Category Archives: תרבות

למה צריך סדנת כתיבה ?-ראיון עם רקפת ידידיה

רקפת ידידיה היא עורכת מנוסה  שערכה במשך שנים את כתב העת הספרותי "עכשיו" עם גבריאל מוקד אחת המבקרות התיאטרליות והמוזיקליות הבולטות והנשכניות ביותר כיום וגם המוציאה לאור של הוצאת הספרים האלקטרוניים "בית אוצר".

ולאחרונה היא פתחה סדנה ספרותית לכתיבת שירה .

והנה ראיון עימה על הסדנה שלה :

 

 

אלי :את יכולה לתאר את מבנה הסדנה המיוחדת שאת מציעה?

רקפת : הסדנה כוללת 10 מפגשים ובה נתנסה ונתרגל כתיבת שירה במספר מתכונות, ששאובות מההיסטוריה של השירה, אבל גם מחוברות לתחומים אחרים, כמו מוסיקה קלאסית ופופולרית, אופרה, סיפורי עם, אמנות פלסטית וכמובן ז'אנרים אחרים בספרות כמו פרוזה ודרמה. בכל מפגש נכיר יצירה, שיר או קטע ספרותי מספרות העולם או מהספרות העברית או אפילו יצירת אמנות, נבדוק את המהלכים התוכניים והסגנוניים שלה ונבדוק מה אנו יכולים לקחת, או איזו השראה אנו מקבלים, לחיוב או לשלילה, מהרפרנס שהוצג. הסדנה תשלב בין חלק לימודי לבין תרגול בפועל וניתוח של יצירות המשתתפים.

 אלי :באיזה נושאים היא תעסוק?

רקפת : הסדנה תתמקד בשירה כחלק ממערכת תרבותית גדולה ומורכבת יותר, שירה שהיא הקשר. היא יכולה להיות בסיס ליצירות אחרות כמו יצירות מולחנות או יצירה שנוצרה בעקבות יצירות אחרות כמו יצירה ספרותית אחרת, אמנות פלסטית, אירועים שונים ועוד. כמו כן נבדוק מה מותר השירה מהפרוזה, מהדרמה או מז'אנרים אחרים של יצירה מבחינת המבע הרגשי, כאשר הדוגמאות שיוצגו לא יהיו רק ספרותיות פרופר, אלא גם מהקשרים רחבים יותר כמו למשל מאופרה. בנוסף, נתעסק בניתוח של יצירה ספרותית לא רק בהקשר המצומצם שלה עצמה אלא בהקשר הרחב שבו היא נוצרה. מבחינה זו, יוצגו על-קצה המזלג גישות אסתטיות ביקורתיות שונות לבחינת יצירה.

מדוע זה חשוב לעסוק בנושאים אלו?

רקפת : לאור מה שקורה לאחרונה בשדה הספרותי בתגובה למאמרי ביקורת שירה גומזים בעיתון הארץ, עיסוק בשירה בהקשר הרחב נראה הכרחי מתמיד. לא ייתכן שהעוסקים בשירה יתייחסו לשירתם כאילו היא נכתבת בתוך ואקום ויעסקו בה בניתוק גמור מכל דבר חיצוני לה, במעגל קרוב או רחוק. ברור שהשירה היא לא יצירה מנותקת והכותבים צריכים להכיר מראש את ההקשר שבו הם כותבים, להיות מודעים להשפעות שלהם, להחצין אותן, להתכתב איתן ולא להחביא אותן כדי שאיזה מבקר גומז יגלה אותן וישתמש בהן כנגדם (אם להשתמש בציניות של מבקרת גומזת). מעבר לזאת, ההקשר שבו נכתבת היצירה אינו דבר חיצוני ובלתי תלוי במחברים. המחברים יכולים ללמוד נושאים שונים, לבצע תחקירים ולהרחיב באופן אקטיבי, כלומר ליצור, את ההקשר שבו הם פועלים.

במה סדנה זו תהיה שונה מסדנאות אחרות בנושאי כתיבה, אם בכלל?

רקפת:מכיוון שהדגש הוא על הקשר, הסדנה הזו לא תהיה סדנת כתיבה רגילה אלא סדנה היברידית, שתשלב סדנת כתיבה עם סדנת האזנה למוזיקה, סדנת ציור (למרות שלא נצייר הפעם) ועוד, כשהכוונה היא לתת כלים שמרחיבים את ההקשר ומעמיקים בסופו של יום את המבע השירי. מכיוון ששירה היא תמצית של חווייה, הרעיון הוא לייצר חוויה בסיסית שתהיה עמוקה ורחבה ככל האפשר. ובהקשר יותר כללי, מעבר לעיסוק בשירה פרופר, הסדנה תהיה מסע תרבותי שיציג כמה מהיצירות התרבותיות הגדולות, שלרוב גם נזנחות, בהקשר מיוחד שיעשיר את ההנאה מהן, מכיוון שהקשר, חייבים להדגיש, פועל באופן דו-כיווני.

מה היתרונות שלך בהעברת סדנה מעין זאת?

רקפת : זה המקום שבו יכולתי להציג רשימת מכולת של מה למדתי ומה עשיתי. הנה בקצרה: למדתי אמנות פלסטית במכון אבני ולמדתי תולדות האמנות ותולדות התיאטרון באוניברסיטת חיפה. למדתי בסמינר לאוצרות ולביקורת בקמרה אובסקורה, שם למדנו בעיקר פילוסופיה של המאה ה-20. למדתי מוזיקה בבית ספר לשירת מקהלה וגם באופן פרטי (אני זמרת סופרן). עבדתי עם גבריאל מוקד בכתב העת 'עכשיו' בהמשך ייסדתי וערכתי את כתב-העת המקוון לתרבות 'שחרזדה', שבו היום אני מפרסמת ביקורות. התחלתי בכתיבת ביקורות על אופרות (יצירת האמנות הכוללת, אליבא ד'וגנר) ובהמשך התרחבתי לכתיבה על ז'אנרים מורכבים פחות כמו תיאטרון וקונצרטים ובסוף גם חזרתי לכור מחצבתי, לפרפורמנס. בטח שכחתי להזכיר כל מיני דברים. אבל הבנתם.

בכל מקרה, זה לכשעצמו לא הכי חשוב. הכי חשוב זה החיבור ויצירת ההקשרים. הניסיון שצברתי כמבקרת ששמה דגש על ההקשר הרחב של הביקורת ויצירת חיבורים חדשים ולא צפויים, הוא הנכס העיקרי שאני מציעה לבאי הסדנה.

מי שיעבור את הסדנה הזאת, מה הוא הולך לחוות וללמוד?

רקפת :קטונתי מלנבא את ההשפעה של הסדנה על כל אחד ואחד, אבל אני מקווה שמי שיעבור את הסדנה ימצא שהיא העשירה את עולמו בתוכן ובעיקר בכלים, שיהפכו אותו לא רק לכותב מודע יותר (או כמאמר הקלישאה: טוב יותר), אלא לצרכן תרבות מודע יותר.

הקישור לאירוע בפייס:

https://www.facebook.com/events/282338648885207/

פרטי הסדנה:

10 מפגשים, בימי שלישי בין השעות 17-19 במרכז תל-אביב ליד גן העיר. תחבורה ציבורית נוחה, חניה בתשלום – חניון גן העיר. נגישות לנכים.

