לא בבית ספרנו.

 

 

מערכת החינוך נמצאת בקריסת מערכות טוטלית והיא כיום שרויה באנרכיה מוחלטת קובעת עינת וילף בספרה החדש. בחזרה לאלף בית "  כל עשרות או מאות  הרפורמות שבוצעו בעשרות השנים האחרונות נכשלו כולן  ורק הרעו את המצב .

אז מה אפשר לעשות ? האם יש פיתרון ?

עינת וילף טוענית יש פיתרון פשוט לכאורה  אך גם קשה מאין כמוהו.

 והחלופה  לפיתרון זה? 

קריסה מוחלטת ובלתי נמנעת של מערכת החינוך. 

 

 

אי אז ב1996 הייתי מעורב  ביחד עם ציון שורק בכתיבת חוברת עבור הסתדרות המורים בשם "שינויים בגישות ארגוני המורים בשאלת מיקצוע ההוראה :גישות שונות לסוגית התמקצעות ההוראה".

 החוברת בדקה את הסיבות להתדרדרות התדמיתית של מקצוע ההוראה וסקרה גישות שונות שהוצעו בחו"ל כדי לעצור זאת ולחזק מחדש את מעמד המורה. הגישה שהוצעה בידינו הייתה להציג את ההוראה כ"פרופסיה " גם מאחר שזה מה שהיה מקובל אז בארה"ב.

 החוברת קבעה שיש לעודד גישה זאת של "התמקצעות ההוראה"כאמצעי לשיפור מעמדם של המורים בחברה.
ציון שורק מאז היה אחראי לתוכנית הסתדרות המורים לשיפור מצב המורים שכיום מיושמת בידי משרד החינוך.
אולם האם מצב המורים ומעמדם בחברה אכן השתפר בנתיים ?
כלל וכלל לא נהפוך הוא.

ב-13 השנים מאז פירסום החוברת מעמד המורים  רק התדרדר והלך וכיום יש מחסור חמור שרק מתחזק והולך במורים מחסור שסימניו רק החלו להיות מורגשים ב-1996 אך מורגשים היטב בשנת 2009.
ללא קשר להתמקצועותה של ההוראה הרושם היום בציבור הרחב ובציבור המורים הוא שההוראה נמצאת בשפל חמור שלא היה כמוהו.
המצב הנוכחי בתחום ההוראה ובתי הספר מתועד היטב בספרה החדש של עינת וילף שאותו כתבה עם אימה מירי וילף , "
בחזרה לאלף -בית : הדרך להצלת מערכת החינוך (ללא תוספת תקציב " העוסק בתיאור ללא כחל ושרק  ומצמרר למדי עבור כל מי שלמד בבתי ספר בישראל לפני שנות השמונים את מצב בתי הספר בישראל דהיום ועדש כמה הוא גרוע ורק הולך ומתדרדר.  
היא גם מציעה פתרונות משלה .
עינת וילף היא כיום המועמדת מספר 14 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. ב-2003 היא פירסמה ספר חזון לגבי עתידה של החברה הישראלית בשם "
מקימים לוחמים ואנחנו ".
ספרה החדש הוא בגדר הפתעה שכן היא עוסקת בו בניתוח חסר רחמים בצד האפל של החברה הישראלית זהד שיכול למנוע הגשמת כל רעיון שאותו היציעה בספרה הקודם.
ולהלן ראיון עם עינת וילף בנושא.

 

עינת וילף את ראית את הנתונים החמורים על המצב הירוד של תלמידי ישראל במקצועות  הלימוד השונים שבבחינה בינלאומית נמצא שהם באחד המקומות האחרונים מבין המדינות שנבדקו. לדעתך זה עוד יחמיר ?
עינת : במדיניות הקיימת אין שום סיבה טובה שזה ישתפר, שום רפורמה מהסוג שאנחנו רגילים אליהן לא תעזור . המצב רק יחמיר .
אז מה דעתך על מצב החינוך היום בישראל ? האם היית מגדירה אותו כנסבל ?:
עינת: בכלל לא . הייתי מגדירה אותו כנתון במצב של קריסה ,אפשר לאמר בגסיסה נמשכת ומתגברת . מערכת החינוך הציבורית נמצאת במצב חרום. בבתי הספר קשה מאוד לקיים לימודים סדירים. תלמידים רבים אינם לומדים כיוון שהם נתונים לטרור של תלמידים בריונים. המורים עומדים חסרי אונים מול הבריונים האלימים – תלמידים והורים – כיוון שהם מסורסים בידי חוקים לא הגיוניים, חוזרי מנכ"ל מיותרים, רפורמות לא יעילות ואף מזיקות, והתערבות בלתי פוסקת של גורמים חיצוניים שאין להם הבנה רבה לגבי המצב האמיתי בשטח   המפריעים להם במקרה הטוב ושמונעים מהם לבצע  את תפקידם כמורים ומחנכים במקרה הרע.
מערכת החינוך היא מערכת מדממת ולא מתפקדת שנמצאת במצב חמור ביותר .
וצריך להבין הקריסה היא תוצר של תרבות שלמה של שקר והתעלמות מהמצב כפי שהוא. הציונים והזכאויות לבגרויות הם בחלק ניכר מאוד תוצר של העתקות רמאויות ואיומים על מורים בידי הורים ותלמידים .
כולם יודעים את זה אבל מתעלמים וההצעות לפיתרון הן כולן לא רלבנטיות יקרות ולעיתים מסוכנות ממש.
במקום לטפל ביסודות הרעועים של המערכת משקיעים בדברים לא רלבנטיים .
אבל הרי ידוע שדווקא מועברים תקציבים גדולים למערכת החינוך ?
עינת : מתוך כ-30 מיליארד שקלים שמהווים את תקציבה השנתי של המערכת, במקרה הטוב ביותר מנוצלים 20 אחוז כלומר 20 מיליארד שקל יורדים לטמיון. הסיבה היא שהזמן של המורים והתלמידים מתבזבז כתוצאה מכישלון המערכת לייצר אווירה של לימודים. הלימודים מתקיימים תוך רעש בלתי פוסק, הפרעות מתמידות לשיעור ומתי מעט תלמידים מגיעים מוכנים לשיעור וקשובים במהלכו. . כך נעלמים לפחות 80% מתקציב החינוך לחור השחור של השיעור שבו מורים בקושי מצליחים ללמד ותלמידים בקושי לומדים. הבעיה אינה תקציבים – היא בזבוז משווע שלהם.

גם במדינות המערב האחרות יש בעיות חמורות במערכת החינוך לדעתך זה מסיבות דומות ?
עינת: מדינות בכל העולם מתמודדות עם בעיות בתחום החינוך, אבל הבעיה שלנו היא שאנחנו גם מידרדרים באופן יחסי לאחרים . בכל מקרה צריך להפסיק להסתכל כל הזמן מה קורה במדינות האחרות. קשה להגיד שכל מיני רפורמות שיושמו כאן בעקבות ניסיונות במדינות אחרות התגלו כהצלחה גדולה. צריך לראות מה הצליח אצלנו ולהשתמש בזה כמודל . לא צריך לקחת מודלים ממדינות אחרות, אלא פשוט למצוא כאן בישראל מורים שהשיטות שלהם עובדות ולהשתמש בהם כמודלים לשינוי.



איך את מסבירה את הכישלון של מערכת החינוך הישראלית ?
עינת :אחת הסיבות העיקריות היא שכל פעם שראשי המערכת מנסים לשפר משהו במערכת החינוך , הם לא לוקחים בחשבון כלל את מי שהם המשאב העיקרי של המערכת – את המורים . במקום לנצל את הידע, הכישורים והניסיון שלהם , מתייחסים אליהם בזלזול כאל פועלים שחורים האמורים ליישם מדיניות של גורמים חיצוניים. רק המורים יכולים לדעת מהן הבעיות האמיתיות ורק המורים המנוסים והטובים יכולים להציע פתרונות.
הגורם היחיד שעוצר היום את קריסתה המוחלטת של המערכת הם המורים ולא אף אחד אחר . וכוחם של המורים הולך ותש.
שרים ואנשי מנהל החינוך ממשיכים בביצוע רפורמות גרנדיוזיות חסרות טעם שאותן הם מבצעים תוך גישה של זילזול מוחלט במורים.
והשנאה למורים והזלזול בהם ובידע שלהם היא בעוכריה של המערכת.

האם כוונתך שראשי המערכת מזלזלים ובזים למורים ?
עינת : בהחלט. היגענו למצב שבו ברור לכולם במשרד החינוך שהבעיה היא כביכול מורים גרועים.
זו טעות חמורה. זה לא ברור בכלל . הבעיה האמיתית היא לא המורים הגרועים.

יש כאלה,אבל הם מתי מעט וזו לא הבעיה..
הבעיה היא שהמערכת משתקת את המורים הטובים או אלה שיכלו להיות טובים אילו היו להם תנאים מינימאליים לפעול. מורים שהיו יכולים להיות מורים טובים ואף מצוינים נאלצים לפעל בהתמודדות אינסופית נגד הורים ותלמידים שחותרים תחת סמכותם ללא כל גיבוי וללא כלים לפעולה. בתנאים אלה הם כמעט לא באים לידי ביטוי.
מורים אלה בתנאים אחרים ובמערכת אחרת היו מוצאים מעצמם את המירב ואז גם היה מתברר שהמירב הזה הוא הרבה מאוד.
אלי :ומה עם כל  עשרות הרפורמות שהוצעו לאורך  עשרות השנים האחרונות  במערכת החינוך ? האם הם לא שיפרו משהו ?
עינת: כל מאות ואלפי ההצעות הבלתי פוסקות לשינויים עוסקות בתוכניות הלימודים בשינויים תקציביים ובשינויים מבניים. אלו פתרונות בכיוון הלא נכון. במקרה הטוב ביותר הם יביאו ,אולי לשינויים קטנים פה ושם וגם כן לא לטווח הארוך.. הצעות אלה מגיעות גם בדרך כלל ממי שאינם יודעים מה באמת קורה בשטח. ההצעות לשינוי לא נותנות תשובות לבעיות האמיתיות החשובות שבלעדיהן שום דבר לא יפתר באמת.
מהן לדעתך הבעיות המרכזיות והאנדמיות ביותר של מערכת החינוך הישראלית ?
איזה צעדים בסיסיים יש לעשות כדי לפתור אותן ?

עינת : צריך להבין שכל הרפורמות השונות ניתנות מהמניעים החיוביים ביותר אבל בסופו של דבר התוצאה היא רק אחת ויחידה :
בילבול מוח  מיותר נוסף  והפרעה נוספת למורים בעת ביצוע תפקידם  במקצוע התובעני ביותר והחשוב ביותר שקיים.

 אז  כל ועדה חדשה מציעה רפורמה היסטורית ומרחיקת לכת.
זה יפה מאוד אבל ….
קודם כל לפני כל רפורמה נדרש שיהיה שקט בכיתה כשהמורה נכנס.
שלא יהיו הררי זבל בדרך לשיעור .
ששיעור יתחיל בזמן.
שתלמידים יגיעו לשיעור בזמן.
שיותר משני אנשים מבין 40 התלמידים יקראו את החומר לפני השיעור.
שתלמידים יוכלו לדבר בכיתה בלי שיעליבו אותם.
אם הדברים האלו יבוצעו ,אז ורק אז אפשר להתחיל לחשוב על איזו שהיא "רפורמה ".
אי אפשר לדבר על רפורמות בסביבה אלימה מלחיצה ומכוערת ובמצב של הפקרות וכאוס כפי שבתי הספר שלנו הם כיום. .

את יכולה להצביע על איזו שהיא רפורמה בעשרים 40 או חמישים השנים האחרונות שכן הצליחה לשפר במשהו באיזה שהוא תחום את מצב מערכת החינוך לעומת מה שהיה בעבר??
עינת : נראה לי שכל הרפורמות נעשו עם הכוונות הטובות ביותר בעולם. אבל לא נראה לי שיש איזו שהיא רפורמה ששיפרה את המצב באמת.קשה להגיד שיש תחום שאפשר להצביע בו על  איזה שהוא שיפור לאורך שנים לעומת המצב כפי שהיה לפני נניח חמישים שנה. .

האם לדעתך מצב מערכת החינוך לפני נניח חמישים שנה היה טוב יותר מאשר הוא היום ?

עינת :היא בהחלט הייתה טובה יותר..המערכת האקדמאית היום מתקיימת על השגי אותם שנים . אבל כפי שעיניך רואות השגי התלמידים היום לאחר עשרות שנים של רפורמות בלתי פוסקות שהתבססו על רפורמות מארה"ב ומגון ארצות אחרות אינם מתקרבים אפילו להשגים של התלמידים בשנות החמישים והשישים
לא צריך לחזור למצב שהיה לפני  50 שנה אבל כן צריך להשקיע במי שלומד ולא במי מפריע.


איפה ומתי החל לדעתך הכשל הגדול הבסיסי ( אם יש או היה כזה ) בתחום מערכת החינוך שממנו הכל רק ממשיך להתדרדר ?
עינת : הכשל החל בשנות השמונים ובגלל כמה סיבות:
גם בגלל קבלת פילוסופיות מחו"ל של העמדת התלמידים במרכז ודרישות מהמורים להתמקד בילדים בודדים ולא בשיפור הלימודים של כלל הכיתה .וגם בגלל פרוייקט האינטגרציה שהיה פרוייקט חיובי ביותר במהותו ,אבל כושל ביישומו – משרד החינוך היה נחוש להראות שכל הילדים מצליחים במידה שווה ולכן המורים קיבלו הוראות להתעלם מכישלונות של ילדים ומהתפרצויות של אלימות והתוצאות נראו מיד .

איך זה שעם כל כך הרבה תוכניות , וועדות ושני אירגוני מורים איש לא מצליח לעשות שום דבר בנושא כה בסיסי והכל רק ממשיך להתדרדר ?
עינת : משום שאף אחד מקובעי המדיניות לא קולט באמת מהן הבעיות האמיתיות בבתי הספר. והבעיות האמיתיות הן התדרדרות המשמעת בתי הספר גם והתדרדרות בסמכות ובכבוד למורים .
שרים וחברי כנסת אינם רוצים לעשות רפורמות קטנות. הרי לאף אחד מהם אין כוח להתעסק במשמעת בבתי הספר. .עוד לא נולדה ועדה שעסקה בנושא הניקיון בכיתות ובצילצולי הסלולארי בכיתה בזמן שיעור ובתביעות הורים המלוות באיומים להעלאת ציונים. . ועדות מעדיפות להכריז על שינויים גרנדיוזיים כשבשטח רמת היישום שלהם אפסית . .כל "הגדולים" עסוקים במהפכות שיירשמו על שמן ולא מבינים שהעבודה האמיתית היא בפרטים הקטנים – הלא חשובים לכאורה -אבל החשובים מכל .


אני אתן לך דוגמה
אולי ראית את הסרט " קרטה קיד"?

: לא
עינת . זה היה סרט על נער שבא ללמוד את אמנות הקראטה ממורה מומחה. לתדהמתו המורה המומחה שלח לתחילה לבצע שורה של עבודות שחורות כגון צביעת גדרות – לכאורה חסרות כל קשר לקרטה ולכאורה וללא מטרה. הנער היה מאוכזב מאוד ולא הבין מה הקשר בין המלאכות השחורות האלו ובין אמנות הקראטה.
רק לקראת סוף הסרט התברר שהכל היה מתוכנן ושמאחורי כל תנועה שהנער ביצע בעת צביעת הגדרות הייתה מחשבה והייתה כוונה.
הנער גילה שמבלי דעת במהלך כל השעות שבהן עסק בעבודה שחורה הוא למד את השליטה באמנות הקראטה.
והמסר הזה נכון גם לגבי מערכת החינוך בכללותה : כדי לממש את עבודת החינוך עצמה צריך לצבוע תחילה הרבה מאוד גדרות בדרך.
אין קיצורי דרך, אין חינוך בנפרד ממשמעת ניקיון אי אלימות אסתטיקה נימוסים ועמידה בזמנים. כל אלו חיוניים להצלחה . אין לך אותם אז אין לך חינוך ולמידה בכלל.

 ואני טוענת : לא לכל  נער ונערה יש את הזכות  שהיא חובה להיות חלק ממערכת החינוך הממלכתית.

 יש כאלה שבהתנהגותם מוציאים את עצמם מן הכלל ומפריעים לכלל ולכן אינם זכאים להימנות עם התלמידים במערכת זאת .

אני אומרת שהמערכת חייבת להבהיר דבר פשוט לכלל התלמידים  ולהבהיר זאת היטב גם להוריהם :

"אתם אינכם מסוגלים לעמוד בכללים  שנקבעו ולהימנע מלהפריע לחבריכם  ולמורים ? 

אז אין לכם מקום בבית ספרנו."   

קיבלת תגובות מאנשי מערכת החינוך על הספר ?
עינת : בהחלט .והן די זהות .
בכל פעם שאני נפגשת עם מורים מהשטח הם אומרים לי "כל מילה בספר שלך נכונה ומדוייקת " .
בכל פעם שאני נפגשת עם קובעי מדיניות הם מסרבים להאמין למה שאני מתארת. הם כולם אומרים לי "אה תשמעי זה לא כל כך גרוע" .
ובכן כל מילה בספר שלי נכונה. וזה בדיוק גרוע כמו שאני מתארת.
מסתבר שיש נתק אדיר בין קובעי המדיניות האחרים בתחום החינוך ובין המורים בשטח .קובעי המדיניות פשוט לא מבינים באמת מה עובר המורה כל יום

היה לי מקרה של קובע מדיניות שהייתה לו בת מחנכת . ורק בעקבות קריאת הספר שלי בפעם הראשונה הבת שלו ניגשה אליו ואמרה לו מה המצב האמיתי בשטח בבית הספר שלה ואחרים .הוא לא האמין למשמע אוזניו. בפעם הראשונה בעקבות הספר שלי הם יכלו לנהל שיחה כנה על מה באמת מתרחש.

אירגוני המורים לא עושים דבר כדי לתקן את המצב ?
עינת : אירגוני המורים לא עושים דבר בעניין כי הם כבר מזה שנים רבות התרגלו לחלוטין לעסוק בנושא מאבקים להעלאת השכר למורים ותו לא ולא בשינוי היחס למורים במערכת. רק לאחרונה ניכרת הפנמה בקרב ארגוני המורים שיש להם אחריות לייצג את המורים כקובעי מדיניות ולא רק כוועד עובדים.

 אלי : לדעתך  ההורים הם בין אלה שגורמים נזק  חמור ביותר למערכת החינוך.  
עינת : מדובר במעט הורים אבל נזקם עצום. יש הורים בעל מעמד ציבורי כוח וקשרים שעושים שימוש לרעה במעמד שלהם ופוגעים אגב כך במערכת החינוך וגם בעתיד ילדיהם.
שמעתי סיפורים רבים מהמורים שהוציאו ילד מהכיתה כי הוא הפריע להם ולחבריו או התנהג באלימות של ממש.
הילד התקשר אז מיד להוריו בסלולארי . התברר ההורים שלו היו תורמים לראש העיר חברים של שר או ראש הממשלה ואלו כבר דאגו להתקשר למנהל שמיד מיהר לתקוף את המורה על שבחוצפתו העז להוציא ילד מיוחס כל כך מהכיתה ובכך הרס את מעמדו של המורה בכיתה לתמיד.
ומקרים כאלו הם לא מועטים בכלל .כל מורה יכול לספר לך עליהם.
צריך להבין שהורים אלה חושבים שהם דואגים לילדיהם אבל פוגעים גם ביכולת של הילדים שלהם להתבגר ולפתור בעיות וגם מזיקים לשאר הילדים וכמובן למורה. יש הורים שמאיימים על המורים וגם על המנהלים שהם יגרמו לפיטוריהם . הם מתלוננים בלי סוף בכל גורם במערכת החינוך ומחוצה לה ואף פונים לתקשורת.

