יקום הקומיקס של האי סרדיניה

Manuelle Mureddu

במסע לאי סרדיניה גיליתי שם מסורת עשירה של תרבות קומיקס אבל רובה ככולה באיטלקית.עם זאת נמצא גם יוצר הקומיקס שואף ליצור תרבות קומיקס השפה המיוחדת לאי השפה הסרדינאית ולהחיות ולחדש על ידי כך לטווח הארוך  את התרבות הקדומה של האי התרבות הנוראגית שפעם לפני יותר משלושת אלפים שנה בנתה בנינים ענקיים באי  הנוראגים והיגיעה לקצוות הים התיכון.

וראו שתי כתבות על כך באתר יקום תרבות

:המסע לסרדיניה :יקום הקומיקס הסרדינאי

המסע לסרדיניה הקומיקס הראשון בשפה הסרדינאית

הנסיעה לארצו של סיסרא :סיכום מסע

החלק השני בסדרת המאמרים על מסעי לכנס קומיקס של ארצות הים התיכון בסרדיניה.

החלק הקודם "האי שמחוץ לזמן " תיאר את סרדיניה תרבותה ותולדותיה.

תמונות מהכנס בסרדיניה

בחלק הזה תיאור המפגשים שלי עם המארחים הסרדינאים האדיבים והנדיבים ובראשם מארגן הכנס בפי ויגנה יוצר קומיקס מפורסם באיטליה שטרח והכין עבור הכנס  שתי חוברות מיוחדות באיטלקית על הקומיקס העברי ועל הקומיקס הערבי .

בסיום הכנס נתתי את נאום הסיום על תרומתה המיוחדת  של סרדיניה לתרבות הים תיכונית והעולמית.

ראו :

המסע לסרדיניה -החלק השני

כוכב הלכת שבתאי ועולם השירה העברית

לאסטרונומיה יש מקום מכובד בעולם השירה העברית.מאז ימי המשורר אברהם אבן עזרא שהיה אסטרונום. וגם הרבה לפניו.

 קאסיני היא חללית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. שיגור החללית נעשה ב-15 באוקטובר 1997 מכף קנברלפלורידה.

החללית שוגרה בכיוון הפוך ליעדה. במקום לשלוח אותה בכיוון הפוך מזה של השמש, כיוון בו נמצא מסלולו של שבתאי יחסית לכדור הארץ, היא שוגרה דווקא לכיוון השמש, לעבר כוכב הלכת נוגה, הקרוב יותר לשמש מאשר כדור הארץ. החללית התקרבה אל נוגה ועברה בסמוך אליו. עקב מהירותה של החללית היא לא נכנסה למסלול סביב נוגה, אלא רק הוסטה ממסלולה על ידי הכבידה של נוגה ומהירותה גדלה.

בכבידה של נוגה נעשה שימוש פעמיים: ב-26 באפריל 1998 וב-24 ביוני 1999. לאחר מכן, ב-18 באוגוסט 1999, עברה קאסיני ליד כדור הארץ והסתייעה בכבידתו להאצת מהירותה. הבא בתור (והאחרון) להאיץ את החללית היה כוכב הלכת הענק צדק, הגדול והמאסיבי שבין כוכבי הלכת של מערכת השמש. הדבר התרחש ב-30 בדצמבר 2000.

בסיום מסעה, כאשר הגיעה לקרבת שבתאי, ב-1 ביולי 2004, הופעל מנועה העיקרי של קאסיני למשך תשעים ושבע דקות כדי להאט את תנועתה. פעולה זו גרמה לה להיכנס למסלול יציב סביב שבתאי, שבו החללית אמורה להישאר לנצח.

 

ב-21 בינואר 2011, יערך בכדור הארץ ערב מחווה לקאסיני, העיניים שלנו שם.

ולרגל האירוע האסטרונומי הנכבד יתקיים בתל אביב אירוע תרבות שיחגוג את התופעה/

במהלך הערב יוקרנו על מסך גדול  מאות תמונות שצילם קאסיני את שבתאי, טבעותיו וירחיו.

