האשמה הקולקטיבית של היהודים בצליבת ישו

הארכיבישוף של קפריסין והאשמה הקולקטיבית במות ישו

מאת אלי אשד

ידיעה

"הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, חתם   בניקוסיה קפריסין, על הצהרה היסטורית עם הארכיבישוף כריסוסטומוס, מנהיגה הרוחני של הכנסיה הארותודוכסית בקפריסין, להעמקת הקשרים בין היהודים לנוצרים האורתודוקסים.

ההצהרה גם מהווה משקל נגד לדוקטרינה הנוצרית לפיה היהודים צריכים לחוש אשמה קולקטיבית על מותו של ישו.

"הכנסייה של קפריסין מעולם לא לקחה חלק בהאשמה קולקטיבית של העם היהודי במותו של ישו", נכתב בהצהרה עליה חתם הארכיבישוף כריסוסטומוס.

יש לציין כי מדובר בצעד חסר תקדים של הנצרות האורתודוקסית, שכן עד כה אף לא גוף דתי מוביל אחד, הסיר את האחריות למותו של ישו.

   נוסיף שלראשונה לפני כמה חודשים האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה קבע בספר חדש שלו :כלל היהודים של ימי ישו וכל צאצאיהם לאורך כל הדורות אינם אשמים במותו של ישו הנוצרי ובוודאי אין עליהם האשמה קולקטיבית.

 הארכיבישוף של קפריסין והאפיפיור  לא חידשו כאן דבר עקרונית.זוהי גם החלטת  כנס הוותיקן 2 שקבע זאת עוד ב-1962. אולם  בנדיקטוס ה-שש עשרה  הוא בהחלט האפיפיור הראשון בהיסטוריה שקובע את הפסיקה החשובה הזאת עקרונית. עד כמה שידוע שום אפיפיור לפני שנות השישים של המאה הקודמת לא חשב כך. עד כמה שידוע שום מנהיג של הכנסיה האורתודוכסית לא חשב כך לפני הארכיבישוף כריסוסטומוס  של קפריסין ב1800  שנות קיומה של כנסייה זאת.

 הרעיון המטורף והרצחני ביותר אי פעם.

The Crucifixion of the Jews: The Failure of Christians to Understand the Jewish Experience

נהוג לכנות את סיפור ישו הנוצרי כ The Greatest Story Ever Told הסיפור הגדול ביותר שסופר אי פעם ". כותרת שאף זכתה לשמש ככותר לסרט על חיי ישו.אם כך אז יש לכנות את רעיון האשמה הקולטיבית של היהודים כ"הרעיון המטורף והרצחני ביותר אי פעם".כאן כדאי לזכור שהאשמה קולקטיבית זאת שהוטלה על היהודים כולם ללא יוצא מהכלל לאורך הדורות עמדה מאחורי  הרציחות והרדיפות של מאות אלפים עד  עשרות מליונים יהודים בטענה שהם "רוצחי ישו ".

Stock Image

 ופה נשאלת השאלה החשובה  : איך יכלה הכנסייה הנוצרית ( לזרמיה השונים הקתולים ,האורתודוכסים והפרוטסטנטים והמונופיזיטים  והאחרים )  אותה נציגה של הרחמים וההומניות להעלות על דעתה טענה שבבדיקה מקרוב,כפי שהבינו  סוף סוף האפיפיור בנדיקטוס   והארכיבישוף של קפריסין  היא נראית מטורפת לחלוטין ומנוגדת לחלוטין לטענותיה כנציגת הרחמים ?

מה בדיוק  טענו מליארדים של  נוצרים ונציגיהם בכנסיות השונות  לאורך כל הדורות במשך כאלפיים שנה  ?

 הם טענו וטוענים :שבצליבתו של ישו שבה היו מעורבים נניח כמה  מאות או במקרה הטוב ביותר כמה אלפי אנשים תושבים של ירושלים שצפו בצליבה  ( אם כי זה באמת  לא סביר שהיה מקום בסביבה של הצליבה  לכמה אלפי אנשים לצפות בצליבה של עוד מורד במלכות  או עניין מיוחד בכך בניגוד לטענות של הנוצרים  )  ומתוכם כמה עשרות שהיו מעורבים בה באופן פעיל אלו הם נציגי בית המקדש  ,אחראים כל היהודים בכל מקום .וכולל אלה שלא היו בירושלים אלא בגליל ובאלכסנדריה וברומא ובבריטניה ובאפריקה  ובשאר קצוות העולם ומעולם בכל ימי חייהם לא שמעו על אחד ישו מנצרת.מיליונים .הם כולם כולם,כולם  אשמים  בצליבה של ישו מנצרת וכולם כולם כולם וכל צאצאיהם  חייבים להיענש על כך עד קץ כל הדורות.

וההוכחה :באבנגליון על פי מתי מובע קטע שבו מוצהר שהיהודים שהיו  במקום הצליבה ( לא ברור כמה מהם ,אלפים ?  ,מאות ? ואולי רק כמה עשרות  ? שזה אגב המספר הסביר ביותר   ) הצהירו כולם   "פה אחד " שדמו של ישו הוא עליהם ועל בניהם ".

