומה היה שהסרט להציל את סרג'נט רייאן " של סטיבן שפילברג , ולאחר מכן 1917 על מלחמת העולם הראשונה נתנו לו זריקה מחודשת  של חיים . המלחמות אמנם נמשכות כפי שהיה בעבר אבל מלחמות הרואיות כמו מלחמת העולם השנייה ששם הטובים אולי לא היו טובים וצודקים מאוד אבל הרעים, הנאצים והיפנים בהחלט היו מרושעים ושטניים מאוד, כבר קשה למצוא וזה מקשה לעשות עליהם סרטים לפחות סרטים הוליוודיים ששם תמיד צריך להיות ברור מי הטובים ומי הרעים.

אחד הסרטים הבולטים על מלחמת העולם השנייה  שנעשו במאה הזאת הוא הסרט "אויב בשער"   ( 2001) הוא על הקרב ההירואי ביותר מאז ומעולם, הקרב על העיר הרוסית סטלינגראד במלחמת העולם השניה  הקרב ( שערך ימים רבים )  שהביא למעשה להתחלת נפילתה של גרמניה הנאצית הבלתי מנוצחת עד אז. והראה שאפשר לנצח את הנאצים.

ולא מיותר לציין בהזדמנות  זאת שהסיבה שהנאצים בכלל הלכו על סטלינגרד ,היה משום שמרגל כפול יהודי בשם קאודר הפנה את תשומת ליבם אל העיר הזאת  שהם בקושי שמעו את שמעה בעבר ,ושיכנע אותם שדווקא שם מכל המקומות כדאי וראוי לתקוף כדי לפגוע בכבודו ובגאוותו של סטלין. 

ובזה כפי שהסתבר הביא להכרעת המלחמה כנגד הנאצים.

מכיוון שאני חובב מושבע של תקופת מלחמת העולם השנייה הלכתי לראות את הסרט הזה בשקיקה כשהוקרן בקולנוע  , וצפיתי בו מאז בדי וי די  ובסך הכל אינני יכול לאמר שהתאכזבתי. הסרט הוא טוב ומרתק בכל צפייה. 

את הסרט עשה ז'או ז'ק אנו במאי צרפתי שידוע מסרטים היסטוריים שונים שעשה כמו "החיפוש אחרי האש" על האדם הקדמון , ו"שם הורד"  על  חקירת רצח בימי הביניים, אבל הסרט הוא דובר אנגלית ועם שחקנים בריטיים והוליוודיים.אולי אין זה מקרה שדווקא במאי אירופי עשה את הסרט הזה , דומה שהיום יותר מתמיד הבמאים האמריקניים מעדיפים להתרכז בארה"ב ובהיסטוריה שלה ומתעלמים מכל שאר העולם.

אנו ביים גם את הסרט המצוין "ניצוץ החיים" שהוא הסרט הטוב ביותר שנעשה מאז ומעולם על חיי האדם הקדמון ( טוב נעשו רק כמה בודדים כאלה , אבל בכל זאת …). בסרט שהוא עיבוד לספר קלאסי של הסופר הבלגי "רוני הבכור" מראשית המאה ה-‏20 (שתורגם לעברית פעמיים ובפעם הראשונה בידי המשורר נתן אלתרמן) יצר אנו שפה מיוחדת עבור האנשים הקדמונים שהיא שילוב של תנועות ונהמות.למעשה הוא ויועציו המדען דסמונד מוריס והסופר אנטוני ברג'ס יצרו שתי שפות שונות כאלה עבור שתי שבטים שונים בדרגות שונות של התפתחות המופיעים בסרט. ולמרות זאת הצופה המודרני יכול להבין כמעט כל מילה בשפות "קדומות " אלה.
לדעתי סרט זה הוא יצירת מופת, חבל שסרטיו האחרים של אנו להוציא אולי "שם הורד" לא היגיעו לדרגה הזאת.

הסרט שבו אנו עוסקים כאן "אויב בשער"  הוא ארוך מאוד , כמעט 3 שעות. והוא מבוסס על ספר תיעודי בשם זה אבל בהחלט אינו זהה לו .התסריט רק קיבל השראה מהספר .

פרט לכמה סצינות בהתחלה שנותנות  את "התמונה הכללית " על המאבק בין הגרמנים לרוסים על העיר סטלינגראד , עיר שהיטלר היה נחוש לכבשה ויהי מה , וסטלין ( שהעיר נקראה על שמו , והוא פיקד על הגנתה בעברו הרחוק) היה נחוש למנוע זאת ויהי מה, אין אנו מקבלים תמונה כללית על מה שקורה בעצם בין הגרמנים והרוסים .הסרט מעדיף להתמקד לחלוטין במאבק האישי בין שני צלפים מומחים, שמבוסס אגב על סיפור "אמיתי" וידוע אך הסרט שינה אותו ללא הכר.

גיבור הסרט הצלף הרוסי רועה פשוט ורחב לב מאי שם בערבות רוסיה הוא גיבורם  ההירואי של עשרות מאמרים מעריצים בעיתונ ות הסובייטית , תוצר של יכולת הכתיבה של ידידו של הגיבור קומיסר יהודי . יריבו הוא  מפקד בית הספר לצלפים בברלין שכפי שאנו מגלים בהמשך הסרט בנו נהרג בידי הצלף הרוסי הנ"ל וכל כולו התגלמות הגרמניות ובאופן ספציפי האופי הפרוסי הדקדקני .הסרט הוא אם כך על המאבק בין האיש הוא התגלמות "הרוסיות " ובין האיש שהוא התגלמות "הגרמניות" קרת הרוח.

אבל הסרט הוא גם על יצירתם של מיתוסים. הרוסים המובסים בידי כוחם הטכנולוגי העדיף של הגרמנים זקוקים באופן דחוף למשהו שיעזור להעלאת המורל של החיילים ולמניעת בריחתם מהחזית הנוראה . אז מה לעשות ? הפתרון של ההרג הסיטוני של החיילים הנמלטים כבר נוסה, כפי שמסביר הקומיסר הראשי חרושצ'וב שמופיע כמפקד הפוליטי של סטלינגראד. ואז מנוסה פתרון אחר יצירתו של מיתוס , גיבור רוסי מסוג חדש הצלף הכל יכול רוסי מהערבות שהורג מידי יום כמה קצינים וחיילים גרמניים ואכן המיתוס מוכיח את עצמו כמוצלח ביותר . אמנם נשוא המיתוס עצמו אינו בטוח כי הוא אכן ראוי להילת הגיבור שלו אבל בסוף הסרט אנו מגלים שהאיש והמיתוס חד הם המיתוס הפך למציאות.

יש בסרט גם עלילה רומנטית אהבתם של גיבור הסרט וידידו הקומיסר היהודי לבחור היהודיה יפה. אנו מגלים שמשפחתה של היהודיה היא ציונית ( מה שהרגיז את בת זוגי  לצפייה בסרט דוקטורית אמריקנית יהודיה שמאלנית שאינה משתגעת על הציונות )  למרות שהיא קומוניסטית טובה . והיא מעדיפה את הרוסי הפשוט על הקומיסר היהודי האינטלקטואלי ( בכל סיפור רוסי יש שני גברים ידידים  שנאבקים על אהבתה של הגיבורה )   . זה מת לבסוף בגבורה ופותח את הדרך לשני הנאהבים לממש את אהבתם ללא רגשי אשמה מיותרים .

הסרט ארוך מדי וקטעי הרומנטיקה הם ברובם מיותרים ,הסרט היה אפקטיבי יותר בלעדיהם . מה שמעניין הרבה יותר  הוא המאבק הפסיכולוגי בין שני הרובאים שכל אחד מהם מייצג במידה מסוימת את עמו, אבל אין לאמר שיש כאן משחק מזהיר במיוחד. אם זאת כדאי לציין לשבח את רוברט הוסקינס שעושה הרבה מהתפקיד הקטן של חרושצ'וב שמשלב באופיו עממיות כובשת לב עם איום לא מרומז  כנציגו האישי של סטלין .

הסוף הוא הוליוודי ומאכזב הגיבור והגיבורה שכל אחד מהם נחשב למת בשלב מסוים במהלך הסרט נפגשים על מנת לא להיפרד שוב , סוף שמזכיר מאוד את הסרטים ההוליבודיים של שנות ה-40 והרבה יותר מהם את סרטי התעמולה הסובייטיים של אותה התקופה . מצד שני יש בו גם משהו משובב נפש, לאנשים שקצה נפשם בכל הציניות האנדמית לסרטים ולחיים  המודרניים ומחפשים משהו שונה, ומרחיב לב יותר.אולי דווקא בתקופה כזאת זהו בדיוק הדבר שאנו זקוקים לו. 

 מעבר לכך דווקא בתקופה כזאת כשאנו נמצאים במאבק כנגד עם אחר זה מאפשר להסתכל על הסרט בעיניים אחרות שכן הרבה ממה שמתואר שם על המאמצים לפתח מורל והקרבה באמצעות יצירת מיתוסים, הוא תקף גם כאן ועכשיו.

הסרט "אוייב בשער" מתמקד בסיפור המאבק בין שני צלפים גרמני, מפקד בית הספר לצלפים של הרייך וסובייטי ,שאמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי .אני עצמי קראתי בתרגום עברי בספר ישן את עדותו של הצלף זייצב שתיאר את המאבק בין השניים .הסיפור הפך למפורסם אולי הסיפור המפורסם ביותר בהיסטוריה של הצלפים .

בקרב סטלינגרד, 10.10-17.12.1942, חיסל ואסילי גריגורייביץ' זייצב 225 חיילים וקצינים גרמנים ועוזריהם, ביניהם 11 צלפים ועל פי טענה גם את מפקד בית הספר הגרמני לצלפים, שהובא לסטלינגרד במיוחד כדי לצוד את זייצב והפך לניצוד בעצמו.זייצב כדאי לדעת היה איטר יד ימינו. בדרך כלל לשמאליים יותר קשה להפעיל נשק כי הרבה פעמים הנצרה וידית הדריכה מותאמות לימניים. לזייצב זה הפריע פחות.

לאחר מכן קיבל את אות גיבור ברית המועצות והפך לאגדה בחייו.

זייצב האמיתי. צלף וגיבור ברית המועצות נקבר לבקשתו בסטלינגרד.

 

אבל האם האירועים שבסרט של המאבק בין שני הצלפים אכן התרחשו במציאות?

הפרשה אכן מאוזכרת בפירוט בספרו של מפקד העיר צ'ויקוב.אבל חקירות של היסטוריונים מערביים מטילים ספק בכל הסיפור של הדו קרב בין הרוסי ומפקד בית הספר לצלפים הגרמני. 

 

לפי סרט תיעודי שהוקרן בערוץ "דיסקוברי " כל הסיפור הוא דמיוני ורואיין אף גרמני שיצא לחקור אם ישנה אמת כל שהיא בפרשה וככל הנראה היגיע למסקנה שאין בכך כל אמת ושהגרמנים אף לא העסקו בהפעלת צלפים בסטלינגרד בניגוד לסובייטים שהפכו אותם לגיבורים.

זייצב אמנם היה צלף בעל יכולות מדהימות אבל הסיפור המדהים הזה כנראה נוצר בידי עיתונאי רוסי.
ייתכן לדעתי שכל הסיפור היה המצאה של הצלף  זייצב עצמו עצמו  שאולי התרברב יום אחד לפני חבריו על כך שחיסל גרמני בכיר במיוחד רב צלף.

המצאה שהורחבה בידי התועמלנים הסובייטיים.

יש כל סיבה להניח שזייצב מעולם לא ראה סיבה מדוע עליו להכחיש את קיומו. 

האם אכן כך קרה? 

מבחינת הסרט זה חסר חשיבות. 

חיילים רוסיים בסטלינגרד 1942 

 

אני הייתי ממליץ על הסרט הזה כצפיית חובה לאנשי צה"ל ששואלים את עצמם איך להעלות את המורל של הצבא והאזרחים.

היום לאחר שכל המיתוסים האפשריים , מהרצל ותל חי וכלה במלחמת ששת הימים ומבצע אנטבה נופצו ונכתשו עד דק , אולי זה הזמן להתחיל ליצור אותם מחדש.

 

צפן בסרט המלא 

האוייב בשער בויקיפדיה 

 

 

על הבמאי אנאוד : l

ספרים על סטלינגרד

 

הקרב הגדול של מלחמת העולם השנייה שהביא לשינוי במהלכי המלחמה ולהתחלת הקץ ש הנאצים הקרב על העיר סטלינגרד בין צבאו שלהיטלר ובין צבאו של סטלין .

והנה רשימת ספרים עליו: לפי תאריך ההוצאה לאור.

ספרים בעברית:

ק.סימונוב ואחרים ‫ סטלינגרד /    תל אביב :   [מוציא לאור לא ידוע,   תש"ג?].

קונסטנטין סימונוב  ימים ולילות :רומן סטלינגרד /מרוסית א. שלונסקי  מרחביה : ספרית פועלים, 1945 

Simonov, Konstantin Mikhailovich, 1915-    Days and nights :   a novel /  translated from the Russian by Joseph Barnes   New York :   Simon and Schuster,   1945

רומן רוסי על החיילים הסוביטיים בסטלינגרד.

 

  וסילי צ’ויקוב   המלחמה על סטלינגרד /ו; [מרוסית: לאופולד מרחב].תל-אביב : מערכות, [תשל"א] 1970.

Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900-    The Battle for Stalingrad / introduction by Hanson W. Baldwin ; translated from the Russian by Harold Silver    New York :   Holt, Rinehart and Winston,   1964.

יצא לאור גם בשם:

Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900-    The Beginning of the road /    London :   MacGibbon & Kee,   1963.

זכרונותיו של המפקד הרוסי שהדף את הגרמנים מסטלינגרד.

צ'ויקוב היה מפקד הרוסי בשטח סטולינגרד והאחראי הישיר להגנת הגבורה שם ונחשב לאחראי לתבוסת הנאצים. 

‫ 

חרושצוב, ניקיטה סרגיביץ    חרושצ'וב מעלה זכרונות / ם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו, ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט, תרגם מאנגלית: אביעזר גולן.  [תל-אביב] :   "עדי",   (1971).

חרושצ'וב היה הפוליטיקאי שהיה אחראי על סטלינגראד והגנתה וההצלחה שם הייתה גורם מפתח בעלייתו בדרגים הפוליטיים.

 

גאורגי קונסטנטינוביץ'  ז’וקוב  זכרונות המרשל ז’וקוב / ; [תרגם מאנגלית: שלמה גונן].תל-אביב : מערכות, 1982.

Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974    Marshal Zhukov's greatest battles /    edited with an introduction and explanatory comments by Harrison E. Salisbury, translated from the Russian by Theodore Shabad New York :   Harper & Row,   1969

יצא לאור שוב כ:

Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974    From Moscow to Berlin :   Marshall Zhukov's greatest battles /    Costa Mesa, Calif. :   The Noontide Press,   1991.

ז'וקוב היה המפקד הצבאי העליון וזה שהגה את כיתור הנאצים בסטלינגרד.

 

‫ זיו-טל, אברהם    המסקירובקה של מקס ומוריץ /    זכרון-יעקב :   בחור,   [תשס"ו] 2005.

סיפור של הסוכן הכפול היהודי ששיכנע את הנאצים שעליהם לתקוף דווקא בסטלינגרד והביא בכך לחורבנם. 

קראו על ספר זה כאן :

המרגל היהודי של היטלר

 סטלינגרד /אנטוני ביוור ; מאנגלית: כרמית גיא.תל אביב : יבנה, 2000.

Beevor, Antony, 1946-    Stalingrad /    New York :   Viking,   1998..

‫ ביוור, אנטוני, 1946- מחבר    סטלינגרד:   המצור הרה-הגורל 1942-1943 /תרגם עמנואל לוטם ידיעות אחרונות 2019 

 


‬ עופר ריחני     קרבות המפנה :   במלחמת העולם השנייה /    תל אביב :   קינג,   2011.

אפשר לחלק את הרשימה גם לפי תתי נושא כלדקלמן :

הצד הסובייטיי בסטלינגראד

הצד הגרמני בסטלינגרד

זכרונות לוחמים בסטלינגרד

יצירות של ספרות יפה על סטלינגרד

היטלר וסטלינגרד

סטלין וסאלינגראד

ז'וקוב וסטאלינגראד

וכו'….

Ilin, IAkov Naumovich, 1905-1932    Those who built Stalingrad, as told by themselves /    New York :   International Publishers,   1934

Simonov, Konstantin    Stalingrad fights on / translated from the Russian by D.L. Fromberg    Moscow :   Foreign Languages Publishing House,   1942

  Vasilii Semenovich  Grossman,   Stalingrad hits back /    Moscow :   Foreign Languages Pub. House,   1942

Stalingrad :   An eye-witness account by Soviet correspondents and Red Army commanders    London :   Hutchinson,   [1943]

   Strategicus [pseu. O'Neill, Herbert Charles  )   To Stalingrad and Alamein /    London :   Faber and Faber,   1943

  Werth, Alexander, 1901-    The year of Stalingrad :   a historical record 

זכרונות האנשים שפיקדו על המערכה מהצד הרוסי 

 

  Strategicus [pseud.]O'Neill, Herbert Charles)    The Tide turns :   the battle of Stalingrad, Alamein, and Tunisia 23 August 1942 – 14 May 1943 /    London :   Faber and Faber,   1944

Weinert, Erich    Stalingrad diary /    [Translation by Egon Larsen London :   I. N. G. Publications Ltd.,   1944

יומן של חייל גרמני בסטלינגרד שנמצא ופורסם בידי הסובייטים ומתאר בפירוט את תהליך השבירה של לוחם נאצי ממוצע שבאא מלא גאווןה להשמיד את הסובייטים ומסיים כשהוא אכול פחד משתק ומשוכנע שהסובייטים הם אנשים עליונים.  .קטעים מהיומן המדהים אפילו פורסמו בספרו של צ'ויקוב. 

 

Plivier, Theodor, 1892-1955    Stalingrad :   the death of An Army   translated from the German by H. Langmead Robinson/    London :   Athenaeum Pub. Co.,   1948

רומן גרמני .

תורגם שוב

Plievier, Theodor, 1892-1955    Stalingrad /    translated from the German by Richard and Clara Wins New York :   Carroll & Graf,   1984, c1948.

Einsiedel, Heinrich,    The shadow of Stalingrad :   being the diary of a temptation

translated by Tania Alexander   /    London :   A. Wingate,   1953

American ed. published under title: I joined the Russians. 1953

Zieser, Benno    the Road to Stalingrad    New York :   Ballantine Books,   1956

Gerlach, Heinrich    The forsaken Army :   a novel /   translated from the German by Richard Graves  New York :   Harper,   1958

רומן גרמני על החיילים הגרמניים בסטלינגרד.

Dibold, Hans, 1904-    Doctor at Stalingrad :   the passion of a captivity /   translated from the German by H.C. Stevens  London :   Hutchinson,   c1958

זכרונותיו של גרמני שנשבה בסטלינגרד.

 Schneider, Franz    Last Letters from Stalingrad    New York :   A Signet Book,   1961

מכתבים של חיילים גרמנים מסטלינגרד.

Paulus and Stalingrad :   a life of Field-Marshal Friedrich Paulus / with notes, correspondence and documents from his papers, by Goerlitz Walter ; with a preface by Ernst Alexander Paulus ; translated by R. H. Stevens   New York :   Citadel Press,   1963

Kluge, Alexander The Battle / ; translated from the German by Leila Vennewitz   New York :   McGraw-Hill,   1967

Stewart, Philip D.    Political power in the Soviet Union :   a study of decision-making in Stalingrad    Indianapolis :   Bobbs-Merrill Co.,   1968

 

Jukes, Geoffrey    Stalingrad: the turning point /    London :   Macdonald & Co.,   1968.

Ziemke, Earl Frederick    Stalingrad to Berlin :   the German defeat in the east /    Washington :   Military History, U.S. Army,   1968.

 

 

Craig, William    Enemy at the gates :   the Battle for Stalingrad /    London :   Hodder and Stoughton,   c1973

 
   

Sevruk Moscow-Stalingrad, 1941-1942 :   recollections, stories, reports /    Moscow :   Progress Publishers,   1974

Erickson, John    The road to Stalingrad :   Stalin's war with Germany, vol. 1 /    London : Weidenfeld and Nicolson, 1975

 

Kerr, Walter    The secret of Stalingrad /    Garden City :   Doubleday,   1978.

Jukes, Geoffrey    Hitler's Stalingrad decisions /    Berkeley, Calif. :   University of California Press,   C1985

The onslaught :   the German drive to Stalingrad : documented in 150 unpublished colour photographs from the German Archive for Art and History /   with an Historical essay by Heinrich Graf von Einsiedel ; translated by Arnold J. Pomerans ; forewo rd by Max Hastings.  New York, N.Y. :   W.W. Norton,   1985.

Battle for Stalingrad :   the 1943 Soviet General Staff study /    Washington

 :   Pergamon-Brassey's International Defense Publishers,   1989

Battle for Stalingrad :   the 1943 Soviet General Staff study /    Washington

 :   Pergamon-Brassey's International Defense Publishers,   1989

 

The road to Stalingrad / By the editors of Time-Life Books    Alexandria, VA :   Time-Life,   c1991

Hayward, Joel S. A.    Stopped at Stalingrad :   the Luftwaffe and Hitler's defeat in the East 1942-1943 /    Topeka :   University Press of Kansas,   1998.

Koschorrek, Guenter K.    Blood red snow :   The memoirs of a German soldier on the Eastern Front /  translated by Olav R. Crone-Aamot   London :   Greenhill,   2002

Wieder, Joachim    Stalingrad :   memories and reassessments /    translated by Helmut Bogler  London :   Cassell,   2002.

 

English edition introduction by Gerhard L. Weinberg ; original edition preface and notes by Helmut Heiber ; editorial advisor English edition, David M. Glantz ; [translated by Roland Winter, Krista Smith and Mary Beth Friedrich   New York :   Enigma Books,   c2003.

Beevor, Antony    Christmas at Stalingrad /    London :   Penguin,   2005.

 

 

   Glantz, David M.    To the gates of Stalingrad :   Soviet-German combat operations, April-August 1942 /    Lawrence, Kan. :   University Press of Kansas,   2009.

Glantz, David M.    Armageddon in Stalingrad :   September – November 1942.    Lawrence, Kan. :   University Press of Kansas,   2009.

 

 
 

 

Endgame at Stalingrad: Book Two: December 1942–-February 1943 (Modern War Studies: The Stalingrad, Vol. 3) Hardcover – June 9, 2014

Smelser, Ronald M.    The myth of the Eastern Front :   the Nazi-Soviet war in American popular culture /    Cambridge, UK :   Cambridge University Press,   2008

 

 

יוסף הצדיק כוכב הקולנוע והטלויזיה

יוסף חושף את עצמו בפני אחיו במצרים. גוסטב דורה.

לפניכם חלק נוסף בסדרה שלי על סרטים תנכיים.

וכעת היגיע תורו של יוסף בן יעקב המכונה במסורת היהודית "יוסף הצדיק". 

הנובלה על יוסף בן יעקב אבינו    ( שעליו ראו במאמר "יעקב אבינו כוכב קולנוע ")  המוכרת לכל מספר "בראשית"  בתנ"ך עוסקת בנער שחצן וחולמני ואחיו המקנאים  שחוטפים אותו מבית אביו האוהב מוכרים אותו לסוחרי עבדים ,שמוכרים אותו למצרים ושם הוא הופך לשר המדינה ולאישיות חשובה עד שהוא פוגש שוב באחיו ואביו שיורדים באישורו  למצרים. 

היום ברור שזוהי  אחת הנובלות הגדולות בספרות העולמית .שוות ערך לכל מה שיש בספר שמואל על שאול ודוד.

