הכיתה מהגיהנום : 20 שנה של זבנג

הופיע באתר NRG

אז מה היה שם, ב'זבנג' של אמצע שנות השמונים, שעשה לנו את זה כל כך וגרם לסדרת הקומיקס של אורי פינק להחזיק עשרים שנה?

התאריך הוא 11 באוגוסט. על עטיפת גיליון השגרתי והרגיל לכאורה מספר 1549 של השבועון המצליח "מעריב לנוער מופיעה דמות ענק של הזמר המצליח אז דני סנדרסון . בגיליון עצמו אין לכאורה שום דבר מיוחד מופיעים המדורים הרגילים ,"יותר מוזר מהדמיון " "מורה מחליפה " סודי ביותר :מיומנו האישי של מיקי " "בחן את עצמך וכו' .
יש דבר אחד יוצא דופן בגיליון . באחד העמודים האחרונים שם נדחף ללא איזכור וללא כל הסבר שהוא מהעורך עמוד קומיקס שנקרא מסיבה זאת או אחרת לא ברורה בשם "זבנג ! "
המחבר הוא מישהו בשם אורי פינק. כמה מועטים מבין הקוראים המבוגרים היכירו את השם הזה כמישהו שהתראיין 9 שנים קודם לכן מעל דפי השבועון בהקשר לסידרת קומיקס ראשונה מסוגה בעברית על עלילות גיבור על ישראלי בשם סאברא מאן .

 
עמוד מוקדם של "זבנג " שנות השמונים.

הסיפור היה על נער ונערה חסרי שם נפגשים על חוף הים אי שם .הנער מנסה לצוד את תשומת ליבה של הנערה ונשרף אגב כך באור השמש ,בדיעבד מתברר שגם הנערה ניסתה ללכוד את תשומת ליבו ו"נשרפה" גם היא .
עד כמה שהקוראים יכלו להבין היה זה משהו חד פעמי מאחר שלא הופיעו שום דבר נוסף בשם כזה במשך שלושה שבועות נוספים. אבל ככל הנראה התגובות היו טובות מספיק בשביל המערכת לנסות שוב . כעבור חודש בדיוק בשמיני בספטמבר הופיע עוד סיפור קומיקס בשם זה בשם "זבנג !" ובו הופיעו לצד הדמות של הנער מהסיפור הקודם כמה דמויות ( שעדיין לא נקראו בשם ) של נער ממושקף ושל בריון בית הספר " ומכאן ואילך הסדרה החלה לרוץ פחות או יותר בקביעות. לעתיד הדמויות מהסיפור הראשון קיבלו את השמות גל וסיגל ונער הממושקף את השם ירון .

 
 
 
קטע מסיפור "זבנג " טיפוסי ".
 
 

בסיפורים הבאים בסדרה הופיעו מורה צעקנית בשם "הגברת זעמון " (שלעתיד הלא רחוק שונה שמה לגברת זעפני ) ולאט לאט נצברו עוד ועוד דמויות כמו ג'ינגי החרמן הנצחי והלא יוצלח ,מאיה הדוגמנית הסקסית , גיל המפלצתי והחביב, סתיו הנערה הגותית הקודרת חובבת הבגדים השחורים ואחרים ,רבים אחרים. כולם מוזרים .

עטיפת הספר הראשון והיחיד שאינו ממוספר בסדרת ספרי "זבנג ".

בתוך כמה חודשים התברר שזוהי הסדרה המצליחה ביותר שידע מעריב לנוער מזה שנים רבות ובתוך עוד כשנה התברר שזאת הסדרה המצליחה ביותר שידע המגזין מימיו ,גם מעל ומעבר לסדרות כמו "איה הג'ינג'ית " של פוצ'ו ו"ויעל ואני " של איטו אבירם " שתיהן יוצרות טרנדים בזמנן.

ובתוך שנתיים שלוש התברר שההצלחה אינה מוגבלת רק לדפי השבועון מדי שנה החלו לצאת ספרים ענקיים של זבנג עם קטעים ממעריב לנוער בתוספת קטעים חדשים .
אבל ההצלחה לא הסתיימה כאן אורי פינק הפך לקומיקסאי היחיד בארץ שכל פרנסתו עהיא על קומיקס ולסופר המחוזר ביותר בידי ילדים מחפשי חתימות בדוכני שבוע הספר .


ולמשך שנים נחת על הארץ מבול של מוצרים נלווים ,סדינים ,תחתונים חולצות ,מחברות , לוחות שנה ,קלפים , סדרה על דמויות זבנג בתור ילדים ביסודי , סדרה על דמויות "זבנג " בתור חיילים , יומני תלמידים כמובן ( המוצר הנלווה מאריך הימים ביותר, המלווה את תלמידי בבתי הספר מזה שנים רבות היה אפילו אחד שבו הם פוגשים את מיכל ינאי), ארטיקים .ולאחרונה משחק מחשב .

עטיפה מיוחדת  של "מעריב לנוער" לרגל עשרת שנות "זבנג " עם הדוגמנית הפופולארית דאז סנדי בר.

( נעשתה כמה שנים לפני שסנדי באר הופיעה בסדרת הטלויזיה של זבנג ויש כאן סוג מסויים של נבואה שהגשימה את עצמה ) .

 

השיא היה כאשר על פי זבנג נעשתה סדרת טלוויזיה בכיכובו של השחקן יוסי גרבר בתפקיד הגברת זעפני של עם שירי גדני בתפקיד סיגל ושל הדוגמנית הידועה דאז ( והנשכחת לחלוטין דהיום ) סנדי בר בתפקיד תלמיד הדוגמנית.
למה זה הצליח כל כך ? משום שאורי פינק לקח על עצמו לתאר את חברי הכיתה האוטלמטיביים מן הגיהנום אתה האנשים שהם כל אחד מהם הסיוט האולטימטיבי של תקופת הבגרות מהמורה המפלצת דרך החנון האולטימטיבי הדחוי בידי כל אישה ( שהוא דמוי הארי פוטר בנוסף לכל צרותיו ) הבריון בעל כוח האימים מלך הכיתה היפה שיותר מכל אוהב לפתות נשים מבוגרות וכל השאר.

גיליון חגיגי של "מעריב לנוער לרגל 20 שנות "זבנג "

 לאחרונה מלאו 20 שנה רצופות לסדרה זאת של אורי פינק שרק ממשיכה ומשיכה .ואל יקל הדבר בעינכם רק מעט מאוד סדרות בעברית זכו לאריכות ימים כזאת ,חסמבה של יגאל מוסינזון ( ששרדה 45 שנה ) וקופיקו של תמר בורנשטיין לזר ( שממשיכה גם היום יותר מחמישים שנה ) ג'ינג' של גלילה רון פדר ואלו בפחות או יותר הכל.

אורי פינק הצעיר

בשנים האחרונות  האימפריה של פינק התרחבה  לאחר שפוטר ממעריב החל לפרסם גם את "מגזין זבנג " ( שהוא כעת המוציא לאור שלו ) וחוגג החודש את הגיליון ה40 .

 בשנים האחרונות פינק פירסם גם  סיפורי "זבנג " למבוגרים ( בני העשרים -30 פלוס  אלו שגדלו על הסדרה ) בחוברות בעלות מסרים פוליטיים  כמו  חוברת סטירית על ההתנתקות מעזה "ההתנתקות שואו ". שבה היציג את גיבורי "זבנג " כאנשים מבוגרי שלאחר גיל הצבא  העוברים בין השאר מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות .. עוד מחוויותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג  כאנשים מבוגרים הוצגה בחוברת "החיזבללה שואו " שפורסמה לרגל מלחמת לבנון השנייה .

הדמויות הקמות על יוצרן

 

ולרגל חגיגות  20 השנה לזבנג פינק הוציא לאור  את ספר הפלטינה המיטב של העשור השני של זבנג . שם מוצגים כל מיני סיפורים על הדמויות השונות לצד הערות וזכרונות של היוצר הגאה ושותפתו רעות אלמוג .

איך הסיפורים? חמודים ואופיניים. אם אתם חובבי זבנג תיהנו מהם. אם לא אז לא .
ובכל זאת יש סיפור אחד בספר שהוא קצת מעל הרמה של סיפור הזבנג הרגיל. הסיפור שאם הייתי צריך לבחור רק סיפור אחד של זבנג כטוב מכולם זה הסיפור שבו הייתי בוחר .
הסיפור שבו היוצר מתעמת לבסוף עם הדמויות הביזאריות שיצר .
זהו סיפור שנקרא "הבריחה הגדולה". הדמויות של "זבנג" נתקלות בדמות מוזרה במיוחד, אפילו לטעמם המגוון והסובלני שרוצה להצטרף אליהם באופן קבוע. זהו היוצר אורי פינק שקץ סופית בעולם שלו שמחוץ לקומיקס . אחרי הכל יותר מכל אמן אחר בהיסטוריה של הקומיקס פינק אוהב לשלב את עצמו בסיפוריו  כאחת הדמויות ולהרוס  ככל האפשר את "הקיר " שבין עולם המציאות של האמן ובין עולם הקומיקס שאותו הוא יוצר.אלא שדמויות הקומיקס אינן מתלהבות . התלמידים מן הגיהנום מוצאים את היוצר שלהם כדמות מגוחכת שאינה מתאימה לעולמם.וכפי שגל מעיר "הרי אין לך סיכוי לצאת חי מיום אחד של לימודים בתיכון עירוני ל"א ."
הדמויות מן הגיהינום תמהות "מה הוא לחוץ כל כך לברוח מהמציאות שלו ?"
שאלה טובה נשאלת השאלה למה הקוראים ( לא רק צעירים) עדיין מוקסמים הממציאות הזבנגית המטורפת לאחר 20 שנה .
אחרי הכל אורי פינק יוצר בשבילנו מידי שבוע את הסיוט של כל תיכוניסט למה הקהל הצעיר והלא צעיר כל כך אוהב את זה ?
אולי אפשר להשוות את זה לצפייה בסרטי אימה מופרעים במיוחד שהצופים בהם מרגיעים את עצמם שהמצב שלהם אינו נורא כל כך כמו של אלו על המסך ?
הצרה הצרורה היא כפי שרומז הסיפור של פינק המציאות המטורפת של "זבנג " למרות כל מאמציו הכנים הכמעט נואשים של היוצר אינה מתחילה אפילו להתקרב לטירוף האמיתי שם בחוץ , מחוץ לעולם הקומיקס.

האתר של זבנג

האיש והתופעה

אורי פינק בויקיפדיה

זבנג ורק התחלנו :שנתים של מגזין זבנג

זבנג סדרת הטלויזיה

משחק המחשב של זבנג

קריקטורות וקומיקס ישראלי :סקירה

אורי פינק באוניברסיטת באר שבע

רשימת ספרי"זבנג " של אורי פינק

 
 

 .זבנג ! הוצאת הדר , 1989 ( הספר הראשון האמיתי בסדרת זבנג ,שמקיומו מעדיף פינק להתעלם ולהשכיח )

הוסף לסל את זבנג 2 / אורי פינק
.זבנג 2. מודן , 1990

הוסף לסל את זבנג 3 / אורי פינק

.זבנג 3 מודן , 1991

הוסף לסל את זבנג 4 / אורי פינק

זבנג 4, מודן , 1992

הוסף לסל את זבנג 5 / אורי פינק

.זבנג 5, מודן , 1993

.זבנג 1 –ראשית . , מודן , 1993 ( אין טעות במיספור אורי פינק כתב את זבנג 1 שנים לאחר זבנג 2 ).

הוסף לסל את זבנג 6 / אורי פינק

.זבנג 6, מודן , 1994

זבנג 7 / אורי פינק

.זבנג 7, מודן , 1995

הוסף לסל את זבנג 8 / אורי פינק

בנג 8 מודן 1996

זבנג 9

.זבנג 9 מודן , 1997

הוסף לסל את זבנג 10 / אורי פינק

.זבנג 10 מודן , 1998 

הוסף לסל את זבנג 11 / אורי פינק

.זבנג 11 מודן , 1999

הוסף לסל את זבנג 12 / אורי פינק

זבנג 12 מודן , 2000

הוסף לסל את זבנג 13 / אורי פינק

.זבנג 13 מודן 2001

הוסף לסל את זבנג 14 / אורי פינק

.זבנג 14 . מודן . 2002

זבנג 15 / אורי פינק

. זבנג 15.מודן 2003.

הוסף לסל את זבנג 16 / אורי פינק

. זבנג 16. מלאו לנער ! מודן 2004. הכרך האחרון שיצא בהוצאת מודן.

זבנג! 17 / אורי פינק

. זבנג 17.-אני נשבע –עשרה! הוצאת שמעוני,2005.

זבנג 18 / אורי פינק

. זבנג 18.הוצאת שמעוני ,סדרת "קוץ " . 2006.

. זבנג 19 .סדרת קוץ. 2007.

הוסף לסל את זבנג 20 / פינק אורי

זבנג 20 .מודן 2009

הוסף לסל את זבנג 21 / אורי פינק

זבנג 21 .מודן 2009

זבנג! 22 / אורי פינק

 זבנג 22.מודן 2010

זבנג 23 .מודן 2011

ZBZNG-THE ULTIMATE TEEN COMICS

 (תרגום לאנגלית של סיפורים מזבנג 8 כאשר שמות הדמויות עוברים "אינגלות" ).

זבנג הזהב: המיטב של 10 השנים האחרונות. 1999. עורך ומגיש שגיא בן נון.

זבנג! הפלטינה - המיטב של העשור השני / אורי פינק
. אורי פינק עם רעות אלמוג . זבנג הפלטינה :המיטב של העשור השני . הוצאת אלומה אשכולות תוכן ,2007.

סדרת "דיאט זבנג "

הוסף לסל את דיאט זבנג 1 / אורי פינק

.דיאט זבנג. מודן 1996.

הוסף לסל את דיאט זבנג 2 / אורי פינק

.דייט זבנג 2 .מודן 1997

זבנג דיאט מס 3 / אורי פינק
.דייט זבנג 3 . מודן 1998

.דייט זבנג 4.מודן  1999

 הוסף לסל את דיאט זבנג 5 - זבנגימון / אורי פינק

.דייט זבנג 5.מודן . 2000.

זבנג העמודים האבודים / אורי פינק

. דיאט זבנג : העמודים האבודים / אורי פינק ; שיחזור טקסט – נועה רז. ‬. מודן , 1998

סדרת ,"זבנג אישי " הכל על

 
 

זבנג אישי -1ג''ינג''י / אורי פינק
(1.)הכל על ג'ינג'י מודן , 1996 עם אורי גרוס

הוסף לסל את זבנג אישי -2גילי / אורי פינק

(2).הכל על גילי , מודן 1998 עם אורי גרוס

הוסף לסל את זבנג אישי -3מאיה / אורי פינק

. (3).הכל על מאיה , מודן 1998 עם אורי גרוס

זבנג אישי -4זעפני / אורי פינק

. (4.)הכל על זעפני 1998 .עם אורי גרוס 

הוסף לסל את זבנג אישי -5סיגל / אורי פינק

(5.) הכל על סיגל 1999 . עם אורי גרוס

זבנג אישי 6 - הכל על הרצל / אורי פינק

(6).הכל על הרצל 2000 .עם אורי גרוס

זבנג אישי 7 - הכל על אשר ויוספה / אורי פינק

( 7.) הכל על אשר ויוספה. 2001. בלי אורי גרוס 

הוסף לסל את זבנג אישי 0 / אורי פינק

0) .) הכל על אורי 2001 על אורי פינק . עם אורי גרוס

זבנג אישי 8 - הכל על סתיו / אורי פינק

( 8) הכל על סתיו . 2007. עם רעות אלמוג .

. אורי פינק מגלה : ככה מציירים זבנג מודן , 1995 .עם אורי גרוס

אורי פינק מגלה ככה מציירים זבנג 2.0 . מהדורה חדשה ומורחבת מודן 2002 עם אורי גרוס .

נרסה מעודכנה של "ככה מציירים זבנג"

הוסף לסל את ההגדה של זבנג / אורי פינק

ההגדה של זבנג מודן , 2000

הוסף לסל את זבנג למכשף המתחיל / אורי פינק

.
זבנג! למכשף המתחיל, או, הארי פלונטר והמכשף הארור, מודן , 2001 פארודיה על הארי פוטר

זבנג - המחזמר / אורי פינק

זבנג המחזמר :צלילי המועקה הוצאת מודן ,2003

זבנג מנגה / אורי פינק

זבנג מנגה. קוץ 2007.

סדרת זבנג LIVE הסדרה הטלוויזיונית .


1..היום הראשון מודן , 1999.

2. יום האישה הבינלאומי . מודן ,1999

 

סדרת יומני זבנג 1990 ואילך .ב-1998 יצא יומן של זבנגלה שמפגיש אותם עם כוכבת ערוץ הילדים , מיכל ינאי .עד 2008  יצאו כ-20 יומני תלמיד שונים של זבנג . .
כוללים

[ÖÑàÒ ÙÕÞß 1991.gif[3].jpg]

יומן זבנג 1991-1992


יומן זבנג 2001-2002

יומן זבנג 2002-2003

יומן זבנג 2003-2004

יומן זבנג 2008-2009

יומן זבנג 2010-2011

 ספרי סדרת זבנגלה  גיבורי "זבנג " ביקום חלופי שבו הם עוד ילדים קטנים .

זבנגלה ,מודן ,1995

זבנגלה זבנגלה צא החוצה מודן , 1996

. זבנגלה! זבנגלה! זבנגלה ! מודן , 1997

.זבנגלה בריבוע מודן , 1998

זבנגלה היי מודן 2000 

חבורת זבנג בצה"ל

צבנג מודן , 2000 ( חברי זבנג כחיילים בצה"ל )

 

זבנג למבוגרים בלבד !

חבורת זבנג כאנשים מבוגרים _ פחות או יותר  מופיעות בחוברות הבאות המיעודות למבוגרים ( םחות או יותר ).  

  Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

ביקורת של איליה כהן

(הופיע במקור בצרפתית )

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה. 

חיזבאללה שואו .  2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

 

 

 אלי אשד בלש תרבות עם הגולם ודמויות "זבנג". צייר  אורי פינק.

 

ראו גם

אורי פינק האיש והתופעה :הסקירה המלאה

זבנג סדרת הטלוויזיה

זבנג :המגזין

20 שנות זבנג :נמרוד רשף ושי צ'רקה במחווה מיוחדת לאורי פינק  

מנוי למגזין הקומיקס זבנג

 

אורי פינק :האיש והתופעה

 
אורי פינק הוא הקומיקסאי המצליח ביותר שידעה ישראל מעודה והיחיד שמתפרנס בכבוד ( פחות או יותר …) ממקצועו .ומתחת ידיו כבר יצאו  אלפי ( ואולי עשרות אלפי ?) סיפורים, למעלה מ100 ספרים עשרות חוברות ב"מגזין זבנג " שאותו הוא עורך וכותב ומצייר (כמעט ) לבדו . עם שפע   דמויות שונות כמו גיבורי סדרת הקומיקס "זבנג " גיבור העל סופר שלומפר, וגם "הגולם ולילית" דמויות שאותן יצר בשיתוף פעולה עימי.בסוף שנת  2007 מלאו 20 שנה ליצירת "זבנג" סדרת הקומיקס המצליחה ביותר שידעה ישראל מעודה  ולרגל האירוע החגיגי להלן  סקירה מלאה על האיש והתופעה .