 ואולי היה זה אדם אחד שהצהיר בשם כולם ? איך בכלל יכול קהל שלם של עשרות או מאות או אלפים להצהיר הצהרה כזאת ב"אופן ספונטני" ו"בבת אחת ".  מאיפה הם כולם  האלפים ,או המאות ,ואולי העשרות , ידעו פתאום שאלו המילים המדוייקות שיש לצרוח כולם  בדיוק ברגע הזה ?

  מכאן בכל אופן  ההוכחה שהיהודים כולם כולם כולם צריכים להיענש על הצליבה  לאורך כל הדורוח.

הרעיון המטורף,אחד האוויליים,  והמרושעים ביותר בתולדות המין האנושי ,  שכל היהודים אשמים עונש קולקטיבי במותו של ישו החל  להתקבל בכנסיה כנראה עוד במאות הראשונות לספירה כחלק אינטגראלי מהמאבק ביהודים ויצירת השנאה האובססיבית  כלפיהם.

 עם זאת היו "הגזמות קיצוניות" בנושא  שאפילו הכנסייה הנוצרית  הרשמית לא קיבלה.

היה  למשל  הוגה נוצרי שטען שלא רק  כלל היהודים וכל צאצאיהם עד לקץ כל הדורות חייבים להיחשב  אשמים במותו של ישו אלא גם כל אבותיהם עד לאברהם אבינו ( ואולי עד לאדם הראשון ?) חייבים להיחשב כאשמים גם הם.

אלא שאפילו הכנסיה הנוצרית מצאה את הטענה הזאת כמוגזמת. אחרי הכל אותם אבות מופיעים בתנ"ך שאותו קידשה גם הנצרות ובכיריה החליטו שאי אפשר להציג את אברהם דוד ושלמה וישעיהו כאשמים גם הם כולם בצליבתו של ישו.והרעיון הזה הוכרז ככפירה.

מספיק היה לנוצרים להאשים את היהודים של זמנם ואת צאצאיהם בכך שהם באיזו שהיא דרך מסתורית אשמים ואחראיים במותו של ישו ,שאמנם בא לעולם הזה רק בשביל למות ולהיצלב בידי אותם יהודים ולטענת הנוצרים בברית החדשה אף סלח להם על הצלב. אלא שלפי דעת ההוגים הנוצריים לאורך הדורות  אותו ישו  רחום וחנון לא באמת סלח ל(_כל ) היהודים על כך שצלבו אותו והוא נשאר צמא לנקמה   ( למרות שהוא מבקש מאביו שבשמיים בברית החדשה ש"יסלח להם כי הם לא יודעים מה שהם עושים ") ועליהם ,על הנוצרים, מוטל להעניש אותם בשמו וכרצונו.

 הארכיטקטים של תורת ההאשמה הקולקטיבית  של הנצרות הם  הכותבים בברית החדשה "מתי " ו"יואנס " באבנגליונים שלהם.
הם או העורך המאוחר שהוסיף דברים בשמם.
האחד מתי כתב סיפור שהוא כנראה מומצא על כך ש"היהודים" כולם צעקו שדמו של ישו הוא עליהם ועל בניהם.ומכאן המסקנה שכל קורא נוצרי יכול היה להסיק לאורך הדורות שכל היהודים כולם אשמים ויש לנקום בכולם.
השני "יואנס " או "יוחנן " מקפיד לכנות את אויביו של ישו כ"היהודים " סתם ללא הבחנה ויוצר בכך את הרושם הברור שכל היהודים בכל מקום הם אוייבי ישו וכי שליחיו ותומכיו של ישו לא היו יהודים כלל
שלא לדבר על ישו עצמו שמכאן יוצא שלו ולבני משפחתו אין שום קשר ל"יהודים ".
ולא פלא עם כך שבגרמניה הנאצית קמו תיאולוגים נוצרים שהראו שכל הזה מראה שישו ומשפחתו היו ארים -נאצים טובים ושונאי כל היהודים באשר הם ונחושים להשמידם.
"יוחנן " גם הפך את ישוע למנבל פה כשזה מתחיל לקלל את יריביו "היהודים "  ולנבל את פיו כלפיהם כ"בני שטן " . הוכחה ברורה לשנאתו ליהודים.


נשאלת השאלה איך אפשר להתייחס לכותבים כאלו שמדברים וכותבים גבוהה גבוהה על אהבת כל אדם באשר הוא ובו בזמן יוצרים תשתית אידיאולוגית לשנאה אובססיבית של עם "שלם וכל בניו ובנותיו לאורך כל הדורות וללא כל הבחנה ?למעשה יוצרים הצדקה תיאולוגית לגינוסייד ?
למה הדבר דומה ? לכך שהפילוסוף אפלטון כאשר הוא מתאר את מות הפילוסף סוקראטס לאחר משפט קובע שכל היוונים וכל צאצאיהם בכל הדורות אשמים ברצח זה כ"בני שטן".
או שמישהו בימינו יבוא ויקבע שמאחר שנשיא ארה"ב לינקולן נרצח בידי דרומי כל תושבי הדרום לאורך כל הדורות כולם אשמים במותו של לינקולן אם כי ייתכן שיבוא בהמשך הוגה נוסף ויסביר שכל האמריקנים באשר הם כולם אשמים ברצח לינקולן וכך גם ילדיהם עד סוף הדורות וכו'.
כנ"ל לגבי הנשיא קנדי ומרטין לותר קינג.מצחיק אלא שזהו ההיגיון המעוות  של מחברי האבנגליונים.
ומובן מזה כמובן שמאחר שיצחק רבין נרצח בידי ישראלי אז לפי ההיגיון של מחברי האבנגליונים כל הישראלים באשר הם לאורך כל הדורות כולם אשמים במותו של יצחק רבין.

