סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות חסמבה -:הדור השלישי .

חברי הסמבה מהדור הראשון בגילגול טלוויזיוני מחודש.

סודי ומוחלט בהחלט: חלק 4 –הדור השלישי

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט " סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה .

ובחלק זה של סדרת "סודי ומוחלט בהחלט " על תולדות חבורת חסמבה נסקור המשכים ופרודיות שונים שנכתבו לאורך השנים על הסדרה וגם את הגלגול הנוכחי .

סודי  ומוחלט בהחלט החלק הראשון -המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני :הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט :הדור השני

וכעת לחלק הרביעי והמסכם :

אחרי יגאל מוסינזון

יגאל מוסינזון נפטר במאי 1994, חודש אחד לאחר מותו של האיש שניסה לחטוף, ליאון דגרל. הוא זכה למאמרי הספד רבים ששיבחו את תרומתו הגדולה לספרות העברית, אך דומה שההספד המרגש ביותר היה של האיש שזוהה לאורך שנים עם ירון זהבי, העיתונאי והשדרן ירון לונדון, שכתב על הקשר המיוחד שנוצר במשך הזמן בינו לבין משפחת מוסינזון, ועל ניסיונו הבלתי-מוצלח להתחמק מזיהויו כירון זהבי. זיהוי זה, כתב, אינו תואם את המציאות, שכן יגאל מוסינזון, 'הוא ולא אני, הוא הינו הגיבור האמיתי של חסמב"ה, הוא ולא אני היה ילד-העל שאינו מתבגר לעולם. אבל המוות, זה כבר עניין אחר.' (מתוך ירון לונדון, 'את השורות הבאות, רק אני יכול לכתוב', 'ידיעות אחרונות', 2.5.94).

מוסינזון הלך לעולמו אבל חסמבה לא מתה יחד עימו.

 עם זאת מאז מותו של מוסינזון הורידה תעשיית חסמבה הילוך. שני הספרים הראשונים היו הבסיס למחזמר שבו שיחקו אקי אבני וסנדי בר כירון זהבי ותמר. כן הועלתה הצעה (שנדחתה) לשנות את שמו של גן העצמאות ל'גן חסמבה'.

 בשנת 2001 יצאו לאור בהוצאות כנרת וזמורה ביתן חמשת הספרים הראשונים, אך בלבוש מחודש: הספרים עברו עדכון לשוני ונמחקו מהם מושגים שאינם 'פוליטיקלי קורקט', קטעים המדברים בגנות הערבים וקטעים שמובלעת בהם ראיית האישה כנחותה. ספק רב אם שינויים אלו הועילו לספרים, שכן מן הראוי להבינם רק על רקע תקופתם. ספרי 'חסמבה' שוב זכו להצלחה גדולה, אך הפעם, ככל הנראה, יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב ילדים. סדרת 'חסמבה' ממשיכה להיות מקור לפרודיות ולמחוות ספרותיות שונות.

וכעת בשנת 2010 יצאו אותם הספרים שוב במהדורות חדש/'ות בהוצאת "ידיעות " והפעם ללא עידכונים וללא צנזורה אלא בדיוק כפי שיצאו לאור לראשונה בשנות החמישים ורק עם מילון פירושי מילים. וכתוצאה הם נקראים טוב יותר מהעידכון של שנת 2001.

חסמבה :דורות הבאים

ספר המשך מדדני לספרי חסמבה קיבל לבסוף ישור מבית המשפט

מאז שפסק מוסינזון לכתוב ניסו אנשים אחרים לתפוס את מקומו ככותבי עלילות חסמבה.אלא שלעיתים קרובות הם היציגו את אנשי החבורה בצורה שונה מאוד מזאת שהציג אותם מוסינזון ולרוב מטרתם הייתה לנפץ מיתוסים. .

כך למשל עיתונאי במגזין 'מוניטין' כתב סיפור כיצד הוא פוגש את תמר מ'חסמבה' כאישה מבוגרת, מקיים איתה יחסי מין ורץ לספר לחברה .

בתמונה שנתן לו ירון נראה בר עץ ענק ומאחוריו שורות שורות של בקבוקי זכוכית. לפני הבר היו שלושה כיסאות גבוהים. על הכיסא השמאלי ישב ירון. הוא נראה מאוד צעיר, כמעט ילד. ביד אחת הוא החזיק כוסית וודקה, אצבעות היד השנייה נגעו במצחו בתנועת הצדעה משועשעת. על הכיסא האמצעי ישבה בחורה עם צמה שחורה ארוכה, לבושה חולצת טריקו בהירה ומכנסי חאקי. את הפנים שלה אי אפשר היה לראות. היא החזיקה את כוס המשקה שלה כך שהסתירה אותם. הכיסא השלישי היה ריק.

(אתגר קרת, 'גדי דין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי', געגועי לקיסינג'ר, 1994).

סופר ידוע שעסק כמה פעמים בחסמבאים הוא אתגר קרת הידוע בעניינו בספרי ילדים .

בסיפור של אתגר קרת, 'גדי-דין נגד השירות החשאי' (שהופיע בספרו געגועי לקיסינג'ר), ו סיפור שהוקדש לאון שריג, יגאל מוסינזון ותמר בורנשטין-לזר אנשי 'חסמבה', ירון ואהוד, הם אנשי מוסד חורשי מזימות שבאים לחקור את בנו של דנידין, אותו גיבור רואה ואינו נראה שבשעת סיפור זה כבר נח על משכבו בשלום.במהלך הסיפור מתברר ש ירון זהבי ועמיתיו הם עובדי המוסד, שביצעו, כך מסתבר, ניסויים אכזריים בגיבורי סדרות הילדים המפורסמות קופיקו, בצ'יפופו ובתוכידס – והכול למען ביטחון המדינה.

קרת חושף את הניגוד בין האיצטלה ההירואית של הדמויות הוותיקות מן הילדות לבין המציאות המכוערת והבלתי-הירואית שבה הן חיות כיום; פער זה משקף את מה שהתחולל בעולם הערכים של החברה הישראלית.

בסיפור אחר של קרת "למה כבר לא רואים את דנידין" ('חדשות', 2.4.1993) אנו פוגשים גם את ירון זהבי, שמסתבך בפרשה לא נעימה בשירות הביטחון ונאלץ לבקש חנינה נשיאותית.

להלוויה של ירון זהבי הגעתי לבד על אופני סוכנות ישנים ששאלתי מהגנן הרוסי שלנו […] קיללתי את עצמי שלא לקחתי את האוטו. התירוץ הרשמי היה שפחדתי להיתקע בפקקים, אבל האמת היא שהתביישתי שהחסמבאים יראו אותי מגיע לבית הקברות במיצובישי 94', כמו איזה קפיטליסט חומרני שלא אכפת לו מכלום.

(אתגר קרת, בהלוויה עם אהוד השמן, 'מעריב', 7.5.1994).

קרת המשיך לנתץ מיתוסי ילדות בסיפור בהלוויה עם אהוד השמן, שפורסם בגיליון 'מעריב' ב7.5.1994-, לרגל פטירתו של יוצר 'חסמבה' יגאל מוסינזון. קרת מתאר כיצד גיבור הסיפור מגיע להלוויה של ירון זהבי, שם הוא פוגש איש רזה הלבוש במכנסיים קצרים; זהו אהוד השמן, שעבר ניתוח לקיצור הקיבה, ועתה הוא מתחרט על כך. כיום הוא עובד בחוץ לארץ במכירת אבקות דיאטתיות המיוצרות בקיבוץ בגליל. מסתבר שעוזי הרזה ומשה ירחמיאל הממושקף הקימו חברה גדולה ש'דופקת כספים בגדול', אבל שניהם לא סולחים לירון זהבי על שסירב לסדר להם חוזה אספקה לתע"ש ללא מכרז. גם מנשה התימני הסתכסך עם ירון זהבי. הוא פרסם אוטוביוגרפיה סנסציונית, שבה הוא מאשים את החסמבאים בגזענות; את ירון זהבי הוא מאשים בבעילת תמר בעודה קטינה. תמר עצמה לא הגיעה להלוויה, משום שהיא נמצאת בהריונה השישי מאז שחזרה בתשובה… זהו סיפור קודר ביותר.

חסמבה החלה להופיע בפרודיות שונות ברדיו ובטלוויזיה

אלימלך זורקין משודרג לפוליטיקה ב"זהו זה ".

פרודיה על חסמבה הופיעה בתוכנית של הטלוויזיה הלימודית "זהו זה" ב-1990 ושם חסמבה נאבקת שוב  באלימלך זורקין שהופך לפוליטיקאי בכיר

ירון זהבי ותמר בבית החולים.בפרודיה של החמישיה הקאמרית.

פרודיה ידועה במיוחד הוקרנה בתוכנית הטלוויזיה 'החמישייה הקאמרית', שם  הוקרן מערכון שבו ירון זהבי, השוכב פצוע בבית חולים, לאחר שנורה בידי אלימלך זורקין מסרב לקבל עירוי דם ממנשה התימני מחשש מי יודע איזה נגיפים מתחבאים בדמו של זה.בסופו של דבר אנו מגלים שתמר מנהלת מאחורי גבו רומן עם מנשה .

אחד מסיפורי הקומיקס שכתבו קובי ניב ודודו גבע נקראה "חסמבא"ה במערות האף".  ראשי התיבות של חסמבא"ה  היו " חיידקים סודיים מאוד בתוך אלוף הארץ" .פרודיה מצחיקה על החבורה שאנשיה הם כעת חידקים הלוחמים למען ביטחון ישראל בחיידקים עויינים הנראים כמו מחבלים באפו של אלוף צה"ל.

הפרודיה הנודעת מכולם הייתה ספרה של שפרה האפרתי "לא תשווה" (הוצאת "תמוז" 2002 ) פרודיה על שרידי חבורת חסמבה של מוסינזון, קשישים המנסים להתאחד להרפתקה אחרונה בהחלט המציג את גיבורי חסמב"ה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט." התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההירואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן שהשתחרר מהצבא בדרגת סגן אלוף, והוא הומו שלא הודה בכך במשך כל שירותו הצבאי, וגם שתיין. המכור לאלכוהול.

תמר, הסגנית המפורסמת, רכשה בית אבות דל והיא מנהלת אותו כעסק, בלי גבר בחייה, אחרי שירון לא רצה בה ואחרי שגם משה ירחמיאל עזב אותה.

משה ירחמיאל עצמו אמנם היה גאון במתימטיקה אבל עובד לפרנסתו במעבדה קטנה לתיקון מחשבים .. מנשה התימני, לעומת זאת, "הפך למשורר.מוכר. עוזי הרזה פרש מחסמב"ה אחרי שאביו מת:. שולמית החובשת הזכורה לטוב מ"חסמב"ה". ובכן, עכשיו בדיוק, לקראת האיחוד מחדש של חבורת סוד מוחלט בהחלט, יצאה שולמית מהכלא, אחרי שעשתה בו 22 שנים. אבוי, היא היתה בכלל רוצחת סדרתית, נימפומנית שנהגה ללכוד את קורבנותיה במדבר יהודה ובנקיקים מעל עין גדי. "לאחר שפצעה אותם אנושות, נהגה לחבוש אותם למוות, כמעט, בתחבושות לחץ וחוסמי עורקים, להחדיר להם אינפוזיות וכדומה". למען האמת, היא היתה עוד יותר "מופרעת": "נהגה לשבת לצד הקורבנות במשך גסיסתם הארוכה ולשיר להם את 'בלדה לחובש' .

אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בנסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את זכויות היוצרים של בעלה הגברת חנה מוסינזון זכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר.

אך לבסוף, בשנת 2003 דחה בית המשפט את תביעתה ואישר את הפצת הספר.

בהחלטה תקדימית השופטת החליטה שבמקרה הזה חל על גיבורי חסמבה הדין של "אנשים ידועים " שכל אחד יכול לכתוב עליהם דברי רכילות כרצונו משל היו אנשים חיים. וזה אומר שבמקרה של סופרים של ספרים ידועים אין להם יותר שליטה על הדמויות שיצרו. כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו מכאן ואילך ולכתוב להם המשכים כרצונו מבלי שהסופר יוכל לעשות דבר בעניין.

חסמבה הדור השלישי הרשמי

ובנתיים נמשכו המאמצים להעלות את חסמבה "האמיתית " במדיה. המאמצים נתקלו בבעיות רבות לאורך השנים מסיבות שונות.אך לבסוף הם הוגשמו.

וכעת אנו רואים את התוצאה שלהם בסדרה"חסמבה הדור השלישי" שאותה כותב דרור נובלמן ובהפקתה משתתפת בתו של מוסינזון רנן מוסינזון .

חבורת חסמבה חוזרת ,והסדרה הוותיקה זוכה לגלגול חדש.לא בצורת עיבוד של אחד מ-44 הספרים הוותיקים של יגאל מוסינזון ( שכבר זכו כפי שראינו  לשני עיבודים קולנועיים ולעיבודים שונים כהצגות ילדים למחזמר בימתי בכיכובם של אקי אבני וסנדי בר ) אלא כהמשך ממש המתאר מה קרה לדמויות הוותיקות של חבורת חסמבה הראשונה ירון זהבי וחבריו בעשור הראשון למאה ה-21 כאשר עליהם לצאת מהפנסיה ומהדיור המוגן למאבק חדש נגד יריבם הקבוע מהספרים מנהיג הכנופיה אלימלך זורקין שמסתבר שהתעורר מתרדמת לאחר שנים רבות וכנגד אויבים חדשים ומסוכנים וילדיו מנהלי חברת ההי טק, ובנתיים נוצרת לפחות ההתחלה של חבורת חסמבה שלישית עם נערים עכשווים.

חברי הדור השלישי של חסמבה הם :

איגי : (תומר אופנר)

רנן : שי לי הירש

יובל : סיון פרסלר

לודה : יוליה פךוטקין

חופני : איתי תטורגמן

מה קרה לחברי חסמבה מהדור השני יואב צור,סגניתו רחל , שרגא השמן וחבריהם לא ברור. הם לא מופיעים ולא מאוזכרים אולי גם הם יופיעו אם תהיה עונה שנייה.. .

ואיך האיכות הכללית ?

מהפרקים שבהם צפיתי לא התלהבתי,אם כי הם בהחלט לא גרועים. הפרקים הם נחמדים וקלילים הומוריסטיים הדמויות חביבות. אבל שום דבר יותר מזה.

אין בהם בשורה חדשה לחובבי הרפתקאות ומתח.

הפרקים אגב אינם נופלים כלל , ואף משתווים באיכותם, לספרי חסמבה האחרונים שכתב מוסינזון בשנות השמונים והתשעים.

אבל זאת לא מחמאה.

אלו היו הספרים החלשים ביותר שאותם כתב מוסינזון בימי חייו וזאת כאשר בבירור איבד כל עניין ביצירת עלילת מתח מתוחכמות ומרתקות באמת ובדמויות משכנעות ומושכות והתבסס רק על נוסחה קבועה בלבד, לפעמים הם עושים רושם כאילו כתב אותם ממש בשנתו.

אלימלך זורקין ושני ילדיו

כמו בספרי חסמבה המאוחרים של מוסינזון דמויות "הנבלים " בסדרה החדשה אלימלך זורקין בגילומו של זאב רווח ושני ילדיו   הן   דמויות גרוטסקיות לחלוטין שאינן מעוררות  שום מתח.

נשאלת השאלה:הכיצד ייתכן שאלימלך זורקין נראה צעיר יותר מאחד או שניים מהחסמבאים שכבר נמצאים בבית אבות ? הרי הוא כבר היה מבוגר כשהם היו ילדים?

בוודאי  ובוודאי שאין להשוות את הפרקים שהוקרנו למיטב ספרי החסמבה כמו "חסמבה והאלמוני במסכה השחורה " או "חסמבה במסתורי ניו יורק " ששם היריבים היו רציניים ומפחידים באמת והעלילה כתוצאה המרתקת ומקפיאת דם באמת עבור הקוראים הצעירים.

אין "חשש" שהצופים של החסמבה המודרנית ירותקו עד כדי כך מאחר שנראה שהיוצרים ובראשם התסריטאי דרור נובלמן כמו מוסינזון בשנותיו האחרונות כבר לא היו מסוגלים לקחת ברצינות את הדמויות כדי ליצור עלילת מתח אמיתית עם היריבים המגוחכים אלימלך זורקין בגילומו של זאב רווח ( שחוזר לתפקיד מהסרט "חסמבה וילדי ההפקר") וילדיו , לכל היותר הם מנסים ליצור נוסטלגיה לזמן שחלף ולהשוותו עם המציאות המודרנית.אבל בסיס לסדרת מתח והרפתקאות טובה באמת אין כאן בשלב זה. .

בנתיים אפשר לקבוע שאת הסדרה הנוכחית לא רק שאי אפשר להשוות למיטבם של ספרי חסמבה משנות החמישים ,הרי גם אי אפשר להשוות אותה לסדרות מקבילות בטלוויזיה כמו "השמיניה" שאותה כתב גיורא חמיצר שאת מיטב פרקיה בהחלט אפשר היה להשוות מידי פעם בשיאם אפילו למיטב של סיפורי חסמבה

.דווקא  גיורא חמיצר שאהב מידי פעם לשלב קצת ידע ומידע אינטלקטואלי בסיפורי השמיניה   התקרב יותר לרוחו המקורית של מוסינזון שאהב לשלב פיסות ידע ומידע כאלו בסיפוריו  מאשר עושים יוצרי הסדרה הנוכחית שחשיבה ואינטלקטואליות היא מהם והלאה במקרה הטוב או נושא לצחוק במקרה הרע. לא ניתן אלא לתמוה איך הוא היה עושה את "חזסמבה "אם היו מעבירים אותה לידיו.

אבל אולי זה עוד ישתנה בעתיד יש לתת צ'אנס לסדרה החדשה ולקוות שהיא תשתפר עם הזמן.

 להלן ראיון עם דרור נובלמן תסריטאי חסמבה לשעבר תסריטאי של סדרות כמו "האלופה "

 אלי : האם קראת כהכנה לכתיבת הסדרה את  ספרי חסמבה או שהתבססת לחלוטין רק על רעיונות משלך?