מתחילים: 16 במאי 2017.

עלות הסדנה: 800 ₪ כולל מע"מ.

לפרטים נא ליצור קשר במייל info@treasure.co.il.

Image may contain: 4 people, people sitting, table and indoor

רקפת ידידיה  ואלי אשד משדרים ברדיו.

שמעו את רקפת ידידיה מתראיינת  ביחד עם אלי אשד אצל מוטי גרנר ברדיו אורנים  על הביקורת ותפקיד המבקר בעולם 

דף הפייסבוק של רקפת ידידיה 

רקפת ידידיה  צילם פרנסיס ויטנברגר, חיפה, 1989

"היכל התהילה " של הספרות העברית בכתבי העת העבריים במאה ה-19

לאחרונה ראיינתי  עבור "יקום תרבות " את חוקר הספרות העברית במאות השמונה עשרה וה-19 פרופסור משה פלאי שקיטלג ומיפתחאת כתבי העת מתקופה זאת כך שכעת אפשר לדעת  בקלות וללא חיפושים מרובים אילו יצירות פורסמו בהם מאת מי ובאילו נושאים.( ראו "היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאה ה-19).

קראתי בעניין חמישה מתוך ששת הכרכים שאותם ערך ד"ר פלאי בסדרה שלו. גם בחיפוש אחרי יצירות ספרות שהן מעל זמנן. דהיינו : כאלה שיכולות להיקרא בידי קורא בן המאה ה-21  ( לא ממוצע אמנם אבל גם שאינו בהכרך חוקר ספרות שזה מקצועו או סטודנט שלו שעושה על כך עבודה  ) בעניין ואולי אף בהנאה.

נשאלת השאלה, האם יש עדיין בכתבי העת האלו מלפני מאתיים  שנה ומאה החמישים שנה  יצירות שיכולות להתפרסם היום במאה ה-21  ב"יקום תרבות " או ב"דחק", כתב העת הקלסיציסטי של יהודה ויזן, או במוסף  הספרות של "הארץ" או ב"מאזניים", כתב העת של אגודת הסופרים העבריים בישראל בעריכת מתן חרמוני?

כפי אפשר לראות מהראיון , פרופסור  פלאי שעבר  ביסודיות על כל הכרכים ומיפתח אותם היטב  סירב  למעשה לענות  בצורה ברורה על השאלה הזאת, ומתייחס אל  החומר כולו רק כאמצעי מחקר על בני הדורות ההם, ולא כמקור ליצירות שיכולות לעניין בפני עצמן גם את הדורות הבאים, כמו שהתנ"ך למשל יכול לעניין אנשים שאינם חוקרים  גם אלפי שנים לאחר שנכתב.   .

ובכן, אני כאיש ספרות עכשווית אענה על השאלה הזאת במקומו.

קריאה מעמיקה בחמשה  מהכרכים שבהם מביא הד"ר פלאי סקירה מפורטת של היצירות בכתבי עת נידחים ונשכחים לחלוטין אלו, מצאה שבהחלט שאין יצירות רבות כאלו, אבל ישנן כמה שלפחות עוררו בי עניין לעיין ולקרוא בהן , ומי יודע, אולי יעוררו עניין  כזה גם בעורך יהודה ויזן ואחרים  מבין קוראיהם בקהילה הספרותית-תרבותית  העברית של המאה ה-21. .

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השני בסדרה  של פלאי "ביכורי העתים – ביכורי ההשכלה" (על שנתון שממנו יצאו 12 כרכים בגליציה בשנים תקפ"א תקצ"ב 1820-1831) מצאתי יצירה אחת ויחידה שהיא בעלת עניין גם היום:

"מאזני המשקל", מאת יצחק ארטר ביכורי העתים ג', תקפ"ג.

יצחק ארטר גדול הסטיריקנים היהודיים במאה ה-19.ועדיין ראוי לקריאה גם היום.

מדובר בסאטירה שבה המחבר בחזיונו רואה את האל שוקל במאזנים את מעשי בני האדם. הוא שוקל את החוכמה שגוברת על כל דבר אחר. הוא רואה יד נעלמה חותכת עמודים מספר שמחברו העתיק את דבריו מאחרים, הוא שוקל את ספרי החסידים ומוצא שהם שווים בערכם לספרי עובדי אלילים. הכוח הבל רוח – ואז המחבר מתעורר.

פריט נוסף אחד שיכול לעניין גם היום ולו רק כקוריוז בגלל המין של המחבר , הוא היצירה הראשונה שפורסמה בכתב עת עברי ונכתבה בידי אישה:

מדובר ב"מכתבים בלשון עברית" מאת " עלמה חכמת לב" של אישה נוצרייה בשם חנה מרים שורמן  שפורסם בביכורי העתים ה' תקפ"ה.

שלמה יהודה רפפורט ( שי"ר) חוקר פורץ דרך בתקופת ההשכלה .דיוקן מאת אנטונין מאצ'ק, 1841.

כמו כן ישנם כמה ומאמרים חשובים ומעניינים גם היום של החוקר הנועז מאוד לזמנו שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) על הנמלה הלבנה, בביכורי העתים ב'. מדובר ב מחקר על היהודים בארץ ערב ובארץ כוש, הסמבטיון ועשרת השבטים –  ביכורי העתים ד' וביקורת בכרך יב של רפפורט, גם היא על הסאטירה "מגלה תמירין" של יוסף פרל.

כן פורסמו  שם שלושה שירים אינדיאניים (!) שתרגם ברוך שנפלד, שגם הם בעלי עניין מסוים.שמראים על עניין בתרבויות זרות ונידחות מצד המשכילים העבריים של התקופה או לפחות אחד מהם.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השלישי בסדרה של פרופסור פלאי, כרם חמד – חכמת ישראל היא "יבנה החדשה", כתב עת שיצא לאור בתשעה כרכים בווינה ובפראג בשנים 1833-18, יש את הסאטירה "חזיון בארץ רפאים"  שוב של  גדול הסטיריקנים של התקופה יצחק  ארטר  שפורסמה 1833.- על ידיד שנפטר ועונשו בשאול משום שדחה את החסידות   וזוהי יצירה סאטירית שיש בה עניין גם היום.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך  הרביעי בסדרה של פלאי: מכתבי העתים: עיתונות ההשכלה מ-1820-1845, הוא עוסק בכתב העת "פרי תועלת" שפורסם בשנת תקפ"ה "1825 ממנו יצא כרך אחד בעיר אמסטרדם, שם נמצאה יצירה אחת בעלת עניין עבור הקורא העכשווי .

 

יצירה של העורך שמואל ישראל  מולדר, "ברוריא בת רב חנינא בן תרדיון", פואמה ע' נ"ג-צ"ד, ( את הפואמה שהיא אחת הראשונות בשפה העברית אפשר למצוא בפרוייקט"בן יהודה " כאן )

מדובר בפואמה על נושא מהתלמוד שהוא מדהים במאבקו לכבוד האישה וערכה כאדם, וכפי שמגדיר זאת פלאי, "הלשון בהירה באופן יחסי ועדיין נשגבת ולא חסרת חן. בפואמה זאת מחזיר מולדר את האישה לתפיסה הציבורית".