הייתה תיאוריה שזהו סיפור מממלכת ישראל  שסיפר בצורה אליגורית את סיפור חייו של מייסד הממלכה ירבעם בן נבט שכידוע ירד למצרים ודרך קשריו שם הפך למלך בישראל.  מה שברור בכל אופן שמי שכתב את הנובלה היכיר את ארץ מצרים אולי מביקור ואולי חי שם .  או היה לו ידע מפורט מאוד לגביה ומן הסתם היה סופר בשכבות הגבוהות ביותר של ממלכה כנראה ממלכת ישראל. 

 הסיפור שימש מקור השראה  ליצירות אמנות ידועות רבות.

למשל של רמברנדט ואן רין מהמאה ה-17 שצייר כמה  תמונות ידועות מחיי יוסף בתקופות שונות בחייו.

יוסף מספר על חלומותיו ליעקוב ולאחיו.ציור מאת רמברנדט 

יוסף מואשם בידי אשת פוטיפר. ציור מאת רמברנדט

\\

יוסף מביא את ילדיו לברכה בידי יעקב הזקן .ציור של רמברנדט

 

הסיפור שימש כבסיס למדרשים וסיפורים בלי סוף ובראשם לארבעת ספרי יוסף ואחיו של תומאס מאן אחת היצירות הגדולות כמותית ואיכותית  בספרות העולמית.

הסיפור שימש כבסיס למחזמר מפורסם של טים רייס ולויד ובר "יוסף וכותונת הפסים הצבעונית" משנת 1968 שהפך לסרט בשנת 1999. 

צפו בגירסת הסרט מ–1999 של המחזמר כאן .

הסיפור שימש כבסיס לכמה פזמונים ישראלים ובהם :

"יוסף " של איציק מנגר ודובי זלצר ששרה רבקה זוהר .

ובן פורת יוסף (ראובן ראובן בכורי אתה )  של יורם טהר לב ומוני אמריליו  ושר יהורם גאון. 

מטבע הדברים סיפור יוסף  השאיר את חותמו גם על הקולנוע העולמי וגם הישראלי. 

על יוסף בכל אופן נעשו לא מעט סרטים כי הסיפור על יוסף על הההתעללות בו בידי אחיו וחטיפתו למצרים ועלייתו לגדולה שם הוא הדרמטי וגם המתאים ביותר לטיפול קולנועי גרנדיוזי ביותר מבין כל סיפורי האבות. 

יוסף הצדיק בעל החלומות הוא אחת הדמויו המקראיות  הפופולאריות ביותר בקולנוע העולמי. 

והנה סקירה על הסרטים שנעשו על יוסף. 

יוסף ואחיו בסדרת הסטירה הישראלית "היהודים באים " כנראה הגרסה הקיצונית ביותר אי פעם על חיי יוסף

 

הסרט הראשון על יוסף הידוע היה סרט צרפתי  Vendu Par Ses Frères (Joseph Sold by his Brothers) מ-1904

 ב-1914 נעשו על יוסף  בו זמנית שלושה  סרטים אילמים  (!) 

האחד סרטו של יוגין מור "יוסף בארץ מצרים" שהתבסס על מחזה מצליח מאוד  בשם "יוסף ואחיו" .בעת ההפקה הסרט  נקרא "יוסף ואחיו " , לאחר מכן השם שונה ל"יוסף בן יעקב" ולבסוף שונה לשם המסחרי יותר כנראה "יוסף בארץ  מצרים". 

קראו עוד סרט זה כאן.

צפו בסרט "יוסף בארץ מצרים " מ-1914

במקביל המחזה המצולם "הכותונת הצבעונית של יוסף" של לואיס נ.פרקר על פי  אותו מחזה מצליח של התקופה. שניהם התחרו זה בזה בקולנוע בשנה הראשונה של מלחמת העולם הראשונה.

ממש במקביל גם כן ב-1914  נוצר סרט שלישי על חיי יוסף בשם "סבלותיו של  יוסף במצרים "

Joseph's Trials in Egypt

 

 

ב-1920 נעשה סרט  על יוסף:התנך  הקדוש :סיפורו של יוסף במצרים סרט של תשע דקות בבימויו של פיירו אנתוניו גאראזו .סרט זה היה חלק מסדרת סרטים קצרים על פי סיפורי התנ"ך ועוסק בחלומו של פרעה ובשחרור יוסף מהכלא כדי לפרש אותו.

ב-1922 נעשה סרט גרמני אילם"יוסף ואחיו" של קרל פרוליך

ב-1932  נעשה  בארה"ב סרט דובר יידיש ,הסרט המדבר הראשון ביידיש של ג'ורג' רולנד "יוסף במצרים" והוא זכה להצלחה גדולה בעולם היהודי דובר היידיש. 

בישראל המפיקה מרגוט "קלאוזנר  הבעלים של אולפני הרצליה טענה ש"סכנתם"" של סרטי התנ"ך נעוצה בתוספות ובשינויים שהוכנסו בהם.  אך  כאשר היא עצמה  חיברה מחזה כתוב על יוסף ואשת פוטיפר לא ראתה ברירה אלא להכניס שינויים ותוספות לסיפור המקורי.  המחזה יצא לאור בספר היא ניסתה למכרו להסרטה  בהוליווד ולטענתה לא הוסרט מאחר שחריגותיה מן המסורת לא היו לרוחם של  המפיקים….  קלאוזנר עם כל תוכניותיה  הגרנדיוזיות להפקת סרטים תנכיים מעולם לא הצליחה להגשימם ולא מן הנמנע שהדרישה לנאמנות לתנ"ך הייתה אחת הסיבות , שכן המילה הכתובה והמדיום הקולנועי" הם שני צורות כה שונות שמן הנמנע הוא ליצור סרט תנכי לקהל הרחב שלא יהיו בו  "תוספות לחומר המקראי, שצמצומו פשוט אינו מתאים למדיום הקולנועי הדורש מעצם " טבעו פרטים והרחבה כפי שגילתה קלאוזנר עצמה כשכתבה את המחזה והתסריט על  יוסף.

ב1960 החל להיעשות סרט הוליוודי על יוסף עם ריטה היוורט.  זה היה פרוייקט שעליו חלם הבוס של חברת קולומביה המפיק הארי כוהן שקנה את הזכויות ממפיק גדול אחר לואיס מאייר והסרט פורסם בכותרות גדולות  בעיתוני עולם הקולנוטע כפרוייקט הגדול והיקר ביותר בהיסטוריה של חברת קולומביה ". עוד לפני שהחלו צילומי הסרט עצמו במאי נשלח במיוחד למצרים כדי לצלם שם  שלוש שעות של צילומי רקע עם שבע עשרה אלף וחמש מאות ניצבים מצריים (!)

. ישנם אפילו תמונות של ריטה היוורט בתפקיד אשת פוטיפר זולייקה החושקת ביוסף. אבל לבסוף היא החליטה שלא מתאים לה,היא זעמה על שבעלה הנוכחי דיק היימס לא התקבל לתפקיד יוסף בסרט ועל שבעלה הקודם אורסון וולס לא התקבל גם הוא לשחק בתפקיד אחר בסרט.היא עזבה באמצע הצילומים ונתבעה על ידי האולפנים הנרגזים.

. כהן פנה לכוכבת אחרת קים נובאק אבל היא דחתה גם היא את התפקיד התנ"כי. השחקנים טוני קרטיס  פרנק סינטרה  וג'ק למון כולם  נבחנו לתפקיד של יוסף.לבסוף נבחר השחקן קרוין מטאוז.  אבל זה פשוט לא היה זה ולבסוף לאחר שהושקעו  מליון דולאר בפרוייקט הוא נגנז  כתוצאה ממותו הפתאומי של המפיק הארי כהן.

חבל מאוד זה יכול היה להיות סרט מרשים ביותר.

הנה כמה תמונות שצולמו של ריטה היוורט  ושחקן כיוסף ואשת פוטיפר  עבור אותו פרוייקט  שנזנח :

 

\

צילומים לסרט שלא נעשה על יוסף עם ריטה הייוורט 

מבין סרטי יוסף  שכן נעשו בולט ביותר  סרטו של אירבינג ראפר  "יוסף ואחיו " שזכה גם לשם "נמכר למצרים ( 1961) תיאור של פרשת יוסף עם בלינדה לי בתפקיד אשת פוטיפר.הסרט שבו מתואר כיצד יוסף ופוטיפר יוצאים לציד אריות זכה לביקורות קשות מאוד.

 

צפו במקדימון לסרט כאן 

צפן בסרט המלא  כאן 

ב-1962 נעשה סרט ההנפשה הישראלי החשוב מאוד על יוסף "בעל החלומות " של יורם גרוס. 

ועליו ראו בפירוט כאן במאמר "המנפיש" 

צפו ב"בעל החלומות " כאן :

צפו בקטעים בעברית  מ"בעל החלומות " כאן.

צפו במקדימון לגירסה באנגלית של "בעל החלומות "

גירסת "בעל החלומות " באנגלית "

ב-1963 נעשה הסרט האיטלקי "האבות של התנ"ך " של מרסלו בלדי שצולם בסרדיניה  שנע מאדם ועד יוסף ומוסיף נבואה על המשיח בסיום.

ב-1974 נעשה סרט על יוסף בידי הבמאי מיכאל קואיוניס המשך לסרטו על יעקב "יעקב ועשיו ". . סרט טלוויזיה שלאחר מכן הוצג בקולנוע ביחד עם עוד סרט על יוסף כסרט "יעקב ויוסף". . סרטו של קאוקיאניס על יעקב ויוסף שצולם באותו הזמן עם  "איש רחל "  אף זכה לביקורות טובות יותר מההפקה הישראלית כאשר הגירסה הקולנועית שלו  שאיחדה את שני סרטי הטלביזיה    היגיעה לארץ תחת השם סיפור יעקב ויוסף   (1974) וזכה לשבחים רבים בגלל פשטותו ונאמנותו לסיפור המקורי . וגם הוא  כמו "איש רחל" שמר על נאמנות להווי הבדואי.

הסרט נאמן לטקסט המיקראי נשען מבחינה חזותית על הוואי הבדואי .בסופו של דבר זה סיפור רועים  ללא הילה של קדושה מסופר בקצב מהיר עם דגש על נקודות המתח.

צפו במקדימון לסרט: :סיפורם של יעקב ושל יוסף "

צפו בסרט המלא  כאן

על יוסף נעשו כמה וכמה סירטי אנימציה לרוב לטלוויזיה האמריקנית.

למשל בידי חברת האנימציה "האנה ברברה " שיצרה סדרה עלך שלושה נוסעים בזמן שמגייעם לתקופות שונות של התנ"ך 

ובאחד הפרקים שנעשה ב-1992 פוגשים ביוסף .

 צפו בו כאן .

 

 

Joseph and His Brothers – Beginners Bible

צפו בגרסה זאת כאן.

 

 

הגירסה המצרית "המהגר" 

ב-1994 נעשה סרט מצרי על פי הסיפור :המהגר" של יוסוף שהין שבו שמו של יוסף והדמויות שונו . אבל הסיפור נשאר כפי שהיה. הסרט הותקף בידי מוסלמים פאונדמנטליסטים שטענו שאסור לגלם דמויות תנכיות בסרט ושהין נאלץ להיאבק על הסרט בבית משפט במשך שנה עד שניצח.  ואז הותקף שוב בידי קבוצה נוצרית שהתלוננה על השוני של הסיפור מהמקור התנ"כי.

וב-1995 נעשה סרט על יוסף כחלק מסדרת סירטי טלווזיה על התנ"ך הנחשב לטוב שבכולם עם בן קינגסלי כפוטיפר ולסלי אן וארן כאישתו .

בסרט  גרמני איטלקי אמריקני משנת 1995 "יוסף" שהוסרט במרוקו  בן קינגלי משחק את פוטיפר כאדם הגון ולסלי אן וארן מגלמת את אישתו הלא יציבה מבחינה נפשית בעוד מרטין לנדאו הוותיק גילם את יעקב הזקן.

הסרט זכה בפרס אמי כמיני סדרה הטובה של השנה. 

באופן מאוד לא צפוי קינגסלי שיחק בסרט הבא בסדרה  את משה רבנו.

צפו בסרט מ-1995

חלק א' של הסרט 

חלק ב' של הסרט 

במקביל לסרט הזה  וכנראה בהתחרות  הפיק האיטלקי דינו דה לורנטיס את סרט הטלוויזיה  "עבד החלומות" על יוסף.

צפו בסרט "יוסף עבד החלומות " כאן 

ב-2000 נוצרה מיני סדרה טלווזיונית  בת שתי חלקים  בשם "בראשית "In the Beginning   בבימויו של קוין קונור סרט  טלוויזיה תנכי ענק של כשלוש שעות  המביא  את סיפורי ספר בראשית ושמות . שבו  כל סיפורי האבות הוצגו כאופרת סבון אחת מתמשכת ( כמו שזה אכן מוצג גם בספר "בראשית " המקורי ).

צפו בחלק השני שמתחיל עם סיפור יוסף 

ב-2000 נוצר סרט אנימציה מפורסם ומחזמר על פי סיפור יוסף "יוסף מלך החלומות" בידי חברת דרימוורקס סטיבן שפילברג.הסרט נוצר במקביל ל"נסיך המצרים " על משה רבנו  בידי אותה חברה  כסוג של מקדימון או המשך. 

המקדימון 

ומאז נוצרו עליו כמה וכמה סירטי אנימציה לטלוויזיה של חברות נוצריות שונות.

יוסף באיראן 

ב-2008 נעשתה באיראן סדרת טלווזיה  בת 45 המבוססת בשם "הנביא יוסוף"  עיבוד מורחב ומפורט מאוד של הגירסה האיסלאמית של סיפור יוסף כפי שהיא מובאת בקוראן .הסדרה ניסתה לתאר בצורה ריאליסטית את החיים בכנען ובמצרים הפרעונית.הסיפור החל במאבקו של יעקב בפגאניות של עישתר במסופוטמיה והמשיך משם עם לידתו של יוסף סיפור חטיפתו למצרים וניואיו שם לזוליכה.

הסידרה דובבה לשפות שונות .וקיימת גם בדיבוב אנגלית ברשת. .

פרק ראשון ממנה נמצא ברשת כאן .

"הנביא יוסף" סדרת טלויזיה איראנית על חיי יוסף 

 

יוסף במצרים  הטלונובלה הברזיליאנית 

ב-2013 נעשתה סידרת טלווזיה ברזיליאנית דוברת פורטוגזית   בשם -José do Egito על חיי יוסף ב-38 פרקים בסגנון ה"טלנובלה".

הטלנובלות התנכיות נעשו ז'אנר בפופולארי בברזיל. 

ראו אתר הסדרה כאן.

יוסף הלא כל כך צדיק ב"היהודים באים" 

\

בשפה העברית הטיפול הראשון בדמות של יוסף מאז "בעל החלומות " והוא כצפוי וכנדרש גם הרדיקלי ביותר אי פעם  היה בקטעים קומיים בסדרה "היהודים באים " ששם יוסף מוצג כסוג  של איקון הומואי שהוא בהחלט שונה מאוד מאחיו הישראלים הפשוטים ואם כבר גם המצרים ובסיפור האחרון עליו רוחו מועלה באוב בידי בני ישראל היוצאים ממצרים. והוא מנסה לשכנע אותם לחזור עימו למצרים.  

אז הנה לראשונה בשלמותה  :הסאגה של יוסף  הלא כל כך צדיק,  במאה השבע עשרה  או החמש עשרה או השלוש עשרה לפני הספירה כפי שהוצגה בחלקים שונים בתוכנית הקומית  ב"היהודים באים ".

 

יוסף ואחיו 

יוסף ואשת פות

יוסף ועלילותיו בכלא המצרי 

יוסף מפענח את חלום פרעה 

יוסף ואסנת מתחתנים 

יוסף ואחיו נפגשים במצרים 

משה רבנו מעלה את עצמות יוסף לארץ ישראל ויוסף יוצא מהארון לאחר 400 שנה  

הסיום  הטראגי  הבלתי צפוי של הסאגה :

יוסף מתעורר בקבר יוסף בשנת 2000 אחרי הספירה ומוצא שם את החייל הדרוזי הגוסס מדחת יוסף 

וגם :

יוסף מספר משהו שלא ידענו על כותונת הפסים 

קראו גם :

סרטים על יוסף הצדיק בבלוג סרטים תנכיים 

מאמרים אחרים בסדרה כוללים את :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

תמר אשת ער 

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש כוכב קולנוע 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

 

המנפיש : הסרט "בעל החלומות " ויוצרו יורם גרוס

מאמר נוסף בסדרה שלי על סרטים תנכ"יים שנוצרו בישראל ובחו"ל.

והפעם סרט שנוצר על יוסף בן יעקב המכונה במסורת היהודית "יוסף הצדיק".

. סרט הבובות והאנימציה הראשון שנוצר בישראל והאחרון למשך שנים רבות,ואחד הסרטים הבודדים לצערנו שנוצרו בישראל על נושא מקראי.

,ואת הקריירה המדהימה של יוצרו יורם גרוס שהחל את הקריירה שלו בפולין המשיך אותה בישראל וסיים אותה באוסטרליה כגדול יוצרי האנימציה ביבשת זאת. 

 

הסרט "בעל החלומות "  היה סרט הבובות הראשון שנעשה  בישראל.  זהו גם  סרט האנימציה הארוך הראשון במזרח התיכון והאחרון בארץ עד "ואלס עם באשיר"- 48 שנים אחריו.

יוצרו שירד מהארץ לאוסטרליה הפך שם לאנימטור החשוב ביותר מעין המקבילv האוסטרלית לוולט דיסני ..

 לימים בשנות ה-2000 הסרט עבר שינויים והגירסה שלו שהוקרנה  בפסטיבל ירושלים הותאמה לשנות האלפיים .

 הסרט "בעל החלומות " ביטא  תפיסה  מיוחדת במינה   על הדרך בה יש ליצור בארץ סרטים תנכיים. תפיסה  שבוטאה בידי הבמאי ,מבקר  והיסטוריון הקולנוע הישראלי, נתן גרוס.

במאמרי הביקורת שלו על הסרטים התנכיים הזרים שהוקרנו בארץ קבל נתן גרוס  על שאין מפיקים בארץ כלל סרטים תנכיים .אך  בניגוד לקלאוזנר ואחרים שחלמו על סידרות "סרטים גרנדיוזיים ונאמנים לתנ"ך טען גרוס כי יהיה זה חסר טעם להפיק סרטים  תנכיים שיהיו ""נאמנים"" למקור אלא אם כן יהיה סרט מצוייר,סרט בובות  או אם ילדים יגלמו  את  הדמויות התנכיות שכן כל ניסיון להציגו בצורה רצינית "כפי שהיו  " "הדברים""  רק  יהרוס את הקסם האגדי הלא ראליסטי של המקור ויהפוך אותו  למעורר" גיחוך בעיני  הצופה המודרני המתוחכם. 

 גרוס ניסה ליישם את תפיסתו זאת בסרט אותו יצר ב-1952 שבו יצר בנוסח הסרטים ההוליוודיים התנכיים של שנות ה-20 סרט בעל עלילה כפולה ,עלילת מגילת רוח משוחקת בידי ילדי בית ספר במסגרת הצגת סיום אותה הם מעלים ועלילה מקבילה על חיי ילדים אלה בבית הספר שבמרכזה סיפור אהבה בין נער ונערה מעדות שונות המגלמים  את בועז ורות  בהצגה  וניתקלים בהתנגדות מצד משפחותיהם ובית הספר לאהבתם,כאשר שני העלילות מקבילות ומשלימות זו את זו. הרעיון של הסרט היה מעניין וללא ספק ייחודי אך הוא נגנז בגלל איכותו הטכנית הירודה.

 כעבור עשור הוקרן סרט אחר שיישם את תפיסתו של גרוס ובאופן מוצלח יותר לעין ערוך היה סרט הבובות  של אחיו של נתן,  האנימטור   ובעברית "המנפיש"  יורם גרוס שיצר אותו בשיתוף פעולה מלא של אישתו אלינה. ועם תסריט של נתן. 

המנפיש 

עטיפת ספרו האוטוביוגרפי של יורם גרוס 

יורם גרוס  ( 1926-2015) אחד המנפישים  ( מילה שהומצאה על ידיו )  הידועים והמצליחים בעולם בימי חייו.

הוא היה תלמיד האקדמיה למוסיקה בפולין. בתקופת השואה, חייו ניצלו בזכות התחזות לנוצרי באמצעות מסמכים אריים של אוסקר שינדלר .אבל הם עדיין היו צריכים לברוח להיסתתר לא פחות -72 פעמים שונות. הוא שהה בגטו ק'רקוב ולאחר מכן בורשה. 

יורם גרוס 

לאחר קום פולין הקומוניסטית גרוס עבד בקולנוע הפולני כעוזר במאי לקולנוענים פולניים ידועים.ב-1950 לאחר ששירותי הביטחון של פולין חיפשו בדירתו החליט לעלות לישראל. 

על חייו בפולין שלפני ובעת השואה נוצר לימים בשנת 2012   הסרט התיעודי "בלינקי ואני "". שתיאר כיצד  יצא גרוס  ב2011 למסע מוסרט עם נכדיו, וביקר במחוזות ילדותו ונערותו בימי מלחמת העולם ה-2). הסרט המלא (76 דק') "בלינקי ואני" בבימויו של תומס מגיירסקי, הוצג ברחבי העולם, ביום השואה הבינלאומי באו"ם, ובפתיחת המוזיאון היהודי בוורשה. ובפסטיבל הסרטים בירושלים, א

צפו בקטעים מהסרט כאן 

כשעלה לארץ  ישראל החליט לעסוק כמו אחיו נתן  בקולנוע. הוא הוא עבד תחילה כצלם חדשות עבור סרטי כרמל וכצלם ביחידת ההסרטה של צה"ל.

בארץ החל לעסוק בתחום כמעט בלתי ידוע לחלוטין של האנימציה  או "ההנפשה"  " "דהיינו "הכנסת נשמה בעצמים דוממים "  מילה שככל הנראה הוא המציא בראיון שנתן לשבועון "מעריב לנוער " ( ראו ראיון זה כנספח למטה ).

באותה מידה אפשר היה לכנות את האנימציה בעברית "הנשמה " אבל מילה זאת כבר נילקחה לתיאור פעולה שונה באופן מהותי. 

זה היה תחום  שבו עסק לפניו בארץ ישראל  רק אריה נבון בסרט מצוייר בודד משנות השלושיםבשם "גדי בן סוסי" 

צפו ב"הרפתקאותיו של גדי בן סוסי " סרט האנימציה העברי הראשון.

לאחר מכן לא נעשתה יותר אנימציה עד שהיגיע יורם גרוס. 

בארץ  קנה  יורם גרוס מצלמת קולנוע ישנה מחלוץ הקולנוע ברוך אגדתי והחל לעסוק בהנפשה.

גיבורי סרטו הראשון היו גפרורים בסירטון של שלוש דקות על שלושה גפרורים שהאהבה והקנאה אוכלת בהם עד שהם נשרפים.

לסרטון הבא שלו התקין יורם בובות מקרעי נייר ועיתונים והפעיל אותם במצבים קומיים ודרמטיים.

לשני הסרטונים פורצי הדרך האלו קרא גרוס "שירים בלא מילים "וגם יצר להם מוזיקה במפוחית פה שהוא הלחין וביצע והקליט.

הסרטונים הראשוניים האלו נשלחו לפסטיבל הבינלאומי הראשון לסרטים נסיוניים בבריסל והם זכו בפרס השני בפסטיבל !

צפו בשני סרטוני "שירים בלא מילים " כאן.

