מלחמות הכוזרים באתר "קדמה "

 

 

דיון על נושא האימפריה הקדומה שהתגיירה האימפריה הכוזרית הביא למהומות חסרות תקדים באתר המוביל של השיח המזרחי הקיצוני , אתר "קדמה " ונשאלת השאלה :מדוע ?


אני מתעניין בנושא הכוזרים אותו גזע ממוצא תורכי שהמעמד שהשליט שלו התגייר מתי שהוא במאה השמינית לספירה כנראה בראש ובראשונה בגלל הספר "מילון הכוזרים " של פאביץ ורואה את עצמי כמי שייתכן בהחלט שיש בו דם כוזרי .
אחרי הכל אני יודע את פרטי הפרטים על השושלת המשפחתית שלי רק לאורך 14 דורות עד המאה ה16 .
ולפני כן מי יודע ? הכל אפשרי. כך שגם אם אין בי דם כוזרי ( לא ביצעתי את הבדיקה הגנטית הנדרשת כדי לברר ) אני רואה את עצמי כ"כוזרי של כבוד" " המשתייך נפשית לפחות לאותו גזע תורכי אציל של בוני קיסרות .
והנה הנושא הכוזרי עורר לפתע פתאום מהומה באתר "קדמה " של דוברי השיח המזרחי בראשותו של סמי שלום שטרית מהומה שכמוהו מסתבר גם הסכסוך הישראלי הפלסטינאי לא הצליח לעורר ( אולי בגלל שבזה כולם שם מאוחדים בדעה אחת בנושא זה ). באתר קיים עדיין דיון בנושא שחלקו כאשר משתתפים בו אנשים כמו משה בן הראש הוא אינטליגנטי ומעניין וחלקו שייך לפנאט האובססיבי אכול השנאה ל"כוזרים האשכנאצים " הרגיל
והנה רשימתה של ירדנה אלון בלוגרית באתר קדמה שמצאה עצמה נמחקת כתוצאה מעניין שהחלה לגלות בכוזרים. היא פנתה אלי וביקשה לפרסם את תגובתה בנושא בבלוג זה מאחר ששוב אינה יכולה לפרסם באתר "קדמה " שבו הייתה כותבת קבועה .

מלחמות הכוזרים באתר קדמה

מאת ירדנה אלון

זה מספר חודשים שאני כותבת באתר "קדמה" ואף היה לי בלוג אישי שנקרא "העולם כמרקחה" שם העליתי רשימות,מאמרים וסיפורים פרי עטי.
לפני מספר חודשים החל שירשור בקדמה בנושא הכוזרים למיטב זכרוני השרשור החל תחת רשימתה של פרופסור סמדר לביא "זמורות יבשות" שהועלתה על האתר ב- 7/7/07 אמנם רשימתה של סמדר לביא עוסקת בהפגנה נגד הריסת בתים בכפר שלם אולם כדרכם של לא מעט דיונים והאסוציאציות שהם מעוררים אצל המגיבים, הגיעו הדברים לכדי העלאת נושא הכוזרים.
אני באופן אישי שמעתי על הכוזרים בשיעורי הסטוריה זניחים לפני שנים רבות בתיכון ,אולם מאז זרמו מים רבים בירדן נשתכחו הכוזרים ממוחי ועומעם זכרם ,והנה ארבעים שנים לאחר אותם שיעורי היסטוריה שבים הכוזרים ומזכירים לי כי יש בהם משהו שמחייב התבוננות מעמיקה יותר.
באתר קדמה הם עלו בעוד דיונים כל פעם מהיבט אחר לרוב מן ההיבט הגנטי של הנושא שאותי לא ממש משך,החלטתי כי מן הראוי שאלמד מעט יותר ובשיטוטי באינטרנט נתקלתי ברשימתו המאוד ממצה ומעניינית של אלי אשד על תולדות הכוזרים ,תרבותם ,והקשר שלהם ליהדות כמו כן נתקלתי לראשונה בשאלה שמעלה אלי אשד ברשימתו כי בעיקבות המחקרים על הכוזרים אחד הטיעונים שהפלשתינים מעלים בנושא הסכסוך הישראלי פלשתיני הוא כי מאחר והכוזרים היו חברה שהתגיירה ליהדות ואין הם צאצאים ישירים של היהודים גולי בית שני הבסיס לטיעון של הציונות כי הציונות האירופוצנטרית היא חזרה של עם לארצו מקדמת דנא אין לה כל בסיס ויסוד.
כאמור בקדמה ניצת כל פעם הדיון מחדש עורכת האתר איריס חפץ השתתפה במרבית הדיונים חיוותה את דעתה כפי שחיוו יתר המשתתפים בדיונים לכאן ולכאן ,אולם תמיד עלו השאלות של מגיבים משוטטים אקראיים באתר מי היו הכוזרים מהיכן באו מה הקשר שלהם לתרבות היהודית בכלל ומה לנושא ולדיונים על צדק חברתי שמתקיימים לרוב באתר,
לפני כשבועיים נפל דבר ,חיים ברעם שהוא איש תקשורת כתב רשימה בגדה השמאלית שהייתה הספד לפנתר השחור שהלך לעולמו סעדיה מרציאנו,ונקראת "בשבחי סעדיה" רשימה זאת הופיעה מספר ימים לאחר מכן גם באתר קדמה ,הגבתי להספד,ניתן לראות תגובתי באתר קדמה ואז החל מחול שדים נגדי הואשמתי על ידי עורכת האתר איריס חפץ בגזענות בין היתר בשל העובדה שבבלוג שלי העולם כמרקחה נפתח שוב השיח בנושא הכוזרים.קפצתי לגדה השמאלית לראות מה כתוב שם שככה הקפיץ את הפיוזים של העורכת והנה אני רואה כי אחד המגיבים לרשימתו של חיים ברעם בשבחי סעדיה שרבב את נושא הכוזרים ותגובתו של חיים ברעם הייתה כי "הכוזרים הוא כינוי גנאי המבוסס על תיאוריות של גזענות ביולוגית כלפי חלק נכבד מהציבור הישראלי הסלחנות כאן כלפי השימוש הגזעני במונח זה היא בלתי נסבלת בעיני" כך מבלי להסביר מה ומדוע ,מאחר ותגובה זאת עלתה בגדה השמאלית לא ראיתי עצמי מחוייבת כלפיה, מה גם שנכתבה בפסקנות נחרצת מדי לטעמי .ונתתי למגיבים שעלו בבלוג שלי להמשיך את השיח השאלות, התשובות, ההיבטים של הנושא , אולם חבריו האישיים של חיים ברעם דרשו בבוטות כי אניח לנושא שוב מבלי לתת נימוק משכנע אלא תוך הצגתי באור גזעני,מבזה ונלעג ומשפיל וכל זאת על מנת לגרום לי להפסיק את השיח בינתיים פניתי לאלי אשד וביקשתי את רשותו להעלות את רשימתו על תולדות הכוזרים בבלוג שלי,הן מפני שמגיבים לא מעטים שאלו ווהן מפני שידוע לי כי ישנם מבקרים פאסיביים רבים באתר וסברתי שמן הראוי לחשוף אותם לנושא ,העליתי את רשימתו של אלי אשד וכמו כן בשיטוטי באינטרנט נתקלתי באתר בשם מורשת ברשימתו של הרב ד"ר ש"ז כהנא ז"ל "כמעיין המתגבר" שם מספר הרב כי בילדותו הסביר לו אביו שגם הוא היה רב מהו מקור הכובע שחובשים רבנים ממוצא אירופוצנטרי וכי מקורו בכוזרים שהתגיירו.לאחר שהעליתי את רשימתו של אלי ואת האנקדוטה של הרב, למחרת הופיע כתב פאשקאוויל נגדי באתר קדמה תחת הכותרת "הגיע
ו מים עד גועל נפש" שם במילים בוטות ובאופן משפיל סמי שלום שיטרית שהוא הבעלים של האתר שכן הוא ממומן מכיסו הפרטי והעורכת של האתר איריס חפץ,מודיעים לכולו עלמא כי אני מסולקת מן האתר למען האמת לא רק אני אלא עוד משתתף בדיונים ,אני מושמצת באופן שהוא שקרי ונעשית לי דמוניזציה וכל זאת בשל שהמשכתי לדון בנושא הכוזרים,הופרחו הרבה שקרים,השמצות אישיות, ובדותות בקשר אלי על מנת לתרץ את הסילוק וההשפלה הפומבית.
מה למדתי מכל זה? למדתי שאינטרסים אישיים הם סיבה טובה להשתקת קולו של האחר והיום אני מתפלאה איך מי שכל הזמן טוען כנגד ההגמוניה התרבותית האירוצנטרית שהיא משתיקה אותו ,נעמד לצידה כשזה נוגע לאינטרסים האישיים או החברתיים שלו.
אני את מסקנותי בקשר לאתר הסקתי אני מתכוונת להגיש תביעה על הוצאת דיבה ולשון הרע,ולהעמיד את נושא שאלת הגזענות ומי הוא גזען לא על פי שיקולים סובייקטיבים,גחמות,חברויות אישיות וקידומים אישיים בשל קשרים אישיים, אלא בכלים אובייקטיבים בין כתלי בית המשפט,שם יש לקוות תוצג המציאות לא על פי מערכת של שיקולים מעוותים אלא על פי אמות מידה אוניברסאליות.
באופן אישי אינני מתכוונת לחזור ולכתוב אי פעם בקדמה שכן כל תרומה שלי לדיון כזה או אחר גם אם בנושאים הקרובים מאוד לליבי באתר שאינני מאמינה לו או בו ,אהיה כמשתפת פעולה עם ערכים שאני יודעת בברור שהם מעתה ואילך לתחושתי המאוד סובייקטיבית ,התנאות שקרית באידאולוגיה שאלה שמצהירים עליה אין להם באמת כוונות לממש אותה ,אלא להשתמש בה לשם האדרת האגו האישי שלהם.
למה אנשי קדמה התנגד כל כך לנושא ? הם חשבו שלהזכיר אותו זה יחשב גזענות כנגד האשכנזים ?
אני טוענת שאנשי קדמה דנו בנושא הכוזרים ולא ראו בזה כל חשש שהדבר יחשב לגזענות נגד האשכנזים היו כאלה שחשבו שהנושא מעניין לכשעצמו אולם לא ראו בזה קשר למאבק המזרחי, היו כאלה שסברו שהנושא מעניין וקשור למאבק המזרחי היו כאלה שחשבו שזה לא רלבנטי כלל וכלל, היו כאלה שהתחילו לנתח את העניין הגנטי ואותי עניין הטיעון הפלשתיני ואיך מתמודדים איתו(בדיוק אפרופו כמו הטיעון בנושא הצלבנים שאתה ודאי מכיר את הביטיו וגם את הנושא הזה רציתי להעלות) אז כך שלא הפסיקו לדון בזה אמנם לא תמיד בצורה אינטנסיבית אבל דיונים על כך היו ומעולם לא נטען שזה גזעני ,לא מצד אנשי קדמה היה בחור אחד עלום שם בשם עודד הישראלי שטוען שכל מה שכתבו בקדמה זה גזעני כולל נושא הכוזרים וכולל כל טענות הקיפוח או האנטי ציוניות של חלק מאנשי קדמה אבל הבחור עלום הזהות הזה היה כל הזמן בעמדת נגד ולעומתנות כנגד הדעות של אנשי קדמה אז כל הזמן היו נסיונות ודיונים להפריך את טיעוניו כולל הטיעון שלו שהדיון בכוזרים הוא גזעני וזאת בשל דבקותו בעניין של גנטיקה כשחלק מאנשי קדמה טוענים שהעניין הגנטי לא רלבנטי והיתה תחושה שהשיח לגיטימי ופתוח לדיון , מעבר לכך שאתה יודע לא חייבים לדון בנושא אם לא רוצים פשוט לא מגיבים ואז הדיון גווע מעצמו אם לא מעוניינים לדון בו.אבל זה נושא שכנראה כן עניין אנשים וכל זה נמשך מספר חודשים עד עד שחיים ברעם כתב על כך באתר הגדה השמאלית מרגע שחיים ברעם שציטטתי ברשימה ששלחתי אליך כתב שזה גזעני ולא נימק אפילו למה זה גזעני העורכת של האתר וצבי בן דור שהוא אחד הכותבים בקדמה וטען שהוא חבר אישי של חיים ברעם
מאותו רגע הנושא הפך לטאבו מבלי לנמק מדוע
והוטחו בי האשמות שהוטחו וכפי שבוודאי ראית סולקתי מהאתר והבלוג שלי נמחק וסולקתי תוך שמעמידים אותי בפומבי על עמוד הקלון בכיכר העיר

א.א. הייתה לך איזו שהיא תזה בעניין שהרגיזה אותם במיוחד ?
ירדנה אלון: לא הייתה לי שום תיזה וזה מה שמוזר בכל העניין
אני לא השתתפתי כלל בדיונים למעט לשאול שאלות אינפורמטיביות בקשר למי היו הכוזרים
לא שמעתי על הכוזרים למעט מה שלמדתי פעם מזמן וביקשתי לקבל עוד אינפורמציה כפי שביקשו אחרים שנחשפו לראשונה לסיפור
ולכן להאשים אותי בגזענות זה מגוחך כי אין לי שום תיזה איך תהייה לי תיזה על משהו שאני לא יודעת עליו כלום?
עכשיו היו עוד כמוני שרצו לקבל עוד אינפורמציה
אז סיפקתי את האינפורמציה הן עבור עצמי והן עבור אלה ששאלו מי בכלל היו הכוזרים ופניתי אליך כדי להעלות את מה שכתבת שקודם כל תהייה אינפורמציה ראשונית על הרקע של הכוזרים,על ההיסטוריה שלהם,על התרבות שלהם, ואז אחרי שמבינים ויודעים את הרקע אפשר להתחיל לבנות תיזה לכאן או לכאן
עכשיו אתה מבין מדוע זה היה מגוחך לטעון שאני גזענית מה גזעני בזה שאתה מביא אינפורמציה על הרקע ההיסטורי והתרבותי של הכוזרים?
אני רק העליתי את הטיעון הפלשתיני כחלק מאפשרות לדיון ולא קיבלתי שום תשובה אפילו לא רצו לדון בזה
וזה הפליא אותי מאוד דווקא באתר שמתעסק על הזמן בסכסוך הישראלי פלשתיני ומתהדר במפגשים עם פלשתינים אז כל המתהדרים במפגשים מהסוג הזה ודאי נפגשו עם טיעון כזה או שהיו יכולים להיפגש עם טיעון כזה אז עניין אותי לדעת מה משיבים על טיעון כזה מפני שלי כאמור לא הייתה כל דיעה ולא הבעתי שום דיעה בנושא רק התחלתי להביא אינפורמציה ראשונית והוטח בי שאני גזענית .

עד כאן ירדנה אלון
ממה שראיתי ממה שנשאר מהדיון באתר היה שם דיון רציני בנושא אבל היה גם מתדיין אובססיבי מהסוג הבלתי שפוי הרגיל בדיונים כאלה לגבי מוצא האשכנזים מהכוזרים כהוכחה לחוסר יהודיותם וכהוכחה שיש לזרוק את כולם לים . אולי זה מה שהטריד את אנשי קדמה ולכן מחקו את יר
נה אלון .
אנשי קדמה אגב טרחו ומחקו גם תגובה שלי לעניין שהופיעה לאחר הודעת המחיקה של מר סמי שטרית מסיבותיהם המלומדות הידועות רק להם .

