הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

עמוס גפן :חייו של מתרגם וחייזר ישראלי

English poster past life.jpg

לאחרונה יצא לאקרנים סרטו המצליח של אבי נשר "החטאים". הסרט מבוסס על סיפור אמיתי  מחייהן  של המבקרת שוש אביגל  ואחותה המוזיקאית אלה מילך-שריף שעל האופרה שלה "צחוק של עכברוש " כתבתי בעבר.

יש לי קשר מסויים לסרט.אחת הדמויות  המשניות שבו מבוססת על דמותו של  בן זוגה של אביגל , המתרגם והעורך עמוס גפן  מהאבות המייסדים של האגודה הישראלית למדע בדיוני. אבי נשר שקרא מאמר שפירסמתי עליו ישב עימי במשך כמה שעות וראיין אותי עליו כהכנה לסרט.

ושמי מופיע כתוצאה בין הקרדיטים בסוף הסרט.

Image result for ‫החטאים תום אבני‬‎

הדמות של עמוס גפן ב"החטאים " הנקראת   בסרט  "ירמי קוטלר " מגולמת בידי השחקן תום אבני אך הוא מוצג שם כפי שהיה עורך מגזין אירוטי אנטי מימסדי  הקשור בכל עימקי נפשו לספרות הפופולארית.

והנה המאמר שפירסמתי בזמנו על עמוס  גפן חייו ותרגומיו.

 

עמוס גפן חייו של מתרגם ישראלי.

מותו המפתיע של עמוס גפן ב-1989, בעקבות ניתוח שהסתבך, לא זכה להדים כלשהם בעיתוני התקופה. עם זאת, פשפוש בקורות חייו חושף אדם בעל פרשת חיים יוצאת דופן. גפן, הכתב הראשי של העיתון "בול", הוא שהביא לידיעת העולם את אחת הפרשות המוזרות ביותר בתולדות העיתונות העברית: מאסר עורכי עיתון הארוטיקה והשערוריות "בול" לכמה חודשים עקב עבירת צנזורה הקשורה לחיסולו של מנהיג מרוקאי גולה. אבל יותר מכך, גפן היה אבי המדע הבדיוני בישראל, מהראשונים שלחמו את המאבק הנואש של הז'אנר להכרה ולאהבה במדינת היהודית. עמוס גפן היה הראשון שתרגם לעברית ספרי מדע בדיוני מודרניים, ובין השאר הגה את המונח העברי "חייזר".

בתחום הספרות הישראלית ניתנים כל שנה כמה פרסים על יצירה ספרותית. ישנו פרס ביאליק, וישנו פרס ברנר, ויש פרס עגנון ופרס טשרניחובסקי שניתן למתרגמים. כל אלה הם שמות ידועים מאוד. ויש גם פרס גפן.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

בכנסים של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה מחלקים זה שנים את פרסי גפן ליצירות ספרות מתורגמות ומקוריות בתחום המדע הבדיוני, על שמו של עמוס גפן.

עמוס גפן היה אחד ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ומראשיה, ובמשך עשרות שנים אחד המתרגמים החשובים ביותר של ספרות המדע הבדיוני לעברית גם בתקופה שמעטים מאוד בארץ הכירו את המושג "מדע בדיוני", שהתערבב במושג המתחרה "דמיון מדעי", והייתה לו יד באחת הפרשות המעניינות ביותר בתולדות כלי התקשורת בישראל.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

עמוס גפן 

 

גפן נולד ב-24 בספטמבר 1937, הוא היה אדם אמיד שהוריו התעשרו מניהול בית חולים לחולי נפש, שבו, לפי פרופסור גבריאל מוקד ידידו, עבד גפן בצעירותו. בשנות השישים היה גפן קשור להוצאת מצפן של מתתיהו תימור, שהתקיימה מעט שנים, אבל באותן שנים ניהלה פרויקט שאפתני של הוצאה סדירה של ספרי מתח ומערבונים קלאסיים מתורגמים, פרויקט שיזם גפן, שהיה גם המתרגם הראשי (בשמו וגם, כנהוג בימים ההם, בשמות בדויים כמו "ע. תירוש"). למצפן, שלא הייתה קשורה בשום דרך לתנועת מצפן, תרגם גפן בין השאר כמה מספרי סדרת "המלאך", ספרי מערבונים ובראשם "דספרדו", ושני קובצי סיפורי אימה ופנטזיה שערך אלפרד היצ'קוק.

( שניים  מסיפורים קלסיים  אלה פירסמנו לאחרונה ב"יקום תרבות " " הציד המסוכן ביותר " של ריצ'רד קונל על ציד אדם  ו"בן זוג למחול " של ג'רום ק. ג'רום". על אישה ורובוט )

היום זכורה הוצאה זו בראש ובראשונה כהוצאה הראשונה שהדפיסה ספרי מדע בדיוני מודרניים בעברית. ספרי המדע הבדיוני שתרגם היו בעצם התרגומים הראשונים של סופרי מדע בדיוני אמריקאים ידועים לעברית.

יש לציין שתרגומים של סיפורי מדע בדיוני היו כבר קודם לכן. המשורר ואבי הכנענות יונתן רטוש תרגם קובץ של סיפורי מדע בדיוני, "היה היה בעתיד" שמו, בשנת 1951. יתר על כן, לא פחות מארבעה מגזינים של סיפורי מדע בדיוני מתורגמים הופיעו בעברית באמצע שנות החמישים ובסופן – "סיפורי דמיון", "קוסמוס", "מדע דמיוני" ו"סיינס פיקשן" – אבל עמוס גפן היה הראשון שתרגם ספרים ממש של מדע בדיוני מודרני.

גפן תרגם את "פלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינלין, סיפור שחלק ממנו כבר הופיע בעברית ב-1957 במגזין המדע הבדיוני הראשון בעברית "סיפורי דמיון", וייתכן שגם שם תרגם אותו גפן.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

הספר יצא בהוצאת מצפן ב-1961 בכרך אחד (לפי דוגמת ספרי המדע הבדיוני של הוצאת ACE האמריקאית) עם ספרו של פרנק מ' רובינסון "הכח", העוסק בטלפט רצחני. גם אותו תרגם גפן.

שני הספרים היו מוצלחים כל כך עד שבאופן בלתי רגיל הם יצאו מחדש לאור כעבור שנים רבות. "פלישה לכדור הארץ" יצא מחדש (בגרסה מלאה יותר) בשם "השליטים" ב-1979 בהוצאת מסדה, ו"הכח" יצא שוב באותה שנה בהוצאת כתר.

גפן תרגם להוצאה גם את ספר המדע הבדיוני המפורסם של פרדריק בראון "הרפתקה בחלל" (סיפורו של עורך סיפורי מדע בדיוני שמוצא את עצמו בעולם הפנטזיות של אחד החובבים של סיפוריו) ואת ספרו הקלאסי של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא".

פרופ' גבריאל מוקד, יו"ר אגודת הסופרים לשעבר, ידיד של גפן וכותב המאמר התאורטי הראשון בעברית בנושא מדע בדיוני (ז'אנר שמוקד מקפיד לכנות "דמיון מדעי"): "היה לגפן תפקיד ניכר בדמיון המדעי הישראלי. הוא היה מתרגם אפקטיבי טוב מאוד. הוא אהב את האמריקאיות שבדבר. הוא ומתי תימור היו תמיד מתייעצים איתי ועם דוד אבידן מה לתרגם".

-אלי :  הוא ניסה לתרגם גם ספרות יפה?

מוקד :"הוא לא התייחס לספרות המרכזית. הוא עסק רק בשלושת הז'אנרים הלא תקניים: דמיון מדעי, מערבונים ובלש. גם אותי עצמי יותר מעניין סיינס פיקשן חזק מסיפור ריאליסטי תפל. התרגומים ל'הכח' ול'דספרדו' הם נפלאים. אם הייתי מגיע לאי בודד הייתי לוקח אותם איתי. אני זוכר שאני והוא כתבנו ביחד מעין מילונים קטנים, ברוח '1,000 אישים' וכדומה, והיינו צריכים לתמצת את צרפת בטור אחד ואת השושלת הקרולינגית בחמש שורות".

לרוע המזל, בשנות השישים עדיין לא הייתה השעה כשרה לתוכנית שאפתנית של הוצאת סדרת ספרי מדע בדיוני קלאסיים בשפה העברית לקהל קוראים כל כך זעיר. מצפן פשטה את הרגל לאחר תקופה קצרה של פעילות אינטנסיבית.

בול פגיעה

Related imageImage result for ‫כתב העת בול‬‎

עבודתו הבאה של גפו הייתה כתב ראשי של מגזין שערורייתי, שלימים היה מעורב באחת הפרשות האיומות והמוזרות ביותר בתחום התקשורת והפוליטיקה בישראל. פרשה שקשורה לחופש הביטוי במדינה הרכה בשנים ולגבולות השירות החשאי החזק שלה.

המגזין הארוטי השערורייתי "בול" יוסד בתשובה ל"העולם הזה" של אורי אבנרי, שנודע גם הוא בסקנדלים הפוליטיים שחשף מדי שבוע בשבוע, ולא פחות מכך בזכות העמוד האחורי שבו היו נשים עירומות.

"בול" ניסה ללכת על אותה נוסחה לא בטוחה, וגם העז יותר בתחום תמונות העירום. אנשים רבים התרכזו סביב הצהובון הארוטי, ובהם החוזר בשאלה ישראל סגל, שיהיה לימים אחד מאושיות הטלוויזיה, שוש אביגל, שתהיה לימים דמות ידועה בחוגי התאטרון ואשתו של גפן, ועורכי המגזין שמואל מור והמשורר איש השמאל הרדיקאלי מקסים גילן.

מספר המשורר מקסים גילן: "בראשית שנות השישים, כאשר הכרתי את עמוס גפן, הוא היה פעיל של האגודה למלחמה בסרטן ואדם שמרן מאוד בדרך התנהגותו ובהופעתו. הייתה לו ילדות לא נעימה, אבל במהלך שנות השישים הוא השתחרר ונהיה אדם פתוח. בעצם, הוא הפך לאיש של נשים. היו לו ידידות וחברות רבות ולא מעט פרשות אהבים. עם זאת, הקשר העמוק של חייו לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה היה עם שוש אביגל, שלה נישא וממנה התגרש. שניהם היו דומיננטים מדי להחזיק מעמד ביחד שנים רבות. אבל הקשר ביניהם נמשך עד סוף חייו". שוש אביגל, אחת הנשים החשובות בתאטרון הישראלי, נפטרה לפני כמה חודשים לאחר מחלה קשה.

