הטפיל -סיפור מדע בדיוני קלאסי על עולם בתוך עולם מאת רוברט שקלי

רוברט שקלי באחד מסיפוריו המעולים ביותר של הומור שחור משחור המשתמש ברעיון שישנם עולמות בתוך עולמות וגם בתוך העולם שלנו ,וןאנחנו בתוך עולם אחר. . 

הופיע בגליון פנטסיה 2000 מספר 14,אפריל 1980

 

קיראו עוד סיפורים קלאסיים  מאת רוברט שקלי :

 

העלוקה ( פורסם במקור ב-1952)

לדעת לשאול שאלות ( פורסם במקור ב-1953)  

הקורבן השביעי ( פורסם במקור ב-1953 )

שכר הסיכון-הסיפור הראשון על תוכניות ריאליטי  ( פורסם במקור ב-1958)

אני רואה אדם יושב על כיסא והכיסא נושך ברגלו ( נכתב עם הרלאן אליסון ,פורסם במקור ב-1968)

 

המציאות על פי רוברט שקלי 

בנימין נתניהו יאיר לפיד ואני

בנימין נתניהו ויאיר לפיד מנהיגי מפלגות "הליכוד" ו"יש עתיד". צילום פלאש 90.

 

שני הסיפורים שמסופרים כאן הם כמובן לא חדשים וכבר סיפרתי אותם כאן בעבר.אבל זאת הפעם הראשונה שהם מחוברים יחד וזאת לרגל בחירות 2021. ובסוף תבינו למה. 

הרב אליהו לנדא.שנות העשרים.

בשנת תרס"ד 1904 בעת ביקור בליטא ובבלארוס וסיור באתרים שבהם חי הגאון מוילנה ומפגשים עם אנשים שונים שהיו קרובי משפחה פגש האב של סבתי מצד אבי הרב אליהו לנדא אדם בשם נתן מיליקובסקי שעשה עליו רושם חיובי. מיליקובסקי הנ"ל היה רב ומרצה ידוע במקומות שונים ופעיל של התנועה הציונית של הרצל שנודע במעורבותו כמה חודשים קודם לכן  במשבר שהתפתח סביב תוכנית אוגנדה של הרצל. 

.הם שמרו על קשרי מכתבים לאורך השנים.

 הרב נתן מיליקובסקי 

 

ב-1919  רצה מיליקובסקי שעזב את ליטא ועבר לחיות  בפולין לעלות לארץ ישראל. אבל גילה שזאת משימה לא פשוטה להשיג אשרת כניסה והגירה לפלסטינה.הוא נדחה כל הזמן  בשגרירות הבריטית ב"לך ושוב" .

בשלב זה הבריטים עוד לא החליטו  עד כמה הם רוצים הגירה יהודית לארץ שזה לא מכבר השתלטו עליה.

היו  גם שמועות ( שלא היו חסרות כל בסיס )   על השגריר הבריטי בפולין שהוא בכלל אנטישמי. 

במצוקתו פנה מיליקובסקי לרב לנדא.

הרב לנדא סייע באמצעות מקורבים בעלי השפעה שעסקו בהעלאת יהודים מליטא  ( מהאירגון  החשאי שפעם בעבר נקרא "רוזני ארץ ישראל בוילנה ")  ויצרו קשרים טובים ( ויש להניח נתנו  לא מעט שוחד) עם השגריר הבריטי בורשה סיר הוראס ג'ורג' רומבולד  Sir Horace Rumbold   

השגריר בתוך זמן קצר העביר למיליקובסקי אשרת כניסה למרות המדיניות הבריטית שדרשה לא לתת יותר מידי אשרות כניסה ליהודים בשלב זה עד שהאימפריה תחליט מה בדיוק לעשות איתם בפלסטינה. 

ב-1920 מיליקובסקי הגיע לארץ ישראל המנדטורית ושם סייע לו הרב לנדא למצוא עבודה בתוך זמן קצר כמנהל בית ספר יסודי בעיר צפת ,עיר שבה היו לרב לנדא שמשפחתו גרה שם בתקופה שלפני רעידת האדמה מכרים וחברים רבים. מיליקובסקי ניהל את בית הספר במשך כשנתיים ויצר לעצמו שם טוב .

הדוקטור אליהו בלנק 

בערך באותה התקופה  של ראשית  שנות העשרים היכיר סבי מצד אימי הד"ר אליהו בלנק במחוז טרנסילבניה של האימפריה האוסטרו הונגרית נער  צעיר בשם דוד קליין  שעשה עליו רושם חיובי ביותר.הנער היה בן למשפחת רבנים אדוקה אבל התעניין בציונות.  הם הפכו לידידים טובים והד"ר בלאנק  סייע לו להיכנס  ככתב לעתונות  היהודית ציונית בהונגריה וברומניה של התקופה כמו העיתון הציוני "אוי קלט"  שהוא היה בו דמות בכירה. 

לימים ב-1934 שכבר היה ברור שהנאצים הם סכנה עולמית הד"ר בלנק שחי כעת מזה עשור בפלסטינה סידר סרטיפיקאט אישור הגירה לארץ ישראל לאותו דוד קליין שעלה לארץ ישראל ,ובכך מן הסתם הציל את חייו.

הד"ר בלנק  לימד את גלעדי ( בארץ הוא עיברת את שמו ) ואת בני משפחתו את השפה העברית.הכניס אותו לאירגון החשאי שבו היה פעיל "האחים הנאמנים ".וסידר  שיקבל  לבסוף עבודה בעיתונות העברית  בעיתון חשוב של התקופה "ידיעות אחרונות " לאחר שנים שבהם עבד כפועל וככותב בעיתונות ההונגרית בארץ..

                                                               גלעדי  כתב  לימים מאמר גדול על חייו של הד"ר בלנק בשם "היה היה איש גיבור" בספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגריה: 1920–1930 / [העורך – דוד גלעדי 

תל-אביב: התאחדות עולי הונגריה – המרכז, תשנ"א

דוד גלעדי הפך לאורך הימים לאחד מבכירי עיתונאי ישראל  ושרד עד גיל 100. אחד הראיונות האחרונים שנתן וכנראה האחרון בכלל היה ראיון שנתן לי שבו סיפר שאת כל הקריירה שלו ואולי גם את חייו הוא חב לד"ר אליהו בלנק שהיה מדריך ומורה רוחני שלו. 

דוד קליין גלעדי. מהאנציקלופדיה של דוד תדהר 

נכדו של נתן מיליקובסקי הוא ראש הממשלה וראש מפלגת "הליכוד" בנימין נתניהו.

נכדו של דוד קליין גלעדי הוא ראש מפלגת "יש עתיד " יאיר לפיד.

זה ששני צאצאים שונים של שני אנשים שבני משפחתי סייעו להם כעת נאבקים זה בזה על תפקיד ראש ממשלת מדינת ישראל זאת ללא ספק תופעה מפליאה ביותר שמראה כמה העולם הוא קטן .

והיא גורמת לי להרהר על היסטוריה חלופית "מה היה קורה אילו "…

ראו גם :

גואל התנ"ך על הרב אליהו לנדא 

היה היה איש גיבור :על דוקטור אליהו בלנק 

נתן מיליקובסקי באנציקלופדיה של דוד תדהר 

דוד גלעדי באנציקלופדיה של דוד תדהר

אלי אשד על דוד גלעדי 

באיזה ילד לבחור ? "הפגישה" סיפור מאת פרדריק פול וסיריל קורנבלות

הסיפור שלפניכים  הוא בעל אחד השמות הפחות מרשימים שנתקלתי בהם אי פעם  ( וזה מוזר כי מחברו ידע ליצור שמות מצוינים לסיפוריו וגם לסיפורים של אחרים שהוא ערך ושינה את כותרותיהם  אבל הפעם משום מה הוא איבד את זה ) אבל שמו  האפרורי והמשעמם של הסיפור במקרה הזה אינו מעיד כלל על תוכנו.יש להניח שלמרות השם הוא זכה בפרס ההוגו של חובבי המדע הבדיוני בארה"ב מה שבהחלט מעיד על איכותו. 

 הוא מציג בעיה מוסרית חמורה ביותר שעומדת בני הורים לילדים שסובלים מבעיות חמורות בתפקודם :האם להחליף את מוחם וכך לזכות בילד  מתפקד באופן מלא ויותר מזה ? אבל בכך לאבד לחלוטין את כל מה שכן היה בילד עד כה? 

רוב ההורים אני מניח יסכימו לאופציה הזאת אבל לא כולם. 

 הסיפור נכתב בידי סופר המדע הבדיוני הידוע פרדריק פול על סמך טיוטה לסיפור  על מפגש הורים בבית ספר לילדים מחוננים     שכתב עמיתו סופר המדע הבדיוני סיריל קורנבלות ( (אחד מילדיו של קו7רנבלות למד בבית ספר כזה כך שהסיפור התבסס על חוויות אישיות  ) טיוטה לסיפור שכלל לא היה מדע בדיוני  .הסיפור לא מצא מקום שבו יוכל להתפרסם לפני  פטירתו בגיל צעיר של קורנבלות.

פול  שגם לו היה ניסיון עם מפגשים כאלה בבתי ספר למחוננים שבו למד אחד  מילדיו  נתקל שוב בטיוטה כעבור שנים כתב אותה מחדש שילב בה אלמנט מדעי בדיוני  ופירסם אותה. 

והוא זכה עליה בפרס הוגו מטעם חובבי המדע הבדיוני של ארה"ב.הוא קיבל אותו גם בשמו של סיריל קורנבלות המנוח שנפטר 14 שנה קודם לכן (!) 

פרדריק פול משמאל סיריל קורנבלות מימין

פרדריק פול וסיריל קורנבלות  שנפגשו לראשונה כבני עשרה  במסגרת קבוצת חובבי מדע בדיוני צעירים "הפוטוריאנים" והתידדו מאוד כתבו ביחד שני ספרים ידועים מאוד :

"סוחרי החלל "בתרגום עמוס גפן, הוצאת מסדה, רמת גן, 1981

קיראו על "סוחרי החלל  רשימה שלי ב"יקום תרבות ":העתיד הרחוק והמוזר שהפך להיות ההווה של כולנו"

ו"זאב זאב "בתרגום יקותיאל שנייבאום, הוצאת עם עובד, 1980

עוד סיפור קצר של שניהם ביחד שתורגם לעברית היה "עולמו של מריון פלאור" שהופיע בפנטסיה 2000 מספר 17 ב-1981

מיצירתו של סיריל וקרנבלות לבדו תורגם רק סיפור אחד מצויין ""תיק שחור קטן " שתורגם לעברית פעמיים באותה שנה.

