החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

 

בקברו בטירה שבצרפת, לאונרדו דה-וינצ'י בוודאי משקיף בשביעות רצון על המיתוס שתפח סביבו ועל העיסוק האובססיבי בחידותיו. ובתיאוריות קונספירציה מוזרות שהוא עומד במרכזן  אבל החיוך הזחוח שלו עשוי להימחק בכל רגע, אם תאושר בקשתם של מעריציו לשלוף משם את עצמותיו רק כדי לפתור עוד אחת מהתעלומות שהותיר. 

ראו :

החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

דיבוק צא!:החלק הראשון

 

לפני כמה ימים ביקר בישראל סופר פנטזיה אמריקני העסוק כעת בכתיבת סדרת סיפורי מתח המבוססים על המיסטיקה של עמים שונים. אחד הספרים הבאים בסדרה יתבסס על מיסטיקה יהודית וכדי לחקור את הנושא כהלכה הוא החליט לבקר בישראל ולחפש מומחים בשני נושאים שבהם יש לו עניין מיוחד – הגולם והדיבוק. נושאים אלה אמורים למלא תפקיד נכבד בספר הנ"ל.

שמי הועלה לפניו כמומחה לנושאים אלו, וכך מצאתי את עצמי יושב בבית קפה עם הסופר ומסביר לו בסבלנות נושאים אזוטריים שונים הקשורים לגלמים ודיבוקים, ומעלה הצעות כיצד אפשר להשתמש בהם בצורה סיפורית.

הדבר מעניין מאחר שבעשרות השנים האחרונות כל הסיפור ונושא "הדיבוק "נראה היה כ"פָּאסֶה" כמשהו שיש להכניסו לבויידאם, לשכוח ממנו ולעבור הלאה בעידן הרציונלי המדעי שלנו. ניתן לומר בבירור, שיש פרץ של התעניינות בנושא זה בשנים האחרונות, בדומה לזה שיש בגולם.

אז לפניכם הנה חלק ראשון בסדראת מאמרים שעולה במדור "העידן החדש" באתר "יקום תרבות " שעוסקת בתופעת הדיבוק " במציאות ההיסטורית בפולקלור ובתיאטרון.

והפעם דיון מפורט בטקסי גירוש הדיבוקים ושיטותיהנם של מגרשי הדיבוקים לזהות ולסלק דיבוקים  לאורך הדורות.

דיבוק צא ! החלק הראשון  

ברוכים הבאים למגזין :"יקום תרבות-הזירה המקוונת לתרבות עברית"

הלוגו של  אתר "יקום תרבות ". ציירה קרן כץ

אני שמח לבשר שהיום ה1.1-2011 ביום הראשון של עשור חדש עולה רשמית לרשת אתר תרבות חדש בשם :

"יקום תרבות-הזירה המקוונת לתרבות עברית ".

אתר "יקום תרבות" מיועד להיות במה מרכזית לתרבות העברית והישראלית, הן למתעניינים בה בארץ והן למי שעשויים להתעניין בה בחו"ל.

אנו רואים את האתר כהמשך למגזינים לספרות ולתרבות עברית מהעבר דוגמת "השילוח, "התקופה, "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד, "סימן קריאה" בעריכת מנחם פרי, כולם כתבי עת מרכזיים בזמנם שהובילו את הספרות והתרבות העברית כמה דרגות קדימה. וכך גם אנחנו מתכוונים לעשות, תוך שימוש באמצעים הטכנולוגיים החדשים ביותר – האינטרנט, הספר האלקטרוני ואלה שיבואו אחריהם.

לצערנו, מגזינים מודפסים לתרבות ולספרות נקראים כיום על-ידי קהל קוראים מצומצם, מאות אחדות לכל היותר. מרבית הקוראים הצעירים נמנעים מלעיין בהם כלל. כתבי-עת ותיקים כדוגמת מאזניים ועיתון 77, ולצידם כתבי-עת שוליים אחדים, חדלו לתפוס מקום כלשהו בתודעה הישראלית.