אלא שלמזלו הרע של כתב העת התמים "בול", הסתבכו עורכיו באחת השערוריות המוזרות והמקושקשות בתולדות העיתונות. הפרשה הייתה קשורה לרצח המדינאי המרוקאי הגולה מהדי בן-ברקא ב-1965. הלה נרצח בהוראת גורמים מרוקאיים, וככל הנראה גם חלקים בשירותי הביטחון הצרפתיים היו קשורים בפרשה בלי שחלקים אחרים יידעו על כך. פרשה זו הייתה הבסיס לסרט "הבלונדיני עם הנעל השחורה", שתיאר את הסכסוכים הפנימיים הקשים בשירותי הביון הצרפתי. לפרשה היה קשור גם המוסד הישראלי הפעלתן, שכנראה סיפק סיוע כלשהו למתנקשים ופיתה את בן-ברקא לבוא לצרפת באמתלה שמעוניינים להפיק עליו סרט דוקומנטרי. נראה שסוכני המוסד סייעו לעקוב אחרי בן-ברקא, ואף הציעו הצעות כיצד לחסלו (באמצעות רעל שאותו התנדבו הישראלים לספק, או באקדחים עם משתיקי קול). לבסוף הם לא היו מעורבים ברצח עצמו, ואת הרצח ביצעו ראשי השירות החשאי של מרוקו, הגנרל אופקיר ועוזרו קולונל אחמד דלימי, כנראה בשיטה פשוטה מזו שהציעה ישראל. האיש הוטבע באמבטיה לפי גרסה אחת או נורה למוות לפי גרסה אחרת, ונקבר בקבר שנחפר במיוחד.

בסופו של דבר, נחשפה הפרשה בצרפת ועוררה שערורייה ממדרגה ראשונה וזעם עצום של מנהיג צרפת כלפי מבצעי הפעולה. הפרשה עוררה שערורייה גם בממשלת ישראל. היא הציתה מאבק מר בין ראש המוסד הקודם איסר הראל, שהיה כעת יועץ ראש הממשלה לוי אשכול לענייני מודיעין, שהתנגד לפעולה, ובין יורשו מאיר עמית, שלא ראה בה כל רע.

דה גול כעס על ישראל, ובשל כך הנושא עורר ויכוחים עזים בצמרת הפוליטית. אשכול אמר שלא ידע על הפעולה קודם שבוצעה, עמית טען שהוא דיווח בעניין לראש הממשלה. כדי לחקור את הסוגיה הוקמה ועדה שעם חבריה נמנו ישראל גלילי וגולדה מאיר. על כל פנים, ברור היה שאסור שהעניין ידלוף לתקשורת.

מדינת ישראל נגד "בול"

Related image

ואף על פי כן, כנהוג בישראל, הסיפור הודלף לכל מערכות העיתונים, ובכללן מערכת שבועון "העולם הזה". הללו ידעו היטב שמדובר בחומר נפץ פוליטי ממדרגה ראשונה והצנזורה לעולם לא תניח לו להתפרסם. איש לא העז לעשות יותר מאשר לרמוז רמזים כלליים מאוד על "הנושא הכמוס" שמעורר סערה בממשלה.

דווקא המגזין השערורייתי הארוטי "בול" היה אמיץ דיו, ויש שיאמרו טיפש דיו, לדווח על הפרשה בלי ליידע תחילה את הצנזורה. וכך, בגיליון דצמבר 1966 הוצגה בעמוד השער השאלה "ישראלים בפרשת בן-ברקא?" בכתבה עצמה היה סיפור חצי בדיוני שהקשר שלו עם העובדות היה רופף ביותר. "בול" מעולם לא היסס להגזים ולסלף דברים, ויש אומרים אף לפברק ידיעות, במאבק הנואש להגדלת תפוצתו. היו שמועות שלאמיתו של דבר "בול" רק לקח ידיעה ממקור צרפתי ושילב בה, בתור ספקולציה, את הידיעה על המעורבות של הסוכנים הישראלים, אבל לדברי הבעלים שמואל מור, בידי "בול" (כמו בידי שאר העיתונים) היה מידע מדויק על הפרשה.

על פי הוראת ראש המוסד, מאיר עמית, אנשי שב"כ ומשטרה פשטו על משרדי המגזין והחרימו את כל 30 אלף הגיליונות שהיו מוכנים להפצה, אם כי לפי השמועות חמישה גיליונות יחידים כבר מצאו את דרכם לדוכנים. בעצת עורכי "בול" עצמם הוכן גיליון חלופי שלא כלל את המאמר המסוכן והוא הופץ לדוכנים.

השב"כ עצר את מור ואת גילן על סמך סעיף 23 בתקנות לשעת חירום, שעד כה השתמשו בו רק במקרי ריגול חמורים. מעולם לפני כן וגם לא אחרי כן לא השתמשו בסעיף זה כנגד עיתונאים או עורכי עיתון. מכוח הסעיף הזה אפשר לאסור עיתונאים עד 15 שנה בגלל גילוי סודות מדינה. גפן, שהיה אחד האנשים הבולטים במגזין, לא נעצר למזלו, משום ששמו לא נזכר במגזין והוא לא היה ידוע במעורבות בפעילות פוליטית "שלילית" כמו מקסים גילן.

המעצר היה חשאי, אבל לא מעט אנשים בבוהמה הישראלית ידעו עליו. "העולם הזה" טען במאמר ששמועות על המעצר הסודי עברו מפה לאוזן במשך שבועות ארוכים בין אלפי אנשים, ובכלל זה עסקני מפלגות בדרג נמוך, פקידים בינוניים, וכמובן כל קהילת העיתונאים שידעה היטב מה מתחולל.

השניים נשפטו וגזר דינם היה מאסר של שנה. המשפט היה סודי ברוח משטרים קומוניסטיים ודרום אמריקאיים, משום שהאחראים לא רצו שעצם החשיפה של הפרשה תחשוף גם את העובדה שסוכנים ישראלים סייעו לרצח מנהיג מרוקאי.

מבית הסוהר המשיכו גילן ומור לערוך את "בול", שכן לשב"כ היה אינטרס להראות שהמגזין יוצא כסדרו ודבר לא קרה לעורכיו. וכך הביא עמוס גפן לבית הסוהר תמונות עירום שסביבן כתבו העורכים האסורים מאמרים. בזמן המאסר היה גפן עורך המגזין, בלחצם של השלטונות. בד בבד הוא ניהל מאבק למען שחרורם.

לדברי גילן הפרשה הסודית נחשפה לבסוף לאחר שגפן העז לעבור על איסור הצנזורה והדליף את הסיפור לכתב זר ששמו ישראל שנקר. שנקר העביר את הסיפור תחילה למגזין "טיים", אך זה החליט שלא לפרסמו לאחר שממשלת ישראל, שאת תגובתה ביקש, הציעה לו גישה בלתי מוגבלת למשה דיין אם הפרסום ימוסמס.

לבסוף פרסם הכתב את הסיפור בעיתון אמריקאי אחר, "ניו יורק טיימס", וישראל קיבלה את הפרסום השלילי הצפוי. רק לאחר חשיפת מאסרם של עורכי "בול" יכלו העיתונים הישראליים לדווח על כך. וכעת גם הסיפור המרוקאי היה ידוע לכולם, שכן עצם ההתקפה על מגזין זול בגלל ידיעה שפרסם רק אישרה את נכונותה.

ייתכן מאוד שדווקא משום ש"בול" היה מה שהיה, מגזין ארוטי אזוטרי שעורכיו לא נכללו בוועדת העורכים כמו עורכי העיתונים הגדולים, והוא לא קיבל הגנה פוליטית כמו המתחרים ב"העולם הזה", שעורכו היה חבר כנסת בעל חסינות, יכלו השלטונות לבצע פעולה זו, שמן הסתם הייתה בה גם משום אזהרה לעיתונים המכובדים יותר להימנע מעבירות צנזורה כאלה בעתיד.

ההרתעה הזאת הייתה יעילה מן הסתם עד פרסום התמונות של מחבלי קו 300 בעיתון "חדשות".

המאבק לשחרור העיתונאים נשא לבסוף פרי. השניים שוחררו לאחר ארבעה חודשים וחצי בלבד, בראש ובראשונה בזכות קרוב משפחה רב השפעה של שמואל מור. "בול" המשיך לצאת בשנות השבעים, אבל אז כבר היה למגזין פורנוגרפי לכל דבר, עם ידיעות וחשיפות על הנעשה בתחום המין בישראל, שרובן ככולן היו פרי דמיונם הפורה מאוד של הכותבים. הילת המאבק של "בול"

בצנזורה שככה, וגפן פרש ועבד ככתב ב"העולם הזה", ולבסוף נטש את תחום העיתונאות.

לפתע מו"ל מצליח

בסוף שנות השבעים הקים גפן הוצאה מצליחה, תירוש, ובה פרסם ספרים וכתבי עת, מכתב העת המקצועי "תנועה ותחבורה" ועד כתב העת לשירה של אגודת הסופרים "מאזניים".

באמצע שנות השבעים  ( בערך בתקופה בה מתרחש הסרט "החטאים " של אבי נשר ) הצליח גפן לשכנע את הוצאת מסדה לפתוח סדרה של ספרי מדע בדיוני קלאסיים שהוא שימש עורכה ומתרגמה הראשי, וכך פתח תקופה חדשה בתולדות ספרות המדע הבדיוני בארץ. תחום המדע הבדיוני היה עד כה תחום שההוצאות המכובדות נרתעו ממנו ובוודאי לא רצו לייחד לו סדרות.

גפן תרגם בעצמו את רוב ספרי הסדרה, ובכללם ספרים מפורסמים כמו סדרת "המוסד" של אסימוב וספרים משל ארתור סי קלארק.

כן פורסמו מחדש שניים מתרגומיו הישנים להוצאת מצפן. "הכוח " של פרנק רובינסון ו "פלישה לכדור הארץ " של הינליין פורסם מחדש תחת השם "השליטים "בשנות השבעים והשמונים.

Image result for ‫השליטים היינלין‬‎

דינה ביכל -שונרא :

"עמוס סיפר לי על כך בהקשר של "דברים משונים שמוציאים לאור עושים" – התקשרו אליו בערבו של יום אחד, ביקשו את רשותו לפרסם תרגום ישן שלו. הוא ביקש ארכה לעדכן את התרגום, שהיה בין הראשונים שעשה, ולמחרת כבר החזיק בידיו עותק מודפס וכרוך. מסתבר שהתקשרו אליו, לבקש את רשותו, קצת אחרי שהעמיסו את הספרים על משאית המפיץ. בעניין שינוי השם, בכל מקרה –  ידו לא היתה במעל."

הוא כבר עבר לתרגום מתוך אהבה, ועיסוקיו האחרים (בית ההוצאה תירוש) היו מטה לחמו. הוא היה רוכש את הזכויות לתרגום ספר והציע אותן להוצאות עם התרגום, כעסקת חבילה.

כך הומצא החייזר.