הופיע בגרסה שונה בספר "מטרזן ועד זבנג "

 יום אחד כאשר הוצאתי את הספרים של אורי פינק שנשלחו אלי מהדואר , אמרה לי אישה מבוגרת ומכובדת שראתה את שם מחבר וצייר הספרים " אורי פינק ? הוא מגעיל!!!"
נדהמתי.שאלתי את האישה אם היא מכירה את מר פינק הנכבד כל כך טוב כדי שתוכל לקבוע עליו חוות דעת כזאת ." אינני צריכה להכיר אותו " ענתה האישה בבוז ובסלידה אינסופיים " אני מכירה את הציורים שלו!".

הגברת הנ"ל איננה יחידה בדעתה זאת על פינק ויצירתו . לאורך השנים האחרונות היה אורי פינק מטרה להתקפות בילתי פוסקות ממקורות שונים ומשונים החל מהורים נזעמים דרך מפלגת המפד"ל והבד"ץ של החרדים וכלה בחוגי ההומוסקסואלים שהאשימו אותו כמעט בכל דבר תחת השמש, מיצירת סטריאוטיפים גזעניים ו/או סקסיסטיים ועד פגיעה בקדשי האומה והשחתת נפשם התמימה של בני הנוער העברי.

הייתה תקופה שבה אחת לכמה חודשים נאלץ פינק לנטוש את הסטודיו שלו ולהתארח בתוכניות הבוקר של הטלוויזיה שבהן היה  חוזר ומסביר בסבלנות ( ובהנאה שהיא לא הצליח להסתיר ) את עמדתו בעד חופש הדיבור ובנוגע לשערוריה התורנית . למרות זאת ( ואולי גם בגלל זאת ) יש אלפים רבים של קוראים רובם ככולם ילדים ובני נוער שהפכו את ספרי הקומיקס שלו ("עלילונים" על פי האקדמיה ללשון  עברית ) לבין הנמכרים ביותר בשוק ספרי הילדים ומופיעים באופן קבוע ברשימת רבי המכר. פינק תפס בשנים האחרונות את מקומו של יגאל מוסינזון בשבוע הספר כאיש שהמספר הגדול ביותר של ילדים צובעים על ידו כדי שיחתום בשבילם על ספריו. הספרים המתבססים על סדרת "זבנג " שלו שיוצאים באופן קבוע מאז 1988 מופיעים באופן קבוע לא פחות ברשימת רבי מכר, זמן שהוא כמעט נצח בתרבות הפופולארית הישראלית שאינה ידועה באריכות הימים של היצירות השונות שבה ובוודאי לא באלו שעוסקות ופונות לנוער.
תופעה זאת היא מפליאה במיוחד אם נזכור שפינק מייצג סוגה ספרותית מיוחדת מאוד , הקומיקס , שבישראל בניגוד לארה"ב ואירופה הוא תופעה אזוטרית שלא הצליחה עדיין לפרוץ אל לב השיח התרבותי מהשוליים. ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר העלילונאים בישראל שהצליחו להוציא ספרי קומיקס בישראל . אלה הם דודו גבע , אנשי קבוצת אקטוס טראגיקוס  נמרוד רשף , ועוד שניים שלושה אנשים.

פינק הוא ככל הנראה העלילונאי היחיד בישראל שמתפרנס בכבוד אך ורק מתחום זה . מבחינת הציבור הרחב כאשר מדובר על קומיקס ישראלי רובו המוחלט הוא פרי יצירתו של אדם אחד ויחיד אורי פינק.

ספק אם יש דוגמה אחרת בעולם כולו לעלילונאי שהפך לרב מכר ענק במדינתו בזמן שתחומו הקומיקס נשאר שם מכל בחינה אחרת כמעט בלתי ידוע לחלוטין. חייו ויצירתו הם סיפור הצלחה ששום עלילונאי ישראלי אחר לא הצליח אף להתקרב אליו . מכל בחינה האיש הוא פנומנון .

גיבורי על נוסח אורי פינק

אורי פינק בשנות השבעים.

אורי פינק הוא אמן הקומיקס הידוע המצליח והפורה ביותר כיום.חייו ויצירתו הם סיפור הצלחה ששום קומיקסאי ישראלי אחר לא הצליח להגיע אליו.
פינק נולד בתל אביב ב-1963. כמו מרבית הקומיקסאים , פינק היה בילדותו חובב "מכור " של קומיקס שאסף בביתו מאות ואלפי חוברות קומיקס מכל הסוגים, בתחילה חוברות עבריות מסוגן של טקס "זאגור, טרזן פופאי ולאחר מכן של חוברות זרות ובראש ובראשונה של "סופר גיבורים " מסוגם של סופרמן, בטטמן וגיבורי העל של חברת מארוול . כמו מרבית אספני הקומיקס בגילאי הנוער , פינק היה מוקסם מהרעיון של הסופר גיבור.ובסופו של דבר הוא ניסה ליצור סופר גיבור משל עצמו.

סברמן יצא לאור במקביל בעברית ובאנגלית.

בניגוד לרוב חובבי הקומיקס הוא הצליח לפרסם את יצירתו כבר בגיל צעיר ביותר 15 ב1978 הוא פרסם בהוצאה מקצועית בירושלים שבעליה התפעל מהמיקצועיות של העלילונאי הצעיר , הן בעברית והן באנגלית סיפורים על עלילותיו של מה שכונה "הסופר גיבור העברי הראשון" "סאברא מאן ".

הוא היה חייל ישראלי אמיץ ואידיאליסטי (בן להורים ניצולי שואה) בשם דן בר און שבגופו הושתל מוט אטומי ושנלחם בשירות המדינה ברשעים שונים בשרות האויב. החוברת הראשונה בסדרה הייתה עלילה סטנדרטית ונאיבית ביותר שגילו הצעיר של הכותב ניכר בה היטב. היא נקטעה באמצע העלילה בדיוק כשסברה מאן עומד להלחם בגיבור מסוכן במיוחד בשם "שאדו מאן "

את המשך הספור ואת שאר עלילותיו של סברה מאן שבמהלכן נאבק ברופא הנאצי מנגלה נאלצו הקוראים לחפש בשפה האנגלית ובספר באנגלית בשם "SABRAMAN VERSUS DR.MENGALA" שבו צייר פינק מחדש ובצורה מקצועית יותר את החוברת שכבר הופיעה בעברית.
.בעברית הופיעה רק חוברת אחת נוספת על עלילותיו של סברא מאן , אך מי שציפה שהחוברת השנייה בסדרה תמשיך את הסיפור התאכזב.

 החוברת שהופיעה בפורמט שונה לחלוטין ונקראה "סברמן נגד שליחי השאול  " היציגה דמות שונה לחלוטין של סברה מאן הנאבק הפעם במקום באויביי המדינה בחבורה של מכשפים שכמסתבר עבדו בשרות הצבא הישראלי ולאחר שננטשו כמתים נשבעו להשליט את השטן על העולם מהנגב. . בסיפור נאלץ סברה מאן לנדוד ממימד למימד עד שגבר לבסוף על מכשפה יפיפיה ומומחית בחרבות בעזרה של גיבור המשכיר את שירותיו ( נסיון ראשון ועדיין לא מוצלח במיוחד של פינק לכתוב בהומור , דבר שהוא יצטיין בו בעתיד) .בסיפור זה כבר ניכר שיפור מסויים לעומת הסיפור הקודם במיוחד בכך שהפעם הזאת הספור היגיע לסיומו ולא נקטע באמצע.
פינק ניסה לכתוב סיפורנוסף על סאברמן שבהם הוא מתגלה כלוחם מוקדם למען השלום בין העמים כאשר הוא מנסה להביא לשלום בין סופר גיבורים ישראליים וערביים הנאבקים זה בזה אך הסיפור ( אולי בגלל המסר הפציפיסטי שלו?) לא נמצא כראוי לפירסום בידי המוציא לאור של פינק ונגנז ועמו נגננזה הדמות למשך שנים רבות.
דמותו של סאברה מאן הייתה פשטנית מאוד, בסך הכול לוחם אמיץ המבטא סיסמאות. פינק עצמו שלו יש דעות פוליטיות חזקות מאוד אמר שהוא מבין שבעצם תיאר שם דמות "פשיסטית " המייצגת את "היהודי החזק ".
אך הוא חזר לעתיד לדמות פרימיטיבית זאת במה שהיה באופן פרדוקסאלי יצירתו הטובה ביותר עד היום .
עוד ועוד סופר גיבורים
לאחר סברה מאן הפך פינק להיות צייר הקומיקס הפורה ביותר בעברית ובין מגוון הסיפורים שאותם פירסם המשיך במאמצים להמשיך בסיפורי הסופר גיבורים האהובים עליו כול כך, אך היחס שלו כלפיהם הפך להיות רציני פחות ופחות.ב-1982 הוא פירסם סיפור בשם "ארבעת המופלאים " שאותו כתב הרופא יוסף טרוצקי שהיה מעין שילוב של חסמבה וסדרת הקומיקס המפורסמת של הוצאת מארוול ה"פנטאסטיק פור" על עלילות חבורת ילדים וכלבם מקבלים כוחות על , סיפור ש נקרא כפרודיה אם כי אין זה ברור אם אכן זאת הייתה כוונתם של המחבר והצייר. פינק המשיך במאמצים לפרסם לפרסם סיפורי סופר גיבורים "רציניים" כמו "כוכב שביט " שהופיע ב1988 בעיתון מעריב על נער שהופך לסופר גיבור ומסתבך במלחמה בין שני גזעי חייזרים ובמאבק כנגד דוקטור מדוזה מדענית מרושעת שרוצה להשתלט על כדור הארץ.גס סיפור זה לא גרם לאף אחד להתרגש מאיכותו.
פינק המשיך במאמציו לקדם את נושא הסופר גיבורים בישראל ואף היציע לטלביזיה הערבית רעיון לסידרה שבה סופר גיבורים ישראליים וערביים ישתפו פעולה כנגד אויבים משותפים שונים , אף אחד ברוממה לא התלהב במיוחד מהרעיון …..

סופר שלומפר

לאחר כול הכשלונות האלה היגיע פינק למסקנה שאין לו מה לחפש עם סיפורי סופר גיבורים "ראליסטיים " והחליט לנסות כיוון אחר : סיפורי סופר גיבורים פארודיים שלועגים לכול הקונבנציות של הז'אנר ולרעיון הסופר גיבור בכלל והפעם זכה ליתר הצלחה.

 

את מקום סברה מאן הסוכן הישראלי האמיץ תפס "סופר שלומפר" סופר גיבור לבוש בפיג'מה שעלילותיו הן פארודיה מטורפת על כול הסיפורים מסוגו של סאברה מאן .
סדרה זאת זכתה להרבה יותר הצלחה מסאברה מאן , עלילותיו של סופר שלומפר רצים מראשית שנות ה90 בעיתוני הילדים "כולנו"   ו"קומיקס " וכיום  "מעריב לילדים ".

 

עד כה יצאו שלושה ספרים על עלילות סופר שלומפר  (שבשלישי שבהם "קוסמיקס" כלל גם סדרות מד" ב נוספות כמו "חרצולי החלל " פרודיה על "מסע בין כוכבים ").. מידי פעם פינק אף ניסה ליצור סיפורים מתוחכמים למדי בסדרה זאת כמו "משפטו של סופר שלומפר" שעוסק בפרדוקסים של מסע בזמן כאשר סופר שלומפר גורם להעברתה בזמן של עיר מודרנית לעבר הרחוק ומגלה שצאצאיה כיום פותחים במסע לכיבוש העולם עד שהוא מונע את התקיימות האירוע…אך בדרך כלל העדיף לעסוק בסידרה בספורים פשוטים ומבדחים . עוד ניסיון שלו ליצור סידרה הומוריסטית על סופר גיבורים היה "צ'קומוקס" עלילות סופר רשע מהחלל המגיע לכדור הארץ ומתמודד עם החיים שם. אך סדרה זאת אולי בגלל הנושא המתוחכם יחסית שלה לא זכתה להצלחה של סופר שלומפר.

מה שפינק חושב באמת על ז'אנר הסופר גיבורים ניתן לראות ביצירות הסאטיריות שלו כמו "הבלי המשיח " מבט סאטירי מזוויות שונות על המשיח היהודי שבו הוא מושווה בשלב מסויים לגיבור הקומיקס סופרמן , ובסדרת ספרי " ספר הג'ונגל שלו של סאטיריות פוליטיות שבהם אישים שונים מהימין הקיצוני שברור שפינק לא רוחש להם אהדה בלשון המעטה מוצגים ב בצורה סרקאסטית כסופר גיבורים מגוחכים כאמצעי להמחיש עד כמה האידיאולוגיה שלהם מטורפת ומסוכנת בעולם האמיתי.

אורי פינק בשרות המפד"ל

בשנות ה-80 וראשית שנות ה-90 פרסם פינק עוד יצירות קומיקס מרובות ומגוונות ביותר במגזינים שונים כמו עלילותיו ה של הדמות הטלוויזיונית "צ'סטר הצ'יטה " עבור "כולנו" "הרפתקאות מלפפון " ו"הזוועטוטים " עבור "מעריב לילדים "ספידי ביבוביץ" עבור המגזין "קוואטרו" "ימדגדג" עבור המגזין "ים ע ובהם המגזין "אותיות " שנועד לילדי הציונות הדתית . שם פירסם פינק סיפורים על הסוכן "שרגא קלאץ" החמוש במכשירים מדהימים שונים במלחמתו באויביה של ישראל שבמהלכם הוא נאבק באיש השלג הטיבטי ,על "סופר רוני " (1991) ילד בעל כוחות על שמגיע מתל אביב האוטופית של שנת 2500 לספירה לתל אביב של ימינו כדי להציל ילד שמסתבר שהוא אבי אבות אבותיו וזאת לאחר שקרא בספר היסטוריה שאבי אבות אבותיו קיבל את שמו ממישהו שהציל אותו והבין שהכוונה אליו … .
הסדרה המצליחה ביותר שלו ב"אותיות " הייתה על עלילותיו המצחיקות של הכלב המרושע אנטיוכוס , שיצאה גם בספר בשם " ימי אנטיוכוס ". (1991)

ב"אותיות " פינק התיידד עם העורך אורי אורבך מפדלניק שהפך מאז לעיתונאי דתי ימני ידוע מאוד. כה חזקה הייתה ידידותם עד שפינק פירסם ב"אותיות " סיפור שבו כיכב הוא עצמו כצייר המגזין שמוצא את עצמו מעורב בפרשיית פשע עם כנופיית פושעים שמתחפשים לחייזרים. פינק נחטף בסיפור בידי הפושעים אך ניצל ברגע האחרון בידי חבורת אנשי מפד"ל נועזים שמונהגים בידי העורך אורבך ….

אורי פינק ושי צ'רקה.צייר שי צ'רקה.
פינק וצ'רקה. גירסת אורי פינק.

בסופו של דבר פינק עזב את "אותיות " והוחלף שם בידי קומיקסאי מוכשר לא פחות , שי צ'רקה שהחל לפרסם שם סיפורי קומיקס על "בבא " שמבוססים על המשנה והאשימו כעת יותר לקו האורתודוכסי יותר ויותר של המגזין . עם זאת לפינק היה בשלב זה שם כל כך טוב בקרב החוגים הדתיים עד שהוזמן ליצור את סדרת "בעקבות חגי ישראל " סיפורי קומיקס המבוססים על סיפוריהם של חגי ישראל ומשולבים במידע אינפורמטיבי על החגים.

.בסדרה יצאו : בעקבות סוד המגילה"(1992) על סיפור חג הפורים. ו"בעקבות סוד ההגדה " (1993) סיפור מסע מטורף בזמן של בלש כנעני לתקופת יציאת מצרים הכולל בתוכו את ההגדה . סדרה זאת הייתה מוצלחת מאוד והייתה אמורה לכלול ספר שלישי על סיפור חג החנוכה , אך ויכוח בין פינק ושותפיו על סיפור חנה ושבעת בניה הביא לקטיעתה, . השותפים רצו לעשות את הסיפור טראגי , פינק העדיף אותו קומי והצדדים לא יכלו להגיע להסכמה. בכל אופן שניה ספרים שיצאו נמכרים עד היום בהצלחה בחגי הפורים והפסח .

ייתכן שאנשי החוגים הדתיים הנ"ל היו חושבים פעמיים אם לתת לפינק עבודה אם היו יודעים על ספרו  שנזכר למעלה "הבלי משיח"(1990) שהתבסס על עבודת הגמר שלו ב"בצלאל" והציג את דמותו של המשיח מזויות שונות ומטורפות. כמו מעין סופרמן ואף הפגיש אותו עם צוות החללית "אנטרפריז " .בספר זה החלו להתבלט דעותיו האנטי דתיות "שמאלניות" של פינק.
בכל אופן האנרגיות של פינק היו מרוכזות מעתה ואילך במקום אחר ששם הייתה כעת ההצלחה הגדולה שלו במגזין "מעריב לנוער ובאופן מפתיע בנושא שונה לחלוטין מכל מה שעסק בו עד כה. .

הזבנג הגדול

גיבורי סדרת "זבנג " מאת אורי פינק

בראשית הקריירה שלו התמקדה היצירה של פינק לחלוטין ב"סופר גיבורים" . אולם הוא מצא שז'אנר זה אינו זוכה להצלחה רבה בארץ , ומלבד זאת הוא עצמו לא גילה כישרון או עניין גדול בציור סיפורים "רציניים " של סופר גיבורים.פינק הבין שלא עוד גיבור מסוגם של סופרמן או באטמן או סאברה מאן הוא שיביא לו את הפריצה המיוחלת לתודעה הישראלית הכללית.
חיפוש עקשני של פינק אחרי נושאים שיזכו ליותר מהצלחה של יום אחד , עלה לבסוף על מודל בלתי צפוי לחלוטין. סידרה בשם "ארצ'י " שלא הייתה ידועה כלל בישראל אך זכתה בפופולאריות עצומה בארה"ב מזה עשרות שנים .
"ארצ'י" עסקה בעלילותיהם המבדחות של התיכוניסט ארצ'י אנדרוז וחבורת ידידיו וידידותיו הוריו ומוריו בבית ספר תיכון בעיירה קטנה בארה"ב .הטיפוסים היו סטריאוטיפיים באופן מוחלט כאשר לכל אחד מהם יש את הכוונה המייחדת אותו והם ועלילותיהם לא השתנו כלל במשך עשרות רבות של שנים , אך זה לא הפריע לסדרה שהחלה בארה"ב עוד ב-1941 לזכות בפופולאריות הנמשכת עד עצם היום הזה.למעשה זוהי סדרת הקומיקס השלישית באריכות ימיה ובהצלחתה בארה"ב רק אחרי סופרמן ובטמן עצמם

פינק שניסה לזכות בהצלחה עם גיבורים דמויי סופרמן  וניכשל ניתח את הצלחת הסדרה בארה"ב והחליט שאולי דווקא משהו כזה יכול לזכות בהצלחה בישראל . תחילה חשב לעשות קומיקס שיהיה "אנטיתזה" לארצ'י ויתאר את בני הנוער "כמו שהם במציאות " . מהר מאוד הוא הבין שלא זאת צריכה להיות דרכו , ובמקום זאת בחר בהקצנה קיצונית של דמויות הנוער מעל ומעבר למה שיוצרי "ארצ'י האמריקניים העזו לעשות אי פעם גם בחלומותיהם הפרועים ביותר.הסדרה שאותה יצר כעת פינק "זבנג" וגיבוריה הם מעין מוטציות ישראליות מטורפות במיוחד של גיבורי "ארצ'י".


