Category Archives: תרבות פופולארית

האקדוחן רינגו, הגנרל פרשינג הנשיא דונלד טראמפ חזירי הפיליפינים ומיתאבדי האיסלאם הקיצוני

Image result for l John J. Pershing

הרשת במרקחה מזה כמה  ימים בציוץ שלו  בטויטר לאחר פיגוע טרור רצחני בברצלונה כתב הנשיא
דונלד טראמפ שיש להתנהג כמו בפיליפינים כששלטו שם האמריקנים ולירות במתאבדים
המוסלמים בכדורים משוחים בשומן חזיר.

 

Study what General Pershing of the United States did to terrorists when caught. There was no more Radical Islamic Terror for 35 years!

 

מיד נשמעו תגובות וטענות שטראמפ טועה ומטעה ולא היו דברים מעולם והמוסלמים  של
הפיליפינים בכלל היו לוחמי חירות אומללים שדוכאו בידי האמריקנים הרצחנים  והכל
הוא פרי דמיונו.

נמצאו היסטוריונים מפקפקים באמיתות הסיפור וטוענים שבכל אופן זה לא קרה בדיוק
כך.

אבל טרמפ דווקא לא ממש טעה…

Image result for Black Jack : the life and times of John J. Pershing College Station : Texas A and M. University Press, 1977

בזכרונותיו של הגנרל פרשינג   הגנרל שדיכא את המרד המוסלמי בפיליפינים  ולימים  היה מפקד צבא ארה"ב במלחמת העולם הראשונה הוא כותב בצורה ברורה ביותר  באוטוביוגרפיה שלו שהיא בהחלט מקור אמין שהוא קבר מורדים מוסלמיים ביחד עם גופות חזירים ,ובכך הפחית במשהו את מספר הלוחמים המתאבדים אצלם. בידעם שהם הולכים לגיהנום ביחד עם החזירים.

Image result for ‫פרשינג‬‎

וכך כותב פרשינג :

The bodies [of some Moro outlaws] were publicly buried in the same grave with a dead pig.

This treatment was  used against captured juramentado so that the Moro would believe they would be going to hell.

הגנראל פרשינג בהחלט  לא היה הראשון. הבריטים השתמשו בטקטיקות מאין אלה כנגד מורדים מוסלמים
הספואים בהודו במאה ה-19 וכך עשו הרוסים הצאריסטים באפגניסטן ובקווקז.
יש להניח שהגנרל פרשינג ידע על כך.

בכן  טראמפ בהחלט לא המציא את הסיפור הזה יש לו בסיס מוצק ביותר באמת ההיסטורית לכל היותר הוא עיוות קצת את הפרטים אבל גם זה לא ברור בכלל.

הסיפור הזה נעשה רלבנטי עוד יותר כיום כאשר בפיליפינים נלחמים בקבוצה רצחנית של  דאע"ש שהשתלטה על העיר מאראוי בפיליפינים והם מהווים איום  ראשון במעלה על המשטר הדמוקרטי  ועל כל מי שאינו מוסלמי אדוק  בפיליפינים.

עדות עקיפה נוספת לאמת שמאחורי טענותיו של טראמפ נמצאת בספר בדיוני אמנם אבל
מבוסס על מחקר היסטורי מדוקדק שלא מן הנמנע שטראמפ קראו אותו בנערותו בשנות
השישים.

רינגו בפיליפינים

"משהו רע ,משהו מושחת היה בין ספוט קרטר הוא הגנרל לונה ,לבין אחותו. מה היה
הדבר הזה?רינגו חשב שיוכל לנצל זאת לטובתו ,כדי להציל את חייו את חיי צבאו
הקטן ואת חייה של אבן –חן צ'ינג הסינית יפת התואר.הוא התחייב להביא אותה אל
בעלה המיועד ,בלב היער הפיליפיני.אולם האם יצליח במשימתו-או ירצח מתוך עינויים
קשים על ידי בני שבט המורו ,המוסלמים הפראיים של האי הפיליפיני לוצון ?

עדות נוספת לכך שהסיפור  על החזירים והמתאבדים  האיסלאמים קיים בארה"ב לכל הפחות  משנות השישים קיימת מכל המקומות
דווקא בספר מערבון שקיים גם בתרגום ישראלי בשם "נהר האבדון" בסדרת ספרי
המערבונים  הישראלית המפורסמת "רינגו " שפירסמה הוצאת רמדור בשנות השישים
והשבעים והשמונים וייחסה אותה לסופר בדיוני בשם ג'ף " מקנמרה.

במציאות סדרה זאת הייתה שילוב של יצירות של סופרים ישראליים מקומיים ותרגומים
מגרמנית ומאנגלית.

וכמה מהספרים  טובים ביותר שפורסמו מבין 300 ספרי וחוברות רינגו  היו שייכים לסדרה אמריקנית של למעלה מעשרים ספרים
בשם "פארגו  " סידרה מוערכת מאוד בידי חובבי הז'אנר בארה"ב ומסיבות טובות ביותר.

כתב  אותה תחת השם הבדוי John Benteen, סופר אמריקני ששמו האמיתי היה   Ben Haas     הנחשב לאחד המעולים בכותבי הז'אנר (הוא גם פירסם ספר היסטוריה על תולדות אירגון הטרור הגזעני  הקו קלאס קלאן ) /

 

Image result for Ben Haas   books covers

"ג'ון בנטין "  ביסס את הדמות של פארגו על דמות בסרט קולנוע  משנת 1966 בשם "המיקצוענים "של לוחם בזירות קרב שונות בארה"ב ומחוצה לה  בד'רום ובמרכז אמריקה בראשית המאה ה-20 שאותו גילם השחקן לי מרוין.

לי מרוין בתפקיד ששימש כמקור השראה לפרגו.

בסדרה של "בנטין"  רינגו אינו האקדוחן הרגיל מהמערב הפרוע שאנו מכירים אלא לוחם בצבאות תיאודור  רוזוולט נשיא ארה"ב לעתיד  והגנרל פרשינג בפינות שונות בעולם הידוע בראשית המאה ה-20  לפני ובעת מלחמת העולם הראשונה  כולל בפיליפינים .

בעברית  כאמור השם הבדוי   האחד שונה לשם בדוי אחר "ג'ף מקנמרה"   שמו של הגיבור ניל פרגו " שונה בידי מתרגם אנונימי ל"רינגו " אבל חוץ מזה הספר נשאר כשהיה.הוא תורגם לעברית בשנת 1973 אבל הספר המקורי,
Massacre River  פורסם באנגלית עוד בשנת 1969

בספר "נהר הדמים " על רינגו    להעביר את בתו היפה והסקסית של סוחר סיני עשיר לפינה
נידחת במעבה הג'ונגל של הפיליפינים בלי שבדרך ישימו עליה את ידיהם המוסלמים
הפיליפיניים הרצחניים.

"לאחר שכל אחד מהם מזג לעצמו כוסית ,צינג הוצאי סיגר ממגירת שולחנו והצית אותו.

"ניגש ישר לעניין. האם המצב כאן בלוצון ,בימים אלה ידוע לך?

רינגו צחק :"למען האמת לא"

.צ'ינג  הניע בראשו :"תוהו ובוהו של ממש. אתה בוודאי זוכר שבני האיים
הפיליפיניים -"הפיליפינוס "מרדו נגד הספרדים ,ואחר כך ,כשעברו האיים לידי
האמריקאים ,אחרי מלחמת אמריקה ספרד ,הם  פנו נגדכם מתוך החלטה נחושה לזכות
בעצמאות "

כן "אמר רינגו "אני הייתי כאן באותה התקופה  ,בחיל הפרשים "

"אמת ועכשיו כעשור לאחר אותה תקופה ,האמריקנים מנסים לטעון כי ההתקוממות דוכאה
וכי הם עתה בשליטה מלאה על המצב .למרבה הצער רינגו ,המצב ,למען האמת ,שונה לפחות לא כאן ,בלוצון. אתה מכיר את ה"מורוס "-המוסלמים- ממינדאו האי הגדול בדרום
,כפי שידוע לך הם נחשבים ללוחמים הפראיים ביותר בעולם.גנרל פרשינג שלכם –הוא
כמובן ,לא היה אז עדיין בדרגת גנרל -הצליח לשלוט בהם עד לאחרונה.

שלא כמו קצינים אמריקאים אחרים הוא לא חסך  מעצמו את הטורח ללמוד את שפתם ואת דרך המחשבה שלהם
והצליח להסתדר  איתם באמצעי שלום אולם עתה הוא חזר לאמריקה והמורוס פרצו שוב
המלחמה במנדאו בינם לבין צבא ארצות הברית עקובה מדם עכשיו…

……"האמן לי מיסטר רינגו אני הייתי מעדיף שבתי תיפול  לידיהם של ציידי הגולגלות
הצפוניים מאשר לידיהם של המורוס.אם ידוע לך משהו בכלל על אותם אנשים נוראים
,הרי שאתה יודע שאין  גבול לאכזריותם כלפי שמי שאינו מאמין בדת המוסלמית"

רינגו הנהן "מלחמת הקודש "הוא אמר ברוגזה " אני בעצמי בעת שהותי כאן בפיליפינים
,הספקתי לשלוח כמה מהם לגן העדן המוסלמי שלהם ".

"כך שאתה יכול להבין " אמר צ'ינג " את רצוני העז שבתי לא תבלה את ימיה בהרמון מוסלמי ,או מה שגרוע יותר תיקרע לגזרים להנאתם של ילדי המורוס".

וקטע אחר

"רינגו נהנה יותר מהמלחמה במורוס ,אלה לא נלחמו למען רעיון,הם  אהבו להילחם
ולהרוג. לגביהם רצח אדם לבן היה דרכון לגן העדן בניגוד לשאר עממי הפיליפינים
שאכן נלחמו למען אידיאל העצמאות .ואותם כיבד כאנשים טובים במהותם שאכן סבלו
מהעריצים הלבנים. "

קטע נוסף בספר בעמוד 130 מסביר לבסוף  כיצד גבר  הגנרל פרשינג על המורוס :

 

"רינגו צנח על ברכו כשידיו מושטות כדי להשיב לעצמו את  האיזון באותו הרגע
המורוס תקפו

..ואז שאג רינגו שאגת קרב והתקיף ,חרב בידו האחת חזיר זב דם בידו השנייה  מתיז
דם במעגל סביבו.

המורוס חדלו ממתקפתם. המוסלמים קפאו על עומדם ואחר כך התנשאו מפיותיהם זעקות של
אימה הם פרצו בריצה,כאילו רינגו עומד להשליך עליהם דינמיט בוער.

לגביהם ,היה דמו של החזיר איום כפול ומכופל  מהדינמיט.חומר נפץ יוכל רק להרוג
אותם. טומאת דם החזיר תחסום בפניהם לנצח את  הדרך לגן העדן המוסלמי ,תעלה להם
במחיר חיי הנצח.אפילו טיפה מהדם תגזור את דינם.

רינגו זכר כיצד הצליח פרשינג להשתלט על המורדים באיימו שיזה דם חזיר על השולטן
הלא חוקי.

הם נסוגו כל הדרך ,לאורך השטח הגדול ,והסתתרו מפני רינגו מאחורי התותחים …

(מתוך נהר הדמים )

המתאבד בעור החזיר 

Image result for Smythe, Donald    Guerrilla warrior;   the early life of John J. Pershing. New York :   Scribner,   [1973

האם יש לכל הפרשיה ההיסטורית הזאת מסר כל שהוא לימינו ספוגי הטרור ?

הטרורכיסטים של דאע"ש והאל קאעידה ו"הבוקו חראם " וכל השאר משוכנעים שמותם בקרב או במעשה טרור כנגד "הכופרים " יביא אותם אך ורק לגן העדן עם שבעים וכמה הבתולות.וכל המרבה בהרג  וברצח המוני של מי שרק אפשר עד אז הרי זה משובח.
אני חושב שבציוץ של טראמפ יש להשתמש כבסיס לתפיסה חדשה של לחימה שבה כל מתאבד
איסלאמי סוני או שיעי וכל טרוריסט דאע"שי או אל קעאידאי יקבר עם עור חזיר סביבו
זאת בהנחה ששרידיו ימצאו.וכך ישלח מיידית לגיהנום על פי האמונה המוסלמית הסונית
והשיעית לא על מנת לקיים יחסי מין עם בתולות נרגשות אלא כדי להתקבל בידי שדים
ולהישלח לעינויים נצחיים.