יש הורים שידועים כגרועים במיוחד מבחינת המורים ?
עינת : הסיוט הגדול ביותר של מורים ומנהלים הוא הורים עורכי דין שיש להם ילדים בעייתים. האנשים הללו פשוטו כמשמעו עלולים להתגלות כמסוכנים. הם מסוגלים להביא לשיתוקו של בית ספר עם מכתבי איום ועם תביעות.

הם לא תופסים שבהתערבות שלהם הם רק מזיקים לילדים שלהם ומחבלים ללא תקנה באפשרות שלהם להתחנך כהלכה.
כל זמן שהילדים האלימים יודעים שהוריהם מגנים עליהם ויכולים לכפוף את מערכת החינוך לדרישותיהם הם רק מקצינים את התנהגותם ופוגעים בילדים האחרים ובמערכת .
חלק מהאחריות למצב הנוכחי הוא תוצר של אותה קבוצה קטנה אך מסוכנת של הורים שמשגעים את המערכת זוהי קבוצה קטנה. אבל די בקומץ הקטן הזה כדי ליצור אנרכיה.
אז מה צריך לעשות כנגדם ?אולי יש לעשות נגדם סנקציות? אולי עם ההורה עורך הדין פותח במסע האיומים שלו צריך לזרוק מיידית את הבן שלו לכל הרוחות מבית הספר שימצא לעצמו מקום אחר ששם יוכל לאיים על אנשים ?
עינת : צריך להבין שהמדובר בקומץ קטן של הורים..
מה שהמערכת צריכה לעשות זה לעמוד כחומה בצורה מול הטרור שההורים האלו מפעילים ולהבהיר שהם אינם יכולים ללמד את הילד אם ההורה שלו נוהג באופן זה. הם אינם צריכים לצאת נגד ההורה, אלא פשוט לומר שהם אינם יכולים ללמד את הילד. 

אסור שלהורה כלשהו ללא קשר  לכספו או מעמדו  וקשריו,  אפילו עם ראש הממשלה או נשיא ארה"ב ,  יהיה איזה שהוא מגע אלים או מאיים עם מורה.
המורים צריכים לקבוע את מידת ההתערבות של ההורים ואם הם רוצים בכך הם צריכים להיות מסוגלים לדרוש שהורים ייפגשו איתם רק בימי הורים ובפגישות שנקבעות מראש באופן מסודר.
לא יעלה על הדעת שמישהו חוץ מהגורמים המקצועיים במערכת החינוך והם בלבד יהיה במצב שהוא יכול לתת הוראות למורה.
המורה חייב לדעת שיש מאחוריו מערכת שנותנת לו גיבוי מוחלט

וילדים והורים שאינם מסוגלים להבין זאת אין להם מקום בבית ספרנו. 

 


האם בכלל בעידן האינטרנט באמת עוד יש צורך במורים או בכיתות ? האם לא עדיף שתלמידים ילמדו מהבית ב"שלט רחוק" עם מחשבים במקום עם מורים בעלי ידע מיושן כפי שהוצע בעבר ? ?

עינת: אני בהחלט לא חושבת שאבד הצורך במורים . :בעניין זה כדאי לזכור שבכל פעם שהוכנס איזה שינוי טכנולוגי תמיד כולם אמרו הנה הנה הנה זה ישנה ללא הכר את מערכת החינוך. כשהוכנס הרדיו אמרו מערכת החינוך שוב לא תהיה כבעבר. כשהוכנסה הטלוויזיה אמרו הינה עכשיו הכל יהיה ושונה וכפי שאולי זכור לך החלו בבתי הספר להקדיש כמה שעות בשבוע לצפייה בטלוויזיה הלימודית .
לא נראה לי שזה באמת שינה מבחינת רמת התלמידים .ואותו הדבר עם האינטרנט היום שכל כך מדברים בשבחיו..בסופו של דבר אנחנו נשארים עם מה שהיה לנו במשך 2000 שנה ויותר. אין תחליף לאינטראקציה בין מורה ותלמיד. הטכנולוגיה יכולה לעזור ולסייע אבל מלבד מתי מעט בעלי יכולת לימוד עצמאית ייחודית, אנשים ובמיוחד ילדים, זקוקים ליד מכוונת כדי ללמוד.

מה היית מציעה דבר ראשון לשר או לשרת החינוך הבא/באה לעשות מיד לאחר היכנסו לתפקידו בעניין ? אם תיכנסי למשרד החינוך מה הדבר הראשון שאותו תעשי ?
עינת : הצעד הראשון יהיה להכריז על מצב חרום למשך שנתיים .בשנתיים אלה יש לעצור כל רפורמה, כל תכנית לימוד חדשה וכל מהלך שיכול להסיט את תשומת הלב מטיפול מעמיק בבעיות היסוד. יש לפרסם כללי התנהגות ארציים שיחייבו את כלל התלמידים והמורים בבתי ספר, עם כלים ברורים שיאפשרו למורים להתמודד עם הפרות של הכללים.

ומכאן ואילך יש להקדיש יום-יום ושעה שעה לוודא שהכללים נאכפים ושלא נותנים לאלימות להתפרץ ולהפקרות להתפשט.

 תוצאות המדיניות צריכות להתברר תוך חודשים ספורים. אין צורך לחכות שנים. השנתיים נדרשות לייצוב המערכת כדי שאפשר יהיה להמשיך לאחר מכן לשיפורים נוספים שאפשריים רק במצב שהמערכת יוצאת ממצב ההפקרות. זה הדבר היחיד שיכול להצליח ואם באמת תהיה נחישות ביישום זה גם יצליח.

המדיניות הנדרשת ברורה ופשוטה אך היישום דורש חוט שדרה מפלדה.
מה החזון שלך למערכת החינוך הישראלית ?

עינת : לעתיד הייתי רוצה שבתי הספר יהפכו למרכז של מגוון פעילויות עבור התלמידים כשלתלמידים בוגרים יש תפקיד מרכזי בניהול הפעילויות, במיוחד אחר הצהריים. אפשר לקיים בתי ספר שיש בהם ימי לימוד ארוכים איכותיים שנותנים ביטוי לכישרונות השונים של התלמידים, תוך השענות על התלמידים עצמםאבל זה אפשרי רק לאחר שנצא ממצב החרום שבו אנחנו נמצאים עכשיו.

את רצה כעת לכנסת . אם תיבחרי באיזה כיוונים את מתכננת לפעול משם ?

 עינת : אם אהיה בכנסת אחת ממשימותיי העיקריות תהיה ליצור גב חזק עבור המורים שלא ירגישו את עצמם מופקרים בקרב כנגד הורים וילדים אלימים אנוכיים ופקידים עיוורים לנעשה סביבם.
אעזור לכל שר חינוך מי שלא יהיה ולא משנה מאיזו מפלגה בביצוע הצעדים הנחוצים להצלתה של מערכת החינוך מהאנרכיה שבה היא שרויה כעת.

 

ראו גם

השגים נמוכים של תלמידי ישראל בבחינה בינלאומית בשנת 2008

עינת וילף בויקיפדיה

בחזרה לאלף בית

תדע כל מורה עבריה :טלי סגל על הספר

שלמה יונה על הספר

בלוגר על "בחזרה לאלף בית "

ראיון של בועז כהן עם עינת וילף על בחזרה לאלף בית

וגם כאן

דיון על הראיון במארקר

הורים צעד אחד אחורה בבקשה: עוד ראיון עם עינת וילף

עינת וילף על : תנו למורים ללמד

עינת וילף על : החור השחור של תקציב החינוך
עינת וילף נואמת על חינוך

הצהרת העקרונות של עינת וילף

האתר של עינת וילף

החזון של עינת וילף

רצה לטווח הארוך :עינת וילף לכנסת

מקימים, לוחמים ואנחנו / עינת וילף

שפת הירטימה ה"שפה של אף אחד"

 

לרגל הקרנת הסרט של הבמאית דנה לוי " "שפה של אף אחד" ( 2007)  בסינמטק . להלן  כתבה על נשוא הסרט רון בן אמנון האיש שבמשך למעלה מ40 שנה יצר שפה מומצאת כולה שלו שפת הירטימה.שפה שהוא היה האדם היחיד שידע לדבר בה ( אבל לא בצורה שוטפת) אך לא דיבר בה כי לו היה לו עם מי לדבר איתה.
. אבל הוא הצליח להעלות משהו ממנה לאינטרנט ויצר עבורה  מילונים  שנימצאים כיום בספריה הלאומית ואף תירגם בה את התנ"ך  כך שהיא נשארה אחריו.
 

לפני מספר שבועות ב- ב-4.11.2008 הלך לעולמו בגיל 77 אדם מיוחד במינו בשם רון בן אמנון שבמשך למעלה מ-30 שנה עמל על דבר אחד :יצירת שפה מקורית משלו "ירטימה ( Iartima, Yartima(), "השפה של אף אחד ".
זאת הייתה שפה שהוא שאף שתשמש כשפה בינלאומית לקירוב בני האדם.שפה שרק הוא ידע לדבר בה ( אבל לא בצורה שוטפת כפי שהודה ) אך לא דיבר בה כי לו היה לו עם מי לדבר איתה.
לדעתו שאמנם יש להודות שהייתה משוחדת זאת הייתה השפה האולטימטיבית משום שהייתה "פונטית, גמישה, נשמעת טוב, וחשוב מכל – היא אמיתית, אף אחד לא דיבר בה מעולם".
מי היה ממציא השפה החדשה רון בן אמנון ?

יוצר הירטימה

 

רון בן אמנון יוצר שפת הירטימה, גיבור הסרט "שפה של אף אחד".

רון ישראל  בן אמנון  נולד בצ'כוסלובקיה  ב1930 ושרד את השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה למדינת ישראל .
בישראל לא אירעו בחייו אירועים הרי גורל. בכל זאת  הוא שהה ארבעה חודשים בבית הסוהר באשמת זיוף וגניבה במקום שבו עבד כמנהל חשבונות. לאחר מכן אושפז במשך כשנה בבית חולים לחולי נפש.
לאחר ששוחרר משם חיפש את מזלו בחו"ל ונדד באירופה .

לבסוף חזר לישראל לטענתו בהשראת הסרט "אקסודוס " בכיכובו של פול ניומן שעורר בו געגועים לישראל במיוחד לאחר ששמע את אחד הצופים אומר לחברו "לישראל יש תוחלת "ואז הבין שסר מהדרך ושעליו לחזור לישראל.

 
ספרו היחיד  של רון בן אמנון.
למרבית הצער אין בספר זה מילה אחת על או של פרוייקט חייו העיקרי של בן אמנון ,שפת הירטימה.

. הוא חזר נשא אישה ולמעשה לא עבד יותר במשך שנים רבות. במשך תקופה זאת הוא כתב ספר זכרונות בשם "שורש מארץ ציה " ( שהוצא לאור בעזרתו של המו"ל עזרא נרקיס בשנת  -2004) שבו תיאר את חייו במהלך השואה ולאחריה עד ראשית שנות השישים כאשר כתב את הספר ומשם לקוחים הפרטים שלמעלה.

"ספר חוויותיו של ניצול שואה ששרד את התופת והגיע לישראל. הוא נותר נוכרי במשך עשרות שנים, נהדף ממעגל החיים והפך להיות 'שורש מארץ ציה' – כי, כשורש, היה מזונו דל ממים. הוא נותר חסר מולדת גם בתוכו והפך נוכרי אף לעצמו.דרמה אנושית מרתקת לכל קורא ובמיוחד למי שהשואה מדברת אליו."( מתיאור של הספר באתר "ספר טוב)"

 ולמי שהשואה אינה מדברת  אליו כלל כמוני מקריאה בספר זה לא נראה שהוא עבר הרבה חוויות יוצאות דופן בהשוואה לאלו של פליטי שואה אחרים.ואין זה ברור לחלוטין למה טרח לכתוב ולפרסם את הספר הזה.

היה זה דווקא דבר שאותו אינו מזכיר כלל בספר מאחר שככל הנראה החל לעסוק בו רק לאחר שסיים את כתיבתו שבגללו הוא מעניין ומיוחד. יצירת שפת הירטימה..ודווקא על זה מן הראוי היה שיכתוב ספר שעליו חשב אך למרבית הצער מעולם לא כתב.

השפה של אף אחד

דפים בשפת הירטימה.

שפת הירטימה התבססה בעיקרה על שפת אימו של בן אמנון הצ'כית אבל גם על עברית אנגלית וגרמנית וכמובן על מילים שהמציא בעצמו.
הירטימה נוצרה בילדותו של בן אמנון כמשחק מילים וכשפת קוד בינו ובין חבריו. אז יצר טבלאות סודיות של מילים לתקשורת ולחליפת מכתבים עם חבריו לכיתה בתיכון. שפה מומצאת מהסוג שאותו המציאו ילדים רבים במקומות שונים.
דוגמה מפורסמת במיוחד היא שפת האלף בית בשיר הזוכה באירויזיון 1978 "אבניבי של "אהוד מנור ונורית הירש.
אך כמעט בכל מקרה ילדים שהמציאו שפה מעין זאת בילדותם שכחו אותה לאחר זמן קצר .

לא כך היה במקרה של בן אמנון
בבגרותו כאשר חיפש משהו לעשות עם חייו נזכר בן אמנון בשפה מהילדות ומתוך דחף שלא היה ברור אפילו לו עצמו החליט לשכלל את הקוד ולהפוך אותו לשפה של ממש.
ומה שהחל כתחביב הפך לעיקר עיסוקו שכן היה לו הרבה זמן פנוי כי הוא לא עבד במשך למעלה מ40 שנה וכל זמנו הוקדש לירטימה. לעבודה על יצירת ופיתוח שפה זאת הוא הקדיש כמעט את כל זמנו מ-1963 ועד מותו ב- 2008 תקופה 45 שנה שבמהלכה יצר כ-800 אלף מילים.

הוא תרגם תחילה מילים ממילון אנגלי לירטימה ולאחר מכן מילים נוספות ממילון אלקלעי העברי .

 

 אמנם   זאת הייתה שפה שאיש לא דיבר בה מלבדו ובגלל שלא היה לו עם מי לדבר עימה לא יכול לדבר בה בעצמו .אבל זה לא הפריע לו להמשיך בפרוייקט הענק שלו.
לבן אמנון היו תקוות גדולות עבור הירטימה.

הוא קיווה ששפת הירטימה תיהפך לשפה בינלאומית שאינה קשורה לתרבות מסויימת תעזור להביא שלום עולמי .
יש לי תחושה שלא עבדתי לחינם" כתב בדף של שפת הירטימה באינטרנט   "ושלירטימה יש סיכוי כאשר יגיע הזמן ותוקם וועדה עולמית לקביעת האינטר-שפה לאנושות"……… התרגום של Iartima הוא 'השפה של אף אחד'. אם תתקבל, תהפוך השפה ל-Yartima, 'השפה של מיליונים'. כמעט אותה מילה, ועדיין שונה לגמרי. הבחירה מוטלת עליך, אנושות".  

ספק רב אם זאת אכן הייתה הסיבה האמיתית לפיתוח השפה. הוא עסק בכך כי זה עניין אותו .נקודה.. אבל לקוות אפשר תמיד.
להלן  קטע מראיון קצר שקיימתי עם בן אמנון בחיייו ב-2007  שנה לפני מותו.
למה החלטת ליצור שפה חדשה ?
בן אמנון : כי זה משך אותי זה היה דרך להעביר את הזמן ואחר הוקסמתי בידי העניין והחלטתי שאם כבר אז יש להמשיך הלאה ועד הסוף ויצרתי שפה חדשה. חשבתי אולי זאת תיהפך לשפה בינלאומית אבל בסופו של דבר היא קיימת כי היא עניינה אותי .

יש כבר שפה מלאכותית האספראנטו למה לא להישאר עם אספרנטו ?
בן אמנון: אני מכיר את אספרנטו זאת שפה מכוערת ואפשר ללמוד אותה בכמה חודשים.השפה שלי יפה הרבה יותר.

  מילון לשפת הירטימה .

התנ"ך בשפת  הירטימה.

 
לפני מותו בן אמנון הספיק לתרגם את רוב ספרי התורה את "בראשית" את "שמות" ואת "במדבר" ( אך לא "ויקרא" ואת "דברים" מאחר שאותם מצא מלאים בחוקים שלא עניינו אותו ואולי גם מצא שהם מסובכים מידי לתרגום) ואת ספרי נביאים ראשונים את "יהושע" "שופטים" את "שמואל א'" ו"שמואל ב'" ואת "מלכים א'" ואת "מלכים ב'" עד פרק י"ז הפרק העוסק בהגליית עשרת השבטים של ממלכת ישראל בידי אשור.

תרגום המקרא לירטימה

כן תרגם את "מגילת רות". אולי משום במהדורות הלועזיות של התנ"ך מגילת רות באה לאחר ספר שופטים ואולי בגלל ששם בת זוגו במשך שנים רבות. שעודדה אותו לפתח את השפה היה רות.

סך הכל תרגום התנ"ך של בן אמנון לירטימה כולל 255 עמודים מודפסים ועוד כ30 עמודים בכתב יד. הוא סיפר שתרגום התורה מינוס "ויקרא " ו"דברים " לקח לו שנה שלמה.   ב-2007 כאשר ראיינתי אותו הוא היגיע לסוף ספר שופטים.סביר להניח שבעוד שנתיים שלוש נוספות אם היה ממשיך לחיות. היה משלים את תרגום התנ"ך כולו. ואחר כך מן הסתם היה ממשיך לתרגום יצירות נוספות. אבל זה לא קרה.

 
 

תרגום התנ"ך נשאר היצירה הספרותית היחידה בשפה זאת להוציא תרגום שיר אחד

Where Have All the Flowers Gone"מאת פיט סיגר שפורסם במגזין הספרותי "מעיין "גליון 3 2007 .

וזהו  ככל הידוע הטקסט היחיד בירטימה שקיים בדפוס. ומאחר שאין מי חוץ מבן אמנון שמבין שפה זאת אין דרך להעריך את איכותו הספרותית.

 
 

ירטימה במדיה

בשנותיו האחרונות מצא בן אמנון עזרה בקרובי משפחה שונים לפרסום שפתו.

הוא הצליח להעלות את הירטימה לאינטרנט באמצעות קרוב משפחה האנימטור טל פולקמן שהקים לירטימה אתר באינטרנט כך שהיום אפשר למצוא מידע על הירטימה ברשת.

באתר זה נמצא קליפ שהעלה בן אמנון שנה לפני מותו ליוטיוב ושבו הוא מדבר בירטימה. ככל הידוע לי זהו קטע הוידאו היחיד ברשת של שפת הירטימה ועל אף שהוא קצר הוא מכיל מידע חשוב על ההגיה הנכונה של השפה העלומה הזו שהייתה מן הסתם נכחדת לחלוטין לולא הקטע הזה. עם זאת יש לזכור שגם בן אמנון עצמו לא דיבר היטב בשפה שהמציא. ..

.פירסום נוסף לבן אמנון ולירטימה הביאה נכדתה של אישתו במאית הסרטים הדוקומנטריים דנה לוי שהחליטה ליצור סרט על פרויקט השפה המומצאת השלו ויצרה עליו סרט בשם "שפה של אף אחד"( 2007")  שאותו ניתן להשיג היום כדי וי די בחנות "האוזן השלישית ".