והנה היא לפניכם שוב :

כדי להרגיע את כולם ,וכפי שכבר צויין במהלך הדיון ב"קדמה " הנושא של "הכוזרים כאבות האשכנזים " הוא עניין מת ( חוץ כמובן עבור האובססיבייים ביננו ) .מחקר נעשה ב1993 בידי מדענים איטלקיים הישווה את הדנא של היהודים האשכנזים מצ'כיה עם זה של יהודים הספרדים ועם זה של לא יהודים מצ'כיה.ההנחה הבסיסית הייתה שאם היהודים הם צאצאים של גרים סלביים כי אז הגנים שלהם על מוטציות השונות שבתוכם יהיו דומים לאלו של הצ'כים הלא יהודים .
הם אכן מצאו כמות גדולה של דמיון אבל לא בין היהודים והנוצרים הצ'כיים אלא בין היהודים הצ'כים והיהודים הספרדים . התברר שהגנים של היהודים הצ'כיים היה להם דמיון רב יותר לגנים של ערבים מלבנון מאשר לאלה של נוצרים מצ'כיה …
ומה אם האפשרות שהאשכנזים הם כולם צאצאים של הכוזרים .לא נעים להגיד ולי זאת דווקא מכה אבל המחקר הגנטי הכריע בעניין נגד .
שני חוקרים דרור רוזנגרטן ודורן בהר יצאו במהלך שנות שתשעים לקבוע אחת ולתמיד האם ביהודים האשכנזים יש גנים כוזריים ?
אבל נמצאו גנים בכ12 אחוז מכלל האשכנזים שנבדקו שאינם מתאימים לפרופיל הקבוע ומוצאו בתקופה לפני 1500 שנה דהיינו בערך מהמאה השמינית לספירה וייתכן שאלו הם גנים כוזריים .
מחקרים נוספים בכל אופן הורידו את המספר ל5 אחוז מכלל הנחקרים .
אז ייתכן שיש כ10 אחוז מהאשכנזים אולי 12 אחוז אולי אפילו לך תדע 15 אחוז שיש להם גנים כוזריים אבל כל המחקרים לא מצאו יותר מכך .
עוד שאלה שנפתרה ,אבל אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהאובססיביים למיניהם ימשיכו להתעלם מכך .

מהו מוצאם של האשכנזים
הדיון הכוזרי באתר קדמה 

היגיעו מים עד גועל נפש :סמי שטרית מסביר את עמדתו .

 

הכוזרים והישראלים

הרצאות במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס

המוזיאון לקריקטורה וקומיקס מזמין את הציבור לסדרה של  מפגשים והרצאות:

חמישי, 24 לינואר בשעה 19:00 אלי אשד,  בלש תרבות וארכיונאי המוזיאון:

מאורי מורי ועד חמודי : איך התפתח הקומיקס בעיתוני הילדים ( והמבוגרים ) בישראל .

איך נוצר והתפתח ז'אנר הקומיקס העברי בידי שורה של יוצרים דגולים כמו לאה גולדברג, אריה נבון ,פנחס שדה ואחרים בעמודים האחוריים של עיתוני הילדים "דבר לילדים " "הארץ שלנו " ואחרים  תוך מאבק בלתי פוסק בעורכים בדעת קהל עויינת ובדעות קדומות של היוצרים עצמם. 

שישי, 25 לינואר בשעה 11:30 

האמן הקריקטוריסט והמאייר  שמואל כץ  והעיתונאי והמומחה לקריקטורה ישראלית דן פתיר יקיימו שיח גלריה  על הקריירה של כץ כצייר מלחמות וצייר  שיחות השלום.

חמישי, 31 לינואר בשעה 19:00 גילת פרג – יו"ר אסיפה

 "

אנימציה, עידן הקוסמים

חמישי 7 לפברואר בשעה 19:00 עופר ברנשטיין, חובב ומבקר קומיקס, ויו"ר"אוק'י " 

 

סופרמן על ספת הפסיכולוג

 

חמישי 14 לפברואר בשעה 19:00 שלמה כהן, קריקטוריסט:

אהבה, סקס, קריקטורה

שבת, 16 לפברואר בשעה 10:00 מפגש עם יוצר,

 צחי פרבר, מאייר וקריקטוריסט, ממעצבי דמויות ה"חרצופים"

הפעילות מותניית בהרשמה מראש: 03-6521849

שעות פתיחה:
ב', ד' 10:00-15:00
ג', ה' 17:00- 20:00
ו', שבת 10:00-13:00

כניסה: 10 שח',
הרצאה/סדנא: 25 שח'

המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס
ויצמן 61 חולון 58383
טלפון: 03.6521849
פקס: 03.6521867
info@cartoonmusem.org.il

ברוכים הבאים למוזיאון הקריקטורה והקומיקס

 

שמואל כץ- צייר המלחמות והשלום

שמואל כץ מקבל את פרס "עיפרון הזהב " מראש עיריית חולון.

לאחרונה הוצגה  במוזיאון הקריקטורה והקומיקס תערוכה בשם "צייר של שיחות שלום " של ציוריו של שמואל ( אלכסנדר ) כ"ץ ( או כץ, בפרסומים שונים יש שימוש בשתי הוריאציות של השם ואנחנו נשתמש בשניהם ) על שלום ומלחמה . נושא שהצייר המאייר והקריקטוריסט הנ"ל עסק בו רבות לאורך השנים .

שמואל כץ על רקע איורו משפט אדולף אייכמן, צילום: דובר צהל, עיבוד ממוחשב אתר כאן נעים

שמואל כץ על רקע איור ממשפט אייכמן

במקביל בטקס הפתיחה הרשמי של המוזיאון הקומיקס והקריקטורה ,שמואל כ"ץ קיבל מטעם אגודת הקריקטוריסטים הישראלית ומטעם  צוות המוזיאון את פרס "עיפרון הזהב" על מפעל חיים בשטח הקריקטורה והאיור בישראל.

שמואל כ"ץ חותם את שמו במוזיאון.

לשמואל כ"ץ יש במוזיאון גם פינה מיוחדת עם שולחן העבודה שלו כאחד מ"מייסדי " הקריקטורה הישראלית.
ולרגל  הפרס  והתערוכה להלן כתבת סקירה על היוצר שהוא אחד מבכירי הציירים המאיירים והקריקטוריסטים שלנו והקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של ישראל ושל העולם כולו .
הדבר המעולה והאמיתי היחיד בספר הזה "כתב פעם המבקר  דן  עומר על ספר ילדים של סופר ידוע " אלה איוריו של שמואל כץ" .
ואכן ציוריו של כץ . הפכו זה מכבר לתו איכות בפני עצמם המעלים  כל ספר שבו הם מופיעים בכמה דרגות כלפי מעלה.

חייו של צייר

 

דיוקן עצמי של כץ מגיל 14.

שמואל  אלכסנדר  כ"ץ הוא צייר ,מאייר ספרי ילדים , אמן ציורי מלחמות, צייר ספרי מסע ,צייר של ביקורות תיאטרון וגם קריקטוריסט.כמה מאיורי הילדים שלו הם היום בגדר יצירות קלאסיות ששימשו בסיס לבולים דבר שהוא כמעט בגדר מדד רשמי ל"יצירה קאנונית " של התרבות הישראלית .
לאמיתו של דבר בשנת 2008 שמואל כ"ץ מחזיק בשיא חסר מתחרים של הקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של העולם כולו . .הקריקטורות הראשונות שלו הוצגו ב-1947  במחנות של המעפילים הכלואים באי קפריסין . ובאופן מקצועי הן פורסמו לראשונה ב-1947 ב"דבר שבוע " ובעל המשמר " ו"יקינתון "  ומאז המשיך לאייר קריקטורות כמעט ללא הפסקה במשך 61 שנים עד עצם היום הזה כאשר הוא הקריקטוריסט הקבוע עבור מגזין "הקיבוץ".
ופרט לכך כמו כל היוצרים הבולטים הוא פקעת של ניגודים :
הוא קיבוצניק עד לעומק נשמתו שתיעד את החיים בקיבוצו הקטן געתון על כל פרטיהם לאורך עשרות שנים רבות שנדד ברחבי העולם ביבשות אירופה ואפריקה ואסיה וקלט מהן מגוון עצום של השפעות .
הוא אמן של סיפורים ריאליסטיים והומוריסטיים שהפך ידוע דווקא כאמן של סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים באופן קיצוני כמו סיפורי "חסמבה " ו"עזית הכלבה הצנחנית ".
הוא אחד מאמני המלחמה הבולטים ואולי הבולט ביותר של ישראל שהפך לפעיל שלום שתיעד את דיוני השלום בין ישראל והמצרים והפלסטינאים הוא קיבוצניק מזה שנים רבות שאמנותו משקפת היטב את הווי הקיבוץ שבו הוא חי שעם זאת נדד ברחבי העולם ובעל ידע רב ביצירתם של אמנים שונים .

שמואל אלכסנדר כ"ץ נולד בוינה ב1926 וגדל בהונגריה שלשם עברו הוריו לאחר ההשתלטות הנאצית על אוסטריה. .
הוא זוכר שהוא החל לאייר כבר מגיל שנתיים . ובין השאר בהשראת המאייר של אריך קסטנר ואלטר טריייר .
ב1938 ברחה משפחתו של כ"ץ אז בן 12 מוינה לבודפסט שם הצליחו לשרוד איך שהוא. .
הוא גילה כישרון ציור אבל ההורים העדיפו שיהיה מוזיקאי או מהנדס . אביו היה זמר אופרה ואחר כך חזן בבית כנסת קונסרבטיבי בוינה ואחר כך בבודפסט . כץ עצמו ניגן בפנתר ובאקורדיון וברבות הימים היה אחד הנגנים שליו את  הלהקה הייצוגית של ישראל בהנהלת  זאב חבצלת ( לעתיד במאי הסרט "חבורה שכזאת ")  שנשלחה ל"פסטיבל הנוער הדמוקרטי " בבודפסט ב1949.
חמש שנים עברו ואז היגיע לגילה גיוס וגויס לפלוגת עבודה במחנה כפייה ביוגוסלביה שם חפר תעלות לטנקים . .אלא שמפקד הפלוגה סרן הונגרי גילה שכ"ץ מצייר לא רע כל כך וכתוצאה גייס את כ"ץ כל בוקר לצייר אותו במשך שעה. ואחר כך היה מקבל לחם וריבה בשמן  וקפה עם חלב וביצה אחת  שחבריו חפרו בגשם ובקור . האמנות למעשה היצילה את חייו ולבסוף הצליח להימלט מהמחנה .

הוא נרשם ללימודי אדריכלות בבודפסט עיר הולדת ולמד שנה אחת במחלקה בארכיטקטורה באוניברסיטה בהונגריה . .בסופו של דבר בחר  כץ קריירה של צייר .אבל עד היום יש הרבה סממנים אדריכליים ברבים מציוריו .

לארץ היגיע כ"ץ ב-1946  באניית המעפילים  "כנסת ישראל " שבה צייר כל הזמן ותעד את מסעה ואת האנשים שבה " שנעצרה בידי הבריטים לאחר שאנשיה כבר ירדו בחיפה ולאחר קרב קצר של כמה שעות  אנשיה נעצרו גורשו לקפריסין. שם החל לראשונה לצייר ברצינות . הוא חש רצון לתעד את ההווי המיוחד שנוצר שם . שם הציג את התערוכה הראשונה שלו .אבל פרט לכך מצא לו  ארגון "ההגנה " תעסוקה בזיוף תעודות .הוא זייף לפחות 14 תעודות אפילו את החותמת שלהן . עשרות שנים לאחר מכן איוריו מהספינה יופיעו כספר "מול השער הנעול ". .
מי שהיה אחד השליחים מהארץ בקפריסין מוני אלון מקיבוץ זורע ראה את ציוריו בעלוני הקיר שלח המחנה שלח את הרשומים ארצה והם ראו אור ב"על המשמר " וב"דבר השבוע".

לאחר שיצא ממחנות הכלא של קפריסין ששם נכלא בידי הבריטים ביחד עם מאייר אחר בשם מ.אריה שלעתיד הפך ליורשו כמאייר סיפורי סדרת "חסמבה " .

הוא היגיע לבסוף לארץ והפך לקיבוצניק מייסדי קיבוץ געתון שם הוא חי ויוצר עד היום.

 

קריקטורות  של כץ משנת תש"ח עיתון "במחנה". .

המאייר של "משמר לילדים ".

 

.

 שער משמר לילדים - שמואל כץ 1950

שער של כ"ץ לשבועון הילדים " "משמר לילדים " מ-1950.

אמנם מאחוריו הייתה רק תערוכת יחיד אחת אותה היציג באוהל במחנה האסירים בקפריסין ב1948 כבר היה כ"ץ מאייר ומצייר בעיתוני קיבוץ .בגיליון החגיגי שציון את הפיכת העיתון "במחנה " שערך הסופר משה שמיר לשבועון הופיע ציור שלו מקרבות מלחמת השחרור.

שמואל כ"ץ מספר על עצמו ב"משמר לילדים ". מאתר תולדות "משמר לילדים"

 ובמהרה החל לפרסם ציורים נוספים ב"על המשמר" וב"דבר השבוע" . אלא שיותר ויותר התבלט כ"ץ בתחום שאיתו הפך אולי למזוהה יותר מכל ( ואולי גם למגינת ליבו)  ,בתחום האיורים לילדים .
הוא הפך למאייר הקבוע של שבועון הילדים המפ"מי "משמר לילדים".
הוא היגיע לשם כמחליף של הציירת רות שלוס שנסעה אז להשתלם בפריז. ב"משמר לילדים " הועסקו אז אמנים ידועים לעתיד כמו נפתלי בזם ודני קרוון כך ששמואל כ"ץ בהחלט היה בחברה טובה. .

 

הוא היה אז בן 23 ורחוק מלהיות צייר מקצועי אבל העורך בנימין טנא החליט שזה בסדר והבחור הצעיר הזה יכול לשרת היטב את הילדים שקוראים את עיתונו . וכף כץ   היה בא העירה לצייר בעיתון וחוזר למשק .
כמאייר הקבוע של "משמר לילדים " הפך כ"ץ למתחרה של נחום גוטמן שהחזיק במשרה המקבילה ב"דבר לילדים"( ובסופו של דבר זכה  כץ בפרס  על שם נחום גוטמן על איוריו לסיפורי אנדרסן בהוצאת ספריית מעריב) .

המאייר הראשון של חסמבה

אולי יותר מכל התפרסם כ"ץ הודות לאיוריו לשמונת ספרי החסמבה הראשונים שכתב יגאל מוסינזון שפורסמו לראשונה בהמשכים במשמר לילדים ב-1949 ולאחר מכן כספרים ,היו בין יצירותיוהראשונות בכלל עבור "משמר לילדים ". את הדמויות של ירון זהבי, תמר, אהוד השמן וחבריהם יצר בהשראת ילדי הקיבוצים למיטב זיכרונו, את ירון זהבי אייר לפי תצלום של אחד, ירון לונדון, שמשפחתו הלינה אז את מוסינזון בדירתה.( וכך כל מי שרוצה לראות איך נראה השדרן הוותיק ירון לונדון בילדותו עליו להסתכל בספרי חסמבה שאותם אייר כץ ).

 

הוא נזכר שליגאל מוסינזון היה חשוב מאוד להסביר לו את כל הפטנטים הטכניים של מנגנונים לפתיחת מערות חשמליות וסליקים הוא נזכר.הוא היה מסביר בפרוטרוט איך כל מכשיר פועל והיו לו אז תיאוריות הנדסיות שונות.

עם כל הצלחתם העצומה לאורך השנים שמואל כ"ץ עצמו לא אהב את ספרי חסמבה ואת האיורים שלו להם שהוא מרגיש שהיו עבודה בוסרית עם כי הוא הלך והשתפר לאורך הזמן. הוא מספר שגם אישתו לא אהבה את הספרים והאיורים וטענה שהם מפחידים את הילדים בגן שבו עבדה .ואולי זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה עזב לבסוף את הסדרה המצליחה הזאת .

( מאז פורסמו עוד שני ספרי חסמבה נוספים ששמו של כ"ץ הופיע בהם כמאייר בטעות ) .

לבסוף כ"ץ נסע לפריס להשתלמות ואת מקומו כמאייר חסמבה תפס ידידיו מהמחנה בקפריסין מ.אריה . ציוריו גדושי הפעולה של מ.אריה לספרי הסדרה הפכו לידועים לא פחות מאלו של כ"ץ
ציוריו של כ"ץ בכל אופן  הגלל ראשוניותם הפכו למזוהים עם הסדרה יותר מכל .\

katz chasamba 1

שנים לאחר מכן ב1998 נגנב העותק המקורי של שמואל כץ החתום בידי יגאל מוסינזון של "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט העותק היחיד שלו מספר זה "מתערוכה בה הוצג במוזיאון "יד ושם ".
לרגל חגיגות יובל ה-50 למדינת ישראל, הציג מוזיאון יד ושם עבודות של ניצולי שואה שהפכו לדמויות מפתח ביצירה האמנותית בישראל בתערוכה שהוצגה במשך שנה שלמה . . כ"ץ נבחר להיות מוצג שם בזכות איוריו לחסמב"ה.