במרכז הפואמה לראשונה  דמות נשית הנמצאת בקונפליקט  עם עולם הגברים. מולדר חידש  גם בכך שפנה לעולם המשנה והתנאים וגם בכך שעסק במלחמת המינים. מולדר עצמו היה מודע לייחוד הפואמה, ומציין כי "באמת בדרך לא סלולה כהיום דרכתי והראשון הנה הנני, המעפיל לעלות ההרה, בחרוזי שיר, לא שיערום אבותינו", הוא חידש בבחירת נושא המגן על כבוד האישה בניגוד להשקפת החכמים שנשים דעתן קלה.

ברוריה מוצגת באופן חיובי לעומת בעלה רבי מאיר שאפיונו שלילי, המאמין בכך שנשים דעתן קלה, ומשום כך הוא פועל להוכיח את דעת חכמים באמצעות פיתוי אשתו ותלמידיו להביאם למצב של חטא.

הערות נוספות של עורכי פרוייקט בן -יהודה על היצירה המרשימה גם היום יש כאן . הרהורים על ברוריא "

בקובץ השני שבו עוסק פלאי בכרך זה   הקובץ "פרחי צפון " וילנה  תר"א 1841 נמצאה גם כן יצירה אחת ( ויחידה) בעלת עניין לקורא המודרני :

הסיפור המקראי  "אליהו בהר הכרמל",  מאת חיים יהודה ליב קצנלובגן,  שהופיע בשני חלקים :חלק א' כרך א', חלק ב' כרך ב'.

זהו סיפור חזוני פנטסטי -היסטורי המקדים את ז'אנר הפנטזייה של היום, שבו הנביא חווה התגלות אלוהית בהר הכרמל תוך התעלות נשגבת והזדהות עם פלאי הבריאה, מבקש לצאת מין המציאות הגשמית אל שמי הנצח האלוהיים ולבסוף חוזה בהתגלות האלה בסער המאפילה על פני כל היקום.

בחלק ב' אליהו נישא מעל פני כדור הארץ, מתבונן עליו מלמעלה, עולה בסולם קוסמי ששלביו העליונים מגיעים עד קודש הקודשים, אך לבסוף מקבל פקודה האוסרת עליו להמשיך עד למעלה. זאת מכיוון שנמצא פגם במעשיו המוסריים בכך שהביא למותם של חפים מפשע רבים. ובכך הייתה העזה וחידוש של המחבר, שכן אליהו אינו מוכשר כתוצאה לייעודו הסופי, ועליו לחזור לעולם הגשמי ולהכשיר את נביא אלישע שיתפוס את  מקומו.

פלאי כותב שהסיפור נקרא כסיפור מודרני החושף רבדים נסתרים בדמות הגיבור ומעלה נושאים חדשניים בתחום החוויה הדתית, הרוחנית והמוסרית.לי  הסיפור נקרא כמקדים של יצירות בז'אנר הפנאטסיה של היום העוסקות בהתפתחותם  של אנשי כישוף.

pelei-1

בכרך החמישי בסדרה של פלאי, כתבי עת של ההשכלה במחצית המאה ה-י"ט,החלוץ –מלחמת הדת והתושייה, רוב רובן של היצירות הן מאמרים שהיו מעניינים לשעתם אך אין בהם כל עניין כיום למי שאינו חוקר התקופה. כנ"ל לגבי הסאטירות של התקופה שמופיעות שם.

 

pelei-2

בכרך השישי בסדרה על כתב העת כוכבי יצחק, שיצא במשך קרוב ל-26 שנה בין השנים 1845-1973, נמצאו כמה וכמה יצירות , לא פחות מתשעה-עשרה(!)  שיש בהן עניין  אולי גם היום.

באופן כללי מעניין  "כוכבי יצחק"  כיום בזכות היחס החיובי שגילה כתב העת לנשים. עובדה: שתי נשים שונות הופיעו על דפיו לאורך השנים בפעם הראשונה בתולדות הספרות העברית! ובהן המשורר העברייה הראשונה רחל מורפורגו שמעוררת עניין במחקר גם היום, אם כי יש חילוקי דעות קשים ביותר באשר לאיכותה הספרותית. סביר להניח שאם היה כותב את יצירותיה גבר, הן לא היו מעוררות כיום עניין רב. אני איני מכניס את יצירותיה לרשימה של יצירות היכולות לעורר כיום עניין בקוראים, ללא קשר למין המחבר.

ברשימה זאת אני מכליל בראש ובראשונה יצירה ספרותית כמו פמינסטית שכתב מחבר גבר.

מדובר במגילת יהודית, פואמה מקראית בת שבעה חלקים על הגיבורה של הספר החיצוני בכרכים מאת שבתי פאלק שפורסמה בשנים  1845-1847.

היא מסופרת בסגנון נרטיבי שוטף ובחרוזים, ומתארת כיצד אישה הצילה את עירה מידי האשורים. הפואמה נאמנה לרוח הספר, אם כי יש תוספות בדיאלוגים. הפואמה אגב  נדפסה בלי ניקוד.יש לראות בה יצירה פמיניסטית ראשונה בספרות העברית החדשה אם כי נכתבה בידי גבר.

יצירה נוספת בעלת עניין כלשהוא :  יצירתו של מנדל זטרן, משא בבל, עובד לעברית על ידי יצחק פאלק  ב-1847 בשם בנין הגדל בארץ שנער. תמונת עת "ההופך את סיפור מגדל בבל לסיפור על זמני רלוונטי לימינו.

זוהי יצירה ספרותית כנראה למטה מבינונית, אך בנושא העל זמני  של פרויקט בניית מגדל בבל יש עניין גם בימינו.

V08p017005 Meïr Halevi Letteris.jpg

"חלום שבעים שנה: סיפור מחורז  מאת  סופר בולט של התקופה מאיר הלוי לטאריס, , פורסם במקור בגרמנית  ועובד לעברית על ידי זליג צבי מונדשיין .ב"כוכבי יצחק " כרך ו ע' 27-39  1846, מעובד על פי אגדה של חז"ל במסכת תענית.

גרסה שנייה מעובדת בידי אלכסנדר הלוי לאנבאנק הופיעה כעבןור שנים  בכוכבי יצחק, גיליונות כח, כט, ל.

יצירה ספרותית זאת היא הבולטת ביותר שהופיעה בכתב העת, ופורסמה בו באופן יחיד במינו פעמיים בשתי תרגומים שונים, מה שאולי מראה על פופולריות מיוחדת בקרב הקוראים.

זהו סיפור פנטזיה  נדיר מאוד באותה התקופה, על אודות חתן שביום חתונתו נוטש את כלתו, עולה על קבר חברו, חוזה חזיונות שונים, עולה לשמים, ואז נזכר בחתונה, חוזר ומגלה כי ביתו ועירו חרבים. הוא מגלה לתדהמתו שחווה מסע בזמן וכי חלפו שבעים שנה, במהלכן יישובו נחרב בידי פולשים. לבסוף הוא חוזר לקבר, ומלאך קורא לו לעלות "רום שחק, וכה מצא שלומו, במותו זקן ילד עבר גבולות עולם, בחלומו חולם".

4 י.ראנדגר "למי ארץ", כוכבי יצחק  כרך טו ע' 68-74, מ- 1851, שיר על תולדות העמים בהיסטוריה שכל אחד מהם טוען "הן לי הארץ", ונראה כשיר נבואי לגבי  המתרחש לגבי ארץ ישראל היום.

