שש נשותיו של הנרי השמיני ( וגם בתו "מרי אשת הדמים ")

( הופיע ב"מקור ראשון ")

המלך הבריטי הנרי השמיני ,בעלן הקטלני של שש נשים . ציור מאת הולביין.

בימים אלו יצא לאור הרומן ההיסטורי של הסופרת הבריטית הפופולארית פיליפה גרגורי
"ירושת בולין " על נשותיו הרביעית החמישית של המלך האנגלי המפורסם מהמאה ה16 הנרי השמיני. אחת מהן גורשה מהחצר מאחר שנמצאה מכוערת מידי לטעמו של המלך והשנייה הוצאה להורג לאחר שבגדה בו .
זהו רק אחד מספרי  סדרה  של הסופרת הבריטית הנודעת שפורסמו בעברית על ימי המלכים הנרי השמיני ויורשותיו "מרי אשת הדמים " ואליזבת . סדרה  שהחלק  הרביעי שלה   המלא וגדוש במיסטיקה ובכוחות על טבעיים של חיזוי העתיד ,מחובר היטב להיסטוריה היהודית של התקופה למרות שאופן רשמי באותה התקופה לא היו כלל יהודים באנגליה .

הנרי השמיני

בשם "הנרי השמיני " נתקלתי לראשונה אי אז בילדותי כאשר קראתי בעניין רב ספר בשם "בן המלך והעני"של הסופר האמריקני מרק טוין ( ספר שתורגם עד כה לעברית לא פחות מתשע פעמים מה שמראה על הפופולאריות שלו בעברית ) שעסק בבנו של הנרי , יורש העצר של הממלכה נער בשם אדוארד שמתחלף כמשחק עם הנער העני תום ומוצא את עצמו בנודד בדרכים נידחות כמלך אנגליה שאיש לא מאמין לו שהוא יותר מקבצן.עד לסוף הטוב שבו הוא מוכר בידי כל כמלך אנגליה האמיתי
.בספר הוזכר כמעט כבדרך אגב אביו הגוסס של אדוארד הנרי השמיני שתואר בספר טיפוס לא נעים ביותר ונפטר במהלכו. התיאור הקצר שלו כמלך גוסס לא עורר ביותר את סקרנותי בהשוואה לסיפורו על בנו אדוארד.


כמה שנים לאחר מכן צפיתי בערוץ הראשון ( והיחיד באותה תקופה רחוקה ) במה שנקרא היום "מיני סדרה " בריטית משנת 1970 בשם "שש נשותיו של הנרי השמיני " שבה כיכבו מיטב שחקניה של הממלכה המאוחדת ובראשם קיט מיצ'ל בתפקיד הנרי השמיני . הסידרה הזאת הישאירה עלי רושם חזק ביותר הודות לכישרון המשחק האדיר של השחקנים והשחקניות. גם הודות לה הבריטים הפכו שם דבר בעולם במשחקם ובאיכות הסדרות שלהם גם למי שלא היכיר את התיאטרון הבריטי או לא התרשם במיוחד מהקולנוע הבריטי.היא זכתה לפרסום כה רב עד שהיא הפכה ב-1973 לסרט קולנוע באורך במלא שבו חזר קיט מיצ'יל למלא את תפקיד הנרי השמיני כפי שעשה שנים רבות מאוחר יותר בגירסה של "בן המלך והעני" מ-1996 שבה גילם שוב בפעם השלישית את תפקיד הנרי השמיני הגוסס. .

הסדרה עסקה באותו הנרי ובצורה מגוונת יותר מצעירותו ועד לזקנתו המכוערת . והתברר לי שהוא היה דמות מעניינת הרבה יותר מהזקן הגוסס שעליו קראתי ב"בן המלך והעני". מהסדרה התברר שהאיש היה לא רק אב זקן לאדוארד , הוא היה הרבה יותר מזה .הוא היה איש גדול ובו בזמן מפחיד.


הנרי השמיני היה רחוק מאוד מלהיות מונרך אירופאי "רגיל". ודמותו היא אחת המוזרות והמרתקות מבין מלכי אנגליה. הוא היה איש תרבות מוכשר ואף מוזיקאי  בכלל לא רע.וגם נודע בכישוריו הספורטיביים .

ופעם אף היציע ליריבו מלך צרפת פרנסואה להתאבק עימו. אך צרה צרורה מלך צרפת הקטן יותר התגלה גם כקל תנועה יותר ולהפתעת הכל גבר על הנרי הדובי בסוג שלשיטת קרב מגע של ימי הביניים.
דבר לא הביא לשיפור היחסים בין שתי המלכויות.
על מנת לשאת אישה שתוליד לו בן היה הנרי מוכן להיאבק בכנסיה הקתולית הכל יכולה ויצר נצרות מסוג חדש הנצרות האנגליקנית שבמרכזה עומד מלך אנגליה ובכך שינה לחלוטין את מהלך ההיסטוריה האנגלית האירופית והעולמית .והכל בגלל אישה.

"הטיודורים " סדרה מודרנית על חייו של הנרי השמיני.
יותר מכל איים  הנרי על וסיכן את ששת נשותיו שלכולן היו סיבות טובות לקלל את היום שבו היכירו אותו.

גורל רובן כמסתבר לא היה נעים.

קתרין מאראגון ,אישתו הראשונה של הנרי השמיני. גורשה מחצר המלכות.
את אישתו הראשונה בת מלך ספרד גירש בהאשמות שונות ומשונות ובהן על שקיימה יחסים עם אחיו ארתור שלו הייתה מאורסת לפניו ולמעשה משום שלא ילדה לו ילד.היא מתה בגלות בבדידות ובייסורים.
את אשתו השנייה אן בולין הוציא לאורג בהאשמות של כישוף וגילוי עריות לאחר שהתברר שהיא אינה מצליחה ללדת לו ילד.
רק ג'ין סימור אישתו השלישית מצאה למזלה מוות שקט ללא כתבי אישום שונים בדרך וזאת מאחר שמתה מיד לאחר שילדה את אדוארד בנו היחיד של הנרי ובכך מילאה את משימתה , משימה שלא בוצעה עד אז והייתה הסיבה לחילופי הנשים השונים והמשונים שלו . אך אין לדעת מה היה קורה עימה אילו הייתה ממשיכה לחיות.
אישתו הרביעית נסיכה גרמניה בשם אן מקליבס לא מצאה חן בעיני הנרי למרות שקיבל תמונה מדויקת שלה מהצייר המפורסם הולביין,היא לא הייתה יפה מספיק בעיניו ולבסוף מצא עילה לגרש גם אותה בבוז אבל היא נשארה בחיים כ"אחות " של המלך. ( הוא שקל תחילה לשפוט אותה ואולי להוציא אותה להורג גם כן אבל לבסוף ויתר על כך ).
היא הוחלפה בנערה צעירה ויפה קטרין הווארד שאיש לא הטיל ספק ביופיה דודניתה של אן בולין. אבל זאת בגדה במלך הזקן עם מאהב צעיר ויפה תואר והתברר שלא הייתה בתולה כאשר נשאה ( הנרי לא היה במצב שיוכל לגלות זאת בעצמו). היא הוצאה להורג כמו דודניתה.
פילו אישתו השישית והאחרונה ניצלה ממשפט רק בגלל מותו של הנרי.כפי שניצל האציל נורפולק דודן של אן בולין וקתרין הווארד והאיש שעמד מאחורי נישואיהן למלך , גם אותו תיכנן הנרי להוציא להורג אבל מותו של המלך ביום המתוכנן להוצאה להורג מנע זאת.
אכן נס מהשמיים.

בת בולין האחרת

וכעת החזירה אותי לתקופה זאת הסופר פיליפה גרגורי שבהוצאת אופוס פורסמו שלוש הספרים שלה שהם בגדר טרילוגיה גם אם לא נכתבו ככאלה ומתארים את נשותיו השונות של הנרי השמיני ואת חייה של בתו הדחויה מרי שהפכה ל"מרי אשת הדמים ".

הם שונים מאוד עד כמה שרק אפשר מ"בן המלך והעני" וגם מסדרת הטלוויזיה משנות השבעים .

ברוח זמנינו הפמיניסטיים פיליפה גרגורי מתארת את האירועים לחלוטין מנקודת המבט של הנשים .

הספר הראשון בסדרה כרונולוגית לפחות עוסק בחייה של קתרין מארגון אישתו הראשונה של הנרי השמיני.

הספר " "בת בולין האחרת " השני בסדרה היה לרב מכר  ענק שהוסרט  לטלוויזיה האנגלית וכעת גם להוליווד בכיכובן  של סקרלט ג'והנסון והשראלית לשעבר נטלי פורמן  "בת בולין האחרת " מתוארת פרשת הנישואין האומללה של אן בולין אישה חזקה עקשנית ושאפתנית מאין כמוה שמביאה את הנרי כמעט ( אבל רק כמעט ) כנגד רצונו לגרש את אישתו הראשונה  קתרין  מארגון בת מלך ספרד  ( שעל חייה פירסמה גרגורי רומן מיוחד)  למרות התנגדות כלל אירופית,למרות התנגדות אחיינה קיסר ספרד והתנגדות הכנסייה הקתולית ואפיפיור שמנדה כתוצאה את הנרי הנרי לא מתרשם הוא מגרש את הכמרים מאנגליה והורס את המנזרים שבה ומשנה לתמיד את מהלך ההיסטוריה האנגלית והכל בגלל אישה . .

מרי בוליין..פילגש של המלך.שרדה.

העלילה מתוארת מנקודת מבטה של אחותה של אן, מרי בולין  שהייתה פילגשו הקודמת של הנרי והיא מתארת את מאמציה של משפחת הווארד משפחתה של אן ובראשם לורד נורפולק הערמומי והמתוחכם להשיג את הנישואין על מנת להשיג שליטה ביורש ולהפך לשושלת המלוכה לצד ולבסוף במקום שושלת טיודור של הנרי .
אלא שהמשימה מתגלית כקשה יותר ממה שכולם שיערו.

אן בוליין.אישתו השנייה של הנרי השמיני .הוצאה להורג.

מה עוד שלאורך כל הדרך המשפחה ניאלצת להיאבק במשפחה אדירה אחרת משפחת סיימור שלה יש שאיפות ומטרות זהות והמאבק בין שתי המשפחות האדירות יודע עליות ומורדות בלתי פוסקים עם המלך חם המזג והבלתי צפוי  ונשותיו בנות המשפחות השונות בתווך.

גרגורי יודעת לרתק אותנו עם סיפור תככי החצר האינסופיים ולהציג את כל הצדדים ברומן בצורה משכנעת וכימעט סימפטית ויותר מכולם את קתרין מארגון המלכה הספרדיה הדחויה וטובת הלב אך העקשנית ( שעליה כתבה רומן נפרד שלא תורגם ).

 

הדוכס נורפולק דודן של שתיים מנשות הנרי השמיני ששתיהן הוצאו להורג וארכי תככן.

אן בולין בכוח רצונה הופכת למלכה אבל היא הופכת לדוגמה מהלכת למשפט "כוח מוחלט משחית בצורה מוחלטת " משניאה את עצמה על הכל כולל על דודה אדיר הכוח ולבסוף כשמתברר שכמו קודמתה גם
היא יכולה להוליד למלך רק בת ( הלא היא אליזבת ) גורלה נחרץ . ואולי יותר מכל בגלל מחסור במה שהיינו קוראים היום אינטליגנציה ריגשית .

ג'ין סימור אישתו השלישית של הנרי השמיני .מתה בלידה.

.היא מוחלפת אישה אחרת , ג'ין בת משפחת סימור היריבה שתספק לבסוף בן להנרי ותמלא בכל את יעודה עלי אדמות בעייני בני התקופה.
אבל הסיפור רחוק מאוד מלהסתיים ועימו גם התככים של בני משפחות בולין וסימור סביב הנרי השמיני .
ירושת בולין.

בספר הבא "ירושת בולין" מתוארות שתי המלכות שבאו לאחר אחר ג'יין סימור שנפטרה עם הולדת הבן אדוארד להנרי. האחת מהן אן מקלייבס גרמניה שמובאת לאנגליה במסגרת סבך מזימות להביא לשיתוף פעולה בין אנגליה וממלכות גרמניה הפרוטסטנטיות

אן מקלייבס אישתו החמישית של הנרי השמיני ,גורשה לאחר איומים שונים על חייה. שרדה איך שהוא.

הנסיכה הגרמנייה אולי אינה יפה ואינה מבינה היטב אנגלית אבל היא בהחלט אינטליגנטית ומבינה היטב את סבך המזימות הקטלניות שסביב ויוצאת מהן בעור שיניה.
גורל גרוע יותר צפוי ליורשתה קתרין הווארד עוד בת ממשפחת בולין ועוד קורבן למזימות של הדוד הכל יכול והתככן הכרוני.

קטרין הווארד אישתו החמישית של הנרי השמיני. הוצאה להורג.

זאת בטיפשותה מקיימת רומן שמחוץ לנישואין עם אציל צעיר יפה ומושחת ( מהסיפור מסתבר שהאיש היה אנס ורוצח בעברו אבל שוחרר מעונש מאחר שעם בני אצולה לא דיקדקו אז בכגון אלה ) . אלא שהקשרים עם האציל הם פרי לחץ של בני משפחתה ובראשם הדוד שמגיעים למסקנה שהיא לא תוכל להוליד ילד מהמלך הזקן והאימפוטנט וכי יש להשיג ילד בכל דרך שהיא . הם מביאים בכך למותה.
היא מוצאת להורג ביחד עם כל מאהביה בעבר ובהווה ומוחלפת במועמדת של בני סימור קתרין פאר אישתו הסופית של הנרי שמצליחה בקושי לשרוד אחריו לא בלי איומים שונים על משפט גם כנגדה ככופרת.

קתרין פאר אישתו השישית של הנרי השמיני ,שרדה איומי משפט כנגדה כתוצאה ממותו.

הסופרת יודעת לשמור על המתח של הקוראים עד הסוף גם העם העלילה ידועה היטב.
אולם מצאתי את הספר השני מוצלח פחות מהראשון אם כי מרתק באותה המידה. וזאת בגלל התיאור של הנרי השמיני כמפלצת זקנה צולעת ומסריחה שכל שומרת נפשה צעירה ויפה מן הראי שתתרחק ממנה . הוא מוצג בצורה הסימפטית הרבה יותר בספר הראשון כאשר עוד היה צעיר ויפה .מהבחינה הזאת הספרים נופלים בהרבה בסדרת הטלוויזיה בכיכובו של בריאן קיט שמציג את הנרי בצורה מורכבת ואולי גם סימפטית יותר . ( אבל נכון גם הרבה פחות פמיניסטית ברוח שנות השבעים המוקדמות )

מרי אשת הדמים.

הספר הרביעי  בסדרה  ( אם כי לא לפי סדר הכתיבה והפרסום ) הוא "השוטה מחצר המלוכה " והוא שונה משני הקודמים בכך שבמרכזו עומדת לא דמות היסטורית של מישהי מאצילות הממלכה ,אלא דמות שוליים , ובספר זה מושם דגש מסויים על העל טבעי ,מה שמקרב אותו לז'אנר הפנטזיה היסטורית .אבל התיאור של האירועים ההיסטוריים הוא עד כמה שאני יכול לקבוע מדוייק.זהו סיפורה של נערה יהודיה בעלת יכולות על טבעיות לחזות את העתיד באנגליה של יורשתו של הנרי ובנו אדוארד ( הלא הוא גיבור "בן המלך והעני" שכאן מוצג כפי שהיה במציאות נער חולני הנתון לשליטתם המוחלטת של שריו )חנה משמשת תחילה כ"שוטה" של אדוארד שמתפקידה לשעשע את אנשי החצר ולאחר מכן הופכת לחברתה ואשת סודה של מרי טיודור  בתה של אשתו הראשונה של הנרי קטרין מארגון , הלא היא "מרי אשת הדמים" כפי שהיא מוצגת במסורת האנגלית . זוהי .קתולית פנטית שהוציאה להורג מאות ואולי אלפים על המוקד . היא מוצגת בספר בצורה סימפטית ביותר כאישה סובלת וטובת לב שלוחמת למען אמנותיה ונכשלת גם היא כמו אימה ביעודה להביא תינוק לבעלה הנסיך הספרדי פיליפ שנוטש אותה למען אחרת יפה ותר הלא היא אחותה אליזבת . מרי מתה משיברון לב.

המלכה מרי טיודור ,המוציאה להורג של מאות אנשים.

למרבית הפתיעה במהלך הסיפור חנה היהודייה הופכת לידידתה הקרובה של מרי הפנאטית המפעילה את האינקביזיציה בבריטניה.