בתוך מבחר הסיפורת הבדיונית בעריכת רוברט סילברברג, בתרגום עמנואל לוטם, הוצאת עם עובד, 1981

ובקובץ "חדירת זמן " בעריכת ארתור סי קלארק ובתרגום יורם רפרפורט הוצאת מסדה 1981 

 

"הפגישה " פורסם ב"1972 "מ  בגיליון ספטמבר 1972 של המגזין לפנטסיה ומדע בדיוני. 

The Magazine of Fantasy and Science Fiction, November 1972

 

הסיפור  "הפגישה "זכה בפרס ההוגו ב-1973  

 

פורסם בפנטסיה 2000 מספר 20 באפריל 1981 

ובתרגום נוגה ברוקס ב"מדע בדיוני -הטוב שבטוב מספר 6" הוצאת לדורי  1981 

 

 

קיראו את הסיפור באנגלית 

האזינו להקראה של הסיפור  בפודקסט

עוד סיפור מאת פרדריק פול 

"היום המליון"

העם דורש מדע בדיוני חברתי :צביקה ברקוביץ' על "סוחרי החלל"

קיראו גם :

חיים מזר "איך לחיות באמת במאדים " על הספר "קייבורג " של פרדריק פול 

 

האור – סיפור מדע בדיוני קלאסי מאת פול אנדרסון

 

לאונרדו דה וינצ'י "הבתולה של הסלעים  ויוחנן המטביל צופים בילד ישוע .הגלריה הלאומית של לונדון.ההשראה לסיפור זה.

 

סופר המדע הבדיוני הידוע והוותיק פול אנדרסון בסיפור קלאסי על המסע הראשון לירח והקשר המוזר שלו לתמונה שאותה צייר האמן מהמאה ה-16 לאונרדו דה וינצ'י.

הסיפור פורסם שבעה  חודשים לפני הטיסה הראשונה של הספוטניק הלווין הראשון ששלחו הרוסים לחלל ב- 4 באוקטובר 1957  וכמובן נכתב מינימום של כמה חודשים קודם לכן.

אנדרסון חוזה בו בדייקנות את המרוץ לחלל בין האמריקנים והסובייטים ושהנחיתה הראשונה על הירח של צוות של שלושה אנשים תהיה במסגרת מירוץ כזה.

שלושה שבועות  לאחר טיסת הספוטניק לחלל  ב-24 באוקטובר 1957 הסיפור עובד לתסכית רדיו בתוכנית תסכיתי המדע הבדיוני איקס מינוס 1 ושם כבר צויין שהלווין הראשון לחלל נשלח בידי הסובייטים . הסיפור של אנדרסון שפורסם כמה חודשים קודם לכן לא היה עדכני כל כך.

תוכלו להאזין לתסכית בקישורים.

פורסם לראשונה ב:

Galaxy Science Fiction, March 1957,

פורסם בעברית במגזין "פנטסיה 2000" מספר 14 באפריל 1980 בתרגום נורית רביד

 

 

 

האזינו גם :

עיבוד של "האור " לתסכית בתוכנית "איקס מינוס 1"

 

רשימה על "האור"

עוד רשימה על "האור"

פול אנדרסון ויקינג מודרני בין הכוכבים

האיש שבא מוקדם מידי :סיפור מאת פול אנדרסון

הקדוש מעונה :סיפור מאת פול אנדרסון

 

קיראו עוד על לאונרדו דה וינצ'י :

אלי אשד החיוך של לאונרדו דה וינצ'י 

הליצן האהוב מכולם בישראל : דני קיי

   

 

ב-3 במרץ מלאו 34 שנים לפטירתו של השחקן והזמר  דני קיי   ( 1911-1987)שפעם היה השחקן הזר האהוב והנערץ  ביותר בישראל  ללא כל מתחרים. עד עצם היום הזה. 

אהוב ונערץ לא רק  בגלל סרטיו ושיריו  וגם בגלל שטרח להופיע בישראל במופעי צדקה שונים למען העם ולמען צה"ל.

 

       

דני קיי שהיה גאה במוצאו היהודי, ביקר  עשרות ואולי מאות פעמים שונות  בישראל במסגרת פעולות מחווה.והיה ידידם של פוליטיקאים בכירים ביותר בישראל. 

צפו בסרטון המתאר ביקור של דני קיי בישראל ב-1961 בתקופה של שיא פרסומו ההוליוודי. 

 

השחקן דני קיי מבקר בישראל

 

הוא ניצח גם מספר פעמים על התזמורת הפילהרמונית הישראלית . ותרם תרומות גדולות למוסדות כמו בית החולים שיבא בתל השומר.

  בכלל דני קיי היה פילנטרופ גדול שגייס כספים רבים למטרות צדקה.

 

תמונה המוצגת לראווה במסדרון לחדר  אישפוז בבית החולים בתל השומר של דני קיי עם פרופסור חיים שיבא 

כך למשל אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים בא לארץ, הופיע בפני פצועים ושימח אלפים בהופעותיו. כשחזר לארצות הברית עלה בליבו רעיון: הוא ייקח את התזמורת הפילהרמונית למסע סביב העולם, שיעמוד בסימן הניצחון ויוכיח שישראל היא לא רק צבא אלא גם תרבות ומוזיקה. המנצח יהיה דני קיי…
הוא הגיע לארץ ולאחר שמימוש הרעיון לקחת את התזמורת הפילהרמונית נתקל בקשיים, נמצא תחליף: תזמורת הגדנ"ע שזכתה שלוש פעמים ברציפות בפרס תזמורת הנוער המצטיינת בתחרות מוזיקלית בהולנד. . בסך הכול מנתה המשלחת 100 ישראלים בתוספת דני קיי ומלווה שהצטרף אליו.
המסע נמשך בדיוק ארבעים יום. בשמונה ערים באירופה (רומא, מילנו, ג'נבה, בריסל, אנטוורפן, אמסטרדם, קירקראדה וקופנהגן), בשלוש ערים בקנדה (ויניפג, קלגרי ו-ונקובר), ובמרכז ודרום אמריקה בערים הבאות: מקסיקו סיטי, בואנוס איירס, מונטווידאו, סאן פאולו, ריו דה-ז'נירו וקראקאס.
המסע המוזיקלי הזה נערך חמישה-שישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים ורישומה של מלחמה זו עדיין ניכר היטב בקהילות היהודיות. הנערות והנערים נתקבלו בערים השונות כאילו הם עצמם שיחררו את הכותל המערבי ובכל מקום נערכו לכבודם ולכבוד התזמורת קבלות פנים נרגשות. וראוי גם לא לשכוח את הצד החומרי: יהודים ולא יהודים שילמו סכומים גדולים לקופת קרן היסוד כדי לרכוש כרטיסים למופעים, והמוניטין של דני קיי תרם רבות לפתיחת הלבבות והכיסים.
בחצי הראשון של כל קונצרט נוגנו יצירות קלאסיות בניצוחו של שלום רונלי-ריקליס. ההופעות בחצי השני של דני קיי היו מעשי אמן – משעשעות ומצחיקות עד דמעות. הוא ניצח על התזמורת, בנצלו את יכולותיו הווירטואוזיות. תוך כדי הניצוח על שורה של יצירות קלאסיות קלות, כמו "מעוף הדבורה", ה"בולרו" של רוול ו"שחרזדה", הוא שוחח עם הקהל, נפגע כביכול מכדור שהשליך לעברו אחד הנגנים, וכשנכנס לאולם אחד המאחרים, הפסיק את הנגינה ושאל את האיש אם הוא רוצה לשמוע את היצירה מההתחלה. בין לבין סיפר על ישראל, על מלחמת ששת הימים ועל כישרונם המוזיקלי העצום של הנגנים הצעירים. בסיום חלקו בקונצרט הקהל, כמעט בכל הקונצרטים, דרש עוד ועוד הדרנים, עד שדני קיי הודיע שאין יותר יצירות שהוא מכיר.
התזמורת, מנצחה רונלי-ריקליס וכמובן דני קיי, זכו לסיקור תקשורתי נרחב בכל מדינה שאליה היגיעה  אין ספק שהצלחתה של התזמורת נבעה במידה רבה מהצטרפותו של דני קיי למסע. היה לו אז מעמד של כוכב-על וישראל זכתה למנה יתרה של פרסום אוהד בשל השתתפותו של מנצח מסוג מיוחד במינו.

במהלך מלחמת יום כיפור ביקר פצועי מלחמה רבים מהצד הישראלי. 

בשנות השבעים ובמיוחד בתקופה שלפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים סרטיו של דני קיי היו מוצגים בערוץ היחיד בשחור לבן כמובן באופן קבוע ושוב ושוב עד שצופים רבים יכלו לצטט אותם בעל פה.

הוא היה כל כך אהוב על הציבור הישראלי  שהוא זכה לכבוד הנדיר עבור כוכב קולנוע זר שספר על חייו יופיע בשנות החמישים ( כבוד נדיר שלו זכה אז מלבדו  רק הקומיקאי צ'רלי צ'פלין) ספרו של קורט זינגר   1905-1989    אגדת דני קי /   עברית עדה בן נחום  תל אביב :   נ' טברסקי,   תשי"ט.1959

      דני קיי זכה גם בכבוד הנדיר עוד יותר לככב בספר ילדים ישראלי  בסדרת "הבלשים הצעירים"  של "אבנר כרמלי   ( הוא שרגא גפני מחבר סדרות ידועות כמו "הימאים " ו"הספורטאים הצעירים " )   הבלשים הצעירים מצילים את דני קיי  ; ציורים – מ. אריה.הוצאת א. זליקוביץ 1957.