הניחוש של פינק התגלה כנכון . הסדרה שהחלה להתפרסם ב"מעריב לנוער" ב 17 באוגוסט 1987 זכתה להצלחה חסרת תקדים בקומיקס הישראלי ובמעריב לנוער. הסיפורים התרחבו מעמוד אחד לסיפורים של כמה עמודים בכל שבוע והפכו למעשה לחלק הפופולארי ביותר של השבועון .עד שכמעט "השתלטה " עליו לחלוטין .
"זבנג " מתארת את הרפתקאותיהם היום יומיות המטורפות של חבורת תיכוניסטים "טיפוסיים (?) כמו גל הנער הממוצע שאמור היה לשמש כגיבור הסדרה, ידידו ג'נגי'י המטורף לסקס והשנוא בידי כל אישה שניגזר עליה להיות במרחק 10 קילומטרים ממנו ( שהפך לדמות הפופולארית ביותר בסדרה ) חברתו "המרצניקית " של גל ,סיגל , אחיו "תולעת הספרים " ירון " "מלכת הכיתה היפיפייה והמרושעת מאיה "הערס " האולטימטיבי הרצל ( שבסוף מתברר שהוא בכלל ממוצא פולני) , גילי "מגילי " חובב סרטי האימה שנראה כאילו הוא יצא מאחד מהם , המורה המפלצתית של החבורה גברת זעפני ועוד דמויות רבות ומגוונות. בסיפורים אלה גילה פינק לראשונה תכונה שאי אפשר היה לחשוד בו שהוא ניחן בה בקריאה בסיפורי סברא מאן הרציניים עד להחריד שלו –חוש הומור פארודי.

בסיפורים אלה תיאר פינק בצורה מוקצנת ומצחיקה נושאים שהעסיקו ומעסיקים את בני הנוער שקוראים את זבנג כמו "זוגיות ,פצעוני בגרות , העיסוק הקדחתני במין , מקובלות חברתית , היחסים בין צפוניים ודרומיים . הדמויות הן קריקטורות קיצוניות במיוחד אבל דווקא בעצם הקצוניות שלהם פינק מצליח לתאר איתן כמעט באמינות משהו מן המציאות האמיתית הקיצונית מעין כמוה של חיי הנוער הישראלי.

כמה מן הנושאים הלכו והתמשכו מסיפור אחרי סיפור בואריאציות שונות ומטורפות כמו ניסיונות הנואשים והבלתי פוסקים של גל לקיים לבסוף יחסי מין עם חברתו סיגל , נסיונות שלעולם אינם ממומשים בהצלחה. לבסוף "ריחם " פינק על גיבורו ובסיפור שפירסם בקומיקס המחתרתי "סטיות של פינגווינים " ( את הסיפור הזה אי אפשר היה לפרסם לעולם ב"מעריב לנוער") תיאר בסיפור שהיה פורנוגרפיה קשה ממש את מעשה הסקס הראשון בין גל וסיגל שמטבע הדברים אינו יכול להסתיים בצורה נורמאלית…

זבנג 18 / אורי פינק

חלק מההצלחה של פינק בקרב הקוראים נבע מיכולתו להתחדש ולשנות את הדמויות ואת הופעתן כל הזמן בהתאם לאופנות המשתנות. ולקהל הקוראים שבוצעו סקרים אין סופיים על דעת כיצד הדמויות הצריכות להיראות היה חלק בכך.
. עם זאת כאשר ניסה פינק בשנת 2000 לבצע שינוי דרסטי בדמויות מצא שקהל הקוראים העדיף את הדמויות כפי שהיו , יש כמסתבר גבול לחיבה לשינויים גם אצל הנוער הישראלי.

מבול של זבנגים

ההצלחה של"זבנג" הייתה כה גדולה עד שכמעט מיד הם החלו לצאת מקובצים כספרים . שזכו להצלחה עצומה ולמעשה לפריטים הפולאריים ביותר בשוק ספרות הילדים הישראלית הספר הראשון שנקרא פשוט "זבנג " (1989) יצא בהוצאת " הדר" וכלל גם סיפורים לא זבנגיים שלאמיתו של דבר היו מעניינים יותר מסיפורי הזבנג הראשוניים שהוצגו בהם. כמו "גודזילה בתל אביב " שבו המפלצת היפנית משמידה את העיר ללא הפסקה ו"אינשטיין 2035 " שמתאר עולם שלאחר שואה גרעינית שבו מוטאנטים סוגדים לשירי אריק אינשטין.לאחר מכן החל מ"זבנג 2" הסדרה וכל ספריו של פינק בכלל החלו לצאת בהוצאת מודן ,ובהוצאה זאת לאחר שיצאו כבר זבנג 2 עד 5 יצא באופן רטרואקטיבי ומחוץ לכל סדר הגיוני "זבנג 1"-ראשית (1993) שתיאר את ראשיתה של כל אחת מהדמויות
."זבנג " הפכה לתעשיה . בנוסף לספרים בהוצאת מודן שיצאו באופן קבוע מידי שנה בשבוע הספר ( כפי שהיה מקובל בעבר עם ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון ) עד כה יצאו עד כה לא פחות מ12 ספרים ממוספרים ( וה-13 בדרך ) שאוספים בתוכם את יבול סיפורי זבנג של השנה.ממעריב לנוער.

פינק ו"מודן " החליטו לא להסתפק רק ספרים אלה. והוסיפו עליהם כהנה וכהנה. הופיעו חמישה ספרי "דייט זבנג" המציגים סיפורי זבנג "נועזים " וסקסיים יותר אפילו מאלה שמתפרסמים בדרך כלל ב"מעריב לנוער". "ספר הזהב של זבנג " שמציג את מבחר הסיפורים של זבנג מ10 שנות קיומו הראשונות  כפי שנבחרו בידי הקוראים ,( ספר שאליו הצטרף בימים אלו "ספר הפלטינה " המביא את מבחר הסיפורים מהעשור השני   ספר בשם "דיאט זבנג העמודים האבודים" (1999) שכינס סיפורי זבנג ישנים שונים שמשום מה לא ראו אור בקבצים "הרגילים. כן יצאו שבעה ספרי סדרת "זבנג אישי " שכל אחד מהם מתמקד באחת הדמויות הבולטות מהסדרה ומספר עליה "הכל ". ". פינק אפילו הוציא ספר על "ככה מציירים זבנג" (1995).

בנוסף לספרים החל להופיע גם מבול של מוצרים אחרים המבוססים על הסדרה. החלו לצאת יומנים שנתיים לתלמידים שכללו קטעי הומור שמבוססים על הסדרה ושהתחרו בהצלחה רבה עם יומני התלמידים של כוכבי ערוץ 6 שהיו נחותים מהם לעין ערוך מבחינת ההנאה שהם סיפקו.
סביר להניח שהיומנים של פינק יהיו מבוקשים בעתיד במיוחד בין אספני יומני תלמידים שכן הם עולים על כל היומנים האחרים בהומור המטורף אם גם הסטריאוטיפי שאותו הם מספקים . אכן יומנים אלה מסוגלים לבדר גם שנים רבות לאחר הוצאתם המקורית לאור , בניגוד לשאר היומנים שמתיישנים מידית. הופיעו קלפים של זבנג ( שלא זכו לכל הצלחה) הופיעו מחברות , זבנג, מדבקות , ארטיקים, מסטיקים , תחתוני זבנג…נעשה אפילו נסיון לתרגם את זבנג לאנגלית תחת השם ZBZNH-THE ULTIMATE TEEN COMICS
הדמויות עברו שם כולם שינויי שם כך גל נקרא שם מייק וסיל נקראה ג'ין וג'ינג'י נקרא רד בנסיון לשכנע את הקוראים הזרים שהמדובר בנערים אמריקניים כשרים למהדרין. הקוראים בחו"ל התקשו להשתכנע , זבנג הישראלי כל כך לא זכה שם לשום הצלחה.


ההצלחה של "זבנג " הביאה יצירת "סדרות בת " על אותם הדמויות כמו "זבנגלה" בשבועון "מעריב לילדים" שמתארת את הרפתקאות החבורה כ ילדים קטנים בעולם מקביל לחזה שבו הם תיכונים, סידרה שב אין הסקס שיש באחותה "המבוגרת יותר " (סדרה שממנה יצאו עד היום חמישה ספרים ) גם סדרה זאת זכתה להצלחה שהביאה בין השאר ליצירת יומן לתלמיד שהפגיש את אנשי חבורת זבנגלה עם כוכבת ערוץ הילדים מיכל ינאי שלצערה הרב מצאה את עצמה בביתה ספר שלהם. …. ו"צבנג " סדרה שהתפרסמה בעיתון הצבאי "במחנה" ותיארה את הרפתקאות החבורה בעולם שבו הם כבר בצבא.וגם היא כמובן מאליו פורסמה כספר.
כדי לנצל ככל האפשר את גל ההצלחה של זבנג "מעריב לילדים" החל להוציא מגזין קומיקס מיוחד בשם "סופר קומיקס " שכלל את סיפורי זבנגלה של פינק לצד סיפורי סופרמן ובטמן ואחר כך החל להוציא מגזין גדול בשם "קומיקס" שבו היה פינק הכוכב הבלתי מעורער ואף כלל מדור שלו שבו הוא עונה לשאלות הקוראים שהיו כולם על יצירתו שלו ( כבוד שלא ניתן לאף אמן אחר שהוצג במגזין ) . "מעריב לנוער" האח הבכור צירף מצידו מוסף קומיקס מיוחד שגם הוא "נשלט" כמובן לחלוטין בידי פינק  ועוד ועוד ועוד היד של פינק  עוד נטויה לשטפון של מוצרים   ללא  סוף הנראה לעין . וזאת מאחר שהספרים עמדו במשך שנים בראש סולם הפופולאריות בקרב הקוראים הצעירים.

 
לשלב חדש בהצלחה ובפרסום היגיעה "זבנג " ב-1999 עם סדרת טלוויזיה עבור ערוץ 2 . סידרה שבה כיכבו  השחקן יוסי גרבר מגלם את המורה המפלצתית זעפני ,שירי גדני בתור סיגל   והדוגמנית סאנדי באר בתור מאיה , ולה הייתה את הזכות שהיא  הוצגה אגב בעברה הרחוק ב"מעריב לנוער " כתור עצמה כמחבקת את ג'ינג'י המצוייר

 הסדרה הייתה מוצלחת למדי ורצה שתי עונות .וכמובן גם ממנה החל שתף חדש של ספרים שכלל שני ספרים שהיו עיבודים עם תצלומים של שני פרקים ויומני תלמיד , הפעם עם צילומים של השחקנים ולא ציורים של פינק.אך לסדרה ולפריטים שבאו בעקבותיה כבר לא הייתה את ההצלחה שהייתה לזבנג בשנים קודמות . בקרב קהל הקוראים הצעיר שתמיד מחפש ריגושים חדשים כבר מתחילה להסתמן הרוויה.

ידיד של פינק , צייר הקומיקס נמרוד רשף , הפך בהמלצתו של פינק למגיש בערוץ 6 לילדים , והפך שם לאחד הכוכבים הגדולים. הוא יוצר שם תדמית שונה באופן מוחלט מזו של ידידו פינק "החנון " , תדמית של "הקול " האולטימטיבי , והראה שציירי קומיקס אינם חייבים להיות "חנונים" דווקא מה שולי העלה את הפופולאריות של התחום בעיני רבים . רשף הפך בעקבות פינק ל"תעשייה" בפני עצמה שכללה שוב יומני תלמיד עם המלצות של רשף בעינייני סקס וזוגיות וגם קטעי קומיקס שונים של רשף בחיקוי ליומני של המאסטר פינק. הרמה של הקומיקס של רשף בכל אופן לא התחילה אפילו להתקרב לזאת של המאסטר , ולולא פירסומו של רשף לא היה כל מקום לפרסם אותם. הוא הופיע בסדרת הטלווזיה של "זבנג" כאחת הדמויות עידו זמר הרוק ובכך הוא אולי אמן הקומיקס היחיד שגם מגלם דמות שמבוססת על דמות קומיקס .
מאז פינק הרחיב אתה אימפריה שלו עם "מגזין זבנג " ( שהוא כעת המוציא לאור שלו ) וחוגג בעת פירסום כתבה זאת את הגיליון ה40 .

בשנים האחרונות פינק פירסם גם סיפורי "זבנג " למבוגרים (  אם נגדיר את בני העשרים -30 פלוס אלו שגדלו על הסדרה  כמבוגרים ) בחוברות בעלות מסרים פוליטיים כמו חוברת סטירית על ההתנתקות מעזה "ההתנתקות שואו ". שבה היציג את גיבורי "זבנג " כאנשים מבוגרי שלאחר גיל הצבא העוברים בין השאר מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות . בין השאר פינק ריחם לבסוף על גיבורו המפסידן המיני הנצחי גי'נגי' ואיפשר לו לעבור פעם ראשונה בחייו התנסות מינית אמיתית עם מתנחלת יפהפייה במהלך הפינוי . סיפור אחר עסק בבעיותיהם המיניות של גיבורי "זבנג " גל וסיגל שחיים כעת ביחד.
עוד מחוויותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג כאנשים מבוגרים הוצגה בחוברת "החיזבללה שואו " שפורסמה לרגל מלחמת לבנון השנייה .ופינק מתכוון בעתיד לפרסם עוןד סיפורי זבנג למבוגרים ככל שהוא והקוראים יתבגרו ויזדקנו ותר כך סביר להניח יתבגרו ויזדקנו גם הדמויות של גיבורי זבנג .

המפד"ל נגד אורי פינק

Uri Fink's comic book "Fink" received good reviews from American, underground comics fans

 

ספרי ובעיקר יומני התלמיד של זבנג (שאין בית ספר בארץ שהם לא היגיעו אליו) גרמו לא פעם לשערוריות שונות. כמעט בכל שנה היו תלונות נרגזות של הורים ומורים נזעמים על הערות "גזעניות "בספרים כלפי עדות שונות או כלפי הדתיים . משרד החינוך הוצף בהתקפות על תוכן היומנים . זבנג הותקף בידי העיתונאי גל אוחובסקי שהאשים את זבנג ביצירת סטראוטיפ שלילי להומוסקסואלים. …..

 
הוסף לסל את ספר הג'ונגל 2 - מודן / אורי פינק
ספר הג'ונגל חוברת קומיקס סאטירי מאת פינק.
 

לשכת ראש הממשלה דאז בנימין  נתניהו התלוננה על יומן אחר של שנת 1997-1998 שבו סיגל חליטה להכריז על יום 28.5 כיום אבל רשמי לרגל בחירת נתניהו לראשות הממשלה.
זבנג הרגיז במיוחד את הדתיים. הבד"ץ החרדי סירב לאשר איור של מאיה הסקסית שהופיע על ארטיק בטענה שהציור הוא "תועבה " מאחר ששפתיה של מאיה הן רחבות מדי…

ספר הג'ונגל / אורי פינק
 
הוסף לסל את ספר הג'ונגל 3 / אורי פינק
 

התקפות ארסיות במיוחד נחתו על פינק מצד ידידיו לשעבר אנשי מפלגת המפד"ל שעבורם עבד ב"אותיות ". הם התקיפו אותו על המסרים האנטי דתיים קיצוניים בקומיקסים שלו ובגלל סאטירה שלו על השר זבולון המר שפורסמה באחד מספרי הג'ונגל שלו של סאטירה פוליטית לאחר מות השר.מההתקפות החריפות האלה בעיתונות המפד"ל נוצר הרושם שאנשי המפד"ל יחשבו כעת פעמיים אם להציל את פינק אם זה יחטף בידי כנופיית פושעים לשלטון . ההתקפות על היומנים היו כה חזקות עד שבשלב מסויים הודיעה וועדת חינוך בכנסת שדנה ביומנים שהיא תזמין את פינק להעיד לפניה בנושא ולהסביר את עצמו ואת השפעתו המשחיתה על הנוער (למרות ההודעה הוא לא הוזמן מעולם לצערו ). . אורי פינק והמוציא לאור שלו דווקא שמחים על זה, זה נותן להם עוד פירסום , ופירסום זה כידוע שם המשחק בעולם המדיה שלנו.

בכל אופן הוא שומר על קשר טוב עם עורכו לשעבר אורי אורבך איש המפד"ל והשניים פירסמו ביחד את הספר ילד רע ירושלים: הילדים הרעים של ירושלים מספרים על העיר שלהם , 1999 ספר שהוא שיתוף פעולה נדיר בין דתי וחילוני , אך לא זכה לתשומת הלב שהיגיעה לו.
. פינק הפך כעת למעין מיני סלבריטאי ( אם כי רחוק מעוד מפרסומו של נמרוד  רשף) , מעמד שלו לא זכה שום עלילונאי פעיל קודם בישראל אם נתעלם מאתגר קרת שהוא בעיקר סופר . והשערוריות השונות שהתלווו לזבנג לאורך השנים, שגרמו לו להופיע שוב ושוב בכלי התקשורת רק עזרו לכך מן הסתם.
פינק כמובן לעולם לא נרתע להוסיף עוד שמן למדורה להיות בהם ובסיפוריו יכולות להיות תמיד התייחסויות פוליטיות עכשוויות מאוד ואף סטירה פוליטית מושחזת .ונשאת השאלה מדוע פינק הוא הקומיקסאי הכמעט יחיד היום שהוא גם כותב קריקטורות פוליטיות ? ( ככלה נראה שאר הקומקיסאים בכלל לא מתעניינים בפוליטיקה )
,ל אפשר לראות זאת למשל בסיפור מ"זבנג 13 " ויכולות לדוגמה בסיפור שבו אנו מגלים שכל הטענות של אנשי ש"ס לדורותיהם היו נכונות וכי הדתיים ( כולל משתפי פעולה שונים כמו העיתונאי דנקנר וגם ידידים של פינק כמו העיתונאי הדתי אורי אורבך ) ילכו לגן העדן . לעומת זאת והשמאלנים, צוות זבנג ואורי פינק עצמו ילכו לגיהנום ( שהוא בדיוק מה שטענו רבנים שונים כמו עובדיה יוסף שיהיה) , אמנם פינק נותן לסיפור זה סיום "זבנגי " אופטימי שלועג לטיפשותם של המלאכים בגן העדן. אבל זהו בהחלט חומר אנטי דתי ( וגם אנטי חילוני ) חזק מהסוג שיכול לעורר מהומות בכנסת. .
אפשר להאשים כתוצאה מסיפור זה ואחרים את פינק כיוצר סטריאוטיפים וגזעני . ויש בזה משהו : הוא לועג לכולם בארסיות לאשכנזים ולספרדים להומוסקסואלים ולסטרייטים ( כמו בסיפור שבו ג'נג'י רודף הנשים מגלה שהוא בעצם הומו ומתנהג בהתאם ) לדתיים וגם לחילוניים.