במהלך עבודת התרגום שלו יצר גפן מילים חדשות למושגי מדע בדיוני. ממושגים אלה נשארה בעיקר המילה חייזר. מעניין שבחוגים המיסטיים ובחוגי חובבי העב"מים למיניהם יש היום העדפה ברורה למילה חוצן, ובז'רגון חובבי המדע הבדיוני ובשימוש היומיומי מעדיפים את המילה חייזר. הסיבה היא שהמאמינים בעב"מים אינם רואים באנשי העב"מים אנשים זרים, אלא אנשים שמקורים בחלל החיצון.

יש לציין שעל מקור המונח המפורסם הזה יש חילוקי דעות. יש הגורסים שפרופסור עדי צמח טען ליצירתו, ויש אומרים שהמשורר דוד אבידן ייחס לעצמו את יצירתו (אבידן המציא ללא ספק מונח שלישי לכינוי יצורים מכוכב אחר, "ביננים"), אבל היוצר הוא ללא ספק עמוס גפן.

גפן יצר עוד מילים, שמשום מה לא חדרו לשפה, כמו "מוזחים" (תרגום של מוטאנטים, כלומר  "מוטאציות " ) ו"נפצר" ( להרוג עם אקדח קרני מוות) על נגזרותיו, כמו נפצור, נפצרו וכדומה.

עס סגירת סדרת ספרי המדע הבדיוני במסדה, ב-1983, חדל גפן לתרגם ספרי מדע בדיוני, אבל המשיך לתרגם ספרים ושירים, כתב מאמרים בנושאי מדע ועתידנות ל"במחנה" והיה בן בית בקהילת הסופרים, המשוררים ואנשי התאטרון של תל אביב. הוא היה פעיל מאוד גם בארגונים להגנה על בעלי חיים. המתרגמת דינה ביכל-שונרה הכירה אותו היטב בשנותיו האחרונות וניהלה עימו שיחות ארוכות: "אחת מתאוותיו הייתה משחק השבץ-נא, משחק שנהגנו לשחק בביתו. הייתה לו אסטרטגיה שהקשתה מאוד על המשחק עימו: הוא נהג להציע לי יינות צרפתיים טובים במהלך המשחק ולוודא שכוסי לא תישאר ריקה אף לרגע אחד. מבעד לאדי האלכוהול זכיתי לראות את החשיבה האסטרטגית שלו שהופעלה בכל תחומי חייו. אפילו ניצחתי כמה פעמים".

– הוא כתב מדע בדיוני בעצמו?

וא מעולם לא הראה לי סיפור פרי עטו, אבל מעולם לא שאלתי אותו אם הוא כותב מדע בדיוני. מצד שני, הוא נהג להתהדר בהישגיו, ואם היה לו במה להתהדר, אני משערת שהוא היה מגלה לי. בייחוד בתחוםה זה, שדרכו הכרנו. הוא דווקא כן כתב שירים, אבל השמיד את כתבי היד. תרגומי השירה שלו היו נפלאים, והוא היה מצטט לי אותם לפעמים בקולו הרועם והתאטרלי. הוא הפסיק לתרגם שירה לפני שהכרתי אותו. הוא חבר לקבוצות של משוררים/מתרגמים והיה מעורב בתרגומים קבוצתיים. כעיתונאי, רוב כתיבתו הייתה יח"צנית. אגב, עברית לא הייתה שפת אמו. יידיש הייתה שפתו הראשונה. כשהכרתי אותו, בשנת 89', הוא דיבר עברית ואנגלית ברמות מעוררות קנאה והערצה – למדתי עברית כדי להבין את העברית שלו – וגם כמה שפות נוספות, אם כי לא ברמה שאפשרה תפקוד מלא".

– גבריאל מוקד, שיחקתם שבץ-נא?

"פוקר, לא שבץ-נא. היינו חבורה של פוקר משנות השישים, עם שלוחות לשנות השמונים. אני זוכר את מונדי פעם נכנס, והוא לא הבין כלום בפוקר. אבל הוא התחיל לשחק וזכה בהרבה כסף. גפן היה שחקן פוקר טוב מאוד. תמיד זכה, למרות שאצלי לא כל כך. אני זוכר היטב את משחק הפוקר האחרון שלנו אצל גפן. היה שם מיליונר מהפיליפינים שהפסיד 100 דולר. הוא כמעט בכה, ועמוס כיבד אותו בברנדי טוב. היה לו תמיד ברנדי טוב. הייתה לו אמרה שנורא אהבתי: כאשר הניח שלושה אסים וניצח, היה מתקמר ואומר, 'זה כל הסיפור כולו'".

בדבריו של מוקד אפשר למצוא צל של ביקורת, משום שגפן בעל הממון לא הסכים לסייע במימון סרט המדע הבדיוני באורך מלא של ידידו הטוב של מוקד, המשורר דוד אבידן. יתר על כן, גפן דרש כסף מאבידן וממפיקו כדי להרשות את הצילומים בדירתו היפה. "הסרט של אבידן התבסס על לוקסוס בסביבה מאוד צנועה. ולכן צולם בווילה של עמוס גפן בצפון תל אביב. האמבטיה בסרט היא האמבטיה של גפן. אבל גפן היה קשה מבחינה כספית".

ייסוד האגודה למדע בדיוני

גפן חזר למעורבות פעילה בעולם המדע הבדיוני והיה בין מייסדיה של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. את הרעיון העלה בעצם נער צעיר ששמו אבנר פרידמן, חובב מדע בדיוני מושבע שמצא אנשים כמו המתרגם דוקטור עמנואל לוטם ודרכו את גפן ושכנע אותם להקים אגודה שתעסוק בתחום הזה. למרבה ההפתעה, המאמצים הצליחו והאגודה הוקמה. איתה יוסד מגזין, "המימד העשירי" שמו, שיוצא לאור עד היום ובו מתפרסמים מאמרים וסיפורים בנושאי מדע בדיוני בבית ההוצאה של גפן, תירוש. האגודה הישראלית למדע בדיוני קיימת עד היום וחברים בה מאות אנשים. שונרה-ביכל: "אין לי ספק שהחזרה לעיסוק במדע בדיוני בערוב ימיו נתנה טעם לחייו, טעם שנעדר מהם לפני שחזר לעסוק בנושא. הפספוס הנורא – אדם שהגשים את כל חלומותיו והפסיק לחלום לאחר שייסד וזכה להצלחה גדולה עם תירוש – הוא עצוב ומעציב אותי עד היום".

ב-25 בינואר 1998 הלך גפן לעולמו, לאחר ניתוח שלא הצליח, והותיר אחריו ילדה אחת. מותו עבר ללא כל אזכור ברוב העיתונים, אבל ערב לזכרו קיימה האגודה שייסד בבית הסופר.

מוקד: "הוא הלך בהפתעה, זה היה סך הכול ניתוח פשוט".

– אתה זוכר הספד על גפן בעיתונים?

"לא. אבל יכול להיות שאני טועה".

– זה משום שהוא עסק במדע בדיוני ולא בספרות יפה?

"כן. הוא הרי לא כתב וגם לא תרגם ספרות מרכזית".

בספר  שירים  של מקסים גילן, "בבית קורס" (הוצאת מטען). ישנם שני שירים על גפן, "מוותא" "לזכרו של עמוס גפן" ו"לב".

המתרגם עמנואל לוטם, שהיה אחד ממייסדי האגודה עם גפן: "לעמוס גפן יש זכות. הוא הקדים בעיסוק בתחום זה כמעט כל אדם אחר במדינת ישראל. הוא התחיל בעסק הזה כבר בשנות השישים. הוא הביא את ספרות המדע הבדיוני לארץ הקודש, הוא נטע אותה בקרבנו, הוא המציא מילים בתחום הזה, ואנחנו כולנו בגדר ממשיכיו. על קברו של עמוס אמרתי לו עד כמה אני אסיר תודה לו על כך ועד כמה אני מרוצה שהזדמן לי לומר לו את זה בחייו. איזו תרומה גדולה הוא תרם לי אישית ולאלפי חובבים של מדע בדיוני, במישרין או דרך אלה שבאו אחריו. לא הזדמן לי לשאול אותו מה משך אותו, איך הוא גילה את המדע הבדיוני, איפה הוא מצא אותו, איך הוא החליט שזו תהיה הבשורה שלו לעם ישראל. לא יצא לי לשאול אותו כי תמיד היה זמן, תמיד הייתה הזדמנות אחרת, אם לא בשבוע הבא אז בחודש הבא, והנה הוא איננו ואני לא יכול לשאול אותו, וחבל".

כדאי לסיים מאמר זה בתרגום של שיר  אנגלי של המתרגמת דינה  ביכל-שונרה שכתבה לאחר פטירתו של גפן שיר שלדבריה הבנתו מחייבת היכרות מסוימת עם מדע-בדיוני –ובמיוחד עם הסופר רוברט הינלין וגם עם  מתרגמו הראשון של הינליין לעברית עמוס גפן :

האדון הבטיח זמן מספיק לאהבה

הוא הבטיח את האמת

אבל אדון ! אתה יודע –אתה יודע

שזמן ואהבה לעולם לא יהיו תשלום מספיק

לאבדן האהוב והזמן שחלף.

The Master promised Time Enough for Love,

He promised true;

But Master! Oh, you knew – you knew

That time and love would never recompense

For loss of love, and time that brought us hence.

 

 

נספח :

להלן רשימה חלקית של תרגומי עמוס גפן.

( גפן תירגם גם ספרים שונים תחת השם הבדוי "ע. תירוש " ובהם הספר הערבי "גן התענוגות " שעוסק בהדרכה מינית בראשית שנות השישים .)

בהוצאת "מצפן "

Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎

פלישה לכדור הארץ . מאת רוברט הינליין . 1961. ( הופיע תחילה בכמה פרקים בכתב עת בשם "סיפורי דמיון " באמצע שנות החמישים ".  יצא לאור שוב במהדורה מורחבת תחת השם "השליטים " בהוצאת מסדה ) .

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

הכח. מאת פרנק מ. רובינסון .הוצאת מצפן 1961.ושוב בהוצאת כתר ,1979.

( ראו מאמר על ספר זה בשם "האיש  בעל הכוח ")

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

סדרת ספרי ה"המלאך" מאת לסלי צ'רטריס :

  1. המלאך בפעולה..THE SAINT AND THE LAST HERO ( 1929) .תירגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 17. 1961.
  2. המלאך נוקם THE AVENGING SAINT . ( 1930 ) עברית עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 18.    1961.
  3. המלאך נחלץ מצרה. .THE SAINT GETAWEY ) 1932) תרגם עמוס גפן . הוצאת  מצפן מספר 24.   1961.
  4. המלאך נגד אינספקטור טיל ( 1933) . הוצאת מצפן מספר 29.
  5. המלאך חוזר. THE BRIGHTER BUCCANEER (1933) תרגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 30.