מעודד גרוס המשיך ליצור סרטי אנימציה קצרים :

הבה נגילה  1959  חתונה יהודית בביצוע בובות מנייר כס שמפזזות על רקע מוסיקה חסידית.

צפו בו כאן.

:לעולם לא נדעך ( לזכר השואה) ,1959 שבו כיכבו נרות שעווה 

צפו בו כאן 

קשקשת ( ציור קווים וכתמים צבעוניים על סרט קולנועי שקוף)

מכאן החל ליצור סירטוני פרסומת והסברה מונפשים.

אחד הבולטים בהם היה "פנטזיה תימנית" שהיציג תיאור פיוטי וייחודי של היצירה   התימנית.

צפו ב"פנטזיה תימנית "  כאן 

וכעת היה מוכן לפרויקט שלא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו בקולנוע הישראלי.

סרט בובות מיקראי !

 

.בעל החלומות 

יורם גרוס 

אלינה גרוס 

  בעל החלומות  (1962)הסרט נכתב בידי נתן שיישם בו את תפיסתו המיוחדת על הצורך ליצור סרט  אגדי מיתי ללא ניסיון להציגו כריאליסטי וכך לשוות לו "צורה אמנותית חדשה  ההולמת את התקופה שבה אנו חיים" .היוצרים היגיעו למסקנה כי שחקנים חיים הם יצורים מסורבלים מידי מכדי לשמש כגיבורים של אגדה קסומה רחוקה ופנטסטית כמו סיפור יוסף ואחיו.לכן החליטו להשתמש בבובות.

מצד שני הם החליטו לעקוב אחרי המקור התנ"כי ( כמעט ) בדיוק כפי שסופר בפסוקי ספר "בראשית"  בלי סטייה  בניגוד למה שעשו יוצרי הסרטים עד אז ומאז.הם הקפידו להיצמד לחלוטין למקור התנכי מבלי לשנות בו אפילו פסוק אחד. 

עטיפת "הארץ שלנו " עם בובה מהסרט "בעל החלומות " 

סרט זה היה הסרט התנכי המקורי הראשון שנעשה בארץ לאחר    שנים רבות של נסיונות וכשלונות.זהו סרט האנימציה הראשון באורך מלא (80 דקות ) שנעשה בארץ ובמזרח התיכון בכלל  וזהו עדיין סרט   הבובות היחיד באורך מלא שנעשה אי פעם  בארץ ובמזרח התיכון בכלל.

הסרט שמתאר את סיפור יוסף ואחיו מחולק ל2 חטיבות.

חטיבה אחת ""ראליסטית "" יותר המתארת את סיפור יוסף והחטיבה הפנטסטית יותר המתארת בפירוט  את החלומות    והפנטסטיים אותם פותר יוסף לפרעה  חטיבה שהיא הקטע המוצלח ביותר בסרט ונותנת לו אופי חלומי ופיוטי.

 

.הסרט שאב את השראתו מסיפור התנ"ך לא רק בעלילה אלא אף בדיאלוגים שלו ,פסוק לפסוק.

את הסרט יצרו הבמאי ואישתו  ביחד עם אמן הבובות הצייר הישראלי  ג'ון בייל שיצר את הבובות עצמן העזות וחריפות המבע  וגם בנה את השוק במצרים בו נמכר יוסף לפוטיפר אותה מקדש וארמונו של פרעה. עוד אמנים שעבדו על הסרט כללו את הצייר רודה  מקיבוץ זורע והאמנית לשה עמית.

 

ועוד שני אנשים שעבדו על הבובות מגומי בעלות שלד תיל עשויות תיל גמיש הם צילמו בלילות במחסן ריק בבת ים זאת מאחר שבימים הסתובבו שם כל הזמו פועלים שהפריעו לעבודה המסובכת של הצילומים.

צפו בתמונות וסקיצות מעשיית "בעל החלומות ".

 

 

בובות מהסרט "בעל החלומות " 

  בסרט מופיעות כ-300 בובות שונות. במהלך השנתיים שבם צולם הסרט נעשו עבורו 3 מליון צילומים בודדים ( סרט רגיל מצולם בכ-40 יום ) את הקולות לבובות בסרט סיפקו שחקנים ידועים היום שהיו אז   בראשית דרכם כמו שלמה בר שביט , עודד תאומי, שמואל עצמון , אילי גורליצקי עמיקם גורביץ שרגא פרידמן  שמעון בר שושנה רביד, ישראל .רובינציק אברהם רונאי   ואחרים.

 

יוסף הצדיק הבובה

סך הכל עלה להפיק וליצור את הסרט 180 אלף לירות סכום שאמנם היה זול מאוד ליצירת סרט בן שעה וחצי. 

.השג נוסף אותו קבע הסרט הוא שזהו  הסרט  התנכי הישראלי היחיד שזכה לשבחים  בלתי מסויגים של הביקורת. "בעל החלומות"   זכה לביקורות מהללות  שקיבלו אותו בהתלהבות הדגישו  את יתרונו לעומת הסרטים  "התנכיים הזרים".

עטיפה של "משמר לילדים " עם תמונה ובובה מהסרט "בעל החלומות " 

גרוס התאמץ מאוד לעשות לו פירסום מוקדם והזמין עיתונאים מחמשת   עיתוני הילדים והנוער  הגדולים , "דבר לילדים" , "הארץ שלנו" "משמר לילדים"  "הצופה לילדים"  ו"מעריב לנוער"  שיראו אותו עוד לפני גמר העריכה ואלה גמרו עליו את ההלל בכתבותיהם  ( שאותן  קראו למטה כנספחים ).

."החלום היה למציאות ..הבובות מלאות חיים " כתב רם עברון , "חג לסרט הישראלי …סרט רב רושם " כתב דוד גרינברג "חוויה אמנותית נדירה …מזיגה מרתקת של צבע "…כתב עזריה רפפורט"אחד המופעים האמנותיים היפים ביותר שנוצרו  בישראל ,..יצירה ישראלית מקורית ויפה..( בנימין תמוז ).

צפו ביומני קולנוע מ-1962 על עשיית הסרט פתיחת הסרט 

מכירת יוסף בשוק. 

 

צפו בקטעים בעברית  מ"בעל החלומות " כאן.

 

צפו במקדימון לגירסה באנגלית של "בעל החלומות "

גירסת "בעל החלומות " באנגלית "

 

  משרד החינוך המליץ עליו כסרט חובה לבתי הספר במדינה , הוצג " "בפסטיבל הקאן" שהעניק לו חותמת של איכות ויוקרה  ,בהמשך הוא זכה בפרס בפסטיבל האנימציה הצרפתי  וזכה לכבוד גדול ובמיוחד כאשר הוזמן לפסטיבל של סרטים תנכיים" בוינה פסטיבל יוקרה שהשתתפו בו רק 7 סרטים שנבחרו במיוחד משפע הסרטים התנכיים שנוצרו באותה תקופה.  אך כל ההצלחה הביקורתית והשבחים שהועתרו  על הסרט לא עזרו לו מבחינה מסחרית. מבחינת משיכת הצופים הוא היה כישלון חרוץ אולי בגלל היותו סרט בובות שנחשב כמיועד רק לילדים. הקהל המקומי למרבית הצער לא התרגש ולא שש  לשלם על מנת  לראות סרט בובות ואפילו כזה  שעוסק בנושא מקראי .. ראו אותו רק כ40.000 איש מספר קטן ביותר לאותה תקופה והוא ירד בתל אביב לאחר שבועיים בלבד של הקרנות .  אמנם משרד החינוך המליץ עליו כסרט חובה לתלמידים בשעות הלימודים (!)  אך אלה לא היו צריכים לשלם על מנת לראותו., ונראה שעצם העובדה שזה הוכרז כסרט חובה עליהם לא תרמה לחשקם לצפות בו …הכרטיסים היו כל כך זולים שהם לא הספיקו לכסות את עלות שכירת  אולם הקולנוע ומהמקרנה להקרנה גרוס רק צבר חובות. .                                            

הבמאי נאלץ במשך שנים להחזיר את החובות על הסרט (שעלה 180.000 לירות )  ולשם כך נאלץ לביים  נסרטי פירסומת מצויירים כמו הסרט "מעשה כספים "לרגל עשור לבנק ישראל .

צפו ב"מעשה כספים"  כאן .

  כן יצר גרוס קומדיה מסחרית ללא כל זיקה לאנימציה או לתנ"ך  בשם "רק בלירה"סיפורם של שני חסרי בית שמנסים להיכנס לעולם העסקים. 

צפו בקטע מהסרט כאן.

. לבסוף  ב-1968 הוא  ירד  ביחד עם אישתו השנייה סנדרה ,מהארץ לאוסטרליה ,ששם סרטיו קיבלו ביקורות טובות במיוחד. הוא גילה שביבשת החמישית אין  כמעט תעשיית אנימציה והקים אותה בעצמו.

הוא יצר תחילה את סרטון האנימציה הפוליטיקאים  ( 1970)  שזכה בפרס שני בפסטיבל סרטים בסידני 

צפו בו כאן.

סרטון האנימציה המצויין "לנפרטיטי" ( 1971) שהוא ואריאציות על הפסל המפורסם של ראשה של פרעונית מצרית.

צפו בו כאן 

 שם הקים  את חברת האנימציה המצליחה ביותר שם, תחילה ב-1977  עם הסרט המצליח והמפורסם "דוט והקנגורו "סיפור על ילדה שאבדה בג'ונגל האוסטרלי ואומצה על ידי קנגרואית ענקית שאיבדה את ילדה הקטן   ובעזרתה היא מוצאת את משפחתה. . שבו צוירו דמויות אנימציה על רק ע מצולם ,סרט שזכה להצלחה בינלאומית והטכניקה שלו הפכה להיות מזוהה עם אולפני יורם גרוס . " הסרט שהתבסס על ספר ילדים אוסטראלי קלאסי של אתל פדלי נעשה לספר עם צילומים וציורים  מהסרט שגם פורסם בעברית .סרט זה זכה לפרס ראשון בפסטיבל סרטי חילדים בשנה האחרונה של השאה שם.

צפו במקדימון ל"דוט והקנגורו "

צפו בדוט והקנגורו 

גרוס יצר לסרט זה  שמונה סרטי המשך (!)   כמו  "דוט מסביב לעולם "שבו הילדה מחפשת את בנה הקטן של הקנגורואית בכל רחבי העולם בגני חיות בקירקס בלונה פארק בלוס אנג'לס בלונדון -]פריס ובברלין. "דוט והארנבת " "דוט והלוויתן:" דוט מגיעה להוליווד "  ואפילו "דוט בחלל"

גרוס עשה מאז מאות   סרטים מצוירים  מהם קרוב לעשרים באורך מלא , סדרות טלוויזיה ופירסומות  מצליחות  רבות.הוא אביהם של דמויות אנימציה שכל ילד אוסטרלי מכיר כמו דב הקואלה בלינקי ביל  ( המבוסס על דמות בספר ילדים אוסטרלי ידוע )  שהפך לסמל של אוסטרליה .

צפו במקדימון לסרט עליו.

 

וסדרה על הדולפין פליפר ( דמות ידועה שגרוס יצר אותה מחדש באנימציה )

הוא הפך ליצרן תוכן מוביל באוסטרליה.

הוא זכה על סרטיו מאז בפרסים רבים ברחבי העולם ובהם "פרס "אוסטרליה " שבו זכה ב-1995 על תרומתו לתעשיית הסרטים האוסטרלית.

.בראיון אמר "כאן באוסטרליה יש לי גן עדן ,ואני יכול להגשים כאן את התחביב שלי שהוא לעשות את הסרטים שאני אוהב לעשות "  

בין כל סרטיו אלו בלט סרטו המצוייר "שרה" שעסק בילדה בתקופת השואה המסתתרת ביערות והופכת לפרטיזנית.   ובו נתנה השחקנית מאיה פארו את קולה לילדה שרה. 

צפו במקדימון לסרט "שרה " כאן " 

 בסוף חייו חזר לזיכרון השואה בסדרה של  סרטים מצויירים קצרים  מרשימים ביותר שעסקו בזכר השואה  שכללו את :

לא נשכח ( 2010)

נידון למוות (2011)

"קדיש".(2013)

עוד סרטים מצויינים :

שואה ביער :סרט מצוייר נהדר  על שריפת יערות .

סרט שמזכיר בהחלט מה קורה כעת עם שריפת היערות באוסטרליה. 

בסוף חייו כתב ספר על חייו ונעשה עליו סרט דוקומנטרי שתיאר את חייו בפולין.

 היום ברור שעזיבתו הייתה אבידה גדולה לעולם האנימציה הישראלי.מצד שני האם היה מצליח להשיג בישראל  ( או במולדתו פולין ) את מה שהשיג באוסטרליה ? למרבית הצער כנראה שלא. 

כישלונו המסחרי של הסרט המצוייר "בעל החלומות "  היה איתות הזהרה לכל מי  שרצה לעשות בארץ  סרט מקראי מקורי  וחלפו שנים עד שנעשה סרט תנכי מקורי נוסף.   

 ב-2002 40 שנה לאחר הגירסה המקורית כשיורם גרוס היה מנפיש מצליח ומפורסם ויכול היה כעת להרשות לעצמו  הסרט  "בעל החלומות " עבר שינויים .הסרט דהה וכדי להחזיר את הצבעים  המקוריים היה צורך בעיבוד מורכב וממוחשב . גם פס הקול שופר אז באמצעות טכנולוגיות דיגיטאליות הסרט קוצר ונערך מחדש באולפניו של יורם גרוס באוסטרליה. הסרט עבר כעת שינויים והגירסה החדשה שלו שהוקרנה גם בפםסטיבל ירושלים בישראל  הותאמה לקהל היעד של שנות ה-2000  . לאחר מכן הפך לקלטת דו וי די .

אבל קשה לאמר שהקהל שלו גדל בהרבה לצערנו. 

 

צפו במקדימון לסרט "בעל החלומות " גירסת 2002 כאן.

צפו ב"בעל החלומות " בגירסה האנגלית מ-2002 

נספח:

והנה סדרת כתבות על הסרט מ=1962

 

כתבה מ"על המשמר" , 2 במרץ 1962

שתי כתבות מ"דבר לילדים " 1962 

 

כתבה מ"הצופה לילדים "

 

 

כתבה ממעריב לנוער .שבה מוזכר לראשונה בעברית המונח "הנפשה". 

כתבות על בעל החלומות :

 

 

צפו במקדימון לסרט

צפו בבעל החלומות בפרק מהסדרה "היו סרטים "           

כתבה על מלאת חמישים שנה ל"בעל החלומות " 

בעל החלומות בויקיפדיה 

מאמר על יורם גרוס בבלוג על אנימציה 

הביוגרפיה של יורם גרוס 

ראיון עם יורם גרוס 

אלגיה של נער אוסטרלי ליורם גרוס ועל השפעתו על התרבות האוסטרלית 

 

עוד סרטים על יוסף הצדיק ראו כאן :

יוסף הצדיק כוכב קולנוע 

 

יעקב אבינו כוכב קולנוע :איש רחל של משה מזרחי הסרט "הכנעני" הישראלי הראשון והאחרון וגם סרטים אחרים על יעקב ונשותיו

 

חלק נוסף בסדרה שלי על דמויות תנכיות וסרטי הקולנוע והטלווזיה שנעשו עליהן .

בסדרה זאת הופיעו כבר

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

וכעת היגיע תורו של יעקב בן יצחק הוא יעקב אבינו.

הסרט הבולט ביותר על יעקב אבינו והוא גם הסרט התנ"כי הישראלי הבולט ביותר עד היום ( אבל יש מעט מאוד אחרים לצערנו )  אם כי   דובר אנגלית ועם שחקנים זרים  היה סרטו של הבמאי הישראלי הידוע משה מזרחי איש רחל  (1975) .

למזרחי יותר מכל במאי ישראלי אחר היה עניין רב בתקופות היסטוריות רחוקות ולא רק אלו שבהן חי ( כמו בסרט "הבית ברחוב שלוש "  מ-1973 ,סרט אוטוביוגראפי שתיאר את התקופה של שלהי ימי המנדט וגיבורו היה נער בן דמותו.ראו רשימה על סרט זה כאן.) וכך לא היסס לחזור לירושלים של סוף המאה ה-19 בסרטו הידוע "אני אוהב אותך רוזה"  (1972  ראו רשימה על סרט זה כאן  )בסרט ידוע פחות בשם "נשים " ( 1996)

אבל סרטו המרחיק לכת מכל והשאפתני ביותר היה "איש רחל ( 1975) " שבו העז לעשות את מה ששום במאי ישראלי לא העז לעשות לפניו וגם לא אחריו לחזור בסרט באורך מלא לימי האבות אלפי שנים לפני הספירה.

סרט זה תיאר את תקופת  שהותו של יעקב ( השחקן לאונרד ויטלינג  ,שהתפרסם כרומיאו ב"רומיאו ויוליה" של פרנקו זפירלי,  )  בבית לבן  הארמי ( השחקן הידוע מיקי רוני ) בחרן שבמסופוטמיה  וסיפור אהבתו לרחל ( מיכל בת אדם אשתו של מזרחי והכוכבת הקבועה של סרטיו המוקדמים), את לאה גילמה השחקנית הבריטית ריטה טאשינגהם ("קורטוב של דבש") ולצדה שיחקו יוסי גרבר, יאיר רובין, אבנר חזקיהו ויוסי פולק.

 

יעקב ולבן בסרט "איש רחל"

.

"איש רחל" היה הפקה משותפת ישראלית אנגלית.

התסריט נוצר בידי משה מזרחי ואישתו הראשונה רחל פביאן. וכיכבה בו אישתו השנייה מיכל בת אדם.

אנשי הסרט,משה מזרחי מייקל קלינגר ושחקנים 

 

המפיק  היהודי האנגלי מייק קלינגר שצפה ב"אני אוהב אותך רוזה" והוקסם ממנו היציע למזרחי לעשות סרט אהבה המבוסס על שיר השירים התנ"כי.מזרחי אמר לו שהמדובר בטקסט קשה לעיבוד קולנועי וזה יהיה איור ולא סרט.

אבל הוא היציע הצעה נגדית: אם יש סיפור אהבה תנכי שראוי לסרט זה בעצם סיפור יעקב ורחל שהוא סיפור הנשיקה הראשונה ( והאחרונה ) בתנ"ך.קלינגר קרא את הסיפור התנ"כי בעקבות השיחה והסכים שיש כאן חומר לסרט.

הסרט הוא עיבוד סיפור יעקב בספר בראשית מסיפור בריחתו מבית הוריו לאחר שגנב את הבכורה מאחיו התאום עשיו עד הגיעו לבית לבן דודו שם הוא מתאהב בדודניתו רחל ומבקש את ידה .אבל לפני שלבן יתן לו אותה לאישה עליו לשאת את אחותה הבכורה  לאה היפה פחות .ולאחר מכן שתי שפחות של שתי הנשים . שמהן  הוא מוליד 12 ילדים.

לאחר מכן הסיפור ממשיך לעזיבתו את בית לבן ואת מפגשו עם זר  מסתורי    ( משה איש כסית ) שקורא לו "ישראל "לאחר מכן לשיאו  ולסיומו במפגש הטעון מכולם עם אחיו עשיו הכעוס מאוד עליו ובצדק רב על שגנב ממנו את הבכורה ומחפש  את הנקמה…

יעקב של הסרט הוא אדם תמים ופשוט שנקלע למשפחה של נוכלים ונוכלות שמנצלים אותו עד שהוא מצליח להימלט אבל הנוכלות עוזבות ביחד איתו כשהן ממשיכות לשלוט בו.

האלוהים של יעקב נעדר לגמרי מהסרט  שנשלט לגמרי בידי אלוהי בבל ואשור שאותם עובדים בני משפחתו הפגאנית המסופוטמית של יעקב.

השורשים ה"כנעניים " של "איש רחל" 

מה שקלינגר לא ידע היה שמשה מזרחי הושפע מאוד ממחקרים על מיתולוגיות קדומות ,ובעיקר מהסופר רוברט גרייבס ומספרו "האלה הלבנה" ומספרו "המיתוסים העבריים "( שנכתב עם רפאל פאטאי )  שבו חשף את התשתית המטריארכלית לדעתו של הדתות הקדומות .

גרייבס טען בספרים אלו שפעם הנשים שלטו בכיפה והאל היה אלה ששלטה בכל אחר כך חל מהפך והפטריארכליות יצרה כאל ממין זכר.

הסרט  מבוסס באופן ספציפי מאוד גם  על האידיאולוגיה הכנענית של  יונתן רטוש ,שאותה היכיר מזרחי היטב ,שגרסה  כי השבטים העבריים הקדומים היו רק כחלק ממכלול תרבותי קדום של כל עמי האיזור השקפה שבאה בניגוד להשקפה המסורתית שראתה את שבטי העברים כגורם נפרד לגמרי מעמי האיזור.

הספר של רוברט גרייבס ששימש כמקור השראה לרעיונות מאחורי "איש רחל"

הטענות האלו השפיעו  מאוד על מזרחי שהחליט ב"איש רחל" להראות את התשתיות המיתולוגיות שלטענת גרייבס ויונתן רטוש  נמצאות מאחורי השורות  של סיפור יעקב ורחל.

אפילו בשם הסרט "איש רחל " יש רמז ברור לתפיסה המטריארכלית ,של הסרט.

שם הסרט היה מבוסס ישירות על התיאוריה של גרייבס שהשם "ישראל"  שניתן ליעקב על ידי המלאך שנאבק עימו במעבר הירמוך  בשיאו של הסרט היה בעצם שיבוש של "איש רחל ". השם "ישראל " שלדעת מזרחי ( שלקח זאת מרוברט גרייבס) הוא שיבוש של "איש רחל " שבוצע בידי דורות מאוחרים שנשלטו בידי הפאטריארכים  שלא יכלו לסבול את העובדה ששם האומה לקוח משמה של אישה.   זה מצא חן מאוד בעיני מזרחי והוא שילב זאת בסרט. הוא החליט שהוא רוצה להחזיר את התוכן של התנ"ך לתקופה הפגאנית ולתת לו פרשנות חדשה ברוח גרייבס ויונתן רטוש .

מזרחי שכאמור התפרסם כבר  בזכות סרטו אני אוהב אותך רוזה   שבו תיאר בצורה משכנעת את  ירושלים בסוף המאה הקודמת או בראשית המאה ה-20  ,  ניסה להציג את התקופה התנכית של האבות  בצורה  ראליסטית ככל האפשר על סמך מחקר מעמיק שקיים על התקופה.

הוא הסביר שמספר הסרט  הוא למעשה איש המאה   השמינית לפני הספירה, שאז כנראה נוצרו הסיפורים,  שנקודת מבטו הפגאנית במוצהר אינה זהה דווקא לזאת של העורך  התנ"כי  המונותאיסטי המאוחר יותר.

וכך סיפור עקב ורחל  בסרט "איש רחל " ( כמו בעצם בספר "בראשית"המקורי ) מתרחש בעולם פגאני בעיקרו שבו האלילים דרים לצד האל המונותאיסטי שגם אינו מוכר באמת.ובעולם הזה הנשים הן דומיננטיות ומובילות לא כמו שיתרחש בעתיד.

. הסרט עוקב אחרי חייו של יעקב מלידתו עד לאותו אירוע בדרכו לארץ כנען חזרה מחרן כשהוא פוגש בזר  מלאך מהשמיים ? שקורא לו "איש רחל " שם שמשובש לימים  כתוצאה מאידיאולוגיה מאוחרת ל" ישראל ".

 

הרקע של התקופה הקדומה הוצג  כשילוב של חיי הבדואים כיום עם תיאור "ארכיאולוגי " של המזרח הקדמון,וחיי היום יום של העברים הקדמונים תוארו כחלק אינטגראלי מהסביבה הפגאנית וכלא שונים בהרבה מהסביבה הבדואית סביבם . (דבר שהוא כנראה נכון מבחינה היסטורית).