 נוטלמן : בילדותי קראתי כמובן את כל ספרי חסמבה, ואף את ספרי התוכי זנזיבר שעסקו בחסמבה בעקיפין,

לקראת הסדרה קראתי שוב את כל ספרי חסמבה של הדור הראשון , ושותפי לתקופת הפיתוח אלעד אליגון קרא את כל הספרים

 אלי : השתמשת בהם באיזו שהיא צורה או שרק ברעיונות שלך?

נובלמן : העלילה והאופי של הדמויות בסדרה היא פרי המצאה אך השתמשתי בהרבה נתונים מתוך הביוגרפיה של החסמבאים.

תמונות של אליהו חרמון ז"ל  ורפאל כדורי ז"ל ( שניהם חסמבאים שנהרגו בפעולות שונות א.א. )  מוצבות במערה החשמלית אלימלך זורקין מזכיר את כנופיית יאאז ואת אביו הגברתן של ירון, דני הפחדן מוזכר כמו גם הובר הוברין.

לתמר וירון יש ילד בשם אורי. ובכלל משולבות כל מיני פיסות טריוויה ומחוות לחסמבולוגים מומחים בתוך הסדרה – כמו רובוט ילדים שנקרא זוגלובה, או מדען בשם אייזקס. ודוגמאות נוספות-

 אלי : אתה פנית למשפחת מוסינזון ולמפקים או שהם פנו אליך ?

 נובלמן : משפחת מוסינזון פנו אליי. רנן מוסינזון ואני מכרים ותיקים והם אהבו סדרות קודמות שכתבתי, רנן ידעה שאני חובב חסמבה מושבע ומאד התלהבתי מההזדמנות לכתוב סדרת חסמבה

קיבלת מהמשפחה הרבה הצעות ורעיונות או שבתחום התסריט הם נשארו לגמרי ברקע?

בתחום התסריט המשפחה נשארה ברקע. הכתיבה והפיתוח נעשו על ידי, גל זייד, רותי זייד אלעד אליגון ובשלב מאוחר יותר יחד עם הבמאי דני סירקין

אלי : היו הצעות שלך שנדחו לחלוטין משום מה משום שזה נחשב כפוגע בתדמית חסמבה?

 נובלמן : פעלתי ללא צנזורה אז לא היה מישהו שיכול לדחות או לא רעיונות שלי

אך אני עצמי לעולם לא ארצה לעשות משהו שיפגע בתדמית חסמבה

 אלי הדור השני של חסמבה מופיע או מאוזכר בסדרה?

 נובלמן : יואב צור מוזכר לרגע אבל אין אזכור לדור השני

אלי :מדוע אין איזכור שלהם ?

 נוובלמן : מרוב גודש דמויות וקוצר יריעה שלא לומר מגבלות תקציב לא הצלחתי לשלב את הדור השני בעונה הנוכחית, אם כי מאוד מאוד רציתי בכך.עלילות הדור השני יאלצו להמתין לעונה הבאה.

  

אז חברי חסמבה חוזרים על המסך הקטן גם הזקנים שמנסים לשמר את ארץ ישראל הישנה של פעם וגם צעירים חדשים המייצגים את הנוער הישראלי של היום ששוב אינו מתעניין כל כך בערכים  בשינוי העולם והפיכתו למקום טוב יותר  או אף בהרפתקאות מחוץ למסכי המחשב .

ספק אם החסמבה החדשה תוכל להיהפך לאיקון תרבותי כפי שהייתה הישנה אבל תמיד אפשר לקוות שהיא לפחות תהיה סדרת הרפתקאות ברמה סבירה לפחות ולעיתים אף יותר מזה כפי שהייתה הסדרה המקורית במיטבה.

האם גם יגאל מוסינזון היא צוחק כשהיה רואה שמנשה התימני הפך לחובב חשפניות רוסיות? הטובים ב"חסמב"ה דור 3"

וראו גם

חסמבה הדור השלישי הטריילר

הפרקים של סבדרת חסמבה הדור השלישי

חסמבה הדור השלישי בפייסבוק

חסמבה הדור השלישי בויקיפדיה

תמונות מהפרמיירה של חסמבה הדור השלישי

רנן מוסינזון מפיקת הדור השלישי

מקשקשתא לחסמבה :נירה רבינוביץ' משחקת את תמר מחסמבה

 

 הרעיון טוב הביצוע לא פחות :מורן שריר על חסמבה בדור השלישי

חסמב"ה חסמב"ה חסמב"ה:נעם כהן על הדור השלישי

נערי ההפקר :פז חסדאי על חסמבה הדור השלישי

ידו על חסמבה הדור השלישי

  • אריאנה מלמד, סנוקרת לגרוגרת, באתר ynet‏, 3 באוקטובר 2010
  • אביב מזרחי, חסמב"ה מתה מצחוק: על "חסמב"ה", באתר nrg מעריב, 3 באוקטובר 2010
  •  עכבר העיר על חסמבה

    מנחם בן על הדור השלישי

    חסה עמבה :פיני אסקל על הדור השלישי

    החוקרת יעל דר נגד חסמבה בגלי צה"ל  

    הצופים  נגד הדור השלישי של חסמבה

    ועוד דורות של חסמבה

    חסמבה וילדי ההפקר

    חסמבה ושודדי הסוסים

    חסמבה וצוות "זהו זה "

    חסמבה והחמישיה הקאמרית

    גלגולים של חסמבה

     הכיתה החשמלית על השמיניה

    השמיניה בעקבות לובשי הגלימות בנגב הפרוע

    רונה יפמן ומיתוס החבורות

    החלקים הקודמים בסדרה זאת

    סודי  ומוחלט בהחלט החלק הראשון -המערה החשמלית

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני :הדור הראשון

    סודי ומוחלט בהחלט :הדור השני

    תוספת קטנה לדברי הימים מאת גיורא לשם

     

    אני שמח לבשר שבימים אלו יצא לאור ספר שירה חדש של המסאי המתרגם והמשורר גיורא לשם ספר השירה השישי שלו במספר "תמונה קבוצתית עם עיר –שירים "( הוצאת קשב ,2010) .

    גיורא לשם הוא יקיר האתר מגיב קבוע בו וגם עורך השירה של מגזין התרבות שיעלה בקרוב ברשת "יקום תרבות ".

    ולהלן כמה שירים מספרו החדש של לשם הנותנים טעימה מאופיו המיוחד אופי ארץ ישראלי ילידי של מי שגדל בתל אביב וחש קשר עמוק מאוד הן לתל אביב של פעם והן לכל הקבוצות והעמים שחיו באיזור מאז התקופה הפרהיסטורית.

    פני הים 

    זוֹטוֹ שֶׁל יָם.

    אַצּוֹת, גָּמָל, זִיפְזִיף אוֹזֵל.

    לָרֶגַע אֵין מַשְׁמָעוּת,

    לָרֵיחַ יֵשׁ.

    וְהַכֹּל כֹּה קָרִיר,

    כֹּה רַעֲנָן, כֹּה רָטֹב!

     

    רְאוּ

    מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ,

    קִרְיָה לְמֶלַח רַב –

    הַגּוּף בִּקְצֵה מִזְרָח, הַלֵּב בַּמַּעֲרָב.

    וְכָאן מִסְתַּמְּמִים הַצֶּבַע וְהַטֶּבַע.

    לֹא הָגוּת, לֹא רַעְיוֹן –

    יִתְרוֹן הַגַּשְׁמִיּוּת עַל הַנְּשָׁמָה,

    הַפְּשָׁט עַל הַמֻּפְשָׁט.

     

                לְחוֹקְרֵי קַדְמוֹנִיּוּת חֶשְׁבּוֹן נִפְתָּל

    עִם מְאֻבְּנֵי כֻּרְכָּר וְצֶדֶף

                וַחֲתַךְ שְׁכָבוֹת כְּנַעֲנִי, עִבְרִי, פְּלִשְׁתִּי,

    עַרְבִי וְשׁוּב עִבְרִי

                בִּטְרוֹיָה הַלְּבָנָה* שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן,

     

               

    וְאַתֶּם רְאוּ,

    מְלֹא הָעַיִן יֹפִי.

    הָאָרֶץ מְבַקֶּשֶׁת כִּי בָהּ יַבִּיטוּ.

     

     

    אֵין כְּמוֹ יָפוֹא.

    הָיִיתִי בָּהּ,

    בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

    בָּרוּחַ וּבָרֵיחַ.

     

    תָּמִיד נִדּוֹן לַחֲזֹר אֶל מְקוֹם הַשֶּׁפַע.

     

     

     

     

     

     

     

     

    __________________

    בטרויה הלבנה וגו' – יפו נכבשה במאה ה־13 לפה"ס בידי שר־צבאו של תחותמס השלישי, מלך מצרים, בתחבולת עורמה "טרויאנית". 200 חיילים נכנסו לעיר בסלים שנשאו שי למושל  וכבשוה מבפנים.

     

    דברי הימים. תוספתא.

    פַּעַם, לְיַד בֵּיתֵנוּ הַיָּשָׁן בִּרְחוֹב הָעֲלִיָּה

    חָפְרוּ פּוֹעֲלִים יְסוֹדוֹת לְשֶׁלֶד בֵּית־סֵפֶר

    וְחָשְׂפוּ בָּתֵּי כְּפָר חַשְׁמוֹנָאִי, כִּמְדוּמַנִּי, קְבוּרִים,

    לְיַד הַגָּלָנְטֶרְיָה שֶׁל דּוֹדָה פְרִידָה,

    מוּל רְחוֹב עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

     

    בְּסִפְרֵי הַמּוּזֵיאוֹן שֶׁל הָעִירְיָה נִרְשְׁמוּ

    מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, מְכִתּוֹת חֶרֶס שָׂרוּף, נְחשֶׁת יְרַקְרַקָּה 

    הַכֹּל דִּבְרֵי יָמִים עוֹבְרִים לַסּוֹחֵר.

     

    וְסֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה קְרוּעַ־כְּרִיכָה קָנוּ לִי.

    כִּתּוֹת שֶׁכְּבָר בָּגְרוּ נִקְּרוּ בּוֹ לִפְנֵי שָׁנִים

    עֵינַיִם לִמְאוֹרוֹת הַגּוֹלָה, לִמְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר,

    לְאַבְרָהָם צוּנְץ הַמְגַחֵךְ,

    בַּסֵּפֶר שֶׁל אֲבִיבִי־פֶּרְסְקִי מִמַּחְלֶקֶת הַחִנּוּךְ.

     

    וּבָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ, תִּרְאֶה, תִּרְאֶה,

    בָּרְחוֹב שֶׁלָּנוּ, בִּגְבוּל פְלוֹרֶנְטִין,

    בֵּין גְּלָלִים מַהְבִּילִים שֶׁל שְׁחִיפֵי חֲמוֹרִים,

    חוֹנִים סוֹחֲרֵי פָלָשְׂתִּין הַקְּדוּמָה

    כְּאָרְחָה בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל כְּפָר כְּנַעֲנִי,

    אוֹ עֲרָבִי, אוֹ עִבְרִי,

    מְמוֹלְלִים חֲרוּזֵי תְּפִלָּה

    בְּאֶצְבָּעוֹת שַׁמְנוּנִיּוֹת, צְהֻבּוֹת עָשָׁן.

    גּוֹמְעִים קָפֶה רוֹתֵחַ, מְמֻתָּק,

    יוֹנְקִים נַרְגִּילָה.

     

    וְתִרְאֶה,

    אֲנִי יוֹרֶה בָּהֶם מִן הַבַּלְקוֹן אֲוִירוֹנֵי נְיָר,

    וּמִסְתַּתֵּר. מַפְגִּיז בְּבוּעוֹת סַבּוֹן,

    וּמִסְתַּתֵּר. וּכְשֶׁאֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם

    יֵשׁ חשֶׁךְ בְּתוֹךְ הַבֶּנְאָדָם.

     

    וְהֵם יוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב,

    בְּצֵל הַשִּׁמְשִׁיּוֹת,

    סוֹחֲרֵי בּוּסְטְרוּס וְגַ'בָּלִיָה,

    מְנַמְנְמִים בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ,

    חוֹלְמִים עַל רַחַת לוֹקוּם וְחָשִׁישׁ

    וְגוֹנְחִים מִנַּחַת וְעָשָׁן וְהֵל,

    יָא בָּאבָּא.

     

    וְדִבְרֵי הַיָּמִים,

    תִּרְאֶה,

    עוֹלִים בַּעֲשַׁן הַמְנֻצָּחִים.


    חרס אל חרס

                           לזכרו של חותני, ישראל רוזן

     

    "דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת

    הִדְבִּיקוּ שִׁבְרֵי עַתִּיקוֹת

    בְּדֶבֶק עֲצָמוֹת רוֹתֵחַ וּמַסְרִיחַ

    וְהַחֹמֶר מִן הַמֵּת, כְּחַי,

    אִחָה אֶת הַמְּכִתּוֹת,"

    אָמַר חוֹתְנִי כְּשֶׁקֵּרַב בְּיַד אֻמָּן

    בְּדַל חֶרֶס אֶל חַרְסוֹ,

    בְּדֶבֶק אָצֵטוֹן חָזָק, וְהִדֵּק:

    "דֶּבֶק כָּזֶה אֵינוֹ מַשְׁאִיר סִימָנִים."

     

    עַשְׂרוֹת שָׁנִים, מִנְּעוּרָיו, חָפַר

    וְחָפַר חֲרָסִים בְּאַדְמַת לוּרֵיסְטַן,

    הִדְבִּיק וְתִקֵּן, וְהֶעֱלָם עִמּוֹ

    בִּנְסֹרֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

    אֶל קַו הַשֶּׁבֶר הַסּוּרִי־אַפְרִיקָנִי.

     

    מִי שֶׁתִּקֵּן כַּדִּים הַרְבֵּה

    יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁלֵם מִכַּד שָׁבוּר

    וְחָשַׁבְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר

    לֹא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד אוֹ נִשְׁבָּר,

    אֲפִלּוּ לֹא בְּנֵי־אָדָם.

    לִפְנֵי מִנְיַן שָׁנִים הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

    פִּתְאוֹם, בְּלֵב נִשְׁבָּר,

    וּפ"נ.

     

    וַאֲנִי,

    הַחוֹפֵר בָּעֵת הַזֹּאת בְּאָרָץ כְּנַעַן

    בֵּין עֲצֵי הַשֶּׁסֶק הַגְּדֵלִים פֶּרֶא

    בַּחֲצַר בֵּיתִי בִּרְחוֹב בִּיל"וּ בְּתֵל־אָבִיב,

    מוֹצֵא אֵיזֶה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה וְיוֹתֵר

    מֻנָּחוֹת אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלוּ

    וּמַעֲלֶה חֶרֶס אַחַר חֶרֶס.

     


    * יפו נכבשה במאה ה-13 לפה"ס בידי שר-צבאו של תחותמס ה-3 מלך מצרים בתחבולת עורמה "טרויאנית". 200 חיילים נכנסו לעיר בסלים שנשאו שי למושל  וכבשוה מבפנים.

     

     

    ראו עוד שירים מהספר

    גיורא לשם בבית הקברות "טרומפלדור"

    גיורא לשם באתר בבל

    הבלוג של גיורא לשם 

    גיורא לשם על גלות המשוררים
    גיורא לשם נגד בני ציפר \

    גיורא לשם מקרקס את אתר קדמה

    פואמה של גיורא לשם

    הנה ימים באים

    מסיבוב כפר סבא
    ציידי הנמרים

    הוצאת קשב הבלוג

    שמעון אדף מראיין את בעלי הוצאת קשב

    ביבליוגרפיה על גיורא לשם

    ירון גולן "דרקוון מינורי " הארץ. מוסף 31.5.1985 ע' 15. ( על "צבעי יסוד ")

     אלישבע איילון "ספרות מתלבטית עם זהותה " על המשר 10.4.1991 ע' 19 ( ראיון עם גיורא לשם על מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם " ) .

    אילן שיינפלד "שירה עם מודעות היסטורית"   על המשמר 11.1.91 . (( על מסבוב כפר סבא לאזדרחות העולם )

    • , שמואל שתל . מביאליק ועד סילביה פלאת. עתון 77, גל' 135־136 (אייר-סיון תשנ"א, אפריל-מאי 1991), עמ' 8־9.

     ראובן דותן "חוויות יסוד או מוטיבים מרכזיים בשירת גיורא לשם " מזניים כרך סז חוב' 8 ,1993, ע' 68-69.     ( על ה"הסוסים האחרונים בתל אביב ")

    צביקה שטרנפלד "הצהרת הון אינטימית " ידיעות אחרונות מוסף ספרות 23.7.1993 ע' 32  ( על הסוסים האחרונים בתל אביב )

    שמואל שתל "ספר שירה מלא " "על המשמר 18.12 .92 ע' 20 ( על הסוסים האחרונים בתתל אביב )  

     אליעזרה אינ-זקוב "משורר הזמן היהודי " מאזניים 73 ( חוב' 11) 1999 ע' 58-59.

    רן יגיל " נאחז בביאליק "  מעריב  מוסף שבת –מדור ספרות 11.6.1999  ע' 27   ( על "שולי האש "?)"

      משה גרנות "היסטוריה וגיאוגרפיה כיסודות הפיוט  פסיפס 65 2006-2007 ע' 30-32 ( על הנה ימים באים )

    •  עמוס לוייתן . עולם האתמול. עתון 77, גל' 319 (ניסן תשס"ז, מארס-אפריל 2007), עמ' 33־34.

     

    רן יגיל "על תבונה ורגישות " ( גם ליהדות החילונית יש מסורת ענפה המסות של גירוא לשם נותנות לה במה ראויה ומושכלת .מעריב

     אלי אשד "הזהות השאולה של גיורא לשם " אתר היקום של אלי אשד 2008

    גיורא לשם ז"ל

    גיורא לשם כילד בתל אביב של פעם

    הפליטים מכוכב מאדים

    להמשיך לקרוא

    ההיסטוריה של חבורות חסמבה -חלק ג' -הדור השני

     

    .

    בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

    ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

     וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

    ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

    וראו החלקים הקודמים בסדרה : 

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

     סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני

     

    מוסינזון מוקף בחברי הדור השני של חבורת חסמבה.צייר מ.אריה.

    כל קוראי  סדרת חסמבה זוכרים ומזכירים את חברי הדור הראשון של החבורה את ירון זהבי את תמר היפה את אהוד השמן את עוזי הרזה את משה ירחמיאל  ומנשה התימני וחבריהם.