במאמץ רב שכנעו אנשי המוזיאון את כ"ץ להשאיל לתצוגה את העותק המקורי הנדיר שהיה בידו, של הספר הראשון בסדרה מ-1950, חתום על ידי המחבר יגאל מוסינזון.
הובטח לו חגיגית שהספר יוצג בארון תצוגה מזכוכית שיאובטח בכל האמצעים ונערכות האזעקה האלקטרונית המשוכללות ביותר כמו גם בידי סגל של שומרים ,ויהיה שם בטוח לחלוטין. .
. כעבור כמה חודשים למרות כל אמצעי ההבטחה נפרץ הארון המאובטח ומתוכו נגנב רק דבר אחד ויחיד : העותק הראשון של חסמבה.
.הפורץ בבירור היה חובב אובססיבי של הסדרה שהיה מעוניין בספר מסיבות סנטימנטאליות.
המשטרה חקרה וחיפשה ולמרות קריאות ובקשות להחזיר את הספר בשידורים על ספרים ברדיו עקבות הספר נעלמו וברור היה שהפורץ אינו מתכוון למכרו . וכ"ץ נאלץ להסתפק בפיצוי כספי.עם זאת העובדה שהפורץ היה מוכן להסתפק בפריצה למתחם שמור היטב רק כדי לגנוב ספר אחד שלו גרמה לו סיפוק מסויים.

katz chasamba 2
אבל בפיתול בלתי צפוי של העלילה ( מהסוג שהיה מוצא מאוד חן בעיני יגאל מוסינזון מחבר ספרי "חסמבה") הספר הוחזר שמונה שנים לאחר הגניבה בנובמבר -2006 בידי הגנב שחזר בתשובה והפך לחרדי בשכונת מאה שערים . והוא החזיר את העותק הגנוב ליד אנשי "יד ושם " והביע חרטה על מעשיו . וכעת העותק שוב נמצא ברשותו של כ"ץ ..

 

צלחת חרסינה שצייר כץ   ב-1983 לרגל 40 שנות  יומון "על המשמר". ( "על המשמר " נסגר לבסוף 12 שנים מאוחר יותר ב-1995).

צייר המלחמות

בשנות החמישים כ"ץ הפך לאחד המאיירים  הקבועים  של הוצאת ספריית הפועלים אז בשנות החמישים זאת הייתה הוצא המובילה עם אברהם שלונסקי ולאה גולדברג כעו רכים ולהתקבל עבורם כצייר היה השג גדול מאוד.

 

"דירה להשכיר " בשפות שונות.

 עבור גולדברג אייר כמה ספרים ידועים מאוד ובראשם "דירה להשכיר" הקלאסי שעליו גדלו דורות של ילדים ו"מר קשקש " שעליו זכה בפרס עיטור אנדרסן הבינלאומי .

הוא הפך למעצב ולמאייר הרשמי של הגדות הפסח של קיבוצים לאורך השנים וקבע את סיגנונה הגראפי ואפילו את הגדת הילדים של הקיבוץ   המאוחד הוא עיצב ובמקרים אלו הכתב הוא חלק בלתי נפרד מהעיצוב והאיור . .
במקביל לאיורי הספרים שלו כ"ץ הפך לקריקטוריסט קבוע של "על המשמר" ושל "מעריב " וגם למאייר הצגות תיאטרון של על המשמר .

 

משה קורא את "אקסודוס" של לאון יוריס .ציור מאת שמואל כץ.

ובמקביל לציורי ספרי הילדים שלו כ"ץ הפך למאייר הכמעט רשמי של צה"ל ושל מלחמות ישראל .


במהלך מבצע סיני ב-1956 הצטרף לסופר משה שמיר ושניהם ליוו  ( כל אחד בנפרד ) את הלוחמים בחולות סיני ועש/ר שנים לאחר מכן נאספו הרישומים וציורי הצבע שפירסם בעיתונות ונאגרו כספר שפירסם משרד הביטחון בעקבות לוחמי סיני " שאת הטקסט לו כתב חברו משה שמיר.

 

כרזה בעיצוב שמואל כץ.

ב1967 ציוריו של כ"ץ ציורי חייל מהשטח הולידו את הספר "מהר גריזים ועד הר חרמון " שאת ההקדמה לו כתב אלוף דוד אלעזר אז אלוף פיקוד צפון לימים הרמטכ"ל . זמן מה לאחר מכן הוציא ספר נוסף בשם מעבר לסיני בפורמט אלבומי .
כיבוש ירושלים באותה המלחמה הוליד סדרת ציורים ידועה של כ"ץ שסייר עם הסופר נתן שחם בסמטאות העיר העתיקה בכותל ובאתרים רבים אחרים בעיר ששוחררה .משרד הביטחון הוציא ספר מיוחד למשפחות השכולות שנקרא "מסע בארץ הנודעת ".

צביקה הולך למילואים. קריקטורה (?) של כץ על דמות הישראלי.

הוא הצטרף כקריקטוריסט של "על המשמר" לאונית מסע שנסעה  לאתיופיה דרך ים סוף בנתיב הימי החדש שנפתח לאחר מלחמת ששת הימים . הרישומים הוצאו לאור בספר עם טקסט שכתב נתן שחם שגם הוא היגיע לאתיופיה מאוחר יותר. .

 הוא הירבה לנסוע בעולם ולצייר ולספר את רשמיו וכך פירסם ספרים על אתיופיה מצרים ואיראן וכמובן ישראל .

וחוץ מהאיורים והקריקטורות הוא צייר גם ציורים של אמנות "רצינית " בעיקר אקוורלים של נופים עירוניים וציורי קיר ,וגם כרזות לתיאטרון . הוא אפילו עיצב כלי קראמיקה עבור "נעמן".

במלחמת יום הכיפורים הוציא כ"ץ את חוברת "לוחמי הבזלת" עבור פיקוד צפון וגם עבור מלחמת שלום הגליל הכין ציורים שונים וגם שם כדרכו הכין סקיצות מהירות בשטח בתוך דקות שאת חלקן סיים מאורח יותר בסטודיו בקיבוץ . הוא הפך להיות צייר מלחמות נמצא בכל חזית במלחמה חמוש בבלוק ציור ובעט נובע מתעד את הלוחמים את הניצחון את  הכאב ואת המוות .

 

ספל השלום שאותו עיצב כץ.

אבל כניגוד הוא סיקר באיוריו גם את תהליך  השלום .בשליחות "על המשמר" סיקר את שיחות האוטונומיה ב.1979 .הוא נפגש אישית עם הנשיא המצרי סאדאת וצייר אותו בעת ראיון עם עיתונאית ישראלית .

קריקטורה לרגל הדיונים על הסכמי השלום בין משה דיין שר החוץ הישראלי ושר החוץ המצרי.

הוא היה בין הבודדים שקיבלו אישור כניסה מיוחד לאולם המליאה בטאבה ב1993 כדי לתעד את הדיונים בין ישראל ואש"ף השיחות הגלויות בטאבה לאחר הסכם אוסלו
בהזדמנות זאת הגיש לראש המשלחת הפלסטינאית נביל שעת ' שי מיוחד .את דיוקנו של אבו –איאד שנרצח בזמנו בידי אבו נידאל . פורטרט שאותו אייר בכנס מיוחד של שלום עשר שנים  ב83 בבודפסט.

יצחק  רבין הזמין אותו במיוחד לטקס החתימה על חוזה השלום עם המלך חוסיין בעקבה בשיחות השלום עם הפלסטינאים בז'נבה  לשם תיעוד וציור של מאמצי השלום שם .

ספק אם יש אמן ישראלי אחר שהיה מעורב כל כך הן בציור מלחמות וקרבות מצד אחד ,והן של ניסיונות ותהליכי השלום מצד שני .

מעזית ועד ליפו

בין הספרים שאותם אייר אפשר למנות את ספרי התמונות היפואיות של מנחם תלמי ואת שלושה מארבעת ספרי הכלבה עזית של מוטה גור- שהראשון בהם אוייר בידי המתחרה נחום גוטמן )
כ"ץ הצטרף לחוגי ידידי עזית בספר השני "עזית בארמונות קהיר" והמשיך איתה ב"עזית במדבר יהודה"  ובספר האחרון עזית באנטבה.
הוא היגיע אל עזית מאחר שהיה צייר מילואים של פיקוד צפון ממלחמת ששת הימים ועד לסיום המילואים שלו ב82 .בימי המלחמות הוא היה עורך גרפי וצייר קרבות בשביל הארכיון ההיסטורי של הפיקוד .בימי השלום היה מצייר עטיפות לחוברות של תרגילי יחידות ,תפאורות ללהקת פיקוד צפון וציורי נוף ואקוורלים שהזמינו במיוחד כדי לתת לבכירים שסיימו שירות .כ"ץ הפך למעין "צייר חצר" של פיקוד צפון של מוטה גור .את ספר עזית האחרון שהופיע זמן קצר לאחר התאבדותו של מוטה גור שגילה שהוא חולה במחלה סופנית , צייר בכמה שבועות והוא שיבץ שם פורטרטים של מוטה גור יקותיאל אדם ודן שומרון  בניסיון להפוך את הסיפור לריאליסטי ו"אמיתי " יורת מכל סיפורי עזית הקודמים . .

סדרה אחרת שאותה אייר והתפרסמה לא פחות מסיפורי "עזית " היו סיפורי יפו של מנחם תלמי סיפורי פשע הומוריסטיים  שאיתגרו את כץ לצייר את הנופים הגיאוגרפיים והאנושיים המגוונים של יפו . ולעניות דעתי הוא הצליח כך יותר מכל מאייר אחר.

סביר להניח שספרי שתי הסדרות האלו הם כיום בין יצירותיו המוכרות ביותר של כץ לקהל הרחב לצד סיפורי "חסמבה " ו"דירה להשכיר".

שמואל כץ

אני ממליץ בזה לאנשי השירות הבולאי להכין  בולים המבוססים על  איוריו של כץ לסדרת" עזית " ( שאותה אייר גם נחום גוטמן ) ולסדרת "התמונות היפואיות " כקלאסיקות המוכרות לשכבות נרחבות באוכלוסייה .

סיכומו של כץ

שמואל כ"ץ ידוע היום אולי יותר מכל ושלא בצדק הודות לסיפורי הרפתקאות כמו חסמבה ועזית
הודות לאיוריו לסיפורי חסמבה הראשונים שנחרטו במוחותיהם של דורות של ילדים והודות לדירה להשכיר של לאה גולדברג שזכורה לדורות רבים של ילדים ותורגמה לשפות שונות
סביר שמבין הספרים הרבים שאייר כ"ץ אלו הם לצד ספרי סדרת "חסמבה " המוכרים והאהובים ביותר ,מעמד שנחתם רשמית כאשר הפכו עטיפת ספר חסמבה הראשון שלו ועטיפת "דירה להשכיר " הפכו גם לבולים רשמיים של מדינת ישראל . .
אבל האמת המרה היא שיצירות אלו הן רחוקות מלהיות מיטבו   וזהו חוסר צדק לבחור דווקא בהם כמייצגי יצירתו של כץ . כוחו האמיתי אינו באיור סיפורי הרפתקאות אלא בתחומים אחרים של יצירה .
. עד כמה שהדבר מפתיע מאמן פורה של ציורי מלחמה כוחו של כ"ץ מעולם לא היה באיור סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים כמו סיפורי חסמבה והיום הציורים נראים פרימיטיביים ובברור פרי יצירתו של אמם מתחיל . אין להשוות את ציורי חסמבה ההומוריסטיים של כ"ץ לאלו של יורשו בסדרה מ.אריה וגיורא רוטמן העולים עליו בכמה דרגות כציירי סיפורי הרפתקאות בריאליזם ובתחכום של האיורים שלהם. בבירור אמנים אלו הרגישו בנוח עם הדמויות והסיטואציות הדמיוניות  שאותם תיארו מאשר כ"ץ .

ברור שליבו של כץ ( בניגוד גמור לממשיכיו ) לא היה שלם כלל עם דמויות הילדים ההרפתקניים והאירועים הלא ריאליסטיים שאותם עברו

הדבר נכון גם לגבי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " שלו שגם הם אינם ממיטב יצירתו . כ"ץ הוא רשם של המציאות וגם בצורותיה הסוריאליסטיות יותר ,עם סיפורים הלקוחים מעולם הדמיון הוא מתקשה יותר להתחבר

סגנונו של כ"ץ הוא ריאליזם עליז הומוריסטי ואופטימי שקיים תמיד גם כשהוא מציג מצבים קודרים ודרמטיים .
וכך למשל כאשר הוא מציג את הכלבה עזית צונחת מהשניים הוא לא ישכח להציג את הירח עם פרצוף אדם בקריצה לקורא לא לקחת יותר במדי ברצינות את מה שהוא רואה . ודמויות החסמבאים שלו גם באירועים הדרמטיים ביותר תמיד יישארו ילדים רגילים עם צרות ובעיות של ילדים.
כוחו האמיתי של כץ הוא באיורי סיפורים ריאליסטיים מהווי הקיבוץ והשכונה וסיפורים הומוריסטיים "פולקלוריסטיים " מהווי העיר יפו בספרי סדרת "התמונות היפואיות " של מנחם תלמי . התמונות המשעשעות ועם זאת הריאליסטיות מאוד של הווי העיר יפו והטיפוסים הצבעוניים המאוד המאכלסים אותה לא איבדו מאומה מעוצמתם בעשרות השנים שעברו מאז צייר אותם והם בין שיאי יצירתו כמאייר .
בשדה הריאליזם יש מעט מאוד מתחרים לכ"ץ בציורים הריאליסטיים שלו מהמלחמות שאותם צייר ממש בעת הקרבות או מיד לאחריהם ולעיתים תוך סיכון חייו.

אין כמוהו מי שמסוגל להעביר לצופים את התחושות האמיתיות של הדריכות ושל והאימה ,את צעקת הניצחון ואת הלם התבוסה, את שמחת המנצחים ואת הסבל הנורא שנגרם כתוצאה מהמלחמות . האיש שעבר כל כך הרבה מלחמות בחייו הפך לאחד מצייריהם הבולטים ביותר במאה העשרים והוא בוודאי אחד מציירי המלחמות הבולטים ביותר של ישראל אם לא הבולט ביותר . ואולם את המלחמות הוא מצייר תמיד כמשקיף מעורב  וכואב השואף בכל מעודו להביא לקץ המלחמות והסבל הנורא שאותו הן גורמות וזה ניכר היטב בקריקטורות ובאיורים שלו על תהליך השלום . .

האיורים והקריקטורות של שמואל כץ מתבלטים בעין הסלחנית שעם זאת תופסת היטב האת המגוחך בכל מצב אך תוקפת אותו ללא רשעות . ציוריו מראים גם היטב את עומק התרבות האירופית השל האמן הקיבוצניק שמסעותיו חבקו עולם שלם ממזרח אירופה ועד למעמקי יבשת אפריקה והוא ספג השפעות מכולם ושילב את כולם בכור היתוך שופך את יצירותיו לישראליות באופן שאי אפשר לטעות בו .
150 ספרים ויותר הוא אייר עד היום ואין ספור קריקטורות כזקן הקריקטוריסטים של ישראל ושל העולם כולו .
זוהי קריירה שאין לה אולי אח ורע באורך וגיוון. במשך 60 שנות עבודה רצופה כמאייר אייר שמואל כץ את כמה מספרי הילדים המפורסמים ביותר ותמונות שיצר נחרטו בליבם ובזיכרונם של מאות אלפי ישראלים ויצר גוף של ציורים איורים וקריקטורות שמתארים את מדינת ישראל בימי שלום ומלחמה כפי שרק מעטים מאוד מלבדו עשו .

 נימוקי צוות מוזיאון הקומיקס והקריקטורה לזכייתו של שמואל כץ בפרס "עיפרון הזהב" :

שמואל כץ מקבל את פרס "עפרון הזהב " מטעם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס.

שמואל כ"ץ ,צייר ורשם מחונן מלווה באיוריו את הווי מדינת ישראל מראשיתה .
שמואל מגלם בחייו פן יקר ומשמעותי בהיסטוריה של המדינה .מדינה שקמה בעקבות השואה קלטה אל תוכה את ניצוליה והפכה אותם לחלק בלתי נפרד ממנה .
אצל שמואל כ"ץ היה זה תהליך הדדי . הוא ניצול השואה ,הפליט שמגיע אליה בדרך חתחתים ,נקלט וקולט אל תוכו את נופיה ואת הוויה של מולדתו החדשה ומיד מתחיל לתייר ולתאר באיוריו את תולדותיה ,את גלות מחנות קפריסין ועתלית , את פינוי מקיבוץ אילון בעת המצור על הקיבוץ במלחמת השחרור . את הקמת קבוץ געתון בעת המלחמה .
מאז ועד היום הוא נוכח ומניח ברישום ,בצבע או בקריקטורה מחויבת את כל האירועים הגורליים בתולדות מדינת ישראל .כך גם לגבי מדינת ישראל וכך גם במהלך שיחות השלום עם מצרים ועם ירדן .