באופן כללי גרגורי מציגה את מרי בצורה סימפטית יותר מאחותה הפלרטטנית שנרמז שבגדה בה מאחורי גבה עם המלך הספרדי פיליפ.
אבל הקורא בכל אופן מזדהה עם אחותה אליזבת שמעירה "העצב שלה על אובדן התינוק שמעולם לא היה לה הוא כאין וכאפס לעומת צערה של אם שמלווה את בנה אל המוקד "ויש מאות נשים שאולצו לצפות בבניהן נשרפים לחיים " . ( ע' 507).
למעשה במציאות ההיסטורית הפנטיות שלה הפכה אותה לאחת השליטות הגרועות ביותר בתולדות אנגליה והיא בעזרת רדיפות הפרוטסטנטים שלה רק תרמה לחיזוקם ולביצור שלטונם באי הבריטי בכך שיצרה עבורם צבא שלם של קדושים מעונים.
לקורא ידוע שאליזבת נהפכה למלכת אנגליה הגדולה ביותר וזאת למרות שלא נישאה ולא הביאה שום ילד לעולם . דהיינו היא לא הפכה את הולדת הילדים ליעד אובססיבי כמו אחותה יריבתה ולמעשה היא מהווה מודל פמיניסטי מכל בחינה. ולאורך השנים הפכה ליריבתו הגדולה של פיליפ השני מלך ספרד.
.גרגורי מתארת חברה פטריארכאלית קיצונית שבה לנשים יש רק תפקיד אחת להוליד ילדים ועם זאת לבסוף מקבלת את שלטונה של אישה את אליזבת שמיישמת לבסוף את שאיפותיה של אימה אן בולן בצורה שהייתה אולי מעבר לכל חלומותיה של האם.
מעניינת גם הדרך שבה מציגה גרגורי את הנערה היהודיה חנה גרין ואת אביה מוכר הספרים כפליטים מארץ ספרד שבה נשרפו בני משפחתם ומרגישים את עצמם נרדפים בידי הכל.
באנגליה באופן רשמי אין יהודים מזה מאות שנים מאז גורשו בימי המלך אדוארד הראשון בימי הביניים .וחנה ואביה שוב נאלצים להתחזות כנוצרים.
הם מגלים שבאנגליה איש לא בטוח בחייו לא הקתולים ולא הפרוטסטנטים ולא היהודים . באנגליה היא נתקלת ברופא  בשם ג'ון די איש מדע שהוא מכשף ( ולעתיד מתקשר עם מלאכים בשפה מיוחדת השפה "החנוכית " ) וגם בעבודתו אינקויזיטור שחולם על היום שבו תיהפך אנגליה הממלכה הקטנה לאימפריה השולטת בימים.
הקוראים יודעים כמובן שהוא צדק.
. גרגורי נותנת עוד קריצת עין קטנה לקוראיה שיודעים היסטוריה חנה גרין מתחתנת עם רופא יהודי ממשפחת "דישראלי " והרמז הוא שאחד מיוצאי חלציה של היהודיה חנה גרין היה בנימין דישראלי ראש הממשלה של המלכה ויקטוריה המלכה הגדולה השנייה של בריטניה לאחר אליזבט, האיש שהביא את האימפריה הזאת לשיא גדולתה .

פיליפה גרגורי.

לפיליפה גרגורי יש עניין עמוק בימי הנרי השמיני ויורשיו ובראשם בתו אליזבת,

אמנם היא עוסקת גם בתקופות מוקדמות יותר בתולדות אנגליה לעברית תורגמו גם ספריה  :המלכה הלבנה ( עברית בתיה זיסו אופוס 2010)המלכה האדומה ,גבירת הנהרות  ו"בתו של ממליך המלכים "  שכולם עוסקים  בשושלת הקודמת לבית טיודור ,ימי שושלת יורק  מהמאה ה-15 תקופת "מלחמות השושנים " באנגליה.

אך עניינה העיקרי היה תמיד בשושלת של טיודור מהמאה ה-16.

היא חיברה ארבעה ספרים שונים על ימי הנרי שכולם  תורגמו ו הרביעי הוא   The Wise Woman (האישה החכמה)  שיצא לאור ב-2012 בעברית תחת השם "הידעונית " בתרגום בתיה זיסו    עוסק במכשפה בימי הנרי השמיני ( לגרגורי יש עניין רב בעל טבעי שאותו היא מראה בספר שתורגם "השוטה מחצר המלוכה ")

קתרין מארגון

קתרין מארגון ( 2005  תרגום ענבל שגיב ,הוצאת אופוס 2009 )הוא רומן על   אישתו הראשונה של הנרי קטרין מארגון שהיא דמות משנה ב"בת בולין האחרת" (2001) הספר השני ( כרונולוגית   לפי סדר הזמנים המתואר לא לפי סדר הכתיבה והפירסום) . הספר השלישי הוא "אוצר בולין" (  2006)..ספר רביעי שתורגם על ימי יורשיו של הנרי אדוארד ו"מרי אשת הדמים " "השוטה מחצר המלוכה "(2003)
. ועוד שלושה שעוסקים באליזבת ותקופת.

האחד  The Virgin's Lover על המלכה אליזבת  ומאהבה.

אחד על יריבתה הסקוטית של אליזבת   מארי סטיוארט.

ואחד  "  Earthly Joys על חיי הגנן של שר של אליזבת.

וVirgin Earth ספר המשך  של הספר האחרון שהוזכר  שעוסק בחי בנו של הגנן מהספר הקודם ובמלחמת האזרחים שלאחר ימי אליזבת.
דהיינו סך הכל היא חיברה עד כה 8 ספרים על ימי טיודור ועוד ספר המשך על שושלת סטיוארט.
.הספרים האלו מתבלטים במחקר ההיסטורי המעמיק מאוד שהיא עושה על התקופה.
ומן הסתם היד עוד נטויה.

הנרי השמיני בעברית :

מלבד ספריה של פיליפה גרגורי התרגומים והעיבודים השונים וספרו של מרק טווין "בן המלך והעני " יש מעט מאוד על הנרי השמיני בעברית אם כי הוא מוזכר כמובן בכל הספרים שהופיעו על תולדות אנגליה.

בן המלך והעני  הוא רומן לנוער המספר כיצד  ביום חורף קר בסוף המאה ה-16 הגיע נער אביון לשערי ארמון המלך האנגלי הנרי השמיני. בן המלך הקטן שהשתוקק לחחבר הכניס את האביון הקטן לארמונו ולשם שעשוע החליפו את בגדיהם. אז התברר לפתע שהדמיון בין השניים גדול עד להדהים. מאותו רגע אבדו הנערים את השליטה על גורלם וחייהם. הנער העני היה לנסיך בעל כרחו והנסיך האמיתי גורש מהארמון והתנסה בחיי-נדודים. אחרי הרפתקאות מסעירות הצליח הנסיך להוכיח את זהותו האמיתית וחזר ועלה על כס המלכות.

עוד פרטים ראו עליו במאמר "המלך פו-פו הראשון "

הספר תורגם עשר  פעמים לעברית:

1. בתרגום  יהודה גרזובסקי הוצאת תושיה תרנ"ח.

 2: בתרגום  א.ד.מרקסון .הוצאת שטיבל ,תרפ"ג

3. בתרגום  ועיבוד  א.ל. עקביה  ציורים: בינה גבירץ. הוצאת יזרעאל 1941

בן המלך והעני/מארק טווין מהדורת צ'צ'ק 1959

4. בתרגום  דניאל אלירם  סדרת מבחר כתבי מרק טווין ,הוצאת יהושע צ'צ'יק ,1954.

 5. בעיבוד איטלה רימיני עברית רחל טוקטלי  ועם  ציורים של פ. קרובולה , הוצאת מזרחי ,1967 ושוב הוצאת דני 2002.

בן המלך והעני/מארק טווין/ וולט דיסני

6. עיבוד של אולפני וולט סיפר מחדש באנגלית לי וינדהאם ,   תרגום עטרה אופק ,הוצאת שלגי ,1976.

7. בתרגום  דליה למדני .הוצאת כתר ,1978.

8. בנוסח עברי של בינה אופק . ציורים רוברט הודג'סון , הוצאת עופרים .1995.

9. תירגם ועיבד עמיחי הדרי ,הוצאת קוראים 2007. ,מהדורה מקוצרת לנוער.

 10. בתרגום נאוה סמל; [איורי פנים – מירה פרידמן]  אוקיאנוס ומודן 2011

ב- 2010 הופיע הרומן המקיף של מרגרט ג'ורג' אני, הנרי השמיני :יומנו האישי של מלך עם הערות מאת ליצן החצר שלו.

 בתרגום צילה אלעזר. הוצאת אחוזת בית ,2010. ספר של 994 עמודים.

 הספר שלראשונה מציג את נקודת הראות של המלך עצמו (וגם של ליצן החצר שלו ויל ) על כל הפרשיות הטראגיות שבהן היה מעורב.

הילרי, מנטל  1952-    וולף הול /  מאנגלית: שרון פרמינגר   תל אביב :   בבל,   תשע"א 2011.

תקציר :אנגליה בתחילת המאה השש-עשרה ניצבת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, תיקרע הממלכה לגזרים במלחמת אחים. לפיכך מבקש הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. הניסיון להשיג למלך את החירות המבוקשת ממיט חורבן על הקרדינל וולזי, יועצו הבכיר של המלך, ונפילתו מותירה חלל שלטוני. לתוך המבוי הסתום הזה נכנס תומס קרומוול – בנו של נפח אלים, שעלה מאשפתות ונהפך לעורך דין, בריון שופע קסם, פוליטיקאי גאוני שהתקשח בגלל האובדן הקשה שספג בחייו האישיים. אך המלך הפכפך: לרגע הוא נדיב ורגיש, ולרגע הוא אנוכי ורצחני. קרומוול מסייע לו לשבור את מתנגדיו ולהשיג את מבוקשו, אבל מה יהיה מחיר הניצחון הזה?

 פרט לספרים  אלו  הספר הבולט  והמפורט ביותר בנושא סיפור חייו של הנרי השמיני  בעברית הוא ספרו של ההיסטוריון וראש הממשלה הבריטי המפורסם  וינסטון צ'רצ'יל

 היסטוריה של העמים דוברי-האנגלית,כרך ב' העולם החדש ,בתרגום אהרון אמיר ,הוצאת עם הספר ,1967.

שבו יש תיאור מרתק ומפורט מאוד של תקופת מלכותו של הנרי של יורשו ושל יורשותיו.

 ויש להזכיר גם את ספרו של ויל דורנט הרפורמציה :תולדות התרבות של אירופה מוויקליף עד קאלווין הוצאת מ.נימן ,1965.

 

השחקניות סקרלט ג'והנסון ונטלי פורמטן בתפקיד מרי ואן בוליין בגירסה ההוליוודית ל"בת בוליין האחרת".

קישורים רלבנטיים

הטרילוגיה של פיליפה גרגורי בתרגום ענבל שגיב .

בת בולין האחרת

ירושת בולין

השוטה מחצר המלוכה

האתר של פיליפה גרגורי

פיליפה גרגורי בויקיפדיה

ספרי פיליפה גרגורי

ביקורת על "השוטה מחצר המלוכה "

שש הנשים של הנרי הסדרה באמזון

שש הנשים של הנרי השמיני בויקיפדיה
שש הנשים של הנרי השמיני באנציקלופדיה לטלוויזיה

 

 

מחווה לסדרה

 

פרקי הסדרה :

 

א2. אן בולין 

5.  קתרין הווארד

קטרין הווארד החלק השני 

הנרי השמיני

מרי אשת הדמים

בן המלך והעני

קוין הנועז :סדרת קומיקס על ימי הנרי השמיני

קיט מיצ'ל בסרט המבוסס על סדרת הטלוויזיה "ששת נשותיו של הנרי השמיני "

יסנין שלי

ירוסלבה פבורסקיה היא עיתונאית ספרותית מוכשרת בשפה הרוסית הפועלת בפריפריה של באר שבע ותורמת שם כתבות בענייני ספרות ותרבות לעיתונות בשפה הרוסית . היא גם משוררת  מוכשרת ,ובקרוב אפרסם כאן תרגומים של שירתה.

לפניכם בפרסום  ראשון הנוסח העברי של כתבה שלה לרגל תרגום ספר שירה של המשורר הרוסי המפורסם  סרג'י יסנין "מכתב לאמא " בידי המתרגמת והמשוררת נטלי גוטמן .  

זהו ספרו השירה השלישי של יסנין שמופיע בעברית קדמו לו

אנה סניגינה"שירים  / מרוסית – אריה אהרוני. ,הוצאת אל"ף 1966.

וידויו של חוליגןשירים ופואמות. תרגם יעקב בסר  הוצאת עקד 1970 ושוב בהוצאת ספרי עתון 77

1985

(העיתונות הרוסית היא כידוע עולם פעיל ועירני ביותר בתחומי התרבות והספרות שאנו קוראי העברית איננו מודעים לו כלל .כבר בחודשים הבאים יפורסמו כאן כתבות על כמה דמויות בולטות ( וביזאריות )  מעולם זה כמו דניאל קלוגר  ואלכסנדר ריבלקה דמויות  שאינו מוכרות כלל לקורא העברי ושלא בצדק . )

      

  יסנין שלי

              מאת  ירוסלבה פבורסקיה

 הופיע ככתבה בשפה הרוסית  בעיתון "נובוסטי נידלי", נספח "סילואט"  , 2/08/07

    באותו ערב חנות ספרים ליד אוניברסיטת באר שבע ארחה מאזינים ומשתתפים שונים  באירוע   שהוקדש  לשירת… יסנין. בעברית.

 הושמעו שורות אהובות ומוכרות עד כאב, צלילים עוצרי נשימה המשתלטים על כל מנגנון החושים, זאת בשפה שעד היום לא הצליחה להגיע למיטרי הלב של רובנו. הנס קרה, הדבר נעשה אפשרי בתרגומה של נטלי גוטמן. פרי עבודתה במשך חמש שנים, הספר "מכתב לאימא" התקבל בחום בחוגים האקדמאיים.

- נטלי, שאלה ראשונה וטבעית- מדוע דווקא, יסנין?
יסנין הוא משורר שלי, בילעדי שירתו, עולמי היה שונה. רק פושקין לפניו הביא לקוראיו כל כך הרבה תשוקה לחיים. היום , יסנין אפילו אקטואלי יותר, נחוץ במידה גוברת ונתפס כמהפכן אמתי בשירה העולמית, נושאיו כוללים כל ונעים בטווח פוליטיקה – ארוטיקה. ידוע, כי השירה הרוסית יחד עם הגרמנית היוותה בסיס לשירה העברית החדשה. חשוב להשמיע את קולו האנושי גם בתרבות העברית. אולם עד כה הגישה למקור נותרה חסומה – יסנין מוכר בעקיפין בלבד- מתרגומים לאנגלית ורק לאנשי האקדמיה.

ניסים קלדרון בדברי הפתיחה בערב הדגיש שחרף מוצאו העממי של המשורר -ממשפחת איכרים- הוא כתב בצורה שהקדימה את זמנו ובגישה מודרנית למדי מהמשוררים העירוניים שנשמו אווירת האמנות מילדותם. ואכן, אנחנו זוכרים היטב: ברוסיה כל אדם הכיר את שירת יסנין, ידע בעל פה, שמר בזיכרונו את שורותיו לרגעים החשובים בחיים, כדי לשלוף ברגע הנכון שורה נחוצה…
אני פותחת ספר קטן בכריכה מצהיבה, קוראת ברוסית ותוהה… האם ניתן להביע זאת בשפה אחרת?\
נזכרת בדברי גיתה:" על אף כל החסרונות, עבודת המתרגם הייתה בעבר  ותהיה בעתיד הדבר החשוב והראוי שמאחד את העולם!"
עם זאת, תרגום שירה – אחד מענפים המסובכים שבתחום היצירה, לא בכדי מטיחים המבקרים: תרגום הכי מוצלח, אינו אלא תעתיק חיוור של המקור. ביאליק דיבר על כך – ספרות מתורגמת היא כמו נשיקת נאהבים דרך סדין.

נטלי מודעת לעניין בהחלט :
- לשיר אחד הייתי מקדישה חודשים, שנים, הניסוחים התחלפו עד אין קץ, עשרות טיוטות- למען שורה אחת. לא התעניינתי בתרגום לשמו. לצערי, לא יכולתי להקצות ליצירה כל שעות היממה – מקצועי העיקרי והנערץ נותר הוראה.


בסנט-פטרבורג של פעם (שנות ה-70) למדה נטלי בניית ספינות, פיסיקה, אמנות במוסדות האקדמיים, תמיד אהבה ספרות וחלמה ללמוד בלשנות, אולם הסעיף מס' 5 בביוגרפיה (יהודיה) באותם הזמנים הקשה על הכניסה ללימודים במקצוע הומני. אם כי , היא אהבה גם פיסיקה, בייחוד את חלקה התיאורטי. לדעתה, פיסיקה תורמת לחשיבה לוגית והספרות – עוגן לחיים. כסטודנטית השתתפה בחוגי תיאטרון, ספריות ו שקעה במוזיאונים. לפני 17 שנה הופיעה בישראל וכאן החליטה לספק לעצמה את ההשכלה ההומנית. בהיותה כבר אימא לשניים, עבדה במקביל ללימודיה לתואר באוניברסיטת בן גוריון, מעמיקה בספרות עברית, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תולדות האמנות. כעת היא מלמדת את המקצועות לבגרות.
לקרוא שירה,  זה כמו לשמוע מוסיקה קלאסית, נדרשת למידה.
איך משפיעה קריאת ספרות על ילדים, או סרוב הקריאה?