בסרט מרואיין בן אמנון ומסביר את יצירת השפה מתועדים רגעים כמו מסירת המילון של השפה לספריה הלאומית בירושלים  עלמנת שתהייה נמגישה לציבור הרחב..

 וגם נחשפת חיבתו של בן אמנון ללבוש שמלות וחצאיות בסגנון הסקוטים.

דנה לוי.צילום טל שני

ראיון עם דנה לוי הבימאית של " שפה של אף אחד":
למה יצרת את הסרט?

 דנה לוי : האמת שהתחלתי את הסרט כי רציתי לבקר את סבתא שלי יותר וידעתי שבלי תירוץ טוב, זה לא יקרה. התחלתי לחקור את רון, בן זוגה, על השפה שהמציא. תמיד ידעתי על זה אבל אף פעם לא חקרתי אותו לעומק על זה. ראיתי שיש לו הרבה דברים שהוא רוצה להגיד לעולם והרגשתי שאני יכולה לעזור לו לספר את סיפורו. עינין אותי להבין מה גורם לאדם לקום ולכתוב שפה חדשה ולהקדיש לזה את כל חייו? גם רון וגם סבתא שלי, שניהם ניצולי שואה, תמיד היו דמויות מאד מיסתוריות בעיני, שלא הרבו לדבר, והם סיקרנו אותי מאד. אולי חשבתי שאוכל ללמוד משהו על עצמי דרכם
וכך לפני מספר שנים החלטתי לעשות סרט על רון, סבי החורג. שעמל על שפה שהמציא כבר 40 שנה, 5 שעות ביום, בתקווה שיום אחד תשמש את כל העולם כשפה בינלאומית. ". חשבתי שזה נושא מעניין לסרט, והאינטלקטואליזם מקבלים ניסוח ייחודי ורב עוצמה..

איזה דברים עיניינו אותך במיוחד במהלך יצירת הסרט ?

 לוי:יש בי צד שמזדהה עם רון, רון הוא אאוטסיידר אולטימטבי.
לא קל להיות אאוטסיידר בחברה הישראלית, יש כאן תרבות של חבר'ה. תרבות של עדר. והנה בא אדם שלא מתכחש לכך שהוא יוצא דופן, לא אכפת לו שמסתכלים עליו ברחוב כשמתחשק לו ללכת עם חצאית. הערצתי אותו על זה, על זה שפשוט עשה מה שהתחשק לו בלי להתחשבן. זה חופש אמיתי. וזה מה שרציתי להראות. שלהיות לא נורמלי- זה בעצם הכי נורמלי שיש, כלומר הכי שפוי. כי יש בזה כנות עצמית.
בהמשך הסרט הוא כבר יותר מתחשבן , בעיקר בהשפעת הבשלנית, שמאד ערה לתגובות מהסביבה ורק רוצה שהכל יראה "נורמלי".

רון בן אמנון בצילום מהסרט

מה גילית במהלכו על גיבורו ?
לוי:עם הזמן גיליתי שהוא דמות הרבה יותר מענינת ומורכבת ממה שחשבתי. יום אחד לדוגמא , כשסבתי כבר היתה בכסא גלגלים וכבר לא דיברה, ביקש שאצלם אותו. כשהתחלתי לצלם, הוא נעמד ולתדהמתי ראיתי שהוא לובש חצאית. הוא פתח לפניי ארון שלם מלא בגדי נשים ופאות. הוא סיפר שכבר 20 שנה מתלבש כך מדי פעם.
סבתי לא אהבה את זה בכלל, אך בסוף חייה כבר לא יכלה להתנגד ורון ניצל את ההזדמנות ללבוש חצאיות מדי יום
בדרכו הפשוטה והססגונית רון ניפץ את כל הסטריאוטיפים והמיתוסים המוכרים העומדים בבסיס החוויה הישראלית. מבעד לעיניו, מושגי ניצול השואה, הציוני הגברי, העבריין, חולה נפש, הטרנסג´נדר, וכן מושגי הזקנה .
למעשה מה שגיליתי היה שהוא בעצם ממציא לעצמו את הזהות. שהמצאת הזהות שלו היא פרויקט חייו. הוא שינה את שמו מאיוון לישראל, כדי לשכוח את העולם הישן באירופה, מצד שני הוא גם לא מרגיש שייך לישראליות אז הוא ממציא שפה חדשה שאינה מחוברת לאף תרבות ורק הוא מבין. וגם את זהותו המיני הוא לא מקבל כמובן מאליו. הוא בוחר ללבוש בגדי נשים. כל אילו דברים שלא ידעתי עד שעשיתי את הסרט. כשהצופים רואים אותו עומד פעם הראשונה מולי בחצאית, זו גם הפעם הראשונה שאני רואה אותו כך, והמבוכה שלי ניכרת.

אם היית עושה אותו היום היו דברים שהיית משנה בו ? או מוסיפה בו ?

לוי:קשה לי לענות על השאלה הזו, זהו סרטי הארוך הראשון שעשיתי, והוא נעשה כמעט ללא תקציב. כמעט כולם עבדו עליו בהתנדבות. למדתי הרבה מהעשייה שלו. צילמתי אותו במשך 5 שנים.
זהו סרט אישי, קשה לי להתרחק ולומר שיכלתי לעשות אותו אחרת.


הסרט מומלץ בהחלט ולו רק בגלל נושאו המדהים של האיש שהקדיש את חייו ליצירת שפה מומצאת .
יוצרה של שפת הירטימה גווע ,אבל השפה נשארת אחריו כמונומנט לעקשנות וליצירתיות האנושית.

בעתיד הקרוב אעלה כתבה נוספת באתר זה על עוד שפות מומצאות מאין אלו כולל שפות מומצאות שהומצאו במדינת ישראל.

נספח :כמה  מילים בירטימה

בירטימה מדינת ישראל =- היבראיקה

שמות ספרי התנ"ך בירטימה
.

HE RAINA SAIVAI – The Holy Bible

DENET – Genesis בראשית
MIRENO – Exodus שמות
Dei Bol – Numbers במדבר
Yosua – Yoshua יהושע
Dei Daiori – Judges שופטים
S a m u (I/II) – Samuel – שמואל (א-ב)
C U N D E I – Kings מלכים (א' והתחלת ב')
R u t – Ruth רות

ראו גם :
בן אמנון מדבר בירטימה

הספר "שורש מארץ ציה "

הסרט "שפה של אף אחד "

על דנה לוי

האתר של דנה לוי

 

נשיאים שחורים בבית הלבן

חלומות מאבי

הופיע בגירסה מקוצרת  במגזין "פירמה " מספר 108 דצמבר 2008 בשם "רואים שחורות "

השבוע  ביום ה-20 לינואר 2009 קורה דבר בארה"ב דבר שאפילו סופרי המד"ב הנועזים ביותר התקשו לחזות אותו ,הושבע נשיא שחור בבית הלבן.
ולרגל ההשבעה הנה סקירה על התחזיות _המועטות עד להדהים ..( אפשר לספור אותן על אצבעות שתי ידיים ) של האירוע בתרבות הפופולארית ספרות בקולנוע ובקומיקס.ונשאלת השאלה הגדולה : עד כמה הכינה תרבות זאת את הציבור לאפשרות המדהימה באמת של נשיא שחור בבית הלבן ?  ובהזדמנות זאת : עצה למשרד החוץ  לנשיא דיפלומטים לשרים ולראשי הממשלה המתכוננים לפגוש את אובמה ,קראו רשימה זאת בעיון רב, כאן יש רשימת ספרים וחוברות שמן הראוי שתרכושו עבורו כמתנות בעת  המפגש וכך תופיעו כמביני עניין.

דבר נפל בארה"ב ,דבר חסר כל תקדים.
נבחר שם נשיא שחור, בראק חוסיין אובאמה, לראשונה בתולדותיה ולמרות פחדיהם של אלפים מתושבי ארה"ב.
אמריקנים רבים קמו ביום לאחר הבחירה והירגישו שהם נמצאים בספר או בסרט מדע בדיוני , וכי העתיד אכן היגיע לבסוף. חובבי מדע בדיוני שונים הסתובבו ברחובות כשהם אומרים לכל מי שפגשו "אמרנו לכם " באותו הבעה שהם שומרים לימים שבהם מודיעים על שיבוט של דינוזאטור או גילוי של חיים על כוכב לכת אחר.

אבל …האמת המרה היא שהיו ספרי וסרטי מדע בדיוני מועטים ביותר שחזו דווקא את זה..


אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים  בספירה אבסולוטית את הספרים והסרטים שעסקו בנשיא שחור בארה"ב.

יש פי מאה או פי אלף הרבה יותר יצירות שעוסקות נניח במפגשים עם חייזרים בעתיד או במסעות בזמן מאשר באפשרות שבבית הלבן ישב נשיא שחור ( או בן תערובת ).
על האפשרות של אישה נשיאה לעומת זאת דווקא דנו רבות בספרות ובטלוויזיה עד כדי סדרה שלמה "גבירתי הנשיא " מ-2005 בכיכובה של גינה דיוויס.
איך שהוא נשיא ממין נקבה נראה הרבה יותר סביר מנשיא שחור עור.

הנשיאים | פרופ´ אברהם דיסקין

גם מן הסתם מאחר שהנשים הם מחצית מהמין האנושי או מהאומה האמריקנית. וכך כאשר הילארי קלינטון רצה למועמדות המפלגה הדמוקרטית היא נראתה בשבועות הראשונים למרבית המשקיפים כבעלת סיכויים גבוהים יותר מאשר בראק אובאמה …..

 

גם סופרי המד"ב הידועים שאמורים לעסוק באפשרויות הקיצוניות והביזאריות ביותר ביצירותיהם עסקו באפשרות כזאת רק לעיתים נדירות גם מן הסתם מאחר שהיו מודעים לקשר הקלוש בין הקהילה השחורה והפוליטיקה והעובדה שלאורך השנים היו רק מעט מאוד סנטורים שחורים.
( אבל מצד שני ..כדאי לציין שאפשר גם לספור על אצבעות שתי ידיים יצירות וסרטים שעוסקות בנשיא יהודי בבית הלבן למרות הדומיננטיות היהודית בהוליווד וכנראה זה לא מקרי ….) .
סביר להניח שעוד סיבה למיעוט המוחלט של הופעת יצירות שבהן שחור מופיע כמנהיג הוא בגלל היחס השלילי הגזעני שהיה קיים ועדיין קיים בתרבות האמריקנית לשחורים.

השחור כאויב


לאורך ההיסטוריה האמריקנית הופיעו שוב שוב ספרים וסרטים שהזהירו מפני אפשרות השתלטות של "השחורים " על ארה"ב כאחד האסונות האולטימטיביים שהרפובליקה עלולה לספוג. הופיעו יצירות גזעניות רבות שהיציגו את השחור כפוליטיקאי דמגוג  אנס המהווה איום על נשים לבנות .

ידוע לשימצה בעניין זה סרטו האילם של ד.ו גריפית"הולדתה של אומה "( 1915) שמתאר דמגוג שחור המסית שחורים להתנפל על לבנים ובעיקר על לבנות עד שאלו ניצלות בידי הרוכבים לבושי הגלימות של ארגון הקו קלאס קלאן הגזעני.

The Birth of a Nation Poster
הסרט שימש זרז לתחייתו של אירגון זה שאחת ממטרותיו היא למנוע את הופעתם של פוליטיקאים שחורים כמו אלו.

נשיא אמריקני שחור נוסח ברזיל


היה זה דווקא בברזיל ששם הופיע כנראה לראשונה ספר שדמיין לראשונה נשיא שחור לארה"ב

היה זה ב1926 ברומן בפורטוגזית בשם "הנשיא השחור" שאותו כתב סופר הילדים הברזיליאני ז'ז'ה בנטו מונטאידו לובטו  ( 1882-1948) .

לובטו ידוע כגדול סופרי הילדים של ברזיל ואולי של דרום אמריקה כולה. וגם לעברית תורגם ספר שלו בשם "חבורת ה'קן הכחול ". (  1921 תרגום ועבוד יהודית  וזלי גורביץ ,הוצאת עמיחי 1977 הספר אגב לא תורגם מהמקור בספרדית אלא מעבוד הספר ברוסית. של  י א. טיטיאנובה) סיפור שבו חבורת ילדים פוגשים את גיבורי אגדות העם המפורסמות ביותר.

לובטו שהה שנים אחדות בארה"ב ובעקבות שהות זאת כתב ספר על ארה"ב בשנת 2228 . אך מי שמצפה לספר הומניסטי מוקדם מסופר ילדים  מפורסם זה צפוייה לו אכזבה מרה.
הרומן מתחיל כסיפורו של מדען שממציא מכשיר דרכו אפשר לראות את העתיד לבוא.של ארה"ב בשנת 2228 שם יש תקשורת אלקטרונית דומיננטית שם נשיא לבן מכהן נאבק על משרתו כנגד מתחרה שחור ומתחרה אישה פמיניסטית אוליו אסטור.  המתחרה השחור ג'מס רוי וייט זוכה בבחירות.
לכאורה יש כאן תחזית מוצלחת . אלא שלובטו לא היה כזה נביא גדול..

הוא דווקא חזה הפרדה מוחלטת בין גזעים בארה"ב של העתיד ( כפי שהיה בזמנו) ומנהיג בן תערובת כמו אובמה שנולד לאם לבנה ואב שחור לא עלה על דעתו כלל.


לאמיתו של דבר הספר מסתיים בצורה גזענית עד להדהים.הנשיא השחור מת בצורה מסתורית וכנראה נרצח לפני יום כניסתו לשלטון.

הנשיא הלבן הקודם חוזר לשלטון לאחר בחירתו בבחירות חוזרות משתמש בטכניקות של סטריליזציה על מנת להביא לסופו של הגזע השחור בארה"ב .
הספר אגב לאור הצלחתו של אובמה הוצא מ"הבוידם "בברזיל והפך שם לרב מכר כספר "נבואי " למרות המסר הגזעני הקיצוני שבו שמעמיד  באור תמוה ומצמרר  ביותר את סופר הילדים האהוב של ברזיל ושל דרום אמריקה כולה  ומעלה שאלות חמורות ומטרידות  לגבי היצירות שכתב לילדים.

הנשיא סמי דייויס

 

 
בקולנוע האמריקני הועלתה לראשונה האפשרות של נשיא שחור בסרט מוזיקלי קצר של 20 דקות בשם"רופוס ג'ונס לנשיאות " ב-1933 בכיכובו של הכוכב לעתיד סמי דיוויס ג'וניור בן השמונה נרדם בחיקה של אימו במציאות הקשה של השפל והאם חולמת על בנה שהוא נשיא ארה"ב חלום המלווה בשירים וריקודים . אמנם המסר לצופה שכל זה יכול להיות רק חלום ופנטזיה ותו לא אך עדיין זה ו סרט מושך ומעניין גם היום.
אבל שחור כנשיא ? זה יכול היה להישאר עבור האמריקנים לבנים ושחורים רק כחלום בהקיץ.או סיוט בלהות של גזענים.
עד לשנות השישים.

נשיא כמינוי של הפליה מתקנת


בארה"ב הופיעה אז התנועה לזכויות האזרח שקראה לשוויון זכויות לאזרח השחור. וצצו מנהיגים שחורים ובראשם מרטין לותר קינג שהישמיע ב1963 את נאום"יש לי חלום"  המפורסם שלו. אחד המפורסמים בתולדות ארה"ב. נאום שהראה לראשונה שלשחורים יכולים להיות מנהיגים נותני השראה שאינם נופלים מאלן והלבנים.


עוד מנהיג מפורסם באותה תקופה היה מלקולם אקס שאמנם היה ונשאר שנוי במחלוקת בדיעותיו הקיצוניות ובלט גם ספורטאי המתאגרף מוחמד עלי שהרבה להתבטא בשאלות פוליטיות הפך לפוליטיקאי ויצר תדמית חדשה של מנהיג ואיש ציבור שחור.
שנת מפתח בשינוי התדמיתי הזה הייתה שנת 1964 ב–2 ביולי 1964 נחקק בידי ממשל ג'ונסון החוק לזכויות האזרח בארצות הברית, חוק זה אסר על כל קיום של אפלייה במקומות ציבוריים, מתקנים ציבוריים ובתי ספר ציבוריים.
וכנראה לא במקרה הופיעו באותה השנה שתי יצירות ששיקפו את הרוחות המשתנות ותיארו לראשונה שחור כמועמד לנשיאות וכנשיא מכהן.

אחד מהם היה ספרו של סופר רבי המכר היהודי המפורסם אירוינג וואלס,  THE MAN ( שם ספר משעמם ולא רלבנטי באופן מיוחד שתורגם לעברית בידי "אבנר כרמלי "( הלא הוא שרגא גפני מחבר "דנידין הרואה ואינו נראה "הספורטאים הצעירים " וסדרות רבות אחרות )  בצורה מוצלחת יותר כ"שחור ולבן " ב-1969.

זה היה הרומן שתיאר לראשונה את הנושא שאיש לא העלה על דעתו עד אז של שחור בבית הלבן.
בסיפור הנשיא ושני האנשים שאמורים לתפוס את מקומו נהרגים בתאונות בו זמנית.
הנשיאות עוברת לפוליטיקאי דוגלאס דילמן שמשמש אז כנשיא הסנאט תפקיד של כבוד בלבד ללא כל עוצמה אמיתית. .פוליטיקאי שהוא במקרה שחור ונבחר למשרה ההיא כאפליה מתקנת.
כהונתו של דילמן פרופסור לשעבר המתאפיין באישיות אינטלקטואלית קרה ( ההפך הגמור והמוחלט מכל מה שמצופה בעיני הציבור ממנהיג שחור שנראה בדרך כלל כמעין "פנתר שחור " אלים ומתלהם ) מתאפיינת בהתעצמות בגזענות הן של לבנים והן של פעילים שחורים קיצוניים ובנסיון התנקשות מצד שחור דווקא שמאשים את הנשיא השחור בכניעה ללבנים.
בשלב מסויים הוא מועמד לדין בפני הסנאט על האשמות שקריות שהטריד מינית מזכירה , במקרה שמזכיר במקצת את מה שקרה לעתיד עם הנשיא קלינטון ולבסוף יוצא בשלום על חודו של קול ממשפט ההדחה בעזרתו של עורך דין יהודי מבריק שבדיאבד מזכיר את עורך הדין היהודי המפורסם אלן דרשוביץ . .
הספר של וואלאס הוא אכן נבואי מבחינות רבות אם כי לא דווקא לגבי אובמה אלא לגבי אירועים של משטר קלינטון.
דמות השחור שלו הוא למעשה לבן שהוא במקרה שחור. ומבחינה זאת הוא מזכיר את גישתו העל גזעית של אובמה. אלא שהנשיא שחור שלו אינו נבחר הוא פשוט היה במקום הנכון בזמן הנכון בזמן של משבר לאומי .כנראה גם וואלאס התקשה עדיין להאמין ב1963 באפשרות של נשיא שחור שיזכה בבחירות על פני מועמד לבן.

 הנשיא לעתיד אובמה ליד פסלו של סופרמן.

אובמה הוא חובב קומיקס ובין השאר ידוע כמעריץ של ספיידר מאן וקונאו הברברי.