ישנה תפיסה שאנשי דאע"ש פוחדים למות בידי נשים מחשש שזה יביא אותם ישירות
לגיהנום ,פרודצורלית ללא כל קשר לשאר מעשיהם "הטובים " בעולם הזה. משל נקברו
ביחד עם חזיר וזה מביא אותם ישר לשערי הגיהנום למרות כל הפטוות ,הצווים האיסלאמיים שבעולם. במציאות
אני מניח שלא כל אנשי דאע"ש חושבים כך .אולי רק חלקם . אולי רק מיעוט. אבל יש
כאלו שחושבים כך ויש להניח שהם מושפעים בידי כתבות מסוג זה על כך שאם יקברו  עם  חזיר יגיעו לגיהנום ,שהרי בסופו של יום
הכל הוא תעמולה.
מוסר ההשכל :ככל שיגבירו את התעמולה שהרג בידי נשים יביא גם את הדאעשי המאמין לגיהנום ,וקבורה ביחד עם חזיר ( או משהו "לא טהור " אחר ) תביא כל מתאבד לגיהנום  יהיו להם יותר ויותר מחשבות שניות בנושא.
המתאבד האיסלאמי הפוטנציאלי מן הסתם חושב  על כך שרצח כמה וכמה אלפי גברים
ונשים וילדים הוא בגדר מעשה קדוש  וליבו מתרחב משמחה על מעשה הקדושה של טיהור כדור הארץ מהחיים שעליו. .

אבל אם יספוג מידי יום ביומו את התעמולה הזאת  הוא יתחיל לדמיין לעצמו משהו אחר..

שהוא מתקבל בידי שבעים הבתולות ומתחיל בחינגה ואז פתאום באמצע האורגיה נשמע שיעול ממישהו.
. נמסר לו ש"כבודו אנחנו מצטערים אבל עליך להפסיק עליך לעבור למקום האחר. קרתה
טעות שם למטה בעולם ההוא ונקברת עם חזיר. ועד שהעניין יוסדר עליך לעבור שבעים
מליון מדורי גיהנום.אנחנו מצטערים מאוד אבל יש כללים אתה יודע"..
.כל שבעים הבתולות יפסיקו פתאום את מעשיהן בגופו של המתאבד ויסורו מעליו
כשפניהן זועמות. הן יהפכו פתאום לשדות.
מהדלת יצוץ עוד איזה שהוא שד ויקח את המתאבד ההמום למקום האחר.
. אני חושב שישנם מתאבדים פוטנציאליים שאולי יהרהרו פעם שנייה ושלישית אם רצונם
להתאבד במקרה כזה.

ביבליוגרפיה

אדוני המלחמה מייקל קארבר ספר היסטוריה צבאית

דונלד סמית "פרשינג " בתוך אדוני המלחמה   מייקל קארבר (עורך) ; תירגם מאנגלית – יוסף כרוסט,מערכות 1976

Palmer, Frederick    John J. Pershing, General of the Armies :   a biography

/    Harrisburg, Pa. :   Military Service Pub. Co.,   c1948

Army Times, Washington, D.C.    The Yanks are coming :   the story of
general John J. Pershing /    New York :   Putnam,   [1960

Smythe, Donald    Guerrilla warrior;   the early life of John J. Pershing.
New York :   Scribner,   [1973

Vandiver, Frank Everson, 1925-    Black Jack :   the life and times of John
J. Pershing    College Station :   Texas A and M. University Press,   1977

Image result for The Yanks are coming :   the story of general John J. Pershing

Smythe, Donald    Pershing, general of the armies /    Bloomington :
Indiana University Press,   2007, c1986.

 

"אדוני המלחמה /   מייקל קארבר (עורך) ; תירגם מאנגלית – יוסף כרוסט.   [תל-אביב] :   מערכות,   1985.כולל פרקים על פרשינג ועל מקארתור

מנצ'סטר, ויליאם    קיסר אמריקני :   דוגלאס מק-ארתור 1880-1964 /    [תל-אביב] :   מערכות,   תשמ"ב 1982.כולל תיאור מפורט של כיבוש הפיליפינים בידי האמריקנים.

משה יגר     מרידות המוסלמים :   בפיליפינים, בתאילנד ובבורמה – מיאנמר /    ירושלים :   פוזנר ובניו,   תש"ס.2000

‫ מקנמרה, ג'ף    רינגו :  נהר האבדון    תל אביב :   רמדור,   [1973].

על המרד האיסלאמי בפיליפינים

 

 

לתמוך בספר או לתמוך בסרט?

Image result for zombies attack

( סצינה מסרט זומבים אמריקני  שאינה קשורה לכתוב ).

חברי האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה מעבירים כעת כלל חדש שהאגודה תיתן תמיכה כספית ל"כל היוצרים באשר הם" ולא באופן מיוחד לסופרים ולכותבים כפי שהיה עד כה.

למה ? משום שכפי שהוסבר בשיחות פרטיות  "העניין של הקהל הרחב  של האגודה הוא  לא בסיפורים ולא בחומר כתוב אלא בחומר ויזואלי.הביאו להם כמה שיותר סרטים גדושים בפעלולים ובפיצוצים והם ינעצו בהם את שיניהם בחדוה.תנו להם ספר כתוב והם ימותו משעמום.אז לכן צריך לתת הזדמנות שווה לכולם.

אז אני מתאר לעצמי סצינה כזאת :

למפגש של צוות של אגודה שצריך להחליט למי לתת כסף נכנסים שני אנשים

האחת סופרת מוכרת שפירסמה מגוון של סיפורים מוערכים וספר שזכה להצלחה בבתי הספר ובקרב הנוער בגלל האינטליגנציה שלו שהיא נדירה בקרב הספרים לקהל זה.

הסופרת מסבירה שהיא צריכה מענק תמיכה ומלגת קיום  עבור ספרה החדש " ילדי אטלנטיס בחלל החיצון " המשך לספרה  הידוע " ילדי אטלנטיס האבודה  ( כינרת 2015) הספר ימשיך את התיאור בספר הראשון של גילויה של תרבות אנושית תת מימית  קדומה שחבריה לומדים איך לתקשר עם בני אדם שעוינים אותם ורודפם אותם ללא סיבה טובה. .

בספר החדש מסבירה הסופרת ילדי אטלנטיס  יצאו לחלל החיצון וילמדו איך לתקשר עם תרבות תת מימית בכוכב אחר שחדר למערכת השמש .אותה תרבות תיראה תחילה כעוינת לכדור הארץ אבל בסצינת הסיום הדרמטית של העלילה הודות למאמצי התקשור של  ילדי אטלנטיס   עם התרבות התת מימית הזרה יתברר שהקונפליקט היה תוצאה של חוסר הבנה הדדי. ילדי  אטלנטיס  המבוזים  בעבר יוליכו את מערכת הקשרים עם התרבות הזרה.

"ובכך " מסיימת הסופרת"  אני אעביר לבני הנוער מסר ברור ודרמטי  על חוסר הסובלנות בחברה שלנו ועל הדרך לפתור אותה באמצעות תקשורת,מסר שיש בו צורך רב בימים אלו.ועל מנת להשלים את כל זה כל מה שאני צריכה זה 20 אלף שקל בעבור  התפנות."

חברי האגודה שומעים ומנידים  בראשם הם יודעים  שספרים מסוג זה נקראים בידי מעטים ,למרות שהספר נשמע טוב מאוד וראוי לזכייה בפרס גפן אין מכוונתם  לאור הכללים החדשים שהתגבשו בידי האגודה להוציא אפילו אגורה אחת על ספר שיזכה לרייטינג נמוך בקרב קהל האגודה גם אם הוא מעולה מסוגו

נכנס המבקש השני.

הוא מספר שהוא רוצה ליצור סרט של 10 דקות בשם ה"זומבים  מגבעת שמואל ".העלילה בגבעת שמואל המעוז של הדתיים הלאומיים  שלושה נערים נקלעים במקרה לבניין של חברת היי טק קרובה ונוגעים בטעות באשפה  רדיואקטיבית תוצר של ניסוי חדש ולא מוצלח.

התוצאה:הם הופכים לזומבים רצחניים  שטורפים וזוללים בהנאה את כל מה שמתקרב אליהם.

הסרט ,מספר הבמאי הגאה ,יתאר את מסע החורבן שאותו ינהלו שלושת הנערים באתרים ידועים בעיר גבעת שמואל ובאוניברסיטת בר אילן הסמוכה אליה לפני שהם נעצרים סופית בידי יחידה של חיילים בשכונת רמת אילן.

"אני זקוק לכל זה כסף,סרטים כאלו הולכים גם בחו"ל לא רק בארץ הקטנה הזאת ,הם יראו לכל העולם  אחת ולתמיד שגם בישראל אפשר לעשות סרטי זומבים שותתי דם כמו שצריך " צועק הבמאי לקהל המרותק. .

כמה כסף אתה צריך ?

הבמאי :"שלוש מאות אלף שקל,במיוחד עבור הסצינות שבהן אנו רואים את  הגו'קים שיוצאים מהקיבות של הזומבים. גם הסצנה שבה הם מתנפלים על המתפללים בבית הכנסת וטורפים אותם לא תהיה זולה. "

חברי האגודה נרגשים מהחזון הגרנדיוזי של הבמאי מהרהרים ומסכימים.אין ספק שסרט זה ימצא חן בעיני הרוב הגדול של חברי האגודה. הבמאי יקבל 300 אלף שקל עם אפשרות ליותר עם ימצא שגם התקציב הזה אינו מספיק.

ובזה מסתיים הדיון. הסופרת מקבלת הודעה שבקשתה תישקל שוב בשנה הבאה.  בחוץ אמנם מחכים סופרים נוספים בבקשת תמיכה אבל הסרט "הזומבים מגבעת שמואל " כבר קיבל את כל התמיכה של האגודה לשנה זאת.

אולי יהיה כסף בשנה הבאה.

אולי לא.כנראה שלא.

האם הספרות "הקלה " משחיתה את קוראיה ?

Image result for ‫מטרזן ועד זבנג‬‎

לרגל ההוצאה  במהדורה אלקטרונית של  ספרי "מטרזן ועד זבנג : סיפורה של הספרות הפופולארית בישראל " הנה כמה הירהורים על השפעתה הגדולה מאוד של ספרות זאת על קוראיה.

האם הספרות הקלה משחיתה?

הספרות "הקלה " היא אותו סוג ספרות של בלשים ,מתח ,מדע בדיוני ,ספרות רומנטית ואירוטית שנקראים "מתחת  לשולחן " או בטיסה".

ספרים אלו  זוכים לרוב להתעלמות של הביקורת "הנחשבת" במקרה הטוב, ולהתקפות ושיקוצים שונים במקרה הרע, על כך שהם "משחיתים את נפש הקוראים ואת נפש הנוער". לא תמיד טענות אלה הם שגויות – לעיתים קרובות יש בהם הרבה יותר משמץ של אמת, שכן לספרות זו אכן יכולה להיות השפעה גדולה יותר על קהל קוראיה ממה שנהוג לחשוב.

ניתן להביא לכך דוגמאות רבות: סיפורי ההרפתקאות ההרואיים, ה"איליאס" ו"האודיסיאה" של הומרוס, השפיעו על אנשים כמו אלכסנדר הגדול לצאת למסעות כיבוש עולמיים כחיקוי של גיבוריהם שאותם העריץ. קארל מאי, מחבר סיפורי המערבונים וההרפתקאות במזרח הקרוב של "יד הנפץ" הוא "קרא בן נמסי " הוא הגרמני הבלונדיני קרל , השפיע השפעה מכרעת על עולמו הרוחני והדמיוני של ילד בשם אדולף היטלר, השפעה שהיטלר לא נמלט ממנה גם בבגרותו.

העיתונאי הסוציאליסט בניטו מוסוליני, בהשראת הסרטים על הגיבור הרומאי הקדמון מצ'יסטה, בשנות העשרה של המאה הקודמת  שינה את הופעתו החיצונית כדי שתדמה ככל האפשר לזו של השחקן שגילם את מצ'יסטה, והחל לשים יותר ויותר דגש על ההיסטוריה הרומאית כמקור השראה.ולבסוף הפך למנהיג הפשיסטי ולדוצ'ה של איטליה.

אפשר להביא גם דוגמאות מקומיות: לספרים של אברהם מאפו על דמויות הירואיות מתקופת התנ"ך שחיו חיי חקלאות בריאים בארץ ישראל, ושל אברהם שלום פרדיברג שתיאר גיבורים הירואיים לאורך ההיסטוריה היהודית בסדרת "זכרונות לבית דוד" שלו, הייתה השפעה גדולה על הנוער העברי־ציוני. זה רצה לחקות את הגיבורים ההירואיים ולא את גיבוריהם התלושים, העלובים והמסכנים של ברנר ואחרים, למרות שאלה היו נקראים מאד וזכו לשבחי הביקורת. מאלה היה להם מספיק במציאות סביבם.