ועם זאת, בהחלט יש מקום לכתב עת איכותי לתרבות על מגוון נושאיה.

גם ברשת יש היום מחסור באתרי תרבות טובים באמת שאליהם מגיע קהל גדול .אחת הבעיות היא שכיום יש מגוון גדול כל כך של בלוגים שעוסקים בשירה עד שהקורא הממוצע שפשוט מחפש יצירה טובה מתקשה לדעת איפה לחפש.

יותר מאי פעם יש צורך באתר מרכזי אחד שישמש כמקום שבו כולם ידעו שיש בו יצירות טובות ואף חשובות.

מטרת העל של האתר היא להפיץ את התרבות הישראלית בעולם ולקשור באמצעות התרבות גורמים שונים לתרבותנו, ובהם גם יהודים ואוהבי ישראל מחו"ל. הדבר ייעשה על-ידי תרגום יצירות נבחרות לשפות שונות.

המגזין יתמקד בכמה נושאים שמעניינים אותנו במיוחד:

• ספרות פופולרית ישראלית ועולמית

• קומיקס

• ספרות ילדים ונוער

• מדע בדיוני ופנטזיה ישראלית ועולמית

• ביקורות ומאמרים על ספרות יפה עכשווית: שירה ופרוזה

• ספרות יפה היסטורית ואירועים ספרותיים היסטוריים

• מאמרים אורחים בנושאי תרבות שונים ובענייני דיומא

תוכני האתר יופצו גם במדיה החברתית ובתקשורת לצורותיה השונות ואף העתידיות; ייעשה שימוש בכל סוגי הטכנולוגיה האפשריים כדי להפוך את התכנים לאינטראקטיביים ומעניינים יותר לקורא. כולנו תקווה שתסייעו לנו ככל שתוכלו ביוזמה זו, ובכך תסייעו[לתרבות העברית הישראלית כולה, לשימורה ולחיזוקה ברשת ומעבר לה ולהפצתה בעולם.

אל תודעת הקהל הרחבה. בדרך זו אנחנו מבקשים לעורר עניין ביוצרים ותיקים וחדשים בעלי ערך.

כמו כן, יש לנו עניין בכך שכל פרסום איכותי בבמה המרכזית יתורגם לשפה זרה ויוצב במדור במת העולם, כדי שיוכל להיקרא על-ידי דוברי אותה שפה בארץ ובחו"ל. תרגומים לספרדית, ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית וגרמנית עשויים להציג את הפרסומים העבריים בצורה הנרחבת ביותר. אנחנו שואפים לכך שהפרסומים האלה ימשכו תגובות מהעולם, ייצרו קשרים בין יוצרים בשפות השונות, התקשרויות בין מו"לים, מפיקים, אמרגנים וסוכני אמנות. באופן הזה יוכלו מתווכי האמנות להשתמש באתר להפצת יצירות וליהנות מפרסום במחירים זולים ברחבי העולם, בשל העלויות הנמוכות ברשת האינטרנט. במשך הזמן תתווספנה גם שפות אחרות, כדי להרחיב את תפוצת הבמה המרכזית בעולם.

יזמי הבמה המרכזית מביאים עמם "נדוניה" עשירה למדי. מדובר בארכיוני יצירות שהופיעו בכתבי-עת חשובים ומשפיעים כדוגמת עכשיו ותאומו האנגלי, The Jerusalem Review. כמו כן, יעמדו לרשות הבמה המרכזית פרסומים מתוך כתב-העת עמדה ואחרים.

יוצרים לא מעטים מתחום התרבות העברית תומכים ברעיון הקמתה של הבמה המרכזית. נמנים עמם פרופ' גבריאל מוקד, מו"ל הוצאת קשב לשירה, המשורר והמבקר יואב עזרא ,המשורר מירון אייזקסון , המשורר והמתרגם רפי וייכרט ואחד ממייסדי ההוצאה, גיורא לשם, עורכים של כתב-העת עמדה וממייסדיו, רן יגיל ואריק אייזנברג, ואנשי ספרות מובהקים נוספים.