 ספרות יפה נכתבה ראשית כל, למען צעירים. כמות מסוימת של ספרות טובה הכרחית להם, בל ידלדל מטען אישיותם הפגיעה בינטל ממנה יתד הרוחניות… איכות המאגר הספרותי באחריותנו המבוגרים, שממנו ישאב הנוער את כוחו. בישראל חסרו תרגומי מקורות, וזאת לאורך שנים.
ניסיונות של המאה הקודמת בתרגום הפיוטי לרוב לא הרשימו את הקוראים. האם זו בעיה סוציאלית, שהמתרגמים, בשל אי-יכולתם להתפרנס מהמקצוע, הסירו את ידם? המושבים לא הוקצו ולא שעות למחקר והתמחות, מובן מאליו, כי היצירות בלא מעוף מקצועי, העידו על עצמן. כתוצאה, הודח הקורא הרחק מן המילה היוצרת עולמות קסם ליריים, מציאות וירטואלית פרטית מהנה ומחננת.
בשנים האחרונות המצב החל להשתנות, גם השפה העברית התגמשה, הפכה לאוהדת, מדוברת, נגישה יותר, פתוחה לכניסת שינוים למאגרה, נוצרה אמנות הקבלה בלשון הפועלת ברובד האינטליגנציה הרגשית. מהניסיון של ברית המועצות נוכל ללמוד כי אף בלא הכירות עם מונח עצמו, התרבות צמחה "במכוון" – לפיתוח אינטליגנציה של רגש. בעיות רבות בישראל מתקשרות לתהום התרבותית אשר נפערה כתוצאה מההזנחה ארוכת הטווח – בלתי מכוונת אומנם, אך מדחיקה אפשרויות שינוי… 

לגבי תופעת "סיררוב קריאה" אצל הילדים, האם יש לך  דרכים לפיתרון הבעיה?
ברור לכל, כי בעשור האחרון השתנו תנאי הלמידה, בעדן המחשבים התנהגות ביום-יום הפכה לסטטית יותר, בחינה פיסית ורוחנית כאחד. גם הצורך בקריאה השתנה – צבירת המאגר האינטלקטואלי מתבצעת בשלבים שונים מבעבר: ראשית, הילד מסתער על המדיה הממוחשבת ולומד גישות לחייה המושכים פתוחים בפני כל. בינתיים הלמידה דרך אנטליגנציה רגשית מועברת אצלו לתאי המתנה. מאוחר יותר, בגיל מתקדם מהמצופה (לפי ניסיוננו מהעדן הישן), הילד מפנה מקום גם ללימודי מיומנות גלובלית – שכלתנית ורגשית כאחד ביחסיו אל הסביבה ואל עצמו, כלומר ההתבגרות הרגשית נדחת. צרכי האישיות יתעוררו בהכרח, לעיתים קרוב לצבא, וכאן השאלה, האם באותה שעה כשרה ומיוחלת הדור הצעיר ימצא את הנדרש לו? הלא מתפקידנו להבטיח לו מאגר תקין של מקורות אמנותיים שיהיו שווים להתייחסות. במוקדם או במאוחר, הוא יבוא לקחת את ההובטח על ידי ההיסטוריה האנושית, ונטען לזכותו כי התהום חסרת הישע שלוותה את הדור, לא תעניין אותו, אלא מורשת מילה פיוטית, שתפתהו ותצבת בלבו!
השילוב בין דרכי הבעה שונות, כגון קולנוע, ציור, שירה, מוסיקה, תיאטרון, משפר חיי קליטה רגשית, מה שמוטל עלינו זה להגביל זילות בערוצים הפתוחים לראווה… במקביל ולעולם ספר טוב כמו אימא טובה, ימתין לילדינו, וכשיבוא להם, יהיה שם בשבילם.
- בערב הפרזנטציה נכחו לא מעט צעירים וסטודנטים.  
זהו האושר בהתגלמותו, רק הם יוכלו לשנות את העולם. השירה נכתבה ללבם. בעקבות החוויה של הערב, השתכנעתי לחלוטין שהשקעתי בתרגום השירה לא לשווא.
- ולגבי ההתרשמויות?
נדמה היה שאיש לא יבקש לעצור אותי, אלא להוסיף לדקלם! שעה לא הספיקה, אף שהקראתי לא מעט מהספר. בסוף נגשו אלי כל אחד לפי תורו עם מילה טובה. היה בין הנוכחים גם פרופ' יצחק בן מרדכי, מרצה שלי מ-1996 למבוא לשירה ולכתיבה יוצרת. אחרי פרסום הספר, שבח את החריזה והמצלול והתגאה ביצירתי. דר' בתיה וולדמן השמיעה בערב רצנזיה עניינית כמתמחה בבלשנות רוסית ומרצה לספרות רוסית באוניברסיטת בן גוריון: באמצעות ההמחשה ביקשה להצביע על יתרונות התרגום החדש לעומת שיר של יסנין שתורגם על ידי רחל בתחילת המאה.
סבורני, כי המאזינים חוו את תחייתה של שירת יסנין בעברית, הכירו בה. "השרדותו" הרגשית של הקורא, משמעותה, ש"העתק" נחווה – חוויה אוניברסלית. דברי שבח ופליאה המשיכו לזרום אלי גם בדואר אלקטרוני: המטפורות , איך ניתן להמציא משפט כה ארוטי ומוחשי!? תשובתי לכולם – זוהי שירת יסנין.

 

- ליסנין – צביון עממי, "רוסיות" מובהקת של תיאוריו…
פרדוקס הסיבוך בין האוניברסליות והמקוריות העממית, אומנם, יוצר מחסום למעבר משפה לשפה, אך קיומו מעלה את ערכה הבלעדית של היצירה.
טבעי, אם כן, שנותרים יסנין ומשוררים דומים לו, לעיתים לא מובנים בשפות אחרות. אם כי, לדעתו של יסנין, בזמנו רוסיה התעלמה משיריו, עסוקה בפוליטיקה ובענייניה הגדולים והטיפשים. על כך התוודא למריאנגוף בתחילת המאה ה-20: "מלבד נערות יהודיות, ברוסיה לא קוראים שירה, לא מבינים אותי… כבר החשיבוני למשוגע…"
כדאי לסמוך על כושר ההבחנה של יסנין, גם לגבי נערות יהודיות… האם נותיר לשירתו להיות בלתי מובנת לנו היום?
פושקין סבר כי שירה אמתית נוצרת בלב מיוסר, ונודמת בשלווה נטולת המאבק. להבדיל משרבוטים מחורזים, עוברת השירה מסלולים של סבל, מוות ותחייה – כדי להיעשות נבואה.
אומרים גם, שאנשים שלא כותבים שירה, חסרים כישורים לתרגום פיוטי. דרכה של נטלי גוטמן מסובכת והיא מגלה בלי הסוס:
לאחר סיום לימודי ספרות עברית ופילוסופיה, השתכנעתי כי עלי לכתוב שירה. מעולם לא חיברתי בתים מחורזים ברוסית, למרות שהייתי אספנית מושבעת של ספרי שירה. נסיונות ראשונים נמנעתי מלהראות לאיש, הבחנתי כי התהליך שמלווה בבכי ובכאב, מקרב אותי להצלחה. עם הזמן, ברמה מסויימת של סבירות, יכולתי להפחית במתח הנפשי בזמן הכתיבה, אך לא תרגמתי בלא ייסורי התרגשות אמתיים. היות וידעתי כי שירת יסנין תמיד תגרום לי לאותה אקסטזה נפשית, על המחסום הלשוני גברתי בעזרת החוש השישי.
חדדתי את מיומנותי בלימודי השירה העברית, הפילוסופיה והאמנות, תיקונים ועריכה סובלניים בלתי נדלים, יעוץ ומשוב מהמבקרים דוברי עברית, הן מחוסרי, הן דוברי רוסית. מכאן, בשנה הראשונה תרגמתי חמישה שירים, בלבד. נאמר לי כי שווה להמשיך. תחילה פורסמו שירים אחדים בכתבי עת לספרות, אל הקהל הרחב הדרך ארוכה יותר…
הספר נרקם שורה, שורה במשך שלוש שנים, פעלתי בהחלט בזהירות, כדברי יסנין: "גדולה רואים מן המרחק", ליצירה – זמן משלה, הריחוק ממנה חיוני, עשיתי הפסקות כדי לחוש ולדעת אופציות העריכה המתקנת, האוביקטיבית. שנתיים של ליטוש, שלושה פרופסורים שלחו את המלצותיהם על הספר למפעל הפייס והחלטה על המימון בהוצאה לאור התקבלה.

 

יסנין ואישתו הרקדנית איזידורה דנקן .

- מהו הדבר החשוב ביותר בתהליך העבודה?
גילום וחשיפת חווית יסנין שלי- זה החלק החשוב, כלומר יצירת מטפוריקה תכנית וצלילית בעברית, מקבילה לזו של המשורר, חרף כל השוני האמור בין גרסאות לשון זרות. ליריקה של החוויה תישמר גם אם תפוח ייקרא אגבניה בגרסה החדשה, למען שמירה על תחושת מעוף מנטלי של הקורא. יכולתו להתרשם כרוכה בגורמים רבים – כמות ומשקל פיוטי של המילים בשורה, זרימת הצלילים בהתאם לאי-הפרת משמעות רגשית. עברית היא שפה מתומצתת – לרוב שתולות במילה אחת משמעויות רבות, עתיקותה אינה מפריעה לפשטות ההרכבה – מילולית ותחבירית. לעומתה, הרוסית מסולסלת ועשירה בכמות אדירה של מילים נרדפות, תוספות רבות משנות את המילה בדקויות מזעריות. הדבר הופך את השפה למצטלצלת, חפשית, פתוחה לחידושים אין-סופיים, אשר אכן השתלטו עליה לאורך דורות ובאינטנסיביות מפליאה.
בגרסה העברית שאפתי לשלב בין השפה העתיקה והחדשה עד גבול נוחות החושים אופיינית לקורא מודרני. אכן, עסקתי לעיתים בהמצאת סיומת או כפל-שורש למילה. התרגום הלא מילולי-ישיר, כלומר על סמך הרעיון בשפה הרוסית, ולא על סמך מילה בודדת, איפשר קיום התמונות הפיגורטיביות – אימג'ים- הולמים את המקור רוסי. השגתי גישה ישרה לתוך מתחם האינטליגנציה הרגשית של הקורא, בשאיפתי למצוא ערוץ פסיכולוגי עברי ולהתחשב בו. למשל, בשיר "מכתב לאימא" להגיד לאימא: היי, ולשאול: האם את עדיין חיה?- כאשר הדובר הוא בנה, יישמע כבורות, גסות רוח שלא תותיר כל מקום לרוך הדמות הלירית המקורית של יסנין! המשורר שאפילו עלבון כלפי החברה ידעה להפוך לשורות קללה אוהבת וחרם מוחל, ולצדן – אכזבה מושכלת מושיעה מצרות הראייה, מנבא רעות בלא כעס, חשה במוות ועדיין נשכחת למען אהבה מוחלטת…

 

מכתב לאמא .מאת סרגי יסנין

הבלדות הבעייתיות של נטלי גוטמן

שירתה של מרינה צוטייבה בתרגום נטלי גוטמן 

עירית שקד על יסנין

עוד על יסנין

 

פסל של סרגי יסנין.

 

 

 

 

 

מה הקשר בין ארקדי גאידמק ובין הזוגיות בישראל

 

נדיר מאוד לראות בימים אלו משהו מצחיק מאיזה שהוא סוג . דומה שאחרי שנים של היחשפות לאלפי קומדיות הוליבודיות ומאות אלפי סיטקומים בטלוויזיה שוב לא נותרה שום בדיחה שעוד יכולה להצחיק .
 בכל זאת ראיתי לאחרונה הצגה שהצחיקה אותי פה ושם . אבל יש להודות ההומור אינו ההומור העליז טוב הלב. זהו הומור מיואש אפל של גרדום , משהו בסגנון חנוך לוין . אולי סוג ההומור היחיד שעוד מצחיק בימים אלה.
בהצגה ששון ושמחה –דילמת האסירים ""  שכתב גיא זאבי ומככבים  רענן לוי
( כפילו עלי אדמות של המשורר יואב עזרא שמהווה הוכחה חיה לכך שלכל אדם יש מישהו זהה במראה החיצוני שמסתובב לא רחוק ממנו ) ותמר רוזנבלט

הגיבורים הם  שני האנשים הלא מתאימים ביותר עלי אדמות, "זוג מן הגיהנום" ,עבריין קטן ומגעיל וזונת רחוב מסוממת שנפגשים  "בפגישה עיוורת הלא מוצלחת ביותר שניתן להעלות על הדעת להעלות על הדעת אבל מסיבות עסקיות בלבד מחליטים משמן הראוי שיתחתנו ,ולצערם מוצאים את עצמם תחת אותה קורת גג .
בכל זאת השניים מחליטים לבצע פעולה משותפת להונות את שירותי הרווחה ולהוציא מהם כסף בטענה שהם רוצים לאמץ ילד .
הם מצליחים אלא שכעת עליהם להתמודד עם הבעיה האמיתית איך לשבת זה לצד זה במשך שעה מבלי להרוג אחד את השני, על מנת להשיג האחד את הכסף של השנייה ? האם יצליחו לעמוד במשימה הקשה ?
ההצגה העצמה אינה משתלבת באמת כיחידה שלמה ואחידה . זהו אוסף של קטעים נפרדים מחיי "הזוגיות " של השניים . אבל כמה מהקטעים הם מוצלחים .ובראשם הקטע שבו העבריין צופה בתוכנית כדורגל של בית"ר ובת זוגו מנסה להבין ביאוש על מה האיש מוצא כל כך בעניין באנשים שהוא כל כך שונא ובראשם אחד ארקדי גאידמק שלמשך כמה דקות הופך לדמות נוכחת מאוד ברוחו אם גם לא בגופו בדירה העלובה של השניים .
גידמק אכן הצליח להשיג את מטרתו של פרסום בכל מחיר הוא הפך להיות נוכח אפילו בהצגות פרינג'
צמד השחקנים הבלתי ידועים בהחלט נותן הופעה טובה ובעיקר רוזנבלט שהופכת את
המסטיק שאותו היא לועסת לאורך ההצגה לכמעט דמות נוספת בהצגה .

אתה צוחק על הדמויות בזמן שאתה מצטמרר מפעולותיהם .דווקא הגלל שאתה יודע שבגלל ההן כל כך קיצוניות הן משקפות היטב ובדייקנות את המציאות .

בהחלט הצגה ראוייה לצפיה.  לצחוק על מנת לבכות.
לכו לראות .

ההצגה מוצגת בתיאטרון תמונע    ב-4 לספטמבר   ב8- בערב וב11 לספטמבר בשבע בערב .

 

תקציר דילמת האסירים

שריד אחרון משואה שלא קרתה מעולם

בראשית המאה העשרים בזמן מלחמת העולם הראשונה  התבצע מעשה טבח בארמנים של האימפריה התורכית .

רוב החוקרים מגדירים את זה כיום כמעשה הג'נוסייד המתוכנן הראשון .
התורכים מצידם טוענים שהיה זה טבח "רגיל " אבל לא ג'נוסייד מתוכנן לפרטיו במונח של "השמדת עם " , וכנראה שיש צדק בטענותיהם בכך שלא היה זה ניסיון מתוכנן למחוק כל ארמני על כדור הארץ בדומה לג'נוסייד הנאצי כמה שנים לאחר מכן .
הנושא הוא כיום אחד הטעונים והרגישים ביותר מבחינת מדיניות החוץ התורכית .
ישראל למשל לא מעיזה לאמר שום דבר ברור בסוגיה זאת מחשש לתגובת התורכים .
אנחנו באתר זה זהירים פחות מממשלת ישראל
להלן קטע ספרותי של חן נצר בנושא מסמך מהשואה הארמנית ש"לא קרתה מעולם"  

אני מצרף לך קטע חדש ודי מוזר על נושא שמשום מה לכד את ליבי בתקופה האחרונה; השואה הארמנית; ותראה אם מתאים לך לפרסם אותו בצירוף פיסות ידע עובדתי ואמיתי ממוחך הקודח.

יש לי הרגשה שתחבב את הנושא בגלל ולמרות הסכנה הכרוכה בדבר – אם הנושא אכן יתגלגל = נראה לי שתיאלץ לוותר על החופשה הקרובה בטורקיה.

בברכת שותפים: שנה חזקה מלאה בגילויים חדשים

חן נצר.
—–

מסמך של  שריד אחרון מאת חוטפור אליגטור – פליט, ניצול השואה הארמנית שלא קרתה מעולם.

מאת חן נצר

מההר הגדול שלנו אביט אל העבר הגדול שלנו – מבעד לחומות האבן של ילדותנו – מציץ לו עכבר קטן – פחדון בארון – עיניו התרוצצות וקשר ראשוני בין בלוטה של ביטחון עצמי לשריר המאבק מוצת באש כוכבים – המתלקחים בחלל.

כאדם אני פוחד; פוחד למות- פוחד לסבול – פוחד לאבד – להתפורר לכדי אבקה נשכחת.
כעם איני יודע חרדה; נצח ארמניה לא ישקר – אם כי יגמגם גם יגמגם.

להיות ניצול שואה שלא קרתה זהו אינו דבר פשוט.
אתה נאלץ להתמודד עם צער שאין לו שורשים – עץ גוסס ועליו עם הרוח מנגנים שיר ערס של אמא שמתה בעת הריוני.
מתי יבינו שכשלב העולם דואב, כל עוד באפריקה הצדק נרמס, יזרום ממנו דם שחור שירקיב את כל האיברים – וסוף על סוס שחור כורת את ראש אבא, גיבור עצוב שכמוהו, תוך רכיבה אל ערפל שהוא הבל הפה של מוזלמני העולם.

איך לא אשבר
עיניי דומעות מול חלון ההיסטוריה
אנושות נכנסת למכונית על אף תחנוניו של הילד הנותר
עם הבייביסיטר המחייכת כשהיא קושרת
אותי לעמוד המרתף של המוסר שלכם

מסריח שם – אירופאים יקרים
חשוך שם לפני ואחרי עלות השחר

חוף עצי הקוקוס של רגשות האשם המזויפים שלכם
מזמין את שבבי האנוש שנחצבו מבעוד מועד
לטבוע עמוק בהתמסרות לפיצויים בתמורה לשתיקה

אררט;
הר מאניה.
אין לשים בין סלעיו פתקי משאלות.