נופי העיר ירושלים  של שמואל כ"ץ המצוירים בצבעי אקוורל או במבט אוהב קריקטוריסטי ,מצליחים לגעת בצבעים המיוחדים של הארץ ,בנופיה ובאנשיה .  כל רשימה של ספרות הילדים המקורית בארץ איננה שלמה מבלי שיוזכרו בה ספרי חסמב"ה ודירה להשכיר .
עבודותיו של שמואל כ"ץ שזורות באריג החברה הישראלית בתחומים כה רבים וכה מגוונים עד שמבלי להצהיר על כך הוא הפך להיות רכיב משמעותי בקנון הישראלי הקולקטיבי אותו חולקים מרבית הישראלים שנולדו וגדלו בארץ .
האיש שלא נולד בארץ והגיע אליה כפליט וכגולה עיצב בציוריו   לאורך 60 שנים יותר במידה רבה את תפיסת הישראליות ואולי הרבה יותר מאלה שנולדו כאן .

 .חברי ועדת הפרס מנמקים עוד.

רשימת ספרי שמואל כץ

להלן רשימה מלאה פחות או יותר  של כל הספרים ששמואל כץ אייר . תוספות של פריטים שהושמטו  יתקבלו בברכה.

  

1. ספרי קריקטורות ואיורים של שמואל כץ

  

 מעיר ומכפר

 

שמואל כץ מעיר ומכפר / קריקטורות ורישומי הווי מאת שמואל כץ.  על המשמר, 1956

 

שמואל כץ מדן ועד סיני : מיומנו של קריקטוריסטן. ספריית פועלים ,1957

מהדורה אנגלית של הספר הנ"ל היא :

ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957. .

 

שמואל כץ בנבל עשור : רשומי עשור למדינת ישראל … על המשמר ,1958.ספר קריקטורות  .

 katz shemesh 0

 

שמואל כץ  לך בעקבות השמש / קריקאטורות . .  [תל אביב] : אמנים מאוחדים,

1961.  

שמואל כץ באהלי קדר 15 רשומים שחור לבן דברי מבוא חיים גמזו

שמואל כץ .באוהלי קדר . דברי מבוא ד"ר חיים גמזו  דפוס אמנים מאוחדים   1962 . יצא לאור שוב במהדורה מורחבת ספריית הפועלים 1989

katz kedar 0

.יצא לאור במהדורה עברית ואנגלית ביחד.

In the Tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

שמואל כץ הם באים . קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל), [תשכ"ה]. .  ציורים על העולים החדשים .

שמואל כץ: צבעי-מים, רישומים. תשכ"ה. קטלוג תערוכה במוזיאון תל אביב .

 

 שמואל כץ . אחרי המבול .הוצאת "אמנים מאוחדים " . 1965. קריקטורות  על פי ספר בראשית .

שמואל כץ ציורים ורישומים ; דברי מבוא – נתן שחם.  תל אביב : פוטו אופסט – אמנים מאוחדים, תשכ"ז 1967.

שמואל כץ   רשומים – ממערכות פקוד הצפון במלחמת ששת הימים ,הועד למען החייל ,1968. חוברת של 8 עמודים .קטלוג של תערוכה שהתקיימה בבית החייל ביולי 1968.

שמואל כץ ואלה קורות :תולדות בית האוכל בקבוץ געתון 1948-1968.   הוצאת קיבוץ געתון , 1968 .  חוברת של איורים על בית האוכל של הקיבוץ . .

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

katz jerusalem 3

שמואל כץ ירושלים – עסקי קודש כרגיל / הטקסט – יהודה האזרחי ; דברי מבוא מאת טדי קולק …מסדה 1973.אלבום ציורים.. ( מהדורה עברית של הספר האנגלי למעלה שהופיעה  שלוש  שנים לאחריו ) .

 

 

שמואל כץ.  לוחמי הבזלת : רשמים ורישומים במערכה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. פיקוד הצפון – חינוך, (תשל"ד 1973). אלבום ציורים .

כץ מעבר לסיני

שמואל כץ .מעבר לסיני : רשמים – רישומים מסיור בארץ גושן, אוקטובר 1973-ינואר 1974 / דברי מבוא – תת אלוף שאול גבעולי .ספרית הפועלים ,1974. אלבום איורים.

katz jerusalem 2

שמואל כץ "ירושלים  ( ציורים )  אלבום ציורים ניפרדים בצבע ובשחור-לבן .דברי מבוא -חיים גורי.

" אמנים מאוחדים 1974.

ירושלים שמואל כץ ציורים ורישומים אלבום מהודר

שמואל כץ ירושלים ציורים ורישומים /  דברי מבוא-חיים גורי,ספריית הפועלים ,  1983.

שמואל (אלכסנדר) כץ     [תל-אביב : מוזאון תל-אביב, 1984 ].   חוברת ציורים של 22 עמ'  מאת שמואל כץ עם רשימות ומאמרי הערכה אודותיו בעברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.

שמואל כץ קטלוג תערוכה .  תל אביב : א. רוזנפלד – גלריה לאמנות, [1985?].

THE LAND OF MILK AND HONEY BY SHEMUEL A KATZ' Paalpot ' 1993

ירושלים . לוח שנה עם ציורי שמואל כץ .הוצאת פלפוט, 1994.

 

שמואל כץ המזרח הפרוע : רשמים ברישומים מחויכים. כתר ,1995.

שמואל כץ . ארץ הקיבוצים :חמישים שנות חיי קיבוץ בעין שוחקת  .ספרית פועלים ,1998

 

שמואל כץ גורלו של צייר : קו עובר בין אוסטריה, הונגריה וישראל. מגרמנית – אברם קנטור. . ספרית הפועלים ,2003. אוטוביוגרפיה מלווה ברישומיו של הצייר.

זכרונות שמואל  כץ יצאו לאור במקור   בגרמנית .2001  ובהונגרית 2002

 

שמואל כץ  ותהילה עופרמול השער הנעול :האודיסיאה של מעפילי "כנסת ישראל".

הוצאת  הספינות שבדרך.,2006 . זכה בפרס דוש  מטעם עיריית תל אביב ,בשנת 2006.

שמואל אלכסנדר כץ . מסע על פני ימים. חיפה : מוזאון  חיפה – המוזיאון הימי הלאומי, . קטלוג תערוכה . 2006

ספרי ילדים  ומבוגרים  שאייר שמואל כץ

סדרת ספרי חסמבה מאת יגאל מוסינזון

 

1.     חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט. צייר שמואל כץ . 1950 . .  הופיע במקור ב-1949 כסדרה בהמשכים  בת 11 חלקים בכתב העת לילדים "משמר לילדים" כרך 4 חוברות  40-50 בין התאריכים 30.6-8.9-1949 . ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם בספר. קטע מהספר עובד תחת השם "חסמבה"  בידי המרכז לתוכניות הלימודים כחוברת לבתי ספר ב-1977.  הספר עובד ל"עברית קלה " בידי יגאל מולדבסקי עבור סדרת גשר לנוער ,בגרסה של 94 עמודים ב-1990.עודכן בידי רימונה דינור במהדורה של הוצאת כינרת-זמורה ביתן  , שנת 2001  .

 2.       יגאל מוסינזון  חסמבה בבית האסורים . צייר שמואל כץ. יוני 1950     חסמבה ממשיכה במאבקה כנגד הבריטים  גם מבית הסוהר ואף כולאת ושופטת את הבלשים הבריטים. . החסמבאים פוגשים לראשונה אך בהחלט לא לאחרונה בבית הסוהר את הפושע אלימלך זורקין .הופיע במקור כסדרה בת 15 חלקים  בכרך 5 של "משמר לילדים " חוברות 9-23 בין 10.1.1949 עד 16.2.1950.ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם במהדורת הספר.  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

3. יגאל מוסינזון חסמבה ושודדי הסוסים .נובמבר ,1950.מהדורה ראשונה צייר שמואל כץ .

במהוקודורות אחרות מופיע כמאייר מ.אריה . אך זאת טעות . הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

 חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס יגאל מוסינזון

4.    יגאל מוסינזון  חסמבה ואוצת הזהב של המלך הורדוס אפריל 1951 . צייר שמואל כץ, מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה אך זאת טעות   . .  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

5. יגאל מוסינזון .        חסמבה וילדי ההפקר ספטמבר 1951 .מהדורה ראשונה: צייר שמואל כץ. מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה  , אך זאת טעות ..     הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

6.   חסמבה והסוד הגדול ..1952?  צייר שמואל כץ .  לחסמבה מצטרף הילד אנריקו ממרוקו שסיפור גבורתו מסופר בספר ( והופיע לראשונה כסיפור נפרד תחת השם "הנער ממרוקו "  ב"דבר לילדים " בשנת תש"י כרך כ' 1950 חוברות 33-42.  ).

7     חסמבה באזור המסוכן . צייר שמואל כץ. 1952?  . חסמבה פועלת בנגב כנגד כנופיה בינלאומית שמנסה לגזול מישראל את אוצרותיה הטבעיים .במהלך המאבק נהרג החסמבאי רפאל כדורי . החסמבאי השני והאחרון שנהרג תוך כדי ביצוע משימה.

 

 8. חסמבה בשבי הלגיון הערבי .1953. צייר שמואל כץ . החסמבאים יוצאים לעבר הירדן בחיפוש אחרי בנו של "נשר המדבר " ונופלים בשביה לגיון הירדני.במהלך הסיפור מחליט החסמבאי דני לעזוב את החבורה בגלל חששם של הוריו לחייו .

 חסמבה: וילדי ההפקר, והסוד הגדול, באיזור המסוכן

(חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

1 חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 .

 

 

סדרת עזית מאת מוטה גור

 

 עזית בארמונות קהיר , דפוס א. בן חור . 1971. תשל"א .

מוטה גור עזית במדבר יהודה .ידיעות אחרונות ,1973.

 

מוטה גור .עזית באנטבה . הוצאת ידיעות אחרונות ,1995.

 

סדרת "תמונות יפואיות " מאת מנחם תלמי  

 

 מנחם תלמי .תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979

 

מנחם תלמי תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981

 

מנחם תלמי יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983

מנחם תלמי . פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986

ספרי ילדים שאייר שמואל כץ

 

אביגדור המאירי המהפכה ביער עד : עשר מעשיות ומעשיה אחת קשורה בשניה / בציורים אותן תאר שמואל כץ הציר. . תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א.

 

משה שמיר אחד אפס לטובתנו :ספורים /ציר שמואל כץ, הוצאת טברסקי  תשי"א, 1950 .

מיכאל פרישוין ספורי ציד /  מרוסית – ישראל זמורה. הוצאת מחברות לספרות , 1950  1961.  

עיטור שבועי  חרוזים ופזמונים / מאת: מר (שריד) ; עיטורים: שמואליק (געתון) 'השירים והעיטורים שבקובץ שה התפרסמו ב"השבוע" בשנות תשי"א-תשי"ב'.עם מרדכי אמיתי הוצאת השבוע ,תשי"ב .

katz amaon

 המעון : מקראה לנושא הבנין לשנת הלימודים ד-ה / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ.ספרית הפועלים ,השכלה וחינוך, 1951. .

מרים זינגר .סיפורי דגניה . (תרגם מכתב יד ז' ב"ש [=בן-שלמה] ; ערך והתקין יעקב עדיני. הוצאת נחום טברסקי ,1952.

 

בנימין טנא דני דן ותלת אופן. ספריית הפועלים ,1952.

 

ברטה חזן האדם – מדביר השממה : נושא לימודי 13-14. מפות ועיטורים שמואל כץ .ספרית הפועלים 1952.

אנו מבשלים : נושא לימודי ומקראה לשנת הלימודים ב-ג / עיבדה פנינה אלפא ; צייר שמואל כץ. ספריית הפועלים ,1952

katz boker to boker

מבקר עד בקר : מקראה לנושאים: יום-ולילה והשעון לשנת הלימודים ב-ג / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא. ; ציורים – שמואל כץ. ספריית הפעולים ,1952.

 מיכאל שפריר מטעים; הציורים שמואל כץ, יחזקאל קמחי .ספרית הפועלים ,1953.

‫  כסות לאדם : מקראה לנושא הבגד והנעל לשנת הלימודים ג-ד / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ. מהדורה ב' מעובדת ומורחבת .ספרית הפועלים ,1953.

ילקוט מפות להיסטוריה כללית : משקיעת הקיסרות הרומית ועד מלחמת העולם הראשונה.  (ערך את הילקוט ד' כנעני).  המפות שורטטו ברובן ע"י שמואל כץ או יחזקאל קמחי. ספריית הפועלים ,1954.

שלמה ניצן המדורה על שפת הירקון : [ספורים).ספריית הפועלים ,1955.

יפה קרינקין הבית הורוד : שירים לילדים.ספריית פועלים .1955

 יוליאן טובים קטינא והלויתן / תירגם בנימין טנא ; צייר שמואל כץ ,ספרית הפועלים ,1956 .

katz mutilov

בני מוטילוב הזורעים במדבר בשלושה פרקים: התנחלות בנגב, מאורעות ומלחמה, פרקי קדש" /  רישומים – שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1958. הספר תורגם לצרפתית והופיע עם ציוריו של כץ

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 katz pele

יוליאן טובים   פלאי פלאים : שירים לילדים . עברית בנימין טנא .ספרית הפועלים ,1958.

    כץ כבר מותר לגלותkatz cvar mutar0

נתן שחם.  כבר מתר לגלות . ספריית הפועלים ,1959 ( מהדורה ג' מתוקנת 1986) .

אילת / העורך – צבי זהר … [דברי מבוא – י. ידידיה וי. רות ; הציורים – יחזקאל קמחי ושמואל כץ.

katz lajungel heidad

יאןבז'כוה  לג'ונגל הידד /  עברית – בנימין טנא.הוצאת מחברות לספרות ,1959.

נעמי בן ישראל .הסיפור שלי  הוצאת מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי , 1960. ( חוברת של 16 עמודים הסיפור יצא לאור שוב בשינויים ב-1987 עם איורים של גד אולמן )

 כץ הגלגל החמישי עטיפה שניה

משה שמיר הגלגל החמישי / ציורים: שמואל כץ. ,הוצאת ספריית הפועלים ,1961. הופיע גם בתרגום לאנגלית : The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books

,  1986

אליעזר שמאלי בקצה הזרת : קובץ סיפורים / בלוית תשעה ציורים מאת שמואל כץ. ,מסדה ,

1961

חיים חפר טוסה  –טוס ! סדרת ספריית  חלון ,  ספריית הפועלים ,1961.

 סיפורו של ספן

שלמה ניצן ספורו של ספן : ועוד ספורים. הוצאת ש.זימזון ,1962.

 

בנימין טנא שעלול תעלול / לפי ין בז'כוה. ספריית הפועלים ,1962.

 

נתן שחם מסע לארץ כוש /.הוצאת מסדה ,1962.

שבתי טבת לישראלים בלבד : סיפורים וסאטירות.מסדה תשכ"ב

ברון יחד :שירון. הוצאת "תרבות וחינוך " , 1963 .

katz alexandroni

חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות / (העורכים – גרשון ריבלין, צבי סיני ; ציורים – שלום בטקין בן צבי, יהודה הררי, שמואל כץ).  [תל אביב] : מערכות, (תשכ"ד).

האנס כריסטיאן אנדרסן  אגדות אנדסן ,כרכים א-ב .עברית בנימין אנא .הוצאת מ.ניומן .1964.

 מבחר פיוטו של שבוע

מרדכי אמיתי .  פיוטו של שבוע : רמזים בחרוזים, בשולי העתון אחוזים …ספרית פועלים ,1964. (כל הפיוטים הכלולים בקובץ זה ליוו את עתון 'על המשמר' בין השנים 1960-1964.)

 

יהואש ביבר שני מחנות. הוצאת ספרית פועלים  ,1964. סיפורים  לילדים .

 

רבקה גורפיין הבאנו בקר טוב /  ציורים – שמואל כץ, מסדה ,1964.

 

בנימין גל בקלחת משותפת .ספרית הפועלים ,1964. עשרים וחמש הומורסקות מהווי הקבוץ

שראל טופורובסקי,. החכם עיניו בראשו : דברי אגדה, בדיחה, בדיה ומשל. הוצאת מחברות לספרות תשכ"ה ,1964.

