מבחר שירים של נעה שחם ועמית בן עמי-מאת חגית בת אליעזר

ידידתי המשוררת המבקרת והמתרגמת חגית בת אליעזר היא עורכת השירה והתרגומים של מגזין התרבות בעריכתי "יקום תרבות " ..

אז הנה כאן עוד אחד מהמאמרים המעולים של חגית   שבאופן קבוע מופיעים ב"יקום תרבות " על הקולות והכוחות החדשים של השירה העברית הצעירה שחגית היא כיום אחד הגלאים  והמסמנים הגדולים שלהם.

והפעם שני משוררים צעירים ומעולים במיוחד נעה  שחם ועמית בן עמי .

 

המבחר של נעה שחם ועמית בן עמי

סוקרת חגית בת אליעזר

את נעה שחם ועמית בן עמי –משוררים  צעירים, בראשית שנות השלושים לחייהם, הכרתי בזכות המשוררת אלה נובק, ואירחתי אותם בסלון הספרותי  שאני מארגנת אחת לכמה שבועות בדיזנגוף סנטר  שבו נחשפים לציבור  לפעמים לראשונה מיטב הכוחות החדשים של הספרות העברית החדשה והמתחדשת.

המבחר של נעה שחם 

נעה שחם – היא יועצת לשון לחטיבת החדשות בתאגיד 'כאן', עורכת ומורה. בסוף 2018 יצא לאור ספר שיריה 'כֻּלָּנָה', בהוצאת 'מקום לשירה', בעריכת נועה שקרג'י וגלעד מאירי.

 

שירים אחדים של נעה שחם כתובים בלשון רבות, כמו 'אנחנו כולנה', הפותח את הספר. השיר כתוב בשורות רחבות, מלאות. הוא נותן בנדיבות 'אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן לְכָל הַפֶּרְסוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ', ושופע נשיות חיונית 'אֲנַחְנוּ צוֹבְעוֹת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים'. הצבעוניות הזאת מתכתבת-מתעמתת עם גוני אפור של שירת דוד פוגל לו מוקדש השיר.

 

 

נעה שחם עוסקת בלשון – עורכת, מתקנת, מחזירה למוטב – את דברי אחרים.

זאת עבודה. אך ביצירה נעה שוברת תחביר, מפירה חוקים. היא כותבת בצורה יצרית על יצירתיות בשיר המובא כאן כתמונת פרסומו במדור 'שיר ביום' בעריכת אלעד זרט בעיתון ידיעות אחרונות

 

בתחילת השיר גוף ראשון יחיד צועק את האות י' המתריסה, עד שנרגע קמעה וחוזר לתלם של אותיות אית"ן.

 

השיר על הטבע מתגלה כשיר הזדהות נשית. גוף ראשון רבים – 'נהיה' – מתפצל ל"כל אחת מאתנו', והטבע הופך להיות אנושי.

 

 

בשיר טבע אורבני נעה מתבוננת בציפור צוצלת, השוכנת "בֵּינוֹת אֲרוֹנוֹת חַשְׁמַל". השורות החוזרות בשיר, דוגמת "שָׁבוּעוֹת אַתְּ דּוֹגֶרֶת", "הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת אִתָּךְ" ממחישות את שגרת חייה המחזורית של הציפור.

 

מתחילת השיר, לעומת מצבה הקיומי של הציפור, הכותבת נמצאת במצוקה של ממש: "כְּנָפִי שְׁבוּרָה", "הַחוּט שֶׁל הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ מְחֻוָּט". לעומת זאת סוף השיר מבשר על מות הציפור, וניתן להבין, שהכותבת מחלימה.

 

אכן נעה עוברת "ניתוח הפרק" מתוך "שירי יד שמאל"- השער (הפרק) השלישי והאחרון של הספר 'כֻּלָּנָה'

 

 

 

השיר האישי החושפני מוגש נקודת ראות של הזולת. לשמאל יש גוון של נחיתות לעומת ימין, אך במקרה של נעה שבירת כתף ימין הניבה חטיבת שירים בעלי פואטיקה מיוחדת ויחודית שמשאירה בפה טעם של עוד וסקרנות מה עוד המשוררת הזאת הולכת ליצור.

 

 המבחר של עמית בן עמי 

עמית בן עמי – עוסק בחינוך ובהוראה, עובד על ספר שירה ראשון בעריכת ערן הדס, שעתיד לצאת לאור בהוצאת 'ברחש', עורך יחד עם אלה נובק את 'ערבילית'– כתב עת אוונגרדי המשלב טקסטים ודימויים חזותיים.

עמית בן עמי מיטיב לכתוב על חפצים. יש לו יחס אישי לפריכיות אורז שלא חדלות להגיע: הוא אוהב אותן.

 

 

משיר על מזון כחפץ אל שיר על איבר בגוף, שהוא דומם כשלעמו, אך בהחלט קשור לאדם החי- שיר 'הפה'

 

יפה ההקשר לספר 'חקירות פילוסופיות' של לודוויג ויטגנשטיין אשר דן בהרחבה בפילוסופיה של השפה. העברית עושה חסד עם המילה "שפה" ומטעינה אותה בשלל משמעויות מוחשיות ומופשטות, בהן עמית משתמש בשיר המשולש הזה, בו נלעסות 'החקירות'.

מהפילוסופיה למוח ההוגה וביחוד למבנהו הפיזי. השפה מאפשרת, ועמית משתעשע בחדווה, בצירופים 'כְּפוּלוֹת קְפָלִים', 'קְלִפַּת קְפָלִים', ועוד, ועוד. השיר 'מונדו-מיינד' מובא כאן כתמונת פרסומו בגיליון 11 החדש של כתב העת 'הבה להבא' בעריכת עודד כרמלי.

 

 

הדומם והחי חולמים בשרשרת. עמית בן עמי נהנה להיות דוברם הנאמן:

 

 

והנה היא הערבילית העֲגֻלּית, שהעניקה את שמה לכתב העת. היא רוחפת וחגה נון סטופ, ללא נון סופית.

 

 

 

לצד כתיבתם הייחודית של שני המשוררים – האינטואיטיבית של נעה שחם, והשכלתנית יותר של עמית בן עמי, ניתן להבחין בקווי דמיון: אמירתם רמה ובוטחת, רגישותם לשפה מניבה חידושים רעננים.הם כל אחד מהם בדרכו שלו הייחודית מסמן משהו חדש ,משהו שלא היה כמוהו ,ושעדיין נמצא לכאורה מתחת לפני השטח אבל הוא שם והוא בדרך לפרוץ .וכשהוא יצא הקרקע תזדעזע והארץ תרעש.

 

הדיוקן של הגאון מווילנה -זיוף או אמת ?

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב   ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

ותמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? ).

על הכריכה ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי צוייר אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע אולי בידי צייר עברי ידוע  מאוד בוריס שץ מייסד בית הספר "בצלאל " או בידי  יבגניה ז'ירמונסקי מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ .

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

רשימה זאת היא הסיום לסדרה   שעוסקת בשאלה זאת מבוססת בחלקה על הרצאה שניתנה לרגל השקת הספר של ד"ר אריה מורגנשטרן הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליך הגאולה "(הוצאת מאור 2018 ) בבית יוצאי ווילנה.

תוכלו לצפות בה כאן :https://www.youtube.com/watch?v=BX1O9KNLj-Q

 

 

החלק הראשון בסדרה :

והיו עיניך רואות את מוריך :דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של אישים ומנהיגים יהודיים מימי קדם ועד המאה ה-18 

החלק השני :

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי אמת או זיוף ? 

וכעת למאמר המסיים בסדרה.

תמונת הדיוקן של הגאון  מווילנה הגר"א   ( 1720-1797) הפכה לאורך הדורות לתמונת הדיוקן המפורסמת הנפוצה והאהובה ביותר בעולם היהודי האשכנזי ללא כל מתחרים . ומפיציה השתמשו  בהפצתה בטכניקות חדשות של שיווק והדפסה שאיש לא חשב עליהם בעולם היהודי לפניהם.

אולם נשאלת השאלה עד כמה תמונה זאת אכן אמיתית  ואותנטית? האם היא אכן מייצגת את פניו האמיתיים של הגר"א ומי בעצם עמד מאחוריה ? סוחר ממולח?   אמן נוצרי  זייפi ?  או בני משפחתו של הגר"א עצמו ?האם הציור המפורסם  של הגאון מווילנא או יותר נכון הדיוקנאות השונים של הגאון מווילנה  הם מזוייםפים  כמו דיוקנאות הרמב"ם והדיוקנאות   של  הבעש"ט והרב שניאור  זלמן מלאדי?

אין תשובה מוחלטת לשאלה שלמעלה   אולם נראה בגלל שיקולים היסטוריים שדווקא לתמונה של הגר"א  בניגוד לתמונות האחרות שצויינו יש בסיס היסטורי מוצק.  והיא  בניגוד להם אותנטית.

אמנם יש לזכור שרבים מהרבנים החסידיים התנגדו לציור של דמותם והתנגדו גם לצילומים של דמותם וזאת הסיבה שאין  תמונות אותנטיות  שלהם.אבל ככל הנראה זה לא היה כך במקרה של הגאון מווילנה.

נכון שהושמעו התנגדויות לעניין והנה דוגמה  :

"אין לנו כל ידיעה ברורה שישב בכלל אי-פעם אי-מי מול דמותו של הגאון וצייר! תמונתו של הגאון התפרסמה לראשונה בשנת תקפ"ה – קרוב לשלושים שנה לאחר פטירתו של הגאון – וכמה אנשים חיו אז שהכירו את מראה פניו של הגאון שהיה ממעט לצאת מביתו? אם כן, יתכן שתמונה זו של הגאון לא צויירה על ידי מי שראה אותו, ואין בינה לבין המציאות כלום. 
ואם נשאל – והרי בכל זאת היו אנשים באותו זמן שחיו וראו את הגאון? (ראה עמ' 113 בספרו של דב אליאך "הגאון" , שהסבא מקלם הכיר אשה שעוד זכתה לראות את פני הגר"א). זו אינה ראיה. ראה מה שכתב רבי משה מאיר ישר, בספרו "החפץ חיים – חייו ופעליו" (הוצאת נצח, ת"א תשכ"ט, עמ' תרלד) על תמונתו הידועה של החפץ חיים: "תמונה זו שנפוצה עד כה אינה מתארת אל נכון את צורתו האמיתית והמקורית של הגאון הצדיק"! ותמונה זו, היא התמונה הידועה והנפוצה ביותר עד היום – למרות שכל רואי פני החפץ חיים (מהם אשר עדיין חיים עמנו כיום…) גם הם אמרו ואומרים – "זה לא החפץ חיים"! וזאת למרות שישנן תמונות נוספות מהחפץ חיים שרואי פניו מאשרים בפה מלא על אמיתתן – אוין אנו צריכים לפצות את עצמנו בתמונה מפוקפקת. ומה נאמר על תמונה שמתפרסמת לאחר שנים כה רבות מפטירת הגאון? "

( מתוך ביקורת אנונימית על ספר הגאון של הרב דב אליאך

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=506334&forum_id=1364&fbclid=IwAR0fy4o8AfEsSo7Y8xjVNCyQ3kbTKlPYOpRHfPDHPX5bzXp99ehXLBUQhJY

ברשימה זאת נענה על טענות אלו ואחרות.

הצייר הנוצרי של הגאון 

קודם כל יש לציין שבידינו יש שתי עדויות שונות על דיוקנאות  של הגאון מווילנה שצויירו בחייו .

עדות אחת מופיעה במאמר חשוב של  זוסיה אפרון  (Zusia Efron ((1911 – 2002 )   ששימש  שנים רבות כמנהל המשכן לאמנות בעין חרוד.   הוא היה מומחה ליודאיקה וציורים של הגאון  שעליהם כתב מאמר חשוב באנגלית שאותו השמיע כהרצאה בכנס מיוחד במינו על הגאון מווילנה שהתכנס בווילנא ב-1998  בהזמנת ובאירגון הרשויות הליטאיות לרגל מלאת 200 שנה לפטירת הגאון.

המאמר נקרא:

,  . Portrait of the Gaon of Vilna : two centuries of imaginati. The Gaon of Vilnius and the Annals of Jewish Culture (1998) 164-168.  ( ואותו תמצאו בנספח למאמר זה למטה )

על פי עדות שאותה רשם זוסיה אפרון  במאמר זה היה אמן פולני נוצרי צעיר סטודנט באוניברסיטת וילנה ששמו אינו ידוע שהכין רישום בעיפרון  של פני הגאון .ורישום זה היה הבסיס לציור שמן  שהכין מאוחר יותר של הגאון.

התמונה הזאת נשארה אצל משפחת האמן ששמו אינו ידוע במשך 70 שנה.

תוצאת תמונה עבור חייקל לונסקי

חייקל לונסקי 

ב1923  אולי בעקבות שמועות על האירועים שנערכו  לזכר  הגר"א ב1920 לרגל מלאת מאתיים שנה להולדתו ,המשפחה  יצרה קשר עם  הספרן חייקל לונסקי שהיה קשור למוזיאון האתנוגרפי היהודי בוילנה על שם ש.אנסקי  ( שפירסם ב-1920 מאמר חשוב וראשון מסוגו  ביידיש על דיוקנאות הגר"א  שמן הראוי שמישהו יתרגם אותו לעברית ) . לאחר השיחה עם לונסקי שהשתכנע בידי טענותיהם  המשפחה תרמה למוזיאון האתנוגרפי היהודי את התמונה הבלתי ידועה לחלוטין עד אז.  ושם היא נשמרה עד שהציור נגנב ביחד עם שאר אוצרות המוזיאון בידי הנאצים ועקבותיו נעלמו מאז.

עותק של הציור פורסם  לפני היעלמו  בספר של קלויזנר "תולדות הקהילה העברית בוילנה " ב-1935  בצילום  של הצלם י"א צינוביץ  והנה הוא כאן.

 

לונסקי החשיב את התמונה כאותנטית ולדעת זוסיא אפרון שראה את הציור במוזיאון בווילנא  זה היה הציור האמיתי היחיד של הגאון שנעשה בימי חייו .הוא העריך שהוא נעשה בערך בתקופה שהגאון היה בן 50 .

אפרון העריך  במאמר   ( שכאמור תוכלו לקרוא בנספח למאמר זה אם תגללו למטה  ) שזה היה בתקופה של 1750 -1755 אבל זאת טעות כמובן שהרי הגאון נולד בשנת 1720 ,  כוונתו הייתה לשנים 1770-1775.

אפרון  חשב שציור  זה  שימש כבסיס היחיד לכל הציורים שפורסמו מאז על הגאון.זאת משום שהדגש הוא על דיוקן הגר"א המתואר ללא מאפיינים נוספים ,וללא כל נסיון לרמוז על מעמדו ,על אישיותו ,או על דמותו כפי שנצטיירה על פי הסיפורים והאגדות שנרקמו סביב דמותו.

אבל  לי נראה שהוא שגה גם בזה. הציור אינו דומה  בתווי הפנים לציורים האחרים על הגאון וגם לא יכול היה להיות ידוע לציירים שלהם או למישהו בקהילה היהודית שהרי היה שמור כל השנים בבית האמן ומשפחתו  הנוצריים עד לשנת 1923.  נראה שציור זה גם אם הוא ציור  אותנטי של פני הגאון לא היה מוכר לאיש בקהילה ואיש לא ניסה לשכפל אותו או לקבל ממנו השראה כלשהיא.

הערה :המבקר האנונימי שלמעלה טוען  ש"תמונה זו מזכירה ביותר את תמונתו הידועה של   "השאגת אריה,"   ( 1695-1785) וכנראה שהצייר – או מי שהחליט לשייך תמונה זו לגאון – החליף ביניהם" .

עקרונית לא מן הנמנע שהוא צודק.אבל יש לראות את הדיוקן שאליו כיוון על מנת להחליט.

אינני יודע לאיזה דיוקן הכותב אנונימי  מתכון.ייתכן הוא  התבלבל והחליף את אריה ליב גינצבורג "שאגת אריה " שלא ידוע לי על דיוקן שלו עם מישהו אחר. אולי   עם הדיוקן  של הרב שמואל הלוי איידלס "המהרש"א  ( 1555-1631) דיוקן שיש בו סימני דימיון כלשהם לדיוקן המיוחס לגר"א למעלה.

 

דיוקן  מזוייף של הרב שמואל הלוי איידלס המהרש"א. 

אבל זהו בכל אופן אינו דיוקן עתיק כלל וכלל. זהו דיוקן מזוייף שלמיטב ידיעתי הוא פורסם לראשונה רק במאה ה-19.

ההופעה המוקדמת ביותר של דיוקן זה שידועה לי היא בתמונה קבוצתית מ-1896  כאן :

 

הצייר היהודי של הגאון

אבל ישנה עדות נוספת על ציור שצויר של הגאון בחייו.

העדות הנזאת פורסמה תחילה ביידיש בשנות העשרים של המאה הקודמת ולאחר מכן בעברית בכתב עת בשם "ההד" בשנת 1937.

 

ב-1927 שנת ה130 לפטירת הגאון פירסם א. גרץ. מאמר ביידיש   בכתב עת בצרנוביץ ,מאמר שתורגם שנים מאוחר יותר לעברית תחילה בכתב העת "ההד" ב-1937 ולאחר מכן שוב  בכתב העת "נרות שבת" בשנת תש"ח.ושתי הגירסאות השונות של המאמר בעברית מובאות כאן למעלה.

במאמר זה בדק המחבר גרץ  את השאלה האם יש לראות בתמונה של הגאון  כאותנטית.

האם באמת הייתה ציור מדוייק של פניו?

הוא סיפר שאחד המפיצים של התמונות  במחצית השנייה של המאה ה-19 היה שמעון הורוביץ  ( 1820-1900) מהעיירה זאגר שבליטא תלמיד חכם "אחד החכמים המצויינים ביותר שבזאגר שתורה וחכמה התאחדו בהם ". .לדברי גרץ הוא חיבר את הביאור על מחזור ויטרי. ( ספר הלכה ומחזור  תפילות, המיוחס לרבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י  המחזור שכתיבתו הושלמה בשנת 1208 נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות) . מהצד חשף הורוביץ התלמיד חכם הידוע התפרנס  מהוצאת וממכירת תמונות הגר"א .וזה היה עסק  טוב מאוד כי כל בית בליטא היהודית רצה תמונה של הגר"א . .ו"הוא הוציא לאור את התמונה באלפי אקסמפלרים ".

גרץ כתב ש"זקני ליטא" סיפרו לו בשמו של שמעון הורוביץ  שבתחום פרנסתו זה  בהחלט אמור היה לדעת שהתמונה המפורסמת של הגאון צויירה  בידי אחד מתלמידיו "פרוש אחד מקלפישק שהיה תלמידו המובהק של הגאון ושהיו לו כשרונות ציור .פעם כשהגאון ישב בחדר עבודתו על הגהותיו לתלמוד צייר התלמיד  את תווי פניו בעפרונו .הרישום הזה של התלמיד של תווי הפנים של הגאון שהוא שהפך לציור המפורסם .. ולבסיס לציורים המפורסמים שהורוביץ ואחרים מכרו אותם בעשרות אלפי עותקים.

גרץ שמע את הסיפור אבל לא ראה שיש לו הוכחה. אחרי הכל הורוביץ יכול היה לבדות את הסיפור מליבו כדי לשוות אמינות לציורים שהפיץ. עד שבשנת 1912 היגיע לאכסניה בעיירה קלפישק אכסניה שעברה מדור לדור.ושם סיפרו לו הבעלים לפי תומם על אחד מאבותיהם שהיה תלמיד  הגאון ובעל כישרון ציור וצייר פעם את  הגאון עצמו .

גרץ נזכר אז בסיפור שסופר לו בשם שמעון הורוביץ וראה בכך הוכחה חותכת לסיפור.אלא שלצערו הרב שכח את שם הצייר שנמסר לו  ולא רשם אותו.הוא רשם לעצמו יום אחד לחזור לאכסניה וללמוד שוב  את שם הצייר ולחקור עוד על פרטים מדוייקים.

16 שנים  ומלחמת עולם אחת חלפו עברו. ב-1928 גרץ  חזר אל המקום אבל אז לצערו התברר לו  שהאכסניה שעברה מאות שנים בירושה מאבות לבנים  שוב אינה קיימת ,היא נחרבה בידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה.

"ולדאבוננו הגדול נעלם מאיתנו שם הפרוש המצייר של הגאון מווילנה ". הוא מסיים.