עוד על סדרת "המלאך " ותרגומיה לעברית יש כאן :

"ג'נטלמן בריטי עם הילה "

מערבונים

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו מחוץ לחוק מאת קליפטון אדמס ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו . מאת קליפטון אדמס. ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

 

Image result for ‫היצ'קוק ס13 סיפורים נוספים‬‎

כמו כן תרגם גפן  שני קבצי סיפורי אימה ופנטסיה  שנערכו בידי הבמאי אלפרד  היצ'קוק. אלה היו "אלפרד היצ'קוק מגיש : 12 סיפורים שלא התירו לי להציגם בטלביזיה" שכלל סיפורי פנטסיה ואימה של ג ,מ. ר. ג'מס   וויליאם הופ הודג'סון  . ו"אלפרד היצ'קוק מגיש: 13 סיפורים נוספים שלא התירו לי להגישם בטלביזיה" שכלל סיפורי מתח ואימה של סופרים כמו רואלד דאל  ריצ'רד קונל ,ג'רום ק. ג'רום רוברט בלוך ורי ברדבורי לצד רבים אחרים . שתי אנתולוגיות אלה הן עדיין בין אנתולוגיות המתח והאימה הטובות ביותר שפורסמו בעברית אי פעם  והם גם שולבו בהוצאת מצפן לכרך אחד.

Image result for ‫היצ'קוק סיפורים‬‎

עמוס גפן תירגם ספרי מד"ב נוספים עבור הוצאת מצפן מהם תחת שמות בדויים.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

אלה כללו את  שני  ספריו של אלדוס הכסלי: "המחר הנועז " דיסטופיה מפורסמת .

ו"מות הברבור  "  ( 1960) ספר על אדם שמצא את סוד חיי האלמוות.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

ספרו של פרדריק בראון שאותו תירגם  תחת השם "הרפתקה בחלל " .  ספר על  עורך סיפורי מד"ב המוצא עצמו ביקום אלטרנטיבי  שנוצר במוחו הקודח של חובב מד"ב בן עשרה  שהוא כה  מעולה  שמן הראוי להוציאו  בתרגום חדש.

ראו על ספר זה את המאמר "הרפתקה בחלל היקום המקביל ".

ספרי מד"ב נוספים שיצאו בהוצאת "מצפן"  כללו את:

Image result for ‫החורף האחרון מיין‬‎

"החורף האחרון"  של צ'רלס אריק מין ( שיצא בעברית בגירסה אחרת תחת השם  "צמא " )

" תעלומת הזמן האבוד " של ג'רי סוהל (תרגום של הספר THE TIME DISSOLVER  ) על אדם שמתעורר יום אחד ומגלה שעשר  שנים מחייו "נמחקו" מזכרונו.

ספרים נוספים :

Image result for ‫פורענות של קיץ‬‎

פורענות של קיץ :[רומן] / מאת ארסקיין קאלדוול ;הוצאת מצפן 1962.

הספרים שתירגם בהוצאת "מסדה"   כללו את סידרת המוסד של איזק אסימוב :

Image result for ‫אסימוב המוסד‬‎

המוסד השמימי

מוסד וקיסרות .

והמוסד האחר . כולם ב-1978.

ספרים נוספים של אסימוב:

Image result for ‫קץ כלזמן‬‎

"קץ כלזמן"  שיצא ב-1979.

Image result for ‫אסימוב אבק כוכבים‬‎

"אבק כוכבים" .1981.

Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎

וכן ערך חמישה ספרי סדרת "לאקי סטאר " מאת אסימוב שאותם תירגן ראובן לסמן  , ספרי מדע בדיוני לילדים.

מלבדם תירגם  גפן גם את :

סוחרי החלל מאת פרדריק פול וס.מ. קורנבלות ב-1978.

עליו ראו את המאמר "העתיד המוזר והרחוק שהפך להווה של כולנו."

Image result for ‫הגבעות הירוקות של הארץ‬‎

הגבעות הירוקות של הארץ   קובץ סיפורים מאת רוברט היינלין ב1979.

Image result for ‫קיסרות האדמה‬‎

קיסרות האדמה  מאת ארתור ס. קלארק ב-1979.

Image result for ‫עידן הסוד‬‎

עידן הסוד  מאת בריאן אולדיס ב-1979

Image result for ‫ככלות העשב‬‎

בכלות העשב  מאת ג'ון כריסטופר ב-1979 .

 לראות :חמישה-עשר סיפורים חדשים מצידו האפל של העולם  קובץ סיפורים מאת הרלאן אליסון  ב1981.

Image result for ‫לראות אליסון‬‎

הצדיק של שבע הניפלאות מאת איזידור הייבלום ב-1981 (ספר מד"ב "אידישאי " קומי שלו הוסיף  גפן הערות רבות ומפורטות ).

Image result for ‫הצדיק של שבע הנפלאות‬‎

מסעותיה של שפלן החלל מאת א. א. וואן ווגט  ב- 1982. על הרפתקאותיה  של ספינה במרחבי הגלקסיה שמאבק נגד מפלצות שונות ,ספר שהוא המודל לסדרות וסרטים ידועים כמו "מסע בין כוכבים " ו"הנוסע השמיני".

Image result for ‫מסעותיה של שפלן החלל‬‎

 

עמוס גפן בציור מאת אבי כץ .

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

"המוסד " ואני.

jerry-pournelle-merchamary-in-german

 

יש שני אירגונים שנקראים "המוסד " שבהם אני עוסק בצורות שונות.שניהם שונים מאוד אבל גם מקבילים בצורות משונות.

אחד הוא "המוסד למודיעין " שירות הביון הידוע של ישראל שאחד מתפקידיו הוא להעריך המליץ לפני קובעי המדיניות לגבי העתיד לבוא .

והשני הוא "המוסד " של אסימוב סדרת המדע הבדיוני הידועה ביותר בכל הזמנים שהיא כנראה הסדרה החביבה עלי ביותר בכלל ועוסקת בחיזוי העתיד ובתכנון עתיד ה גלקסיה והקמתה מחדש של אימפריה גלקטית כושלת.

שני המוסדות עוסקים עם כך בחיזוי העתיד ובפעולה על פי חיזוי זה.

אני כידוע מתעניין מאוד בתחזיות ובנבואות ,ומאמין בהחלט שיש נבואות שמתגשמות( אם כי רבן דווקא לא ). ומנסה להעריך תמיד מיהו  נביא אמת ומיהו נביא שקר.זה בסדרת כתבות שאני מפרסם  בבלוג זה וב"יקום תרבות " על הנבואות והתחזיות שפורסמו לאורך השנים לגבי השנה החדשה המתקרבת אלינו.

השבוע  ב-29 לחודש יום ה' מתקיים בירושליים כנס המאורגן בידי חובבי מדע בדיוני כנס  "מאורות  2016"  המתקיים כל שנה בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם , כנס שעוסק כל שנה בנושא אחר והפעם נקרא "מוסד וקיסרות " על שם אותה סדרת "המוסד " של אסימוב".

הוא עוסק בין השאר באירגונים ובאימפריות עולמיות וגלקטיות בעלייתן ובנפילתן. .

אני  נותן את הרצאת הפתיחה בכנס בשעה 11 בבוקר

"מהקונדומיניום ועד לקיסרות הגלקטית.

בימים אלו שנשיא חדש בארה"ב וצוותו מדברים על מערכת יחסים חדשה לגמרי עם רוסיה  של פוטין שיתוף פעולה  בכל מקום בעולם זה הזמן להיזכר בסדרת " הקודומיניון של ג'רי פורנל הנפתחת בעתיד המיידי בסביבות 2020 לאחר מלחמה אכזרית בסוריה  שבו ארה"ב ורוסיה מנהלות יחד את העולם ויוצאות  לחלל  ונמשכת    עוד אלף שנה בעתיד  באימפריה גלקטית שנייה של בני אדם המתמודדת עם גזע קייבורגים וגזע חייזרי מסוכן.

הסופר ג'רי  פורנל שהוא מדען ואיש מנהל ופעיל פוליטי מוכר במפלגה הרפובליקנית וידיד ושותף קרוב של הבכיר בממשל טראמפ  המומחה לענייני חוץ ניוט גינגריץ'

בהרצאה  אבדוק את האידיאולוגיה הימנית  רפובליקנית קיצונית של פורנל שהיא עומדת בבסיס הסדרה. אבדוק את השלבים השונים בהיסטוריה המפורטת של פורנל על עתיד האנושות עם דגש על "הקונדומיניום " המבוסס על תוכנית אמיתית מאוד של לא אחר מאשר שר החוץ לשעבר של ארה"ב  הנרי קיסינג'ר לשיתוף פעולה עולמי בין ארה"ב ורוסיה  למטרות ניהול ושמירת שקט בכדור הארץ.

הציבור מוזמן

אתר כנס "מאורות "

 

pirnel-condominum

הרופאים הרפואה ועולם הספרות היפה -סקירה על :הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא-חולה מאת ד"ר לימור שריר

כל בני האדם זקוקים לעזרת הרופא שיקל על סבלו, יביא מזור לתחלואיו ואף יציל את חייו .

לא מעט סופרים היו רופאים. מה אנו יודעים באשר לזהותם, לסגנון כתיבתם, לנושאים שבהם עסקו, האם שילבו מקרים בהם פגשו בעולם הרפואה בכתיבתם וכיצד השפיע הרפואה על כתיבתם?

בספרה החשוב, המאתגר והמעניין של ד"ר לימור שריר, הרהורים על ספרות ורפואה: דילמות ביחסי רופא-חולה. ( הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, 2016 ) המחברת פורשת בפנינו בצורה ייחודית  את הזיקה בין הספרות והרפואה, תחום שהוא נדיר ביישומו. יתכן והפרספקטיבה המשלבת ספרות ורפואה מקורה  באישיותה של הכותבת, שבהכשרתה המקצועית הוא רופאה, אך עיסוקה בשנים האחרונות הוא כתיבה (הן של ספרות בדיון, והן ספרי הגות ומחקר, שהטקסט שלפנינו מציג בבהירות דואליות זו).

mabat170x227

ד"ר לימור שריר פרסמה רומנים וקבצי סיפורים שזירת התרחשותם היא נפש האדם וביניהם שזור מבלי משים עולם הרפואה אותו היטיבה להכיר בהיותה רופאה .ספרה הנוכחי הינו ספר עיון והגות העוסק בחיבור שבין ספרות, פילוסופיה ורפואה . קדם לו ספר הגות מקורי ומעניין: מרטין בובר- מבט מקרוב שבו מתארת שריר את הפילוסוף הנודע מזווית אישית באמצעות שיחות שניהלה עם נכדתו וחושפת בפני הקורא מאורעות ותכונות אופי שלא נודעו באשר למרטין בובר ולמשפחתו מעבר לניתוח משנתו ומחקריו שמופיעים בצורה מעמיקה בספרה.  (ראו את המבוא שלו כאן )

ספרה הנוכחי על ארבעת כרכיו ועשרת שעריו, הינו מאגר אנציקלופדי של ידע בנושא ספרות ורפואה שנאסף ונחקר על ידי הסופרת כדי להנחיל אותו לאחרים.