    אבל כמה אנשים באמת זוכרים את חברי הדור השני של חסמבה ?

    את יואב צור ,את רחל סגניתו את שרגא השמן וחבריהם ?

    העובדה המדהימה היא שיש הרבה יותר הרבה יותר ספרים על חברי הדור השני,28  ספרים לעומת 16"בלבד" על חברי הדור הראשון

    הם היו פעילים לאורך הרבה יותר שנים .

    חברי הדור הראשון היו פעילים לאורך עשור בלבד בין 1949 -1959.

     עם נניח שהילדיםשל הדור הראשון של חסמבה  היו בערך בני  שמונה או תשע כשהחלו בפעילותם בחבורה דבר שאינו מובהר כלל בספרים  זה הופך את תקופת פעילותם כחבורה עד גיל 18 נניח  לכמעט סבירה.

    חברי הדור השני היו פעילים לאורך לא פחות מ-28 שנים בין 1966 ל-1994!

     עשרים  ושמונה שנים  שני שבמהלכם הם נשארו ילדים בגיל בלתי מדגדר  ורק ב-1994 הם הראו סוף סוף סימנים שהם עומדים להתגייס לצבא.

    אבל כמדומה שהיום  רק מעטים מאוד יזכרו את החבורה השנייה של חסמבה.הם אינם מאוזכרים כלל ברוב האיזכורים של סדרת חסמבה .

    עם היוצא מהכלל היחיד והמובן מאליו  של אורי בנם של ירון זהבי ותמר הם אינם מאוזכרים כלל בסידרת הטלוויזיה של הוט.

    אחת הסיבות לאמנזיה הזאת היא מן הסתם שהספרים על עלילותיהם נופלים מכל בחינה מהספרים על הדור הראשון. מוסינזון כבר לא יכול היה לקחת את העלילות ברצינות מינימאלית וחלק מהספרים הם בין הגרועים שהוא כתב בחייו.

    הדמויות הן חזרות מדוייקות על הדמויות הבולטות של חבורת הדור הראשון , עם היוצא דופן של שרגא השמן שהוא דמות עם חיים  משלה שהיא שונה מזו של אהוד השמן קודמו.

    כמה מהם נקראים כאילו כתב אותם ממש בשנתו מתוך אינרציה בלבד .

    חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

    הילדים ובראשם שרגא השמן הם סופרמנים יותר מאשר היו בני הדור הראשון אי פעם .שרגא מסוגל להתגבר בכוחו שלו על עבריינים מבוגרים . האויבים הם פנטסטיים וגרוטסקיים  ומגוחכים לעין ערוך יותר מאשר אלו של הדור הראשון .וכמה מהספרים נקראים כמדע בדיוני טהור .

    התוצאה רבים מספרי הדור השני של חסמבה נקראים כאילו הסופר כבר אינו מסוגל לקחת אותם ברצינות .

    ובכל זאת יש עניין רב גם בסיפורי הדור השני של חבורת חסמבה .

    והנה ההיסטוריה שלהם :

     

    ירון זאבי נגד טינטין

    יגאל מוסינזון

    מוסינזון חזר לחסמבה ב-1966 לאחר הפסקה של תשע שנים גם בחייו וגם בחיי קוראיו חלו שינויים גדולים .

     

    יגאל מוסינזון על עטיפת גליון "העולם הזה".

    הוא נאלץ לעזוב את ישראל  לכמה שנים לארה"ב מאימת נושיו לאחר שהקים תיאטרון שכשל כלכלית .הוא גם הסתכסף עם  ידיד טוב לשעבר עורך "העולם הזה "   אורי אבנרי   מאחר שכתב מחזה עויין לשבועון  בשם "זרוק אותו לכלבים " שאבנרי טען שהוא התקפה פוליטית עליו. .

    אבנרי היה יוצא כעת להתקפות ארסיות כנגד מוסינזון בכל הזדמנות אפשרית ופגע בשמו הטוב.

    בארה"ב  עבד  מוסינזון בין השאר כפועל בניין  שם נפגש וקיים רומן עם מרילין מונרו . שם נפגש והתחתן עם ביתו של מליונר שהתנגד לנישואין . שם כתב את ספרו טוב ביותר מבחינה ספרותית יהודה איש קריות   (1962) סיפור היסטורי מעולה על תקופת ישוו שריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט ושהוקלט לבסוף כסדרת תסכיתי רדיו. והוא גם מצא את עצמו מעורב בפרשה שכמו יצאה מסיפורי החסמבה שכתב.

    קובץ:Degrelle.jpg

    לאון דגרל .מנהיג נאצי .המודל לדמותו של גיבור הקומיקס טינטין

    הוא ואדם בשם אלדובי החליטו לצאת לספרד כדי לחטוף משם את הנאצי הבלגי לאון דגרל שהסתתר שם מאז מלחמת העולם השניה.

    ספר של לאון דגרל שבו הוא עוסק בקשר בינו ובין גיבור הקומיקס טינטין.

    דגרל זה היה מנהיג המפלגה הנאצית בבלגיה בימי מלחמת העולם השניה ושיתף פעולה עם הנאצים . מה שפחות ידוע הוא שאחד מידידו הטובים ביות ר היה צייר קומיקס בשם ז'ורז' רמי שנודע יותר בכינויו  "הרג'ה". הרג'ה היה מקורב מאוד לדגרל ולתנועה הפשיסטית שלו ואף עיצב את הסמל שלהם . תוך כדי כך יצר סידרת קומיקס בשם "טינטין " על הרפתקאותיו של עיתונאי צעיר ואמיץ מקומות אקזוטיים ביותר ברחבי העולם ואף על הירח  במשימות נועזות שונות   כנגד כוחות הפשע והרשע . סידרת קומיקס זאת הפכה מאז לסדרת הקומיקס האירופית המצליחה ביותר של כל הזמנים ( וכמה מספריה תורגמו גם לעברית ). שמועות עקשניות שהרג'ה מעולם לא הכחיש אותם טענו שדמותו של טינטין הייתה מבוססת ישירות על זאת של ידידו הטוב  של הרג'ה, דגרל ( שגם הוא היה עיתונאי בזמן יצירת הסדרה ).

    וכעת יצא יוצר סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של ישראל ללכוד את האיש שעליו הייתה מבוססת סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של אירופה.המבצע הסתיים בכישלון צוות ה חוטפים ביצע שגיאות אלמנטריות ובין השאר חשפו את מה שהם מתכננים לעשות בשיחה סתמית עם יהודי שמיהר לדווח על כך לשלטונות הספרדיים . הללו מיהרו ולכדו את מוסינזון ואלדובי.

     

    יגאל מוסינזון בשבי המשטרה הספרדית.צייר מ.אריה

    במהלך חקירתו חטף מוסינזון כמה סטירות מצלצלות לאחר שנשאל את מי הוא מכיר בספרד וענה שהוא מכיר את הספר ( שנשאל ספר מאיפה ענה "מסוויליה" (כשם אופרה מפורסמת של רוסיני). .לבסוף שוחרר מוסינזון כתוצאה מהתערבות לטובתו בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל ( ויש אומרים היה זה בן גוריון עצמו שהתערב לטובתו אצל פרנקו ). דגרל לעומת זאת נשאר חופשי בספרד.

    מוסינזון חזר רצוף לישראל והחליט לנטוש מעתה את חיי ההרפתקאות האמיתיים ולהתרכז בסיפורי הרפתקאות דמיוניים . של חסמבה. 

     

    עם זאת בספר חסמבה שכתב זמן קצר לאחר מכן "חסמבה בפשיטה על תעלת סואץ   (1970) מספר 18 בסדרה הוא השתמש בפרטים מהפרשה האמיתית. בספר יש הקדשה מיוחדת שאומרת בין השאר "שבספר זה ישנם דברים רבים שהשתיקה והסודיות יפים להם ולכן מרבית שמות גיבורי הספר הם שמות בדויים ". לאמיתו של דבר גם ב ספרים אחרים הרבה  מוסינזון לכתבו דברים מעין אלה במהלך העלילה כדי ליצור"אמינות " אך הפעם לשם שינוי טענה זאת הייתה נכונה. הספר עוסק כל כולו בנסיון חטיפה והפעם שחרורו של טייס . ישראלי מידי שוביו. את המבצע יוזם אדם בשם אדמונד מלאכי שהוא איש השרות החשאי לשעבר . מלאכי מזכיר מאוד את דמותו המציאותית של  צבי אלדובי שותפו של מוסינזון לנסיון חטיפת דגרל . במהלך הסיפור חוטף הטייס השבוי סטירה נוראה משוביו כמו אלה שחטף מוסינזון עצמו במאסרו ויש פרטים רבים אחרים שהתבססו על האירועים האמיתיים. אך הפעם בניגוד למציאות החטיפה מצליחה והטייס משוחרר משוביו.

    דור חדש של חסמבאים   
      החסמבאים בסיפור זה היו שונים מאלה שבעבר. מוסינזון  החליט ליצור דור חדש של חסמבאים . להראות שגם בעולם של החסמבאים עובר זמן אמיתי וכי אנשי חסמבה התבגרו בשתשע השנים שחלפו . ירון זהבי למשל הוא כעת מפקד מת"ם מחלקת תפקידים מיוחדים בצה"ל ונשוי לתמר היפה  ( ולעתיד התברר שנולד להם בן , אורי ) אהוד השמן משרת גם הוא במת"ם . משה ירחמיאל הוא מזרחן שולמית היא אחות וכך הלאה.וגם במקום של המערה החשמלית נבנה מלון מפואר הילטון , ובמקום שבו נהגו החסמבאים לצאת למשימותיהם מידי לילה מגן העצמאות הפך כעת למקום מפגש לילי להומוסקסואלים……

    חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים / יגאל מוסינזון

    וכעת קמה חבורה חדשה ומצומצמת יותר.של ילדים שמחליטים ביוזמתם להקים חסמבה "חדשה".הם זוכים בברכתו של ירון זהבי ששולח אותם מכאן והילך למשימות שונות של הצבא והשירות החשאי. 

    חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

     בראשות  החבורה עומד יואב צור. סגניתו היא רחל  והחברים האחרים  שרגא השמן , ארנון הרזה  ברוך הממושקף שכותב את עלילותיהם ויוסי התימני למעשה מכל בחינה חבורה חדשה זאת הייתה מקבילה מדוייקת לדמויות המקוריות החשובות בעוד שלדמויות מיותרות כמו דני או שולמית לא הוכנסו מקבילים שכן מבחינת הסופר לאחר שנים של נסיון עם הדמויות לא היה כל צורך בהם..

    חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

    כמו קודמתה גם חבורה זאת התמקמה במערה החשמלית וביצעה משימות שונות עבור המדינה כשאיש הקשר שלה ונותן ההוראות הוא ירון זהבי ( שאר החסמבאים  הוותיקים כמעט שלא הופיעו).. וכבר בהרפתקה הראשונה הם היראו את כוחם ממזימות גרנדיוזיות במיוחד כאשר היצילו את תושבי חיפה מחבלה בכור האטומי הנמצא כביכול בעירם.

     הרפתקה זאת הייתה המודל להרפתקאות הבאות שהיו שונות למדי מאלה הישנות . הפעם התרכזו החסמבאים החדשים בעיקר בכנופיות פושעים בעלי שמות מגוחכים כמו כנופית פוטנשיק והתעמתו רק לעיתים רחוקות יותר עם האוייב הערבי למרות שגם עימותים כאלה לא חסרו . בין השאר הם התעמתו שוב עם זורקין ואחיו בספר מספר 23 בסדרה , אלה כמסתבר לא איבדו מהומה מכשריהם הקרימינליים בכל השנים שחלפו והפעם עוסקים בשוד גופות. אך לאחר ספר זה שוב לא חזרו הזורקינים , אם כי החסמבאים נתקלו בבנו של זורקין ובדודנו בספר מספר 32 בסדרה.

     חסמבה בהרפתקאות מסתרי כתר הזהב / יגאל מוסינזון

    כמו בעבר כאשר חיפשו אחרי אוצרות המלך הורדוס  גם בגלגולם השני  חיפשו החסמבאים גם אחר אוצרות קדומים כמו כתרו של דוד המלך בספר מספר 31 בסדרה שבו נאבקו בפשוע מטורף הנחוש לשים את ידו על כתר זה . חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

      ההרפתקאות נעשו פנטסטיות יותר ככל שהתפתחה הסדרה. ומוסינזון חובב ההמצאות ( שבחייו פיתח המצאות שונות כמו שיטה להתפלת מיים וגלגל אנרגיה) הכניסד בהם טכנולוגיות חדשות שונות שעמדו הן לרשות החסמבאים והן לרשות אויביהם.  החסמבאים התעמתו בארבעה  ספרים שונים עם אנשים שהפכו לבלתי נראים כל פעם בדרך שונה.

    חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

    הם נתקלו ברובוט האינטילגנטי זלגלובה שנוצר בידי סוכן אויב והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהרפתקאותיהם .

     חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

     הם השתמשו בכלי נשק מדהימים שונים כמו המתשמל רובה יורה קרני ליזר ונלחמו נגד מזימות פנטסיות לא פחות של האוייבים . הם נאבקו  במרגלים שהרעילו  כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

      בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה.

    חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון

     החסמבאים התמודדו עם כנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים.

     הם נאבקו בכנופיית מרגלים מסוכנת  שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה  שאותו הרג שרגה השמן הורג אתה קוף במהלך קרב אווירי . 

    חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון

     הם  נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.

    הם התמודדו באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

    חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

    הם ביקרו במקומות אקזוטיים כמו הודו  שם חיפשו  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקו בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף  לכדו את הקוסם  אך זה הפך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל .

     מקום אקזוטי נוסף שבו ביקרה החבורה  היה האי היווני גרימוס ( מקום מגוריו של יהודה איש קריות בספר של מוסינזון בשם זה ) שבו ביקרו פעמיים בספרים מספרי 39 ו-42 אך בכל פעם גרימוס היה כאילו שייך ליקום אחר . בספר מספר 39 התברר שבגרימוס עדיין חיים וקיימים פיראטים  ושבטי האטרוסקים הקדומים שמנסים להשיג עצמאות ומשתמשים לשם כך בחצים מורעלים . ואילו בספר מספר 42  זמן קצר לאחר מכן מתברר שגרימוס נשלט בידי רודן יווני והוא מקום שונה מאוד מהגרימוס שבו ביקרו החמבאים בספר הקודם .

    הם נשלחו בזמן מלחמת המפרץ בידי הגנרל שוורצקופ ב"חמקן " מטוס בלתי נראה אל הבונקר של סאדאם  חוסיין  כדי להרוג אותו בבונקר שלו ! אך לרוע המזל נלכדו בדרך בידי כנופית פושעים עיראקית , אך נמלטו במידיהם חזרו לישראל ושם לכדו כנופית סוכנים עיראקית .

    חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

     מוסינזון הכניס גם רשעים שחזרו מספר לספר כמו כנופית פוטשניק שעימם התמודדו החסמבאים לאורך שלושה ספרים שונים ושאף ניסו להשתלט על המערה החשמלית שלהם , וכנופית "צרברוס " שעימם התמודדו לאורך שני ספרים וששאפה להתנקש אישים ישראליים.

    חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון 

    מאפיין מעניין של הסדרה היה המקום המרכזי של שרגה השמן בעלילה שהלך וגדל מספר לספר עד שמספר ניכר של העמודים הוקדש רק להרפתקאותיו ובעוד שחבריו הפכו כמעט ל"ניצבים ". (תופעה  מקבילה קרתה  גם לאהוד השמן בספרים מספרי 11-12 בסדרה המקורית ) נראה שמוסינזון רכש לדמותו חיבה מיוחדת.

    הוא לא נמנע מלהכניס חסמבאי חדש לחבורה בדמות אורי בנם של ירון ותמר ששאותו החסמבאים מצילים מיד כנופית חוטפים בספר מספר 25 בסדרה . ולאחר מכן הפך לחבר בחבורה (פרוטקציה? ) ואף למנהיג זמני שלהם אך מעולם לא התבלט כמו אביו או כמו שרגא השמן .

     חיפוש בארכיונים של מוסינזון חשף ש0מוסינזון גם כתב  כפרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית שלא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח "  העוסקת במלחמת בני אור בבני חושך שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה. . .אך משום מה לא ה שלים ספר זה וחבל.

    משה קרוי .פילוסוף ושכן של יגאל מוסינזון.

    ייתכן מאוד שעלילת הספר הייתה קשורה לשכנו של  מוסינזון הפילוסוף השנוי במחלוקת משה קרוי .

    קרוי בעת שחי בבניין שבו חי מוסינזון פיתח תורה שלמה של מלחמת בני אור בבני חושך .אגב כך הוא ניהל שיחות רבות עם מוסינזון שהפך לידידו היחיד .לבסוף התאבד קרוי תוך שהוא שומע דיסק של שירי ארץ ישראל.היה זה מוסינזון שביחד עם הבלש מישל חדד פרץ את דלת דירתו של קרוי ומצא את גופתו.

    כותב שורות אלו תהה תמיד מה היה אופי הקשר  והשיחות בין קרוי אביר תורת התועלתנות האישית בישראל ובין מוסינזון המפיץ של רעיונות העזרה ההדדית דרך סדרת "חסמבה" ואף ניסה לכתוב על כך מחזה.אבל גם פרוייקט זה לא הושלם מעולם.

      ניתן  לשער שעלילת ספר החסמבה שלא הושלם הייתה קשורה לקרוי ולרעיונותיו ואולי תיכנן להכניס לתוכו דמות שהייתה מבוססת על קרוי .אבל פרוייקט זה לא הושלם .אולי מסוינזון מצא אותו כתובעני מידי .

    הספר מספר 44 בסדרה הוא שונה מאוד מקודמיו  , דומה מוסינזון חזה שזה יהיה ספרו האחרון והוא כמו סוגר בו מעגל  . בו  נאמר במפורש  שהחסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני הגיוס לצבא ! ( ואכן היגיע הזמן אחרי 28 שנה …) משימה אמורה להיות החשובה ביותר.  ובספר  זה האחרון בסדרה נאבקו בכנופית מחבלים "העקרב הצהוב "  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל  ואף זוממת להתנקש בחיי ראש הממשלה יצחק רביו ! .(בחייו של רבין התנקשו כידוע כמה חודשים לאחר צאת הספר ומות מוסינזון ). ספר זה הוא מיוחד במינו שכן במהלכו שרגא השמן נפצע וכותב ביומן את הזיותיו המלאות בתיאורים של תל אביב בשנות ה40 זאת של צעירותו של המחבר כאילו המחבר מלא בגעגועים אל העבר שלא יחזור עוד.