לאחר שהרשימה פורסמה בעברית בפעם השנייה בכתב העת "נרות שבת " בשנת תש"ח פורסמה כנגדה התקפה בידי החוקר שאול חנא קוק והופיעה כמכתב תשובה  כמה גליונות מאוחר יותר ובה לכאורה הוא מפריך את הרשימה. למעשה הוא התייחס בעיקר לתמונה של הגאון שאותה פירסמה המערכת כאילוסטרציה ( ולא היה לה שום קשר שהוא לרשימה עצמה  פרט לנושא ) והראה שהיא לא יכולה להיות תמונה מקורית מימי הגאון עצמו מאחר שהיא מתוחכמת מידי בתיאור ארון הספרים והרקע שמאחורי הגר"א שלא יכול היה להיות בבית הגר"א העני.

אלא שטענותיו הן ברובן לא רלבנטיות לשאלת האותנטיות של תווי הפנים שבתמונה.

מוסכם שהתמונה כפי שהיא  לפנינו היא מעובדת ומזויפת.אבל גם ברור לחלוטין שכל דבר בתמונה הוא תוספת מאוחרת והצייר המקורי צייר רק את תווי הפנים ולא שום דבר חוץ מזה , וגם ברשימה עצמה לא נטען שום דבר חוץ מזה.הצייר המקורי  בוודאי לא צייר את כל הרקע של ארון הספרים וכו' .שהם תוספת מאוחרת אולי בידי הצייר המקורי ואולי בידי צייר מאוחר יותר  אולי 70 שנה לאחר זמנו של הגר"א.

 

 

נראה לי שלמרות שאין להן הוכחה מוחלטת יש להתייחס ברצינות לסיפור על התלמיד שצייר את הגר"א.ולאמיתו של דבר יכול להיות שהגר"א צוייר בימי חייו  ברגע זה או אחר  לא פעם וגם לא פעמיים.   ועל ציורים אלו מבוססים הדיוקנאות השונים.מאידך יכול להיות גם שהיה רישום בסיסי אחד ויחיד שבו השתמשו הציירים וכל ההבדלים בין הציורים השונים הם תולדה של העתקה לא מדוייקת שהרי טכניקת הצילום עוד לא נולדה. אם סוקרים את התמונות השונות של הגר"א ( וישנן עשרות רבות מהן )רואים שכמה מהם הם תוצאה של העתקה של ציור מקורי ידוע בידי צייר הלוקה בדייקנותו או ההעתקה מההעתקה ראשונה או שנייה או שלישית וכתוצאה נוצרים פנים חדשים,

ברוב התמונות הידועות שלו תווי הפנים הם זהים או בכל אופן דומים מאוד .יש תמונות אחרות שתווי הפנים השתנו מאוד ובבירור היו אלו ציירים גרועים או חובבניים שיצרו אותן.

ציור  גרוע במיוחד של הגאון  מאת אמן לא ידוע  מסביבות 1830  הכיתוב מציין את בקיאותו של הגאון ב"שבע החכמות ". נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב. 

מהם שתיארו אותו על רקע ארון ספרים גדולים ויקרים למראה ואף בשפות לועזיות שונות מהם שהסתפקו במראה פניו על רקע מופשט. אם זאת כולם נצמדו לתיאור הקבוע של קולמוס ביד אחת סופר בידו השנייה .

ציור מאת אמן אנונימי סביבות 1830.נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב.

עטרת ראשו הוחלפה שוב ושוב מכובע פרווה חורפי לכיפה או ירמולקה נפוצה. ובציור הידוע הראשון הלבישו אות אדרת מלכותית .אחרים מאוחר יותר העדיפו לכסותו בטלית  או בתפילין,או בשניהם ביחד  סמלים יהודיים יותר עבור היהודי הגדול מכל.

אציין  עם זאת שתווי פנים הדומים לאלו שבחלק מהתמונות של הגר"א נמצאים בקרב צאצאיו של הגאון לאורך הדורות.

אצל כמה מצאצאי הגאון ובדרך כלל צאצאי הרב יעקב משה לנדא נמצא התמונה עתיקה של הגר"א שנכתב עליה "שזוהי התמונה האמיתית היחידה והתמונות האחרות הכוזבות והבדויות בטלות ומבוטלות".

 

 

מתי  ובידי מי הודפס הדיוקן הראשון של הגר"א ?

י

p

 

 

 הדפס אבן הציור המוקדם ביותר של הגר"א  מהשנים 1821-1825 ( כנראה 1821 והוכן במהלך שנת 1820 )     צייר  הצייר הליטאי פולני ג'וסף  הילארי גלובצקי Józef Hilary Głowacki    כנראה על סמך רישום בעיפרון של תווי פנים שסיפק לו היזם  המזמין אולי הרב יעקב משה  מסלונים. נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב. 

 

בדרך כלל אפשר לתארך במדוייק את הדיוקנאות של הגר"א שהופיעו במהלך המאה ה-19 שכן בדרך כלל יש עליהם חתימה עם תאריך של הצנזורה הצארית שמאשרת את פירסומן.

דווקא בציור המוקדם ביותר שבידינו  אין לנו תאריך אבל לעומת זאת יש לנו חתימה ברורה של הצייר.

חוקרת האמנות  רחל שנולד  שפירסמה מאמר מקיף על הנושא בשם "פני אליהו :דיוקן הגאון מווילנה באמנות העממית " בקטלוג תערוכה של בית התפוצות על הגר"א מ-1998 "אדרת אליהו :הגאון מווילנה -דמותו והשפעתו "" מעריכה שהציור נוצר בסביבות 1825.

( להרצאות באירוע ההשקה לאותה תערוכה שמשפחתי תרמה לה כמה וכמה מוצגים תוכלו לצפות ולהאזין כאן )

 

במוזיאון בקרקוב ששם נמצא עותק של הציור  שנתרם להם ב-1912  ( לצד עוד שישה דיוקנאות שונים של הגאון באוסף ציורי רבנים יהודיים שיש להם )  מתארכים אותו בין 1810 ל-1827.

וראו על כך במאמר IN ETERNAL MEMORY SHALL HE REMAIN RIGHTEOUS.
FORMED FROM THE DUST OF THE GROUND, MORE SPLENDID THAN A JEWEL.
LITHOGRAPHIC PORTRAITS OF RABBIS IN THE COLLECTION OF THE NATIONAL
MUSEUM IN KRAKÓW:  כאן.

אפשר לדייק לגבי תאריך התמונה  יותר מזה : התמונה של גלובצקי   נוצרה בין  שנת 1821 השנה שבה נפתחה מחלקת הליטוגרפיה  הדפסי אבן   באוניברסיטת וילנה,(זאת הייתה עד אז טכנולוגיה נדירה מאוד בפולין ובליטא )  שם הודפס הציור ובין שנת  1827 ,   וליתר דיוק  אוגוסט 1827,  שאז שמע  על התמונה  הגביר צבי הירש לאערן  באמסטרדם.

יש בידינו מכתב מתוארך מאוגוסט 1827  שבו הוא מזמין עותק של התמונה.  הוא אישר שקיבל עותק ב-1828.

אפשר לצמצם   את התאריכים שבהם נוצרה התמונה אף יותר מכך לבין 1821 ל-1825. השנים שבהן עבד במחלקת הליטוגרפיה באוניברסיטת ווילנה הצייר ג'וזף הילארי גלובצקי שיצר את ההדפס במחלקה זאת.

הצייר באופן נדיר חתם על הדפס האבן הזה ןהוא כולל כיתוב בעברית ובפולנית על הגר"א.

 

אני מעריך שהתמונה נוצרה לא דווקא ב-1825 אלא בסביבות שנת 1821. קרוב לאירועי שנת  1820 שנת המאה להולדת הגאון מווילנה,שלדעתי התמונה  נוצרה במסגרתם ועבורם. יש כל סיבה לחשוב שיזם התמונה היה מעוניין שהתמונה תתפרסם קרוב ככל האפשר לשנת 1820 כשהתקיימו בווילנה אירועים לזכר הגר"א.

אם כך היה הליטוגרפיה הזאת היא אחת הראשונות בכלל שנוצרו במחלקת הליטוגרפיה של אוניברסיטת ווילנה  שנפתחה זה עתה.ואולי  הליטוגרפיה הראשונה בכלל שנוצרה שם,ממש בימים הראשונים !  שכן ליזם התמונה היה אינטרס לפרסם  את התמונה מהר ככל האפשר עבור הציבור שזה מקרוב היזכירו לו שוב את הגר"א בשורה של אירועים ופרסומים של כתבי יד.

בתמונה הגר"א מתואר כעוסק בכתיבה לבוש בבגדי התקופה חובש כובעי פרווה ועטוי זקן .סימן ההכר היהודי הבולט שלו הוא הכיתוב בעברית ובפולנית המתאר את גדולחו והגותו ובמיוחד את בקיאותו בשבע החכמות ( המדעים ).קשה להאמין שיזם התמונה חשב ברצינות  שהצבור  הליטאי פולני  הנוצרי ימצא עניין בתמונה אבל יש להניח שהוא דאג מאוד מפני הצנזורה הצארית ולכן השתדל לתאר את הגר"א ככל האפשר כחכם "רגיל ".

 

מי היה הצייר  "הנומינאלי " של הדיוקן?

ג'וזף הילארי גלובצקי  Józef Hilary Głowacki .לכאורה הצייר המקורי של הגר"א

ג'וזף הילארי גלובצקי Józef Hilary Głowacki ( 1789-1858) הצייר החתום הכמעט יחיד של דיוקן כלשהוא של הגר"א הוא דווקא צייר פולני חשוב וידוע למדי.בכל אופן הוא  חשוב מספיק כדי שיהיה עליו ערך בויקיפדיה הפולנית.ואל יקל ליבכם בדבר יש אלפי אמנים שלא זכו לערכים בויקיפדיה.

הוא נולד ב1789 במינסק בן של מקשט תיאטראות ועסק בתחום זה בעצמו .אביו לימד אותו ציור עד ש ב-1808 עבר לוילנה  ולאחר מכן למד ציור בוילנה תחת הדרכת הצייר הידוע ג'/ן רוסטן. במהלך לימודיו יצר תפאורות עבור  תיאטרון וילנה .לאחר סיום הלימודים הפך למרצה  על פרספקטיבה  באוניברסיטת וילנה .ב1818 הוא צייר את ציורי  הקיר באוניברסיטה

בין השנים 1821- ו1825  במקביל להיותן למרצה בפרספקטיבה באוניברסיטה הוא עבד במחלקת הליטוגרפיה של האוניברסיטה שנפתחה רק ב-1821 כנראה  מימיה הראשונים.

דיוקן עצמי של ג'וזף הילארי גלובצקי 

ב-1826 הוא  עזב את מחלקת הליטוגרפיה ועבר מוילנה לוורשה שם צייר ציורים  בארמון  של אחוזה גדולה של הגנרל לודויק מיכאל פאק.שם המשיך לעסוק בעיצוב   תפאורות לתיאטראות .הוא צייר תפאורות לאופרות ידועות שונות.

הוא נפטר ב-1858.זה המידע שיש בידינו על הצייר הלכאורה הראשון של הגר"א.

הויקיפדיה הפולנית לא יודעת  את זה אבל יצירתו החשובה ביותר של האיש הייתה הציור של רב יהודי שספק רב עם הוא שמע עליו הרבה בימי חייו ומן הסתם שכח אותה מיד לאחר ביצוע המשימה כשעבר לפרוייקטים אחרים.

.מהמידע  על אדם שעושה רושם בינוני בתכלית אפשר להסיק שלא היה לו שום קירבה ושום עניין בנושאים יהודיים.הוא לא היה יוזם שום  דיוקן  של הגר"א שספק רב מאוד עם שמע עליו בכלל ( הוא היה רק בן 8 כשהגר"א נפטר )..ברור לחלוטין שעבורו זאת הייתה עוד עבודה כדי לשלם את המשכנתה.

בבירור  מאחורי הציור עמד יזם יהודי שפנה אליו ושכר אותו לבצע את העבודה.

.יזם יהודי שמן  הסתם לא הצליח למצוא אמן יהודי בליטא או בפולין ונאלץ להיזקק לאמן נוצרי כדי שיגשים את תכוניותיו.

מי היה המזמין ? מי העלה על דעתו שדיוקן של הגאון מווילנה יכול לעניין את הציבור היהודי ויצר בכך את התמונה היהודית המפורסמת ביותר של כל הזמנים ? גרץ לכאורה  נותן לנו את שמו.

גרץ מספר שאת הרישום שלו של פני הגאון בעת לימודו   מעובד ( בידי אמן פולני ) הוציא שמעון הורוביץ לאור  מעובד בידי  האמן הפולני באלפי עותקים.

אבל הוא טועה.  שמעון בן שאול הלוי הורוביץ  רק נולד בשנת 1820 וכמובן לא יכול היה להיות המפיץ המקורי של הציור. הוא היגיע רק בשלב מאוחר כשכבר היה ברור שדיוקן הגר"א הוא "רב מכר" אצל יהודי ליטא.

כך שבשלב זה איננו יודעים  בוודאות מי היה המפיץ המקורי של תמונת הגר"א בשנות העשרים של המאה ה-19.

אבל בהחלט אפשר לשער למי היה מניע.

וניתן להעלות על הדעת שהמפיץ והיזם המקורי של הפרוייקט  היה איש משפחת הגר"א שיחסה לציורים נע תמיד בין שתיקה להערצה.

ניתן להניח שהרעיון להפיץ את תמונת הגר"א נולד או בכל אופן  צבר תאוצה בשנת 1820 שנת המאה להולדת הגר"א.ואולי נוצר עוד קודם לכן בשנת 1817 שנת העשרים לפטירתו של הגר"א.

יכול להיות שלקראת שנת 1820 ואולי אף ב-1817 הוקמה וועדה אולי של בני משפחה ותלמידים של הגר"א שבחנה אפשרויות שונות להזכיר את שמו ובהן אפשרות הפצת תמונתו.

היזם שהפיץ את התמונה עשה זאת כפרויקט חסר תקדים למכור את התמונה לכל בית יהודי. ותוך שימוש בטכנולוגיה חדשה שזה רק עתה  היגיעה לליטא.

טכנולוגיית הדפסי האבן הליטוגרפיה  פותחה  בבוואריה בידי  השחקן  והמחזאי אלואיס זנפלדר בשנים 1796-1798  והיא איפשרה להדפיס ולשכפל תמונות במחיר נמוך יותר ובאיכות גבוהה יותר ממה שהיה אפשרי עד אז.

הטכנולוגיה הזאת היגיעה לליטא  בשנת 1821 שאז הוקמה מחלקת הליטוגרפיות באוניברסיטת וילנה. ויש לדעת ליטא הקדימה בעשור בשימוש בטכנולוגיה החדשה את שכנתה הגדולה פולין. הסטודיואים הראשונים בפולין ליצירת ליטוגרפיות נוצרו בערים הגדולות ורשה וקרקוב רק בשנת 1830 כמעט עשור לאחר שהוקם הסטודיו באוניברסיטת וילנה.

.האיש שעמד בראש מחלקה  לליטוגרפיות באונ' וילנה מראשיתה ב-1821 היה האמן והמורה לאמנות  ג'וזף הילארי גלובצקי.

עם טכנולוגיה חדשה זאת של שכפול והפצה  נפתחו לפני יזמים שהתעניינו בהפצת דיוקנאות  אפשרויות טכניות חדשות וחסרות תקדים.

אמנם דיוקנאות של רבנים יהודים כבר הופצו בקהילות שונות בעבר. אנחנו יודעים שדיוקנאות של הרב צבי אשכנזי אביו של יעקב עמדן למשל הופצו בקהילות שונות ( ללא ידיעת הרב ) ובקנה מידה גדול יותר הדיוקנאות של הרב יהונתן איבשיץ. גם כן ללא ידיעת והסכמת הרב. אבל אלו היו מקרים בודדים ובקנה מידה קטן ביותר.

. יתכן שליזם  היהודי   היה קשר אישי  כל שהוא עם האמן  הליטאי שהוא זה שהיציע להשתמש בטכניקה החדשה של הליטוגרפיה עבורו .

וכך במחצית הראשונה של שנות העשרים של המאה  ה-19 החלה להיות מופצת התמונה הראשונה של הגר"א.

האם הייתה זאת תמונה אותנטית ? האם היו אלו באמת פני הגר"א בציור ?  או שמה כמו במקרה התמונה של זלמן שניאור מלאדי המדובר בזיוף של מישהו שאף לא ראה כלל את הגר"א?

אין הוכחה מוחלטת אבל רוב הסיכויים הם שהתמונה הייתה אותנטית ואכן תיארה בדייקנות את פני הגר"א  ( אם גם לא  את לבושו שלא היה  כפי שהוא  מופיע בציור )  מכמה סיבות :

הדיוקן פורסם כעשרים שנה פלוס לאחר מותו של הגר"א. זה לא זמן ארוך כל כך. אפילו שלושים שנה לאחר מות הגר"א עדיין חיו אנשים רבים מאוד בווילנה שזכרו בדיוק  כיצד נראה הגר"א. ובהם נכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים שפגש אותו ויחיה עוד שנים רבות מאוחר יותר עד שנת 1849 למען הדיוק.

אם התמונה הזאת שהופצה בהפצה המונית לא הייתה נראית כפי שנראה הגר"א במציאות האנשים האלו היו מרימים קול צעקה.

על מנת לפרסם בציבור היהודי היה על היזם המפיץ של הפרוייקט חסר תקדים כזה  לקבל הסכמות של רבנים שיאשרו את פרסום התמונה.   רבנים אלו ניתן להניח ידעו בדיוק איך נראה הגר"א ומן הסתם היכירו אותו אישית .הם לא היו מתירים פרסום תמונה של מישהו שנושא את שם הגר" א אבל אינו נראה כלל כמוהו.

דיוקן יוצא דופן של הגר"א מזוקן ,משנות ה-30 או הארבעים של המאה ה-19.צייר אנונימי.

אנחנו  גם לא שומעים כלל על התנגדות מתלמידיו של הגר"א היו בחיים  עת פרסום התמונה המחצית הראשונה של שנות העשרים של המאה ה-19 או מנכדו יעקב משה מסלונים  שהיכיר היטב את הגר"א ויחיה שנים רבות לאחר מכן פרסום התמונה.איננו שומעים על שום התנגדות מהם לתמונה. ויש לדעת שבני  משפחת הגר"א נהגו לתבוע אנשים שפירסמו כתבי יד של אביהם ללא רשותם..הם באותה מידה יכלו לתבוע את מפיצי התמונות.אבל לא עשו זאת.הם נתנו לתמונות להמשיך להתפרסם ולהימכר בלי חהשמיע קול צעקה.

המסקנה שיש להסיק היא ששתיקה כזאת היא בגדר הסכמה לפרסום התמונה שצאצאי משפחת הגר"א לא ראו כל סיבה להתנגד לה

גם כי נראתה  כמו  שנראה הגר"א בחייו..

וגם משום שייתכן בהחלט שלמשפחת הגר"א היה יד ורגל ויותר מכך  בהוצאת התמונה לאור.

אני מציע שהיה זה  נכדו של הגאון מווילנה הרב יעקב  משה מסלונים  שאולי בשנת 1820 שנת המאה להולדת הגאון  ואולי אף קודם לכן החליט לקדם את הפרסום של סבו הנערץ על ידי פרסום תמונה מצויירת שלו והפצתה באופן חסר תקדים כהדפס אבן ליטוגראפיה.

יעקב משה לנדא מסלונים פירסם ספרים שונים שבניגוד לאלו של מרבית הרבנים בזמנו היו  בהם איורים של בית המקדש .כלומר לא הייתה לו כל התנגדות לויזואליה ולאיורים נהפוך הוא.

ומה שמעניין עוןד יותר ישנן טענות שבביתו היה דיוקן של סבו.

תמונה שניטען שהייתה בביתו של הרב יעקב משה מסלונים נכד הגאון.

אפשר להעלות על כך על הדעת סצינריו כזה של הפצת הדיוקן: לידי יעקב משה מסלונים היגיע דיוקן בעיפרון של פני הגר"א שצייר תלמיד. והוא  דאג שיהפך בידי אמן מיקצועי לתמונה שהייתה תלויה בביתו.

