הפה השלישי של אליהו על הרב יוסף זונדל מסלנט

 

 

ישראל סלנטר הצעיר עוקב אחרי הרב יוסף זונדל מסלנט במעקב שיביא ליצירת תנועת המוסר ולשינוי פניה של היהדות.

 

הרב  יוסף זונדל מסלנט הוא הבעש"ט של המתנגדים

אימרה חסידית 

 

לרגל חג הפסח ובמלאת מאה 70 שנה לעלייתו של  סב -סבו של סבי  הרב  יוסף זונדל מסלנט האב המייסד של תנועת המוסר ומנהיג הקהילה הפרושית בירושלים , בכסלו תשס"ט מלאו 170 שנה בדיוק לעלייתו של הרב יוסף זונדל מסלנט לעיר הקודש ירושלים  בתאריך ח בכסלו תקצ"ט.) . 

 הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :

 כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית הנחשבת לתנועה הדתית-הרעיונית  החשובה ביותר שקמה ביהדות במאות  השנים האחרונות ,  שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית  שבה צריך האדם ללכת. .

 מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג  בכיר של הקהילה הפרושית  בירושלים .. אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

 

אני הנין של נינתו  של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת  אסקור כמה  מסורות המשפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי . סבי  המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן  שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד חיבר  שני ספרים  עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " . ואשווה אותם עם  הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל  כאחד מראשי הקהילה בירושלים שהייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי   והאחראים לחלוקה כמו צבי הירש להארן בניגוד לכל מה שמתואר במסורת המשפחתית.

הנה כתבה מקיפה על חייו.

 בכסלו תשס"ט מלאו 170 שנה בדיוק לעלייתו של הרב יוסף זונדל מסלנט לעיר הקודש ירושלים  בתאריך ח בכסלו תקצ"ט. ( אמנם בספרים שונים ניתנים תאריכים שונים במקצת כמו ח' כסלו תקצ"ח אך זהו התאריך המדוייק לפי המחקרים החדשים ביותר ) .  

 הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :

 כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית  שבה צריך האדם ללכת. .

  מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג  בכיר של הקהילה הפרושית  בירושלים .. אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

הוא גם היה מורו של נתן פרידלנדר המטיף הראשון של תנועת"חיבת ציון " שוב בהשראת רעיונותיו .

 אני הנין של נינתו  של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת  אסקור כמה  מסורות המשפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי . סבי  המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן  שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד חיבר  שני ספרים  עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " . ואשווה אותם עם  הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל  כאחד מראשי הקהילה בירושלים שהייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי   והאחראים לחלוקה כמו צבי הירש להארן בניגוד לכל מה שמתואר במסורת המשפחתית.

 

תלמידו של חיים מוולוז'ין

לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו

הרב ישראל סלנטר .תלמיד  על יוסף זונדל מסלנט .

 הרב יוסף זונדל נולד בעירה הליטאית סלאנט בשנת 1785 לאביו הרב בנימין בינוש ,איש חסיד באורח חייו אך עני למדי.  .יוסף זונדל  היה בן נינו   של הרב אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין , שהיה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול..כל המקורות מסכימים שהמודל של  אבי אבותיו שעלה לארץ ישראל כאחד מהעולים האשכנזים הראשונים לשם ,עמד תמיד לפני עיניו של יוסף זונדל מסלנט.

יוסף זונדל מסלנט למד בישיבת וולוזין אצל תלמידו של הגר"א חיים מוולוזי'ין. אז כהיום הוא נחשב לגדול תלמידיו של חיים מוולוז'ין וכתוצאה זכה לכינוי "הפה השלישי של אליהו ".

 אליהו אינו אלא הגאון מוילנה והכוונה היא שיוסף זונדל מסלנט היה גדול תלמידי הגר"א  אחרי בכיר תלמידיו חיים מוולוזי'ין. אחרי מותו של  חיים  מוולוז'ין שבמידה רבה עיצב את עולמו הוא נחשב לא רק ללמדן מובהקת ולאיש מוסר מופתי אלא לאיש העולם הגדול שהיגיע לרמה גבוהה מאוד בידיעת התורה קבלה מתמטיקה דקדוק ומדעים אחרים. ובהתנהגות מוסרית ובמידות טובות בחסידות ובפרישות.

 הוא היה ידוע כאנציקלופדיה חיה לתורת הגר"א  הדמות הנערצת עליו ביותר  למנהגיו לדרכיו ולאורחות חייו. ".

יותר טוב לצמצם במלבושים ובשאר דברים מלצמצם בספרים אשר נצרכים בכל עת .

( יוסף זונדל מסלנט )

הוא לא חיבר שום ספר,  אבל בין כתביו השאיר רשימות בהן הוא מציין סגולות לחשים ורפואות למחלות ידועות לכאבים במקרים שונים וכמו כן לימד אמנויות שונות כגון הצעות כיצד אפשר להכין  מראות של זכוכית ,סבון צבעים וכדומה .  הוא היה ידוע בניגוד לתדמית המקובלת של רב מתנגדי כאיש "סגולות " בדומה לרבנים החסידיים דווקא . בכתביו השתמרו לחשים נגד מחלת החולירע ( שאמנם לא סייעה לו עצמו ,הוא נפטר ממחלה זאת)  ,לחש נגד תולעים לחש נגד עין הרע לחש לחולים בכאבי שיניים לחש למען הולדת ילדים וכו'..

 גדולתו הלמדנית  הוכרה מיד והיציעו לו כיסא רבנות או שירות צבורי אחר אך הוא סירב להשתמש בתורה לפרנסתו בכל צורה שהיא מעולם לא ביקשת להתפרנס מן הרבנות. ובמקום זה  התפרנס בדוחק  ממסחר זעיר  של יבוא ויצוא סחורות בין   פרוסיה  וליטא.  אישתו עזרה על ידו מחנות שניהלה. .

  במסחר עסק כמה שעות ביום ואת יתר זמנו הקדיש ללימוד תורה ומוסר בבית המדרש. לעיתים קרובות היה מתבודד בחדר סגור או מטייל בשדות כשהוא ממלמל לעצמו דברי תורה. או שהיה נוסע לוולוזין להמשיך ללמוד אצל רבו חיים . לאחר פטירת חיים מוולוזין למד גם אצל הרב המפורסם  עקיבא אייגר .

על פי הסיפורים  היה נוהג  תמיד להתלבש כאחד מפשוטי העם מסתיר את זהותו גם כשעשרים אובני תורה זלזלו בו אם כי שמו כבר יצא לפניו לא היה מגלה להם את זהותו.ועל רב מתנגדי זה ישנם סיפורים רבים מימי נדודיו אלה משל היה אחד הצדיקים החסידיים  שאותם הוא מזכיר מבחינות שונות. אם כי היה אחד מבחירי יריביהם . טוב ליבו וקפדנותו המופלגת במצוות שבין אדם וחברו הפכו מאז  לאגדה.

בצל חבל התליה

 

יוסף זונדל מסלנט על סף התליה.

בחוגי המשפחה קיים  עליו הסיפור הזה לצד רבים אחרים:  :

 בזמן שחזר מאחד ממסעותיו לשם עסקיו מפרוסיה  בעת המרד הפולני בשנת 1831 כנגד השילטון הרוסי בליטא  תפסוהו המורדים הפולנים  וחשדו שהוא מרגל מטעם הרוסים .

יהודון " צעק אל רבי יוסף זונדל ראש חבורת המורדים"מדוע באת הנה לרגל אחרינו ?

"חוזר אני  אתה מעבר לגבול הפרוסי " השיב רבי יוסף זונדל" ולא עלה על דעתי כלל לבוא לרגל אחריכם ".

"שקר בפיך " צעק לעומתו ראש המורדים  האין אתה יודע שכל המהלך כאן אחת דינו למות? אני חורץ עתה את דינך למוות .  .אתה תמות על עמוד התלייה   יהודון !

. המורדים הכינו חבל  תלייה והאחד מהם הניח אותו באיטיות  סביב צווארו של הרב זונדל והחל למשוך באיטיות בזמן שהאחרים מסתכלים בהנאה ומעודדים אותו ..רבי יוסף החל לאמר וידוי והתכונן למות על קידוש השם.   

.פתאום  מרחוק נשמעה תרועת חצוצרות וקול שעטת סוסים. המורדים . פרצו  בצעקות "הרוסים באים הרוסים באים " ! ואכן  חיילים רוסים כתרו את מחנה המורדים הפולנים . והמורדים נתקפו בפאניקה  זנקו על גבי סוסיהם ונסו מנוסת בהלה אל היער כל עוד נפשם בם  כשהחיילים רודפים אחריהם  יוסף זונדל מסלנט נעזב  לנפשו כשחבל התלייה מונח  והדוק  היטב על צווארו. הוא השתחרר וחזר לעיירתו סלנט כשסיפור לא יאמן בפיו.

מאז קבע לעצמו ולצאצאיו את יום א' בכסלו יום הנס הזה ליום טוב פרטי משפחתי להודיה על הצלתו  מידי המרצחים הפולנים ואנו הצאצאים חוגגים אותו עד היום.

 "רואים רואים " סיפור על הרב יוסף זונדל מסלנט

מתוך הספר ""מיקירי ירושלים " מאת יוסף זונדל וסרמן

פעם נסע הרב יוסף זונדל בעגלה בחברת עגלון יהודי  .בדרך עברו בשדה השייך לגוי  ובו ערימת שחת קצורה נחה בלב השדה .

עצר בעל העגלה בסוסו הסתכל ימינה ושמאלה וראה שאין אי/ בסביבה  ואמר לרבי יוסף זונדל :

ישב כאן אדוני על המשמר להשגיח אם אין רואים ואני אקח משם שחת לסוסי .

שתק רבי יוסף זונדל.

ירד בעל העגלה עם שק גדול  ובא אצל ערימת השחת,נטל מלוא החופן ומילא בו את השק והחל מביאה אל העגלה .

פתאום התחיל רבי יוסף זונדל קורא בקול :

רואים! רואים !

העגלון נבהל ,שמט את שק השחת מידיו קפץ על העגלה דפק בבהילות בסוס ונסע .

בנסיעתו הסתכל לצדדיים לראות מי הם אלו שראו אותם  ונדהם לראות שאין נפש חיה  בסביבה.

התחיל מוכיח את הרב יוסף זונדל

יפה מאוד אדוני כיחשת לאיש מישראל".

חלילה נעלב הרב יוסף זונדל " " מה פיתאום כיחשתי?אמרתי לך את האמת היה מי שראה אותך.

. "הרי  אין אף אחד מסביב" צעק העגלון "אז למה צעקת שרואים ?"

מלמעלה " הצביע יוסף זונדל את השמיים " מלמעלה רואים " …

 

 

אבי תנועת המוסר

 

הרב יוסף זונדל סלנט וישראל סלנטר הצעיר.

אילולא יצר יוסף זונדל מסלנט את  תורת המוסר הייתה החסידות  חס ושלום משתלטת על  כל חלקה טובה בישראל .

יוסף זונדל וסרמן

 בחייו הוא נחשב במי שהיה  כל כלו התגלמות מוחשית של תורת מוסר מיוחדת במינה שאותה היה מעביר בעל פה בלבד .  . היה ידוע כמחולל מעשי צדקה בסתר וכמי שמעדיף להתפלל ולשוחח עם האל בשדות .

אך למרות שלא כתב כמעט דבר בנושא הוא הפך להיות יוצרה ומחוללה של זרם עצום חשיבות ביהדות "תנועת המוסר "  ונחשב כאביהם הרוחני של כל בעלי המוסר היהודיים  בדוגמה ובמופת האישי שלו.

 וזאת הודות למפגש כמעט מקרי שלו עם תלמיד ישיבה בן 14.   

בעיר סלנט נפגש יוסף זונדל עם תלמיד צעיר ומוכשר    בשם ישראל ליפקין תלמידו של רב העיר צבי הירש ברוידא שהתרשם ממנו מאוד,ניתן לאמר הוקסם ממנו ממש,למרות שיוסף זונדל היה אדם נחבא אל הכלים   והיה מרבה ללכת בעיקבותיו .

 

 יום אחד הלך בעקבותיו ישראל בעת שזונדל נדד בשדות ולפי המסופר יוסף זונדל הפנה אליו  אז את פניו וכאשר ראה שהצעיר הולך בעקבותיו אמר לו את המילים האלו "ישראל ישראל ! למד מוסר ותהיה ירא שמיים ! ". המילים האלו השאירו חותם בל ימחה על ישראל ליפקין סלנטר ושינו את חייו . בעקבותיהן   חל בו שבר רעיוני שבעקבותיו  קיבל מפיו ומהתנהגותו את אורח החיים של טהרה פרישות וחסידות . לעתיד תיאר ישראל סלנטר את רבו כ"הסולם מוצב ארצה טורד ברעיוני המסחר לבקש טרפו כדרך בעלי הבתים אשר מחייתם כבר לפניהם וראשו מגיע השמיימה בטרדה גדולה מידי לחיי נפשו . כל הוא וכינה אותו כ"אור עולם אשר האיר לו את עולמו ופתח לו שערי תורה ואמת  וטען "לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו " וכאשר שאלוהו איך היו הלימודים אצל רבו אמר "יצקתי מים על ידי רבי הרב יוסף זונדל מירושלים ועד כה לא הגעתי לקרסוליו ". ופעם אחת  אמר :

אילולא רבי זונדל הייתי נהפך להיות ל"משכיל מתבולל וכל ימי חיי עלי להכיר תודה למורי ורבי רבי יוסף זונדל שהיצילני. ". 

 

 מהשיחות ושקיים  ישראל סלנטר עם יוסף זונדל מסלנט  ומהרעיונות שקיבל ממנו הוא פיתח  את שיטת" תורת המוסר שרובה היה  עיבוד עיוני  שיטתי המבוסס על דבריו ומעשיו ודרכי התנהגותו של הרב יוסף זונדל ובכתביה מופיעים אירועים וסיפורים מחייו כדוגמאות מופת שמוסברות  לתלמידים ברוח רעיונות התנועה. . ומתורה שיטתית זאת הקים ישראל סלנטר  את תנועת המוסר.שהפכה לגורם מרכזי בחיי המתנגדים בליטא מאז ואילך .