    . .הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר  מרגש של  מוסינזון  על בנו עדו  שנהרג במלחמה ושעבורו נכתבה חסמבה מכלתחילה  וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

    הספר הסתיים עם הנבל ראשי עדיין חופשי ומוסינזון בהחלט התכוון לכתוב לו המשך עם שני שמות אלתרנטיביים : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

    מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

     נראה שעבור ספר זה מוסינזון התכוון כבר ליצור דור שלישי של החסמבאים רעיון שהעסיק אותו מזה שנים , עתה משהדור השני מתגייס סוף סוף לצבא.  . חברי חסמבה השלישית היו אמורים להיות  

    המפקד  גיל נער עם עיניים חומות ושער צהוב.

    סגניתו רנן (כשם בתו של מוסינזון )

    רחבעם השמן

    בוריס (המכונה פושקין ) בן עולים מרוסיה

    עמוס ילד דתי מעולי אתיופיה

    וג'ניפר חובשת של עזרה ראשונה המקבילה לשולמית מהסדרה הראשונה.

    בבירור זאת הייתה אמורה שהייתה אמורה לכלול את בני העדות השונות כולל עולים נושא שהעסיק מאוד את מוסינזון .

    בו זמנית עם ספרי הסדרה ה"רגילים "  יצר  מוסינזון סדרת חסמבה לילדים קטנים יותר שהתרחשו בימי המנדאט בתקופה שלפני מותו של אליהו חרמון . אך במרכז הסיפורים האלה עמדו לא החסמבאים עצמם אלא התוכי  שלהם זנזיבר  השוכן במערה החשמלית וידידיו בעלי החיים , את אלה מצליח זנזיבר להכניס באחד הספרים להקרנה של סרט בסדרה החביבה עליהם "טרזן " . . מוסינזון כתב חמישה סיפורים בסדרה זאת.

    חסמבה הפכה בנתיים לחלק בלתי נפרד של התרבות הפופולארית הישראלית . הן דרך הספרים והן הודות לסרט "חסמבה ונערי ההפקר " של יואל זילברג שאותו כתב מוסינזון שבמשך שנים היה חלק בלתי נפרד מכל שידור טלוויזיוני ביום העצמאות . ברדיו בגלי צה"ל אף הייתה רצה פינה של טל ברמן בתוכניתו "מוטל בספק " שבה היו מביאים כל יום ציטוט מספרי חסמבה שהתאים בדיוק לאירועי היום .

        החסמבאים הפכו למיתוס , למיתוס של הגיבורים  הצבריים הציוניים שהלכו ונעלמו מן האופק . הז'אנר של ספרי ה"חבורה "  שעוברת הרפתקאות שונות במאבק כנגד פושעים מרגלים ומחבלים  שוב אינו קיים ,ואולי גם משום שקשה למצוא היום ילדים שמשחקים בחוץ ולא מסתכלים בטלוויזיה בבית . אין מה לעשות הילדים של היום הם הרפתקניים בעיקר בתחומי המחשב ולא בחוץ בשדה וברחוב כמו החסמבאים , ויש רבים מהם שהיו  מוצאים את ערכי העזרה ההדדית שלהם מוזרים.

    אין להכחיש שספרים אלה  בבירור תוצר של דור קודם ולא מן הסוג הטוב ביותר .אך הם אטרקטיביים ( בימינו הציניים יתר על המידה )  בערכים הפשוטים והתמימים שעולים מהם שמקורם בתקופה  מת שבה ילדים ראו צורך לשרת את העם והמדינה, וגם לעזור לילדים משכבות נמוכות יותר ! דבר שהיום נראה  כבל יאמן ממש, על רקע  הנתק  הקיים בין "הצפוניים"  ל"דרומיים" .  הקריאה בספר כמו חסמבה וילדי ההפקר על מאבקם של החסמבאים על נשמתה של כנופיית ילדים , נראית מגוחכת  ובו בזמן מרגשת שכן ספק רב אם רבים יגלו בשכבות ה"צפוניות"  את אותו עניין בבני השכבות הנמוכות .דומה שהפסדנו הרבה יותר  משהרווחנו כאשר נטשנו את הערכים שלפיהם חיים החסמבאים של עזרה הדדית ודאגה לכל אזרחי המדינה ( ולא רק לסקטור ספציפי)..

     מאז מותו של מוסינזון הופסקה תעשיית חסמבה, ילדי הדור הזה שוב אינם קוראים ומתעניינים בהרפתקאות של בני הדור הקודם.     

    נספח 1: שיחה עם גיורא רוטמן צייר הדור השני של חבורת חסמבה

    כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנות . לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
    -גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
    -יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
    -איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
    -עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
    (( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

     

     

    גיורא רוטמן היום אדריכל ידוע היה בצעירותו צייר הקומיקס של עיתון הילדים"הארץ שלנו ".

    כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

    בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
    רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של   שמואל כץ  , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
    הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

     

    רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את  סיפור הקומיקס שלי "יוסקה מאיור " העוסק בעלילות לוחם במלחמת העצמאות  בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
    עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
    נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

    .לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

     

     

    עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


    רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם

     

     

      מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

    אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) 

     
    כספרים אהבת אותם ?
    רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .
    .

     

     

     

     

     נספח 2: ספרי  חבורת חסמבה השניה .   הוצאות ברונפמן ורמדור-שלגי  

    17חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

    החסמבאים מתבגרים , ומוקמת חבורת חסמבה חדשה שיוצאת כנגד מרגלים הפועלים בכור האטומי של ישראל , ונעזרת לשם כך במדען ישראלי שהפך לרואה ואינו נראה. הספר הבא אמור היה להיות :"חסמבה בהרפתקאות דם ואש"  אך לא זה היה שם הספר הבא. .

    מכאן ואילך כל הספרים הם בהוצאת רמדור-שלגי .

    18.חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ  ( שם משנה "חסמבה בהרפקאות דם ואש" ) . צייר אשר דיקשטין . במהדורה אחרת  מופיע כצייר  מ.אריה ,ובמהדורה נוספת גיורא רוטמן ,אך זוהי טעות .  1970

     החסמבאים יוצאים אל מעבר לתעלת סואץ כדי לחלץ משם טייס ישראלי. מבוסס על פרשת הניסיון לחטיפת הנאצי  לאון דגרל  שבו היה מוסינזון מעורב.

     19. חסמבה  במלחמה נגד כנופית חשב"ז  . צייר מ. אריה. 1971. חסמבה נאבקת בחבורת נערים פושעים.

     20. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים . צייר ד.אשר (אשר דיקשטיין ) .  1972. החסמבאים החדשים והישנים נאבקים בכנופיית "העכביש הארסי" שמאיימת על בטחון המדינה.

     21. חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 . החסמבאים עוזרים לכדורגלן צעיר שצעירים עבריניים  מנסים להפלילו על לא עוול בכפו, כדי לסלקו מהכדורגל.

                22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של  מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

     

     23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .   .

     24. חסמבה  במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

     25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב!  . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את  אורי , בנם של ירון זהבי ותמר  ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם  מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו. 

     26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד. 

     27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד. . 

     28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם)  מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

     29. חסמבה  בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר  שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

     30. חסמבה  בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה  בנסיון להציל את התאומים החטופים,  החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים . 

     31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי   של דוד המלך . צייר רוטמן .1982.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד . 

     32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

     33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984. תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.  .

     34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

     35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985. חסמבה נאבקת באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם .

     36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים 

     37. חסמבה  במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986. החסמבאים נאבקים בכנופיית מרגלים מסוכנת שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל  ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה. שרגה השמן הורג את הקוף במהלך קרב אווירי עימו.

     

     38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

     39. חסמבה במלחמה מול  שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם. 

     

     40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות  מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

     41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים. 

     42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990  המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

    הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

     43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם  בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

     44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.

    הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהורה שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .

    הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר של  מוסינזון  על בנו שנהרג במלחמה וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

    אמור היה להיות ספר נוסף  מס' 45 : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

    מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

     (45)  בנוסף מוסינזון כתב פרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית  

    שכנראה לא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח " שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה.

    ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

     וראו גם :

    אז איפה הן החבורות ההן ?

    חסמבה בויקיפדיה

    אורי קציר על חסמבה

    אתר חסמבה של אורי קציר

    יגאל מוסינזון בויקיפדיה

    ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

    שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

    מ.אריה צייר של חסמבה

    משפט חסמבה ודנידין

    מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

    איפה נמצאת המערה החשמלית ?

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

    סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

    סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

     סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

     חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

     

     

     

    הנאורות של עמוס לויתן

     

    עמוס לויתן  מבקר ספרותי ומסאי נצחי עבור המגזין "עיתון 77" הוא משורר מסוג שנראה שכמעט פס מהעולם, משורר סוציאליסטי מצפוני הזועק ולוחם נגד העוולות שהוא רואה מסביבו אידיאליסט .

    השאלה הגדולה היא האם משורר כזה הוא גם משורר טוב ?

    יואב עזרא דן בשאלה חמורה זאת .

    הנאורות של עמוס לויתן

    מאת יואב עזרא

     

    בזמנים נאורים  מבחר וחדשים

    הוצאת קשב לשירה,2009.

     

    מפעל קשב לשירה ראוי לכל הערכה פרס ותגמול, שכן מרבית מן הנפשות הפועלים במפעל זה

    אלטרואיסטים. מפעל קשב לשירה אינו מצפה לרווח , ואינו מקבל כל רווח ( לרוב רק הפסדים )  אלא מעוניין רק להבאת השירה הטובה  לדפוס ולהנצחתה בספר.

    ובין ספרי מפעל זה  ספרו של עמוס לויתן 'בזמנים נאורים' הגיע אלי בדרך לא דרך. מרגש. מרגש לכתוב על עמוס לויתן.

    עמוס לויתן

    לכתוב על עמוס לויתן זה לכתוב על ארץ ישראל היפה. ארץ ישראל של פעם, אלא שהפעם הזה נמצא לצידנו כאן ועכשיו.

    עמוס לויתן זו ארץ ישראל שחלמה להיות מודל ומופת לעולם כולו , אותם אנשים טובי הלב , אשר יעשו למענם ארצם ושכניהם רק טוב ובשקט בצנעה ויושר .

    שירה רוסית בעברית

    עמוס לויתן עם מירי ליטואק. צילם גרגורי וניצקי .

     

    עמוס לויתן שנים עבד בעיתון 'על המשמר'  זכרון עיתון צדיק לברכה. יותר משעמוס היה על המשמרכשומר חמור סבר, הוא ידוע בחוגים מסויימים  בעולם הספרות כשומר שפתח את דלתות התרבות והספרות ביד רחבה להרבה מאוד אנשים ודחף אותם עולמות הנצח של הספרות.

     

     יותר מכל עמוס לויתן ידוע בעולם הספרות בתור  מי שבמשך שנים רבות הוא היה מבקר ספרים במגזין הספרותי הלוחם עיתון 77 " לשעבר בעריכת יעקב בסר וניתן לטעון שיותר מכל אחד אחר להוציא יעקב בסר עצמו  הוא סימל  ומסמל את רוחו של המגזין הזה במיטבו ,כותב מצפוני הלוחם נגד עוולות העולם בעזרת הספרות ומעל הכל באמצעות השירה.

     

    עמוס לויתן , חי שירה, נושם שירה. השירה אצל עמוס אינה מנותקת בעולמות הרחוקים .

    עמוס חי אותה יומיום וחווה אותה יומיום . ולכן השירה של עמוס היא על סף הדיבור . שירה עם הרבה תובנות מודרניות , פילוסופיה , המזכירה במעט שירת הייקו עכשווית במיטבה.

    למשל כאן :

    בדרך

     

    עמוד 85 

     

    חייתי בקיבוץ וראיתי

    סבל שגורמים

    שיתוף ושיויון לאנשים

     

    חייתי בעיר וראיתי

    סבל שגורמים

    להם פערים והבדלים

     

    חייתי בין מאמינים

    וראיתי סבל

    שגורמת האמונה

     

    חייתי בין חסרי אמונה

    וראיתי סבל

    שגורם חסרונה

     

    לכן, אני יודע,

    אין דרך אחת,

    ללכת בה

     

    אלא דרך לא-דרך

    שיש

    לכבשה

     

     

     

    גם אהבה של עמוס היא אהבה אשר כולה כמיהה וגעגוע.

    אהבה אשר כולה נתק ומוארת באור החוזר של הירח.

     

      בית

    עמוד 13

     

    כירח אעגון מעל מפרץ שנתך

    כתם לב בהיר כאור עומד על

    פני החול ועל המים. אשתהה

    יחף. שערך השט, כפות ידיך,

    ירח בחלום ארוג, נשבה בכחול

    מלמוליך. אשתהה שלו, צופות

    בך העינים – ירך קשותה על

    לובן יצועך, מגוננת על שקטי

    כמפרץ הבית.

     

     

    הראש של האנשים נמצא כל הזמן שם. והשם הזה הורג

    את כאן, עמוס  בשירו הנפלא  'שם'  בעמוד 23

    אומר מה נמצא שם.

     

      שם

    עמוד 23

     

    שם הפריחה הצהובה

    היתה וסוללת העפר

    ושדרת דג ערומה בשמש

    וזרם המים מחליק שחור

    וקורת מזח אכולת רקב

     

    שם אבד יום. מכל הימים

    שאבדו יקר.

    דלי קרוע

    חבל מפורר.

    לא יקום אחר תחתיו.

     

    הסבל של המשורר עמוס קורע לב, שהרי אנחנו גדלנו על סיפורי התנ"ך

    ושם באחד הסיפורים יצחק מבקש מבנו יעקוב תבשילים שאהב בעבור שתרגע נפשו

    מצער ותברך את בנו האהוב והיקר, אלא שעמוס גם בתבשילים שאהב אינו

    מוצא נחמה.

     

    כרובית מתבשלת

    עמוד 83 

     

    המפסק מוזח, הגז מוזרם, הניצוץ מותז,

    הלהבה מוצתת, הסיר מנירוסטה,

    המים רותחים, במאה מעלות.

    כרובית, המאכל האהוב עלי, מתבשלת.

    מדוע,  חרף הודאות הזאת, אינני שקט?

     

    ואיך אפשר בלי פוליטיקה, כשעמוס מדבר על פוליטיקה

    הוא מוכיח אותה בדרכו השקטה, והדרך הנאה למחנכי העם

    על פי עמוס היא לשמש דוגמא, וזו הדרך הנכונה למחנך לשמש דוגמא.

    ולהלן שירו על פוקו שבו הוא אומר כל מה שיש לאמר על ההוגה ועל תורתו.

     

    שיח אלים

    עמוד 66 

     

    פוקו דיבר על

    שיח, כוח,

    סדר קים…

     

    בינתים השתלט

    השיח שלו על העולם

    (האינטלקטואלי ).

     

    סקס הוא שיח אלים

    אמר, ומת מאיידס

    נמהר.

     

    והיה לו גם שיח

    קצר עם חומיני. 'האחר'

    שדיכא את כל האחרים.

     

     

    שיר חתרני

    עמוד 75 

     

    המודחק חותר תחת מדחיקו

    המושתק חותר תחת משתיקו

    המוכחש חותר תחת מכחישו

    המוכס חותר תחת מביסו

     

    לכן

     

    אבוי למנצחים, שסופם להיות מנוצחים.

    אבוי למנוצחים, שסופם להיות מנצחים.

     

     

    כשאני נזכר מידי פעם בעמוס לויתן, אני תמיד נזכר בתל-אביב.

    איך לפעמים הייתי פוגש בו באקראי בבתי-קפה יושב ומשוחח

    בליבי תמיד הייתי אומר ודאי השיחה על שירה. הייתי מקצה הרחוב

    מנופף לו לשלום , והוא היה מחזיר לי שלום וזו תל-אביב .

    תל-אביב של שלום.

     תל-אביב בערפילי גשם דק

    עמוד 59 

     

    תל-אביב בערפילי גשם דק

    מגדלים מטשטשים במרחק

    רצון לומר משהו מומתק

     

    שרטוט ענוג בצבעי מים

    קול המוסיקה אחר צהרים

    ספר פתוח – עמוד, שנים

     

    "גברת דאלוואי, היא אהבה את החיים

    ואהבה את לונדון, כך!"

     

     

    השירה של עמוס לויתן אינה נמצאת בשמים. השמים של עמוס נמצאים כאן

    השמים של עמוס אינם רחוקים וזו הגאולה האמיתית של האדם שיויון נפש עם עצמו

    שכן אולי השירה באמת אינה בשמים ויש להאמין לעמוס המצביע על חוסר גאולת האדם,

    שכן הגאולה כבר מתרחשת בעצם חיי היומיום שלו האדם.

    פסק הדין

    ספר השירים של עמוס לויתן מבטא שירה פוליטית וסוציאלית-פילוסופית  במיטבה  ודווקא משום שנדיר כל כך למצוא כיום שירים כאלו בזמנים "מוטרפי האני " כמו שלנו התענוג לקרוא בהם גדול פי שבעים ושבעה.  

     Thumbs Up Clip Art

     

     ראו גם

    עמוס לויתן בויקיפדיה

    בזמנים נאורים

     

    שיר של עמוס לויתן בבלוג השירה כָּאוֹס

    מגזין ספרותי לוחם.על עיתון 77

    סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון

      

    בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה

     

    וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה. ולאחר שדנו בחלק הראשון בסדרה במערה החשמלית האמיתית ,זאת ששימשה כהשראה למערה החשמלית של גיבורי הסדרה.נדון בחלק זה בדור הראשון והמפורסם ביותר של חברי סדרת חסמבה.