ממציאי ההאשמה הקולקטיבית אצל הנוצרים מחבר או עורך האבנגליון על שם "מתי " ו ומחבר האבנגליון על שם יוהנס"  שלא ברור כלל מי היו האם היו ממוצא יהודי או ממוצא לא יהודי ( "מתי" כנראה היה ממוצא יהודי יוהנס כנראה שלא אבל אין וודאות בכך )  המציאו במודע האשמה קול'קטיבית על עם שאותו היכירו בזמנם ושהם היו נחושים בדעתם שכל בניו ובנותיו לאורך הדורות יסבלו כולם. הם כתבו את כתביהם במודע בצורה שתגרום נזק וחמור ככל האפשר לבני העם הזה כולו ולא רק לקבוצה ספציפית מאוד בתוכו.
והתוצאות לטווח ארוך היו בגדר פשע כנגד' האנושות.

 כותבי האבנגליונים שדיברו וכתבו על עם ושלרוב בניו ובנותיו לא היה שום עניין לחיוב או לשלילה בישו , את הכאב והשנאה העמוקה שלהם ואת הצורך בנקמה על מותו של ישו שאמנם הם מובנים כשלעצמם היו חייבים להפנות כלפי כל בניו ובנותיו משל הם כולם אשמים במוות זה וחייבים כולם כולם לשלם עליו.
בגלל השנאה האובססיבית מקיפת הכל הזאת שבאבנגליונים שהיא בו בזמן ילדותית ובו בזמן מפחידה בגלל ההשלכות הנוראיות שלה אין ברירה אלא לראות בהם יצירה בעלת מוסריות נחותה ועומדת בסימן שאלה גדול.   העובדה שגוף דתי גדול   היה מסוגל לקבל ברצינות  טענה מטורפת ומרושעת  כל כך לגבי "האשמה הקולקטיבית"  על מליונים  לאורך אלפי שנים היא מזעזעת.העובדה שמליונים של אנשים אינטיליגנטים לכאורה מהכנסיה הנוצרית  גם וכנראה בעיקר,  מהדרגות הבכירות ביותר יכלו לקבל  את ההבלים החולניים האלו כפשוטם וכמובנים  מאליהם  היא מצמררת.

 

  לזכות הכנסייה הנוצרית עומדים הישגים גדולים לאורך ההיסטוריה .אולם לחובתה עומדים גם פשעים גדולים ואין מנוס מלהכניס מרשימה זאת של הפשעים  של הכנסייה  כנגד האנושות גם את רעיון "האשמה הקולקטיבית " שבלתי אפשרי למצוא רעיון מקביל לו באווילותו וברשעותו אצל כל דת אחרת בעולם .אולי אפשר להשוות זאת רק לרעיון "הקסטות " שאדם נולד לתוכם ולעולם אינו יכול לצאת מתוכם אצל ההינדוהיסטים.

בשנים האחרונות לאחר פתיחת ארכיוני הוותיקן של שנות העשרים  התגלה שממש בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה התקיים ויכוח גדול בחוגי הוותיקן בין קבוצה שקראה להושיט יד אל היהודים ולבטל את רעיון האשמה הקולקטיבית של כלל העם היהודי ובין חוגים שהתנגדו לכך בכל תוקף.החוגים המתנגדים ניצחו בויכוח בקלות .הם הדגישו שוב את אשמתם הנצחית של היהודים ברצח אל וכפו על מתנגדיהם לחזור בהם ולהודות ששגו וכי אכן כל היהודים לאורך כל הדורות הם כולם רוצחי ישו ואויבי הכנסייה.והאמונה.

 נזכיר שעוד בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה לפחות כמה אנשי כנסייה ( ומן הסתם רובם ) שלא לדבר על כלל הציבור הגדול של צאן מראיתה של הכנסייה כלל ציבור הנוצרים הפשוטים שברחוב   האמינו בלב שלם שמעשי הטבח של היהודים בידי הנאצים  הם העונש על כך "שצלבו את ישו " לפני 2000 שנה.חלק לא קטן מכלל הנוצרים בעולם ואולי גדול מאוד מאמין בכך עד עצם היום הזה. ואם חס וחלילה יקרה משהו בעתיד לעם היהודי סביר מאוד שהם יטענו ש"זהו העונש על צליבתו של ישו לפני 2000 שנה".