תנועה זאת קראה לתיקון המידות המוסריות לחשבון נפש ולהעמקת מושגי יראת השמיים . חידושה היה בהנחתה היסודית כי תיקונו המוסרי של האדם אינו מובן  מאליו וחייב כל אדם להתחנך ולהשתלם  ולעסוק כל חייו במוסר  לעסוק בביקורת עצמית בלתי פוסקת  ולצלול לתהומות עצמו כל חייו עד שיהפוך לאיש מוסר מושלם כפי שהיה יוסף זונדל מסלנט .

 (אנשי תנועת המוסר אולי לא יאהבו לשמוע את זה אבל מערכת היחסים בין יוסף זונדל מסלנט ובין תלמידו ישראל מסלנטר מזכירה  יותר מכל דוגמה היסטורית  אחרת  את מערכת היחסים בין ישו הנוצרי ותלמידיו פטרוס ובעיקר פאולוס ,שעל סמך דמותו של ישו  כפי שהבינו אותה יצרו תנועה ודת שלמה ,שככל הנראה שלא עלתה כלל על דעתו של ישו עצמו שלא השאיר אחריו שום ספר כתוב .כפי שקרה גם עם יוסף זונדל מסלנט שגם הוא לא חשב כלל ליצור תנועה שלמה מרעיונותיו) .  

 אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

 

במידה רבה יש לראות ברעיונות של תנועה זאת כמקדימים את הרעיונות של האסכולה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד שבהחלט ייתכן ששמע עליהם ואולי גם הושפע מהם.

תנועת המוסר   גרמה להתחדשות רוחנית ביהדות ליטה והביאה לעצירת התפשטות החסידות שהתפשטה כאש שורפת כל בעולם המתנגדי ( שאמנם הושפעה מתנועת המוסר כפי שתנועת המוסר הושפעה מהחסידות )  . בהשראתה קמו מאות רבנים וחכמים דגולים והיא פשוטו כמשמעו שינתה  והדריכה את חייהם של מאות   אלפים בעולם היהודי שהחלו לפעול פי כלל ההתנהגות שאותם קבע הסוחר הנחבא אל הכלים .  אמנם היא מעולם לא הפכה לתנועה המונית כמוה חסידות בגלל הקושי הרב הכרוך בה. והיא נשארה יותר תנועה של אנשי האליטה בישיבות .

  וכיום תורת המוסר מיסודם  של יוסף זונדל מסלנט וישראל סלנטר   דומיננטית בעולם הישיבות החרדי שאי אפשר להבין את הנלמד בו בלי להבין את תורת המוסר ..

 אולם יוסף זונדל מסלנט לא ראה דבר  מכל זה. בעוד התנועה שקמה בהשראתו  והוא שימש לה כדמות המופת עשתה גלים בליטא הוא קם ונסע לארץ ישראל הרחוקה.  .עד כמה היה מודע שם להתפתחות של תנועת המוסר היא שאלה שהתשובה לה אינה ברורה.

 המסע לארץ ישראל

בהיותו בן  52  עזב  יוסף זונדל מסלנט את עיירתו  על מנת לעלות לארץ ישראל עם אישתו שתי בנותיו ובנו הקטן  ולהצטרף לבחירי תלמידיו של הגר"א שבירושלים.ואם כי הדרכים היו משובשות  ומלאות בגיסות וחיילים בגלל מלחמה בין מצרים  ותורכיה לא נרתע מפני התלאות שבדרך ומהמצב המדיני המסובך והמסוכן. והאנדרלמוסיה כללית ששררה אז בארץ ישראל . הוא החליט להתיישב בארץ ישיבת קבע

על פי המסורת המשפחתית הוא החליט לעשות זאת למרות שהיה במצב כלכלי דחוק וללא כסף מזומן והחליט שיחיה בירושלים גם חיי עוני ודחק על חשבון עשר אצבעותיו ולא יחיה מן ה"חלוקה" ולא ישא שום מינוי ושררה בשכר . לפני שיצא הפציר בחתנו המוכשר הרב  שמואל סלנט שיעלה גם הוא עם משפחתו ביחד איתם לארץ ישראל..  שמואל סלנט לא ניאות אז אבל המסופר שיוסף זונדל מסלנט אמר לו בעת הפרידה "מובטחני שניפגש שוב כולנו וברוב. " ודבריו אלו התקיימו. אחרי שנתיים חטף שמואל סלנט מחלת ריאות והרופאים פקדו עליו בתקיפות שעל מנת להציל את חייו עליו  לשנות את מקום מושבו לאיזור חם . ויעצו לו להתיישב באיטליה

.שמואל סלנט החליט לעבור לארץ ישראל שם ישב כבר חותנו עלה לשם והתיישב ליד  בית חותנו בחורבה בירושלים וחי וניהל משם את הקהילה בעיר במשך קרוב ל- 70- שנה.  .  

בארץ הקודש

יוסף זונדל מסלנט  היגיע לירושלים עם ידידו .רבי  רבי מאיר שלום הכהן מקרליץ גם הוא רב ידוע ששימש את חיים מוולוז'ין  גדול תלמידי הגר"א . מאיר שלום הכהן מת בתוך זמן קצר ממגפה . יוסף זונדל מסלנט לעומתו    חי בירושלים  עוד  קרוב לשלושים שנה ובכל התקופה הזאת שימש כאחד ממנהיגי הקהילה.  . 

בבואו מצא רבי יוסף זונדל ישוב יהודי סובל ומדוכא שבור ורצוץ מהצרות הרבות שנחתו עליו בזה אחרי זה ,רעידת האדמה ומהחורבן בצפת התנפלויות הערבים והדרוזים הביזה והשוד והמלחמות על הארץ בין התורכים והמצרים.  . בהגיעו לירושלים התיישב בדירה  אפלה קטנה  של חדר אחד "בחצר רבי יהודה החסיד " ששם בנו לעתיד את בית הכנסת"בית יעקב"   שבבנייתו  המלאה לא זכה לראות .הוא לא הסכים לקבל על עצמו משרת רבנות למרות הפצרות רבות והתפרנס ממסחר זעיר .

 

 היום ידוע לנו שלפני צאתו  מונה יוסף זונדל  מסלנט  בידי הארגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה " למורה הוראה ראשי בירושלים ולמעשה לתפקיד מנהיג של הקהילה וכנציגו  של הארגון בירושלים.  .

מיד עם הגעתו הוא וידידו התקבלו מיד כל מנהיגות הכולל על תקן של "גדולי תורה " או ראשי ישיבות תואר שלא היה ידוע קודם לכן בכולל הירושלמי .

הרב שמואל סלנט.חתנו ויורשו של יוסף זונדל מסלנט.

על פי המסורת המשפחתית הוא הסכים לכך ממש מחוסר ברירה ורק זמנית "עד שיבוא רב גדול ממנו בהוראה ". ולאחר שלוש שנים כשבא לירושלים חתנו שמואל סלנט מסר לו את המינוי הזה.. אך לאמיתו של דבר נראה שיוסף זונדל מסלנט המשיך להחזיק במינויו כאחד ממנהיגיה הבכירים של העדה  כל ימי חייו עד מותו ב-1866.   וכל ימיו היו פונים אליו בשאלות הלכה גם מבני העדה הספרדית ועדות וקהילות אחרות . הוא  ונודע בזהירותו שלא לנהוג בחומרה יתירה בפסיקותיו שלא לגרום נזק מיותר לממון של ישראל.

הוא הובל בידי הקהילה כמלאך מושיע ומיד עם בואו השתקע בכל הלהט וההתלהבות בבנייתה ופיתוחה של עיר הקודש. ניחם את הסובלים ,עודד את המיואשים ,אירגן את העדה לחטיבה מלוכדת .החל ליצור קשרים עם גורמי חוץ ויצר "כתובת" לעדה האשכנזית בירושלים למען לא יהיו מופקרים וחסרי ישע כמקודם. האשכנזים ראו בו את מנהיגם והוא ייצג אותם ביפני השלטונות התורכיים אם כי הסמכות הרשמית בקהילה נשארה בידי הרב הראשי הספרדי.

 

תקנה החתומה בידי יוסף זונדל מסלנט.

בשנת תר"ז ייסד יוסף זונדל מסלנט  את החברה "אור-תורה " למשמרות בלילה בבתי המדרש מנחם ציון .והיה ממייסדי תלמוד התורה "עץ החיים". וביחד עם זאב וולפנזון נטל חלק ביסוד בית החולים היהודי הראשון בירושלים  "ביקור חולים " והיה ממיסדי החברא קדישה האשכנזית של ירושלים . אך התרחק מן הכבוד ומן הגבאות ואחרי שהשקיע הרבה עמל ועבודה שחורה ביצירת מוסד או מפעל ציבורי שהיה כבר מוכשר להמשיך להתקיים בלעדיו היה משאיר את תואר הגבאות לאחרים.

 באגדות מתואר יוסף זונדל כאיש שלום שאין שני לו  מצד שני מסופר שעסק כרבות בענייני ציבור ועם כל ענוותנותו ידע גם להיות תקיף בשעות הצורך. כשראה בכך חובה לטובת הכלל או לכבוד שמיים וניהל את ענייני הציבור בירושלים בהרמוניה מלאה עם חותנו שמואל סלנט ועם הרב ישעיהו ברדקי .וכפי שזה מתואר : "עשה שלום בין הגדולים ומתקרב לקטנים והמוני העם " .

 .אך  נראה שהמציאות בעניין הייתה שונה במקצת.

יוסף זונדל מסלנט נגד ישעיהו ברדקי

 יוסף זונדל מסלנט ככל הנראה  היה  מעין "מנהיג  מוצנח"  שנשלח בידי הארגון החשאי " רוזני ארץ ישראל בוילנה" שניהל את ענייני הישוב הפרושי בירושלים  כדי להשקיט את המחלקות הפנימיות בין המחנות השונים בישוב שמנהיגיהם התגלו כאנשים בינוניים למדי. .

כאשר היגיע יוסף זונדל לירושלים הוא מצא  שהקהילה הפרושית הקטנה  בירושלים הייתה מפורדת לשני מחנות מסוכסכים  סיעת "החורבה " ברשות רבי שלמה זלמן צורף אבי משפחת סלומון בארץ ששאף להפוך את ה"חורבה " המקום שנרכש שנים רבות ליפני כן בידי  מנהיג  ראשוני העולים האשכנזיים בירושלים,רבי יהודה החסיד ,  למרכז הישוב ולבנות בו בית כנסת גדול .( שאמנם נבנה לבסוף בידי זאב וולפנזון והפך לבית הכנסת  "בית יעקב " בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים וארץ ישראל שכיום משוחזר מחדש לאחר חובנו במלחמת העצמאות). .   

 ובין סיעת "החצר"  ברשות הרב ישעיהו ברדקי  שהיה חתנו של תלמיד הגר"א ומנהיג קהילת יהודי צפת המנוח   ישראל משקלוב שקנה חצר  בירושלים וייסד בה בית מדרש לתורה ותפילה בשם "סוכת שלום ". ושאף שמקום זה ולא אחר יהיה מרכז הישוב . .

 אין להגיד שהרב זונדל הצליח במיוחד או בכלל  במשימה  של השכנת שלום בין הניצים . . .

 על פי המחקרים החדשים  של הד"ר מורגנשטרן מתברר. שהוא היה רחוק מלהיות איש של שלום ולמעשה היה מסוכסך קשות  עם שותפו להנהגה הרב  ישעיהו ברדקי.

 ברדקי היה גם "ויקיל "  סגן הקונסול  היהודי של אוסטריה ורוסיה בירושלים  האוסטרי בארץ ישראל ודהיינו האחראי " על יהודים נתיני רוסיה ואוסטריה  בארץ הקודש..

 נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  ומקורם היה  רבי שלמה זלמן צורף ממנהיגי העדה  שאמנם  היה רחוק מאוד מלהיות אובייקטיבי בעניין ..   הוא היה קודמו של ברדקי בתפקיד ה"ויקיל " של  העדה האשכנזית וסולק בהשפעתו של הבנקאי  ההולנדי צבי הירש  לעהרן האחראי לאיסוף  כספי "החלוקה" עבור הישוב  בארץ ישראל  שנחשב בעיני הקונסולים הזרים  בארץ ישראל  ל"נשיא הקהילות היהודיות בארץ הקודש " תואר שאמנם היה לו בסיס חזק במציאות,  מתפקיד זה.  רש"ז המופתע השתולל ושפך את זעמו על סגן הקונסול הרוסי ביפו וזה בתגובה הביא למאסרו  ושוחרר רק בגלל התערבות ברדקי עצמו.  לאחר ששוחר החליט רש"ז לא לעבור על העלבון בשתיקה .הוא החל באיסוף חתימות של בני העדה האשכנזית והספרדית  נגד מינויו של ברדקי על פניו. ואסף 80 חתימות של בני הכולל במחאה על בחירתו השרירותית של ברדקי עלפניו  .גם ראשי העדה הספרדית שעמדו בראש העדה היהודית כולה עמדו לצידו של ראש"ז והצהירו חגיגית כי ראש"ז ולא ברדקי הוא האיש שנבחר לתפקיד הויקויל באופן לגיטימי מפי שהוא מונה ישירות בידי הקהילה שאותה הוא אמור לייצג בפני השלטונות הספרדים  ( ולא בידי גביר יהודי בהולנד שמעולם לא ביקר בארץ ישראל כפי שהיה עם ברדקי ) ופירסמו כתב הגנה על ראש"ז כאדם אמין וישר דרך והרעיפו שבחים על ועליו.

 אך  כל זה היה לשווא. ברדקי נשאר הויקיל ולכאורה מנהיג הקהילה.  