     וראו החלק הראשון בסדרה :

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

    חסמבה הדור הראשון

     חסמבה: הפזמון

    חסמבה מתכוננת לשנות את ההיסטוריה […]  

    חסמבה כבר עברה בהצלחה בחינת תיאוריה

    בטסט המעשי היא תבנה את הגשרים

     

    חסמבה חסמבה חסמבה

    באלף בית ודרך זין ועד השין בית

    חסמבה חסמבה חסמבה

    סודי ומוחלט בהחלט

     

    אפשר לראות הכול אם רק

    פוקחים את העיניים

    חסמבה מסתכלת, חסמבה תסכל

    אנחנו לא רוצים לשבור לכם את השיניים

    אבל בשורשים פה אנחנו נטפל

     

    חסמבה חסמבה חסמבה […]

     

    אנחנו נעמיד את העולם על הרגליים

    חסמבה מבטיחה וחסמבה תקיים

    אנחנו ניישר את המסלול והשוליים

    חסמבה מקפידה וחסמבה תנווט

     

    חסמבה חסמבה חסמבה

    באלף בית ודרך זין ועד השין בית

    חסמבה חסמבה חסמבה

    סודי ומוחלט בהחלט

    (מילים: אהוד מנור; מוסיקה: מישה סגל; מתוך הסרט חסמבה ונערי ההפקר, 1971).

     

    לכל דור הגיבורים שלו, אך במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים, הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו קבוצת ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

    בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר.

    על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, אחד מהם, סרטו של יואל זילברג  חסמבה ונערי ההפקר ( 1971) שבו הופיע שלמה ארצי בתפקיד ירון זאבי וזאב רווח כמובן גילם את אלימלך זורקין הבלתי נשכח , הוא סרט פולחן ממש שהוקרן פעמים רבות בטלוויזיה; ב-1985 הוסרט סרט נוסף "חסמבה ושודדי הסוסים " שבו ספי ריבלין היה זה שגילם הפעם את זורקין,   ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר (אקי אבני מופיע בתפקיד בולט בחסמבה הטלוויזיונית החדשה) .

    נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

    יוצרה של 'חסמבה', יגאל מוסינזון, היה אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידעה הספרות העברית, אדם שחווה בימי חייו הרפתקאות שלא נפלו בהרבה מאלו שהציג בספריו. בתחילת דרכו פרסם סיפורים נטורליסטיים מחיי הקיבוץ והיישוב, שהפכו אותו לאחד הסופרים החשובים של תקופת קדם המדינה לצד משה שמיר וס' יזהר. כן התפרסם מאוד גם כמחזאי, הודות לכמה מחזות: בערבות הנגב (1948), מחזה שזכה להצלחה עצומה בקרב הקהל, ובו בזמן גם הביא לסכסוך קשה עם דוד בן גוריון – האחרון התנגד לפירוש שנתן מוסינזון לאירועים המתוארים במחזה, ההגנה על קיבוץ נגבה, והסתייג מ'התקפתו' על צה"ל; המחזה התנ"כי תמר אשת ער (1947); קזבלן (1958), שהופק כמחזמר וכסרט מפורסם בשם זה, שבו שיחק ושר יהורם גאון, וכן אלדורדו (1963), מחזה שהוסרט אף הוא.

    אך עיקר פרסומו של מוסינזון בא לו מסדרת 'חסמבה', סדרה שהחל לכתוב כמשהו 'צדדי' והפכה לבסוף לעיקר עבודתו הספרותית.

     

     

    ירון זהבי נגד טרזן

    שמואל כץ (מאייר). יגאל מוסינזון, חסמב"ה: בשבי הלגיון הערבי, תל אביב, 1954

     

    – חבריה, – קרא ירון, – הקשיבו. אל תפסיקו לירות, אולם על אף היריות הקשיבו לדברי. אלה הם הרגעים האחרונים שלנו. אנו לא נלך בשבי. מוטב למות מאשר להיות עבד. האם צדקתי?

    באורח מופלא ביותר, מבלי שנדברו תחילה, נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת-הקרב המפורסמת בהתרוממות-רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו:

    חסמבה! חסמבה! חסמבה!  

    (חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952).

     

    חסמבה נכתבה בהשראת עידו, בנו של מוסינזון, שהיה חובב סיפורי טרזן וביקש מאביו שיביא לו עוד ועוד סיפורים כאלו. לבסוף החליט מוסינזון שנמאס לו; הוא הודיע לעידו שהוא עצמו יכתוב לו סיפור הרפתקאות טוב בהרבה מ'הטרזנים האלה', משהו משלנו; במקום לעסוק בלוחם הבודד, הבריטי האמיץ טרזן באפריקה הרחוקה, הוא יעסוק בחבורת ילדים כאן ועכשיו, בארץ ישראל המנדטורית.

    אמר ועשה. הוא יצר את 'חסמבה'.

    האם החמבאים היו אמיתיים?

    עד כמה הדמויות היו מומצאות ?

    על כך יש חילוקי דעות .אלמנתו של מוסינזון חנה טוענת  שלדברי בעלה שהדמויות היו מומצאות לחלוטין.אבל יש גם טענות אחרות ונראה שמוסינזון עצמו טען טענות סותרות שונות בהזדמנויות שונות ואולי גם לא זכר בעצמו בשנותיו האחרונות …

     

     חסמבה. נותני ההשראה מחזיקים בבני דמותם מהספר. איור שמואל כץ .

     

    מקורות שונים טוענים שהדמויות של גיבורי הסדרה לא היו לגמרי פרי הדמיון היוצר ; הפרטים אודות שמותיהם, חזותם ואף אישיותם, נוצרו במידה רבה על-פי הדגם של בני המחזור הראשון והשני של ילדי קיבוץ נען, להם הוקדש הספר הראשון בסדרה (החבורה המיתולוגית מתגבשת בספר הראשון, "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט (1950), וכללה את ירון זהבי, המפקד ההירואי .מאוחר יותר סיפר המחבר שביסס את דמותו על-פי הילד ירון לונדון לימים איש תקשורת מפורסם ,שמוסינזון גר במשך תקופה בבית הוריו בתל אביב . ירון לונדון כמחווה מופיע גם הוא כשחקן בסדרת הטלוויזיה.

    ירון זהבי הוא הגיבור המושלם; הוא אמיץ לב, טוב לב, אידאולוגי מאוד, ללא כל ספקות וללא כל חולשות, וזאת בניגוד לפקודיו בחבורה, שאותם הקפיד מוסינזון לטעון בחולשות אנוש.

    תמר, סגניתו של ירון זהבי בסיפור, מי שתהיה לימים אשתו ואם בנו בחייו כמבוגר, בתו של שחקן תאטרון (כפי שהיה דווקא אביו של ירון לונדון), נערה יפה ואמיצה המאוהבת בסתר בירון, היא אולי דמות האישה המשוחררת הראשונה בספרות העברית; היא איננה נופלת מהבנים במאום (לפחות להלכה). לפי טענה אחרת  שהמודל לדמותה היתה תמר רז, חברת הקיבוץ ובת המחזור השני של הילדים בקיבוץ זה, שכמו תמר בסיפורים, גם לה היו צמות. עם זאת, את השיער הבלונדיני של תמר האמיתית המיר מוסינזון בשיער שחור. לפי טענתו של ירון לונדון הדמות הייתה מבוססת על דמות של ילדה שכנה שבה היה מאוהב בסתר בזמן שמוסינזון גר אצלהם וכתב את הסיפור ומוסינזון שם לב לכך היטב…

    אהוד השמן הוא בנו של נהג בסולל בונה, הליצן שבחבורה, נער גס רוח במקצת, אך גם אדם ישר ובעל לב זהב, ילד המתבלט באומץ לבו. דמותו התבססה, ככל הנראה, על אהוד לוי, בחור שמנמן ולא גבוה מנען, ששירת בצבא-הקבע ונפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

    עוזי הרזה, בנו של בעל בית מרקחת, 'רזה כמו מלפפון ואוכל כמו פיל', הוא בן-זוגו הקבוע של אהוד השמן. דמותו נשענת, ככל הנראה, על עוזי אשל, בן המחזור הראשון של ילדי נען.  

    מנשה התימני הוא מומחה לערבית ולערבים; הוא מתחפש לעתים קרובות לערבי, מעין 'מסתערב' מוקדם. משה ירחמיאל, בנו הממושקף של מוכר עיתונים, הוא כותב עלילות החבורה, טיפוס של 'פרופסור מפוזר'.

    היו גם דמויות שוליות, כאליהו חרמון (דמות זו מופיעה רק בספר הראשון, ובמהלכו היא נהרגת); אליהו הוא ילד עני, בנה של אלמנה, המסתכסך תחילה עם החסמבאים עד שהופך לאחד מהם. הוא נהרג בפעולה לחילוץ מעפילים. דמות אחרת היא רפאל כדורי, בנו של עורך-דין. זהו נער רציני, אינטלקטואל כמעט, הנהרג גם הוא באחד הספרים הבאים בסדרה. דמות שולית אחרת היא שולמית, המתפקדת כאחות ואחראית על העזרה הראשונה. למעמד דומה זוכה גם דני, ילד שאפיונו היחיד הוא ישנוניותו; בשלב מסוים מחליטים הוריו החששניים להוציאו מהחבורה.

    ספרי חסמבה

    חמשת הספרים הראשונים הם הידועים ביותר: "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט; חסמבה בבית האסורים; חסמבה ושודדי הסוסים; חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס וחסמבה וילדי ההפקר.

    הם יצאון לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "ידיעות אחרונות".

     השניים הראשונים שימשו כבסיס למחזמר, ואילו השלישי והחמישי שימשו כל אחד כבסיס להצגה ולסרט קולנוע. חמשת הספרים יצרו את התבנית לספרים הבאים בסדרה, שהיו וריאציות על הנושא. עם חלוף השנים הלך הגיוון והצטמצם.

    'חסמבה' זכתה להצלחה גדולה מאוד, אף שלא הצליחה להתחרות ב'טרזן', סדרה שזכתה בקרב הילדים להתעניינות עצומה (אך מוסינזון הסתפק במה שאמר בנו עידו, 'כל הילדים אומרים שחסמבה טוב פי מיליון מטרזן!', משפט שהוכנס על-ידי הסופר הגאה לספר הרביעי בסדרה, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס.

     

    ).

     

    כל ספרי 'חסמבה' עוסקים בנושאים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל.

      

    בשני הספרים הראשונים נאבקים החסמבאים בכובש הבריטי, המוצג כטיפש, יותר מאשר כמרושע, והחל בספר השני בסדרה גם בארכי-אויב הנצחי, העבריין היהודי אלימלך זורקין, אותו הם פוגשים לראשונה בבית הסוהר אליו הושלך ירון זהבי על-ידי המשטרה הבריטית. זורקין אדיר הכוח ממיט צרות על ראשו של ירון, אך לבסוף מובס בידי אביו של ירון, המסגר השרירי, והחסמבאים יכולים להתפנות לעניינים החשובים יותר: מאבק במפקד המשטרה הבריטי ג'ק סמית ובעוזרו המטופש תומפסון. כבדרך אגב מתגלה לקורא שלזורקין יש שני אחים נוספים, זרח וירוחם, הדומים לו כשתי טיפות מים.

    הם ידעו שאלימלך זורקין אינו מחבב הלצות, ולכל מרידה יש רק פרוש אחד: התגרות בגורל. זורקין היה אדם אכזרי וללא כל נקיפת מצפון.

    (חסמבה וילדי ההפקר, 1951

     

    הנבל הידוע ביותר של סדרת חסמבה אלימלך זורקין חוזר בספר השלישי, שאויר על-ידי שמואל כץ, חסמבה ושודדי הסוסים (1950), שם הוא משתף פעולה עם מסתננים ערבים בגניבה מקיבוץ רגבים. ההרפתקה בספר זה מתרחשת בחופש הגדול, לאחר מלחמת השחרור, 'בה הכתה ישראל בשבע מדינות ערב ונצחה אותן'. חבורת חסמבה מתגייסת לעזרת הקיבוץ ומשתלבת בהווי החיים השיתופיים שם. לאחר מרדף גדוש הרפתקאות מרתקות, הם מבריחים את השודדים ולוכדים את זורקין כדי להביאו למשפט: 'יש משפט במדינת ישראל, והאדם הבזוי אשר מכר את נפשו בעבור בצע כסף ובגד בעמו והתחבר אל המסתננים, עוד יבוא על ענשו. אל נשים עצמנו שופטים. אלימלך זורקין יובא לסוהר, ולא יהין איש להרים ידו עליו'.

    ספר זה הומחז והוסרט, ובגרסה הקולנועית ספי ריבלין הוא הפושע הקומי, זורקין.

    אגב, בספר זה פוגשים החסמבאים לראשונה את 'הנער הנריקו ממרוקו, אשר פוצץ את תותחי המצרים בבקעת-יואב אשר בנגב', ואשר הופיע כבר בסיפור נפרד של מוסינזון שפורסם ב'דבר לילדים', הנער ממרוקו, שם הוא נחלץ לעזרת יחידת צה"ל במאבקה בערבים ('דבר לילדים', כרך כ' [1950], חוברות 42-33). החסמבאים פוגשים אותו בקיבוץ רגבים ומציעים לו להצטרף לחבורתם, אך הנריקו דוחה בנימוס את ההצעה, בנימוק שעליו לעבוד במשק: 'עבודת יום-יום אינה נופלת בחשיבותה מכל הרפתקה'. ירון מכבד את החלטתו של הנריקו, אך מציע לו להצטרף אליהם להרפתקה של שבוע שבועיים בעניין 'פעוט' שקשור לאוצר המלך הורדוס, והנריקו מתלהב ואומר שייתכן שיוכל להשתחרר לכמה ימים מסידור העבודה של הקיבוץ. אך, כידוע, בקיבוץ סידור העבודה קודם לכל ואנו פוגשים אותו שוב רק מאוחר יותר. 

    שלא כמו הנריקו, זורקין הנבל מופיע שוב כבר בספר החמישי, אחד מן המפורסמים שבסדרה, חסמבה וילדי ההפקר (1951); החסמבאים נאבקים לשחרר מידי זורקין חבורת ילדים שהוא דרדרהּ לחיי פשע. גם ספר זה הוסרט, בשם "חסמבה ונערי ההפקר "( 1971)  אלא שעתה זורקין הוא זאב רווח, והפעם הוא מוצג כפושע ערמומי ומאיים, כיריב ראוי לחסמבאים.

    בניגוד לצפוי, זורקין ואחיו חוזרים לאיים על החסמבאים רק עוד פעם אחת, אחרי הרבה שנים, בגלגולה השני של הסדרה.

     

    "שמעתם קול צחוק העולה ממרומי הבית? ובכן, המפקח על כל מסתרי הבית הזה הוא מטורף אחד כבול בכבלים. מגישים לו אוכל כמו לכלב, והוא מקבל הוראות לפי הפנסים הצבעוניים הנדלקים בלוח הקבוע למראשותיו."

    "כלומר, כל פנס צבעוני הוא סימן הוראה אחר?"

    "כן. יש באפשרותו לראות את המתרחש בכל חדר וחדר בבית הזה. הוא הממונה על הקלטת השיחות. עליו ללחוץ על כפתור, ומיד ייקלט כל רחש. המִתקנים המיועדים לכך סודרו מקודם. אכן, המלון המסתורי הזה הוא ההמצאה של מהנדס מוכשר ביותר."

    (חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951). 

     בינתיים התמודדו החסמבאים עם איומים אחרים, שמספר לספר נעשו גרנדיוזיים יותר. אכן, בספרים הראשונים התעמתו החסמבאים 'רק' עם נציגי המשטרה הבריטית או עם פושעים קטנים, אם כי מאיימים, כמו זורקין. ואולם, מאוחר יותר הם 'עלו ליגה' והחלו להתעמת עם פושעים בין-לאומיים מסוכנים ומתוחכמים, שנעזרו לעתים בטכנולוגיות מדהימות: עם נאצים נמלטים, עם לגיונרים ירדנים, עם סוכנים זרים וכיוצא באלו. האיום שנשקף מאויבים אלו גם הוא הלך והתפשט, עד כדי ניסיונות למחוק מהמפה חלקים שלמים מישראל, או אף את ישראל כולה.

     פעילות מתוחכמת זו מתחילה בספר הרביעי, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (1951), שאוייר על-ידי מ. אריה; הילדים נאבקים בחבורת פושעים בין-לאומית מתוחכמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ובראשם פושעים ערמומיים במיוחד בשם דמוקליטוס ושליחו ג'ורג' מנסור, שלכאורה מנסים לגנוב מישראל אוצרות ארכאולוגיים (הארכאולוגיה עוררה אז בישראל עניין אובססיבי כמעט, בעיקר אחרי גילוי המגילות הגנוזות). אבל בהמשך העלילה מסתבר שג'ורג' מנסור ודמוקליטוס הם בעצם 'מרגלים, שמוסרים ידיעות על המתרחש בצבא-הגנה-לישראל למפקדת המעוניינת בכך', והם גם האחראים על פיצוץ שאירע במטוס. ספר זה הוא האב-טיפוס לספרים המאוחרים, ששילבו בעלילה הרבה המצאות טכנולוגיות. שם גם נפגשו החסמבאים לראשונה עם ידידם, הסוכן החשאי האמיץ הומר אובריאן, ששמו האמיתי היה ראובן כרמלי, שמלבד תחושת השליחות הלאומית שהוא חדור בה, היה לו גם עניין אישי בפרשה – אחיו הטייס נשבה בידי המרגלים הנוראים.

    בספר השישי בסדרה, חסמבה והסוד הגדול (1953 [?]) אותו אייר שמואל כץ, אנו נתקלים שוב בהנריקו, אותו הותרנו בספר השלישי כשהוא שוקל כיצד ומתי יוכל לחבור אל החסמבאים בהרפתקאותיהם. הפעם מתגייסים החסמבאים להגן על בחורים שמחפשים מים בנגב וסופגים התנכלויות מצד כנופיות של מסתננים. בספר זה מתגלגל לידיו של ירון זהבי כרך עבה של העיתון 'דבר לילדים', ובו סיפור גבורתו של הנריקו, המתאר כיצד הנריקו הסתנן לשורות האויב ושב משם עם מידע חשוב מאין כמותו. למעשה, סיפור זה מצוטט במלואו מ'דבר לילדים' החל בפרק חמש ועד פרק ארבע-עשרה, אז גם מתברר כי הנריקו נוצר עמו סוד: הוריו נהרגו בפרעות, ולכן הפך להיות ילד חוץ 'פרוע לשמצה' בחברת הנוער בקיבוץ. ירון המוגבל ברגלו מרותק למיטתו ונוטל בידיו את הסיפור מ'דבר לילדים'. הוא כה מתרשם, עד שהוא מציע כי הנריקו יהיה מפקד החברוה בזמן היעדרו.