לדעתי  כאמור בעצם קבלת הרעיון הזה בידי הכנסיות הנוצריות  יש בגדר פשע כנגד האנושות.בדומה למשל להצדקת  העבדות של השחורים והאינדיאנים.עם כל אותם אידיאולוגים שיצרו את הטענה החולנית  הזאת  בכתבי הכנסייה היו בחיים היום כי אז היה מקום להעמידם לדין  בבית הדין העולמי בהאג כפושעים נגד האנושות בדומה לאידיאולוגים הנאצים ולארכיטקטים האידיאלוגיים של רציחות העם בקמבודיה וברואנדה ,אלו שהאידיאולוגיה שלהם הביאה לרצח של מאות אלפים ומיליונים.והנה באו האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה  והארכיבישוף של קפריסין  לאחר אלפיים שנה ומודים  שאכן עצם ההאשמה הייתה שגוייה ובזויה.מעניין שהארכיבישוף  של קפריסין חש צורך לציין ש"הכנסיה של קפריסין מעולם לא נטלה חלק  בהאשמה הקולקטיבית " של היהודים .פרט שספק אם הוא נכון מבחינה היסטורית .דהיינו הארכיבישוף לאחר 2000 שנה  קלט לבסוף את העובדה שזה שאנשי הכנסיה הנוצרית  לאורך הדורות  יכלו להעלות על דעתם ברצינות רעיון מטורף כזה ולפעול על פיו הוא נקודה שחורה ביותר כנגדם.

אבל הארכיבישוף  אינו  מודה  בכך שהכנסיה שלו ביצעה  טעות היסטורית כזאת.

היו אלו "אחרים "( מי? הכנסיות האורתודוכסיות האחרות? הקתולים ? הפרוטסטאנטים ? ) שטעו

הוא מנקה מאשמה חמורה את  הדורות הקודמים של כנסייתו.

Book CoverBook Cover

ראו עוד בנושא

ראו על ההאשמה הקולקטיבית ב"רצח אל " בויקיפדיה .

האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה והאשמה הקולקטיבית של היהודים ברצח ישו

The crucifixion of the Jews

Six Million Crucifixions: How Christian Teachings About Jews Paved the Road to the Holocaust

דניאל הבלש הראשון ופרשת שושנה

הנשיא לשעבר משה קצב הוכנס לבית הכלא לשבע שנים בעוון מעשי אונס ועברות אחרות. וזה הזמן להיזכר בסיפור הבלשי הראשון בספרות העולם ,סיפור דניאל ושושנה שנכתב במאות הראשונות לפני הספירה.סיפור שמתאר את מאמציו של הבלש הספרותי הראשון דניאל ,איש צעיר בבל להוכיח את חפותה של האישה היפה שושנה שמואשמת בידי זקנים נכבדים בעדה בפשע שהעונש עליו מוות.

סיפור שבהחלט מזכיר במשמעויותיו את פרשת משה קצב המודרנית .

ראו

דניאל הבלש והאישה השושנה

לא אותו הים : גלות והתחברות ביצירת יעל טומשוב

ים לא מוכר | יעל טומשוב

בעיתונות מדווחים על נצחונם המלא של המפלגות האיסלאמית במצרים. ובראש עולה האימרה הנצחית של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר  "הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו הים" .ככל הנראה האימרה הזכורה והמצוטטת ביותר שהוא השמיע אי פעם.

המסר של שמיר באותו משפט קלאסי היה "אנחנו מכירים אותם ,אנחנו יודעים מיהם ומהם ומה הם מתכננים ומה הם רוצים לעשות ,והם אינם מסוגלים להפתיע אותנו בדבר שכן הם צפויים לחלוטין .  ".

ביד יש את ספרה החדש של המשוררת יעל טומשוב "ים לא מוכר". שאירוע ההשקה שלו התקיים בשבוע שעבר. לכאורה אין קשר בין האופי הא פוליטי,תרבותי  במוצהר ובין האימרה הפוליטית של שמיר. במבט שני מעמיק יותר   שירי הספר שעוסקים במפגש ( הגורלי לעיתים )  עם הבלתי מוכר וההיקסמות ממנו  נראים  כאנטיתזה לאימרתו של שמיר.

ראו

לא אותו הים -גלות והתחברות בשירת יעל טומשוב

 

הגולם של העיר חלם

האם יש קשר בין עיר השוטים המפורסמת חלם ובין סיפור הגולם ?
עד כמה שהדבר מדהים התשובה היא חיובית ,וייתכן אף שפרסומה של חלם כ"עיר השוטים " נבע במקור דווקא מסיפור זה..שהופיע שם בגירסתו המצמררת ביותר.

ראו

הגולם של אליהו מחלם

רש"י ואני

לפני כמה שנים וביתר דיוק ב-2002 ישבתי בספריה ועיינתי בספרים של הסופר והחוקר ראובן קריץ שעליו הכנתי כתבה.אז נגש אלי יהודי זקן שישב גם הוא בספריה והסתכל בספרים . "תגיד לי " הוא שאל אותי " מי הזה הסופר הזה? מעולם לא שמעתי עליו". מילמלתי כמה מילים בתשובה על כך שהמדובר בחוקר וסופר שמוכר לכמה יודעי ח"ן בספרות העברית.

 היהודי הזקן העיר "אה עוד אחד ממאות אלפי סופרים שמאות אלפי הספרים שלהם עומדים על המדפים ואף אחד לא קורא אותם חוץ מימך. תגיד לי בשביל מה זה טוב?"

אכן שאלה טובה.