ילדים בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים הושפעו מאוד מסרטי המערבונים והטרזנים שראו בקולנוע, עם גיבוריהם ההרואיים ובעלי הקשר ההדוק לטבע, וניסו לחקות גיבורים אלה. הסופר עמוס קינן אמר פעם בראיון על בני דורו שמלחמת העצמאות נראתה בעיניהם כמעט כמו משחק ילדים מעין זה שראו בקולנוע בסרטי המערבונים.
סופרים כמו שרגא גפני, מחבר הסדרות "הספורטאים הצעירים", "דנידין הרואה ואינו נראה" ו"הימאים", ויגאל מוסינזון, מחבר ספרי "חסמבה", שסיפוריהם הפופולאריים שהגיעו כמעט לכל בית, ביקשו במודע לעצב את עולם הערכים של קהל קוראיהם הצעירים. סביר להניח שהשפעתם על קוראיהם היתה גדולה מאוד.
סדרת ספרי פטריק קים, שהתפרסמה בשנות השישים וסיפרה על סוכן חשאי כל יכול בעל ידיים מסוקסות וליבידו אינסופי, תרמה את תרומתה לפתיחות מינית הגוברת, ואולי גם למפלס ההטרדות המיניות, משום שכמה אנשים קראו בספרים אלה שאפשר לקיים יחסי מין עם בחורה חמש דקות לאחר שפוגשים אותה – אם אתה רק החלטי מספיק.

ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות להוכחת ההשפעה של הספרות הפופולארית על המציאות. ספרות המדע הבדיוני של ז'ול ורן וה. ג. וולס השפיעה על ההתפתחות הטכנולוגית, כתוצאה מהרושם שהותירה על אנשים שקראו אותה ושאפו ליישם במציאות את ההמצאות המדהימות שעליהם קראו בספרים אלה. סופרי מדע בדיוני מודרניים כמו אסימוב, היינלין וקלארק השפיעו ישירות בספריהם על תחומי הרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית וחקר החלל, גם הם בגלל אנשים שקראו אותם ושאפו ליישם את הדברים במציאות.

לדעתי, ספרות על גיבורים מיתיים גדולים מהחיים, כמו גיבורי התנ"ך והאיליאס, יד הנפץ ופטריק קים משפיעה יותר על קוראיה מאשר סיפורים על גיבורים שהם ארציים כמו אצל ג'ויס או הנרי מילר. אנו אולי נהנים לקרוא סיפורים כאלה, אבל הם לא משפיעים עלינו. שכן סביבנו כבר יש אנשים כמו אלו שמתארים ג'ויס ומילר, ואין לנו כל צורך לחקות את הספרים בעניין זה, מה שאינו נכון לגבי סיפורי ההרפתקאות והמיתוסים למיניהם.

ואם אתם רוצים לקרוא עוד על כך,אז סייעו לנו! תרמו לפרוייקט גיוס הכספים עבור"מטרזן ועד זבנג"ההיסטוריה  ראשונה מסוגה של הספרות הפופולארית בעברית.

כאן

https://www.mimoona.co.il/Projects/3694

 

Image result for ‫מצ'יסטה\‬‎

 

 

תירמו עבור "מטרזן ועד זבנג " המהדורה החדשה והמעודכנת !

Image result for ‫מטרזן ועד זבנג‬‎

לכל קוראי הבלוג הקבועים חלקכם בוודאי זוכרים שלפני עיורת מעשור פירסמתי ספר שלא היה כמוהו בעברית "מטרזן ועד זבנג " סקירה על תולדות הספרות הפופולארית בעברית. המערבונים ,הבלשים ,ספרי הריגול ,הטרזנים , ספרי ההרפתקאות לילדים הדנידינים ,החסמבות ,הספורטאים הצעירים \הקומיקסים אפילו האירוטייים ( לזמנם ) ועוד הרבה.

הספר יצא בהוצאת "בבל " בשנת 2003 .זכיתי עליו בתואר סופר השנה של "מעריב". הוא אזל עד העותק האחרון.הוא כיום פריט מבוקש ביותר ונדיר ביותר לאספנים בדיוק כמו הספרים שמתוארים בו.

ועכשיו אנו רוצים לחדש אותו בהוצאה אלקטרונית ( כי כרגע זה זול יותר) בהוצאת "בית אוצר" עם עדכונים נדרשים.

אבל בשביל זה אני זקוק לעזרתכם.

אז אנא תרמו במיילים שניתנים למטה.

והנה הודעת ההוצאה לאור בעניין:

 

חברות וחברים יקרים,

מה אתם באמת קוראים?

האם השמות דוד תדהר, פטריק קים, חסמבה, טרזן, קופיקו, מצ'יסטה, וינטו, בוק ג'ונס, סטאלג, מליסלדה או סברמן מחזירים אתכם לימים טובים ורחוקים (או לא כל-כך רחוקים…)?

איך זה שכולם קראו את זה, אך אף פעם לא דיברו על זה?

אנו גאים להציג את הפרויקט החדש שלנו – 'מטרזן ועד זבנג' – מהדורת 2016 מחודשת ומעודכנת, הספר שמספר את סיפורה של הספרות הקלה העברית.

מחקר רחב היקף שמתחקה אחר רוב הזרמים של הספרות הלא הגמונית ומספר לא רק את הסיפור של הספרים ההם, של החוברות ההן, אלא פרק נסתר של ההיסטוריה שלנו בארץ.

אבל כדי שנוכל להשלים את הפרויקט, להוציא שוב את הספר ולעדכן את המחקר עד ימינו אלו, אנו זקוקים לעזרתכם.

העלנו קמפיין גיוס המונים באתר מימונה ואנו מציעים מתנות שוות במיוחד בתמורה.

נשמח אם תמצאו לנכון לתרום לפרויקט מרתק זה.

אנו נמצאים ממש בתחילת הקמפיין ורוצים לגייס סכום כסף ראשוני לפני שנצא החוצה לקהל הרחב, כדי שלהראות שהקמפיין פעיל, בועט ומעורר עניין.

עזרתכם מאוד מאוד חשובה לנו בשלב זה.

למעבר לדף הקמפיין באתר 'מימונה' – לחצו על הקישור להלן:

http://www.mimoona.co.il/Projects/3694&reffID=26584

אתם מוזמנים לבקר באתר ההוצאת בית אוצר – http://books.treasure.co.il

טרזן איש הג'ונגל ואני

 

סרט חדש יצא לאקרנים על טרזן איש הג'ונגל אחרי "בצורת " של שנים "אגדת טרזן ". וזהו סרט לא רע כלל וכלל. ואני כאחד מחובבי טרזן הגדולים במדינת ישראל חיכיתי לו בשקיקה.

 

tarzan-manninng 1

 

הייתי מעריץ נלהב של טרזן בילדותי . לראשונה שמעתי  עליו בסיפור של דודי יהושע בלנק  בלילה אחד כיצד יצא עם טרזן לחפש אחרי עשרת השבטים מעבר לנהר הסמבטיון אי שם ביבשת אפריקה.איני זוכר איך הסיפור הסתיים אבל הדמות ריתקה אותי.

לאחר מכן קראתי את ספריו של יוצרו אדגר רייס בוראוז בהוצאת מזרחי ,ואת חוברות הקומיקס עליו  בשחור לבן  בהוצאת מ.מזרחי לצד חוברת טקס ,זאגור ( מעין גרסה איטלקית  של המערב הפרוע של טרזן ) שאמנם היו מרתקות פחות מהספרים אבל היה תענוג לראות  את הציורים שבהן של איש ג'ונגל בפעולה.

חיפשתי עוד ועוד על טרזן. התברר לי  שבשנות החמישים והשישים יצאו בעברית חוברות מרובות על טרזן שלא היו קומיקס. יודעי דבר אמרו לי אלו לא חוברות "אמיתיות" דהיינו מתורגמות  הן היו תוצרת מקומית מקורית  נכתבו בידי סופרים ישראלים.כל מיני סטודנטים ישראלים שהשלימו הכנסה והוסיפו כמה פרוטות לתקציב בעזרתן.

כעבור שנים כשהייתי בספריה הלאומית בירושלים התברר לי שהיו למעלה מ-1000 ! חוברות כאלו.

בג'ונגל של שמות הוצאות כמו "הקרנף" "הנמר" "הברדלס" ,"הפיל" ( שהיו הטובים ביותר )  "הפנתר" וגם הוצאות  אחרות כמו רמדור וש.אור.

 

התמונות מאת המעצב הגראפי חיים קאנו

 

מי היו המוציאים לאור ? מי היו הכותבים ? ביצעתי על כך עבודת מחקר שלמה ,שאותה הפכתי לספר בהוצאה עצמית בשם "טרזן בארץ הקודש" שיצא לאור בכמה עשרות עותקים בלבד,והיה הבסיס לספרי בהוצאת בבל "טרזן ועד זבנג,סיפורה של הספרות הפופולארית בעברית ( בבל 2003).

במסגרת מחקר זה גיליתי שבין הכותבים הישראלים היו אנשים ידועים כמו עמוס קינן ,שכתב כמה מהחוברות המוקדמות ביותר מסוג זה לאחר שפוטר מעבודתו בעיתון "הארץ " משום שהואשם בהתנקשות בחייו של השר פנקס תחת השם הבודי "|יובב"|  , אהרון אמיר המתרגם והעורך הספרותי שהיה זה שערך את כרכי טרזן הראשונים  ישעיהו לויט חיים גיבורי שרגא גפני פנחס שדה ואחרים ורבים.

הכותבים הישראלים לקחו את טרזן אל הכוכבים ואל ארצות שונות ובמידה מסויימת הוא היה פופולארי כל כך שכן הוא שימש כבסיס לתרבות העברית הכנענית נוצרה בישראל זאת שהייתה ראקציה כנגד היהדות הגלותית.

גיליתי שגם בארצות אחרות נוצרו סיפורים מקוריים על טרזן למרות איומי התביעה של בעלי הזכויות חברת אדגר רייס בוראוז בע"ם .בכל מקום מהודו ועד אפריקה טרזן וסיפורו השאירו רושם עמוק.

אז הנה ביקורת שלי על הסרט "אגדת טרזן " שהופיעה ב"יקום תרבות ".:"טרזן נגד המלך הבלגי "

ומאמר גדול שלי על טרזן  ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".

 

ציור של אורי פינק לספר מאת אלי אשד ואורי פינק :"הגולם" סיפורי של קומיקס ישראלי "|( מודן 2003)

 

מישחקי הלוח והקופסה מראשיתם ועד ימינו

חשבתם שמשחקי המחשב ישמידו את משחקי הלוח והקופסה ? אז חשבתם. היום מתברר שאם כמרים זועמים בימי הביניים ומחנכים ישראלים מזועזעים לא הצליחו לנצח את משחקי הלוח והקופסה, גם הטאבלטים והסמארטפונים לא ידחקו אותם מחדרי הילדים. מתברר שמה שהיה טוב לפרעונים ,למלכי שומר ולצלבנים ,טוב באותה המידה גם היום.

ולהלן סדרה של מאמרים  על משחקי הלוח והקופסה מראשיתם ועד היום בראשית המאה ה-21 כאשר הז'אנר נהנה היום מתחייה ומפריחה אולי חסרת תקדים בעיקר בקרב הקהל הדתי ובעיקר החרדי שאצלו משחקי הקופסה מצליחים יותר מאי פעם.

הסדרה הופיעה במקור כמאמר גדול בדפוס  ב"דיוקן -מקור ראשון ".

ועכשיו במגזין "יקום תרבות ":המשחק רק מתחיל :

החלק הראשון :משחקי הלוח מימי האדם הקדמון  

החלק השני -משחקי הקופסה בארץ ישראל

החלק השלישי :תחיית משחקי  הקופסה:משחקי הלוח והקופסה במאה ה-21 .

הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי

 

ביום ה-19 בינואר 2012 נפטר   ההיסטוריון הצבאי והסופר שרגא גפני הלא הוא אבנר כרמלי הלא הוא און שריג הלא הוא איתן נותב הלא הוא איתן דרור הלא הוא יגאל גולן  מי שעיצב אצל רבים מאיתנו את דמות הלוחם העברי המודרני. סדרות ספרי ילדים על מעללי המחתרות לצד כתיבת היסטוריה צבאית השתלבו בדמות המפורסמת ביותר שיצר, דנידין הילד הרואה ואינו נראה .

 ממש כמה ימים לפני פטירתו של גפני פירסמתי במגזין "יקום תרבות " כתבת ענק  בת שתי חלקים על יצירתו של גפני בשם "העברי האחרון "כתבה זאת הייתה מבוססת על מאמר קודם שפירסמתי עליו בספר "מטרזן ועד זבנג". הוא נפטר זמן קצר לאחר פרסומה.

לאחר פטירתו של גפני מצאתי את עצמי מבוקש בידי כלי התקשורת בתור המומחה הראשון במעלה  לגביו.  התבקשתי לדבר עליו  על  בתוכנית  "לונדון וקירשנבאום " של ערוץ 10,אולם הופעה זאת בוטלה אולי משום שירון לונדון כעס על ראיון שפירסמתי  עימו על הקשר שלו לירון זהבי מחסמבה ממש כמה ימים קודם לכן.

 במקום זה הופעתי בתוכנית המקבילה בערוץ 1 באותה השעה בדיוק "הערב עם גאולה אבן "שאנשיה פנו אלי חצי שעה בדיוק לאחר פנייתם המקורית של אנשי "לונדון וקירשנבאום " באותו העניין. התפעלתי מאוד מהידענות לגבי גפני שאבן הפגינה בראיון.