 :

בין המשתתפים

 

 

גבריאל מוקד

 

 

 

עודד כרמלי

 

אמיר

אמיר מנשהוף

 

יואב עזרא

 

חן קליינמן

 חגית גרוסמן

רועי כספי

האירוע יתקיים במועדון המילק שדרות רוטשילד מספר 6 תל אביב ב-21.1.2011

בשעה

21.000

הציבור כולו מוזמן לאירוע אסטרונומי-פואטי

 

 

 

המהפכה המדעית דרך עיניו של פיליפ רוזנאו

 

פיליפ רוזנאו הוא משורר יוצא דופן,  הוא מתמטיקאי בכיר  במקצועו ( פרופסור למתמטיקה באונ' תל אביב ) ששולח את ידו בשירה ,ומחבר בכך בין שתי התרבויות המדעית-מתמטית  והספרותית הומנית שיש שטוענים שהן נפרדות לחלוטין ושוב לא ייתכן קשר בינן.

  נראה שרוזנאו רואה במתמטיקה ובשירה שתי שפות שאיתן הוא יכול להתבטא במידה שווה.

חלק משיריו  של רוזנאו הם אישיים לחלוטין ומבוססים  ( כנראה ) על חומרים מחייו.

אחרים מבוססים על נושאים מהמדע ומההיסטוריה.

והנה שיר כזה שלו מספרו האחרון שיצא לאור בימים אלו בהוצאת קשב  "לבוא חשבון ".

שיר שהוא בעצם שני שירים פואמות על נושאים הקשורים זה לזה .

[אנטואן+4.jpg]

שירים שעוסקים  בנושא הלא שירי ביותר כביכול שאפשר לכאורה  להעלות על הדעת ,פרשת מותו של רעיון מדעי הפלוגיסטון ופרשת חייו של מדען מפורסם שהומת על הגיליוטינה בימי המהפכה הצרפתית אנטואן לבואזיה .

כותב שורות אלו שנתקל לראשונה בסיפור חייו המצמרר של לוואזיה בכרך בלה מזוקן של "הטכנאי הצעיר " מצא את השיר המדעי הזה מרגש בדיוק כמו אותו מאמר ביוגרפי מלפני חמישים או שישים שנה.

ערב השקת ספרו החדש של פיליפ רוזנאו  יתקיים ב בית אריאלה בתל אביב ב-, 25.1.11, בשעה 19:30

ראו שיר של פיליפ מורנאו במגזין "יקום תרבות "

על המפכה המדעית

 

פיליפ רוזנאו

פיליפ רוזנאו  צייר אורי ליפשיץ.

החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

 

בקברו בטירה שבצרפת, לאונרדו דה-וינצ'י בוודאי משקיף בשביעות רצון על המיתוס שתפח סביבו ועל העיסוק האובססיבי בחידותיו. ובתיאוריות קונספירציה מוזרות שהוא עומד במרכזן  אבל החיוך הזחוח שלו עשוי להימחק בכל רגע, אם תאושר בקשתם של מעריציו לשלוף משם את עצמותיו רק כדי לפתור עוד אחת מהתעלומות שהותיר. 

ראו :

החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

דיבוק צא!:החלק הראשון

 

לפני כמה ימים ביקר בישראל סופר פנטזיה אמריקני העסוק כעת בכתיבת סדרת סיפורי מתח המבוססים על המיסטיקה של עמים שונים. אחד הספרים הבאים בסדרה יתבסס על מיסטיקה יהודית וכדי לחקור את הנושא כהלכה הוא החליט לבקר בישראל ולחפש מומחים בשני נושאים שבהם יש לו עניין מיוחד – הגולם והדיבוק. נושאים אלה אמורים למלא תפקיד נכבד בספר הנ"ל.