 

מרדכי נאור להקת הנח"ל שרה / ערך והביא לדפוס מרדכי נאור ; ציורים ועריכה גרפית – שמואל כץ.  משרד הבטחון – אגף הנוער והנח"ל וצבא הגנה לישראל – מפקדת פיקוד הנח"ל, תשכ"ד.. קובץ שירים מתוכניות שונות של להקת הנח"ל .

 

הגדה של פסח / [ציורים וכתב – שמואל כץ].  המחלקה לחברה ולתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1964. הגדה בלתי מסורתית. ( ההגדה הזאת של שמואל כץ  יצאה עוד במהדורות רבות ואולי גם שונות  מהן ראיתי את המהדורות של השנים  1965, 1966, 1967  ,1970 1971  ,1976, 1979  , 1983 ,  1988 ,1994, 1996 ,2004 עם טקסטים בעברית ובאנגלית )

 

אברהם ברוידס לארץ המוקד : נופי דרום, שירות. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ה .

יוסי גמזו . אתם נוער אתם ? :מעוטר ומשופץ בידיו של שמואל כץ .מסדה 1966.

 katz col axcavod2katz col acavod

יוסי גמזו .  כל הכבוד:סיפורה הבלעדי של ישראלה ישראלי  /; מעוטר ומצויר בידיו של שמוליק כץ .הוצאת צ'ריקובר ,תשכ"ו . חרוזים הומוריסטיים מחיי המדינה, מלווים קריקטורות .

 

ע' הלל. בולבול – למה – ככה?. מסדה  1966.

נתן שחם .מסע בארץ ישראל. הוצאת א. לוין אפשטיין , 1966. הופיע גם במהדורה אנגלית

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shahan ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.

 מהר גריזים עד הר חרמון

מהר גריזים עד הר חרמון : קרבות פיקוד צפון במלחמת ששת הימים / דברי מבוא – דוד אלעזר ; רישומי קרב – שמואל כץ ; סיפור המערכה – אהרן מגד' משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1967  .

 

מילה אהל חפרפרי מנהרת הליטני : ספור.ספרית הפועלים 1967. סיפור הרפתקאות בדיוני לילדים .

 

נורית זרחי .אני אוהב לשרוק ברחוב . מסדה .  1967.

פניה ברגשטיין תכלת ואדם : שירים לילד. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ז . 1967.

יצחק נימצוביץ . בזכותם : דמויות מן הפנקס / ,משרד הביטחון .1968.  "רבות מן הרשימות הכלולות באוסף זה, שודרו בשנים תשכ"ו ותשכ"ז בגלי צה"ל".

נתן שחם מסע בארץ נודעת. משרד הבטחון – קצין חינוך ראשי, (1968).  מסע בספור וציורים בשטחים החדשים שנוספו לישראל אחרי מלחמת ששת הימים.

יצא במהדורה אנגלית

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

 

רינה ליטוין כאשר הפילים הגדולים ישנים /  ציר שמואל כץ.  מסדה ,1969.

לאה גולדברג,דירה להשכיר ; כך ולא כך ; מעשה בשלשה אגוזים : [שלשה סיפורים]ספריית הפועלים 1970.

ביחד עם סיפורי חסמבה של מוסינזון זהו הספר המאוייר הידוע ביותר של כץ.

 

דירה לחשכיר מהדורה מ1995. בהוצאת ידיעות אחרונות .

יפתח אחוזת הסופה : סיפורה של חטיבת יפתח-פלמ"ח / [ליקוט החומר: יודקה הלמן : ציורים ועיטורים: שמואל כץ : עריכה ועיצוב: ישראל אבן-נור,  תל-אביב : [יוצאי חטיבת יפתח-פלמח], 1970

מילא אהל פרקים  לארץ-גשר : רפסודיה, מערכות ,1970,תשל"א.

אפרים תלמי .שירים לילדים טובים .מסדה ,1970.

אפרים תלמי .תעלולים בפרדס:מסיפורי רמת גן . , ,סדרת נתיב לנוער .  מסדה 1970.

 

 רחל שלו בחצר ביתי  ספריית הפועלים .1971

בנימין גל שיח קוצים : הומורסקות מהווי הקיבוץ. ספרית הפועלים ,1971.

רבותי ההיסטוריה חוזרת -:שירי לוחמים / ערכו: אופירה בר-אילן וגיל אלדמע ; שירי לח"י ואצ"ל ליקט והביא אברהם סלמן ; הציורים: שמואל כץ מתוך הספר: "יפתח אחוזת הסופה. הוצאת דברי מוסיקה, 1972

שמואל בנטוב ‫144 השעות הגורליות : קובץ שירים ממלחמת ששת הימים   נהריה : פרסום בן, 1972.

 שלמה ניצן  ( עורך ומלקט )  גונב הכוכבים : 21 אגדות וספורים /  ציורים – שמואל כץ.,הוצאת מ.מזרחי ,1972.

katz shchanm1

נתן שחם  מי שלח את הצפור . ספרית הפועלים ,1972.

 

 רחל בלובשטיין  בבית ובחוץ : שירי ילדים / רחל ; (ציורים – שמואל כץ ; אחרית דבר – אוריאל אופק).  ספרית פועלים, (תשל"ה 1974).

katz helo tali

הלו טלי : חיילים כותבים מהחזית / עטורים – שמואל כץ. .הוצאת שקמונה,1974.

 מ.  פריד וויינינגער אין גרויסן דרויסן צייכענונגען – שמואל כץ.  תל אביב : פארלאג י.ל. פרץ, 1974. . קובץ שירים ביידיש .

 משה גבר . אדם ופלדה בצפון : המערכה על רמת הגולן . איורים שמואל כץ . אוגדת געש – חינוך בסיוע קצין חינוך ראשי, [תשל"ה]. הופיע למלאת שנה למלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973.

 

 מיכל סנונית . יואש ראש קש / השירים – מיכל סנונית ; הציורים – שמואל כץ.מסדה ,1975.

 

אהוד מנור מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר : ספור בחרוזים.  מסדה, (1976).

לזכר לוחמי סיירת חרוב : שנפלו במלחמת יום הכיפורים / (ערכו אורי פז ומאיר חפץ ; איורים – שמואל כץ, ע' קיפניס).   [ירושלים? : חמו"ל, תשל"ו]. . חוברת זיכרון .

אפרים קישון קישון, דו לאכסט? : ישראלדיקע הומארעסקעס / צייכענונגען – שמואל כץ.  ספרית מעריב, (C1976).

 

 אפרים קישון . שש קומדיות ספרית מעריב ,1977.

katz zaks

דן זקס . חוצלארץ : שיטוט באחת עשרה מזוודות ותיק יד אחד. שוקן, (1977).

 

בצלאל עמיקם .הארץ שלי .ברונפמן ,1978. קובץ ספורים על נופי הארץ ממרום החרמון ועד למפרץ אילת.

לאה גולדברג. וכולם חברים : חמישה סיפורים .ספריית הפועלים .1978

katz sipur sheli

נעמי בן ישראל הספור שלי :  הספור לילדה המאומצת /  ; הציורים: שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1978. ( מהדורה ראשונה 1960)

 

ע'. הלל . יוסי, ילד שלי מוצלח. מסדה 1978.

 

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשל"ט. ירושלים. (נוסח אחיד ושלם עם פירושים קצרים, עם קטעי מקרא ופיוט, עם שירון לחג / ליקט אליאב בן-אהרן ; ציורים ועריכה גראפית שמואל כץ ירושלים : כתר, 1979.

katz agada lagan

הגדה של פסח לגן / (כתב שמואל כץ ; איורים שמואל כץ   תל-אביב : מדור הגנים הבין קיבוצי, תשל"ט 1979) .הגדה של פסח בלתי מסורתית .

 

אוריאל אופק בדרך לגימנסיה : רומן לבני הנעורים.ספריית הפועלים ,1980.

 

מרים רות טבעת הקסמים, ספרית הפועלים ,1980.

בני מיטיב  ‫  הטירה שבדרך. עם עובד, 1980.

רבקה מגן . הצמיד של אופירה. עם עובד ,1981.

katz alberstain

שירו אחרי עם חוה אלברשטין . כתר, 1982. .

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשמ"ג.  בן אהרן, אליאב, מלקט  ירושלים כתר, (1983)  עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד בתוספת שירון לחג.

שלום רוזנפלד . אצלנו .: ספרית מעריב, (1983).   לקט "תגובות ואמרות מהתייחסות למאורעות שהתרחשו בין השנים 1973-1983" ופורסמו בעתון מעריב.

katz andersen 1

הנס כריסטיאן אנדרסן

הנס כריסטיאן אנדרסן  תשע אגדות  תרגם שמואל שניצר . הוצאת ספריית מעריב , 1984.

איורי ספר  זה זיכו את כ"ץ בפרס נחום גוטמן לאיור לשנת  1985  ושימשו כבסיס לסדרת בולים .

אלי נצר סבא גבור . ספריית פועלים ,1985. ( סיפורי הרפתקאות )

 המשק והכלכלה – אוסף קריקטורות מהעתונות היומית 1983-1985 / מאיירים שמואל כץ, קריאל, גרדוש (דוש), שילה, יעקב (שילה) ויוסי קרן.  2 חוב' , אין שם מו"ל .אוסף קריקטורות פוליטיות .

גבריאל שטרן על המרפסת של מוסא הג'ינג'י. עורך תום שגב, הוצאת על המשמר , 1986. ( מבחר מהכתבות שפירסם גבריאל שטרן ) .

katz yom yom chag

אסתר סופר ( עורכת )  יום יום חג : שירים וספורים לכל מועד. כתר ,1986.

 

לאה  גולדברג ,מסיפורי מר קשקש . ספרית הפועלים 1987.
איורי הספר זיכו את כ"ץ במדלית אנדרסן פרס בין לאומי

 

אפרים קישון .עין כמונים : השועל בלול התרנגולות. ספריית מעריב ,1987.

"מול  הראי " הוצאת מוזיאון חיפה . 1987. אוסף קריקטורות מאת יוצרים שונים כולל שמואל כץ.

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

אפרים קישון .שבע קומדיות של אפרים קישון .ספריית מעריב  ,1989.

יהודה אריאל ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים.  ירושלים : נחלה, תשמ"ט 1989

katz popokaptel

מרים רות פופוקטפטל .ספריית הפועלים . 1990.

 

אבי בטלהיים  גולני: משפחת לוחמים /הביא לדפוס יוסף אלקוני… רשומים: שמואל כץ —    [תל-אביב] : מפקדת חטיבת גולני/ חנוך באמצעות משרד הבטחון, תש"ם

 

אהרון –חוטר ישי.  קו ההגנה [איורים – שמואל כץספריית מעריב ,1991. ספר זכרונות על ארגון ההגנה

 .

 

נורית יובל . ספר לסבתא .סדרת ראשית קריאה . כתר ,1991.

 

צביה בן שלום . ניר חזק מטנק .ספריית פועלים . 1992.

 אנחנו ילדים טובים ירושלים

משה בן שאול .אנחנו ילדים טובים ירושלים .ספרית הפועלים ,1993.

יהודה אריאל . עוד ספורי סבא / לילדי הגן ולאחיהם הגדולים . ספריית בית אל ,1995.

 katz ad ashhamim

דבורה עומר .עד השמיים :סיפורים .הוצאת עמיחי ,1996.

 

מירה מאיר . הספר הגדול של מירה מאיר. הוצאת עם עובד, 1996.

גיורא מנור הטוב בזמנים, הרע בזמנים :פרקי אוטוביוגרפיה . איורים שמואל כץ ,הוצאת תג , 1996.

רחל שלו .  עוברים דירה. כנרת ,1997.

 

יורם הרפז . ילדי מעיין . ספרית הפועלים , 1999 . 10 סיפורים לנוער.

 

עדנה קרמר . עכברון הביתה שב.  סדרת דובונים .  משכל ,1999 .

יהודה אריאל . ספורי סבא נוספים : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ספריית בית אל . 2000 .

כץ הגועל והנפש

שמעון ישראלי .הגועל והנפש : מקאמות הומוריסטיות.  הוצאת ירון גולן ,2001.

יהודה אריאל .סיפורי סבא מהגליל:לילדי הגן ולאחיהם הגדולים  . ספריית בית אל ,2001.

יהודה אריאל  מיטב ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ‫    בית אל : ספריית בית אל, תשס"ב 2002.

מאיר עמית . מזמורי "תשרי" : מקאמות. יבנה  2003.

מולה – דברים שרצינו לומר לך ועליך / [עריכה – אלי נצר ; האיורים … – שמוליק כץ,    קיבוץ דליה : מערכת, תשס"ג 2003.

 

 אלי נצר.  מותר לשקר. יד ושם , 2003. סיפור לנוער על תקופת השואה .

katz tabat aksamim

מרים רות "טבעת הקסמים " ( עיבוד חדש ) ספריית הפועלים  , 2004

הגדה של פסח : המחלקה לתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 2004.

סטף  ורטהיימר : זכרונות בין השורות.תפן  המוזיאון הפתוח . 2006.

 לאה גולדברג .מעשה בשלושה אגוזים .ספריית פועלים 2007 . איור מחדש של כץ לסיפור שאותו אייר כבר עוד ב1970

katz givati

מרדכי בר-און    גבעתי כמו כולם :   קורות גדוד 55 במלחמת העצמאות 13.12.1975-15.5.1998 /    רישומים שמואל כץ תל אביב : העמותה לחקר כח המגן על שם ישראל גלילי, 2009.‬

katz zila and gila

 נירה הראל, צלה וגילה /   אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"א 2010.‬

 ")

 

 בנימין   טנא  סביבון הפלאים. /    [תל-אביב] :   מ. מזרחי,   2011

 ספר שבמקור נכתב ואוייר על ידי כץ בשנת 1963 והתגלה ופורסם רק 48 שנה מאוחר יותר.

ראו :

"פלא פלאים " על ספר הילדים הגנוז "סביבון הפלאים "

ספרים בשפות אחרות

                                                                                                      ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

katz this land

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

katz jerusalem 1

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

katz waiter

Waiter, there (is) fly in my orange juice / Edited by Maurice Carr [and] illustrated by Shemuel Katz [Jerusalem] : Shikmona, [c1975]

The joy that is Jerusalem / Asenath Petrie ; drawings by Shemuel Katz  Jerusalem : Shefa Press, 1981..

 paintings and drawings / Shemuel Katz ; introduction, Chaim Guri Tel-Aviv] : Sifriat Poalim, 1983

The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey , Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books 1986

katz anthology

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

In the tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

דירה להשכיר פורסם בערבית ב1998 ובקוריאנית ב-1999

בולים על פי  שמואל כץ

 כמה מיצירותיו היותר ידועות של כ"ץ   הופיעו גם על בולים .ובכך אפשר לראות מעין אישור "רשמי" למעמדם הקאנוני באיורי הספרים הישראליים .

ב198 יצאה סדרת בולי דואר בנושא  איור ספרי ילדים .אחד הבולים הוקדש לספר "דירה להשכיר ".

2000 סדרת בולים על פי סיפורי אנדרסן .

 

 

בול "הבווזון המכוער " בול בסדרת אגדות אנדרסן של שמואל כץ.

2004. סדרת בולי דואר בנושא סיפורי הרפתקאות לנוער ( בעצת כותב שורות אלה)  אחד הבולים הוקדש לספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " שצייר כ"ץ ב1949.

 

אנחנו מחכים גם לבולים מקבילים על פי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " "התמונות היפואיות " "מר קשקש " ועוד כמה וכמה ספרים . השירות הבולאי לתשומת ליבכם !

 

הפרסים של שמואל כץ

לאורך הקריירה שמואל כץ  זכה בפרסים רבים :
מדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בלייפציג ב1959

תחריט לזכר משטר האימים של משטר "צלב החץ" בבודפסט בשנת 1944. נעשה עשר שנים אחרי שחרור הגטו בידי הצבא האדום .התחריט זכה למדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בליפציג, 1959.

.פרס בסלון השנתי להומור בבורדיגרה שבאיטליה ב1960 .
הפרס הגדול לרישום ואקוורל של הביאנאלה לאמנים צעירים בפאריס ב-1961

פרס שני ב"אוסקאר ההומור " בבריסל ב-1966

 

האיור זוכה "אוסקר ההומור " בבריסל ב-1966.

"קפה תורכי " האיור זוכה המדליה בסלון הבינלאומי להומור ,1969

מדליה בסאלון הבינלאומי להומור באיטליה ב1969.

פרס אמנות ההומור בביתן האקספו במונטריאול ב1970.