 כן התראיינתי עליו לרדיו  תוכנית של דורון נשר ( שחשף שהוא כיכב בעיבוד קולנוע של סיפור של גפני "הקרב על מבצר ויליאמס" ) ביחד עם עטרה אופק בתו של מבקרו  הגדול של גפני הסופר אוריאל אופק . .בדיון דנתי בהשפעה של אירגון ל"חי האמיתי ומפקדו האמיתי יצחק שמיר  לימים ראש ממשלת ישראל על אירגון" הימאים הבדיוני של גפני ועל מפקדו אברהם אבידן .ועטרה אופק סיפרה על היחסים לא בדיוק סימפטיים בין אביה ובין גפני.

 התראיינתי לכתבה ביקורתית על גפני של העיתון "הארץ " מאת תמר רותם

 פרט לכך פירסמתי מאמר על גפני באתר מאקו של ערוץ 2 ומאמר הספד בעיתון "מקור ראשון ".והייתי אמור לפרסם מאמר הספר נוסף ושונה מאוד בעיתון "מעריב " אך זה לא יצא לפועל מאחר שהעורכים שם התחלפו…

גפני זכה גם להספדים של אנשים אחרים ובהם מבקרת הספרות אריאנה מלמד וחתן פרס ספיר חגי ליניק. הוא הסופר האחד והיחיד בהיסטוריה של מדינת ישראל שזכה להספדים במדורי הספורט השונים .

בתערוכת תולדות הכדורגל  הישראלי שנפתחה בחודש מרץ   במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב יש ספרים שתרמתי לתערוכה מסדרת ה"ספורטאים הצעירים" של גפני. הסופר עצמו למרבית הצער לא זכה לראות את התערוכה.

עד כמה הוא היה מתלהב מהתערוכה? זאת באמת שאלה.  האמת המרה היא שגפני  בכלל לא חיבב כדורגל והעדיף כספורט את השחייה . הכדורגל עניין אותו רק כנושא לסיפורי הרפתקאות פטריוטיים אבל הוא בלשון המעטה קיצונית  מעולם לא התלהב מהשיגי שחקניו  ומהתנהגותם והתנהגות מעריציהם  במציאות הלא בדיונית . .

שרגא גפני זכה לכמות עצומה ניתן לאמר מפתיעה של תשומת לב לאחר המוות לאיש שהיה סופר ילדים שנוי מאוד  במחלוקת ובהחלט לא מוערך בידי הממסד הספרותי

.אז לאחר כל זה הנה ההספד הסופי  שלי  על שרגא גפני וגם כמה מילים על הקשרים שהיו לי  איתו .

ההספד הסופי

 

 שרגא גפני  אחד מסופרי הילדים הפופולריים ביותר בישראל, וגם אחד הסופרים השנויים ביותר במחלוקת, נפטר. ייתכן ורבים לא מכירים את הספרים שכתב תחת שמו האמיתי, אבל סביר מאוד שיתמלאו בצמרמורת של הנאה כשייזכרו בספריו הכוללים את 'הספורטאים הצעירים', 'הימאים' או 'הבלשים הצעירים' (אבנר כרמלי), 'דנידין הרואה ואינו נראה' (און שריג), סדרת ספרים על מבצע אנטבה (איתן דרור), וגם ספרים אחרים שנכתבו תחת השם יגאל גולן וכינויים נוספים. שמות העט של גפני, אגב, מלאים במקבילות ורמזים לשמו האמיתי של המחבר.

שרגא גפני, האיש בעל השמות הרבים, נולד בשנת 1926 בתל-אביב. כשהיה בן 14 הצטרף ללח"י; "בארצי שלי", כך אמר, "לא יאמר לי זר, לא בריטי ולא אחר, מה עליי לעשות". בלח"י חונך גפני לראשונה לשאיפות וערכים לאומיים שבבית הספר ובתנועת הנוער לא דובר עליהם. בלח"י למד לראשונה שמטרת היהודים בישראל היא לשחרר את המולדת מעול הזרים ולהשיב את גדולתה כארץ התנ"ך והנביאים – הארץ העברית.

שרגא גפני

לאחר שהתגייס לחטיבת 'גבעתי' שם שירת כסמל חבלה, פגש את יוסף ועדיה, מאנשי תנועת ה'עברים הצעירים' (ה'כנענים') של המשורר אוריאל הלפרין (יונתן רטוש), וועדיה קישר בין גפני לבין חברי התנועה. גפני זיהה דמיון בין הרעיונות של הלפרין לבין אלו בהם דגל בלח"י, והצטרף לתנועה. לצד אנשים כעמוס קינן ובועז עברון (שגם היו אנשי לח"י לשעבר), הוא נחשב לאיש המשמרת הצעירה של התנועה.

אט-אט החלו להתגלות הבדלים אידיאולוגיים ברורים בין גפני לבין הלפרין וחסידיו. הוא קיבל את חזונו של הלפרין על הצורך במהפכה עברית וביצירת עם חדש שיהיה בגדר תחייתו של העם העברי הקדום; הוא הסכים עם ניתוק הלאום מהדת, בהיפרדות מיהודי הגולה ובהתמזגות עם הערבים תושבי הארץ לאומה עברית אחת; מנגד, גפני דחה את הגישה שקראה להחיות את התרבות העברית הקדומה על כל מרכיביה, כולל הערצת התרבות והספרות האלילית של הכנענים. הוא טען שיש להחיות רק יסודות מובחנים מעברה של האומה העברית, כאלו שעמדו בבסיס פסגת ההישגים של העם – ובמיוחד בתקופת הנביאים, על בשורתם וחזונם.

תורתו של גפני הייתה הבסיס לכתיבתו בעשרות השנים הבאות, ובספרים אלו ביטא אידיאולוגיה שאותה כינה "עברית". הוא פרסם ברבות השנים עשרות ספרי ילדים, והיו אפילו מי שסברו שהתפיסות הימניות המופגנות שביטא בהם תרמו רבות לעליית הליכוד והימין בשנות ה-70.

רפול מימין ושרון משמאל

במקביל לכתיבה גפני שימש כהיסטוריון צבאי, הוא עבד בענף ההיסטוריה הצה"לי, פרסם ותרגם מאמרים רבים בנושא ההיסטוריה צבאית בעולם ובצה"ל. "הייתי היסטוריון צבאי מהרגע שהחזקתי עט ביד, וכבר בגיל תשע ייסדתי עיתון בו תיעדתי את הנעשה בשכונה במלחמות הכדורגל", סיפר לי גפני. "במלחמת העצמאות הייתי חייל ב'גבעתי' וכתבתי בעלון שפרסמתי את קורות הגדוד כסופר שהכול בוער באש עצמותיו. בגמר מלחמת העצמאות יחידת ההיסטוריה של צה"ל חיפשה אנשים שאוהבים היסטוריה צבאית כדי שיעבדו אצלה, והם שלחו מכתב חקירה בעניין הכתבה. הייתי מעוניין בתפקיד אבל הייתי מפקד בגדוד, ומפקדי יונה וולך לא רצה לוותר עליי. לאחר מכן העבירו אותי לתפקיד אחר, ורק אז הוא הציע אותי. אסא הגלילי נשלח לראיין אותי, ולאחר שקראו את מה שכתבתי בעלון, יחידת ההיסטוריה חטפה אותי. הייתי שם משנות ה-50, איש כתב העת 'מערכות' וכתבתי על פרשיות צבאיות רבות. במלחמת ששת הימים העבירו אותי למחלקת ההיסטוריה הצבאית, והמשכתי לשרת שם עד אחרי מלחמת יום הכיפורים.

"למדתי מההיסטוריון הצבאי, הגנרל סמואל מרשל, שאחרי הקרב אנשים זוכרים שמונים אחוז מהקרב, שבוע אחרי הקרב ארבעים אחוז, וחודש אחרי ארבעים אחוז ממה שהיה וארבעים אחוז ממה שהיו רוצים שיהיה. לכן יש לחקור אחרי הקרב כל פרט וכל חייל, ולשלב הכול בתשבץ ענק של תיאור פרטי הקרב". 

המחקר הידוע ביותר של גפני על ההיסטוריה הצבאית הוא התיאור המפורט של קרב המיתלה בזמן מבצע סיני ב-1956. המחקר הופיע כגיליון שלם של 'מערכות' ב-1960,הגיליון היחיד שהוקדש כולו למאמר אחד, על קרב אחד בלבד.

 

"קרב המיתלה היה חשוב כי בו שברנו את הצבא המצרי", התייחס בפניי גפני למאמר. "המצרים ביצרו את המיתלה עם ביצורים שנחשבו לא חדירים; אמנם שילמנו מחיר כבד אך המקום נכבש, הציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה. בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל. את תיאור הקרב כתבתי עם רפול (רפאל איתן, מפקד גדוד 890 של הצנחנים באותה עת – א"א) מימיני ושרון (אריאל שרון, מח"ט הצנחנים באותה עת – א"א) משמאלי; הם נתנו לי כל מה שרציתי – כל פרט מידע, ולו הקטן ביותר".

 אלי : זאת יצירת ההיסטוריה הצבאית החשובה ביותר שלך?

" החוברת על קרב המיתלה היא באמת הבולטת מכולם, ולמרות שכולה עובדות ואמת – יש בה גם יסודות ספרותיים רבים ולא רק אווירה מקצועית", אומר גפני. "תרגמו אותה לשפות אחרות, ולמדו ממנה בקורסי פיקוד ומטה. היא גם זכתה לתגובות בעיתונות האזרחית, ובעקבות תיאור הקרב שם חיים גורי כתב ב'דבר' שהוא רואה למול עיניו מיתוס יווני קדום".

 אלי : היום ההיסטוריונים טוענים שהקרב היה מיותר ושהקורבנות בו מתו לשווא.
" גפני : הם לא מתו לשווא, הם מתו בשביל מטרה חשובה. הם הראו לאויב שהחייל העברי אינו נסוג גם במצבים הקשים ביותר, ושיש לפחד מהחייל העברי. לעצם תדמית גבורה הזו יש חשיבות עצומה במאבק הפסיכולוגי מול האויב",
"זאת הייתה הצלחה במחיר יקר, אך היא הייתה אחת ההצלחות הגדולות של חיל הרגלים העברי דאז. צריך להבין שקרב המיתלה הוא הקרב הכי חשוב במורשת העברית, ובו הגיעה לשיאה ההגשמה העצמית, הייעוד והשאיפה של הלוחם העברי להגיע לגרון האויב ולמלוק אותו."לדעתי זה פשע שלא מצרפים את תיאור הקרב הזה לספרי קריאת החובה של תלמידי תיכון. ראוי שיהיה זה פרק נוסף על מורשת הגבורה העברית". 

דנידין נגד אחמדיניג'אד

גפני עסק רבות גם בהיסטוריה צבאית של ימי קדם, ובין השאר פרסם מחקר שבו טען שמצא הוכחות לייחוסו של בר-כוכבא כצאצא של בית דוד. אך גם כשעסק בהיסטוריה הצבאית, לא זנח את עיסוקו העיקרי – כתיבה לילדים. גפני המשיך להנחיל את משנתו בספרי הילדים שכתב, ופעמים רבות מסווה של סיפור מרתק או מבדח נועד להעביר לילדים את השקפותיו.

"השפעתה של ספרות על ילדים היא בעלת משקל אדיר בעיצוב אופיו של הילד, גיבוש ערכיו והשקפת עולמו", הסביר גפני את ה'אני מאמין' שלו לפרופ' אדיר כהן. "המפגשים הראשוניים של הילד עם עלילות ספרותיות מעצבים אותו ומכוונים אותו במידה רבה למערכת חיים שהסופר חפץ בה. לעניות דעתי, על הכותב לדעת זאת ולראות את מקצועו כשליחות ולא כמשלוח יד. עליו להיות מוכן להתייצב מאחורי הדברים שהוא כותב לילדים, להחזיק בערכים ובהשקפת עולם מגובשות. ספרות ההרפתקאות היא הסוכרייה המתוקה שבתוכה אתה טומן את הערכים שאתה שואף להחדיר בקורא שלך; כל ילד אוהב הרפתקאות ונמשך אליהן, ולכן דרך הספר ניתן להחדיר בילד ערכים בצורה ישירה".

Image result for ‫דנידין לוכד השבויים‬‎

כנראה שהסדרה המפורסמת ביותר אותה גפני חיבר הייתה 'דנידין הרואה ואינו נראה', וגיבורהּ הפך לאייקון אמיתי של התרבות הישראלית. בסדרה פורסמו 29 ספרים על עלילות ילד ששתה משקה סגול והפך כך לרואה ואינו נראה. באמצעות כוחותיו המיוחדים, דנידין הופך לסוכן חשאי של ישראל ומסייע לביטחונה של המדינה.