( נציין שלכבוד הזה זכה גם צ'רלי צ'פלין בספר ילדים שתורגם מגרמנית דווקא,וגם הבמאי אלפרד היצ'דקוק שעליו הייתה סדרת ספרים שלמה שנדון בה בעתיד ).

-1957 הייתה  כנראה שנת שיא לפופולאריות של דני קיי בישראל. ספר זה   עוסק בביקור של דני קיי  בישראל.  הביקור הוא אמיתי.  דני קיי אכן ביקר אז בישראל ויש להניח שהסופר קרא על כך הכל בעיתונים ושמע על כך ברדיו וצפה בקטעי יומני קולנוע שעסקו בכך. 


ראו  למטה בנספח מאמרים מכרך "דבר לילדים " כ"ו של שנת 1956 שכולם עוסקים באותו ביקור היסטורי שהרשים מאוד את הישראלים ושימש כבסיס לאותו ספר של "כרמלי".

ספק רב אם יש איזה שהוא שחקן קולנוע אחר שזכה אי פעם לעשירית מתשומת הלב שלה זכה דני קיי בישראל בתקשורת שלה. 

בסיפור במהלך הביקור דני קיי ,שוד ושבר, נחטף בידי כנופית פושעים  ישראליים בעלי שמות מגוחכים  ובסופו של דבר ניצל בידי חבורת הילדים הישראלים הנועזים "הבלשים הצעירים"   הלו אלי חנה פנחס ושוש.

 אבל כפי שמסתבר במהלך העלילה הכוכב ההוליוודי  לא באמת זקוק לעזרתם  של הילדים  ,מסתבר שיש לו מלאי אינסופי של טריקים ותחבולות שבאמצעותם הוא משגע את הפושעים.

דני קיי נאבק בחבורת פושעים בציוריו של מ.אריה לספר "הבלשים הצעירים מצילים את דני קיי" מאת אבנר כרמלי

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שדני קיי או דמות מבוססת עליו תואר כלוחם נועז בפשע "במציאות " ולא רק בסרטים.

אולי בהשראת הסרט "חייו הסודיים  של וולטר מיטי " שני היוצרים הידועים  מעולם   הקומיקס ג'רי סיגל וג'ו שוסטר  יוצריו של סופרמן יצרו  ב-1948 לאחר שסולקו מסיפורי סופרמן דמות המבוססת על דני קי כגיבור על ליצן ויהודי המשתמש במאבק בפשע בטריקים שונים הלקוחים מעבודתו כקומיקאי.

 

 

למרבית הצער הקומיקס לא היה פופולארי. והוא נעלם לאחר שש חוברות. 

אבל את המתחרים בחברת די סי מוציאים לאור של סופרמן הוא כנראה הטריד .הם יצרו דמות של קומיקאי ויוצר צעצועים שהוא אחד מאויביו הגדולים של סופרמן מכאן ואילך.

הדמות הנ"ל הופיעה לימים  בסיפורי סופרמן.וכאן זאת הייתה רמיזה ברורה לכל מי שהבין לדני קיי למרות /שהדמות נקראה לארי דייויס..

ולאחרונה שימשה כבסיס לגיבור על חדש.

 

 ואלו הם סרטיו של דני קיי  שראויים לאיזכור:

עושה הנפלאות  Wonder Man   ( 1945)

שבו מגלם דני קיי תפקידים של שני אחים תאומים האחד תולעת ספרים סופר הכותב ספר היסטוריה השני רקדן ובדרן במופעים נועזים ,האח הבדרן נרצח בידי אנשי מאפיה וחוזר כרוח רפאים .ומשתלט על גופו של אחיו כדי שיביא ללכידתצם של הרוצחים.בסרט מופיעה שותפתו הקבועה בסרטים וירג'יניה מאיו.

 

,צפו בעוד קטע מהסרט 

הנער מברוקלין 1946 

 סרט שבו דני קיי מגלם דוור בברוקלין שכנגד רצונו הופך למתאגרף וזוכה בתחרויות ( אמנם על ידי הונאה של האמרגן שלו מה שהופך את הסרט כיום ללא כל כך סימפטי לצפייה אפילו שזה הכל רק קומדיה).

המקדימון

 

סצינת האיגרוף המפורסמת מהסרט 

 

 

חייו הסודיים של וולטר מיטי 1947 

לדעתי אחד מגדולי הסרטים שצפיתי בהם של שנות ה-40

מבוסס על סיפור קצר ידוע של ג'ימס תרבר שתוכלו לקרוא בו בבלוג זה כאן.

צפו במקדימון שלו כאן.

 

המפקח הכללי ( רביזור ) 1949

עיבוד יוצא מהכלל של המחזה הרוסי  המפורסם מהמאה ה-19 של הסופר הרוסי –אוקראיני גוגל ,על נוכל שמטעה תושבי עיירה קטנה מושחתים לחשוב שהוא המפקח הכללי שבא  לחקור את פעולותיהם/

המקדימון:

צפו בסרט המלא כאן

 
 

הנס כריסטיאן  אנדרסן 1952

קלסיקה שלא תשכח , אמנם לסיפור הסרט  אין שום קשר  ולו הקלוש ביותר  קשר לחייו האמתיים של כותב האגדות המפורסם ונראה כאילו הוא מתחולל ביקום מקביל  ובעצם זוהי עוד אגדה על חייו אבל השירים הם מקסימים.

המקדימון 

 

לימים ב-1972  דני קיי הופיע בעוד' עיבוד של אגדה של אנדרס "בגדי המלך החדשים "

"העולם המכושף של דני קיי"

ליצן החצר 1956

היום נחשב לאחד הסרטים המעולים של התקופה ולאחת הקומדיות הגדולות ביותר והוא נבחר לשימור בידי ספרית הקונגרס בארה"ב כיצירת מופת קולנועית .דני קיי הוא ליצן מלך אטי אז בימי הביניים בתקופה המקבילה לזאת של רובין הוד  שמראה את עצמו כלוחם נועז לא פחות מהאבירים שצוחקים עליו וגובר לבסוף על יריבו הנבל המגולם בידי גדול שחקני "הרעים" של סירטי ימי הביניים בזיל רטבורן ( הידוע גם כמגלמו המוצלח של שרלוק הולמס ).

צפו במקדימון

 

 

 

יעקובסקי והקולונל 1958

קומדיה רצינית מאוד  על פי מחזה של הסופר הגרמני יהודי פרנץ ורפל על פליט יהודי בזמן השואה שמוצא את עצמו בסירה אחת עם קולונל פולני אנטישמי נמלט וזהו בדיעבד כנראה סירטו הטוב ביותר של דני קיי.

צפו בחלק מהסרט כאן.

סרטו החשוב האחרון והלא קומי בכלל  של דני קיי היה "סקוקי " סרט טלויזיה משנת 1981 שבו גילם פעיל יהודי הנאבק במיצעד נאו נאצי בשכונתו בהתבסס על פרשיה אמיתית.

בסרט זה הראה קיי שיש בו כישרון למשחק דרמטי לא קומי.

צפו במקדימון ל"סקוקי י:

צפו בסרט "סקוקי" כאן :

 

 

 

ההופעה הכמעט אחרונה של דני קיי הייתה ב-1985  בדרמה הפנטסטית בסדרת "תחום הדימדומים " על פי סיפור פנטסיה של הרלאן אליסון "הפלדין של השעה האחרונה "ששם הוא מגלם את האיש שמתפ]קידו לשמור על העולם.

 

 

 

ההופעה הסופית של דני קיי  הייתה  ב-1986 כרופא שיניים במסגרת התוכנית המצליחה  "משפחת קוסבי " שם גילם את רופא השיניים של בני משפחת קוסבי  וזה אמור היה להיות הבסיס לסדרה קומית חדשה של דני קיי עצמו שבה הוא יגלם …רופא שיניים יהודי.

התסריט לפילוט של הסדרה נכתב והוגש לדני קיי.אבל כעבור כמחה שבועות הוא חלה ונפטר ב-3 במרץ 1987 בגיל 76  והסדרה מעולם לא צולמה.  

צפו  בהופעה האחרונה של דני קיי כרופא שיניים כאן :

לילך ניישטט-בורנשטיין

 

דני קיי בשפה העברית 

בישראל שיריו של דני קיי עוד שימשו כבסיס למחזמר ידוע ומצליח של ציפי שביט "טמבולינה " שבו שרה מחדש את שיריו המפורסמים של דני קיי   ( בתרגומו המוצלח של יורם טהר לב )בעיקר אלו שמהסרט "האנס כריסטיאן אנדרסן " חלקם פרי יצירתו של אישתו של דני קיי.  המחזמר יצא גם בכקלטת שמע ב-1976 והשירים גם הופיעו בספר.

טמבולינה :   ציפי שביט בשירי דני קיי / תרגם יורם טהר-לב ; איורים דני דורי   [תל-אביב] :   כנרת,   1987.

השירים כללו את " טמבולינה — הקוקיה — סבא נוח — הברווזון המכוער — חריץ בהור ההר — חה חה חה אני צוחק לי — הכינורית — ברווזון קטנצ'יק — פופו הבובהמיש מש

האזינו לגירסת ציפי שביט של שירי דני קיי 

  • .

ספק אם יש היום שחקן -אמן -זמר אהוב כל כך כפי שהיה דני קיי בחייו .בוודאי לא בישראל. 

דני קיי עם ידידו דוד בן גוריון 

נספח : הביקור  ההיסטורי של דני קיי בישראל בשנת 1956 כפי שתואר בידי כתבי "דבר לילדים ":

דני קיי עם ילדי ישראל  על עטיפת גליון מספר 35 של דבר לילדים כרך כו

דבר עורך "דבר לילדים" על דני קיי 

 

"דבר לילדים " מסביר לילדים מי זה ומה זה דני קיי 

כתבת ענק ב"דבר לילדים " ( שני חלקים !) של הסופרת והכתבת גורית אקסלרוד  על ביקור דני קיי בישראל ב-1956.

 

ראו גם :

דני קי בויקיפדיה 

 

דני קיי חוגג 100

 

סרט ביוגרפי על חיי דני קיי

 

 

הגולם מחלם קם לתחייה

ביום רביעי 10.3.21 בשעה 18:00 יקיים בית לייויק  לתרבות היידיש את האירוע "הגולם מחלם קם לתחייה" דרך תוכנת הזום.