חשיבה עתידנית עוד יותר הראתה בשנת 1964 חוברת קומיקס דווקא.
אמנם לא באחת החוברות הידועות דווקא ,לא בסיפורי סופרמן על הגיבור החייזר מכוכב קריפטון ובטמאן או ספיידר מאן שהיו פופולאריים אז שתיארו גיבורי על מגלקסיות ויקומים אחרים אבל איך שהוא לא העלו על דעתם נשיא שחור. אובמה עצמו סיפר שהוא היה חובב של דמויות הקומיקס "ספיידר מאן וקונאן הברברי ומן הסתם סופרמן שהם טרח להצטלם על רקע פסלו .

 

האפשרות הזאת הוצעה דווקא במקום לא צפוי לחלוטין בחוברת קומיקס של אירגון נוצרי קתולי בשם "אוצר הבידור והעובדות"שחולק בבתי ספר קתוליים חינם אין כסף המגזין שם דגש על ערכים "נוצריים " של פטריוטיות אמונה שויון ואנטי קומוניזם ".. ושם במהלך ינואר עד יוני 1964 פורסם סיפור קומיקס בהמשכים על מסע הבחירות לנשיאות בעתיד הרחוק של שנת 1976 של מושל  ניו יורק טימוטי רטיגראו שהוצג כפוליטיקאי קתולי טוב חכם ובעל עקרונות.

במהלך עשרת גליונות הסיפור רטיגראו היגיע כשני בבחירות בניו המפשייר שרד ניסיון התנקשות בחייו ולבסוף זכה במועמדות ממפלגתו . .
.אלא שעם הסיפור הייתה בעיה קטנה המושל נראה לרוב מרחוק ומעולם לא הוצג ישירות.ורק בתמונה האחרונה של הפרק האחרון גילו הקוראים המופתעים שהמועמד לנשיאות אחרי עלילותיו עקבו הוא אדם שחור.

למרבית הצער הקומיקס נמנע לענות על השאלה האם המועמד השחור אכן נבחר לנשיאות ב1976.

אבל אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שכאן לראשונה בהיסטוריה הוצג סיפורו של מועמד שחור לנשיאות ארה"ב.

 פוליטיקאי שחור כגיבור על

ב1966 החלה חברת מרוול קומיקס להציג לפני קוראיה גיבור חדש ""הפנתר השחור" גיבור על כושי שהיה גם מנהיג פוליטי , נסיך מנהיג מדינה שחורה סופר טכנולוגית באפריקה.

למעשה"הפנתר השחור "  היה גיבור העל הראשון מאיזה שהוא צבע שהיה גם פוליטיקאי עיסוק שלא היה מקובל עד אז על גיבורי על. .
זמן קצר לאחר הופעת הדמות הזאת בסדרת"הפנטסטיק פור " צץ בארה"ב אירגון הפנתרים השחורים שלפעילים שחורים מיליטנטיים ( שבהשראתו 'קם גם אירגון בשם זה בישראל עם אישים כמו צ'רלי ביטון ) ונראה שהם לקחו את השם מדמות הקומיקס.
מארוול קומיקס כתוצאה נאלצה לשנות את כינויה של הדמות מ"הפנתר השחור " " לפנתר " סתם כדי לא להרגיז אף אחד.

ברק אובמה חובב הקומיקס מן הסתם היה מודע היטב גם לדמות זאת.

נשיא שחור בספרות המדעית הבדיונית.


בניגוד לצפוי בספרות המדע הבדיוני הרגילה היו מעט מאוד תיאורים של נשיאים שחורים בעתיד.
דוגמה נדירה אחת הייתה ספרו של פיליפ ק. דיק( הידוע היום בעיקר בגלל סרטים שונים שנעשו על פי ספריו כמו "בלייד ראנר" ) מ- 1966 The Crack in space שבו מתמודד שחור מגיע בשנת 2080 לראשונה לנשיאות וזוכה להצלחה הודות לפתיחה של שער ליקום אחר. עולם שהוא הפיתרון לבעיית האוכלוסייה בכדור הארץ והמתמודד השחור ג'ים בריסקין מנצל זאת למען הקמפיין שלו.
דיק גם בעיצומן של שנות השישים הליברליות בבירור היה פסימי מאוד לגבי הסיכויים של השחורים בפוליטיקה האמריקנית. הוא לא האמין שמועמד שחור יוכל לרוץ לבחירות לפני 2080. .

אולי סופרי המד"ב השונים חשבו שזה רעיון שהוא באמת יותר מידי פנטסטי עבור הקוראים מעל ומעבר לחייזרים פולשים וערים מעופפות.

 ג'ימס ארל ג'ונס ריצ'רד פריור כנשיאי ארה"ב


שנות השבעים היגיעו והן היו אופטימיות הרבה פחות לגבי הצלחות של שחורים בפוליטיקה הארצית בעיקר בגלל ההתעצמות של הזרמים המיליטנטיים בחברה השחורה שלא רצו כל שיח ושיג עם החברה הלבנה . .הן החלו עם עיבוד לסרט של ספרו של וואלאס בכיכובו של ג'מס ארל ג'ונס שעובד בידי רוד סרלינג (שהתפרסם עד אז וכנראה לא במקרה בעיקר כיוצר סדרת הפנטזיה "תחום הדימדומים" שתיארה סיטואציות דימיוניות שונות המתרחשות בחיי היום יום) ב-1972.
בסרט דמותו של דילמן היא חזקה הרבה יותר מאשר בספר. בספר הוא רק שורד את כל מה שקורה לו ויוצא איך שהוא בשלום בסיום ממשפט ההדחה בעיקר הודות לעורך הדין היהודי המוצלח שלו. .

בסרט לעומת זאת הוא יוזם ומפעיל ומתגלה כמנהיג אמיתי.הסרט מסתיים בהודעתו שהוא מתכוון להתמודד בבחירות הבאות לנשיאות ולנצח ובתמונה האחרונה של הסרט הוא עוד ליד הדגל האמריקני כשהקהל הלבן מריע לו . עתידו הפוליטי אולי אינו ברור אך ניצחונו המוסרי ברור מאוד.
אולם הסרט זכה להצלחה מועטה. וג'מס ארל ג'ונס התפרסם לעתיד הרבה יותר כ"קול" של מנהיג כוחות הרשע דארת וואדר בסדרת המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים " של ג'רג' לוקאס.לא בדיוק דמות ששחורים יכלו להזדהות עימה או לבנים להתפעל ממנה.
ובכך הסתכמה התעניינותה של המדיה ברעיון הנשיא כשחור במהלך שנות השבעים להוציא מופעים קומיים של הקומיקאי ריצ'רד פריור שהיציג את עצמו כנשיא שחור במסיבת עיתונאים התנהג בדיוק כמו שמצפים ששחור יתנהג כטיפוס תאוותני חובב לבנות שממנה את אנשי הפנתרים השחורים לתפקידים בכירים בקבינט .
שום אדם לבן לא היה בוחר בנשיא כזה. גם המנהיגים השחורים במציאות כמו לואיס פרחאן מנהיג האירגון השחור החזק והבולט "האומה המוסלמית " נראו בדרך כלל כטיפוסים קיצוניים ומסוכנים לא כאלה שבוחר לבן שפוי כלשהו ירצה לראות בבית הלבן ..
בשנות השבעים והשמונים הטלווזייה והקולנוע האמריקנים היציגו שחורים במגוון תפקידים ,ובראש ובראשונה כשוטרים כבלשים וכמפקדי משטרה בסדרות כמו"שאפט " ואחרות אבל כמעט בשום מקום לא הוצג שחור כפוליטיקאי וכמנהיג.

נשיאה שחורה בבית הלבן

שנות השמונים היגיעו והרעיון של נשיא שחור החל להיראות כטיפה יותר מציאותי.
פה ושם צצו כמה סופרי מדע בדיוני בודדים מאוד' שהעלו בדעתם את הרעיון ובראשם סופר המדע הבדיוני רוברט הינליין שהיציג בשנת 1980 מאמר ספקולטיבי בשם “Over the Rainbow בקובץ הסיפורים שלו
” Expanded Universe () 1980)  שהעז ללכת רחוק יותר מכל אחד לפניו כאשר חזה נשיאה שחורה(!!!!) לארצות הברית אישה שהייתה שחקנית טלוויזיה ידועה שהחלה את דרכה הפוליטית כסגנית נשיאה.

בסיפור היא מתמנה לנשיאה לרגל מותו הפתאומי של קודמה .ואם כי לאיש אין ציפיות ממנה ( היא קיבלה את התפקיד רק כדי למשוך בוחרים )היא מתגלה כנשיאה מעולה פותרת בעיות של זיהום וסמים מסרבת להיכנע לקבוצות האינטרסים המיוחדים וגם לקבוצות של השחורים המקצועיים.ואפילו לוקחת את המין האנושי לחלל.


הדמות של הנשיאה השחורה  כנראה מבוססת באופן ספציפי מאוד על דמותה של השחקנית נישל ניקולאס שגילמה את קצינת התקשורת אוהורה ב"מסע בין כוכבים " והפכה לאשת יחסי ציבור אפקטיבית מאוד של נאס"א .

בדיעבד  מנקודת המבט של ראשית המאה ה-21 הדמות  מזכירה במקצת את מזכירת המדינה הקשוחה של ארה"ב בימיו של בוש הבן קונדוליזה רייס שבהחלט הושפעה מסדרת הטלווזייה "מסע בין כוכבים " וקיבלה  בחוגי הממשל  האמריקני את הכינוי "וולקנית"  גם בגלל גישתה הקרירה לבעיות חוץ.

אבל פרט לסיפור זה …קשה להצביע על סיפורים בולטים נוספים מאותה התקופה שעסקו בנשיאים או נשיאות של ארה"ב בצבע שחור.גם בז'אנר המדע הבדיוני.

בנתיים  חלו שינויים דרמטיים  בחברה האמריקנית   וביחסה לשחורים.

ב-1982 הפך הזמר השחור מייקל ג'קסון לזמר המצליח ביותר ובעל האלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה.

ב-1984 חיפש המנהיג השחור ג'סי ג'קסון את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב כצפוי הוא נכשל. אבל עצם הצגת המועמדות הראתה שחל איזה שהוא שינוי. הפוליטיקה האמריקנית הייתה מוכנה כעת להעלות על דעתה את עצם האפשרות של מועמד שחור לנשיאות.

באותה השנה הפך ביל קוסבי לשחקן בעל השכר הגבוה ביותר בארה"ב הודות לסיטקום "משפחת קוסבי" וזה הראה על שינוי שמתרחש איפה שהוא . משפחת קוסבי הייתה סדרה מסוג חדש בכך שהראתה זוג הורים שחורים, בעל (ביל קוסבי ) שהוא רופא מצליח ואישתו (פליסיה ראשאד ) שהיא עורכת דין מצליחה כאנשי מקצוע מצליחים ואינטליגנטיים.
עד אז היה נדיר לראות הורים שחורים מצליחים כאלו בטלוויזיה האמריקנית.
ובמהרה הופיעה עוד סדרה שהראתה איש מקצוע שחור שהתגלתה כנבואית ממש.


ב1987 בעונה השנייה של הסדרה המצליחה "פרקליטי ל.א" על משרד פרקליטים בלוס אנג'לס הופיע כדמות קבועה השחקן בלייר אנדרווד בתור עורך דין שחור מוכשר ושחצן בשם ג'ונתן רולינס. הדמות הייתה של שחור אינטלקטואלי כמעט תפקיד מסוג שנדיר היה למצוא עד אז בטלוויזיה האמריקנית, שבעברו כסטודנט למשפטים היה עורך כתב העת היוקרתי למשפטים של אוניברסיטת הארוארד, תפקיד ששום שחור לא החזיק בו לפניו.
ואכן באותה תקופה לא היה שום סטודנט למשפטים שחור שהחזיק בתפקיד יוקרתי כל כך.
אלא שבתוך שלוש שנים זה השתנה..
סטודנט שחור בהרוארד בשם ברק אובמה קיבל את התפקיד ב-1990 ובכך החל פירסומו בתקשורת האמריקנית שהקפידה באותם ימים להשוות בינו ובין הדמות הטלוויזיונית של רולינס.
ניתן אכן לתמוה האם אובמה קיבל השראה מהדמות הדמיונית של רולינס בפרקליטי אל אי.
אבל בשלב זה איש לא העלה על דעתו לחשוב ברצינות על שחור כמנהיג או אפילו שומו שמיים נשיא ארה"ב.

הנשיא השחור בהיסטוריה החלופית

ואפשר להזכיר גם כקוריוז   רומן  של היסטוריה חלופית שניסה  לחזות מה היה קורה אילו השחורים לא היו סובלים מאפליה  מאז ימי מלחמת האזרחים. .

book cover of   Fire on the Mountain   by  Terry Bisson
בספרו של טרי ביזון Fire on the Mountain  מלחמת האזרחים האמריקנית נגמרה בצורה שונה מאוד ולשני חלקי ארה"ב יש מכאן ואילך נשיאים שחורים לפני שהם יוצאים למאדים בשנות החמישים של המאה ה-20.

מרתין לותר קינג בין הכוכבים

השינוי האמיתי מבחינת המדיה בנושא זה חל לא בספרות ולא בקולנוע אלא בטלוויזיה ולא במפתיע בכלל בסדרת מדע בדיוני המתרחשת בעתיד הרחוק של המאה ה-24 .
זה היה בסדרת ."מסע בין כוכבים חלל עמוק 9" שרצה במשך שבע עונות מ-1993 במרכזה עמדה דמות ראשונה מסוגה בטלוויזיה האמריקנית , מנהיג שחור של תחנת חלל בנג'מין סיסקו ( אברי ברוקס ) שמתגלה לאורך שבע עונות הסדרה כבעל כישורים של מנהיג פוליטי וצבאי דיפלומאט העומד בראש מאבק גלקטי כנגד מעצמה עויינת ואדירת כוח "הדומיניון ".


ובפרקים האחרונים בסדרה כדמות בעלת יעוד משיחי העומד להכריע קרב בין שני גזעים בעלי כוחות על.
אם נרצה הייתה כאן הקדמה מעניינת לדמות המשיחית של אובמה כיום . מבחינת הטלוויזיה והתרבות הפופולארית האמריקנית כולה בנג'מין סיסקו היה חסר תקדים.מעולם לא הוצג שחור כזה בתרבות הפופולארית האמריקנית.
הוא פותח עידן חדש. מעין מרתין לותר קינג בין הכוכבים.

ובנתיים הופיע רומן שבו הוצג מרטין לותר קינג עצמו כמנהיג ארה"ב.

book cover of   The Two Georges   The Novel of an Alternate America   by  Richard Dreyfuss and   Harry Turtledove

זה היה רומן של היסטוריה חלופית של הסופר ידוע של ז'אנר זה מארטין טרודלוב שחיבר עם שחקן הקולנוע מרטין דריפזס ( כוכב סרט האימה "מלתעות " וסרט המד"ב "מפגשים מהסוג השלישי ") בשם  שני הג'ורג'ים " ( 1995) "שבו בעולם שבו ארה"ב מעולם לא מרדה באנגלים  מרתין לותר קינג הוא המושל של מושבת אמריקה הצפונית במאה העשרים החלופית בעולם שבו אחד ריצ'רד ניקסון הוא סוחר מכוניות משומשות מתוסכל.

בקולנוע וככל הנראה בהשפעתה המכרעת של "חלל עמוק 9"  החלו להתייחס לאפשרות של נשיא שחור בעתיד תמיד במצבי משבר כמו אלה שבהם טיפל בנג'מין סיסקו בכל פרק

קובץ:FifthElementHeDvd.jpg

וכך ב1997 יצא למסכים הסרט דובר האנגלית אך שלא במקרה שלבמאי צרפתי "האלמנט החמישי" שמתרחש בשנת 2263 בו ברוס ויליס ולוחמת בלונדינית יוצאים להציל את העולם מידי חייזרים בעולם שבו יש נשיא פדרציה שחור הנשיא לינדברג ( תום ליסטר הבן )הנשיא הנ"ל שגולם בידי מתאגרף לשעבר שמצא את עצמו במאבק נגד כעולם שלם של כוחות הרשע נהג להשמיע את דבריו בנהמות כמעט לא מובנות כיאות למאגרף לשעבר .

נשיא שחור הופיע ב-1998 בסרט "פגיעה קטלנית " " עם מורגן פרימן שגילם לראשונה בקולנוע מאז ג'מס ארל ג'ונס נשיא שחור מעורר כבוד  תום בק בעולם שעומד בפני התנגשות עם כוכב שביט ומעורר את כולם עם נאום נשיאותי מזהיר . .ובניגוד לסרט של ג'מס ארל ג'ונס לא היה שום איזכור של גזעו במהלך הסרט. זה לא היה רלבנטי לעלילה של הסרט ולתפקיד וגם בכך הייתה התקדמות.
אמנם "פגיעה קטלנית " היה סרט זניח ששקע לחלוטין בצילו של"ארמגדון " על אותו הנושא ובכיכובו של ברוס ויליס.והנשיא השחור שבו עורר מעט מאוד הדים לחיוב או לשלילה.

שני אלו לא באמת היו יצירות חשובות.  הם בגדר קוריוזים ואין להשוות אותם להשפעה המצטברת של פרקי "חלל עמוק 9".

מאז הופיעו עוד כמה סרטים שבהם הופיע נשיא שחור. אף לא אחד מהם הציג נשיא מהסוג שאיזה שהוא אמריקני מאיזה שהוא צבע ירגיש בטוח כאשר הוא יחשוב עליו שוהה בבית הלבן.

"ראש המדינה"  משנת 2003 שבה תאונת מטוסים הורגת את המועמדים הדמוקרטיים המנהיגים הדמוקרטיים שמשוכנעים שהתבוסה בבחירות היא בלתי נמנעת מחליטים למנוע אותה ממישהו מאנשיהם הרגילים בוחרים בשחור ובאחיו כנשיא וכסגנו כדי שיחטפו את כל ההאשמות אלא  שהללו בניגוד לכל הציפיות הודות לחוכמת חיים  ועורמה טבעית זוכים בנשיאות

ובסרט בשם "אידיוטיקרטיה" משנת 2006 שני אנשים מזמננו מתעוררים בארץ מאות שנים בעתיד שבו כלל האוכלוסייה הפכו למטומטמים מוחלטים  הנשלט בידי נשיא שחור לשעבר כוכב סרטי פורנו ומתאגרף האוהב לירות במכונת יריה כאשר הוא נואם

זה נשאר בידיה של הטלוויזיה להעלות את האפשרות של נשיא שחור לארה"ב ביפני הקהל הרחב בצורה שתעורר תשומת רחבה.

הנשיאים השחורים של "24"

בשנות ה-2000 החלו לחול בעולם האמיתי שינויים גדולים עם שחורים כמו קולין פאואל ואחריו קונדוליסה רייס שקיבלו תפקידים פוליטיים מרכזיים כמזכירי המדינה בקבינט הנשיא בוש.
אבל כמדומה שהיתה זאת סדרת המתח "24" " בכיכובו של קיפר סטרלנד " שהחלה ב-2002 שבה הוצג לראשונה לפני הקהל הרחב האפשרות של מועמד שחור לנשיאות ושל נשיא שחור,ולא אחד אלא שניים כאלו.