משם צמחה אלטרנטיבה קדומה –
צדיקים אחרונים בעולם חטא ו רשע
ראשונים בעולם חדש מופלא

 

קישור רלבנטי

איך אגרום למלחמת העולם השלישית חזון אישי .מאת חן נצר

מאיפה אתה יעקב עדיני ?

מכתב שקיבלתי לאחרונה

שלום אלי אשד.

כחוקר והיסטוריון ספרות, אולי תוכל לעזור לי במציאת כתובת מקום הולדתו של דודי יעקב עדיני ז"ל שתירגם לא מעט מהספרים שאתה מפיץ וממליץ.

דודי יעקב עבד בדרך כלל כעורך מתרגם ומגיה בהוצאת הספרים יזרעאל.

אני מתכנן מסע שורשים לבית סבי ומקום הולדתם של אבי ואחיו יעקב ואין לי מידע על הכתובת למעט הידוע לי כי נולדו בעיר ורשה שבפולין.

אודה לך מאד אם תוכל לעזור לי בענין זה.

שבוע טוב

בברכה

שמואל עדיני

רח' הגליל מס.9

ת.ד. 275 גבעת אלה

מיקוד 36570

דוא"ל adini@012.net.il

 

יעקב  עדיני הנ"ל תרגם בין השאר את  סדרת "האדם הקדמון"  של אלישבע דופ ( שוכני העצים , שוכני המערות הקדומים ,שוכני המערות המאוחרים  , הימאים הקדומים , הרועים הקדומים ועוד ) )  את "אלכסנדר מוקדון -המסע אל קצה העולם " מאת הרולד למב
 את "עם  הלגיונות של יוליוס קיסר " מאת רוברט ואב "  "עם צ'ארלס דרוין באונייה ביגל" , ואת הסיפור על בטהובן "  את "הסיפור על וינסטון צ'רצ'יל " כולם בסדרת "גדולי עולם של הוצאת יזרעאל.

את התיש אצל הספר " של אריך קסטנר .ואת "אבות ובנים" של טורגנייב. ועוד ספרים רבים . הוא גם ערך ספרי זכרון לקהילות שונות שנספו בשואה.

אם מישהו מהקוראים יודע את התשובה לשאלה .הוא מוזמן לפרסם כאן או לפנות ישירות לשואל .

הזמנה לאנשי ונשות תרבות

לאנשי ונשות התרבות שבינכם  ( עם דגש מיוחד על אלו בגילאי השלושים והארבעים)
בשבוע הבא  יתקיים במוצאי שבת  ה-8 בספטמבר בוילה פרטית ברמת השרון מפגש של שיחה קבוצתית חופשית שתעסוק בנושאי תרבות שונים כמו גם נושאים אחרים . 
במפגש שיחה זה יש ניסיון לחזור לאווירת תקופת "הסלונים "שבהם גברים ונשים היו נפגשים פנים אל פנים לשיחות ודיונים בכל נושא מעניין שאפשר היה להעלותו על הדעת כמו אמנות ,אהבה , פוליטיקה וענייני דיומא , מדע ,שירה וכל נושא מעניין אחר לפני שבאו הדיסקוטקים והפאבים והמסיבות ההמוניות האופנתיות ואתרי ההיכרויות והצ'טים באינטרנט וחיסלו כל אפשרות למפגש קבוצתי מעין זה .
אנחנו מעוניינים לחדש את המסורת העתיקה הזאת של ה"סלון " ושל השיחה הקבוצתית  במפגש שיחה זה .
וכנראה יהיו מפגשים נוספים בעתיד .
. מי שרוצה להשתתף  במפגש השיחה מוזמן ליצור קשר עימי באי מייל
elieshe@zahav.net.il

האסיר מסיירה לאונה

המדינה האפריקנית הנידחת סיירה ליאון היא מבחינתי לפחות  עכשיו בחדשות ,גם משום שהשבוע צפיתי בדי וי די בסרטו של לאונרו דה קפריו "לגעת ביהלום" שמתאר את הרפתקאותיו של שכיר חרב בארץ הרוסת מלחמות זאת וגם משום שהשבוע נודע על כליאתו במוסקוה של יאיר קליין שמצא את עצמו בעבר  הלא כל כך רחוק כלוא  גם בסיירה ליאון ואין לו שום זיכרונות טובים מארץ זאת .ועד לאחרונה הייתי בקשר עם עובד זר בשם קונטה אבו באקר שהיה ממנהיגי קהילת יוצאי סיירה ליאון בארץ עד שגורש ( לאחר מאסר של כמעט שנה ) כמו רוב אנשי הקהילה. רק השבוע קיבלתי ממנו טלפון מסיירה ליאון .
וגם על  עובדים זרים מסוגו  יצא לאחרונה ספר מעניין מאוד שאני ממליץ לקורא אותו לכל הקוראים ספרה של נורית וורגפט "תפתחו משטרה ": מהגרי עבודה בישראל .
בי הארץ הזאת ואנשיה עוררו  כתוצאה עניין .  

אתונה של אפריקה המערבית

אין להם קיבוצים ,מושבים ועיירות פיתוח ,אך יש עיירות ומשמעת ברזל .הצ'יף הוא הקובע ,יש סדר ויש אורח חיים …וכי לנו אין אמונות תפלות קמעות לחישות .האם אצלנו אין הולכים לרב לשאול בעצתו ?
והחילונים אינם הולכים לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים ושאר השמות הלטינים ? מה איכפת להם המשטר במדינה כשיש  להם צ'יף   שכל אחד מהם הוא סמכות עליונה קובעת.  בהתי הספר שלהם  מלמדים אותם מה  נראה חשוב ודרוש לאורח חייהם במקומות מגוריהם .
אבל אולי מוטב לא להתפלסף ילך איש בשם אלוהיו ואנו בשם אלוהנו הגדול .לפתע חולפת מחשבה במוחי ,אולי ברגע זה בשעה זו יושב נער שחור בגילי בארץ וכותב לחברו הטוב באפריקה פרק אחרון של תקופת שהות הוריו בארץ. מה הוא כותב ? איל הוא משווה אורח חיים ,חינך תרבות וגישה לבעיות ?

(רוחמה צור מסעות גיורא הראשון . )
סיירה ליאון היא ארץ אפריקנית הגובלת בליבריה ובגינאה. . פירושו של "סיירה ליאון " הוא הרי האריה " משום רעמים המתגלגלים בהרי הארץ הדומים לשאגת אריה .

 סיפורה של סיירה ליאון הוא אחד הסיפורים העצובים גם ביבשת שיש כל כך הרבה סיפורים עצובים ואסונות כמו אפריקה גם משום שההתחלה שלה הבטיחה רבות לעתיד .
המקום הוקם כמושבה אוטופית במאה ה-18 ב1787 בידי בריטים שתמכו בחיסול העבדות הם ישבו שם עבדים משוחררים שהובלו לאנגליה שוחררו שם והוחזרו חזרה לאפריקה ויושבו בשטחי סיירה ליאון של היום בהסכמת ראש שבט מקומי המלך ואימבאנהא .
ובירתה נקראה בהתאם "פריטאון" "עיר החופש ".
פריטאון הפכה למרכז של עבדים משוחררים שהוחזרו לאמריקה הצפונית ומהודו המערבית או שוחררו באניות העבדים שנתפסו על ידי הצי הבריטי .
דבר דומה קרא גם בשטחים של הארץ השכנה ליבריה שבה הוקמה מושבה של עבדים משוחררים מארה"ב וגם שם ציפו שהשחורים יוכלו להוכיח שהם יכולים בסופו של דבר להקים קהילה מערבית לכל דבר .
היה זה מפעל פילנתרופי ראשון מסוגו .מסיונרים נתנו לו יד ועשו רבות לפיתוח חינכום של השחורים המשוחררים .הללו היו דוברי אנגלית ובמקום התפתחה קהילה פרוגרסיבית בעלת יוזמה הנמל הטבעי של פריטאון היה אחד הטובים בכל אפריקה והוא עזר רבות להתפתחות המקום . .פריטאון הוכרזה לעיר עוד בשנת 1893. תושביה כינו אותה בגאווה "אתונה של אפריקה המערבית ".
אמנם לא הכל היה סוגה בשושנים . העבדים המשוחררים מצאו את עצמם עסוקים במאבקים בלתי פוסקים עם התושבים המקוריים שלא תמיד קידמו את פניהם בברכה כאחים החוזרים מהשבי . ודבר חשוב אחד הם מנעו מהם נשים . העבדים המשוחררים מצאו את עצמם כרוב מוחלט של גברים .
כתוצאה הבריטים שחררו נשים לבנות רבות בעלי עבר עברייני כבד מבתי הסוהר שלהם ושלחו אותן לסיירה ליאון למטרות קיום קשרים עם התושבים שם. וכתוצאה יש כיום תושבים רבים בסיירה ליאון עם גוון פנים בהיר יותר.
מאז סוף המאה ה19 נטלו התושבים ,חלק במוסדות שניהלו את המדינה מטעם האימפריה הבריטית . ב-1930 התגלו שם מירבצי יהלומים עשירים שהביא תקוות להתעשרות הארץ ולפיתוחה המואץ . . ובמשך הזמן היגיעו אל הארץ אלפי לבנונים שעסקו במסחר ותרמו רבות לכלכלת המדינה והם גם היו תומכים ראשיים בפוליטיקה הלבנונית וכך למשל נביה ברי ראש אירגון אמאל השיעי ויו"ר הפרלמנט הלבנוני הוא במוצאו מסיירה ליאון . וב-1961 היא קיבלה עצמאות .
עתידה של סיירה ליאון כמו עתידה של אפריקה כולה נראה אז מזהיר.

" אמא ואני עמדנו פעורי פה .דבר כה נהדר לא ראינו מזמן הייתה הרגשה של שייכות .העיר היא ממש אחות תאומה של חיפה . חסרו לי רק הארובות ובתי הזיקוק.
איזה דוק ערפילי סוכך על הגבעה . הוא נראה ככיפה לראש ההר . איזה הר דתי קיבל את פנינו . האם ראית מעודך הר חובש כיפה ?
( גיורא מתאר את התרשמותו בהגיעו לעיר פריטאון "של סיירה ליאון " "מסעות גיורא הראשון )
היום סיירה ליאון היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם ובמידה רבה בגלל אותם יהלומים . שליטה של סיירה ליאון בשנות השבעים והשמונים סיאקה סטיבנס ששלט שם 17 שנה צבר בכמקובל אצל רודנים אפריקנים ואחרים סכומי כסף עצומים בחשבונות בנק בשוויץ משהו בסביבות 500 מיליון דולר אחרי שהוא פרש סוף סוף ב-1985 בגיל 80 הוא השאיר אחריו ארץ הרוסה וענייה . יורשו של סטיבנס שנבחר על דיו היה רמטכ"ל ג'וזף מומו שהוכיח את עצמו כשליט עלוב באותה המידה . וב1991 פלשה לארץ קבוצת גרילה שמומנה ואורגנה בידי שליטה הפושע של ליבריה השכנה "צ'רלס טיילור. הלה בזמן שהרס את ארצו מצא מספיק זמן ללטוש עיניים גם אל הארצות השכנות ועשה כמיטב יכולתו לעורר בתוכן סיכסוכים פנימיים . הרסניים והוא הצליח . סיירה ליאון המדינה השקטה והמבטיחה של העבר הפכה לשדה קטל המוני.
תנועת הגרילה שהקים בראשות פואי סנקו התגלתה כיעילה מספיק כדי להוות על המשטר תוך שהיא מנהל מסע טרור בלתי פוסק באיזורי הכפר של המדינה. . בעקבות הדוגמה שנתן טיילור בליבריה תנועתו של סנקו גייסה בכוח ילדים ממקומות שונים סיממה ואימנה אותם והפכה אותם למכונות הרג קטלניות ..אלפי אזרחים נרצחו בדרכים מזעזעות בידי ילדים שהפכו לחיילים אכזריים . את המבוגרים הפכו המורדים לעבדים במכרות היהלומים שעליהם השתלטו ושסיפקו להם מקורות מימון בלתי נדלים.
במידה רבה היהלומים הללו היו מקור צרותיה של המדינה.

את העושר של המקום ניצלו כמובן סוחרים זרים ובהם ישראלים ולבנונים שבהחלט יש גם להם יד בטרגדיה שקרתה שם .שהרי הם קנו יהלומים מכל מי שרק אפשר ובכך סיפקו כסף ותמריץ להמשך הלחימה.
בשלב מסויים הזמינה הממשלה הסיירה הליאונית בראשות חייל לשעבר שתפס את השלטון לאופולד סטראסר נואשת מהמאבק עם המורדים האכזריים שאיימו על הבירה עצמה , חברה דרום אפריקנית של שכירי חרב אקזקיוטיב אאוטקאמס (תוצאות ביצועיות), שתנהל את הלחימה במקומה בתמורה נתן המנהיג של המדינה הקבצנית לחברה זכויות כרייה באיזורי היהלומים
שכירי החרב ביצעו את משימתם ביעילות קטלנית גירשה את המורדים מהבירה והמכרות ואגב כך הראתה את החשיבות ההולכת וגוברת שלי שהיום לשכירי חרב הלחימה בעולם .
בכל אופן ב-, ב-1999 הועבר חוק האוסר שימוש בשכירי חרב, ונשיא סיירה ליאון פיטר את שכירי החרב של החברה.
אבל המלחמה בסיירה לאון נמשכה עד שנת 2000 למרות הסכמים שונים בין הממשלה והמורדים . והמורדים איימו שוב ושוב על עיר הבירה פריטאון . ב-2000 בריטניה נאלצה לבסוף להתערב , על מנת לפנות את אזרחיה ובהזדמנות זאת תקפה את המורדים . סנקו מנהיג המורדים שחי כעת בעיר פריטאו נלכד בידי המון זועם לאחר שנמלט לבוש בביגדי אישה ונאסר .
.בינואר 2002 הוכרז על סיום מלחמת האזרחים שבמהלכה נהרגו כחמישים אלף איש ונפצעו עוד כעשרים אלף איש ויותר משני שלישים של האוכלוסייה גורשו מבתיהם .
על פי דו"ח האו"ם הארץ שבה הייתה פעם אתונה של אפריקה היגיעה לנקודת השפל הנמוכה ביותר מבין כל ארצות העולם מבחינת נחשלות התפתחותה ב-2004.
לעולם הרחב חדר רק מעט על הטרגדיה של סיירה ליאון עם כי לאונרדו דה קפריו תרם לכיוון זה בסרטו יהלומי הדם .

הפליט מסיירה ליאון

אני שמעתי על סיירה ליאון לראשונה בספר בשם  מסעות גיורא הראשון  מאת רוחמה צור ,ספר של מכתביו של נער ישראלי שאביו הדיפלומט משרת בארצות שונות באפריקה בשנות החמישים ובהן סיירה ליאון.
 שנים לאחר מכן שמעתי על סיירה ליאון  מעדות ממקור ראשון . מקונטה אבו באקר בן שאקה אדם שבא משם  כעובד זר והפך לאחד ממנהיגי הקהילה של סיירה ליאון במשך יותר משלוש שנים .
הוא חי  בישראל 23 שנים.
עד שנלקח בשנה האחרונה למאסר בידי משטרת ישראל .ושהה בכלא רמלה כמעט במשך שנה הוא וגם אישתו.
באתי לבקר אותו שם והוא סיפר לי :
עד לאחרונה האו"ם נתן לנו הגנה. בכל שישה חודשים היינו מקבלים מהם תעודות שאנחנו פליטים בגלל המצב החמור בסיירה ליאון.אבל עכשיו עם שיפור המצב הפוליטי בסיירה ליאון הפסקנו לקבל את התעודות.
(דהיינו באופן פרדוקסאלי בגלל שיפור המצב הפנימי סיירה לאון החמיר את מצבם של העובדים הזרים משם בארצות אחרות ).
האו"ם נתן לנו ויזות כל שישה חודשים אישורים להישאר בישראל .באוגוסט 21 2005 זה היה אמור להיגמר.נתנו לנו עוד שישה חודשים כדי להישאר.כתבתי לממשלה שלי לשר הפנים אישור בבקשה שיתנו לנו עוד אישור.חשבתי שלישראל ולארצי יש קשרים . אבל הם אסרו אותנו רק בעיות ויזה.
אני הייתי המנהיג של קהילת יוצאי סיירה ליאון בארץ יותר משלוש שנים
למה היכניסו אותך לבית הסוהר.
הם האשימו אותי שאני מנסה לזייף את תעודת הזהות שלי ושל חברי הקהילה שלי . אבל זה לא היה נכון.אני נמצא בכלא מזה תשעה חודשים מאז הה11 במאי 2006 וכך גם אישתי ועל מה ? על לא כלום.לא ביצענו שום עבירה שום פשע. ולמה זה ? אני נמצא בישראל מאז ראשית שנות השמונים והייתי כאן אזרח נאמן ולא ביצעתי פשע.
הם רוצים לגרש אותנו מהארץ אבל אני חולה אני זקוק לקבל טיפול בבתי החולים בארץ .בסיירה לאון אין שום תנאים רפואיים ,תנו לי לעבור טיפול ואחר כך אעזוב את הארץ.
הממשלה החדשה בסיירה ליאון שלחה מכתב לרשויות כאן בבקשה לשחרר אותי ולתת לנו זמן להישאר כאן להסדיר את העניינים עד יולי 2007 .בכל מקרה המצב שם לא יציב ומסוכן המצב שם גרוע מזה שנים ואנשים עוזבים את הארץ.
 אלי :
כמה אנשים אתם בארץ ?
 קונטה :כ70 איש והמספר פוחת עם הגירושים. פעם הייתה כאן קהילה של יוצאי סיירה ליאון עם הכל ,הכל. ועכשיו אין יותר קהילה אין כלום והאנשים פוחדים.
קונטה אבו באקר היה ממנהיגי קהילת יוצאי סיירה ליאון בארץ שהייתה אחת הקהילות הפעילות האקטיביות והפעילות ביותר של עובדים זרים בארץ ,אך המנהיגים נלקחו לכלא .וגורשו אחד אחרי השני ועימם גם אנשים והקהילה למעשה חוסלה כגוף אקטיבי ..