האירוע יתקיים בשיתוף ארגון יוצאי העיר חלם בישראל.

תכנית האירוע:

אלי אשד ייתן סקירה על האגדה של הגולם מחלם.

עו"ד שלומי בק, נציג ארגון יוצאי חלם בישראל יישא דברים.נקרין סרטון על הגולם מחלם מלווה בקריינות ביידיש מאת קובי וייצנר

.נקיים הקראה מבויימת של המחזה "דערטרונקענע אין טײַך" – "טבועים בנהר" מאת ובהשתתפות דניאל גלאי. יקראו: זיוה גרון, טובה קלינגר, דורון מודן וטובה נווה.

נשדר מוזיקת כליזמר ישר מהעיר חלם.

שרה וולפסון תקריא ביידיש משירי אביה י.צ.שרגל, עם תרגום לעברית.

לכניסה לאירוע לחצו בקישור למטה והקישו את הסיסמא: 035636.

https://us02web.zoom.us/j/82812395150?pwd=eDlmWUc4a2JBZlYxdmlhS1ExdGJuUT09&fbclid=IwAR3Ri3mFhWrZy8dGe-V8iGGcko-UGTbGVS1Q6Px1NUPZnqqfw43ImifzKiU#success

הכניסה חופשית

!https://www.facebook.com/events/750337242576438/

סקסטון בלייק -הבלש הפרטי מרחוב בייקר

הבלש הנועז סקסטון בלייק ,עוזרו הצעיר והנמרץ וכלב הגישוש הנאמן והאהוב פדרו בפעולה

 

מי מבין הקוראים כאן מכיר את שרלוק הולמס הבלש הדגול  מרחוב בייקר?

אני מניח שכולם.

מי מכיר את סקסטון בלייק הבלש  הדגול  מרחוב בייקר?

יש להניח שאף אחד לא.

בבריטניה הוא מוכר מאוד בכל אופן ומזה שנים רבות מאוד  מאז המאה ה-19. 

משנת 1893 ליתר דיוק.

.והפלא ופלא כמה ספרים יצאו עליו לאור גם בעברית.אחד בשנות השישים  בהוצאת "ינשוף"  וארבעה בשנות השבעים בהוצאת "רמדור" .ומאז לא עוד.

אז לרגל ההוצאה לאור של חוברת חדשה על סקסטון בלייק הנ"ל באנגליה בימים אלו הנה רשימה עליו. 

שרלוק הולמס לעניים 

עטיפת הסיפור הראשון על סקסטון בלייק 1893 

סקסטון בלייק נוצר באנגליה במגזין סיפורי הרפתקאות "מארול " ב-1893 שש שנים בלבד לאחר שנוצר שרלוק הולמס  ב-1887 .לאחר מכן עבר למגזין "יוניון ג'ק" ושם כיכב  לאורך שנים רבות.

במקביל הוא כיכב בעוד כמה מגזינים  שאחד מהם נקרא על שמו שבכל אחד מהם הופיע סיפור חדש עליו מידי שבוע בשבוע במשך שנים רבות. 

 מעריכים שבין 1893 ל-1978 הופיעו כ-4000 סיפורים על הרפתקאותיו מאת כ-200 מחברים שונים(!)

וגם סיפורי קומיקס  מרובים וגם תסכיתי רדיו והיו גם סרטים וסזדרת טלויזיה. 

הוא כונה "שרלוק הולמס " של נער המשרדים " שמשמעותו היא "שרלוק הולמס לעניים".אבל החובבים האדוקים  בבריטניה ( וישנה קהילה גדולה שלהם ,לא הרבה יותר קטנה מזאת של חובבי שרלוק הולמס)  טוענים שבין אלפי הסיפורים במהלך מאה שנים ויותר היו כמה מאות לפחות  שהיו בעלי ערך עצמאי משל עצמם ואפילו השתוו לאלו של שרלוק הולמס. 

בניגוד לשרלוק הולמס בעל ההופעה המיוחדת הוא הוצג  בהתחלה כמי שאין משהו מיוחד בהופעתו החיצונית ושותפו בסיפורים הראשונים לפחות  לא היה רופא אלא בלש צרפתי ג'ולס גרביס.

שמו אמור היה בתחילה  להיות "פרנק בלייק " אבל בסוף הוחלט לקרוא לו בשם סקסטון בלייק הנשמר יותר בזיכרון.

למעשה בשנים הראשונות הוא לא היה חיקוי במיוחד של שרלוק הולמס אלא סתם בלש.

לאחר מכן ככול שפירסומו של שרלוק הולמס באנגליה ובעולם גדל  זה השתנה. סקסטון בלייק הפך ליותר ויותר דמוי שרלוק הולמס.

איור לאחד הסיפורים הראשונים על סקסטון בלייק.ממגזין היוניון ג'ק 1894 

המחבר הראשון מתוך רבים כונה "האל מרדית " שם בדוי  של הארי בליית ( 1852-1898) רבים אחרים אחריו כתבו סיפורים על סקסטון בלייק כאמור יותר ממאתיים איש. 

על פי הדיווחים רבים מהסופרים  האלו היו אנשים שנדדו ברחבי העולם ובעלי ידע רב בתחומים שונים.

בין הסופרים שכתבו את עלילותיו  של סקסטון בלייק היו ג'ון קריזי  סופר בלשים ומתח ידוע שרבים מספריו תורגמו לעברית,פיטר טשייני ( יוצרם של לאמי קושן וסלים קאלאגן )  ומייקל מורקוק סופר פנטסיה ומדע בדיוני ידוע.

בהדרגה סקסטון בלייק קיבל מראה חיצוני של שרלוק הולמס ואף נשרי כמוהו. וביתו היה ברחוב בייקר מספר 252   בכלל לא רחוק מאותו שרלוק הולמס.למעשה הליכה של 2 דקות.

 הכתובת של שרלוק הולמס ברחוב בייקר היא 221  ב' ,כמה בניינים בלבד ליד הכתובת של סקסטון בלייק.

 

כאן סקסטון בלייק הוא כבר כפיל של שרלוק הולמס.

בניגוד להולמס הצלחותיו לא הושגו כל כך בזכות יכולת בילוש כל שהיא ויותר כתוצאה ממקריות ממוזלת שהוא נמצא באותו העיר עם הפושע ,הודות ליכולת להתאושש כמעט מיידית ממהלומות שחטף כמעט בכל הרפתקה ויכולות מדהימות כמו היכולת להפנט נחשי קוברה במבטו.

לאורך השנים היו לו עוזרים רבים הראשון בהם היה נער סיני.ולאחריו נער בשם טינקר נער צעיר שהעריץ את המין היפה ואת הבוס שאותו כינה "המושל ".ו

היה לו כלב גישוש  בשם פדרו שבו השתמש לעיקוב  אחרי פושעים רבים מספור למאורותיהם אי שם בלונדון ובעולם.

בלייק הועסק  בין השאר בידי ראש ממשלת בריטניה בידי הבנק של אנגליה ובידי צ'יפים אינדיאנים שונים. 

אויביו של סקסטון בלאק לאורך  השנים היו טיפוסים מוזרים ביותר בעלי כישורים מדהימים כללו את מר מיסט איש בלתי נראה את השלישיה השחורה, דוקטור קליוסטרו, , הגברת מוות שלבשה מסיכת קטיפה של גולגולת, זנית האלבינו גנב על  ביירוני (  דהיינו טיפוס סימפטי ורומנטי לימים מקור השראה לנסיך האלבינו אלריק של מייקל מורקוק  גיבור סיפורי פנטסיה שלו . ואפילו היציג את זנית כגילגול של אלריק. ) ,

הנסיך וו לינג נסיך סיני השואף להשתלט על העולם.   שני אחים שונים של סקסטון בלייק התגלו לאורך השנים כפושעים מסוכנים.

אוייב קבוע נוסף היה לא אחר מאשר הקייזר  של גרמניה וילהלם  השנייה   עימו התמודד סקסטון  בלייק  שוב ושוב במקומות שונים  ובצורות שונות.  לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה  על פי הדיווחים השניים למרות שהיו יריבים קשים כיבדו מאוד אחד את השני.

לאורך השנים הוא מצא את עצמו   בכל פינה ברחבי העולם ממדבר גובי  והמערב הפרוע של ארה"ב ועד לגיניאה החדשה  מאויים בין השאר בידי צמחים אוכלי אדם כלוא בתוך מכשיר העינויים "גברת הברזל" חטוף  ברקטה שטסה לירח ,הוכרז כמת  שוב ושוב ושוב אבל הוקם לתחייה עם תרופה אדרנלין.

הוא עבד ללא לאות למען ארצו כנגד הקייזר המנוול במהלך מלחמת העולם הראשונה ותרם תרומה גדולה להבסתו.

 

הוא המשיך לעבוד ללא ליאות כבלש במגזינים גם לאחר מכן  עד שב-1956 רק 63 שנים לאחר יצירתו הישיג לעצמו סוף סוף ידידה  מזכירתו הגברת פאולה דין.

 אבל יותר משהעסיקה את החובבים שאלת היחסים הלא קיימים של בלייק עם נשים, לאורך השנים העסיקה את הקוראים והכותבים  השונים שאלה גדולה וחשובה יותר  :

מה בדיוק היו יחסיו של סקסטון  בלייק עם  המתחרה , הבלש הגדול האחר שגר בשכנות באותו הרחוב כמה בניינים לידו ?

זה שנראה בדיוק כמוהו? 

היו כללים חמורים במערכת שלא להזכיר את הבלש הגדול האחר מסיבות של זכויות יוצרים וכו'  ( בעלי הזכויות של יצירותיו של ארתור ק'ונן דוייל יוצר שרלוק הולמס נודעו בחיבתם לתביעות ).

. אלא שסופרים שונים עקפו את האיסור  החמור בצורות שונות ומשונות בקריצת עין לקורא המבין ( והקוראים בהחלט הבינו ) ומידי פעם העורכים היו מוכנים להעלים עין.