5 יחיאל בן נטע מעלער, גורל הצדיקים, חיזיון מאת מב"ין, איש גאליצי, כוכבי יצחק, כרך  כט 1863.

סיפורו של חסיד שבא להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב באומן ופוגש את רבי נחמן לאחר המוות בשאול. משם הרב גוער בכל חסידיו שבאו לקברו ומתנחם על כל הדברים שאותם כתב בחייו   שהיו לדבריו הכול שקר והבלים.

על יצירה זאת הופיע מאמר של יונתן מאיר בכתב העת "דחק".אין ספק שהיא נשארה  רלבנטית מאוד היום כפי שהייתה בזמנה  עם הנהירה ההמונית לקבר הרב נחמן מברסלאב באומן.

  1. ספל קאווא מאת יחיאל -מיכאל זיידמאן. שיר לכבוד כוס הקפה, כוכבי יצחק  כרך כ"ט ע' 37-44 1863. שיר מדהים בנושא האקזוטי שמסרב לקחת את עצמו ברצינות בניגוד לרוב היצירות האחרות. את היצירה הזאת פירסמנו מחדש  ב"יקום תרבות " כאן " שיר אהבה לספל הקפה  משנת 1863 "
  2. לורד ביירון "חזון החושך" בעיבודו של מ.רבנר", כוכבי יצחק, כט  ע' 98-101  1863. תרגום עיבוד ראשון של שירו האפוקליפטי המפורסם על חורבן העולם.
  3. הגולם על פי ד"ר גוסטב פיליפסון, הופיע בגיליון כ"ח עיבוד: י לאווי, כוכבי יצחק כ"ח ע' 175-180 1862.

הגרסה הראשונה הידועה בעברית של סיפור הגולם מפראג.

  1. מפחת הקיטור:שיר מאת מנדל שטרן.כרך ל"ה ע' 36-39 1868. שיר  משעשע על מקטרת.( בהערה מתייחס מנדל שטרן לשיר של שמשון בלוך על אותו הנושא "הנה זאת המקטרת " בכתב העת "ביכורי העתים" כרך ח, ע' 281-282 תקפ"ח)
  2. תומת האהבה וזמת התאווה.אלכסדר חיים שור, כוכבי יצחק  כרך ל"ו 37 1869.

לאחר פטירתו מבקש דוד מהאל לנגן לפני יושבי הגיהנום, שם הוא פוגש באהובת בנו  המורד אבשלום שמתה.יצירה שמראה לכל הפחות על דמיון עשיר  וטיפול לא קונבנציונאלי  אז ( וגם היום ) לגבי דמויות התנ"ך הידועות.

11. "בקורת בערזע".( שיר).מאת מרדכי וויסמאן חיות.כרך לז ע' 75 1873.שיר  לעג על התמוטטות הבורסה בברלין שבו כל מילה מתחילה באות "בי"ת".

ואלו פחות או יותר הכל.

רוב היצירות האחרות בכתבי העת האלו לא עוררו בי ,איש  העשור השני של המאה ה-21 כל עניין.

אבל עבור כתבי עת שהופיעו לפני 150 שנה  גם המספר הצנוע הזה הוא  הרבה מאוד ושלמי תודה לפרופסור משה פלאי שמאפשר לנו כעת  בקלות יחסית לברור את המוץ מהתבן ולגלות אילו הן יצירות שראויות לקריאה  גם כיום במאה ה-21  מהשפע שפורסם בכתבי העת העבריים במאה ה-19.

ראו עוד

היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאר ה-19 : ראיון עם פרופסור משה פלאי 

moshe-pelei-2

פרופסור משה פלאי מחזיק באחד ממחקריו.

לתמוך בספר או לתמוך בסרט?

Image result for zombies attack

( סצינה מסרט זומבים אמריקני  שאינה קשורה לכתוב ).

חברי האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה מעבירים כעת כלל חדש שהאגודה תיתן תמיכה כספית ל"כל היוצרים באשר הם" ולא באופן מיוחד לסופרים ולכותבים כפי שהיה עד כה.

למה ? משום שכפי שהוסבר בשיחות פרטיות  "העניין של הקהל הרחב  של האגודה הוא  לא בסיפורים ולא בחומר כתוב אלא בחומר ויזואלי.הביאו להם כמה שיותר סרטים גדושים בפעלולים ובפיצוצים והם ינעצו בהם את שיניהם בחדוה.תנו להם ספר כתוב והם ימותו משעמום.אז לכן צריך לתת הזדמנות שווה לכולם.

אז אני מתאר לעצמי סצינה כזאת :

למפגש של צוות של אגודה שצריך להחליט למי לתת כסף נכנסים שני אנשים

האחת סופרת מוכרת שפירסמה מגוון של סיפורים מוערכים וספר שזכה להצלחה בבתי הספר ובקרב הנוער בגלל האינטליגנציה שלו שהיא נדירה בקרב הספרים לקהל זה.

הסופרת מסבירה שהיא צריכה מענק תמיכה ומלגת קיום  עבור ספרה החדש " ילדי אטלנטיס בחלל החיצון " המשך לספרה  הידוע " ילדי אטלנטיס האבודה  ( כינרת 2015) הספר ימשיך את התיאור בספר הראשון של גילויה של תרבות אנושית תת מימית  קדומה שחבריה לומדים איך לתקשר עם בני אדם שעוינים אותם ורודפם אותם ללא סיבה טובה. .

בספר החדש מסבירה הסופרת ילדי אטלנטיס  יצאו לחלל החיצון וילמדו איך לתקשר עם תרבות תת מימית בכוכב אחר שחדר למערכת השמש .אותה תרבות תיראה תחילה כעוינת לכדור הארץ אבל בסצינת הסיום הדרמטית של העלילה הודות למאמצי התקשור של  ילדי אטלנטיס   עם התרבות התת מימית הזרה יתברר שהקונפליקט היה תוצאה של חוסר הבנה הדדי. ילדי  אטלנטיס  המבוזים  בעבר יוליכו את מערכת הקשרים עם התרבות הזרה.

"ובכך " מסיימת הסופרת"  אני אעביר לבני הנוער מסר ברור ודרמטי  על חוסר הסובלנות בחברה שלנו ועל הדרך לפתור אותה באמצעות תקשורת,מסר שיש בו צורך רב בימים אלו.ועל מנת להשלים את כל זה כל מה שאני צריכה זה 20 אלף שקל בעבור  התפנות."

חברי האגודה שומעים ומנידים  בראשם הם יודעים  שספרים מסוג זה נקראים בידי מעטים ,למרות שהספר נשמע טוב מאוד וראוי לזכייה בפרס גפן אין מכוונתם  לאור הכללים החדשים שהתגבשו בידי האגודה להוציא אפילו אגורה אחת על ספר שיזכה לרייטינג נמוך בקרב קהל האגודה גם אם הוא מעולה מסוגו

נכנס המבקש השני.

הוא מספר שהוא רוצה ליצור סרט של 10 דקות בשם ה"זומבים  מגבעת שמואל ".העלילה בגבעת שמואל המעוז של הדתיים הלאומיים  שלושה נערים נקלעים במקרה לבניין של חברת היי טק קרובה ונוגעים בטעות באשפה  רדיואקטיבית תוצר של ניסוי חדש ולא מוצלח.