ולאחר מכן  בסביבות שנת 1820 שנת המאה להולדת הגר"א,אולי בעת דיוני וועדה שעסקה בנושא והתכנסה בביתו  עלה על דעתו של יעקב משה מסלונים , ואולי מישהו מחברי הוועדה היציע לו שאפשר להפיץ את התמונה הזאת  שכרגע יכולים לראות אותה רק בני ביתו ומבקרים  בטכנולוגיה החדישה של הדפס אבן לכל בית יהודי בוילנא כחלק מהפצת שמו וזכרו של הגר"א.כפי שנעשה בעבר   הקרוב עם תמונות של רבנים כמו צבי אשכנזי ויהונתן אייבשיץ ,רק יותר בזול ובקנה מידה יותר רחב.

לשם כך הוא פנה לאמן נוצרי מומחה בהדפסי אבן  שיבצע את הפרוייקט,כשתמונת המודל הייתה התמונה שהייתה תלויה בביתו.

והפרוייקט אכן זכה להצלחה עצומה .אולי הרבה מעל ומעבר ממה שתיאר לעצמו יוזמו. בתוך כמה שנים היה דיוקן פני הגר"א מוכר בכל בית בליטא

האם היה הגר"א מסכים שיציירו אותו ?

היו שהעלו את הטענה שלא ייתכן שהתמונה היא של הגר"א שהרי זה  לא היה מסכים לתת לאף אחד לצייר אותו ולבטל תורה.

על  כך ניתן לענות שבכל מיקרה אפשר היה לצייר את הגר"א בדיוק מהזיכרון .ומצד שני גם לא נראה כלל שהגר"א התנגד לציורי דיוקנאות  בניגוד  לרבנים החסידיים כמו למשל הרב שניאור זלמן מלאדי שהחסידים היום מאשרים שאם ציירו אותו היה זה רק כנגד רצונו כשהיה בכלא.

ידוע לנו למשל ממחקריו של ד"ר מורגנשטרן המובאים בספרו החדש "הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליל הגאולה "(הוצאת מאור 2018 ) שהגר"א נסע לביקור בהולנד כהכנה לעליתו שלא התקיימה לבסוף לארץ ישראל בחיפוש אחרי כתבי יד שונים שעסקו באחרית הימים .

בהולנד הוא התארח אצל אחד מעשירי הקהילה היהודית .ואצלו יכול היה הגר"א לראות תמונות ופוטרטריטים תלויים על הקירות

ייתכן שחיפש אחר כתב יד של  ספר ידוע  של הרב מנשה בן ישראל בשם "אבן יקרה " שעסק בנושאים שעניינו אותו מאוד של אחרית הימים ועשרת השבטים

ובכתב יד כזה יכל היה להיתקל   מעוטר בציורים של רמברנדט או של ציר יהודי בשם שלום איטליה.

תמונות של רמבנדט  ושל הצייר היהודי שלום איטליה של הרב מנשה בן ישראל . האם נתקל בהן הגר"א באמסטרדם ?

ואם כך הגר"א יכול היה לחזור מהולנד לליטא כששוב אינו מתנגד לדיוקנאות ולא היה מתנגד לרצון תלמיד לצייר אותו.

ברור גם שמי שפירסם את תמונתו של הגאון עשרים שנה פלוס לאחר מותו לא היה עושה זאת אם היה יודע שהגאון מווילנה התנגד בכל תוקף לדיוקנאות.

 

הרוכש של תמונת הגר"א 

מכתב בקשה של צבי הירש להרן מהולנד לרכוש את תמונת הגאון מווילנה 1827  האיזכור הוא בשורה 13 למטה."

במכתב כתב להרן "…ציור הגאון החסיד .בקשתי לשלוח גם-כן אחד לשמי ,ויודיעני נא כמה הוציא בעדו".

באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן ויד בן צבי.

בקשת להרן לשלם בשנת 1828 על הציור לאחר שהגיע לידו. שורה 7 מלמטה.באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן ויד בן צבי.

 

מכתב ששלח להרן לוילנה ובו הוא מבקש לדעת כמה הוא חייב לשלם עבור הציור של הגאון

המכתב נמצא בכרך השני של האגרות המודפסות עמ' 182 במכתב לווילנה מהאג ביום כ"ו סיון תקפ"ח.באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן המגלה.

את ההנחה שהתמונה היא אותנטית מחזקת העובדה שב-אוגוסט 1827 ( 30 שנה לאחר פטירת הגר"א  כשאנשים רבים שהיכירו אותו היו בחיים )   הבנקאי היהודי ההולנדי העשיר: צבי הירש להרן פנה ליהודי וינה בבקשה לרכוש אותה. להרן היה דמות בכירה באירגון גיוס כספים עבור הישוב בארץ ישראל והיו לו קשדים הדוקים ביותר  עם תלמידי הגר"א שעוד חיו בליטא ובארץ ישראל ועם נכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים ( שלדעתי הוא יזם התמונה ) .  יש גם להניח כמובן מאליו  שהוא היכיר גם אנשים בהולנד שפגשו את הגר"א כשביקר שם.

להרן  הבנקאי הקשוח   לא היה רוכש שום דבר בלי לבדוק ולחקור אם הקניה היא כדאית.בוודאי שלא היה רוכש תמונה מזוייפת  או מדומיינת של הגר"א שהרי היו לו מקורות מידע מצויינים לברר על פיהם האם התמונה היא אותנטית או לא.

אנו יכולים להיות סמוכים  ובטוחים שלהרן רכש את התמונה רק לאחר שקיבל עדויות ברורות מאנשים שהיכירו את  הגר"א  בחייו שהיא אותנטית ומדוייקת

אי לכך  עלינו להגיע למסקנה שהתמונה על הגר"א המוכרת לנו מבוססת על מקור אמיתי שאכן מסר בנאמנות את תווי פניו של הגר"א  כפי שצויירו בחייו. המקור הזה שהיה רישום בעיפרון של תווי הפנים בלבד עבר עיבודים רבים . הצייר הפולני יצר תמונה של הגר"א בבגדים שספק אם לבש אותם וציירים אנונימיים מאוחרים יותר הוסיפו שולחן ,שעון, ארון ספרים שבוודאי לא היו ברישום המקורי .

לאורך השנים התמונות האלו צברו פופולאריות עצומה והפכו לתמונה האהובה ביותר של העולם היהודי.

 

 

משנות השמונים של המאה ה-19 תמונה של הגר"א ,הייתה בכל בית יהודי בווילנה לעיתים לצד מונטיפיורי ובקובנה לעיתים לצד תמונה של הרב הקובנאי האהוב יצחק אלחנן ספקטור.

בתמונה  של יהודה פן  מ-1907 על משפטי גירושין נראית תמונת הגר"א  על קיר בית דין רבני  לצד תמונה של משה מונטיפיורי ונראה שהיא מתארת מציאות אותנטית. של הפופולאריות העצומה של תמונת הגר"א ושל האישיות שאותה שיקפה.

ולאחרונה  כאשר ביקרתי במסע של אירגון בית יוצאי וילנה בבית הכנסת של קובנה הופתעתי להיתקל שם בתערוכה של ציורי הרבנים של ליטא שאותה צייר צייר ליטאי נוצרי קסבטיסבוס מילוקיוס .ולצד תמונות רבנים כמו ספקטור והרב קוק היו שם לא פחות משמונה  ציורי שמן שהצייר הליטאי צייר של הגאון מווילנה הן בהתבסס על תמונות ידועות והן מדמיונו שלו . עדות  נוספת לפופולאריות המתמשכת  של הדיוקן של הגאון שממשיך לדבר לכל דור ודור

ציור  של הגאון מאת הצייר הליטאי סבטיסבוס מילוקיוס  נמצא בבית הכנסת היהודי בקובנה.

ביבליוגרפיה

ירחמיאל כהן "והיו עיניך רואות את מוריך:הרב כאיקונין "ציון 58 1993

אביעד הכהן "דיוקנאות חכמים –בין הלכה למעשה" " מחניים 10יוני  1995

 

 

רחל שנולד "פני אליהו :דיוקן הגאון מווילנה באמנות העממית " אדרת אליהו :הגאון מווילנה – דמותו והשפעתו /עורכת: רחל שנולד ; [מעצב הקטלוג: חיים שטייר   [תל-אביב] : בית התפוצות על שם נחום גולדמן, [תשנ"ח], 1998. ].

Zusia Efron . Portrait of the Gaon of Vilna : two centuries of imagination. The Gaon of Vilnius and the Annals of Jewish Culture (1998) 164-168.

Materials of the International Scientific Conference… 1997. Comp. by Izraelis Lempertas. Vilnius: Vilnius University Publishing House, 1998

,

 

קראו גם :

החלק הראשון בסדרה :

והיו עיניך רואות את מוריך :דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של אישים ומנהיגים יהודיים מימי קדם ועד המאה ה-18 

החלק השני :

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי אמת או זיוף ? 

 

מהגאון מווילנה ועד הרב קוק : ציורים ליטאיים של הגאון מווילנה בעיר קובנה 

וראו גם :

תוכנית העתיד של הגאון מווילנה 

אירוע ההשקה לתערוכת "אדרת אליהו – הגאון מווילנה, דמותו והשפעתו " של בית התפוצות מוסרט

 

 

תוך כדי חיפוש אחרי משהו אחר בדירה התגלגלה לידי קלטת וידיאו ישנה שעליה היה רשום "השקת תערוכת "הגאון מווילנה דמותו והשפעתו " של בית התפוצות" .

התערוכה הזאת התקיימה  לפני 21 שנה.ואני ומשפחתי תרמנו לה כמה וכמה חפצים עבור התצוגה.

והנה העמודים הראשונים בקטלוג התערוכה שמסבירים על מה ולמה התערוכה:

 

היינו כמובן באירוע ההשקה שמישהו הסריט אותו.

ולמרבית השמחה התיעוד נשמר  בקלטת.

לקחתי את  הקלטת שהיא כעת חסרת שימוש לחלוטין שכן אין יותר מכשירי וידיאו  לחנות מיוחדת המטפלת בהמרה של חומרי וידאו כמבצע הצלה. הם אגב מסרו לי שכיום אין בכלל מכשירי ידאו מכל סוג ומשימת המרתן של קלטות וידיאו הופכת משנה לשנה קשה יותר ויותר.

ואכן באירוע יש  שתי הרצאות מעניינות ביותר על הגאון בוילנה והיחס אליו בליטא בסוף המאה ה-20.

והנה הן לראשונה לקהל אחרי  21  שנה שעין אדם לא שזפה  את הקלטת.

 

הפתיחה לאירוע ההשקה :הרצאה קצרה על שר התרבות והחינוך זבולון המר ז"ל שנפטר זמן קצר לפני התערוכה.

 

דברי ברכה של ראש העיר תל אביב ,רוני מילוא לתערוכת בית   התפוצות על הגאון מווילנה.

הרצאה מרתקת של ד"ר חיים בסוק   על היחס בוילנה "כיום "   סוף המאה ה-20  לגאון מווילנה לקברו ולמורשתו 

הרצאת הרב הראשי ישראל מאיר לאו על הגאון מווילנה וחשיבותו בתולדות היהדות  בהשקת התערורה בבית התפוצות 

דברי סיום לאירוע ההשקה מופע צמד "רעים "

 

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי,"הרב הזקן " מייסד חב"ד :אמיתי או זיוף ?

 

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב  ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

( תמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? )

השניים למרבה הצער לא נפגשו מעולם ,למרות שזלמן שניאור מלאדי רצה להיפגש עם הגאון מווילנה אך זה סירב לפגשו,.וחבל מאוד.הם נשארו במשך חייהם בגדר יריבים מרוחקים זה מזה.

( האזינו להרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על מערכת היחסים הקשה והבעייתית בין הגאון מווילנה והרב שניאור  זלמן מלאדי .כאן )

 

הרב זלמן שניאור מלאדי ועמית  ר' מנחם מנדל מוויטבסק נדחים מהכניסה לבית הגאון מווילנה. דיורמה בבית התפוצות.

על הכריכה של " הגאון והרב"  ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

בעבר פירסמתי רשימה על דיוקנאות עתיקים אמיתיים ומזוייפים של יהודים ידועים לאורך ההיסטוריה שהיא מעין מבוא.

והיו עיניך רואות את מוריך" 

וכעת נפנה לאחד הדיוקנאות האלו לדיוקן של "הרב הזקן " שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי,אחד הדיוקנאות היהודיים המפורסמים והנפוצים בביותר של כל הזמנים  צוייר בידי אחד משלושת האנשים האלו :

אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע בשם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . (Kiril ivanovitch Glovachevski ( 1735 –1823

קיריל איבנוביץ' גלובצ'בסקי 

אולי בידי אמן  עברי ידוע  מאוד בוריס שץ   ( 1867-1932)  מייסד בית הספר "בצלאל "ואבי האמנות העברית החדשה.

בוריס  ברוך שץ.

ואולי בידי  יבגניה ז'ירמונסקי    (1867-? ) Eugenia (Zhenia ) Zhirmonski  מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ   ז'ניה שץ וככל הנראה הייתה ציירת מוכשרת יותר מבוריס שץ.

יבגניה ז'ירונובסקי .ידועה גם כ"ז'ניה שץ".  

במאמר זה ננסה לברר אם אפשר  לקבוע  על סמך המידע הקיים מי מהשלושה הוא הצייר האמיתי של התמונה.

לפני שתקראו מאמר זה שווה מאוד לקרוא את הפרק שכתב  צאצאו של הרב הזקו הסופר והמשורר זלמן שניאור בספרו הידוע "הגאון והרב" שעוסק בציור הדיוקן של שניאור זלמן  מלאדי בידי הצייר הרוסי.זוהי למעשה  הגירסה  המפורטת והמלאה ביותר של גירסת  חסידי חב"ד   ( שנוצרה בידי בוריס שץ ) כיצד בעצם נוצר הציור בעת שהיה הרב הזקן בבית הכלא הרוסי.

ואת הפרק הזה תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " כאן :

הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי.

קראו אותו כאן.

 

דיוקן "הרב הזקן" או זיוף?  

התמונה של הרב  שניאור זלמן  מלאדי "  מייסד חסידות חב"ד ,"הרב הזקן " כפי שמכנים אותו חסידי חב"ד היא אחת התמונות היהודיות המפורסמות ביותר והנפוצות והמופצות ביותר  הקיימות כיום.

חסידי חב"ד הפיצו אותה בכל העולם ,בכל פינה על פני כדור הארץ שהם היגיעו אליה בהדפסים ובגירסאות שונות ומשונות.  יש להניח  שמליונים רבים של  אנשים נחשפו אליה.אולי ליותר מכל דיוקן יהודי אחר.

הרשויות הרוסיות בנו בובת שעווה של הרב זלמן שניאור מלאדי על פי תמונה זאת כמקור נאמן לדמותו.

צילום ארכיון: ברלה שיינר, COL

בובת השעוה שבנו הרשויות הרוסיות בדמות זלמן שניאור מלאדי בתמונה. שימו לב לעיניים המגולגלות  בדיוק כמו בדיוקן.לקוח מ"חב"ד און ליין "

Image result for ‫דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי‬‎

ציור צבעוני מודרני שמבוסס על הדיוקן שלמעלה.

הדיוקן המפורסם של  מייסד  חסידות חב"ד  "הרב הזקן"  הרב זלמן שניאור מלאדי הוא "אולי "  זיוף ידוע שהפרטים עליו  לכאורה ידועים במלואם . הזייפן הוא "לכאורה"   אדם מפורסם מאוד האמן ומקים בית ספר "בצלאל " בוריס שץ ,שכיום זכור גם כמי שכתב אוטופיה על ארץ ישראל העתידנית בשנת 2018.

וקראו על כך את מאמרי  "ארץ ישראל בעתיד הרחוק :חזון בוריס שץ "

תוצאת תמונה עבור כתב העת הצפירה

בדצמבר 1888  פירסם שץ   מאמר גדול וחשוב  בכתב העת העברי החשוב "הצפירה " בשם "מלאכת מחשבת "  על מצב האמנות היהודית ובמסגרתו פירסם ידיעה שהוא נתקל בבית של אציל פולני בתמונה שאותה זיהה כתמונתו של הרב זלמן שניאור מלאדי. (את המאמר במלואו ראו למטה בנספח ).והנה העמוד הרלבנטי שבו הוא מספר על המציאה:

"רבות ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאחינו, ולא מצאתי בם מאומה מהנוגע לחיי עמנו.. ולעומת זה ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאצילי אחינו הנוצרים, ובפרט אצילי פולין, תמונות רבות מגדולי ישראל ורבניהם, גם אם לא ידעו חין ערכם וגודל פעולתם על חיי האומה, ורק מפאת רוח החן השפוכה על חזות פניהם אשר תגיד ולא תכחד רום ערך מעלתם, אספו אליהם גם הרבו במחירם.

            זה לא כבר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיא [כאן בתעתיק עברי:] רבין זלמן ברוכוביטש מלאדי, 1796. שאלתי את הגראף על אדותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפטרבורג.

            מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן. אשר מאשר מטרת מלאכתי במלאכת הציור היא ביותר מלאכת יוצר פסל, לזאת יקר היה לי להעתיק מפסליו היקרים.

            אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם. ובהיותו בפטרבורג בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796, בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו).

            כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בלי-ספק נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשום לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור…

            ואם יצליח ה' את דרכי להגיע למחוז חפצי במטרתי אשר שמתי לי, אקדיש לי זמן לחיבת הקודש לחקור ולדרוש אחרי תמונות גדולי ישראל הנפזרות אל כל רוח ויש ראיות מוכיחות כי צר לו הצייר מצורת האיש הנרשם מבלי לפקפק בזה.

ואת תמונת הרב מליאדי נטל עליו ה' שניאורסאהן להוציא ראשונה לאור עם תעודת הגראף שנעתקה מהתמונה האוריגינאלית אשר לו, גם הרשיון ממנו להפיצו בישראל, ולא יחוס על לא יחוס על עמלו בעד הדבר הגדול הזה. ויש לקוות כי לא ימשכו הימים ויהנו רבים לאור התמונה היקרה הזאת".

הצייר הרוסי גלובצ'בסקי 

 

הצייר הרוסי של "הרב הזקן "  לדברי בוריס שץ ( לא במאמר שקראתם שם הוא אינו מזכיר את שם האמן ) היה אחד גלובצ'בסקי .וליתר דיוק :

Кирилл Иванович Головачевский (Гловачевский; 27 мая 1735, Короп — 27 июля 1823, Санкт-Петербур)

דיוקן של גלובצ'בסקי   עם תלמידיו  באקדמיה מ-1811 . ציור של Alexey Venetsianov

האם הוא הצייר הרוסי הידוע  שלכאורה צייר את הרב זלמן שניאור מלאדי? 

קטע מהספר "הגאון והרב" מאת זלמן שניאור שהוא תיאור המפורט ביותר הקיים כיצד נוצר דיוקנו של הרב הזקן. 

לטענת  בוריס שץ שהיא כיום טענת  חסידי חב"ד הדיוקן צוייר כאשר היה הרב זלמן שניאור מלאדי בבית הכלא הצארי ב-1796 או ב-1798 ( ישנם תאריכים סותרים )  כתוצאה מהלשנה של יריבים יהודיים ( תומכי הגאון מווילנה )  ושם צוייר כנגד רצונו בידי צייר רוסי ידוע שם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . אחד האצילים  שחקרו את הרב ,החוקר הראשי ,לדברי חסידי חב"ד ,התרשם ממנו מאוד לקח את הדיוקן לביתו שם הוא נשאר במשך שנים בידי ילדיו של החוקר ונכדיו. עד שבשלב מסויים הדיוקן נרכש בידי אספן האמנות הפולני הברון טישקביץ ושם הציור נשאר עד שראה אותו שם אמן   יהודי צעיר בשם בוריס שץ.

אנשי חב"ד בכל אופן טוענים שהם ידעו על קיומו של הציור מזה עשרות שנים. מאז שנת 1855  ואף ניסו לרכוש את הציור ללא הצלחה.

ראו את העדויות המפורטות על כך בנספח כפי שהופיעו בכתב העת החבדניקי "התמים" ב-1939.

השאלה הגדולה היא :עד כמה אפשר לסמוך על עדויות אלו?

יש לדעת שהמחקרים היום מראים מעבר לכל ספק שאנשי חב"ד לא היססו לזייף מסמכים כדי להוכיח טענות היסטוריות שונות שלהם.

מי היה אותו גלובצ'בסקי ?