לא רק זבנג

ההצלחה של "זבנג איפשרה לו להוציא ספרים מאוד "לא זבנגיים " ושונים מאוד זה מזה.
ספרים כמו "סקוטרמן הרבנית וסמבוסק בחלל" (1995) סיפורי קומיקס למבוגרים שמציגים בין השאר את הגיבורים הישנים של סדרות הטלביזיה הלימודית סקוטרמאן " ודוקטור האפבק באור בהחלט לא נוסטלגי מקובל ב פרודיה רויזיוניסטית. בנוסף לסיפון אנטי חרדי על רבנית סקסית ונימפומנית ( שדמותה לקוחה מ"זבנג" ).
הוא פרסם כאמור שלושה ספרים בסדרת "ספר הג'ונגל " שהם סטירות ופארודיות על אישים פוליטיים שונים, ובראש ובראשונה בנימין נתניהו שמשתמשים במודלים של סדרות קומיקס ומדע בדיוני שונות כדי ללגלג על המציאות הפוליטית העכשווית .בין השאר השתמש פינק בספר הג'ונגל 3 במודלים שלקוחים מסדרות ישנות של הוצאת מזרחי , זאגור , תולדות המערב הפרוע , טרזן לסטירה פוליטית שהיגיאה לשיאה בסטירה הפוליטית "ברוך איש המערב הפרוע שהתבססה על הסדרה של "טקס " ותיארה את עלילותיו של ברוך גולדשטיין במאבקו כנגד הערבים.
יותר מכל התבלטה גישתו הפוליטית של פינק בספר שהוא אולי יצירתו יוצאת הדופן ביותר ובו בזמן חזרה לנושאים הישנים ביותר שלו. .

שובו של הסבראמאן

אם עלינו לבחור מבין כל יצירותיו המרובות של פינק את "יצירת המופת " שלו עד היום , כי אז יש לקבוע בשאופן פרדוקסאלי יצירתו הטובה ביותר עד היום היא יצירה שאותה פינק לא צייר אלא רק כתב ובה יש חזרה לגיבורו "הפרימיטיבי " הראשון "סברה מאן ". זהו "פרופיל 107" (1998) סיפור שאותו ציירו קורן שדמי ומיכאל נצר . במיקרה זה החליט ובצדק שהוא אינו מסוגל לצייר סיפור "סופר גיבורים " רציני כפי שדרש הסיפור …
זהו המשך "רוויזיוניסטי " לסדרת סאברא מאן שלו והיא במידה רבה ה"מילה האחרונה" של פינק על נושא הסופר גיבורים . ספר זה היה מעין התשובה הישראלית לסדרת ווטצ'מאן המפורסמת של אלן מור ודיב גיבונס שתיארה היסטוריה אלתרנטיבית שבה סופר גיבורים קיימים באמת ומשפיעים על האירועים ההיסטוריים . ב"פרופיל 107" דן בר און (שאיבד משום מה את הכינוי סברה מאן) הוא חלק ממציאות היסטורית שבה סופ]ר גיבורים הוצאו מחוץ לחוק אך הממשלות ממשיכות להשתמש בהם בחשאי . הוא נאבק במחבלים פלסטינאים בשיתוף פעולה עם סוכני על (תרתי משמע ) אמריקניים ואפילו (בסיפור שאוייר בידי הקומיקסאי הידוע  מיכאל נצר ) נחשב בעיני חוגי הדתיים למלאך .

בספר זה העיר פינק כמה הערות מושחזות היטב על פולחן הגבורה הישראלי ( שהיה כה בולט בסדרות כמו דנידין כמו גם ב"סברה מאן "המוקדמים) והשימוש בו למטרות פוליטיות דרך דמותו של בר און שהוא בהחלט שונה מאוד משני גלגוליו הקודמים כסברה מאן האידיאליסט הפטריוט.

הוא מוצג   כמעין ז'לוב מגודל, עם כרס בולטת מאוד שעיקר עיסוקו בחיים הוא לרדוף אחר בחורות ובניסיונות נואשים להתחמק מעבודה קשה ( ואולי ניתן לראות בכך משל על ההבדל בדרך שבה נראה הלוחם הישראלי בשנות ה60 וה70 והצורה שבה הוא נראה כיום?).
ספר זה לא זכה מעולם לתשומת הלב שהיגיעה לו ולו רק בזכות העטיפה המבריקה שהיא פארודיה על צילום ידוע ממלחמת ששת הימים של חייל השוחה במי תעלת סואץ מחזיק ברובה שבה דן בר און השוחה במים מחזיק ביד מכנית מנותקת ….. \

 למרות הסלידה המתוקשרת שלו מגיבורי על ,אורי פינק ממשיך לחזור שוב ושוב לדמות גיבור העל עם דמות הקומיק ס"בית מאן " ועם דמות הקומיקס המוקומנטאריות הגולם ולילית " שאותם יצר ביחד עם כותב שורות אלו . דמויות קומיקס פיקטיביות שכביכול התקיימו מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת ומשקפים בהתפתחותם את התפתחות תרבות הקומיקס העברית.

  

אלי אשד בלש תרבות עם הגולם וגיבורי "זבנג"

 

אורי פינק ממשיך לכתוב וליצור בהספק שהוא מדהים בכל קנה מידה.


עד היום הוא כתב וצייר כ-100  ספרים מסוגים שונים. מידי שבוע   מתפרסמים סיפורים חדשים שלו מ"זבנג" ב"מעריב לנוער" שעדיין ממשיך לפרסמם כשריד יחיד מימיו הגדולים   ובמגזין "זבנג ", וסיפורי "זבנגלה"   מתפרסמים ב"מעריב ילדים" ."זבנג" נשאר החלק הבולט ביותר של מעריב לנוער מגזין נחות המיועד לרמה הנמוכה ביותר בקרב בני נוער ולעיתים קרובות אפשר לראות בו כפארודיה של המאמרים בחלקים האחרים במגזין שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית.

 אמנם כיום דומה  שלסדרה ולפריטים שבאו בעקבותיה כבר אין את ההצלחה שהייתה ל"זבנג" בשנים קודמות . בקרב קהל הקוראים הצעיר שתמיד מחפש ריגושים חדשים כבר מתחילה להסתמן הרוויה. לאחר נקודת השיא של 1999

..מצד שני מגזין זבנג כולו מוקדש ל"זבנג " זוכה להצלחה סבירה כך שנראה ש"זבנג" עדיין ממשיך למשוך את הילדים .
אחד הספרים בסדרת "זבנג אישי " עוסק בדמות הנקראת "אורי " הלא הוא פינק עצמו. יותר מכל אמן אחר בהיסטוריה של הקומיקס פינק אוהב לשלב את עצמו בסיפוריו ולבדל ככל האפשר את "הקיר " שבין עולם המציאות של האמן ובין עולם הקומיקס שאותו הוא יוצר.מאידך ברור שאם יש אמן קומיקס ישראלי כלשהו שהשפיע על המציאות המסתרית והתרבותית בארץ הרי זה אורי פינק.. 
כל ספק שהקומיקס בארץ שוב איננו מה שהיה לפני הופעתו של פינק.

הוסף לסל את שבתאי / אורי פינק

ועם עיון בקריירה המפותלת של פינק יכול ללמד משהו הרי שזהו איש שלעולם אינו שוקט על שמריו ושרק דבר אחד צפוי אצלו שהוא יהיה בלתי צפוי, אין ספק שאורי פינק עוד לא אמר את המיתה האחרונה בתרומתו לקומיקס בישראל. .
בכתבת ביקורת על ספר של פינק שהופיעה לפני כמה שנים כתב המבקר קובי ניב בזלזול "אני מבין שהנוער אוהב את זה " ועל כך יש לנו להוסיף רק "ומסיבות טובות ".

 נסםח : הרשימה המלאה של ספרי אורי פינק!!!!! ( נכון לאוקטובר 2007)

גיבורי על

סברה מן . סיפר וצייר אורי פינק חוברות 1-2 1978. הוצאת סברמן קומיקס ישראל

. Sabraman
the adventures of Israel's mighty super-hero : Sabraman versus Dr. Mengel Jerusalem : Good Times Pub. Co., [1981?].

.פרופיל 107 :סיפורו של סופר גיבור ישראלי . כתב אורי פינק, ציירו קורן שדמי ומיכאל נצר, מודן , 1998

.הבלי משיח מודן , 1990 מבוסס על עבודת הגמר של פינק בבצלאל

סדרת סופר שלומפר

.סופר שלומפר מודן , 1991 .

.סופר שלומפר מכה שנית מודן 1993

.
.קוסמיקס מודן , 1996 .

כולל סיפורים על סופר שלומפר , 2. צ'וקומוקוס, סופר רשה מהחלל החיצון 3. חרצולי החלל , ספינת חלל של בעלי חיים נועזים 4. לוטרה לוחם בעתיד שבו שולטים בעלי חיים.

.בי"תמן : גבור באות בי"ת. מודן 2002. עלילותיו של גיבור על .

חבורת המופלאים : ספור בציורים / כתיבה – יוסף טרוצקי ואורי פינק ; ציורים – אורי פינק. קדקוד ,1982. .

רימי אנטיוכוס. מודן , 1991. על כלב בשם אנטיוכוס . הופיע במקור ב"אותיות"

בעקבות סוד המגילהעם סיגל תירוש ישראל פיבקו ולאה טל , יקינתון 1992 

בעקבות סוד ההגדה עם סיגל תירוש , ישראל פיבקו ולאה טל, יקינתון , 1993
( אמור היה להיות ספר שלישי על  סיפור חג חנוכה אך לא יצא. )
.. סקוטרמן, הרבנית וסמבוסק בחלל.מודן 1995. סיפורים למבוגרים על פי סדרות ישנות מהטלווזיה הלימודית .

רשימת ספרי זבנג

זבנג הוצאת הדר , 1989 ( הספר הראשון האמיתי בסדרת זבנג ,שמקיומו מעדיף פינק להתעלם ולהשכיח )
.זבנג 2. מודן , 1990

.זבנג 3 מודן , 1991
.

זבנג 4, מודן , 1992

.זבנג 5, מודן , 1993

 

.זבנג 1 –ראשית ., מודן , 1993 ( אין טעות במיספור אורי פינק כתב את זבנג 1 שנים לאחר זבנג 2 )

.זבנג 6, מודן , 1994

 

.זבנג 7, מודן , 1995

בנג 8 מודן 1996

.זבנג 9 מודן , 1997

.זבנג 10 מודן , 1998 

 

.זבנג 11 מודן , 1999

זבנג 12 מודן , 2000

.זבנג 13 מודן 2001

.זבנג 14 . מודן . 2002

. זבנג 15.מודן 2003.

. זבנג 16. מלאו לנער ! מודן 2004. הכרך האחרון שיצא בהוצאת מודן.

. זבנג 17.-אני נשבע –עשרה! הוצאת שמעוני,2005. .

. זבנג 18.הוצאת שמעוני ,סדרת "קוץ " . 2006.

. זבנג 19 .סדרת קוץ. 2007.

סדרת "דיאט זבנג "

 

.דיאט זבנג.מודן 1996.

.דייט זבנג 2 .מודן 1997
.דייט זבנג 3 . מודן 1998

.דייט זבנג 4.מודן  1999

 

.דייט זבנג 5.מודן . 2000.

. דיאט זבנג : העמודים האבודים / אורי פינק ; שיחזור טקסט – נועה רז. ‬. מודן , 1998

סדרת ,"זבנג אישי " הכל על


(1.)הכל על ג'ינג'ימודן , 1996 עם אורי גרוס

(2).הכל על גילי , מודן 1998 עם אורי גרוס

. (3).הכל על מאיה , מודן 1998 עם אורי גרוס

. (4.)הכל על זעפני 1998 .עם אורי גרוס 

(5.) הכל על סיגל 1999 . עם אורי גרוס

(6).הכל על הרצל 2000 .עם אורי גרוס

( 7.) הכל על אשר ויוספה. 2001. בלי אורי גרוס 

)0(  הכל על אורי 2001 על אורי פינק . עם אורי גרוס

( 8) הכל על סתיו . 2007. עם רעות אלמוג .

. אורי פינק מגלה : ככה מציירים זבנג מודן , 1995 .עם אורי גרוס 

אורי פינק מגלה ככה מציירים זבנג 2.0 . מהדורה חדשה ומורחבת מודן 2002 עם אורי גרוס .

נרסה מעודכנה של "ככה מציירים זבנג"  .

 


ההגדה של זבנג מודן , 2000

.
זבנג! למכשף המתחיל, או, הארי פלונטר והמכשף הארור, מודן , 2001 פארודיה על הארי פוטר

זבנג המחזמר :צלילי המועקה הוצאת מודן ,2003

זבנג מנגה. קוץ 2007.

מיטב זבנג

ZBZNG-THE ULTIMATE TEEN COMICS
(תרגום לאנגלית של סיפורים מזבנג 8 כאשר שמות הדמויות עוברים "אינגלות" ).
.זבנג הזהב: המיטב של 10 השנים האחרונות. 1999. עורך ומגיש שגיא בן נון
. אורי פינק עם רעות אלמוג . זבנג הפלטינה :המיטב של העשור השני . הוצאת אלומה אשכולות תוכן ,2007.

 

סדרת זבנג LIVE הסדרה הטלוויזיונית .
1..היום הראשון מודן , 1999.

2. יום האישה הבינלאומי . מודן ,1999

 

סדרת יומני זבנג 1990 ואילך .ב-1998 יצא יומן של זבנגלה שמפגיש אותם עם כוכבת ערוץ הילדים , מיכל ינאי .עד 2008  יצאו כ-20 יומני תלמיד שונים של זבנג . .
כוללים
יומן זבנג 2001-2002

יומן זבנג 2002-2003

יומן זבנג 2003-2004

סדרת זבנגלה

 

זבנגלה ,מודן ,1995

זבנגלה זבנגלה צא החוצה מודן , 1996

. זבנגלה! זבנגלה! זבנגלה ! מודן , 1997

.זבנגלה בריבוע מודן , 1998

זבנגלה היי מודן 2000 

צבנג מודן , 2000 ( חברי זבנג כחיילים בצה"ל )

זבנג למבוגרים בלבד !

 

חבורת זבנג כאנשים מבוגרים _ פחות או יותר  מופיעות בחוברות הבאות המיעודות למבוגרים ( םחות או יותר ).  

  Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

ביקורת של איליה כהן

ביקורת באנגלית

(הופיע במקור בצרפתית )

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה. 

חיזבאללה שואו .  2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

סדרת ספר הג'ונגל
.ספר הג'ונגלמודן 1997

. ספר הג'ונגל 2 מודן 1999

.ספר הג'ונגל 3 מודן 2000

. שבתאי מודן , 2000

שבתאי קומיקס ברשת של אורי פינק

Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

( הופיע במקור בצרפתית )

סיפורי גוגי.שמעוני ,2005. סיפורים על בני משפחתו של פינק .

פיצה מורגנה.הוצאת קוראים .2006. ילדה מגיעה לעולם של פנטזיה . הופיע בהמשכים במגזין זבנג . 

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה.
חיזבללה שואו . 2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

ספרים שאורי פינק  רק אייר

רוני וגילה בתעלומת הכוכב הירוק :ספור מדע-בדיוני.מאת יוסף טרוצקי .אייר אורי פינק ,הוצאת קדקוד ,1982.

. ילד רע ירושלים: הילדים הרעים של ירושלים מספרים על העיר שלהם  כתב  אורי אורבך מודן , 1999

. יחידת סגולה : איתי לגבעתי  כתב איטו אבירם , משרד הבטחון , ההוצאה לאור , 1999
חוויותיו של הנער אורן המצטרף לשורות חטיבת גבעתי…משלב בעלילה דמיון עם מציאות…בחלקו השני של הספר. מופיעה סקירה של מורשת החטיבה…תמונות על החיים וההוי בחטיבה…"

שולה מכשפולה : [ספר + הקלטת שמע] / [כתבה והלחינה:] אירית תמיר ; צייר: אורי פינק,2006.

 שולה המכשפה נראית רעה ככל המכשפות, אבל בפנים היא טובה. היא רוצה חיים יפים, ללכת לים, להיות חברה של כל הילדים וגם למצוא חתן. ‬

חוברות הסברה

תיקי האיכס . גבעתיים : האגודה למלחמה בסרטן בישראל – מחלקת הסברה והדרכה, 1999 ( ושוב ב-2003) .חוברת של 11 עמודים .

אני יועצת הערפדים / מאת אורי פינק ; [עריכה – איריס פריד-מייזל].. האגודה למלחמה בסרטן ,2002. חוברת של 10 עמודים .

בית חרושת לקומיקס :19.5.2001-30.6.2001 : קטלוג של תערוכת יחיד של פינק בגלריה העירונית ע- בית יד לבנים , רעננה

סך הכל כולל יומני התלמידים למעלה מ-70 ספרים.

הופיע בכל 87 הגיליונות של סופר קומיקס .

מגזין זבנג 2004- – 40 חוברות נכון לאוגוסט 2007.
סדרות שהופיעו במגזינים
סופר שלומפר הופיע בכולנו
שרגה קלאץ הופיע באותיות .
כוכב השביט הופיע במעריב לילדים.עלילות סופר גיבור.
הרפתקאות מלפפון. הופיע במעריב לילדים .
הזועטוטים במעריב לילדים.
העליטיסטים . מעריב לנוער ב-43 חלקים 1991.
סיפורה של חבורת נוסעים בזמן שיוצאים לעבר כדי למנוע מהעולם אסונות אקולוגיים ומגלים שהאחראי הוא נוסע בזמן מהמאה ה-24.
צ'סטר צ'יטה על פי דמות טלוויזיונית הופיע בהמשכים ובסיפורים בודדים במעריב לנוער.

Uri Fink, the author of Sabraman Jerusalem : Sabraman Comics, 1979.
"The hilariously bizarre autobiography of Israel's boy-wonder cartoonist."

חוברת של 40 עמודים שאותה לא ראיתי .אני רק יודע שהיא קיימת .

הגולם : סיפורו של קומיקס ישראלי. עם אלי אשד, מודן 2003.

וקומיקס הגולם באתר וינט באנגלית עם אלי אשד

סך הכל נכון לאוקטובר 2007 אורי פינק היה קשור ל100 ספרים .

קישורים רלבנטיים

האתר של זבנג

האיש והתופעה

אורי פינק בויקיפדיה

פינק באנציקלופדיה לקומיקס

קריקטורות וקומיקס ישראלי :סקירה

קטעים מזבנג

זבנג ורק התחלנו :שנתים של מגזין זבנג

זבנג סדרת הטלויזיה

משחק המחשב של זבנג

אורי פינק באוניברסיטת באר שבע

אורי פינק פותח את הפה

אמן עם נשמה של פקיד

איך מארחים את אורי פינק בבית ספר ?

אורי פינק וטינטין

אורי פינק פוגש את מר ספוק

מסברה מאן ועד לרב שאנן

20 שנות זבנג :נמרוד רשף ושי צ'רקה במחווה מיוחדת לאורי פינק

הכיתה מהגיהנום :20 שנה של "זבנג".

 
 

דרוש עבד אילם

 

 

ירוסלבה פבורסקיה היא עיתונאית תרבות בשפה הרוסית המתגוררת בבאר שבע ,ועל פי הדיווחים של המומחים בנושא,דהיינו קוראי רוסית  היא אחת מכתבות הספרות יותר מוכשרות של העיתונות הרוסית .
בעברית למרבית הצער היא אינה כותבת וזה הפסד גדול עבורנו קוראי העברית .  
( אם כי תרגום של מאמר ספרותי שלה פורסם באתר זה בעבר ).
פרט למאמרים היא כותבת גם שירים.

 להלן מבחר שירים מספר שירה רוסי שלה ששמו הוא בתרגום חופשי "חריזה חופשית " שתורגמו בידי המוזיקאית והמשוררת אסיה רודשטיין .
מלבד ספר זה היא פירסמה לאחרונה ספר שירה נוסף ב4 עותקים  מאויירים בלבד .
לשירים מלויים כמה מאיורי הספר של אחיה של ירוסלבה .