במהלך הסדרה התמודד דנידין עם חיילים מצרים בזמן מלחמת ששת הימים, נלחם בחיילים סורים לאחר מלחמת יום הכיפורים ופעל מול טרוריסטים פלשתינים חוטפי מטוסים; בנוסף הוא גם התמודד באופן אישי עם שליטים שונים של העולם הערבי, מנאצר ועוזריו, דרך חוסיין מלך ירדן שבמהלך ששת הימים דנידין שיבש את שידורי הרדיו שלו וגרם לו לשדר נאום פרו-ישראלי המכיר בזכותם של ישראל והיהודים, וכלה ברודן העיראקי סדאם חוסיין שממנו מנע להטיל פצצת אטום על ישראל; דנידין הציל את הנשיא האמריקני ביל קלינטון מחייזרים מרושעים, ובסיפור קצר שפורסם רק בעיתונות עזר לאהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, לחסל את חמאס;

הספר האחרון בסדרה, שאותו גפני תכנן בשנה האחרונה לפני מותו, היה אמור לעסוק במאבקו של דנידין בנשיא איראן אחמדיניג'אד. גפני לא הספיק להשלים את הספר בשל מחלתו.

אילו היה כותב רק את דנידין, דיינו; אבל גפני התפרסם גם הודות לסדרות אחרות, ותחת שמו האמיתי פרסם את סדרת 'עולם התנ"ך לילד' שבה סיפר מחדש את סיפורי הספר האהוב עליו, התנ"ך, במה שנראה בעיניו כ"אפוס לאומי עברי". לצד ההצלחה ספגה הסדרה גם ביקורת קשה על גישתה ה"לאומנית-פרימיטיבית כלפי 'עממי הארץ' הכנענים", אך היא גרמה לילדים חילוניים רבים להתעניין בתנ"ך.

סדרה מפורסמת הרבה יותר הייתה 'הספורטאים הצעירים', סדרה בת 16 ספרים על קבוצת כדורגלנים שמביאים לזכייתה של ישראל באליפות העולם בכדורגל. גפני הסביר שכתב את הסדרה כמחאה על ההישגים העלובים של ישראל בכדורגל, אך למרבית הצער לא נראה שרמתו של הכדורגל הישראלי השתפרה בהרבה כתוצאה מספרי סדרה זאת. הסדרה תיכלל בין אוסף המוצגים שמתכנן מוזיאון ישראל להציב בתערוכה שתעסוק בתולדות הכדורגל הישראלי ותיפתח בקרוב.

"פגשתי אותו לראשונה ב-1960, ומאז הפכתי לצייר הקבוע שלו", מספר עליו אריה מוסקוביץ', שאייר את 'הספורטאים הצעירים' ואת 'דנידין'. "אחת הסיבות שעבדנו כל כך הרבה וכל כך טוב ביחד היא שהייתי צייר של צה"ל, וציירתי סמלים צבאיים שונים. בשבילו, כל העניין של ציור נכון ומדויק היה חשוב מאוד – הוא היה לוקח אותי למשחקי כדורגל רק כדי שאדע לתאר בצורה מדויקת ככל האפשר את השחקנים בעת המשחק. גפני היה מספר לי את הציור בעל פה כי פחד שלא יהיה לי זמן לקרוא את הספר, והוא היה קובע איזה סצנות עליי לצייר".

אלי : היו לך בעיות בציורים של ספריו?

מ.אריה :"הייתה לי בעיה קשה לצייר את דנידין", אומר מוסקוביץ'. "איך תצייר אדם בלתי נראה כך שהקורא כן יראה אותו? אבל אני חושב שאיכשהו התגברתי על כך ויצרתי בלתי נראה שהוא ברור לעין".

 אלי :היו מבקרים רבים שהתנגדו לתיאור הערבים בספריו של גפני ולציורים בהם הערבים מוצגים כמרושעים וכטיפשים. האם זאת הייתה הכוונה?

"גפני בהחלט חשב שערביי המזרח התיכון הם מרושעים", מסביר מוסקוביץ', "לתפיסתו, הם רוצים להשמיד את מי שאינו מתאסלם, והוא חשב שהם טיפשים משום שהם פועלים בכיוון זה. הציורים אכן שיקפו את תפיסתו זאת".

סדרה נוספת שכתב גפני היא 'הימאים', סדרה על עלילות קבוצת מחתרת דמוית לח"י שלראשונה בספרות הילדים העברית הציגה את לוחמי המחתרות במאבקם בערבים ובבריטים באור חיובי – ועוד בשיא תקופת השלטון של מפא"י. לאכזבתם של חובבי הספר, העלילה נקטעה בשיא המתח – ברגע בו הימאים עמדו להתנקש בחייו של הרודן הנאצי היטלר – ולא ידוע אם היטלר היה ניצל מניסיון ההתנקשות.

סדרה פחות ידועה הייתה 'הסיירת המיוחדת', שגוללה את סיפורה של יחידה צבאית ישראלית סודית בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הסדרה עוררה את מחאות העיתון הצבאי 'במחנה' בגלל שאחת הדמויות, בחורה צעירה, מצהירה שהיא אינה מוכנה לצאת עם חייל שאינו משרת ביחידה קרבית מובחרת.

לא שונא ערבים

Image result for ‫דנידין לוכד השבויים‬‎

ספריו המרובים של גפני, כמו גם תפוצתם הרחבה, לא זיכו את גפני בעושר רב. המוציא לאור מזרחי  הרוויח הרבה כסף ממכירת ספריו של גפני, ובנה ממנו וילה ענקית בסביון.  אבל גפני עצמו ראה רק מעט מאוד מהרווחים. הוא . הרוויח עליהם רק שכר סופרים (ללא תמלוגים), והיה בסכסוך גדול  עם מזרחי על הזכויות אבל הפסיד. כיום ‘דנידין' הוא סימן רשום של מזרחי עם כל המשמעויות הכלכליות של הדבר.

יחד עם זאת, הפופולריות של ספריו הייתה כה רבה, עד שבשלב מסוים ניסה אחד ממבקריו הקשים של גפני, הסופר אוריאל אופק, לשכנע את הספריות הקיבוציות לסלק את ספריו ממדפיהן, אך נכשל בכך. במאמר שפורסם ב-1970 כתבה חוה ויזל על ספריו כי "משיחות עם מחנכים, מנהלי ספריות, הורים וילדים, עולה הרושם כי אלה הם הספרים הנקראים ביותר בגיל 11-9".

נטייתו של גפני להטמיע את דרכו האידיאולוגית ספגה ביקורת רבה. העיתונאי רון מיברג, שמתנגד לדעותיו של גפני, טען ש"מגיע לו פרס על יכולת ההשפעה על דור שלם של צעירים. הוא הבין את הלך הרוחות, את הסחף לימין, את הנוסטלגיה החמושה במקלע וכתב על זה לפני כולם". מיברג אף ייחס לגפני וליצירותיו השפעה מכרעת על דור הצעירים שהעלה את הליכוד ואת הימין לשלטון, וגפני עצמו הסכים עם הערכות אלה. אחרי הכול זאת הייתה מטרתו, ושיא הצלחתו התגלם בדמעת הצנחן ליד הכותל במלחמת ששת הימים – תמונה שגפני מקשר להשפעת כתיבתו. תמיכה נוספת בדעת מיברג היא הטענה ששמה של מפלגת 'התחיה', בראשות יובל נאמן וגאולה כהן, נלקח ישירות משם קבוצה בעלת אידיאולוגיה דומה שהוצגה בסדרת 'הספורטאים הצעירים' כמה שנים לפני הקמת הרשימה הפוליטית.

הסופר והמתרגם אוריאל אופק ביקר את ספריו של גפני מכיוון אחר, ולדבריו הם אינם יכולים לתרום לחינוך של ילדי ישראל מאחר שעלילותיהם חסרות אמינות, סגנונם דל, שפתם מרושלת וגיבוריהם חסרי תכונות ייחודיות.

חלק מרכזי מהאש שכוונה נגד גפני נבעה מגישתו לערבים בספריו. פרופ' אדיר כהן ודן יהב האשימו את גפני ביצירת סטריאוטיפים שליליים ומבזים של הערבים; לשיטתם, לצד 'חסמבה', ספרים אלו עומדים בראש רשימת ספרי הילדים העבריים המציגים את בני העם הערבי בצורה עוינת. טענה דומה הושמעה על ידי הסופר הפלשתיני פאוזי אל אסמר, שמביא את ספריו של גפני בתור דוגמה מרכזית לתופעת העוינות כלפי הערבים בספרות הילדים.

Image result for ‫שרגא גפני‬‎

והוא התבסס ברשימה זאת על מאמר של הישראלי ישראל שחק ,שמצידו התבסס על רשימה עיתונאית של תמר מרוז. טענות אלו שימשו מאז לבסיס של מאמרים של  עוד אנשי שמאל  ופעילים פרו פלסטינאים בחו"ל שתקפו את ספרות הילדים הישראלית כמפיצה כביכול תעמולת שנאה כנגד הערבים. לאמיתו של דבר כל אלו מצאו מעט מאוד דוגמאות להתבסס עליהן ( ובין הדוגמאות הנוספות  שהביאו נמצאים גם ספרים  של  אותו אוריאל אופק שהוזכר למעלה ..) .הדוגמה המרכזית שלהם  ל"תעמולת שנאה אנטי ערבית " כתוצאה הייתה של שרגא גפני.שבספריו החיילים הערביים הוצגו הן כאכזריים והן כמטופשים.

למעשה, גפני היה רחוק מאוד משנאת ערבים ומגזענות. הוא סבר שהערבים שחיים במדינת ישראל הם צאצאי היהודים הקדומים, ועליהם להתמזג עמם מחדש. מצד שני, גפני החשיב את ערביי המזרח התיכון כאומה ששואפת להשמיד את כל מי שיסרב לקבל על עצמו את האסלאם, ולא האמין כלל באפשרות של שלום ארוך טווח בין מוסלמים ולא-מוסלמים. בסדרה 'ידידות ומאבק', אותה פרסם תחת השם איתן דרור, קרא גפני ל"ברית מיעוטים" של תושבי המזרח התיכון שתכלול את הנוצרים, העלאווים, הדרוזים והיהודים, שיתאחדו כנגד האסלאם הג'נוסיידי.

דומה שהמבקרים הודו שגפני אכן השיג את כוונתו המוצהרת – עיצוב תפיסת עולמם של הקוראים – ומיברג אפילו כתב עליו: "במשחק על גביע המדינה לראיית הנולד ולחינוך יוצר, אבנר כרמלי 2, מדינת ישראל 0. גם הרעים, אלה שרוצים לעצור אותו, אינם יכולים לו. הנבחרת שהם מציבים מולו, הסגל הלאומי שלהם, אינו חדור באותה תחושת שליחות עמוקה, מחויבות ומסירות למטרה. אז מה אנחנו יכולים להתלונן על כך שכרמלי משחית את ערכי הילדים? אין דרך אפקטיבית להילחם בדמיונו ובכושר הייצור של כרמלי, ומאה ומשהו הספרים שלו מכסים את שוק ספרות הילדים כמו שמיכה עבה".

בשנים האחרונות לחייו ניסה גפני לעשות נפשות לתפיסה חדשה שפיתח, ואותה כינה 'השיטה השוויונית-מחזורית'. לדעתו, האידיאל שקידמו חוקי התורה בקרב עם ישראל בימי קדם היה לחלק מחדש ולהשיב את אדמות האבות לבניהם אחת לחמישים שנה, ובכך ביקשה התורה לייסד שיטה שתשמור על צדק ושוויון חברתי. גפני האמין שעל ישראל המודרנית לחזור לשיטה זו על מנת ליצור דרך חיים צודקת יותר, ולכן עבד על ספר למבוגרים שיציג את עיקרי השיטה וקיווה שפרסומו "יזעזע את אמות הספים". גפני ניסה לשכנע גם מנהיגים ופעילים פוליטים שונים בחזונו, אך איש לא גילה ברעיונותיו יותר מעִניין מועט. גפני לא ויתר והמשיך לכתוב ספרי ילדים בהם עסק מדי פעם בתיאור דרך החיים השוויונית-מחזורית, בתקווה שהילדים שיקראו אותם ישתכנעו בעקרונות השיטה בעתיד ויממשו אותה, וכך ישראל תיהפך למרכז של צדק ומוסר.

לאחר הביקורת עליו ולאור דעותיו, האם ניתן לקבוע שגפני היה סופר ילדים 'מוצלח'? מבחינה ספרותית, התשובה היא ככל הנראה שלילית; אבל אין ספק שספריו העניקו שעות רבות של הנאה לקוראיהם הרבים, והותירו להם משהו לחשוב עליו גם לאחר סיום הקריאה.

שרגא גפני ואני

כאשר אני הייתי ילד גפני היה אחד הסופרים החביבים עלי. יש לו תפקיד מרכזי בכך שהתנ"ך הוא אחד הספרים האהובים עלי הודות לסדרה שלו "עולם התנ"ך לילד

.