התוצאה:הם הופכים לזומבים רצחניים  שטורפים וזוללים בהנאה את כל מה שמתקרב אליהם.

הסרט ,מספר הבמאי הגאה ,יתאר את מסע החורבן שאותו ינהלו שלושת הנערים באתרים ידועים בעיר גבעת שמואל ובאוניברסיטת בר אילן הסמוכה אליה לפני שהם נעצרים סופית בידי יחידה של חיילים בשכונת רמת אילן.

"אני זקוק לכל זה כסף,סרטים כאלו הולכים גם בחו"ל לא רק בארץ הקטנה הזאת ,הם יראו לכל העולם  אחת ולתמיד שגם בישראל אפשר לעשות סרטי זומבים שותתי דם כמו שצריך " צועק הבמאי לקהל המרותק. .

כמה כסף אתה צריך ?

הבמאי :"שלוש מאות אלף שקל,במיוחד עבור הסצינות שבהן אנו רואים את  הגו'קים שיוצאים מהקיבות של הזומבים. גם הסצנה שבה הם מתנפלים על המתפללים בבית הכנסת וטורפים אותם לא תהיה זולה. "

חברי האגודה נרגשים מהחזון הגרנדיוזי של הבמאי מהרהרים ומסכימים.אין ספק שסרט זה ימצא חן בעיני הרוב הגדול של חברי האגודה. הבמאי יקבל 300 אלף שקל עם אפשרות ליותר עם ימצא שגם התקציב הזה אינו מספיק.

ובזה מסתיים הדיון. הסופרת מקבלת הודעה שבקשתה תישקל שוב בשנה הבאה.  בחוץ אמנם מחכים סופרים נוספים בבקשת תמיכה אבל הסרט "הזומבים מגבעת שמואל " כבר קיבל את כל התמיכה של האגודה לשנה זאת.

אולי יהיה כסף בשנה הבאה.

אולי לא.כנראה שלא.

ראיון מיוחד עם אלי אשד לכבוד יום העצמאות 2016 ערכה חגית בת -אליעזר

 

ראיון עם אלי אשד

אלי אשד הוא סופר וחוקר תרבות הוא העורך של מגזין "יקום תרבות "| ברשת וחיבר כמה ספרים כמו "מטרזן ועד זבנג  סיפורה של התרבות הפופולארית בישראל ( בבל 2003) והגולם סיפורו של קומיקס ישראלי(מודן  2004)  עם  אורי פינק.

את הראיון ערכה המשוררת ופעילת  התרבות חגית בת -אלעזר

 

חגית : שלום, אלי, אנחנו מכירים ואף פועלים יחד מאז הצטרפותי לעמותת "יקום תרבות" לפני 3 שנים. שמחה על ההזדמנות שניתנה לי ע"י ראובן שבת לשאול אותך על מה שיודעת ועל מה שלא.

יש לך "יחוס" – משפחת ריבלין. מבקשת לשמוע איך העבר המשפחתי משפיע עליך, מה הוא עושה לך?

אלי :לאמיתו של דבר איני קשור  משפחתית ישירות למשפחת ריבלין הידועה  כמשפחה של נשיא המדינה ראובן ריבלין  ובהיסטוריה המשפחתית הארוכה שלה ,אלא במשפחה אחרת בשם וולפנזון ,שאחד מאבותיה  זאב וולפנזון היה בונה בית הכנסת "החורבה" המקורי בירושלים והיה  הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי שניים מסמליה המרכזיים של ירושלים במאה ה-19 . אבל נכון משפחת וולפנזון אכן הייתה קשורה לאורך הדורות בצורות שונות למשפחת ריבלין  בשכנות בידידות וגם באוייבות מסיבות שונות.אבות משפחת וולפנזון עלו לארץ ישראל בשיירה אחת עם אבות משפחת ריבלין מליטא.

וגם יש לי קשר  משפחתי עם משפחת סלומון שממנה יצא בין השאר יואל משה סלומון וחברת הרפואות "טבע". שלושת המשפחות האלו היו עסוקות לאורך הדורות בהתנצחויות בנושאים כמו מי מביניהן יצר את הישוב היהודי בירושלים  במאה ה-19 וגם בפתח תקווה במקרה של משפחת סלומון והם יצרו כרכים שלמים בנושאים אלו.וגם הואשמו בידי חוקרים בעיוות הפרטים ההיסטוריים  בנושאים אלו. אלו נושאים שגם אני חקרתי אותם.

חגית :במה מתמקדים הויכוחים המשפחתיים הסטוריים האלו ?

 אלי :יש למשל ויכוח קשה בשאלה מתי בדיוק היגיעו ראשוני משפחת וולפנזון לארץ ישראל.ב-1809 כפי שטוענות המסורות המשפחתיות ?ואולי "רק " ב-1835 כפי שטוענים המחקרים המודרניים על סמך מפקדים שקיימו אנשי משה מונטיפיורי בארץ ישראל בתקופה זאת ?,וגם מי בדיוק עמד בראש אותה שיירה,ריבלין או וולפנזון?

האם המשפחה הסתירה פרטים על כך שאבי המשפחה היה סוג של נוכל ועשק אלמנה שהוא מכר את ספרי בעלה המנוח הרב ישראל משקלוב בחו"ל? בשאלה זאת יש דיונים נסערים לאורך השנים  בבלוג האישי שלי בין חוקר בשם ד"ר אריה מורגנשטרן חוקר מבני המשפחה בשם סגל וביני.

אפשר למצוא דיון רוך ומקיף בסוגיה זאת למשל כאן:

הויכוח על אברהם "הדיין" וולפנזון

אני אירגנתי כנס של צאצאי משפחת וולפנזון לפני כמה שנים שבו התקיימו הרצאות ודיונים בשאלות אלו.ואני שמח לספר שעד היום אני מקבל תגובות בנושאים אלו.לאחרונה אף פגשתי אנימטור  צעיר מארה"ב שהוא צאצא של משפחת וולפנזון שקרא את המאמרים בעברית בנושא ברשת וכשביקר בארץ במסגרת סיורי תגלית נפגש גם איתי לדבר על תולדות המשפחה.

כמו כן עם כל הכבוד למשפחת וולפנזון  אני צאצא של משפחה חשובה עוד יותר משפחתו של הגאון מוילנה מייסד קהילת "המתנגדים " הליטאית שתלמידיו עמדו בראש עלייה גדולה שלהם לארץ ישראל בראשית  המאה ה-19 ,שהיא הבסיס של הקהילה החרדית שאת מכירה כיום ירושלים ובבני ברק ובמקומות אחרים. אבותי הם אלו שרשמו את  הגנאלוגיה המדוייקת שלו. היום אנו יודעים  את הגנאלוגיה של המשפחה לא רק עד הגאון מוילנה במאה ה-17 אלא ממש עד למאה השמינית לספירה עד ראשוני משפחת קלונימוס איטליה.ואם תתחולל פריצת הדרך המיוחלת ואפשר יהיה למצוא קישור אמין  בין משפחה זאת ובין השושלת של ראשי הגולה בבבל  שהשושלת שלהם ידועה בפרטות אולי כבר מהמאה השנייה לספירה.אז אפשר יהיה להאריך את  שושלת עד למאה השנייה לספירה.אני גאה לציין שרוב הדורות במשפחה המתועדת היטב הזאת היו סופרים וכותבים ואין הרבה משפחות שיכולות לאמר זאת על עצמן שאבותיהם לאורך כל הדורות  מהמאה השמינית לספירה ועד היום עסקו דור אחרי דור בכתיבה.