יש 'קונסול בישראל

 היה ידוע היטב שהאיש שמינה את ברדקי ראש אירגון פקוא"מ צבי הירש לעהרן  , לא העריך את אישיותו של ברדקי  ובעצמו חשב כי אינו ראוי להיות מנהיג . הוא בחר בו רק כרע במיעוטו  ומצא שוב ושוב שאינו יכול לסמוך עליו.

הוא לא רווה נחת מיכולותיו  של ברדקי  אך לא הייתה לו חלופה אחרת

.ברדקי התעמת שוב ושוב עם עמיתיו בהנהגה שבזו לו כנראה כדי לחפות על בדידותו הסיעתית.

 כאמור   נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  האשימו את ברדקי   שהוא השתלט על הנהגת הכולל מתוך ניצול תפקידו כסגן הקונסול תפקיד שאותו קיבל בדרכים נכלוליות ועקמומיות  של שוחד.

  סופר שהוא  העניק שוחד לקונסול הרוסי כדי שיורשה להחזיק לעצמו "קוואס "  מעין שומר ראש  לבוש בתלבושת רשמית ובידו מוט ארוך וגולת כסף בראשו. ברדקי השתמש בקוואס כדי שילך לפניו  ויכריז בכל מקום  על בואו ומעמדו של ברדקי כ"ויקיל " . והחזקת הפקיד הזה עלתה הון תועפות לכולל הפרושי ( אלף גרוש )  ולא לברדקי עצמו כמובן שלא הוציא עליו גרוש מכספו האישי..

 נטען שברדקי ושומר הראש שלו  מפעילים "משטר של טרור " בקהילה מתנכלים ומכים מידי יום אנשים שלא נשאו חן בעיניהם דהיינו את אנשי הקבוצה המתנגדת אנשי "החורבה "  ולא היה מי שהעז לעמוד  כנגדם ו"אין מי שיעמוד בפרץ".  .

ברדקי הסביר את ההוצאות האלו בטענה שהודות לכך הערבים שהיו מרבים להציק ליהודים ולבזותם מרגישים כי "יש קונסול בישראל"  וכי ה"אבו אל בורניטא "( בני עדת האשכנזים –חובשי כובע אירופאי ) אינם הפקר.

בנוסף לכך היו לו קשרים הדוקים בתוקף תפקידיו עם הקונסול הבריטי עם הקהילה אנגליקנית בעיר וגם עם המיסיונרים שמתוך הכרת תודה על טיפולם המסור של רופאיהם בבני משפחתו הקפיד  להתייחס אליהם יחס זהיר ומתון בהשוואה לזה של עמיתיו בהנהגה ובראשם יוסף זונדל מסלנט. .הפרושים נזקקו אז לשירותי הרפואה של המיסיונרים שהיו לעיתים קרובות בבחינת הצלת נפשות של ממש ( בסופו של דבר הקימו הפרושים בהנהגתו של זאב וולפנזון את בית החולים היהודי הראשון של ירושלים "ביקור חולים " כדי ששוב לא יזקקו לשירותי המיסיונרים ) . וברדקי במיוחד נודע ביחסו המתון והאוהד למיסיונרים..

הטענות האלו באו מחוגיו של רבי שלמה זלמן צורף שאכן אין לראות בו עד אובייקטיבי כלל לגבי ברדקי. . אולם לצידו מתנגדו העיקרי של ברדקי  היה יוסף זונדל מסלנט. שבמאבק שלו כנגד ברדקי לא היה שום אינטרס אישי כמו במקרה של המאבק של שלמה זלמן צורף . 

 על פי עדותו של הבנקאי  להערן ראש אירגון פקוע"ם  השניים היו מסוכסכים כל כך  עד  שיוסף זונדל איש השלום  הענו נשבע  שלא ישב  יותר  בחדר אחד עם ברדקי .

יוסף זונדל מסלנט היה החתום על מכתב שנשלח למשה מונטיפיורי שבו התבקש להעביר את כל כספי הכולל לידיו של רבי דוד טעבלי הירשל ברלינר ולא לידיו של ישעיהו ברדקי שאינו נאמן עליהם .

 לעהרן דרש אז מהנהגת "רוזני ארץ ישראל "  בוילנה לסלק  מהרכב ההנהגה הנוכחית את יוסף זונדל מסלנט על מנת להביא  בכך ליתר שלום ושלוה בין המסוכסכים . אך הצעתו  ככל הנראה התקבלה בהתעלמות . ידוע לנו שלעיתים קרובות נהג יוסף זונדל מסלנט עם כל היותו אחד מן המנהיגים הרשמיים הממונים על הכולל הפרושי    לשתף פעולה עם קבוצה אופוזיציונית של דיינים  בבית הדין הפרושי שכללה גם את חתנו הרב אורי שבתי בן חיים  ושלושת "הרבנים הצדיקים" לבית לעווי שהיו אופוזיציה תקיפה וקיצונית בדעותיה החרדיות כנגד ממוני הכולל ובראשם ברדקי .וסביר להניח שהדבר עורר כנגדו עוינות קשה בין עמיתיו בהנהגה.   

אבל כשהיגיע לארץ משה מגיד ריבלין והתמנה למנהיג העדה הקפיד להרחיק מהנהגה את יוסף זונדל מסלנט שהיה לו עימות אישי ממושך עם ברדקי ואת רש"ז סלומון איש נמרץ ופעיל אבל מסוכסך גם הוא עם ברדקי..

ד"ר  אריה מורגנשטרן מסביר  : ,ניתן להסביר את מאבקו של ר' זונדל בר' ישעיה ברדקי בחוסר האמינות של האחרון. הרי לעהרן בעצמו טוען במכתביו שדוקא ברדקי איננו טיפוס אמין, וכמה פעמים הוא מאיים עליו כי יפסיק את הקשר אתו ( כמו בפרשת קשריו עם  המסיון בפרשת מערכת  היחסים המעורערת  בין ברדקי ואלמנתו של ר' ישראל משקלוב ועוד פרשיות-) כך שהאינפורמציה החדשה שיש לנו על ר' זונדל מעצימה לדעתי דוקא את דמותו.

אך עם כל פעילותו הרבה למען הציבור היה נמנע להיהנות אף בפרוטה מכספי הציבור או ממוסדות צדקה והתפרנס בדוחק מעסק של עשיית חומץ ומכירתו שנוהל בידי אישתו והסתפק בחדר של דירה רעועה ואפלה בחצר החורבה (חדר שלאחר מותו הפך לבית הועד של כולל וילנה)  ליד דירה דומה של חתנו  הרב שמואל סלנט אם כי שניהם בהחלט יכלו להרשות לעצמם עם רק רצו בכך  דירות גדולות ומרווחות יותר בכספי הציבור .  . .  .

בדירה קטנה ואפלה זאת  חיו הוא ואישתו בדוחק בעוני ובסבל של דחקות מן ההלוואות והקפות ונגישות לפורעים כמסופר באחד ממכתביו.  

רוב ימיו ולילותיו היה שוהה בבית המדרש "מנחם ציון " בחורבה ושם למד ולימד אחרים. האציל מרוחו הטהורה מדרכי המוסר ותיקוני המידות על כל הישוב

יוסף זונדל מסלנט רצה כל כך בבניין ירושלים עד שהתייחס באופן חיובי להשתתפות גויים בבניין ירושלים ."הוא היה מן המעודדים את צעירי ירושלים  לבניין העיר והארץ .חיבתו לישוב הייתה כה גדולה עד שהיה מטייל בהרי ירושלים ובוכה על שממותם ,והיה אומר שהוא שמח לראות גם בבנייניהם של הגויים ובלבד שתיבנה העיר" .

 

יוסף זונדל מסלנט  נפטר בשנת. ב-1866 שנת תרכ"ו במגיפת החולירע . הוא היה בן שמונים שנה ושלושים ושלושה ימים .

 לפני מותו דרש שלא יספידוהו ושיעשו בגופו באופן סמלי את ארבע מיתות ביתה דין ושלא יכתבו שום תארים על מצבתו.

 

קינת הסםד של יוסף ספיר על יוסף זונדל מסלנט

על קברו כתבו לפי דרישתו רק את המילים הללו  

פ"נ ( פה נקבר ) ר' יוסף זונדל ב"ר רבי בנימין ביניש מסלאנט גלב"ע ג' למר חשון תרכ"ו.

הר" ( רבי ) הוסף  רק בהוראת חתנו הרב שמואל סלנט .

אחרי מותו של יוסף זונדל מסלנט אמרו שעם הסתלקותו הסתלקה גם הענווה מהעולם .ובענתנותו היה מופת לדור .

את מקומו כמורה הוראה ולמעשה כמנהיג העדה  הפרושית תפס חתנו  הרב שמואל סלנט שניהל את חיי העדה במשך עשרות רבות של שנים וסיפור חייו הוא  כמו שאומרים כבר סיפור אחר לגמרי  אם כי מפורסם באותה המידה." תרומתו של ר' יוסף זונדל מסלנט, מענקי הרוח של יהדות ליטא במאה התשע-עשרה, להתפתחות היישוב היהודי בארץ היא עצומה:

 

  ראשית, בדוגמא האישית שנתן כאשר עלה לארץ ישראל עלה לארץ ישראל עם אשתו וילדיו בתקופת שפל נוראה ליישוב היהודי לאחר חורבן הגליל בשנת 1837 . הרעש בגליל ומותם של למעלה מ-2000 יהודים במהלכו היו לא רק אסון אנושי וכלכלי נורא, אלא גם אירוע בעל משמעות תיאולוגית ממדרגה ראשונה. האסון נתפס על-ידי כמה מגדולי הדור כעונש כנגד העולים "בחומה" לארץ-ישראל, שעברו לדעתם על "שלש השבועות" וכהתרסה בוטה נגד הגאון מוילנה בעצמו שבשמו עלו תלמידיו ארצה והביאו עליהם כביכול את האסון. עלייתו של גדול בתורה כר' זונדל מסלנט , מבכירי תלמידיו של ר' חיים מוולוז'ין ,דווקא לעת כזאת, היה בה משום הבעת אימון  בשליחות המשיחית של הגר"א ותלמידיו לקרוב הגאולה באמצעות יישוב ארץ ישראל  ובניין ירושלים, למרות המציאות ההיסטורית האכזרית.

 

לעליית ר' זונדל מסלנט היתה גם השפעה מייצבת מרגיעה ומחזקת בעשר השנים הקשות שעברו על ירושלים בשנים 1848-1838 . אין ספק ששהותו בירושלים ותחת הנהגתו הרוחנית נמנעה קריסתו של היישוב היהודי הירושלמי. ר' זונדל לא התבודד בבית המדרש עם הגעתו לעיר. הוא היה מעורב בכל תחומי העשייה . הוא שימש כ"מורה הוראה" ראשי בכולל הפרושים, לצד כהונתו כאחד הממונים הפעילים של הכולל ואחד מגזברי בניין חצר "החורבה" ובית הכנסת הגדול "בית יעקב" . במשך כ-30 שנה היה מראשי העושים והדוחפים לבניין העיר ולהרחבת מוסדות התורה והחסד, ואת שמו הטוב בליטא ניצלו "רוזני וילנה" והשדר"ים הירושלמים להשגת תמיכה כלכלית ביישוב ובעיקר לגיוס כספים למפעלי הבנייה של הכולל הפרושי, בשנים שלא היו קלות מבחינה כלכלית גם עבור יהודי ליטא ורוסיה בעצמם. 

 

הסיפור כי ר' זונדל מסלנט היה מטייל בהרי ירושלים, בוכה על שיממותם ושמח לראות את הבנייה החדשה של הגויים, כפי שאמר, " כי גם כך נבנית ירושלים", היא אמירה נחרצת ומדהימה

שאין למצוא כמותה אצל גדולי תורה בדרגתו ומעמדו בכל הדורות. מנהגו להקיף את חומות ירושלים ולספור את הבתים שבתוכה על בסיס הכתוב: " סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה " (תהלים מ"ח ), מהווה הצהרה  עם משמעות פוליטית וחינוכית מאין כמוה.  לא לחינם חגגו את חנוכת בית הכנסת הגדול ב"חורבה"ביום כ"ח אלול תרכ"ד(1864) יחד עם ציון יום הולדתו ה-80 של ר' יוסף זונדל מסלנט שייצג יותר מכל את

האידאל המשיחי של קרוב הגאולה בדרך מעשית עם גדלות בתורה ובמוסר . לא לחינם מייחסים לר' יוסף זונדל  את האמירה כי אם נצליח לעלות להר הבית ולהקריב עליו קרבן רק פעם אחת , בוא תבוא הגאולה. אמירה זו שמרה על המתח המשיחי בקרב יהודי ירושלים שעלו אליה תוך הקרבה רבה מכל קצוות תבל, בתקווה ואמונה חזקה בעתידה הטוב. ואכן בימי חייו לא זכה ר' זונדל לקבל את פני המשיח אבל זכה לראות במו עיניו כיצד הפכו יהודי ירושלים לרוב בקרב תושבי העיר, תופעה שלא היה לה אח ורע מאז חורבן הארץ. ר' יוסף זונדל מסלנט היה אישיות חד-פעמית ומופלאה שתרמה רבות להחדרת תחושת הבטחון  והאמונה בצידקת דרכם של העולים לארץ למרות הנסיונות ותנאי החיים הקשים שנתקלו בהם. בכך הוא תרם להתבססות היישוב היהודי בירושלים ולגידולו במאה התשע-עשרה."

נספח :

יוסף זונדל מסלנט בספרות העברית

 

 

 

יוסף זונדל מסלנט וחתנו שמואל מסלנט הם שני הרבנים המפורסמים ביותר בשל ירושלים במאה ה-19. אולי בכל הדורות. אין שום רב  ארץ ישראלי אחר מאז האר"י שנכתבו כל כך הרבה סיפורים ומעשיות על חייו ופעולותיו כמו השניים האלו . .בברור  הם השאירו רושם עצום על הדמיון העממי . .