הסרט הוא אותנטי בגלל השימוש בנופים ישראליים ובשחקנים שרובם ישראלים ( חוץ ממרבית הכוכבים  שהם אמריקנים ואנגלים ).

למעשה תפיסה זאת הופיעה גם במחזה המפורסם של תאטרון ""אהל"" משנות "ה-עשרים "יעקב ורחל " הסרט לא שינה הרבה מהתפיסה הבדואית הפרימיטיבית של ההצגה  שעוררה רושם רב  בזמנו.  כמה מהמבקרים הישוו   את ההצגה עם הסרט "איש רחל" ולא דווקא  לטובת הסרט "איש רחל"  .

למרות ההשקעה הרבה בסרט שהיתה מעל המקובל לסרט ישראלי. הסרט זכה לביקורות פושרות ביותר ,היה כישלון מוחלט בקופות וירד מהמסכים לאחר שבוע הקרנה בלבד. מזרחי סיפר שהסרט הופץ באנגליה במשך שבועיים וירד כי הוא לא הצליח.

מזרחי ייחס את כשלונו להיות הסרט ""שאטנז"" סרט ישראלי תנכי ""דובר אנגלית דבר שכפי שהסביר הוא ""מוות לקולנוע". באופן אישי הוא עצמו לא ראה אותו  מאז הפרימיירה בלונדון.

 

בצפיה היום זהו סיפור אהבה פגאני חסר דרמה ומתח.מטריד לראות את יעקב אבינו הערמומי  בפני עצמו שגנב את הבכורה מאחיו עשיו כטיפוס הנשלט לחלוטין בידי בני  ובנות משפחתו הערמומיים והפגאניים  ממסופוטמיה.אבל כך הוא אכן מתואר בסיפור התנ"כי.

הקריינות שניתנת כביכול בידי מספר מאוחר שהוא עדיין מהתקופה הפגאנית הקדם תנ"כית ( דהיינו עוד לפני שפורסם התנ"ך המוכר לנו ) הופך אותו לסיפור ולא לסרט דרמטי העומד בפני עצמו.אבל ברעיונות הפגאניים הכנעניים שמאחורי הסרט יש עוצמה גם היום.

הסרט הוא באנגלית  דווקא  דבר שיוצר תחושה מוזרה אבל מזרחי טען שזה דווקא התאים לו יותר מאשר השימוש בעברית קדומה כפי שהסרט דרש. אבל בדיעבד הסכים שהשילוב של שחקנים מארצות שונות ארה"ב אנגליה וישראל עם המבטאים השונים שלהם הזיק לסרט.

הוא ניסה להיות אותנטי  וכך הסרט הוא שילוב של עולם האמונה היהודי מיתוסים מסופוטמיים קדומים וחיי הבדואים כיום. ולהציג את הסרט במסורת המסורות הפגאניות של האלף השני כשהעלילה מסופרת כנראה בתקופת קיומה של ממלכות יהודה וישראל לפני שנוצר התנ"ך המונותאיסטי .

"איש רחל" בדרכו הנפתלת  וההססנית  מצדד בעצם בהשקפה "הכנענית" של יונתן רטוש אהרון אמיר ואחרים  ומתאר את חיי היום יום של העברים הקדמונים כחלק אינטגראלי מהסביבה הפגאנית.כל העיצוב של טקסי הפולחן שמאפיינים את המאמינים באל תמוז ובאלה עשתורת וגם עיצובים החיצוני של העברים כבדואים בא לחזק את הטענה הזאת.

סך הכל זהו הסרט ה"כנעני " הראשון והאחרון שנוצר בקולנוע הישראלי.

 

ההפקה עוררה לא מעט עניין בארץ, ובידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ביולי 1974 תחת הכותרת "הסרט הישראלי על הגל", "איש רחל" תוארה כ"הפקה החשובה ביותר בימים אלה" מבין כל אלה עליהן דווח בכתבה, ביניהן גם "הצילו את המציל" של אורי זוהר. במבט לאחור, ברור שדווקא אותה "הפקה חשובה ביותר" שכשלה מסחרית נתפסת היום כזניחה לחלוטין לעומת סרט הפולחן של זוהר

איש רחל”, המבוסס על סיפור האהבה המקראי בין רחל ויעקב, קיים כיום רק ב־VHS.למרבית הצער אין קטעים שלו אפילו ברשת.

 משה מזרחי אמר לימים על איש רחל": “לדבר על סרט שאף אחד לא ראה זה קצת קשה. אי אפשר לראות אותו כי אין העתק שלו בשום מקום – את הסרט מימן מפיק בריטי, הוא הופץ באנגליה במשך שבועיים וירד כי הוא לא הצליח. בארץ הוא לא יצא בכלל, ובאופן אישי לא ראיתי אותו מאז הפרימיירה בלונדון. הוא היה סרט מיוחד במינו, לא משהו שהצופים באותם ימים יכלו לקבל בלי מסע פרסום רציני. רציתי לעשות משהו חדש מהמסורת של סרטים תנ”כיים, וברטרוספקטיבה אני קצת אשם בכישלון שלו כי נכנעתי לדרישה שהסרט יהיה באנגלית, והבחירה הזו לא עבדה טוב. אם היה העתק הייתי שמח לראות אותו”.

 

בעוכריו של הסרט היתה גם   העובדה שבתקופה בה נעשה ""איש  רחל"" בארץ הופקו שתי הפקות תנכיות גדולות אחרות שתיהן לטלביזיה, ""משה נותן החוק  "" עם ברט לנקסטר שצולם בסיני ,ובעיקר שני סרטי טלביזיה   של הבמאי היוני קאוקיאניס Michael Cacoyannis   )  במאי "זורבה היווני"  על סיפורי יעקב ויוסף.ללא ס]ק היה זה ביש מזל ששני סרטים על אותו הנושא צולמו בו זמנית ובאותם מקומות …

.סביר להניח  שהקהל  התעייף  מהסיפור אותו כבר ראה בגירסתו של קאוקיאניס כאשר היגיש לו מזרחי את אותו הסיפור בגישה דומה .הבמאי עם כל רעיונותיו החדשניים לצילום  הסיפור המקראי היה ביש מזל שבחר לעשות את הסרט בדיוק באותו זמן שבו צולמה בארץ הפקה דומה על אותו הסיפור.

תמונה מהסרט "יעקב ויוסף " של קאוקיאניס 

סרטים אחרים על יעקב אבינו 

היו עוד סרטים על יעקב אבינו.

ב-1963 נוצר סרט איטלקי על יעקב ועשיו  בשם The patriarchs of the Bible   שצולם באי סרדיניה כתב וביים  מרסלו בלדי  Marcello Baldi.  בתקופת שיא ההצלחה של סרטים היסטוריים על ימי קדם בקולנוע האיטלקי.באנגלית הסרט הוקרן עם השם "Jacob, the Man Who Fought With God" רמז למאבקו של יעקב עם המלאך שממנו קיבל את השם "ישראל".

צפו במקדימון הסרט האיטלקי 

צפו בסרט המלא בצרפתית 

ב-1974 במקביל לאיש רחל נוצר הסרט "יעקב ועשיו "  של קאוקיאניס. סרט טלוויזיה שלאחר מכן הוצג בקולנוע ביחד עם עוד סרט על יוסף כסרט "יעקב ויוסף". . סרטו של קאוקיאניס על יעקב ויוסף שצולם באותו הזמן עם  "איש רחל "  אף זכה לביקורות טובות יותר מההפקה הישראלית כאשר הגירסה הקולנועית שלו  שאיחדה את שני סרטי הטלביזיה    היגיעה לארץ תחת השם סיפור יעקב ויוסף   (1974) וזכה לשבחים רבים בגלל פשטותו ונאמנותו לסיפור המקורי . וגם הוא  כמו "איש רחל" שמר על נאמנות להווי הבדואי.

הסרט נאמן לטקסט המיקראי נשען מבחינה חזותית על הוואי הבדואי .בסופו של דבר זה סיפור רועים  ללא הילה של קדושה מסופר בקצב מהיר עם דגש על נקודות המתח.

צפו במקדימון לסרט: :סיפורם של יעקב ושל יוסף "

ב-1994 נוצר סרט נוסף על יעקב חלק מסדרת סרטים תנכיים גדולים עבור הטלוויזיה האמריקנית והתבסס על רומן תנ"כי של סופר איטלקי  : Francesco Maria Nappi

סרטים אחרים בסדרה עסקו באברהם ,ביוסף במשה, בשמשון בדוד בשלמה ובבנביא ירמיהו.

צפו במקדימון .

צפו בסרט המלא

ב-2000 נוצרה מיני סדרה טלווזיונית  בת שתי חלקים  בשם "בראשית "In the Beginning   בבימויו של קוין קונור שבה כל סיפורי האבות הוצגו כאופרת סבון אחת מתמשכת ( כמו שזה אכן מוצג גם בספר "בראשית " המקורי ).

פרד וולר הופיע שם בתור יעקב בחלק הרלבנטי של הפרק הראשון.

צפו בפרק: 

ישנה גם גירסת אנימציה של סיפור יעקב

צפו בה כאן .

ב-2018 נוצרה בברזיל סידרת טלנובלה על חיי יעקב בשם  Lia   ( על שם לאה דווקא ולא רחל )  סדרה של 10 פרקים.

אבל נראה שאף אחת מהגירסאות האלו לא הייתה רדיקלית  בהצגת הסביבה הפגאנית שבה התרחש הסיפור המקראי כמו "איש רחל"  סרטו של הבמאי הישראלי משה מזרחי.

קראו גם

איש רחל בספר הקולנוע הישראלי 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע הישראלי 

 

 

 

 

יחסי גבר ואישה בירושלים בסוף המאה ה-19 : הירהורים על הסרט "אני אוהב אותך רוזה " של משה מזרחי

 

אני  אוהב אותך רוזה הכרזה.
 לאחרונה צפיתי בגירסה משוחזרת של סרטו הישן של משה מזרחי "אני אוהב אותך רוזה" בכיכובה של מיכל בת אדם  מ-1972 . בסרט זה צפיתי כילד  בטלוויזיה הישראלית אולם גיליתי שאינני זוכר ממנו דבר פרט לסיום שאותו לא הבנתי אז כלל. אבל בהחלט הבנתי אותו הפעם.

משום מה היה לי  תמיד את  הרושם שהפזמון  המפורסם של יורם גאון " רוזה " לקוח מסרט זה.אבל לא ,אותו
הפזמון שעלילתו אינה תואמת כלל את עלילת סרטו של מזרחי היה בסרט "קזבלאן " דווקא מ-1973. והאזינו לו כאן .

גם שם המילים אינן תואמות את המילים המקוריות של חיים חפר.שכנראה היו קודרות מידי לקזבלן.

שיר הנושא של "אני אוהב אותך רוזה"  נקרא בכלל "בת הים והמלך " והאזינו לו כאן .

במקביל יצא לאור ספר שיחות עם משה מזרחי "מבוא לאהבה:הסרטים של משה מזרחי" ( ליריקה 2019) שכתב מרט פרחומובסקי,( הידוע כבמאי ההצגה "הגולם חי ") שבו תיאר הבמאי המנוח את סרטיו ואת משנתו הקולנועית לצד ניתוחים ביקורתיים של המחבר במאי צעיר מומחה לתולדות הקולנוע הישראלי את סרטין השונים של מזרחי.

. וגם הקריאה בספר זה  גרמה לי להרהר במזרחי ובסרטיו ובמיוחד ב"אני אוהב אותך רוזה". 

 

משה מזרחי ,הכותב והבמאי של "אני אוהב אותך רוזה".

מזרחי היה יוצא דופן בקולנוע הישראלי בכך שלא היסס ליצור סרט אוטוביוגפי על ימי ילדות בשנות  ה-40 ( הבית ברחוב שלוש ) ואף  חזר לתקופות רחוקות  הרבה יותר ,לירושלים בסוף המאה ה-19 בסרטים "אני אוהב אותך רוזה" ו"נשים "  ואפילו לימי התנ"ך בסרט "איש רחל" שתיאר את ימי האבות.

אין במאי אחר בקולנוע הישראלי שהייתה לו את ההעזה של משה מזרחי ללכת אחורה לתקופות רחוקות כאלו פעם אחרי פעם אחרי פעם. 


התמונה על הכריכה היא  צילום של אסא דברת מתוך "אני אוהב אותך רוזה".ועצם העובדה שבחרו דווקא בסרט זה כמקור תמונת הכריכה מראה על חשיבותו בקריירה של משה מזרחי.

סרטו של מזרחי"אני אוהב אותך רוזה "  אם כך הוא יוצא דופן בכך שהוא סרט היסטורי המתאר את ירושלים בסוף המאה
ה-19 או ראשית המאה ה-20.

מתי בדיוק זה לא ברור.  הסרט מבוסס על סיפור ,אולי  אמיתי שאירע במשפחת הבמאי לאם סבתו  או סבת סבתו ששמה היה רחל  או לאה. והיא חיה לשיבה טובה מאוד עד גיל 106 והבמאי בילדותו היכיר אותה.

אמנם יש לציין שבראיונות השונים שנתן הבמאי  בעיתונות בראשית שנות השבעים על הפרשה האמיתית  שמאחורי הסרט ובגירסה הסופית "הרשמית " שנתן בספרו של פרמוחובסקי יש לפעמים הבדלים משמעותיים ביותר  בין ראיון אחד לשני  שלא נראים כבעיות של זיכרון.

והם מעלים בי את התהייה אם מזרחי לא המציא חלק מהפרטים בכלל כבר בראשית שנות השבעים.  אני תמה אם הסתירות בין מה שטען אולי נבעו כי חלק מהפרטים שהוא טען שהיו אמיתיים היו מומצאים והוא שינה בכל פעם שנשאל את הפרטים.

 

מאמר על הסרט בשבועון להיטון 1972 

 משה מזרחי סיפר בראיונות שונים שכשהיה ילד בשנות השלושים של המאה הקודמת בעיר אלכסנדריה במצרים  היכיר את אם סבתו , ולפי גרסה אחרת שנתן  בראיון משנות השבעים –סבת סבתו ,  ( בגרסה הסופית של דבריו בספר הראיונות עימו המדובר  באם סבתו ) שנפטרה בגיל 106 ועימה היה מתרוצץ ברחובות אלכסנדריה. בכמה מהראיונות שלו אגב הוא טען שהיא הייתה בת 107 אבל סביר  להניח שהילד משה מזרחי  בעצם מעולם לא ידע מה גילה המדוייק   של אם הסבתא וגם לא הוריו. 

לפי גירסה אחת שנתן מזרחי בראיונות שונים שמה של האישה היה לאה.או "דונה לאה". 

לפי גירסה אחרת שנתן בראיונות אחרים שמה היה רחל.

לימים  בגירסה הסופית בספרו של פרמוחובסקי הוא הסביר שהוא שינה את השם מרחל השם האמיתי ללאה  בשביל תסריט הסרט.

תמונה מ"אני אוהב אותך רוזה על עטיפת "7 ימים" מוסף יום שישי של ידיעות אחרונות מה-7.4.1972 שם פורסם ראיון גדול עם הבמאי.

. מזרחי סיפר  שהוא היה שומע סיפורים רבים על  העיר ירושלים מאם סבתו שהיגיעה משם ששם נולדה ושם התחתנה עם בעלה.לדבריו היא הייתה בת לאחת ממשפחות הספרדיות הוותיקות של העיר ירושלים המשפחות דוברות לאדינו.היא הייתה בת 19 כשחיתנו אותה לראשונה. אך כעבור שנתיים מת עליה בעלה מבלי שנולדו להם ילדים. היא נחשבה אז לאישה עקרה וחסרת כל ערך וחסרת תועלת.

באותם הימים של סוף המאה ה-19 לדברי מזרחי ,נהוג היה  מנהג הייבום והחליצה ,המנהג המוזכר במגילת רות שלפיו עם אדם נפטר ללא ילדים  על אחיו לשאת את האישה.

אחיו של האח היה בן 11 ולפי המנהג היה על האישה לחכות עד שיגיע לבגרות ויחליט אם הוא רוצה לשאת אותה לאישה או לא. ובנתיים להיחשב כעגונה.

האישה החליטה לא לתת לילד  ניסים  לחכות ואספה אותו לביתה.חינכה אותו ודאגה שילמד מקצוע  למעשה גידלה אותו. אבל לא האמינה באמת שהיא תוכל לחיות עימו כבעל בגלל פער הגילים הגדול. אלא שהילד היה מאוהב בה ולא רצה לשחרר אותה.

הם פנו לרב ספרדי שמצא פיתרון שספק אם היה מתקבל כיום.הוא קבע שהיא חייבת להיכנס עם הילד למיטה. אם תיכנס להיריון לא תהיה לה ברירה והם יצטרכו לחיות ביחד .אם לא תפסיק להיות עגונה ותוכל להינשא למי שתרצה.

כשהיה הנער בן 15 נישאה לו כדת וכדין והיא עצמה אישה בשלה בת 25.

מזרחי טען שלמרות שהיה זה מנהג מקובל העניין עורר  בזמנו ( מתי בדיוק ?זה בכלל לא ברור מדבריו .  א.א. ) רעש רב בירושלים מה שמראה שבעצם לא היה זה עניין כל כך מקובל והאנשים בירושלים היהודית דיברו על כך רבות.נראה שלא כל אחד ואולי רבים לא ראו את העניין בעין יפה  ונראה שהייתה פה פרשיה יוצאת דופן.

מנישואין אלה נולדו  בכל אופן לא פחות מ-12 ילדים.הבעל הצעיר מאישתו בעשר שנים נפטר לבסוף בגיל 50 כשילדיו יצאו ברובם לחיים עצמאיים.

אם הסבתא של מזרחי עזבה ב-1917 את ירושלים עבור מצרים שם כבר חייתה אחת מבנותיה.

( אציין שכמה שנים קודם לכן בראשית המאה או בסוף המאה ה-19  אירע דבר דומה עם  משפחת סבי יוסף וסרמן שהוריו  עזבו את ירושלים  וירדו גם הם למצרים מסיבות כלכליות ואולי היכירו את האנשים שעליהם דיבר מזרחי,וזאת אחת הסיבות שעוררו את ענייני בסרט ובאירועים ההיסטוריים שאולי עמדו מאחוריו ).

באלכסנדריה אם הסבתא נשארה אישה פעילה ופעלתנית ביותר עובדת בבית ושימשה עסקנית לעניינים רבים. מזרחי הילד היה קשור אליה מאוד בגלל הסיפורים שהיא סיפרה עלו על העיר ירושלים ודרכה החל לדמיין את העיר העתיקה עוד לפני שביקר שם לראשונה כעבור שנים.

מזרחי זכר שכשהיה בן שבע או שמונה ( ומאחר שהוא נולד ב-1931 זה צריך היה להיות בסביבות 1939 ) הזקנה בת ה-106   לא קמה יום אחד מהמיטה וזה היה מוזר משום שהיא תמיד הייתה המשכימה לקום הראשונה בבית הגדול שבו חיו בני המשפחה. 8-9 הדודות שחיו בבית החלו לשאול מה קרה לזקנה ? הן פנו לאישה הזקנה שענתה להן:"אני עייפה ראיתי יותר מידי ולא רציתי לקום". והוסיפה :"הלילה חלמתי על ניסים בעלי מסכן שלמעלה מארבעים שנה הוא ישוב לו לבד.אני עייפה ".

הביאו לזקנה רופא שבדק ולא מצא דבר ."תנו לה לנוח " פסק והלך. כעבור שעתיים עצמה את עיניה וללא  אנחה או תלונה מתה. מזרחי סיפר לימים שהוא היה נוכח ברגע המוות. לדבריו אם הסבתא  היא פשוט החליטה למות כי היגיעה למסקנה שעכשיו היגיע הזמן והיא ראתה יותר מדי.

נציין שעם הנתונים שמזרחי מוסר הם מדויקים ורחל או לאה, האימא של הסבתא או הסבתא של הסבתא נפטרה בסביבות 1939 אז האירוע המקורי של היבום  התרחש לכל המאוחר בשנת 1889.כלומר לא בדיוק בסוף המאה ה-19 ובוודאי לא בראשית המאה ה-20 שנת 1912 כפי שטוענים כמה מקורות אלא בערך באמצע המאה ה-19.

מזרחי סיפר שהסיפור הזה רדף אותו.  הוא ניסה לעשות אותו כסרט דובר אנגלית ואף מצא עבורו מפיק קנדי בשם סאם רוי  שהתלהב מהתסריט וכבר הפיק עם מזרחי את הסרט "אורח בעונה המתה".

הסרט היה אמור להיות  הפקה קנדית ישראלית משותפת דובר אנגלית ועם כוכבת בינלאומית.באיזה שהוא שלב לדברי מזרחי בראיון עימו מראשית שנות השבעים  סם רוי הסכים לסרט בשפת הלאדינו עם שחקנים ישראליים.

טענה זאת לא נשמעת לי אמינה. לא יאמן שמפיק בינלאומי היה מסכים לממן סרט בשפה מתה כמו הלאדינו .יכול להיות עם זאת שהעיתונאי שמסר על כך פשוט לא הבין את מה שמזרחי  מסר לו בעניין ועיוות את הפרטים.

רוזה ( מיכל בת -אדם) על עטיפת מוסף יום שישי של העיתון "מעריב " "ימים ולילות מ-17.3.1972. שם פורסמה כתבה גדולה על הסרט. 

 לבסוף החליט מזרחי  שסרט כזה אפשר לעשות רק בעברית ורק בישראל במקום שבו התרחש.זאת למרות שהדמויות האמיתיות לא דיברו עברית אלא לדינו.המפיק סם רוי שלכאורה היה מוכן לממן סרט כזה בלאדינו לא היה מוכן לממן אותו בעברית והיה צורך למצוא מפיק אחר במקומו. 

לאחר חיפוש עקשני של מפיקים התברר שדווקא האיש שהוא חשב שהוא הפחות המתאים להפקת הסרט מנחם גולן   ( משום שמזרחי חשב שהוא מפיק בעיקר סרטים "פרימיטיביים ") התעניין בו אהב את התסריט ורצה לביים את הסרט . מזרחי התעקש לביים בעצמו את הסיפור שלו מתולדות משפחתו. גולן הסכים לכך לבסוף  ווהסתפק בתפקיד מפיק הסרט .גולן לא התערב הרבה אבל דרש ששם הגיבורה הראשית "רחל " יוחלף ב"רוזה " משום שמצא  ששמות דמויות מזרחיים כמו פורטונה עוזרים להצלחת סרט.

מזרחי לא התלהב. לימים סיפר  הייתה לו דודה בשם זה שלא הייתה חביבה עליו .אבל הוא הסכים שזאת לא סיבה טובה מספיק לדחות את דרישתו התקיפה  של גולן  בעניין וגיבורת הסרט הפכה לרוזה. מזרחי דווקא מצא שהשם הזה הביא לו הרבה מזל ולימים קרא לחברת ההפקות שלו "רוזה הפקות ".

 

הסרט עלה על המסכים במרץ 1972 וימים ספורים לאחר סיום צילומיו בחרה בו וועדה לייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בעיר קאן בצרפת. לאחר מכן היה בין חמשת מעומדי פרס האוסקר לסרט זר ,מה שמראה עד כמה היה מוערך. בסרט צפו 280 אלף צופים בישראל .הצלחה קופתית  גדולה באותם הימים.