אני עצמי מעדיף על פני כל הסדרות של גפני סדרה  שאותה פרסם בשנות החמישים שהיום היא פחות ידועה אבל לדעתי היא גדושת ההמצאות ומשעשעת מכל "הבלשים הצעירים"  סדרה שגיבוריה אלי פנחס חנה ושוש יוצאים למשימות שונות בישראל באפריקה בחלל  ופוגשים דמויות כמו מנהיג מצרים נאצר הקומיקאי דני קי איש הג'ונגל טרזן ואחרים וכו' בסדרה שהיא פארודיה  על יצירות ורעיונות שונות שהיו נפוצים בישראל  בעולם הספרות והאמנות בשנות החמישים. גפני מעולם לא חזר לשיא של סדרה זאת.

היכרתי אותו בראשית שנות האלפיים כאשר כתבתי עליו עבודה סמינריונית עבור המחלקה לחקר  התרבות באונ' תל אביב. גפני בשלב זה כבר לא ראה את עצמו רק כסופר כפי שראה את עצמו בשנות החמישים אלא כאידיאולוג השואף להביא לטרנספורמציה בחיי החברה והמדינה בישראל דרך ספריו.

הוא לא באמת הצליח בכך. אבל הסתפק בחוסר ברירה באהבה שלה זכו ספריו ובראשם ספרי דנידין. אל ההתקפות אליו כסופר שמשחית את הנוער והופך אותו לימני התייחס כאותות כבוד העויינות כלפיו הייתה אמיתית  בראשית העשור הקודם  היצעתי לאגודה הישראלית  למדע בדיוני לבחור  בגפני כאורח כבוד באחד הכנסים שלה בגלל תרומתו הגדולה מאוד לדעתי לספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני הישראלי.גפני הרי יצר את דמות המדע הבדיוני  הישראלית הקלאסית  מכל דנידין הרואה ואינו נראה. נציגי האגודה סירבו בתוקף .כפי שהתברר לי ממגוון של שיקולים ובהם העובדה שגפני הוא דמות שנוייה במחלוקת מבחינה פוליטית וגם מכיוון שהתקשו לראות בסדרה על הילד הבלתי נראה הנלחם באויבינו סדרת "פנטזיה "אמיתית ".

גפני לא הוזמן מעולם לשום כנס.אולם  הסופר הישראלי היושב באנגליה לביא תדהר שמע ממני על הפרשה וכתב סיפור באנגלית בשם

 THE MASTER שהוא מעין סיפור היסטוריה חלופית על הסופר "שאול כנען " המבקר בכנס מדע בדיוני ישראלי ומנסה להתמודד במהלכו עם ההבדלים בין  החברה הישראלית העכשווית  ובין גיבורי התרבות

 שאול כנען אינו אלא שרגא גפני והסיפור של תדהר  הוא בעיני מחווה אולטימטיבית לחייו וליצירתו של אחד מסופרי הילדים הישראליים הבולטים ביותר לטוב ולרע לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל.

הסיפור של לביא תדהר נמצא באתר זה ברשת

http://www.strangehorizons.com/2007/20071008/master-f.shtml

 

שרגא גפני .צילם עודד קרני

ראו גם

שרגא גפני בויקיפדיה

מאמרי הספד על גפני

נפטר הסופר שרגא גפני

מיה סלע מודיעה על פטירתו של גפני

האבא של דנידין נפטר בגיל 85, באתר רשת

אלי אשד, שרגא גפני, הרואה ואינו נראה, באתר mako מאקו, 22 בינואר 2012.

העברי האחרוןהחלק הראשון

העברי האחרון החלק השני

תערוכת תולדות הכדורגל הישראלי

במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב נפתחת  השבוע תערוכת תולדות הכדורגל בישראל .

ובתערוכה ישנם בין תמונות שונות מתולדות הכדורגל הישראלי גם ספרים מסדרת "הספורטאים הצעירים "  של "אבנר כרמלי ( שרגא גפני שנפטר לפני כמה שבועות ) שתרמתי להם  ושיוצגו בתערוכה.

האמת ?איני חובב גדול של כדורגל ,ואמת נוספת גם שרגא גפני לא היה חובב גדול של כדורגל. זה היה עבורו נושא טוב לכתיבת סיפורי הרפתקאותפטריוטיים  ותו לא.

הוא בכלל העדיף שחיה….

אבל עדיין הוא הסופר היחיד אי פעם שזכה להספדים בעמודי הספורט.ומן הסתם לא יהיה אחד נוסף בעתיד

הפתיחה הרשמית תהיה היום במוזיאון ארץ ישראל  והזמנתי אליה כאורחי את הצייר מ.אריה המאייר של "הספורטאים הצעירים " וגדול ציירי משחקי הכדורגל של ישראל .

נזכיר שאצלי בבית ישנה תמונה שהיא אחת מהראשונות של קבוצת כדורגל ארץ ישראלית של תלמיי ישיבה משנת תרע"ג ( 1912 או 1913 ) שאחד מחבריה הוא דודו של אבי יעקב לנדא. יום יבוא ואכתוב עליה ביתר פירוט. אותה קבוצה התמודדה לימים עם קבוצת כדורגל תורכית שבה שיחק לא אחר מאשר מוסטפה כאמל לימים אתתורק מייסדה של תורכיה המודרנית.

ראו על התערוכה

וראו גם על גיבור ספורט של ישראל שעסק גם בכדורגל

 

 

אשת חיל מי ימצא? : 70 שנה של "וונדר וומאן "

הופיע באתר "סדרות הטלוזייה הקלאסיות "

70 שנה מלאו להופעתה הראשונה של גיבורת העל המפורסמת מכל בקומיקס האמריקני , "אשת חיל" הסיפור הראשון על מעלליה אמנם הופיע עוד ב-1941 . אבל החוברת הראשונה שהתמקדה רק בה עם תמונת עטיפה עליה הופיעה בינואר 1941. ולרגל זה הנה פרסום מחודש של כתבה העוסקת בתולדותיה.

סיפורי הקומיקס , אינם משופעים בדמויות נשיות ידועות מהקליבר של ספיידר מאן וסופרמן ,מה שאולי גם אומר משהו על הקהל שלהם שרובו הוא זכרים צעירים ורק מיעוטו הוא נשים .

אבל ישנה יוצאת דופן אחת שעומדת כמעט שווה בשווה לצידם של סופרמן החייזר מכוכב קריפטון , ובאטמן איש העטלף המיליונר הלוחם בפשע כצלע השלישית ברשימת גיבורי העל הידועים ביותר חברת הקומיקס האמריקנית די . סי . זו היא WONDER WOMAN אשת חיל.

בעברית אגב התרגום המדייק של שמה הוא "אשת פלא ". אבל אין ספק ש"אשת חיל" מצלצל טוב יותר עם הקשריו המקראיים לקטע הידוע בספר "משלי " התנ"כי על האישה המושלמת ולכן נשתמש בו.

האמזונה

אשת חיל היא לוחמת צדק בעלת כוחות על ששנים רבות רבות לפני הלוחמת היווניה הידועה מסדרת הטלוויזיה "זינה הנסיכה הלוחמת " סידרת פנטסיה על לוחמת קדומה בלתי מנוצחת , שהוקרנה בטלוויזיה האמריקנית בין 1995 ל-2001 ( שדמותה הושפעה ממנה לא במעט ) הייתה קשורה עמוקות למיתולוגיה היוונית .

שמה של אשת חיל הוא דיאנה "פרינס " והיא נסיכה , בת לגזע האמזונות הקדום,לוחמות אדירות כוח שבעבר הרחוק נוצר בידי אלת האהבה אפרודיטה להראות שכל מה שהגברים הבהמיים יכולים לעשות נשים יכולות לעשות טוב יותר.

אפרודיטה נתנה לאמזונות חגורת קסמים שבאמצעותן הן יהיו בלתי מנוצחות בידי גברים פשוטים והן בנו עיר נפלאה ביוון הקדומה בשם אמזוניה ושם חיו בשלווה דורות רבים . אלא שבשלב מסוים יצא הגיבור הקדום והחזיר השוביניסט האולטימטיבי הרקולס ( כן, אותו הגיבור שכיכב בסדרת האם של זינה ) להילחם בהם ופגש את מלכת האמזונות היפוליטה. היפוליטה היפה גברה על הרקולס בכוחה הגופני (!) ובאמצעות חגורת הקסמים שלה ששום לוחם גבר אינו יכול לעמוד בפניה. הרקולס נאלץ להיכנע אך היה נחוש בדעתו לשעבד את היפוליטה והאמזונות שלה ויהי מה. ואם יהיה צורך בבוגדנות במקום בכוח . הוא הזמין את האמזונות למשתה כשהוא מחניף להיפוליטה וליופיה והבחורה התמימה נפלה ברשתו של הלוחם האכזר בשלב מסויים כאשר השניים היו בשלבים מיתקדמים של ""התמזמזות " " חטף הרקולס מהיפוליטה את חגורת הקסמים והאמזונות היו כעת בידיו כבולות לעשות בהם ככל שיעלה ברצונו (ולגורל "מר ממות " מן הסתם). אלא שהיפוליטה התפללה לאפרודיטה וביקשה ממנה את הכוח לשבור את הכבלים האלה הסכימה אם כי הזהירה שמעתה ואילך יהיו האמזונות שפחות מוחלטות של אפרודיטה ותמיד יהיה עליהן לזכור כיצד היו פעם שפחות של הגברים . בעזרת אפרודיטה הן השתחררו מהשרשראות ,היפוליטה היכתה את הרקולס וחטפה ממנו את החגורה,האמזונות היו כעת שוב חופשיות משליטה גברית.אולם האמזונות ידעו ששוב אין להן מקום ביוון או בעולם הגברים בכלל. הן שטו לאי בלתי ידוע באוקיינוס "אי גן העדן " והקימו שם ממלכה לנשים בלבד ששום גבר לא חדר אליה במשך אלפי שנים.

עמוד הפתיחה לסיפור הראשון על "אשת חיל " ממגזין בדצמבר 1941.חודש לפני ההופעה הראשונה ה"רשמית "בינואר 1942.

לפחות עד שנת -1941 בזמן מלחמת העולם השניה כאשר התרסק על האי מטוס של קצין ביון אמריקני בשם סטיב טרבור. מלכת האמזונות היפוליטה ( בנוסף לכל שאר תכונותיהן האחרות האמזונות הן גם בנות אלמוות ) החליטה אז לתת לו לחזור לעולם המודרני שלנו ולא זאת בלבד אלא לשלוח איתו את בתה דיאנה שהתאהבה בו כדי שתעזור לו להילחם בנאצים ובכוחות הרשע והשיעבוד בכלל .דיאנה מחזירה את סטיב לוושינגטון ארה"ב במטוס הבלתי נראה שלה ( שנים רבות לפני ה"חמקן " של היום ) ומכאן ואילך לא נפרדת מחייו של טרבור

דיאנה

דיאנה היא יפה כמו אפרודיטה ,חכמה כמו אלת החכמה אתנה ,בעלת המהירות של אל הגנבים מרקורי ועם הכוח של הרקולס. אך בארה"ב היא מעדיפה ללבוש את הזהות של אחות ממושקפת וחסרת צורה בשם דיאנה פרינס שפה פגשה בעת הגיעה לארה"ב וגילתה שהן דומות ורכשה ממנה את מסמכיה .. כאשר היא לובשת את דמותה האמיתית של אשת חייל היא לבושה תחילה שמלה קצרה שעליה כוכבי הדגל של ארה"ב ולאחר מכן מכנסיים קצרים עם אותו הסמל כמו גם מעין שריון מוזהב שהוא חסינה בפני כדורים .

היא הופכת לאויבת הגדולה של פושעי ארה"ב כמו גם של פושעים ומחבלים נאציים לסוגיהם ולמיניהם הודות לכוחות העל שלה וצמידים עמידי כדורים. והיה לה גם את "הפוליגראף " המיוחד שלה לאסו קסמים. כל מי שנלכד בלאסו זה חייב לדבר אמת ולחשוף בפניה את הידוע לו.

היוצר

וויליאם מרסטון היוצר של "אשת חייל"

היוצר של אשת חיל היה אדם שונה מאוד משאר היוצרים של סדרות קומיקס שהיו ידועים רק בתחום הקומיקס ולא מחוצה לו. היה זה פסיכולוג ידוע מאוד בשם ויליאם מולטון מרסטון שבין שאר דברים הוא גם הממציא של"מכונת האמת " הפוליגראף שבו השתמש על מנת לבחון את אמיתות דבריהם של שבויים גרמנים במלחמת העולם השנייה.

אשת חיל מדגימה ביפני ה"אחיות " את מכונת הפוליגראף ,המצאתו של ויליאם מרסטון.