בהיבט הספרותי, לבד מקטעים פואטיים, מכיל הספר דוגמאות רבות ליחסי רופא-חולה בטקסטים של סופרים קאנוניים וידועים בסצנת הספרות המקומית והעולמית. ד"ר לימור שריר עורכת מחקר מעמיק ומקורי בסוגיה זו ביצירותיהם של א.ב. יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, ואף בוחנת את ייצוג העולם הרפואי ביצירות פרי עטה.

מעניינת היא התייחסותה לסופרים שהיו רופאים בתקופות היסטוריות שונות . אציין סופרים רופאים שכתיבתם קרובה ללבי:  הסופר  הצרפתי  פרנסואה רבלה- מחבר סיפורים סאטיריים על הענקים גרגנטואה ופנטרוגאל במאה ה-15, שנחשב לאחד מאבות הספרות הצרפתית המודרנית. ארתור קונן דויל- יוצרו של שרלוק הולמס ומארג ספרות הבלשים שהיא כה חביבה עליי, ארתור שניצלר- הסופר האוסטרי-יהודי ועוד רבים אחרים.

הסופרת מתבוננת בעולם הרפואה דרך יצירות הלקוחות מהספרות העולמית, מחזות ויצירות קולנועיות . היא עורכת דיון מעניין במובאות מכתביהם של אנטון צ'כוב, (חדר חולים מספר שש), אקסל מונטה ( מגילת סן מיקלה), ארצ'בלד ג'וזף קרונין ( דרכו של שנון), וויליאם קרלוס ויליאמס (סיפורי רופא), מיכאיל בולגקוב (רשימותיו של רופא צעיר), יאנוש קורצ'אק (כאשר אשוב ואהיה קטן) ועוד.

( גילוי נאות: מאמר שלי בנושא ספרי הילדים של יאנוש קורצ'אק  מצוטט בספר).

המחברת מתעמקת בספרו המונומנטלי של אלבר קאמי "הדבר" שבו מוצג רייה הרופא כדמות מוסרית בעליל הנלחמת נגד המַרְעִין בִּישִׁין של המוסדות החברתיים. החברה הממוסדת ובעיקר, מוסדותיה רואים את האינטרסים הצרים שלהם ולא את טובת הציבור או החולים כיסוד מוסד של מלחמת הרופא האידיאליסט נגד פגעי החברה.

בהיבט הרפואי-מדעי ניתן להבחין לא רק בסקירות היסטוריות של מחלות וניסיונות לבאר את פשרן מהתחומים של פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות (שחלקן פס מן העולם), נוירולוגיות ואחרות לצד ניתוח אספקטים רפואיים-מדעיים בפני עצמם וגישות חדשניות המתייחסים למחלות נפוצות בימינו. בחלק זה ניתן גם ייצוג לאסכולות שונות בכל תחום. כך, למשל, לצד התייחסות מעמיקה לפסיכיאטריה, מצד בכירי התחום, ישנה גם התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, מהלך שלא רק מגוון ומעשיר את הדיון, אלא מציג את המורכבות של התחום. מורכבות זו מוצגת באופן מרתק בדיונים שונים ומרתקים שעורכת ד"ר שריר עם  אנשי ספרות, מדע ורוח ביניהם בולט הדיון עם פרופ' שלמה גיורא שוהם על סטייה, טירוף ויצירה.

בנוסף לסקירות ההיסטוריות מופיעים בספר אזכורים של היפוקרטס וגלנוס, שבועת הרופאים, הקורפוס ההיפוקרטי, המוח בעידן העתיק, ההיסטוריה של השיגעון ועוד. קוראי הספר יופתעו להיווכח כי דילמות שהעסיקו את הרופאים במהלך ההיסטוריה רלוונטיות גם בימינו.

Image result for ‫לימור שריר‬‎

ד"ר לימור שריר בקורס

מעניינת במיוחד התייחסותה הרב-מימדית של המחברת לדמותו של הרופא הנבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדולה שבדמותו (הרמב"ם) נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס,(עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהנום" (תורה ותלמוד) על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו ( בולגקוב), על מצב בריאותו ( רבלה) על חמדנותו ( מולייר), על נטייתו  הפטרנליסטית (קרלוס ויליאם), על אכזריותו (פוקו) ועוד. באופן זה המחברת מרחיבה את תחום המחקר לא רק לדמותו של הרופא בעיני מטופליו אלא גם כיצד היא נבחנת  בעיני עצמו ואיזה מקום הוא תופס  בחברה בתקופות היסטוריות שונות.

בפרק מיוחד עוסקת המחברת בהיבטים אתיים של העיסוק הכולל ברפואה. במסגרת זו מופיעים בספרה של שריר הדיונים המוכרים במוות, המתות חסד, אתיקה רפואית, ההתייחסות המשפטית למוות (חוק החולה הנוטה למות, חוק זכויות החולה, אמנות אתיות בין רופאים לחברות תרופות, ועוד). בנוסף ישנן גם התייחסויות לדילמות אתיות, כמו זו שערכה ד"ר שריר בדיון עם פרופ' יוסי יזרעאלי באתיקה במחזות פירנדלו ואיבסן.

בשער שנושאו רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה מנתחת המחברת את דמותו של הרופא בשואה כאשר לצד הרופא שדבק בשבועת היפוקרטס נולד סוג אחר של רופא הבוגד בשבועתו ובייעודו והופך למרצח. מעניין במיוחד הוא תיאור דמותו של רופא אוסטרי לא יהודי בתקופת אוסטריה של היטלר, גיבור ספרה של ד"ר לימור שריר: "הבית על האגם" המתלבט ומתחבט בבעיות של מוסר ומצפון, בשיגעון האישי ובשיגעון הקולקטיבי.

ספרה של ד"ר לימור שריר הרהורים על ספרות ורפואה- דילמות ביחסי רופא חולה נולד בהשראת קורס ספרות ורפואה אותו תכננה ד"ר לימור שריר במיוחד לסטודנטים לרפואה בפקולטה ע"ש סאקלר בהיותה בוגרת שלה.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a1-%d7%a2%d7%95%d7%96

לימור שריר עם עמוס עוז בקורס "הרפואה והספרות " וסטודנט ששואל שאלה.

ד"ר שריר  אף מנהלת את הקורס  שזוכה להצלחה רבה באוניברסיטת תל-אביב מ-2010 – זה שבע שנים . במסגרתו היא מפגישה את הסטודנטים עם סופרים, משוררים , אנשי הגות ואתיקה לצד רופאים בכירים. באמצעות מפגשים אלה, סוברת ד"ר שריר יבינו הרופאים לעתיד כיצד מתייחסים לעולם הרפואה אלה שמעברו השני של המתרס.

אומרת שריר: "במסגרת קורס ספרות ורפואה אני חושפת את הסטודנטים לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם דו-שיח אנושי: סיפורת המעודדת דיאלוג עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל מחלות, שירה החשופה לפרשנויות שונות. לימוד מעין זה נועד לשכלל לדעתי את יכולתם של הסטודנטים לרפואה להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם עדיין לא נתקלו במציאות. מעבר להעשרה התרבותית שאליה נחשפים הסטודנטים במהלך הקורס אני סבורה שתיאור ספרותי חי של המחלה והרגשת החולה מקבֵּע בזיכרונו של הסטודנט לרפואה את סימניה השכיחים ואת התנהגותה ומעצים את התיאור היבש של התסמינים ומהלך המחלה שהוא נתקל בהם בספרי הלימוד. כמו כן מגביר את רגישותם של הרופאים המתלמדים לחוויותיו של החולה, ומשפר את יכולתם להתמודד עם בעיות אתיות ואת יכולתם הקלינית מעבר לשיפור בתפישת הרופא את מקצועו והגברת יכולתו ליהנות מעבודתו השוחקת".

כאמור, חשוב לזכור שלימור שריר עצמה אינה "רק" רופאה אלא גם סופרת בולטת  בספרות העברית שעסקה רבות, מטבע הדברים, ברפואה ביצירתה. בסדרה אפשר לקרא גם מאמרים של כותבים אחרים על יצירותיה, כמו חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין.

%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3

לימור שריר בקורס עם הרופא הסופר ד"ר עידו נתניהו והמרצה לפילוסופיה פרופסור יוסף אגסי 

ד"ר שריר הבהירה בהקדמה לספר שהוא מתוחם לקורס ספרות ורפואה ולכן יעסוק בעשרה שערים ואין היא יכולה לעסוק בכל תחום ותחום של ספרות ורפואה אך מכיוון שד"ר שריר מתכוונת להמשיך את הסדרה הייתי רוצה לראות בה התייחסות לנושאים נוספים.

ד"ר שריר התייחסה בהרחבה ל"הדבר" של אלבר קאמי אך הייתי רוצה לקרא על ההתייחסות למגיפות בספרות האימה  ובספרות  המותחנים והמדע הבדיוני. ישנן  יצירות חשובות בז'אנרים אלו על הנושאים הללו, שמן הראוי היה להתייחס אליהן כמו כן, אין התייחסות לסופרים שאינם דווקא מלב לבו של הממסד הספרותי אבל תרמו תרומה חשובה להצגת הרפואה בספרות לקהל הרחב למשל סופר המדע הבדיוני ה.ג. וולס שלמד ביולוגיה. הייתי רוצה לדון עוד בספריו של קונן דויל המוזכר בספר.

לסיכום מדובר בסדרה אנציקלופדית פוקחת עיניים העוסקת בתחום חשוב מאין כמוהו ושמשום מה כמעט לא עסקו בו בחקר הספרות ( או בחקר תולדות הרפואה). אחרי שקראתי את ארבעת הכרכים שוב לא אבחן באותה   הדרך את הרפואה וגם לא את הספרות.

 

ראו גם:

ההקדמה של לימור שריר לסדרה

פרטים על הסדרה

את הספרים אפשר לרכוש כספרים אלקטרוניים כאן

רפואה וספרות – תרבויות נפרדות ? מאמר מאת לימור שריר

ראו עוד על לימור שריר:

לימור שריר בלקסיקון הסופרים

האישה מול האלוהים – התיאולוגיה של לימור שריר

הרהורים על ספרות ורפואה. כרך א

 

"היכל התהילה " של הספרות העברית בכתבי העת העבריים במאה ה-19

לאחרונה ראיינתי  עבור "יקום תרבות " את חוקר הספרות העברית במאות השמונה עשרה וה-19 פרופסור משה פלאי שקיטלג ומיפתחאת כתבי העת מתקופה זאת כך שכעת אפשר לדעת  בקלות וללא חיפושים מרובים אילו יצירות פורסמו בהם מאת מי ובאילו נושאים.( ראו "היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאה ה-19).