     

    בספר השביעי בסדרה, חסמבה באזור המסוכן (1953 [?]), שאויר גם הוא על-ידי שמואל כץ, הנריקו לוקח חלק בהרפתקאות החבורה החל מן העמוד הראשון, ואכן מחליף את ירון שנזקק לניתוח. החבורה נפגשת עם 'נשר המדבר', גבר ערבות מחוספס, 'אלמוני המתגורר בין ההרים בואכה ים-המלח, רוכב על סוסו ב'מעלה העקרבים', יורד ל'מכתש הגדול", מופיע לפתע באופק ואחר נעלם כלעומת שבא. 'נשר המדבר' חי בנגב בגלל אידאולוגיה: 'יותר מדי יהודים יושבים בתל-אביב ובערים אחרות ופחות מדי יושבים בנגב. אנחנו ממשיכים להיות יושבי כרכים, כפי שנהגנו בגלות'. בספר זה נלחמים החסמבאים בחבורת ג'-א-ק שמתכננת לפוצץ כמה משאבות ובארות מים בנגב ולהניח מוקשים בדרכים המובילות לאילת. החסמבאים נתפסים ונכלאים בצוללת של חבורת ג'-א-ק. רגע לפני התפוצצות הצוללת הם נחלצים ממנה, חוץ מרפאל כדורי, שמוצא את מותו בים: 'רפאל כדורי שילם בחייו עבור נאמנותו ל'חסמבה' ולמדינת ישראל […] ומצא מנוחתו בין גלי הים המלחכים את חופי ארצנו'.  היה זה החסמבאי השני והאחרון שנהרג אי-פעם בעת מילוי תפקידו. מכאן ואילך החליט מוסינזון לוותר על מאפיין ריאליסטי זה.

    בספרים השמיני והתשיעי בסדרה נלחמים החסמבאים בכנופיות הלגיון הערבי.

    חסמבה בשבי הלגיון הערבי

    הספר השמיני, חסמבה בשבי הלגיון הערבי (1952), נפתח ביום השנה למותו של רפאל כדורי בבית הקברות הישן בתל-אביב. בהזדמנות זו מבשר ירון לחבריו כי 'נשר המדבר' מבקש את עזרתם בגילוי עקבות בנו האובד ששהה בכפר-עציון בשעת נפילת גוש עציון ושבוי, ככל הנראה, בידי אחד משבטי הבדואים השוכנים בין חברון לים-המלח. החסמבאים מחליטים להירתם לעזרתו, ובהזדמנות זו גם להדליק נרות חנוכה בקבר רחל, במערת המכפלה ועל הכותל המערבי, כי 'רבים לא זכרו ולא העלו בראש מחשבותיהם את קדשי ישראל הנמצאים בידי זרים'. ואכן, בסוף הספר ירון זהבי ניצב על הכותל המערי, מדליק נרות חנוכה ושר את ההמנון. בינתיים, נשבה 'נשר המדבר' בידי הלגיון.

     

    הרפתקאות החבורה ממשיכות בספר התשיעי בסדרה, חסמבה במערות טורקלין (1953). החל בספר זה ואילך הפך מ' אריה למאייר הקבוע של הסדרה. איוריו היו ספוגי פעילות ('אקשן') יותר מהאיורים הקודמים.

     

    הסדרה הגיעה לשיאה בטרילוגיה שכללה את הספרים מספר 12-10 (1954-1953). בטרילוגיה זו מתמודדים החסמבאים עם שתי חבורות שלמחבלים הזוממים להרוס את חיל האוויר הישראלי, וכבר הפילו או גרמו להתרסקות של חמישה מטוסים בתוך חודש. \

    בספר "חסמבה והמרגלים בחיל האוויר " ( 1953) לומדים החסמבאים להטיס מטוס בשדה התעופה הצבאי '79 איקס'. במהלך העלילה נעלמים החסמבאים ורק אהוד השמן נשאר.

    חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים / י מוסינזון

    הוא יוצא לחפש אחריהם בספר הבא, חסמבה בצפרני פלורנט והקיקלופים (1954), אף שאביו מבקש ממנו לפרוש מהחבורה כדי לגשת לבחינות ולהשלים חומר לימודים שהם החסירו בשל הרפתקאותיהם, כדי שיצליח לעלות כיתה. הוא מוצא אותם כלואים אצל כנופיית הקיקלופים המרושעים והקוף הענק פלורנט.

    חסמבה והאלמוני במסכה השחורה

    לבסוף, בספר מספר 12, חסמבה והאלמוני במסכה השחורה (1954), אהוד מצליח לשחרר אותם ולהגיע אל המנהיג המסתורי של הכנופייה, 'האלמוני במסכה השחורה', היריב שהוא אולי הנורא מכל יריבי חסמבה מאז ומעולם; אז הוא מגלה שמדובר בנאצי מצולק בשם פון בילוב. בטרילוגיה זו ובאויב המסתורי והמפחיד באמת, האלמוני במסכה השחורה, יצר מוסינזון שיא של מתח, בהשוואה לכל מה שכתב קודם לכן.

    בסוף המהדורה הראשונה של ספר זה (האחרון בהוצאת טברסקי) פרסם מוסינזון נספח קצר על סדרת חסמבה חדשה. הסיבה: 'הזאטוטים החסמבאים התבגרו בינתיים […] נכנסו לתיכוניים ונעשו גדנ"עים […] בקצרה, הגדיים נעשו תיישים'. מכאן משתמע שכל ההרפתקאות שסופרו עד כה עסקו בילדים בגיל בית הספר היסודי!

    הספר הבא בסדרה היה חסמבה במארבי הגבול (1955), ובו מסופר כיצד ירון זהבי נתפס על-ידי מרגלים ערבים, זמן-מה לאחר ששוחח עם הרמטכ"ל משה דיין. מוסינזון אהב לשלב בסדרה דמויות ידועות מעולם הביטחון הישראלי, וכך לחזק את אמינותן של העלילות. כדי לחזק את האמינות עוד יותר, הספר כלל נספח ובו שפת מרגלים.

    הספר הבא בסדרה היה חסמבה בקרבות רחוב בעזה (1957), ספר שאייר עמירם תמרי. חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באזור. המהדורה הראשונה כללה נספח שהסביר שהעיכוב בהוצאת הספר קשור למבצע סיני ב1956-.

    ספר מרתק במיוחד הוא הספר ה15- בסדרה, חסמבה במסתרי ניו-יורק (1958); מסופר שם כיצד ירון זהבי שב ונעלם למשך כמה חודשים, עד שהחסמבאים נתקלים בתמונתו במוזאון בניו-יורק. העלילה מותחת במיוחד ועוסקת במרגלים שמנסים להשיג המצאה סודית של מדען יהודי אמריקני. גם בספר זה ניתן לראות את אחד משיאיה של הסדרה.

    החסמבאים חוזרים עוד פעם אחת, בספר מספר 16, חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני (1959), שבו הם חוקרים תעלומה מוזרה במנזר נוצרי אורתודוקסי.

    לאורך כל התקופה ההיא ספגה 'חסמבה' התקפות ארסיות מצד מבקרי ספרות שונים, שקוננו על כך שהיא 'משחיתה' את בני הנוער בערכים 'קלוקלים'. החוקר אוריאל אופק (יריבם הגדול של סופרי הספרות הקלה לילדים) התלונן על הסטריאוטיפיות המאפיינת את הסדרה; היא מחלקת את העולם לטובים ולרעים, והטובים תמיד מנצחים את הרעים. כן נשמעו תלונות על הזלזול המשתקף בסיפורים ביחס לסמכות ההורים והמבוגרים, שלא לומר ההתעלמות ממנה; הילדים מוצגים כמי שעולים בכל דבר על המבוגרים, אנשי צבא ושוטרים, ובוודאי על הפושעים והמחבלים. היה אף מי שהשווה בין החסמבאים לבין 'תנועות נוער מסוימות בחו"ל שנטלו לעצמן רשות לאכוף את החוק בלי להתחשב בשלטונות הלגיטימיים'.

    באוקטובר 1957 המליצה 'ועדה לעריכת קטלוג של ספרי קריאה לתלמידים', שמונתה בידי משרד החינוך, לכלול את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הפסולים לקריאה, לצד ספרי טרזן, קרל מאי, ספרי אבנר כרמלי וסדרת 'ילדי העיר העתיקה' של חיים אליאב. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהספרים האלו היו מקובלים על הילדים, הוצע שספריות בתי הספר בכל-זאת יחזיקו ארבעה ספרים מכל אחת מן הסדרות הללו. מוסינזון, מצדו, הגן על חסמבה בטיעונים דומים לאלו שהעלו אוהדי סדרת הבלשים על תדהר, וטען שספרי חסמבה עשויים לעודד את המודעות הלאומית של הנוער ואת המעורבות בשמירה על הארץ ובמאבק בפשע. הוא גם גרס כי ביום מן הימים ישמשו ספרי חסמבה ללימוד תולדות המדינה, שכן יש בספרים האלו תרומה להבנת ההיסטוריה, אורחות החיים, ההרגלים ודפוסי המחשבה של השנים שבהן הם נכתבו.

    דומה שהתנגדות המחנכים לסדרה דווקא עודדה את פרסומה בקרב הקוראים הצעירים; הם המשיכו לקרוא בשקיקה אדירה את עלילות החבורה מהמערה החשמלית שליד חוף הים של תל-אביב. לסדרת 'חסמבה' נוצרו עשרות חיקויים, וכולם עסקו בעלילותיה של חבורת ילדים נועזת הנאבקת בעולם הפשע ובעולם הערבי: סדרות כגון 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (שהיא במידה רבה פרודיה על חסמבה) וסדרת 'האמיצים' מאת אותו סופר; 'ילדי העיר העתיקה' מאת חיים אליאב, 'חבורת נחשון' מאת צביה גרנות, 'חבורת המרובע הכחול' מאת עידו סתר, 'חבורת חבועוז' מאת חיים גיבורי, 'חבורת הגדנ"עים' בספריו של רפאל סער, ועוד סדרות אחרות. מכאן נראה ש'חסמבה' יצרה סוגה חדשה בספרות הילדים העברית.

    בסיום הספר ה16- בסדרה הובטח שבקרוב יופיע הספר הבא, חסמבה בשרות הריגול הנגדי. אך חלפו שנים עד שספר זה יצא לאור, ובכל אותה עת, בעולם האמיתי ובעולם החסמבאי, התחוללו שינויים גדולים מאוד.

    חסמבה

    לחבורת חסבה קם דור חדש.

    ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

    נספח :העברי החדש

     

    'ניסיתי ללמד אותו שיר-געגועים ארמני, שאותו מרבים בני עמי המפוזרים בכל קצווי תבל לשיר בהיזכרם במולדם, אולם לא עלה בידי.'

    'גורדיאן קרא באוזני את שירו של גאבורק: 'העגור החוזר לקנו' […]

    בעופך תשא על כנפיך

    עפר ארמניה…

    ראית גורל ארמניה, שמעת קול המגורשים

    ממולדתם, הנודדים המסכנים,

    קוראים: הביתה! הביתה…!

    […]

    … גם אם המות בלתי נמנע,

    מוטב אמות בין עשבי המולדת

    הנעים ברוח'.

    (חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951)

     יגאל מוסינזון נולד בארץ, במושב העברי הראשון עין-גנים, ליד פתח-תקווה. הביוגרפיה שלו היא גם הביוגרפיה של מדינת ישראל. הוא היה חניך המוסד החינוכי 'בית-אלפא' במשמר העמק, בוגר בית הספר החקלאי 'בן-שמן', חבר קיבוץ נען, מראשוני הפלמ"ח ומאסירי לטרון. במלחמת השחרור היה קצין בחטיבת גבעתי. הוא היה רועה צאן, במאי, פועל מחצבה, קצין ושופט בצבא, מורה בקולג' בפילדלפיה, פועל בנין בניו-יורק, קצין תרבות ודובר המשטרה.

    מוסינזון היה גם בין היוצרים הפוריים ביותר שקמו בארץ, ולמרות שכתב גם ספרות פופולרית, היה סופר מוערך וזכה לפרסים רבים ולשבחי הביקורות. אפילו המבקר המחמיר ברוך קורצוויל, כתב עליו שהוא 'כשרון. בעל סגנון מזהיר; הוא רואה ומרגיש שלא באופן רגיל; וכל זה, בצירוף שפתו העשירה והמוסיקלית'. ישראל זמורה כתב עליו כי 'אין כל ספק כי ניתן לנו משהו מן העברי החדש שבארצנו', ואברהם שאנן מנה אותו בשורה אחת עם יזהר ושמיר: 'שלשתם כאחד נותנים חלקם לציור נופם, אקלימם הנפשי ועולמם הרוחני של חיינו החדשים'.

    לצד ההרפתקאות המסעירות שגולל בספרי סדרת 'חסמבה', הקפיד מוסינזון להעשיר את קוראיו בידע נרחב על מיטב תרבות העולם, וכל זאת בעברית העשירה, המדויקת והצלולה שלו. עולמו התרבותי של מוסינזון, כפי שעולה מספרי חסמבה, היה מקיף ביותר וכלל סיפורים מהמיתולוגיה הקלסית, ארועים מההיסטוריה העולמית והמקומית, ספרות העולם ושירה (אלתרמן היה, כנראה, בין המשוררים החביבים עליו), מוסיקה, אמנות, תרבות קולינארית, ציוני דרך בהתפתחות הטכנולוגיה והמדע, וניכרת בו אהבה גדולה לארכאולוגיה. 

     

    – היודעים אתם מי היה האיש שטס הראשון […]

    – אני מתכוון לדדלוס – אמר ראובן כרמלי. – דדלוס היה אדריכל ופסל יוני מפורסם שנאלץ לברוח מפני מינוס מלך כרתים. הוא התקין לעצמו ולבנו איקארוס כנפים והדקן לגופו בשעוה. דדלוס הגיע בשלום לסיציליה ואילו בנו איקארוס לא נזהר והתקרב יותר מדי לשמש. השעוה נמסה בחום, ואיקארוס נפל המימה וטבע […]

    – ואחר-כך באו הכדורים הפורחים של האחים מונגולפיה בצרפת, – המשיך ראובן כרמלי.

    (חסמבה ואוצר-הזהב של המלך הורדוס, 1951)

     

    יגאל מוסינזון היה, בעצם, מראשוני מלכי הטריוויה. בספריו שזורות שאלות טריוויה רבות, שהוא גם ממהר להשיב עליהן בתשובות תמציתיות ומדויקות להפליא:

     

    -מי היה הטייס הראשון שהציל את חייו בעזרת מצנח בקפצו מכלי-טיס? […] 

    – בשנת 1808 קפץ הפולני ז'רומסקי בעזרת מצנח מכדור-פורח בוער וכך הציל את חייו.

    (חסמבה ומרגלים בחיל-האוויר, 1953)

     

    – מיהו קלוביס? […]

    – קלוביס בנה ראשון את ה'לובר' במאה החמישית.

    (חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!!, 1983)

     

    פרט מעניין נוסף שניתן למצוא בספרי הסדרה הוא השילוב של שפות זרות בסדרה, ובמיוחד השפה הערבית. למוסינזון היתה עמדה מגובשת בעניין, כפי שירון זהבי מסביר לחבריו החסמבאים, אחרי שהוא מבקש מהם ללמוד ערבית:

     

    אנו חיים בסביבה שיש בה מיליוני ערבים, ויבוא יום ונוכרח למצוא שפה משותפת עמהם. השפה היא גשר המקשר בין עם לעם ובין אדם לאדם.

    (חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952)

     

    כך לומד הקורא מילים ופתגמים שלמים מן השפה הערבית: 'מא תקול פול תא תחוט פיל עודול' ('אל תאמר פול לפני שהכנסתו לשקים'), או: "אל עג'לה מן אל שיטאן ואל תאני מן אר רחמן' ('הפזיזות מן השטן, והמתינות – מן הרחמן'), ועוד ועוד. אך נראה שמרבית קוראיו של מוסינזון לא הפנימו את המסר של מוסינזון, ורובנו לא יודעים כיום ערבית.

     

     

     

     

     וראו גם :

    אז איפה הןם החבורות ההן ?

    חסמבה בויקיפדיה

    אורי קציר על חסמבה

    אתר חסמבה של אורי קציר

    יגאל מוסינזון בויקיפדיה

    ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

    שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

    מ.אריה צייר של חסמבה

    משפט חסמבה ודנידין

    מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

    איפה נמצאת המערה החשמלית ?

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

    סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

    סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

     סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

    חסמבה בויקיפדיה

    סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית

      

    יגאל מוסינזון מוקף בחברי "חסמבה " צייר מ.אריה.

    הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 689 22.10.2010 בשם "הסודות המוחלטים בהחלט".

     

    בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

    ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

     וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

    ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

    אבל תחילה לפני שנעבור לחבורות חסמבה עצמן לדורותיהן   וליוצרן  יגאל מוסינזון…

    זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

    האם הייתה מערה חשמלית ?

     

    והתשובה היא חיובית.

    :כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

     

    איפה נמצאת המערה החשמלית ?

    ליד בית הקברות המושלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
    ……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
    מדוע?
    ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

    ( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

    אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות וומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

     

    המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

    .שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

    לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני בינהם .

    כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

    אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים.

    אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

    מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  המחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות..

     אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

    נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון

    טעות .

     המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט .

    המערה החשמלית של מקס המשוגע .

     

    ..המערה עתיקה של מקס הקדמון

    מקס הדמון בצוק הכורכר

    היא רחמה של תבל.|

    יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

    אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

    אִם מַקְס כָּאן
    הַכֹּל כָּאן.

    אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
    פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
    וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
    מַקְס שָׁב אֶל
    מְקוֹמוֹ, שָׁם
    הַמַּשָּׁב

    מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

    מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט

    . למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

     

     

     

     

    צילום של מקס קליינהוף במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

    מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד היתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

    המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

    Aricha.jpg

     הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתי כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

     המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

     היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

     הסופר עמוס אריכא   מספר :

    עבודה מצורפת

    מערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

     מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.  

    בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

     במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

    צילום גלית חתן.