מנהל האתר הוא בעל הבלוג המולטי היקום של אלי אשד, מבלוגי התרבות הפופולריים והנקראים ביותר ברשת בשש השנים האחרונות.

:

אלי אשד – עורך ראשי

ראה תמונה בגודל מלא

גיורא לשם מסאי ומבקר שירה – עורך מדור שירה

ניסים

ניסים כץ חוקר ומרצה לתקשורת ומבקר ספרות – עורך מדור פרוזה, אחראי מבזקים ואירועים

ירון ליבוביץ דוקטורנט לפילוסופיה – עורך מדעי רוח ויהדות.

ד"ר אמנון סטופ אסטרופיזיקאי – עורך מדור מדע פופולרי

משה

משה מנשהוף מו"ל הוצאת "כתב "  עורך פילוסופיה

שמעון פרידמן – עורך עידן חדש. מו"ל הוצאת "הדים"

בת דזבלי – אמנית רשת ואשת מחשבים.

Eran Hadas

ערן הדס משורר ואיש מחשבים

Keren Katz

קרן כץ גרפיקאית

אין בכוונתנו לפרסם את כל מה שנקבל או אף את הרוב אלא אך ורק את מה שיעמוד בסטנדרטים של העורכים ושיעבור את אישורם לפני הפרסום.עם זאת העורכים בהחלט מתכוונים לעבור על כל מה שיקבלו,בתקווה לגלות יוצרים ומסאים חדשים ומוכשרים ולטפח אותם.

הקמת האתר תהיה כרוכה כמובן בתמיכת חברים, פטרונים ואנשי עסקים ופרסומאים שיש להם עניין בקידום התרבות העברית בארץ ובחו"ל.

אנחנו קוראים לכל המעוניינים בכך להצטרף ולתמוך ביוזמת הקמתו של "יקום תרבות" כבמה המרכזית של תרבות עברית וישראלית שתפיץ את אורה בארץ ובחו"ל.

היכנסו כולכם באופן קבוע ל:

אתר יקום תרבות –הזירה המקוונת לתרבות עברית

סרדיניה-האי שמחוץ לזמן

….סרדיניה שהיא כמו שום מקום ,סרדיניה שאין לה היסטוריה לא תאריכים לא גזעים שום דבר. לא הפיניקים לא הקרתגנים לא הרומאים ולא הערבים וגם לא האיטלקים  כבשו אותה באמת.

היא נמצאת תמיד בחוץ , מחוץ  לזמן מחוץ לתרבות ומחוץ להכל היא תמיד רק בזמן שלה.

היא איטלקית היום אבל יש את הרוח הסארדינית הבלתי כבושה. והיא חומקת דרך הרשת של התרבות האירופית הישנה.

סרדיניה ! אבודה בין אירופה ואפריקה ושייכת לאף אחד מהם .שייכת לכלום. מעולם לא השתייכה לאף אחד גם לא לפיניקים ולרומאים. סרדיניה לנצח מחוץ לזמן ולהיסטוריה."

ד.ה. לורנס SEA AND SARDINIA

זהו המאמר הראשון בסדרה שמבוססת על רשמי מכנס בנושא הקומיקס של ארצות הים התיכון שאליו הוזמנתי בקליארי בירת האי סרדיניה.

ולהלן  סקירה על התרבות והסבפרולת הסרדינית וההיסטאוריה הקדומה של סרדיניה והתרבות המסתורית שלה התרבות הנוראגית ש1300 שנה לפני הספירה היגיעה גם לארץ ישראל .

ראו באתר "יקום תרבות "

האי שמחוץ לזמן

החיוך של המונה ליזה

 

היום ה29-12-2010 אני אופיע בערוץ הראשון בטלביזיה בתוכנית"מהיום למחר" עם   דוד ויצטום בשעה 23.30 בלילה ואדון בתעלומות השונות הקשורות באמן המפורסם מהמאה ה-15 לאונרדו דה וינצ'י .