שמי הועלה לפניו כמומחה לנושאים אלו, וכך מצאתי את עצמי יושב בבית קפה עם הסופר ומסביר לו בסבלנות נושאים אזוטריים שונים הקשורים לגלמים ודיבוקים, ומעלה הצעות כיצד אפשר להשתמש בהם בצורה סיפורית.

הדבר מעניין מאחר שבעשרות השנים האחרונות כל הסיפור ונושא "הדיבוק "נראה היה כ"פָּאסֶה" כמשהו שיש להכניסו לבויידאם, לשכוח ממנו ולעבור הלאה בעידן הרציונלי המדעי שלנו. ניתן לומר בבירור, שיש פרץ של התעניינות בנושא זה בשנים האחרונות, בדומה לזה שיש בגולם.

אז לפניכם הנה חלק ראשון בסדראת מאמרים שעולה במדור "העידן החדש" באתר "יקום תרבות " שעוסקת בתופעת הדיבוק " במציאות ההיסטורית בפולקלור ובתיאטרון.

והפעם דיון מפורט בטקסי גירוש הדיבוקים ושיטותיהנם של מגרשי הדיבוקים לזהות ולסלק דיבוקים  לאורך הדורות.

דיבוק צא ! החלק הראשון  

ברוכים הבאים למגזין :"יקום תרבות-הזירה המקוונת לתרבות עברית"

הלוגו של  אתר "יקום תרבות ". ציירה קרן כץ

אני שמח לבשר שהיום ה1.1-2011 ביום הראשון של עשור חדש עולה רשמית לרשת אתר תרבות חדש בשם :

"יקום תרבות-הזירה המקוונת לתרבות עברית ".

אתר "יקום תרבות" מיועד להיות במה מרכזית לתרבות העברית והישראלית, הן למתעניינים בה בארץ והן למי שעשויים להתעניין בה בחו"ל.

אנו רואים את האתר כהמשך למגזינים לספרות ולתרבות עברית מהעבר דוגמת "השילוח, "התקופה, "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד, "סימן קריאה" בעריכת מנחם פרי, כולם כתבי עת מרכזיים בזמנם שהובילו את הספרות והתרבות העברית כמה דרגות קדימה. וכך גם אנחנו מתכוונים לעשות, תוך שימוש באמצעים הטכנולוגיים החדשים ביותר – האינטרנט, הספר האלקטרוני ואלה שיבואו אחריהם.

לצערנו, מגזינים מודפסים לתרבות ולספרות נקראים כיום על-ידי קהל קוראים מצומצם, מאות אחדות לכל היותר. מרבית הקוראים הצעירים נמנעים מלעיין בהם כלל. כתבי-עת ותיקים כדוגמת מאזניים ועיתון 77, ולצידם כתבי-עת שוליים אחדים, חדלו לתפוס מקום כלשהו בתודעה הישראלית.

ועם זאת, בהחלט יש מקום לכתב עת איכותי לתרבות על מגוון נושאיה.

גם ברשת יש היום מחסור באתרי תרבות טובים באמת שאליהם מגיע קהל גדול .אחת הבעיות היא שכיום יש מגוון גדול כל כך של בלוגים שעוסקים בשירה עד שהקורא הממוצע שפשוט מחפש יצירה טובה מתקשה לדעת איפה לחפש.

יותר מאי פעם יש צורך באתר מרכזי אחד שישמש כמקום שבו כולם ידעו שיש בו יצירות טובות ואף חשובות.

מטרת העל של האתר היא להפיץ את התרבות הישראלית בעולם ולקשור באמצעות התרבות גורמים שונים לתרבותנו, ובהם גם יהודים ואוהבי ישראל מחו"ל. הדבר ייעשה על-ידי תרגום יצירות נבחרות לשפות שונות.