 

 

 

לוח מודעות

מאת ירוסלבה פבורסקיה

מדור הדרושים

דרוש עבד אילם,
אבל קשוב וזמין,
פותר חלום, אציל וקורא מחשבות –
כל זאת באדם אחד.
תיבת הדואר שלי אַכזָב,
פתוחה לנרשמים, אך ריקה.
אני חוששת שלשווא יזוֹם פוֹנֶה
לתקוע טריז ביני ובין גורלי.

בהזדמנות ובאיכות גבוהה –
אי גן- עדן במחיר קורץ!
נחלים זורמים מהר,
ציפורים שרות בחורף
מעצי תפוח, מבין עופאים,
מי בריכה חמימים ונעימים,
כרי- דשא נוצצים בשכחה ברוכה,
בנות- ים רוקדות עם כוכבים,
חגיגה בלא הפוגה.
התקרבו, קְנו סחורה יפה –
אי גן- עדן לכרותֵי ילדות,
אפשר בתשלומים,
כולל חלום, תוּמָה וָחסד.

 

 

מופע

סוף סוף על הבמה שלנו!
אמן ענק בסיור הופעות עולמי
בקונצרט ראווה. הכניסה ללא תשלום.
אל תחמיצו!
שקיעה כזאת כבר לא תחזור.

שבחי הפרסומת

אצלנו הכי זול במדינה, תכנסו הלילה.
כל הקונה שלוש נשיקות צרפתיות
יקבל הטבה – זיבה כיין המשומר
כל המשלם על מבט מפשיט בגדים,
יקבל באותה עסקה מבט דומה
חושני אף יותר.
איש לא ייצא בלי תשורה.
אדוני הנדיב, קְנה בחורה.
אנו עצמנו נדאג להצית
פרצי-קנאה באשתך המזדקנת.

למסירה – גיטרה לידיים טובות.

כן, אתמסר.
היו לגיטרה זמנים שמחים,
בחורים נמשכו אליה לרֶנֶן בחברותא
כמו אדם קדמון שנמשך לאש.
חברי רחקו ממני,
המיתרים החלודים
והמפתחות השבורים
גונחים בכאב למגע
עד כי שוב לא יוכלו לתקון.

 

 

חיפושים

בשבי הספקות, האשליות
המשורר קורא לשוב הנשמות,
שאיבד בחלוף ילדותו.

סחר חליפין

אתן שלושים שנה חסרות בושה
תמורת אמונה, רוך ובתולים.
אחליף קליפות ימַי הפזורות
בדמות חלומי הניבטת לעד.
אחליף חשיכה בקרן- אור,
בלגימה של חופש לא מכאן.

אקנה חוזה הזוי לחיים עד בלי די
עם אחריות בלתי- חוזרת.
כיוון שענייה אני – אתן תשלום בדם.
אפשר מדם קרבן, או דם תרומה או דם- עוֹנָה.
אמכור עצמי תמורת מלה טובה.

פזמון אקסטאזת החיים

ליצן זעיר רקד תלוי על חוט,
באדישות נכנע לַכוח.
אך אין העולם תמיד נוהג כמותו.

אני אלך על מוט מעל תהום.
גופי ספוג קרני הכוכבים,
מחזיר קשתות ברק אל השמים,
עת מתנגנת המוסיקה שלי –

כי בתוכי יש מוסיקה,
בתוכךֳ יש מוסיקה,
ובתוכם יש מוסיקה –

הקשב לה, אתרסק.
סיפוק הנפילה,
ורסיסי יהיו צלילי הסוד.
מה שנקרא עד כה חיים קשים,
יהפוך לאור אין קץ, לאור האושר,

כי בתוכי יש מוסיקה,
בתוכךֳ יש מוסיקה,
ובתוכם יש מוסיקה –

האזן לה, כי זורם כאן מעיין הדם.
שחרר מחשבותיך, כמו יונים,
רקוֹד, הקשב, הגוף אומר: הרי

בתוכךֳ יש מוסיקה,
ובתוכם יש מוסיקה,
בתוך תוכנו מוסיקה אחת.

תרגום חופשי מרוסית –
אסיה רודשטיין,

ערך אייל נוה
ת"א 2007–08–22


יסנין שלי מאמר מאת ירוסלבה פבורסקיה

האם זה כדאי לצאת לטיול פנויים פנויות ?

 
 
 
 

 

באוקטובר 2007 מלאו שבע שנים  לקיומה של  "עופרים " חברה לטיולים מאורגנים של פנויים ופנויות..
ובאופן כללי גם אנשים אחרים שאינם שייכים דווקא למגזר המתרחב הזה באוכלוסייה ,אבל בעיקר של פנויים –פנויות .
עם החברה הזאת אני מטייל באופן קבוע באופן יחסי מזה 7 שנים מאז ימי האינתיפאדה הראשונים כאשר היינו יוצאים באוטובוסים חצי ריקים
גם לשם הטיולים עצמם וחילוץ העצמות הנלווה עימם וגם בתקווה להכיר מישהי .

 

בשלב הזה הייתי איתם כמעט בכל פינה ברחבי הארץ , מדן ועד אילת, מהגולן ועד הנגב הייתי איתם בברצלונה, הייתי איתם בוארנה , והייתי איתם במקומות אחרים .ומן הסתם אמשיך לנסוע עימם גם בעתיד .
ואכן היכרתי דרך עופרים בחורות אבל למרבית הצער שום דבר לטווח הארוך . אבל אני ממשיך
אחרי הכל תמיד יש את התקווה שמשהו רציני יצא מהטיול הבא .
לפעמים אני שואל את עצמי מה אני עושה בטיול ברגע שאני רואה את המשתתפים והמשתתפות האחרים ומן הסתם הם שואלים את עצמם את אותה השאלה.
אבל לרוב הטיול שווה בפני עצמו ומבטל או מטשטש את האכזבה. בכל מקרה אין ספק שזה עדיף על עוד פגישה עיוורת מאכזבת באיזה בית קפה ששם אני שואל עצמי את אותה השאלה בעצמה כאשר אני רואה את הבאה והתשובה היא הרבה פחות טובה .
מידי פעם הטיולים האלו אף זוכים לתשומת לב תקשורתית
באחד הטיולים שהשתתפתי בהם השתתפה  גם המומחית בעלת השם העולמי לפנויים פנויות דנה ספקטור שכתבה לאחר מכן רשימה לעגנית מתבקשת במדור שלה ב"שבע ימים " שאז התמקד והתמחה בחיי הפנויים פנויות ( והיום עוסק בעיקר בטיפול בתינוק ובחיתולים ) על הטיול ומשתתפיו כמוני שאותם הציגה כחבורה עלובה שכל שומרת נפשה תרחק מהם .
מטיול אחר כמה שנים לאחר מכן יצאה עוד כתבה של יעל מירב שהופיעה במגזין הפנויים והפנויות של ישראל "מותק : ירחון לאהבה ,זוגיות ויחסים מסע של "עופרים " לאתר הקדוש ביותר על הפנויים והפנויות של ישראל ,קברו של יונתן בו עוזיאל בעמוקה שביקור בו אמור להיות סגולה להשגת זוגיות ( אם כי זה מעולם לא עבד לגבי אף אחד שאני מכיר ) שבה התראיינתי לדעתי לגבי טיולים מאין אלה .
"ובאמת למה אני ממשיך?

 


בדרך כלל אין בטיולים אנשים יוצאי דופן מבחינה אינטלקטואלית. המטיילים והמטיילות הם מקבץ של "עמך " מורות, מנהלות חשבונות ,אנשי חברת חשמל,פקידות גברים ונשים רגילים ולכאורה לפחות שגרתיים שכמוהם כמעט לא יוצא לי להיפגש בחיי היום יום.
רוב ידידי ומקורבי הם אנשים שונים לחלוטין מחוגי המדע ספרות והאמנות והבוהמה.
זאת עבורי גם הזדמנות טובה לשבת ולדבר עם אנשים מסוג שונה לגמרי .
בכל זאת אני תמה יש עשרות אלפי של פנויים פנויות בגוש דן בלבד,קהל פוטנציאלי ענק ,,אבל אני נתקלתי בטיולים המרובים שעשיתי אולי רק בכמה מאות ( שכן רבים מהם חוזרים ) למה באופן יחסי כל כך מעט מהם מגיעים לטיולים כאלה ? 

עופר מחברת עופרים  

ראיינתי בנושא את ראש חברת עופרים ומורה הדרך והמנהל הכמעט קבוע עופר :
.למה אתה נמצא בעסק הזה דווקא?
במקצועי אני מורה דרך ויש לי תעודה בלימודי ארץ ישראל . אני אוהב את העסק הזה ואוהב טיולים ורוצה לראות אנשים מתחתנים אני בכל חודש בחתונה. אני עצמי התחתנתי דרך הטיולים האלו שלי והיום יש לי שני ילדים.
כמה זוגות אתה מעריך היכירו והתחתנו דרך הטיולים שלך ?
בערך 40 זוגות ובממוצע חתונה לחודש של אנשים שהיכירו דרך טיולים שלי.

וכמה אנשים באופן כללי יצאו לטיולים שלך ?

עד עכשיו אני מעריך כ15 אלף . בשנים האחרונות יש גידול במספר הפונים אלי בגלל אתר האינטרנט שהוא הגורם המרכזי שאנשים חדשים באים אלי דרכו.  יש הרבה מתחרים אבל הם קמים ונופלים.
כמה אתה מעריך הם החוזרים לטיולים שוב ושוב מכלל האנשים שטיילו דרכך ?
בערך 40 אחוזים אפילו 50 אחוז תלוי בתדירות. יש 10 אחוז שבאים ברציפות טיול אחרי טיול יש שבאים אחת לשנה וחודרים אחרי כמה חודשים שבאים מכירים נעלמים וחוזרים לקשר הבא.
יש שוויון במספר הבנים והבנות בטיולים ?
.הרבה פעמים יש יותר בנות מבנים ובמיוחד ככל שעולים בגיל. בטיולים של הליכה ושל קיאקים של מאמץ גופני יש יותר בנים .

בטיולים רוחניים ומיסטיים לאיזורים כמו צפת וקבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה שמבקשים בקשות לחתונה יש תמיד הרבה יותר בנות. 
  למען האמת לא כל כך מובן לי למה בנים לא באים יותר לטיולים כאלו הם צריכים לדעת שהמבחר של הבנות בהם  הוא הרבה יותר גדול.
איזה טיולים הם המצליחים ביותר ?
טיולי חג האהבה בטו באב הם המצליחים ביותר והפופולאריים ביותר,כנראה אז אנשים חשים צורך מיוחד לקום ולטייל בדרך כלל כמאה איש ואז באים שווה בשווה וכמובן הנופשים שאנו עושים באילת הם פופולאריים מאוד. וכך גם טיולי חו"ל.
לצאת לטיולים ארוכים יותר לאילת לחו"ל מגדיל את הסיכויים כי זה מגדיל את ההיחשפות ונוצרים חברויות מדהימות שנמשכים אחרי הטיולים גם אם לא זוגיות.
ככל שהטיולים אורכים יותר זמן המחיצות בין האנשים נופלות והאנשים מכירים יותר טוב כמעט מכל נופש באילת יש חתונה מכל הנופשים האחרונים שהיו יצאה חתונה .
אני אתן לך דוגמה למשל כשיצאנו בטיול לעיר וארנה בבולגריה יצאנו לחתונה בולגרית ומדריכים ביקשו מתנדב שהיה חתן בולגרי ואחד הבחורים התנדב להיות החתן הבולגרי ולקחו אותו וגילחו אותו שידכו לו בולגרית מקומית ויפהפייה ובסופו של הטיול הוא הכיר מישהי אחרת מירושלים והתחתנו בתוך 8 חודשים וזה הביא לו מזל טוב .
כלומר מי שמעיז מי שמתאמץ מי שמשקיע מצליח.

ובכל זאת למה כל כך מעט באופן יחסי באים אליך מכלל הפנויים –פנויות ? הרי יש עשרות אלפים פנויים פנויות בארץ ?
כי פנויים ופנויות מפחדים לטייל ולהכיר. הם בטלנים. הם מעדיפים את הנוחיות והעצלנות של האינטרנט שאתה יכול לשבת על הבית בכורסה וכביכול להכיר אנשים חדשים בלחיצת עכבר. הם לא מבינים שזה לא באמת יעיל ושטיולים עדיפים על מנת להכיר אנשים באמת .
לדעתי טיול אחד מקביל ל-30 או 40 פגישות עיוורות שאיתו אתה תקוע עם אדם אחד במצב של ראיון עבודה מעצבן . וזה לא מצב טבעי כששני אנשים מנסים לעשות את ההצגה הטובה ביותר שהם יכולים ובאים עם ציפיות ופרפרים בבטן.ובסופו של דבר יוצאים מאוכזבים .
בטיול לעומת זאת אתה פוגש אנשים במצב הנורמאלי הטבעי שלהם ולא יכולים לשחק 12 שעות אתה יכול לראות מי עוזר מי נחמד ויש לך אפשרות להיעזר בו .

 ובכל מקרה אתה יוצא עם ההנאה על עצם הטיול .כלומר בכל מקרה הרווחת.
אין ספק שבטיול צריך להשקיע וזה לא קל פיזית ונפשית אבל אם משקיעים זה מוצלח יותר מאשר דרך האינטרנט ולכן באים יחסית מעט שמתלבטים ומפחדים ושואלים את עצמם למה הם נטשו את הנוחיות של האינטרנט איפה שהם יכולים להעלות אלפי שמות של בחורות בלחיצת עכבר .
אבל כשאתה עובר את הטיולים אתה מבין שהם סוג של סדנה שמקדמת אותך ומביאה אותך למקום אחר טוב יותר אם לא היו לך חברים קודם אתה מרחיב את החברים יש עוד אנשים שאתה מכיר זה יכול להביא לשינוי בחיים בסופו של דבר כל שינוי שאה עושה בחיים מתבטא גם בדברים אחרים . ומי שבא יותר מכמה פעמים זה אומר שהוא בא להכיר באמת ומוכן לשינוי וכשאדם מתאמץ ומזיע אז גורם לו מבפנים לרצות להכיר יותר ואז הוא גם מכיר יותר כשהוא מוכן .

אני יכול לאשר שהטיולים מאורגנים היטב אחרת לא הייתי ממשיך איתם מזה שבע שנים .
בת זוג עוד לא מצאתי דרכם .אבל אולי גם זה עוד יבוא .
אבל ההנאה והלימוד מהטיול עצמו ומהכרת האנשים שמשתתפים בו היא גם כן משהו .
קישורים :

אתר עופרים

קבר יונתן בן עוזיאל
המבול בים השחור :רשמים מטיול בוארנה

 

הזמנה ל"סלון"

אנשי ונשות התרבות שבינכם הנכם מוזמנים למפגש בסלון ..

לאור ההצלחה של המפגש הקודם
בשבוע הבא  יתקיים במוצאי שבת  ה-6 באוקטובר בוילה פרטית ברמת השרון מפגש נוסף  של שיחה קבוצתית חופשית שתעסוק בנושאי תרבות שונים כמו גם נושאים אחרים . 
במפגש שיחה זה יש ניסיון לחזור לאווירת תקופת "הסלונים "שבהם גברים ונשים היו נפגשים פנים אל פנים לשיחות ודיונים בכל נושא מעניין שאפשר היה להעלותו על הדעת כמו אמנות ,אהבה , פוליטיקה וענייני דיומא , מדע כישוף ,,שירה וכל נושא מעניין אחר לפני שבאו הדיסקוטקים והפאבים והמסיבות ההמוניות האופנתיות ואתרי ההיכרויות והצ'טים באינטרנט וחיסלו כל אפשרות למפגש קבוצתי מעין זה .
אנחנו מעוניינים לחדש את המסורת העתיקה הזאת של ה"סלון " ושל השיחה הקבוצתית  במפגש שיחה חברתי  .

בואו תצטרפו אלינו . 
וכנראה יהיו מפגשים נוספים בעתיד  ועוד בשבועות הקרובים .
. מי שרוצה להשתתף  במפגש השיחה מוזמן ליצור קשר עימי באי מייל
elieshe@zahav.net.il

הלילות האבודים של אהובה צדוק

 

 

ביקורת על הדיסק החדש ,הראשון מזה שנים רבות של זמרת שנות החמישים הידועה אהובה צדוק ,שחוזרת כעת לאחר היעדרות של שנים  אל הבמות .מאת מבקר הדיסקים של האתר .

 

 

פעם בשנות החמישים והשישים היא הייתה זמרת ידועה מאוד למבוגרים ולילדים . אבל כעבור זמן …היא נעלמה . בימים אלו אהובה צדוק חוזרת .
אהובה צדוק בעלת קול האלט העמוק נולדה בתל-אביב להורים עולי תימן וגדלה במשפחה בת חמישה ילדים.
בגיל 7 עברה המשפחה לחולון ואהובה למדה בביה"ס ע"ש ביאליק.
היא בוגרת
להקת החישטרון  הנחשבת לראשונת הלהקות הצבאיות,שהוקמה עוד בעת מלחמת השחרור, כלהקתה הצבאית של חטיבת "גבעתי".  
להקת "החישטרון", שנהגה להופיע  בכל מקום בפני חיילי חטיבת "גבעתי" הגיעה להופעה בחולון ואהובה צדוק – אז חיילת – הייתה בקהל. טולי רביב, שהיה מנהל להקת "החישטרון" פנה לחיילים שהיו באולם ושאל אותם אם יש ביניהם זמרים או זמרות. חבריה העלו אותה לבמה לשיר ומיד היא התקבלה ללהקה, בה שרה יחד עם יפה ירקוני.
אחרי השחרור מהצבא המשיכה להופיע בשירי רועים וריקודי עם והצטרפה ללהקת "הכרמל", בה היו חברים גם אריק לביא, בומבה צור, יהודה עפרוני ואחרים.
בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת היא נמנתה על המבצעים הבולטים לרבים משיריהם של עמנואל זמיר, נחום נרדי ויוסף הדר . בנוסף היא זכתה לפופולאריות רבה בביצוע שירי ילדים. בשירים כמו "
נומי נומי ".  , הך ברגל   , משחק פורים ואחרים .היא הקליטה את שירו של אמיתי נאמן "לאור חיוכך" והוציאה תקליט עם שירי המלחין יוסף הדר, עימו נוצרו קשרי עבודה חמים. את שיריו המשיכה צדוק לבצע בהמשך גם בחו"ל.
כמו כן, ביצעה במהלך השנים שירי מלחינים רבים אחרים , בהם שרה לוי-תנאי, אותה פגשה לפני כשנתיים עם שובה ארצה, ממש בסוף ימיה של המלחינה.
את
נחום נרדי הכירה כשהופיעה עם צוות הווי בתל-אביב. הוא פנה אליה וביקש ממנה להצטרף למקהלת הנשים שניהל.  אהובה צדוק הפכה לסולנית הראשית שלו.
כעבור שנה נישאו ונולד בנם יאיר, שחי היום בארה"ב, מלמד עברית והוא אב לבן בשם אורן.
לנרדי היה חוזה הופעות בן שנתיים בארצות הברית ורעייתו הצעירה נלוותה אליו, נרגשת מהיציאה לעולם הגדול. בארה"ב הופיעה צדוק עם אמנים ישראלים נוספים בפני קהל יהודי שגדש את האולמות הגדולים ובהם "קרנגי הול", "טאון הול" ו"מדיסון סקוור גרדן". 