והיה גם בעל עניין רב מאוד בתרבויות יוון ורומא ( הוא בין השאר כתב רומן היסטורי על קליאופטרה וקיסר ) . בראשית שנות ה-40 מרסטון הנ"ל כתב מאמר שבו התקיף את התכנים סל סיפורי הקומיקס ,וראשי חברת קומיקס הציעו לו כאתגר לכתוב סדרת קומיקס משל עצמו . למרבית ההפתעה מרסטון קיבל את האתגר וליצור סדרת קומיקס ע תכנים שכמוהם לא היו בעבר וזאת עשה בהצלחה רבה.

מרסטון היה אדם שהיה בעל דעות ייחודיות לזמנו ולמעמדו. הוא היה פמיניסט שנים רבות לפני שהמושג נוצר וחי במשך שנים רבות במערכת יחסים של "שלישיה " עם אישה שלה היה נשוי כחוק ולגמרי במקביל עם פילגש שאותה היכירה אישתו. האישה והפילגש עזרו לו ליצור ולפתח את דמות גיבורת העל הנשית החדשנית שלו.

הסקיצות המקוריות של "אשת חיל " מ-1941  עם  ההערות של מרסטון

הוא השתמש בסיפורים כדי לבטא את "התיאוריות הפסיכולוגיות החדשות ביותר על יחסי גברים נשים. ".הוא החליט ליצור סיפור קומיקס על המאבק בין הטוב והרע ,לא בדיוק נושא חדש בספרות הקומיקס ,אך מה שהיה חדש היה שהמאבק מוצג במונחים מיניים כאשר כוחות הטוב מיוצגים בידי הנשים וכוחות הרע מיוצגים בדרך כלל בידי נציגי האכזריות והברוטאליות הגברית. המאבק בסיפורים הוא גם בעולם האלים בין אפרודיטה אלת האהבה המייצגת את כוחות האור ובין מארס אל המלחמה המייצג את כוחות הרשע והוא האויב הגדול של האמזונות .אין זה אומר שכל אישה ואישה בסיפורים היא לוחמת צדק וכל גבר וגבר הוא נבל השואף להשתלט על העולם ,יש גם פושעות על רבות ושונות בסיפורים. אבל אהבה והבנה מתוארים במפורש כמאפיינים נשיים ,בעוד שאלימות ורשע כמאפיינים "גבריים.

אך הסיפורים הרחיקו לכת הרבה מאוד מעבר לכך.

אשת הסאדו מאזו

למרסטון פסיכולוג המכובד היו תחומי עניין מוזרים ביותר אף מעבר לרעיון "השלישיה " המינית , שאותו קיים בחייו . ואותם החדיר בכמויות לסיפורי אשת חיל שלו. נושא שהעסיק אותו מאוד היה של שליטה ושיעבוד . בסיפורים אפשר למצוא בשפע ובכל פינה מגוון סמלים של סאדו ומאזו , כבלים ,שרשראות אזיקים.

הסמל המרכזי של הסדרה היה אישה כבולה בשרשראות ובחבלים והדמוית בסדרה הייתה אובססיה עם נושא השיעבוד והדיכוי שכמהו אין למצוא באף סדרת קומיקס אחרת . יריבו של באטמן למשל רוצים להרוג אותו.

אך היריבים של אשת חיל היו סדיסטיים שלא הסתפקו רק ברצון לראותה מושמדת אלא גם לראותה סובלת בדרכים שיש בהם אלמנטים אירוטיים ברורים . כך למשל ריקוד לרוב עם אמצעי לגרימת כאבים הייתה דרך רגילה שבה סבלה אשת חייל עינויים מידי אויביה. . את אשת חייל עצמה אפשר לשעבד רק עם "צמידי השעבוד " שלה יחוברו ביחד בידי גבר ( אך לא בידי אישה אחות )

לעומת זאת .בסיפורים של מרסטון נקבע פעם אחרי פעם שבעולם האוטופי של העתיד הנשים יהיו דומיננטיות כמו שהן דומיננטיות (ולמעשה יחידות ) בהווה באי גן העדן ועם כי יהיה שיויון הרי הנשים הן אלה שינהלו את העניינים מאחר ש"נשים מוכנות יותר מגברים לשרת אחרים למען טובת הכלל" .

כאשר אשת חיל מבקרת בחברות אוטופיות שונות בהווה הרי אלה חברות שבהן הנשים נפטרו מהגברים .. או שבהם הגברים הם במעמד נחות לזה של הנשים.

למשל בכוכב הלכת וונוס. לעומת זאת החברות מרושעות והמפחידות ביותר שבהן מבקרת אשת חיל במהלך סיפורים שונים הן אלה שבהן אין נשים כלל או שבהן הם משועבדות לגברים למשל בעולמו של אל המלחמה מארס,כוכב הלכת מאדים. כאשר גילתה אשת חיל נערות שפחות המדוכאות בכוכב הלכת אוראנוס הטיפה להן מוסר " הו נערות טיפשות ! כאשר אתם נותנות לגברים לקשור אותכן אתן גם נכבלות בידי המלחמה השנאה והתאווה לכוח !חשבו ! ושחררו את עצמכן! תשלטו באלה שמדכאים אחרים !!אתן יכולות לעשות זאת !!!" אשת חיל מניפה תמיד את הדגל למען שחרור האישה.

בכוכב הלכת נפטון פגשה אשת חיל בחברה שעליה שלט רודן אכזר ששלט ביבשת שבה אין נשים."אבל אם אין נשים" התפלאה אשת חיל "כי אז אתם הגברים נלחמים זה בזה ללא הרף "תשובתו של הרודן הנפטוני האכזר היא ש"נשים הם יצורים נוראיים ,אכזריים ונקמניים ,תודה לנפטון שאין לנו נשים בנפטוניה !"."אתם תמיד תהיו עסוקים במלחמות וחסרי אושר עד שנשים ישלטו בכם" מזהירה אשת חיל.והיא מפילה את השלטון הרודני בנפטון ומקימה שם ממשלה של נשים בלבד כדי לוודא שמאתה ואילך יהיו שם שלום ושלווה.

Wonder Woman 7 - Winter Issue - Superhero - Superman Publication - Woman - Building - Harry Peter, Terry Dodson

בכל מקום אקזוטי ששם הלכה אשת חיל במהלך הרפתקאותיה יהיה זה אטלנטיס שמתחת לים או כוכבי הלכת מאדים נוגה שבתי אורנוס ופלוטו ,תמיד היא מוצאת חברות מחזיקות עבדים ששם הדבר נחשב לחלק טבעי מהחיים.

כך למשל בכוכב הלכת ונוס גברים ונשים חיו זה לצד זה בהרמוניה ובאושר . הנשים הן יפות עדינות אמיצות ועצמאיות ועם כנפיים שעיתן הם יכולות לעוף באוויר ודומיננטיות .. הגברים לעומת זאת הם חסרי כנפיים צייתניים לגבירותיהם ופחדניים . כפי שאומרת המלכה בסיפור זה "הגברים שלנו אוהבים אותנו מאוד והם מצייתים לנו משום שאם לא יעשו זאת נעוף מהם ואין להם כנפים כדי לעקוב אחרינו.

""זאת דרך נפלאה לשמור את הגברים במקומם !" עונה אשת חיל.

אם לסמוך על הסיפורים של אשת חיל ,כדור הארץ הוא המקום היחיד ביקום שבו אין החזקת עבדים ושפחות נחשבת לחלק טיבעי ומובן מעליו של החיים במין סוג של סטייה קוסמית. החוברות הפכו להיות נשלטות בידי סמל אחד ויחיד של של נשים (ומדי פעם גברים ) כבולות בחבלים ובאזיקים.

כל הנבלים החשובים בסדרה ללא יוצא מהכלל כולם החזיקו בעבדים ובשפחות. יריבותיה הן תמיד "גבירות " שמחזיקות בשפחות שמאולצות ללבוש אזיקים כבדים ומולקות על העברה הקטנה ביותר ונאלצות לסבול שורה של השפלות שהן במרומז מיניות . . בסיפורים אלה השפחות והעבדים לרוב קיבלו את שיעבודם ללא תלונה ולרוב אף אהבו את השיעבוד ונהנו מהעינויים והשפלות שמהם סבלו באופן קבוע.

קטע מסיפור "אשת חיל " משנות ה-40.

לאמיתו של דבר השעבוד ככזה לעולם אינו מותקף בסיפורים של מרסטון וגישתה של אשת חיל בנושא הייתה ש" אם נשים רוצות להיות שפחות אין כל רע בכך . הדבר הגרוע עבורן הוא להיות השפחה של גבירה מרושעת כמו פאולה וון גונטר (ברונית נאצית מרושעת ) . גבירה טובה תוכל לעשות עימן נפלאות !" המסר בסיפורים הוא ששיעבוד יכול להיות נחמד כל זמן שהוא נעשה בידים "טובות" וכליאה יכולה להיות דבר משגע כל זמן שלסוהרים יש רק את מיטב האינטרסים של אסיריהם מולם וכל מה שנשאר לאסירים ולאסירות זה רק להיהנות . בפילוסופיה של האמזונות יש כנושא מרכזי את "השעבוד האוהב " כמו זה שיש להן בידי האלה אפרודיטה ,שעבוד שבו הגבר והאישה נכנעים לחלוטין לגבירה דומיננטית כלשהיא שעושה בהן ככל העולה על רוחה.

האוייבים והאוייבות

תוצאת תמונה עבור ‪wonder woman no 200‬‏

בין אויביה המוזרים יותר של אשת חיל היו : דוקטור פסיכו ,מטורף שהיפנט את אישתו כדי להפוך אותה לסוכנת של מזימתו השטנית להשתלט .. לא ,לא על כל העולם כמו הנבלים הרגילים בסיפורי סופרמן ובטמן ,אלא על כל נשות העולם ! הוא "מפלצת ששונאת נשים ! עם עורמה שטנית והבנה עמוקה של הכישוף דוקטור פסיכו עמל כדי לבטל את העצמאות של הנשים המודרניות של אמריקה ושואף להחזירן לימים של ארמונות השולטנים ושווקי השפחות, בחזרה לשרשראות ולאזיקים ולעבדות !" .

Wonder Woman 25 - Aaron Lopresti, Design Hi-Fi

אבל אין לטעות הרוב הגדול של יריביה של אשת חיל היו דווקא נשים שהרי לפי הסיפורים נשים הן חזקות וחכמות יותר מכל גבר. כמה מאויבותיה כללו את :

"הצ'יטה " אשת חברה עשירה בעלת אישיות מפוצלת שהקימה לעצמה צבא שלם של נערות משועבדות שלבשו מדי ם של זברה כלאה אותם בכלובים והילקתה אותן אם שגו את השגיאה הקטינה ביותר בפרוטוקול של הציות והפניה לגבירתן

היפנוטיה אישה שהתחזתה לגבר ושלטה תוך כדי כך באופן מנטלי באחותה התאומה והיפה.

. האויבת הגדולה ביותר בשנים הראשונות הייתה סוכנת הגסטפו הנאצי פאולה וון גונטר. שהחזיקה צבא שלם של שפחות . היא הוצאה להורג בסיפורים כמה פעמים ותמיד חזרה לחיים לביצוע מזימות נוספות נגד שלומה של ארה,"ב עד שלבסוף לאחר שעברה טיפול מתאים באי גן העדן נוכחה ברוע דרכיה דחתה לבסוף את "העיקרון של היטלר שכל הנשים חייבות להיות השפחות של הגברים " והפכה לידידתה ועוזרתה של אשת חייל.

Wonder Woman 5 - Harry Peter, Terry Dodson

בנתיים שהתה אשת חיל בחברתו של אהובה וארוסה סטיב טרבור , לוחם אמיץ ויפה תואר ,אך (בלשון המעטה ) לא חכם גדול שמעולם לא זיהה אותה כדיאנה פרינס שעימה עבד באופן קרוב. .ובכל פעם שהיה מציע לה שוב נישואין היה מקבל את התשובה שהם יוכלו להתחתן רק כאשר "הפשע והרשע יעלמו מפני כוכב הלכת הזה". בברור אשת חיל זיהתה את מוסד הנישואין כעוד מוסד "שעבוד " שבו העדיפה לא לקחת חלק.

אם כי סירבה להתחתן עימו ורק לאחר שנים רבות מאוד של קשר הואילה  ברוב טובה לאפשר לו את הכבוד הגדול של נשיקה על פיה , אשת חיל הקפידה תמיד "לשים עין " על חייו של סטיב ובכל פעם שהייתה סכנה שיתייאש מסירוביה הבלתי פוסקים וינטוש אותה למען אישה יפה אחרת ,תמיד ניתן היה לסמוך על אשת חיל שתופיע ותוכיח לסטיב שהאישה היפה הנ"ל היא סוכנת אוייב או פושעת על כלשהי ,והביאה לכליאתה בבית הסוהר. סטיב נאלץ לחזור אליה תמיד בראש מושפל . את מערכת היחסים בינהם תיאר סטיב באחד הסיפורים : אתה יכול להיות בטוח שאני העבד הנכנע של הנסיכה ( אשת חיל ).