במהלך השיחה עם היהודי הזקן ששמו התברר לי היה שמואל יהושע גולד התברר לי שהוא פרסם חוברת בשם "קטעים מספר עיונים ברש"י " בחוברת זאת הסתבר פירסם מר גולד את תוצאות עיוניו ומחקריו בכתבי יד עתיקים של פרושי רש"י"  פרשן התנ"ך והתלמוד המפורסם מכל . בחוברת זאת הוא סיפור לי פורסמו ממצאים שעין אדם לא שזפתן מעולם לפחות לא במאות השנים האחרונות מאז המצאת הדפוס. מר גולד הוכיח על סמך כתבי היד האלו שהפירושים הקיימים כיום של רש"י הם שגויים ומטעים. לדבריו בבני ברק ממצאיו עוררו זעם עצום שכן מהם מתברר שפרשני רש"י לאורך השנים הטעו את הציבור.

שאלתי את מר גולד "כל זה טוב ויפה אבל בשביל מה זה טוב ? מדוע זה צריך להדיר שינה מעינינו אם לאורך מאות שנים נפלו כמה טעויות בהדפסת הטקסטים של רש"י?מה לך ולרש"י ? "

הוא הסביר שרש"י הוא סופר חי היום בדיוק כפי שהיה לפני מאות שנים ואלפים ממשיכים להתעמק בו. "וחוץ מזה בראש ובראשונה הוא ממשיך להיות חי עבורי " . 

 חשבתי שזאת התשובה גם לשאלה שהוא שאל אותי. את הסיפור הזה פירסמתי לפני שנים כתגובה .

והנה להפתעתי נודע לי לפני כמה ימים שמר גולד נפטר אבל בניו הוציאו לאור את הספר שעליו עמל כל ימיו "ספר עיונים ברשי : פ"י ט"ו כת"י וט"ו דפוסים ראשונים    ( 2009).

ומישהו מטעמם טרח והביא את הספר לביתי …האיש סיפר שמר גולד שהיה חולה מאוד בימיו האחרונים לא היה מסוגל להגיב כמעט על דבר אלא רק כאשר הזכירו את השם "רש"י " ואז היה מסוגל לדבר בצורה ברורה והגיונית.

רש

-במקביל התגלה לי להפתעתי שיש קשר  משפחתי ישיר ביני ובין רש"י .

הגנאלוג המשפחתי שלי חיים פרידמן החוקר את תולדות שושלות הגאון מוילנה ויוסף זונדל מסלנט שאני צאצא שלהן חשף שאני צאצא ישיר של רש"י דרך הגר"א . יש ביני ובין רש"י 31  דורות כולם מתועדים.

ועוד 18 דורות  ידועים פניו. אז 51 דורות של משפחה.

ובכן אין רבותה שאני צאצא של רש"י . כל היהודים צאצאי  קהילות מזרח ומרכז אירופה ומן הסתם גם רבים מצאצאי ארצות דרום אירופה הם כולם ללא יוצא מהכלל צאצאים של רש"י שהרי המדובר היה בקהילות לא גדולות ביחס שכל אנשיהם התחתנו זה בזה שוב ושוב וסביר שבכולנו יש כעת גנים של רש"י.

 ( ישנן טענות שרש"י הוא צאצאו של דוד המלך וזה לא בלתי אפשרי ,אבל כל "ההוכחות " כביכול שמביאים לכך הן זיופים ברורים כל כך שאני תמה שיש מישהו שלוקח אותן ברצינות. ומלבד זאת איך אמר בן דודי נועם אשד בשיחה שהייתה לנו פעם עם הגנאלוג חיים פרידמן בנושא הזה "אין לי שום עניין להיות חבר במועדון שיש בו עוד מיליוני אנשים ". גם אני לא מתלהב בכלל לחשוב שגם אני צאצא של דוד המלך ביחד עם עוד כמה מליארדים על פני כוכב הלכת הזה.).

 ועדיין ..לא כל אחד יודע איך בדיוק היחוס שלו מגיע אל רש"י  ואל אבותיו לפניו לאורך ;1200 שנה דור אחרי דור לאורך  51  דורות. אני יודע.

ואני בהחלט גאה בעובדה שהרוב המוחלט של ה51 דורות האלו ,כמעט כולם ! ,היו יוצרים ואנשי ספר. וזה בהחלט נדיר ומיוחד  ויוצא דופן בכל קנה מידה יהודי ועולמי. כמה  שושלות כאלו כבר יש ?

 רשימה שעוסקת  בקשר בגנאלוגי הישיר שלי עם רש"י  וברשימת 51 הדורות של יוצרים ואנשי ספר שבמשפחתנו יש כאן :

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד בראשית המאה ה-21

זה בהחלט מרשים אותי שאני צאצא ישיר של האדם ששמואל יהושע גולד הקדיש את חייו לחקר כתביו.

ראו גם

הגולם ואני

כתב הצופן של אברהם וילנר

עץ המשפחה של יוסף  זונדל מסלנט

הכנס הגדול של משפחת וולפנזון

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד בראשי ת המאה ה-21

עטיפת אלבום קומיקס על חייו של רש"י.

.. "
 
 

מי באמת ירה ביצחק רבין ?

''

היום יום ראשון ה-13 ל-11 אני אמור להופיע בתוכנית של הטלוויזיה הלימודית "ערב חדש" בהנחיית דן מרגלית  בשעה חמש אחר הצהריים .