משה 

הסרט עוסק במאבקם של רוזה והילד ניסים בסביבה שאינה מבחינה אותם ודוחה אותם אם כי הרב מתגלה כאדם ליברלי ביותר.בצפיה היום הוא מתגלה כעכשווי ביותר בגלל העיסוק המוקדם שלו בגיבורה כמו פמיניסטית אבל הוא גם סותר את הנורמות המקובלות בעור השני של המאה ה-21 בגלל העיסוק שלו במיניות בין קטין ואישה בוגרת. 

רוזה וניסים מתנשקים.תמונה שספק אם היום הייתה עוברת את הצנזורה. 

העלילה לכאורה דומה לסיפור שאותו סיפר מזרחי על ידי אם או סבת סבתו. והיא מסופרת בראשית הסרט בידי רוזה הישישה ( מיכל בת -אדם באיפור כבד ביותר ) לנין של סמי ( שמייצג כnuci  את הבמאי מזרחי ) ,ליד קברו של בעלה המנוח בהר הזיתים .והעלילה מוחזרת כביכול שמונים וחמש שנים לאחור ואם זה אומר שהסרט מתחיל בהווה  של שנת 1971 או שנת 1972 אז הכוונה לשנות השמונים של המאה ה-19. 

בעלה של הנערה הצעירה רוזה נפטר ועל פי מנהג נדיר שהוא בהחלט לא מקובל על אלמנה חסרת  ילדים  להינשא לאחיו של בעלה אלא אם כן יסרב להינשא לה ולהוליד ילדים בשם אחיו שנפטר.

 הרב החכם הירושלמי נעים ההליכות  ( אבנר חזקיהו )   האהוב מאוד על אנשי קהילתו ובצדק מציע לדחות את כל נושא הייבום והחליצה שנראה כשנוי במחלוקת ביותר.עד שהוא מגלה שהילד ניסים אכן מעוניין ברוזה ומעוניין לעתיד לשאת אותה לאישה. 

רוזה עם החכם( ניסים חזקיהו )  .צילם אסה דברת.

 החכם   מסכים אז  ש"האהבה אינה חטא" . הוא מחפש פתרונות לבעיות עכשוויות באמצעות רגישות להרמוניה  של הזמן והמקום מבלי לדכא את האדם .הוא מסביר במשפט חזק מאוד בסרט ש""הדין נקבע למען בני האדם ולא להפך.אהבתו הוא לבני האדם גדולה מן הדין ".

  לבסוף נקבע שעל רוזה לחכות כעגונה  עד שהילד ניסים בן ה-11  יגיע לגיל 18 שרק אז יחליט אם לשאת אותה לאישה. אלא שברור לכל  שהילד  ניסים בהחלט מעוניין  ברוזה  וחושק בה.

העניין הלא קטן הזה בעלילה   מעורר היום בעיות חמורות . הסרט עוסק במיניות ובתשוקה של ילד צעיר לאישה מבוגרת ולהפך. דבר שבימינו יש כלפיו התנגדות חזקה יותר מאשר בתקופה שבה נוצר הסרט ובתקופה שאותה הוא מתאר ומוגדר  כיום כ"פדופיליה".

כך היה  גם  בסרטו הבא של מזרחי "הבית ברחוב שלוש " משנת 1973 גם הוא עם מיכל בת- אדם  שכפי שהראיתי בביקורת על סרט זה  "שנות הארבעים העליזות "ספק אם יכול היה להיעשות היום בגלל הטיפול שלו בעניין זה של יחסי מין בין קטין ובוגרת  שהוא מנוגד לחלוטין לנורמות המקובלות בראשית המאה ה-21 .

 

מיכל בת אדם וגבי אונטרמן בסצינה בסרט "אני אוהב אותך רוזה". 

אמנם חשוב לציין שאין שום מימוש של יחסים בין רוזה והילד ,ורוזה מקפידה בסרט ששום דבר לא יתרחש בינם בניגוד לרצון הילד. 

גבי אוטרמן בתור ניסים הילד 

הילד עובר לגור עימה  ורוזה מגדלת אותו עד שיהיה בשל לקבל את ההחלטה : האם הוא רוצה בה אם לא.

קשרי כמו אהבה עזים נרקמים בין השניים. בינתיים מעמדה של רוזה בשכונה מתערער ,גם בגלל שהיא תומכת באישה מסכנה שנרדפת בידי השכנות בטענה שהיא פרוצה ורוזה נותנת לה מחסה. מעמדה בשכונה מתערער ,השכנים ובעיקר השכנות מתנכלות . אך מנהיג העדה ,הרב החכם תומך בה.

רוזה ( מיכל בת -אדם ) וידידה.

רוזה בכל אופן שמתוארת כאישה עצמאית באופן יוצא שדופן לתקופתה  שאמנם קשה להגיד שהיא פמיניסטית במונחים של ימינו אבל גם אינה יצור צייתני וחלש או קורבן דורשת להיבחר על ידיו רק כאשר יתבגר וכאשר יכיר בה כאדם עצמאי שאינו נתון לגחמותיו.רוזה דורשת אז חליצה כדי להשתחרר מהמעמד שלה בחוק הכופה עליה אהבה והיא אכן זוכה בחליצה.

. בסרט מתגלים ניצני פמיניזם מדהימים לשנת 1972 ובהחלט לגבי אמצע או סוף המאה ה-19 או אף ראשית המאה ה-20  כשרוזה מסרבת לקבל את הילד ניסים שהרוויח  כסף ורואה את עצמו כמי שצריך לשלוט בה . הוא דופק העל השולחן ודורש "אישה אוכל !" אבל רוזה אינה מסכימה לדבר כזה. היא מאוכזבת מניסים ומגיבה בזעם נורא .היא משלחת אותו מעל פניה עד שיכיר בה כאדם עצמאי וחופשי.והוא בורח עם לב שבור.

משה טל כניסים הבוגר עם רוזה ( מיכל בת אדם )

ניסים נוסע לעיר סלוניקי שם הוא חי בבית עסק של קרוב משפחה עשיר .שם רחוק מירושלים הוא מאהב בבת של מעבידו.הוא עומד  לשאת אותה לאישה .אך מגדת עתידות מבשרת לו כי בעיר רחוקה ממתינה לו אהבתו הגדולה והאמיתית. ניסים בן ה18 יודע היטב למי הכוונה.הוא נוטש מייד  את ארוסתו הסלוניקאית   (!) חוזר לירושלים לרוזה שבניגוד לכל הסיכויים ולכל היגיון חיכתה לו.. מתברר שהחינוך של רוזה נשא פרי וניסים הוא כעת גבר עדין רגיש וטוב לב.

אמנם לי הפריע מדוע אדם טוב לב כל כך ינטוש בקלות כזאת את ארוסתו הסלוניקיאית בעבור הבטחה של מגדת עתידות  זהו לדעתי חור בתסריט . אבל באגדה רומנטית אין מקשים. 

ניסים מסכים כעת לשחרר את רוז  מכבלי הייבום שלה. והיא יודעת כעת  שהוא אכן הגבר שאותו רצתה.וכעת היא מסכימה לנישואין ניסים נישא לרוזה הם חיים ביחד שנים רבות  ונולדים להם ילדים ונכדים.

רוטזה והאהוב המבוגר כעת שחזר מסלוניקי. 

בסיום הסרט כמו בראשיתו רוזה בת ה-107 מספרת את סיפורה המופלא לאחד הנינים ומתה בנוכחות הילד .בשחזור למה  שאירע לאם או סבת סבתו של מזרחי.

( ציינתי שזאת הסצינה היחידה שזכרתי מהסרט והיא לא הייתה מובנת לי כלל .עכשיו כאמור הבנתי את העניין ). 

 



אציין  שהסיום שבו מתברר שרוזה אכן חיכתה לניסים שיחזור מסלוניקי ויישא אותה לאישה אינו מתקבל על הדעת.במציאות ההיסטורית בירושלים של המאה ה-19 היו מוצאים לרוזה חתן ,כולם  בלי יוצא מהכלל נישאו ירושלים ולכולם מצאו השדכנים  חתן וכלה גם לאנשים הזקנים ביותר וגם לבעייתיים ביותר . ובוודאי ובוודאי שהיו מוצאים חתן גם לרוזה היפה. אבל  כאמור למעלה זאת אגדה רומנטית  אין מקשים עליה.

הפריע לי שהסרט עוסק בירושלים אבל אינו מראה כלל אף אחד מהקהילה הלא יהודית ספרדית, לא יהודים אשכנזים ולא תורכים.מזרחי מתעלם מהם כאילו לא התקיימו כלל. 
אמנם הערבים בהחלט מוצגים בסרט ויהודים הספרדים בירושלים  של המאה ה-19 מוצגים כמי שהם ידידים קרובים של הערבים .למשל ידידותה של רוזה עם הערבי ג'מילה ( לבנה פינקלשטיין )המעודדת את רוזה להשתחרר מאלמנותה וידידותו של ניסים עם נער ערבי המכניס אותו ברזי המין (!).


האווירה  היא של נוסטלגיה כבדה. השפה  העברית המליצית גם לכאורה מפריעה אבל בסרט היסטורי
בהחלט יש לה מקום. כמובן שכל הדמויות בסרט במציאות ההיסטורית דיברו לדינו ולא עברית. אבל אין ספק שלצופה הזה ולצופה הרגיל במדינת ישראל העברית עדיפה בכל מצב. 

בצפייה השנייה כמבוגר מצאתי את הסרט כסוג של חלוo רומנטי על מה שהיה פעם ומרשים ביותר ככזה אם  אתה לא מנסה להיכנס לדקויות ולפרטי הפרטים השגויים מטבע הדברים.


נציין שב-1996 מזרחי חזר למיליה של ירושלים באמצע המאה ה-19 ולסיטואציה הבסיסית של אישה יוצאת דופן בסרט בשם נשים על פי סיפור של יהודה בורלא בשם "בקדושה"  על אישה עקרה שנותנת לבעלה להינשא לאישה צעירה יותר בדומה לסיפור התנ"כי על יעקב רחל ולאה.( שמזרחי כבר הסריט אותו בסרט " איש רחל")  

אלא שבגלל כל מיני קשיים משפטים וסכסוכים הסרט בקושי הופץ והוא בגדר בלתי ידוע גם לחובבי יצירתו של מזרחי וחבל.בכל אופן סרט זה לא הרשים אותי כמו "אני אוהב אותך רוזה". 

אני חושב ש"אני אוהב אותך רוזה" הוא   סוג של יצירת מופת של הקולנוע הישראלי גם בגלל שהוא כל כך יוצא דופן סרט על ירושלים היהודית במאה ה-19. 
 

 




צפו גם :

קטע מהסרט 

משה מזרחי מדבר על "אני אוהב אותך רוזה"

"היו סרטים -אני אוהב אותך רוזה"

אני אוהב אותך רוזה בויקיפדיה

אני אוהב אותך רוזה בספר הקולנוע הישראלי

:שנות הארבעים העליזות :אלי אשד על הבית ברחוב שלוש של משה מזרחי

מדוע זעם סטלין ? -צפייה בשני חלקי "איוואן האיום" בבימויו של סרגי אייזנשטיין

תוצאת תמונה עבור איוואן האיום פוסטר

לפני כמה שבועות הוקרנה בסינמטק תל אביב הגירסה המלאה של שני חלקי הסרט הקלאסי "איוואן האיום " מאת סרגי אייזנשטיין ,שהוסרט בשנים 1944-1945.חלקו הראשון של הסרט מצא חן בעיני השליט סטלין שהעניק לו את פרס סטלין.

החלק השני לעומת זאת נאסר לאחר שצפה בו סטלין ביחד עם עמיתיו חרושצ'וב ,בריה מולוטוב וכל השאר.

סטלין זעם כל כך על הסרט שהוא נפגש לשיחה איומה ונוראה עם הבמאי שבה צעק עליו קילל אותו .הוא הפסיק את הסרטת "איוואן האיום " חלק ג' ( שקטע ממנו שרד עד היום ) ומזלו של הבמאי היה שמת מהתקף לב לפני שנשלח לגולאג.

הלכתי עם כך לקולנוע והחלטתי לצפות בו כאילו הייתי סטלין ,צופה באיוואן האיום " חלק ב' כשעמיתיו מסביב .וניסיתי להבין תוך כדי הצפייה מה היה בסרט שהרגיז כל כך את סטלין.

והנה התרשמויותי במאמר שפורסם "יקום תרבות ":

הצאר איוואן האיום -צפייה בסירטי סרגי אייזנשטיין מנקודת המבט של סטלין

 

כרכרה ללורדסבורג:מערבון קלאסי מאת ארנסט היקוקס בתרגום אבי גולדברג

כרכרה ללורדסבורג

מאת

ארנסט הייקוקס

תרגם :אבי גולדברג

 

 

שמונים שנה מלאו לסרט "הכרכרה"  [2 פברואר 1939 ]  בכיכובו של ג'ון וויין הצעיר ובבימויו של ג'ון פורד ,מגדולי הבמאים במאה העשרים, ומי שהציב רף גבוה לסוגת סרטי המערבונים. הסרט מבוסס על סיפור קצר הנחשב לאחד המעולים ביותר בסוגת המערבונים  מאת הסופר האמריקאי  ממוצא יהודי ארנסט הייקוקס, שנולד בפורטלנד אורגון 1899 -1950 . הייקוקס התמחה בסוגת המערבונים ,וסיפורו הקצר "המרכבה ללורדסבורג" משנת 1937 ,קיבע את דמות איש המערב  כרודף צדק קשוח וממעט בדיבור ,את הזונה טובת הלב ואת הנוף של אריזונה  בו הוקרנו רבים מהמערבונים לאחר מכן, בכיכובו של ג'ון וויין, איש המערב הג'נטלמן ,התגלמות תכונות האביר מימי ביניים.

Stage to Lordsburg, was first published (under the title Last Stage to Lordsburg) in The Saturday Evening Post in 1937

תמונה קשורה

הסיפור כבר תורגם פעם אחת לעברית בקובץ סיפורי מערבונים ‫ מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים / בעריכת ותרגום מרדכי ליבוביץ'    ירושלים :   כתר,   1993.

למיטב ידיעתי זהו הסיפור היחיד של הייקוקס שתורגם לעברית למרות שהוא נחשב לאחד מגדולי סופרי המערבונים . ייתכן כמובן שפורסמו סיפורים שלו בעברית תחת שמות אחרים כפי שהיה מקובל לעשות עם סופרי מערבונים כמו פרנק גרובר.

תרגום ראשון של הסיפור שידוע לי פורסם בקובץ  "מערבון : מיטב המערבונים בכל הזמנים / עורך ומתרגם מרדכי ("ליבו") ליבוביץ,ספריית "פעולה " סדרת עכשיו , הוצאת כתר ,1993

והנה תרגום חדש ועדכני של אבי גולדברג שפורסם גם בספר"בצהרי היום וסיפורים אחרים :מבחר סיפורים  מספרות  העולם " הוצאת עברית,2019.

 

 

מרכבה ללורדסבורג

תירגום אבי גולדברג 

 

הייתה זו אחת מאותן השנים שבהן אותות העשן שהפיחו האפצ'ים בטריטוריה ,היתמרו מעלה מפסגות הרי הסלע, ובקתות העץ של חוות רבות נותרו כמרובעים עשנים, ומעבר של כרכרה מטונטו הפך להיות ההרפתקה שלא מובטח לה סוף טוב.

הכרכרה וששת הסוסים חנו בחזית חנותו של וילנר בחזית הצפונית בכיכר של טונטו. סטיוארט המאושר ישב על הדוכן, המושכות בידיו ורגל אחת דורכת בהיסוס על הבלם. ג'ון סטראנג ישב לצידו חמוש. מאחור המתינה כבר כיתת משמר רכוב חמושה ברובים. מחצית מעשרת הפרשים שישבו על אוכפיהם מאחורי הכרכרה נמנמו.

בארבע ושלושים בבוקר האוויר היה צונן, והשמש אך הפציעה בפאתי מזרח. קהל קטן התגודד בכיכר, מעבירים לנוסעים את בקשותיהם האחרונות לנוסעים העולים על הכרכרה. בין הנוסעים שעלו על הכרכרה היו נערה שעמדה להינשא לקצין רגלים, מתופף בעל פאות לחיים מסנט לואיס, איש אנגלי גבוה וגרום נושא עימו רובה צלפים ארוך קנה, מהמר, בוקר רחב כתפיים בדרכו לניו מקסיקו וצעיר זהוב שיער, שאת חזותו בחנו סטיוארט המאושר ואנשי המשמר הרכוב בעניין, תוך שהם מכווצים עיניים.

תמונה קשורה

נראה היה שאלו היו כל הנוסעים, עד שלפתע הגיח הצעיר זהוב השיער מתוך  הכרכרה החוצה, ואז צעירה בשם הנרייט, שהייתה מוכרת לכל בטריטוריה, יצאה בהיסוס מתוך החבורה שהתגודדה בכיכר. היא הייתה קטנה ושקטה, לחייה היו חיוורות ועיניה השחורות נישאו אל האיש זהוב השיער שפתח בפניה את דלת הכרכרה, התעכבו עליו כמו מופתעות מאדיבותו הבלתי צפויה, ואז אחזה בידה את שולי שמלתה וטיפסה אל תוך הכרכרה.

הגברים בקהל המתגודד חייכו, אך זהוב השיער פנה אליהם בתנועת מהירה כשל חיתוכו של סכין, ומבטו החד שסקר אותם גרם בהדרגה לחיוכיהם להיעלם. הוא היה גבוה, צנום, ומאבנט החגור נמוך על מותניו השתלשלו שני נרתיקי עור ובהם אקדחים. לא היו אלה האקדחים בלבד שמשכו את תשומת הלב; משהו בפניו, שהיו כה דרוכות וכה חלקות, הצביע אף הוא על עיסוקו. לאחר מכן הוא נכנס לכרכרה וטרק את דלתה.

סטיוארט המאושר הסיר רגלו מהבלם ושיגר קריאה "היי". אנשי טונטו הפריחו בצעקות  ברכות פרידה אחרונות וששת הסוסים פרצו בדהרה. הכרכרה נדה על קפיציה והתגלגלה אל מחוץ לעיר, הבוץ ניתז מאופניה כמו מים, מאחוריה התקדמו סוסי המשמר החמוש בטיפוף נמרץ. כך נעה השיירה במורד הדרך המשופעת הארוכה, במסע שאף כרכרה לא עשתה בארבעים וחמישה הימים האחרונים. הרחק מטה במרחב הצחיח שכנה תחנת המרכבות שאליה היו מועדות פניהם ומעבר לה, בתווך, השתרעה הארץ הסחופה, שאנשי ג'ירונימו החריבו  בגיחותיהם הקטלניות.

האיש האנגלי, המהמר והאיש זהוב השיער ישבו מכורבלים יחדיו על המושב הקדמי, פניהם בהיפוך לכיוון נסיעתה של הכרכרה. המתופף והבוקר ישבו על הספסל האמצעי הלא נוח, ושתי הנשים חלקו את המושב האחורי. הבוקר ישב אל מול הנרייט, ברכיו במרחק נגיעה מברכיה. זרועו האחת נחה על סף החלון כדי לייצב עצמו. מטיל זהב ענקי החליק קדימה ואחורה לאורך שרשרת השעון שענד על חזהו הרחב, ומבעד למגבעת הבוקרים שלו בצבצה פיסת בלורית.

עיניו ננעצו בהנרייט, ומבטו הבוחן העלה חיוך על פניו. הנרייט השפילה את מבטיה אל קצות אצבעותיה שהיו נתונות בכסיות, פניה לא זעו.

הם היו קבוצה של זרים מכורבלים בצפיפות בכרכרה הדוהרת, דבר לא קישר ביניהם מלבד היעד שאליה התגלגלה הכרכרה. אך היה בחיוכו של הבוקר ובמבטו הנוקב משהו מהדהד כדיבור, ובכך הבחינו כל נוסעי הכרכרה מלבד האיש האנגלי, שישב, גופו זקוף ודרוך ופניו קפואות וחסרות מבע. נערת הקצין הנאה, הגבוהה והשלווה זרקה מבט חפוז אל עבר הנרייט, ולאחר מכן הסבה מבטה כשלחייה מעלות סומק. המהמר שתפס את חילופי המבטים, הפנה תשומת לב חסרת נחת אל הבוקר ללא ניסיון להסתיר זאת. עיניו של המתופף העבדקן הוצרו במעט, הבעתו הצינית גרמה לשפתיו להחוויר ולהתכווץ. הוא הסיר את כובעו וגילה ראש קירח שטיפות זיעה החלו כבר לכסותו. הסיגר שעישן מילא את הכרכרה בענן, ופתיתי האפר נשרו ממנו על אפודו.

זהוב השיער תפס את מבטה של הנרייט שהושפל כדי להתחמק ממבטו הנוקב של הבוקר, הוא הזיח את מגבעתו מטה על מצחו והביט בה – לא הייתה במבטו עזות פנים אלא שמץ של פליאה. פעם אחת היא הרימה מבטה אליו, אך הוא היה מוכן לכך ומבטו הוסב מיד ממנה. נערת הקצין השתעלה בעדינות כשהיא מכסה פיה בכף ידה, המהמר מיהר לטפוח על כתפו של המתופף בעל זקן הלחיים. "תיפטר מזה," אמר. המתופף נראה מופתע. הוא מלמל "מבקש את סליחתך", והפיח את סילון העשן אל מחוץ לחלון.

כל אותה עת הייתה הכרכרה דוהרת מתפתלת בסיבובים האין־סופיים במורד הדרך ההררית, מיטלטלת על קפיציה הקדמיים והאחוריים, גלגליה הכבדים הולמים וחורצים באבני הדרך וחורקים, מצווחים בסיבובים. מפעם לפעם חדרו לכרכרה צווחותיו הצורמניות של סטיוארט המאושר "היי נלי" או "בשם האלוהים".

המתופף העבדקן נצמד אל דלת הכרכרה ועצם את עיניו.

במרחק של שלוש שעות דהירה מהירה מטונטו סבה הכרכרה בעיקול האחרון ויצאה אל הישימון השטוח. כאן עצרה הכרכרה והנוסעים יצאו כדי לחלץ את איבריהם.

המהמר פנה אל נערת הקצין בעדינות מופגנת: "אולי תמצאי את מושבי נוח יותר."

הנערה הודתה לו ותפסה את מקומו.

הסמל ממשמר הפרשים רכב אל עבר הכרכרה ופנה בדברים אל סטיוארט המאושר: "כאן אנחנו נפרדים – אנו חוזרים, ובהצלחה לכם."

תמונה קשורה

הנוסעים הצטופפו מחדש בכרכרה, המהמר התיישב ליד הנרייט, הצעיר זהוב השיער כיווץ את רגליו הארוכות כדי לתת לנערת הקצין להתרווח, והתבונן בפניה של הנרייט במבט רך ודואג. שמש יוקדת הכתה בקרניה החמות את הכרכרה ואבק הדרך הצליף פנימה כלשונות עשן. ללא ליווי התגלגלה הכרכרה על הארץ המישורית. רק שיחי קקטוס שהזדקרו אל מול האור המסנוור שברו פה ושם את הרצף השטוח. במרחקים, מעבר לאדי החום הכחולים, ניבט שרטוטם המשוער של ההרים.

הבוקר הרים ידו אל עבר שפמו וסלסל את קצותיו וחייך אל הנרייט. נערת הקצין פנתה אל הצעיר זהוב השיער ושאלה: "מה המרחק עד חניית הצהריים?"

הצעיר השיב באדיבות: "עשרים מיילים."

המהמר הביט בנערת הקצין והדריכות בפניו התרופפה, כאילו היה בצלילי קולה להעלות בו זיכרונות נשכחים מזמן עבר.