 

בשנות השישים הסיפורים על עלילתו סקסטון בלייק הפכו להרבה פחות פנטסטיים והרבה יותר ריאליסטיים היריבים הפכו להרבה יותר שגרתיים. לא עוד  מאבקים עם מנהיג מעצמה זרה כמו הקייזר וילהלם לפני מלחמת העולם הראשונה , לא עוד נסיכים סיניים ופושעי על  השואפים להשתלט על העולם אלא סתם גנגסטרים של לונדון והמאפיה.

לכן גם הרבה יותר משעממים. 

מצד שני לסיפורים הוכנסו כעת רמזים ברורים על סקס דבר שהיה בגדר בלתי אפשרי עד אז. אבל עניין בנושא זה היה קיים רק בקרב הפושעים ולא חלילה אצל סקסטון בלייק עצמו. 

למרבית הצער אלו הם הסיפורים שתורגמו לעברית. 

בבריטניה ממשיכים להתפרסם סיפורים חדשים על סקסטון בלייק עד עצם היום הזה. 

נעשתה עליו למשל סדרת טלויזיה.

צפו בקטעים מפרק ממנה כאן.

חוברת על סקסטון בלייק מ-2020! 

האזינו לתיאור שלה כאן.

סקסטון בלייק במדינת ישראל 

בעברית יצאו לאור חמישה ספרים על סקסטון בלייק. אין להגיד שהם מן המיטב. הם די בינוניים ומטה מזה.הדמות של סקסטון בלייק שמופיעה בהם היא די מחוקה ועלובה,והדמויות הדומיננטיות בספרים הם של עוזרים שונים של סקסטון שמבצעים את רוב העבודה במקומו. סקסטון בלייק מפעיל מביתו ברחוב בייקר וממשרדו משרד בילוש בינלאומי שפועל בארצות שונות והוא צץ לפעולה רק לזמן קצר בשיא הספר.

הפושעים הם משעממים ביותר ,שום דבר שמזכיר את אותן דמויות צבעוניות שעימן  התמודד סקסטון בלייק לפני מלחמות העולם הראשונה והשנייה. 

הקורא העברי שקרא אותם מן הסתם היה מתפלא לשמוע ( כמו כותב שורות אלו  )שהמדובר בדמות שמתקיימת מזה יותר ממאה שנה בעצם עד עצם היום הזה בעשורים הראשונים של המאה  ה-21 ממשיכות הרפתקאות חדשות שלו להתפרסם בבריטניה בסוגי מדיה שונים בפרוזה בקומיקס ובטלביזיה. 

בכל זאת הנה רשימה שלהם: 

הספר הראשון בסדרה בעברית פורסם בהוצאת "ינשוף" שהתמחתה בסיפרי מדע בדיוני .וזה היה הספר היחיד לא של מדע בדיוני שפורסם בהוצאה זאת. 

מרטין תומס נקמתו של אמן עברית אסתר זמירי ינשוף 1962

 Design for vengeance / by Martin Thomas

הוצאת "ינשוף " הודיעה שהיא מתכננת לפרסם ספר נוסף"קיצו של כוכב" ואם לא היה זה ספר מדע בדיוני אז אולי היה זה ספר נוסף בסדרת "סקסטון בלייק". אבל הוא לא פורסם מעולם עד כמה שידוע לי. 

בהוצאת רמדור יצאו ארבעה ספרים מאת כמה מחברים שונים. כולם בתרגום ויש להניח גם עיבוד של  אשר דורי. 

מספר 1:   ויליאם הוורד בייקר כל אדם אוייב  עברית אשר דורי ,רמדור  1972

אין קרדיטים באנגלית

THE SEXTON BLAKE LIBRARY 22 · Every Man an Enemy · W. Howard Baker  1966 

 

עטיפות זרות :

 

סיפור מעניין על מוציא לאור שמנסה לגנוב כתב יד של רומן בלשי מצויין שנכתב בידי אחד מחמישה סופרים.

 זהו ספר לא רע שנכתב בידי העורך והמו"ל  הראשי של הסדרה בשנות השישים .ויש להניח שהוא סוג של סטירה או פרודיה על מוציאים לאור שהיו מוכרים היטב למחבר ואולי גם עליו עצמו ..מאחר שכעורך  וכמו"ל של סדרת ספרי סקסטון בלייק הוא פעל בפרקטיקות דומות למו"ל שמתואר בספר. 

( בעברית פורסמו גם ספרים של בייקר בסדרת ג'ון דרייק סוכן חשאי  על פי סידרת טלווזיה בכיכובו של פטריק מקגוהן הידוע גם בתור "האסיר"  ) 

שאר הספרים  כנראה נחותים בהשוואה לכמה מהסיפורים הקלאסיים על סקסטון בלייק מלפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה.אין להעלות על הדעת שהסדרה הייתה מתקיימת שנים רבות כל כך אם מרבית הסיפורים היו ברמה שלהם.  

מספר 2. רוס ריצ'רדס מרוץ הרצח .עברית אשר דורי רמדור 1973

Ross Richards

Murder on the monte.

תקציר : מן האלפים המכוסים בשלג, ועד לריביירה שטופת השמש – המוות הוא הנוסע המלווה התמידי — המוות חיכה גם בקו הגמר של המרוץ הנורא". 

נסיונות של פושעים ללכוד מכונית מהפכנית.

THE SEXTON BLAKE LIBRARY 24 · Murder on the Monte · Ross Richards

עטיפה זרה :

3. .רקס דולפין נערת הזהב תרגום אשר דורי רמדור 1973

THE SEXTON BLAKE LIBRARY 40 · The Trail of the Golden Girl · Rex Dolphin  1967

 

עטיפה זרה:

4.

מאט מיד ( שם בדוי של רוס ריצ'ארדס )  הכוכבנית הנעלמת עברית אשר דורי רמדור 1973

THE SEXTON BLAKE LIBRARY 41 · Star Crossed · Matt Mead (Ross Richards)  1967

סיפור שמסופר בגוף ראשון בידי מאט מיד בלש פרטי מניו יורק ( ושמו מופיע כשם מחבר הספר )  שמגיע ללונדון כדי לסייע לסקסטון בלייק באיתור שחקנית שנעלמה בצורה מיסתורית. בסיפור מתמודדים מאט מיד וסקסטון בליק גם עם המאפיה האיטלקית שמנסה לחדור לאנגליה וגם עם כת מוזרה ומנהיגה השמן .שלמרבית הצער איננו יודעים עליהם כמעט דבר חוץ מזה שהם עוסקים בפעילות מינית עניפה. אולי יש כאן רמזים למנהיג הכת האמיתי אליסטיר קראולי .אבל אלו הם רמזים עמומים ביותר. 

הסופר טרח והכניס תיאור קצר של הכלב  הזקן פדרו שכעת הוא בפנסיה בביתו של  סקסטון בלייק.אבל הקורא הישראלי לא יכול כמובן לדעת על עברו המפואר של כלב זה ככלב גישוש וצייד פושעים  בשירות סקסטון בלייק. 

עטיפה זרה :

וזהו. היו ארבעה ספרים בלבד בהוצאת "רמדור" .והם כנראה לא נמכרו מספיק טוב.  יותר לא יצאו ספרי סקסטון בלייק בעברית. הקורא העברי לא התעניין בהם ומסיבות טובות. 

 

קיראו גם:

סקסטון בלייק בויקיפדיה

רשימה על סקסטון בלק

אתר על סקסטון בלייק

אתר מקיף על סקסטון בלייק 

הרצאה על סיפורי סקסטון בלייק בארגנטינה 

שובו של סקסטון בלייק בשנת 2020 

האזינו לתוכנית רדיון מ-1967 על סקסטון בלייק

 

צפו בסירטי סקסטון בלייק :

צפו בסרט על סקסטון בלייק מ-1938 

Scott Lord Mystery: Sexton Blake and Hooded Terror 

 

סרט סקסטון בלייק מ-1945 

 

 

פרק מסדרת טלביזיה מ-1967

 

 

 

הוצאת "ינשוף" למדע בדיוני רוסי ומערבי

 

 השנה היא 1962 ובישראל פועלת אז הוצאה קטנה וכמעט לא ידועה שפירסמה ארבעה ספרים.

שלושה מהם ספרי מדע בדיוני.אחד' ספר בלשי.

שניים מתורגמים מאנגלית ושניים מתורגמים מרוסית. 

הוצאת ינשוף  הייתה חלוצה בתחום  של ספרות פופולארית, היא הייתה ההוצאה הראשונה שפרסמה סדרה שלמה שהוקדשה במיוחד לספרי מדע בדיוני , תחום שהיה כמעט בילתי ידוע אז בישראל. 

שניים מספרי ההוצאה היו  ספרי מדע בדיוני סוביטיים שלא היו מוכרים כלל עד אז בישראל ( וגם לא לאחר מכן ). 

בבירור ההוצאה שאפה להפיץ בארץ את ספרות המדע הבדיוני ורעיונות העתיד הסוביטיים מה שמראה אולי על קו אידיאולוגי מסויים. קו פרו סובייטי. 

 אולי קיבלו אנשי ההוצאה סיוע גם כספי מברית המועצות ? 

ואז ההוצאה  נעלמת. 

כל הספרים תורגמו בידי אסתר זמירי  ( 1917-2000).

אני משער שהיא האישה שעמדה מאחורי ההוצאה ביחד עם בעלה זאב זמירי  מתרגם גם הוא שהיא שיתפה עימו פעולה  מידי פעם בתרגום ובעריכה.

.או בכל אופן היו קשורים  למוציא לאור. 

לבני הזוג כבר היה קשר לספרים על חלל ומדע בעתיד.

הם פירסמו  לאורך השנים תרגומים של ספרי מדע פופולאריים מרוסית.

למשל את :

 גילוי העולם / ב. ליאפונוב ; תרגום ועריכה: אסתר וזאב זמירי  ת"א : הוצאת "תרומה", תשי"ח 1957 ‬

( קיראו על ספר זה את הרשימה שלי "ספר החלל ה(כמעט) ראשון בעברית ")

עוד ספר שהם תירגמו ביחד היה : 

 ולדימיר איזקוביץ'  לבנטובסקי,   סיפור על הלוויונים <הירחים> המלאכותיים /    מרחביה :   הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,(1958).