קראתי בעניין חמישה מתוך ששת הכרכים שאותם ערך ד"ר פלאי בסדרה שלו. גם בחיפוש אחרי יצירות ספרות שהן מעל זמנן. דהיינו : כאלה שיכולות להיקרא בידי קורא בן המאה ה-21  ( לא ממוצע אמנם אבל גם שאינו בהכרך חוקר ספרות שזה מקצועו או סטודנט שלו שעושה על כך עבודה  ) בעניין ואולי אף בהנאה.

נשאלת השאלה, האם יש עדיין בכתבי העת האלו מלפני מאתיים  שנה ומאה החמישים שנה  יצירות שיכולות להתפרסם היום במאה ה-21  ב"יקום תרבות " או ב"דחק", כתב העת הקלסיציסטי של יהודה ויזן, או במוסף  הספרות של "הארץ" או ב"מאזניים", כתב העת של אגודת הסופרים העבריים בישראל בעריכת מתן חרמוני?

כפי אפשר לראות מהראיון , פרופסור  פלאי שעבר  ביסודיות על כל הכרכים ומיפתח אותם היטב  סירב  למעשה לענות  בצורה ברורה על השאלה הזאת, ומתייחס אל  החומר כולו רק כאמצעי מחקר על בני הדורות ההם, ולא כמקור ליצירות שיכולות לעניין בפני עצמן גם את הדורות הבאים, כמו שהתנ"ך למשל יכול לעניין אנשים שאינם חוקרים  גם אלפי שנים לאחר שנכתב.   .

ובכן, אני כאיש ספרות עכשווית אענה על השאלה הזאת במקומו.

קריאה מעמיקה בחמשה  מהכרכים שבהם מביא הד"ר פלאי סקירה מפורטת של היצירות בכתבי עת נידחים ונשכחים לחלוטין אלו, מצאה שבהחלט שאין יצירות רבות כאלו, אבל ישנן כמה שלפחות עוררו בי עניין לעיין ולקרוא בהן , ומי יודע, אולי יעוררו עניין  כזה גם בעורך יהודה ויזן ואחרים  מבין קוראיהם בקהילה הספרותית-תרבותית  העברית של המאה ה-21. .

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השני בסדרה  של פלאי "ביכורי העתים – ביכורי ההשכלה" (על שנתון שממנו יצאו 12 כרכים בגליציה בשנים תקפ"א תקצ"ב 1820-1831) מצאתי יצירה אחת ויחידה שהיא בעלת עניין גם היום:

"מאזני המשקל", מאת יצחק ארטר ביכורי העתים ג', תקפ"ג.

יצחק ארטר גדול הסטיריקנים היהודיים במאה ה-19.ועדיין ראוי לקריאה גם היום.

מדובר בסאטירה שבה המחבר בחזיונו רואה את האל שוקל במאזנים את מעשי בני האדם. הוא שוקל את החוכמה שגוברת על כל דבר אחר. הוא רואה יד נעלמה חותכת עמודים מספר שמחברו העתיק את דבריו מאחרים, הוא שוקל את ספרי החסידים ומוצא שהם שווים בערכם לספרי עובדי אלילים. הכוח הבל רוח – ואז המחבר מתעורר.

פריט נוסף אחד שיכול לעניין גם היום ולו רק כקוריוז בגלל המין של המחבר , הוא היצירה הראשונה שפורסמה בכתב עת עברי ונכתבה בידי אישה:

מדובר ב"מכתבים בלשון עברית" מאת " עלמה חכמת לב" של אישה נוצרייה בשם חנה מרים שורמן  שפורסם בביכורי העתים ה' תקפ"ה.

שלמה יהודה רפפורט ( שי"ר) חוקר פורץ דרך בתקופת ההשכלה .דיוקן מאת אנטונין מאצ'ק, 1841.

כמו כן ישנם כמה ומאמרים חשובים ומעניינים גם היום של החוקר הנועז מאוד לזמנו שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) על הנמלה הלבנה, בביכורי העתים ב'. מדובר ב מחקר על היהודים בארץ ערב ובארץ כוש, הסמבטיון ועשרת השבטים –  ביכורי העתים ד' וביקורת בכרך יב של רפפורט, גם היא על הסאטירה "מגלה תמירין" של יוסף פרל.

כן פורסמו  שם שלושה שירים אינדיאניים (!) שתרגם ברוך שנפלד, שגם הם בעלי עניין מסוים.שמראים על עניין בתרבויות זרות ונידחות מצד המשכילים העבריים של התקופה או לפחות אחד מהם.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך השלישי בסדרה של פרופסור פלאי, כרם חמד – חכמת ישראל היא "יבנה החדשה", כתב עת שיצא לאור בתשעה כרכים בווינה ובפראג בשנים 1833-18, יש את הסאטירה "חזיון בארץ רפאים"  שוב של  גדול הסטיריקנים של התקופה יצחק  ארטר  שפורסמה 1833.- על ידיד שנפטר ועונשו בשאול משום שדחה את החסידות   וזוהי יצירה סאטירית שיש בה עניין גם היום.

Image result for ‫משה פלאי‬‎

בכרך  הרביעי בסדרה של פלאי: מכתבי העתים: עיתונות ההשכלה מ-1820-1845, הוא עוסק בכתב העת "פרי תועלת שפורסם בשנת תקפ"ה "1825 ממנו יצא כרך אחד בעיר אמסטרדם, שם נמצאה יצירה אחת בעלת עניין עבור הקורא העכשווי .

 

יצירה של העורך שמואל ישראל  מולדר, "ברוריא בת רב חנינא בן תרדיון", פואמה ע' נ"ג-צ"ד, ( את הפואמה שהיא אחת הראשונות בשפה העברית אפשר למצוא בפרוייקט"בן יהודה " כאן )

מדובר בפואמה על נושא מהתלמוד שהוא מדהים במאבקו לכבוד האישה וערכה כאדם, וכפי שמגדיר זאת פלאי, "הלשון בהירה באופן יחסי ועדיין נשגבת ולא חסרת חן. בפואמה זאת מחזיר מולדר את האישה לתפיסה הציבורית".

במרכז הפואמה לראשונה  דמות נשית הנמצאת בקונפליקט  עם עולם הגברים. מולדר חידש  גם בכך שפנה לעולם המשנה והתנאים וגם בכך שעסק במלחמת המינים. מולדר עצמו היה מודע לייחוד הפואמה, ומציין כי "באמת בדרך לא סלולה כהיום דרכתי והראשון הנה הנני, המעפיל לעלות ההרה, בחרוזי שיר, לא שיערום אבותינו", הוא חידש בבחירת נושא המגן על כבוד האישה בניגוד להשקפת החכמים שנשים דעתן קלה.

ברוריה מוצגת באופן חיובי לעומת בעלה רבי מאיר שאפיונו שלילי, המאמין בכך שנשים דעתן קלה, ומשום כך הוא פועל להוכיח את דעת חכמים באמצעות פיתוי אשתו ותלמידיו להביאם למצב של חטא.

הערות נוספות של עורכי פרוייקט בן -יהודה על היצירה המרשימה גם היום יש כאן . הרהורים על ברוריא "

בקובץ השני שבו עוסק פלאי בכרך זה   הקובץ "פרחי צפון " וילנ  תר"א 1841 נמצאה גם כן יצירה אחת ( ויחידה) בעלת עניין לקורא המודרני :

הסיפור המקראי  "אליהו בהר הכרמל",  מאת חיים יהודה ליב קצנלובגן,  שהופיע בשני חלקים :חלק א' כרך א', חלק ב' כרך ב'.

זהו סיפור חזוני פנטסטי -היסטורי המקדים את ז'אנר הפנטזייה של היום, שבו הנביא חווה התגלות אלוהית בהר הכרמל תוך התעלות נשגבת והזדהות עם פלאי הבריאה, מבקש לצאת מין המציאות הגשמית אל שמי הנצח האלוהיים ולבסוף חוזה בהתגלות האלה בסער המאפילה על פני כל היקום.

בחלק ב' אליהו נישא מעל פני כדור הארץ, מתבונן עליו מלמעלה, עולה בסולם קוסמי ששלביו העליונים מגיעים עד קודש הקודשים, אך לבסוף מקבל פקודה האוסרת עליו להמשיך עד למעלה. זאת מכיוון שנמצא פגם במעשיו המוסריים בכך שהביא למותם של חפים מפשע רבים. ובכך הייתה העזה וחידוש של המחבר, שכן אליהו אינו מוכשר כתוצאה לייעודו הסופי, ועליו לחזור לעולם הגשמי ולהכשיר את נביא אלישע שיתפוס את  מקומו.

פלאי כותב שהסיפור נקרא כסיפור מודרני החושף רבדים נסתרים בדמות הגיבור ומעלה נושאים חדשניים בתחום החוויה הדתית, הרוחנית והמוסרית.לי  הסיפור נקרא כמקדים של יצירות בז'אנר הפנאטסיה של היום העוסקות בהתפתחותם  של אנשי כישוף.

pelei-1

בכרך החמישי בסדרה של פלאי, כתבי עת של ההשכלה במחצית המאה ה-י"ט,החלוץ –מלחמת הדת והתושייה, רוב רובן של היצירות הן מאמרים שהיו מעניינים לשעתם אך אין בהם כל עניין כיום למי שאינו חוקר התקופה. כנ"ל לגבי הסאטירות של התקופה שמופיעות שם.

 

pelei-2

בכרך השישי בסדרה על כתב העת כוכבי יצחק, שיצא במשך קרוב ל-26 שנה בין השנים 1845-1973, נמצאו כמה וכמה יצירות , לא פחות מתשעה-עשרה(!)  שיש בהן עניין  אולי גם היום.

באופן כללי מעניין  "כוכבי יצחק"  כיום בזכות היחס החיובי שגילה כתב העת לנשים. עובדה: שתי נשים שונות הופיעו על דפיו לאורך השנים בפעם הראשונה בתולדות הספרות העברית! ובהן המשורר העברייה הראשונה רחל מורפורגו שמעוררת עניין במחקר גם היום, אם כי יש חילוקי דעות קשים ביותר באשר לאיכותה הספרותית. סביר להניח שאם היה כותב את יצירותיה גבר, הן לא היו מעוררות כיום עניין רב. אני איני מכניס את יצירותיה לרשימה של יצירות היכולות לעורר כיום עניין בקוראים, ללא קשר למין המחבר.

ברשימה זאת אני מכליל בראש ובראשונה יצירה ספרותית כמו פמינסטית שכתב מחבר גבר.

מדובר במגילת יהודית, פואמה מקראית בת שבעה חלקים על הגיבורה של הספר החיצוני בכרכים מאת שבתי פאלק שפורסמה בשנים  1845-1847.

היא מסופרת בסגנון נרטיבי שוטף ובחרוזים, ומתארת כיצד אישה הצילה את עירה מידי האשורים. הפואמה נאמנה לרוח הספר, אם כי יש תוספות בדיאלוגים. הפואמה אגב  נדפסה בלי ניקוד.יש לראות בה יצירה פמיניסטית ראשונה בספרות העברית החדשה אם כי נכתבה בידי גבר.