המגזין יתמקד בכמה נושאים שמעניינים אותנו במיוחד:

• ספרות פופולרית ישראלית ועולמית

• קומיקס

• ספרות ילדים ונוער

• מדע בדיוני ופנטזיה ישראלית ועולמית

• ביקורות ומאמרים על ספרות יפה עכשווית: שירה ופרוזה

• ספרות יפה היסטורית ואירועים ספרותיים היסטוריים

• מאמרים אורחים בנושאי תרבות שונים ובענייני דיומא

תוכני האתר יופצו גם במדיה החברתית ובתקשורת לצורותיה השונות ואף העתידיות; ייעשה שימוש בכל סוגי הטכנולוגיה האפשריים כדי להפוך את התכנים לאינטראקטיביים ומעניינים יותר לקורא. כולנו תקווה שתסייעו לנו ככל שתוכלו ביוזמה זו, ובכך תסייעו[לתרבות העברית הישראלית כולה, לשימורה ולחיזוקה ברשת ומעבר לה ולהפצתה בעולם.

אל תודעת הקהל הרחבה. בדרך זו אנחנו מבקשים לעורר עניין ביוצרים ותיקים וחדשים בעלי ערך.

כמו כן, יש לנו עניין בכך שכל פרסום איכותי בבמה המרכזית יתורגם לשפה זרה ויוצב במדור במת העולם, כדי שיוכל להיקרא על-ידי דוברי אותה שפה בארץ ובחו"ל. תרגומים לספרדית, ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית וגרמנית עשויים להציג את הפרסומים העבריים בצורה הנרחבת ביותר. אנחנו שואפים לכך שהפרסומים האלה ימשכו תגובות מהעולם, ייצרו קשרים בין יוצרים בשפות השונות, התקשרויות בין מו"לים, מפיקים, אמרגנים וסוכני אמנות. באופן הזה יוכלו מתווכי האמנות להשתמש באתר להפצת יצירות וליהנות מפרסום במחירים זולים ברחבי העולם, בשל העלויות הנמוכות ברשת האינטרנט. במשך הזמן תתווספנה גם שפות אחרות, כדי להרחיב את תפוצת הבמה המרכזית בעולם.

יזמי הבמה המרכזית מביאים עמם "נדוניה" עשירה למדי. מדובר בארכיוני יצירות שהופיעו בכתבי-עת חשובים ומשפיעים כדוגמת עכשיו ותאומו האנגלי, The Jerusalem Review. כמו כן, יעמדו לרשות הבמה המרכזית פרסומים מתוך כתב-העת עמדה ואחרים.

יוצרים לא מעטים מתחום התרבות העברית תומכים ברעיון הקמתה של הבמה המרכזית. נמנים עמם פרופ' גבריאל מוקד, מו"ל הוצאת קשב לשירה, המשורר והמבקר יואב עזרא ,המשורר מירון אייזקסון , המשורר והמתרגם רפי וייכרט ואחד ממייסדי ההוצאה, גיורא לשם, עורכים של כתב-העת עמדה וממייסדיו, רן יגיל ואריק אייזנברג, ואנשי ספרות מובהקים נוספים.

מנהל האתר הוא בעל הבלוג המולטי היקום של אלי אשד, מבלוגי התרבות הפופולריים והנקראים ביותר ברשת בשש השנים האחרונות.

:

אלי אשד – עורך ראשי

ראה תמונה בגודל מלא

גיורא לשם מסאי ומבקר שירה – עורך מדור שירה

ניסים

ניסים כץ חוקר ומרצה לתקשורת ומבקר ספרות – עורך מדור פרוזה, אחראי מבזקים ואירועים

ירון ליבוביץ דוקטורנט לפילוסופיה – עורך מדעי רוח ויהדות.

ד"ר אמנון סטופ אסטרופיזיקאי – עורך מדור מדע פופולרי

משה

משה מנשהוף מו"ל הוצאת "כתב "  עורך פילוסופיה

שמעון פרידמן – עורך עידן חדש. מו"ל הוצאת "הדים"

בת דזבלי – אמנית רשת ואשת מחשבים.