הוא היה אמן מוכר בסוף המאה ה-18 ברוסיה .הוא היה מרצה לציור דיוקנאות באקדמיה לאמנויות  בסט פטרסבורג פרופסור בתחום אמנותי זה.  במשך עשרות שנים הוא היה בכיר באקדמיה ושימש כגיזבר שלה. ומורה במשך למעלה משישים שנה.בין השאר הוא יצר דיוקנאות של הצארית  יקטרינה של הצאר פאבל ושל אצילים ידועים רבים.

אחד הדיוקנאות הבודדים של גלבצ'בסקי ששרדו ציור של Sophia Matyushkina כילדה

עוד דיוקן  ידוע שנעשה בידי גלובצ'בסקי   של הרוזן  Nikolai Dmitrievich Matyushkin  כילד

דיוקן של  Savva Krenitsin מאת גלובצ'בסקי

היום הוא לא כל כך ידוע גם ברוסיה והמומחים המועטים שמכירים אותו מסכימים שהיה אמן בינוני ומטה מזה.  אם כי יש עליו ערך בויקיפדיה הרוסית.

צפו בסרטון עם התמונות של גלובצ'בסקי כאן.

החתימה שלו  ידועה אבל לדעת מומחים שבדקו אותה  היא אינה מתאימה כלל לחתימה שלו שתראו במיסמך  למטה.

האם זה אומר שחתימתו  של הצייר זוייפה?

היסטוריון חב"ד יהושע מונדשיין מעיר על החתימה הזאת ביושר:

"לא קל לפענח את חתימותיו של "האדון הרוסי" (ולא "פולני" כדברי ש"ץ) המתנוססות בשתי התעודות שנתפרסמו ב"התמים", ( כתב עת חבדניקי שפירסם את המסמכים הנ"ל ב-1938 וראו בנספחים למאמר זה . א.א ) אבל ברור שלא כתוב שם "טישקביץ".

ב. קשה לפענח את חתימת הצייר שבתמונה הנדפסת, אבל ברור שלא כתוב שם "גלאווצ'בסקי" וברור שאינה דומה כלל לחתימתו של "גלאווצ'בסקי" שב"התמים".

[ג) השינוי משנת 1796 לשנת 1798 מעורר גם הוא תמיהה, אבל בפרט זה נקל היה לש"ץ לטעות באם הסתמך רק על זכרונו.

(ד)מדוע בסיפורו שלמעלה  לא נקב ש"ץ בשמו של הצייר המפורסם גלאווצ'בסקי?"

עד  כאן מונדשיין.

אני מציע שיכול להיות שכאשר כתב שץ את הסיפור על מציאת התמונה עוד לא ידע שהצייר היה גלובצ'בסקי. בשלב זה הוא לא חשב על אמן ספציפי כלשהוא. השם הזה התגלה נחשף או הומצא  על ידיו רק מאוחר יותר.

פירסום התמונה 

דפוס ליטוגרפי. הוצאת ר' מרדכי קצנלנבויגן בווילנא. ברלין. ללא ציון שנת הדפוס

התמונה של שניאור זלמן מלאדי החלה להיות מופצת בעולם בשנת 1888 בידי אחד מצאצאיו שמריהו שניאורסון  . .

ההנחה  המקובלת במחקר כיום היא שתמונה זאת צויירה בידי  בוריס שץ  75 שנה לאחר פטירתו של הרב  בעזרתו של  אותו  ר'  שמריה שניאורסון.

שץ לפי עדותו שלו ( ראו אותה למטה) היה יוצא ונכנס לבית  ר' שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. שץ, מומחה לרישום ולציור  הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי.מן הסתם כדי שיוכל למכור אותה לחסידי חב"ד וכך למצוא פרנסה.

באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרב זלמן שניאור מלאדי  צייר שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון. בטופסים הראשונים היה גם סימן האמן ז. ש. (כך היה חותם האמן בשנים ההן בפספורט שלו הוא רשום בשם שלמה זלמן שץ..).

תמונת "הצמח צדק" 

נראה שפרוייקט תמונת הרב הזקן " לא היה הפרוייקט האמנותי הראשון של שץ שהיה קשור לחסידות חב"ד . שנתיים לפני כן יצר כנראה תמונה של הרב השלישי של חסידות חב"ד  הרב מנחם מנדל שניאורסון ( 1789-1866)  המכונה ""הצמח צדק" .

תמונה זאת  שהופיעה לראשונה כהדפס ב-1886   עשרים שנה לאחר מות הרב "הצמח צדק" ושנתיים קודם לתמונת הרב הזקן טוענים בחוגי חב"ד שצייר אותה צייר גוי ואולי היא בכלל מבוססת על צילום של הרב.

אנשי חב"ד  טענו וטוענים שהתמונה הייתה קיימת עוד לפני שנת 1886 כתמונה בבתיהם של רבני חב"ד .אבל אין לזה בדל של הוכחה. למיטב ידיעתנו איש לא שמע עליה לפני שנת 1886.

עם זאת יש להניח שתמונה זאת הייתה אותנטית למדי מאחר שהרב נפטר רק עשרים שנה קודם לכן והיו רבים מאוד שזכרו בדיוק איך נראה.

לדעת המחקר זוהי תמונה מוקדמת יותר שצייר בוריס שץ   אולי כהכנה לתמונה של "הרב הזקן".

הגירסה המקורית המוקדמת ביותר הידועה של ציור  הרב מנחם מנדל שניאורסון "הצמח צדק" מ-1888,ככל הנראה מעשה ידי בוריס שץ.או  מעשה ידי זוגתו יבגניה ז'ירמונסקי הידועה גם כ"ג'ניה שץ". 

גירסאות מאוחרות של תמונת ה"צמח צדק".

עוד על תמונת "צמח צדק" קראו כאן :

"תמונתו של צמח צדק "

עם זאת ייתכן שהצייר של התמונה או של שתי התמונות של הרב הזקן ושל  נכדו הצמח צדק לא היה שץ אלא ציירת שהפכה לימים לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי הידועה לימים כז'ניה שץ.

 

בוריס שץ ואישתו יבגניה .הזייפנים של תמונת זלמן שניאור מלאדי? 

סביב התמונה שהוא או זוגתו ציירו  יצר שץ מעשיה מפורטת ומורכבת על "גילוי "התמונה " בבית של אציל פולני וזייף חתימה של הצייר  הרוסי הלא כל כך  ידוע  גלובצ'בסקי.

משום כך יש להגדיר את היצירה כזיוף מאחר שנוצרה בכוונה  להטעות.

אם אכן לא לא הייתה שום תמונה מקורית של גלובצ'בסקי נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא בצייר היחסית לא ידוע הזה כצייר המקורי של הרב שאותו הוא כביכול מעתיק?

יכול להיות  ששץ בחר בגלובצ'בסקי דווקא משום שהיה צייר לא ידוע יחסית של התקופה שאפשר היה לייחס לו תמונה מאין זאת מבלי שהדבר יעורר עניין רב מידי בחוגי חוקרי האמנות ברוסיה שכמובן יכלו לבצע חקירות מפורטות בעניין ולברר אם אכן יש דברים בגו' או שלא.

 

עטיפת מגזין חבדניקי להיסטוריה של חב"ד  שבו פורסם מאמר מפורט ואובייקטיבי עד להדהים על תולדות הדיוקן.

 

לימים וליתר דיוק 40 שנה לאחר הפרשה בשנת 1927  התוודה בוריס שץ בפני עוזרו בבית הספר בצלאל מרדכי נרקיס על העניין ונרקיס פירסם על כך רשימה  ביחד עם אברהם שרון אספן מפורסם של דיוקנאות לאחר פטירתו  של שץ  בעיתון "הארץ " בשנת 1938.

כפי שנראה בהמשך אני חושב ששץ שיקר לעוזריו משום שהקפיד לא להתייחס לתפקיד החשוב שהיה לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי  בציור הדיוקן והיציג אותו כמעשה ידיו לבדו.

הנושא מעורר  כיום תרעומת רבה בחסידות חב"ד בשל אמונתם של שני האדמורים האחרונים מחב"ד כולל הרב  מנחם מנדל שניאורסון "הרבי" האחרון המפורסם של  כלל חב"ד  שרבים כיום בחב"ד רואים את המשיח שעוד יבוא  בנאמנותה של התמונה למקור דהיינו למראה פניו האמיתי של זלמן שניאור מלאדי. אך עיון בדבריו המדויקים של הרב מנחם מנדל שניאורסון מראים שבניגוד לחותנו הרב הקודם של חב"ד הרי"ץ יוסף יצחק שניאורסון ( שיש מקום לחשד שהפיץ מסמכים מזוייפים שונים בנושא  וראו את קטעי היומן שלו שפורסמו בכתב העת "החבדניקי "ה"תמים " בנספח)  הוא לא היה משוכנע באמיתות המוחלטת של תמונה זאת  ורמז על כך.

וראו דיון מפורט על כך כאן 

 

 

ציור מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק, מצאצאי הרב.ושם  מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים".

 

חסידי חב"ד ידעו ויודעים היטב  על   מקורו האמיתי של הציור אולם מסיבות פנימיות שונות החליטו   ברובם לקבלו כ"אותנטי "  ובמרבית פרסומיהם הם מסתירים את העובדה שהמדובר בזיוף של בוריס שץ  או של אישתו.

התמונה מופצת כיום בכל העולם בכל מקום שאליו מגיעים חסידי חב"ד והיא מוכרת וידועה למליוני אנשים ויותר.יש להניח שחסידי חב"ד ישלמו מיליוני דולארים עבור הציור המקורי של הרב מאת הצייר הרוסי אם זה יתגלה אי פעם .

דיוקן האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. עבודת מיקרוגרפיה בדפוס ליטוגרפי,

מורכבת מאותיות ספר ה'תניא' פרקים א-כט מעשה ידי האמן נתנאל חזן. וושינגטון, 1924.על פי הדיוקן הידוע .

וראו על כך את המחקר כאן 

ראו מאמר של היסטוריון תנועת חבד יהושוע מונדשיין על ההיסטוריה של הזיוף.

על סמך התמונה של בוריס שץ   יצרו הרוסים בובות שעווה של הרב הזקן שאותן שיכנו בתא הכלא המפורסם שלו לצרכי משיכת תיירים.

 

בובת שעווה שנוצרה בידי הרוסים  על פי התמונה של זלמן שניאור מלאדי   מאת בוריס שץ  והניחו אותה בתא הכלא שלו בפטרבורג לצרכי תיירות.צילום ברלה שיינר.לקוח מחב"ד און ליין "

 

עם זאת ב-2009 כאשר צץ ציור ""עתיק " "חדש" שהבעלים שלו סיפרה שאביה סיפר לה שהמדובר בציור האותנטי של הרב הזקן .ביצעו חסידי חב"ד  הזהירים מאוד כעת חקירה מפורטת ובין השאר בדקו את גיל הנייר שעליו הודפס הציור. התוצאות היו זהות לגבי מה שהם יודעים גם לגבי הציור המפורסם על הרב הזקן.

המדובר בתמונה מאוחרת שנוצרה רק לאחר מות הרב הזקן.

ראו מאמר בבלוג על כך כאן 

ראו דיון על התמונה  "העתיקה החדשה " של הרב הזקן האותנטיות שלה בפורום חב"ד כאן.

תמונה לכאורה קדומה של הרב הזקן שניאור זלמן מלאדי .לקוח מאתר חב"ד

מסקנות

לא מו הנמנע שבוריס שץ או  יבגניה ז'רמונסקי   שהיא זאת שמופיעה כמי ש"העתיקה" את הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי התבססו על דיוקן שמצאו של הרב. אבל אם כך נשאלת השאלה לאין הוא נעלם.למרות חיפושים רבים באוספים בפולין וברוסיה דיוקן זה לא נמצא.

אם ימצא דיוקן אמיתי של רב יהודי שצוייר בידי גלובצ'בסקי  או רישום הכנה שלו הוא יהיה שווה מאות מליוני דולארים בגלל החשיבות העצומה שיש לדיוקן עבור חסידי חב"ד.

 

יותר סביר לדעתי שהדיוקן צוייר בידי  אמן   עשרות שנים לאחר מות הרב הזקן  מדמיונו .

והצייר הוא  ציירת יבגניה ז'רמונסקי.

שמה של  "העלמה יבגניה ז'ירמונסקי"  מופיע במסמכים המצורפים למאמר זה בנספח  שאותם פירסמו חסידי חב"ד בכתב העת שלהם "התמים " כמי שביצעה את ה"העתקה".

התעודה המעידה  מעבר לכל ספק שיבגניה ז'רמונסקי לעתיד אישתו של בוריס שץ היא זאת שהכינה את הדיוקן המוכר לנו כיום כדיוקנו של הרב זלמן שניאור מלאדי.

כפי שהעיר היסטוריון חב"ד  יהושע מונדשיין :"כמה וכמה אנשי מקצוע הביעו את דעתם הנחרצת שאין לייחס את ציור התמונה לב' שץ עצמו, שמעולם לא הגיע לרמת ציור גבוהה כמו זו הניכרת מתמונת אדמו"ר הזקן, ובוודאי שלא היה מסוגל לזה בהיותו צעיר כבן עשרים שאך זה עתה החל לצעוד את צעדיו הראשונים בלימוד הציור."

אכן.הערך האמנותי  של התמונה הוא גדול יותר מזה של שאר ציוריו של ש"ץ שאינו גדול במיוחד. שהרי כוחו הגדול היה בפיסול ולא דווקא בציור. וזה מחזק  לכאורה את דעתו של מונדשיין את הטענה שהתמונה המקורית אכן צויירה בידי צייר רוסי ידוע בזמנו גלובצ'בסקי .

אבל כנגד טענה זאת אפשר לטעון שהתמונה צויירה לא בידי שץ אלא בידי יבגניה ז'רמונסקי שהייתה ציירת מוכשרת בפני עצמה ותמונותיה הוצגו במוזיאונים בבולגריה. וזה מסביר את  התמיהה על ההבדל בערך האמנותי בין דיוקן  הרב הזקן ובין   שאר ציוריו של שץ שהוא ללא ספק עולה עליהם לעין שיעור.

בוריס שץ יש להניח ,היה זה שהיציע לזוגתו לצייר את הציור והיא זאת שביצעה אותו הלכה למעשה.

במאמרו כפי שתוכלו לקרוא למטה הוא מזהיר מפני  נסיונות זיוף של אמנים יהודיים שונים את דיוקנותיהם של יהודים לאורך הדורות.

נראה שזיופים כאלו היו  דבר שהוא חשב לעשות בעצמו. ןעשה אותו.

 

לימים שץ העדיף להסתיר ולהשכיח את העניין הזה מאחר שאישתו הראשונה ג'ניה שץ  נטשה אותו  ביחד עם בתם בעבור אדם אחר, אמן בולגרי  שהפך לימים לגדול פסלי בולגריה.ולכן כשהתוודה בפני עוזרו נרקיס על הזיוף הסתיר את חלקה של אישתו לשעבר בעניין ואת העובדה שהיא ולא הוא הייתה הציירת,בגלל הטינה העמוקה שרחש כלפיה.

עוד טענה של יהושע מונדשין  במאמרו  המקיף על התמונה כנגד ייחוס התמונה  לשץ וז'רמונסקי היא ש"מהרה"ח ר' חיים ליברמן ע"ה שמעתי, שהתלוצץ על הרעיון המוזר שתמונה זו צויירה על-פי קלסתר פניו של המו"ל ר' שמריה שניאורסאהן, ותמה: כיצד זה יכול היה ר' שמריה להפיץ תמונה שכל אחד יכול היה להבחין שהיא נעשתה בדמותו ובצלמו שלו עצמו?…

התשובה היא שלשמריה שניאורסון לא הייתה שום בעיה להפיץ תמונה של הרב הזקן שהוא כפילו שהרי כל מה שהיה לו לטעון אם מישהו היה שואל  זה שהרב הזקן נראה כמוהו עצמו.

נכון לעכשיו ,אלא עם כן יתגלה יום אחד הדיוקן "האמיתי " של הרב הזקן ששימש כמקור ההשראה לשץ ולד'רמונסקי נראה שיבגניה ז'רמונסקי  היא האמנית שמאחורי הדיוקן המפורסם של מייסד חב"ד שאמנם הוא זיוף מתוחכם שכן הוצג כ"דיוקן אמיתי "  ולא היה שום דבר כזה.

אבל עדיין …המדובר ביצירת מופת אמנותית בתחום דיוקנאות הרבנים ומשום כך זכה לפירסום רב כל כך בחוגי חב"ד ובעולם כולו.ואם אכן יבגניה ז'ירנובסקי -שץ  היא הציירת האמיתית שלו אז אפשר לטעון שזהו הדיוקן המפורסם ביותר שנוצר "אי פעם " בידי אישה.

 

יבגניה ז'ירונובסקי -שץ הציירת  האמיתית של דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי ? 

ביבליוגרפיה

Shaul Shimon Deutsch, “The Story behind the Portrait of Reb Schneur Zalman of Liadi,” Chasidic Historical  Review 1 (December 1995): 1–13.

Maya Balakirsky Katz.

The visual culture of Chabad    ambridge ; New York : Cambridge University Press, 2011.       

Between hagiography and historiography: Chabad, scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady

Wojciech Tworek

 

East European Jewish Affairs 

Volume 47, 2017 – Issue 1

 

 

Pages 3-27 | Published online: 15 Jun 2017

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13501674.2017.1306405?scroll=top&needAccess=true&journalCode=feej20

נספחים :

המאמר המקורי של בוריס שץ  בשבו הוא מספר כיצד נתקל בתמונה מובא בשלמותו .עם הקוראים הסליחה על הדפוס הזעיר.

 

להלן גירסת חסידי חב"ד לגבי מקור התמונה כפי שפורסמה בכתב העת שלהם "תמים"גליון 8 משנת 1939   והוא בעצם התשובה המפורטת למאמר מלמעלה של נרקיס שפורסם ב,הארץ "  ומובאים כאן מסמכים שאין להניח שהם זיופים.

או מי שזייף ( בוריס שץ? ) היה זייפן מתוחכם באופן יחסי .

והנה המאמר שממנו הישמטתי עמוד אחד שכתוב בחבדניקית קשה במיוחד ולא נראה שיש לו קשר לתמונה.

 

דפי מסמכים ברוסית על התמונה וציירה מ"התמים" בתרגום חלקי לעברית ולאנגלית. 

 

 

 

 

קראו עוד על התמונה המזוייפת או האמיתית של הרב  זלמן שניאור מלאדי

תמונת האדמו"ר הזקן בחב"דפדיה 

מחקר בחבדפדיה על תמונת הרב הזקן 

ההיסטוריון החבדניקי יהושוע מונדשיין על התמונה

תמונות נשיאי חב"ד 

ביבליוגרפיה

שמואל קראוס "גילגוליה של תמונה "בית משיח"  מספר 67 דצמבר 1995 ,ע' 21-29

Shaul Shimon Deutsch "THE STORY BEHIND THE PORTRAIT OF REB SCHNEUR ZALMAN OF LIADI :"the Chasidic Historical review vol 1 no 1 december 1995

part 2 THE CHASIDIC HISTORICAL REVIEW no 2  FEBRUASRY 1996

 

Maya Balakirsky Katz, The Visual Culture of Chabad,

Cambridge University Press, 2010. עמ' 43–46. 

 Wojciech Tworek (2017) Between hagiography and historiography: Chabad,scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady, East EuropeanJewish Affairs, 47:1, 3-27, DOI: 10.

.

פרי רודאן איש הנצח :הגיליון ה-3000

 

על העטיפה פרי רודאן במרכז לידו אישתו ובן גזע חייזרי שישחק תפקיד מרכזי בחוברות  בסדרת פרי רודאן מכאן ואילך.

השבוע  ב-22 לפברואר בלילה שבין חמישי לשישי יוצאת חללית ישראלית בשם "בראשית " אל הירח.חללית ישראלית ראשונה למקום שבו לא דרכה עדיין רגל ישראלי ויש לקוות שגם לא האחרונה.

במקרה או שלא  -15 בפברואר  פורסמה החוברת ה-3000 ( !) של סדרת המדע הבדיוני הארוכה ביותר בעולם פרי רודאן . על הנוסע הראשון מכדור הארץ לירח שזה הוא שמו.