ככל הנראה לבני הזוג זמירי  היה עניין בחקר החלל ובספרות מדע בדיוני שעסקה בחקר החלל ובעתיד ואולי בגלל זה היו קשורים להוצאה שהחליטה להתמקד בנושאים אלו.

בכל ספר מספרי הוצאת ינשוף פורסמה אחרית דבר  שבה התייחסו אנשי ההוצאה לעצמם , שבה הסבירה את מדיניות ההוצאה לאור החדשנית שלה :


האדם נושא את עיניו לחלל.הוא מנסה לגלות את המסתתר במרחב : כוכבים ושמשות ללא ספור.

בשנים האחרונות התקדמה האנושות בצעדי ענק לקראת כבוש החלל .אבל לפני שיגשימו אנשי המדע והטכנאים חלום זה –הקדימום הסופרים בעיני דמיונם.
בעולם הרחב נפוצים מאוד הרומנים הדמיוניים והם דוחקים את הבלשים למיניהם לקרן פינה.מבוגרים וצעירים "חוטפים " את הספרים עם הופעתם.
עד עתה היו ספרים מסוג זה מועטים בארץ. הוצאתנו באה למלא את החסר ותתרגם לשפה העברית את הרומנים הדמיוניים הטובים ביותר בעולם.
מערכת מיוחדת שנמנים עמה מומחים בשפות האירופיות והאסיאתיות ומומחים בשפה האנגלית ,שוקדת על המלאכה ומחפשת ספרים אשר יעניינו את הקורא העברי במיוחד.
כמו כן התקשרה הוצאתנו עם טובי הסופרים בשטח זה וקיבלה את הסכמתם לתרגום יצירותיהם . הסופרים הם : וינדהאם ,אסימוב ,קלרק ,טקר ,בראון ,ג.אלטוב ועוד רבים אחרים.
תרגום מעולה ,עברית קלה ונעימה ונושאים מרתקים יציינו את פעולת הוצאתנו
.

 

הספר הראשון בהוצאה זאת היה ספר מדע בדיוני בריטי ידוע בשם "ילדי החלל " של ג'ון וינדהאם,  ( ללא שם מתרגם אבל יש להניח שהייתה  זאת אסתר זמירי כמו בשאר ספרי ההוצאה) ספר אימה על ילדים בעלי כוחות על שמאיימים על המין האנושי שזכה לכמה גירסאות קולנועיות, האחרונה שבהן בכיכובו של כריסטופר ריב המנוח.

שאר הספרים של ינשוף היו תרגומים  של ספרי מדע בדיוני סובייטיים מברית המועצות.

הספרים  היו  מסע בין כוכבים "  של ג. אלטוב )_( גנריך אלטשולר ) .

ו"כוכב הברזל" של איבן יפרמוב. 

  אך מהר מאוד התברר שהקורא העברי גם בראשית שנות השישים  לא התרשם במיוחד מחזון העתיד הסובייטי  הקולקטיבי ברחבי הגלקסיה וההוצאה נעלמה לאחר ארבעה ספרים בלבד.  הרביעי היה ספר מתח בשם "נקמתו של אמן "  בסדרת "סקסטון בלייק " על בלש פרטי הפועל בחברה הקפיטליסטית הבריטית של ההווה. 

על סקסטון בלייק הבלש הפרטי מרחוב בייקר קיראו כאן.

 

 

ההוצאה המשיכה להוציא לאור עוד שני ספרים בכריכה קשה שכל אחד מהם כלל שני ספרים מתוך הארבעה שהיא פירסמה : ספר שכלל את "ילדי החלל ו"מסע בין כוכבים " וספר שכלל את "כוכב הברזל " ואת "נקמתו של אמן " למרות חוסר הקשר הנושאי בין הספרים.

היה היגיון לכלול את "מסע בין כוכבים " ו"כוכב הברזל" ספרי המדע הבדיוני הסוביטיים בכרך אחד.

ואת "ילדי החלל ואת "נקמתו של אמן " ספרי המתח על רקע בריטי בכרך אחר.אבל אנשי ההוצאה לא חשבו כך.    

ספרים נוספים  שאותם הבטיחה "ינשוף " "קיצו של כוכב  " "נקמתו של רופא " ו"ההחלטה הגורלית :" לא יצאו לאור.

השאלה במה  בדיוק עסק   "קיצו של כוכב" נשארת.

האם היה זה ספר מדע בדיוני סובייטי נוסף על כוכב נובה  ?

ואולי ספר מתח רגיל על  הרצחו של כוכב קולנוע ? 

השאלה תישאר בגדר תעלומה שלא תיפתר לעולם.  

וכך שאר הסופרים שהובטחו בידי ההוצאה, אסימוב ,קלרק ,פרדריק בראון ,וילסון טאקר מעולם לא יצאו לאור בידי ההוצאה ,וחבל.

אין ברירה אלא להניח שההוצאה נכשלה כפרויקט מסחרי. הציבור הישראלי עוד לא היה בשל לספרי מדע בדיוני מאנגליה ומברית המועצות . 

 אבל הם כולם ראו אור לבסוף  בעברית בהוצאות אחרות.

ספר של וילסון טאקר "אדם המחר" יצא לאור באותה התקופה בהוצאת "דשא" וראו עליו כאן :

"טלפט בעולם הריגול".

וספר של פרדריק בראון יצא"הרפתקה בחלל" יצא לאור באותה התקופה בהוצאת "מצפן" .

וראו עליו כאן:"הרפתקה בחלל העולם המקביל"

אסימוב וקלארק לעומת זאת נאלצו לחכות  לשנות השבעים והשמונים שספרי המדע הבדיוני שלהם יתורגמו.

אסתר וזאב זמירי המשיכו לפרסם תרגומים של סופרים כמו ז'ול ורן ולואי בוסיניאר בהוצאות אחרות. וגם ספתרגומים של ספרי עיון כמו "חוקרי החלל" ( הוצאת טברסקי 1967). 

לעתיד התפרסמה בעברית עוד הוצאה בשם "ינשוף" שפירסמה גם היא ספרי מדע בדיוני.ולמרבית הצער גם היא לא האריכה יותר מידי ימים. 

 

קיראו על כך את 

"שובו של הינשוף"

תמונות לא משקרות- סיפור מדע בדיוני קלאסי מאת קתרין מקלין

 

 

לפניכם סיפור ידוע מאוד על מגע ראשון עם חייזרים שמגיעים לכדור הארץ ומנסים בקשיים גדולים לנחות עליו.

הסוף הוא מפתיע ביותר.

המחברת היא סופרת מדע בדיוני ידועה ומהסופרות הראשונות  שבלטו בז'אנר קתרין מקלין ( 1925-2019)

קתרין מקלין

למרבית הפלא ניראה שהסיפור תורגם לעברית ב-1959,והוא אחד משני סיפוריה של מקלין שקיימים בעברית.

הסיפור המצויין השני שלה בעברית "כדור שלג" פורסם כעשרים שנה לאחר הסיפור שתקראו  במגזין "פנטסיה 2000" על עמותה זעירה שהודות לניסוי מדעי ושימוש יעיל באמצעי פרסום הופכת לכוח שאינו ניתן לעצירה המאיים להשתלט על העולם.

תוכלו לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן .

אבל הסיפור הנוכחי פורסם   בעברית לא תחת שמה של מקלין אלא תחת שם בדוי של גבר  "גורדון קליי "  שנוצר אולי בידי ההוצאה העברית.

אולי חשבו אנשי ההוצאה שהקוראים  הישראלים לא יתלהבו לקרוא סיפור מדע בדיוני מאת אישה בגלל דיעה קדומה על נשים ככותבות מדע בדיוני?

וזה היה   במקום נדיר ביותר שאינו מוכר אף לאספנים הגדולים ביותר של מדע בדיוני בישראל .
זהו מגזין שיצא לעברית בשנות החמישים בשנת תשי"ט 1959 לשם הדיוק  בשם “סיינש פיקשן ” שממנו יצאו ארבעה גליונות נדירים ביותר.
חוברת 1. של המגזין כללה את:"פלישה לכדור הארץ ” רומן פנטסטי מרתק מאת “גורדון קליי “.שבעצם פותח את הגליון ואת המגזין כולו.

למעשה זהו תרגום די מדוייק וכתוצאה  פלגיאט של “תמונות לא משקרות ”מאת קטרין מקלין  ( השוו עם הגירסה האנגלית בקישורים למטה).

יש להניח שהמחברת האמיתית אף לא ידעה על הפרסום בעברית ( אם הייתה יודעת הייתה תובעת ).

אבל השוואה עם הסיפור באנגלית מראה שזהו אותו הסיפור.

מה שמפתיע עוד יותר הסיפור הנ”ל הוסרט לעתיד כסרט קצר של 20 דקות בשם” רשות נחיתה"  ( 1977) “עם יוסי גרבר ומשה טימור בידי הבמאי ריקי שלח,שאולי התבסס על התרגום של הסיפור משנות החמישים.

וזהו סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון.

לדברי שלח  סיפר בראיון שנתן לכתב העת “פנטסיה 2000 ” על הסרט שנודע לו על קיומו של הסיפור  רק לאחר שצילם את הסרט בעל העלילה הכמעט זהה.

אולי קרא הבמאי   או מי שנתן לו את הרעיון וכתב את סיפור הסרט  דוד אורן את הגירסה הזאת של הסיפור בילדותו ושכח זאת אבל היא נשארה במוחו?

( עוד סיפור שפורסם באותו הגיליון היה "אל תביט עכשיו" שפורסם ללא שם מחבר  אבל פורסם גם במגזין אחר בעברית באותה התקופה "קוסמוס" תחת שם המחבר" הנרי קטנר.

ותוכלו לקרוא אותו כאן )

הסיפור הופיע במקור באנגלית ב-

Galaxy Science Fiction, August 1951

 

כניספח אני מביא את גירסת הסרט הישראלי ומאמר עליו שפורסם בגיליון השני של מגזין המדע הבדיוני הקלאסי "פנטסיה 2000".

 

 

 

 

נספח : הגירסה הקולנועית הישראלית של "תמונות לא משקרות ":

הסרט "רשות נחיתה " של ריקי שלח ודוד אורן. מ-1977 נראה כמבוסס על הסיפור של קתרין מקלין.

צפו בו כאן.