את הגנאלוגיה המדוייקת מהמאה השמינית לספירה ועד אלי אפשר למצוא כאן 

חגית :אין גם את כל המשפחות  שטוענות שהן צאצאות של דוד המלך עד  שנת אלף לפני הספירה אין להן היסטוריה ארוכה עוד יותר ?

אלי :לרוב או תמיד  השושלות האלו מפוברקות.אם תבדקי תמיד תמצאי שיש מאות רבות של שנים בהיסטוריה של משפחות אלו שעליהן  לא ידוע שום דבר. יש תמיד נקודת זמן שממנה הן מתחילות אי אז בימי הביניים והם תמיד טוענים שהם צאצאים של דוד המלך  אבל באמצע יש מאות שנים לאמיתו של דבר אלפי שנים  שעליהם לא יודעים.אז אלו טענות מומצאות.

במקרה שלי אנחנו יודעים אב אחרי בן ללא הפסקה וללא שום "רווח " את תולדות המשפחה כאמור מהמאה השמינית לספירה ואילך. ואנו מכירים אותם דור אחרי דור משום שרובם המוחלט היו רבנים מנהיגים  וכותבים.

חגית :: ועוד בעבר – היה לך בלוג שקדם ל"יקום רבות". ספר עליו, בבקשה.

 

אלי :זהו הבלוג "המולטי יקום של אלי אשד"  https://no666.wordpress.com/

שבו פירסמתי לאורך השנים מאמרים רבים על נושאי תרבות פופולארית וקומיקס וההיסטוריה שלהם ונושאים אחרים שמעניינים אותי כמו חקר התנ"ך וחקר הגנאלוגיה המשפחתית שלי.והתברר שיש עוד רבים חוץ ממני שמתעניינים בכך .אני ממשיך לפרסם שם גם היום אבל מאמרים אישיים יותר או כאלו שמסיבות שונות אני לא חושב שיש מקום לפרסם אותם בזירה האמיתית שלי שהיא "יקום תרבות ".

חגית:איך התרחש המעבר לזירה האינטרנטית הנוכחית "יקום תרבות"? איך התגבשה העמותה?

אלי :לפני כשש שנים היגעתי למסקנה שלפרסם את דעותי רעיונותי וממצאי בבלוג אישי זה לא מספיק.אני רוצה להקים כתב עת שיהיה מוביל מסוגו ברשת שיעסוק בפיתוח וקידום התרבות והספרות העברית כולל הספרות הפופולארית והקומיקס  אבל בהחלט לא רק.רציתי שכתב העת הזה יקיים גם אירועים ספרותיים ובבוא היום תהיה  לו גירסה מודפסת שמחוץ לרשת וישמש כפרצופה של התרבות העברית גם בשפות ובארצות אחרות.זה בכל אופן היה האידיאל.

לשם כך הקמתי עמותה שכללה אישים כמו המשורר והמתרגם גיורא לשם ז"ל הפסל והסופר ריצ'רד שילה ז"ל ובדלו לחיים ארוכים ד"ר אמנון סטופ וד"ר ניסים כץ ואבי גולדברג וחגית בת אליעזר ושלומית הרטמאייר ואחרים שיצאו ליישם את החזון הזה. ואני שמח להגיד שהוא חי ופועל ."

"יקום תרבות "פירסם עד כה למעלה מ-2000 מאמרים סיפורים שירים ורשומות שונות.

ובין השאר אנו עוסקים שם רבות גם במתחרים ובעמיתים שלנו כתבי העת האחרים לספרות ולתרבות עברית.

את "יקום תרבות " תמצאו כאן.

חגית:איזה יצירות אתם מפרסמים ?

אלי :יש לנו עורך שירה יואב איתמר. יש לנו עורך פרוזה ד"ר ניסים כץ.והם מקבלים מגוון אדיר של יצירות שמהן הם עושים סלקציה של פרסום.  אנו מפרסמים הן יצירות חדשות של סופרים עכשויים כמו ענת קוריאל ואחרים וגם יצירות קלאסיות ישנות ושכוחות  שאנו מקימים אותם לתחייה עבור דור חדש.הןיצירות של פרוזה ושירה והן יצירות של סיפורי קומיקס מעיתוני ילדים ישנים . דוגמה אחת מני רבות למשל פואמה ישנה של זלמן שניאור "ימי ביניים מתקרבים " שחזתה את שתי מלחמות עולם שפירסמנו בגירסה המקורית שלהמ-1913 שאינה מוכרת כלל ושהמשורר הכניס בה שינויים רבים  (קישור אליה ראו כאן)

פריסמנו גם סיפורי קומיקס ישנים רבים שבמקור פורסמו ב"דבר לילדים " "הארץ שלנו " "בוקי " "כולנו " ומקומות אחרים  ואפשר לתת עוד דוגמאות רבות.

חגית :במקרה של "ימי ביניים מתקרבים "פואמה מלפני מאה שנה ויותר  שכתובה בשפה קשה  במיוחד  כמה קוראים אתה חושב נכנסו אליה ברשת כמה מהם באמת היו מסוגלים לקרוא אותה עד סוף להבין ואולי אף ליהנות ?

אלי :מן הסתם לא רבים בואי נודה על האמת.נכנסו כמה מאות.אני מניח שמתוכם היו כמה עשרות שקראו אותה במלואה. אולי פחות. אין דרך לקבוע את זה.. אבל עבורנו זה מספיק בהחלט. אנחנו כאן לא בשביל הרייטינג הגבוה. אנו פונים גם למיעוט המזערי  האינטלקטואלי שכן יכול ורוצה לקרוא יצירות מסובכות ומורכבות כ אלו ומספקים לו תכנים שלא יקבל בשום מקום אחר.

  חגית :אתם גם מקיימים אירועים ספרותיים שונים.

אלי :בהחלט.אנחנו  מקיימים גם   אירועים ספרותיים רבים במקומות  ש ונים בארץ ,בתל אביב ברמת גן בחיפה בבאר שבע  שכל אחד מהם מתמקד סביב נושא מסויים או יוצר מסויים.למשל קיימנו אירועים על דוד אבידן ועל המשורר האירי  הגדול ייטס ,על גותיקה בספרות ועל העיר חיפה בתרבות ובספרות ועל עתידה של הספרות בעידן הסופר טכנולוגי ועוד  אירועים אחרים.ונמשיך לקיים אירועים אלו  שגם מוסרטים ומועלים ברשת במסגרת מטרתינו הן לחזק ולהמשיך  לפרסם את התרבות העברית והן לקרב אותה לתרבויות אחרות.

 

חגית :אתה יכול לספר לנו על הפעילות האקדמית שלך  – התארים: היכן, על מה?

אלי: אני עובד כעת על עבודת דוקטוראט במחלקה לספרות עברית באונ' בן גוריון בנגב שעוסקת בתולדות הקומיקס העברי.ביוצרים כמו אריה נבון יעקב אשמן פנחס שדה ודוד גבע.היא כעת בשלבי העריכה ואני מקווה שהיא תצא לאור כספר.

חגית :אתה יכול לתת הצצה אל העתיד: מה אתה מתכנן לשנה הקרובה בכל תחומי פעילותך?