הגיבור הוא בן אלמוות שהרפתקאותיו הראשונות פורסמו גם בעברית בשנות השישים.הוא החל ב-1961 והרפתקאותיו יצאו מאז מידי שבוע במשך 58 שנים וממשיכים.
זה בלי להזכיר את כל סדרות ה"ספין אוף " שמתרחשות  ביקום העתידני  של פרי רודאן   ולפעמים בעבר הרחוק שלו  וגם בהן יש מאות גליונות נוספים.

   

העלילה נפתחת בשנת 1971   ( עשר שנים בעתיד מזמן הכתיבה  של החוברת הראשונה ) פרי רודאן ואנשי צוותו הם האנשים הראשונים על הירח והם חוזרים לכדור הארץ שבו ארה"ב וסין הן מעצמות העל ורוסיה היא מעצמה בינונית.  הם מגלים על הירח בסיס  חייזרי של גזע בשם הארקונידים .מקבלים את הטכנולוגיה שלהם ועימם מאחדים את כדור הארץ  לאחר קונפליקט אלים עם מעצמות העל שאותן הם מנצחים באמצעות הטכנולוגיה העליונה של החייזרים ויוצאים אל הכוכבים …על מנת לפגוש ולהתמודד כשווים עם אימפריות כוכבים ואימפריות גלקטיות שונות וישויות דמויות אלים.

בין השאר הם פוגשים חייזר בן אלמוות שנותן לפרי  רודאן וחבריו חיי אלמוות ונותן  להם  עשרים אלף שנה כדי לדאוג לכך שכדור הארץ ימצא  את מקומו בגלקסיה ויביא לשלום ולשלווה ביקום.

הסדרה מתארת את עלילותיהם במהלך עשרים אלף השנים האלו.

    

 

אני נתקלתי בסיפורים האלו בגיבור הזה ובסדרה הנ"ל כשהוצאת רמדור פירסמה ארבעה כרכים מהם  בסוף שנות השבעים כל כרך עם שני סיפורים בסיפורים האלו פרי רודאן היגיע לירח חזר לכדור הארץ הקים מעצמה שלישית משלו ( לצד ארה"ב וסין )  גילה מוטנטים בעלי כוחות על שונים ונאבק בכמה מהם  ונעזר באחרים.   והקים בסיס על כוכב נוגה שורץ המפלצות  ונלחם בפולשים מסוכנים מהחלל.

כך שהיו שמונה סיפורים סך הכל ובכך  הסתיימה הסדרה ולא יספה.לצערי הרב כי זאת הייתה סדרה מרתקת ביותר והעלילה הסתיימה בשיא של מתח כשכדור הארץ עומד לפני מאבק עם אימפריה גלקטית מסוכנת ביותר שזוממת לפלוש אליו.

לימים גיליתי שבשנות השישים הוצאה נידחת בשם "שחק" ( אולי " רמדור " -שלגי באחד מהמסווים המרובים שלה?) פירסמה את ארבעת הגליונות הראשונים של סדרה זאת ולא יספה. והם נדירים ביותר כיום.

     

בשנות השמונים גיליתי שהמדובר בסדרה גרמנית שתורגמה לאנגלית בכרכים עם עטיפות מקסימות  בהוצאת ACE האהובה.  והיו למעלה ממאה מהם  ! והעובדה שהסדרה הזאת נערכה בידי חובב והיסטוריון המדע הבדיוני פורסט אקרמן שהכניס בכל גליון קלסיקות קדומות של מדע בדיוני  שמעולם לא שמעתי עליהן הוסיפה להנאה.

      

בלעתי אותם בהנאה. העלילות תיארו מפגשים ומאבקים עם יצורים עויינים מקיום אחר ,עם האימפריה הגלקטית  של האקונים שהיא האם של האינמפריה הגלקטית  הארקונידית המנוונת שבאנשיה פגשו פרי רודאן וצוותו על הירח ומסוכנת הרבה יותר ממנה, בגזע של חייזרים סוחרים , בגזע של חייזרים טלפטיים עויינים ,ועוד ועוד  עד שהסתיים  התרגום לאנגלית  בסביבות מספר 119 . שוב בשיא של מתח כשכדור הארץ שהוא כעת כוח גלקטי עומד לפני מאבק עם כמה אימפריות גלקטיות מסוכנות ביותר.

וכאן נעצרה העלילה.

       

הסיפור המסיים באנגלית על הרפתקאותיו של פרי רודאן. 

שאר הסיפורים התברר לי קיימים רק בגרמנית שם מתפרסם סיפור אחד ואף יותר מידי שבוע (!)

מכיוון שאיני קורא גרמנית בכך הסתיים פחות או יותר הרומן שלי עם פרי רודאן והיקום שלו . לימים התברר שכעבור שנים עוד כמה חוברות של פרי רודאן תורגמו לאנגלית אבל הן היו ממספרים מאוחרים הרבה יותר של הסדרה  ומתרחשים מאות או אף אלפי שנים לאחר לאחר הסיפורים שקראתי בעברית ובאנגלית.אליהן כבר לא היגעתי וכבר לא באמת התעניינתי.

עטיפת פרי רודאן מספר 1000

עטיפת פרי רודאן מספר 2000

עטיפת פרי רודאן מספר 2500

העלילה בכל אופן נמשכת בגרמניה מידי שבוע בשבוע  בחמישים ושמונה השנים האחרונות. ולא רק בסדרה הקבועה אלא גם בסדרות "בנות" העוסקות בדמויות אחרות ביקום של פרי רודאן ובראשם החייזר בן האלמוות אטלן ,ידידו הטוב של פרי רודאן שחי אלפי שנים על כדור הארץ בעברו הרחוק מאז ימי אטלנטיס שנקראה על שמו.( כמה סיפורים על עלילותיו פורסמו גם באנגלית וקראתי אותם בשפה זאת ).

   

במקביל לסידרה ה"רגילה" יש סדרה חדשה של פרי רודאן  "פרי רודן נאו "  שנוצרה ב-2011 המתרחשת ביקום מקביל שבו פרי רודאן נחת על הירח  לא ב-1971 אלא בשנת 2036 וכל האירועים מתרחשים מאז בצורה לכאורה מקבילה אבל גם שונה ממה שהתרחש בסדרה המקורית ויש אפשרות לשכתב אותם כמיטב דמיונם של הכותבים.( מזכיר למישהו את סירטי סטאר טראק החדשים   שמתרחשים ביקום מקביל לזה של הסדרות המקוריות ? זה נראה לא מקרי ).

סדרה זאת מיועדת לקוראים חדשים שאין להם כוח ללמוד את כל מה שהתרחש בעשרות מאות ואלפי שנות הסדרה המקורית של פרי רודאן " ביקום המקורי שלו.

בפברואר 2019 פורסמו 193 כרכים מסידרה זאת. והיא ממשיכה.

 

Perry Rhodan Neo 1: Sternenstaub: Staffel: Vision Terrania 1 von 8 (German Edition) by [Borsch, Frank]     Perry Rhodan Neo 193: Countdown für die Menschheit (German Edition) by [Endler, Arno]

עטיפות כרך 1 וכרך 193 של "פרי רודאן נאו " יקום מקביל של פרי רודאן.

 

הסדרה המקורית ממשיכה בכל אופן גם היא . ובשבוע הזה  של ה-15 בפברואר 2019 היא היגיעה למספר 3000.

( למעשה זה גם לא מספר 3000 אלא מספר 3051 כי יצאו עוד חוברות רבות של פרי רודן  ביקום המקורי שלו שאינן חלק מהמספור הרגיל ויצאו גם ספרים רבים ושנים כך שהמספר האמיתי של הסיפורים המתרחשים ביקום זה הוא נכון לשבוע זה מעל ל-4000 ).

קראו עוד על פרי רודאן ברשימה שכתבתי עליו לפני שנים בשם "איש הנצח". 

 

המיתוס של כדור הארץ 

j
חוברת פרי רודאן מספר 3001

העלילה של הכרך החדש מתרחשת מתי שהוא בשנת 5500 לספירה פלוס מינוס. זהו הכרך הראשון במחזור סיפורים עם השם הכללי  "המיתוס של כדור הארץ".  פרי רודאן חוזר ממסע של מאות שנים בגלקסיה מרוחקת ומגלה שכדור הארץ נעלם …והוא כעת לא יותר מאגדה או מיתוס.( בדומה למצבו של כדור הארץ בסדרת "המוסד" של אסימוב המתרחשת באימפריה גלקטית עשרות או מאות אלפי שנה בעתיד ).

מה קרה לכדור הארץ ? זאת התעלומה שמן הסתם פרי רודאן יחקור במאה או באלף הסיפורים הבאים במהלך עשרות או מאות או אלפי שנים.

בסיפור זוכה לפרסום עצום גם בפייסבוק בתקווה למושך עימו קוראים חדשים במקביל המולים מוציאים לאור כרך בכריכה קשה בשם "פרי רודאן –ההרפתקה הגדולה ביותר "  שמספר על ימיו הראשונים של פרי רודאן בתוכנית החלל האמריקנית בשנות השישים של המאה ה-עשרים וכיצד הוא ולא ניל ארמסטרונג כמו במציאות שלנו הפך לאדם הראשון על הירח בשנת 1971 .

 

אין סטטיסטיקות עדכניות כמה קוראים יש היום לפרי רודאן בגרמניה ובעולם .אבל כל חוברת נמכרת בגרמניה בשישים ושלוש אלף עותקים שזה לא רע בכלל לסדרה שהחלה לרוץ לפני חמישים ושמונה שנה .

ראיון עם חובב פרי רודאן וותיק

והנה ראיון עם וילי  דיו  חובב פרי רודאן בכיר  מגרמניה:

וילי דיוו

ווילי דיוu פקיד מנהל בעבודתו  וכיום פנסיונר הוא מזה שנים רבות אחד החובבים  הידועים והפעילים ביותר של סדרת פרי רודאן בגרמניה.  הוא כתב מאמרים רבים על פרי רודאן   ואייר עטיפות פנזינים ,ערך מגזינים של חובבים בנושא ובהם פירסם גם מאמר שלי על פרי רודאן בישראל.וגם סייע לי לאורך השנים לאתר את זהותם האמיתית של ספרי מדע בדיוני גרמניים שונים שפורסמו בעברית בהוצאת רמדור תחת שם מחבר בדוי ( בפעם השנייה כפי שהתברר שכן גם שם המחבר הגרמני המקורי  "קלרק דרלטון "  היה בדוי כבר גם הוא )

והנה לרגל גליון ה-3000 של פרי רודאן ראיון גדול עימו על הסדרה ועל חייו עימה במשך שנים רבות.

אלי :מה משך אותך לקרוא במשך במשך קרוב לשישים שנה את סדרת פרי רודאן ?

וילי :התחלתי לקרוא סיפורי   פרי רודאן כבר בגיל 13  ב-1967  ואלו לא היו סיפורי הפרוזה. אלו  היו סיפורי הקומיקס של פרי רודאן  סדרה שנקראה "האיש שלנו בחלל " שנועדו לגילאים צעירים יותר.

(  וכאן אעיר  בתגובה לוילי  שהעטיפות של הקומיקסים האלו שמלאות וגדושות בצעירות  סקסיות שקשה היה למצוא כמוהן בעטיפות החוברות למבוגרים  על פרי רודאן מפליאות במקצת בהקשר זה אבל כנראה בגרמניה היו מושגים שונים משלנו מה מתאים לנוער ומה לא.)

   
וילי ממשיך :ואז יצא לי לראות גם את החוברות המקוריות בקיוסק במהדורה השנייה שלהם .נמשכתי לציור העטיפה והשאר זה היסטוריה.

בהתחלה הייתי אז בבית ספר קראתי אותם רק מידי פעם יכולתי לקנו חוברות רק פה ושם באופן לא סדיר כך שלא באמת יכולתי לעקוב אחרי העלילה המסובכת .ואז יום אחד קיבלתי ארגז שלם מלא בחוברות ישנות שפשוט בלעתי אותם.עכשיו הבנתי מה קורה שם ביקום של פרי רודאן ולמה ! ואז ראיתי ארגזים מלאים של חוברות פרי רודאן ישנות וזולות בחנויות והתחלתי לרכוש אותן וגם למכור אותן . וחיפשתי בקדחתנו אחרי חוברות חסרות לי  יש אלפים אתה יודע. בסביבות 1972 היו לי את כל 500 החוברות הראשונות היו חסרות לי רק 20 -30 חוברות שאשיג מאוחר יותר .הן היו תערובת של כמה מהדורות .לימים אשיג את כל חוברות המהדורה הראשונה שהיא כמובן הנחשבת ביותר בעיני האספנים .

אלי:אתה עדיין קורא אותם גם היום ?

וילי בהחלט ובהנאה. זה לא השתנה במשך  חמישים ושתיים שנה.תבין הסיפורים האלו פותחים לי באופן קבוע  את התודעה ,הם מראים לי מציאויות אחרות  חלקן גרועות יותר  וחלקן אולי טובות יותר מזו שלנו והם עושים את זה בהצלחה מזה קרוב לחמישים שנה.  ומרחיבים לי 

אלי :אלו סיפורי פרי רודאן אתה מחשיב כטובים ביותר מבין ה-4000 פלוס שיצאו ?

:וילי: הטובים ביותר הם מחזור הסיפורים בגליונות 200-299 "אדון האי " וחוברות 300-399 :גלקסיה M87

הם לא בהכרך הטובים ביותר שלדעתי החלו עם גליון מספר 700 ונמשכו עד גליון 1099. בסיפורים אלו הסדרה התפתחה מסיפורי מדע בידיוני ואופרת חלל רגילים  שמתמקדים בקרבות בחלל בין אימפריות לסיפורים קוסמיים שבהם "תחושת הפליאה" מגודל היקום או המולטי יקום שנחשף בפני פרי רודאן ועמיתיו במסעותיהם  והישויות שדומיננטיות במולטי היקום הזה  היא גדולה במיוחד.

( הערה שלי :  את הגילויים הקוסמיים האלו של פרי רודאן בחוברות אלו של הסדרה אפשר להשוות לספרים מימי קדם כמו ספר חנוך וספר ברוך שבהם הדמויות התנכיות נוסעות ביקום ומגלות כיצד הוא בנוי שלב אחרי שלב עד שהם מגיעים למפגשים עם האלוהות עצמה.ולאחר מכן אנו מוצאים משהו  מקביל בקומדיה  האלוהית של דנטה  )

וילי ממשיך :לצערי עם מותו של הכותב והעורך הראשי של הסדרה ויליאם וולז ב-1984 החזון הקוסמי הזה הלך ונעלם מהסדרה שנכתבה בידי ממשיכיו  היא הפכה שוב לקונבנציונאלית יותר.

אלי: מיהם לדעתך הסופרים הטובים ביותר של הסדרה ?

וילי :שאלה לא פשוטה . יש עשרות כותבים שכל אחד ואחד מהם תרם משהו אבל מכיוון שאתה מתעקש..

ק.ה.שר וולטר ארנסטינג (הידוע בשמו הבדוי קלרק דרלטון ) יצרו  ביחד את הסדרה וכתבו את הרומנים הראשונים .

ק.ה. שר היה האחראי הראשי וכתב את כל הסיפורים החשובים באמת  עד למספר 673 .

ק.ה.שר אחד משני יוצרי פרי רודאן .דיוקן מאת וילי דיוו.

קלארק דרלטון היה לדעתי סופר משני  בהשוואה לשר והסתפק בכתיבת סיפורים פופולאריים.

 

וולטר ארנסטינג ידוע בשמו הבדוי "קלארק דרלטון " ובעברית קיבל גם את השמות ( שאולי לא היו מוכרים לו כלל )"שרמן דנבר " ו"דירק פיצ'גרלד " 

 

(    הערה שלי :  וולטר ארנסטינג " בשמו  הבדוי "קלרק דרלטון"  הוא הסופר המוכר ביותר בישראל ששם פורסמו גם שני ספרי מדע בדיוני נוספים שלו אם כי לא תחת שמו ואפילו סיפור קומיקס הונגרי המבוסס על יצירתו  בשם כוכב הלכת המסתורי " . וקראו על כך במאמר "הפולש הגרמני מהחלל " ).

וילי ממשיך:עם גליון 74 ויליאם וולז החל לכתוב סיפורים והפך לפופולארי מאוד ואהוב מאוד גם עלי.הוא היה יורשו של שיר כעורך וכותב הראשי כששיר פרש כתוצאה ממחלה .וולץ הפך את הסדרה ליותר קוסמית.

וילהלם וולץ.

עם זאת היו עוד סופרים שתרמו להצלחת ואריכות הסדרה .אלו לא רק השלושה האלו .לכן אני מעדיף לא לנקוב בשמות.

אלי : אתה פעיל מאוד בתחום החובבים של פרי רודאן אתה יכול לספר על פעילותך בתחום ?

וילי:.הייתי  קורא של פרי רודאן במשך למעלה מעשרים שנה .התחלתי לפעול בקרב החובבים ב-1986 כשביקרתי כנס  בעיר גרמנית של חובבי פרי רודאן .עד אז רק הייתי קורא את הסיפורים .ואז התחלתי להיפגש עם כמה חובבים נוספים בחנות הספרים שבה הייתי קונה את החוברת השבועית של פרי רודאן והיינו משוחחים על  הסדרה.אנחנו ממשיכים בכך עד עצם היום הזה  33 שנים מאוחר יותר  למרות שאנו רק שלושה אנשים.

תרשים של וילי דיוו של חללית מסדרת "פרי רודאן". 

אז יום אחד ללא סיבה טובה  בניתי מודל של ספינת  חלל מהסדרה על פי רישומים שנתנו בחוברת והיצגתי את זה במשך זמן מה בחלון הראווה של חנות הספרים.לאחר מכן היצגתי את המודל בכנס של חובבי פרי רודאן ב-1991  ושם הייתי פעיל כמסייע וכצלם הכנס. כתוצאה מפעילות זאת יצרתי קשרים עם חובבים ומועדוני חובבים ברחבי גרמניה.והתחלתי להתכתב עימם.

התחלתי להתעניין בספרות והמאמרים  שנכתבו על פרי רודאן . בתחילה באלו שעוסקים  בצורות הספינות של פרי רודאן ולאחר מכן בכל סוג בעיתונות וכתבי עת  והתחלתי  לאסוף לקטלג אותם.

אחר כך התחלתי להתעניין במהדורות בשפות הזרות של סיפורי פרי רודאן והתחלתי ללקט את ההיסטוריה שלהם .זה הביא להתכתבות עם חובבים ברחבי העולם כולל אחד אלי אשד שממנו למדתי פרטים על המהדורה העברית של פרי רודאן  שהיו לחלוטין בלתי ידועות בגרמניה .

התחלתי לפרסם מאמרים במגזינים של חובבים על הספרות המשנית על פרי רודאן על התרגומים שלו לשפות אחרות וגם על מוזיקה על פי סיפורי פרי רודאן. והתחלתי לתת על כך הרצאות.

עטיפה של חוברת ספרי רודן מאת וילי דיוו.

כמו כן אני מצייר איורי מטוסים וחלליות לרומנים שנכתבים בידי חובבים  ואפילו איירתי סיפורי פיראטים שכתב שר תחת שם בדוי  בשנות החמישים והחובבים הוציאו לאור מחדש.

אלי : אתה חושב שתרבות החובבים של פרי רודאן היא חזקה כמו תמיד כיום ?

וילי :.לצערי בהשגת המידע האינסופי שיש ברשת תרבות החובבים מאבדת את המגע האישי שהיה כה חשוב פעם .גם אצלי .מסיבות בריאות שוב איני מבקר בכנסים כמו פעם  והרבה קשרים חשובים שהיו לי נותקו לצערי..אבל פרי רודאן ממשיך לדעתי עוד שנים רבות.

אלי :שאלה אחרונה כאן בישראל אנחנו שומעים חדשות לבקרים הודעות על חורבנה המתקרב של מדינת ישראל .שליט איראן חמינאי הצהיר שזה יקרה עד שנת 2040 והוא אחד מני רבים. ישראל קיימת ביקום העתידני של פרי רודאן ?

וילי : בהחלט : ישראל מאוזכרת כקיימת באחד מספרי פרי רודאן  PERRY RHODAN Paperback No. 184 – Aufstand der Posbis  במאה ה-25 וירושלים היא עדיין בירתה אז על פי פרי רודאן לפחות צפוי לכם עוד עתיד רחוק מאוד.

עד כאן וויל דיוו.

 הרהור לסיום : האם אנחנו רוצים באיש הנצח כמנהיג נצחי ? 