    הסופר יורם קניוק זוכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:

    יורם קניוק :הייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות.אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים.

     אלי : כמה ילדים היו יכולים להיכנס לשם ?

    קניוק : אני זוכר  שהיינו יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה.

     אלי : האם שמע מוסינזון על המערה הזאת ?

    קניוק : מן הסתם כן.אם הוא גר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

    עמוס אריכא מרחיב :

    הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. . 
     ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

     את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה וסזאנית ובספר אביב שחור.  

      המערה החשמלית של מקס

    באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים. 

     למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

    היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .

    מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

    עמוס אריכא: המערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

    את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

    את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששלמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גיליתי מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. .

    בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות ובקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

    מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

     נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

    וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

    מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

    מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

    מקס והחסמבאים :פרשנות מיתית .

    יהורם בן מאיר "פיצ'י " צילם מוטי קיקיון .

    ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה כמובן פרשנות מיתית מיוחדת על גיבורין  אבל  נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא  מאזכר ומזהה  בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

    למשל בשיר "על הקריאה":

    "כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

     האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה  ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

    יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות המיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

    פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .  

    מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאיין בא.

    והמערה שהוא יוצר  בחוף הופכת לרחם העולם .

    ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י  שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב  הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום  ביצירת מציאות חדשה.

    אחרי ימים רבים בא בולדוזר קרדום

    לכרות ארץ ומלחים

    והארץ הייתה תוהו ודום

    הברות הברות

    כברות של חול

    ואין מלך במחלול.

    ( יורם בן מאיר  מקס מתהלך על הים ע' 15 )

     הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

    ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית .

    אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

    ראו גם :

    איפה נמצאת המערה החשמלית

    יואב איתמר על המשורר פי'צ'י יהורם בן מאיר ושיר "מקס-חסמבה " שלו

    אז איפה הן החבורות ההן

    סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

    סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

    סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

     סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

    חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר / יגאל מוסינזון

    צייר גיורא רוטמן.

    המגדל של בבל

     

    מגדל בבל .ציור מאת הינריק ון קלבה

    חיים מזר חוקר ותיק של המקרא דן הפעם בשאלה  

    האם יש בסיס היסטורי כלשהו לסיפור מגדל בבל "שכתוצאה מיצירתו ,נוצרו כל השפות המרובות שאנו מכירים כיום לצמידה של השפה המקורית שמקורה הוא אלוהי \זאת שעל ידיה  נברא היקום (כפי שמספר לנו "ספר יצירה" )  הלא היא כמובן העברית?

     

     

    בראשית פרק יא 

    א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.  {פ}

     

    בסיס לסיפור מגדל בבל ?

    מאת חיים מזר

     מגדל בבל

    מגדל בבל מאת גוסטב דורה

    לאחר סיפור המבול בספר בראשית מופיעה רשימה גינאולוגית של צאצאי נוח לדורותיהם עד לימי אברהם. הרשימה ניתנת בפרקים י'-יא'. באמצע הרשימה בפרק יא' פסוקים 1-9 מובא סיפור שלא שייך לשום אירוע אחר במקרא.  סיפור העומד בפני עצמו. זהו סיפורו של מגדל בבל. בני האדם מתוך מטרה לשמור על הזהות הקולקטיבית שלהם בונים מגדל גבוה במיוחד שייראה למרחקים גדולים למאוד. מתואר גם מהלך בנייתו: "ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה. ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר. ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני הארץ" (בראשית יא' 3-4). מעשה זה לא מצא חן בעיני האלוהים "הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ולא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"( פסוק 6).

     

    קריאת הסיפור במבט רחב יותר מעוררת מספר תהיות. האל חשש מכך שבני האדם יוכלו לעשות כל אשר  יחפצו בעקבות מימושו של פרויקט ארכיטקטוני הנדסי זה. נראה שהאל מרגיש מאוים. האם האל בכלל צריך להרגיש מאוים ובאם  כן ממה הוא צריך לחשוש? שאלה שניה וחשובה לא פחות ,אם האל בלל את שפתם ,איך הצליחו לזכור מה שקרה קודם ואיך הצליחו לפענח את השפה הקדומה? מנקודת מבט הנדסית המסקנה המתבקשת  היא שמדובר במגדל גבוה מאוד.כדי לראות אותו מכל עבר מתבקשת המסקנה שהואר נבנה באזור מישורי. הזיקורת הבבלי הוא  אמנם מבנה מרשים ביותר, אך הוא מתנשא לגובה של עשרות מטרים בלבד. על מנת שהמגדל ייראה למרחקים הוא חייב להתנשא לגובה של מאות מטרים. מבנה כזה אי אפשר לבנות רק מלבנים. הראיה הלכך היא המבנים רבי הקומות בימינו שיש בהם בטון והרבה מאוד פלדה.

     

    מכיון שהכתוב מביא רק סיפור אחד שהתרחש לאחר המבול עד לימי אברהם, הרושם המתקבל הוא שמדובר באירוע מכונן אשר השאיר את חותמו לדורות . קרה מה שקרה והמבנה התמוטט. אם כתוצאה מכך תושבי המקום התפזרו לכל עבר, פיתחו שפות שונות ושכחו את מה שקרה, איך בכל זאת הכותב ידע לספר על אירוע זה. כנראה שהיה איזה שהוא תיעוד שנמצא בידי בני הדורות שבאו לאחר מכן  והועלה על הכתב ברשומות היסטוריות, לרבות המסופר במקרא.

     

    עדויות לסיפור זה מוצאים אצל פלוויוס ב"קדמוניות  היהודים" ספר ראשון שורות  115-119  ובספר  היובלים(הספרים החיצוניים) פרק י' פסוקים כה-לח.. עדות מחוץ לספרים החיצוניים מופיעה בספרו של בורסוס. בורסוס היה היסטוריון בבלי שחי במאה ה-3 לפנה"ס אשר כתב את ההיסטוריה הבבלית ביוונית. עבודותיו אבדו, אך היסטוריונים שחיו אחריו הביאו ציטטות מדבריו וכך נשמר חלק מפרי עמלו. בציטוטים  אלה ישנה התייחסות למגדל בבל. כאן לא מדובר באל אחד, אלא  באלים שהביאו להריסתו של המגדל. הם נקטו בצעד כה חריף  מכיון שהרגישו מאוימים ממפעל טכנולוגי זה. גם  כאן מתבקשת השאלה, למה בכלל האלים צריכים לפחד מבני האשם? הפרט המעניין בסיפורים אלה ואשר אינו מופיע במקורות היהודיים הוא שהאלים נעזרו ברוחות להריסת המגדל.

     

    באיזה מקרים לרוח יש השפעה על מבנים? בבניינים שגובהם עשרות מטרים, הרוח אינה גורם שיש להביאה בחשבון. היא הופכת לגורם רלבנטי בבניינים שגובהם מאות מטרים. בבניה לגבהים אלה מתחשבים הרבה  מאוד באווירודינמיקה- מהירות רוחות,עוצמתן וכיוונן. מהנדסי בנין מכניסים לתוך  חישוביהם נתונים אלה וקיים תחום סיבולת(טולרנס) אשר בתוכו מבנים אלה יכולים לעמוד-התחום שבתוכו מבנים אלה יכולים לנוע לצדדים  בלי שיקרסו. כך למשל מגדל שלום מאיר יכול לנוע לצד זה או אחר בהשפעת רוחות בשיעור של 5 ס"מ. ככל שהבניין מסיבי יותר ורחב יותר, היציבה שלו טובה  יותר. רוחב הבנין משפיע  גם על גובה מרכז הכובד מעל הקרקע. נדרשו אם כן רוחות חזקות להריסתו של מגדל בבל, או שהאלים ובעצם מי שאלה אכן  היו, באמת יכלו ליצור מערבולות אוויר חזקות שהביאו לקריסתו. על פי ספר היובלים גובהו של מגדל בבל היה 2.5 ק"מ. האם זה באמת היה גובהו? שמא נתון זה בא בדרך הפרזה? גם אם הבניין היה נמוך יותר ,למשל מאות מטרים, הוא בהחלט נאמן לתיאור  ש"ראשו בשמים" מנקודת מבטו של הצופה.

     

    כאשר בנין קורס בדרך כלל  ישנם פצועים והרוגים,אלא אם כן הוא ריק. נפגעים עלולים להיות גם בסביבתו של הבניין ,כאשר נופלים חלקי בנין, שהרי לא כולם מספיקים לברוח. הכתוב בשום מקום לא מתייחס לנפגעים.

     

    מכלול הנתונים הגם שאינם רבים, נותן בסיס להשערה שבסיפורו של מגדל בבל יש גלעין של אמת היסטורית .אולי נפתח פתח לחקירה ארכיאולוגית לפיסת היסטוריה עלומה, הרבה לפני עלייתה של שומר לבמת ההיסטוריה.

    מגדל בבל מאת פטר ברוייגל האב

     

    ראו גם

    עוד מאמרים בנושאי תנ"ך

     בחזרה לימי התנ"ך בסיפורת המקראית

     הגירסה של המפסידים :סיפורת תנכית פגאנית

     

    בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע העולמי

    בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע הישראלי

    חצי המנשה

    בחזרה לגיבורי התנ"ך

    סופרמן פוגש את שמשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי

    הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

    הסופרים והחוזים של עידן התנ"ך

    התנ"ך מציאות או דמיון 

     יהושע יהושע

    הספרים האבודים של המקרא

    המכשף בלעם

    הספר האבוד של בלעם

    את והב בסופה : התעלומה של ספר מלחמות ה'

    התעלומה של ספר הישר

     דבורה הנביאה אידיאולוגית ומשוררת

    משפט המלוכה של שמואל הנביא

    סופר המלך דוד -החלק הראשון

     סופר המלך דוד החלק השני

     הספריה של שלמה המלך

    למה צחקה מיכל :על רומן היסטורי על ימי דוד

    הביוגרפיות האבודות של המקרא

    עידו החוזה והנביא

     

    הגבירה איזבל

    הגבירה עתליה

    תוחלת החיים של נביא

    נביא הצדק -על עמוס

    שודדי ארון הברית :חלק א'

    שודדי ארון הברית :חלק ב'

    רצח נציב יהודה

    חיים מזר על יחסם האמביבלנטי של מלכי ישראל ויהודה לנביאים

    זמניותו המזעזעת של האינטרנט

     

     

    לאור חיסולו של אתר המקור של אתר זה" רשימות " ,אני עובר כעת מחדש על כל אלפי הרשימות  שפורסמו שם ותיאורטית לפחות  הועברו גם לאתר זה כדי לבדוק מי שרדה את המעבר לאתר זה ומי לא.

    התוצאה יש מינימום של כמה עשרות ואולי מאות מאמרים שלא שרדו את המעבר ויהיה צורך לשחזרם וזה ייקח שבועות וחודשים.  .

    אולם מעבר לכך עוד דבר מדהים אותי כשאני עובר על הרשימות הישנות.בכל אלה יש קישורים רבים לנושאי הכתבות .רבים מהקישורים האלו התברר לי עכשיו לאחר כמה שנים כבר אינם קיימים יותר.

    האתרים שלהם ירדו מהרשת והמדובר גם באתרים שבזמנו נניח ב2003 או 2004 נראו כאתרים גדולים וחזקים .

    או שאתר הבית גם אם הוא ממשיך להתקיים  מסיבותיו שלו החליט להוריד את המאמר שאליו התייחסה הכתבה שלי.

    עיתונים שונים שפעם היו זמינים ברשת ירדו ממנה והיום הם זמינים ( שוב)  אך ורק בספריה גדולה.וזה לאחר שהושקע מאמץ אדיר והרבה כסף בהעלאת תכניהם  ברשת. ( דוגמאות :"מקור ראשון " " עיתון תל אביב " של ידיעות אחרונות ואחרים רבים אחרים ).

    מגזיני תרבות שהיו קיימים רק באינטרנט ותרמו רבות לתכניו ביצירה ספרותית ובמאמרים כמו "אוקאפי " נעלמו ואינם , ובניגוד למגזינים ישנים מהמאה ה-19 והעשרים שניתן למצוא את כרכיהם בספריות ,את המגזינים האלו אין שום דרך שבעולם לאתר יותר ברשת או מחוצה לה,כאילו לא התקיימו מעולם.

     

    דהיינו חלק גדול מהחומר באינטרנט  שהכל כל כך מסתמכים עליו הוא זמני בהחלט ומתקיים רק לאורך כמה שנים בודדות ולא יותר .

    אני ממשיך לקבל אי מיילים מאנשים שמודיעים לי שקישורים ממאמרים ישנים שלי  שהם משתמשים בהם אינם עובדים והאם אוכל  ברוב חסדי לעזור להם לאתר  את הקישורים ?

    ( התשובה שלילית :יואילו כבודם לחפש בעצמם ואם הם רוצים את עזרתי שישלמו עבורה ).

    ובהחלט נשאלת השאלה :מה יקרה עם וורד פרס הבית הנוכחי שלי יפשוט את הרגל  או יחליט שהיגיע הזמן להפסיק להתקיים  בעוד נניח שנתיים או שלוש כפי שקרה לאתרים שנראו בזמנם כנצחיים כמו "רשימות "  ?

    הניחוש שלי :אנשי וורד פרס אפילו לא יטרחו לתת את השירות האחרון שאותו סיפקו בעלי "|רשימות " בנדיבות " ויעזרו לכותביהם למצוא להם אתר חלופי חדש.והחומר עלול הפעם ללכת לאיבוד ברשת לפחות לתמיד .  

    והמסקנה :אני מציע שאיזה שהוא גוף ממשלתי משרד החינוך או הספריה הלאומית או מישהו מאותם גופים  יפתח בפרוייקט שמטרתו לשמר חלקים שונים ונבחרים מהאינטרנט העברי ופרוייקט השימור ידאג לכך שאותם חלקים ימשיכו להתקיים גם אם האתר שמפעיל אותם יפסיק להתקיים מסיבות כלכליות או אחרות .

    ואם לא יתקיים פרוייקט כזה הרי רוב מה שאנו כותבים כאן ברשת נגזר דינו להיעלם בתוך כמה שנים כל המאמץ האדיר וההשקעה בזמן באנרגיה וכסף כאילו לא הייתה מעולם.

     

    רפואה וספרות -תרבויות נפרדות ?

       

     

    בימים אלה כאשר חלה התדרדרות חמורה במצבם של מדעי הרוח באקדמיה, לא רק בישראל אלא גם בעולם, יש מקום יותר מתמיד לנקיטת צעדים שיתרמו לשילובם של  מדעי הרוח עם תחומים אחרים.

     לימור שריר , רופאה בהכשרתה וסופרת – יזמה ותיכננה קורס המשלב ספרות ורפואה עבור הסטודנטים לרפואה בפקולטה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב והיא אף תעמוד בראשו. הקורס הנקרא: קורס רפואה וספרות- דו-שיח רופאים סופרים, ישים את הדגש על רב שיח בין הסטודנטים לסופרים ועל זווית הראייה שלהם לגבי עולם הרפואה, על יחסי רופא-חולה ויעסוק בחיבור בין כתיבה ורפואה.במסגרת הקורס יופיעו בפני הסטודנטיםמבחירי הסופרים, המשוררים וחוקרי הספרות בארץ. 

    דיקן הפקולטה לרפואה, הפרופסור יוסף מקורי, שרואה חשיבות  רבה בחינוך רחב אופקים של הרופא העתידי, הסכים לשתף בקורס זה גם תלמידים מפקולטות שונות באוניברסיטת תל-אביב.

    להלן מאמר פרי עטה של ד"ר לימור שרייבמן-שריר בנושא  הצורך בשילוב לימודי הרפואה עם עולם הספרות ועל ידי כך לחבר בין שתי תרבויות, שלכאורה לפחות, נראות כנפרדות לחלוטין

     רפואה וספרות -תרבויות נפרדות ?

    מאת ד"ר לימור שריר

    לימור שריר בספריית הפקולטה לרפואה.

    עולם האקדמיה המודרני השתנה לבלי הכר מאז הציע תומס הקסלי לזנוח את לימודי המקצועות ההומאניים ולהתמקד במדע.  

    הרפואה נשענת על הנחות יסוד מתחומי ידע מדעיים אבל אל לנו לשכוח שהיא מתבססת על מפגש בין אדם לאדם, בין הרופא לחולה. התמקדות במדע, גורמת כיום לתחושה, שהרופא שבוי במודלים ביו־רפואיים, שהם לא פעם מודלים של הפרדה וניתוק: הטכנולוגיה החדשה מפרידה בין הרופא לחולה והרופא עצמו רואה לפעמים את אברי הגוף שבטיפולו כאילו הם נפרדים מהגוף השלם.

    זאת ועוד, מחקרים מדברים על שחיקה ותסכול מתמשך של רופאים כתוצאה ממרוץ אחרי ידע, של כתיבת מאמרים מקצועיים, שלכשעצמם ממעטים לעסוק ברגשות ובחוויות אישיות, התחרות בעולם האקדמי ותפקידים ביורוקרטים שנוספו על עבודת הרופא. תחושתו היא שלעתים, הינו שבוי בעולם טכנולוגי ומנוכר. בנוסף, הרופא לעתיד מפתח אמנם מיומנות ספציפית בתחומו אך עבודתו התובענית  מונעת ממנו מלהיפתח לעולמות אחרים לעתים עד כדי צרות אופקים.

    אם נחשוב על כך, דווקא בעולם העתיק, בתקופתם של היפוקרטס וגלנוס כמו גם בימי הביניים בימיהם של איבן סינא והרמב"ם היה הרופא איש אשכולות שעסק בתחומי המדע השונים ובה בעת בכתיבה ובפילוסופיה .

    בעולם מתגברת כיום הנטייה להחזיר את משמעות מקצוע הרפואה במונחים של "היות אדם". אחד התהליכים  הבסיסיים ביותר במהלך הזה הוא פיתוח הדיאלוג רופא- חולה באמצעות לימוד מדעי הרוח בבתי הספר לרפואה, תהליך שהוא מתקדם מאוד בארה"ב שם נלמד תחום ה- medical humanities  ( הומנות ורפואה) כחלק מתכנית הלימודים.