בה לראשונה הוצג מועמד שחור לנשיאות דיויד פלמר (דניס הייזברט) שגם זוכה בנשיאות ומחזיק בה למרות איומים שונים. אך לבסוף מת בהתנקשות מחייו בראשית העונה החמישית ,התנקשות שמתברר  בפרק המסיים של העונה  שיוזמה  היה הנשיא המכהן ….
אך אחיו וויין פלמר ( די בי. וודסייד) נבחר גם הוא לנשיא אלא שגם הוא כמעט נהרג מנסיון התנקשות ומשאיר את סגנו לשלוט.
כך ש24 היצמיחה לא נשיא שחור אחד אלא שניים.
מעניין שבפרופילים של דמויות אלו שהופיעו באתרים הרשמיים של הסדרה באינטרנט בידי פוקס סופר לנו ששניהם היו כוכבי ביזבול.דיויד פלמר היה כוכב ביזבול בג'רג'טאון ווין פלמר הלך לסטנפורד על מילגה מביסבול . דהיינו שיניהם היגיעו לפוליטיקה מתחום מוכר יותר של השגיות שחורה.
יש לציין בכאב לב שלמרות שדיויד פלמר הוצג כאדם בעל תכונות נעלות אין להגיד שהוא הצטיין יותר מידי בכהונתו ובהחלט לא הראה עצמו כנשיא שהוא אפילו ברמה ממוצעת למרות כל הטענות כנגד ולמרות הצגתו ב"24 כ"דמות נערצת . ..

Haysbert
הוא התגלה כמי שסומך יותר מידי על אישתו המניפולאטורית.  פעולותיו כוללות  אישור של תקיפה לא חוקית ביוגוסלביה שהביאה לגל של חטיפות רציחות וניסיונות התנקשות.  ומאוחר יותר הודח באופן זמני בידי הקבינט שלו בהפיכת חצר חסרת תקדים בהיסטוריה האמריקנית.

וחוסר היעילות של שירותי הביטחון שלו הביא להתפוצצות גרעינית עוינת ראשונה בשטח ארה"ב.
אחיו של פלמר היה ללא כל ספק גרוע בהרבה כנשיא ונבחר לנשיא למרות רומן מחוץ לנישואין שהסתיים בסחיטה שניים או שלושה רציחות חטיפה והתאבדות .
כך שלמרות ששתי הדמויות האלו הן חיוביות ביותר במהותן קשה לאמר שהן הצליחו במיוחד  או בכלל בביצוע תפקידיהם הבכירים ב"24".
"24" קבעה גם שנשיאים אלו יהיו תחת איומים בלתי פוסקים על חייהם יותר מנשיא לבן ממוצע אפילו כזה שמופיע ב-"24". .
עם כל זאת ניתן להניח שהדמויות  של המנהיגים השחורים סיסקו  מ"חלל עמוק 9" ופלמר מ-"עשרים וארבע" נתנו לאמריקנים רבים אפשרות להתייחס בפתיחות רבה יותר לאפשרות של השחור כמנהיג פתיחות שהביאה לבסוף לבחירתו של אובמה.

מאפיינים בולטים של נשיאים שחורים

מהרשימה הקצרה מאוד  הזאת של ספרים,קומיקסים  וסרטים  וסדרות טלוויזיה על מנהיג שחור ישנם שלושה דברים שמתבלטים לגבי מנהיגים השחורים הבדיוניים :
הם צצים בדרך כלל בזמן של משבר לאומי או גלובאלי.

הם קרים ושקולים בזמן של משבר הרבה יותר מהמנהיג הממוצע או מהסטריאוטיפ הממוצע של השחור. אולי בגלל שהם מודעים לכך שחובת ההוכחה על כשירותם לתפקיד היא גדולה יותר מאשר לגבי נשיא לבן ממוצע?

יש לגביהם תמיד חשש של התנקשות בחייהם. חשש שלעיתים קרובות מתממש..

מעניין לציין ששתי הדמויות הבולטות ביותר מבין המנהיגים   השחורים הבדיוניים  מצאו את מותם  מכדורי מתנקש כפי שנהרגו בחיים האמיתיים מרתין לותר קינג ומלקולם אקס.

סיסקו נהרג בפרק האחרון של"חלל עמוק 9 " במהלך קרב בין גזעי על, ודיויד פלמר נרצח בידי מתנקשים.

עד כמה הושפע אובמה מכל הדמויות האלו ?
סביר להניח שהדמות של דיויד פלמר ב"24" אכן  שימשה כמקור השראה לאובמה לגבי הדרך בה עליו להתנהג ולתפקד בציבור.. כפי ששימשה קודם לכן הדמות של רולינס ב"פרקליטי אל אי".

השחקן שגילם את פלמר עצמו חושב כך.
האם אכן כך היה ?

רק אובמה ויועציו יודעים.

אובמה מזכיר את דיויד פלמר בצורה מדהימה בכך ששניהם בשנות ה-40 לחייהם שניהם היו סנטורים ושניהם יודעים להעביר נאומים בסגנונו של ג'ון קנדי שהוא מעין מודל .שניהם שומרים על רגשותיהם לא מתפרצים גם בזמן של משבר והם אינטליגנטיים מאוד.
ייתכן  גם שהדמות של בנג'מין סיסקו מחלל עמוק 9 משמשת כמקור השראה לא כל כך לאובמה עצמו כמו לאנשים השונים הרואים בו דמות משיחית כמעט.

וסביר להניח שהם מקשים מאוד בכך על אובמה ,שכן לא משנה עד כמה שיהיה טוב כנשיא גם אם יהיה טוב בצורה סבירה ואף יותר מכך הוא לעולם לא יוכל להגשים את הציפיות העכשוויות ממנו כמעט כמשיח.כך שנגזר עליו לאכזב את הציפיות ממנו.

בכל מקרה לא ניתן אלא לקוות שהוא יוכיח את עצמו כמוצלח ויעיל יותר משני הנשיאים השחורים הטרגיים של -. 24

ראו  עוד נשיאים שחורים גם

נשיא שחור בספר עתידני ברזיליאני ב-1928

מועמד שחור לנשיאות בקומיקס מ-1964

שבעה נשיאים שחורים בקולנוע ובטלווזיה

סמי דיויס הבן כנשיא ארה"ב

ג'מס ארל ג'ונס כנשיא ארה"ב

ריצ'רד' פריור כנשיא ארה"ב

מורגן פרימן כנשיא ארה"ב המתמודד עם פגיעת מטאור ענק בסרט "פגיעה קטלנית "

מסע בין כוכבים חלל עמוק 9

אובמה חובב מד"ב וקומיקס

נאום ההכתרה של ברק אובמה 20 בינואר 2009 כנשיא השחור הראשון של ארה"ב

וגם על מה שיכול היה להיות ( ואולי עוד יהיה ?)

הילארי קלינטון לנשיאות

.

הלחש של דפנה שחורי

 

המשוררת דפנה שחורי  פירסמה בימים אלו ספר שירה חדש "גולדפיש " בעריכת רן יגיל בהוצאת כרמל -עמדה. .
ומספר זה אנו מוציאים שיר של מעין "לחש נחש " כישופי מותאם לעידן הטכנולוגי שאולי משקף את עניינה של שחורי בכישוף הטמון במילים.

אלף־למד־וו־נון־סופית

מאת דפנה שחורי

אֲפִלּוּ הַמַּחְשֵׁב שָׁכַח אוֹתְךָ
לְפֶתַע שָׁכַחְנוּ אוֹתְךָ שְׁנֵינוּ
בְּבַת אַחַת סֹמֶק לָבָן
כִּי לֹא הִצְלַחְנוּ לְתַקְתֵּק:
אָלֶף
לָמֶד
וָו
נוּן
סוֹפִית.
בְּרֶגַע אֶחָד קוֹץ בָּרֹאשׁ
נָחָשׁ הִכִּישׁ אֶת הַשֵּׁם
וּלְלֹא אַזְהָרָה מֻקְדֶּמֶת
יָד עֲלוּמָה רָחֲצָה בִּיסוֹדִיּוּת
אֶת שְׁבָבֵי הַהֲגִיָּה

ראו גם

דפנה שחורי בלקסיקון הסופרים

הבלוג של דפנה שחורי

גן העדן המורעל : חמישים שנות פידל קסטרו והמהפכה הקובנית בספרות העברית

 

"הסטלג במפרץ החזירים "( 1963) היצירה העברית המקורית הראשונה על קובה ועל המהפכה הקובנית.

 על העטיפה נמצאים דמויותיהם של פידל קסטרו מנהיג קובה במשך 49 שנים ושל אחיו ראול מנהיג קובה בשנת 2009 שגם מופיע כדמות בעלילה.

חמישים  שנה מלאו למהפכה הקובנית. זאת שבעקבותיה עלה פידל קסטרו ביחד עם אחיו ראול קסטרו והארגנטיני צ'ה גווארה ואחרים לשלטון בקובה ב-1 בינואר 1959 .
ובעקבות מהפכה זאת הפך  האי המנומנם  לשעבר למיני מעצמה ששולחת את כוחותיה לפינות שונות בעולם למרכז של ריגול ומבצעים בינלאומיים ועם מקום גדל והולך בספרות הפופולארית העולמית וגם העברית שהחלה להתייחס לקובה תחת מנהיגה מאריך הימים פידל קסטרו כ"גן עדן מורעל".
ולרגל 50 שנות המהפכה הקובנית שאכן שינו את פניה של אמריקה ללא הכר להלן הפתיחה של פרוייקט מיוחד באתר זה על קובה בשיתוף פעולה עם המומחה הגדול בספרות העברית על קובה,הסופר והעיתונאי ירון אביטוב.    

 

חמישים  שנה מלאו למהפכה הקובנית. זאת שבעקבותיה עלה פידל קסטרו ביחד אם אחיו ראול קסטרו והארגנטיני צ'ה גווארה ואחרים לשלטון בקובה ב-1 בינואר 1959 .
בעקבות מהפכה זאת הפכה מדינת האי הקטנה מעוד ארץ לטינית מנומנמת שנשלטה בידי שליחי המאפיה האמריקנית שהקימו שם קאזינו בכל פינה כשלוחה של לאס וגאס ורודנים זעירים ומרושעים מסוגו של בטיסטה לארץ אחרת לגמרי.

 
 
 
המהפכה הקובנית ופיחל קסטרו בציורי במגזינים "לגברים " בארה"ב.

קסטרו התגבר בקלות על פלישה במימון אמריקני של גולים קובניים למפרץ החזירים בקובה .והראה לכל שהוא מישהו שיש לקחת אותו ברצינות ולא עוד איזה דיקטטור של "מדינת בננות" כפי שכינו ועדיין מכנים האמריקנים בזילזול את מדינות אמריקה הלטינית. קובה הפכה כעת  לנציגה של ברית המועצות ליד חופי ארה"ב ונטלה חלק מרכזי במשבר הטילים שדירדר את העולם אל פי פחת גרעיני בימי הנשיא קנדי

 

 
 

מדינה מסוכנת אכן אבל . גם לקחו אותה לראשונה ברצינות …
קסטרו הפך את קובה לכוח עולמי חזק'משפיע מעורר יראה וגם השראה ובשלב מסויים אף שלח צבא לאפריקה לסייע למשטרים הקומוניסטיים שם באתיופיה ובאנגולה צבא שהתגלה ביעיל למדי.

ארה"ב הכריזה על אמברגו על קובה שנמשך כבר מחצית המאה.ללא הצלחה מיוחדת עד כה.

כל ניסיונותיה של ארה"ב , של הסי אי אי, של המהגרים הקובנים במיאמי ,  ויש האומרים גם המאפיה האמריקנית לחסל את קסטרו במגוון אדיר של שיטות ובהם סיגרים קובניים מתפוצצים, וסוכנת כפולה שהפכה להיות אהובתו של קסטרו  הסתיימו בכישלון מוחץ.

 
 פידל קסטרו שמחזיק בשיא העולמי ( הרבה מעבר לגנגסטרים הישראלים מגבעת שמואל  האחים אלפרון ) של מספר ההתנקשויות בחייו שנכשלו ,המשיך לשלוט בקובה כמעט חמישים שנה יותר מכל שליט אחר אי פעם בהיסטוריה בת 1500 השנים  של העמים דוברי הספרדית. השג שאינו יכול אלא לעורר הערצה.
הוא שרד תשעה נשיאים אמריקניים  רובם היום בין המתים וגם את כל מנהיגי המאפיה מסוגם של לאקי לוצ'אנו ומאיר לנסקי שהיו דיווחים שהם נשבעו לחסלו.
 
כל אלו קבורים היום שבע אמות באדמה מזה שנים רבות בעוד שפידל חי וקיים והמשיך לכהן כמנהיג קובה.  
 וכמובן ישנם תיאוריות קונספירציה שונות הטוענות שהוא מהעומד מאחורי רצח הנשיא קנדי כנקמה על נסיונות ההתנקשות בחייו של הנשיא הנ"ל ובכך נקם את נקמתו.
 
 
צ'ה גווארה עמיתו  הארגנטינאי של קסטרו במהפכה הפך לאיקון וכך גם קסטרו עצמו שבסופו של דבר פרש מהשילטון מרצונו החופשי ב-19 בפברואר 2008 לאחר 49 שנות שלטון והעביר אותו ליורשו המתוכנן מזה קרוב ל50 שנה אחיו ראול.
בעיני הקרירה של קסטרו הסתיימה בניצחון.

פידל קסטרו שנראה בתחילה כעוד דיקטטור לטיני שבא על מנת להיעלם במהרה מהשלטון והזכרון התגלה כמשהו שונה לחלוטין. הוא אמנם עלה לשלטון כנראה בתמיכה אמריקנית אבל כמעט מיד פנה כנגד תומכיו הפך את קובה לנמר קטן ,ואם זה היה לטובתה או לרעתה של קובה על כך יש ויכוח גדול  שמן הסתם לא יוכרע לעולם.
מה שברור הוא שקסטרו התגלה לא כעוד רודן תאב כוח  וכסף  מהסוג המקובל עד אז באמריקה הלטינית ,אלא כרודן שהוא חובב ומעריץ רעיונות ויש לו הרבה מאוד מה לאמר במיגוון של נושאים ,ונאומיו הם הארוכים ביותר של כל שליט שהוא מלאים וגדושים בהתיחסויות הסטוריות ואינפורמטיביות ,ויש הרואים בו את גדול הנואמים במחצית השנייה של המאה העשרים.

 ואפילו הוא חובב ספרות ושירה ,חובב ענק בין השאר של יצירות הסופר האמריקני ארנסט המינגווי .

וידוע המקרה שבו שלח למשורר הישראלי נתן זך קופסה של סיגרים קובניים.

 
 
 

בקובה יזכרו אותו תמיד כמי ששינה את המדינה ללא הכר , הוא ללא ספק המנהיג המרכז אמריקני והלטינו-אמריקני הגדול ביותר של כל הזמנים. איש שממשיך להוות מקור השראה לשליטים אחרים ביבשת כמו מנהיגי ונצואלה ובוליביה ואחרים.

ראול קסטרו בספרות העברית

 
 

 מנהיג קובה בעת כתיבת שורות אלו ראול קסטרו הוא אחד משלושת המנהיגים העכשויים היחידים שעדיין פעילים בשנת 2009 והוזכרו בספרים בשנות השישים.

ראול מופיע בתפקיד אורח בספר "הסטלג במפרץ החזירים " משנת 1963 של "מיק באדן "( אלי קידר).

השניים האחרים הם מלכת בריטניה אליזבט השנייה והנשיא של  מדינת ישראל שמעון פרס.

ולשם התיעוד ההיסטורי כך מוצג מנהיג קובה בשנת 2009 בספר ישראלי משנת 1963

 

 

.  עמודים מתוך הספר "הסטלג במפרץ החזירים ".

את השינויים הדרמטיים שאותם יצר קסטרו בתדמיתה העולמית של קובה אפשר לראות בספרות העולמית על קובה..

 

פידל קסטרו ואנשיו כפי שתוארו במגזין אמריקני משנות השישים.

לפני עלייתו של קסטרו לשלטון קובה תוארה ביצירות כמו "האיש שלנו בהאוואנה " של גרהם גרין כמו האב טיפוס של הארץ הלטינית המנומנמת ששום דבר חשוב לא יכול לקרוא בה ואנשיה עסוקים רק בסקס ובפיאסטות ובריקודי סלסה מהבקרים ועד הלילות.
זה לא כך במותחנים המרובים מאוד שנכתבו על קובה לאחר עליית קסטרו שבהם מוצגים הקובנים של קסטרו כאנשים יעילים ומסוכנים אם גם אכזריים מאוד המהווים סכנה אמיתית לבטחונה של מעצמת העל השוכנת ליד חופיהם ארה"ב . איש לא היה מעלה על דעתו לחשוב דבר כזה לפני עלייתו של קסטרו לשלטון.קסטרו ללא ספק הביא למהפכה גם בתדמית של הקובנים בעולם.

 

מעניין לבדוק את הדרך בה מוצגת קובה בשלוש יצירות מרכזיות על קובה של סופרים עבריים אם כי שניים מהם היו"ספרות קלה "ספרי שוליים שהופיעו תחת שמות בדויים למחבריהם והוצגו כמתורגמים.וספרים שהופיעו בעשורים שונים של תקופת שלטונו של קסטרו אבל כמדומה שכולם מציגים אותו בדרך אחת .

אלו הם "סטלג מפרץ החזירים " של "מיק באדן " ( אלי קידר)( / תל אביב : חרמש, 1963) הרומן העברי המקורי הראשון על קובה שכולל תיאור ניסיון אמריקני כושל להפיל את קסטרו זמן קצר לפני מבצע מפרץ החזירים ובריחת הגיבורים מבית כלא קובני אכזרי וסדיסטי אך גם שורץ קובניות יפהפיות וסדיסטיות. כאמור ראול קסטרו אחיו של פידל דאז ושליט קובה דהיום  מופיע שם בהופעת אורח יחידה במינה בספרות העברית.


עוד ספר מסוג זה הוא :.המרגל שערק פעמיים "מאת ברט ויטפורד (הסופר הישראלי עמוס אריכא ) (. הוצאת רמדור 1971) שבו הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות פטריק קים מגיע למחנה אכזרי של אסירים פוליטיים בקובה "מחנה "צ'ה גווארה" במסווה של עריק מהסי אי איי בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר וידיד טוב של קסטרו שהסתכסך עם קסטרו בגלל התנגדותו לקשרים ההדוקים עם הסובייטים.ספר שהיציג היטב את התדמית של קובה בשנות השבעים כגן עדן מורעל שהפך לגיהנום.

 

יותר משלושים שנה לאחר מכן התיאור הזה של קובה נשאר כפי שהיה בספר יומה " של ירון אביטוב " (:הוצאת גלורי, . 2004) שמתאר את סיפור מאסרו האמיתי של המחבר המומחה הגדול בספרות העברית לקובה שפירסם עליה סיפורים ומאמרים רבים והיה מעריץ גדול של קובה והקובנים וכמדומה גם של קסטרו עד שמצא את עצמו ביום מר אחד במקבילה האמיתית של "סטלג מפרץ החזירים",  בית סוהר קובני שורץ עכברים ואסירים וסוהרים אלימים כאשר רוחו של הסוהר הראשי , פידל ,נמצאת תמיד ברקע. .
בשלושתם מוצג מחנה השבויים ( "מחנה השבויים צ'ה גווארה " במקרה של הספר של "ויטפורד ") או בית הסוהר הקובני כמטפורה לארץ כולה כבית סוהר אכזרי אחד גדול שבו  פידל קסטרו ואחיו ראול הם הסוהרים הראשיים ובשלוש מילים שמסכמות את הכל כ"גן עדן מורעל ".

 

. וכמדומה שספרים אלו מראים היטב כיצד נראתה קובה בידי רבים וטובים בישראל ובמערב כולו.