אמנם שניהם היו שונים באופן קוטבי ומדהים : ליוסף זונדל מסלנט הייתה נטייה ברורה למיסטיקה  והסיפורים עליו מזכירים לעיתים עד להדהים סיפורים על צדיק חסידי בעוד ששמואל סלנט היה איש השכל והרציונליות וסיפוריו יותר מכל רב אחר שבמקורותינו מזכירים סיפורי בלשים. אבל השניים האלו שהם כל כך שונים זה מזה נשארו עד היום  הדמויות המוכרות ביותר של ירושלים הפרושית במאה ה-19 עבור אלפים שחייהם משמשים להם מקור השראה עד עצם  היום הזה. .

סבי יוסף זונדל ווסרמן כינס מבחר גדול של סיפורים מהם בידיוניים בעליל על יוסף  זונדל מסלנט ( כמו הסיפור כיצד הוא דובב עשיר גדול מת באמצעות "שם " ששם תחת לשונו כדי לגלות מקום אוצר שהטמין ליורשיו )המשורר יעקב רימון חיבר עליו שיר מעניין. וכך עשה הסופר יצחק יעקב ילין  בסיפור " ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …"בספרו"אבותינו " שתיאר מעשה טוב שאותו עושה יוסף זונדל מלנט בסתר לאישה זקנה שמסתיים בצורה לא צפויה לחלוטין.

אולם כמדומה שהיצירה הספרותית החשובה ביותר שפורסמה עליו עד כה  היא " בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים שנמצאת בספר של  שמואל בן ארצי " " "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007) . ספר זה מתאר את עולמה של ישיבה של תנועת המוסר באירופה .וכנספח לסיפור חוזר בן ארצי אל מייסד התנועה יוסף זונדל מסלנט ,מביא לפנינו את הרהוריו וחשבון הנפש שלו  בירושלים בזמן שהוא סועד את אישתו החולה רבקה.ונזכר במפגש ההיסטורי שלו עם ישראל ליפקין הצעיר אותו מפגש שהביא להקמתה של תנועת המוסר . הסיפור ,שהוא בחלקו לחלוטין פרי המצאתו של בן ארצי ואינו מבוסס על אחד הסיפורים הקיימים מביא בעמקות רבה  את אישיותו של יוסף זונדל  לפני הקוראים כאדם המתלבט וסובל ומאמין דמות מופת לתנועת המוסר שקמה בעקבותיו ושאותה הביא בן ארצי כמעט לראשונה בספרות היפה. .

מצער הדבר רק שבן ארצי שבבירור חקר היטב את הנושא שגה בתאריך הגעתו של יוסף זונדל לארץ וקובע אותו כ"ה בכסלו תקצ"ח.מאחר שזה מה שמצא במקורותיו . אולם כיום הודות למחקרים חדשים יותר אנו יודעים שזה היה בדיוק שנה מאוחר יותר..  

  .

נספחים  

 "רואים רואים 

גלוי הקץ….

 

 

"כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ "

( דניאל י"ב ט)

פעם אחת נתוועדו רבי יוסף זונדל ונכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים במקום אחד שבעיירת סילץ ,שבה נולד הגר"א זצ"ל. והייתה שעת רצון מלפניהם ,עד שעמדו כל אותו היום וכל אותו הלילה והיו עוסקים בסתומות שבסםר דניאל.

היו הדברים מתבררים ומתלבנים לפניהם והייתה דעתם בדוחה עליהם שהיו מדמים לגלות סוף סוף את כל סודות  הקץ האמיתי ,אותה השעה נתנמנם רבי יוסף-זונדל וראה בחלומו שדלת חדר הייחוד שלהם נפתחת מעליה ודמות אדם נכנסת ,עוברת על פניו ומציצה עליו בתרעומת יתרה.

כיוון שהקיץ סיפר הדברים לחברו.

ואמר לו יעקב משה מסלונים :

לא היה זה אלא זקני הגר"א זצ"ל שאין דעתו נוחה ממעשינו זה!".

למחר נתפרדה החבילה וכל אחד הלך למקומו .

אשר בן ישראל בתוך :מיקירי ירושלים " מאת יוסף  זונדל וסרמן .

 

 

שושלת היחס של יוסף זונדל מסלנט.שירטט יוסף זונדל וסרמן.

  רשימת הדורות

מבוסס על "רשימת היחס :140 שנה בירושלים -8 דורות מצאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל תקצ"ח-תשל"ח.

סידר יוסף זונדל וסרמן ,אביב תשל"ח .

תודה לגנאלוג חיים פרידמן על תרומתו בהרחבת הרשימה הגנאלוגית הזאת.

הדור הראשון

דוד זכריה המכונה רבי מענדלין . אב בית דין קודש של האראדישץ . +שם אשתו אינו ידוע.. מוצאו לפניו אינו ידוע

הדור השני

 אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין .היה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול.

מסופר עליו בספר "אור חדש"  של רבי חיים בוכנר שנדפס באמסטרדם בשנת תל"א שדרש כך בקהילת הקודש וילנה (בספר רשום "וינה"  אבל זוהי טעות דפוס ) את ספר הזוהר:,לקרב את הגאולה דרושים שלושה דברים:צום ,קול ממון, צריכים יום צום על חורבן העם והארץ,מחוייבים להשמיע קול תפילה ורחמים ויחד עם זה דורשת הגאולה גם ממון . ורבי אורי שרגא פייבוש סיים כך :

שלושה דברים אלו צום ,קול ממון עולים בגימטריה מספר ת"ח ורק כשימלאו בני ישראל את שלושה דברים אלה ישובו איש אל אחוזתו …

שם אישתו אינו ידוע. אבל ייתכן שהיה לאה. בירושלים היה פייבוש  חתן נשיא הקהילה הירושלמית לפניו  הרב הרב ישעיהו  לוי סג"ל ההרב ישעיהו לוי סג"ל הורוביץ   ( 1558-1630)  לשעבר אב בית דין וראש ישיבה של פרנקפורט  המוכר בכינויו השל"ה .על שם ספרו "שני לוחות הברית".

וזה אומר אולי שצאצאיו הם גם צאצאי משפחת הורוביץ ששולת היוחסין שלהם מגיעה לספרד במאה ה-11 

  שמות אחיו :יצחק רב בית דין קודש סעמיאטיש .

דוד אב בית דין קודש יאנוב.

ואחותם הצדקת רויזא "שהיו לה בנים גאונים "..

הדור השלישי

רבי דוד חסיד

 

הדור הרביעי

זונדל חזן בעיירה סלנט

 

הדור החמישי

 

בנימין בייניש ( או ביינוש )  בנו של זונדל  מסלנט ..חזן בסלנט . שם אישתו פעסע

אחיו

 אהרון שם אישתו אולי לאה

 ופיבוש. שם אישתו אולי גיטקה.

קרוב  משפחה שהיה נכד נוסף של הרב פיבוש היה הרב גרשון ווילנר משקלוב

 

עוד צאצאים של שרגא אור פייבוש

 

יוסף זונדל בן יצחק מבירז  מחבר הספר "זיר יצחק" ענינים הרבה בשיטות עמוקות … בכללי דרבנן ושו"ת ואיזה דרושים /   ווילנא : יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו.  http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-

CR105871.html

.  אב בית הדין" של יאנאוה נין ונכד לרב אורי שרגא פייבוש אשכנזי 

 

שלמה אהרן זליג בן יואל   מחבר  ספר כרם שלמה :   [חדושים על סוגיות בפלפול.תר"א 1841

http://www.hebrewbooks.org/7887

  

הרב דוד טעבלי מבראד אב בית דין קודש ליססא

 

רפאל נתן נטע רבינוביץ ,1835-1888.   מחבר  ספר דקדוקי סופרים :   כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף השישי המונח בעיר מינכען… עם הגהות דברי סופרים, כולל נוסחאות מכתבי יד נוספים.
 

הדור השישי 

הרב יוסף זונדל מסלנט הפה השלישי של  הגאון מוילנה "  1786-1866)    גדול  תלמידיהם של חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא אייגר הרב הראשי בירושלים מייסד  תנועת המוסר ותנועת חובבי ציון חותנו של הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט שנשא לאישה את ביתו טויבה תלמידיו היו ישראל סלנטר שמואל סלנט רבה של ירושלים במשך כשבעים שנה ,ונתן פרידלנדר המטיף הראשון של חיבת ציון .

שם אישתו הראשונה ואם ילדיו  רבקה בת גירש (בן שמואל) (  נולד 1762) ואישתו טויבה (1766-1815) נולדה ב1791.

שם אישתו השנייה עימה התחתן בירושלים   רחל. ממשפחת זאקס -חלוץ .

נולד ראש השנה תקמ"ו  1786 לפי המסורת , ב- 1781לפי  שני מפקדים  שנערכו בליטא.

 על פי מפקד מונטיפיורי ב1839 נולד ב-1791 וזה אינו סביר.

עלה לארץ ישראל בשנת 1839  

 

הדור השביעי

 

המצבה של הניה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

הניה (העניא גינעשע ) ( נולדה 1818- הניה – ד' חשוון תרכ"ו – 24.10.1865  )   ביתו של יוסף זונדל נישאה לרבי אורי שבתי בן רבי חיים ד"ץ ( דיין צדק  נולד ב-1800 או ב-1801 ]: יליד אושמינע  אסמינה , עלה   בתקצ"ב או בתקצ"ג דיין בבית הדין הפרושי הראשון בירושלים של שמואל סלנט  ,גבאי וממיסדי התלמוד תורה והישיבה ב"חורבה" .מהרבנים הגדולים של העדה וחתום עם רבני ירושלים על תעודות שונות . היא נפטרה יום אחרי אביה  גם כן ממחלת החולירע..

אחיותיה :טויבה ( נולדה – 6.10.1869 1816)  נישאה לרב שמואל סלנט .בנם  היחיד בייניש סלנט.

צביה  ( נולדה – 29.01.1861-1824) אשת הרב נטע נטקין נכד הגאון מחבר "השאגת אריה ".ושד"ר של מוסדות שונים בישוב לארה"ב ולאירופה.   נפטרה בגיל 37 – התקשתה ללדת היתה לה לידת מלקחיים הוולד מת והיא נפטרה יום לאחר מכן.

 

המצבה של צביה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

בנו יהודה אריה ליב ( נולד 1830 )  מראשוני סוחרי האתרוגים של ארץ ישראל ביחד עם אחיינו בייניש סלנט    וממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים  נחלת שבעה  ממייסדי האגודה "פתח תקווה"  להתיישבות ביריחו שלא בוצעה לבסוף .מעסקני ירושלים ובוניה . אשתו חנה גליקע

הדור השמיני

בנימין ביניש סלנט בנם של הרב שמואל וטויבה מראשוני סוחרי האתרוגים בארץ ישראל וממיסדי שכונת "נחלת שבעה".

חיים סלנט בנם של הניה ואורי שבתי נולד ב-1852  משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני אישתו חנה באשה לבית מנדלמן .

אחיו רבי אברהם הסופר שבתי לס היה סופר כולל וילנה .

יוסף זונדל סלנט סוחר באתרוגי ארץ ישראל בארה"ב.

הבת נחמה פייגה נישאה לשמואל מוני זילברמן לימים אחד מראשי העדה.

 

הדור התשיעי

נחמה פייגה סלנט בתם של חיים סלנט והניה  נישאה לאליהו צבי וסרמן

:משה זילברמן בן שמואל מוני זילברמן ונחמה פייגה

 

 

הדור העשירי 

אסתר זילברמן בת  משה זילברמן ואישתו הראשונה הניה

הסופר והמחנך  יוסף זונדל וסרמן בן נחמה פייגה ואליהו צבי וסרמן  נישא לחנה טריינה בת אליהו לנדא ואסתר זילברמן

הדור ה-11

צבי אשד אישתו רחל בלנק אחיו משה אשד ממגלי דרך בורמה

 

הדור ה12 

אלי אשד בלש תרבות צאצא לרב יוסף זונדל מסלנט משני ענפים שונים במשפחתו .

 

 

מיכתב למשה מונטיפיורי .חתום בידי יוסף זונדל מסלנט.

 

ראו גם

יוסף זונדל מסלנט בויקיפדיה

יוסף זונדל מסלנט בויקישיבה

ביוגרפיה באנגלית של יוסף זונדל מסלנט

עץ המשפחה של יוסף זונדל מסלנט

 פרטים על יוסף זונדל מסלנט  

 

 

מכתב של אורח אצל זונדל מסלנט

 

הנכד בנימין ביניש סלנט

 

סיפורים על יוסף זונדל מסלנט

 

 

 ספרים על יוסף זונדל מסלנט

 שמואל,רוזנפלד       ר' ישראל סלנטר :   חייו, פעולותיו ותלמידיו ורשה : תושיה, תרע"א [1910

אליעזר ריבלין  הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו : כולל… תולדות הצדיק… כתביו… כתבי הגר"א מווילנא והגר"ח מוואלוזין… / נאסף ונערך, ויצא לאור על ידי אליעזר ריבלין …בעזרת יוסף זונדל סלאנט…בן בנו של הצדיק ירושלים 1927. ובו פירסם לראשונה גם כמה מחידושי

תורתו של יוסף זונדל שמצא בין כתביו .

 מהדורה שנייה ניו יורק הוצאת אליעזר ריבלין  1964. מהדורה שלישית :. יו"ל מחדש עם הרבה תיקונים, ובהוספת… רשימה שנמצאה בין כתבי הצרי"ז – ’פתוחות וסתומות, וחסרת ויתירות על נביאים ע"פ דעת רבינו הגר"א, ירושלים הוצאת בני המחבר ,1983. מהדורה רביעית יוצא לאור ערוך מחדש בהשוואה לכתבי היד ובהוספות רבות —    ירושלים : [חמו"ל], תשנ"ג

http://www.jmall.co.il/PageID_prod__Code_1__sku_gt22078__lang_heb.aspx

פרומקין, אריה ליב   ספר תולדות חכמי ירושלם :   משנת ה"א ר"ן … עד ה"א תר"ל … /   ירושלם : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ.