 

קריקטורה זוכה בפרס בביתן האקספו מונטריאול 1970.

פרס נורדאו להומור בתל אביב ב-1974
פרס עיירת תל אביב לספרי ילדים על שם נחום גוטמן ב-1985 , על הספר "תשע אגדות " מאת האנס כריסטיאן אנדרסן בתרגום שמואל שניצר הוצאת ספריית מעריב ,1984 :
פרס  אנדרסן לאיור ספר ילדים על איורי הספר "מר קשקש " מאת לאה גולדברג ב-1988 ,
פרס משרד ראש ממשלת הונגריה בפסטיבל בינלאומי להומור בהונגריה ב-1997 ,
ובאות כבוד ( דרגה ראשונה ) של מדינת אוסטריה כהוקרה על הכנת סדרת אקורלים של ההוספיס האוסטרי בויה דולורוזה בירושלים ב-1998  .

 ב-2006 זכה כץ בפרס דוש לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב על תרומתו רבת השנים
בתחום הקריקטורה הפוליטית והסאטירה החברתית מימיו בקפריסין ועד ימינו.

וב2007 הוא זכה בפרס עיפרון הזהב של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס על מפעל החיים העצום שלו לאמנות הקריקטורה והאיור הישראליים ,פרס שמלווה בתערוכה של איורים וקריקטורות על המאמצים הבלתי פוסקים  להשיג שלום בין ישראל והערבים .

 חוברת על שמואל כץ:

 -הילה זהבי ואביהו אגוזי שמואל כץ – קריקטוריסט וקיבוצניק   חולון : המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, 2010.

מקורות מידע על שמואל כ"ץ באינטרנט

עין אחת צוחקת :ראיון עם שמואל כץ לרגל זכייתו בפרס עיפרון הזהב

שמואל כץ בויקיפדיה

שמואל כץ ציונים ביוגרפיים

מאמר סקירה באנגלית על שמואל כץ

מול השער הנעול ספר זכרונות של שמואל כץ

עפרה לקס על "מול השער הנעול

איורים של שמואל כץ מ"בנבל העשור " ו"מדן ועד סיני "

צייר בשדה הקרב :ציורי המלחמה של שמואל כץ

תערוכת בין המצרים של שמואל כץ

מסע על פני הימים תערוכה של שמואל כץ

ציורים של שמואל כץ

שמואל כץ זוכה בפרס דוש

שמואל כץ וחסמבה

דירה להשכיר בויקיפדיה

דירה להשכיר פעילויות

מעשה בשלושה אגוזים מאוייר בידי שמואל כץ

עטיפות של כץ בהוצאת ספרית הפועלים

עטיפות ותמונות מספרי ילדים של כץ

תמונות נוף ירושלמיות של כץ

הגדת הקיבוץ הארצי בעיצוב שמואל כץ

קיבוץ געתון קיבוצו של שמואל כץ

העולם המופלא של מ.אריה

איפה הן החבורות ההן

כנס הסטלגים

 

אני שמח לבשר שלראשונה מתקיים  בישראל ,מטעם באוניברסיטת באר שבע כנס אקדמאי שלם שבין השאר נוטל את השראתו ממחקרי .

והנה הפרטים :

יום העיון, בארגון המחלקה להסטוריה של עם ישראל בשיתוף קולנוע נגטיב, ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, המסלול ללימודי מדינת ישראל, יעסוק  במחקרי ז'אנר הסטלגים של חוקר התרבות מר  אלי אשד בספרו "מטרזן ועד זבנג -הסיפור של הספרות הפופולארית העברית "  ובסרט התיעודי המבוסס עליהם  'סטלגים שואה ופורנוגרפיה  בישראל'. וביצירתו המעוררת מחלוקת עד היום של סופר השואה ק.צטניק .

מארגנת הכנס היא חוקרת השואה הידועה חנה יבלונקה
בתוכנית

11:45 התכנסות

12:00-13:45 מושב ראשון
12:00-12:10 ברכות
12:10-13:45 הקרנת הסרט: "סטאלגים-שואה ופורנוגרפיה בישראל"
שיחה עם במאי הסרט מר ארי ליבסקר


14:00-15:45 מושב שני: ספרות הסטאלגים בישראל
מר אלי אשד – בלש תרבות ישראלית – הספר המושמץ ביותר בתולדות הספרות העברית החדשה: " הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ".
פרופ' ניסים קלדרון, אוניברסיטת בן-גוריון: סטאלגים בשביל ישראלים.
ד"ר גליה גלזנר-חלד, אוניברסיטת בן-גוריון: את מי מייצג ק. צטניק?

16:00-17:30 מושב שלישי: בראי ההיסטוריה
ד"ר נעמי שיק, יד ושם ואוניברסיטת תל-אביב: ניצול מיני של נשים יהודיות בשואה-מיתוס ומציאות.
גב' רות בונדי-סופרת, עיתונאית, שורדת שואה.

 

האירוע יתקיים בתאריך 21/01/2008 משעה 12:00 עד שעה 18:00
באוניברסטית באר שבע  אולם כנסים א', בניין קרייטמן – 26

הציבור המשכיל מוזמן לכנס מרתק ומרחיב  אופקים .

להיכשף או לא להיכשף? : זאת השאלה

ביום שני התקיים ערב כשפים וסקס בהנחייתי בבית הסופר . האולם בבית שכבר ידע ימים טובים יותר בעברו הרחוק התמלא מפה עד פה בשוחרי תרבות ספרות כישוף וסקס .
חוקר הפילוסופיה היהודית ,ירון ליבוביץ' בא גם הוא לאירוע ,ישב ,הקשיב ,צפה ,חשב והנה הביקורת שלו על האירוע :

להיכשף או לא להיכשף ? זאת השאלה

מאת ירון ליבוביץ'

 

איך כותבים ביקורת על ערב תרבותי ספרותי שהיית בו, כשאתה מכיר את המארגנים שלו וגם חלק ניכר מן המשתתפים, ובאותה עת גם להיות אמיתי לדעתך ולהרגשתך, כלומר לא להפוך טור זה למאמר יחצני וגם בלי להרגיז אף אחד? אני אודה שהמשימה היא פשוט בלתי אפשרית, אלא אם כן אוותר על משהוא מן המטרות שהצבתי לעצמי.
אני מצטער אם ארגיז מי מהאנשים שאני אבקר כאן. אני חושב שעלי להיות כן ואמיתי כי כך אני חושב שמבקר צריך לנהוג. כדי להיות אמיתי וכן עלי להתחיל ממני, מן הנקודה שבה אני אוכל להתחבר לנושא הערב, או במילים אחרות מה משך אותי לערב כזה? (חוץ מן העובדה שזה ערב שחברים שלי ארגנו אותו והופיעו בו.)
לכאורה, נושא הערב כשפים ומין נשמע רחוק ממני. בתור ילד שנאתי את המשחק במכשפות ההופכות את מי שהן שונאות לצפרדעים, כי חשבתי שזה לא הוגן, כשגדלתי העיסוק בכישוף ובמכשפות על כל המשתמע מכך, נראָה לי מקומם ועל כך אדבר בהמשך. כיום, כשאני מגדיר את עצמי כשייך לצד הרציונליסטי של הקשת ההגותית, זה צריך להיות זר לי כי הוא, על פניו לא הגיוני. גם נושא המין והאהבה, בדרך שבה "טופל" ו"מטופל" בקרב השיח העממי הציבורי בישראל, כמשחק שבו אין ממש חוקים ושצריך להיות בו חזק וכובש תמיד ואסור בשום אופן להיות בו רגיש, מה שעושה אותו למשחק לא הוגן, מעורר בי מחשבות נוגות על טיבה של החברה שמטפחים כאן.
אז שוב, נשאלת השאלה, למה באתי לערב שעוסק בנושאים כאלה.
נראֶה לי שמה שמשך אותי אישית לערב הזה, נובע ממה שחבוי בעצם ההגדרה של מושגים אלה ואשר מלמד אותנו על המצב המורכב שהאנשים כבני אדם נקלעים לתוכו, בין אם ירצו ובין אם לא. לפי האנציקלופדיה העברית, כשפים או מאגיה, הם "פעילות בתחום האוקולטיזם – כלומר בעיסוק בתופעות מסתוריות הנראות כעל טבעיות – של הפעלה בידי אדם של כוחות המוחזקים על טבעיים או לא טבעיים". כלומר מדובר בטכניקה, שבה האדם בדרכים שרק הוא יודע משתמש בה כדי להשיג מטרה מסוימת לרווחתו או לרווחת אנשים אחרים. גם המין והאהבה, אם כי בצורה קצת אחרת, הוא בסופו של דבר טכניקה, שבה האדם משתמש כדי להשיג מטרה מסוימת, אם זה הנאה לו ו/או לבן/בת זוגו, ואם זה למטרות ריבוי, ועל ההבחנה הזאת יש לקונן ועל כך אדבר בהמשך. בסופו של דבר כישוף ומין הם מכשירים כלשהיא הנתונים בידי האדם, והעיקר הוא מה עושים איתם. על כן, אין דברים אלה שונים מדברים אחרים שאדם משתמש בהם כדי ליצור ומסתבר שהם נוגעים לעצם הקיום האנושי, וזה כנראה מה שמשך אותי.
גם לגבי הערב שבו הייתי אפשר לומר שהנושאים שעלו בו הם נושאים לגיטימיים ומעניינים ותלוי לאן רצו לקחת את הנושאים האלה.

עצם העובדה שהערב התקיים בבית הסופר, לדעת המארגנים, הרים כמה גבות בקרב השומעים, המארגנים עצמם פחדו שאנשים לא יבואו, למרות המשיכה שנושאים אה מעוררים, בגלל המקום, שמשום מה יצא לו שם של מקום גווע. בסופו של דבר כשנראה היה שהאולם יתמלא, שמעתי הערה מסויגת מצד כמה מהמשתתפים, התוהה מה האנשים הרבים הבאים לערב הזה חושבים שנעשה בערב שעוסק בכשפים ובמין. לדעתי, המקום שבו נערך הערב, הזכיר לי פעולה בתנועת נוער שבה מדברים על נושאים שבדרך כלל לא מדברים עליהם. (בזמני היה מדובר על זמרי פופ; בכל מקרה, הפעולות המיוחדות האלה היו הפעולות הכי מעניינות שהיו לנו בתנועת הנוער) . אני לא אומר זאת לגנאי, אם כי אני חושש שחלק מהמארגנים לא יאהבו את זה.

המרצים

 

 

בלפור חקק יו"ר אגודת הסופרים בערב הכישוף והמין.

 

יש צורך לציין בהערכה את דברי הפתיחה של יו"ר אגודת הסופרים בלפור חקק, ששימש כדובר האכסניה. דברי פתיחה בד"כ עלולים להיות משעממים או מלאים בתודות לעולם ואשתו, אולם זה לא היה המקרה. מר חקק דיבר לעניין ועשה השוואה בין כישוף לבין כתיבה. לדבריו, בשניהם עלולה להתעורר הבעיה האם אין בהם התגרות בבורא, כי בשניהם מדובר ביצירה כלשהיא. הוא הוסיף ואמר שהן הכישוף והן הכתיבה מחשיבים מאד את כוחה של המילה ליצור דברים. הוא סיכם ואמר שבשני התחומים ניתן לראות את האדם הכותב והמכשף כאחד, ככלי כדי להעביר במילים את ההשראה שהוא מקבל. לדעתי, אפשר לקבל דברים אלה לגבי כתיבה, אולם לגבי כישוף אני קצת מסופק אם ההקבלה הזאת מתאימה. זאת אולי ההסתייגות היחידה שמצאתי בקשר לדבריו.
הסקירה של המשתתפים בערב לא תהיה לפי סדר הופעתה, לי יש חולשה להרצאות אז אתחיל בביקורת על המרצים, לאחר מכן אסקור את המשוררים ואסיים בנגנים.

שהרה בלאו מרצה על לילית.

היו ארבעה הרצאות בערב, שהרה בלאו הרצתה על לילית, שחר לאודון – על "שבת המכשפות" אייל ליאני וליאור דיין "הרצו" על כישוף במשפט הישראלי ואלי אשד שהיה גם המנחה של הערב הרצה לנו על לחשי אהבה.
הרצאתה של שהרה בלאו הייתה ממצה ומעניינת על נושא מושך ומאלף, שאותי קצת העציב . אני מודה שההכרות שלי עם דמותה של לילית היא מאוחרת. שמעתי עליה במקרה, מיותר לציין שלא למדנו עליה בבית ספר הממלכתי. זכור לי שנתקלתי לראשונה בשם "לילית " כשראיתי אזכור עליה בעיתון כאשתו הדחויה של אדם, ואני זוכר שזה הרגיז אותי שלא ספרו לי עליה.
בערך שלה באנציקלופדיה העברית, מוזכרת לילית כאחד השדים המזיקים במסורת הבבלית, אולם הרצאתה של שהרה בלאו התמקדה בסיפור הידוע הנובע מהרחבה מדרשית הבאה, לדבריה, לפתור את הקושיה של שני סיפורי הבריאה בספר בראשית. הפתרון המדרשי הזה היה שלאדם היו שתי נשים, האישה הראשונה, היא לילית נבראה באורח שווה לאדם. היא ביקשה גם מעמד דומה לאדם ולא הייתה מרוצה מהמקום שנקבע לה במסגרת חיי הזוגיות. בלשון מדויקת יותר היא רצתה להוביל בזמן המשגל. עקב רצונה זה לפרוץ את המסגרת היא גורשה מגן העדן ובמקומה נבראה חווה מצלע של אדם. לילית המגורשת הפכה למלכת השדים אשתו של סמאל, הנוהגת בין השאר לפתות את הגברים כדי להתעבר מזרעם המוצא משפיכת זרע לבטלה. לילית הפכה להיות במסורת היהודית כסמל לאישה המרדנית והפתיינית, הדחויה המנסה להרות בדרכים לא כשרות דרך פיתוי הגברים. בסופו של דבר לילית הפכה להיות סמל המין הבלתי מרוסן בעוד חווה הפכה להיות כאם כל חי, שמזדווגת כדי להתרבות. שהרה התוודתה על זה שהדמות המרדנית הזאת משכה אותה עוד מילדות. פרט פיקנטי ששהרה הוסיפה הוא לחש נגד לילית שאדם צריך לומר כל אימת שמתעורר בו דחף מיני לא מרוסן שהוא אסור, ולא רצון לקיים מצוות פרו ורבו שזה מותר.
הרצאה מעניינת זאת, השאירה אותי עם מחשבות נוגות. ההפרדה הזאת בין מין להנאה (שזה אסור)  ומין לרבייה ( שזה מותר ) היא הבחנה מלאכותית. אין זה אומר שלא צריכים להיות גבולות, רק שבלי הנאה לטעמי, לא יהיה חשק להתרבות. הרבה אנשים ונשים קיבלו תו של רשעים רק בגלל שהם לא תאמו את המוסכמות הנוקשות של החברה שנוצרו מטעות או לפעמים כדי לסתום חורים בכתבי הקודש. והלחש נגד היצר אולי מתאים כדי להזכיר לנו הגברים שנשים אינן חפץ ויש להן מהות משלהן.

שחר לאודון מרצה על שבת המכשפות.

 
 

גם הרצאתו של שחר לאודון הייתה מעניינת והשאירה אותי קצת עצוב. הוא דיבר על "שבת המכשפות" שהוא טקס בדיוני ברובו שבו המכשפות נפגשות בחצות כדי לרקוד והזדווג עעם השטן. העדות היחידה המפורטת לטקס זה, הוא ספר ה"מליאוס מליפשיארום" כלומר פטיש בעושי הרע" שהתפרסם במאה החמש עשרה, המתאר בצורה מפורטת מה המכשפות עושות בטקס זה. העצוב בעניין הזה הוא שהספר הזה נכתב על ידי כמרים שבמידה רבה בדו מליבם את פרטי הטקס והוציאו בעינויים הודאות על הטקס הזה מנשים שנאשמו בכישוף. יש מחלוקת בקרב החוקרים כמה נשים הועלו על המוקד באשמה זאת. שחר לאודון הזכיר את הדעה האומרת שהמכשפות בעצם היו נשים שהיה להם ידע רפואי ומיתולוגי שהועבר בצורה מחתרתית. הערך באנציקלופדיה העברית על כשפים טוען שהדעה לא זכתה לביסוס, אולם בכל זאת, קצת עצוב שצביעות וסתם טיפשות פוסלת כל כך הרבה אנשים רק בגלל שהם אינם עונים לכללים הנוקשים של החברה ואני מקווה שהקוראים יסלחו לי קצת על אבק ההומניזם, אני יודע שזה לא תקין פוליטית, אבל זה חשוב.
האכזבה של הערב לטעמי הייתה ההרצאה הלא ברורה של אייל ליאני וליאור דיין.