אני גאה להודיע שמר  ירון אביטוב כתב שני סיפורים חדשים על קובה ועל 'קסטרו במיוחד עבור אתר זה. שיעלו כאן בימים הקרובים.

ולרגל חמישים שנות המהפכה הקובנית להלן לראשונה במדיום כלשהו רשימה מלאה ועדכנית לינואר 2009 של כל מה שהתפרסם על קובה ומשל קובה בשפה העברית .
תודה לירון אביטוב שעזר בהכנת הרשימה ותרם לה הערות שלו ולעמוס אריכא שתרם כמה הערות מעניינות .
האם ישתנה המצב בקובה בשנים הבאות ? האם תהפוך קובה למדינה דמוקרטית? ואולי תחזור להיות גן עדן רדום עבור עבריינים נישלטת בידי רודנים מושחתים כפי שהייתה לפני קסטרו ? ואיך תוצג בספרות העתידית?
יש לחכות ולראות.

ספרים כלליים על קובה

 

ג'מס,פריסטוק אמריקה הלטינית בהווה ובעבר / עברית ברוך קרופניק תל אביב : שרברק, 1954


לאו הוברמן פול מ. סוויזי קובה : אנאטומיה של מהפכה / עברית: שמואל גילאי סדרת דעת זמננו (מרחביה7) : ספרית פועלים, (1960).


פנחס לפיד קובה : להבה בלב אמריקה / תל-אביב : קרני, תשכ"ג 1963.


ברטרנד רסל נצחון ולא בנשק / : עמיקם, תשכ"ד 1964.

, רז'י דברה מהפכה במהפכה? : מאבק מזוין ומאבק מדיני באמריקה הלאטינית / מצרפתית – י. מגל תל-אביב : הקיבוץ הארצי, תשכ"ח 1968


אלי אבל,. טילים בקובה : מאבק קנדי-חרוצ'וב, אוקטובר 1962 / תרגם שלמה גונן , תל-אביב: מערכות1968/
h

רוברט פרנסיס, קנדי איך נמנע העימות : משבר קובה 1962 / תורגם מאנגלית בידי מירי אליאב תל אביב ספריית אופקים : עם עובד, תש"ל 1970.
ניקיטה סרגייביץ חרושצ'וב, , חרושצ'וב מעלה זכרונות / מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו; ערך והתקין לדפוס סטרוב טאלבוט; תרגם מאנגלית אביעזר גולן [תל-אביב] : עדי, מהדורת ידיעות אחרונות 1971
מביא את הצד של המנהיג הסובייטי  חרושצ'וב לפרשת משבר הטילים בקובה.

‬ הנק מסיק מאיר לנסקי / עברית אריה חשביה תל-אביב : ספרי שין, (שוקן), (1972על הגנגסטר היהודי בקובה של בטיסטה.


, ג'ון ג'  ‬ סטסינג'ראומות באפלה : סין, רוסיה ואמריקה / תורגם מאנגלית ביד מ. שני תל אביב : עם עובד, תשל"ג 1973 
 ג'יל מרטינה, חמש דרכים בקומוניזם : הדרך הרוסית, היוגוסלבית, הסינית, הצ'כית והקובנית / תל-אביב : עם עובד, תשל"ג 1973
, זאב לקויר גרילה / עברית אריה חשביה תל אביב : מערכות, 1979
רפאל ברק, ,  קובה באפריקה / עבודת גמר לתואר מוסמך בחוג למדע המדינה ירושלים : [הוצאת המחבר], 1986
עודד ערן מדיניות החוץ של ברית המועצות : מלנין עד גורבצו'ב / רמת אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב
‬.
פול ג'ונסון, "נסיון ההתאבדות של אמריקה " בתוך היסטוריה של הזמן המודרני : מ 1917 עד שנות 1990 / עברית מרדכי ברקאי תל אביב : דביר, תשנ"ה 1995 סקירה ביקורתית בעלת רקע ימני על תולדות משטרו של קסטרו.
קובה 207) this.width = 207;" !width="207">


אליזבת ניוהאוז ) ( כותבת ) הרוי, דוד אלן( צלם ) קובה-תצלומים : נשיונל ג'אוגרפיק / מאנגלית – ערגה הלר אור יהודה : הד ארצי, תשס"א 2001.

ספר בפורמט אלבומי המכיל שלל תמונות צבעוניות המתעדות את קובה בת ימינו המלוות במאמרים קצרים. 
תמונת מצב של אווירה, בלי סקס וכמעט בלי מוסיקה: ביקורת מאת בועז כהן

‬העוני מצטלם יפה "ביקורת של ירון אביטוב ידיעות אחרונות המוסף לשבת28.9.2001 ע' 28.
אמריקה הלטינית: על עיצובה של תודעה חברתית. מאת צבי מדין

, צבי מדין אמריקה הלטינית : על עיצובה של התודעה החברתית תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשסא

תת יבשת בטלטלה

אילן רחום תת-יבשת בטלטלה : אמריקה הלטינית 1900-2000 / ירושלים : כרמל, תשס"ג 2003. 

‬ספרים על קסטרו

, אלחו קרפנטיר לטובת המדינה / מספרדית: ישעיהו אוסטרידן תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ט, 1989.

רומן על רודן המבוסס על קסטרו.

אביב כהן מהפכה ומנהיג בכותרות : קובה, פידל קסטרו והעיתונות האמריקנית אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי הרוח, ביה"ס להיסטוריה / [תל-אביב] : [חמו"ל], 2003

שנותי, קובה
אדוארדו מנה שנותי, קובה / מצרפתית – עדינה קפלן. [אור יהודה] : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ו 2006. רומן אוטוביוגרפי על רקע הארועים שפקדו את קובה בין 1930 ל- 1968 ‬

החלום ושברו :ירון אביטוב על "שנותי קובה "

משלב בין האוטוביוגרפיה האישית של מאנה, מחזאי, קולנוען וסופר קובני שהיה מקורב בצעירותו לקסטרו ויצא לגלות, לבין מוראות שלטונו של פידל. הספר מסביר כיצד הפך המנהיג הקובני הנערץ לעריץ מגלומן המשתמש בכולם לצרכיו.

לפני שירד הלילה

רינלדו ארנס לפני שירד הלילה : אוטוביוגרפיה / תרגם מספרדית והוסיף הערות ואחרית דבר: רמי סערי ירושלים : כרמל, תשס"ח 2008. 

"החלום ושברו : ירון אביטוב על "לפני שירד הלילה "

זכרונות אהבה מהוואנה : אבנר שפירא על "לפני שירד הלילה"

דן לחמן על "לפני שירד הלילה "


פידל, קסטרו ואיגנסיו רמונט פידל : אוטוביוגרפיה / מספרדית – יורם מלצר ; עורך הספר ומחבר המבואות – יובל אל תל אביב : משכל, 2007

קטע מהספר

צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו / פידל קסטרו

פידל קסטרו    צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו /    תל-אביב :   רסלינג,   [תש"ע] 2010.

‬‬ ספרים על צ'ה גוארה

דרום אמריקה באופנוע / צ'ה גווארה

המהפכן המפורסם צ"ה גווארה הפך לאיקון הרבה יותר מפידל עצמו ובמידה רבה בהשראת פידל  עצמו. גווארה אמנם היה ארגנטינאי ולא קובני ,אבל תולדות חייו ופירסומו היום קשורים קשר בל ינתק לקובה.  .

ארנסטו גורה, יומנו של צ'ה גוו'ארה : רשימות סודיות של מהפכן. / עברית מ. בן-מנשה תל-אביב : מוקד, 1968

, ארנסטו, גווארה דרום אמריקה באופנוע : המסע הגדול הראשון שלי תרגום מספרדית, הערות ואחרית דבר: אורי פרויס / תל-אביב : חרגול, תשס"ב 2002.


, אפרים דוידיצ'ה גווארה – סיפורו של מהפכן / [תל-אביב] : רסלינג, תשס"ד 2004
ספר קריא ומעניין, אך אינו מקיף את מלוא סיפורו של צ'ה ואינו מתייחס מספיק לצדדיו השנויים במחלוקת

צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו / פידל קסטרו

פידל קסטרו    צ'ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו /    תל-אביב :   רסלינג,   [תש"ע] 2010.

, אנה, מננדס  לאהוב את צ'ה / ; מאנגלית: רחל אהרונ בני-ברק : ספרית פועלים, תשס"ו 2006.

כאשר צ'ה גווארה מוצא את עצמו בתוך רומן רומנטי: ורד לי על לאהוב את צ'ה 

צ'ה לי מהווריד יובל אביבי על לאהוב את צ'ה

בת לגולים קובניים במיאמי מנסה להתחקות אחר אמה שנותרה בקובה. מתוך קטעי כתבים ותמונות שמגיעים אליה בדואר, מנסה הבת להרכיב את תמונת חייה של אמה ואת סיפור אהבתה למהפכן ארנסטו צ’ה גברה  

, תמר  טאובר-פאוזנר   טרנספורמציה ארוכת טווח של סמל כמשקפת את תהליך הגלובליזציה: ארנסטו צ'ה גווארה… /   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן, תשס"ח מחלקה למדעי המדינה  רמת-גן :   [חש"מ],   תשס"ח (2007)

יהודי קובה

לחץ לסגירה

 מרגלית בז'רנו,  יהדות קובה, 1898-1939 : התגבשות קהילתית ומגמות השתרשות בלחץ התמורות ביהדות העולם ובחברה הקובנית / חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, מוגש לסינט האוניברסיטה העברית ירושלים : [חמו"ל], תשנ"ג, 1992

מרגלית בז'ראנו ( עורכת ) יהדות אמריקה הלטינית : קובץ מאמרים לכבוד חיים אבני / ירושלים : אמיל"ט – אגודת מחקר יהדות לטינו-אמריקה, תשס"א 

דוד, ‬ איזבוצקי, 1פליטי שואה מאנטוורפן בהאוונה קובה : 1947-1940 / [מושב חמ"ד] : ד. איזבוצקי, [תשס"ד?].

 

ספרות על קובה

א.  קובה לפני המהפכה

 המוזה והבת
ג'וליה אלורז, המוזה והבת / מאנגלית – בועז וייס בן שמן : מודן, 2006.

רומן היסטורי ביוגרפי על קובה במאה ה-19.

"המוזה מהרפובליקה הדומינקנית " מאמר של ירון אביטוב על הספר .

ארנסט המינגווי .הזקן והים ..
הספר הקלאסי הגדול ביותר של כל הזמנים על קובה, שבאופן אולי טיפוסי נכתבי בידי אמריקני שעבורו זכה המינגווי בפרס נובל. סיפורו של דייג קובני היוצא לדוג את הדג הגדול ביותר בו נתקל בימי חייו.

תרגום ראשון "אהוד רבין "( עלפי גרסה אחת המדובר באח של יצחק רבין על פי גרסה שנייה המדובר בשם בדוי של יצחק שנהר ) עם עטיפה ואיורים של אביגדור אריכא ,ספריה לעם הוצאת עם עובד, 1954 26 מהדורות עד 1988.
תרגום שני : אברהם יבין איורים אביגדור אריכא . תל-אביב : עם עובד, 1994
תרגום שלישי . אלון אלטרס סביון : פן הוצאה לאור וידיעות אחרונות, תשס"ה 2005
.

ספרי עיון על "הזקן והים"  

  אברהם בנימין  יפה    המינגוואי והזקן והים /    תל אביב :   ג' גפני,   תשכ"ו.

סטנלי קופרמן הזקן והים מאת ארנסט המינגוויי: (מורה דרך ביקורתי המסייע להבנה מלאה של היצירה/ עברית יוסף כרוסט הערות והנחיות ללמוד ולקריאה תל-אביב : אור-עם, תשל"ה
1975
, בלהה רובינשטין הזקן והים : מדריך לבחינות הבגרות / תל-אביב : מכון ישראלי להשכלה, תשל"ו 1976

יונתן גורל    הזקן והים מאת א. המינגוי :   תדריך לתלמידי בתי-הספר ולניבחנים הניגשים לבחינות בגרות    תל-אביב :   מהות,   תשל"ט 1979

ארנסט,המינגווי איים בזרם : רומן

תרגום ראשון : תרגם אהרון אמיר תל-אביב : עם עובד, תשל"ב 1972

איים בזרם
תרגום שני: יואב כ"ץ הוצאת פ"ן ,2006

רומן שבמרכזו תומס הדסון, אמן והרפתקן, על רקע של הוואנה בימי מלחמת העולם ה-2 [
סקירה על הספר

יש ואין
ארנסט המינגוויי;יש ואין " מאנגלית: יואב כ"ץ; [עריכה לשונית: דליה טסלר]. — תל-אביב : פן, ספרי חמד וידיעות אחרונות, 2008

.
סיפורו של הארי מורגן הנאלץ להבריח סחורות ובני אדם בין קובה לארה"ב. הרפתקאותיו מתפתלות בין עולמם של בעלי יאכטות עשירים לבין בקתות עוני לחופי פלורידה בשנות השפל הכלכלי הגדול
נוריתה על יש ואין



, חוסה ראול ברנרדו הנשים החכמות של הוואנה / עברית ענבל שגיב אור-יהודה : כנרת, תשס"ה, 2004
htt

פרק מהספר ""הנשים החכמות של הוואנה "

העלילה המתרחשת ב-1938 בקובה פגועת השפל הכלכלי הגדול

אדיוס, המינגווי / פדורה ליאונרדו

פדורה, ליאונרדו    אדיוס, המינגוויי. /   מספרדית: טל ניצן   תל-אביב :   ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות וספרי חמד,   2009.

מריו  קונדה, בלש משטרתי בהוואנה, נענה לבקשת המשטרה לחקור שרידי שלד שנתגלו בביתו של המינגווי

קטע מהספר

 

גבי לוין  על הספר

 אורית הראל על הספר

 ביקורת של בלוגר

עוד בלוגר על הספר

ספרות על קובה לאחר מהפכת קסטרו

קרפנטייר, אלחו , מלחמת הזמן‏

אלחו קרפנטיר, מלחמת הזמן / מספרדית: ישעיהו אוסטרידן תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ז,1987

‬מרגריטה אנגל, אותיות בשמים / מאנגלית: ורדה ירושלמי, אור יהודה : הד ארצי, ספרית מעריב, תשנ"ז, 1997רומן על קובה.

סנל פאס, תותים ושוקולד : (הזאב, היער והאדם החדש) / תרגם מספרדית והוסיף דברי הקדמה והערות – איתי רון ; אחרית דבר – ירון אביטוב (נכתב בטעות אחיטוב) ירושלים : כרמל, תשס"ד

2004. נובלה המתרחשת בקובה הקומוניסטית וגבוריה  סטודנט קומוניסט וצעיר הומוסקסואל נוצרי המתנגד למשטרו של קסטרו
כמה עולה חירות ?: אריאנה מלמד על הספר

זה סיגר קובני או שאתה סתםן שמח לראות אותי ?הגר ינאי על תותים ושוקולד



, אנה מננדס בקובה הייתי רועה גרמני / מאנגלית – יעל ענבר [בני ברק] : ספרית פועלים2004/. , תשס"ה

זאב זאב: נדב טסלר על "בקובה הייתי רועה גרמני "

זה סיגר קובני או שאתה סתם שמח לראות אותי ?" הגר ינאי על "בקובה הייתי רועה גרמני"  

. ספורים קצרים הקשורים זה בזה ומתרחשים בהוואנה ובמיאמי. חבורת גולים ב"הוואנה הקטנה" נזכרים בגעגועים בקובה והרבה פחות מכך בקסטרו .

פדרו חואן גוטריס, הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה / תרגם משה רון תל-אביב : עם עובד , תשס"ה 2005

דן לחמן על הספר
כל הבכוד אחי !: ירון אביטוב על הטרילוגיה המלוכלכת של הוואנה

. דיוקן של עוני והתפוררות הסולידריות החברתית כתוצאה ממנו, על רקע היצריות האפרו-קריבית; תיעוד המאבק על שפיות דעת וצלם אנוש בהוואנה של שנות ה-90 .‬הרומן ממחיש את הפער העצום שקיים בקובה בין הדימוי הרומנטי למציאות הדקדנטית בשטח, ונכתב בסגנון מיוחד המשלב בין הנרי מילר לצ'רלס בוקובסקי.


דניאל צ'בארה אדיוס מוצ'אצ'וס מאנגלית: שרון בן-דוד — תל-אביב : א. ניר, תשס"ה, 2005. 

אין לי ראש למילים ארוכות :סמדר שילוני על אדיוס מוצ'צ'וס

-אליסיה,צעירה קובנית המתפרנסת מזנות, צדה את לקוחותיה, תיירים עשירים, על אופניה. כך היא פגשה את ויקטור, שודד בנקים, שישב מספר שנים בכלא המכסיקני ‬. תעלוליה של זונה קובנית, הרוכבת על אופניים ועל תייירים


. דאינר צ'יוויאנו, אי האהבה לאין קץ, מספרדית: רינת שניידובר כינרת זמורה-ביתן, 2009

לפני שירד הלילה

‬מותחנים

, פיר מאל מסתרי האוואנא, או, מלכת הזהב : ספור נחמד ונעים מלבב ומאד נעלה / העתיק משפה הפולאנית מרדכי בערנשטיין , ווארשא : [חמו"ל], תרס"ג 1903 בשני כרכים
גרהם גרין האיש שלנו בהאוואנה

תרגום ראשון : תל-אביב : עידית, 1961 ; תשכא תרגום שרה רזי ( אולי שם בדוי של אהרון אמיר?)
מהדורה שנייה סדרת מועדון הרומן המובחר עמיחי,1963 [תשכ"ג].
תרגום שני של אהרון אמיר תחת שמו הוצאת ספריית מעריב ,1985.

יובב "( עמוס קינן ?) סדרת "מאורעות טרזן " כרך ב'

חוברת מספר 7. טרזן ושודדי המטוסים.

טרזן מוצא עצמו מעורב במאבק בין משטר קסטרו ואנשי בטיסטה בקובה. מונע חטיפת מטוסים בידי אנשי 2 הקבוצות ולכן מועמד לדין ונידון לתליה בידי משטר קסטרו. הוא נתלה אך בזכות כוחו הרב שורד ובורח לארה"ב, שם הוא מואשם כאיש קבוצת טרור ונידון למוות בכיסא חשמל . הוא מחושמל 3 פעמים אך מצליח לשרוד בכל פעם בשיטה אחרת, ויוצא לחופשי.הוצאת הקרנף ,1959?

מיק באדן ( שם בדוי של אלי קידר ) סטלג מפרץ החזירים / תל אביב : חרמש, 1963.הרומן העברי המקורי הראשון על קובה.תיאור ניסיון אמריקני כושל להפיל את קסטרו זמן קצר לפני מבצע מפרץ החזירים ובריחת הגיבורים מבית כלא קובני אכזרי. ראול קסטרו אחיו של פידל מופיע בהופעת אורח.
‬ברט ויטפורד ( שם בדוי של גלעד מורג במקרה הזה ) פטריק קים חוברת 15. שליחות בהוואנה.יצא לאור גם כאחד משלושה סיפורים בספר כיס בעל אותו השם.

ברט ויטפורד ( שם בדוי של עמוס אריכא במקרה הזה ) המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982. קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי .


ליאון יוריס טופאז / עברית אריה חשביה תל אביב : מזרחי, 1968

סיפור של מחבר "אקסודוס "  על מזימה רוסית קובנית. הוסרט לסרט של אלפרד היצ'קוק ב-1969.