    על חשיבות הדיאלוג  האנושי מדבר מרטין בובר בספרו "אני־אתה". הגותו מיוסדת על ההנחה שבני האדם עשויים ליצור את עצמם בכל רגע ורגע באמצעות דיאלוג משותף  ש"האדם נעשה אני באתה". הווה אומר: אין לאדם "אני" ממשי אלא רק כשהוא יכול לומר בכל יכולתו "אתה.

    שואל מרטין בובר כלום יכול הרופא העסוק  מאוד בעבודת יומו לכנס באמת את הכוח הדרוש להגשמתו הדיאלוג הזה לגבי כל חולה וחולה? כלום אין החולה נהפך בעל כורחו מאתה למקרה עלום שם- ל"לז"?

    על הרופא אמר ויקטור פון וייצזקר: "אין הרופא רופא אלא כשהוא עצמו חולה בחולה. ונמצא מתגלגל במידה מסוימת יחסו של הרופא לחולה בהיפוכו. הרופא נעשה חולה של החולה שלו ונקשר לחולה עד כדי כך שהלה מגשים את משמעות המחלה ומגיע לרפואתו, לידי החלמתו. אולם  שעה שמתרבים המקרים פוקע כוח הזיקה, במקום הזיקה בא היחס הניטראלי, המטופל נעשה למקרה אחד מיני רבים, לאובייקט".

    אני מאמינה שבחינוכו של רופא העתיד צריך להגיע לאיזון בין כישוריו המדעיים והטכנולוגיים לבין אלה ההומאניים, בין קהות הרגש לעודף רגישות, בין העיסוק במקצוע טכני יבש לבין פיתוח יצירתיות ומקוריות, בין צרות אופקים להשכלה רחבה. 

    האדם הינו יצור מורכב ובהחלט הוא יותר מסך הפרטים המרכיבים אותו בדומה ליצירה ספרותית, שהיא יחידה לעצמה הכוללת יותר מסך כל מרכיביה. המפגש בין רופא לחולה איננו פשוט. הוא מפגש של חסד ונתינה במובן הרחב והעמוק ביותר אך גם דרמטי ופולשני. המפגש האנושי הזה מעצב לדעתי את הקשר בין כתיבה לרפואה. לא בכדי בחרו רופאים לאורך ההיסטוריה העולמית במלאכת הכתיבה.

    כשהם משלבים בכתיבתם את עולם הרפואה כפי שהם חוו אותו בתקופתם, חלקם בצורה ישירה וחלקם בעקיפין וקצרה היריעה מלהזכירם ו אציין כאן רק אחדים:

     שאול טשרניחובסקי אנטון צ'כוב, אקסל מונתה ארתור קונן דויל, ארתור שניצלר, ויליאם קרלוס ויליאם, יאנוש קורצ'אק , מיכאיל בולגקוב, מיקל קרייטון, , רובין קוק ,פרנק סלוטר  יהודה לבי קצנלסון ( הידוע בשם העט שלו "בוקי בן יגלי ")( חיים חיימוף  עדו נתניהו ואחרים. בטקסטים של סופרים־רופאים אלה, משתקפים חיי החולה סבלותיו ומכאוביו, הרקע החברתי שלו ותגובות בני משפחתו וגם סבך הרגשות האופפים את הרופא כתוצאה מהמפגש עם החולה, ההתנשאות הרגעית, רגשות האשם, רגעי הסיפוק לעומת התסכול ותחושת חוסר האונים כשהוא נתקל במוות ואינו יכול לו.

    יש לחשוף את הסטודנטים לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם דו-שיח אנושי: סיפורת המעודדת דיאלוג עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל מחלות, שירה החשופה לפרשנויות שונות. לימוד מעין זה אף ישכלל את יכולתם להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם עדיין לא נתקלו במציאות. לעתים, תיאור ספרותי חי של מחלה והרגשת החולה יקבֵּע בזיכרונו של הסטודנט לרפואה את סימניה השכיחים ואת התנהגותה ויעצים את התיאור היבש של התסמינים ומהלך המחלה שהוא נתקל בהם בספרי הלימוד. במחקרים שבדקו את יעילותם של קורסים לספרות ורפואה נמצא, שהם הגבירו את רגישותם של הרופאים המתלמדים לחוויותיו של החולה, ושיפרו את יכולתם להתמודד עם בעיות אתיות ואת יכולתם הקלינית.

    נראה, שקריאת ספרות יפה העוסקת ברפואה מביאה גם לשיפור בתפישת הרופא את מקצועו, ומגבירה את יכולתו ליהנות מעבודתו השוחקת. זה יאפשר להם גם לבחון את חייהם האישיים באור חדש ומתוך פרספקטיבה מעניינת ובלתי צפויה.
    חשוב שהסטודנטים לרפואה יכירו גם רופאים־ סופרים ישראלים ובכך תינתן להם הזדמנות לקיים דיון על בסיס של היכרות משותפת של עולם הרפואה.

    מאידך חשוב שהסטודנטים יכירו גם סופרים ומשוררים שאינם רופאים ושכותבים על רפואה בצורה זאת הם יקבלו מושג כיצד מתייחסים לעולם הרפואה אלה שמעברו השני של המתרס.

    כשאני מדברת על היכרות עם סופרים אני מתכוונת להיכרות הסטודנטים לא רק עם תכנים אלא גם עם הסופרים והמשוררים עצמם ולפיכך אשלב בשיעורי גם הופעה פרונטאלית של סופרים ומשוררים ישראלים: שיחות שיכללו הקראת קטעי פרוזה ושירה אך גם התייחסות לתהליך הכתיבה עצמו ולבעייתיות הכרוכה בו. פגישות אלו יתרמו להרחבת אופקים ולפיתוח יצירתיות ודמיון.

     משנה חשיבות לדעתי הוא שבמסגרת שיעורי ההעשרה הללו יתקיים דיון  שבו ישתתפו הסטודנטים באורח פעיל. שאלות, תגובות והסקת מסקנות יוסיפו עניין ויתירו בהם חותם. 

    העיסוק האקטיבי בטקסטים של ספרות ושירה, ההתמודדות עם הגלוי והסמוי שבהם, החשיפה לרעיונותיהם ולאופן חשיבתם של הוגי דעות וממיטב סופרי העולם ואף של סופרים ישראלים, ההיכרות הישירה עימם וכן עידוד הרופאים ליצור ולכתוב בעצמם יפתחו עבורם אפשרות להתפתח ולהשכיל ומאידך יהוו עבורם מעין אתנחתא להרהור ולתהייה, לקתרזיס ולעשיית דין וחשבון עם העשייה הגדולה ועם הדרמה המתחוללת בנפשם אם במודע או שלא במודע עקב המפגש רופא חולה.

    ברצוני להדגיש שלדעתי חשוב לשלב קורסים במדעי הרוח לא רק לסטודנטים לרפואה אלא גם כקורסי בחירה לרופאים בוגרים בשלבים השונים של הקריירה הרפואית שלהם . גישה זאת תתרום לכך שבוגר הפקולטה לרפואה יהיה לא רק רופא אלא גם אדם.

    וראו גם

    רופא מהספרים

    עוד על הסופרת לימור שריר

    לימור שריר בויקיפדיה

     

    נורית גוברין ויואב איתמר על הספר  "סודות מרקש"

     האישה מול האלוהים :התיאולוגיה של לימור שריר

    חוקרת המיתוסים :האישה הנצחית על פי לימור שריר

    רומן של תיקון ושל תקווה :נורית גוברין על לימור שריר

     

    הזהות הנשית של לימור שריר ::מירון איזקסון על לימור שריר

     פגישה עם העורך :סיפור מאת לימור שריר

     דהיה אל כהינה המלכה הלוחמת

    היכל התהילה של מלכות היופי בישראל

     

       

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

       

     

     

     

     

     

     

     

       

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    בימים אלו של התדרדרות חמורה במצבם של מדעי הרוח באקדמיה ולא רק בישראל אלא בעולם כולו יש מקום ויותר מתמיד לצעדים לשלב בין תחומים אחרים ומדעי הרוח .

    הסופרת והרופאה  ( ולשעבר סגנית מלכת היופי העולמית וחברה בכירה בהיכל התהילה של מלכות היופי בישראל ) לימור שריר פותחת בימים אלו קורס עבור תלמידי רפואה באונ' תל אביב שיעסוק ברפואה בספרות העברית והעולמית ובו מרצים סופרים ידועים שונים על הנושא. .

    והנה מאמר שלה בנושא  הצורך הדחוף בשילוב לימודי הרפואה עם עולם הספרות ועל ידי כך לחבר בין שתי תרבויות שלכאורה לפחות נראות כנפרדות לחלוטין. .

     

    עולם האקדמיה המודרני השתנה לבלי הכר מאז הציע תומס הקסלי לזנוח את לימודי המקצועות ההומאניים ולהתמקד במדע.  

    הרפואה נשענת על הנחות יסוד מתחומי ידע מדעיים אבל אל לנו לשכוח שהיא מתבססת על מפגש בין אדם לאדם, בין הרופא לחולה. התמקדות במדע, גורמת כיום לתחושה, שהרופא שבוי במודלים ביו־רפואיים, שהם לא פעם מודלים של הפרדה וניתוק: הטכנולוגיה החדשה מפרידה בין הרופא לחולה והרופא עצמו רואה לפעמים את אברי הגוף שבטיפולו כאילו הם נפרדים מהגוף השלם.

    זאת ועוד, מחקרים מדברים על שחיקה ותסכול מתמשך של רופאים כתוצאה ממרוץ אחרי ידע, של כתיבת מאמרים מקצועיים, שלכשעצמם ממעטים לעסוק ברגשות ובחוויות אישיות, התחרות בעולם האקדמי ותפקידים ביורוקרטים שנוספו על עבודת הרופא. תחושתו היא שלעתים, הינו שבוי בעולם טכנולוגי ומנוכר. בנוסף, הרופא לעתיד מפתח אמנם מיומנות ספציפית בתחומו אך עבודתו התובענית  מונעת ממנו מלהיפתח לעולמות אחרים לעתים עד כדי צרות אופקים.

    אם נחשוב על כך, דווקא בעולם העתיק, בתקופתם של היפוקרטס וגלנוס כמו גם בימי הביניים בימיהם של איבן סינא והרמב"ם היה הרופא איש אשכולות שעסק בתחומי המדע השונים ובה בעת בכתיבה ובפילוסופיה .

    בעולם מתגברת כיום הנטייה להחזיר את משמעות מקצוע הרפואה במונחים של "היות אדם". אחד התהליכים  הבסיסיים ביותר במהלך הזה הוא פיתוח הדיאלוג רופא- חולה באמצעות לימוד מדעי הרוח בבתי הספר לרפואה, תהליך שהוא מתקדם מאוד בארה"ב שם נלמד תחום ה- medical humanities  ( הומנות ורפואה) כחלק מתכנית הלימודים.

    על חשיבות הדיאלוג  האנושי מדבר מרטין בובר בספרו "אני־אתה". הגותו מיוסדת על ההנחה שבני האדם עשויים ליצור את עצמם בכל רגע ורגע באמצעות דיאלוג משותף  ש"האדם נעשה אני באתה". הווה אומר: אין לאדם "אני" ממשי אלא רק כשהוא יכול לומר בכל יכולתו "אתה.

    שואל מרטין בובר כלום יכול הרופא העסוק  מאוד בעבודת יומו לכנס באמת את הכוח הדרוש להגשמתו הדיאלוג הזה לגבי כל חולה וחולה? כלום אין החולה נהפך בעל כורחו מאתה למקרה עלום שם- ל"לז"?

    על הרופא אמר ויקטור פון וייצזקר: "אין הרופא רופא אלא כשהוא עצמו חולה בחולה. ונמצא מתגלגל במידה מסוימת יחסו של הרופא לחולה בהיפוכו. הרופא נעשה חולה של החולה שלו ונקשר לחולה עד כדי כך שהלה מגשים את משמעות המחלה ומגיע לרפואתו, לידי החלמתו. אולם  שעה שמתרבים המקרים פוקע כוח הזיקה, במקום הזיקה בא היחס הניטראלי, המטופל נעשה למקרה אחד מיני רבים, לאובייקט".

    אני מאמינה שבחינוכו של רופא העתיד צריך להגיע לאיזון בין כישוריו המדעיים והטכנולוגיים לבין אלה ההומאניים, בין קהות הרגש לעודף רגישות, בין העיסוק במקצוע טכני יבש לבין פיתוח יצירתיות ומקוריות, בין צרות אופקים להשכלה רחבה. 

    האדם הינו יצור מורכב ובהחלט הוא יותר מסך הפרטים המרכיבים אותו בדומה ליצירה ספרותית, שהיא יחידה לעצמה הכוללת יותר מסך כל מרכיביה. המפגש בין רופא לחולה איננו פשוט. הוא מפגש של חסד ונתינה במובן הרחב והעמוק ביותר אך גם דרמטי ופולשני. המפגש האנושי הזה מעצב לדעתי את הקשר בין כתיבה לרפואה. לא בכדי בחרו רופאים לאורך ההיסטוריה העולמית במלאכת הכתיבה.

    כשהם משלבים בכתיבתם את עולם הרפואה כפי שהם חוו אותו בתקופתם, חלקם בצורה ישירה וחלקם בעקיפין וקצרה היריעה מלהזכירם ו אציין כאן רק אחדים:

     שאול טשרניחובסקי אנטון צ'כוב, אקסל מונתה ארתור קונן דויל, ארתור שניצלר, ויליאם קרלוס ויליאם, יאנוש קורצ'אק , מיכאיל בולגקוב, מיקל קרייטון, , רובין קוק ,פרנק סלוטר  יהודה לבי קצנלסון ( הידוע בשם העט שלו "בוקי בן יגלי ")( חיים חיימוף  עדו נתניהו ואחרים. בטקסטים של סופרים־רופאים אלה, משתקפים חיי החולה סבלותיו ומכאוביו, הרקע החברתי שלו ותגובות בני משפחתו וגם סבך הרגשות האופפים את הרופא כתוצאה מהמפגש עם החולה, ההתנשאות הרגעית, רגשות האשם, רגעי הסיפוק לעומת התסכול ותחושת חוסר האונים כשהוא נתקל במוות ואינו יכול לו.

    יש לחשוף את הסטודנטים לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם דו-שיח אנושי: סיפורת המעודדת דיאלוג עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל מחלות, שירה החשופה לפרשנויות שונות. לימוד מעין זה אף ישכלל את יכולתם להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם עדיין לא נתקלו במציאות. לעתים, תיאור ספרותי חי של מחלה והרגשת החולה יקבֵּע בזיכרונו של הסטודנט לרפואה את סימניה השכיחים ואת התנהגותה ויעצים את התיאור היבש של התסמינים ומהלך המחלה שהוא נתקל בהם בספרי הלימוד. במחקרים שבדקו את יעילותם של קורסים לספרות ורפואה נמצא, שהם הגבירו את רגישותם של הרופאים המתלמדים לחוויותיו של החולה, ושיפרו את יכולתם להתמודד עם בעיות אתיות ואת יכולתם הקלינית.

    נראה, שקריאת ספרות יפה העוסקת ברפואה מביאה גם לשיפור בתפישת הרופא את מקצועו, ומגבירה את יכולתו ליהנות מעבודתו השוחקת. זה יאפשר להם גם לבחון את חייהם האישיים באור חדש ומתוך פרספקטיבה מעניינת ובלתי צפויה.
    חשוב שהסטודנטים לרפואה יכירו גם רופאים־ סופרים ישראלים ובכך תינתן להם הזדמנות לקיים דיון על בסיס של היכרות משותפת של עולם הרפואה.

    מאידך חשוב שהסטודנטים יכירו גם סופרים ומשוררים שאינם רופאים ושכותבים על רפואה בצורה זאת הם יקבלו מושג כיצד מתייחסים לעולם הרפואה אלה שמעברו השני של המתרס.

    כשאני מדברת על היכרות עם סופרים אני מתכוונת להיכרות הסטודנטים לא רק עם תכנים אלא גם עם הסופרים והמשוררים עצמם ולפיכך אשלב בשיעורי גם הופעה פרונטאלית של סופרים ומשוררים ישראלים: שיחות שיכללו הקראת קטעי פרוזה ושירה אך גם התייחסות לתהליך הכתיבה עצמו ולבעייתיות הכרוכה בו. פגישות אלו יתרמו להרחבת אופקים ולפיתוח יצירתיות ודמיון.

     משנה חשיבות לדעתי הוא שבמסגרת שיעורי ההעשרה הללו יתקיים דיון  שבו ישתתפו הסטודנטים באורח פעיל. שאלות, תגובות והסקת מסקנות יוסיפו עניין ויתירו בהם חותם. 

    העיסוק האקטיבי בטקסטים של ספרות ושירה, ההתמודדות עם הגלוי והסמוי שבהם, החשיפה לרעיונותיהם ולאופן חשיבתם של הוגי דעות וממיטב סופרי העולם ואף של סופרים ישראלים, ההיכרות הישירה עימם וכן עידוד הרופאים ליצור ולכתוב בעצמם יפתחו עבורם אפשרות להתפתח ולהשכיל ומאידך יהוו עבורם מעין אתנחתא להרהור ולתהייה, לקתרזיס ולעשיית דין וחשבון עם העשייה הגדולה ועם הדרמה המתחוללת בנפשם אם במודע או שלא במודע עקב המפגש רופא חולה.

    ברצוני להדגיש שלדעתי חשוב לשלב קורסים במדעי הרוח לא רק לסטודנטים לרפואה אלא גם כקורסי בחירה לרופאים בוגרים בשלבים השונים של הקריירה הרפואית שלהם . גישה זאת תתרום לכך שבוגר הפקולטה לרפואה יהיה לא רק רופא אלא גם אדם.

    וראו גם

    רופא מהספרים

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/957302.html

     

     

    עוד על הסופרת לימור שריר

    לימור שריר בויקיפדיה

     

    נורית גוברין ויואב איתמר על הספר  "סודות מרקש"

     האישה מול האלוהים :התיאולוגיה של לימור שריר

    חוקרת המיתוסים :האישה הנצחית על פי לימור שריר

    רומן של תיקון ושל תקווה :נורית גוברין על לימור שריר

     הזהות הנשית של לימור שריר ::מירון איזקסון על לימור שריר

     פגישה עם העורך :סיפור מאת לימור שריר

    דהיה אל כהינה המלכה הלוחמת

    היכל התהילה של מלכות היופי בישראל

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    הרשמה

    קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

    הצטרפו אל 465 שכבר עוקבים אחריו