תקציר: מגדל הפיקוח בנמל התעופה בן-גוריון מקבל תקשורת מוצפנת מכלי טיס בלתי מזוהה. פענוח ההצפנה מראה שמרחף באזור, אמנם עדיין מחוץ לאטמוספירה, כלי טיס בלתי ידוע המבקש רשות נחיתה. כל הניסיונות לזהותו על הרדאר עולים בתוהו, כלי הטיס מתקרב מאד, מוכרז מצב חירום בשדה התעופה וברדיוס גדול סביבו. כל נתיבי התחבורה סביב לשדה התעופה נסגרים וגדוד חיילים מוכנס לכוננות בשערי נמל התעופה.

לבסוף נוחתת החללית לתוך שלולית בקצהו של אחד המסלולים. בכל תהליך ההנחתה לא הביא איש בחשבון את גודלה של החללית.

הסרט נבחר לנעול את פסטיבל סרטי המדע הבדיוני בטריאסטה 1978 שהיה אז מן החשובים בפסטיבלי המדע הבדיוני בעולם, בספר הפסטיבל כתוב "…גם סטיבן ספילברג עושה עכשיו משהו דומה…", כוונת הכותבים הייתה לסרטו "מפגשים מהסוג השלישי" שהיה אז בתהליכי הפקה. הסרט כולו נעשה כמעט ללא תקציב והוא צולם באתרים שונים בארץ כשהמרכזיים ביניהם הם מגדלי הפיקוח בבן-גוריון ובעטרות. צולם ב-16 מ"מ.

מן הסרט:

"קיימת הנחה שישנם יצורים אינטליגנטיים בחלל החיצון, אלא שהתקשורת איתם עשויה להיות בעייתית עד בלתי אפשרית. טרמינולוגיה שונה ודפוסי דמיון נורמטיביים עשויים לגרום לשיבוש בהבנתם של מושגים כמו גודל, מרחק, מהירות וזמן. זהו סיפורו של ניסיון תקשורת כזה. המקום: נמל התעופה בן-גוריון"

הנה מאמר שהופיע במגזין פנטסיה 2000 גליון 2 בפברואר 1979 על הסרט סרט המדע הבדיוני הישראלי הראשון שאף הוקרן בטלביזיה הישראלית.

במהלך הראיון מודה הבמאי ריקי שלח ש":למען האמת אינני חובב מד"ב מושבע ,וענייני בו גבר רק לאחר עשיית הסרט..אז גיליתי גם בעצם , שהרעיון המרכזי שבסרט הופיע באופן דומה למדי בסיפור קצר של סופרת שאת שמה אינני זוכר כרגע".

 

 

 

קיראו את הסיפור באנגלית 

האזינו להקראה של הסיפור

האזינו לתסכית רדיו על פי הסיפור 

צפו בסרט הישראלי "רשות נחיתה " שהוא מעין עיבוד של סיפור זה

קיראו את "כדור השלג " עוד סיפור קלאסי מאת קטרין מקלין 

 

קתרין מקלין באנציקלופדיה למדע בדיוני 

מאמר על החיזויים המדהימים של קתרין מקלין

גדעון בן יואש הוא ירובעל השופט: כוכב ספרות אמנות קומיקס וקולנוע

שופטי ישראל משמאל לימין   עתניאל בן קנז , אהוד בן גרא,  שמגר  בן ענת , דבורה אשת לפידות  וגדעון בן יואש מחזיק בשופר 

פרק נוסף בסדרה על גיבורי המקרא בספרות  באמנות בקולנוע בטלוזיה בקומיקס  ובמדיה.

והפעם :

 

Gideon in the iconographic book "Promptuarii Iconum Insigniorum", printed by Guillaume Rouillé (1518? -1589)

 

גדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא אחד השופטים הידועים ביותר המתוארים בספר שופטים במקרא.  על פי המסופר בספר שופטים  הוא היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים  אי אז במאה ה-11 לפה"ס.

משום  מה הוא כונה גם ירובעל:

כך כינה אותו שמואל הנביא כשתיאר את תולדות העם בנאום :

וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-יְרֻבַּעַל וְאֶת-בְּדָן, וְאֶת-יִפְתָּח וְאֶת-שְׁמוּאֵל;

(שמואל א', י"ב, י"א)

וירובשת כפי שכונה בידי יואב בן צרויה בהודעה ששלח לדוד בן ישי המלך :

מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת הֲלוֹא אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו פֶּלַח רֶכֶב מֵעַל הַחוֹמָה וַיָּמָת בְּתֵבֵץ לָמָּה נִגַּשְׁתֶּם אֶל הַחוֹמָה וְאָמַרְתָּ גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת.

(שמואל ב', י"א, כ"א)

דהיינו לאורך הדורות גדעון נקרא בשמות שונים.

האם יכול להיות שהמדובר ביותר מאדם אחד במציאות ההיסטורית גידעון , וירובעל-ירובשת  שאיך שהוא בסיפור שולבו לדמות אחת ?

יכול להיות.יכול להיות שהסיפור על  הרועה הלוחם גדעון שולב איך שהוא בסיפור על ירובעל -ירובשת המנהיג השכמי  שבנו אבימלך שאף להיות מלך.

גדעון בציור לצביעה.

סיפורו מתואר בספר שופטים, פרק ו' עד פרק ח'. גדעון פעל אחרי דבורה הנביאה וניצחונה על עמי כנען.

גדעון היה משבט מנשה מהעיר עפרה, ממשפחת "אבי העזרי" .

 

הוא  הציל את ישראל מיד שבטי או עממי מדיין, עמלק ובני קדם שכנראה היו שבט נודד בדואי מסוג כלשהו.

הניצחון על המדיינים נזכר בדורות הבאים כאחד הניצחונות הגדולים. הניצחון על מדיין ועל מלכיהם, מוזכר במזמור תהילים, פ"ג, י"ב, מצוין בשמואל א', י"ב, י"א, וגם בישעיהו, ט', ג' ו-י', כ"ו.

העם היציע לו להיות מלך אבל הוא סרב בתוקף.

סירוב שככל הנראה לא היה מקובל על בני משפחתו.

לסיפור גדעון יש סיפור המשך שלא כמקובל בספר שופטים שעוסק בצאצאיו.

לאחר מותו תפס בנו אבימלך בן גדעון, את המלוכה על העיר שכם תוך טבח אֶחיו, והוקע על ידי אחיו יותם במשל יותם (שופטים, ו' עד ט').

( ובאבימלך ובאחיו נעסוק ברשימה מיוחדת בסדרה זאת)

יש חוקרים שחושבים שאבימלך לא היה בנו של גדעון אלא שאיש שנקרא ירובעל שאיך שהוא דמותו חוברה לזאת של גדעוןן.

סיפורו של גדעון זכה עם כך לפרסום גדול בתקופת התנ"ך אבל לפרסום מועט יותר בתקופות מאוחרות יותר.אם כי הוא נשאר אחד השופטים הידועים .אבל בהחלט לא שום דבר שמתקרב לשמשון.

 

ספרים בעברית על ימי גדעון ואבימלך:

שרגא גפני ספורי השופטים . איורים אהרון אבדי סדרת עולם התנ"ך לילד ה'  תל אביב : מ’ מזרחי, (1963).

כולל עיבוד של סיפור גדעון במקרא.

 ליאור  עשת  ( שם בדוי של  מירון אוריאל) גדעון . אייר אשר דיקשטיין .    סדרת גיבורי ישראל ( ) הוצאת ע. נרקיס  1966

כולל עיבוד מורחב ביותר של סיפור גדעון במקרא.

אהרון וירשופ גדעון בן יואש חזיון מתקופת השופטים בישראל וילנה תר"ץ  1930  מחזה לילדים של  15 עמודים

ישראל שף  "יותם בן ירובעל " פרקים מספר שלא נשלם שנדפסו ב"משעולי החינוך" ב-1938. הופיע שוב בקובץ המסכם של יצירת שף  כתובים איסוף ועריכת החומר: חנה ברנר .  ,2004

מילא אוהל ירובעל חזיון תנכי מימי השופטים  ( על חיי גדעון בן יואש) עשרה מערכונים הוצאת המרכז לתרבת של הסתדרות העובדים תל אביב תש"י

יוסף עוזיאל בציר אביעזר " ציורים נורית אריה .  הוצאת אל"ף , 1958

על ימי השופט גדעון.

שם הספר שימש כמקור לכפר שם הכפר בסדרת הטלוויזיה הקומית של אפרים סידון "חצי המנשה " על ימי השופט שמשון .

גדעון מאת דוד שמעוני

גדעון .מאת שמואל בס .פורסם ב"נחל קדומים"( שירי תנ"ך" הוצמאת יזרעאל ש.שרברק 1941

גדעון פואמה מאת אמציה ברלס

שיר חדש נדיר על גדעון :

 

ממני תיראו וכן תעשו

, עמית דרבקין חן

מתוך הספר "במשעול התנ"ך",2020

בַּחֲשַאי יָרַד אֶל מַחֲנֵה אֹויְבָיו,

כָּךְ עָשָה בְּצַו אֱלוֹקָיו.

בְּשׁוּבוֹ הֶעֱנִיק תְחּושַתּ בִטָחֹון לְחַּיָלָיו,

קּוּמּוּ כִּי נָתַן ה' בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן!  עַכְשָו!

מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ,

אָמַר וְהִסְתַעֵר רִאשֹון בַּקְרָב.

מִּיָד חַּיָלָיו שָלְפוּ חֶרֶב,

נָשְׂאוּ תְּפִלָּה לָאֵל,

בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם הָלְכוּ אַחֲרָיו.

הּוא חִּלֵק אֶת חַּיָלָיו

לִשְלֹושָה רָאשִים,

וְהֵם חָדְרּו לַמַחֲנֶה

לִפְנֵי חִּלּופֵי הַּשֹומְרִים.

ּבְחֶשְכַת הַלַיִלּ תָקְעּוּ בַּשֹופָרֹות וְנִּפְצּו הַּכַדִים,

וְאֹור גָדֹול יָצְרּוּ בְלַּפִידִים.

 

וְרַק לֹוחֵם אֶחָד

הֵעֵז לִשְאֹל  קֻשְיָה:

לְשֵם מָהּ דְרּושָהּ כָאן טַקְטִיקָה?