אלי: אני ורקפת ידידיה  המו"לית של ההוצאה האלקטרונית "בית אוצר" עובדים על מהדורה אלקטרונית של ספרי "מטרזן ועד זבנג" שיצא לאור לפני כ13 שנה ואזל לחלוטין.הספר נותן תמנה מקיפה של תחום שכמעט לא נחקר העולם שלה ספרות הפופולארית והקומיקס בשפה העברית מראשיתו בשנות השלושים של המאה הקודמת ועד העשורים  הראשונים של המאה ה-21 .זאת תהיה  מהדורה מעודכנת.

כמו כן אני עובד על פרוייקט קומיקס מדהים בשם "ההונאה הבולגרית "שבקרוב יצא לגיוס כספים מהציבור .זהו רומאן גראפי בתחום שכמעט אינו קיים בקומיקס הישראלי רומן ריגול ומתח בינלאומי.

חגית :במה עוסקת העלילה ?

 

אלי:העלילה היא על פושע מסוכן  ראש חברת ביון מרצה ישראלי באוניברסיטה בולגרית ואיש נדל"ן נוכל שגנב את הכספים של חבריו שהוא גם  מרגל וטרוריסט בשירות הרוסים.בשליחות  אדוניו נשיא רוסיה פוטין  הוא זומם מתקפת סייבר חסרת תקדים כנגד העיר סופיה בבולגריה מזימה שתביא לחיסול או גירוש הקהילה הישראלית שם.מול מזימה שטנית זאת עומדים רק עיתונאי ובלוגר  ישראלי וסוכן חשאי של המוסד שהם כל מה שעומדים ביפני חורבנה של בולגריה וכיבושה בידי הרוסים.

פירסמתי ברשת פרקים מהסיפור בעברית ובאנגלית  שהם בגדר הקדמה לאלבום הקומיקס המתוכנן והם זכו לתגובות טובות בעיקר בבולגריה דווקא ששם אף פירסמו עימי ראיון בבולגרית על הסיפור למרות שקטעים ממנו פורסמו עד כה רק בעברית ובאגלית..מה שמראה לך כמה העולם כיום קטן.

 

חגית: ואיזה תגובות קיבלת על מה שפירסמת ?

אלי: התגובות הן מדהימות  יש כבר דיונים על תרגומים של הסיפור לגרמנית ואף לבולגרית .אבל מה שמדהים עוד יותר הוא שהעלילה נראית כמתחילה להתגשם עוד לפני שהספר פורסם !

תיארתי בעלילה קונפליקט בין רוסיה ותורכיה שבמרכזו עומדת בולגריה .הקונפליקט כזה אם כי ללא בולגריה פרץ כמה שבועות לאחר שכתבתי את הפרק הרלבנטי.

ובימים אלו ממש  נחשפה פרשת ריגול של חברה ישראלית שריגלה אחרי בכירים לוחמים בשחיתות ברומניה אולי בשירות גורמים עבריניים , בדומה למה שאני מתאר בסיפור לגבי בולגריה.אם כי מה שאני מתאר בסיפור הוא הרבה יותר מזעזע.

ראו את תיאור הפרשה האמיתית של הסוכנים הישראליים שריגלו אחרי אנשי ביטחון במזרח אירופה כאן:

המזימה הישראלית נגד רומניה-מבדיון למציאות 

bulgarian-fraud-poster

חגית :זה הפתיע אותך?

אלי :אני מודה שההגשמה הזאת במציאות  של עלילה בדיונית השאירה אותי חסר מילים.חברים "התבדחו" אם זאת המילה  שאם כל זה מתגשם אולי  יש עכשיו בבולגריה ישראלי שכבר התחיל במתקפת סייבר ענקית כנגד שירותי הביטחון הבולגריים כמתואר בסיפור.  אז אולי בקרוב יתחולל פוגרום ענק בבולגריה וגירוש המוני של כל הישראלים שם כמו שמתואר בסיפור?

אגב בשיחה עם עיתונאית בולגרית שמכירה את הקהילה הישראלית בבולגריה ,התברר לי דבר שלא ידעתי בעת תחילת הכתיבה : שהם סובלים משם רע מאוד בבולגריה ומחוצה לה. לצערנו לאנשים שונים בקהילה זאת  יצא  שם של נוכלים מרושעים,ואם חלילה יתרחש אירוע דרמטי שקשור אליהם אז כן זה עלול לגרום לנזקים שלא יאומנו עבור הקהילה כולה שהסובלנות הבולגרית כלפיה הולכת ופוחתת.

חגית :אתה חושב שאתה ניבאת את העתיד לקרות בסיפור שכתבת או שאיך שהוא בעצם הכתיבה יצרת את ההתרחשויות שמתחוללות עכשיו במציאות ?

אלי :כידוע בפיזיקה בתורת הקואנטום עצם הבחירה באפשרות מסויימת מתוך אינספור מביאה להתרחשותה.אני בניגוד  לאחרים באמת חושב שיש נבואות מסויימות שמתגשמות.אני חושב בהקשר הזה על  המשורר ייטס, שעליו כזכור לך ערכנו לאחרונה ערב ביחד, (ראו  ההתגלות השנייה –נבואה פואטית של ייטס  )    שטען שאדם שיש לו כישרון שירה ויצירה  ספרותית יהיה גם בעל כוחות  "כישוף" והשפעה על המציאות חזקים במיוחד מאלו של כל אחד אחר.

המדע המודרני בכל אופן מכחיש את כל הטענות האלו.

למיטב ידיעתי אני כתבתי סיפור בדיוני ,אני לא טוען שבאמת יש מחבל  ישראלי כזה בבולגריה  שעלול להביא לחורבן המדינה ולגירוש הישראלים שם ,אם כי לכי תדעי המציאות כבר התבררה כמוזרה מהדמיון.כל מה שאני כותב זה סיפור מתח שאני מקווה שיבדר את הקהל ואני בהחלט מקווה שהוא לא עומד להתגשם במציאות.

חגית :אתה לא חושב שכתיבת ספר כזה עלולה להזיק ליחסי העם הבולגרי והעם הישראלי?

אלי: בהחלט לא נהפוך הוא אני מקווה שהוא יתורגם לבולגרית ויראה לבולגרים שלא כל הישראלים הם "כאלה".אפילו לא רובם.לדעתי ספר כזה רק יכול לחזק את יחסי הישראלים והבולגרים.

 

 חגית :מה עוד תרצה לומר לקוראי הפורטל "בכיוון הרוח" ערב יום העצמאות?

אלי :אנחנו כולנו חלק מקהילת התרבות העברית הישראלית.זוהי קהילה לא גדולה ולכאורה אנחנו מרגישים שהיא בשוליים אבל לאמיתו של דבר אנחנו אלו שמוליכים ומראים את הדרך לכולם. ביום העצמאות הזה זה תמיד טוב לזכור במו בכל יום  אחר בשנה שהתרבות העברית הוליכה אתה דרך לפני התרבות העולמית כבר מזה שלושת אלפים שנה ועל כולנו לדאוג שכך יהיה גם בעתיד.

לעתיד אנו רוצים גם לפרסם כתב עת מודפס ולתרגם חומרים שלנו לשפות אחרות ,אבל זה דורש תקציבים.