 קונטה:אתם היהודים צריכים לזכור את מה שכתוב אצלכם בתורה "גר היית בארץ מצריים " ואתם צריכים להתנהג בהתאם לגרים שבאים אליכם כמו אבותיכם שירדו למצריים לשבור שבר בעת הבצורת בארץ כנען.

 קונטה המשיך : לסיירה ליאון יש יחסים טובים עם ישראל שלחה לממשלתכם מכתבים בבקשה לשחר אותי אבל אף אחד לא טורח לעשות זאת . אבל אתם לעומת זאת …. אתה זוכר את יאיר קליין ?
כן זכרתי  את יאיר קליין ישראלי שהואשם כשכיר חרב בפינות מסוכנות שונות של העולם שהיגיע לסיירה ליאון ונכלא שם בכלא בהאשמות שונות של סיוע למורדים הרצחניים שם .
קונטה : יאיר קליין עזר למורדים בסיירה ליאון והוא נכלא וגיסי היה הסוהר שלו הוא נמלט וניתפס בידי גיסי ולבקשת ישראל שוחרר לבסוף. מדוע אלי לא מתייחסים בצורה דומה ? אני הרי חטאתי הרבה פחות מיאיר קליין.
קונטה אבו באקר שוחרר לבסוף מהכלא אחר כמעט שנה של מאסר ( בלתי צודק בלתי מוסרי ובלתי חוקי בעיני ) והיום הוא בגאנה ומתכנן לחזור לסיירה ליאון ומשם אולי לאנגליה.

הוא ישמח לחזור יום אחד לישראל מה עוד שאין סימנים שהמצב בסיירה ליאון עומד להתייצב בעתיד הקרוב.  אבל הסיכויים לכך נראים קלושים כרגע.
ואנחנו בישראל נמשיך לשמוע מן הסתם על סיירה ליאון רק דרך סרטי הרפתקאות עקובים מדם כמו "לגעת ביהלום " להניד בראש כשנשמע את שמה של הארץ שפעם כונתה "אתונה של אפריקה " .עם אנשיה כמעט שלא יהיה לנו קשר.

 

נספח :ספרים בעברית  על סיירה ליאון. חומר על סיירה ליאון יש רק מבט בעברית ורובו הוא משנות השישים כאשר אפריקה המתעוררת הייתה במרכז החדשות ופורסמו עליה ספרים רבים בעברית ,  זאת בניגוד למצב כיום כאשר היא בשולי התודעה ומכל בחינה.  יצירות ספרות מסיירה ליאון

בעברית פורסמו  גם תרגומים  של סיפורים  מסיירה ליאון רובם מאת אביוסה ניקול משורר ורופא מסיירה ליאון :

סיפוריו  ושיריו בעברית של אביוסה ניקול הם

 "על חוף אפריקני " בתוך אפריקה המתעוררת  מבחר שירים / ליקט ותרגם שמשון ענבל עקד  1962
"כצאת היום " מאת אביוסה ניקול בתוך אפריקה המתעוררת בשיר בסיפור בצילום ובאגדה בעריכת מיכאל נוי  תרגום השירה – דליה הרץ ; תרגום הפרוזה – דן בר גבע ;הוצאת המכון לתרבות אסיה ואפריקה . 1963.

  בקובץ "סיפורים אפריקאיים בני זמננו /   בעריכת ז'קלין כהנוב  סדרת אנתולוגיות של ספורים בני זמננו ; ג תל-אביב :   עם הספר,   1963 

הופיעו הסיפורים האלה של אביוסה ניקול :

1.כבוא הלילה בעקב היום.בתרגום מ.חצור.

2. השטן על גשר –יולהאון .בתרגום מ.חצור.

3. שיר של אביוסה ניקול :שיבה אל הארץ העילית .בתרגום איתמר אבן זוהר.
  עוד סיפורים מסיירה ליאון בכרך זה הם:

סיפורה של אלאיד קייסליה –הייפורד:מסטא קוריפר בתרגום אהרון אמיר

וסיפורו של ויליאטם קנטון "האפריקאי "בתרגום יהושע קנז  

סיפורת היסטורית על סיירה ליאון :

מישהו יודע את שמי

 לורנס,  היל    מישהו יודע את שמי /   עברית איריס ברעם   ירושלים :   כתר,   2011.
‬תקציר :יציאה שגרתית מהכפר הקטן באפריקה משנה לעד את חייה של הילדה אמינטה דיאלו: סוחרי עבדים חוטפים אותה ואחרי מסע מפרך היא נמכרת לעבדות באמריקה של המאה ה-18.

 מרתק ומאורר פלצות ביקורת על הספר של שפרה הורן

ספרי עיון על סיירה ליאון

 

איאן פלמינג , הימור מליון הלירות /   עברית א.דן [תל אביב] :   ספיח 1965.

תיאור פרשה אמיתית של הברחת יהלומים מסיירה ליאון. מאת מחבר סיפרי ג'ימס  בונד.הספר מהווה מעין מחקר רקע למתואר בספר ג'ימס בונד "הלומי הפשע" (ראו למטה).

"אמיל פוירשטיין , אפריקה. כרך שלישי ( מתוך ארבעה ) הוצאת השכלה ,1963. כולל פרק מפורט למדי על  סיירה ליאון ואף ההדפסה של מאמר של זאב שיף על ביקור נציגיה בישראל   והתרשמויותיהם ( היום איש לא היה טורח לפרסם מאמר מעין זה). .מסעות גיורא הראשון
רוחמה צור מסעות גיורא הראשון ,הוצאת מסדה ,1974. מסעות משפחה ישראלית בגאנה, ניגריה וסיירה לאונה. מתוארים במכתבים של בנו של השגריר הישראלי בסיירה לאון בשנות החמישים.
חוד החנית / חנן עזרן

חנן עזרן . חוד החנית : סיפורו של הקולונל קליין, שכיר חרב ישראלי .תמוז ,2003
סיפורו של שכיר חרב מישראל בסיירה לאונה.

 חיים  אבן זוהר    יהלומנים בחזית האתגר הגלובלי :   אסטרטגיה של מאבק בהלבנת הון ובמימון טרור /    [תל-אביב?]:   תייסי,   2004 

תקציר :הספר עוסק בהשתלבות ענף היהלומים במאבק העולמי במניעת מימון הטרור. הספר, הכולל שנים עשר פרקים ונספחים, סוקר את האמצעים שנקט ענף היהלומים בעקבות חוקים שנחקקו לשם מניעת הלבנת הון ומימון טרור ברחבי העולם.

 חיים אבן-זוהר סיירה לאונה  עריכה – שירה עמי ; תרגום מאנגלית – איטה ישראלי ,מכון היהלומים הישראלי ,2005 . חוברת של 42 עמודים בסדרת "מרכזי גלם בעולם ".

כריית יהלומים בעולם

 

 

 

 

 

 

 

חיים אבן זוהר     כריית יהלומים בעולם :   מדיניות ואסטרטגיה במרכזי הגלם / תרגום מאנגלית איטה ישראלי ,   רמת-גן :   תייסי,   2007.

תקציר :בבסיס הספר עומד המידע שפורסם בחוברות מרכזי הגלם. הספר נכתב ע"י יועץ הגלם של מכון היהלומים, מר חיים אבן זוהר ובעידודה של ועדת הגלם של המכון. בספר אחד עשרה פרקים המוקדשים כל אחד למדינה אחרת: אוסטרליה, אנגולה, בוצוואנה, ברזיל, דרום אפריקה, מרכז אפריקה, נמיביה, סיירה לאונה, קונגו, קנדה, ורוסיה.בכל פרק יש התייחסות להיסטוריה של הכרייה במדינה, מאפייני הפקה ומסחר, סקירת החקיקה והמדיניות הממשלתית בכל מדינה.

"

  ישמעאל ביאה     דרך ארוכה :   זיכרונותיו של ילד-חייל /    תל אביב :   מטר,   תשס"ח 2008

זכרונותיו של ילד שהפך לחייל בסיירה ליאון של השנוים האחרונות.

קראו לי ישמאל ים המאירי על הספר

 זו לא אשמתך. אתה היית רק ילד :נורית וורפגט על הספר

ילד רוצח :סקירה של איתן בוגנים על הספר
ועל מהגרי עבודה מסיירה ליאון ומקומות אחרים

 נורית וורגפט תפתחו משטרה :מהגרי עבודה בישראל .  הוצאת עם עובד , 2006

סיפורת היסטורית על סיירה ליאון :

לורנס,  היל    מישהו יודע את שמי /   עברית איריס ברעם   ירושלים :   כתר,   2011.
תקציר :יציאה שגרתית מהכפר הקטן באפריקה משנה לעד את חייה של הילדה אמינטה דיאלו: סוחרי עבדים חוטפים אותה ואחרי מסע מפרך היא נמכרת לעבדות באמריקה של המאה ה-18.

 מרתק ומאורר פלצות ביקורת על הספר של שפרה הורן

 

מותחנים  על סיירה ליאון:

 

איאן פלמינג    יהלומי הפשע /    עברית יואב פרידמן  תל אביב :   מ' מזרחי,   (1964).
הסוכן החשאי ג'ימס בונד מגיע לסיירה ליאון  בעקבות כנופיית מבריחי  יהלומים.

 קליב  קסלר   שער השטן /עברית נורית לוינסון     בן-שמן :   מודן,   2012.
‬תקציר :ספינת מטען יפנית שטה בחלק המזרחי של האוקיינוס האטלנטי, ליד האיים האזוריים. לפתע היא עולה בלהבות. כנופיית שודדי־ים ממהרת כדי לנצל את האסון – אבל גם ספינתם מתפוצצת. מה מתרחש בחלק זה של העולם?! בעוד קורט אוסטין, ג’ו זאוואלה ושאר אנשי ’נומה’, הצוות למשימות מיוחדות, ממהרים לחקור את האירועים, הם מוצאים את עצמם במאבק כנגד שאיפותיו יוצאות הדופן של דיקטטור אפריקני  מסיירה ליאון ליצור כלי נשק בעל עוצמה בסדר גודל שלא נראה כמוהו, שבאמצעותו הוא מתכוון לסחוט את המדינות העשירות בעולם. אם יסרבו מדינות אלה להיענות לדרישותיו, יושמדו ערי הכרך הגדולות ביותר שלהן

סיירה לאונה בויקיפדיה
בויקיפדיה באנגלית

אתר סיירה ליאונה

ילדים חיילים

מתן אהרוני על "לגעת ביהלום "
אורי קליין על "לגעת ביהלום "

ארמדילו על "לגעת ביהלום"

יהלומנים מגיבים ל"לגעת ביהלום "

תעשיית היהלומים ו"לגעת ביהלום "

יאיר קליין שנאסר בסיירה ליאון

סמל סיירה ליאונה .

שכיר החרב:על יאיר קליין

 

יאיר קליין בבית הכלא בסיירה לאון .

בימים אלו התקבלה בארץ ידיעה מדהימה : שכיר החרב המבוקש בידי האינטרפול יאיר קליין נעצר במוסקבה ועומד להיות מוסגר לממשלת קולומביה שהאשימה אותו באימון יחידות גרילה וסוחרי סמים .

יאיר קליין,נרדף על ידי האינטרפול ושלל ממשלות ביבשות שונות בטענה שסייע לסינדיקט סמים ולמרידות עונתיות בממשלה , במהלך חייו הוא נכלא, ברח, נפצע, נתפס, ולאחרונה שינה כיוון.
עכשיו, לאחר שכל פעם הסתבך וניצל, הוא תיכנן לכבוש את התיירות לישראל. בתוכניות: שחזור של כפר איסיים וכפר נופש הישרדותי בניצנים.אבל כעת הכל מוקפא,אולי לשנים ,אולי לתמיד.
ורק זמן קצר קודם לכן ראיינתי את קליין בכתבה שפורסמה במגזין פירמה – בגלובס כמה ימים לפני לכידתו .

אז הנה לפניכם מסמך יחיד במינו : הראיון המקיף ביותר אי פעם  על עולמו הרוחני של שכיר החרב הישראלי והמפורסם והידוע ביותר לשמצה מכולם יאיר קליין. ראיון שבוצע זמן קצר  ביותר לפני שיצא קליין  לטיסה הגורלית   למוסקבה ..
.

 

 

 

 

חוד החנית

 

האסיר מסיירה  ליאון
לפני כמה חודשים  בזמן חג הפסח ישבתי עם ידיד ,עובד זר בשם קונטה אבו באקר מהארץ מוכת היהלומים המורדים והקרבות ומעשי הטבח האינסופיים סיירה ליאון , בתא המעצר שלו שלו בכלא מעשיהו .קונטה ישב שם קרוב לשנה ללא סיבה ממשית ( וכמוהו גם אישתו ) פרט לכך שהיו בעיות עם הויזה שלו ולמעשה כהכנה לגירושו אם כי הוא ישב בארץ כבר קרוב לעשרים שנה . דוגמה לא יוצאת דופן לעיוות צדק.
. קונטה אבו באקר היה ממנהיגי קהילת יוצאי סיירה ליאון בארץ שהייתה אחת הקהילות הפעילות האקטיביות  ביותר של עובדים זרים בארץ ,אך המנהיגים נלקחו לכלא וגורשו אחד אחרי השני ועימם גם אנשים והקהילה למעשה חוסלה כגוף אקטיבי .
אתם היהודים אמר לי קונטה צריכים לזכור את מה שכתוב אצלכם בתורה "גר היית בארץ מצריים " ואתם צריכים להתנהג בהתאם לגרים שבאים אליכם כמו אבותיכם שירדו למצריים לשבור שבר בעת הבצורת בארץ כנען.
טענה צודקת ,לא היה לי מה לאמר רק לשתוק בבושה.
קונטה המשיך : לסיירה ליאון יש יחסים טובים עם ישראל. היא  שלחה לממשלתכם מכתבים בבקשה לשחרר אותי אבל אף אחד כאן  לא טורח לעשות זאת . אבל אתם לעומת זאת …. אתה זוכר את יאיר קליין ?
כן זכרתי . את יאיר קליין ישראלי שהואשם כשכיר חרב בפינות מסוכנות שונות של העולם שהיגיע לסיירה ליאון ונכלא שם בכלא בהאשמות שונות של סיעו למורדים הרצחניים שם .
קונטה : יאיר קליין עזר למורדים בסיירה ליאון והוא נכלא וגיסי היה הסוהר שלו הוא נמלט וניתפס בידי גיסי .

לבקשת ישראל  הוא שוחרר לבסוף . מדוע אלי לא מתייחסים בצורה דומה ? אני הרי חטאתי הרבה פחות מיאיר קליין שסייע למורדים הטרוריסטים אצלנו  .

אתה רוצה שאני אעשה כתבה שבה אני אשווה בינך  ובין יאיר קליין ?

קונטה ( בצעקה ) לא בבקשה אל תזכיר את השם שלי עם השם של יאיר קליין .האיש הזה הוא מסוכן .הוא יבוא בעקבותי .אל תזכיר את השם שלי !

קונטה אבו באקר שוחרר לבסוף מהכלא אחר כמעט שנה של מאסר ( בלתי צודק בלתי מוסרי ובלתי חוקי בעיני ) והיום הוא בגאנה ומתכנן לחזור לסיירה ליאון ומשם אולי לאנגליה.
אבל השיחה והאיזכור של יאיר קליין נשארו היטב בזכרוני .

 

 

 

 

שכיר החרב

 

יאיר קליין .צילום מאת צבי טישלר .