עם אלמנטים סאדו מזוכיסטיים כאלה ,אין זה פלא שפסיכולוג אחר דוקטור פרדריק ורטהיים שבמסגרת התקפה רבתי על תעשיית הקומיקס בספר שנקרא " פיתוי החפים מפשע " קרא לקומיקס של עמיתו למקצוע "אחד המזיקים ביותר לבריאותו הנפשית של הנוער האמריקני "הוא העיר על האלמנטים הלסביים הברורים שבסיפורים ותיאר את אשת חיל כמקבילה הלסבית של בטמאן ורובין שלדעתו היו בבירור זוג הומואים. .

Wonder Woman 24 - Aaron Lopresti, Design Hi-Fi

העורכים של מרסטון בחברת הקומיקס לא הבינו את האובססיה של הפסיכולוג הנכבד עם דומיננטיות וגבירות ושוטים ואזיקים ולא הרגישו בנוח עם הסיפורים שאותם הם ידעו קוראים בעיקר ילדים ונערים בני עשרה. אך בגלל מעמדו הנכבד ועוד יותר בגלל שהקומיקס היה כל כך מצליח לא אמרו דבר. מרסטון עצמו הסביר לעורכים שאין מה לחשוש שחלילה קהל הגברים שקוראים קומיקס ירגישו ניכור בגלל דמות נשית חזקה כל כך . תנו להם אישה יפה חזקה מהם בהרבה להיכנע בפניה והם יהיו גאים להיהפך לעבדיה מרצון ! אמר .

Pete Marston in his Wonder Woman Family Museum

פט מרסטון בנו של ויליאם מרסטון ליד האוסף הענק שלו של  חפצי "אשת חייל " במוזיאון הפרטי שהקים לדמות בביתו.

מרסטון נפטר ב-1947 אחרי מותו הסדרה נכתבה בידי סופרי קומיקס רגילים שהתפיסות שלהם לגבי נשים היו שונות מאוד מאלה של מרסטון כתוצאה הסדרה איבדה את כל האלמנטים המוזרים והמעניינים שלה ואשת פלא הפכה לעוד גיבורת על קונבנציונלית וחסרת יחוד .

בסוף שנות ה-60 ניסתה חברת די סי לשנות אותה כתוצאה מהמכירות הנמוכות . האמזונות עזבו את העולם שלנו ולקחו מאשת חיל את כוחות העל שלה ואת חליפתה המסורתית. כתוצאה היא הפכה למומחית לקרב מגע הפועלת ביחד עם מאסטר סיני עיוור בשם "אי צ'ינג " כנגד כוחות הרשע . המטרה הייתה להציגה כאישה מודרנית ועצמאית. ולכן גם סטיב ארוסה הנצחי נהרג אז בידי פושע אחוז אובססיה בידי אשת חיל.

אך השינויים לא ארכו ימים .הפמיניסטיות שהחלו לבלוט יותר ויותר בחברה התלוננו שאשת חיל איבדה את כוחה . לא שהרבה פמיניסטיות היו קונות את החוברות ,אבל גם הגרסה החדשה של אשת חיל לא משכה חובבי קומיקס רבים. אשת חיל קיבלה חזרה את כוחות העל שלה בשנות ה-70 ואפילו סטיב טרבור הוקם לתחייה בידי האלה אפרודיטה. אף הירידה בעניין בדמות נמשכה עד שהסדרה בוטלה לבסוף ב-1986.

אשת חיל בטלוויזיה

בנתיים אשת חיל הפכה גם לגיבורת טלוויזיה. ב-1974 הופיע סרט טלוויזיה על דמותה עם קטי לי קרוסבי שנים לפני תפקידה המפורסם ב"ליל המסיכות ". "אשת חיל " הייתה שונה מאוד מדמותה בקומיקס והוצגה כמסוכנת ללא כוחות על מיוחדים . בסרט זה היא הישיגה רשימה גנובה של סוכנים מפושע בן לאומי ומעוזרו הפסיכופט,תוך כדי שהיא נאבקת באמזונה אחרת מאי גן העדן שעברה גם היא לעולמנו אך כדי לבצע בו מעשי פשע. . לא במפתיע הסרט לא זכה להצלחה.בבירור לא זאת הייתה הדרך להציג את אשת חיל בטלוויזיה .

להצלחה גדולה יותר זכתה הדוגמנית לינדה קרטר בפילוט מ-1975 עם השם המוזר "אשת חייל החדשה המקורית " . ובעקבותיו נוצרה סדרה שלמה . בסדרה זאת עסקו הסיפורים בתחילה בהרפתקאותיה של אשת חיל במלחמת העולם השניה . הפיילוט בן שתי השעות תיאר את נחיתת האונס של הטייס סטיב טרבור באי של אשת חיל במלחמת העולם השניה וכיצד אשת חיל זוכה בתחרות עם אמזונות אחרות על הפרס הגדול: היכולת לעזוב את האי כדי להיאבק עם סטיב בנאצים . גם שאר פרקי העונה הראשונה עסקו במאבקה בנאצים כמו הסוכנת פאולה וון גונטר ( בפרק שבו יש קטעים כמו לקוחים מהקומיקס המקוריים של אשת חייל בכבלים לרגליה של הנאצית הלועגת ) שהופכת לידידתה כמו בקומיקס המקורי ,באשת על נאצית בשם פאוסטה , בכיבוש נאצי של אי גן העדן, כמו גם בחייזרים וכו'. זאת בשיתוף פעולה עם סטיב טרבור ) ומדי פעם עם אחותה הצעירה נערת החיל שאותה גילמה השחקנית הצעירה דבורה וינגר .סך הכל היו 13 פרקים בעונה זאת ויש הטוענים שזה היה הגלגול הטלוויזיוני המשובח ביותר של אשת חיל .

אך החברה המפיקה החליטה שאשת חיל בתקופת מלחמת העולם השניה אינה מעניינת מספיק את הצופים והחליטה ב-1977 להעביר אותה לזמננו בסדרה שנקראה כעת "ההרפתקאות החדשות של אשת חיל " .

לינדה קרטר נשארה אשת חיל שנשארה צעירה כתמיד (אחרי הכל היא בת אלמות ) ומבצעת משימות שונות בשיתוף פעולה עם הסוכן סטיב טרבור הבן בנו של אותו סטיב טרבור מהפרקים הראשונים (ושאותו גילם אותו השחקן ליל ואגונר) ובעזרתה של אימה מלכת האמזונות היפוליטה שאותה גילמו במהלך הסדרה שלוש שחקניות שונות.

הסדרה החדשה נפתחה בפרק פילוט שבו מטוסו של סטיב טרבור הבן שוב מתרסק על אי גן העדן כפי שקרה עשרות שנים קודם לכן לאביו ושוב אשת חיל יוצאת עימו אל העולם הרחב כדי להילחם בשורה חדשה של נבלים . אלה כללו בפרק הפילוט חייל יפני בעל כוחות טלקינטיים שאינו יודע שמלחמת העולם השניה הסתיימה ששואף לנקום באשת חיל על מה שעשתה לו בזמן המלחמה (בעונה הראשונה ) 35 שנה קודם לכן , במדען מטורף ( השחקן הידוע רודי מקדואל ) שמשתמש בלייזר כדי לגרום להתפרצויות געש בכל העולם חייזרים טלפטיים בפירמידות השואפים לגנוב את מוחות מדעני העולם , בפושע מכוכב אחר שמסוגל ללבוש כל צורה ודמות , בנוסע בזמן מסוכן מהמאה ה-22,במזימה נאצית ליצור שיבוט של אדולף היטלר ,במוזיקאי רוק שמהפנט נשים צעירות כדי שיגנבו עבורו , באדם שמסוגל למצוץ רגשות כמו ערפד ( ושאותו גילם שדר רדיו ידוע בשם "איש הזאב ג'ק ") ,במוח חסר גוף של מליונר ,ביוצר צעצועים מטורף המשתמש באנדרואידים אנושיים כדי לגנוב מסמכים סודיים במטורף החוטף ספורטאים , ובאחד הפרקים המוזרים ביותר היא עזרה לגמד מהמיתולוגיה להשיג מחדש את אוצרו הגנוב .

מהסדרה הזאת הופקו שתי עונות נוספות ו-45 פרקים בשנים 1977-1979. רבים זוכרים אותה לטובה, והיא הוקרנה גם בישראל .

אשת חיל חוזרת

photo.jpg

"אשת חיל" גירסת ג'ורג' פרז

בקומיקס כמובן שום גיבור על מצליח אינו מת באמת.והסדרה נוצרה מחדש ב-1987 בידי האמן ג'ורג' פרז. הוא יצר את הגירסה המעניינת ביותר של הדמות מאז מרסטון והוא הפך אותה שוב לדמות מצליחה. הייתה זאת ,גירסה שברוח שנות השמונים שמה דגש רב על הפמיניזם של הדמויות ועל הקשר ההדוק שלהן עם המיתולוגיה היוונית שהוצגה כעת בצורה אוטנטית יותר מאשר בעבר.פרז גם שם דגש חזק ביותר על השורשים המיתולוגיים של הגיבורה ועל עולם המיתולוגיה היוונית שעומד מאחוריה,ושהוצג בצורה יותר "ואותנטית " ועמוקה מבעבר.

. הגירסה הזאת גם לא הסתירה את העובדה שלכל הפחות חלק מהאמזונות הן לסביות. דיאנה פרינס ששוב לא הסתירה את זהותה בעולם שלנו .הוצגה כדמות תמימה שלומדת את דרכי העולם הגברי המערבי המושחת , תוך כדי מאבק בלתי פוסק בפשע וברשע.

 

Image result for superman and wonder woman in love cover

סופרמן וונדר וומאן בפלירט קצר.

נקודת השיא של הסדרה של פרז הייתה "מיני סדרה" מ-1991 שאותה צייר פרז בשם "מלחמת האלים " ושבמהלכה דיאנה כמו שאר גיבורי העל מוצאים את עצמם במרכז מלחמה בין האלים היווניים והאלים הרומאיים הדומים להם ועם זאת גם שונים.

אך מאז שפרז עזב את הסדרה היא חזרה להיות סדרה בינונית ומטה. כל הכותבים לאחריו שמרו על העקרונות שהוא קבע ואין לאמר שמישהו חידש משהו לגבי דמותה של "אשת חיל".

עד כמה שידוע לי אין שום סיפור על "אשת חיל " שתורגם לעברית .אך סדרת הטלוויזיה על עלילותיה הוקרנה בטלוויזיה הישראלית.

אשת חיל חדרה אפילו לקולנוע הישראלי :ב-1995 הופק בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל " סרט של 8 וחצי דקות בשם "אשת חיל " שאותו ביים גיא שגיא וכתבה רמה דרימר. בסרט בכיכובה של שרון קנטור תואר סיפורה של אחות מופנמת ופשוטה למראה. אך בזמן שהיא עוברת בגן עם חבר וחוזה באי צדק היא עוברת טרנספורמציה לאשת חיל לוחמת הצדק.

אשת חיל הפכה לאיקון פמיניסטי,דמות של שאישה שיכולה לעשות כל מה שגבר יכול לעשות. אותה כוהנת גדולה של התנועה הפמיניסטית האמריקנית ,גלוריה סטנהיים הכריזה במהדורה פמיניסטית של ספורי אשת חיל " אשת חיל רומזת על תשובה לדילמה הסקסואלית שלה כאשר היא נעה בין הערצתה לכוחו הגברי של סטיב ולהכרזותיה שלא תיתן לעולם לגבר לשלוט בה. היא יכולה לאהוב רק בן זוג שווה לה " סטיב כידוע אינו שווה לאשת חיל ולכן היא אינה יכולה לאהוב אותו באמת . . הפמיניסטיות של היום טוענות שמרסטון היה פמיניסט שהקדים את זמנו. אחרים פחות פמיניסטיים מצאו באותם סיפורים ,אלמנטים ברורים ולא נעימים של סאדו מאזו קיצוני והויכוח בנושא נמשך.

בכל אופן ניתן לראות באשת חייל את האם הגדולה של ז'אנר הסיפורים הפופולארי בימינו של אישה שיכולה לגבור על כל גבר ז'אנר שהוא דומיננטי בעצמו כפי שמראה ההצלחה הגדולה של זינה, באפי הלוחמת בערפדים , גיבורת משחקי המחשב והסרטים לארה קראפט ועוד רבות אחרות.

 

ראו גם

אתר של אשת חיל

אשת חיל בויקיפדיה

הארכיון של האמזונה

עטיפות של אשת חיל

אשת חיל בטלוויזיה 

ההיסטוריה המדהימה של אשת חיל

אשת חיל גירסת שנות ה2000

האם דני- דין הרואה ואינו נראה הוא מתנחל גזען ?

האם  דני -דין הרואה ואינו נראה גיבור ספרי הילדים של "און שראיג " הוא מתנחל גזעני ופשיסטי ?

הילה נועם שכתבה מעין חוברת המשך לעלילותיו חושבת שכן .

ראו :

דני-דין מתנחל בהר הפלאות