רוברט מוס, ארנו דה-בורגרב – מונימבו / עברית מיכאל אביב תל אביב : זמורה, ביתן – מוציאים לאור, תשמ"ז 1987מותחן על ניסיון קובני להרוס את ארה"ב מבפנים.

‬ סטפן קונץ קובה / עברית איתה ישראלי תל-אביב : שלגי, 2000. מותחן על רקע מאבק הירושה בקובה לרגל מותו המתקרב של קסטרו.(!)

מרטין קרוז . סמית, מפרץ הוואנה / מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש תל אביב : מודן, [תש"ס] 2000

מפקח משטרה רוסי מגיע להוואנה כדי להימלט מחייו כחוקר במוסקבה המושחתת לרוע מזלו, ביום שבו הוא מגיע ממוסקבה מתגלה גופתו של חברו הטוב כשהיא צפה על גבי אבוב במפרץ הוואנה.והוא מוצא עצמו מעורב בחקירה באינטריגות פוליטיות, שחיתות ממשל מקומי .

 אריק בנדק חביב :משמר המפרץ הגירסה הקשה : ביקורת על מפרץ האוונה

ספרים מקוריים על קובה

מיק בדן ( שם בדוי של אלי קידר ) סטלג מפרץ החזירים / תל אביב : חרמש, 1963.הרומן העברי המקורי הראשון על קובה.תיאור ניסיון אמריקני כושל להפיל את קסטרו זמן קצר לפני מבצע מפרץ החזירים ובריחת הגיבורים מבית כלא קובני אכזרי. ראול קסטרו אחיו של פידל מופיע בהופעת אורח.


"וינסנט בראון "( שם בדוי למחבר ישראלי כנראה העיתונאי שלמה פרנקל ) מבצע מפרץ החזירים / עברית –" מושא[!] רוסיני" תל אביב : רמדור, 1970

הספר הרביעי והאחרון בסדרת "מבצע סודי –לא לביצוע " שבה חבורת לוחמים בני לאומים שונים ובראשם איש מחתרת מארץ ישראל מבצעים משימות שונות במלחמת העולם ולאחריה בשנות החמישים והשישים. בספר זה הם יוצאים בשליחות הנשיא קנדי בזמן משבר הטילים בקובה לחסל בסיסי טילים בברית המועצות עצמה בתקווה למנוע על ידי כך התלקחות גרעינית בקובה.
ברט ויטפורד .( גלעד מורג) "מוות במצולות " חוברת מספר 2 בסדרת חוברות פטריק קים.
פטריק קים יוצא בעקבות סוכן קובני שמטביע ספינות בבסיס אמריקני מול הואנה.

‬ברט ויטפורד ( שם בדוי של גלעד מורג במקרה הזה ) שליחות מהוואנה

 סדרת פטריק קים חוברת 15. הוצאת רמדור (1965?)

.יצא לאור גם כאחד משלושה סיפורים בספר כיס בעל אותו השם. קים יוצא נגד חוליות קובאניות שחודרות לפלורידה כדי לפוצץ מחסני נשק שלמתנגדי משטר בקובה.

ברט ויטפורד ( שם בדוי של עמוס אריכא במקרה הזה ) המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. מהדורה שנייה . 1982. קים מגיע למחנה אכזרי של אסירים פוליטיים בקובה "מחנה "צ'ה גווארה" במסווה של עריק מהסי אי איי בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר וידיד טוב של קסטרו שהסתכסך עם קסטרו בגלל התנגדותו לקשרים ההדוקים עם הסובייטים.
הוא מבריח את המנהיג לארה"ב וזה מתפלל ליום שבו קובה תחזור להיות דמוקרטית. התפילה לא התגשמה עדיין 37 שנים מאוחר יותר.

עמוס אריכא מחבר "המרגל שערק פעמיים " נזכר : משלהי שנות החמישים הפכה קובה תחת רודנותו של קסטרו לנקודת חיכוך במלחמה הקרה שבין מזרח למערב. נקודה שהציתה אצלי את הדמיון הן מבחינת ההיסטוריה של הארכיפלג היפהפה הזה, דרך הכיבוש הספרדי מאז גילויו בידי קולומבוס ועד להשתלטות המאפיה האמריקנית עליו בראשות מאיר לנסקי תוך ניצול שחיתותו המופלגת של הרודן בטיסטה. דומני שענין מיוחד בקובה שלקראת המהפכה של קסטרו עוררה בי הכרות עם ניו-יורקית שעבדה עבור קסטרו כנציגתו וחשבה שהיא מביאה בכך את הישועה לעולם. גם הדמויות המיוחדות המאפיינות את האי גירו את הדמיון. אבל מעבר לכל אלה נמצאה ברקע יצירתו הנדירה של ארנסט המינגוויי "הזקן והים" שאינה מרפה ממני גם כיום, כמעט ששים שנה לאחר שקראתי אותה בנעורי. גם ההכרות עם פרשת חייו תרמה רבות למיקוד התעניינותי בקובה. ומבחינה מקצועית, הרי כל האמור לעיל רק מבהיר שמאז ומעולם היה אי תוסס זה רקע צבעוני ומרגש למותחנים כמו "המרגל שערק פעמיים".

מגד איל , חסד נעורייך
איל מגד חסד נעורייך / תל-אביב : ידיעות אחרונות, 1999

מתאר זר המגיע לביקור בקובה ומתסבך ברומן עם זונה מקומית המעמידה פני מאוהבת בו

"עינת פישביין " "לידה באוגוסט " בתוך געגועים לשינויים :16 סיפורי מסע ישראליים /בעריכת – משה גלעד סדרת עולמות .עם עובד , 2005.סיפור על טיילת ישראלית בקובה של קסטרו ע' 9-16.

נחושתן אוקון חיוך של דולפין ידיעות אחרונות 2009

 רומן בלשי ישראלי . קצין משטרה ישראלי חוקר תעלומה בקובה.

פרק ראשון

שירה קובנית

סון : שירים אפרו-אמריקניים / עברית מספרדית וצרפתית – שמעון שרב ; ציורים – משה גיל ; כתב – אלימה תל אביב : עקד, 1959
ניקולאס גיליין שירים / תרגם מספרדית: משה ברזילי; ציירה – רות שלוס — תל אביב : האיגוד לקשרי ידידות ישראל קובה, 1962. כולל דברי מבוא מאת המתרגם /
הטקסט נמצא ברשת

עוד שירים של גיליין תורגמו לעברית ע"י תנחום ברמן בכתב-עת ירושלמי (תרגומים אלה ושם כתב-העת אינם ידועים לי – ע"י שמעון שרב (בקובץ "סון", בהוצאת "עקד") וע"י חיה קדמון (במוסף הספרותי של "קול העם").

‬ מאמר על ניקולס גיליין


‬מדריכי טיולים לקובה

מדריך קובה 207) this.width = 207;" !width="207">
ירון, אביטוב 'קפיטן' אבי הזאב, מדריך קובה ;[עורך – שלומי חסקי ; צילומים – 'קפיטן' אבי הזאב)/ הוד השרון : אסטרולוג, 2001.
המדריך הראשון שראה אור בעברית על קובה, וייחודו בכך שהוא משלב בין מסלולי טיול, ספר מסע ומחקר אנתרופולוגי ותרבותי .

 

קונר גורי, קובה / [תרגום: אינגה מיכאלי, מתן חרמוני ; עריכה: מיא עשת ; מפות: דני שפירו נתניה : שטיינהרט-קציר, תשס"ה 2005/ "מסדרת מדריכי LONELY PLANET‬

 

אמיר שיחור קובה מסלולי טיול, רקע היסטורי, אתרים, מוזיאונים, מפות ותרשימים, מידע כללי] /:שיחור מדריך למטיילים / תחקיר: אלן פלג; מפות: חני איל; צילומים: אמיר שיחור] רמת השבים : מיכאל שיחור, 2006

קובה - מדריך למטייל 207)
צביקי זידא קובה : מדריך למטייל : [אורח חיים, מסלולי טיול, הסטוריה, אתרים, מוזיאונים, מפות, מידע כללי] / חולון : א. לוי, 2006.

כולל רקע כללי על המדינה, אתרים, עצות ומידע פרטני
‬ עורך אחראי – עוזי משלי ; עורכי כתבות ומדורים – סיגל לוי וליבי בגנו]. קובה / ת"א [=תל אביב] : דיסקברי ישראל, 2007

הוואנה סנטיאגו דה קובה וטרינידד - TIME OUT 207) this.width = 207;" !width="207">
יוטבת זלצמן ( עורכת ) . הוואנה. : סנטיאגו דה קובה וטרינידד / תל-אביב : טיים אאוט מגזין, 2008

  


מטרופוליס הוואנה   מגזין תרבויות עולם /    תל אביב :   קבוצת ארץ וטבע,   2009.
‬ . כולל את מאמרו של אלי אשד "גן העדן המורעל סקירה של ספרות על קובה בשפה העברית.

סקירה של ירון אביטוב על המדריך

ערווה אחת גדולה: בעקבות יציאתו לאור של מדריך "מטרופוליס הוואנה" עם מגזין מצורף הופיע בבלוג של ירון אביטוב באתר "בננות".

ירון אביטוב על קובה

 

 

 

 

 

ירון אביטוב הוא הסופר הפורה ביותר בעברית על נושא קובה והקובנים. עד היום הוא פירסם למעלה מ-60  יצירות ספרותיות, מאמרים ורשימות מסע,וביקורות ספרותיות , שקשורים בקובה שהתפרסמו ב"מסע אחר", "מסע עולמי", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "גלובס", "הארץ", "העיר", "כל הזמן", "אנשים" וכלי תקשורת נוספים. הואחי במשך שנים בקובה עד שאיתרע מזלו ומצא את עצמו בבית סוהר הקובני שאותו תיאר בספרו "יומה" . אם ניקח את היבול הספרותי והיבול העיתונאי אביטוב הוא ללא ספק היוצר המרכזי והבולט ביותר בעברית על קובה. ומשום כך אנו מקדישים כאן מדור מיוחד ליצירותיו בנושא.

ירון, אביטוב 'קפיטן' אבי הזאב, מדריך קובה ;[עורך – שלומי חסקי ; צילומים – 'קפיטן' אבי הזאב)/ הוד השרון : אסטרולוג, 2001.
זהו המדריך הראשון בעברית על קובה.ראה  גם מדור מדריכי קובה
הלילה של סנטיאגו - סיפורי אהבה קובניים / ירון אביטוב
ירון אביטוב הלילה של סנטיאגו : קובץ סיפורים : [סיפורי אהבה קובניים], עורך רן יגיל, הוד השרון : אסטרולוג, 2001.
קובץ סיפורים המתרחשים בקובה, כתובים בתערובת של ריאליזם ופנטסיה ועוסקים בחיי היומיום והאהבה הקובניים ובציד אחר התיירים. "תמימות היא שם המשחק בקובה… הזרים סבורים בטעות שהקובנים תמימים, והקובנים סבורים בטעות שהזרים תמימים, ונשאלת רק השאלה מי יתפכח ראשון וכמה זמן זה יימשך" (מתוך הקובץ)
כולל את הסיפורים "קונגה "‬הנהר הלבן

ירון אביטוב יומה / עורכת יעל ישראל, בנימינה : גלורי, . 2004.
קובה :איך זה עובד באמת –פרק מיומה

"גלידה"פרק מ"יומה " מבט לארץ רחוקה :דריה מעוז על יומה

רומן אוטוביוגרפי של המחבר המתעד חמש שנות שהות בקובה, שמתחילות בסיפור אהבה ונגמרות מאחורי הסורגים. קובה האמיתית: אורות וצללים, חיי העוני והדחק, השמחה והעצב, רדיפות השלטון ופידל קסטרו.
האורות של מיאמי
‬ירון אביטוב "האורות של מיאמי " כרמל/עמדה 2005. עורכים: רן יגיל ועמוס אדלהייט
נובלה וחמישה סיפורים המתרחשים באי נטול שם המזכיר את קובה ועוסקים בשאלות של חירות והישרדות

כולל את "אבנים "סיפורים של ירון אביטוב על קובה שראו בספרים נוספים, במוספי ספרות ובכתבי עת:

 


"בלסרוס", התפרסם באנתולוגיה  אלה החיים שרציתי לחיות, סיפורי מסע ישראליים/ בעריכת משה גלעד סדרת עולמות, עם עובד 2003. קובנים הנמלטים מקובה ברפסודה נתקלים בלב ים בחבורת ישראלים העושה את דרכה ביאכטה לחופי קובה.

"צחוקו של הקוהונה", התפרסם במאזניים 76 ( חוברת 6) ע' 9-13 2002 . סיפור העוסק במאבק בין שני זמרים קובנים."אולי היום", סיפור שהתפרסם ב-29.4.2005 במוסף ספרות לחג של ידיעות אחרונות.ע' 29.
"אי בזרם", סיפור מסע בעקבות המינגוויי והזקן והים. התפרסם במסע עולמי, דצמבר 2005"לשוט אל הציפורים", גלובס מוסף G , 17.4.2008
ישראלי שט בסירה בנחל בקובה עם קשיש מופלא שמקמץ בדברים, אבל אומר הכולמאמרים של ירון אביטוב על קובה
קובה :הרוחות של העבר השדים של ההווה מסע אחר מספר 92. ע' 24-38 , 1999.פיאסטה מסביב לשעון "רואים עולם 50 ע' 48-52. 1999.
על קרנבלים בקובה .
"המדינה מצנזרת הסופרים שותים :ספרות בקובה " ידיעות אחרונות המוסף לשבת תרבות ספרות אמנות 21.4.2000 ע' 28.סלסה תנועת שחרור לאומית .מסע אחר 104. ע' 60-72. 2000. על הריקוד הסלסה בקרנבלים של העיר סנטיאגו קובה.מעגל הקיר הקובני : :טקסי דת הסנטריה " הופיע ב"מסע אחר 112" ע' 42-52, 2001.

סנטיאגו :ליבי במזרח :מטיילים –מסע אחר מספר 43 ע' 28-30 2001 . על העיר סנטיאגו דה קובה.

אם לקסטרו היו גלגלים :מכוניות עתיקות בקובה מסע אחר מספר 156 ע' 86-94, 2004

"הזקן והים –קובה של המינגוי " מסע עולמי מספר 28 ע' 84-90 , 2004
מסע לאתרים החשובים בחייו של הסופר ארנסט המינגוי בקובה כולל ראיון עם הדייג ששימש כמודל לגיבור "הזקן והים " שעליו זכה המינגוי בפרס נובל.

הופיע בגירסה מורחבת בשם "דייג הסיפורים -המינגווי 'פידל קסטרו והזקן והים " באתר "היקום של אלי אשד"

העיר הראשונה "מסע עולמי 48 ע' 30-40 2005 3-4.08.רשימות מסע רבות שהתפרסמו ב"מסע אחר", "מסע עולמי", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "גלובס", "הארץ", "העיר", "כל הזמן", "אנשים" וכלי תקשורת נוספיםירון אביטוב על פידל קסטרו:
"המספריים של צ'יו" וסיפורים אחרים, מתוך "הלילה של סנטיאגו", אסטרולוג, 2001
פרקים מהרומן האוטוביוגרפי "יומה", גלורי, 2004"אבנים" וסיפורים אחרים מתוך "האורות של מיאמי", כרמל/עמדה, 2005אולי היום", סיפור שהתפרסם ב2003 או ב2004 במוסף ספרות לחג של ידיעות אחרונות
"אי בזרם", סיפור מסע בעקבות המינגוויי והזקן והים. התפרסם במסע עולמי, דצמבר 2005"צ'ה לשלום", גלובס מוסף G , 6.3.2008, "הסתלקותו של קסטרו מהשלטון היא קריאה אחרונה למי שרוצה לראות מדינה מיוחדת, רגע לפני שינוי גדול". רשימת מסע.
ציפורים
ב17.4- אפריל 2008 במוסף סוף שבוע G של עיתון גלובס"

"לשוט אל הציפורים", גלובס מוסף G , 17.4.2008
ישראלי שט בסירה בנחל בקובה עם קשיש מופלא שמקמץ בדברים, אבל אומר הכול

ירון אביטוב על פידל קסטרו:
"המספריים של צ'יו" וסיפורים אחרים, מתוך "הלילה של סנטיאגו", אסטרולוג, 2001
פרקים מהרומן האוטוביוגרפי "יומה", גלורי, 2004
"אבנים" וסיפורים אחרים מתוך "האורות של מיאמי", כרמל/עמדה, 2005הופיע גם במטען גיליון 9 ע' 37-38 2005.
"צ'ה לשלום", גלובס מוסף G , 6.3.2008, "הסתלקותו של קסטרו מהשלטון היא קריאה אחרונה למי שרוצה לראות מדינה מיוחדת, רגע לפני שינוי גדול". רשימת מסע
""ימיו האחרונים של פידל קסטרו " אתר "היקום של אלי אשד " 23.1.2009 

"קומנדטה חורחה בוש",אתר "היקום של של אלי אשד".1בפברואר 2009 . 
היסטוריה חלופית שבה ג'ורג' בוש הבן מתמנה למנהיג קובה.

ראו גם

קובה בויקיפדיה
זמן קובה :מסע אחר על קובה
מיכל פלג על קובה
גילי חסקין על קובה אחרי קסטרו
יורם מלצר על קסטרו
זמן קובה : מאמרים שונים על קובה

קובה האי שמנצח את הזמן:

פידל קסטרו בויקיפדיה

חלום ושברו :ירון אביטוב על חמישים שנה למהפכה הקובנית

 

רשימות על עוד ארצות

קוריאה לנצח קמבודיה אהובתי

 

בן גוריון של סינגפור
הרצח המוזר באלבניה
אתיופיה משלמה המלך ועד מילס זינאוי

 

 

כך רואים פידל וראול קסטרו את מאבקם בן חמישים השנה במעצמה האמריקנית.

הליצן העצוב

 

 

חיים מזר חוזר לאחד הפזמונים הקלאסיים  והעצובים ביותר של שנות השישים

שיר הליצן

מילים: מרדכי לבנון

לחן:בני ברמן
שר : בני ברמן

היה היה פעם,
כך סבתא אומרת,
היה היה פעם קירקס.
בין חבל לחבל,
שם דמות מכרכרת,
זו דמות הליצן הננס.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

קטן וזעיר,
הוא נראה מול היתר,
אך עת לזירה הוא נכנס,
פורץ הקהל,
בתשואות חן לפתע,
לכבוד הליצן הננס.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל

עיניו מעולם,
לא ידעו מה זה בכי..
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על לחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

וערב אחד,
אביו מהחבל,
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס,עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.


חיוכה העצוב של מורשת הקרקס

מאת חיים מזר
מבין שיריו של בני ברמן "שיר הליצן" הוא השיר המרגש ביותר.

לשיר זה אפשר להעניק עוצמה בימתית נוספת  על ידי צוות זמרים.שני זמרים ומקהלה.המקהלה שרה את הפזמון החוזר.פזמון זה מושמע ברקע כמו בתיאטרון היווני העתיק,רק שכאן הוא משמש כתפאורה ווקלית לסיפור העלילה. השיר עצמו מושר על ידי שני זמרים כל אחד בתורו. שתי השורות הראשונות שהן הפתיח לשיר מושרות על ידי זמר או זמרת ויתרת השיר מושרת על ידי אישה-הסבתא המספרת. הבמה מוארת באור עמום ותאורת הספוט מועברת כל פעם למי שמיועדים לשיר.