כמה שבועות לאחר הפגישה שלי עם קונטה באפריל השנה הוציא האינטרפול הארגון המשפטי הבינלאומי צו מעצר כנגד שכיר החרב.
. נגד קליין תלוי ועומד זה שנים גזר דין של 14 שנות מאסר בקולומביה באשמת אימון יחידות חצי-צבאיות המקורבות לקרטל הסמים הקולומביאני של מדיין. קליין, שכבר הספיק לראות את בית הסוהר במדינות מרוחקות ונידחות כמו סיירה לאון, לא מתרגש. לדבריו הסי.איי.אי האמריקאי הוא שעומד מאחורי ההאשמות האלו בנקמה על ההתקפות של קליין נגד המדיניות הרופסת של ממשלת קולומביה כנגד המורדים המרכסיסטים השולטים על אוטונומיה התופסת חלק נרחב מהמדינה.
בעברו הרחוק היה קליין, הילד הראשון שנולד בקיבוץ ניצנים בנגב, קצין מצטיין בסיירת מובחרת בצה"ל והשתתף במרדפים רבים אחרי מחבלים בבקעת הירדן, ושמו יצא כאחד הלוחמים הנועזים ביותר של צה"ל. הוא הודה גם שאין לו עכבות לחסל מבוקשים. לאחר שעזב את הצבא חיפש דרך לעשות לביתו. הוא הקים חברה ושמה 'חוד החנית' שהציעה לכל המשלם ציוד צבאי, הדרכה ואימונים.
מכאן ואילך הסתבך קליין בצרות רבות בפינות נידחות ואלימות של העולם והיה לסמל של שכיר החרב הישראלי, כשלפי התקשורת היה מעורב לכאורה בכל פעולה מזוהמת אפשרית. קליין מכחיש את התדמית הזאת. לדבריו, עסק בעיקר במבצעים מוסריים בעיניו. האמריקאים, לגרסתו, הפעילו אותו בתכנון פלישה לפנמה בעזרת כוח של גולים פנמים ב-1987 שנועדה לחסל את הנשיא דאז נורייגה שהיה קשור בעסקי סמים. בסופו של דבר, כידוע, ארצות הברית פלשה לפנמה וחיסלה את משטרו של נורייגה בעצמה.
בקולומביה טענו שקליין וחברת חוד החנית אימנו שם קבוצות חצי-צבאיות ואת מה שמכנים שם "בריגדות המוות" שמומנו על ידי הקרטל הסמים בשנים 1987–1989.
כל המבצעים והעסקים המפוקפקים בקולומביה ובאי אנטיגואה, שם ניסה לבנות בית ספר ללוחמה בטרור, כולם עלו לבסוף בתוהו, וקליין חיפש דרך אחרת לעשות כסף.
טענות שהיו נגד קליין בקשר למותו של הישראלי אריק אפק, שהיו לו קשרים עסקיים עם קליין- הופרכו בצורה מוחלטת וקליין גם נבדק במכונת אמת ונמצא דובר אמת בטענתו שלא היה לו קשר למעשה, לדעתו הסי.איי.אי הוא שחיסל את אפק לאחר שהתברר להם שהלה מכר להם סיפורים שקריים.
העיתונאי חנן עזרן כתב ספר על חייו של קליין  את "חוד החנית " והוא מספר שבשלב מסוים כל מי שהיה קשור לקליין ורואיין לספר חוסל, עד שהוא החל לחשוש לחייו שלו ושקל במלוא הרצינות להפסיק את כתיבת הספר.

אבל לבסוף הספר יצא לאור ,והיו נסיונות להסריטו אך עד כה דבר לא יצא מהם .

חנן עזרן מדווח : המפיק  אבי לרנר , מלוס אנגל'ס ,ארה"ב,התענין בזמנו בסרט. אך החברה שלו "אימג' פילם" לא המשיכה במשא ומתן להפקת הסרט איתנוו. אנחנו מחפשים משקיעים אחרים .

המודל  לדמותו של לאונרדו דה קאפריו ?

בתחילת 99' ישב קליין באפריקה, בליבריה ובסיירה לאון, שם כרה יהלומים. כסף גדול הוא לא עשה שם. במקום זאת, הוא הסתבך בצרות צרורות. הוא נאסר בסיירה לאון בחשד לסיוע למורדים בחתירה נגד סיירה לאון ומעורבות בניסיון לרצח נשיא המדינה, לאחר שלטענתו פנה לנשיא ויידע אותו שקיבל הצעה להתנקש בחייו. במשך שנה וארבעה חודשים שהה בכלא. זמן קצר לפני שלוחמים ישראלים עמדו לממש תוכנית מורכבת לחלצו בסיוע מסוקים, הצליח קליין להמלט בכוחות עצמו. הוא נתפס פצוע ושוחרר לאחר זמן במסגרת עסקת טיעון. לבסוף זוכה.
היום קליין נמצא בישראל ומתכננן כמה יוזמות עסקיות גדולות ומרשימות למדי. הוא אינו מתרשם מצו המעצר שהוציא נגדו האינטרפול בגין עסקיו בקולומביה. ולא רק זה: יש לו גם מחשבות איך אפשר אולי לתקן את החברה בישראל, חברה שהוא מזועזע מהשחיתות השוררת בה וחושב שיש לעשות משהו בעניין.


מר קליין, למה מאשים אותך האינטרפול במעורבות בפעילות סינדיקט הסמים בקולומביה? מה בעצם עשית בקולומביה?
קליין : "כל מה שעשיתי בקולומביה היה ללמד את אנשי ארגון החוואים שם להגן על עצמם מפני ארגוני טרור, ובעיקר מפני ארגון הטרור שנקרא אם 19, ארגון גרילה שמטרתו להפוך את קולומביה למדינה קומוניסטית כמו קובה וניקרגואה. תבין, אנחנו (אנשי חברת חוד החנית של קליין – א"א) לא נכנסנו לקולומביה בהסתר כעבריינים. נכנסנו לקולומביה באמצעות חברת אבטחה ישראלית רצינית, שעסקה באבטחה ובאבטחה אלקטרונית. ומשם העניין התחיל להתגלגל. הגרילה השתלטה על אזורים שהיינו בהם כדי לתת ייעוץ, ונוצר קשר ביני ובין אנשים בשטח והתחלנו לאמן מקומיים לשם הגנתם העצמית.
אבל האינטרפול ואחרים טוענים שאלה היו אנשי סינדיקאט סמים.
"בכלל לא, אלה היו רק חוואים בפורטו בויאיקה שאותם הכשרתי להגן על עצמם מפני כוחות הגרילה המקומיים. רובם הותקפו ונפגעו גופנית מאנשי גרילה או שמשפחתם נהרגה, וזה היה כרטיס הקבלה למחנות האימונים שלי. אילו היו אלה אנשי הקרטלים של הסמים היינו מרגישים בכך. וגם היתה להם בעיה נוראית לשלם את הסכומים שדרשנו, בעיה שלא היתה צריכה להיות להם אם אכן היו אנשי קרטל הסמים העשיר.
"תראה, הארגון הזה הוקם מפני שהגרילה הורידה מהם כמה עשרות אלפים ראשי בקר לשנה, ולאנשים האלו פשוט לא היה מה לאכול. הצבא הקולומביאני לא יכול היה לתת להם הגנה מפני הגרילה והם קוננו על גורלם ופנו אלינו לעזרה. זה היה ארגון אידיאליסטי והיתה לו אידיאולוגיה להשמיד את הגרילה, ועם האימון שנתנו לו הוא נלחם באנשי הגרילה וניצח אותם בשורה של קרבות. ותדע, הכספים שאותו ארגון נתן לנו היו מצחיקים, מגוחכים ממש. עזרנו להם ממש מתוך חובה מוסרית.
"היום לממשלת קולומביה אין יכולת לומר שהיא לא ידעה על קיום גוף כזה. אנחנו אימנו את הגופים שהיא עצמה, להערכתי, רצתה שיאמנו כדי לפתור את בעיית הגרילה. אף אדם אחר לא התקבל לארגון הזה בלי שהתקבל בהסכמה שבשתיקה בידי ממשלת קולומביה. לבסוף יצאנו משם, ומה קורה איתם היום אין לי מושג".
ובכל זאת, איך אתה יודע שהאנשים שאימנת לא היו אנשי קרטל הסמים?
"ביטחון בקולומביה אין בשום דבר. הייתה לנו הרגשה ותחושת בטן חזקה לגבי המצב שהם היו בו. הדמעות שהיו להם בעיניים. כבר בפגישה בראשונה הם אמרו לנו שאנו התקווה האחרונה של קולומביה לצאת ממעגל הטרור. צריך גם לזכור שבשלב מסוים לא היה אף אחד בקולומביה בשום דרג, כולל הממשלה, שלא היה קשור לסמים. הם נראו לנו יותר ישרים מאחרים, בכל אופן".

–מה חיפשת שם?
"לחימה זאת העבודה שלי. זה מה שלמדתי. זה מה שאני יודע לעשות.  וזה מה שאני עושה הכי טוב בעולם. אם הייתי עורך דין הייתי נשאר בארץ ומגן על עבריינים. אבל אני למדתי לירות, למדתי להילחם, ואני נלחם. אני מלמד גופים אחרים איך להילחם באנשים בזויים בעיניי כמו טרוריסטים שבהם יש להילחם בכל פינה ובכל מקום ".
– מה באופן אישי אתה חושב על כל הסיפור הזה?
"כל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. אני ביצעתי את העבודה שלי מול כל ארגון שהוא ימני, מול כל ארגון שנלחם בגרילה ובטרור, ואני אלך להילחם בגרילה ובטרור איפה שאני יכול.
"הגרילה ששולטת בחלקים שלמים בקולומביה חוששת מחזרתי לשם מחשש שאני אעשה להם היום מה שעשיתי להם אז. מה שהרגיז את הקולומביאנים במיוחד זה שאני טענתי שהם לא נלחמים בגרילה בכלל, שהיום היא מחזיקה בשליש המדינה, מדינה בתוך מדינה, ואיש לא מתערב. אגב, אני נשפטתי במחוז מסוים שהיום שולטת בו הגרילה".
– אז אתה שלם עם מה שעשית בקולומביה?
"אני בהחלט שלם עם כל מה שעשיתי בקולומביה".

– מה יש לך לומר על צו המאסר של האינטרפול?
"אין לי מה להגיד. הכול מזימה של האמריקאים שרוצים לנקום על שפתחתי את הפה לגבי מה שקורה היום בקולומביה ושלא נלחמים שם בגרילה כפי שהיה בזמני".

האסיר בסיירה ליאון

 

– ראית את הסרט "לגעת ביהלום" בכיכוב לאונרדו דה-קפריו על סיירה לאון?
"חייתי את כל מה שמתואר בסרט הזה, ואני לא צריך לצפות בו אחרי שעברתי הכול על בשרי".

אכן הסרט  "לגעת ביהלום "   של דה קפיריו יכול היה לתאר באותה המידה את חייו האמיתיים של קליין בסיירה ליאון וההרפתקאות שעברו עליו שם הם מדהימות באותה המידה כמו הבדיוניות בסרט של לאונרדו דה קפריו כשכיר חרב בארץ מוכת הקרבות.

בזמן השיחה קליין מעלה את האפשרות שיוצרי הסרט של דיקפריו התבססו במידה זו או אחרת על סיפורו שלו.

קליין ועזרן ניסו לשלוח את הספר למפיקים שונים בהוליווד אך פרט לדיבורים דבר לא יצא מהמאמץ .
איך הגעת לסיירה לאון?
"התחלתי לכרות יהלומים בליבריה. סיירה לאון קרובה לשם מאוד. ושם יש יהלומים נדירים ביופיים. גם באזור שישבתי בו בליבריה, רוב היהלומים הוברחו מסיירה לאון לאזור שבו עבדתי. כשראיתי את הסחורה והחלטתי שיהיה משתלם יותר לעבור לשם, לאזור המקור של היהלומים. עברתי לשם. לא העליתי על דעתי איזו טעות גדולה אני עושה".
– היו שם הרבה ישראלים?
"בכלל לא. בכל סיירה לאון היו שישה-שבעה ישראלים שפעלו בסחר היהלומים".
– הם היו בכירים?
"היה אחד שנתן הבטחה למשמר הנשיאות ללא אישור משרד הביטחון. היו קניינים ליהלומנים גדולים בישראל".

 

 

 

 

 

– איך הגעת שם לבית הסוהר? עזרת למורדים שם?
"הגעתי לשם חודשיים לפני הפיכה שפרצה שם וברחתי בגלל ההפיכה. חולצתי בידי כוחות מרינס אמריקאיים שהוציאו את כל האנשים החשובים שהיו שם בזמן ההפיכה. סייעתי לממשלה לחזור לשלוט, ושבתי לסיירה לאון אחרי שכבשו את המדינה מחדש. בגלל שעזרתי להם, נתנו לי את השטח הטוב ביותר במדינה. הנשיא עצמו נתן לי. ואז הבנתי פתאום שעומדת לפרוץ הפיכה חדשה".

– למה האשימו אותך שאתה עוזר למורדים?
"כי בטיפשותי באתי לשלטונות ביוזמתי ודיווחתי שהמורדים מתכננים מתקפה מיוחדת לכיבוש סיירה לאון כולה. הם שאלו אותי מאיפה אני יודע את זה וכלאו אותי.
"מה שלא הבנתי אז זה שהממשלה שם מושחתת לחלוטין. הם שמו לי תיק שאני עבדתי עם המורדים, וכשהגיע הסכם עם המורדים ושחררו אותם מהכלא שינו את סעיף ההאשמה כנגדי והאשימו אותי בניסיון לרצח הנשיא. אחר כך האשימו אותי בסיוע למורדים ואחר כך שוב שינו את ההאשמה שאני גנבתי כספים מהמדינה. לדעתי הם האשימו אותי בגלל אינטרס אמריקאי ובגלל שפתחתי את הפה ואמרתי להם דברי אמת.

"שמו אותי עם המורדים באותו הכלא, והכניסו אותי למלחמת הישרדות, יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. המורדים שישבו שם איתי ידעו היטב שאני סייעתי בעבר לממשלה כנגדם והתייחסו אליי בהתאם, למרות שאני ישבתי שם בטענה שסייעתי להם!
הייתה בכלא רק ארוחה אחת ביום, ובגלל זה ירדתי שם 17 קילו. אני לא מכיר לבן אחר שבילה שנה וחצי בכלא שם ויצא משם חי.
"היה לי שומר ניגרי ששמו אלעזר שהיה מלווה אותי לשירותים בלילה. אני סיפרתי לו מיהו אלעזר גיבור מצדה. אמרתי לו שלאבא של אלעזר קראו יאיר ואני יאיר. אלעזר הניגרי הרגיש כמי שהגיע לסיירה לאון מארץ התנ"ך, ולפתע חשתי שהוא מרגיש אליי שייכות משפחתית. 'אתה אחי', אמר לי, והבנתי שעומד לי נס מצדה".
– הסוהרים התייחסו אליך בנבזות?
"הם ניסו, עד שהכיתי אחד מהם בבעיטה לברך והוא יצא לבית חולים, ואז התחילו להתייחס אליי יותר בדרך ארץ.
"הם שחררו אסירים מורדים, ובינתיים הדליקו סמרטוטים עם דלק ואבנים וחפצים וזרקו אותם לתא שלי וכמעט שהרגו אותי. בין אלה שזרקו את הסמרטוטים הדולקים היה איזה בריון ענק שניסה לתקוף אותי והחטפתי לו מכה בגרון. הוא התחיל לחרחר ונשכב על הרצפה, ומאז אף אחד לא התקרב אליי, לא היו יותר סמרטוטים בוערים. הם הבינו את השפה".

קליין הצליח לבצע את הבלתי אפשרי ולברוח מהכלא, אבל כעבור יום נתפס והוחזר לכלא.
למה ברחת, אם אתה לא אשם?
"הם לא רצו לשפוט אותי ודחו שוב ושוב את המשפט. מבחינתם יכולתי לשהות בכלא את שארית חיי ללא משפט. רק כשברחתי החליטו לשפוט אותי, ואז שפטו אותי יום-יום. יצאתי זכאי במשפט, ואז ניסו להאשים אותי בבריחה מהכלא. רק אז ישראל התערבה, והם גירשו אותי מסיירה לאון.
– מישראל סייעו לך?
"ישראל לא עשתה כלום כדי לשחרר אותי. אף אחד בארץ לא סייע לי. רק חברים בארץ אספו למעני כסף ודאגו שהמשפט יזורז ושלחו עורך דין ישראלי, יגאל שפירא, שרק בזכותו אני נמצא עכשיו בארץ. אבל אף אחד בממשלה לא סייע לי ממש. אריק שרון, שהיה שר החוץ, ניסה לבדוק מה קורה, ואמרו לו, כנראה, שעבדתי עם קדאפי, שליט לוב, שזה שקרים, והוא הפסיק להתערב למעני.
אז השתוללתי בבית המשפט, ורק אז התערבה ישראל וביקשה ממני להירגע. רק בקשר לזה הם טרחו לפנות אליי.
"יצאתי זכאי מהכלא, ואז שפטו אותי על הבריחה. רק אז התערבה סוף-סוף ממשלת ישראל, ואז זרקו אותי מהמדינה בלי פספורט בלי כלום, והגעתי חזרה לארץ, אבל בעיקרון אני היום אישיות לא רצויה שם. שהיתי שם שנה ושמונה חודשים סך הכול, וישבתי מתוכם בכלא שנה וארבעה חודשים.
קשה לשמוע גם את המילים הבאות, מצידו שאני מסתייג מהם : ,

"אני רוצה להגיד לך, לדעתי הם זבל של עם כי אין להם נשמה ואין להם חברים. הם פגאנים, הם עצלנים. זה עם של נוכלים, אנשים רעים, שקרנים. שם רצו לקחת אותי לטקס אכילת בשר אדם. אנשים רעים, מלשינים אחד על השני, אח מלשין על אח".
– מה אתה חושב על המהגרים היום מסיירה לאון?
"אין לי שום דבר טוב להגיד עליהם. בכל מקום שהיתה קולוניה בריטית, למשל בניגריה, גם כן אנשים רעים. הסיירה הלאונים הם גם כמו הניגרים. מנהיגים את המדינה אנשים שישבו בכלא על גניבה של כסף מהמדינה בשדות הקפה. הם היחידים בעולם שהתובע הראשי שלהם הוא גם שר המשפטים. יש לנשיא שם מתחרה, אדם ישר מהיחידים שם, ובגלל זה דוחים את הבחירות כל הזמן.