לאחרן מכן אהובה צדוק נטשה את הבמה וחיה שנים רבות בחו"ל .
היא הופיעה במועדונים בניו-יורק עם בן-דודה אהרון צדוק בצמד "הצדוקים", ואף הופיעה לצד מייק ברנט בתחילת דרכו בדואט. לאחר פטירתו של נרדי נישאה אהובה בשנית לבעל אמריקני ונולדה ביתה, סיגל, שממנה יש לה שתי נכדות –יהלי ואופיר.
אבל לבסוף שבה ארצה. היא חיה כיום בתל-אביב, מופיעה בערבי זמר ברחבי הארץ.ולאחרונה היא חוזרת לבמה במופע נוסטלגי לילה לילה" – מסתורי הקול התימני של אהובה צדוק- המשלב בין שיריה המוכרים והאהובים לבין שירים חדשים בין השירים במופע: לילה לילה, בגליל, אל העין, יד ענוגה, ללכת שבי אחרייך, לאור הזכרונות, שירת העשבים, יש לי גן, ארץ ארץ ועוד…
המופע "לילה לילה" – מסתורי הקול התימני של אהובה צדוק- נולד בעקבות פגישה אקראית בין אהובה צדוק למוזיקאי הצעיר חגי יודן בקיץ 2005.
באמצע מופע בו השתתף חגי, כאשר החל לנגן את צלילי הפתיחה לשיר "לילה לילה", העיר אחד הצופים, שבקהל יושבת המבצעת המקורית של השיר מלפני שישים שנה, אהובה צדוק. חגי הזמין את אהובה לשיר אתו והקהל התרגש עד דמעות מקול האלט העמוק ומהביצוע מעורר הנוסטלגיה.
הידידות שנרקמה בין השניים באותו הערב הובילה, שנתיים מאוחר יותר, להפקת המופע "לילה לילה", שבו חוזרת צדוק לבמה הישראלית לאחר עשרות שנים בהן שהתה בחו"ל.
במופע, שיארך כשעה וחצי, תשמיע אהובה כמה משירי ארץ ישראל הישנה והטובה לצד שירים חדשים, כולל ביצוע בכורה לשיר יפהפה שהלחין במיוחד עבורה אריק רודיך.
חלק מן הערב יוקדש לשירה בציבור.

ולהלן ביקורת על הדיסק החדש של אהובה צדוק של המומחה לזמר עברי ,חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ'

הלילות האבודים של אהובה צדוק

מאת ירון ליבוביץ'

לאהובה צדוק יש מקום של כבוד בערמת הזיכרונות שלי. בתור ילד אני זוכר את קולה החם והמלא, (באתר של העמותה למורשת הזמר העברי מגדירים אותו עמוק), שהתנגן מתוך תקליט שנקרא שלושים ושישה שירים לפעוטות, שבו היא ועוד שלוש זמרות משנות הששים, ריקה זראי ורדינה בן ים ועליזה גבאי שרו שירי ילדים. אני זוכר שאחד השירים שאהובה צדוק שרה היה הכי אהוב עלי. הזדהיתי מאוד עם הקיפוד שרצה לרקוד ובסוף רקד לבדו ,
וקולה החם נתן משמעות מסויימת לצערו של דני כשדמעותיו זלגו מעצמן כשנורית הלכה לשחק עם ילד אחר (דני גבור).

עכשיו אני יודע שהיא התפרסמה גם בביצועיה לשירים של עמנואל זמיר נחום נרדי ויוסף הדר. בכל מקרה מדובר בזמרת ששייכת לדור הנפילים של הזמרה הפופולארית. כששמעתי אותה שרה את השיר היפה והמאד לא פשוט "לילה לילה", של נתן אלתרמן ומרדכי זעירא, קולה החם עשה לי את אותו הרגש שעשה קולה כששמעתי בתור ילד את שירי הילדים.
השיר עצמו "לילה לילההוא גם קלאסיקה, ויש שרואים בו שיר ערש, אולם אם מקשיבים למילים, הסיפור המרגיע כביכול את הילדה, כדי שתעצום את עיניה, הוא על שלושה פרשים ש"אחד היה טרף/ לילה לילה שני מת בחרב/ לילה לילה וזה שנותר/ נומי נומי את שמך לא זכר/ כלומר שניים שמתו ועוד אחד שלא יודעים מה קרה לו. אני זוכר שר את השיר המצמרר הזה בערבי שירה בתנועת הנוער, ואני זוכר שהוא היה אחד האהובים עלינו. כנראה שהמנגינה האלמותית של זעירא היא שחיבבה את השיר עלינו. בכל מקרה זה ראוי בהחלט שזמרת ששייכת לדור הנפילים תשיר שיר שהוא קלאסיקה.
אם כל התחושה הלא נוחה שהשיר כשיר עושה לי, עכשיו שאני מבין את המילים, אני יודע  שהשיר הוא אחד מהשירים הישראלים היפים ביותר ששמעתי, והוא עדיין מרגש אותי.

 הביצוע של אהובה צדוק, עם הליווי של מקהלת "עדי", מעניק מצד אחד, את הנופך הלירי והחם הנובע מדרך השירה של אהובה צדוק ומצד שני יש לו נגיעות דרמטיות שאותן מספקת המקהלה. לדעתי הלא מקצועית הייתי אומר שאהבתי את הליווי של חגי יודן, שהפסנתר שלו נשמע עשיר מאד, כמו תזמורת שלמה.
כאחד שמכיר את המסורת של זמרים שגם כותבים את שיריהם בעצמם, אני מתאפק לא להגיד שאהובה צדוק צריכה להבחן גם כשהיא שרה חומר חדש, אולם אינני יכול לומר זאת. גם אם היא תישאר ברפרטואר הידוע שלה, אני מוכרח להגיד לה ברוכה הבאה שהיא חזרה לשיר באופן מקצועי. היא עדיין אחרי כל אותן שנים מצליחה לרגש.

 

 

 

דור המדבר של דוד פרישמן

 

""במדבר " איור עטיפה מאת מ.אריה .

הופיע בגליון במגזין "עמדה " מספר 17
  

כתבה מיוחדת לחג הסוכות .בחג הסוכות אנחנו חוגגים את הקמת הסוכות במדבר סיני בידי בני ישראל במסגרת מסעם הארוך שם .
ולרגל חג הסוכות להלן כתבה על היוצר של היצירה המפורסמת והמשפיעה ביותר בספרות המודרנית על מסעותיהם של בני ישראל במדבר ,הסופר המשורר ,המתרגם העורך והמבקר , דוד פרישמן ,מחבר סיפורי "במדבר ". האיש שהכניס רעיונות שלא נשמעו כמוהם לספרות העברית  וגם מאז רק מעטים מאוד העזו לחזור עליהם ולעולם  לא באותה ההעזה . .

לא אלך עמם, לא אלך : דרכיהם לא דרכי
ונשוא לא אוכל להגם וניבם ושיחם ושיגם ,
וסבול לא אוכל ארחם ורבעם וכל הגיגם
נביאיהם לא נביאי ,מלאכיהם לא מלאכי
ולגועל לי מחשבות ,מחשבות ומוחות אינם,
ולתועבה לי רגשות ,רגשות ואין לבבות
ולזרא לי התלהבות שאין בה אש להבות –
לא אוכל רעי ,לא אוכל שתות מימהם –יינם……
( מתוך "לא אלך עמם " מאת דוד פרישמן, 1898 )
 

"איש לפניו בסופרי ישראל לא משח את חיציו ברעל אשר כזה, איש לא הרחיק קלוע ממנו עד להר סיני …שמיים בקשו רחמים על משה ותורתו מפני חמת עטו הבלטריסטי של דוד פרישמן ." 
". .
( אברהם קריב "עטרה ליושנה" ע' 187 )

 
דוד פרישמן.צילום.

דומה שאי אפשר להגזים בחשיבותו של דוד פרישמן לספרות העברית מסוף המאה ה-19 ועד לשנות העשרים . כמבקר הוא היה להסכמת הכל המבקר החשוב ביותר של התקופה. אדם שניהל מלחמת חורמה למען העלאת סטנדרטים של הספרות העברית מספרות קרתנית ירודה לספרות ברמה אירופית .
כעורך הוא היה אחראי לכתב העת "התקופה"שעד היום המבינים רואים בו את כתב העת האיכותי ביותר בתולדות הספרות העברית לדורותיה.
כמתרגם פורה היה אחראי לכמה יצירות מופתיות של תרגום שלא נס ליחם גם היום  .

וכמספר וכמשורר יצירותיו נכנסו למקראות של התקופה והם עדיין בין היצירות הקריאות ביותר מהספרות העברית של התקופה שבה נכתבו .
הוא היה גם האיש שהכניס את האגדה הרומנטית כסוגה לגיטימית בספרות העברית עם שבחיו לקובץ האגדות של זאב יעבץ "שיחות מני קדם " ותרגומיו לאגדות אנדרסן והאחים גרים והאגדות המקוריות שחיבר וקרא להחזיר לספרות הילדים ( והמבוגרים ) את הדמיון והפנטזיה שנעלמו מהם לדעתו לאחר דורות רבים של יובש ופלפול למדני.

איור לספר "כה אמר פרישמן " מאת אליעזר שטיינמן . זכרונות של שיחות עם פרישמן .

פרישמן היה נערץ על ידי הסופרים וקהל הקוראים של בני דורו. אבל בו בזמן הוא היה אדם מבודד לחלוטין , הכל הרגישו שהוא אינו באמת "אחד משלנו ".
לכך תרמה בראש ובראשונה האנטי ציונות שלו .פרישמן היה בין הסופרים העבריים הבודדים ואולי הסופר העברי החשוב היחיד שסירב לקבל את האידיאולוגיה הציונית .הוא העדיף שהעם יהודי ימשיך להתקיים מפוזר בגלות . כמו כן הביקורות הארסיות והפוגעניות שלו מעולם לא תרמו לתחושת אהדה כלפיו בקרב ציבור הסופרים.


ניתן לטעון שפרישמן היה הסופר העברי החילוני האמיתי הראשון . כאן היה אדם שהיה מסוגל לתקוף את כל קדשי היהדות , וזאת לא מתוך מחוייבות כואבת של אדם מבפנים כמו אצל י.ל. גורדון אלא מנקודת מבט של אדם מבחוץ ,אובייקטיבי כביכול שיש שלו לעיתים נטיות כמעט פגאניות במקרים מסוימים ואתאיסטיות במקרים אחרים .
לא לשווא היו גיבוריו של פרישמן המורדים הניצשאניים אנשים מסוגו של קין של ביירון המורד המודע הראשון בסמכות ( יצירה שפרישמן חשב שהיא עולה על מחזותיו של שקספיר ) ופרומתאוס של גתה, אנשים שנאבקים ללא חשש בדעות המקובלות ובמקורות הסמכות האלוהית ונציגיה .

איש לא העז לתקוף את כל הקדוש ליהדות כפי שעשה פרישמן לפניו ועם זאת הוא יצא מכך בשלום שכן עשה זאת לא במסגרת מסות תוקפניות מלומדות וארסיות כפי שעשו כבר משכילים שונים לפניו אלא במסגרת של שירים וסיפורים פנטסטיים –מיתיים שבהם "טיפל" במיתוסים של יצירת עם ישראל וכפי שרק מעטים יעשו אחריו ואיש לא באותה העוצמה הספרותית שלו.

הפגאן מעריץ התנ"ך .

 
 

איור לפירסום המקורי של הסיפור "בהר סיני " מסיפורי "במדבר" מכתב העת  "התקופה ".

ובימים הנפלאים ההם היו עוד בשמים חדשים וכחולים אלף אלפי פעמים מאשר הם עתה, האדמה היתה עוד רעננה וירוקה אלף אלפי פעמים מאשר היא עתה, וגם האהבה היתה חזקה ועזה אלף אלפי פעמים מאשר היא עתה.

( מחולות מאת דוד פרישמן )
פרישמן היה מעריץ של התנ"ך אך בו בזמן חתר נגד רוחו ורעיונותיו ביצירתו שלו. בהמשך הושפע יותר מכל מהמשוררים ממיכ"ל ומיל"ג המורדים בתנ"ך שהשתמשו בנושאיו למען המרד שלהם ולמד מהם .

איור לתרגום של פרישמן  "ל"שמיים וארץ " מאת לורד ביירון ,המתרחש בימי מרד המלאכים כנגד האלוהים . מכתב העת "התקופה ".

. בבגרותו הושפע פרישמן  מאוד מלורד בירון שחיבר מחזות תנכיים  "מרדניים " שאותם תירגם . "קין "  על  הרוצח הראשון, שבמהלכו נערך לקין סיור מודרך בידי השטן ברחבי היקום והוא פוגש עולמות וגזעים שונים שהתקיימו לפני המין האנושי ושהושמדו בידי האל כניסויים לא מוצלחים, דבר המשכנעו למרוד באל.  ואת ו"שמיים וארץ "  שמתאר את מרד המלאכים באל וכיצד פיתו את בנות האדם  ( סיפור הלקוח מספר חנוך החיצוני ).את שני המחזות האלו תירגם תרגום נפלא וקלאסי לעברית. היו שראו בתרגומו  ל"קין"   ככמעט משתווה למקור בעצמו.

פרישמן . דיוקן מאת הרמן שטרוק .1925 בקירוב.

הוא גם הושפע   מהפילוסוף ניטשה  ואת ספרו  הכמו תנ"כי  ( אך האנטי תנ"כי ) " "כה אמר זרטוסטרה"  תרגם בשפה תנכית.

  וגם מגוסטב פלובר והרומן ההיסטורי הפראי שלו "סאלאמבו " ומאנטול פראנס וסיפור ההיסטורי האנטי דתי "תאיס " שאותו תירגם ומאוסקר ויילד ומחזהו הדקדנטי "סלום " המתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני וספר יורם של רודולף בורכרדט שאותו תירגם לעברית ומתרחש בתקופת התנ"ך וגם קבצי האגדות שתירגם של האחים גריםוהנס כריסטיאן אנדרסן ומקס נורדאו וטגור מעניין שאת כל הסופרים האלו תירגם לעצמו בעברית וכולם שימשו כמקור השראה והשפעה ליצירתו התנכית החתרנית .

איור מאת מנשה קדישמן ,הוצאת דביר ,1990 .

ואת רוח מרדנות זאת בתנ"ך ובסמכותו הפגין בראש ובראשונה בסיפורי סדרת "במדבר" שפורסמו תחילה בנפרד כסיפורים בכתב העת "התקופה " ו שיצאו כקובץ ב-1923  .
זאת הייתה סדרה של תשעה סיפורים ( פלוס סיפור עשירי בשם "סיני " המתרחש באותה התקופה של יציאת מצרים אך אופיו שונה ואינו נכלל עם בדרך כלל עם שאר הסיפורים) שעסקו כולם באירועים המתחוללים במהלך המסע בן 40 השנה במדבר של משה ועם ישראל .
פרישמן התכוון לכתוב עוד שישה סיפורים נוספים בסדרה זאת ודן בעלילתם עם ידידו ומעריצו זלמן שניאור אך מחלתו ומותו מנע ממנו להשלים את המלאכה .שניאור ערך והוציא את הקובץ לאחר מותו של פרישמן .

סום המקורי של "עגלה ערופה" סיפור מסיפורי "במדבר " מכתב העת "התקופה ".

הוא בחר בתקופה הספציפית של הנדודים במדבר מאחר שבה ניתנה התורה ואז ראשית המרד והמאבק בין יצר האדם חופשי ורגשותיו  לבין מוסר הדת הכובל אותו במצוותיו .בין הפראות לבין התרבות. אך למעשה לא ניסה לתאר בהם את העבר הרחוק אלא את המאבקים של תקופתו .

ביצירות אלה פתח למעשה פרישמן ז'אנר מיוחד שהעמיד בסימן שאלה את הערכים עליהם מבוסס התנ"ך (גם אם לא דחה אותם לחלוטין ) ובו היה שילוב של כתיבה דידקטית מוסרית עם מגמה אסתטית פיוטית בולטת ביותר המעוניינת בשחזור הסביבה הקדומה על האלמנטים ה"פראיים " אקזוטיים שלה .
פרישמן בחר בימי המדבר כי רקע המדבר האקזוטי מתאים לו לשמש רקע לעלילות הגיבורים הסוערים והמרדניים המרוחקים בצורה האבסולוטית ביותר מחיי הגטו והעיירה קרתניים שלו ושל קוראיו.
וגיבורים כאלה ניתן היה למצוא רק בימי קדומים כאשר התורה והדת עוד לא שמו שלשלאות על האנשים ..
כפי שציין פרישמן במאמר ביקורת שלו על רומן היסטורי של יעקב וסרמן "אלכסנדר בבבל "רומן כזה אינו בא ללמד אותנו על ההיסטוריה ,אלא אדרבא להפקיע ממנו את ההיסטוריה ואת כל אשר ידענו מן ההיסטוריה ולהעמיד את הכל על יצירה חדשה ועיקרית "
 עטיפת הספר “כל כתבי דוד פרישמן“ מאת דוד פרישמן

.מה שאמר פרישמן על  מחבר הרומנים ההיסטוריים ,אברהם מאפו "שהוא לא קבע מסמרות מאורעות היסטוריים ,אלא לקח לו תמונות מאשר ראו עיניו על סביבו ויכניסן על עולם אשר יצר לו בדמיונו. " היה נכון בה במידה ואולי אף יותר לגבי פרישמן שתיאר סביבה רומנטית לחלוטין בסיפורי המדבר הפראיים שלו שבהם מתנהלים קונפליקטים של דת נגד החיים מהסוג שאותם הכירו פרישמן ובני דורו כל כך טוב אבל פרישמן העדיף להעביר אותם למקום וזמן רחוקים מאוד ממנו ומקוראיו.זמן יציאת מצרים והמדבר.

המדבר עבור פרישמן היה ערש התרבות סוג של גן עדן אקזוטי שרק בו יכול האדם לשחרר את יצר החיים והכוחות הגנוזים בו תוך מאבק בנציגי הדת הכובלת הכוהנים האכזריים . בסיפורי "במדבר " ניתן למצוא שנאה לסמכות הדתית הרבנית הכובלת (  בסיפורים "המקושש" ו "הסוטה") עם נהייה אל האקזוטיקה והפרימיטיביות והעייפות "דקדנטית " מהתרבות . בתיאורו את העבר הרחוק ניסה פרישמן להשפיע על וההווה להצדיק את האהבה על חשבון ההלכה והדת היבשים ואת המורד לעומת הכוהנים והרבנים המדכאים אותו על ידי בחינה חדשה של המיתוסים המעצבים של עם ישראל מנקודת מבט נגדית לחלוטין .

איור לפירסום המקורי של הסיפור "עיר המיקלט " מסיפורי "במדבר" מכתב העת "התקופה ".

גיבוריו אינם האספסוף המטופש בסיפורי התורה אלא אנשים תאבי חיים ולמודי מאבקים שרוצים רק את החופש המגיע להם בדין ובצדק ואותו מונעים מהם הכוהנים הרצחניים והמושחתים כמו פנחס,שהקורא הבין הטב שהם מייצגים את הרבנים המודרניים .
בכתיבת הסיפורים האלה נטש פרישמן את הלשון המקראית המליצית של מאפו ועבר ללשון מקראית חופשית יותר שאותה "ניקה" מכל מליצה וכך הפך אותה לפשוטה טבעית ומעל לכול ברורה יותר מלשונו של מאפו ( אם כי הייתה מדויקת כמעט באותה המידה) הלשון הייתה כתוצאה פחות נשגבת אך יותר מתאימה לאופי הסיפורים האנטי קלריקאליים .