יצירה נוספת בעלת עניין כלשהוא :  יצירתו של מנדל זטרן, משא בבל, עובד לעברית על ידי יצחק פאלק  ב-1847 בשם בנין הגדל בארץ שנער. תמונת עת "ההופך את סיפור מגדל בבל לסיפור על זמני רלוונטי לימינו.

זוהי יצירה ספרותית כנראה למטה מבינונית, אך בנושא העל זמני  של פרויקט בניית מגדל בבל יש עניין גם בימינו.

V08p017005 Meïr Halevi Letteris.jpg

"חלום שבעים שנה: סיפור מחורז  מאת  סופר בולט של התקופה מאיר הלוי לטאריס, , פורסם במקור בגרמנית  ועובד לעברית על ידי זליג צבי מונדשיין .ב"כוכבי יצחק " כרך ו ע' 27-39  1846, מעובד על פי אגדה של חז"ל במסכת תענית.

גרסה שנייה מעובדת בידי אלכסנדר הלוי לאנבאנק הופיעה כעבןור שנים  בכוכבי יצחק, גיליונות כח, כט, ל.

יצירה ספרותית זאת היא הבולטת ביותר שהופיעה בכתב העת, ופורסמה בו באופן יחיד במינו פעמיים בשתי תרגומים שונים, מה שאולי מראה על פופולריות מיוחדת בקרב הקוראים.

זהו סיפור פנטזיה  נדיר מאוד באותה התקופה, על אודות חתן שביום חתונתו נוטש את כלתו, עולה על קבר חברו, חוזה חזיונות שונים, עולה לשמים, ואז נזכר בחתונה, חוזר ומגלה כי ביתו ועירו חרבים. הוא מגלה לתדהמתו שחווה מסע בזמן וכי חלפו שבעים שנה, במהלכן יישובו נחרב בידי פולשים. לבסוף הוא חוזר לקבר, ומלאך קורא לו לעלות "רום שחק, וכה מצא שלומו, במותו זקן ילד עבר גבולות עולם, בחלומו חולם".

4 י.ראנדגר "למי ארץ", כוכבי יצחק  כרך טו ע' 68-74, מ- 1851, שיר על תולדות העמים בהיסטוריה שכל אחד מהם טוען "הן לי הארץ", ונראה כשיר נבואי לגבי  המתרחש לגבי ארץ ישראל היום.

5 יחיאל בן נטע מעלער, גורל הצדיקים, חיזיון מאת מב"ין, איש גאליצי, כוכבי יצחק, כרך  כט 1863.

סיפורו של חסיד שבא להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב באומן ופוגש את רבי נחמן לאחר המוות בשאול. משם הרב גוער בכל חסידיו שבאו לקברו ומתנחם על כל הדברים שאותם כתב בחייו   שהיו לדבריו הכול שקר והבלים.

על יצירה זאת הופיע מאמר של יונתן מאיר בכתב העת "דחק".אין ספק שהיא נשארה  רלבנטית מאוד היום כפי שהייתה בזמנה  עם הנהירה ההמונית לקבר הרב נחמן מברסלאב באומן.

  1. ספל קאווא מאת יחיאל -מיכאל זיידמאן. שיר לכבוד כוס הקפה, כוכבי יצחק  כרך כ"ט ע' 37-44 1863. שיר מדהים בנושא האקזוטי שמסרב לקחת את עצמו ברצינות בניגוד לרוב היצירות האחרות. את היצירה הזאת פירסמנו מחדש  ב"יקום תרבות " כאן " שיר אהבה לספל הקפה  משנת 1863 "
  2. לורד ביירון "חזון החושך" בעיבודו של מ.רבנר", כוכבי יצחק, כט  ע' 98-101  1863. תרגום עיבוד ראשון של שירו האפוקליפטי המפורסם על חורבן העולם.
  3. הגולם על פי ד"ר גוסטב פיליפסון, הופיע בגיליון כ"ח עיבוד: י לאווי, כוכבי יצחק כ"ח ע' 175-180 1862.

הגרסה הראשונה הידועה בעברית של סיפור הגולם מפראג.

  1. מפחת הקיטור:שיר מאת מנדל שטרן.כרך ל"ה ע' 36-39 1868. שיר  משעשע על מקטרת.( בהערה מתייחס מנדל שטרן לשיר של שמשון בלוך על אותו הנושא "הנה זאת המקטרת " בכתב העת ביכורי העתיםכרך ח, ע' 281-282 תקפ"ח)
  2. תומת האהבה וזמת התאווה.אלכסדר חיים שור, כוכבי יצחק  כרך ל"ו 37 1869.

לאחר פטירתו מבקש דוד מהאל לנגן לפני יושבי הגיהנום, שם הוא פוגש באהובת בנו  המורד אבשלום שמתה.יצירה שמראה לכל הפחות על דמיון עשיר  וטיפול לא קונבנציונאלי  אז ( וגם היום ) לגבי דמויות התנ"ך הידועות.

11. "בקורת בערזע".( שיר).מאת מרדכי וויסמאן חיות.כרך לז ע' 75 1873.שיר  לעג על התמוטטות הבורסה בברלין שבו כל מילה מתחילה באות "בי"ת".

ואלו פחות או יותר הכל.

רוב היצירות האחרות בכתבי העת האלו לא עוררו בי ,איש  העשור השני של המאה ה-21 כל עניין.

אבל עבור כתבי עת שהופיעו לפני 150 שנה  גם המספר הצנוע הזה הוא  הרבה מאוד ושלמי תודה לפרופסור משה פלאי שמאפשר לנו כעת  בקלות יחסית לברור את המוץ מהתבן ולגלות אילו הן יצירות שראויות לקריאה  גם כיום במאה ה-21  מהשפע שפורסם בכתבי העת העבריים במאה ה-19.

ראו עוד

היכל התהילה וקטלוג הבושה של הספרות העברית במאר ה-19 : ראיון עם פרופסור משה פלאי 

moshe-pelei-2

פרופסור משה פלאי מחזיק באחד ממחקריו.

לתמוך בספר או לתמוך בסרט?

Image result for zombies attack

( סצינה מסרט זומבים אמריקני  שאינה קשורה לכתוב ).

חברי האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה מעבירים כעת כלל חדש שהאגודה תיתן תמיכה כספית ל"כל היוצרים באשר הם" ולא באופן מיוחד לסופרים ולכותבים כפי שהיה עד כה.

למה ? משום שכפי שהוסבר בשיחות פרטיות  "העניין של הקהל הרחב  של האגודה הוא  לא בסיפורים ולא בחומר כתוב אלא בחומר ויזואלי.הביאו להם כמה שיותר סרטים גדושים בפעלולים ובפיצוצים והם ינעצו בהם את שיניהם בחדוה.תנו להם ספר כתוב והם ימותו משעמום.אז לכן צריך לתת הזדמנות שווה לכולם.

אז אני מתאר לעצמי סצינה כזאת :

למפגש של צוות של אגודה שצריך להחליט למי לתת כסף נכנסים שני אנשים

האחת סופרת מוכרת שפירסמה מגוון של סיפורים מוערכים וספר שזכה להצלחה בבתי הספר ובקרב הנוער בגלל האינטליגנציה שלו שהיא נדירה בקרב הספרים לקהל זה.

הסופרת מסבירה שהיא צריכה מענק תמיכה ומלגת קיום  עבור ספרה החדש " ילדי אטלנטיס בחלל החיצון " המשך לספרה  הידוע " ילדי אטלנטיס האבודה  ( כינרת 2015) הספר ימשיך את התיאור בספר הראשון של גילויה של תרבות אנושית תת מימית  קדומה שחבריה לומדים איך לתקשר עם בני אדם שעוינים אותם ורודפם אותם ללא סיבה טובה. .

בספר החדש מסבירה הסופרת ילדי אטלנטיס  יצאו לחלל החיצון וילמדו איך לתקשר עם תרבות תת מימית בכוכב אחר שחדר למערכת השמש .אותה תרבות תיראה תחילה כעוינת לכדור הארץ אבל בסצינת הסיום הדרמטית של העלילה הודות למאמצי התקשור של  ילדי אטלנטיס   עם התרבות התת מימית הזרה יתברר שהקונפליקט היה תוצאה של חוסר הבנה הדדי. ילדי  אטלנטיס  המבוזים  בעבר יוליכו את מערכת הקשרים עם התרבות הזרה.

"ובכך " מסיימת הסופרת"  אני אעביר לבני הנוער מסר ברור ודרמטי  על חוסר הסובלנות בחברה שלנו ועל הדרך לפתור אותה באמצעות תקשורת,מסר שיש בו צורך רב בימים אלו.ועל מנת להשלים את כל זה כל מה שאני צריכה זה 20 אלף שקל בעבור  התפנות."

חברי האגודה שומעים ומנידים  בראשם הם יודעים  שספרים מסוג זה נקראים בידי מעטים ,למרות שהספר נשמע טוב מאוד וראוי לזכייה בפרס גפן אין מכוונתם  לאור הכללים החדשים שהתגבשו בידי האגודה להוציא אפילו אגורה אחת על ספר שיזכה לרייטינג נמוך בקרב קהל האגודה גם אם הוא מעולה מסוגו

נכנס המבקש השני.

הוא מספר שהוא רוצה ליצור סרט של 10 דקות בשם ה"זומבים  מגבעת שמואל ".העלילה בגבעת שמואל המעוז של הדתיים הלאומיים  שלושה נערים נקלעים במקרה לבניין של חברת היי טק קרובה ונוגעים בטעות באשפה  רדיואקטיבית תוצר של ניסוי חדש ולא מוצלח.

התוצאה:הם הופכים לזומבים רצחניים  שטורפים וזוללים בהנאה את כל מה שמתקרב אליהם.

הסרט ,מספר הבמאי הגאה ,יתאר את מסע החורבן שאותו ינהלו שלושת הנערים באתרים ידועים בעיר גבעת שמואל ובאוניברסיטת בר אילן הסמוכה אליה לפני שהם נעצרים סופית בידי יחידה של חיילים בשכונת רמת אילן.

"אני זקוק לכל זה כסף,סרטים כאלו הולכים גם בחו"ל לא רק בארץ הקטנה הזאת ,הם יראו לכל העולם  אחת ולתמיד שגם בישראל אפשר לעשות סרטי זומבים שותתי דם כמו שצריך " צועק הבמאי לקהל המרותק. .

כמה כסף אתה צריך ?

הבמאי :"שלוש מאות אלף שקל,במיוחד עבור הסצינות שבהן אנו רואים את  הגו'קים שיוצאים מהקיבות של הזומבים. גם הסצנה שבה הם מתנפלים על המתפללים בבית הכנסת וטורפים אותם לא תהיה זולה. "

חברי האגודה נרגשים מהחזון הגרנדיוזי של הבמאי מהרהרים ומסכימים.אין ספק שסרט זה ימצא חן בעיני הרוב הגדול של חברי האגודה. הבמאי יקבל 300 אלף שקל עם אפשרות ליותר עם ימצא שגם התקציב הזה אינו מספיק.