"דווקא בליבריה השכנה יש אנשים טובים. וכדאי לזכור, בסיירה לאון רובם מוסלמים ובליבריה רובם נוצרים".

תגיד אתה עם כל הרפתקאות שעברת באפריקה  אתה היית מעריץ של סיפורי  טרזן ?

קליין : לא דווקא העדפתי את סיפורי וינטו ויד הנפץ של קרל מאי .

בית ספר להשרדות

 

שרטוט של בית הספר להישרדות של יאיר קליין . באדיבות יאיר קליין.

קליין עמל כבר שנים על כמה פרוייקטים גדולים. אחד מהם הוא בדיוק הפרויקט הצפוי לאדם בעל עבר כמו שלו – בית ספר להישרדות
קליין: "אני בונה בית ספר להישרדות, התיק בעניין הזה מחכה לאישור משרד התיירות. אני עובד עליו כבר שש שנים. בית הספר להישרדות אמור היה להיות באשקלון, ובכל מקום זה נפל מסיבות שונות ומשונות. היום הוא אמור להיות להיות באזור ניצנים. מבחינתי זו סגירת מעגל. אני הילד הראשון שנולד בקיבוץ ניצנים, וגם אבי ואביו של המשקיע דני בן-ארי הקימו וניהלו את המחצבות של ניצנים. ושם יקום הפרויקט".
– מה זה אמור לכלול?
זה יהיה בית ספר שיכלול את מרב האלמנטים של ספורט ההישרדות, של תיירות ההישרדות ושל ספורט האומץ. יהיו גם אימוני ירי על כל שיטותיו וצורותיו, כולל הקמת כפר ללוחמה בשטח בנוי. נעשה שם גם אימונים של מאבטחים, יחידות אבטחה, יחידות למלחמה בטרור. בשטח יהיה גם כל מה שקשור בנושא הירי. כל הקרבות יבוצעו בירי בלייזר ובכדורי צבע. מאוד מתוחכם מבחינה טכנולוגית. אין עוד מקום כזה בעולם".
קליין כבר ניסה להקים בית ספר כזה באי הקריבי אנטיגואה בראשית שנות השמונים, אבל התוכנית נפלה בשל האשמות נגד קליין על הברחת נשק לסוחרי הסמים בקולומביה. הוא מקווה שיזכה להצלחה גדולה יותר עם בית הספר הזה.

מפקד בית השאולים

שרטוט של פרוייקט הכפר האיסיי המשוחזר ,באדיבות יאיר קליין .

הפרויקט העיקרי של קליין הוא משהו שונה גמרי. משהו שקשור לשחזור ימי בית שני. קליין הוא בדרכו שלו רומנטיקן, והוא גם מחובר מאוד להיסטוריה של ארץ ישראל ולנופיה ומעריץ גדול של ימי בית שני. הוא קשור לכמה מיזמים שעוסקים בשחזור התקופה ההיא.
בעבר תכנן קליין מיזם תיירותי בקאסאר אל-יהוד (ששם על פי טענה אחת עברו בני ישראל את הירדן), מקום קדוש לנוצרים הנמצא עשרה קילומטרים מיריחו, המקום שבו הטביל יוחנן המטביל את ישו ומשם בעצם יצאה הנצרות. קליין תכנן למכור שם מים קדושים לצליינים הנוצרים ולעצב כלי זכוכית בצורת צלב ולשלב אותו בספר תפילה נוצרי שיעוצב כך שייראה עתיק. בתוך הצלב יהיו מים קדושים מן הירדן. הוא חזה שספר המים הקדושים יהיה להיט.
אך הפרויקט נפל עוד בטרם קם כי צה"ל הכריז על האזור כממוקש כדי שלא יהיה צורך למסור את השטחים האלה לפלסטינים. ??
נראה שהוא מתגעגע לתקופת האיסיים כמו שהוא מתגעגע לימי שאול, שלדעתו נבגד ובעצם נרצח בידי דוד הבוגדני והאפלולי.
קליין, שנבגד פעמים רבות, מוצא לכך תקדימים תנ"כיים: "שאול הוא שאיחד את הממלכה עם שיטות הלחימה המתוחכמות שלו. ואז הופיע דוד, שהיה גובה דמי חסות ומאפיונר, ופשוט לקח את כל מה ששאול יצר, והוא עשה את זה בשיתוף פעולה הדוק עם האויב הפלישתי ורצח את כל בני משפחת שאול".
לרגע דומה שקליין הוא הדובר והמפקד צבאי של "בית השאולים" אתם מתאר חגי דגן בספרו הבדיוני "למלך אין בית "". קבוצה דחויה בעם היהודי הנלחמים במשך אלפי שנים ב"בית דוד " תומכיו של דוד המלך וצאצאיהם בניסיון להחזיר לעצמם את השלטון בעם היהודי שנראה בעיניהם כשייך להם בדין ושנגזל מהם .  .
קליין חושב שהיתה זו טעות גדולה לנטוש את בית שאול לטובת בית דוד. 

וטעות גדולה אף יותר נעשתה בימי בית שני.


 

קליין מעריץ את אנשי כת האיסיים. הוא מתכנן מיזם שישחזר את התקופה ואת חיי הכת הזאת.
קליין: "האיסיים הציגו חלופה יוצאת דופן שאם היתה מתקבלת אולי לא היה העם היהודי מוצא את עצמו במצב הנורא שבו הוא נמצא היום. אולי לא היה גירוש מארץ ישראל. כדאי לזכור שהנוצרים, שגם הם הציעו חלופה, יצאו מהאיסיים באותו הכיוון ותראה לאן הם הגיעו.
"אני חושב שהנצרות קמה בגלל השחיתויות שהיו אז בשלטון, וזה דומה מאוד למה שקורה היום. האיסיים ניסו להקים קהילות פחות מושחתות. הם הכינו את עצמם למלחמת גוג ומגוג, והמטרה שלהם היתה שיהיו יותר יהודים. בשביל זה היה צריך לעשות את הדת יותר קלה. ובגלל זה הם נרדפו.
"אגב, הנצרות בכלל יצאה מאנשים שחיו בימי אלכסנדר ינאי, שליט רצחני שטבח את כל מי שנלחם בו, ואז חי גם ישו הנוצרי. לדעתי יוחנן המטביל הוא שהסגיר את ישו לרומאים ועשה את זה על דעתו של ישו כדי להפוך אותו לקדוש מעונה".

  

 


– למה האיסיים הציגו חלופה טובה יותר?
"האיסיים ניסו להקים חברה נקייה וצודקת ומוסרית יותר. כי אז החברה היתה בדיוק כמו החברה בישראל של היום – חברה מושחתת שנשלטת בידי פוליטיקאים וכוהנים גדולים מושחתים ורקובים עד היסוד.
"האיסיים ברחו מכל זה למדבר וניסו להקים חברה חדשה וטהורה. הם חיו בקומונה שהתבססה על טוהר הגוף והנפש. הם היו אנשים לא לוחמניים שהשקפתם היתה שאלוהים ישלם לבסוף את גמולם של הרשעים ולנו אסור לקרב את הקץ. עלינו לשמור על רוח השנאה בהסתר, וכלפי חוץ לנהוג בהכנעה של אי אלימות עד שיבוא יום הנקם.
-הם היו שוחרי שלום ואתה שכיר חרב. מאין ההזדהות?
" שלא תחשוב שהם היו פציפיסטים. הם התאמנו בחשאי וכתבו ספר ' מגילת מלחמת בני אור בבני חושך' שבו תיארו את המלחמה העתידה בין כוחות הטוב לרע. הם חזו את המלחמה וכתבו עליה והכינו תוכנית מלחמה שמגדירה את מי שיהיו אויבים מבית ומחוץ, את שיטות המלחמה, את הטקטיקה, את משך השנים שיילחמו, את כלי הנשק ואת מבני הצבא. יצרו שיטות קשר חדשות שלא היו קיימות באותה התקופה. שיטות סימון דגלים וחצוצרות שהיו רק במאה העשרים. בטקטיקה שלהם אין איסוף שלל, אלא יש יחידות מיוחדות של זקנים, נשים וילדים שעוברים אחרי הלוחמים ואוספים את השלל משום שלוחם שאוסף שלל לא יכול להילחם.
"כשאתה קורא את זה היום אתה עומד נדהם מהידע הצבאי הפרטני שמופגן שם. הם אפילו חזו שם דברים כמו הסימונים שהחלו לעסוק בהם רק במאה העשרים. אילו היה העם הולך בעקבותיהם הגלות לא היתה מתרחשת. הם לא היו פותחים במרד נגד הרומאים. אבל איתרע מזלם וקם מנהיג טיפש, בר כוכבא, שלא הבין כלום באסטרטגיה צבאית, והוא הביא להשמדתם ולהשמדת עם ישראל בארץ ישראל. בעל כורכם הם נגררו למלחמה בידי בר כוכבא כשלא היו מוכנים.
"בר כוכבא לא הצליח להתגבר על הצבא הרומאי למרות שזה היה נחות ממנו מבחינה מספרית (300 אלף לוחמים עברים נגד 100 אלף לוחמים רומאים), משום שהעדיף לשבת ולחכות להם במבצרים במקום לצאת כנגדם ולהילחם ולהשתמש בעדיפותו המספרית. הוא הביא לגלות של כולנו. ובגלל בר כוכבא שיצא למלחמה הם הושמדו. אילו היו מנצחים הם היו יוצרים יהדות יותר קלה יותר נוחה.
– ומה אתה מתכנן לעשות עם האיסיים?
"אני משחזר כפר איסיי קדום, והכוונה שלי היא לשחזר שם את תקופת האיסיים בצורה המקצועית והמדעית הקרובה ביותר למציאות של אז. נעזרתי בפרויקט הזה בארכיאולוג המנוח יזהר הירשפלד. זה יהיה כפר שישוחזר ויתופעל ככפר חי ושוקק חיים, כפר שהדגש בו הוא על הרוחניות ולא על הגשמיות. הכוונה היא להפוך את האתר הזה לאחד האתרים החשובים לצליינים ולנוצרים בביקורם בישראל, ביחד עם אתר הטבילה, נצרת, כנסיית המולד, כנסיית הקבר וקומראן.
 על כפר האיסיים אני עובד הרבה זמן, ובמקור זה היה אמור להיות בכיוון קומראן. במקור הכוונה שלי הייתה לבנות כפר איסיי בקיבוץ עין גדי, והם החליטו שהם לא רוצים בטענה שמעולם לא היו שם איסיים באזור. היום הם מחפשים פרויקטים כלכליים אחרים שיממנו אותם.
עכשיו אני מקבל שטח על הכינרת".
– ופוליטיקה?
"לא, אני ממש לא מעוניין. ממש לא. זה מסריח ולא ישר, ואין אף פוליטיקאי אחד שמעניין אותו מהעם שבוחר אותו. רק התעשרות מהירה מעניינת אותם. עוד לא ראיתי פוליטיקאי ישר. היה רק פוליטיקאי אחד שהערצתי ואחריו הייתי מוכן ללכת – רחבעם זאבי, גנדי. הוא היה איש ישר ואהב את המדינה. רק איתו הייתי הולך. בגלל אהבתו לארץ ישראל, שאתה לא רואה כמוה היום.
זאת הסיבה שהפלסטינים מכל המנהיגים הישראלים סימנו אותו כמטרה. כל השאר לא ראויים בעיניי".

 


יאיר קליין פוגש את נחמן מברסלב

 

 

מיזם הכפר האיסיי לא היה הפרויקט התיירותי הראשון שהוא זומם. בשלב מסוים היה קליין מקושר לפרויקט לא צפוי – מלון שערי ציון, שנועד לשכן את אלפי המאמינים העולים כל שנה לקברו של רבי נחמן מברסלב שבעיר אומן. הוא היה אמור להתמנות כדירקטור במיזם. תאורטית סברו שמדובר בפרויקט רווחי ביותר. אלא שמהר מאוד, כמו תמיד אצל קליין, הוא הסתבך במאבקים בין שלושה גורמים נצים שכל אחד מהם טען לבעלות עליו. הצדדים הנצים לא הגיעו להסכמה אפילו בשאלה אם המלון מוגדר כמיזם עסקי או רוחני. הושמעו טענות על ניסיונות של מאפיה מקומית ומאפיה ישראלית להשתלט על המיזם הרווחי מאוד פוטנציאלית. כשקליין הוגדר כ"דמות המזוהה עם עולם האלימות".
קליין: "הייתי קשור שם עם כמה אנשים עד שנכנסה לעניין המאפיה המקומית שקשורה לחותן של הנשיא המקומי לשעבר השתלטו על הפרויקט כמה חרדים".
– מה לך ולנחמן מברסלב?
"אני לא מעריץ של נחמן מברסלב, אבל אני מוכן ומזומן לעזור לכל יהודי שבונה פרויקט מסחרי עסקי וגם כנגד המאפיה המקומית והישראלית. אבל כשראיתי שאני שוחה כאן בתוך ים עמוק של חרא ויתרתי ועזבתי.
"יש לי גם פרויקטים אחרים בתכנון: פרויקט נוסף שקשור לימי בית שני של שחזור כפר של הסנהדרין, הגוף ששלט בעם ישראל בטבריה; פרויקט בים המלח של תיירות רפואית שמיועד במיוחד לתיירים הרוסים; הקמת מלון שיתמקד בתיירות מרפא שיעבוד 24 שעות ביממה, שלא יהיה כשר.
– הרבה פרוייקטים באוויר. מתי אחד יהיה בשטח?
"פרויקט הכפר האיסיי הוא אולי החשוב בכולם. ויש לכך גם מטרה עכשווית: אני טוען שעם בלי עבר הוא עם בלי עתיד. יכול להיות שאם בני ישראל היו מקבלים את רעיונותיהם אז והיו שומעים בעצתם לא היתה נפתחת המלחמה הגדולה והאסון שבעקבותיה וההיסטוריה של עמנו היתה שונה. אולי אם אזכיר לאנשים את תורת האיסיים נוכל להציל את עצמנו מהאסון המצפה לנו על ידי חזרה לדרכיהם".

 כל זה היה נכון עד לפני שבוע כאשר התפרסמה הכתב הנ"ל במגזין "פירמה ".

אבל כעת קליין כלוא  במוסקווה ועתידו ועתיד הפרויקטים שלו תלוי בערפל יותר מאי פעם
דובר הסוכנות הרוסית ללוחמה בפשע המאורגן ובטרור טען כי קליין שינה את תאריך הלידה שלו, את שם משפחתו ואת מספר הדרכון שלו, כדי לעבור את ביקורת הדרכונים. ואולם לפי המידע שקיים בישראל,קליין החליף רק את שמו הפרטי והוציא דרכון חדש בעזרתו עזב באופן חוקי את הארץ..
אין זה ברור כיצד נלכד במוסקווה . על פי הידיעות העדכניות ביותר המידע היגיע לממשלת קולומביה ממשטרת ישראל . אולם כיצד ידעו אנשיה שקליין עומד לצאת לרוסיה ? האם הייתה כאן הלשנה של מקורב ?
בכל אופן סגן נשיא קולומביה, פרנציסקו סנטוס, אמר כי הוא מקווה שקליין "יירקב בכלא, על כל הנזק שגרם למדינתנו".
אך יאיר קליין הוא אדם עקשן והשתחרר כבר ממצבים קשים ומסובכים לאחר שנבגד ונלכד כל כך הרבה פעמים .נראה אם האיש שנמלט מבית הכלא בסיירה ליאון יצליח להשתחרר גם הפעם.

קישורים רלבנטיים על יאיר קליין :
חנן עזרן על יאיר קליין

ראיון גדול עם קליין

חנן עזרן ביוגרף של יאיר קליין

חוד החנית מאת חנן עזרן

מרוממה להוליווד

סוחרי הנשק בדרום אמריקה

מנהיג הימין הקיצוני בקולומביה בישראל

קליין ומיזם המלון באומאן

צו מעצר בינלאומי נגד קליין

ידיעה בהארץ

ידיעה באתר וינט 
באתר מחלקה ראשונה

יאיר קליין במוסקווה

לכידת קליין בנארג 

 ידיעה בוואלה

לכידת קליין בעקבות מידע מישראל

האסיר מסיירה ליאון

פגישה מחודשת עם רחל המשוררת

רחל המשוררת

 

 

דומה שהאמנות של הלחנת שירי משוררים הולכת וגוועת בשנים האחרונות בתוך שממה נוראית של יוצרים שרובם אינם מסוגלים לכתוב אפילו את שמם שלא לדבר על פזמונים הראויים לאוזן אנוש  

 רוב הזמרים כיום מעדיפים להלחין חומרים שלהם או של ידידים בלבד ,וכמעט תמיד הדבר פוגע אנושות ברמת השירים שלהם.