ובאופן מיוחוד באלו הקשורות בציוריו "מונה ליזה" והסעודה האחרונה".

הציבור מוזמן לצפות.

ראו עוד

החיוך של לאונרדו דה וינצ'י

עדיין מחכים לברברים

עוד טעימה מאתר "יקום תרבות " שיעלה לרשת בינואר 2011.

מאמר על שירו המפורסם מאוד של המשורר היווני מאלכסנדריה "קוואפיס " מחכים לברברים " שיר שהוא מפורסם היום כל כך  עד שיש הרואים בו את "ההימנון של אירופה המודרנית"".

המשורר הישראלי אמיר אור כתב לו מעין שיר המשך אבל צרה צרורה הוא שינה את הכוונה  של המשורר המקורי לחלוטין.

ראו

עדיין מחכים לברברים

ועוד מאמר מ"יקום תרבות "

"ספינת האוויר של הרצל

ספינת האוויר של הרצל

אני שמח  לבשר שמגזין "יקום תרבות"  שאני עורך עם עוד צוות שלם של עורכים כמו גיורא לשם "ד"ר אמנון סטופ ,ניסים כץ ,ירון ליבוביץ משה מנשהוף ואחרים מתקרב לרגע השקתו הרשמית לציבור הרחב ברשת בחודש ינואר 2011.

ובנתיים הקוראים מוזמנים לבקר  בגרסת הביתא של האתר ולהגיב עליה .

והנה לפניכם טעימה ראשונה מ"יקום תרבות ".

מאמר בין שני חלקים   לרגל 150 שנה להולדתו של  חוזה המדינה בנימין זאב הרצל  , שחזה  את בנייתה של ספינת האוויר הראשונה כמה חודשים בלבד לפני בניתה וטיסתה של ספינת האוויר האמיתית  !

ספינת האוויר של הרצל :

החלק הראשון

החלק השני

ועוד מאמר מ"יקום תרבות "

עדיין מחכים לברברים "

איור לסיפורו של הרצל "ספינת האוויר המונחית".

המוצא האמיתי של המשפחות

עץ היחס של צאצאי הרב יוסף זונדל מסלאנט ובהם אישתו של הסופר חיים באר. צייר יוסף זונדל וסרמן.  

אורי מאיר סופר ומו"ל ואזרח גאה   של באר שבע  כתב את השיר הזה שהוא בגדר פרודיה על המרצה שלו במחלקה לספרות עברית באונ' בן גוריון  חיים באר ועל בעל האתר ששניהם מתעניינים באופן אובסיסיבי (?)  בגנאלוגיה ויכולים למנות את סדר הדורות שלהם עד המאה ה16 במקרה שלי ( עד המאה ה18 במקרה של חיים באר ).

 אה כן חיים באר ואני מקורבים משפחתית דרך אישתו של חיים באר שהיא צאצאית של הרב יוסף זונדל מסלנט כמוני .

אז הנה תגובתו של אורי מאיר לעניין הגנאלוגי הזה .

מוצא המינים

מאת אורי מאיר

נקט חיים באר פעם זו הלשון

ששמעה הוא מפי הסופר שי עגנון

חייב מוצאו להכיר כל אדון

לפחות עד דורו של אדם הראשון

שקלתי ביררתי בדקתי המון

תולדות להכיר, לברר החשבון

ועתה כבר הגיע הזמן לפירעון

תולדות אבותי להציג בגאון

נולדתי מאבא, וזהו הסוף

אבי היה ערס אבל בעל מעוף

ואבא של אבא היה ערס עם תוף

ואביו היה ערס, כך הלוך ושפוף

וכולי וכולי עד אדם כך נחשוף

ואביו לפניו היה ערס וגם קוף

ואמו של הקוף לא תנחשו לעולם

מכל החיות הייתה שושנת ים

ואמה של אותה שושנה חביבית

הייתה במחילה בת פרח כרובית

עגולה ושמנה כמו החבית

בצורה בעלת הגנה מירבית

הכרובית שיוליד אותה יום אחד בני

שאותו כמובן הולדתי אני!