המיילים נסוגו מתחת לקרונות הכרכרה וריח האבק האלקלי התחזק. הנרייט נחה, נשענת על פינת הכרכרה, ועיניה היו מושפלות אל קצות אצבעותיה הנתונות בכסיות. היה בדמותה המרוחקת משהו מסתורי שאינו ניתן לפענוח, מישהי שאין להתלוצץ על חשבונה. היא הייתה צעירה, אך מבעה רב ניסיון. היה בו כדי להעמיד את הבוקר, את המהמר, את המתופף ואת נערת הקצין על מקומם, והיא הבינה היטב מדוע הציע המהמר לנערת הקצין להחליף את מקומה. נערת הקצין הייתה בעולם משלה והנרייט בעולם מרוחק ממנה, כפי שהבינו כל נוסעי הכרכרה. לא היה לכך כל השפעה עליה באשר היא ידעה מאז ומתמיד על ההבדל בינה לנערות מסוגה של נערת הקצין. רק האיש זהוב השיער יכול היה לחדור מבעד לאדישותה. שמו היה מלפייס ביל והיא יכולה הייתה להבחין בפראותו, בקצות עיניו ובהשתפלות הארוכה של שפתיו – היה זה חותם שאי אפשר יהיה למחות לעולם. אך משהו שזרם ממנו החוצה כלפיה היה שונה מהחודרנות הסקרנית של האחרים בקרון. משהו ללא ספק אבירי, ובאופן לא צפוי עדין.

למעלה על הדרגש סטיוארט המאושר הצביע אל עבר שרטוט המבנים המצועף המרוחק כשני מיילים מחזית הכרכרה. "האינדי' לא שרפו את זה עדיין על כל פנים". השמש קפחה מלמעלה, מקרינה את אורה האכזר, צובעת את העולם בצהוב מתכתי שניתך ישירות על גגה של הכרכרה. שני חריצים עמוקים ומפותלים באדמה החרבה והסדוקה היו הדרך שבה פילסה המרכבה את דרכה.

ג'וני סטראנג ייצב את הרובה על ברכיו. "למה הצטרף מלפייס ביל לנסיעה?"

"אני מניח שלא כדאי לשאול אותו," השיב סטיוארט המאושר בעוד עיניו המוטרדות בוחנות את הבקעים באדמה שלפניו.

הדרך חצתה את מישור המבוקע והוא אחז בחוזקה במושכות וצרח: "החזיקי מעמד, נלי! היי, קללת האל עליך, היי." ששת הסוסים ניצבו לרגע בשפת בקע הקרקע התלול, ואז צללו מטה. לרגע נעצרה הכרכרה, לבדה בשממה, מתנדנדת, ואז הסתחררה על מסגרתה. היא פגעה באבני החצץ בשאגה, האופנים הקדמיים מתאזנים והאחוריים מתפתלים. הסוסים קרטעו אבל סטיוארט המאושר קילל את הסוסים המובילים והצליח להריצם שוב. הסוסים זינקו אל העבר השני של הבקע, שניים ובעקבותיהם עוד שניים, שריריהם מאומצים, מקפצים, והעפר הרך מתרומם בעננים צהובים מעלה. האופנים הקדמיים נאחזו היטב בקרקע ומשהו התנפץ כמו יריית אקדח, הכרכרה התרוממה, יצאה מהבקע, מתנודדת לצדדים, ואז נחתה בכבדות על צידה, שבבים מדופנותיה ניתזים.

ג'וני סטראנג קפץ מהדוכן. סטיוארט המאושר נותר במקומו בידו האחת אוחז במושכות ובשנייה נאחז במעקה, ונעמד בעוד הנוסעים נחלצים דרך הדלת העליונה. כל הגברים, מלבד המתופף בעל פאות הלחיים, נתנו שכם והפכו את הכרכרה על מכונה. מוזר עמד המתופף באור השמש הבהיר, מניע את ראשו בצורה טיפשית בעוד יתר הנוסעים שבו ונכנסו אל הכרכרה.

סטיוארט המאושר קרא "או־קיי אחי, עלה על הסיפון".

המתופף טיפס פנימה באיטיות והכרכרה יצאה לדרכה. מרחוק ניצבה שפופה תחנת דרכים. זו הייתה בקתה נמוכה בנויה מלבני טיט אפורות צרובות שמש, ששברי אלמוגים מפוזרים סביבה, ודגל מדולדל תלוי על תורן שבור. אנשים יצאו מאפלולית בקתת הלבנים וניצבו במרפסת המוצלת שבחזיתה. סטיוארט המאושר הסיע את הכרכרה ונעצר. הוא פנה אל איש כיפח: "היי מק, איפה האידיאנ' מקוללי האל?"

 

"תראה אותם עוד מחר לפני צאת היום," השיב הכיפח באיטיות

הנוסעים התקבצו בחדר האוכל של הבקתה. סייסים נכנסו פנימה להחליף את הסוסים. חדר האוכל הקטן היה קריר לאחר המסע בכרכרה, קריר ושקט. אישה מקסיקאית בעלת גוף התרוצצה אנה ושוב, מגישה צלחות מזון. סטיוארט המאושר אמר "עשר דקות", הבריש מעל פניו את האבק האלקלי והתיישב לאכול.

מק ארוך הלסת אמר: "חוות קתלין נשרפה בלילה שעבר. הייתה פה פלוגת פרשים אתמול. באו והלכו. תגיע אל מעבר ההרים הלילה אבל איני יודע מה קורה מאחרי ההרים, צרה קטנה."

"קטנה," השיב "המאושר" בקצרה והתרומם. זה היה סופה של האתנחתא. הנוסעים הלכו בעקבותיו, והמתופף משתרך מאחור, מתנשם, שואף אוויר מלוא ריאותיו

הכרכרה נעה שוב, וקולו של מק עוקב אחריהם. "שיהיה בהצלחה, מאושר, תעשה קופה אם תראה אבק מתגלגל במרחק ממזרח".

לחות לוהטת שרתה בכרכרה ומשב הרוח שנכנס פנימה כשהתחילו הסוסים במרוצם חנק את הריאות. משטח המדברי הקרין את זוהרו הלבן עד אין קץ עד שנעלם בעשן הערפילי. ברכיו של הבוקר התנגשו בברכיה של הנרייט בעדינות והוא המשיך לנעוץ מבטו בה. חוצץ שיניים היה שמוט בין שפתיו. קולו של סטיוארט המאושר התגלגל אחורה אל תוך הכרכרה בגסות ובדחיפות, בעודו שומר על מהירות קבועה של הכרכרה שנעה בנתיב החרוץ. עיניו של המתופף העבדקן היו עגולות ומאומצות, פיו פתוח ופניו נטולות צבע. המהמר הבחין בכך ללא הבעה ובחוסר אכפתיות, וכשחש הבוקר בנטל כתפו של המתופף הוא דחף אותו ממנו. האיש האנגלי ישב זקוף ודרוך, מביט חסר הבעה במדבר החולף.

נערת הקצין דיברה אל מלפייס ביל. "מהי התחנה הבאה?"

"המעבר בנקיק," השיב.

"האם נפגוש שם חיילים?"

"אני מקווה שנקבל ליווי מעבר לגבעות עד לורדסבורג " השיב לה.

בשעה ארבע באותו אחר הצהרים הלוהט ככבשן עשה המתופף בעל זקן הלחיים תנועה חלושה ביד אחת, ונפל קדימה אל חיקו של המהמר. הבוקר משך בכתפיו, הוציא את ראשו החוצה מהחלון וצעק מעלה אל הרכב "עצור רגע".

כשהכרכרה נעצרה ירדו כולם, וזהוב השיער עזר למהמר להניח את המתופף על פיסת קרקע מוצלת מהחום הלוהט, בצילה של הכרכרה. סטיוארט המאושר והשומר החמוש שלצידו לא טרחו לרדת ממקומם. המתופף שכב חסר אונים, שפתיו נעו אבל איש מהסובבים אותו לא אמר דבר או ידע מה לעשות, עד שהנרייט צעדה קדימה.

היא התכופפה מטה והרימה את כתפי המתופף וראשו אל מול חזה. הוא פקח את עיניו והיה בהן משהו שהנוכחים יכולים היו לזהות, מעין הקלה, משהו שנדמה כהכרת תודה.

היא מלמלה "אתה בסדר גמור", וחיוכה רך ונעים. בשפתותיה היה משהו אימהי. היא התבוננה בעיניו של המתופף העבדקן. הפחד נעלם מהן, למרות שהוא ידע בוודאות את גורלו. פניה של נערת הקצין היו אחוזות בעתה. המהמר והבוקר התבוננו מטה בריחוק במתופף הגווע. זהוב השיער התבונן בהנרייט כשעפעפיו סגורים למחצה, אך מבע של התעניינות עזה נטבע בתווי לחייו. הוא אחז בסיגריה בין אצבעותיו, ושכח את קיומה.

זהוב השיער והמהמר הניפו את המתופף מעבר לדלת כך שהוא השתרע מלוא קומתו על המושב האחורי כשראשו נסמך על ירכה של הנרייט. הם כולם נכנסו פנימה והכרכרה המשיכה לדרכה. המתופף גנח ואז לחש "תודה תודה", וזהוב השיער בחן את פניה של הנרייט, מחפש אחר שמץ של הבעה, ופלט אנחה. הם המשיכו כך, האופנים הגדולים כותשים את הערוצים שבהם חלפו, השמש השוקעת בהקה דרך חלונות הכרכרה. הגוש הגדול של ההרים התקדם לקראתם, קוויו מודגשים יותר בערפל כחול. עיני הבוקר התכווצו והבריקו כאילו ניסו לחדור לליבה של הנרייט , אלא שהמהמר התכופף אל עבר הנרייט ואמר, "אם את עייפה –"

לא," היא השיבה לו, "לא. הוא מת."

נערת הקצין פרצה בבכי קצר, המהמר התכופף וקרב פניו אל המתופף, וכולם נעצו עיניהם בהנרייט, אפילו האיש האנגלי הביט בה בסקרנות. היא חייכה חיוך מרוחק, שפתיה הרכות היו פשוקות. היא החזיקה את ראשו של המתופף בשתי ידיה והמשיכה להחזיקו כך עד רדת החשיכה. הם התגלגלו מעבר לכברת הדרך המישורית האחרונה אל תחנת המעבר.

הבוקר בעט את הדלת לרווחה ופסע החוצה, נוהם כשרגליו שהתקשו נגעו בקרקע. המהמר משך את המתופף כך שהנרייט יכולה הייתה לחלץ עצמה. כולם יצאו החוצה, עצמותיהם דואבות מטלטולי הדרך. סטיוארט המאושר ירד מדוכן הרכב, פניו מכוסות באבק אלקלי ועיניו מוצפות דם. הוא שאל "מי מת?" והציץ אל תוך הכרכרה. בחצר התחנה שוטטו אנשים ללא מטרה בהילוך עצל של דמדומים.

הרכב נפנה ואמר: "טוב, הוא לפחות לא ידאג לגבי מחר," והסתלק.

איש נמוך כרסתן, חלף על פניהם. "לא בטוח שכדאי לך להמשיך במעבר ההרים כבר". הוא המשיך: "איפה משמר החיילים למחר? כולם מעבר השני של ההרים הונסו. כל מי שלא היה יכול להתבצר נשלח ללורדסבורג. אתם תלונו הלילה על דרגשים במתבן, אמצא אולי סידור נוח יותר לגברות."

הוא הסתכל על נערת הקצין ומבטו עמד על קנקנה של הנרייט מיד. עיניו סקרו את מלפייס ביל, שעמד מאחור מרוחק, והכרה הציתה בו מידה של זהירות בפנותו אל מלפייס: "הלו ביל, מה מביא אותך לכאן?"

הסיגריה של מלפייס ביל הבליחה באפלה היורדת, והנרייט צדה את דמותו. פניו היו רגועים אך דרוכים. הוא השיב בנימה קלילה: "רק טיול."

הם התקבצו בתחנת הדרכים שהייתה בית עץ שאליו היו מחוברות עוד ועוד בקתות עץ נמוכות. אורות הבליחו מהחלונות ואנשים הסתובבו מפה לשם ללא מטרה, משוחחים בקולות מהוסים. הסוסים שוחררו ממוסרותיהם טופפו משם. הנערה הגבוהה נכנסה אל תוך האולם הגדול של תחנת הדרכים, להיפגש עם חייל שמדיו היו סתורים.

הוא פנה אליה: "העלמה רוברטסון? סגן האוזר אמור היה לפגוש בך כאן. הוא נמצא בלורדסבורג, הוא השתתף בהיתקלות בסבך עם האפצ'ים ונפצע."

הנערה הגבוהה ניצבה שקטה ושאלה: "קשה?"

"להודות על האמת, כן." השיב לה החייל.

הפונדקאי הכרסתן נכנס, מתנשף. "רע מאוד, רע מאוד. בואו גבירותיי. אראה לכן את החדרים שאוכל להציע לכן."

שמלתה של הנרייט הייתה בצבע אפרפר כעין היונה שהתמזג בצללים שירדו. היא התבוננה בפניה של נערת הקצין שהחווירו. אך הייתה מעין קשיחות בנערת הקצין, עוצמה פנימית כשחשבה על החייל.

"היה לך כנראה מסע מפרך," אמרה לו.

"כלום, ממש לא קשה," השיב החייל ועזב את החדר.

המהמר ניצב שם, פניו הצרות פנו אל עבר ארוסת הקצין במבט מאומץ, כאילו נזכר באירועים כואבים. מלפייס ביל עצר בכניסה, בוחן את רכותה של הנרייט ואת צניעות פניה. לאחר מכן עזבו שתי הנשים בעקבות הפונדקאי הכרסתן, והלכו לאורך מסדרון צר אל עבר חדריהן.

מלפייס ביל הסתלק החוצה ונשען בעצלתיים על כותל תחנת המעבר. מבטו מהיר, קולט את המתרחש סביבו, את האנשים המטיילים ללא מטרה בחצר התחנה, את קולות הלילה הרכים. החום היוקד התפוגג ועלה מהאדמה וצינה התגלגלה מטה מפסגות ההרים והניסה את החום אל מעבר לתחנה.

החייל ישב על אוכף סוסו, מנומנם, מלמל דבר מה לסטיוארט המאושר.

"טוב, אז לורדסבורג רחוקה וההרים המקוללים רוחשים אפאצ'י. שום פלוגת רוכבי משמר לא תגן עליך מחר, החיילים כולם עסוקים בשטח."

מלפייס ביל הקשיב לרקיעת פרסות הסוס כשהחייל התרחק ונעלם בחשיכה. הוא נזכר בבדידותו של רוכב במעברי ההרים האפלים הללו, וחזר אל המסבאה שבקצה התחנה. זו הייתה בקתה נמוכת תקרה ובה רצפת חֵמר וקירות מסוידים, ששמשה בעבר כאורווה.

שלושה גברים ניצבו במרכז המקום הקטן מתחת למנורת הנפט. אור חיוור שנגה מהמנורה האיר את עיניהם שהתבוננו בו. בקצה המרוחק של המסבאה שתו הבוקר והמהמר בשקט, מסוגרים בעצמם. מלפייס מזג לעצמו וויסקי מהבקבוק שהונח לידו, והבחין במבטו האפל של המוזג. ראשו של הפונדקאי הציץ פנימה והוא הכריז: "משמרת שנייה."

והגברים שנאספו במסבאה החלו לצאת החוצה.

המוזג רכן לעבר ביל ולחש: "עדיף שלא תמשיך ללורדסבורג, פלאמר ושנלי נמצאים שם."

שפתיו של מלפייס ביל נמתחו עד כדי צחוק ועיניו בהקו בפראות. "תודה חבר," הוא השיב ופנה לעבר חדר האוכל.

כששב אל החצר, לילה אפל ופראי נח על המדבר. אורו של הירח היה ככסף קפוא שנגע בארץ, אך לא יכול היה לסלק את החשיכה. הנרייט פסעה לאורך הדרך לטונטו, נעה בעדינות כצללית באפלה. הוא פנה לשם, והיא סבה לאחור למשמע נקישות עקבי מגפיו על האדמה הנוקשה. פניה היו בהירים ומוזרים והייתה בהם אדישות בחשכת הליל, כאילו ציפתה למשהו שיתרחש וידעה בתוכה מהו.

הוא אמר: "התרחקת מהתחנה. האפצ'ים נוהגים להגיח בזחילה ליד מבני המגורים ולארוב לטרפם."

היא הייתה אדישה, נטולת מורא. קולה היה צונן, והוא יכול היה לזהות בו שמץ של בדידות, השלמה עם הגורל. אלו שיוו לדבריה סוג של חדגוניות. "הרוח נושבת ברכות וזה כה נעים".

הוא הסיר את מגבעתו, רגליו הארוכות נמתחו, ושתי עיניו התבוננו בה בעניין ובפליאה. שערו הזהוב בהק באור הירח שנגה עליו.

היא אמרה בנשימה עמוקה: "מדוע אתה עושה זאת?"

שפתיו היו חסרות מנוחה, ופרץ רגשות עזים עמד לפרוץ מהן כפרץ רוח הנושבת מסביבו.

"יש לך הורים בלורדסבורג?"

היא השיבה בישירות ובסבלנות כמסבירה משהו שהוא אמור היה לדעת "אני מנהלת מוסד בלורדסבורג."

"לא," הוא אמר, "לא זו הייתה שאלתי."

"ההורים שלי מתו – אני חושבת. היה טבח בהר 'האמונה הטפלה' כשהייתי קטנה."

הוא עמד בראש מורכן, מחשבותיו נעו אל העבר, אל פרק חייה שנמחק. הייתה קשיחות וגולמניות בארץ הזו וחיבה מועטה לחלש. היא שרדה ונאלצה לשלם עבור הישרדותה, והיא הביטה בו עכשיו בדרכה השקטה שלא הציעה כל הסבר או התנצלות לכל מה שהיה. היא עדיין הייתה נערה יפה והיכולת לשאת את תלאות עברה ניכרה בעיניה, ביכולת ההבעה של שפתיה.

הוא המשיך: "מעבר לאגן טונטו יש אדמה טובה. יש לי שם חווה עם בית שמחציתו בנויה."

"אם זו הארץ שלך מה אתה עושה פה?"

שפתיו שחקו והקשיחות שבו התלהטה שוב והוא נדמה גבוה יותר לאור הירח: "יש לי חוב לגבות."

"זו הסיבה שאתה נוסע ללורדסבורג? לעולם לא תסיים לסלק חשבונות מסוג זה. כולם בטריטוריה מכירים אותך. פעם היית סתם חוואי ואז ניסית לגמול על עוינות בכוח, ואז העוינות נעשתה גדולה יותר, וגם אותה ניסית לסלק, והחוב הלך ותפח ויש עכשיו עוד אנשים שממתינים להרוג אותך. יום אחד מישהו יצליח. טוב יותר היה אם היית זונח את סילוק החשבונות ומסתלק."

החיוך לא סר מפניו, ואז היא הרימה את כתפיה בכניעה. "לא, לא, אתה לא תברח".

הוא יכול היה לראות את מתיקות שפתיה ואת העיניים שהיו עצובות בגללו. הוא ראה בהן את הסבלנות שהוא מעולם לא הצליח לרכוש לעצמו. הוא אמר "מוטב שנשוב", והפנה אותה באוחזו בזרועה.

הם חצו את החצר בדומייה, שומעים מבין הצללים את הקולות המהוסים של הגברים המנהלים שיחות עצלות, מבחינים בהבלחות האש במקטרות בפינות האפלות שבהן ניצבו. מלפייס ביל המתין כשהיא חלפה דרך דלת הכניסה לתוך התחנה. היא סבה והביטה בו פעם נוספת, עיניה אפלות ושפתיה הרכות שלוות, ואז חלפה לאורך המסדרון אל חדר מגוריה.

מחוץ לחלון חדרה מלמל מישהו "פלאמר ושנלי מחכים בלורדסבורג. מלפייס ביל יודע על כך". מעבר למחיצה הדקה של החדר הצמוד היא שמעה את נערת הקצין בוכייה בקול מונמך, אך ללא יכולת לשלוט בפרצי בכי. הנרייט הסתכלה במחיצה האפלה, כתפיה וראשה גחנו, ולאחר מכן חזרה והזדקפה. היא נקשה על דלת חדרה של הנערה ונכנסה פנימה.

* * *

שישה סוסים רעננים רתומים לכרכרה רקעו, והפונדקאי השמן של תחנת המעבר חצה בחשיכה את החצר, מטלטל מנורה שאורה הוטל על גוויית המת השחורה. הנוסעים יצאו מהתחנה פניהם מכורכמות באפלת השחר. ג'וני סטראנג הבלדר, הכניס את דברי הדואר וסגר בטריקה את ארגז המטען. סטיוארט המאושר קרא בקולו הצרוד: "או־קיי חבר'ה."

הנוסעים נכנסו לכרכרה, הבוקר טיפס לכרכרה ומלפייס ביל אמר לו באיטיות "תפוס את המקום בפינה, אדוני", ונכנס אף הוא, טורק הדלת מאחוריו.

הפונדקאי מלמל: "אם הם לא יתקפו אתכם ליד המצוק התלול תהיו בסדר. תהיו בטוחים כשתגיעו אל החווה של אל שרייבר."

קולו המתכתי של המאושר הרעים בדממת הבוקר החשוכה, והמרכבה קרטעה קדימה, קפיצי העור שלה מצווחים. הם התקדמו בשעת בוקר מוקדמת שבה שררה אפלה מוחלטת. קפואים, צפודים חצי ישנים, הם הרגישו במאמץ של הסוסים המטפסים במעלה הדרך המטפסת אל הרכס. שחר אפור הפציע, ואחריו אור נטול שמש התפשט לכל עברי המישור השומם שהיה עתה רחוק למטה. הדרך חלפה התפתלה בין סלע חשוף אחד למשנהו, ובמהירות הם הגיעו אל הישורת הראשונה, והכרכרה האיצה בדרך המישורית זרועת הסלעים.

הבוקר ישב בפינה הקדמית, הצד השמאלי של פיו נפוח. וכשהנרייט הבחינה בכך, החליק מבטה אל עבר מפרקי אצבעותיו של מלפייס ביל. עיניה של נערת הקצין היו עצומות, כתפה נלחצת אל האנגלי, שנותר צפוד ומתוח והרובה מונח בין ברכיו. המהמר נמנם לצידה של הנרייט, ובמושב האמצעי ישב מלפייס ביל, עיניו סוקרות בדריכות את הדרך החולפת. בשעה עשר העפילה הדרך שוב מעלה, ושיחי ערער וסבך של עצי אורן נראו על המדרונות. הציה במורד מתחתם נמלאה שוב בגרגרי אובך של יום לוהט נוסף. בצהרי היום הם הגיעו לפסגת הרכס והיטלטלו באחו הצר רצוף שברי סלעים. המהמר חסר המנוחה מתחילת היום הניע את רגליו אנה ואנה והביט בעיני נערת הקצין.

"חוות שרייבר נמצאת היישר לפנינו. חלפנו על פני רוב החלק הגרוע."

זהוב השיער הביט במהמר ולא העיר דבר, ואז הריחה הנרייט את ריח העשן באוויר העומד ללא תנועה. סטיוארט המאושר קילל שוב ורפידות הבלמים חרקו בחדות. מבעד לזווית החלון יכולה הייתה הנרייט לראות את ארובת הסלע והחֵמר שניצבה שרופה כשלד קודר אל מול אור היום היוקד. הבית שעמד שם היה עתה ערימה שחורה של אפר, עשן עדיין היתמר מפיסות שטרם אוכלו. הכרכרה נעצרה וכולם זינקו החוצה. תנור הברזל רבץ על הקרקע, וחלק מהארובה עדיין נעוץ בו. האש ליחכה בעצלות את השיירים שקרסו של מה שהיה פעם ארגז . מעבר למקום שבו עמד הבית, לרגלי מכלאת הבקר, שכבו שתי גוויות ערומות, גופן שסוע בתנועות סכין מיומנות וראשיהן הקרחים קורקפו ונחו בתנוחה מגוחכת.