בתוכנית אדון בתיאוריות הקונספירציה השונות שצצו לאורך השנים לגבי רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

הדיון יהיה בהקשר להרצאה שאותה אני נותן במוסד "יד בן צבי בירושלים "    מי ירה ומי זה שם נפל? תיאוריות קונספירציה מקנדי עד רבין -.

הציבור מוזמן לצפות.

 

והנה הפרטים על סדרת ההרצאות :

בימים בהם מציינים את רצח יצחק רבין ז"ל, יד בן-צבי מציעה לך להכיר זווית קצת אחרת על רציחות פוליטיות מתקופת המקרא ועד ימינו, על השפעתן על החברה והתרבות ועל הגורמים העומדים מאחוריהן

 

כמה דמעות, ככה נרות

                          

מגדליה דרך לינקולן ועד רבין –  מתי התחילו הרציחות הפוליטיות בעולם? האם הסכם השלום הוא באמת הגורם לרצח סאדאת? מדוע הופך מנהיג שנרצח לסמל ואילו מנהיג אחר נעלם מהתודעה? ומה השיגו הרוצחים?
 יד בן-צבי מזמינה אותך לגלות
"האם השיגו הכדורים את יעדם?"

 

הקורס  יפתח ביום שני, ה-14 בנובמבר 2011, יז' בחשוון, ויתקיים מידי שבועיים בין השעות  21:00-19:30

בצריף הנשיא בן צבי, רח' אברבנאל 12, ירושלים

 

התנקשויות ורציחות פוליטיות מלוות את ההיסטוריה מראשיתה, קורס חדש של יד בן צבי מזמין אותך לקחת חלק במסע אל תוך ההיסטוריה של הרציחות הפוליטיות. בואו להבין את המניעים האמיתיים של הרוצחים, לשמוע על יעקב ישראל דה האן – הנרצח הפוליטי הראשון בישראל, לכאוב את סיפוריהם של מנהיגים שחתרו לשוויון ולסובלנות ונרצחו ע"י אלו שדגלו באלימות.

בין הנושאים והמרצים:

יום שני, י"ז בחשוון תשע"ב (14.11.2011)

רצח גדליהו – אנטומיה של הרס עצמי

פרופ' אוריאל סימון, תנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן

 

יום שני,כ"ד בחשוון תשע"ב (21.11.2011)

נשיא על הכוונת – האם השיגו הכדורים גם את המנהיג וגם את החזון ?

ד"ר מירה צורף, היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב

 

יום שני, ט' בכסלו תשע"ב (5.12.2011)

רצח עבדאללה – פתיחת אופציה, ולא סתימת גולל
פרופ' אהרן קליימן, מדע המדינה, אוניברסיטת תל-אביב

 

יום שני, כ"ג בכסלו תשע"ב (19.12.2011)

'פוליטיקה של פיסטולטים' – רצח הלורד מוין

פרופ' מוטי גולני, לימודי א"י, אוניברסיטת חיפה

 

יום שני, ז' בטבת תשע"ב (2.1.2012)

הרצח הפוליטי הראשון ביישוב העברי: יעקב דה האן
ד"ר בני בראון, הגות, האוניברסיטה העברית

 

יום שני, כ"א בטבת תשע"ב (16.1.2012)

מי רצח את ארלוזורוב?

פרופ' אביבה חלמיש, היסטוריה, האוניברסיטה הפתוחה

 

יום שני, ו' בשבט תשע"ב (30.1.2012)

על אי-אלימות וכוח הרוע: חייו ומותו של מהטמה גנדהי
ד"ר יוחנן גרינשפון, מדע הדתות, האוניברסיטה העברית

 

יום שני, י"ג בשבט תשע"ב (6.2.2012)

רצח לינקולן כאקט של תחייה לאומית

פרופ' אייל נווה, היסטוריה כללית, אוניברסיטת תל-אביב

 

יום שני, כ"ז בשבט תשע"ב (20.2.2012)

רצח חרירי –  חיסולו של החלום הלבנוני

פרופ' אייל זיסר, היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל-אביב

 

יום שני, י"א באדר תשע"ב (5.3.2012)

מרטין לותר קינג והכמיהה לחברה אוהבת וצודקת בארה"ב

פרופ' אייל נווה

 

יום שני, כ"ה באדר תשע"ב (19.3.2012)

סיכוי ממוקד – ישראל והטרור הפלסטיני

פרופ' אברהם סלע, יחסים בין לאומיים, האוניברסיטה העברית

 

יום שני, י' בניסן תשע"ב (2.4.2012)

מי ירה ומי זה שם נפל? תיאוריות קונספירציה מקנדי עד רבין

אלי אשד, בלש תרבות

 

 

להרשמה ופרטים: יד יצחק בן-צבי 02-5398855

 

אלביס פרסלי -המחזמר

בימים אלו מוצג על הבמה המחזמר "ויוה לאס וגאס " המספר עם שירים את חייו של אלביס פרסלי.

וזאת הזדמנות טובה לנסות לבדוק :מה היה בו בזמר הזה שמת מוזנח מכוער ומסומם שהפך אותו לנשוא הערצתם אפילו פולחנם , של מיליונים ?

ראו

 חיי אלביס פרסלי כמחזמר  

ההשבעה האולטימטיבית של יונתן רטוש

 

"..יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר

יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה

קוֹמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ

וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ."

_(ההשבעה של יונתן רטוש לאל יהוה בפואמה "ההולכי בחושך ".)