הבלוג של אורי מאיר

סיפורים קצרים בחינם:

 English Blog:

ועוד משהו על אבי אבותיו של חיים באר הרב ישעיהו ברדקי

ועוד עניינים גנאלוגיים שבהם עסק חיים באר בזמנו

הפרוכת של הקיסר נפוליון

עלילות הגברדיה היהודית

עץ המשפחה של יוסף זונדל מסלנט שמראה איך אישתו של חיים באר מקורבת אלי

השיבה מסרדיניה

 

 

גיבורי הקומיקס של האי סרדיניה ובראשם איש המערב הפרוע טקס וילר ( שהצייר המפורסם שלו גלפ היה מסרדיניה ) והבלש העתידני נתן נבר ודמויות אחרות מעולם הקומיקס של סרדיניה  עומדים מול הנוראגה   המבנה הקדום והמסתורי סמלה של סרדיניה .
Cover for the Bepi Vigna's boock "Parole in Nuvole", 

חזרתי מסרדיניה מכנס של 5 ימים.

אלי אשד, אורי פינק רוני אורן ומארגני כנס |נוס " בסרדיניה " צילם אריס מנדראקיס
במהלך הכנס השתתפתי בחמישה אירועים שונים.  נתתי את הצד הישראלי בדיון על הסכסוך הישראלי הפלסטינאי בקומיקס ובמציאות.  השתתפתי בפאנל על הדרך שבוה מוצגים הערבים בקומיקס הישראלי.

נתתי הרצאה על הקומיקס הישראלי .

 דנתי בפאנל על גיבור העל ביהדות ובישראליות לעומת דמויות העל של התרבויות הנוצריות. .  

חוברת על קומיקס עברי שהוצאה לאור בידי מאכגני הכנס בסרדיניה .

ונתתי את נאום הסיום של הכנס כולו שעסק בתרומתה המיוחדת  של סרדיניה ובתרומתו של הקומיקס הסרדינאי לתרבות העולמית.
פגשתי שם נציגים של עולם הקומיקס מארצות הים התיכון מסרדיניה מיווןן ממצרים ראיינתי כל אחד מהם וגם את איש האנימציה הישראלי רוני אורן שהיה גם הוא ביחד עם אורי פינק הקומיקסאי בכנס.

חוברת על קומיקס ערבי .הוצאה לאור בידי מארגני הכנס בסרדיניה.

אני ואורי פינק ושאר המשתתפים גם הוסרטנו באופן מיוחד בידי אנשי הכנס כשאנו מחווים את דעתנו על דברים שונים ברומו של עולם ובהם  קומיקס יהודי וערבי ויחסי ישראל ופלסטינאים ( כן הסכסוך הישראלי הפלסטינאי תפס מקום מרכזי בכנס שבו השתתף בין השאר נשיא אגודת ידידות סרדיניה עם פלסטין )  ומקומה של סרדיניה בעולם.וכיצד היא יכולה להביא ליתר אחווה בין אומות הים התיכון.


סדרה של מאמרים על כנס זה  יופיעו במגזין חדש ברשת בעריכתי בשם "יקום תרבות"

בכל מאמר יהיה ראיון עם כל אחד מהמשתתפים וסקירה על עולם הקומיקס של ארצו.
    הכנס הסרדינאי הולך להיות לדעתי  כנס הקומיקס המתועד ביותר של כל הזמנים.
 
 
גיליון מיוחד באנגלית על הקומיקס של האי סרדיניה .הוצא לאור עבור כנס NUS.
 
 
ראו

פורץ דרך בורמה

 

הלוח שאותו היציבה הקרן הקיימת לזכרו של משה אשד ב"דרך בורמה".

ביום שישי ה26 לחודש נובמבר 2010 חנכה הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל) נקודת הדרכה על דרך בורמה לזכרו של דודי משה "מוסה "אשד.