 

נתן נטע סלאנט ספר  זכרון רבינו שמואל סלאנט :שהי’ שבעים שנה ראש הרבנים בעיה"ק ירושלים … /י … נתן נטע סלאנט ניו יארק : דפוס האחים הורוויץ, תר"ף. כולל חומר על יוסף זונדל מסלנט .  פורסם על ידי נינו של יוסף זונדל  הטקסט ביידיש ובאנגלית עמודה מול עמודה

 הרב יהודה ליב מימון שרי המאה :   רשומות וזכרונות –חלק שני    ירושלים :    מוסד הרב קוק על ידי הוצאת ספרים אחיאסף,1942. מהדורה שנייה עם  תיקונים ם ותוספות 1944. מהדורה שלישית 1951. מהדורה רביעית 1956.( ששת הכרכים במהדורה של שלושה כרכים )  מהדורה חמישית 1961. מהד’ ז’ עם תיקונים והוספות 1965.

 

יצא שוב ב1990 בשם "שרי המאה :רשומות על גדולי ישראל " בשישה כרכים. כולל כמה פרקים על יוסף זונדל מסלנט.

 הרב יהודה ליב מימון למען ציון לא אחשה :   פרקי זכרונות על הציונות.    ירושלים :   מוסד הרב קוק,  1944 ושוב ב- 1954  
.

כץ, דב    תנועת המוסר :   תולדותיה, אישיה ושיטותיה :כרך ראשון תל אביב :   ביתן הספר 1946.יצא לאור בחמישה כרכים.   
. מהדורה אחרונה עד כה יצאה לאור ב-1996.  יצא לאור ב-1970 כקלטת שמע . תורגם גם לאנגלית. כולל חמישה פרקים בחלק הראשון על יוסף זונדל מסלאנט אבי תנועת המוסר

דוד תדהר " הרב יוסף זונדל מסלאנט " האנציקלופדיה לחלוציה הישוב ובוניו  כרך א' הוצאת ספרית ראשונים , 1947 ,ע' 284

 

Menahem Gershon  Glenn,   Israel Salanter : religious-ethical thinker New York : Bloch, 1953

מהדורה שנייה: 

Brooklyn, N.Y. : Yashar Books, 2005.

 , יעקב רמון , ויוסף זונדל וסרמן ירושלים העתיקה :   לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים /    (תל-אביב) :   המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה,   (תשי"ח)158 ) ע' 141-149.  

 הרב י.ל.מיימון זכר  צדיק לברכה :רשומים וזכרונות . הוצאת הצופה תשי"ט .

‫, יצחק יעקב ילין,1885-1964. "ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …" בתוך .   אבותינו :   פרקי -היסטוריה והווי, דמויות וסיפורים מחיי בוני הישוב הראשונים /   ירושלים : מוסד הרב קוק, (תשכ"ו). סיפור על יוסף זונדל מסלנט
 

 

 

יעקב . גליס "רבי יוסף זונדל מסלנט " בתוך .מגדולי ירושלים ספרית ראשונים, תשכ"ז ע' לה-נא

 

יוסף זונדל וסרמן" הגרי"ז מסלנט " בתוך  מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנא, ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים הוצאת מסלול 1973 סיפורים קטנים על יוסף זונדל מסלנט . ע' 161-180.

, עמנואל  אטקס   ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   דיסרטציה — האוניברסיטה העברית בירושלים. [ירושלים : חמו"ל, תשל"ה]

 יעקב ברמן,    רבי ישראל סלנטר ובני דורו /    ירושלים :   [חמו"ל],   תשל"ד [1974

נחמה חן     רבי ישראל סלנטר /    ירושלים :   מוסד הרי"ם לוין,   תשל"ט 1979
 

ספר חסדי אליהו : חידושים וביאורים על מסכת אבות / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא ; נערך ונסדר מנאי נחמיה בלאאמו"ר ר' ירוחם פישל פעפער כולל בסופו פרקי דאברהם עמ"ס אבות מאת אברהם בן שלמה זלמן מווילנא אחי הגר"א  וכן אגרת הגר"א. וכמה כללים קצרים בחכמת האמת מהגר"א זצ"ל מכתבי הרב יוסף זונדל מסלנט ז"ל כולל צילום שער מהדורת שקלוב תקס"ד. ביאורי הגר"א הם ביאור הגר"א על פי דפוס שקלוב תקס"ד .וחידושי הגר"א הם ליקוטים מספרי הגר"א בהם מבוארים עניינים ממסכת אבות.

  נדפס על פי הספר "מרכבת אליהו על מסכת אבות עם שינויים והוספות .ניו יורק . : מכון הגר"א, תשנ"א.

    HillelI  Goldberg, Israel Salanter : the ethics and theology of an early psychologist of the unconscious —    New York : Ktav, c1982.

עמנואל אטקס    ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב..מהדורה ב' מתוקנת 1984 . תורגם לאנגלית כ: Rabbi Israel Salanter and the Mussar movement :seeking the Torah of truth

Philadelphia : Jewish Publication Society, 1993
א.א. גרשוני "רבי ישראל מסלנט זצ"ל –תקופתו ופעליו :מאה שנה לפטירתו ( תרנמ"ג –תשמ"ג ) " מבוע ליצירה דתיח בספרות ,בחברה ובמחשבה ". קובץ י"ח תשמ"ג-ד כולל פרטים על קשרים עם יוסף זונדל מסלנט .

 Shimon  Finkelman,   The story of Reb Yisrael Salanter :   the legendary founder of the mussar movement /    Brooklyn :   Mesorah Publications,   1986

גץ . מה טוב "רואים רואים "בתוך " מעשיהם של צדיקים : ספורי-פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה /    :חלק א-ספר בראשית הוצאת המסורה תשמ"ו ,1986  ע' 64-66 . כולל איור .

גץ  מה טוב "בזכות קרובים רחוקים "בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק שלישי ספר ויקרא" תשמ"ו  ע' 313-315.

משה בן צבי ""העשיר הקמצן שהשתכנע לתרום " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 126-128 בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי "מן השמיים רואים הכל " ע'" מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 147-148. .

משה בן צבי "מיהו קרוב רחוק " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע'11-13. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי  "התיחסויותיו של יוסף זונדל מסלנט לממון ובטחונו בה' "מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע' 149-152. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

 שמואל בן ארצי "בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים "מבוע :ליצירה דתית בספרות בחברה ובמחשבה " קובץ  כ' תשמ"ו-תשמ"ז ע' 41-67 . ושוב  בתוך "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)

 

 

ש  נועם   רבי ישראל סלנטר :   תולדות חייו ופעלו /   ירושלים : עיצובית, תשמ"ח. ע' 25-44 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט

 

רבי ישראל סלנטר  ציורים מ.הלר. .חוברת מספר 35 בהוצאת אור עולם. חוברת בסדרה של סיפורי רבנים ידועים. כוללת סיפורים על המפגש בין  ישראל סלנטר ויוסף זונדל מסלנו.

ש. נועם .  רבי שמואל סלנט :מסכת חייו המופלאה של "רבה של ירושלים"… ירושלים, תשמ"ט, [1989. ע' 36-11 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט.

 

http://www.lho.co.il/books/3147-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%98.html?a4

 

 ג. קצנלנבוגן  "יוסף זונדל מסלנט " גדולי ירושלים וחכמיה :   מסכת חייהם המופלאה של גדולי האומה שחיו בירושלים   כרך א' /    ירושלים :   ישיבת הוד יוסף,   תשנ"ג- ע' 94-112. עמודים 174-191 עוסקים בשמואל מסלנט

שמואל סלנט ספר תורת רבינו שמואל סלאנט :הכולל תשובות, פסקים וחידושים / מאת … רבינו שמואל סלאנט … ; י. כרך א. אורח חיים, יורה דעה.  כרך ב. אבן העזר

כרך ג. חושן משפט, חדושי תורה — חדושי אביו – רבי צבי הירש סלנט — חידושי חותנו – רבי יוסף זונדל סלנטר./ . "ל ע"י … הרב ניסן אהרן טוקצינסקי  ירושלים : נ"א טוקצינסקי, תשנ"ח'1998

 

  ė    / Aušrelė-Kristina Pažėraitė     .Israel Salanter and Musar movement in Lithuania in the XIX c.. —    Kaunas : Vytauto Didžiojo universitetas, 2003   doctoral dissertation Human Sciences, History  Vytautas Magnus University, the Institute of Lithuanian History.

‫ מורגנשטרן, אריה,1937-   השיבה לירושלים :   חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה /   ירושלים : מרכז שלם, תשס"ז 2007.

  

 

יוסף זונדל מסלנט והעגלון

 

יוסף זונדל מסלנט שואב מים

 

יוסף זונדל מסווה את זהותו

 

קרוב רחוק :סיפור על יוסף, זונדל מסלנט

 

 

יוסף זונדל וישראל סלנטר

 

 

העיר סלנט

 

תנועת המוסר

 

חיים פרידמן על יוסף זונדל מסלנט

 

דמויות מהעיר סלנט

 

תנועת המוסר באנגלית

 

 

 

מצבת הקבר של נטע נטקין

http://kevarim.wordpress.com/page/14/

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט

 

 

 

המצבה של הרב יוסף זונגל סלנט על הר הזיתים.

 

הטרובדור ,משירי זמר נודד:הפזמון הזוכה באירוויזיון 1969 והזמר הנודד של נעמי שמר

ESC 1969 logo.png

לרגל תחרות  אירויזיון 2009  והפעם בעיר שאיש לפני 40 חמישים שנה לא היה מאמין שתחרות כזאת תתקיים בה אי פעם ,מוסקווה , צוות מבקרי  האתר דן  בכתבות שונות  בכמה פזמוני אירוויזיון נבחרים ומובחרים שמרכיבים את  המיטב ( המזערי זה נכון אבל עדיין קיים ) של התחרות במשך למעלה מחמישים שנותיה .

והפעם נדון בפיזמון הזוכה של הולנד באירווזיון 1969 ,"הטרובדור " של לני קור ,הפזמון האירוויזיוני היחיד אי פעם שהשתמש כבסיס במוזיקה של ימי הביניים. הזמרת שלו לני קור עברה בשלב מסויים לישראל התגיירה והפכה לקיבוצניקית ,ושרה גירסאות הולנדיות  לכמה שירים עבריים ידועים ואף נטלה חלק בשיר מחווה ידוע לישראל של זמרי הולנד בזמן מלחמת המפרץ.

ה"טרובדור " שבימים אלו מלאו 40 שנה להשמעותו הראשונה עדיין מיתמר  כענק בשדה קוצים כאחד מפזמוני האירויזיון היותר  מרשימים אי פעם .  

 

 

 

לרגל תחרות אירויזיון 2009 והפעם בעיר שאיש לפני 40 חמישים שנה לא היה מאמין שתחרות כזאת תתקיים בה אי פעם ,מוסקווה , צוות מבקרי האתר דן בכתבות שונות בכמה פזמוני אירוויזיון נבחרים ומובחרים שמרכיבים את המיטב ( המזערי זה נכון אבל עדיין קיים ) של התחרות במשך למעלה מחמישים שנותיה .
אמנם מזה שנים נשמעות טענות שהאירוויזיון היגיע לקיצו כתחרות שמעוררת איזה שהוא עניין מוזיקלי או מכל סוג , ואפילו אלו ששמרו את הגחלת בשנים האחרונות שהם בעיקר אנשי קהילת ההומואים וחובבי הטראש כבר לא מתעניינים בה
כמדומה שרק מדינות מזרח אירופה שהצטרפו לאירוויזיון שזה מקרוב הן היחידות שעוד לא נמאס להן ממנו ומהטראש המזוקק שהפך לסמלו.
ייתכן ,אבל פה ושם בין הררי הזבל היו מספר פזמונים שעדיין מסוגלים לעורר עניין ולא רק בגלל המוזיקה אלא גם בגלל מילותיהם ודברים נוספים הקשורים בפזמון ובמבצעיו.
אלא שיכולה להיות בעיה בדיון על פזמונים אלו מכיוון שרובם המוחלט נכתבו בשפות זרות שאינן  ידועות לצוות האתר .

אנחנו מסתמכים על תרגום לאנגלית שאינו בהכרך או בכלל נאמן למקור ולאמיתו של דבר ידוע שבגרסאות הזרות היוצרים דווקא נוטים לשנות את השיר בשביל הקהל הזר ותוצאה היא כמעט תמיד גרועה יותר מהמקור שאינו פיסגת היצירה בעצמו.
כך שהתנצלותנו למחברי השיר המקוריים ולדוברי השפה המקוריות על כך שאנחנו עוסקים בתרגום ולא במקור.

ואם זאת ההנחה שלנו היא שהמילים באנגלית הן  אחרי הכול אלו שמוכרות ברוב העולם .