"במדבר "  עטיפת המהדורה הרוסית בהוצאת עלייה , . מ-1992

סדרת סיפורי "במדבר " כוללת את הסיפורים הבאים:  

מחולות

בהר סיני

המקושש

סורר ומורה
במרצע
עיר המקלט

נחש הנחושת

עגלה ערופה

סוטה .

סיני

משה הבורא

דוד פרישמן .

 

דוד פרישמן.ציור מאנציקלופדיה "עולם התרבות " .הוצאת "מסדה".

דומה שפרישמן הוא הראשון ואולי גם היחיד בספרות העברית שהעז לתקוף אם גם במרומז ובמובלע את סמכותו ואת אישיותו של משה המחוקק מה שמראה על אומץ לב עצום והליכה בדרכם של בירון וניטשה.
המשורר יל"ג הנערץ על פרישמן כבר העז לעשות זאת לגבי צדקיהו וירמיהו בפואמה שלו שעוררה סערה עזה "צדקיהו בבית הפקודות". אולם ספק אם אפילו יל"ג היה מעז לעשות זאת לגבי משה רבנו ותקופת מתן תורה שהיא המיתוס של עם ישראל כפי שהעז לעשות פרישמן. שבסיפוריו יש מעין כיסופים לגן העדן האבוד של התקופה שלפני מתן תורה לפני שבאו משה ואנשיו ובילבלו את דעתם של בני ישראל עליהם, ובשם הקנאות הדתית כבלו אותם בעול תרי"ג מצוות .
אם זאת אין לאמר שפרישמן זילזל בדמותו של משה רבנו עצמו ,רחוק מאוד מכך.
הוא ראה במשה מעין אדם עליון ניצשאני . משה אם כי הוא רק מוזכר ואינו מופיע בממש בסיפורי "במדבר " ששם עיקר ההתקפה היא על מעמד הכוהנים הגאים והמושחתים ובראשם פנחס. משה עצמו מופיע אצל פרישמן רק בשתי פואמות "משה "  ( 1903) ו"שתי הקערות" שבהן הוא מופיע כאיש זקן עייף ומר נפש על סף המוות שעושה חשבון של חייו ומרגיש שנכשל . .
מן הסתם פרישמן זכר היטב את הפואמה של ביאליק "מתי המדבר " שעסקה בדיוק בסוג זה של אנשים והיא שימשה כהשראה.

פרישמן עם חיים נחמן ביאליק

אבל ההשראה האמיתית לסדרה באה ככל הנראה ממסע אמיתי שביצע פרישמן בארץ ישראל בשנים 1911-1912 ובמהלכו היגיע למדבר וכפי שתיאר: נוצרו לו אסוציאציות על משה ובני דור המדבר "…. אולי המקום הזה אשר אנוכי עובר עליו ברגע זה בתוך החול העמוק הוא המקום אשר בו דרכה רגל האדם הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית אולי פה בתוך החול השטוח .למראה פני הפירמידה הגדולה של חיאופס .שכב פעם זה משה האיש בלהט חום השמש ויחלום את ראשית חלומו הגדול לברוא גם הוא איזו בריאה אשר תעמוד אלפי דורות ואשר תשחק לחליפות זמנים ותקופות ,ויקם וילך ויברא לו עם ". ( בארץ הוצאת אחיספר תרע"ג ע' 49-50) .
כדאי לשים לב למונחים כאן של בריאה . פרישמן מתייחס למשה כסוג של אדם עליון ניצשאני ויותר מזה בורא כמו האל ברהמה והאל אלוהים שאותם תיאר בשיריו וסיפוריו.
האלוהים המקראי וברהמה האל הבורא ההודי הצעיר מוצגים ביצירות של פרישמן כלא שונים בהרבה ממשה הזקן בפואמות שמרגיש שלא הצליח להביא גאולה לעם שיצר ומיוצר הגולם המהר"ל בסיפורו של פרישמן שיצר יצירה אנושית הגולם שיצאה מכלל שליטה.
דומה שפרישמן רומז לנו שבאמת אין הרבה הכדלים בינם.
ואולי לא ראה באמת הבדלים גדולים בינם לבין משה להוציא את זה שהם בראו עולמות ומשה ברא "רק " אומה .

בורא חסר ניסיון

עוֹד נַעַר, אֱלֹהִים, הָיִיתָ וְצָעִיר וַחֲסַר-נִסְיוֹנוֹת,
וּבַחוֹל עוֹד אָז שִׁעֲשַׁעְתָּ וּבְעַפְרוֹת הָאֲדָמָה,
וְצַעֲצֻעַ לְךָ עָשִׂיתָ: בֶּן-אָדָם עִם נְשָׁמָה
וְעִם גִּידִים וְעִם עֲצָמוֹת וּבְמַסְמְרוֹת וּבְדָרְבוֹנוֹת.

( מתוך "עוד נער אלוהים. )  
..)

העזתו של פרישמן אף הייתה גדולה מכך . הוא העז לכתוב בשיריו על האלוהים עצמו בצורה אינטימית וכמעט לעגנית כפי שאיש לפניו בשפה העברית לא העז. בשירו "עוד נער אלוהים " הוא מדבר אל האל כאל צעיר חסר ניסיון שאינו מבין מה שהוא עושה ביצירת האדם שאותו יצר כצעצוע ממעשה ידיו ומתחרט לאחר שהאדם איבד את תלותו ביוצרו ומפסיק לשמוע בקולו אך חרטת האל היא מאוחרת מידי והאדם ממשיך להתקיים על פני האדמה אולי כנגד רצון האל .
פרישמן רומז כאן שיצירת האל גדולה על יוצרה . 

וביום השביעי נח. הביט על יצירותיו והתענג. ופניו היו מאירות ועיניו היו מזהירות. אז ידע ברהמה כי הוא אלהים!
.
( הסיום של "המבקר: אגדה הודית " ) )


פרישמן אף הרחיק לכת גם מעבר לכך וכתב את שתי היצירות הפגניות במפורש הראשונות בספרות העברית . שתיהן עוסקות במובלע במיתולוגיה ההודית שהייתה כה אהובה על ניטשה .
אמנם השימוש ברעיונות הודיים הוא רק בשמות בלבד אבל בסיפורים אלו כמו גם מתרגומיו את המשורר ההודי טאגור יצר פרישמן למעשה את הנהייה אחר רעיונות הודיים בספרות העברית.
,נהייה שהיגיעה לשיאה בזמננו כאשר מסעות עלייה לרגל הפכו לאופנתיים אצל צעירים רבים והדבר משפיע את השפעתו גם על יצירות שונות של ספרות עברית שמראות על השפעה של רעיונות הודיים שונים ו"השיבה להודו " של א.ב . יהושע היא רק אחת מהן
גיבור שתי היצירות הוא האל ההודי ברהמה.

 ואלו הם הפואמה "ברהמה" ( 1919 ) שבה האל ההודי מתחרט על יצירתו ומנסה להשמידה אך ללא כל הצלחה .

והסיפור "המבקר: אגדה הודית " שבה יצור אלוהי משמש כמבקר ליצירתו האלוהית של "האלוהים הצעיר ברהמה" שהוא מאין אמן יוצר ביצירתו את העולם של האדם הנהפך לבסוף לישות אלוהית של ממש בדומה לאלוהים התנכי ..
כמובן שהאלוהויות האלו אינם אלוהיות אמיתיות לפי ההגדרה המונותאיסטית הקפדנית. הן יותר אנשים עליונים ניטשנאייים בדומה לדרך שבה ראה פרישמן את משה שככל הנראה לא נפל בעיניו בהרבה מבוראים אלו . אלו הם יצורים עליונים אבל בעלי חולשות שונות,  בדומה לתפיסה הפגאנית של האלוהויות.
ומכיוון שהיה המדובר ביצירות ספרות אגדתיות עניין פעוט זה לא עורר תשומת לב רבה בביקורת של בני הזמן .

הנברא הקם על יוצרו

תמונת העטיפה של כרכי ""כל כתבי דוד פרישמן"משנות העשרים והשלושים. עם ציור עטיפה של ספינקס נשי .תמונה אירוטית עד להדהים לגבי הספרות  העברית של התקופה.בעותקים שונים בספריות רבות  הושחתה  תמונה זאת במיוחד בידי קוראים מזועזעים.

  

בקובץ הסיפורים "במדבר" פורסמו גם סיפורים שלכאורה לא היו קשורים במקור לסדרת "במדבר" נושאית אך בהחלט היו קשורים מבחינת המוטיבים שבהם .

 סיפורים כמו "הגולם " ( 1909 ) על אהבת  האדם המלאכותי הגולם של המהר"ל לבת הרב שיצר אותו ופריקתו כתוצאה את עול בוראו .בסיפור זה הופיע הגולם לראשונה בספרות העברית כיצור בעל יצרים משלו שמסוגל לאהוב,ומהווה כתוצאה סכנה ליוצרו שלא צפה זאת .  

 מעניין שסיפור זה אחת היצירות הקלאסיות על הנושא בעברית הופיע בממש במקביל לספר המפורסם ביותר על הנושא ,"נפלאות המהר"ל עם הגולם " מאת יודל רוזנברג , שיצא לאור באותו הזמן בדיוק  .ככל הנראה שנת 1909 הייתה שנת הגולם בספרות העברית .

עוד סיפור בעל השלכות מיסטיות עמוקות ביותר בקובץ זה היה  "לילית " סיפור של אהבתו של סופר סת"ם לאישה שלא פגש מימיו וכתוצאה מחליף בכתיבת במזוזות את שם הבורא בשמה של לילית שדת האהבה  והמיניות חסרת הגבולות .
שני הסיפורים האלו היציגו נושאים קלאסיים מזווית חדשה באופן רדיקלי של הנברא הקם על בוראו כשם שבני ישראל במדבר קמים על יוצרם משה ושליחיו בשם הרגש והאהבה .

אין ספק ששירים וסיפורים אלו כמו גם תרגומיו של פרישמן של יוצרים כמו בירון וניטשה תרמו תרומה לא קטנה להתעוררות התודעה החילונית שמצאה את ביטויה השלם לראשונה בסיפורים אלו.

כפי שהוא כתב בהקדמתו לתרגומו ל"ספר יורם" העוסק בדמות דמוית איוב בתקופה תנכית לא מוגדרת :
, הריב הזה עם האלוהים מזכיר לנו את האדיר ביותר ששירת העולמים הטראגית שירת הגיבורים עם שירת האמונה נתנו לנו מאז ועד אתה" . "

אכן פרישמן נשאר המורד הגדול באלוהים ובסמכות הדתית השואבת את כוחה מהאלוהים בכל יצירתו
מבחינות רבות ניתן לראות בפרישמן את מפלס הדרך שבעקבותיה ילכו יוצרים אחרים כמו ברדיצ'בסקי , טשרניחובסקי זלמן שניאור חיים הזז ואנשי התנועה הכנענית ובראשם יונתן רטוש .
דומה שאת שורשיו של החילוני העברי המודרני "המשכיל " והמורד מדעת יש למצוא בסיפורי המאבק לחופש בכהונה חמסנית ובבורא הלא מושלם שמאחוריה של דוד פרישמן.
.

נספח : ממשיכיו של פרישמן

 
סופרים רבים המשיכו להשתמש בסגנון הסיפורי אותו יצר פרישמן,כמו שמחה בן ציון, דב קמחי, יצחק -לייב ברוך, uיצחק שנהר (בסיפורים ידועים כמו "לילה בשומרון", ו"גחזי")

זלמן שניאור עצמו שהביא את קובץ סיפורי "במדבר" לדפוס הושפע מאוד מהרעיונות שביטא פרישמן בקובץ סיפורים זה ואולי בהשראתם יצר את הפואמה המפורסמת שלו "לוחות גנוזים " ( תשי"א) שבה ביטא את נקודת המבט האחרת המוסתרת בתנ"ך של בני ישראל הפגאנים ושל נביאי השקר שצונזר לחלוטין במקרא כפי שעשה לפניו פרישמן ..


אחרי פרישמן הופיעו עוד סופרים שכתבו בסיגנון זה שבו נרמז שאולי הפגאניזם לא היה נורא כל כך כפי שתואר בתנ"ך. החשוב בסופרי זרם זה היה חיים הזז בסיפורו הקלאסי "חתן הדמים" ( 1925) שגיבורתו היא אשת משה ציפורה המנסה להקריב את ילדה לאלוהיו של משה והוא בנוי בסגנון של מיתוס פראי וקדמון . יצירתו זאת הפכה ליצירת מופת של הספרות העברית החדשה ביחד עם סיפוריו של פרישמן. 
u ביצירות של משוררים "כנעניים " כמו יונתן רטוש  ואהרון אמיר שבשירים ידועים שונים העלו  על נס את אלי המיתולוגיה הכנענית הקדומה ובשיריה המודרניים של המשוררת ש. שפרה .
תוספת קיצונית במיוחד לז'אנר זה היא ספרה של טלה בר "מיכל בת המלך " ( 2001) שמציג את אירועי ימי המלכים שאול והדוד כמאבק בין אנשי שמואל ודוד הטליבאניים המונותאיסטיים הקיצונים הורסי הטבע הדוגלים בשיעבוד הנשים במאבק כנגד שאול הטוב התומך בדת הפגאנית שישנה של הערצת האלה האם שהיא גם הערצת האדמה והטבע ודוגלת כמובן בשיויון בין המינים.בר פירסמה סיפורים קצרים בסגנון זה בקובץ הסיפורים ונוס אגדות למבוגרים ( 2002). בספרים אלה ובספורים כמו "האוהל האדום של אניטה דיאמנט " ומעשה תמר " של שלומית  אברמסון רומן פמיניסטי על תמר אשת ער שבו כל הדמויות כולל יעקב אבינו ובני ביתו מוצגים כפאגנים יצריים בדומה לדמויות של פרישמן והמונותיאיזם שהוא כה מרכזי בחייהם בסיפור התנ"כי נעלם לחלוטין אלא שיש בהם מידה של פמיניזם שאין למצוא ביצירתו של פרישמן . .

 
החלק הראשון בטרילוגית המדבר של שולמית הראבן ,החוזרת לנושאיו של דוד פרישמן.

ומעל לכל  יש להזכיר  את היצירה החשובה ביותר של סיפורת תנכית בזמננו טרילוגית הסיפורים התנכיים של שולמית הראבן צימאון-טרילוגית המדבר ( 1996) שיש בה חזרה ברורה לנושאים ולרעיונות ובמידה מסויימת אף ללשון  של דוד פרישמן  בסיפורים  המאבק בין האנשים צמאי החופש ובין האל המקראי הזועם ונציגיו הזועמים והמפחידים עלי אדמות. ביצירות מסוג זה הועמדו הערכים התנכיים בסימן שאלה גדול מאוד.

נראה שבסיפורים אלה ובאידיאולוגיה ה"כנענית " שמאחוריהם יש לראות גם מעין תוצאה סופית הגיונית של סיפורי המאבק לחופש בכהונה חמסנית ובבורא הלא מושלם שמאחוריה של דוד פרישמן.

 

 
הערה: כאשר התחלתי לכתוב את המאמר הזה לפני כמה שנים היה עלי לחפש את יצירותיו של פרישמן בספרים  מאובקים  ומהם מתפוררים שדומה שיד אדם לא נגעה בהם במשך שנים רבות לפני שהיגעתי אליהם  .כיום מי שירצה לכתוב על דוד פרישמן  לא יצטרך לעשות זאת .רוב יצירתו של פרישמן מצאת כעת ברשת בפרויקט בן יהודה,דבר שאי אפשר היה להעלות אותו על הדעת כאשר התחלתי לבצע את המחקר לכתבה זאת . אם זה דבר טוב או רע לחוקר שלא יזדקק יותר לספרים עצמם  זאת כבר  שאלה אחרת .

איור לפירסום המקורי של הסיפור "סוטה " מסיפורי "במדבר " מאת פרישמן ". מכתב העת "התקופה ".

ביבליוגרפיה
ברזל, הילל "שירת חיבת ציון ספרית פועלים , 1987.
ברתנא ,אורציון תלושים וחלוצים : התגבשות הניאו רומנטיקה בסיפורת העברית דביר , 1983.
גלבוע ,מנוחה "במדבר " –בצל אידיאולוגיה ואגדה " מהות , 1990 .
גלבוע ,מנוחה "עיון בשירו של דוד פרישמן "מפיסתופל " בתוך ספר ישראל לוין : כרך ב' אונ' תל אבי ב, 1995.
גלבוע ,מנוחה ( עורכת ) דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הקיבוץ המאוחד , 1988.
כגן ,ציפורה "מעשה הסיפור –סיפורי "במדבר" לדוד פרישמן " דפים למחקר בספרות 7 1990. ע' 95-110
כגן ,ציפורה "כרוח המדבר " אחרית דבר למהדורה חדשה של הקובץ "במדבר מאת דוד פרישמן , דביר . . כנעני ,דוד "עבר בהווה : על הסיפור ההיסטורי בעברית " בתוך בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה ספרית הפועלים ,1955.
פיכמן ,יעקב "דוד פרישמן " בתוך רוחות מנגנות : סופרי פולין מוסד ביאליק ,תשי"ג
קריב, אברהם "עטרה ליושנה : מאמרים על הספרות על העם ועל המדינה ". דביר , 1956 .
שנפלד, רות מן המלך המשיח ועד למלך בשר ודם : עיונים ברומאן ההיסטורי העברי במאה העשרים פפירוס , 1987.
שקד, גרשון הסיפורת העברית 1880-1970 : כרך א' –בגולה " כתר, הקיבוץ המאוחד , 1977.

כתב עת ספרותי מודרני עם תמונתו של פרישמן על העטיפה .

קישורים

"במדבר" קובץ הסיפורים מאת פרישמן
כתבי דוד פרישמן בפרויקט בן יהודה

דוד פרישמן בויקיפדיה

חומר על דוד פרישמן

דוד פרישמן באנגלית

דוד פרישמן במגזין "היינט"

יצירות מאת פרישמן שמוזכרות במאמר

משה 

הגולם

לילית

עוד נער אלוהים ..

ברהמה מאת פרישמן

המבקר אגדה הודית

אלילים 

משיח 

תרגום "קין " מאת לורד בירון

תרגום "פרומתיאוס" מאת גתה

שני גיבורים :פרבולה

ידידיה יצחק על סיפורי "במדבר"
ידידיה יצחקי על בהר סיני
אתר חופש על "המקושש"

דוד אוכנה על ניצשה והעברים החדשים

רשמים מארץ ישראל של פרישמן
תמונה של פרישמן
המגזין הספרותי הטוב ביותר

שירת המדע הבדיוני

חנה יושבת על החלון שיר של פרישמן ,שרה יפה ירקוני

סיפורת תנכית פגאנית

בחזרה לימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור התנ"כי

שולמית הראבן
טלה בר ו"מיכל בת המלך "

האוהל האדום

דוד פרישמן .ציור מאת פרדי פביאן.

צא דיבוק צא ! !

 
 

זאת ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות התיאטרון העברי וגם התיאטרון האידי ואחת ההצגות המפורסמות ביותר של המאה העשרים כולה.
ובוודאי אחת ההצגות בנושאי מיסטיקה החשובות ביותר בתולדות התיאטרון העולמי כולו.