נראה היה שזה  מתחיל טוב. בתחילה אייל ליאני התחיל לאמר שכישוף לפי חוק העונשין הוא עבירה. ואז הוא סיפר לנו על ניגוד בין שתי מערכות חוקים לגבי כישוף הוא אמר שלפי המשפט העברי מכשף אמיתי אינו יכול לעסוק בכישוף ואדם שמתחזה למכשף, לעומת זאת, אינו נענש. בניגוד לכך הוא אמר שבחוק האזרחי מכשף מותר לעסוק בכישוף רק אם הוא מתחזה ובא לספק צורך בידורי. אני איני מצליח להבין את הניגוד שלכאורה אייל ליאני אמר שקיים בדבריו.
בהמשך הרצאתו הדברים התדרדרו והלכו, כשהוא צירף את ליאור דיין וניסה לעשות תרגיל סימולציה מסוג כלשהו בקשר לכישוף, אולם לא הצלחתי להבין את התרגיל הזה.
ליאור דיין דיבר דברים מאוד לא ברורים ולא קשורים לכלום .
נאמר לי שהוא היה חולה.
ההרצאה של אייל וליאור לא הייתה אחידה ולא הייתה לכידה ואפשר לסכמה כהחמצה אחת גדולה.

את הצד הפיקנטי של החלק ההשכלתי של הערב הביא אלי אשד, כשדבר בפנינו על לחשי אהבה שהיו בשימוש כדי לכבוש את ליבן של נערות או של נערים. אני מודה שההרצאה הזאת לא עניינה אותי במיוחד ואינני זוכר ממנה הרבה, אולי בגלל שהיא באה בסופו של הערב, או אולי שאינני מתכוון להשתמש בלחשים כדי למצוא בחורה.

אלי אשד עם בלפור חקק ואורחת באירוע הסופרת לימור שריר .

 

בכל מקרה, היו אנשים שזה עניין אותם יותר ממני. אלי אשד היה גם המנחה של הערב. רוב הזמן ההנחיה שלו הייתה משביעה רצון, רק הייתה לי הרגשה שהוא היה צריך להיות פחות נוקשה וקפדני  בזמן ההנחיה שלו .

השירה

יעל גלוברמן קוראת את מחזור שירי לילית.

את המשוררים של המופע אזכיר בקצרה, זאת עקב העובדה שאין לי הטקסטים של השירים שהם קראו בערב ועל כן לא אצטרך להסתמך על רשימותיי ועל הזיכרון.

מחזור השירים שיעל גלוברמן הקריאה היה מרתק דווקא בגלל הציור הלא שגרתי של לילית, אמנם המוטיבים השייכים ללילית היו שם, אבל התמונה שהופיעה לפני באמצעות השירים של יעל גלוברמן, היא של לילית שהיא פגיעה, הכמיהה שלה להרגיש ולגעת, הגעגועים לגן עדן ,כעסה על היותה דחויה וההתרסה שלה בפני אדם שלא יוכל לשכוח אותה עושות אותה, למרבה הפלא לאנושית. וזה מה שמשך אותי בסדרת שירים זאת.
דפנה שחורי, בשני השירים שהיא הקריאה, ציירה תמונה שונה של לילית שהיא יותר קרובה לדימוי הרווח של לילית. לילית של דפנה שחורי כפי שהצטיירה בשיריה "חיתול שחור" ו"קלף הכוח" היא דמות יצרית ופתיינית. מה שבלט בשיריה היו הדימויים הנטורליסטיים הקיצונים, שתאמו את הדימוי של הלילית שדפנה שחורי ביקשה להראות לנו, אולם לי הנטורליזם הזה צרם במקצת.

דבי סער קוראת שיר מכשפות.

דימויים מעניינים ניתן היה למצוא גם אצל דבי סער שבשיריה מתוך מחזור השירים "סדר נשים" כנס המכשפות נראה כמו מופע רוק עם כל הסממנים המתלווים לכך, כמו צלמים ועיתונאים. מצא חן בעיני הביטוי "נקטר שפם עכבר".
השיר שיואב איתמר קרא בפנינו שצייר בפנינו סצנה מתוך האודיסיאה, שבה אודיסיאוס נשטף אל חופו של איש שבו חיה קליפסו, אישה יפה שמנסה לכבוש את ליבו ומצליחה להחזיק בו שבע שנים אבל געגועיו לביתו ולאשתו גוברים עליה והיא נאלצת לשלח אותו לביתו, הוא שיר טוב, רק משום מה לדבריו של יואב איתמר קליפסו היא מכשפה, לכן הוא הביא את השיר הזה, אולם אם זכרוני אינו מטעני קליפסו היא אלה.
אולי ההבדל איננו גדול כל כך, אבל בעיני הוא היה משמעותי.

המוזיקה

אסיה רודשטיין מנגנת.

החלק המוסיקלי של האירוע כלל את הכנרת והמלחינה אסיה רודשטין ואת זמרת הרוק ירונה כספי.

אסיה רודשטין הביאה קטע שהיא הלחינה לכינור שנקרא "הקטע הבלתי גמור". לצערי אין לי השכלה מוסיקלית, ולכן יהיה קשה לי לפרש את הקטע. אני יכול לומר שהקטע הזכיר לי מוסיקה שנכתבה במאה העשרים, וזאת הייתה חוויה מאתגרת והקטע מצא חן בעיני, אולם לטעמי הוא לא היה קשור לערב, מלבד לכך שאסיה היא מלחינה מוכשרת.
נגינה בסגנון אחר לגמרי הביאה זמרת הרוק ירונה כספי שליוותה את עצמה בגיטרה. היא הביאה שני שירים האחד "היסוסים" והשני "לשונות מתערבלים". המילה שדים הוזכרה בשיר הראשון פעם אחת. והשיר השני תיאר נשיקה בין גבר לאישה כתחרות. סגנון השירה שלה הזכיר לי במקצת את ולדימיר ויסוצקי. היה נחמד לשמוע אותה והיא היוותה עיטור הולם לאירוע אבל לשירים שהיא השמיע היה קשר מאד רופף לנושא של האירוע.
לסיכום אומר שאני אהבתי את המופע הזה, על אף החריקות הקלות שהיו בו. רוב הבחירות של המארגנים הוכיחו את עצמן כמוצלחות חוץ מאחת. אחרים אולי יגידו שאפשר היה למצוא מקומות טובים יותר לערוך בו את הערב מבית הסופר, אבל לי אופיו של הבית לא הפריע לי ובכל זאת המופע היה מוצלח לדעתי.
אני באופן כללי אהבתי מה שעשו  בערב הזה והוא היה עבורי חוויה מאלפת.
בסך הכל כשפים ומין זה נושא שהוא תמיד מושך רק תלוי מה עושים אתו .

 

 

המשתתפים בערב הכשפים סקס והאהבה .

 צוות המשתתפים

לקשקש זה ליצור חיים

סדרת הקומיקס "פנד " על ציור במפית שקמה לתחייה מזכירה נשכחות ,סדרת סיפורי ילדים של המשוררת  אילנה  יפה -רוסנו משנות השמונים שעסקה ברעיון דומה אם כי בצורה שונה . אלא שלקשקוש בלבוש יש כשרים מדהימים אף יותר משל פנד ( נכון לעכשיו )  ובראשם היכולת  ליצור מקישקושים שלו  חיים כמטאפורה מרשימה  לדמות האמן .אבל …האם רעיון מרשים מספיק ליצירה טובה ?

פנד הקישקוש האדום

ב-2006  הופיע ספר קומיקס חדש בשם :פנד :ספורו של פנד האדום   שנכתב בידי תמיר ראונר וצייר נועם נדב
הספר הוא אוסף סיפורים שהופיעו במקור במגזין לילדים של מוזיאון ישראל "עיניים". .נכון לעכשיו פנד הופיע בכל אחד מגליונות עיניים 89  סך הכל , נכון לינואר 2008
פנד הוא דמות מעניינת ולכאורה מקורית למדי. .פנד אינו בן תמותה רגיל . מקורו כדמות מצויירת על שולחן בית קפה בצבע שהנער יואב מצא על הרצפה והתחיל לקשקש בו על מפית נייר שהייתה על השולחן.ושם ציר את הדמות של  הילד החמוד פנד האדום על נייר. פנד קם לתחיה פשוטו כמשמעו ויצא מהמפית אל העולם האמיתי של יואב  ומופיע מכאן ואילך בסיפורים השונים כחלק ממשפחה אנושית משפחתו של יואב. זאת משפחה סובלנית במיוחד שמקבלת את הציור החי הערום ( אבל חסר איבר מין ) בלי שום בעיות מיוחדות .וכך עושה גם הילדה  רותי שהופכת לחברתו של פנד ובינהם מתפתח בהדרגה מה שנראה כרומן אהבה. והסיפורים מתעדים  את התפתחות היחסים בינהם ש( כנראה ) אינם יכולים להתממש מאחר שלפנד אין אבר מין ( פנד הוא ערום בסיפורים ) .אבל החברה כמו היוצר ומשפחתו מקבלים את פנד בסובלנות  ובפתיחות שלא יאמנו ממש.  ואגב כך אנחנו למדים מאחד הסיפורים  העוסק במסע בזמן שבעתיד חברתה של רותי תיהפך לחברתו של פנד.

פנד 3

חברתו של פנד רותי מבקשת לישון איתו במיטה.

פנד מופיע בסיפורים קצרים ( שני עמודים בדרך כלל ) שבכל אחד מהם הוא לומד משהו חדש על העולם האנושי שבהם הוא מתמודד עם תופעות שונות כמו כסף חלומות וגעגועים ואפילו קומיקס ( ובסיפור זה מתגלה לנו שסופרמן הוא קורא נלהב של סיפורי פנד " במין תפיחה על השכם עצמית של היוצרים ). כולם נושאי גיליונות "עיניים" שבהם הם הופיעו פנד במגזין מאז ראשיתו. הכותב שלו תמיר ראונר הוא גם העורך של "עיניים " וניתן לשער שהדמות תישאר שם כל זמן שהוא העורך.  .
הסיפורים למרבית הצער הם קצרים מידי מכדי לפתח משהו בעל עניין באמת והסיפורים הדידקטיים אינם יכולים באמת לעורר את עניינם של הקוראים בדמותו של פנד.
למרות ניסיונותיהם של המחברים פה ושם לתת עומק לדמות ,  הדמות של פנד אינה יכולה להתפתח כהלכה בגלל הסיפורים הקצרים שבהם היא מופיעה שחייבים לעסוק בכל פעם בנושא דידקטי אחר.

הצרה של הסיפורים  היא שהיוצרים כבולים במיטת סדום של הנושא המיוחד שלו מוקדשת  כל חוברת "עיניים" שבה הם מפרסמים סיפור של שני עמודים וחייבים להתאים לנושא זה  את נושא הסיפור וזה פוגע קשות בעניין שבעלילה.
עדיף היה שעבור מהדורת הספר היוצרים היו עוברים על הסיפורים ומשנים אותם ומרחיבים אותם עבור קהל הקוראים הרחב  והחדש כפי שמקובל בחו"ל אצל יוצרי סיפורים בהמשכים בעת שהם מוציאים אותם לאור כספר.

ליוצרים הייתה הזדמנות במהדורת הספר להרחיב את הדמות של הפנד ולחזק בה את העניין .אבל הם לא עשו זאת והעדיפו להדפיס מחדש את הסיפורים בדיוק כפי שהיו במגזינים ובכך פגמו קשות בדמות ובספר. הם החמיצו את ההזדמנות שניתנה להם לעשות משהו חדש ויוצא דופן עם הדמות.

קשקוש בלבוש

קשקוש בלבוש בבית הספר

הרעיון של הדמות המצויירת שקמה לתחייה הוא מעניין אכן ללא קשר למה שעשו עימו

הדמות של פנד גם מזכירה נשכחות, הייתה כבר מישהי אחר שהשתמשה בעבר ברעיון דומה ליצירת סדרת סיפורים.

קשקוש בלבוש ונשף המסכות
המשוררת אילנה  יפה  יצרה דמות כמעט זהה במדוייק לפנד  בשם "קשקוש בלבוש " דמות מצויירת ששורבטה בידי הילדה איריס ( שהיא בתה של המחברת אילנה יפה שאז נקראה אילנה רוסאנו ) כקישקוש במחברת ,יצאה מהמחברת אל העולם הגדול של איריס וחבריה בעלי החיים וכיכבה מאז בסדרה של חמישה ספרים.
קשקוש הוא דמות קצת מקבילה לזאת של פו הדב או של הקוף המדבר קופיקו הדמות המפורסמת של תמר בורנשטיין לזר ,דמות מצוירת הומוריסטית שחיה ביחד הילדה איריס וידידיה בעלי החיים.
קשקוש הוא כשמו קשקוש ששורבט בידי איריס במחברתה קיבל חיים ויצא לחיות בעולם הגדול עם בעלי החיים ידידיה האחרים של איריס . האלמנט המעניין בספרים הוא שכשם שקשקוש נוצר בידי איריס הוא יכול להפיח כוח חיים בקשקושים משלו.

יש כאן מעין גירסה מתוחכמת יותר של סיפורי "אהרון והעיפרון הסגול   של קרוקט גו'הנסון על ילד שמצייר דמויות חפצים וככל הנראה עולמות שלמים שמקבלים חיות ואמיתות עד שהוא מוחק אותם.
.אלא שרוסנו בספרי "קשקוש בלבוש " הלכה  צעד אחד הלאה היא שואלת :מה היה קורא אם אחת הדמויות
שאותם מצייר אהרון ונותן להם חיות היה מסוגל ליצור חיים בציורים שלו בדרך דומה ( ואולי אף מתוחכמת יותר ?). .אם זאת נראה שה"אפקט" של היצירה הוא פחות בעוצמתו לגבי קשקוש בלבוש. הקישקושים שהוא יוצר שוב אינם מסוגלים ליצור חיים בקשקושים אחרים וכך הלאה עד אין סוף.

אם נרצה יש כאן מטפורה לאמן שיוצר יצירות שמקבלות חיים משל עצמם בלתי תלויים באמן. יצירות שאף מביאות ליצירות המשך משלהם  בידי יוצרים אחרים שהוקסמו מהיצירה המקורית.
כמובן זאת מטפורה שרק מבוגרים יכולים להיות מודעים לה . זה אינו נושא שהסיפורים הפשוטים לילדים על קשקוש  בלבוש דנים בו .הם מתעסקים ביחסים בין קשקוש וחבריו  בעלי החיים והחברה הגדולה הילדה איריס בבית הספר ומחוצה לו  ולבסוף בספר המסיים של הסדרה בקרקס נודד שאותו הם מקימים.
לאילנה יפה  היו מחשבות ליצור עם דמות זאת שהיא אכן  מעניינת למדי מעין סדרה מתמשכת בדומה לספרי קופיקו של תמר בורנשטיין לזר ואף רשמה את הדמות כקופי רייט.
בכל אופן נראה שהספרים לא זכו להצלחה גדולה בלשון המעטה . ספרי הילדים של רוסאנו זכו לתגובות קשות של המבקר משה בן שאול ( אם כי הוא התייחס בביקורתו ביתר סובלנות דווקא לקשקוש בלבוש ).ואכן רובם עם היוצא מהכלל של ספרי קישקוש בלבוש הם חסרי יחוד.

אילנה  יפה רוסנו ויתרה כתוצאה על הכתיבה לילדים ועברה מכאן ואילך לשירה שאותה היא כותבת היום בתור אילנה יפה . . וקשקוש בלבוש נשכח ,אפילו בידי המחברת שמעדיפה לשכוח ולהשכיח את ספרי הילדים שלה,משל היו פרק אפל בעברה ולהיות ידועה כמשוררת רצינית בלבד.
והנה 13 שנים לאחר ספרי קשקוש בלבוש נוצרה דמותו המקבילה של פנד.
.אני תמה האם היוצרים של פנד קיבלו השראה מקשקוש בלבוש במודע או שלא במודע דהיינו הם קראו את סיפורי הדמות בילדותם והיא נשארה במוחם עד שהחלו ליצור את סיפורי פנד ? או שמה המדובר בהמצאה זהה ללא קשר . גם דברים כאלו קורים.