סטיוארט המאושר ניגש והתבונן ושב לחבורה: "השרייברים, ניחא."

מלפייס ביל אמר: "הבוקר עם הנץ החמה."

הוא התבונן במהמר, בבוקר ובאנגלי שלא גילה כל רגש ואמר: "חזרו לכרכרה."

הוא טיפס אל גג הכרכרה והשתטח מלוא אורכו עליו. סטיוארט המאושר וסטראנג תפסו את מקומותיהם, הסוסים פרצו בדהרה. המהמר לחש לנערת הקצין "תהיי בטוחה כאן בין שני אלה", משך אקדח 44 קליבר מכיסו האחורי והניחו על ירכיו. הוא בחן את הנרייט ביסודיות יותר מאשר קודם לכן. הוא התגבר  על ריחוקו ושאל: "בת כמה את?"

כתפיה עלו וירדו, זו הייתה תשובתה היחידה.

אך המהמר הוסיף בעדינות: "צעירה דייך כדי להיות בתי, זהו עולם עלוב. כשאורה לך תשתטחי על רצפת הכרכרה."

האנגלי משך את הרובה שלו מבין ברכיו והניח אותו על מסגרת החלון שלצידו. הבוקר הסיט את שולי גלימתו וחשף את נרתיק האקדח. הדרך הסלעית הלכה והוצרה, גושי הסלע האפורים הלכו וקרבו אל הדרך, סוגרים על הכרכרה. אופני הכרכרה הלמו בדרך החרוצה, הסלעית, והיא קיפצה מעלה ונחתה בחבטה שהקפיצים לא היו יכולים לרכך. סטיוארט המאושר ניתב את הכרכרה המשקשקת וקופצת בבהילות ביד יציבה. אבק הדרך צבע את הכול באפור.

הנרייט ישבה ועיניה מרוכזות בקצות אצבעותיה עטויות הכסיות, מעלה בזיכרונה את דמותו הגבוהה של מלפייס ביל מול אור הירח בתחנת המעבר. הוא חייך לעברה חיוך שגבר יחייך לאישה נחשקת, דיבורו כעין צחוק מהיר ועיניו עדינות. המהמר דיבר בשקט והיא לא יכלה לשמוע אותו עד שאצבעותיו אחזו בזרועה.

הוא אמר שוב, בלי להרים את קולו "רדי מטה".

הנרייט ירדה על ברכיה. היא שמעה פרץ של יריות בעוד הכרכרה נעה במהירות קדימה. סטיוארט המאושר הפסיק לשאוג על הסוסים, ופניה של נערת החייל היו עגולות וכהות. קירות הקניון סגרו על הכרכרה. היא התבוננה מעבר לחלון בצד של המהמר, וראתה את דמותו המזגזגת של לוחם אפצ'י מתנועעת ליד הכרכרה. הוא רוכב על סוס ברוד, פלג גופו העליון עירום, אוחז ברובה בין מרפקיו הגרומים. המהמר כיוון לעברו בקור, הבוקר כיוון וירה שוב. הרובה של האנגלי החריש אוזניים כשירה אף הוא. ריח חריף של אבק שריפה התפשט בכרכרה. מגפיו של זהוב השיער שרטו את גג הכרכרה, ונקבים קטנים עגולים החלו להראות על דפנות הכרכרה כשמטח כדורי האפצי'ים הכה בה. אינדיאני אמיץ התקרב אל הכרכרה, והיה למטרה שאי אפשר היה להחמיצה. הבוקר הפיל אותו בירייה אחת.

האופנים צווחו כשהם האטו בסיבובים החדים וכל המבנה הכבד של הכרכרה התרומם מעלה ונחת במורד הדרך. המהמר אמר בשקט "עדיף שתיקחי את זה", והעביר להנרייט את אקדחו.

הוא נשען על הדלת, ידיו הקטנות אוחזות באדן החלון, חיוורון מרפה את לחייו. הוא אמר לנערת הקצין: "הישארי לשבת בין שני הגברים." הוא הביט בה במבט נואש ואומלל וראשו צנח אל אדן החלון. הנרייט ראתה את הסלע מתרומם גבוה וקרוב כמו קיר צהוב.

הם דהרו במורד ההר ללא מעצורים. היריות פחתו וצריחות האינדיאנים נמוגו מאחור. היא התרוממה מברכיה וראתה מרחוק את המישור השטוח. צלליתה הגרמית של לורדסבורג נראתה מרחוק, בקצה הרחוק של המישור המעורפל מלהט.

היריות פסקו לחלוטין וקולו הרם של סטיוארט המאושר נשמע שוב. גם צווחות הבלמים נשמעו כשהם חרכו את האופנים מפעם לפעם. האנגלי הביט החוצה בשקט, נערת הקצין נדמתה כמצויה בחלום מסויט, פניו של הבוקר זרחו באופן מוזר. הנרייט התכופפה כדי להרים את המהמר, אך משקלו היה רב באופן לא טבעי והוא החליק אל הפינה המרוחקת. היא ראתה שהוא מת.

* * *

בשעה חמש אחר הצהריים המתמשך השתרכה הכרכרה ברחובות החֵמר הצרים של לורדסבורג שבתי עץ טועים לאורכם, עד שהגיעה לכיכר המרכזית ועצרה לפני המון עם שהתכנס בחום המעיק. הנוסעים זחלו החוצה מהכרכרה, נוקשים.

ילד מקסיקאי רץ אל הכרכרה לראות את גופת המהמר ורץ משם כשקולו הגבוה מבשר בצרחות את החדשות בשפתו. מלפייס ביל ירד מגג המרכבה, אך סטיוארט המאושר המשיך לשבת באדישות על דוכן הכרכרה, בוחן את ההמון. הבלדר החמוש נעלם.

איש אפור בחליפה לבנה המונית קרא לעבר סטיוארט "אז עשיתם את זה".

סטיוארט השיב לו: "כן הצלחנו לעבור."

קצין פילס דרכו בהמון, מחייך אל עבר הנערה. הוא לקח את זרועה ואמר: "העלמה רוברטסון, אני מניח. סגן האוזר בסדר גמור, אקח את המטען שלך."

נערת הקצין פרצה בבכי של הקלה. כולם עמדו מסביבה, עצמותיהם דואבות וגוום רועד.

מלפייס ביל נותר עומד ליד אופן הכירכרה, לחייו הנוקשות מול השמש ועיניו מרוכזות בשני גברים שעמדו ליד מצבור שסוכך עליהם ליד חנות סמוכה. הנרייט הבחינה בצורה שבה שני הגברים המתינו וידעה מי הם ולמי הם מחכים. היא ראתה את עיניו הכחולות מאוד של מלפייס ביל שלהבה בערה בהם.

נערת הקצין, שדמעות שטפו את עיניה, פנתה אל הנרייט ואמרה: "אם יש משהו בעולם שאני יכולה לעשות עבורך –"

אך הנרייט פסעה אחורה, מנידה בראשה. זו הייתה לורדסבורג וכל אחד ידע את מקומו חוץ מנערת הקצין. הנרייט אמרה בטון רשמי "שלום", והתבוננה בגברים שהמתינו בשקט תחת הסוכך.

היא הסתובבה לעבר זהוב השיער ושאלה: "אכפת לך לשאת את המזוודה שלי?"

מלפייס ביל התבונן בה, עיניו שוחקות בריחוק. הוא פנה אל ארגז המטען ושלף מתוכו את מזוודתה החבוטה. הוא עדיין חייך כשצעד לצידה, מפלס דרכו בתוך ההמון וחולף על פני שני הגברים. אך כשפנו לסמטה קטנה ומזוהמת נטולת שם, מקום שהבתים נשקו זה לזה ללא חן או כבוד, הוא הפך לקודר. "אני מתנצל אך אני צריך לחזור לשם."

הם עמדו בחזית בית שאינו שונה בדבר משכניו, ועצרו לפני דלת הכניסה. היא ראתה את עיניו הבוחנות את הרחוב והבינה את משמעות מבטו. אך הוא אמר באותו טון מתנגן: "התבוננתי בך במשך יומיים." הוא הפסיק, חכך בדעתו וברר את המילים שרצה לומר, ואמר אותם בשטף: "אלוהים ברא אותך אישה. טונטו היא ארץ יפה."

תשובתה הייתה נטולת רגשות: "לא, אני מוכרת בכל רחבי הטריטוריה. אך אזכור שהצעת לי."

הוא שאל: "אין סיבה אחרת?"

היא לא השיבה. משהו בעיניה משך את פניו אליה. הוא הסיר את מגבעתו והיא ראתה כי מבטו חודר את להט היום אל עבר הארץ הרחוקה הקרירה והנחשקת. הוא מלמל "גבר אינו יכול לברוח מדבר שעליו לעשות , אך אשוב".

הוא פסע לאורך הרחוב הצר ופנה בחדות בסופו ונעלם. החום התגלגל כמו גל כבד מעל גגות לורדסבורג וריח האבק היה חריף. היא הרימה את המזוודה והניחה אותה. היא ניצבה שותקת ורצינית לפני דלת ביתה הקטן. היא זכרה כמה גבוה הוא היה מול אור הירח בתחנת המעבר. ארבעה פרצי ירי מהירים רעמו, פורעים את השקט בזעם, וזעקה. ולאחר מכן השתרר שוב שקט שנמשך עוד ועוד.

היא הניחה את כף ידה על הדלת כדי שלא ליפול, וידעה שהיריות הללו הביאו קץ לחייו של אדם, והיו סופה של תקווה. הוא לעולם לא ישוב, לעולם לא יעמוד למולה לאור הירח עם חיוכו הנעים המתפשט על שפתיו, ולעולם לא תשמע את החיות שבקולו הסתמי. היא חשבה על כל זה בנמיכות קומה ובסבלנות שהחיים הכו אל תוכה.

היא חשבה על כל זה כששמעה את נקישות עקבי המגפיים על האדמה ההדוקה של הרחוב, היא הסתובבה לראות אותו, גבוה ומרובע באור השמש העכור, בא לקראתה, מחייך.

 

סוף

 

קראו גם

הסיפור המקורי באנגלית

סקירה על הסיפור וחשיבותו

צפו גם

בגירסת 1939  של הסרט הקלאסי בבימוי ג'ון פורד עם ג'ון ויין

תוצאת תמונה עבור ‪stagecoach poster‬‏

צפו בגרסת 1966 של הסרט

צפו בגרסת סרט טלוויזיוני  1986 עם ג'והני קאש וכריס כריסטופרסון

 

האזינו לתסכיתים על פי הסיפור והסרט ברדיו

גירסת 1946 עם רנדולף סקוט

גירסת 1949 עם ג'ון ויין

 

תוצאת תמונה עבור ‪Stage to Lordsburg‬‏

נוגה נצר ,הסרט "החבר הגרמני שלי " ואני

"

נוגה נצר במאית "החבר הגרמני שלי" בצד "החבר הגרמני".

תקציר הסרט

ישראל / גרמניה 2018, 70 דקות, עברית, אנגלית וגרמנית, כתוביות בעברית ובאנגלית

מותחן עלילתי-דוקומנטרי. נגה יורשת את בית סבתה ניצולת השואה (החווה), אך לא מצליחה להשתלט על הבלגן והעזובה. היא מעסיקה גרמני צעיר ונמרץ לעבודות גינון, ומתאהבת בו. הגרמני מציע שיעבור לגור עם נגה בחווה תמורת הרחבת עבודותיו במשק הבית. סבתא ואמא של נגה מתנגדות באופן נחרץ, אך נגה מכניסה את הגרמני לחווה והאהבה ביניהם פורחת, עד שמתחילים להופיע שינויים מדאיגים בהתנהגותו ונגה מתחילה לחשוש לחייה.

צפו במקדימון הסרט:

 

הבמאית נוגה נצר שהיא ידידה וותיקה התפרסמה לראשונה הודות לסרטה "החבר הערבי שלי ". סרט כביכול דוקומנטרי שתיאר מערכת יחסים מוזרה שלה עם ידיד ערבי מכפר ערבי שנעלם יום אחד והיא יוצאת לחפשו. הדאגה לחייו מובילה אותה למסע רב תהפוכות בארץ ישראל היפה עד לכפר הולדתו של  הבחור בלב השטחים .בסיום המפתיע היא מאתרת אותו.

צפו במקדימון הדרמטי של "החבר הערבי שלי"

 

 

נוגה ו"החבר" הערבי בסצינות  מהסרט. 

העלילה של הסרט הנ"ל הייתה בעיקרה מוקומנטרית דהיינו בדויה לחלוטין עם כמה פרטי ם אמיתיים שהוכנסו פה ושם . נוגה גילמה את עצמה ועשתה זאת בהצלחה גדולה. כמעט  אפשר להאמין שהאירועים שמתוארים בסרט אכן התרחשו.  

החבר הגרמני שלי 

לאחר הסרט הזה שזכה להצלחה עברה נוגה לסרט שני "בשם "החבר הגרמני שלי "    ( 2018) ( או בהקרנה המקורית שלו " הגרמני " שם הרבה פחות מוצלח ורב משמעויות  לדעתי )  שהפעם נועד להיות אמיתי לחלוטין ותיאר את מערכת היחסים שלה עם בחור גרמני שביקר בישראל ועבר לגור בדירתה למרות התנגדות בני משפחה.

אלו אירועים שאני הייתי מעורב בהם כידיד וכשכן ,וצפיתי באיטיות בהתדרדרות היחסים בין נוגה ובין החבר הגרמני שלה שהתגלה בהדרגה ויותר ויותר כטיפוס מוזר ביותר בלשון המעטה קיצונית בעל נטיות נפשיות שקשה מאוד להגדיר אותן כ"מקובלות " והגדרה אחרת שלהן תיהיה "אלימות ".

נוגה כבמאית בנשמתה הסריטה כל פרט ופרט במערכת היחסים הזאת אולי מתוך מחשבה על הסרט שיווצר לבסוף.

נקודת השבר של מערכת היחסים הייתה כשהגעתי למסקנה  שאי אפשר להמשיך עם זה יותר  ועזרתי לנוגה להגיש כנגד "החבר": תלונה במשטרה על איומים והתנהגות אלימה כלפיה

הוא גורש מהארץ.

ונוגה כעת השלימה את הסרט המבוסס על הפרשה . שהוקרן בסינמטק וכעת בגירסה ערוכה בצורה  טובה יותר בערוץ "יס". והוא מתאר את ההתפתחות והתדרדרות של מערכת היחסים המוזרה הזאת . עד לשיא הדרמטי מאין כמוהו בסיום הסרט.

אני יכול להעיד שהיו כמה אירועים דרמטיים ביותר במערכת היחסים והאירועים בין נוגה והחבר הגרמני  שבהם נכחתי ונטלתי חלק שלא הוכנסו לסרט הן מסיבות של עריכה והן יש להניח מסיבות משפטיות שונות .

אם הן היו מוכנסים הסרט היה אפילו דרמטי הרבה יותר ממה שהוא כעת אבל גם בגרסה הנוכחית הדרמה היא אדירה.

מומלץ לכולם לצפות

החבר הגרמני שלי  ביימה נוגה נצר ..

 

נוגה נצר מספרת על עשיית הסרט "החבר הגרמני שלי " בסינמטק תל אביב.

ראיון עם נוגה נצר על "החבר הגרמני שלי "

קראו מאמר על הסרט

 

נוגה נצר עשתה סרט שואה גדול

לו סבתה הייתה יודעת :ביקורת על הסרט 

בדרך לשטחים היגעתי לברלין :נוגה נצר מספרת על "החבר הערבי שלי "

 

אראל סגל  מראיין את נוגה נצר על "החבר הערבי שלי "

בן כספית מראיין את נוגה נצר 

 

דף הפייסבוק של נוגה נצר

 

 

נוגה  נצר במאית 

המלכה אסתר והמלך אחשוורוש -כוכבי קולנוע : כל העיבודים הקולנועיים של מגילת אסתר

Image result for queen esther movie

 

היה הייתה פעם…

לפי מגילת אסתר  לפחות, כנראה במאה החמישית (ואולי הרביעית?) לפני הספירה נישאה נערה יהודיה יפה בשם אסתר למלך פרס אחשוורוש (קסרקסס?) והפכה למליצת יושר עבור עמה עד כי הצילה אותו מג'נוסייד ראשון בתולדותיו (אבל בהחלט לא אחרון).
הסיפור האגדי כהפך כנראה לאחד הסיפורים הפופולאריים ביותר של המקרא. לסיפור המומחז ביותר מתוכו מדי שנה בהצגות "פורים שפיל" בקהילות ישראל השונות. בכל חג פורים אסתר, מרדכי ואחשוורוש וגם המן ומקורביהם הפכו לדמויות התנכיות בידועות ביותר להמוני בני ישראל בגולה, אולי משום שכמוהם היו יהודיים בגולה, והמצב שהוצג שם – של יהודים מפוזרים בעולם הנתונים לרדיפות פתאומיות באופן שמחייב אותם להציל את עצמם בעזרת שתדלנויות ותחבולות מסובכות – היה מוכר להם הרבה יותר מהמצב שהוצג בשאר ספרי התנ"ך, של עברים לוחמניים  בממלכה גאה בארץ ישראל.
והנה, גם בימינו, במאה ה-20 וגם בראשית המאה ה-21, סיפור מגילת אסתר הפך לאחד הסיפורים המקראיים המוסרטים ביותר .

לרגל חג הפורים להלן רשימה של העיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים השונים שנעשו למגילת אסתר בחו"ל ובארץ. זהו החלק השלישי בסדרה על עלילותיהם הקולנועיות של גיבורי החגים, הכוללת מאמרים על גיבור חג הפסח משה רבנו בקולנוע ועל גיבור חג החנוכה יהודה המכבי בקולנוע.
הרשימה אינה מלאה כמובן ואינה כוללת עיבודים טלוויזיוניים קומיים שונים שנעשו לסיפור המגילה בתוכניות כמו "זהו זה" ורבים אחרים לרגל חגי פורים השונים לאורך השנים.

תוספות ועדכונים לרשימה יתקבלו בברכה…

לאחר סיום הקריאה לכו לרשימה המקבילה "המלך אחשוורוש כסרכסס-כוכב קולנוע " על הסרטים על המלך אחשוורוש הפרסי שאינם עוסקים בסיפור מגילת אסתר אלא בסיפור מאבקיו ביוונים שאם היה אחשוורוש מנצח בהם כל העולם המוכר לנו היה שונה.

אסתר בקולנוע האילם

הסרטים הראשונים על פי מגילת אסתר היו סרטים אילמים, שעליהם יש מעט מאוד פרטים.
הראשונים שבהם הייתה טרילוגיה צרפתית של שלושה סרטים אילמים שהציגו את הסיפור בהמשכים בבימוי לואיס פלוליאד. אלו כללו גם את

1. סיפורה של אסתר או "אסתר". ביים: לואיס פלוליאד. הוקרן לראשונה ב-1 באפריל 1910. ככל הנראה הסרט הראשון בסדרה של שלושה סרטים קצרים שתיארו את סיפור המגילה בהמשכים.

Esther Poster

2. נישואי אסתר. 1910. ביים: לואיס פלוליאד. הוקרן לראשונה ב-11 ביוני 1910. המשך של הסרט הקודם עם אותם השחקנים.

The Marriage of Esther
3. אסתר ומרדכי. 1910. סרט אילם שנעשה בצרפת בידי חברת גאומונט. ביים: לואיס פאוליאד (הוקרן ב-18 ביוני  1910 – חלק שלישי בסדרה, המשך של הסרטים הקודמים עם אותם השחקנים.
הבמאי התפרסם מאז כבמאי סרטי המתח "פנטומאס".

4. אסתר אפיזודה תנכית.1911.

סרט בריטי אילם באורך 19 דקות. בויים בידי הבמאי השחקן תאו פרנקל באנגליה.
5. אסתר. 1913. סרט אילם צרפתי הופק בידי הנרי אנדריאני.
6.אסתר. 1916 ביים: מאוריס אלוי.
7. אסתר של העם. 1916.
סיפור אסתר מתרחש בזמנים מודרניים. שמות הדמויות השתנו כדי להתאים אותם להווה של ראשית המאה העשרים, אבל הסיפור נשאר בדיוק כפי שהיה. ג'ימס קינג, הבעלים העשיר של בית החרושת לכובעים, נשוי לאישה מרשעת. את המפעל שלו המנהל האמונד המרושע, השנוא בידי שאר העובדים, בזמן שעובד אחר מורדן חביב על הכול ולכן שנוא על המונד.
מורדן לוקח את אחייניתו היפה אסתר, בת אחיו דוד לביתו לאחר מות אביה. היא מסתגלת היטב לנסיבות החדשות ולעובדה שמעתה עליה לעבוד כפועלת בבית חרושת. כאשר קינג רואה אותה עובדת בבית החרושת שלו הוא מתאהב בה. אבל להמונד הרשע יש תוכניות לגביה בעצמו.
זאת, עד אשר הוא משיג מכתב שאסתר שולחת לקינג, על בעיות עבודה שונות במפעל ועל מעשי נבזות שלו נגד העובדים ונגד הבעלים. המונד מתכנן כעת לשרוף את בית החרושת ולהסתיר את מעלליו לתמיד, אבל אסתר שומעת על המזימה ומזהירה את קינג. קינג מציל את המפעל, גובר על המונד ומחזיר לעבודה את כל העובדים שאותם פיטר המונד. ובדיוק אז אשתו המרשעת מתה ומשחררת את קינג להודיע שאסתר תהיה אשתו החדשה.

ובכך הסתיים סיפור המגילה עבור קהל הסרט האילם למשך יותר משלושים שנה.

אסתר בקולנוע המדבר

8. המלכה אסתר, 1948.
ביים: ג'ון קויל. עם אטילה קרוגר כאסתר, ריצ'רד האל כמרדכי אדיסון, ריצ'רד כהמן וצ'רלס אבנס כמלך כסרקס אחשורוש.
זהו סרט בשחור לבן בן 50 דקות.
הסרט שנועד במיוחד להפצה בכנסיות, מתחיל דווקא בבית יהודי מודרני בחג הפורים, כאשר המשפחה קוראת את מגילת אסתר. בנקודה זאת הסרט עובר לימי התנ"ך, ומספר את הסיפור על הנערה השפחה היהודייה אסתר שנבחרה לשאת את מלך פרס קסרקסס – הוא אחשורוש, וכיצד נאבקה כדי להציל את אנשיה מדיכוי. בשיאו של הסרט מופיעה אסתר בלי שהוזמנה לפני המלך, מבקשת רחמים עבור בני עמה ומספרת למלך על ההונאה שסביבו. בתגובה חונן קסרקסס את היהודים ומעלה את מרדכי לדרגת ראש השרים. בינתיים המן הרשע נתלה על העץ שהוא בנה במיוחד עבור מרדכי. זהו סרט מדויק מאוד בתיאור העלילה ודתי מאוד.

 

Image result for queen esther and the king 1960
9. אסתר והמלך.1960. ביים: מריו בבה עם ראול וולש שהפיק. שחקנים: ג'והן קולינס בתפקיד אסתר, ריצ'רד אגן בתפקיד אחשורוש. הפקה אמריקאית איטלקית.
ככל הנראה זוהי הגרסה הקולנועית הידועה ביותר של סיפור המגילה, לפחות עד השנים האחרונות.