אִם ה' הִבְטִיחַ נִּצָחֹון,

נִסְּתַעֵר יַחְּדָוּ  בְבִּטָחֹון.

וְגִדְעֹון, שֶּמֵעֹולָם לֹא שָמַעּ כָּזֹאת שְאֵלָה,

טָפַח עַל כִּתְפֵיּ כַּמָּה בַּחוּרִים

וְהֹורָה לָהֶם לַחְסֹם מִּיָד מַעֲבָרִים.

הּוא כְּבָר הֵבִין: אֱמּונָהּ בֶּאֱלוֹקָיו,

ּגַם אִם נָתַן אוֹיְבָיו בְּיָדָיו,

נִבְחֶנֶתּ תָמִיד, בְכָל מַעֲשָיו.

 

 

על הבן אבימלך הופיעו עוד פחות יצירות ספרות בעברית :

הפואמה הידועה " אבימלך" מאת יונתן רטוש

פנחס שדה :מות אבימלך ועליתו השמימה בזרועות  אימו שוקן ירושלים ות"א,"', 1969" סיפורו של אבימלך בן גדעון ותקופת שלטונו הקצר אך האכזרי שכם.

באבימלך כאמור  נדון בפירוט במאמר נפרד.

גדאון באמנות העולמית :

גדעון זכה להצלחה ולפירסום גדולים יורת באמנות העולמית .

הנה כמה מהתמונות הידועות עליו

 

גידעון בוחר את חייליו Gideon selecting his soldiers – illustration in the "White Bible", Spain

Alba Bible , Sephardic text , Hebraic Bible translated into Romance, 1422-1433, fol. 183v:

Gideon kills the Midianite kings Zevah and Tzalmona – Byzantium, sec. XIII – Vatopedi Monastery , Mount Athos

 

 

Gideon's Call, 1860 woodcut by Julius Schnorr von Karolsfeld

Gideon's victory over the Midianites – painting by Nicolas Poussin , 1625

 

גידעון בוחר את החיילים שלו  Gustave Doré in an English edition of the Bible, 1866

תבוסת המדיינים .דורה.1866

 

Gideon thanking God for the miracle of dew-soaked wool – painting by Maarten van Heemskerck , Strasbourg Museum of Art

 

 

 

 

Ghedeon chooses his soldiers according to the way they quench their thirst in the stream – engraving by Christian Eduard Böttcher, 1908

 

 

THE HEROES OF THE FAITH COMIC BOOK SERIES PRESENTS GIDEON

גדעון בקומיקס

דוגמאות מסיפורי קומיקס אמריקניים על גידעון :

/  art by IRVING NOVICK

June 1960

STORIES FROM THE BIBLE series in BOYS' LIFE magazine

 

קומיקס עברי על גדעון יש בסדרת "תנ"ך עכשיו" של אפרים סידון ואבנר אברהמי במגזין "כותרת ראשית "

גדעון בן יואש בתור זוטא ידידו של בבא איש ימי קדם גיבורו של שי צ'רקה בספר "נגיד ש..בבא בתנ"ך" מאת שי צ'רקה ( מודן 2005)

גידעון בשירי זמר :

גדעון לא היה פופולארי במיוחד בזמר העברי.אבל ישנם עליו שני פזמונים מוכרים.

נעמי שמר כתבה והלחינה ב-1961 עבור להקת פיקוד צפון  את השיר "זמר לגדעון" המספר את סיפור הקרב.

ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדיני
היכה ולא חדל
וירדפם ויפחידם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חייל

היה אז קיץ בגבולות
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדיני חמס
מחמנית ועד תירס –
היה אז קיץ בגבולות

גדעון בגת חבט חיטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות במארב
יצא לשמור על עדריו –
גדעון בגת חבט חיטים

ברוך גדעון בן עם עני…

כבדה ידם של מדינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד –
כבדה ידם של מדינים

שלושה ריבוא של חילים
ירדו לישון באוהלים
והוא בחר בשלוש מאות
שלא כרעו בירכם לשתות
שלושה ריבוא של חילים

ברוך גדעון בן עם עני…

בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה

היכה גדעון במדינים
בשלוש מאות בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם –
היכה גדעון במדיני

ברוך גדעון בן עם עני…

צפו במחול המבוסס על הפזמון .

הפזמון השני היה :

שקט   בבקשה   ,דן אלמגור ,איתי נאמן   להקת פיקוד צפון  (על השופט גדעון)

 

גדעון בקולנוע העולמי :

ישנם גם כמה סרטים מועטים על גדעון. זהו סיפור מרכזי בספר שופטים אבל בקולנוע ככל הנראה הוא לא עורר עניין רב כי בניגוד לסיפור שמשון אין בו סיפור אהבה או בכלל דמות נשית כלשהיא.

סרטי גדעון

 

גדעון  המשחרר Gideon: The Liberato   הסרט מ-1958 חלק מסדרת סריטי "התנ"ך החי"

סרט קצר  של רבע שעה שנועד כנראה לתלמידי בתי ספר נוצריים.

הם ויתרו בו לחלוטין על תיאור הקרב שהוא בעל חשיבות מרכזית בסיפור.

צפו בסרטון

 

https://biblefilms.blogspot.com/2006/02/gideon-liberator.html

גידעון ושמשון

סרט בעל עניין רב יותר לצופה העכשווי היה

I grandi condottieri (Great Leaders of the Bible: Samson and Gideon, 1965)

סרט איטלקי בהפקתו של  Marcello Baldi שהיה עסוק בראשית שנות השישים בבימוי סדרה שלמה של סרטים על פי התנ"ך : "האבות " יעקב ועשיו ,שאול ודוד ,והסרט שלפנינו.

הסרט  האיטלקי הזה לא חיבר בין גדעון ושמשון לעלילה אחת כפי שאפשר היה לעשות ( זה לא לגמרי בלתי אפשרי כרונולוגית.  ייתכן שהם חיו זה  סמוך לזה באיזורים שונים  אנחנו פשוט לא יודעים מתי כל אחד מהם חי)  אלא פשוט היציג שני סיפורים: אחד על גדעון ואחד על שמשון זה לאחר זה.

החלק על גדעון צולם בספרד בידי הבמאי הספרדי Francisco Perez Dolz.יש בו מעט הומור כאשר הוא עוסק במספר המועט של לוחמיו של גדעון והוא עוסק

גם בסיפור המרדף אחרי מנהיגי מדיין ופרשת בניו של גדעון.

אבל הסיפור שבא לאחר מכן על שמשון היה דרמטי יותר.

 

גדעון בסרט גדעון ושמשון 1965

 

צפו בסרט

 

 

 

סרט נוסף על גדעון נוצר ב-1971  סרט טלוויזיה בו כיכב פיטר יוסטינוב שהתבסס על מחזה מצליח בברודווי  מ-1961שעיבד את סיפור גדעון לבמה בידי המחזאי הידוע פדי צי'אבסקי ועסק לא בסיפור הקרב אלא בדיון בין גדעון והמלאך ( ג'וזה פרר )  שקורא לו להיות מושיע ישראל .גדעון לא בטוח שהוא האיש המתאים. המלאך משכנע אותו שאחרי הכל הוא האיש.

קיראו ביקורת על סרט זה כאן.

פיטר יוסטינוב בגירסה הטלבויזויית של "גדעון " ( 1971)

והיה גם סרט אנימציה מ-2006

 

 

 

וזהו  מעבר לזה גדעון למרות חשיבותו בתנ"ך  לא זכה בפרסום מיוחד  בדורות הבאים  בוודאי לא כמו זה של שמשון או שאול ודוד.

אבל במאה העשרים הוא שימש מקור השראה ללוחמים שונים :

סיפורו של גדעון שימש השראה לארגונים רבים מראשית הציונות, מ"ארגון בני המושבות" בעלייה הראשונה, (הגדעונים) ועד לצה"ל של ימינו. כמו כן, על שמו יחידות בצה"ל (גדוד 13 בחטיבת גולני) ובמשטרה (הגדעונים), ושמות מבצעים רבים, החל משנת 2019 קורס כניסה לקבע בכיר לנגדים בצה"ל שנערך במכללות הצבאיות נקרא פו"ם 'גדעון'.

גדעון היווה השראה מיוחדת לאורד צ'ארלס וינגייט בהקמת פלגות הלילה המיוחדות (שכונו גם "הגדעונים") בארץ ישראל וכוח גדעון באפריקה.

ספורו של גדעון והדרך שבה הוביל והנהיג את אנשיו, היו למקור השראה לקורסי הפיקוד בהגנה בפלמ"ח ובצה"ל  אמירתו של גדעון, "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', יז), החקוקה על אחד מכותלי בבית הספר לקצינים, מהווה את הערך על פיו מתחנכים חניכי קורסי הפיקוד השונים בצה"ל ובהם קורסי מפקדים וקורס קצינים, והנורמה על פיה מצופה כי יפעלו מפקדי צה"ל מתוך גילוי דוגמה אישית גבוהה .

האזינו לאפרים סידון מספר על גדעון השופט על פי ספרו "התנ"ך בחרוזים "

 

 

סדרה זאת הופיעו כבר:

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

יהושע בן נון ורחב מיריחו כוכבי ספרות קומיקס  וטלויזיה 

עתניאל בן קנז השופט הראשון ואישתו עכסה בת כלב בספרות ובקומיקס

המתנקש הבודד :אבהוד בן גרא בספרות באמנות ובקומיקס

דבורה הנביאה ברק בן אבינועם השופט ,יעל אשת חבר וסיסרא המצביא ואם סיסרא כוכבי תרבות

רות המואביה כוכבת קולנוע 

ספר המלכים הסודי: המלכים ירבעם ורחבעם בספרות ובתיאטרון

הגבירה איזבל 

הגבירה עתליה 

הנביא ירמיהו בטלביזיה

רצח נציב יהודה :על גדליהו בן אחיקם

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש הוא כסרכסס כוכב קולנוע

יהודה המכבי כוכב קולנוע

אותו התלמיד :השליח שאול התרסי -פאולוס ביהדות ובספרות העברית

גדעון בן יואש בפעולה