 

 

יונתן רטוש אחד מגדולי המשוררים בשפה העברית פעל ליצירת תרבות חדשה במדינת ישראל תרבות שמצעה יהיה מבוסס על המיתוסים הקדומים של התרבות העברית הכנענית העתיקה.

לשם כך פעל להחזרת השפה העברית לשורשיה הכנענים האוגריתית הקדומים שכן האמין שבכוח המילה אפשר ליצור תרבות חדשה. וכתוצאה מכך כמה משיריו ובהם שיר הקינה המיתי "את נשמת " ומעל לכל הפואמה האידיאולוגית נבואית "ההולכי בחושך " מזכירים בצורה מדהימה השבעות כישופיות.

ראו

ההשבעה של יונתן רטוש

גרמניה הנאצית כסרט אימה אקספרסיוניסטי -"הסהרורים " של פול גרוסמן

הסהרורים מאת פול גרוסמןתרגמה מאנגלית: דפנה לוי, עריכת תרגום: רמי רוטהולץ, עטיפה: נאמן ורשף, 351 עמודים.ספריית מעריב ספטמבר 2011

הופיע במעריב תחת השם "מנגלה ? פרדי קרוגר!

גרמניה הנאצית כסרט אימה אקספרסיוניסטי

…בתוך החדר היו עשרות ארוניות עמוסות בצנצנות קטנות מלאות נוזלים .מבט מקרוב גילה כי בתוך הצנצנות האלה צפו גופים.מבט מקרוב עוד יותר גילה שהגופים האלה היו איברים.

אברי גוף של בני אדם.כולם מסודרים ומקוטלגים בקפידה.

…פניו כוסו לגמרי בזיעה קרה .בטנו התכווצה .הוא היה חייב להתאמץ שלא להקיא….תחושה ברורה שהוא נמצא בחלום.לא ייתכן שכל זה אמיתי .הוא הרגיש שהוא סהרורי וצריך לחזור למיטה.אבל הוא יכול לראות את המציאות משתקפת בעיניו של גייגר.

הם יצאו משם בורחים כאילו נתקלו בשדים ורוחות .

( מתוך "הסהרורים " ע' 263-264)

 

ספרו של פאול גרוסמן הוא ספר בלשי קונבנציונאלי לכאורה שהופך בהדרגה לסיפור אימה לא קונבנציונאלי בכלל. הספר מתאר חקירת רציחות מסתוריות בגרמניה שזה מיד ( בתוך כמה ימים …) תיהפך לנאצית בברלין של שנת 1932.

גרוסמן הוא עיתונאי בעל עניין מיוחד ברייך השלישי ומלחמת העולם השנייה שבין השאר כתב מחזה בשם "המנודה " על חנה ארנדט ומשפט אייכמן .זהו ספר המתח הראשון שלו והוא זכה לתשומת לב רבה עם פרסומו ובצדק.

הספר שייך לתת ז'אנר מיוחד שצובר פופולאריות בשנים האחרונות :תעלומות רצח המתרחשות בעולם הדקדנטי והרצחני של השלטון הנאצי. אפשר להזכיר בהקשר זה את ספריו של פיליפ קר על אותו הנושא"הפושע החיוור " שגם הוא עסק במאבקו של בלש בכוחות מיסטיים שונים הקשורים למפלגה הנאצית של שנות השלושים.

אלא שבעוד שספרו של קאר נוטה להישאר בז'אנר "הפילם נואר" הקונבנציונאלי יותר המבוסס ישירות על ספריו של רימונד צ'נדלר המתאר את הבלש הציני הנלחם בממסד ( נאצי ) מושחת ומרושע , גרוסמן כבר נוטה ישירות לכיוון ז'אנר האימה שהוא ז'אנר שונה למדי.אבל בהחלט מתאים לתקופה ולנושא.המימסד שהוא בנתיים רק תנועה תת קרקעית אפלה אינו רק מושחת ואינו רק מרושע. הוא מפחיד ומפלצתי עם מה שהוא מתכנן לעשות ברגע שישיג כוח.

גרוסמן מעדיף לחזור לימי הראשית של השלטון הנאצי כאשר טיבו עוד לא היה ברור ורק החל להיחשף וחשיפתו דורשת גם היא עבודה בלשית .

הגיבור של הספר שוטר יהודי בשם קראוס הוא בלש קשוח גיבור מלחמה מעוטר הוא הפך לסלבריטי מאחר שזה עתה פתר תעלומת רצח השל אוכל ילדים פרשיה שמזכירה את פרשת הרצח האמיתית של פטר קורטן הרוצח מדיסלדורף מאותם שנים שהוסרטה בסרט המתח M של פריץ לאנג.

כעת הוא חוקר תעלומת נערה נרצחת שנמצאה צפה בנהר שעליה ביצעו ניסויים רפואיים כמו אלו שבסרטי האימים שגרמניה היא בירתם: חדר הזוועות של דוקטור קליגרי ,הנוספראטו הדוקטור מאבוזה. אבל אלו הם רק סירטי זוועות פרי ד'מיונם החולני של כמה במאים ותסריטאים. לא ייתכן שהם מתרחשים במציאות ? הלא כן ?