שיר זה הוא סיפורם של אב ובן,שניהם אמני קרקס. האב אקרובט קטן מידות,כנראה בעל פגם מולד,אשר ניחן בכוח רב, בכישרון אתלטי ובעל חוש קומי. בנו ליצן במקצועו.זו שיר אימאז'יסטי ,כל בית מצייר במילים תמונה מחיי הקרקס. בתמונות אלה מתוארת פעילותם של האב ובנו.בשיר ארבעה בתים ופזמון חוזר. בשלושת הפעמים הראשונות הפזמון החוזר מושר פעמיים ובפעם הרביעית שלוש פעמים. המילה "אך" המופיעה בשורה השלישית של הפזמון החוזר רומזת על על אירוע חריג. מצד אחד שגרת פעולה ומצד שני דבר שלא יודעים את פשרו. נבנה כאן מתח המגיע לשיאו בבית הרביעי.זהו השיא של השיר.החזרה השלישית של הפזמון היא האנטי שיא. .

בבית הראשון סבתא מספרת סיפור לאחד או יותר מבין נכדיה על ליצן נמוך קומה הנע מחבל לחבל. בפזמון החוזר ישנה התייחסות לשגרת העבודה יום,לילה וחוזר חלילה והליצן צוהל. הבית השני מתאר בפירוט את מימדיו של הליצן הקהל יודע להעריך את כשרונו ומקבל אותו בתשואות עם כניסתו לזירת הקרקס.הוא זוכה למחיאות כפיים סוחפות. נראה שהוא מקרין על סביבתו עוצמה רבה.ומה הוא באמת מרגיש? על כך מסופר בבית השלישי. הוא מנסה לעטות על פניו מסכה.הוא אמנם לא בוכה, כי נועד לו תפקיד אחד –להצחיק. אך בכל זאת אפשר לראות בפניו כי הוא עצוב.

בבית הרביעי מתואר אסונו של הליצן. מסיבה כל שהיא הוא מעד .נפילתו מהחבלים הייתה קשה.הוא נחבל בצורה קשה ונפטר. ביום שלמחרת הוא נקבר. לבן לא נשארה ברירה אלא להמשיך להצחיק מכיוון שגם "הוא להצחיק רק נועד". החזרה השלישית על הפזמון החוזר היא במקצב איטי.בקצב זה מושם הגולל על קבר האב.
אכן סיפור טראגי אמיתי שמעטים כמוהו בפיזמונים העבריים.

ראו גם
בני ברמן בויקיפדיה

בני ברמן באתר מומה

 

חמישים שנה של "עכשיו:"

השנה 2009 ימלאו 50 שנה לכתב העת הספרותי החשוב "עכשיו" שנוסד ב- ב1959 ידי יהודה עמיחי נתן זך גבריאל מוקד וברוך חפץ. "
מעל דפיו של "עכשיו" התגלו והופיעו במשך 50 השנה האלו מרבית היוצרים הספרותיים החשובים של המדינה .
לרגל שנת היובל הזאת נוסד ועד יובל מיוחד בהשתתפות הסופרים ותיקים כמו נתן זך עמוס עוז א.ב.יהושע וסופרים צעירים יותר כמו רן יגיל אריק א.ויהודה ויזן.
בין השאר מתוכננים לשנת היובל : לכבוד שנת היובל כרך גדול מספר 71-72 של "עכשיו " . שני "עונתונים" בפורמט של עיתון שישאו את השם "עכשיו: . קובץ עכשי מיוחד שיוקדש למשוררי שנות השישים יונה וולך מאיר זיזלטיר ויאיר הורוביץ שיקרא "עכשיו בשנות השישים ".
כן תתחיל לצאת לאור סדרת ספרים משותפת של פרסום ספרים בשיתוף עם הוצאת "כתב "
כן מתוכנן מבחר המיטב של המיטב "היכל התהילה " של "עכשיו" מ-50 שנות קיומו שיפרסם בכרך אחד את יצירות המופת הגדולות החשובות והמשפיעות ביותר שהופיעו ב"עכשיו" ..
ובימים אלו יש גם דיבורים על סרט דוקומנטרי על "עכשיו " ועל 50 שנות קיומו .

ולרגל שנת היובל :
קהל היוצרים והקוראים מוזמן בזה לשלוח יצירות ספרות :סיפורים שירים וגם מסות ומאמרים שיעסקו בכתב העת "עכשיו" עצמו  ובדמויות הקשורות בו כגיבורים ,בעורכיו ,וביוצרים השונים שהיו קשורים בו לאורך השנים כמו דוד אבידן ויונה וולך ואחרים וטובים , במאבקים הספרותיים והחוץ ספרותיים שניהלו בבתי קפה מחוצה להם  או בחווית הקריאה ב"עכשיו " לאורך השנים.
היצירות יכולות להיות ריאליסטיות ועובדתיות לחלוטין או הומוריסטיות ופארודיות או גם פנטסטיות ומדעיות בדיוניות וסוריאליסטיות לחלוטין כפי שהיו רבות מהיצירות שפורסמו ב"עכשיו". לאורך השנים.
העיקר שיהיו טובות.
את היצירות אפשר לשלוח
לכתב העת "עכשיו"
אל
גבריאל מוקד

hamakor@netvision.net.il

 

או בדואר

 אל
"עכשיו" 

ת"ד 3421 
 סניף דואר רחוב הירקון
ת"א

כמובן כתב העת "עכשיו " אינו מתחייב לפרסם את כל מה שיקבל בהתאם לשיקולי האיכות שלו, ואפשר לשלוח אותם ויצירות אחרות מסוג זה גם אלי לאתר זה.

וייתכן שאני אפרסם דברים ש"עכשיו " יעדיף שלא לפרסם.
קהל היוצרים מוזמן.  

 

ראו עוד על "עכשיו "

עכשיו בויקיפדיה

איש החרב

 

ויטגנשטיין ואני

פעם הועלתה טענה שישנן שתי תרבויות שונות ונפרדות תרבות המדע והתרבות מדעי הרוח שאין כל דרך לגשר בינן .
המשורר אליעז סגל הוא בין אלה שמראים שזה לא נכון. למשל בשיריו על הפילוסוף המפורסם ויטגנשטיין.

אליעז סגל יליד 1963 , מתגורר באשדוד. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ודוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית בנושא : תהליכי אניקובציה בפתרון בעיות.עוסק בתחום הקוגניציה האנושית. לאחרונה כותב שירים ומנסה (בינתיים ללא הצלחה חד משמעית) לפתור חידות הקשורות במספרים ראשוניים.

לפני  שש שנים הוא חלה במחלת הפרקינסון ורק לאחר מכן החל לכתוב שירים .

לפני מספר חודשים הוא עבר ניתוח שתלת קוצב מוחי ששיפר את מצבו להפליא.

וכעת הוא ממשיך לכתוב.

אליעז סגל

וִיטְגֶנְשְׁטַין ואני

מאת אליעז סגל

לָאַחֲרוֹנָה וִיטְגֶנְשְׁטַין אֲנִי נָע לְעֵבֶר הַשְּׁתִיקָה
הֵיכָן שֶׁהַשִּׁירִים צָפִים לְלֹא מִלִּים
כְּמוֹ מֵטֵאוֹרים רַכִּים
טָעִיתָ לוּדְוִיג וְגַם צָדַקְתָּ –
(בְּאוֹתוֹ זְמַן וּמֵאוֹתָהּ בְּחִינָה)
– לָאַחֲרוֹנָה גְּבוּלוֹת גּוּפִי הֵם גְּבוּלוֹת עוֹלָמִי
; מֵעֵבֶר לָיֵש
יֵשׁ יֵש

וִיטְגֶנְשְׁטַין 1.1

כֵּן וִיטְגֶנְשְׁטַין,
שׁוּב טָעִיתָ וְגַם צָדַקְתָּ,
כְּמוֹ מִמֵּי תְּהוֹם צְלוּלִים,
מִן הַשִּׁירִים
עוֹלָה
הַתְּמוּנָה הַלּוֹגִית
שֶׁלִּי,
וּבָרֶקַע מְטֻשְׁטָשׁ
אֱלֹהִים.

וִיטְגֶנְשְׁטַין 1.11

הָאֲוִיר מְּאַיֵּם לִקְפֹא
אֵד לָבָן מִפִּיךָ
עוֹדְךָ מְדַבֵּר עַל מָה שֶׁלֹּא נִתָּן לְדַבֵּר עָלָיו.
כָּאן בַּחֹם הַשּׂוֹרֵף
הַכִּנֶּרֶת כְּבָר אִבְּדָה אֶת כְּחוֹל בְּתוּלֶיהָ
וְהִיא מְאַיֶּמֶת לַחֲשֹׂף אֶת הַבֻּצִּית
עַל שְׁלַל סוֹדוֹתֶיהָ
לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִתְחוֹב לְפִי
קַרְטִיב אַנַנַס לָבָן
וּלְהִתְבּוֹנֵן לְרֶגַע נִצְחִי
בָּעוֹלָם כִּבְשָׁלֵם מֻגְבָּל.

ראו גם

עוד שירים של אליעז סגל

גם על אליעז סגל

לודויג ויטגנשטיין

 

 

האסטרונום :פואמה על המדען קפלר

 

 

 

לודויג ויטגנשטיין

לגייס את פליטי דרפור לצה"ל

ידיעה בעיתון :ישנם פליטים מדרפור ומקומות אחרים שהודיעו על נכונותם להתגייס לצה"ל ולהשתתף בלחימה למען ישראל המדינה המארחת אותם שקיבלה אותם יפה (_ פחות או יותר …) לאחר שגורשו ממקומות אחרים .
אני קורא לצה"ל : גייסו כל פליט שמוכן להצטרף לצה"ל  גברים ונשים גם ליחידות הקרביות. .
כמובן תחילה עליהם לעבור קורס חינוך בתרבות הישראלית העברית כדי שידעו למען מה ולמען מי הם נלחמים.

עליהם לדעת היטב עברית , ולהכיר אלמנטים בסיסיים לפחות של התרבות שלנו.
לאחר מכן יש לקבל אותם כשווים בצה"ל עם אפשרות להגיע לדרגות הבכירות ביותר בהתאם לכישוריהם.

 ואני בטוח שיש בינהם שיש להם את הכישורים לכך לא פחות מכל ישראלי.
לעניות דעתי לא מעטים מהפליטים הללו עם נסיונם באיזורים אכזריים במיוחד שאין לשום ישראלי יתגלו כחיילים ולוחמים מעולים ויש לנצל את כשריהם,ומי יודע אולי בעתיד מנהיגי הצבא יבואו גם מבין שורותיהם.

כל מי שיסיים את תקופת שירותו בצורה משביעת רצון יש לפתוח לפניו את החברה הישראלית כאזרח המדינה. החברה הישראלית תקבל אותם גם ביתר רצון כאשר תדע שהאנשים האלו נלחמו למענה.

יש אפילו חשיבות בגיוסם של הפליטים לצה"ל ובאימונם ובהכנסתם לחברה הישראלית בהתחשב בכך שישנה ירידה ברורה ברמת הנכונות של אזרחים ישראליים לשרת בצבא ולהילחם לאורך זמן,ירידה שתלך ותגבר בעתיד לדעתי.,ומאידך יש עלייה ברורה בכישורי הלחימה של אויבינו ובנכונותם להילחם לאורך זמן.
גיוס הפליטים כלוחמים לצה"ל  יכול לסייע בעניין הזה.

ראו גם :

מה לעשות עם הפליטים של דרפור

יום הולדת שמח פסח מילין

 

 


מתוך "טביעת אצבע " מאת פסח מילין

פסח מילין -- כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן © Copyright

המשורר פסח מילין צילום קטיה שורצמן

 


 

 

 

 

 

 

איש השיר והנקודה .

השבוע  חוגג המשורר פסח מיילין יום הולדתו. ואת האירוע הזה אנחנו חוגגים  גם באתר זה. 
פסח מילין  הוא  משורר פורה מאוד שעד היום חיבר 12 ספרי שירה.
כמדומה שהמיטב של שירתו הוא זה שעוסק בתהליך כתיבת השיר או מה שנקרא "ארס פואטיקה". ויש לו גם עוד כמה שירים מסקרנים שעוסקים בנושא הזמן החולף לבלי שוב ומהות האלוהות שבקרוב אעלה אותם באתר זה.

דיאנה מן משוררת מפרסמת כאן מאמר לכבודו של פסח.

יום הולדת שמח פסח מילין

מאת: דיאנה מן

צבי כנר, הפנטומימאי הבין לאומי והסופר המוערך, אמר לי בפשטות שאין אדם יותר ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חייו מאשר פסח מילין. בלב שלם הסכמתי.

פסח הינו הרבה יותר מהמשורר פורה שפרסם 12 ספרים, הרבה יותר מסגן העורך האגדי של "דבר לילדים " מן העורך היצירתי של כתב העת הספרותי "משא" ולעת עתה גם יותר מסגן יו"ר האיגוד הכללי של הסופרים בישראל האהוב כל כך על סופרים ומשוררים. .

בכלל, לא בקלות אפשר להגדיר את פסח או לסכם את תרומתו העצומה לנוף התרבותי.

אבל מוסכם בקרב יוצרים מבוססים ומשוררים צעירים העולים לרגל להתייעץ איתו (בצעדים הראשונים שלי גם אני הייתי ונשארתי אחת מהם) שפסח מילין הפך משכבר לאיקון של עולם השירה.
"איש השיר והנקודה " כפי שיש שמכנים אותו.

פסח מילין בעיני הוא תופעה – תופעה ייחודית החותרת למען קיום השירה, משוררים והשתבחות יצירותיהם. מוקד תשומת ליבו הוא בעיקר, ולא רק, משוררים צעירים שעדין מחפשים את דרכם ככותבים והזדמנויות לפרסם את התרשמויותיהם בפרהסיה. אני מציירת אותו כלפיד אור שבניצוציו הוא מייעץ, מטפח, מנקד, מקשיב. בריכוז רב הוא קורא כל שיר המוצע לו ומהרהר על תוכנו ובנוסף לכך על קנקנו של הכותב. הוא מבחין בדקויות ודורש את המיטב מכל יוצר בהתאם לכישוריו. כאשר הוא מקבל לידיו שירים טובים הוא מתלהב ומתרגש כאילו הוא עצמו חיבר אותם.

יש בו אפיון נדיר ובולט שאני ללא הצלחה רבה מנסה לחקותו.
הוא שוקל כל מילה ומילה לפני שהוא מוציא הגה מפיו ורק לאחר מכן הוא מביע ברוגע את מסקנותיו. חוות דעתו מנוסחות תמיד בזהירות ובדייקנות. העברת ביקורת נעשית בהתחשבות ובמתינות ובמשפטים קצרים וקצובים בעלי נימה די יבשה. אך במקרים אלו הוא מרבה להוסיף תנועת יד חדה. ביעף הוא מחזיר את הדף לכותב. נסוכה על פניו הנעימות הבעה של עלבון ודוק של אכזבה המשדרת "אוי, אוי, איך יכולת לכתוב משהו תת רמה או בוסרי – איך זה אפשרי בכלל. אתה( או "את" ) מכל האנשים? לא יכול להיות.
אתה ( או את) חייב  ( או חייבת )* לנסות שוב. בבקשה בבקשה אל תאכזב(י) אותי".

סגנון ביקורת זה הינו המומחיות של פסח. החיוביות והחיוניות בעצמיות שלו מדרבנות את רצון השוגה לכפר על העוול שנגרם לאדם הטוב הזה ובדחיפות לתקן ולשפר – הכול על מנת להוכיח לו שעונים לצפיות וראויים לאמונו. ושהוא יחזור לחייך את חיוכו הנערי ויצחק את צחוקו הלבבי.

פסח הוא לפיד כי הוא מחפש לעודד משוררים. כל אימת שהוא קורא שיר טוב בעיתון סוף שבוע או בגיליון ספרותי הוא טורח לחפש את המשורר ולברך אותו על יצירתו. בדרך כלל הוא היחיד המתקשר ומביע את מחשבותיו ותגובותיו על הפרסום. לא פעם אחת כותב השורות כל כך מתרגש מתשומת לבו של פסח שהוא פורץ בבכי. כפי שאמרתי פסח מילין הינו לפיד בעולם חשוך הפרגון והנתינה. פסח מסביר שבמחוות אלו הוא מגשים את ייעודו בחיים.

עבורי פסח הוא לפיד שממנו נדלקים נרות נוספים. בתורו כל יוצר מגלם נר. אני נמנית עם המשוררים שאלמלא עידודו הבלתי נדלה לא הייתי מפרסמת שירים או רשימות, ובוודאי לא הייתי מוציאה את ספרי פטריית הכעס עם איוריי, הוצאת ירון גולן; בנוסף לכך סביר להניח שלא הייתי נכנסת לתחום הציור.
לעת עתה נושא של שיריי מתמקד בדמויות מיתולוגיות – שומריות, יווניות ומצריות. ישנם מונחים רבים ושמות הנזכרים בשיריי שאינם ידועים לכלל. לפני כל פרסום אני מבקשת מפסח את חוות דעתו על תוכנו ועל איכותו. אני נוהגת לשאול אותו אם המונחים מוכרים לו או שמא לתת לו רקע על הדמות, האלים או על האזור שנזכר בשיר. אין צורך. הוא מכיר וללא היסוס מתקן את האיות. הוא אנציקלופדיה מהלכת לא רק בתרבות ובספרות היהודית אלא שהוא גם בקיא בספרות השוואתית ועוד… אני נדהמת מן הידע הרב שלו בנושאים הנחשבים לאזוטריים ומהבקיאות שלו בתרבויות עתיקות ומודרניות. 

לא דיברתי על שיריך המבטאים הבנה עמוקה בנפש האדם או על מילותיך המתארות אהבת הברואים או על הכבוד שניתן לכל אדם הנמצא בנוכחותך. לא דיברתי על שורות שיריך החודרות ללב הקורא. אני משאירה את העבודה הזו למומחים. אני בחרתי להתמקד באיש הטוב והמיוחד המקדיש את חייו לכישרונות אחרים, באיש הטוב והמיוחד המגלם את אור שבעת הימים.

יום הולדת שמח פסח,
גידלת דורות של משוררים ואתה ממשיך לגלות כישרונות חדשים ולעודדם לגדולות. 
 הלפיד המאיר. המשך בדרכך הייחודית, דורות נוספים ממתינים לך.

פעם

פסח מילין

פַּעַם הָייתִי לוּלְיָן
קָפַצְתִּי עַל כָּל חַבְלֵי הַשָּׁמַיִם
אָמַרְתִּי לְיֶלֶד-מַלְאָךְ
בוֹא וְנָעוּפָה אֶל טִירוֹת הַפְּלָאִים
אָחַז בְּאַבְנֵטִי
חָבַשְׁתִּי עַל ראשוֹ
אֶת כוֹבַע הַגְדִילִים-הָאָדֹם שֶׁלִי
וְיָצָאנוּ בְּעַד מַרְאֵַת-הָעוֹלָם

הָיִיתִי פַעַם לוּלְיָן
רָקַדְתִּי עַל הַגַּגוֹת
הוֹצֵאתִי לָשוֹן לְכֻלָם
עַתָּה אֲנִי מְדַדָה
עַל שֶׁבֶר עוֹלָם

פַּעַם הָיִיתִי לוּלְיָן

שיר מתוך ספר שירה של פסח מילין עתה שמיך גפנים, הוצאת הדר 1977.

ראו גם

פסח מילין בויקיפדיה

פסח מילין בלקסיקון הסופרים

אילןברקוביץ' על פסח מילין

 

"מן הצד " שיר מאת פסח מילין

 

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 463 שכבר עוקבים אחריו