ובזה מסתיים הדיון. הסופרת מקבלת הודעה שבקשתה תישקל שוב בשנה הבאה.  בחוץ אמנם מחכים סופרים נוספים בבקשת תמיכה אבל הסרט "הזומבים מגבעת שמואל " כבר קיבל את כל התמיכה של האגודה לשנה זאת.

אולי יהיה כסף בשנה הבאה.

אולי לא.כנראה שלא.

האם הספרות "הקלה " משחיתה את קוראיה ?

Image result for ‫מטרזן ועד זבנג‬‎

לרגל ההוצאה  במהדורה אלקטרונית של  ספרי "מטרזן ועד זבנג : סיפורה של הספרות הפופולארית בישראל " הנה כמה הירהורים על השפעתה הגדולה מאוד של ספרות זאת על קוראיה.

האם הספרות הקלה משחיתה?

הספרות "הקלה " היא אותו סוג ספרות של בלשים ,מתח ,מדע בדיוני ,ספרות רומנטית ואירוטית שנקראים "מתחת  לשולחן " או בטיסה".

ספרים אלו  זוכים לרוב להתעלמות של הביקורת "הנחשבת" במקרה הטוב, ולהתקפות ושיקוצים שונים במקרה הרע, על כך שהם "משחיתים את נפש הקוראים ואת נפש הנוער". לא תמיד טענות אלה הם שגויות – לעיתים קרובות יש בהם הרבה יותר משמץ של אמת, שכן לספרות זו אכן יכולה להיות השפעה גדולה יותר על קהל קוראיה ממה שנהוג לחשוב.

ניתן להביא לכך דוגמאות רבות: סיפורי ההרפתקאות ההרואיים, ה"איליאס" ו"האודיסיאה" של הומרוס, השפיעו על אנשים כמו אלכסנדר הגדול לצאת למסעות כיבוש עולמיים כחיקוי של גיבוריהם שאותם העריץ. קארל מאי, מחבר סיפורי המערבונים וההרפתקאות במזרח הקרוב של "יד הנפץ" הוא "קרא בן נמסי " הוא הגרמני הבלונדיני קרל , השפיע השפעה מכרעת על עולמו הרוחני והדמיוני של ילד בשם אדולף היטלר, השפעה שהיטלר לא נמלט ממנה גם בבגרותו.

העיתונאי הסוציאליסט בניטו מוסוליני, בהשראת הסרטים על הגיבור הרומאי הקדמון מצ'יסטה, בשנות העשרה של המאה הקודמת  שינה את הופעתו החיצונית כדי שתדמה ככל האפשר לזו של השחקן שגילם את מצ'יסטה, והחל לשים יותר ויותר דגש על ההיסטוריה הרומאית כמקור השראה.ולבסוף הפך למנהיג הפשיסטי ולדוצ'ה של איטליה.

אפשר להביא גם דוגמאות מקומיות: לספרים של אברהם מאפו על דמויות הירואיות מתקופת התנ"ך שחיו חיי חקלאות בריאים בארץ ישראל, ושל אברהם שלום פרדיברג שתיאר גיבורים הירואיים לאורך ההיסטוריה היהודית בסדרת "זכרונות לבית דוד" שלו, הייתה השפעה גדולה על הנוער העברי־ציוני. זה רצה לחקות את הגיבורים ההירואיים ולא את גיבוריהם התלושים, העלובים והמסכנים של ברנר ואחרים, למרות שאלה היו נקראים מאד וזכו לשבחי הביקורת. מאלה היה להם מספיק במציאות סביבם.

ילדים בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים הושפעו מאוד מסרטי המערבונים והטרזנים שראו בקולנוע, עם גיבוריהם ההרואיים ובעלי הקשר ההדוק לטבע, וניסו לחקות גיבורים אלה. הסופר עמוס קינן אמר פעם בראיון על בני דורו שמלחמת העצמאות נראתה בעיניהם כמעט כמו משחק ילדים מעין זה שראו בקולנוע בסרטי המערבונים.
סופרים כמו שרגא גפני, מחבר הסדרות "הספורטאים הצעירים", "דנידין הרואה ואינו נראה" ו"הימאים", ויגאל מוסינזון, מחבר ספרי "חסמבה", שסיפוריהם הפופולאריים שהגיעו כמעט לכל בית, ביקשו במודע לעצב את עולם הערכים של קהל קוראיהם הצעירים. סביר להניח שהשפעתם על קוראיהם היתה גדולה מאוד.
סדרת ספרי פטריק קים, שהתפרסמה בשנות השישים וסיפרה על סוכן חשאי כל יכול בעל ידיים מסוקסות וליבידו אינסופי, תרמה את תרומתה לפתיחות מינית הגוברת, ואולי גם למפלס ההטרדות המיניות, משום שכמה אנשים קראו בספרים אלה שאפשר לקיים יחסי מין עם בחורה חמש דקות לאחר שפוגשים אותה – אם אתה רק החלטי מספיק.

ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות להוכחת ההשפעה של הספרות הפופולארית על המציאות. ספרות המדע הבדיוני של ז'ול ורן וה. ג. וולס השפיעה על ההתפתחות הטכנולוגית, כתוצאה מהרושם שהותירה על אנשים שקראו אותה ושאפו ליישם במציאות את ההמצאות המדהימות שעליהם קראו בספרים אלה. סופרי מדע בדיוני מודרניים כמו אסימוב, היינלין וקלארק השפיעו ישירות בספריהם על תחומי הרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית וחקר החלל, גם הם בגלל אנשים שקראו אותם ושאפו ליישם את הדברים במציאות.

לדעתי, ספרות על גיבורים מיתיים גדולים מהחיים, כמו גיבורי התנ"ך והאיליאס, יד הנפץ ופטריק קים משפיעה יותר על קוראיה מאשר סיפורים על גיבורים שהם ארציים כמו אצל ג'ויס או הנרי מילר. אנו אולי נהנים לקרוא סיפורים כאלה, אבל הם לא משפיעים עלינו. שכן סביבנו כבר יש אנשים כמו אלו שמתארים ג'ויס ומילר, ואין לנו כל צורך לחקות את הספרים בעניין זה, מה שאינו נכון לגבי סיפורי ההרפתקאות והמיתוסים למיניהם.

ואם אתם רוצים לקרוא עוד על כך,אז סייעו לנו! תרמו לפרוייקט גיוס הכספים עבור"מטרזן ועד זבנג"ההיסטוריה  ראשונה מסוגה של הספרות הפופולארית בעברית.

כאן

https://www.mimoona.co.il/Projects/3694

 

Image result for ‫מצ'יסטה\‬‎

 

 

תירמו עבור "מטרזן ועד זבנג " המהדורה החדשה והמעודכנת !

Image result for ‫מטרזן ועד זבנג‬‎

לכל קוראי הבלוג הקבועים חלקכם בוודאי זוכרים שלפני עיורת מעשור פירסמתי ספר שלא היה כמוהו בעברית "מטרזן ועד זבנג " סקירה על תולדות הספרות הפופולארית בעברית. המערבונים ,הבלשים ,ספרי הריגול ,הטרזנים , ספרי ההרפתקאות לילדים הדנידינים ,החסמבות ,הספורטאים הצעירים \הקומיקסים אפילו האירוטייים ( לזמנם ) ועוד הרבה.

הספר יצא בהוצאת "בבל " בשנת 2003 .זכיתי עליו בתואר סופר השנה של "מעריב". הוא אזל עד העותק האחרון.הוא כיום פריט מבוקש ביותר ונדיר ביותר לאספנים בדיוק כמו הספרים שמתוארים בו.

ועכשיו אנו רוצים לחדש אותו בהוצאה אלקטרונית ( כי כרגע זה זול יותר) בהוצאת "בית אוצר" עם עדכונים נדרשים.

אבל בשביל זה אני זקוק לעזרתכם.

אז אנא תרמו במיילים שניתנים למטה.

והנה הודעת ההוצאה לאור בעניין:

 

חברות וחברים יקרים,

מה אתם באמת קוראים?

האם השמות דוד תדהר, פטריק קים, חסמבה, טרזן, קופיקו, מצ'יסטה, וינטו, בוק ג'ונס, סטאלג, מליסלדה או סברמן מחזירים אתכם לימים טובים ורחוקים (או לא כל-כך רחוקים…)?

איך זה שכולם קראו את זה, אך אף פעם לא דיברו על זה?

אנו גאים להציג את הפרויקט החדש שלנו – 'מטרזן ועד זבנג' – מהדורת 2016 מחודשת ומעודכנת, הספר שמספר את סיפורה של הספרות הקלה העברית.

מחקר רחב היקף שמתחקה אחר רוב הזרמים של הספרות הלא הגמונית ומספר לא רק את הסיפור של הספרים ההם, של החוברות ההן, אלא פרק נסתר של ההיסטוריה שלנו בארץ.

אבל כדי שנוכל להשלים את הפרויקט, להוציא שוב את הספר ולעדכן את המחקר עד ימינו אלו, אנו זקוקים לעזרתכם.

העלנו קמפיין גיוס המונים באתר מימונה ואנו מציעים מתנות שוות במיוחד בתמורה.

נשמח אם תמצאו לנכון לתרום לפרויקט מרתק זה.

אנו נמצאים ממש בתחילת הקמפיין ורוצים לגייס סכום כסף ראשוני לפני שנצא החוצה לקהל הרחב, כדי שלהראות שהקמפיין פעיל, בועט ומעורר עניין.

עזרתכם מאוד מאוד חשובה לנו בשלב זה.

למעבר לדף הקמפיין באתר 'מימונה' – לחצו על הקישור להלן:

http://www.mimoona.co.il/Projects/3694&reffID=26584

אתם מוזמנים לבקר באתר ההוצאת בית אוצר – http://books.treasure.co.il

להבין את דונלד טראמפ

 

trump-book-1

 

קשה להאמין אבל המועמד של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ מליונר וכוכב ריאליטי וגם סופר ,הוא המועמד הפוליטי האמריקני vמתורגם ביותר,אי פעם ,לעברית.

מתורגם הרבה יותר מהילארי קלינטון  המועמדת המתחרה ,אפילו יותר מגדול הוגי מדיניות החוץ של ארה"ב הנרי קיסינג'ר. לא פחות משישה מהספרים שעליהם מופיע שמו של טראמפ ככותב הופיעו בעברית.

ומספרים אלו אפשר ללמוד הרבה על דעותיו של המועמד לנשיאות בבחירות 2016.

והנה סקירה מפורטת לרגל בחירות 2016 המתקרבות על ספריו של דונלד טראמפ בעברית.

ראו

"זה ג'ונגל שם בחוץ:החיים על פי דונלד טראמפ 

Image result for trump magazine cover