 

 

הטרובדור : הגירסה ההולנדית

 

Lyrics by: David Hartsema

Music by: Lenny Kuhr

Hij zat zo boordevol muziek
Hij zong voor groot en klein publiek
Hij maakte blij melancholiek
De troubadour

Voor ridders in de Hoge Zaal
Zong hij in stoere, sterke taal
Een lang en bloederig verhaal
De troubadour

Maar ook het werkvolk uit de schuur
Hoorde zijn lied vol avontuur
Hoorde bij 't nacht'lijk keukenvuur
De troubadour, de troubadour

En in de herberg van de stad
Zong hij een drinklied op 't nat
Voor wie nog staan kon en wie zat
De troubadour, de troubadour

La lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…
La lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…

Hij zong in kloosters stil zijn lied
Van een mirakel dat geschiedt
Ook als geen mens het wonder ziet
De troubadour

Van vrouwen in fluweel of grijs
Zong hij de harten van de wijs
Zijn liefdeslied ging mee op reis
De troubadour

Hij zong voor boeren op 't land
Een kerelslied van eigen hand
Hij was van elke rang en stand
De troubadour, de troubadour

Zo zong hij heel zijn leven lang
Zijn eigen lied, zijn eigen zang
Toch gaat de dood gewoon zijn gang
De troubadour, de troubadour

Toen werd het stil, het lied was uit
Enkel wat modder tot besluit
Maar wie getroost werd door zijn lied
Vergeet hem niet

Want hij zat zo boordevol muziek
Hij zong voor groot en klein publiek
Hij maakte blij melancholiek
De troubadour

Oh oh… la lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…
La lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…

Oh… ala lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…
Ala lalala lala lajlala lajlala…
La lala lajlala la…
Ala ho ho ho…

 

הטרובדור:הגירסה האנגלית

Lyrics by: David Hartsema

Music by: Lenny Kuhr

 

The troubadour
He was bursting with music
He sang for large and small public
He changed happiness to melancholy
The troubadour

For knights in the Knight's Hall
He sang in tough, strong language
A long and bloody story
The troubadour

But also the workmen in the barn
Heard his song full of adventure
Heard nearby the nightly kitchenfire
The troubadour, the troubadour

And in the inn of the city
He sang a drinking song on the dampness
For those who could still stand and those who sat
The troubadour, the troubadour

La lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…
La lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…

He silently sung his song in monestries
About a miracle that occurs
Even if nobody sees the wonder
The troubadour

Women dressed in velvet or grey
Whose hearts he sang into confusion
His love song was brought along on trips
The troubadour

He sang for farmers on the land
A fellow song he wrote himself
He was from all walks of life
The troubadour, the troubadour

Like this he sang his whole life long
His own song, his own singing
But still death just goes its way
The troubadour, the troubadour

Then it went quiet, the song was ended
Only some mud in conclusion
But those who were comforted by his song
Don't forget him

Because he was bursting with music
He sang for large and small public
He changed happiness to melancholy
The troubadour

Oh oh… la lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…
La lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…

Oh… ala lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…
Ala lalala lala lailala lailala…
La lala lailala la…
Ala ho ho ho…

 

 

הטרובדור של לני קור

 

הפזמון הנבחר מהמיטב של האירוויזיון הוא הפזמון הזוכה של אירוויזיון 1969   שירה  של נציגת הולנד לני קור  "הטרובדור" . ובימים אלו מלאו 40 שנה לזכייתו.
באותו אירוויזיון בפעם היחידה בתולדות התחרות זכו ארבעה פזמונים שונים שזכו כולם למספר נקודות שווה.וכך ביחד עם הולנד זכו גם בריטניה צרפת וספרד. כתוצאה מכך היה צורך לשנות את חוקי האירוויזיון כדי שדבר כזה לא יקרה שוב ויהיה זוכה ברור.
לעניות דעתי בדיעבד ברור ש"הטרובדור" עולה על כל השאר.מבחינה מילולית ומוזיקלית כמו ענק בין חגבים.
נכון באירוויזיון זאת  אף פעם לא סיבה מספיק טובה כדי לזכות.
( באותו האירוויזיון הושמע גם השיר "פרימה בלרינה "  שייצג את גרמניה  שהיגיע למקום התשיעי שבו עסקנו במאמר הקודם בסדרה זאת )

הזמרת הצעירה לני קור שהייתה רק בת 19 גם הלחינה את הפזמון שהוא יוצא דופן בכל תולדות האירוויזיון .והפגינה בשירה איכויות קוליות ובשלות מוסיקלית מדהימה לזמרת צעירה כל כך.

 

 

 

"הטרובדור " כתוב ומושר בצורת בלדה עממית מימי הביניים פשוטה לכאורה אך אפקטיבית מאוד. הפזמון עוסק ביוצר ובזמר הנודד של שירים אלו .הטרובדור . הטרובדור שר עבור כולם בטירות של אבירים שירי גבורה מלאי דם ושירי יין במסבאות שירים על ניסים עבור נזירים ושיר אהבה לנשים הוא שר מנגן ונוגע בלבבות של כולם אנשים עניים ועשירים מאחר שהוא יודע להתאים את עצמו לרצון כל הלקוחות מכל הסוגים. ולבסוף מת .
אך הוא לא ישכח. הם זוכרים אותו כי הוא ידע להפוך עצב לשימחה. ואושר למלנכוליה.
הפזמון הוא "ארס פואטיקה" זמר על הזימרה . הגיבור הוא זמר ומן הסתם יש בו אלגוריה על הזמרת עצמה ומה שהיא עושה לפרנסתה גם בעידן המודרני וזה לא השתנה כלל מאז ימי הביניים, היא שרה לכולם את אשר הם רוצים לשמוע.
ואם נרצה אולי יש כאן התייחסות מרומזת לאירוויזיון שאותו רואים כולם עשירים ועניים בזמן שהזמרת מנעימה לכולם. והטרובדור אהוב על הכל כי הוא יודע להגיע אל לב כולם גם אם בדרכים ובצורות שונות.

 

המוזיקה אולי בפעם היחידה בתולדות האירוויזיון הייתה מבוססת על מוזיקה של ימי הביניים. עד כמה היא מצליחה בכך את זה יקבעו מומחים, אבל לאוזן הלא מאומנת כמו שלי ומן הסתם רוב מאזיני הפזמון,  השיר נשמע כמו פזמון אמיתי של ימי הביניים והיא אכן מצליחה ליצור רושם ברור של עידן רחוק כאילו השיר אכן הושר בימי הביניים. .
והוא עורר בי סקרנות לשמוע עוד משירי טרובדורים מהתקופה ההיא.

טרובדור וזמר נודד

מעניין להשוות את "הטרובדור" עם שירה הוותיק יותר של נעמי שמר "זמר נודד"
אחד נשא פניו אל הזהב, הזהב
אחד נשא פניו אל הזהב הטוב
אחר מצא ילדונת שתאהב, תאהב
אחר מצא ילדונת שתאהב אותו.
שני הפזמונים עוסקים בנושא אחד הזמר הנודד בדרכים ושר ומוותר על חיי משפחה ופרנסה קבועה ובטוחה למען קריירה של זמר ושכרו האמיתי הוא מן הסתם אהדת הקהל .
וכפי ששמר מנסחת זאת :
איני רוצה לי בית עם שדה, שדה
איני רוצה לי בית עם שדה ירוק
כי כל שכרי קולכם אשר עונה, עונה
כי כל שכרי קולכם אשר עונה בשחוק
ואבוי לו לזמר הנודד שאינו זוכה לתגובות חיוביות מקהלו שכן הן עיקר שכרו.
קולי ישיר, קולי ישיר,
אבל אתם לו הד
הללו הללויה הללו
אבוי לשיר, אבוי לשיר,
אם אין לו, אין לו הד
הללו הללויה הללו
לעניות דעתי בשיר הזה יש מטאפורה מצויינת וחזקה מאוד לחייו וגורלו של האמן והיוצר . חייו בניגוד לאלו של אנשים רגילים אינם מבוססים על קשרים עם בני משפחה אלא על אינטראקציה חיובית או שלילית עם הקהל ואין לו קיום בלי תגובות הקהל. אנשים רגילים יראו בחיים כאלו בחסרי שמחה אמיתית מאחר שלזמר וליוצר הנודד אין בני משפחה שיתמכו בו במסעו וכאשר ימות ימות בודד ועני לכאורה.
אבל לא באמת ,בני משפחתו האמיתיים של היוצר הם אלפי הנמענים של יצירותיו והם אלו שילוו אותו אל קברו.


לאחר האירוביזיון לני קור שרה את השיר גם באנגלית צרפתית ספרדית איטלקית וגרמנית.ומאז הקליטה כמה גרסאות חדשות של השיר שנשאר אחד מפזמוניה המפורסמים ביותר. הושמעו גירסאות של זמרים אחרים שלו בספרד בצרפת בפורטוגל בצ'ילה בפרגואי בפינלנד באסטוניה ובפולין .
לני קור המשיכה לזמר בהולנד ובצרפת שם זכתה להצלחה גדולה יותר מבארצה .
בשנות השבעים התחתנה לני קור עם ישראלי בשם גדעון ביאליסטוק והתגיירה ובמשך כעשור חיה בישראל בקיבוץ .לבסוף היא התגרשה וחזרה להולנד , אך שני בנותיה, שרון ודפנה , נשארו בישראל.והיא נותרה אחת מהתומכות הנלהבות של ישראל בהולנד.

ב-1991 נטלה לני קור חלק בשיר מחווה מיוחד של זמרי הולנד למען ישראל המופצצת במלחמת המפרץ הראשונה פזמון שאורגן בידי הבמאי רלף עינבר.

הפזמון הנדיר מסוגו זכה לתגובה חמה בישראל וכמה אמנים ישראלים הקליטו פזמון תודה .
מצער לחשוב שהיום ספק רב אם תהיה איזו קבוצת אמנים מחו"ל שתבצע פזמון כזה למען ישראל המופצצת.
לני קור ממשיכה לשמור על הקשר עם ישראל ובשלב מסויים הקליט הגרסה הולנדית של שיר של אסתר עופרים שירת הנודד ועד כמה שידוע לי היא זוכת האיר וזיון היחידה שיצרה קאבר לפזמון ישראלי .

Photobucket

לני קור שרה גרסה הולנדית  נדירה של שיר ישראלי שלא היה באירוביזיון  "שיר הנודד " .ומעניין ללמוד משהו על הפזמון הנ"ל.

שיר הנודד

ביצוע: אסתר עופרים
מילים: דוד שמעוני
לחן: עממי

מי יתנני עוף
ציפור כנף קטנה
בנדודי אינסוף
נפשי מה מתענה

מי יתנני עוף
ציפור כנף קטנה
אשר בקן הטוב
תחנה שאננה

אהה,כעוף נדוד
אנוג אני גם-כן
אך עת איעף מאוד
לנוח אין לי קן.

חיים מזר מבקר הפזמונים של האתר כותב :

אוטוביוגרפיה בשיר

מאת חיים מזר

שיר הנודד הוא אחד השירים המזוהים עם אסתר עופרים. השיר נכתב על ידי דוד שמעוני .שיר קצר עם מוטיבים אוטוביוגרפיים ואפשר להגדירו כאוטוביוגרפיה שירית. דוד שמעוני חי בין השנים 1886-1959. ב-1909 הוא עלה ארצה.שנה לאחר מכן ב-1910 נסע לגרמניה ללמוד וב-1921 חזר לארץ. זהו שיר של נדודים בחלקם פיזיים ובחלקם נפשיים. שיר קצר בן שלושה בתים ובכל בית ארבע שורות. הכותב מדמה את עצמו לציפור קטנה הנודדת רבות.הוא רוצה להיות כמוה, אבל היא לא מוצאת נחלה בשום מקום.כמו הציפור הקטנה גם הוא מרגיש את עצמו קטן ושברירי הנתון לחסדיהן של הרוחות.כל רצונו למצוא קן בו יוכל לנוח ולפרוק את משא נפשו המתענה וקן זה אינו בנמצא. השיר הוא תיאור תמציתי של אי השקט הנפשי המלווה אותו מזה זמן רב ומזור לא נמצא.השקט והנחלה הם ממנו והלאה.

 

מעניין ש"שיר הנודד "  מזכיר מאוד בתכניו את אלו של "הטרובדור " שלה ואולי זאת הסיבה שלני קור  נמשכה אליו.
אם כך היה יהיה מעניין לשמוע אותה שרה את הפזמון "זמר נודד" של נעמי שמר שעוסק גם הוא בנושאיו של הטרובדור..

 

ראו גם

 

הטרובדור ההיסטורי בויקיפדיה

 

 

הטרובדור הזוכה ההולנדי באירויזיון 1969

הטרובדור : גרסת האירויזיון 1969

הטרובדור גרסת 1999

הטרובדור גרסת 2009

הטרובדור בשפות שונות

הטרובדור גירסה דרמטית

הזמרת לני קור

לני קור מקבלת פרס ראשון באירוזיזיון

האתר של לני קור

אירוביזיון 1969

ארבעת הזוכים באירוויזיון 1969

שלום מהולנד קליפ שיר תמיכה בישראל במלחמת המפרץ הראשונה

נעים לדעת :שיר התגובה והתודה מישראל לשיר ההולנדי של לני קור וחבריה

לני קור מדברת על הטרובדור

חלק ב' של הראיון עם לני קור

פורום האירויזיון

זמר נודד של נעמי שמר הקליפ

 

קליפ שיר הנודד של אסתר עופרים

לני קור שרה בהולנדית את שיר הנודד של דוד שמעוני ואסתר עופרים

עוד רשימות על פזמוני האירוויזיון :

שקיעתה של הפרימה בלרינה : על הפזמון שייצג את גרמניה באירוויזיון 1969

אלוהים תהיה בן אדם :על השיר הישראלי באירוויזיון 1988

 

 

תולדות תורת הסוד: שלב הסיכום על פי יוסף דן

 

 

תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " מאת יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.תשס"ט . בשלושה כרכים.1240 עמודים.

ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!) על תולדות תורת הסוד העברית.
זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית :העת העתיקה" של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.

להלן רשימה ראשונה בסדרה על חוקרי וספרי תורת הסוד וקבלה  שונים .הסדרה תכלול גם כתבות על חוקרים כמו מייסד חקר הקבלה גרשום שלום וחוקרת הקבלה חביבה פדיה  ותכלול כמה מאמרים מקיפים  על  ספר היסוד של תורת המיסטיקה היהודית לדורותיה ,"ספר היצירה"  לאורך הדורות לרגל פירסום הפירוש המקיף ביותר הקיים   לספר היצירה של הגאון מוילנה.

ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!)  של 1240 עמודים סך הכל על תולדות תורת הסוד העברית.
זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.
ותיאורטית זה בהחלט כבר אפשרי כיום בראשית המאה ה-21 במאחר שכפי שדן מציין מזה חמישים שנה לא נתגלו כלל ממצאים חשובים חדשים בתחום זה. לא מאז גילוי המגילות הגנוזות והכתבים הגנוסטיים בנאג' חמדי במצריים,ולחוקרים כיום אין מסמכים חדשים שעומדים לרשותם שלא עמדו לרשות גרשום שלום ועמיתיו לפני חמישים שנה.
כך שבראשית המאה העשרים ואחת היגיע הזמן לעצור להסתכל מסביב במבט מקיף ולא נקודתי כפי שעושים מרבית החוקרים בתחומים אלו שמעדיפים ( ובדרך כלל מסיבות טובות מאוד ) לעסוק בנושאים ספציפיים מאוד ולסקור את כל מה שידוע לנו כרגע בתחומים אלו ולנסות להגיע למסקנות סופיות נכון למצב הידוע לנו כרגע. .
אכן יומרה ענקית .