סרט זה נעשה בידי המפיק ההוליוודי ראול וולש באיטליה, והתוצאה הייתה סרט צבעוני מאוד אבל גם בינוני למדי, ובכך לא היה שונה ממרבית מסרטי התנ"ך שנעשו באותה התקופה. השחקנית הסקסית גו'הן קולינס (הזכורה מתפקידה שנים מאוחר יותר בסדרה "שושלת" כאישה הרעה) נבחרה לתפקיד אסתר הצדיקה אבל השאפתנית, הנקלעת לזיווג עם אחשוורוש בדיוק לפני שהיא נישאת לארוסה האהוב, החייל שחזר ממלחמותיו במצרים של אחשוורוש. היא נלקחת לתחרות היופי שבה תיבחר מלכת פרס החדשה, ושם זוכה לחיבתו של הסריס הראשי שעוזר לה לזכות בתחרות, וזוכה לבסוף בחיבתו של אחשוורוש, שמתחתן עמה לאחר שגילה שאשתו לא הייתה נאמנה לו…
. הנערה מנסה אז להשתמש בהשפעתה כדי לעצור את הדיכוי של בני עמה, ומתמודדת עם  תככי ארמון והרמון שונים וגם עם ניסיון לרצח. הסרט מגיע לשיאו בקרב בין היהודים של פרס וחייליו של המן.
כל מה שעל קולינס לעשות בסרט הוא להיראות יפהפייה תמימה ובתולית, תפקיד שספק רב אם התאים לה (קולינס פשוט אינה נראית כאישה תמימה, ולא יעזור מה שתנסה לעשות). ריצ'רד אגאן נראה בבירור משועמם בתפקיד מלך פרס. בסרט הוא מתוסכל בידי תככי החצר ובידי היוונים המעצבנים ("אני אחתוך את אלכסנדר לפני שיגדל " הוא ממלמל באיום, ומראה בכך כושר נבואה, מאחר שאלכסנדר הגדול ייוולד רק בעוד יותר ממאה שנה).
דווקא דניאלה רוכה בתפקיד המלכה ושתי (דמות חסרת חשיבות בסיפור המקראי) הופכת לדמות מעניינת – נקבה בוגדנית ומרושעת, הניגוד המוסרי הנדרש לאסתר הצדיקה, אם כי ניתן לטעון שהתפקיד היה מתאים הרבה יותר דווקא לקולינס.
הסרט נשאר נאמן פחות או יותר לקו העלילה של המגילה, אבל הוסיף לה הרבה משלו וניסה לחזק קצת את המניעים של הדמויות, שבסיפור המקראי הקצר לא תמיד מוסברים היטב.

את הסרט המלא יש כאן.

שנתיים מאוחר יותר ריצ'רד אגאן חזר אל התקופה בתפקיד אויבו הגדול של אחשוורוש ,המלך הספרטני  לאונידס בסרט "300 ספרטנים". זוהי אולי הפעם היחידה בתולדות הקולנוע ששחקן שגילם דמות היסטורית אחת חזר מיד כדי לגלם את תפקיד אויבה המפורסם ביותר.

המגילה.1970 גרסה טלוויזיונית של הערוץ הממלכתי הישראלי (היום הערוץ הראשון ) למחזה המפורסם של איציק מאנגר בכיכובם של גדי יגיל נירה רבינוביץ ואברהם מור אפרת לביא ושלמה וישנסקי . הגרסה הייתה ביידיש.גרסה זאת הייתה מצליחה מספיק בשביל צוות הסרט כדי שיצא להציג אותה בחו"ל על הבמות בארגנטינה ב1971.

את הסרט יש כאן.
המחזה של מאנגר זכה כבר לשתי גירסאות בימתיות של מייק בורשטיין ומשפחתו ב19666 וגירסה בבורדווי ב1968 שוב עם מיק בורשטיין .
אסתר ,סרט טלוויזיה הולנדי מ-1975

"משחק אחשורוש"  סרט טלוויזיה הערוץ הממלכתי הישראלי ,1978 . ביים שמואל בונים הפיקה דליה גוטמן .כתב יעקב שבתאי . " דרמה של פורים שפיל המתרחש בעיירה יהודית עם טוביה צפיר בתפקיד אחשורוש וספי ריבלין בתפקיד אסתר אילן דר גילם את מרדכי ויוסי כרמון המן הרשע.

צפו במשחק אחשוורוש כאן.

The Story of Esther Poster

הסיפור של אסתר " בתוך גיבורי התנ"ך הגדולים ביותר " מיני סדרה בטלוויזיה האמריקנית עם ויקטוריה פרינסיפל ( דאלאס ) כאסתר רוברט מנדן כאחשורוש ומיכאל אנסרה כהמן . 1978

את הסרט יש כאן.

היום ה-13 :סיפורה של אסתר
סרט טלוויזיה מרשת אי בי סי ,1979.
ביים לאו פן
עם אוליביה הוסי בתור אסתר וטוני מוסאנטה בתפקיד אחשוורוש ונחמיה פרסוף בתפקיד מרדכי.

 

המגילה 83' - כרזה
14. המגילה 1983 ביים אילן אלדד עם תסריט של חיים חפר על פי מחזה ידוע של איציק מאנגר בכיכובם של יונתן סגל ניצה שאול ושלמה בר אבא.

את הסרט יש כאן.

חייטי העיירה במתח. החג מתקרב, והפורים שפיל שלהם עדיין לא לוטש סופית. זהו חיזיון צבעוני, שהחייטים מעלים מדי שנה בחג הפורים, ובו הם מערבים את סיפור מגילת אסתר עם היום יום שלהם, תוך הזדהות רגשית עם גורל גיבורי המגילה, שאותם הם מזהים בין גבירי העיירה וקבצניה.
ובכן, אחשוורוש, שהוא בעצם בעל המתפרה שלהם, שוב השתכר, והוא דורש שאשתו ושתי תחולל עירומה בבוטיק שלו. ושתי מסרבת.
המן, איש העולם התחתון, מציע לאחשוורוש לגזום מצוואר ושתי את ראשה, וכך קורה. אלא שעכשיו אחשוורוש שרוי בבדידותו, ולכן מכריז על תחרות לבחירת היורשת של ושתי במיטתו.
מרדכי הממולח מסדר שדודניתו אסתר היפה תהיה בין המועמדות, וליבו של שוליית החייטים פסתריגתא נשבר בקרבו. הוא יוצא לנקום באדון, ומשלם על כך בחייו.
פסתריגתא, מנוחתו עדן, משגר ציפורי נייר לאהובתו השבויה בחדר המיטות של אחשוורוש ואסתר מצידה משיבה לו במזמור ואף מצליחה להביא לפני הבוס הקלטות סתר של דודה מרדכי, ועליהן נרקמות תוכניות הבגידה של נאמניו. ועוד מפעולותיה: הטיית הבוס מתמיכתו המקורית בכוונותיו של המן לארגן פוגרומצ'יק בעיירה. המן משלם על כך בראשו, והנה הכל שמחים, והחג |

זה היה שיתוף פעולה ישראלי מערב גרמני סרט שנועד במיוחד לטלוויזיה הגרמנית ( שעבורה כבר עשה אלדד בעבר גירסה קולנועית למחזה ידוע אחר עלה עיירה היהודית "הדיבוק") . במחזמר שמשעשע שהחייה את התיאטרון היידי של מאנגר .חייט יהודי בעיירה פולנית מגלגל בדמיונו את סיפור מגילת אסתר והופך למלך . הוא משתתף עם חייטי העיירה במחזה הפורים שפיל שלהם שאותו הם מעלים כל שנה בפורים את סיפור המגילה .וסיפור חייהם במציאות משתלב ומשקף את זה של סיפור הנמגילה כשהמן הוא גנגסטר יהודי נכלולי.
כתוצאה מהאופי הבינלאומי של ההפקה העלילה של הסרט התנהלה באנגלית אבל השירים הושרו ביידיש ובינהם היו קטעי קושרו בנוסח קברט תיאטרלי .יותר משהתעניין הסרט בסיפור המקראי הוא עסק בעיירה היהודית המאנגרית . מעניין שבמקביל לסרט זה הוצגה בישראל גם גירסת מחזמר של המגילה בכיכובו של כוכבה הוותיק מייק בורשטיין בימוי שמואל בונים שאותה הלחין דובי זלצר שהלחין גם את הגרסה הגרמנית ספק אם הזימון תרם להצלחתם של כל אחת מהגרסאות.

 אסתר ביים עמוס גיתאי 1986. בהפקה משותפת ישראלי צרפתית .כיכוב מוחמד בכרי וגו'ליאנו מר

גיתאי, שהתפרסם הודות לסרטי הטלוויזיה הדוקומנטאריים שלו שבהם הציג   באור ביקורתי ביותר את יחסי היהודים עם הערבים, הציג בסרט   "אסתר את סיפור מגילת אסתר תוך הקפדה שלא לסטות לכאורה מהטקסט המקורי. אך את הסרט צילם בשכונת העוני ואדי סאליב בחיפה שבה, ללא ניסיון להסתיר את הריקבון וההרס מסביב, מתרחשת העלילה הקדומה וחלק מהשחקנים היו ערבים פלסטיניים ובכך העביר המחזאי מסר פוליטי חתרני אנטי ציוני שבו הטקסט התנכי מצולם בואדי סליב בחיפה בסיפר הנאמן למגילה אלא שהוא מקבל אופי חתרני אנטי ציוני כאשר השחקנים חורגים מתפקידיהם בסיום ומספרים על חייהם בישראל המודרנית וכתוצאה כל הסיפור הפך למטאפורה לסכסוך הישראלי הפלסטינאי כשהפלסטינאים היום מושווים ליהודים באימפריה הפרסית הקדומה.
. אולי לא במפתיע הסרט מעולם לא הוקרן בהקרנה מסחרית בישראל.
16. המלכה אסתר סרט מצוייר בן חצי שעה בסדרת "ההרפתקה הגדולה ביותר : סיפורים מהתנ"ך שלחברת האנה הברברה נעשה ב1992

Esther Poster

 אסתר . ביים בריאן ריץ ' סרט מצוייר של חצי שעה מסדרת "סיפורים מצויירים מהתנ"ך " , 1993.  העלילה מתרחש בחצרו של המלך "הבבלי " קסרקסס ( שאמנם שלט על בבל כפרסי ).

את הסרט המצוייר יש כאן.

Esther Poster
18. אסתר .1999 סרט טלוויזיה . בימוי :רפאל מרטס .  לואיס לומברד בתפקיד אסתר עם מורי אברהם בתפקיד מורדכי וגורגן פרוקנכוב בתפקיד המן . גרסה נאמנה מאוד למקור התנכי חלק מסדרת סרטי התנ"ך עיבודים של שלוש שעות כל אחד לסיפורי התנ"ך.

את הסרט יש כאן.

.Image result for A História de Ester
19. היסטוריה של אסתר ( 19988) מיני סדרה ברזיליאנית.

את הסרט אפשר למצוא כאן.

.VeggieTales: Esther, the Girl Who Became Queen Poster
20. אסתר הנערה שהפכה למלכה . 20000. סרט מצוייר שלימד מסרים שונים לילדים בצורה קומית.

את הסרט יש כאן.

21 . מגילת אסתר הסיפור האמיתי .2004 סרט ספיישל בסדרה "חברים המתנ"ך " של ירון כפכפי .

העיתונאי  עמנואל הלפרין בתפקיד עצמו מבקר בשושן הבירה  מדווח על אירועי המגילה ומראיין אנשים שונים המקורבים לאירועים הדרמטיים וחושף את האמת מאחורי מגילת אסתר .  נירית קופל מופיעה  כאסתר המלכה וננסי ברנדס כמלך אחשוורוש.

Liken: Esther and the King Poster
22 אסתר והמלך ( 2006) מחזמר .

One night with the king poster.jpg
23.לילה אחד עם המלך ( 2006) התבסס על הרומן "הלילה השל הדסה עם המלך" עם טיפניי דופונט  דופונט ועם ג'ון רייס דיויס כמרדכי ועומר שריף כממוכן . הסרט זכה לביקורות טובות יותר – מאשר כל סרט אחר עד כה המבוסס על מגילת אסתר ( אם כי זה באמת  לא אומר הרבה ) וככל הנראה זוהי הגרסה המצליחה  ביותר והיקרה ביותר של הסיפור מאז הסרט של קולינס ואולי גם בכלל .

הסרט בויקיפדיה

ביקורת בבלוג

את הסרט המלא יש כאן.

ב-2010 נעשתה בברזיל סידרת טלנובלה תנכית על חיי אסתר בשם -A História de Ester בעשרה פרקים .סידרה שיצרה בברזיל ז'אנר פופולארי של טלנובלות המבוססות על סיפורי התנ"ך.

 

הספר של אסתר ( 2013) ביים דיויד וייט .גירסה נוצרית נאמנה  של הסיפור.

ראיון עם הכוכבת שמגלמת את אסתר

את הסרט אפשר למצוא כאן

 

עם מישהו יחליט לעשות גירסה נוספת של הסיפור בקולנוע הרי הצעתי היא שיסריט את הגירסה של נתן אלתרמן "אסתר "הגירסה המוצלחת ביותר של הסיפור לבמה העברית .

נספח: המלך אחשורוש כוכב קולנוע ( וגם קומיקס )

תמונה קשורה

נזכיר  תחילה שאביו  של קסרקסס דרויוש מופיע בסרט  הענק ממרתון .  1959(  סרט איטלקי ביכובו של סטיב ריבס  המתרחש כמה שנים לפני עליית קסרקס לשלטון.

את המקדימון לסרט "הענק  ממרתון " ראו כאן.

את הסרט המלא  ראו כאן 

המלך אחשורוש הוא כסרכסס כיכב גם בכמה סרטים משל עצמו ללא אסתר מרדכי והמן  ושאר אנשי צוות "מגילת אסתר " אבל תמיד   עם היווני הספרטני ליאונידס.

אחשוורוש כיכב עוד במחזה הקדום  ביותר ששרד "הפרסים "מאת המחזאי היווני אייסכילוס מהמאה החמישית לפני הספירה.

כפי שצויין למעלה כבר קרה ששחקן הוליוודי ,ריצ'רד אגאן, ששיחק בסרט אחד "אסתר " עם ג'והן קולינס ( אלקסיס מסדרת טלוויזיה " "שושלת" שגילמה כאן את אסתר המלכה הטובה. )   את תפקיד אחשוורוש הפרסי גילם מיד לאחריו בסרט את תפקיד אוייבו של אחשוורוש ליאונידס בסרט "300 הספרטנים" מקרה נדיר ביותר ,אולי יחיד במינו,  של שחקן שמגלם גם את דמות היסטורית וגם את אויבה הגדול בזה אחרי זה.

המלך המפורסם ממגילת אסתר שלנו ,הפך בשנים האחרונות לאיקון קולנועי עולמי  ומושא לסרטי פרודיות הודות להצלחת  הסרט  300  וכתוצאה מהאיבה הגוברת לאיראן . לאחרונה עמד אחשוורוש במרכזו של ויכוח היסטורי גדול עם הפקת הסרט "300" על פי קומיקס של פרנק מילר שהאיראנים טענו שהוא פגיעה בתרבותם ( ולא בלי צדק ) ויצאו למאבק דיפלומטי בסרט הקולנוע שלטענתם השפיל את הפרסים הקדומים. אך ללא הצלחה.

הסרטים על  המלך אחשוורוש לבדו הם :

300 הספרטנים ( 1962) שבו כאמור הופיע השחקן שגילם בסרט קודם את אחשוורוש אבל הפעם דווקא בתור אויבו הגדול של אחשוורוש ,ליאונידס.

את הסרט יש כאן.

טרגדית אגיס . 1971. סרט הונגרי על פי מחזה של המחזאי היוני הקדום אייסכילוס עלכסרכסס ומאבקו ביוונים.

%d7%a7%d7%a1%d7%a8%d7%a7%d7%a1-%d7%91300

 

המלך קסרקסס בסרט "300".
300 ( 2007)

הסרט המצליח והמפורסם מכולם על קרב תרמופילי ועל אחשוורוש ואוייבו ליאונידס . מבוסס על קומיקס של פרנק מילר.

המקדימון של 300

תוצאת תמונה עבור ‪meet the spartans‬‏

הסרט הזה היה מצליח כל כך שנעשה עליו סרט פרודיה פגוש את הספרטנים ( 2008)  )

ראו  את המקדימון שלו.

במרס 2014 החודש של חג הפורים יצא למסכים הסרט   300:  עליית האימפריה". שבמרכזו עמד אחשוורוש במאבקו ביוונים בתרמופילי המסתיים בתבוסה סופית לאחשורוש ולפרסים.

את המקדימון ראו כאן.

אסתר מרדכי המן ושות' אף לא אחד מהם מופיע שם.

ו300-rise-of-a-empire

קראו על כך ביתר פירוט כאן :"המלך אחשוורוש כוכב קולנוע וקומיקס "

אז מה באמת קרה לנואי הילדה מתאילנד ? למוקיהנה הילדה מהואי? לסלימה ילדה מקשמיר ?לגנט הילדה מאתיופיה ? הסרט החדש

 

דבורית שרגל במאית מוכשרת  יצרה כבר שני סרטים המבוססים על סדרת ילדים   בעולם של אנה ריבקין שנכתבו בחלקם בידי סופרת הילדים המפורסמת אסטריד לינדגרן ותורגמו בחלקם לעברית בידי המשוררת הידועה וידידיה לאה גולדברג.

שרגל עשתה מעשה ויצאה לסיור בעולם ומצאה חלק מהילדים שעליהם נכתבו הספרים בבגרותם.

היא מצאה את אנה קארי מלפלנד ( היום פנסיונרית ) ואת נוריקו סאן מיפן  ( היום אשת עסקים )ועשתה על כך סרט.

היא מצאה את סיאה הילדה מהקילימנג'רו ( היום רופאה עוסקת באיידס בטנזניה ) ועשתה על כך סרט שני.

היו לי בעיות עם הסרטים שאותן אפשר למצוא ברשימות הביקורת שלי.

שרגל הודיעה שהיא עובדת כעת על סרט שלישי ישלים טרילוגיה של סרטים הסרט יעסוק מן הסתם בחייה של הצלמת אנה  ריבקין-בריק  אולי בעוד ילד אחד או שניים שאותם איתרה או תאתר שרגל.

והנה פרטים על תכנים אפשריים בחלק השלישי המתוכנן:

חלק א' :מה קרה לנואי הילדה מתאילנד ? או הסרסורית.

נואי הילדה מתאילנד

הבמאית מאתרת את נואי הילדה מתאילנד   ומגלה לתדהמתה שהיא לא כפרית מאושרת אלא חיה בבנגקוק בירת תאילנד.היא מגלה אישה מבוגרת שנסיון החיים הקשה  ניכר היטב על פניה המצולקות ( שמוצגות בקלוז אפ ) היום  מתברר היא סרסורית של נשים צעירות שמספקות את צרכיהם המיניים  של גברים ישראלים מזדקנים.

המצלמה פולשת לדירה שבה יושבת נואי והבמאית שואלת אותה שאלות כשהיא מסתכלת על כל אותם מערביים ובהם לצערנו ישראלים שיושבים שם ומחכים.

הבמאית (_ הזעם ניכר היטב בקולה ) :נואי זה  מה שאת רצית לעשות בחייך?

נואי במשיכת כתף :"אני  צריכה לפרנס את משפחתי."

המצלמה מתעכבת על ישראלי כבד גוף שניגש אל נואי ודורש במבטא ישראלי בולט את כספו חזרה. הבחורה שהוצעה לו לא מצאה חן בעיניו.

המצלמה מתעדת את המריבה בין נואי והישראלי.

נואי מסבירה  בסבלנות למצלמה : "ככה זה עם הישראלים אף פעם לא מוכנים לשלם לבחורות את מה שמגיע להן ".

המריבה מתעצמת הישראלים הנזעמים מתקרבים אל נואי היא קוראת לאיזה בריון והוא מגרש את כולם מהדירה.

קאט.

חלק ב' :מה קרה למוקיהנה מהואי ?  או הכוהנת

ribkin mokihana

מוקיהנה הילדה מהאי הוואי מתגלה בהווה ככוהנת בדת  הפגאנית  של ילידי הוואי.היא נותנת לבמאית לחדור אל המקדש שעל הר געש  ולצלם אותה בעת  טקס פולחני לאלים של הוואי  .בטקס מוקרבים קרבנות כמה גדיים מיסכנים.

הבמאית  צמחונית ידועה מזדעזעת :

מה אתם רוצים מבעלי החיים המסכנים ?

מוקיהנה : אם לא נקריב אותם האלים יכעסו והר הגעש יתפרץ כל הוואי תיחרב.

זום מרחוק של האי של הוואי מפסגת הר הגעש וחזור אל פניה של הכוהנת הגדולה של הוואי המחזיקה כלים פולחניים בידיה.הגדי נקשר אל המזבח.היא מחזיקה בכלי פולחני ענק ומנחיתה אותו על הגדי הרועד.

קאט.

 

חלק ג :מה קרה לסלימה הילדה מקשמיר ?או הטרוריסטית

salima 1

הבמאית מגיעה לאיזור חרב אי  שם בקשמיר הפרובינציה  ההודית שבה ישנם קרבות בלתי פוסקים בין תנועה טרוריסטית איסלאמית לשחרור קשמיר ובין הצבא ההודי .

הבמאית מגלה שסלימה הילדה מקשמיר היא היום פעילה בשורות תנועת הטרור הקשמירית  והיא מראיינת אותה על האידיאולוגיה  האיסלאמיסטית הלוחמנית שלה. תוך כדי השיחה נשמעות יריות מבחוץ.  הצבא ההודי איתר את מקום המיסתור של הקבוצה

בקטע דרמטי במיוחד סלימה שולפת אקדח ומתחילה לירות על כוחות צבא הודיים ,נשמע צרור יריות ,המצלמה מתחילה לזוז כמו בטירוף והתמונה האחרונה היא של סלימה שוכבת פצועה ואולי הרוגה בתוך שלולית של דם.

המצלמה מתקרבת אל עיניה הפקוחות לרווחה  של סלימה בהבעה איומה בקלוז אפ.

קאט.

חלק ד' :מה קרה לגנט הילדה מאתיופיה ? או הפליטה

 

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג

אחרי חיפוש  ארוך במיוחד באתיופיה מגלה הבמאית שגנט לא חיה באתיופיה אלא באריתריאה היום מדינה  עצמאית והיא מגלה שהיא אפשר לאתר אותה באריתריאה .זאת משום שלפני כמה שנים היא ברחה כפליטה לישראל.

בישראל היא מוחזקת במחנה המעצר לפליטים בנצרים.המצלמה עוקבת אחרי יום בחייה של גנט במחנה המעצר עם השומריםה ישראלים וראיון עם בני משפחתה של גנט בדרום תל אביב שמסוכסכים עם השכנים הישראלים שחוששים  מהם.  עד שמגיע היום שבו מודיעים לה שישנה מדינה אפריקנית ידידותית שמוכנה לקבל אותה .הבמאית מצטרפת אליה במטוס ומראיינת אותה עוד שם לגבי מה היא מצפה מהחיים במדינה החדשה. .

צילום מסיים :המטוס נוחת במדינה האפריקנית הידידותית .גנט יורדת מהמטוס לעתיד בלתי ידוע.הצילום האחרון בסרט  מתעכב על פניה  תערובת של חשש מהבלתי מוכר וציפייה לעתיד טוב יותר.

סיום אופטימי פחות או יותר לטרילוגיה.

עידכון: בסופו של דבר דבורית שרגל יצרה סרט מסיים לטרילוגיה שכלל ביקור אצל מוקיהנה מהוואי וגם אצלך לילבס ילדת הקירקס.

לא התלהבתי מהדמות של מוקיהנה שיצאה משם. וכתבתי על כך רשימת ביקורת.

"אז מה קרה למוקיהנה הילדה מהוואי וללילבס ילדת הקירקס"