אני כאמור למעלה הייתי חובב גדול של פרי רודאן .אבל לא עוד. לי למען האמת קשה כיום  להבין את העניין ארוך השנים הזה בגיבור נצחי בן אלמוות.  פרי רודאן שהוא כאמור בן אלמוות נולד מתי שהוא בשנות השלושים של המאה ה-20.ממשיך להנהיג את המין האנושי לאורך כל אלפי השנים האלו. והשאלה הגדולה שאני שואל את עצמי :מה פתאום שמישהו יתעניין בסיפורים על מנהיג נצחי? מה פתאום שאיזו שהיא חברה נורמלית תרצה להיות מונהגת לאורך אלפי שנים בידי אדם בן אלמוות הוא שליט ומגן נצחי ?  שלעולם אינו נוטש את המנהיגות ?

איזו חברה תרצה שמישהו כזה ישלוט בה ויגן עליה לנצח נצחים?

כוח מוחלט משחית באופן מוחלט ויש כל סיבה לחשוב שזה נכון ובמיוחד נכון לגבי בני אלמוות.

עדיף תמיד שיעלו מנהיגים חדשים עם רעיונות חדשים גם אין להם בתחילה ניסיון רב . איך ירכשו ניסיון אם לא על ידי ניסוי וטעיה ? למה תמיד צריכים להיות תלויים בבן אלמוות בן אלפי שנים ?

וזה בהחלט נכון גם לגבי המציאות הפוליטית שלנו.

אבל ביקום המקביל של פרי רודאן זה כנראה לא נכון.נגזר שם על האנשים להיות מונהגים בידי אותו האדם ,האיש הראשון שדרך על אדמת הירח  במשך אלפי שנים.

גורל מר ממוות  לתרבות לעניות דעתי.

Image result for l perry rhodan poster v

ראו גם :

דף הפייסבוק של וילי דיוו

פרי רודאן איש החלל הנצחי : סקירה מפורטת שלי על פרי רודאן 

הפולש הגרמני מהחלל  על התרגומים לעברית של יצירותיו של אחד משני יוצרי "פרh  רודאן ".

 

 

 

 

 

הכנס הגנאלוגי ה-14 ומעבר לו -שיחה עם משה גולן יו"ר עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה

אין תיאור זמין לתמונה.

בסוף החודש מרץ יתקיים הכנס הגנאלוגי ה-14 בצפת שיעסוק בחקר תולדות משפחות בכלל ובחקר תולדות צאצאי משפחת הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין  בפרט.( ואת הרשימה הגנאלוגית שלי במשפחה זאת ראו כאן )

אני אשמש שם כיושב  הראש  של מושב מיוחד העוסק בנושא זה ואגב כך אסקור שם  את תולדות המחקר בתחום גנאלוגי זה.

הכנס מאורגן כמדי  שנה בידי  עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עמותת מתנדבים שהוקמה ופועלת במטרה להנחיל את חקר הסיפור המשפחתי בציבור הישראלי.  עמותה שהיושב הראשד הנבחר שלה  הוא משה גולן.

והנה ראיון קצר עם משה גולן  האיש  רב הפעלים שמזה שנים מוביל את תחום הגנלוגיה בישראל.

אלי :איך היגעת לנושא הגנאלוגיה ?

משה גולן בערב מיוחד לרגל השקת ספר על הגאון מווילנה בבית יוצאי וילנה בתל אביב 

גולן : לגנאלוגיה הגעתי די במקרה – למי שמאמין במקריות – באירוע משפחתי הפתיע אותי בן דודו הצעיר של אבי והגיש לי חוברת מעוטרת שעליה מתנוסס השם 'יגיע כפיים'. כשעלעלתי בה הסתבר שזהו קול קורא להתאחדות בעלי מלאכה בירושלים של שלהי המאה הי"ט. יש בו את תקנון האגודה, קריאה לבניית שכונה בירושלים וחתומים עליו ישראל אברהם גולדמן, הסבא רבא שלי, סבו של אבי ומנדלבאום (משער מנדלבאום) ועוד שניים ששמשו אז כוועד "יגיע כפיים" .

היו אלה ימים שבהם יצאתי לגמלאות וזמני בידי יצאתי ללמוד יותר על משפחתי מצד אבי וגם מצד אמי בטבריה ובזיכרון יעקב. הזמנתי את אחותי ואחי לבקר בבית הקברות בזיכרון יעקב, בו טמונים הסבא והסבתא שלי לוי צ'רנובילסקי ומרים (מאלה) לבית שפירא, הורי הסבתא שלי זיידא קלמן שפירא ואשתו שרה חיה לבית אלברט ולצדם אמה של חיה שרה. כשהגעתי לשער בית הקברות נדהמתי לראות 70 קרובי משפחה, גברים, נשים וטף מקבלים את פני ומחכים שאוביל את הסיור. הסתבר שהשמועה עברה מפה לאוזן. והשאר היסטוריה….

The Israel Genealogical Society

הצטרפתי   אז לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, עברתי קורס לחוקרים מתחילים וקבלתי על עצמי תפקידים בעמותה עד שנבחרתי בשנת 2014 ליושב ראש עיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה.

אלי :מה גרם ליצירת העמותה לקשרי משפחה? ממתי היא קיימת ?

גולן :מה שהיום מוכר כעיל"ם – העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה החל את דרכו בשנת 1983 כחוג לגנאלוגיה על ידי המייסדים הגב' אסתר רמון, שמואל אבן-אור (אורנשטיין), רודה כהן,  מזל ליננברג-נבון, רות רגבי ושמואל שמיר.  בתחילה התכנסה החבורה בבתים פרטיים ומאוחר יותר, בשנת 1984, החוג היה לאגודה תחת השם "החברה הגנאלוגית הישראלית" שהחלה להתכנס  באולם בית הכנסת הרפורמי "מבקשי דרך" בשכונת גבעת אורנים (סן סימון) בירושלים. בשנת 1987 היתה לעמותה רשומה מלכ"ר ומאוחר יותר הוסב שמה לעמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה. בשנת 2017 נוסף לשמה שם הקיצור עיל"ם.

אלי: האם אתה רואה גידול בעניין הציבורי בגנאלוגיה לאורך השנים? או שהוא נשאר קבוע פחות או יותר?

גולן : אין ספק שיש גידול קבוע . אנשים מתעניינים יותר ויותר והיום כנראה יותר מאי פעם  בשורשים המשפחתיים שלהם.יש להם יותר זמן פנוי בשביל זה. ויש להם יותר אפשרויות מאי פעם כדי לבדוק אותם.

אז זה תורם עוד לגידול בעניין. לעיל"ם שבעה סניפים ברחבי הארץ ,המסונפים למוסדות מחקר, מוזיאונים, ארכיונים, ספריות ומשתף אתם פעולה. הסניפים מקיימים מפגשים חודשיים קבועים בהם מתקיימות הרצאות, לימוד קבוצתי, ליבון נושאים בעלי עניין משותף ומתן במה לחוקרי הסיפור המשפחתי להציג את פרי המחקר שלהם. חברי עמותה חדשים זוכים לסיוע צמוד במחקר המשפחתי שלהם ומספרם הולך וגדל משנה לשנה.

 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏טקסט‏‏‏

 

כמה דוגמאות לאירועים שאותם מארגנת עיל"ם.

 

אלי :מהן מטרותיכם ? איזה פרוייקטים חשובים ביצעתם עד היום ?

גולן : עיל"ם נוטלת על עצמה משימות בהיקף ארצי כמו הוצאה לאור של כתב עת מקצועי ,"שרשרת הדורות", ואתר אינטרנט שמחזיק מאגרי נתונים רבי ערך.ומידע מועיל לחוקר השורשים המשפחתיים. הפעילות השנתית כוללת קורסים, סדרות העשרה, ימי עיון, טיולי שורשים ומבצעי התנדבות. חברים מתנדבים של העמותה יוזמים ופועלים להפיכת ארכיונים למאגרי נתונים אינטרנטיים. לפני שנתיים הסתיים הפיכת מפקדי  האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל  שאותם ביצע משה מונטיפיורי באמצע המאה ה-19  למאגר כזה.

ובימים אלה ממש יוצאת לדרך בשיתוף עם יד יצחק בן צבי התכנית להפיכתם של פנקסי  אירגון הפקוא"ם – הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם –   האירגון שתמך וסייע באירגון תרומות ליהודי הישוב הישן בארץ ישראל במהלך המאה ה-19   למאגר נתונים ממוחשב שישלים את מפקדי מונטפיורי בשיפור הידע שלנו על הישוב היהודי בארץ ישראל וקהילות ישראל באירופה ובמזרח.

אלי :מה מתוכנן בכנס שיתקיים בצפת החודש?

גולן :  גולת  הכותרת של פעילות ועד העמותה הוא הכנס הגנאלוגי השנתי שלנו שבכל שנה יש לו נושא  מרכזי אחר.. אנחנו נערכים עכשיו לקראת הכנס ה 14 שיהיה נקודת מפגש שנתית לקהילה הגנאלוגית. הכנס מוקדש הפעם לשושלות יוחסין של הגאון מווילנה ולשושלות יוחסין של משפחות עתיקות שמוצאן מהעיר  צפת.

בכנס יוקם, כבכול שנה, מרכז הדרכה לבאי הכנס שבו מסתופפים תחת  קורת גג אחת  "יד ושם", "בית התפוצות", "בית לוחמי הגטאות" וחברת My Heritage מהמובילות בעולם בחקר שורשי משפחה וחוקרי העמותה.

כמו כן מוקם מרכז מידע משפחתי של צאצאי הגאון מווילנה ומשפחת ריבלין שדרכו צאצאי המשפחות האלו יוכלו לחקור ולבדוק את הקשרים המדוייקים שלהם במשפחות אלו.

.במסגרת הכנס נבקר גם בבית הקברות העתיק של צפת ונלמד על האנשים הקבורים שם .וצריך לדעת בתי קברות הם אוצר מידע מדהים בפני עצמם.

עד כאן משה גולן.

הציבור מוזמן להשתתף בכנס הגינאלוגי המרתק שיהיה בצפת  ובכלל  הציבור מוזמן להצטרף לעיל"ם כחבר מן המניין ליהנות מן היתרונות שבחברות  בעמותה ובכלל זה הנחות בפעילויות, בכנסים, בקורסים, וברכישת שירותים של חברת  My Heritage   שמשתפת פעולה ותומכת בפעילויות האגודה.ץ . הרצאות מדי חודש מפי מרצים מן המשובחים שיש, וחברותא שאיננה רק מהנה אלא גם מועילה.

צפו בהרצאה מוסרטת של משה גולן על הכנס הגנאלוגי ה-14 המתוכנן שניתן בערב ההשקה לספרו של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגאון מווילנה .

המייל של משה גולן

golanltd@gmail.com

אתר העמותה הישראלית לקשרי משפחה 

דף הפייסבוק של משה גולן 

אתר עיל"ם 

דף הפייסבוק של עיל"ם

ראו עוד

הגנים של הגאון מווילנה 

 

משה גולן פוגש את  אלי בן טובים  מומחה לבית הקברות בצפת שמרצה בהתלהבות על בית הקברות בצפת כאוצר תגליות גנאלוגיות בסיור הכנה של משה גולן, יו"ר עיל"ם לקראת הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בצפת בתאריכים 31.3 עד ..4 .01.

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום -הכין נפתלי מרום

אין תיאור זמין לתמונה.

לרגל כנס העוסק  בגנאלוגיה בכלל ובגנאלוגיה של צאצאי הגאון מווילנה בפרט שאני משתתף בו הנה שוב רשימה גנאלוגית של משפחתי .מהמאה ה-שמינית לספירה ועד היום .

תודה לנפתלי פרום ששלח לי את הרשימה על סמך מידע ששלחתי לו ועם כמה תוספות משלו.

,אילן  יוחסין של אלי אשד הוכן בידי נפתלי מרום

 יוחסין של רש"י מעלה ומטה:

 

משולם
(סביבות 780 לספירה)

בנו

איתיאל
(800 לספירה)

בנו

משולם
(סביבות 825 לספירה)

בנו

משה
(סביבות 850)

בנו

יקותיאל
(876)

בנו

קלונימוס
(900)

בנו

משה
{היגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא (כנראה שנת 917 לספירה) היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "אימת נוראותיך" הנאמרת ביום השמיני של פסח}.

צאצאיו:
1. יקותיאל.
2. קלונימוס (בהמשך).

בנו

קלונימוס
(950)

(חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים)

בנו

משולם{(רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  (ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים}

בנו

קלונימוס
{המחצית הראשונה של המאה ה-11, סביבות שנת 1020}

צאצאיו:
1. משה. {בנו: חננאל, בנו של חננאל הוא: משולם}.
2. חננאל (בהמשך).

בנו

חננאל
(סביבות 1040)

צאצאיו:
1. קלונימוס.
2. יקותיאל.
3. איתיאל, (1076).

בנו

קלונימוס
{קלונימוס (הרביעי) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (נולד בסביבות 960 או 965 נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.) שם האחיין חננאל בן משה (סביבות שנת 1060)}

…….

 

ר' אבון הגדול
(מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  "סדר הדורות" הלפרין)

 בנו

יצחק
{רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה}

בנו

שמעון
{רב ופייטן ידוע ( 950-1020). (יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם, ראו למטה)}

בנו

יוסף
{יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים) על פי האגדה אחיו של יוסף זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י

סב  אחר של רשי (מצד אביו) מיוחס השם אליקים. דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד מאידך, ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י


צאצאיו:
1. שמעון. {רבי שמעון "הזקן" אין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק "הגדול " שהוא סבו (כפי שעושים כמה
מקורות), למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יצחק}
(שם בעלה יצחק בן אליקים ואולי שלמה. סוחר יין ומלומד בתורה)
(לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060)

בנה

שלמה יצחקי{רש"י}
(1140 או 1141 רב מלומד ופרשן תנ"ך ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים)

Rashi woodcut.jpg

צאצאיו הנוספים:
1. יוכבד {אשת מאיר בן שמואל (הריב"ם). בנם: 1. יעקב {רבינו תם}. 2. שמואל {רשב"ם}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יהודה בן נתן (הריב"ן)}

{תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה שמסרה דברי הלכה ומנהגים, שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים}

(הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המייחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י. הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב מסכתות התלמוד הבבלי אך רק חלק קטן מהם קיים היום)

צאצאיה:
1. אלבינה (אלווינה – התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה).
2. אליעזר (מפלייזה היה רב גם הוא. חתנו של הרב שמשון בן יוסף).
3. יום טוב. (בהמשך).

בנה

יום טוב
{מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם. ידוע בהגהות שונות שחיבר. ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס ושימש שם כרב}

שם אשתו: Flore De Lis  Flouredelys

בנו

יהודה
{מפאריס – פריז}
(מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא (ר"י הזקן) מגדולי בעלי התוספות שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם, בני יוכבד בת רש"י)

צאצאיו:
1. יצחק (בהמשך).
2. אליעזר {אשתו בילה בת דודו יוסף}.
3. אליהו (רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בוויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן).
4. בת {אשת יצחק (הר"י)}. בהמשך.

חתנו

יצחק{הר"י}, חתנו של יהודה בן יום טוב (נולד בסביבות 1140-? שפירא ע' 58).
(היה בן אחותו של רבנו תם – אורבך ע' 124)

חתנו

יחיאל טרייביש אשכנזי
 {1110-1189? פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול}

בנו

אברהם טרייביש
{1240-1310, לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף{

(מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה) בצרפת)

בנו

יוחנן אשכנזי

{1265-1314, עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי"}

בנו

יוסף טרייביש
(1305-1370, אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש. אשתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה)

בנו

מתתיהו טרייביש
(1335-1385, היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה. לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה)

צאצאיו:
1. חנה {אשת שמואל שפירא, בהמשך)}.
2. יוחנן. {יוחנן טרייביש-בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר
לאיטליה ושם נפטר ב1429
}.

 

 

בתו

חנה
{אשת שמואל שפירא}

(מורה תורה באשפיירה)

 

בנה

שלמה שפירא
(נפטר 1453 בערך. אב בית הדין של הערים היילבורן ולאנדויי)

בנו

פרץ
(מ-קוסטאנץ)

בתו

מרים לוריא שפירא
{אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה}

(נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה. אהרון שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478 שנת רל"ח).

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא, אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

בנה

יחיאל לוריא
(אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470 נולד ב-אלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד)

צאצאיו:
1. אברהם.
2.
חתנו יצחק מקצנלבויגן {המהר"י}. (בהמשך)

 

חתנו

יצחק
{הרב של העיירה קצנלבויגן בפרוסיה ומשם עבר לפראג}

בנו

מאיר{המהר"ם פאדווה}

(1482-1565, מגדולי הפוסקים במאה ה-16)

{אשתו חנה בת רבי אברהם מינץ (נפטרה 1564)}

בנו

שמואל יהודה קצנלבויגן
{1521-1597, רב בוונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות"  נדפס בוונציה.  עסק גם בקבלה נפטר בוונציה ונקבר בפדואה}

בנו

שאול ווהאל
{1545-1617, מלך פולין ליום אחד}

בנו

מאיר ווהאל
{כ-1565-1630 אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא, שעמד בחילופי אגרות עם רבנים של התקופה}

צאצאיו:
1. טעלצא (בהמשך).
2. מאיר קצנלבויגן {אב בין הדין של חלמה ומוהילוב}.

בתו

טעלצא
{אשת נפתלי צבי סופר}

(מפראג, נפטר 1601)

 

בנה

משה רבקש
{1596-1671, מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה}

 

בנו

פתחיה
{1610-1672, פרנס בווילנה}

חתנו

אליהו קרמר
(כוּנָה בשם, החסיד)

{ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בווילנה נפטר 1710}

צאצאיו:
1. יששכר דב (בער), בהמשך.
2. צבי הערש
{אבי משפחת ריבלין}.

 

 

בנו

יששכר דב (בער)

בנו

שלמה זלמן
{אשתו טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מ-טילץ}

(נפטר 1758)

צאצאיו:
1. אליהו {הגר"א} בהמשך.
2. יששכר דב.
3. אברהם רגולר.

 

 

בנו

אליהו
{הגר"א מווילנה}

(אשתו חנה בת יהודה לייב מ-קיידן)

נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות

צאצאיו:
1. אברהם. (בהמשך)
2. יהודה לייב
.

 

בנו

אברהם וילנר
{אשתו שרה מינדס-ליפשיץ בת נח מינדס}

(בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון (1765-1808) ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח-1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ערך לעיתים עם  אחיו יהודה לייב את ספרי הגאון מווילנה והביאם לדפוס במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים)

בנו

יעקב משה לנדאו וילנר

{נולד 1779 בווילנה בליטא, נפטר 17/1/1849 בסלונים בלארוס}

(אשתו הינדה בת חיים יהושע לנדאו, בן יהושע לנדאו}

צאצאיהם הנוספים:
1. אלעזר (נולד 1812 בסלונים בלארוס, נפטר 18/2/1874 בירושלים קבור בהר-הזיתים). {אשתו
 בזוו"ר דבורה ראצה, בזוו"ש בריינה באשה וולפנזון}.
2. אליהו.
3. נח {אשתו חוה זיסל ישינובסקי (נפטרה 14/5/1869 פולין), בת יחזקאל רבינוביץ', בן בצלאל,
בן יחזקאל הלוי רבינוביץ'}.
4. מרדכי צבי.
5. יצחק צ'רנסקי {אשתו חוה בת נתן נטע בן יהודה אריה לייב בן נפתלי היינסדורף} בהמשך.
6. שרה הינדה.
7. פרומה פרידה {אשת אליהו מילר}.
8. חוה {אשת אברהם גברילוביץ'}.
9. לא ידוע (בן).

 

צאצאי דבורה ראצה ואלעזר בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. שרה הינדה {אשת דוד בן אשר וגיטל רייזל (הכהן) אשכנזי}. נפטרה 1894 ב-בְּרֶאסט בלארוס.
2. מרדכי צבי.
3. פרומה פרידה {אשת מילר}.
4. לאה דינה {אשת ישראל וקסלר}.
5. אליהו. (נולד 1873 בירושלים מאשתו השניה של אביו בריינה באשה, נפטר 23/7/1946 ת"א).
{אשתו אסתר בת משה (בן שמואל מוני זילברמן נולד 1856 י"ם, נפטר 14/7/1910
י"ם, ונחמה פייגא מוני בת אורי שבתאי דייץ שנפטר 17/10/1857, בן חיים דייץ)
והניה זילברמן
נפטרה 1944}.