הבלש חוקר במקביל בהוראת לא אחר מאשר נשיא גרמניה הינדנבורג גם את היעלמותה של נסיכה בולגרית ומגלה שהשתים קשורים למהפנט במועדונים שהוא מצידו קשור מאוד למפלגה הנאצית, ולמדענים שונים הקשורים למפלגה זאת ובהם ד"ר בשם מנגלה שפועלים במחנה אסירים שאותו הקימה המפלגה מסיבות הידועות רק לה. .

.הבלש חוקר את התעלומה המצמררת מבקר במקום המצמרר שנקרא "מחנה ריכוז". והוא מגלה שיש שם כמה מדענים ובהם אחד בשם דוקטור מנגלה שמבצעים ניסויים אכזריים בכלואים שם. הבלש מגלה בהדרגה לתדהמתו שכל אותם סרטי אימה בזויים הם שיקוף חיוור של מציאות זוועתית שעוד הולכת ומתחזקת כאשר המפלגה הנאצית שכמו יצאה מסרטים אלה והעומד בראשה היטלר מבצעים מניפולציות שמקרבים אותם לשלטון ממש בימים שבהם מבצע הבלש את החקירה.ואגב כך מגלה שהקרקע נשמטת תחת רגליו והוא כמו כל יהודי גרמניה עומד להיהפך לנרדף בידי קבוצה מפלצתית.

 

העיר ברלין מתוארת בספר כמו סצינה של סרט אימים אקספרסיוניסטי מהתקופה כל אתר ואתר שבה הוא מקום מאיים הקורא יודע כמו שהבלש אינו יודע שהוא תחת סכנה גדולה ועדיך לו לברוח כמו ידידיו שכבר נמלטו מגרמניה.

  האירועים ההיסטוריים ברקע מעניקים לספר את כוחו. הקורא יודע שהפשע שחוקר הבלש הוא רק חלק ומטאפורה למשהו גדול בהרבה: משהו מרושע שמאיים על העולם כולו.  אבל למרבה הצער, הספר חסר כל תחכום, ו"דופק"  את המשמעויות כמו  בפטיש על ראשם של הקוראים.

בתור דוגמה אחת לוילי קראוס יוצא להיפגש שוב ושוב "במקרה " ברחוב  עם אחד אדולף היטלר בדיוק כשזה מצהיר לפני חבריו על תוכניות השטניות לעתיד גרמניה ככל הנראה מתוך אדישות לכל עובר ושב ברחוב שבמקרה שומע אותו. וכך קורה בעת שריפת ארמון הרייכסטג  שבו נשמרו גם ההוכחות של קראוס על פשעי הנאצים.

"..סוף סוף"  אמר אחד מהם בהתרגשות ,עיניו בוערות באור עז ממש כמו הבניין " השעה שלה חיכינו כל כך הרבה זמן היגיעה . גרמניה ,הלילה האפל שלך תם ,הלהבות האלה קוראות לנו להתעורר להתעורר".

"המשטרה וכוחות האס.אה יצאו לדרך ,פיהרר!"

"אני רוצה שכל נושא משרה קומוניסטי יוצא להורג ..הלילה סגנים קומוניסטים ,חברים של הקומוניסטים ,סוציאל דמוקרטים .כל מי שעומד בדרכנו." 

( הסהרורים ע' 340)

חולשה נוספת של הספר היא התעקשותו לזמן להופעות אורח קצרות ומיותרות  אישים אמיתיים כמו הבמאית  לני ריפנטשאל  הסופר תומאס מאן ,המחזאי ברטולד ברכט המדען אלברט איינשטיין   היטלר ( כמובן …)   ודמויות מוכרות אחרות של התקופה – שאינן נחוצות  באמת לקידום העלילה.

כספר מתח יש בעיה גדולה עם המבנה הזה, כי אנחנו יודעים מראש שהגיבור ייכשל. כמו בטרגדיה יוונית, הוא חסר אונים לשנות משהו בגורלו. ברור מראש שהרעים ינצחו, והשאלה  היחידה שנותרת היא האם יצליח קראוס להימלט.

 מי שמוכן ומעדיף לאכל את סיפור עלייתם של הנאצים לא כפרשייה פוליטית "רגילה" אלא כסיפור אימה וזוועות שכמו יצא מהקולנוע האקספרסיוניסטי של התקופה שהנבלים שבו נראים ככפילים של הערפד נוספראטו " מהסרט משנות העשרים , ,הספר הוא בשבילו.

קריאה נעימה ומצמררת.

ראו גם על גרמניה הנאצית

איך הפך אדולף הצעיר החביב להיטלר הפיהרר ?

הצטדקותו של הימלר

הגברת הראשונה של הרייך השלישי

 

גניזתו של זלמן שניאור

זלמן שניאור נחשב בעבר הלא כל כך רחוק לאחד מגדולי השירה העברית ,יורשו המוכר של ביאליק וכמי שמועמד לזכות בפרס נובל . מאז הוא נשכח לחלוטין  למעשה "נגנז " .גם בגלל סיכסוף מתוקשר מאוד שהיה לו עם חברי "התנועה הכנענית " ובראשם יונתן רטוש ועמוס קינן שהושפעו ממנו עמוקות ובו בזמן יצאו נגדו בארסיות.
ונשאלת השאלה מדוע ?
הגניזה של זלמן שניאור

%