עם זאת עם יש מישהו שמסוגל כיום ליצור פרוייקט אדיר מימדים ומקיף כזה בנושאים מסובכים כל כך לאחר מותו של גרשון שלום פרופסור יוסף דן הוא כנראה האיש.

החוקר

חתן פרס ישראל פרופסור דן הוא ביחד עם פרופסור משה אידל ככל הנראה חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר כיום. הוא חיבר ספרים רבים בנושא מחשבת ישראל וקבלה. עסק רבות בחקר חסידי אשכנז ובחקר המשיחיות.. והוא בעל הקתדרה על שם גרשום שלום באוניברסיטה העברית .וחיבר מאמרים רבים ומחקרים רבים על מורו גרשום שלום וחקר את תולדות מחקר הקבלה המודרני .

הוא גם חקר הן את הסיפור העברי בימי הביניים והן את הסיפור החסידי ואף עסק בביקורת ספרות יפה מודרנית. הוא חיבר ספר פופולארי על המחשבה האפוקליפטית בשם "אפוקליפסה אז ועכשיו "( משכל 2000) ספרו האחרון לפני הספר הנ"ל היה הלב והמעיין : מבחר חוויות מיסטיות, חזיונות וחלומות, מן העת העתיקה עד ימינו.( כתר 2005) אנתולוגיה של מבחר קטעים מיסטיים מהספרות העברית עבור הקורא המודרני .
דהיינו אדם רב תחומי בעל תחומי עניין מגוונים יותר מהמקובל בקרב חוקרי הקבלה האחרים.

 

נושאים

בספר הענק עצמו עוסק דן בכרך הראשון בשורשיה של תורת הסוד בימי בית שני בספרים החיצוניים ובמגילות מדבר יהודה.ובהופעתם של המלאכים כישויות חשובות בספרות הסוד ,דבר שהם לא היו בספרות התנ"כית הקדומה. בראשיתה של הספרות האפוקליפטית שדנה בעתיד לבוא באחריתה ימים ובגיבוריה ובראשם חנוך שהפך בספרות זאת למלאך ראשי מטירון. דן ממשיך ומפרט בנושאי תורת הסוד ועד הכמה ניתן למצוא אותם בעולמם שלחז"ל ובמיוחד בסיפור המפורסם על הארבעה שנכנסו ל"פרדס" ושממנו יצא רק רבי עקיבא שפוי שנחשב לבסיס לכל תורת הסוד של ימי התנאים והאמוראים.

בכרך השני עוסק דן בנושאים של תורת הסוד בעולמם של חז"ל בנושאי מעשה בראשית ומעשה המרכבה,המשיחיות,מאגיה ודמונולוגיה בעולמם שלחז"ל מכאן הוא ממשיך לעסוק בספר המרכזי לעתיד בעיני הדורות הבאים ( אם כי בהחלט לא בזמן יצירתו) בספר היצירה משמעויותיו והתפתחותו . וזהו אחד הנושאים המעניינים ביותר בספר שכן בו יוצא דן כנגד דעות מקובלות רבות שלחוקרים כמו גרשום שלום ויהודה ליבס.
נושא מרכזי בספרו של דן הוא עולמם של"יורדי המרכבה " המיסטיקנים הראשונים שעליהם אנו יודעים בברור בעולם ההגות היהודית שהחלו לפעול בתקופה זאת של האמוראים . והוא ממשיך לפרט עליהם בכרך השלישי שמתאר בפירוט את הקוסמולוגיה של יורדי המרכבה ומנתח בפירוט את כתביהם כמו ספרות ההיכלות וספרים הקשורים אליהם כמו " " שיעור קומה ". הוא מסיים בפתח ימי הביניים עם חיבורים אפקוליפטיים משיחיים חשובים כמו ספר זרובבל שהיוו מצע לספרות ימי הביניים שבה יעסק דן בכרך המונומנטלי הבא בסדרה.

תורת הסוד על פי יוסף דן


בספרו דן מנסה קודם כל להגדיר מהי אותה תורת הסוד שלחקירתה הקדיש את כל חייו. יוסף דן רואה בתורת הסוד כמושג אותנטי ביהדות שפותח בקירבה בשלבים מאז המאה הראשונה לספירה.
הא מזכיר שלעומת זאת המושג המקביל כביכול מושג המיסטיקה אינו נמצא בעברית ולדעתו אין זהות בין תורת הסוד למיסטיקה .תורת הסוד היא תחום עיוני בעיקרו המבוסס על פרשנות של כתבים קדומים שניתן ללמדו ולדעתו ולנסח את המסר שהוא נושא אלא שמטעמים שונים דתיים וחברתיים קיימת נטייה לשמור אותו בסודו לעסוק בו בחוגים מצומצמים בלבד. המיסטיקה לעומת זאת שמבוססת על חוויות על טבעיות שאותן חווה אדם בקשר עם כוחות עליונים היא תחום שאמנם ניתן לדעתו בשלמות או באופן חלקי אך ההשגה בו חוויתית ועל לשונית ואי אפשר להביעה בצורה אנושית אלא בצורה חלקית ועקיפה ומרמזת בניגוד לתורת הסוד האזוטרית שניתן להביעה בשלמות אך יש לשמרה בסוד בקרב "המבינים " בלבד . בימינו כמובן תפיסה זאת השתנתה לחלוטין וכיום יש מגמה של קבוצות כמו "המכון לחקר הקבלה " להעביר את כל מה שידוע בתחום לקהל הרחב ביותר..
דן מדגיש שהיהדות דווקא בולטת, בהשוואה לנצרות ולאיסלאם, כדת שיש בה עיסוק רב מאוד בצדדים הנסתרים של המציאות, בנעשה בעולמות העליונים או במה שמכונה בתורת הסוד "מעשה בראשית" (תיאור תהליך הבריאה) ו"מעשה מרכבה" (תיאור ה"מרכיבים" השונים של האלוהות). "העיסוק בסודות האלוהות אליבא דן הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן היהדות – החל מהנביא יחזקאל שמתאר את מראה האלוהים, ועד הקבלה של ימינו. ועוד הבחנה חשובה: תורת הסוד היהודית מזוהה בציבור לגמרי עם המונח "קבלה",
דן מבקש להדגיש שבעיניו הקבלה היא רק ענף מרכזי של תורת הסוד אבל אחד מני לא מעטים , שהחל להתפתח מן המאה ה-13 ומאז הוא אמנם הענף המרכזי. מה שאנחנו, החוקרים, מזהים כרעיונות חדשים של המקובלים, מבחינת המקובלים עצמם אלה רעיונות שלדבריהם התקבלו במסורת הדורות, דור מפי דור, ומכאן השם 'קבלה'. המאפיין העיקרי של התפיסה הזאת הוא השלכת המונח 'ספירות', שבתורת הסוד הקדומה התייחס למציאות הפיזית של העולם, אל האלוהות עצמה" – במובן של דרגות שונות בתוכה.

יוסף דן .צילום אייל יצהר.

אלא שדן החליט להתחיל את המסע שלו אל תולדות תורת הסוד היהודית לא מן התנ"ך ומספר יחזקאל , אלא מימי בית שני. הסיבה:. בכל ימי התנ"ך יש לנו נביאים שנמצאים בקשר ישיר עם אלוהים. ובמצב כזה אין מקום ואין צורך בתורת סוד. אתה לא צריך 'ללמוד' על האלוהות כשאתה נמצא בקשר ישיר איתה. תיאורי יחזקאל של מפגשיו עם האלוהות יכולים לכאורה להקביל לתיאור של 'יורדי מרכבה' מאות שנים מאוחר יותר , אבל הם אינם 'תורת סוד'. יחזקאל 'מדווח' לפני העם כולו על מה שראה בגילוי נבואי, הוא לא שומר זאת לקומץ תלמידים נבחרים.
לכן תורת הסוד היהודית מתחילה רק במקום שבו הסתיימה הנבואה דהיינו בראשית ימי בית שני לאחר הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי .ואגב אורחה דן פותח את הדיון שלו בתולדות תורת הסוד בשאלה המעניינת מדוע בעצם נפסקה הנבואה?
בהיסטוריה הדתית היהודית נשללה האפשרות של תקומת נביא כמלאכי לפני ימות המשיח ושום נביא מאז מלאכי ( שבעצם איננו יודעים אף מי היה ואם מלאכי אכן היה שמו זוהי פשוט מילה שמופיעה בטקסט ,ומבחינתנו הנביא שכתב את הספר הוא אנונימי לחלוטין ) לא הוכר יותר כמי ששמע ישירות את קול ה'
בבבא בתרה הושמעה למשל הקביעה "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ותינוקות ".
מבחינתנו זה אומר שנפסקה למעשה התקשורת הישירה פחות או יותר בין האל והאדם . חז"ל ראו מעתה את הנבואה כנחלת העבר האמונה על אפשרות התגלותה אל לפני בכירים כמו פסה מן העולם .
.מי שטען שיש לו קשר ישיר עם האל כמו המיסטיקנים התייחסו אליו בחשדנות גדולה .אמנם צצו כל מיני חכמים ומיסטיקנים שטענו לקשרים ישירים עם האלוהות אבל אלו תמיד היו בשוליים ולא במרכז החברה.
.
אין זה ברור לנו מדוע בעצם פסקה הנבואה לאחר חגי זכריה ומלאכי .הרי זאת תופעה חשובה שמוצגת בשתיקה ביכול כאילו הדבר ברור ומובן מאליו.אבל אין בו שום דבר מובן מאליו. האם ישבה ועדה של חכמים אי שם אי אז  בימי ראשית בית שני והכריזה שמכאן ואילך אין יותר דברי נבואה ?
אבל המסורת היהודית מעולם לא עסקה בנושא זה במפורש וכאילו התעלמה ממנו למרות חשיבותו .
עם סיום תקופת הנבואה אמנם מתחילה להיכתב ספרות מיסטית עשירה מאוד, שרובה אינו מוכר לציבור הרחב משום שנדחקה למה שמכונה "הספרים החיצוניים". כמה מאלה מכונים "יורדי מרכבה", שמחבריהם "מדווחים", כביכול, בפירוט רב על העולמות העליונים – אלוהים וכל מלאכיו

יצירת ספר היצירה


בין מגוון הנושאים שיוסף דן עוסק בהם בספרו הוא שם דגש רב על שני ספרים מסתוריים במיוחד שהייתה להם השפעה עצומה ומכרעת על הדורות הבאים :"ספר היצירה "שדן בדרך שבה נברא העולם בידי אותיות השפה העברית ,  וספר "שיעור קומה" שדן בדמותו של האלוהים ומתאר את מידותיו העצומות של האל באמצעות רשימת איבריו שמותיהם ומידותיהם האסטרונומיות.
דן מראה שגם לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי ומאות מאמרים וספרים שני הספרים הם בגדר מיסתורין גדול מאחר שאיננו יודעים בידי מי נכתבו ובאיזה הקשר נכתבו ומתי נכתבו . הוא מעריך ושכנראה לא הייתה להם  כל השפעה בזמן שבו נוצרו  ובכל זאת הייתה להם השפעה עצומה על הדורות הבאים שמצאו בהם דברים שהתאימו להם.
דן מראה ששני הספרים האלו הם בגדר אנומליה מוזרה שכן הם נראים כחסרי כל הקשר וקשר למה שעשו החכמים באותה התקופה.

לדעתו של דן אין לראות "בספר היצירה" ספר מיסטיקה שעוסק במיסטיקה של הלשון כפי שהבינוהו בימי הביניים והמקובלים עד היום או בספר שעוסק בדרכים שבהם אשר ליצור גלמים כמקובל במסורת,וגם כפי שטען מורהו של דן ]פרופסור שלום אלא ספר שבזמנו היה בגדר מה שאנו מכנים ספר מדעי דהיינו ספר שמנסה לתאר את מבנה היקום ודרך התהוותו. ואין לו כקשר למיסטיקה וכשפים מאיזה שהם סוג . החשיבה של בעל ספר היצירה היא חשיבה מדעית שיטתית ובכלל לא ספר מיסטי העובדה שהוא נהפך לספר יסוד של המיסטיקה היהודית היא כנראה תאונה של ההיסטוריה .

דן מציין כבדרך אגב גם את העובדה המעניינת באמת שבעל הספר היצירה הוא ההוגה היהודי היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו והדבר מראה על חשיבה שיטתית הגיונית ומדעית . ככל הנראה הסיבה שהספר מצא לבסוף נתיבות אל סעדיה גאון וחכמי המאה העשירית הרציונליסטים היה משום שמצאו בו ביטוי למדע יהודי אותנטי בתחומי הטבע ובתחומי האלוהות כפי שלא יכלו למצוא בשום ספר אחר והם יכלו להשתמש בספר ובמושגיו המוזרים בעיני הדורות הקודמים להם ליצירת תפיסה דתית ומדעית שיטתית.
יוסף דן מעלה את התמיהה הכיצד חכמי המאה העשירית שעסקו בספר בפרטנות לראשונה לא ידעו דבר על מוצאו ועל גרסותיו הקודמות תמיהה שהוא אינה יכול לפתור אותה .אולם מן הסתם היו לא מעט זרמים שהיו "תת קרקעיים " ולא בהכרך היו מוכרים גם לחכמי התקופות מאחר ששמרו על סודיות והיו מוכרים רק לכמה עשרות או מאות מקורבים ותו לא.