צאצאי דוד הכהן אשכנזי ושרה הינדה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. שלמה לייב {אשתו רבקה}.
2. רחל {אשת שמעון וֶלוֶלסקי}.
3. בת (לא ידוע).
4. בת (לא ידוע).
5. בת (לא ידוע).
6. בת (לא ידוע).
7. בת (לא ידוע).
8. בת (לא ידוע).

צאצאי רבקה ושלמה לייב, בן דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. אשר.

צאצאי שמעון ולולסקי ורחל, בת דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. לא ידוע.


צאצאי מרדכי צבי, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. יעקב משה.

צאצאי פרומה פרידה מילר, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. אליעזר.
2. אליהו.
3. פעסיל {אשת תנחום מרדכי ליפוביסקי}.

צאצאי תנחום מרדכי ליפוביסקי ופעסיל בת פרומה פרידה מילר:
1. אליהו (נולד 1896).

 

צאצאי ישראל וקסלר ולאה דינה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. מרדכי.

צאצאי אסתר ואליהו לנדאו, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:

 יעקב אלעזר (נולד 1898, נפטר 1980 ת"א). {אשתו שרה מלכה}.
2. חנה טריינה (נולדה 1900 י"ם, נפטרה 10/5/1975 בגבעתיים). {אשת יוסף זונדל וסרמן (נולד
30/8/1900 קהיר, נפטר 21/12/1979 י"ם), בן נחמה פייגא (נולדה 1880 י"ם,
נפטרה 29/6/1913 ארה"ב), בת חיים וחנה באשה סלנט בת הרב יוסף זונדל סלנט)
ואליהו צבי
(נולד 1844 רוזינטוב אוקראינה, נפטר 1910 י"ם קבור בהר הזיתים)
בן שמואל אריה וסרמן}.
3. שמואל אליעזר.
4. שמעון.
5. אברהם.
6. רבקה.
7. מרדכי צבי.
8. ד"ר ישראל (בן זאב) {אשתו שושנה לבית דינוביץ'}.

צאצאי יוסף זונדל וסרמן וחנה טריינה, בת אסתר ואליהו לנדאו:

  1. צבי אשד. (נולד 27/2/1925, נפטר 30/11/2003), {אשתו רחל (נולדה 29/9/1930, נפטרה
    29/10/2013)  בת ד"ר אליהו בלנק (בן יהושע ואסתר בלנק) ולאה (בת יצחק וגיסלה
    קינד)}.

2.  משה מוסא אשד, (נולד 24/11/1926, נפטר 2007), {אשתו מאירה בת מלכה ופישל אברהם בן
יוסף
שנלר}.

3. שפרה {אשת וסרמן}.
4. שמואל (נולד 1934).
5. נחמיה {אשתו רבקה}
6. בתיה בריינא {{אשת עזריאל סולומון}. היו להם 3 ילדים.
7. רות.
8. תלמה.
9. ציפורה רחל {אשת יהושע פרימור}.

צאצאי מאירה ומשה מוסא אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. נועם.
2. יובל
3. עינת {בזוו"ר, אשת יוסף פורמן. בזוו"ש, אשת ישראל הָרמָץ}.

צאצאי ישראל הרמץ ועינת, בת משה מוסא ומאירה אשד:
1. הדס {אשת גולן}. (גולן-זהו שם משפחה ולא שם פרטי).
2. שקד {אשת פורמן}.

 

צאצאי רחל וצבי אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. זוהר (הבכור).
2. רונית (רוני) {אשת יאיר שרון} (שם משפחתו, שרון).
3. אלי אשד. (פובליציסט באינטרנט מוכר וידוע  עורך מגזין הרשת החשוב "יקום תרבות " ).

צאצאי רונית (רוני) שרון, בת צבי ורחל אשד:
1. חן.
2. לירון.
3. אורן.
4. גל.
5. אוהד.

 

צאצאי אסתר ונחמיה אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים {אשת יהודה ורשואר}.
2. אלישבע טובה {אשת אברהם הכהן וולמן}.
3. עזריאל (נפטר בילדותו).

צאצאי יהודה ורשואר ומרים, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. שולמית תמר.
2. אלכסנדר זיסמן אברהם.
3. נתנאל ישראל.
4. שרה איטה.

צאצאי אברהם וולמן ואלישבע טובה, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. אפרת {אשת אושרי מימון}.
2. הודיה.
3. יוסף זונדל.
4. הושעיה ישראל.
5. רעננה.
6. אוריאל
7. שלום (האחרונים תאומים).

צאצאי אושרי מימון ואפרת, בת אברהם ואלישבע טובה וולמן:
1. יהודה מנחם.
2. ימימה תיקה ברכה.
3. איילה חנה.

 

צאצאי עזריאל סולומון ובתיה בריינא, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים.
2. חגית אסתר.
3. עדי דוד.

צאצאי עדי דוד בן עזריאל ובתיה בריינה סולומון:
1. ערן.

 

צאצאי יהושע פרימור וציפורה רחל, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. אייל אליהו {אשתו סמדר אסתר}.
2. סיגל רבקה {אשת אודי בן ח"כ שולמית אלוני }
3. עמית יאיר.

צאצאי סמדר אסתר ואייל אליהו, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. תום.
2. דנה.
3. נועם.

צאצאי אודי אלוני וסיגל רבקה, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. יולי.

 

צאצאי חוה זיסל ונח לנדאו, בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. יצחק סנשטיין (נולד 1853, נפטר בארה"ב). {אשתו מרים נולדה 1844}.
2. יחזקאל זוננשטיין-סנשטיין (נולד פברואר 1843 סוקולקה פולין, נפטר 10/5/1913 פיטסבורג
ארה"ב). {אשתו בזוו"ר טילי בת משה מנדל שפירו וילדה לו 5 ילדים. , בזוו"ש רוז
מרוצ'ס בת משה ושרה פינק וילדה לו 3 ילדים.
3. יוסף לינקולן סנשטיין.
4. מאיר סנשטיין.
5. דינה סנשטיין.

צאצאי יצחק ומרים סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. נח (נולד 1879 אוגוסטוב פולין, נפטר 1961 ארה"ב), {אשתו רוזלי}.
2. אווה זיסל (נולדה 1876), {אשת מקס (נולד 1873) בן דוד ולנה זוגשמידט}.
3. מרדכי צבי.

צאצאי רוזלי ונח, בן יצחק ומרים סנשטיין:
1. סילביה (נולדה 1912).
2. (לא ידוע).
3. (לא ידוע).

 

צאצאי מקס ואווה זיסל, בת יצחק ומרים סנשטיין:
1. ג'ורג'.
2. דוד (נולד 1900).
3. ססיליה {אשת צ'רלס אפטר}. היו להם 3 ילדים.

 

צאצאי טילי ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. שעפסל (נולד 1858).
2. אברהם יעקב (נולד 1860). {אשתו נוֹרָה}.
3. מאיר אליהו (נולד 1864).
4. סלומון (נולד 1868).
5. נלי (נולדה 29/6/1872), {אשת מרכוס פויכטוונגר}.

צאצאי רוז מרוצ'ס ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. דייזי (נולדה 12/5/1882), {אשת פרדריק וולף}.
2. אריה לייב. (נולד 14/5/1885 פיטסבורג ארה"ב),
3. אליאס לז (נולד 28/11/1883). {אשתו גרטרוד}.

 

צאצאי נורה ואברהם יעקב בן טילי ויחזקאל סנשטיין:
1. סטלה (טילי), {נולדה 1889 פיטסבורג, נפטרה 1974 פיטסבורג}. {אשת אלכסנדר ספֶיֶיר}.
2. אלכסנדר (נולד 1892).

 

צאצאי אלכסנדר וסטלה בת אברהם יעקב ונורה סנשטיין:
1. ג'יימס (נולד 1913).
2. אלכסנדר (נולד 28/6/1915).
3. (לא ידוע).
4. דורותי (נולדה 1917).
5. מורלנד (נולדה 24/11/1922).

בנו

יצחק צ'רנסקי

{נולד בסלונים בבלארוס, ונפטר בקובנא בליטא}


צאצאיהם הנוספים:
1. בנימין (הנ"ל).
2. משה.
3. יעקב.
4. לייב.
5. שלמה.
6. בת {אשת אברהם כרמל}.
7. בת {אשת הערש וגמינסטר}.
8. בת {אשת שמואל ויצ'ליסקי}.

 

צאצאי משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. מאיר.
2. מנדל.

צאצאי מנדל בן משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. יוסף גרשון.
2. יענטא (יעל) {אשת פנחס אליהו סירקיס, בן אליעזר סירקיס וחיה (בת חיים ובלומה רוטנברג),
בן שלמה ושרה, בן אליעזר וסימה סירקיס, בן דניאל, בן ישראל אליעזר, בן
מרדכי
, בן נחמן, בן שמואל צבי, בן לייב אב"ד חנצ'ין סירקיש, בן שמואל צבי
הירש
, בן יואל יפה (הב"ח) ובלהה סירקיס, בן שמואל ושרה יפה, בן משה יפה, בן
אליעזר
ליפמן יפה מהורביץ, בן אברהם יפה מבוהמיה, בן יעקב יוסף יפה-
מרגליות, משה יפה-מרגליות, בן אליעזר יפה, בן מאיר, בן ישראל, בן משה יפה
מבולוניה, בן שמואל מרקס יפה הלוי מדמפייר, בן ??, בן אלחנן הקדוש (אשתו
שונלין יפה), בן יצחק, {ר"י הזקן} (אשתו אלווינה בת ר' יהודה בן נתן, הוא
הריב"ן חתנו של רש"י ), בן שמואל, בן שמחה מויטרי, (אשתו חנה בת מאיר
הישיש, נכדת רש"י), בן שמואל דה ויטרי}.
3. יצחק אריה.
4. בלומה.
5. חיים אלעזר.
6. גולדה.
7. מחלה.

צאצאי יענטא בת מנדל צ'רנסקי ופנחס אליהו סירקיס:
1. נועה {אשת בלאס}.
2. יצחק {אשתו הדסה סירקיס}.

ראו גם

הגנים של הגאון מווילנה 

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

מאלינור מאוקוויטניה מלכת אנגליה ועד לאליזבט השנייה מלכת בריטניה

The Queen longest reign

ברכות למלכת בריטניה אליזבת השנייה. בשבוע שעבר  בפברואר 2019  מלאו למלכותה שישים ושבע שנים .ובכך היא שברה את שיא כל הזמנים לאורך  מלוכה של אישה את שיאה של מלכה בריטית קודמת בשם אלינור מאקויטניה ,אישתו של מלך בריטניה מימי הביניים הנרי השני ואימם של ריצ'רד לב הארי הידוע שפלש לארץ ישראל במסע הצלב השלישי ונלחם כאן בצאלאח א-דין  ושל המלך ג'ון ללא ארץ הזכור כמי שנאלץ לחתום על הצהרת החרות של אצילי אנגלי המגנה כרטה  ומסרטי רובין הוד..
אלינור הידועה כיום  בזכות עצמה מהסרט "האריה בחורף" הייתה מלכה (  בשלושה מקומות שונים במחוז אקויטניה ברציפות בצרפת ובאנגליה ) פרק הזמן הארוך ביותר עד לשבוע שעבר שישים ושש שנים ושלוש מאות וחמישים ושמונה ימים.

וזאת הזדמנות להיזכר באלינור מאקוויטניה שהייתה אישה יוצאת דופן ,ואף ייחודית בתקופתה בימי הביניים וגם בכל תקופה אחרת.

.על מנת להראות זאת אתן תחילה סקירה קצרה על חייה ולאחר מכן אעבור על הנקודות שהפכו אותה לאישה ייחודית כל כך.

Engraving based on Eleanor of Aquitaine's tomb

תחריט מודרני של אלנור המבוסס על קברה .

Engraving based on Eleanor of Aquitaine's tomb.

Hulton Archive/Getty Images

אלינור מאקויטניה ( 1122-1204 לערך  ) היתה בתו הבכירה של גיום הדוכס של אקויטניה שהוריש לה אדמות נרחבות בדרום צרפת שהייתה אז בגדר מחוז עצמאי נפרד מצרפת .אדמות אלו נתנו לה עושר עצום.

היא נחשבה ליורשת העשירה והמבוקשת ביותר באירופה גם כתוצאה מיופייה אבל אולי פחות בגלל האופי החזק שלא בהכרח  נשא חן בעיני המחזרים הפוטנציאליים שהעדיפו נשים כנועות. היא בהחלט ובהחלט לא הייתה כזאת .

אבל בסופו של דבר נמצא לה חתן רצוי ביותר המלך של צרפת לואי השביעי שנישא לה ב1137. והנישואין עם האישה העשירה ביותר באירופה העשירו מאוד את הכתר הצרפתי שהיה זקוק מאוד לרכושה.

Louis VII le Jeune.jpg

לואי השביעי מלך צרפת

אלא שהנישואים בין השניים  לא היו מוצלחים .אלינור בעלת האופי החזק מאוד ועזת המצח בזה לבעלה שככל הניראה לא סיפק אותה כהלכה מבחינה מינית. היא יצאה עימו למסע הצלב השני ושם עוררה סקנדל כאשר ניהלה  רומן כמעט בגלוי עם הנרי פלנטנג'נט הדוכס מאנז'ו שהיה צעיר ממנה.

Henry the Second

הנרי השני פלטנג'נט מלך אנגליה ובעלה השני של אלנור 

אם היה המדובר באישה חזקה ועשירה פחות אולי הייתה משלמת על כך בחייה  כפי שקרה לעתיד עם נשות מלכים שסרחו והואשמו בבגידה בבעליהן ( באופן ספציפי  שתי נשים של המלך האנגלי הנרי השמיני במאה ה-16 באנגליה ) מה עוד שהיא לא נתנה כל ילדים יורשים לבעלה.

אבל מכיוון שהייתה מי שהייתה האישה העשירה באירופה ככל הנראה המלך הצרפתי לא רצה להסתבך עם תומכיה.  הוא התגרש ממנה ב-1152 .היא מיהרה ונישאה לדוכס הנרי שגם בתמיכתה ובעזרת עושרה עלה לאחר מכן ב1154 על כיסה המלכות באנגליה כהנרי השני .הנחשב עד היום לאחד המלכים הגדולים והחזקים של אנגליה בכל הזמנים.

הנרי השני בתמיכתה של אלינור סיפח את כל חלקה הדרומי המערבי של צרפת לממלכה האנגלית ולמעשה הקים מעין אימפריה קטנה  הקיסרות האנגבינית  מה ששימש מאז כמקור סכסוכים בלתי פוסק בין אנגליה לצרפת.במשך 300 שנה.

תוצאת תמונה עבור ‪Eleanor of Aquitaine‬‏

המלכה גניבר והאביר  לנסלוט של השולחן העגול. הדמות של גניבר  כנראה מבוססת ישירות על זאת של אלינור. 

התקופה הייתה תקופה של פריחה תרבותית ושיגשוג. לא במקרה בתקופה זאת נוצרו הסיפורים על המלך ארתור האגדי , שהתבסס קצת על שליט בריטי קדום והרבה  מאוד על הנרי השני בן הזמן ועל חצרו ,ועל אישתו גניבר שהתבססה הרבה מאוד על דמותה של אלינור שכן הסיפורים נכתבו בידי משוררי החצר השלה.אנו יודעים שבחצרה נוצרה המסורת של סיפורי המלך ארתור והמלכה גניבר שלא מן הנמנע שהיו  שיקוף  מדוייק של החיים בחצר של אלנור שבהם הושם דגש שלא היה קיים עד אז על השיויון בין גברים ונשים ( או בכל אופן בין המלכה ובין הגברים ). לא מן הנמנע שהסיפור על המלכה גניבר הבוגדת בבעלה ארתור המלך עם האביר האמיץ לנסלוט  מבוסס  באופן ספציפי על חייה של המלכה אלינור ובגידתה בבעלה מלך צרפת עם האביר האמיץ הנרי פלנטנג'נט בעת שכולם היו במסע צלב בארץ הקודש.

בסיפורים אלו נוצרה מעין אידיאולוגיה חצרנית ששמה דגש על הערצת האישה וכנראה הושפעו ואולי גם השפיעו על החיים האמיתיים בחצרה של אלנור ששמה דגש חשוב מאוד על מעמדה שאינו נופל בהרבה או בכלל מזה של בן זוגה.

היא הייתה קנאית לו ובניגוד למקובל בקרב מלכות ימי הביניים רדפה באכזריות  את המאהבות שהיו לבעלה.

וכאשר פעל יותר מידי כנגד רצונה או התעלם ממנה הסיתה כנגדו את בניה מי שהפכו לימים למלכים ריצ'רד וגו'ן והם יצאו כנגדו למלחמה. כתוצאה היא הושמה במאסר במשך עשור. אבל כאשר הנרי מת לבסוף ובניה עלו לשלטון אלנור הייתה הכוח המכריע מאחורי הקלעים כפי ששאפה תמיד.

אפשר לראות באלינור שליטה ייחודית בהיסטוריה של ימי הביניים ובכלל ? מכמה  סיבות :

באורך  המדהים תקופת השלטון שלה הן במחוז אקויטניה שבו הייתה השליטה כל חייה והן בארצות צרפת ואנגליה .

בעובדה שהתמודדה כשווה עם בעליה המלכים האדירים של התקופה מלך צרפת ומלך אנגליה.יש לזכור שרוב המלכות בהיסטוריה בהחלט לא התמודדו כשוות עם בעליהן המלכים אם כי יכלו לחתור תחתיהם בצורות שונות כפי שנעשה. אבל אלינור היא יוצאת דופן בכך שראתה את עצמה כשווה לבעליה וזה השפיע על התנהגותה ועל נכונותה למרוד בהם פשוטו כמשמעו .כך עשתה עם בעלה הראשון שהיא בגדה בו כמעט בגלוי עם מאהב וכך עשה עם בעלה השני שהיא הסיתה את בניה למרוד בו  לאחר שהשתכנעה שהוא בוגד בה.

אישה ששלטה הן כאשת מלך צרפת והן כאשת מלך אנגליה היא תופעה נדירה ביותר.למעשה יחידה במינה.

בהשפעתה הפוליטית ,בתקופה שבה בניה שלטו באנגליה היא הייתה הכוח שניהל את המדינה כעוצרת בפועל כשבנה ריצ'רד יצא למסעי צלב .

נשאלת השאלה ::מה איפשר לה להיות אישה יוצאת דופן כל כך?

התשובה רכושה העצום . עצם היותר אישה עשירה כל כך בפני עצמה  הודות לאחוזות שלה באקויטאניה שתמכה בבעליה כלכלית איפשר לה גם את הכוח העצמאי שממנו נהנתה.

אמנם היו כבר באנגליה מלכות  חזקות לפניה והיא אינה ראשונה ובכל זאת מלכה מסוגה של אלינור נשארה נדירה ויש להסביר זאת בשילוב של עושרה עצום ושל אופיה החזק שהיה שווה ערך גם לזה של הגברים החזקים שלהם הייתה נשואה ושאותם הולידה.

היא נפטרה בשנת 1204 בגיל המופלג של למעלה משמונים שנה .ולאמיתו של דבר היא  האישה ששלטה את הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה  כמעט 67 שנים ( וליתר דיוק 66 שנים ו-358 ימים )  במחוז שלה אקויטניה עד…לאליזבת השנייה ששברה לבסוף את שיא כל הזמנים של אלנור.

Church of Fontevraud Abbey Eleanor of Aquitaine effigy.jpg

ארון הקבורה של אלנור.

 

אריה בחורף

Lion In Winter1.jpg

,היום אלינור זכורה בעיקר בגלל "המחזה "האריה בחורף " של ויליאם גולדמן ( הידוע כמחבר ספרים כמו "איש המרתון " "הנסיכה הקסומה  " ואחרים ) על ימיו האחרונים של המלך האנגלי הנרי השני שהקים אימפריה שלמה שכללה את אנגליה וחלקים מצרפת , אך שערוב ימיו מלווה בסכסוכים בלתי פוסקים ומציקים עם אישתו אלנור וילדיו ריצ'רד וג'ון.

ושם מופיעים האם הפמיניסטית אלינור ,בנה  ריצ'רד "לב הארי" הצעיר  ואחיו ג'ון, במפגש משפחתי עם האב המלך הנרי השני ( שגם  הוא היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני שאז התקיים הרומן עם אלנור  ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני כמה שנים קודם לכן  בסרט מצויין אחר בשם "בקט" )מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת.