ולכן אני קורא לציבור הרחב תרמו לנו למען חיזוקו ופיתוחו של "יקום תרבות " ולחיזוק ופיתוחה של התרבות עברית שהוא  משמש לה כפה ובמה.

 

 

 חגית :תודה רבה, אלי.

חג שמח, ישראל.

 

 

שיחת רדיו עם אלי אשד ועם אמנון סטופ

"יקום תרבות" מגזין התרבות שאני עורך ברשת חוגג ארבע שנים  בתכנית רדיו מיוחדת.

לכבוד המאורע הקליט מוטי גרנר בתכניתו "על מחשבים ומחשבות" שברדיו אורנים (תחנת רדיו המשותפת למכללת "אורנים" ול"קול ישראל") תכנית מיוחדת עם אלי אשד,אנוכי  העורך הראשי של האתר, ועם ד"ר אמנון סטופ, עורך המדע. בראיון שוחחנו על אתר "יקום תרבות" ועל חלק מן הנושאים שבהם הוא מטפל ספרות ,מדע ,מדע בדיוני ,עב"מים ,טרור ודאע"ש  ,יצחק לאור ,בלשים ומערבונים ועוד ועד.

קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
לתכנית השנייה, עם ד"ר אמנון סטופ:שבה נידונות בעיות חשובות של אקולוגיה התחממות כדור הארץ מדע וטכנולוגיה ועוד נושאים שנוגעים לכל אחד מאיתנו ראו :
קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
האזנה נעימה.
נשמח לקבל תגובות.

רשימת המיטב של היצירות הישראליות של שנת תשע"ג

 

צל עולם / ניר ברעם

מה היו המיטב של היצירות הישראליות בשנת תשע"ג  בקולנוע בטלווזייה בספרות בפרוזה ובשירה ובאמנות ?

הנה הבחירות שלי בעניין על סמך מה שקראתי וראיתי בשנת תשע"ג כפי שהופיעה במגזין "יקום תרבות " :

רשימת הנבחרים בתרבות הישראלית של שנת תשע"ג

 

מי את באמת לילית? -סיפורה האמיתי של אישתו הראשונה של אדם הראשון

השנה מלא עשור ליצירת הספר :"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי " שיצרתי ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק.

ושם מופיעה דמות של סוכנת חשאית יפה בשם לילית ,הפרטנרית של גיבור הספר הגולם.

השם לילית מבוסס על שם אישתו הראשונה של אדם ,שבמקור הייתה שדה שומרית -בבלית. וביהדות הפכה לאם אמהות כל השדים ,מי שחוטפת ילדים ממיטותיהם ואונסת את אביהם ואימותיהם.

וכעת לרגל שבוע האישה הנה שתי רשומות שהופיעו במגזין "יקום תרבות "  על לילית -הסופר פמיניסטית הבי סקסואלית  הראשונה.

רשימה ראשונה :היא "סיפורי לילית " הגרסה שלי לסיפורי לילית הראשונה שכוונה במקור עבור מופע מחול שלא יצא אל הפועל.

סיפורי לילית

הרשימה השנייה היא שיחה עם ליליתלוגית ,חוקרת לילית שמציגה את השדה המושמצת בצורה חיובית יטורת כאישה הסובלת מהפרעות אישיות.

מיהי ומהי לילית ?-ראיון עם דורית רוזנצוייג-קידר

שלושים שנה של החיזבאללה

 

שלושים שנה מלאו בימים אלה לאירגון החיזבאללה "מפלגת האל "  הלבנוני.האירגון שקם בעזרת סוכנים איראניים  כקבוצה קטנה  ב1982  קבוצה שייצגה את העדה החלשה והמבוזה ביותר בלבנון השיעים . רק כעבור שלוש שנים ב-1985 הוא הכריז רשמית על קיומו   כיום לאחר שלושים שנה אחרי האירגון הוא  גורם חובק עולם בעל יכולות מדהימות לבצע פעולות טרור בכל קצוות הגלובוס ונחשב לזרוע המחץ של הטרור האסלאמי

מכל בחינה כוחו הצבאי של החיזבאללה  עולה על זה של מדינות רבות בעולם ,אולי על זה של רובן.

. אלא שבשלב זה החיזבאללה  היעיל והמאורגן הולך ומסתבך בסוריה  במה שנראה כביצה טובענית  חסרת מוצא שמזכירה באופן מדהים את מה שקרה לישראל בלבנון ב-1982 כשהסתבכה במלחמת אזרחים לא לה.כיום אנשיו נחטפים בסוריה, מאבדים אחיזה בלבנון, ושומעים כיצד בכירי אל-קאעידה מתכננים את השמדתם. אם נסראללה יספוג עוד תבוסה אחת, שנראית קרובה מתמיד, ייתכן שלא תהיה לו ברירה אלא לפנות לעזרתה של ישראל. האם ישראל תהיה מעוניינת? זו כבר שאלה אחרת.

ראו :

שלושים שנות החיזבאללה :סקירה על תולדות האירגון והירהורים על עברו ועל עתידו.

מתורכיה באיבה

עם שכנה מטורפת אחת שמפתחת פצצה גרעינית ושכן שני שטובח באזרחיו ,תורכיה מתחילה לחלום על שיבה לימי הזוהר המפוקפקים של האימפריה העותומאנית.המכשול היחיד בפני התוכנית הזו,כך משוכנעים רבים באנקרה ,הוא יהודי בשם שבתאי צבי.במדינה שבה חושבים שכל אדם ידוע הוא יהודי סמוי וחורש מזימות ,זה לא צריך להפתיע.

ראו סדרה של מאמרים על תורכיה ושאיפותיה בהווה :

 החלק הראשון :האימפריה העותמאנית החדשה?

החלק השני :קללת שבתאי צבי

החלק השלישי :רפובליקה או בדרך לאימפריה ?:רעיון עם חוקר תורכיה דניאל ציפר

גרמנית וישראלית

בימים אלו לאור מחאות הציבור נאסרה שוב השמעת המוזיקה של המלחין הגרמני וגנר באונ' תל אביב .ורק לפני כמה שבועות בערה ישראל בזעם כתוצאה משיר שכתב  הסופר הגרמני המפורסם מכולם ,חתן פרס נובל גינתר גראס שבו טען שישראל היא זאת שמאיימת על איראן ולא להפך.

כל זה מחייב בדיקה מפורטת של מערכת היחסים המסובכת מאוד בין  התרבות הישראלית והתרבות הגרמנית מאז ימי השואה.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ,נעלמו ספרים גרמניים מהמדפים בארץ ישראל .חוץ מאלה שנכתבו בידי יהודים , או שמחברם התנגד להיטלר. או שסימל את הסאדיזם הגרמני.או שפשוט אי אפשר היה בלעדיו.

הילדה לוטכן הפכה לאורה, מינכן עברה לציריך, ומהגרים תורכים הפכו לערבים-ישראלים. בזמן שבגרמניה שרפו ספרים ואחר כך בני אדם, ביישוב העברי הצעיר הסתפקו בחרם לא-רשמי על ספרים שמקורם גרמני, או בגיור לחומרה. כי כמו שהוכיח גינטר גראס, בגרמנית זה נשמע טוב יותר, אבל נמכר הרבה פחות.

ובכלל מה מעמדה העולמי כיום של התרבות הגרמנית כמעט 70 שנה לאחר השואה?

 ראו

הסיפור שאינו נגמר :גרמנית וישראלית