הנקודה נמצאת מעל הסרפנטינות ונושקת למקום המפגש עם שביל ישראל

מיקום אידיאלי להסבר ומנוחה לקבוצות קטנות ובינוניות.

במקום הונחו לוחות שמספרים על פעילותו של מוסא אשד לגילוייה של דרך בורמה.

עטיפת חוברת שירי ארץ ישראל שהיו חביבים במיוחד על מוסא השד והופקה במיוחד עבור אירוע ההנצחה.

מוסא אשד היה מחלוצי תעשיית התיירות ובוגר קורס מורי הדרך הראשון מוסה לאורך השנים היה בין מקימי האירגון הארצי והאירגון העולמי של מדריכי סיורים ,והוא היה הישראלי היחיד עד כה ששימש כנשיא האירגון העולמי.

אולם הוא ידוע אף יותר כאחד מהלוחמים הנועזים ביותר של מלחמת העצמאות ,כאחד ממפקדי שיחרור הנגב והוא ידוע אולי יותר מכל כאחד

מהאנשים שגילו את דרך בורמה במסע הרגלי שביצע במקום בעת המצור על ירושלים ובחושיו המחודדים הבין שהדרך הזאת יכולה להיות אידיאלית לפריצת המצור.

סיפור גילויה של דרך בורמה הפך מאז למפורסם .הוא סופר שוב ושוב באמצעי מדיה שונים.

שיירות באש

בספרות היפה בידי הסופר מנחם תלמי בספרו "הבחורים לא הכזיבו " ו"שיירות באש".  

 ובידי הסופר יהודה סלוצקי בסיפור בשם "דרך חדשה לירושלים".

כקומיקס בסיפור ב"דבר לילדים בשם "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון.

 ובסיפור בהארץ שלנו " בשם יוסקה מאיור מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן ,

קובץ:Cast original.jpg

בקולנוע ההוליוודי בסרט "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דוגלאס  ( שמוסא עצמו שימש עבורו כיועץ).

אל הטקס היגיעו בני המשפחה וגם עשרות רבות מידידיו של מוסא רבים מהם אנשים שנלחמו עימו במלחמת העצמאות ומאז המשיכו להיות עימו בקשר במשך כ60 שנה .כמה מהם עמדו וסיפרו על פעילותו של מוסא כלוחם וכמדריך במקומות שונים ומשונים בארץ ובעולם.לאחר מכן נחשף הלוט מהלוח שאותו היציבה קק"ל במקום המנציח את גילוי דרך בורמה בידי מוסא אשד.

 

בטקס הושמע שיר שכתבה נכדתו של מוסה ,גל בת התשע וחצי :

לישון בדרך בורמה

מאת גל אשד

לחניכת נקודת הנצחה  ביער דרך בורמה   על שמו של מוסה אשד

האורנים נעים ברוח

על דרך בורמה

מלחשים  את השיר הישן

שאותו כל כך אהבת בחייך

האדמה הזאת זוכרת אותך

מהשנים רבות שהלכת במשעוליה

אהבת אותה בשוכבך ובקומך

בימי שלום ובימי מלחמה

וכעת היא פוקדת אותך

ובחילופי העונות

מנביטה עלעלים ירוקים

על אבניך.

 

 

נספח

  

  

מוסה אשד תיאר את גילוי דרך בורמה בספר שכתב

  

והנה הפרק הרלבנטי :

  

ראו גם

האיש שגילה את דרך בורמה

בחזרה לדרך בורמה

דרכו האחרונה של לוחם

משה אשד באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר

ע' 4273-4274

פורץ דרך לבירה

מוסא אשד בפשיטה ימית בניצנים בתש"ח

פגישה עורת עם מוסא אשד

מבצע סבא וסבתא:ידידיו של מוסא אשד זוכרים

 אתה ראשון יא מולכו : האם קזבלאן שירת  תחת פיקודו של מוסא אשד?

יוסקה מאיור בדרך בורמה

תודה לירדן הורן על הצילומים.

תודה לירדן הורן על הצילומים .

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 470 שכבר עוקבים אחריו