צפו  ב"מקדימון " של אריה בחורף " כאן.

צפו בגרסה המלאה של "אריה בחורף " כאן 

צפו בסרט המקדים על הנרי השני  ואלנור מ-1964  גם כן בכיכובו של פיטר אוטול,אבל עם פמלה בראון בתפקיד אלנור  "בקט" 

קתרין הפבורן בתפקיד אלינור בסרט "האריה בחורף".

תמונה קשורה

זהו מחזה גאוני אולי הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים ומומלץ מאוד לחפש אחריו  לכל מי שעוקב אחרי מחזה זה  שהוסרט פעמיים בגירסאות מופתיות ממש גירסה אחת בכיכובם של בכיכובם של פטר אוטול וקתרין הפבורן והגירסה השניה  עבור ערוץ הולמארק בכיכובם של פטריק סטיוארט וגלן קלוז .

צפו  ב"אריה בחורף "  בגירסת פטריק סטיוארט וגלן קלוז כאן.

תוצאת תמונה עבור ‪lion in winter‬‏    ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ‪beckett o'toole   movie – Eleanor of Aquitaine‬‏

ככל הנראה המחזה הזה שימש כמקור השראה למחזה "כתר בראש " של יעקב שבתאי על ימיו האחרונים של דוד המלך .אלא שהמחזה הישראלי למרבה הצער נופל מאוד מהמחזה על הנרי השני ואלנור.

 

אליזבט השנייה שברה השבוע לבסוף את השיא  כל הזמנים הזה  של אלינור וממשיכה כאישה שמולכת פרק הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית.
השיא הבא שהיא "אולי" תשבור של אורך זמן שלטון הוא שיאו של קיסר אימפרית האבסבורג פרנץ יוזף ששלט במשך שישים ושבע שנים ו355 ימים.
פרנץ יוזף כזכור שלט ושלט וכאשר מת במלחמת העולם הראשונה זה היה בזמן שהאימפריה האבסבורגית התפרקה ולא קמה יותר.
האם הממלכה הבריטית תמשיך להתקיים לאחר עזיבתה של אליזבת את השלטון ממוות או מסיבה אחרת ? או שמה הם יתפרקו כמו האימפריה האבסבורגית של פרנץ יוזף ביגלל הברייקזיט מנהיגי מפלגת לייבור מטורפים ושאר מרעין בישין?
בעניין זה נציין שבתסכית אודיו של סדרת המדע הבדיוני הידועה "דוקטור הו"   בשם "שחור ולבן " שהופק בשנת 2012 נחזתה שנת 2020 כשנה שבה אליזבט השנייה כבר לא תהיה בחיים ובמקומה יעלה למלוכה מלך ( כנראה צ'רלס השלישי ). 


האם זה אכן הולך לקרות בשנת 2020 ?

יש לציין שאימה של אליזבת חיה עד גיל למעלה ממאה והיא צאצאית של שושלת גרמנית .רבים מנסיכי גרמניה לאורך המאות חיו ושלטו לאורך עשרות רבות של שנים.משום מה השליטים מאריכי הימים ביותר בהיסטוריה לאורך הדורות היו שליטים שונים בנסיכויות הגרמניות ושליטים שונים בנסיכויות ההודיות. בארצות האלו ניתן למצוא את השליטים מאריכי הימים ביותר. למה? זה לא ברור. אבל זאת עובדה.

לאליזבת השנייה  יש גנים טובים מאוד אז ייתכן שאליזבת תהיה על כס המלוכה בבריטניה עוד זמן רב.

תוצאת תמונה עבור ‪queen elizabeth poster‬‏

קראו עוד על אלנור ואליזבת ועוד מלכים בריטיים :

אלנור מאקויטניה  בויקיפדיה 

המלך ארתור מסרמטיה 

שש נשותיו של הנרי השמיני ( וגם בתו "מרי אשת הדמים" )

המלך הפרו -נאצי של בריטניה 

המלכה אליזבת השנייה כשוברת שיאים 

[תוצאת תמונה עבור ‪lion in winter‬‏

" תולדות המערב הפרוע " סדרת הקומיקס

לפני כמה ימים  פנתה אלי עוזרת הפקה בסרט עלילתי או תיעודי כלשהוא  שמוסרט כעת. היא סיפרה  לי שבמסגרת עלילת הסרט המתרחשת אי אז בשנות השבעים   למען אמינות הסרט הגיבור יקרא   בחוברת של סידרת הקומיקס האיטלקית ה( לא כל כך) ידועה

"תולדות המערב הפרוע ". וליתר דיוק בגיליון מספר 6 של סדרה זאת.

היא שאלה אותי אם אוכל לקשר אותה עם הוצאת מ.מזרחי שעמדה מאחרי הסידרה הזאת ואחרות כמוה בישראל בשנות השבעים.

הודעתי  לה שלמרבית הצער הוצאת מ.מזרחי התפרקה ואינה קיימת יותר ואין בעצם למי לפנות.הם ניסו לאחרונה להוציא הדפסות חדשות של חוברות טרזן לפני כמה שנים וזה לא הלך . בכל מקרה הזכויות על הסדרה אינן שלהם מזה כבר שנים רבות אלא של המו"ל האיטלקי בונאלי .

מכיוון שבעוד כמה ימים אני מנחה אירוע על מערבונים זה הזמן בשבילי להיזכר בסדרת "תולדות המערב הפרוע " שבשנות השבעים הייתה סדרת הקומיקס החביבה עלי ביותר ,יותר מטקס יותר מזאגור , אולי אפילו יותר מטרזן שלא לדבר על גיבורי העל.

 

    

ג'ינו דה אנטוניו כותב  וצייר ראשי של  "תולדות המערב הפרוע "

למה ? משום שבמהלך הסדרה הכותב האיטלקי ג'ינו דה' אנטוניו   ( 1927-2006)ניסה לתת תחושה אמיתית לקוראים הצעירים של ההיסטוריה של המערב כפי שהייתה ,רומנטית מאוד כמובן אבל עדיין קרובה איך שהוא למה שהיה.

 

הסדרה הזאת התקיימה באיטליה במשך 13 שנים  מ-1967 ועד 1980  ( לאורך 75 גליונות שונים ועוד סיפור סיום נספח שהופיע במגזין אחר  ) ותיארה  את ההיסטוריה של המערב הפרוע משנת 1804 ועד שנת 1891 לאורך 87 שנים  כפי שהן נראים דרך  עיניהם של בני משפחה אחת משפחת מקדונלד ,האב ברט האם האינדיאנית סקוויה ( דמות היסטורית ).הבן פאט וגם ילדיו המאומצים  נבני משפחת אדמס כולם גיבורים בפני עצמם.

 

במהלך הסדרה הופיעו דמויות ידועות שונות  מההיסטוריה של המערב כגיבורי משנה ואף דמויות מרכזיות בסיפורים כידידים וכבשותפים ובעלי ברית של בני המשפחה.

אלו כללו את  הסנטור הגוזמאי דיווי קרוקט שנהרג במבצר האלאמו במאבק כנגד המקסיקנים ביחד עם אבי המשפחה ברט מקדונאלד.

חוברת מספר 3 בסדרה. מככב איש המערב דיווי קרוקט.

הגשש קיט קרסון שהפך לידידו הטוב  ושותפו בהרפתקאות שונות של פאט מקדונלד עם הסקוטי קטן הקומה אך הלוחמני מאק.

בעטיפה :פאט מקדונלד עם הגשש והסייר המפורסם קיט קרסון.

האקדוחן והשריף המפורסם ביל   "הפרא" הייקוק ,ידידו הטוב של בנו המאומץ של פאט,  ויל אדמס ש"תולדות מערב הפרוע" תיעדה את מותו ביריה בגבו באחת החוברות הטובות ביותר שלה.

 

עטיפות של שני גליונות שבהם ביל היקוק מופיע על הכריכה.

עטיפת הגליון שבו נהרג ביל הייקוק אחד הגליונות הידועים של הסדרה. 

הבלש אלן פינקרטון שאחד מגיבורי הסדרה ויל אדמס שירת במשך שנים רבות כבלש בסוכנות הבילוש שלו.

הגנראל הלוחם באינדיאנים קאסטר שמומת לבסוף בידיהם.

השודד המסוכן ג'יסי גי'ימס אחיו פרנק ואנשי כנופייתם

עטיפת הגליון שבו מככבים גי'סי ג'ימס ובני משפחתו.

הסייר ביל קודי ,"בופאלו ביל" שהפך לידיד טוב של ויל אדמס ולאחר מכן  ידיד ושותף של ביל היקוק ( כפי שאכן היה במציאות ההיסטורית ) ולימים  נדד בעולם עם מופע קירקס על המערב הפרוע.

האקדוחנית המהירה קלאמיטי ג'ין,לימים משתתפת ידועה במופע הקירקס של בופאלו ביל.

האקדוחן המסוכן וסלי הרדין.

האקדוחן וסלי הרדין בעטיפת "תולדות המערב הפרוע" 

השריף באט מסטרסון שמנקה את אחד מגיבורי הסדרה מאשמת רצח.

האקדוחן המסוכן בילי הנער.

בעטיפה : האקדוחן הידוע בילי "הנער".

השופט "התליין " רוי בין "החוק היחיד ממערב לפקוס "כפי שהגדיר את עצמו.

בעטיפה :השופט החצי מטורף רוי בין" 

 

המרשל  וייאט ארפ ואחיו שויל אדמס חוזה בקרב הגדול שלהם כנגד חמולת קלנטון.

בעטיפה  ויאט ארפ ואחיו מורגן ווירג'יל ודוק הולידי בדרך לקרב הידוע באו קי קוראל.

 

וגם לוחמים אינדיאניים שונים.

החל מאם המשפחה האינדיאנית סקוויה "בת השבט". כך שמשפחת מקדונלד היא משפחה של בני תערובת  לבנים ואינדיאנים  למרות ששום דגש לא ניתן לכך בסדרה.

 

הלוחם טקומסה שביחד עם אחיו "הנביא "חולם לאחד את כל האינדיאנים לפדרציה אחת גדולה שוות ערך לארה"ב של אמריקה.

מנהיג שבטי הדקוטה  "הענן האדום "

קוצי'ז המנהיג האפצ'י המסוכן

ג'רונימו המנהיג האפאצ'י החופשי האחרון.

ואחרים.

הגיבור הראשי של הסדרה  פאט   מקדונלד  שורד אין ספור עימותים אלימים כטקסס רנג'ר וכנווד  להגיע לזיקנה טובה מאוד בסיפור  האחרון של הסידרה  לאחר הקרב האחרון עם האינדיאנים שבו נהרג הגנראל קסטר.

עץ משפחת מקדונלד-  סקוייה-אדמס לאורך שלושה דורות 

    

הסדרה עוקבת אחריו אחרי ילדיו המאומצים ובנו בן מקדונלד שחייהם משתלבים כל הזמן באירועי ההיסטוריה האמריקנית של המערב.

 

פאט מקדונלד גיבור סדרת "תולדות המערב הפרוע " כאדם זקן בן למעלה משמונים  בשנות התשעים של המאה ה-19 ולידו ידידו הסקוטי מאק.

בסיפור המסיים של הסדרה "הראיון "  שכבר הופיע בגליון של מגזין אחר בשם "אוריינט אקספרס  ב-1983 " פאט מקדונלד  הזקן   ( בן 87) מספר לעיתונאי סקרן שבא לבקר אותו  ולראיין אותו על חייו מלאי ההרפתקאות בשנת 1893 ,את הסיפור האמיתי של מה שקרה לגנרל קסטר בקרב ליטל ביג הורן .והוא שונה מאוד ממה שההיסטוריה יודעת ווממה שהחוברת הרלבנטית של "הסדרה הרגילה"מספר 60 בסדרה   תיארה  על סמך העובדות ההיסטוריות הידועות.

 

חוברת מספר 60 בסידרה  שבה תואר "קרב ליטל ביג הורן " של הגנראל קסטר בפעם הראשונה.

הסיפור האחרון של "תולדות המערב הפרוע " פנטזיה שבה הגנרל קאסטר  שונא האינדיאנים  הופך לאינדיאני בשנותיו האחרונות וחווה את חייהם.

אליבא מקדונלד בסיפור הסופי גנרל קאסטר לא נהרג בידי האינדיאנים בקרב ליטל ביג הורן. הוא כושף בידי איש  רפואה  אינדיאני והפך לאינדיאני וחי במשך כמה שנים כאינדיאני עד שנרצח בידי לבנים מרושעים כאינדיאני.

ובכך יורד המסך על פאט מקדונלך וסדרת  "תולדות המערב הפרוע"

דאנטוניו המחבר חשב לעשות סדרת המשך שתציג את הדורות הבאים של בני משפחת מקדונלד -אדמס  במהלך ההיסטוריה האמריקנית של המאה ה-עשרים  במלחמת קובה מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה וכו' ,אבל הרעיון לא יצא לפועל.ככל נראה הוצאת בונלי לא חשבה שיהיו לסדרה כזאת מספיק קוראים.

     

 

הגליונות האחרונים באיטלקית של תולדות המערב הפרוע שבהם המערב הופך ממציאות חיה לנוסטלגיה עצובה. 

עד היום חברת בונאלי שהוציאה אותה לאור מחשיבה  אותה כיהלום בכתר שלה דהיינו כסדרת  הקומיקס ולא רק של מערבונים הטובה מכולם. ואף עשתה לפני כמה שנים תערוכה של הציורים המקוריים של סדרה מוערכת זאת.

 

מאמר המערכת מגליון מספר 1.

 

בעברית פרסמה הוצאת מ.מזרחי 17 גליונות של סדרה זאת בין השנים 1972-1980  בתרגומו של גאיו שילוני.

לכל חוברת נוספה בסיום רשימה  היסטורית מאויירת על מאפיין אחר של המערב הפרוע ,של המתיישבים או של האינדיאנים שבהחלט הוסיפה ערך מוסף לקריאה.

למשל הרשימה הזאת מגיליון 9:

 

את הרשימות השונות האלו תוכלו למצוא כאן:"כך הם חיו במערב הפרוע ".

 

וכך זה נמשך . שמונה הגליונות הראשונים פורסמו כסדרם מידי שבוע בשנת 1972 .ולאחר מכן הופסקו …למשך שש שנים (!)

 

הסדרה חזרה ב-1978  עם גליון מספר 9 לכמה גליונות בודדים בכל שנה. עד ל-1980 ולגליון 17 שנקטע באמצע העלילה…   לצערם הרב של הקוראים הנאמנים ששוב לא ידעו מה עלה בגורלם של בני משפחת מקדונלד חבריהם ואויביהם.

הגליון הופיע  עם העטיפה הסופר דרמטית הזאת מה שהוסיף עוד לכאב הפרידה.

 

הסדרה בשלמותה תורגמה  בשנים האחרונות  לעברית בידי חברי קומונת  טקס וזאגור ברשת אלא שההדפסה שם היא פרטית לגמרי ועליך להיות חבר מכובד בקומונה כדי שתוכל להשיג את החוברות.

ראו פרטים על כך כאן.

והנה קטע מגליון מספר 5 של "תולדות המערב הפרוע " שבו פאט מקדונלד פוגש את יוצר אקדח הקולט ,האקדח המפורסם והקטלני ביותר של המערב הפרוע.

ו

SamuelColt.jpg

סמואל קולט האמיתי 

האקדח במלוא "תפארתו ".

מילון מילים אינדיאניות וספרדיות שהופיעו בגליון 5.

כבונוס  הנה העטיפות השונות של גליונות הסדרה שיצאו לאור עם תקצירי הסיפורים  בהוצאת מ.מזרחי :

הערה :

שמונה החוברות הראשונות  בעיברית יצאו כולן במהלך שנת 1972. לאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה של שש שנים ( ! ) 

חוברות 9-10  הופיעו בשנת 1978,  חוברות 11-13 בשנת 1979, חוברות 14-17 בשנת 1980.ולאחר מכן כלום. 

עימן ירד המסך על סדרת "תולדות המערב הפרוע " בשפה העברית ועל סדרות הקומיקס של הוצאת מ.מזרחי  בכלל. 

 

 

']'

ראו גם

טקס גיבור המערב הפרוע 

מ.אריה ועטיפות תולדות המערב הפרוע 

מאמר באנגלית על הסדרה ( שמעולם לא תורגמה לאנגלית )

מאמר מפורט על הסדרה 

סקירה מפורטת באיטלקית על כל חוברת של "תולדות המערב הפרוע "

חוברות "תולדות המערב הפרוע " בעברית סרוקות ברשת 

 

לסיום הנה פארודיה פוליטית של הקומיקסאי הישראלי אורי פינק על "תולדות המערב הפרוע " שבו הוא מביא אותם אל ההווה שלנו.

לקוח מ"ספר הג'ונגל 2" הוצאת מודן 1999

 

שובם של המערבונים

ביום רביעי אני מנחה מופע על המערבונים וכולם מוזמנים.

שישי בפברואר, יום ד'  לבונטין 7 תל אביב, בשעה: 20:00

במשך שנים רבות עסקו המערבונים – הספרים והסרטים שעסקו ביישובי המערב הפרוע, השטח המערבי של ארה"ב – במאבקים בין בוקרים ואינדיאנים ובין בוקרים ופושעים.

 

 

למערבונים הייתה השפעה עצומה לא רק במולדתם ארה"ב אלא גם בארצות כמו איטליה, גרמניה, בריטניה, ואפילו יפן. בז'אנר נוצרו קלאסיקות רבות בספרות כמו "וינטו" של קרל מאי, "דסטרי חוזר" של מקס בראנד, "הדספרדו", ו"יונה בודדה". בקולנוע מ"בצהרי היום" ו"שיין", דרך "הטוב הרע והמכוער", "בלתי נסלח", והסרט העכשווי "האחים סיסטרס".

תוצאת תמונה עבור מקס ברנד

בטלוויזיה נוצרו סדרות מערבונים כמו "עשן האקדחים", "בוננזה", "האיש מווירג'יניה", ויחסית לאחרונה "דדווד". ובקומיקס היו סדרות כמו "טקס", "ג'ונה הקס", ו"תולדות המערב הפרוע".

תוצאת תמונה עבור קרל מאי

במשך השנים נוצרו ז'אנרים ששילבו את נושאי המערבון עם ז'אנרים אחרים, כמו ריגול בסדרות כמו "פרוע פרוע המערב", מדע בדיוני כמו ב"עולם המערב", ואף אימה.

כיום המערבונים ירדו מעט מתשומת הלב של הציבור הרחב. אבל באירוע של מגזין הרשת "יקום תרבות" ינסו המשתתפים לשוב אליהם, אל גיבוריהם, ואל נושאיהם המרכזיים, בהרצאות קצרות, מוזיקה, ובקטעי סרטים.

אלי אשד, עורך "יקום תרבות" וחוקר ספרות פופולרית, ידבר על המערבונים מראשיתם, כיצד הפך ז'אנר שדיבר פעם רק למיעוט קטן בארה"ב לז'אנר החשוב ביותר במשך שנים רבות בקולנוע ובטלוויזיה בארה"ב, ולמיתוס כלל עולמי שדיבר לעמים שונים ברחבי העולם מאירופה ועד רוסיה ויפן.

 

פרופסור גבריאל מוקד, עורך וחוקר ספרות, ידבר על מסורת האבירות של ימי הביניים אצל אקדוחני המערב הפרוע כמיתוס של המערבונים, וישווה זאת עם סרטי הסמוראים ביפן.

ארז בר, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת וסטודנט לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה, ידבר על סרטי המערבונים, על קשרי הגומלין ביניהם ובין האלימות הקולנועית, והאספקטים החברתיים והפסיכולוגיים שקיימים בז'אנר, והמשפיעים על ז'אנרים וסרטים עד עצם היום הזה.

בין ההרצאות יוקרנו קטעים ממערבונים מפורסמים, והמוזיקאי א.ב. דן ישמיע קטעי מוזיקה מסרטי וסדרות טלוויזיה ידועות על המערב הפרוע.

האירוע ייתקיים בלבונטין 7 בתל אביב,  בשישי בפברואר יום רביעי בשעה 20:00

מחיר כניסה 50 ₪ לינק להזמנת כרטיסים. או בטלפון: 03-5605084

תוצאת תמונה עבור תולדות המערב הפרוע