זאת ההצגה שעליה נבנה "תיאטרון הבימה" ובזכותה הפך לתיאטרון הלאומי של ישראל . הצגה שהשאירה חותם בל ימחה על כל מי שראה אותה בגרסה של הבימה, שהכוכבת הראשית שלה חנה רובינא הפכה בראש ובראשונה כתוצאה מהתפקיד הקלאסי הנצחי שגילמה בהצגה זאת במשך למעלה משלושים שנה של הצגות ל"מלכת היהודים ".

ש.אנסקי כותב "|הדיבוק " עם יואל אנגל המוזיקאי של ההצגה .
הסיפור הוא סיפורו של מקובל שמת אך מסרב לעבור לעולם שמעבר ,ונשמתו משתלטת על גופת אהובתו החיה ,כ"דיבוק " למרות כל מאמציו של רב מקובל גדול להוציאה בהשבעות שונות .
.היא שימשה כבסיס לסרט הגדול ביותר שנעשה בשפה הידית.וגם לשני סרטים ישראליים שונים .והוצגה בעוד עשר שפות שונות כולל ביפנית ,ושימשה כמקור השראה בל אכזב לבמאי וסופרי אימה ופנטזיה שונים לאורך השנים החל מהסרט "ניבלונגים " של פריץ לאנג בשנות העשרים ועד הסרט "מגרש השדים " בשנות השבעים ".

חנן במחזה ה"דיבוק"
זאת ההצגה "הדיבוק " מאת ש.אנסקי בתרגומו של ח.נ ביאליק העוסק בסיפור האהבה הטראגי של מקובל שמת אך נשמתו משתלטת על גופת אהובתו כ"דיבוק " ומסרבת לצאת למרות כל ניסיונותיו של הרב להוציאה בהשבעות ובחרמות שונים .
זאת יצירת המופת של התיאטרון היהודי כולו

חנה רובינה כלאה בהצגה "הדיבוק "

ולכבוד ההצגה המיתולוגית ומקורותיה הקבליים יועלה בקרוב מופע מיסטי שלם.

זה יקרה ביום רביעי ב10 לאוקטובר בקולנוע לב שבקניון רמת אביב בשעה 8 בערב .
המשוררת דבי סער תקריא שירי אימה כישופיים על הדיבוק
הזמרת והיוצרת יסמין אבן תנגן שירים מיסטיים שונים . 

המנחה אלי אשד ידבר  על מקורותיה בקבלה והמיסטיקה היהודית ,על תולדותיה וגלגוליה לאורך השנים
הרקדנית טל רויכמן תבצע קטע בהשראת "ההצגה ". מחול מאת עינת ברקמן .
. כן יוקרנו קטעים מהסרט האידי "הדיבוק " הסרט האידי הגדול והחשוב שבכולם שהוסרט בפולין ומהווה תיעוד של התרבות היהודית של העיירה שנעלמה מאז. .

 

הקוראים מוזמנים לבוא לערב של פנטזיה יהודית בשיאה האבסולוטי .

כיבוד קל יוגש בכניסה, הנאה וכישוף מובטחים

להזמנת כרטיסים 03-6416710
054-5329052

לרקוד עם הדיבוק:ראיון עם הכוריאוגרפית של המופע עינת ברקמן

האתר של דיונוסוס הפקות החברה המפיקה

 

קינה בתשעה פרקים

"על מי אתה מהמר, מבין היוצרים הצעירים, שיתפתחו ליוצרים מרכזיים בעתיד?
"מבין היוצרים הייתי מהמר בביטחון מלא על חגית גרוסמן, יוצרת מוכשרת ביותר שיש לי את הזכות לפרסם משיריה באורבניה"._

 שלמה קראוס ב"שגעת מכונות הדפוס " מאת דפנה שחורי )

שלמה קראוס לשעבר עורך  מגזין השירה "אורבניה " פתח לאחרונה מיזם שירה חדש ,סדרה של ספרוני שירה שאותם הוא מוציא לאור בהוצאת "פלונית " על שם הסמטה בתל אביב שבה הוא מתגורר.

הספר הראשון במיזם  הוא "תשעה שירים לשמואל " מאת המשוררת הצעירה אך המוערכת חגית גרוסמן .

חגית גרוסמן היא ילידת 1976. מתגוררת בתל-אביב. היא בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות עברית ובספרות כללי ומשלימה  תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון.

היא פרסמה בכתבי-עת ספרותיים שונים בארץ."תשע ה שירים לשמואל " הוא ספרה הראשון .

והנה ביקורת על הספר מאת מבקר השירה וחוקר הפילוסופיה היהודית  ירון ליבוביץ/

קינה בתשעה פרקים :מחזור השירים "תשעה שירים לשמואל" מאת חגית גרוסמן

מאת ירון ליבוביץ

בהתחלה, לפחות,  התקשיתי לשבת ולכתוב ביקורת על מחזור שירים שלם .
לא ידעתי האם עלי להתייחס אל כל שיר ושיר בנפרד, כי הרי שיר הוא בעצם יחידה רעיונית שעומדת בזכות עצמה, החייבת בתור שכזאת התייחסות מלאה ממני כמבקר.

 אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה ששיר המופיע כחלק ממחזור שירים אינו עומד כבר בפני עצמו ויש לשפוט אותו ביחס לכל קבוצת השירים שבה הוא נמצא.
מחזור השירים הנידון הוא קינה שחגית גרוסמן, המשוררת, משמיעה לזכר אדם ושמו שמואל, שאנו מגלים במהלך המחזור שהוא אביה ומערכת היחסים ביניהם הייתה קרובה מאד.

תשעת השירים מייצגים, כל אחד בתורו, זווית אחרת של מערכת היחסים בין הבת לאביה המת. יותר מכך, אנו רואים שמערכת היחסים בין הבת לאביה משתנה, ונראה שהשירים משקפים את אבלה של הדוברת השירית כלפי אביה האהוב. בשירים הראשונים במחזור כאב האבל הוא חזק והוא הולך ושוכח עד לשיר האחרון, שבו מופיעה תחושת השלמה עם מותו של האב.
שלושת השירים הראשונים שבמחזור: "הנח לאור"; "מטמורפוזה" ו"תום", מראים לנו את השלב הראשון של האבל, שבו הדוברת תופסת לראשונה שהאיש הקרוב לה מת.

"הנח לאור"

בשיר הראשון הדוברת השירית מדברת אל הקרוב ואנו מבינים שהיא נפרדת ממנו. אנו רואים גם שהפרידה קרובה מאד מפני ש"ברגע הבא כבר לא תהיה כמו שאתה ברגע זה", ושורה אחרי זה היא אומרת "ואין יותר אתה כמו ברגע הקודם".
רגע המוות מתואר לנו בדימויים של אור וחושך שהמוות מצד אחד משול לאור המגלה את המצב לאשורו בעוד שהצל מסתיר את הסוד בתוכו. "הנח לאור לפשוט את סוד הצל מעל זרועותיך מעל זרועותיך הרזות", אבל מצד שני האור משול גם לחיים הנסים מגופו של הקרוב, שרק בשיר השני נדע שהוא אביה של הדוברת השירית, רגע המוות מתואר לנו בדימויים הרומזים לנו על מצב הגוף בזמן המוות כמו "תכלת עיניך נקרשת מקור מנוסת האור הגדול", לראותך שוקע בלשונך הכבדה שריר ראותך לפות", וגם "רגליך שוקעות במכנסי האדמה". לדעתי דימו זה היא מטפורה חזקה המגלה לנו לראשונה בשיר שהפרידה של הדוברת היא מאדם שמת.

"מטמורפוזה "

בשיר השני, "מטמורפוזה", אנו מגלים לראשונה שהקרוב של הדוברת הוא אביה "ואבי שוכב בהיכל". כנראה מדובר בשיר על הרגע שלאחר מותו והמטמורפוזה שעליה מדבר השיר היא נפשו של האב שנעשית דבר חדש. הדבר החדש הוא הדבור בלשונה של הדוברת. המשחק בדימויים שלה המשוררת הוא מעניין. נשמת האדם משולה במיסטיקה היהודית לנר. הביטוי הפותח את השיר "נר אלהים" מזכיר את הפסוק במשלי "נר ה' נשמת אדם". גם המילה "היכל", מזכירה את המושג היכלות במיסטיקה היהודית הקדומה. ההיכלות הם אותם עולמות שהמיסטיקן עובר במסגרת חווייתו המיסטית. יש כאן אזכור למסע שהנפטר עובר כנראה בנשמתו לעולם הבא. מוטיב המסע יופיע גם בהמשך המחזור.

"תום "
השיר השלישי "תום", החותם את החלק הראשון של המחזור, עושה שימוש במילה תום כדי לתאר גם את אופיו של האב, תמימות, וגם את הסוף של חייו. "תום אבי התם". סוף השיר "אבי אבי הגיע תשרי ואני נולדתי", חוזר לדעתי על המוטיב של השינוי מהשיר הקודם, אבל הפעם אין זה הדבור שבא במקום נפשו של האב אלא הדוברת השירית שבאה במקום האב.

מסע באבל

ארבעת השירים הבאים במחזור: "במסע"; "שושנת הבשר"; "סוד" ו"תשרי" מתארים שלב אחר באבל של הבת. בשלב זה הבת מתחילה לעבד את עובדת מותו של אביה והיא עושה זאת תוך מסע שהיא עוברת דרך זיכרונות מחוויות שהיא עברה עם אביה, אם זה המסע לארצות הברית שהיא חוותה עם אביה בניסיון אחרון להציל את חייו (בשיר "במסע") ואם זה חווית ילדות כשאביה לימד אותה לחיות ("בשיר סוד"). עיבוד הזכרונות יכול להיות מופשט עד כי הוא קשה להבנה.

השיר "שושנת הבשר" עם הדימויים האסוציאטיביים שלו "שושנת הבשר" "שירת העצבים", הוא השיר הלא מובן ביותר בכל המחזור. הזכרונות והחויות ממערכת היחסים בין האב והבת נזכרים בו רק ברמז. שתית היין וצחוק האב הם כנראה חלק מחוויה שקרתה להם אבל האירוע אינו מובהר דיו.
השירים החותמים את המחזור "מתחת לשמיכת הזמן" ו"אבישג" מדברים על שלב אחר באבל של הבת. כאשר הזכרונות הופכים רחוקים יותר ולבסוף יתפוררו כמו הסוודר שהבת לובשת בשיר "אבישג".
בשיר "מתחת לשמיכת הזמן" אנו מגלים שיש גם נמען אחר מאביה של הדוברת השירית, גם אם איננו יודעים מיהו . הבת אומרת לאדם כלשהו לא לפחד, כלומר היא משתפת מישהו אחר בתחושות שלה.
השיר "אבישג" מסתיים באיזכור של חוויה שהבת ואביה ידעו לפני מותו כשהיא נסתה לחמם אותו כמו אבישג שניסתה לחמם את דוד המלך, אבל הזכרון הזה אינו חי כבר בנפשה של הבת אלא הוא מקופל כמו הבגדים בארון.
המחזור עוסק במוות, מוות של מישהו קרוב. והמוות הזה עושה גם משהו בבת שמאבדת את אביה. הוא לוקח אותה למסע שבה היא בוחנת את מערכת היחסים שהיא עברה עם אביה. הבחינה הזאת מגיעה אלינו דרך שורה של דימויים אסוציאטיביים חלקם לא מובנים אבל חזקים מאד. המחזור הזה מעביר אותנו את המסע הזה שאותו עוברת הבת, ובכך המסע נהפך גם למסע שלנו.

 

קישורים רלבנטיים

תשעה שירים לשמואל בהוצאת פלונית

סיפור מאת חגית גרוסמן
שושנת הבשר שיר מאת חגית גרוסמן

 

"אורשינה" מאת חגית גרוסמן
"הילדה"  שיר מאת חגית גרוסמן

שלמה קראוס על הוצאת פלונית

מיה סלע על הוצאה פלונית 

 

הוצאת השירה של שלמה קראוס

 

יחזקאל נפשי כותב שיר לחגית גרוסמן 
 

 

חגית גרוסמן משוררת.

 

"קולות שכוחים" וציידי המכשפות :התגובה המלאה

איריס יער אדלבאום פירסמה בבלוג שלה רשימה מעניינת .שאותה אני מביא כולה מאחר שלאיריס יש נטייה מצערת  למחוק מיידית מהרשת  כל רשימה שלה שאני מתיחס אליה באיזו שהיא צורה :"

ד"ר הרווי שוורץ הוא דתל"ש אמריקאי-יהודי, שהפך לפסיכולוג, הפך את תורתו לאומנותו ופרסם כמה ספרים בתחום של התעללות בילדים, זכרון, וטראומה. לאחרונה פרסם ספר מרתק על תופעה נידחת מבחינה תקשורתית אך נפוצה מאד חברתית, התעללות פולחנית ומאורגנת בילדים ובנשים. זהו ספר נדיר בכמה רמות, הן באיסוף החומר, הן ברמת הטיפול, ובעיקר בתוכחה כלפי המקצוע והחברה כולה, בטיפול בנושא כאוב זה.

שוורץ צנוע ועניו ונמנע מלדחוף את עצמו ואת ספריו בתקשורת, ולכן שמו מוכר בעיקר בקרב מטופלים וקולגות רציניים, ועובר מפה לאוזן. שוורץ משתמש בחומרים יהודים מסורתיים ואחרים, הן בטיפול והן בהפקת הלקחים החברתיים, ועומד כנביא בשער, באומץ וללא מורא, מול האדישות הכללית ורפיון רשויות החוק. אין תימה איפוא שהוא לא זכה בפרס הפופולאריות של הקהילה היהודית בארצות הברית, כיון שהוא מעלה נושאים קשים הרלוונטיים גם לעם הנבחר, הנוטה לראות בכל אקט של ביקורת חברתית משום איום קיומי על יחסי הציבור בעיני הגויים (מה שעלול לפגוע באינטרסים כלכליים).

 

אין זמן מתאים יותר מיום הכיפורים מאשר להזכיר את הרווי שוורץ, את סיפרו ומאמריו, ואת האיש.

 

בקצרה, הקליניקה של שוורץ התמחתה בטיפול בניצולים בוגרים של התעללות בילדות (ואחריה) במסגרות מאורגנות, בין אם מדובר בכתות, רשתות מסחריות של ניצול מיני לסוגיו, תוכניות ממשלתיות לניסויים או לניצול אזרחים, ועוד דברים המתקיימים בחסות ההכחשה הציבורית והשחיתות. לדעת שוורץ, מדובר בתופעה נפוצה מאד, זוועתית, ויחד עם זה מוכחשת ביעילות. באפן אישי יסביר שוורץ שלדעתו מדובר בתופעות המאתגרות את תפיסת העולם המקובלת על טוב ורע ועל טיב ומהות החיים והאדם, והתרבות האנושית.

 

הספר כולל תיאורים רבים של מטופלים, אך רובו מופנה בשפה מקצועית לקולגות, ומוכיח אותם על שיתוף פעולה בהכחשות, על פחדנות ושחיתות מוסרית בעצם. חלקים אחרים מכשירים מטפלים להתעסק בחומרים האלה, והפרק החותם הוא ניסיון להתמודד עם התופעה ברמה הרוחנית, מהי מטרת הנפילה העמוקה ביותר לחשיכה, "ירידה לצורך עליה", וגם קונספציות מין הקבלה. החומר הרוחני מסתמך על היהדות אך מנקודת מבט יונגיאנית, כלומר, בחינת האירועים כהתבטאות של ארכיטיפים באמצעות בני אדם המגשימים אותם בחייהם.

 

שוורץ השתתף לאחרונה גם בכתיבת ספר נוסף, המטפל בזנות, סחר בנשים ו"מיינד קונטרול", תרומתו לספר היא בעיקר בתחום האחרון, כלומר סקירת התהליכים והטכנולוגיה המדוייקת של השאה ו"שבירת" הרוח, כדי לייצר שפחות מין, בין בילדות ובין לאחר מכן. לספר שותפים שני כותבים נוספים העוסקים בתחום הזה, ד"ר מליסה פארלי פסיכולוגית מומחית בתחום הזנות, והפסיכיאטר הקנדי קולין רוס, המתמחה בטראומה ו"פיצול וריבוי אישיות" ובעיקר התפרסם בקשר למומחיותו בטיפול בשורדי תוכניות ממשלתיות ליצירת סוכני ריגול, מתנקשים ושפחות מין (ספרו האחרון "רופאי הסי.אי.איי"). השלושה הוציאו לאור ספר מרתק ומקיף, הנוגע בפירוט ורהיטות בדינמיקה של הרשע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

"

עד כאן איריס.

 ועכשיו הנה התגובה שלי לרשימה שלה שפורסמה שם ואיריס מסיבותיה הידועות לה בלבד מיהרה למחוק אותה אז הנה היא לפניכם איפה שזה לא ימחק .

הסיבה שאין פידבק ציבורי  כיום למקרים שאותם מתאר שוורץ היא שדווקא היה לזה הרבה פידבק בשנות השמונים ,מאות אנשים גברים ונשים נזכרו ותיארו בפירוט מקרי התעללות מינית בהם בידי הוריהם וחברי כיתות שונות שבהם היו ההורים חברים . הדבר הביא לשערוריות רבות וגם להרס משפחות שבהן ילדיהם האשימו את הוריהם בהתעללות בהם .

 אבל במחקרים שנעשו במהלך שנות התשעים וראשית המאה הנוכחית התברר שהרבה מהמקרים האלו היו מומצאים פרי דמיונם הקודח של המטופלים שנעזרו במטפלים בהם .כיום אין בארה"ב אמונה רבה בתיאורי מקרים כאלו לאחר שהתברר שרבים מהם היו מופרכים מיסודם.

ואין לאמר שהמטופלים הנ"ל שיקרו במודע  אבל הם המציאו דברים רבים שלא קרו  ואפשר להשוות זאת לכל הסיפורים המתארים  מקרים דומים של חטיפות בידי חייזרים שמתעללים מינית באופן דומה  במטופלים שמספרים על כך  במהלך ההיפנוזה .

 אינני אומר שאין מקרים של התעללות מינית וכיתתית בילדים .למעשה ככל הנראה ישנם.

אנחנו יודעים שאין גבול ליכולת הרשע של המין האנושי ,וייתכן שגם כתוצאה מהרשת והמידע שמועבר בה  מקרים כאלו רק מתרבים והולכים .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדיויות שמוצאם בהיפנוזה של תיאורי התעללויות  מיניות בידי הורים  מאחר שיש אפשרות סבירה שעדויות אלו מתארים מקרים רבים שהם מומצאים פשוטו כמשמעו .והדבר הביא להרס של משפחות רבות והרס חייהם של אנשים רבים שבדעבד התברר שהיו חפים מכל פשע .

יש המשווים את העדויות האלו ואת "ציד המכשפות " שהתקיים בעיקבותיהם לפרשה המפורסמת שהתחוללה בעיר סלאם במאה ה-17 שכתוצאה מעדויות היסטריות של חבורת נערות בנות עשרה הוצאו אנשים שונים להורג על לא עוול בכפם .

אז איפה האמת ?

כנראה איפה שהוא באמצע

.ככל הנראה ישנם התעללויות מיניות בילדים גם בשליחות כיתות שונות .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדויות על כך שמוצאן בהיפנוזה .

ראו

ציידי המכשפות

משפטי מכשפות

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 463 שכבר עוקבים אחריו