ללא קשר לרעיון המקורי פנד קיבל חיים משל עצמו וכיום הוא דמות שונה מאוד מזאת של קשקוש בלבוש.
ההבדל הבסיסי בין קשקוש ובלבוש ופנד הוא שפנד ככל הנראה אינו יכול להכניס חיים בציורים .אבל גם זה משתנה בשניים מהסיפורים החדשים יותר שבהם פנד נכנס לבית שאותו צייר ובו ציירבו  בני משפחה וההשלכה היא שהוא נפגש עם הדמויות שהוא עצמו צייר אם כי עדיין זה לא נאמר במפורש .והיוצרים לא פיתחו זאת כלל .אבל ייתכן שיעשו זאת בעתיד.
כמו קשקוש בלבוש ,יש כאן דמות שיש לה פוטנציאל מסויים שאינו  להתממש .
ואשר לשאלות הפילוסופיות העמוקות יותר של הילדים שיוצרים חיים בלי דעת משל היו ד"ר פרנקנשטיין בכך אין הסיפורים לא של קישקוש בלבוש ולא של פנד נוגעים ולו ברמז.
בשביל זה כנראה יש צורך לחכות לסיפורים מתוחכמים הרבה יותר ממה שסיפקו לנו עד כה היוצרת של קשקוש בלבוש והיוצרים של פנד שהרי כדי ליצור יצירה מרשימה באמת רעיון בסיסי חזק ומוצלח אינו מספיק לעולם.יש לדעת גם איך לפתח אותו.
.

ספרי קשקוש בלבוש של אילנה רוסנו הם :
איזה כיף להיות קשקוש בלבוש . אייר בועז רוסאנו ,1981.
קשקוש בלבוש :שירים וסיפורים לילדים ,אייר בועז רוסאנו 1981 .
קשקוש בלבוש וחיות הנחל ( לא ברור אם יצא לאור 'כנראה שלא ).
קשקוש בלבוש הולך לבית הספר ,אייר בועז רוסאנו ,1982.
קשקוש בלבוש ונשף התחפושות של איריס הקטנה.ציר בועז רוסאנו , 1982.
קשקוש בלבוש והקרקס של איריס הקטנה .אייר בועז רוסאנו ,1982עוד ספרי ילדים של אילנה יפה רוסנועולמו של מוטי הקטן ,אייר אריה מוסקוביץ' ( מ.אריה )  ,הוצאת יסוד ,1978.
מי יעיר את איריס , הוצאת ש. רוסנו איורים בועז רוסנו ,1979.
בובה שכזאת איורים בועז רוסנו ,1980.
צירתי מכתב לאבא ,איורים בועז ורועי רוסאנו ,1980.
מילי פילי .איורים בועז רוסנו ,1981..
ספרי שירה למבוגרים :בלי שם ,המילים , ספרי עיתון 77. 1994.
שעון המילים , הוצאת ספרי עיתון 77, ערך יעקב בסר 1997
אגלי חשיכה:שירים , 2004.

פנד וסופרמן

סופרמן בסיפור של פנד מתגלה כחובב נלהב של סיפורי פנד.

ראו עוד על פנד האדום ועל אילנה רוסנו יפה :

פנד האדום

ועוד על פנד

נועם נדב המאייר
אתר עיניים
עיניים בויקיפדיה

החור השחור של אילנה יפה
המסכות של אילנה יפה

אילנה יפה בלקסיקון הסופרים

https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/01054.php

אילנה יפה רוסאנו ,היוצרת של קשקוש בלבוש

 

קשקוש בלבוש והקרקס של איריס הקטנה / אילנה רוסנו

המסכות של אילנה יפה

 

אילנה יפה .

 

 

המשוררת אילנה יפה שפירסמה כאן כבר שיר קוסמי .  שלחה אלי גם  את השיר המעניין הזה

 

מסכות העור              

   אילנה יפה

 

בחלום המסכות אני מודה להן,
למסכות העור.
"האם תמיד יש לכולם מסכות?"
שאלתי את הממונה
"כן", השיב, "מלבד בגשם שאז נמסות,
וברוח, שאז עפות, ובשמש שאז נצרבות,
ובלילה, שאז משחירות נהיות לצל".
"מה נשאר?" שאלתי

מסכות העור מכוסות
מסכות העור קהות
מסכות העור אטומות
מסכות העור שקופות
מסכות העור פגיעות
מסכות העור סדוקות
מסכות העור חדירות
מסכות העור אינן מסכות
כשכואב מדממות פנימה,
כשנעלמות אתה מאושר,
כשמאושרות אתה בוכה.
כשאתה בוכה מנחמות.
כשהן נמלטות לחשכה
הן נמלטות לזיכרון,
כשהן נמלטות לאין מוצא
חוט דמי משתלשל מפיהן.
בפינה הן אורבות לאיש תמים
מפתות מעכסות מצדיעות מתחנפות
מסכות העור עשויות עור
אין דם. רק עור.

מסכות העור עשויות מחומר של מסכות 
אטום למים, לקרני אור, למוסיקה,
ברחוב לא תכיר אותן, נראות כמו כולם,
מנפנפות לשלום, נשיקת אוויר, קריצה,
אבל בבית כשהן עירומות
מתמוטטות על דרגש העליבות.
טבען האמיתי פורץ בחלומות
שם הן פשוט קלופות, מתקלפות מעצמן,
שם הן ססגוניות, עליזות, לולייניות,
מסכות בובות וליצני חלום,
זולגות על פרחי אלמוות כהים.

בלילה הן מרצדות בחושים אחרים.
פעם היו מלאכים. עכשיו, ללא
כנפיים, מרצדות בזיכרון,

פעם פגשתי אחת
התבוננתי היטב:
עלובה. כולה עור
כולה נוטפת עור
זולגת עור
הרבה עור
הרבה מקום לפגוע
הרבה אין הגנה.
נתתי לה נוצה משלי.
אמרה תודה והסתלקה
אל תוכי הריק,
הנאחז,
פעם
הייתה לו ממשות של כנפיים
עכשיו נותרה רק
תחושת סחרור גבהים
בדמי.

תוספת

אילנה יפה שלחה לי גם את הציור הזה:

 

"איש החרב " ציור מאת אילנה יפה.

ניחוש : אני משער שלציור יש קשר למבקר והעורך גבריאל מוקד שאילנה יפה מקורבת אליו

 

החור השחור של אילנה יפה

 

 

אילנה יפה בלקסיקון הסופרים

 

האתר של אילנה יפה 

 

לקשקש זה ליצור חיים  

מאתיופיה ועד לכפר בתיה

 

במסגרת אתר האגודה הישראלית לידידות עם יהודי אתיופיה  יש לי שני מדורים קבועים .אחד מהם הוא סיפור קומיקס בהמשכים על המלכה יהודית מהמאה התשיעית לספירה .
השני הוא מדור בשם "הכה את המומחה " שבו אני עונה לשאלות של קוראים ומתעניינים על תולדות יהודי אתיופיה ותרבותם.
התשובות לשאלות אלו יועלו גם כאן
והנה שאלה שהוצגה למדור : .

הדס שואלת : האם, לידיעתך, נכתב חומר על עליית נוער אתיופי בשנות השישים?
נוער זה התחנך בכפר בתיה, במגמה לחזור לאתיופיה ולהכין את היהודים לקראת עלייה.
מי היה היוזם של הסיפור?
מהיכן באתיופיה הגיעו אותם בני נוער? כמה מאותם סטודנטים אכן חזרו לאתיופיה? 
תשובה

 הדס היקרה יש רק מעט מאוד חומר על נושא ספציפי זה. מעט על עליית בני נוער זאת נכתב בספר החדש "המסע "  של גדי בן עזר ויש איזכורים לעיתים סותרים במקורות אחרים .
והמידע על פרשיה זאת הוא כלדקלמן
כאשר נבחר הנשיא השני של מדינת ישראל יצחק בן צבי שהיה לו עניין רב קהילות נידחות שונות של בני ישראל ברחבי העולם התחזק העניין בישראל ביהודי אתיופיה .
יצחק בן צבי בשיתוף עם גורמי פנים וקיסרות אתיופיה ובראש ובראשונה בעזרת המנהיג היהודי האתיופי יונה בוגלה, היגיעו להסכמה בדבר הבאת קבוצה של נערים ונערות שילמדו את השפה העברית ואת המנהגים בישראל ,ולאחר מכן יחזרו לעדתם וילמדו את אחיהם .  המטרה הסופית הייתה להכין את הקהילה לעלייה
ב-1954 הקימה הסוכנות היהודית מסגרת הכשרה למורים באסמרה באתיופיה,בבית ספר זה רוכזו 57 צעירים אתיופיים ( כולל קייסים  הכוהנים  ) מאיזורים שונים ולמדו שם עברית ,דיני ישראל ולימודים כלליים. .
במקביל במסגרת תוכנית זאת עלו שתי קבוצות של נערים ונערות מאתיופיה . על פי גירסה אחת המדובר היה בשני גלים .הראשון ב1954 והשני ב1956.על פי גרסה השנייה שתי הקבוצות הובאו ב-1955 . על פי גרסה שלישית קבוצה אחת הועלתה ב1954 וקבוצה שנייה ב1957.

למעשה  המדובר היה בשתי קבוצות  שהיגיעו ב1955 וב1956   האחת  של 12 נערים  ונערות היגיעה בינואר 1955

והשניה של 15 בני נוער היגיעה באוקטובר , 1956

 סך הכל המדובר היה ב27 צעירים .
שתי קבוצות אלו היגיעו לכפר החקלאי כפר בתיה,מוסד של עליית הנוער שם למדו שפה חקלאית בת זמננו .
במקביל הקימה הסוכנות עשרים ושבעה בתי ספר בכפרים יהודיים באתיופיה .
בתום תקופת הלימודים נדרשו לחזור לאתיופיה .אחדים חזרו ומילאו את המצופה מהם שם  ללמד  עיברית ושיטות חקלאיות חדשות באתיופיה ,  ושבו ועלו שוב בגל העלייה שנים מאוחר יותר .
אחרים נשארו כאן ונקלטו בישראל .

אבל בסופו של דבר ניסיון יפה זה כשל מסיבות שככל הנראה יש לכתוב עליהם ספר שלם שעוד לא נכתב.  באופן כללי בשנת 1957 שונתה מדיניות הסוכנות היהודית ובית האולפנה למורים באסמרה נסגר. ובשנת 1958 נסגרו כל בתי הספר שהוקמו באתיופיה פרט למוסד המרכזי באמבובר.

המורים שעבדו באותם בתיה ספר לא עודכנו לגבי כוונותיה העתידיות של הסוכנות .הם נותרו קשורים אליה רגשית ( אידיאולוגית ורגשית ) אך לא קיבלו משכורות ומצבם הלך והחמיר .לא היה ברור להם עם עליהם לחפש עבודה אחרת .
הסיבה הרשמית לסגירה הייתה מחסור בכספים .

אולם נראה שצמצום הפעילויות כמעט לאפס נבע מכך שהעמדה בציבור הישראלי באותה התקופה לגבי הבאת יהודי אתיופיה לא הייתה ברורה וחד משמעית והיו ויכוחים קשים בשאלה האם יהודי אתיופיה הם אכן יהודים על פי ההלכה .
ויכוחים אלו התבטאו בצורות שונות :
וכך באותה התקופה ב-1958 פורסם סיפור במגזין הארץ שלנו של האמן דני פלנט מלב אפריקה ועד שארם עד שייך "  על מסעו הארוך של צעיר יהודי מאתיופיה לשאראם א שייך בזמן מבצע סיני סיפור שביטא את העלייה שהתקיימה אותו זמן מאתיופיה והיציג את האתיופים כדמויות הרואיות .
.אך באותו הזמן הושמעו גם קולות מתנגדים .

וזה הביא לבסוף  לצערנו לסגירת המבצע לעזרה ליהודי אתיופיה למשך שנים רבות .
ראו עוד על הפרשה

הראשונים: סיפורם של בני הנוער האתיופים הראשונים בארץ ישראל

 
על יונה בוגלה ממנהיגי יהדות אתיופיה בתקופה זאת

וגם על יונה בוגלה

יהודי אתיופיה ואנחנו

 

כישוף מין ואהבה

צייר שחר לאודון.

מאז האדם הקדמון עולם הכישוף קשור קשר בל ינתק עם עולם הרומנטיקה, האהבה והמין .

פרנסתם העיקרית של מכשפים ומכשפות לאורך הדורות הייתה מכירת לחשים ושיקויים מסוגים שונים ומשונים  שיגרמו לגברים ונשים לאהוב או לשנוא זה את זה וכן להגביר את תשוקותיהם . 

המין הפך לאורך השנים לאחד מהאלמנטים המרכזיים של שיטות כישוף מזרחיות ומערביות שונות -יש יאמרו האלמנט החשוב ביותר .

ביום שני ה-14 בינואר  יוצג  בשמונה בערב בבית הסופר ברחוב קפלן 6   בתל אביב מופע ספרותי –תרבותי בעריכתם של בלש התרבות אלי אשד והמשוררת דפנה שחורי שיוקדש לנושא מרתק זה .

המופע יכלול  הרצאות ,הקראות שירים וסיפורים שכל כולם עוסקים בעולם הכשפים והאהבה מצורותיהם המוזרות והאזוטריות ביותר ועם זאת גם המרתקות והמרגשות ביותר .

מנחה: אלי אשד

.

במופע משתתפים 

 דברי פתיחה   :יו"ר אגודת הסופרים בלפור חקק

המשוררת יעל גלוברמן שתקריא מ'שירי לילית'

 איש הספרות  יואב איתמר יקריא שיר על הספן אודיסאוס ומכשפה .

המשוררת דפנה שחורי שתקריא את שיריה "חיתול שחור' ו"קלף הכוח".  

  חוקר ספרות הפנטזיה שחר לאודון ירצה על שבת המכשפות

 בלש התרבות אלי אשד ירצה  על  ויתאר לחשים  טקסים וכישופים  ליצירת אהבה ( ושינאה ) וכמה פרשיות מתולדות הכישוף המיני לאורך הדורות .  

הזמרת  המוכשרת ירונה כספי תשיר .
 המשוררת וכלת פרס ראש הממשלה ל2007  דבי סער תקריא שיר על כישוף האהבה

 עורך הדין  המו"ל ואיש הספרות ד"ר  אייל ליאני ירצה על כישוף ומין במשפט הישראלי . 

איש הבוהמה ליאור דיין ישמיע שיר .

 הסופרת שהרה בלאו תרצה על שדת האהבה והסקס לילית ותביא לחשים וכישופים המגנים מפגיעתה הרעה .

דפנה שחורי תקריא קטע מספרו של יהושע קנז "מחזיר אהבות קודמות ".

המויקאית  והיוצרת אסיה רודשטיין  תלווה את הערב בנגינה  על כינור  ומלחינה קטע מיוחד  לכבוד האירוע ושמו "הקטע הבלתי גמור " לכינור סולו.

דמי כניסה 20 ש"ח.

הקהל מוזמן להתכשף ולכשף

 
ציור מאת בוריס ואליג'ו

מפגש יוצר עם ערן אביאני

מוזיאון הקומיקס והקריקטורה יארח  ביום שבת הקרוב 12 בדצמבר בשעה 10 בבוקר ב"מפגש עם יוצר" סדנה עם האמן ערן אביאני מסטודיו קומיקום במוזיאון .
הסדנא מציגה  למתחילים ולמתעניינים  את הצעדים הראשונים בציור דמויות לקומיקס (ובכלל), תוך כדי הקניית ידע ראשוני של עקרונות הציור, אנטומיה בסיסית ופרופורציות. 
 ערן אביאני הוא ממייסדי סטודיו קומיקום וביחד עם שותפתו הקבועה היוצרת אביב אור  אחראי ליצירת סדרות הקומיקס הישראליות ארינאה" המיני סדרה הראשונה בעברית של קומיקס שהיציגה סיפור שלם המבוסס על יעולם פנטזיה . כן יצרו גם  את " דדליין " הסדרה הראשונה בעברית  המבוססת על עולמם של יוצרי הקומיקס עצמם המופיעים כדמויות בסיפור  .
בנוסף ערן אביאני  כותב ומאייר את הרפתקאות בארינתיה עבור עיתון ידיעות אחרונות ואת סיירת 77.
הקהל מוזמן
מחיר השתתפות: 25 ₪
טלפון להרשמה: 6521849 – 03
הסדנא תתקיים ב – 12.1.08, שבת , שעה 10:00 – במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון. רח' וייצמן 61 ,חולון.

ראו גם

מוזיאון הקריקטורה והקומיקס