וזאת  מאחר שהיוצרים הנ"ל אולי יודעים להלחין ולשיר אבל בדרך כלל אינם יודעים ואינם מסוגלים לכתוב .
מן הראוי היה שיותר זמרים ילחינו שוב שירי משוררים וותיקים וגם חדשים .הם ימצאו שהדבר יעלה רק את רמת המופעים שלהם וגם יפעל לחיזוק העניין במשוררים הכותבים כאן . הלחנת שירי משוררים תוכל גם לקרב ציבורים שלמים מבוגרים יותר שבדרך כלל אינם מתעניינים בפזמונים החדשים בגלל רמתה הנמוכה של הכתיבה.ולכך יכולות להיות גם השלכות כלכליות עם גידול ציבור המתעניינים במוסיקה המודרנית ..
אבל לא כולם מתעלמים משירי המשוררים ,להקת "פגישה " יוצאת לאחרונה למופע שבו הלחינה את שירי משררת רחל וגם משוררים אחרים כמו נ תן אלתרמן . כמה מהשירים המולחנים לא זכו מעולם ללחן .וכמה מהם זכו כבר ללחנים בעבר .
ולהלן ביקורת של מבקר הדיסקים של האתר ירון ליבוביץ על הדיסק החדש שלהם .
ירון ליבוביץ  חוקר פילוסופיה יהודית ומבקר שירה  הוא גם מומחה לנושא  הזמר העברי , ותרם ליצירת מאגר המידע לפזמונים תנכיים והיסטוריים ברשת ,מאגר מידע יחיד במינו שהוא כעת מקור בעל חשיבות עליונה בהוראה במוסדות החינוך השונים ששם החליטו השנה להתחיל להשתמש בפזמונים ככלי עזר ללימוד נושאים שונים בהיסטוריה ובתנ"ך.
וכאן הוא מפעיל לראשונה את הידע שלו  כמבקר שירה גם כמבקר מוזיקה .
לעתיד הוא יפרסם כאן ביקורות נוספות על להקות ומבצעים נוספים שאינם זוכים ושלא בצדק להתייחסות תקשורתית ורשימות כלליות בענייני התפתחות המוזיקה והשירה הישראלית .
ליוצרים לתשומת ליבכם  כל מי שמעוניין לשלוח דיסקים לביקורת באתר זה מוזמן ליצור עימי קשר או עם ירון באי מייל :
:
Yaron Laybovitch

 רק כאן תקבלו ביקורות מיקצועיות  אוביקטיביות ופרטניות שכמוהן  לא תקבלו בשום מקום אחר ,לא בעיתונים ( שאצלם אפשר  כידוע לכתוב רק רשימות של 100 מילה על דיסק  ולא יותר ) ולא באתרים אחרים  אינטרנט.

נשמח לקבל באופן מיוחד דיסקים שבהם מולחנים שירי משוררים ותיקים וצעירים זאת במסגרת מאמצינו הנמשכים לעודד ולפתח את תחום האמנות הנשכח הזה, אבל נדון בכל דיסק שראוי שיעסקו בו .

 
 
 
 

מי הם חברי להקת "פגישה " ?

יהונתן שמלה, מלחין ומעבד, לומד מוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
רימון כהן, למדה שירה קלאסית.

להקת פגישה מבצעת את שירי רחל (בלובשטיין) המשוררת בלחנים חדשים.
כל הלחנים והעיבודים נעשו על ידי יהונתן שמלה.
חברי הלהקה החלו לעבוד על הדיסק במאי 2005 ובמשך שנתיים תמימות ניתבנו את כוחנו לעיבודים, הקלטות, ליקוט נגנים מרחבי הארץ והפקת התקליט. חלק מהשירים נולדו גם תוך כדי תהליך העבודה, כזה הוא 'פגישה'.
להקת פגישה נותנת לשירי רחל חיים חדשים וצבעוניים במוסיקה השואבת את השראתה מהסגנון הארץ ישראלי, מג'אז וממוסיקאים מובילים כמו שלמה גרוניך, מתי כספי, שם-טוב לוי ויוני רכטר.
רחל מביאה בשיריה דילמות שעודן חיות ונושמות: אהבות נכזבות, אמינותה של ידידות, קשר אהבה-שנאה לארץ ולחברה ישראלית, הניגודים שבעולם היצירה ועוד, ועל כן פער הדורות שלכאורה אינו מורגש.
בחודשים האחרונים הם יוצאים לסיבוב הופעות ברחבי הארץ, שזכו לאהדת הקהל.

מבצעים:
שירה: רימון כהן
שירה, קולות, גיטרה: יהונתן שמלה
קולות: שירי אלון
חליל צד: תמר איזנברג
גיטרה בס, כינור: אלעד קורן
תופים: רן הולצמן
להמשך קשר רימון כהן 050-7693449 rimon6@gmail.com

 

 

פגישה מחודשת עם רחל המשוררת

מאת ירון ליבוביץ

ביקורת של התקליטור "פגישה" יהונתן שֶמְלה ורימון כהן בשירי רחל

 

התקליטור שרובו מכיל שירים של רחל המשוררת המולחנים בידי יהונתן שֶמְלה והמושרים בפי רימון כהן הוא תקליטור מעניין, מאתגר, יפה ונשמע נעים לאוזן אך בו זמנית הוא תקליטור שצריך להאזין לו יותר מפעם אחת כדי להבין לעומק את השירים שבו. הוא מעניין מפני שהוא תקליטור שנעשה בידי יוצרים צעירים מוכשרים ומבטיחים שלקחו על עצמם משימה לא פשוטה להלחין שירי ספר של משוררת ידועה ולהפוך אותם לפזמונים.
כל ניסיון של הלחנת שירי ספר הוא לדעתי ניסיון מבורך. הוא מאתגר מכיוון שמדובר בהלחנה של שירים מאת רחל המשוררת, שכמו שהם נוגעים ורלוונטיים גם היום הם הולחנו כבר לא פעם: שלושה שירים בתקליטור הולחנו כבר; "עבריה" הולחן פעם אחת על ידי בעז שרעבי; "פגישה חצי פגישה" הולחן על ידי חנן יובל ( וגם בידי מלחין נוסף לא ידוע לי  ( האם מישהו מהקוראים יודע מי ?) , ובסופו של דבר "אל ארצי" המתחיל במילים "לא שרתי לך ארצי" הולחן על ידי יהודה שרת. זה לא קל לפרש מחדש בצורה רעננה שירים שכבר התפרסמו בפירוש מולחן, שלפחות בשני שירים מהשלושה המוזכרים הלחנים הקיימים הפכו לסימן היכר של אותם שירים. יפה ונשמע נעים לאוזן תודות לקולה הנעים של רימון כהן והעיבודים של יהונתן שמלה המצליחים להוסיף גוונים שונים לכל רצועה בתקליטור ובכך הופכים את הלחנים למיניאטורות קטנות של מצבי רוח שונים. מצד שני חלקו של התקליטור אינו קליט לאחר שמיעה ראשונה, ויש בו קטעים שהצטרכתי להאזין להם כמה פעמים כדי להבין אותם.

השיר הראשון "בלילות מקדם", במקצב הפופי שלו ובפזמון החוזר הקליט שלו, מהווה לדעתי פתיחה טובה לתקליטור. הנימה הקלילה משהו לא נשארת לכל אורך התקליטור ומרצינה מאד בקטעים אחרים בהמשך התקליטור. בכל מקרה הפרשנות העליזה במקצת של השיר, שמתאר למיטב הבנתי, סצינה חלומית שמבוססת על חוויה שקרתה בעבר אולם כפי הנראה לא תחזור, מחמיצה את הזרמים התת קרקעיים העצובים הנסתרים בשיר. קטע 2 "עבריה" עניין אותי ולו עקב היותו גירסה מולחנת חדשה לשיר שכבר הולחן בעבר על ידי בעז שרעבי והושר בביצוע המהפנט והכובש של רבקה זהר. מכיוון שכך ליוצרי התקליטור היו מתחרים רציניים, אם אפשר לומר כך. הלחן של שמלה הוא שונה מהלחן של שרעבי ומייצג לדעתי תמונה אחרת של ישראליות. העבריה של שרעבי היא המנונית יותר והיא כאילו מתפלאה על זה שהיא רואה את עצמה כבת המקום. העבריה של שמלה רואה את עבריותה כעוד פריט מהאישיות שלה, והיא לא רואה את היותה כבת המקום כפלא. גם העיבוד של שמלה נוטה יותר לג'ז עם הסקסופון שבשיר בניגוד לעיבוד האקוסטי שבו מולבש השיר בגרסתה של רבקה זהר.
פרשנות מעניינת ושונה ניתנת גם לשני השירים הנוספים בתקליטור שהולחנו בעבר. קטע 7 הוא לחן לשיר "פגישה חצי פגישה". השיר הזה כאמור הולחן פעמיים פעם אחת בגישה הנותנת לשיר פרשנות של שיר עם רוסי בעל נופך נוסטלגי רומנטי. (לצערי לא הצלחתי לגלות דבר על המלחין או מי שר אותו ואשמח אם מי מהקוראים יודיע לי על כך). הלחן השני הוא לחנו של חנן יובל, בעל נגיעות של פולק רוק, והקצביות הנמרצת שלו מדמה את הפגישה שבשיר כדבר לא רצוי מפתיע ומעלה זיכרונות לא נעימים לדובר השירי. הלחן של שמלה נותן פרשנות שונה לחלוטין. הרצ'טטיב המהיר בהתחלה והליווי הג'זי עם הנגיעות הרוקיות שבגיטרה החשמלית שנוספת לו מדמים לדעתי אופי משעשע במקצת ומפוכח על הפגישה שבשיר.
אך לדעתי הפרשנות שניתנה לקטע 8 שגם הוא הולחן בעבר. השיר "אל ארצי" זכה ללחן לירי ונוגה מאת יהודה שרת שאולי התאים לאופי המתנצל משהו של השיר. אולם הלחן החדש של שמלה לקח גם הפעם את השיר לכיוון שונה. הלחן הזכיר לי בלדת רוק וקצת הפתיע אותי שהליווי הכלי היה ג'זי. הנימה שדבר זה נתן לשיר הייתה נימה קצת מתריסה. העצב שבלחן היה עצב עצור וקצת כועס.
האופי המתריס רוקי משהו נשמר לדעתי גם בקטע 12"הצדק את הדין", שעוזרת לכך הגיטרה החשמלית שמנגן בה רואי שלמה.

 יוצרי התקליטור הרהיבו  עוז בכך שהם צרפו שני לחנים לשיר אחד, הכוונה ל"בלא ניב בלא נוע" שהגרסה שלו בקטע 14 היא רוקית ואילו הגרסה בקטע 5 הוא ג'זית רומנטית. יש בתקליטור הזה גם קטע שמזכיר לטעמי רוק מתקדם או אולי את שלישית "קצת אחרת" של שנות השבעים של המאה שעברה עם שלמה גרוניך שם טוב לוי ושלמה יידוב, כוונתי לקטע 3 "אושר שלו".
השירים הוצגו בתקליטור בצורה מרעננת ומעניינת, אך לעתים נראה לי התקליטור כארוך מידי. האורך הזה עלול להביא לכך שקטעים מסוימים לא יזכו להכרה שאולי הם ראויים לה. מה שעוד צרם לי הייתה העובדה שהיו שם שני קטעים כליים שהקטע השני לא רשום בכלל ברשימת השירים שבתקליטור. לא כל כך העובדה שהיו שם קטעים כליים צרמה לי אלא העובדה שזה פגם ברעיון הכללי שהתקליטור העמיד שזה הלחנה של שירי רחל.

 

 

רימון כהן עם להקת "פגישה "

 
 

לסיכום ניתן לומר שהתקליטור הוא עבודה מעניינת ומבטיחה של יוצרים חדשים ומוכשרים המעניקה פרשנות מרעננת אם כי לעתים מורכבת לשירי רחל. יש שם שירים שיכולים להיות טובים בתור תקליטונים, אולם יש שם גם קטעים שיש להאזין להם כמה פעמים כדי להבין אותם. התקליטור הוא מרתק נעים לאוזן, לעתים לא קל להאזנה אולם בהחלט שווה את המאמץ.

 

אתר של להקת "פגישה "

אתר באנגלית

 

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים

מאגר המידע של הפזמונים התנכיים וההיסטוריים

 

האם שקספיר עוד רלבנטי ?

לפני כשנה וחצי הוזמנתי להשתתף בתוכנית פיילוט לתוכנית בענייני דת בשם "צולם ביום חול " בהנחיית שהרה בלאו . בתוכנית דיברתי על הסרט שהוקרן אז על המסכים "הסוחר מונציה " עם אל פאצ'ינו " ועסקתי בשאלה האם ניתן לראות בסרט כמו במחזה המפורסם של שקספיר שעליו הוא מבוסס יצירה אנטישמית .
עבור הפיילוט הזה נאלצתי לנסוע במיוחד לירושלים ולמעשה בזבזתי עליו יום שלם .
לבסוף הוא  לא הוקרן .מאחר שזה היה רק פיילוט .
לכאורה הדיון על שקספיר היה בזבוז קולוסאלי של זמן שיכול היה להיות מנוצל לדברים חשובים יותר.
אבל כנראה ששום עיסוק אינטלקטואלי לא מתבזבז באמת ..לפני כמה חודשים פנתה אלי דינה שטנר והודיעה לי שהיא ושותף  מתכננים פרויקט מיוחד במינו  ""אורות הכרך " זה יהיה   פרוייקט ספרותי  מסוג שונה שבו בכל גיליון יעסקו יוצרים ישראלים צעירים מסוגים שונים באחד מספרי המופת הקלאסיים ומזוויות שונות .וזאת על מנת לקרב את היוצרים האלו אל הקהל הצעיר שבדרך כלל אין לו הזדמנות להתמודד עם יוצרים אלו .
הגיליון הראשון יעסוק במחזאי המפורסם מכולם שקספיר . האם אהיה מוכן לתרום לו משהו ?
היה לי מה לתרום ,הרחבה של אותה שיחה שדבר לא יצא ממנה בתוכנית "צולם ביום חול ".מאמר על התגובות היהודיות השונות לאורך השנים לדמות של שיילוק ,היהודי המפורסם ביותר בספרות העולם לאחר הדמויות שבתנ"ך ובברית החדשה וגורם אדיר כוח להפצת האנטישמיות בעולם .
ואני שמח להודיע שכעת כמה חודשים בלבד לאחר אותה שיחה מקדימה יצא סוף סוף הגליון  הראשון של "אורות הכרך " והוא בהחלט גיליון ראוי לקריאתכם .
( המהירות בביצוע אגב הדהימה אותי ,לאנשי כתב העת "עמדה " שגם הם הוציאו גליונות משלהם בימים אלו לקח כמה שנים עד שהוציאו סוף סוף את הגליונות הנוכחיים,אנשי "אורות הכרך " הראו שאפשר להוציא לאור גיליון ספרותי גם מהר וגם טוב ) . 
הגליון הראשון של "אורות הכרך " כולל מאמרים שירים סיפורים ואיורים שקשורים או מושפעים או קיבלו השראה משקספיר. ואפילו סיפור מצויר של הקומיקסאי איציק רנרט שמספר על ההשראה שחייו קיבלו מכתבי שקספיר .
נקודה מעניינת :המחזה הנדון ביותר בגיליון מבין כל מחזות שקספיר הוא דווקא המחזה המלחמתי הלכאורה מאוד לא רלבנטי למצב הישראלי ( ואולי דווקא כן ) "הנרי החמישי "על הנסיך ההולל הארי שהופך לאיש מלחמה קשוח ויוצא לכבוש שטחים בארץ שכנה בטענה שהם שלו מקדמת דנה. .
לא פחות משלוש יצירות בגיליון מוקדשות מחזה זה :תרגום של קטע מהמחזה מאת אברהם עוז ,שיר מאת אסתר צירלין וסיפור מעניין של ראובן מירן שחוזר לעלילה ומציג אותה מנקודת המבט של אחת הדמויות .

 (שאר הסופרים והעדיפו לנקוט באיסטרטגיה הספרותית של שימוש בשקספיר על מנת להאיר את החיים הישראלים המודרניים במקום לפנות ישירות לעולמו של שיקספיר כפי שעשה מירן בסיפור ההיסטורי שלו. )

אותי זה הפתיע :ציפיתי שהמחזה הנידון ביותר בגיליון יהיה ה"סוחר מוונציה " שהוא לכאורה רלבנטי היום יותר מאי פעם .אבל טעיתי. אני היחיד שעוסק בו בגיליון .

 האם זה אומר ששילוק היהודי הגלותי מונציה וכל האנטישמיות הקשורה בו ,נושא שפעם עמד במוקד העניין של העיסוק הישראלי בשקספיר שוב אינו אומר הרבה לדור החדש של היוצרים בישראל ? האם ייתכן שדווקא הנסיך הארצי והמלחמתי הארי מהנרי החמישי שאין לו שום קשר ליהדות ולגלות אבל יש לו הרבה קשר למיליטריזם אומר להם הרבה יותר ?
מאמר מעניין בחוברת הוא של הסופר יונתן  בן נחום "שקספיר כאדם רמזים ביצירתו " שבו בן נחם מגלה כמה מזים מעניינים על אישיותו של שקספיר כתוצאה מקריאה מחודשת ביצירתו ובו הוא מגיע בין השאר למסקנה שנישואיו של שקספיר עם אישה מבוגרת יותר נכפו עליו ממש בידי אותה האישה ורמזים על כך יש בסונטות שלו שבה מתואר אונס של נער צעיר בידי אישה מבוגרת יותר ."( גילוי נאות :יונתן בן נחום כתב את המאמר לגיליון בעצתי ) .
סך הכל חוברת מרתקת ממש במיגוון הזוויות שאותן היא מוצאת בשקספיר שמראות שהסופר הבריטי הוא רלבנטי היום כפי שהיה תמיד .
אנשי "אורות הכרך " מתכננים כעת חוברת הבאה שתעסוק במשורר היווני הקדום הומרוס . ותהיה בנויה בפורמט דומה .אני מצפה לה בסקרנות .

ראו גם
אתר "אורות" "

"אורות " בויקיפדיה

רשימת היצירות בחוברת

 

המאמר "היהודי מונציה "

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 461 שכבר עוקבים אחריו