Eran Hadas

ערן הדס משורר ואיש מחשבים

Keren Katz

קרן כץ גרפיקאית

אין בכוונתנו לפרסם את כל מה שנקבל או אף את הרוב אלא אך ורק את מה שיעמוד בסטנדרטים של העורכים ושיעבור את אישורם לפני הפרסום.עם זאת העורכים בהחלט מתכוונים לעבור על כל מה שיקבלו,בתקווה לגלות יוצרים ומסאים חדשים ומוכשרים ולטפח אותם.

הקמת האתר תהיה כרוכה כמובן בתמיכת חברים, פטרונים ואנשי עסקים ופרסומאים שיש להם עניין בקידום התרבות העברית בארץ ובחו"ל.

אנחנו קוראים לכל המעוניינים בכך להצטרף ולתמוך ביוזמת הקמתו של "יקום תרבות" כבמה המרכזית של תרבות עברית וישראלית שתפיץ את אורה בארץ ובחו"ל.

היכנסו כולכם באופן קבוע ל:

אתר יקום תרבות –הזירה המקוונת לתרבות עברית

סרדיניה-האי שמחוץ לזמן

….סרדיניה שהיא כמו שום מקום ,סרדיניה שאין לה היסטוריה לא תאריכים לא גזעים שום דבר. לא הפיניקים לא הקרתגנים לא הרומאים ולא הערבים וגם לא האיטלקים  כבשו אותה באמת.

היא נמצאת תמיד בחוץ , מחוץ  לזמן מחוץ לתרבות ומחוץ להכל היא תמיד רק בזמן שלה.

היא איטלקית היום אבל יש את הרוח הסארדינית הבלתי כבושה. והיא חומקת דרך הרשת של התרבות האירופית הישנה.

סרדיניה ! אבודה בין אירופה ואפריקה ושייכת לאף אחד מהם .שייכת לכלום. מעולם לא השתייכה לאף אחד גם לא לפיניקים ולרומאים. סרדיניה לנצח מחוץ לזמן ולהיסטוריה."

ד.ה. לורנס SEA AND SARDINIA

זהו המאמר הראשון בסדרה שמבוססת על רשמי מכנס בנושא הקומיקס של ארצות הים התיכון שאליו הוזמנתי בקליארי בירת האי סרדיניה.

ולהלן  סקירה על התרבות והסבפרולת הסרדינית וההיסטאוריה הקדומה של סרדיניה והתרבות המסתורית שלה התרבות הנוראגית ש1300 שנה לפני הספירה היגיעה גם לארץ ישראל .

ראו באתר "יקום תרבות "

האי שמחוץ לזמן

החיוך של המונה ליזה

 

היום ה29-12-2010 אני אופיע בערוץ הראשון בטלביזיה בתוכנית"מהיום למחר" עם   דוד ויצטום בשעה 23.30 בלילה ואדון בתעלומות השונות הקשורות באמן המפורסם מהמאה ה-15 לאונרדו דה וינצ'י .

ובאופן מיוחוד באלו הקשורות בציוריו "מונה ליזה" והסעודה האחרונה".

הציבור מוזמן לצפות.

ראו עוד

החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

עדיין מחכים לברברים

עוד טעימה מאתר "יקום תרבות " שיעלה לרשת בינואר 2011.

מאמר על שירו המפורסם מאוד של המשורר היווני מאלכסנדריה "קוואפיס " מחכים לברברים " שיר שהוא מפורסם היום כל כך  עד שיש הרואים בו את "ההימנון של אירופה המודרנית"".

המשורר הישראלי אמיר אור כתב לו מעין שיר המשך אבל צרה צרורה הוא שינה את הכוונה  של המשורר המקורי לחלוטין.

ראו

עדיין מחכים לברברים

ועוד מאמר מ"יקום תרבות "

"ספינת האוויר של הרצל

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 469 שכבר עוקבים אחריו