יוסף דן.צילום  : לאה גולדה הולטרמן

 

לדעת דן היה הספר חלופה רדיקלית לכל מה שהיה סביבו בכך שלא היה אמון על פירושם ודרישתם של כתבי הקודש על פי תורה שבעל פה אלא היציג לה חלופה רדיקלית משלו . ולכן הוא מזכיר את אברהם שמאחר שחי לפני מתן התורה היה עליו לחקור אתה מציאות סביבו רק מכוח שכלו שלו כפי שעשה המחבר של ספר היצירה שאולי הזדהה עם דמותו של אברהם כיוצר תורה חדשה שאין לה בסיס בספרות שלפניו.
גם ספר "שיעור קומה " הוא בגדר אנומליה מדהימה בספרותנו שכן איש לפניו לא העז לתאר או אף לרמוז בפרטנות כזאת על מראהו החיצוני של האל שאותו הוא מתאר בפירוט תוך נתינת מימדים מדוייקים של גודל אבריו השונים של האל או אף לטעון שיש לו בכלל מראה חיצוני ,רעיון פגאני במובהק.
דן מעריך שכותב הספר היה אולי מקורב לחוגי יורדי המרכבה שעימם יש לו כמה מושגים משותפים אבל המסקנה שלו שגם אם כך היה הרי לא היה בינהם קשר הדוק. לכל היותר אפשרי לאמר שכותב "שיעור הקומה " היה שייך לקבוצת שוליים של קבוצת השוליים של יורדי המרכבה.
אבל לעתיד לבוא "לשיעור קומה "הנידח והמוקצה בגלל הרדיקליות של רעיונותיו בזמנו הפך לספר יסוד של תורת הסוד בימי הביניים.

סיכום תורת הסוד

אז מה ניתן להסיק מספרו של דן לגבי התפתחות רעיונות תורת הסוד בישראל בימי קדם ?
תורת הסוד הייתה בראשיתה תוצר של חוגים מצומצמים ביותר שכינו את עצמם "יורדי המרכבה " ומנותקת לחלוטין מכל מה שניתן לקרוא לו"זרם המרכזי " של התנאים והאמוראים . אמנם ייתכן שתנאים ידועים כמו רבי עקיבא ואלישע בן אבויה היו בין הראשונים שעסקו בתורה זאת כפי שרומז הסיפור המפורסם על הארבעה שירדו לפרדס אולם כל קשר כזה אם אכן היה קיים ( ( וחוגים מאוחרים של מיסטיקנים טענו לו ) אינו וודאי כלל ואין זה ברור כלל אם היה קשר בין רעיונותיהם המיסטיים של התנאים מה שלא היו ובין הרעיונות המיסטיים שהתפתחו מאוחר יותר. ככל הנראה החוגים האלו התקיימו במשך מאות שנים מהמאה השלישית ועד המאה השביעית בארץ ישראל ובבבל .


בכל מקרה ניראה שחוגי האנשים שעסקו בתורת הסוד הלא הם" יורדי המרכבה"  שמהם השתמרו לנו ספרי חזיונות שקיבלו את הכינוי "ספרות ההיכלות והמרכבה" על מסעותיהם בעולמות העליונים, היו בנתק מוחלט מחוגי החכמים "הקונבנציונאליים" של התקופה .

ככל הנראה המדובר היה בקבוצות נפרדות לגמרי.

וגם עם היגיע שמעם ושמע רעיונותיהם של "אנשי הסוד "הנ"ל  אל חוגי האמוראים יוצרי המשנה והתלמוד,דבר שאינו בטוח כלל וכלל, הללו התייחסו אליהם כנראה בהסתייגות ובזלזול מוחלט ולא טרחו להתייחס אליהם כלל בדיוניהם.
. מבחינתם תורת הסוד "יוק."

ולדעתי אפשר להשוות את מערכת היחסים הזאת למערכת היחסים שקיימת נניח היום בין מדענים העוסקים בחקר סודות היקום ובין מיסטיקנים שמפרסמים ספרי תקשורים על  אותם סודות היקום שאותם קיבלו לטענתם מישויות עליונות מאי שם ביקום.

המדענים אם בכלל יועילו לדפדף בספרים של המתקשרים הנ"ל יזרקו אותם לצד במשיכת כתף ומשיכו הלאה בענייניהם.
אין אנו יודעים מי היו האנשים שכתבו את ספרי ההיכלות והמרכבה מאחר שהם שמרו על אנונימיות מוחלטת אם כי השתמשו בשמות של תנאים ידועים,אך ספק רב אם היה להם קשר כל שהוא אליהם. אולי הייתה האנונימיות המוחלטת שלהם עדות לשוליותם בחברה היהודית .
ואם היה הדבר נכון לגבי יורדי המרכבה בספריהם טענו ליכולות עליה לעולמות עליונים הדבר נכון פי כמה וכמה לגבי "ספר היצירה "וספר "שיעור הקומה" ספרים מהפכניים ממש ברעיונותיהם שנתקלו בתקופת יצירתם באדישות ובהתעלמות מוחלטת,ככל הנראה משום שהיו כל כך שונים מכל מה שהיה מקובל אז עד שאיש לא טרח להתייחס אליהם ברצינות. מה שאינו יכול אלא להביא למסקנה שאחרי הכל הם ניכתבו בידי אישים עצמאיים מאוד בעלי דעות מיוחדות במינם שלא היו חברים באסכולה כלשהי שכתבו את דבריהם ללא קשר למה שהיה מקובל בתקופתם. היו אלו אנשי שוליים שלחלוטין מחוץ "לזרם המרכזי".
התמזל מזלם וכתבי היד שלהם שרדו הועתקו והועתקו שוב בידי מי איננו יודעים ולבסוף השפיעו בדורות הבאים שהיו מוכנים לקבל את הרעיונות הרדיקליים שבהם .
בדרכם שלהם כמובן .
רק כעבור מאות שנים לאחר יצירתם התגלגלו ספרים אלו ,אולי לחלוטין במקרה לידי חכמים מ"הזרם המרכזי " של היהדות כמו סעדיה גאון שהיו מוכנים סוף סוף להתייחס לרעיונות שהובעו בהם. אם נרצה הרי יש כאן חדירה איטית ומחלחלת של רעיונות לתרבות אדישה לחלוטין בתחילה אך נכונה יותר ויותר לקלוט אותם בהדרגה עד שהם מוצאים קרקעי פורייה בימי הביניים והפכו ליסוד ולבסיס לתורת הקבלה
.רק בימי הביניים היו החכמים הנורמטיביים מוכנים לקבל או למצער להתייחס אל הרעיונות שנראו מוזרים כל כך בעיני חכמי ימי קדם,ואז הם הפכו לחלק מוסד מהיהדות הנורמטיבית
דן אינו מסתפק בתיאור מפורט של מצב המחקר אלא גם מביא הרבה מסקנות מקוריות משלו.וזה מוסיף רבות לספרו.

ספרו של דן הוא אכן יומרני מאין כמוהו בתיאור כללי מקיף של תולדות תורת הסוד .. אבל נראה לי שליומרתו יש כיסוי/ בכל פרק הוא מביא תיאור מפורט למדי של מצב המחקר בתחום שבו הוא עוסק ומתאר את המחקרים החשובים בתחום לפני שהוא צולל לתיאור הנושא בעצמו .וכאשר הוא עושה זאת הוא אינו נמנע כלל מלהתעמת עם הדעות המקובלות בתחום ובהן גם של מורו הנערץ גרשום שלום ולהביא גם השקפות סותרות משלו וזאת על סמך המחקרים החדשים והעדכניים ביותר בנושא.

כך למשל בספרו דן תוקף את הרעיונות של שלום ואחרים שראו בקבלה מעין גנוסיס יהודית בהתייחסם לתורה פילוסופית דתית שצמחה במאות הראשונות לספירה במקביל ליהדות ולנצרות וטענה שיש נתק מוחלט בין הבורא של העולם ובין העולם החומרי וכי זה נשלט בידי ישות נחותה ומרושעת שהיא האלוהות של התנ"ך.
לדעת שלום ואחרים אלו היו רעיונות כופרים שצמחו ביהדות עצמה והייתה להם השפעה גדולה על תורת הסוד שבה ואולי צמחו ממנה.
לדעתו של דן לאחר שנים של מחקר כל מה שמסתמן הוא שאחרי הכל אין קשר מיוחד למה שמכונה "גנוסיס " ובין הקבלה אין כל הוכחות לקיומה של "גנוסיס יהודית שקדמה לנצרות ועד כה לא הובאה הוכחה חותכת לקיומו של מיתוס גנוסטי בתוך העולם היהודי .הגנוסיס נשארה תופעה חידתית ואולם לדעת דן על סמך מצב ידיעותינו כיום אין הוכחות ברורות שהיו לה קשרים הדוקים עם ראשית הקבלה.
דן כותב את ספרו כשכלתן רציונליסט קר המתיחס בספקנות רבה ולעתים משועשעת לדיעות ולרעיונות השונים שאותם הוא מתאר.וזה אולי יפריע לחלק מהקוראים שהתרגלו לכמעט הזדהות של כמה מהחוקרים לרעיונות שאותם הם מתארים.
מעניין להשוות את גישתו עם גישה הפוכה לחלוטין של חוקרת הקבלה חביבה פדיה כמשוררת אחד הנושאים שמעניינים אותה בחקר הקבלה זה התגלות החזיונית המיסטית למקובל שהיא מקבילה בעיניה להתגלות למשורר. אלא שדן מראה שהמקובל מכחיש לכאורה את ההתגלויות וחוויות מיסטיות וטוען הכל בידיו הוא קבלה למשה מסיני וישנם רק יוצאי דופן שאכן חווים התנסויות בעצמם . כמדומה שלדעת דן אנשי תורת סוד שחוו התנסויות מיסטיות מעין כאלו הם יוצאי דופן שהרי תורת הסוד הישראלית מבוססת בראש ובראשונה ומעל הכל על פיענוח ופירוש של כתבים קדומים ולא על חזיונות כפי שמקובל למשל בנצרות.

אלא שלמרות דעתו זאת על תורת הסוד היהודית העובדה המפתיעה היא שדן מקדיש חלק נרחב בספרו לאנשים שדווקא מכחישים לכאורה את טענותיו הלא הם "יורדי המרכבה " שכפי שהוא מאשר בעצמו אכן היו מיסטיקנים על פי ההגדרה דהיינו חוו חזיונות שונים ונדדו בעולמות העליונים ואף היו לדעתו סוג של משוררים.
נראה שהשקפתו היא שהם היו יוצאים מהכלל שאינם אומרים דבר על הכלל בתורת הסוד היהודית .ועובדה היא שהם נשארו חסרי השפעה והמשך לגבי תורת הסוד היהודית של ימי הביניים שכמעט והתעלמה מהם ומחזיונותיהם.
נראה לי שהעימות בין גישתו זאת ובין הגישה הסותרת של פדיה וגם חוקרים אחרים ימשיך ויתעצם בשנים הבאות ובספריו הבאים שיעסקו בחקר קבלת ימי הביניים.
לסיכום ספרו של דן הוא נכון לעכשיו וכנראה גם לשנים הבאות הסיכום האולטימטיבי על כל מה שידוע על תורת הסוד הקדומה וגם על כל מה שאינו ידוע.
זהו בהחלט אינו ספר ששווה לכל נפש הוא מפורט ופרטני מידי עבור כך , אלא מתאים בעיקר לחוקרים ולמתעניינים בעלי ידע רחב בתחום. הקורא הממוצע מן הסתם ירתע רק בגלל מספר העמודים העצום שעליו לצלוח שלא לדבר על הניתוח הפרטני של כל נושא ונושא.
ואולי שווה לפרסם גם ספר קיצור של שלושת הכרכים שיביא את הידע שבו נגיש ובצורה ברורה ופשוטה יותר גם לקהל רחב.
יש לקוות שהידע בתחום זה יתרחב מאוד בשנים הבאות אולם אם לא יתגלו כתבי יד חדשים חשובים כפי שקרה למשל עם גילוי המגילות הגנוזות יש מקום לשער שספר זה ישאר בגדר המילה האחרונה והכמעט מסכמת בנושא עוד שנים רבות . ניתן לאמר שמילה נוספת אחריה בתחום זה תוכל להיאמר רק עם יתגלו או יחקרו  כתבי יד חדשים  שלא היו ידועים עד כה בתחום מרתק זה.

אנחנו מחכים בסקרנות לכרכים הבאים של דן בסדרה ולא נותר אלא להחזיק אצבעות ולקוות שהוא יצליח בסופו של דבר לסכם את תולדות התחום כולו עד לפריחה הקבלית של סוף המאה העשרים שאנו נמצאים בעיצומה.
עבורי כקורא ספרו של דן הוא משב של רוח צוננת וקרה ועד כמה שהדבר ניתן אובייקטיבית ברוח המחקר הישן.
.כמה ספרים כאלו יכתבו בעתיד עם שינוי הגישות לגבי הצורך ועצם היכולת של החוקר להישאר אובייקטיבי לנושא מחקרו ועם הופעתם של חוקרים צעירים שונים המצהירים ברייש גלי על הזדהותם עם נושא מחקרם גם בתחומי תורת הסוד היא שאלה גדולה וחמורה.

ייתכן שמה שנראה בעתיד לאור התדרדרות הנמשכת של מצב חקר מדעי היהדות והרוח בכלל באוניברסיטאות  הוא לא כל כך מחקר אובייקטיבי של תולדות הקבלה אלא מחקר של מאמינים בקבלה ובמיסטיקה .,ואם כך יהיה הרי הפרוייקט של יוסף דן הוא בגדר אחרון  ומסכם  מסוגו.

ראו גם

תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה

 

האתר של פרופסור יוסף דן

יוסף דן בויקיפדיה

פרטים על יוסף דן

 

אסכולת ירושלים בחקר הקבלה :נאום לרגל זכייתו של יוסף דן בפרס ישראל

 

יוסף דן על מצב חקר הקבלה

יוסף דן על התחדשות הנבואה בישראל

 

 

אלי שי על "הלב והמעיין "

ביקורת על "הלב והמעיין " של יוסף דן

ביקורת על "על הקדושה " של יוסף דן

 

מיסטיקה יהודית בויקיפדיה

 

איך ללמד קבלה

 

אחד מהאלף

 

אני שמח לבשר שהמגזין "טיים אאוט " בחר בי כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בתחום הספרות בתל אביב ובישראל  וכאחד מאלף האנשים "המזיזים " את תל אביב ואת התרבות הישראלית בכלל .

יחד עימי נבחרו דמויות בולטות כמו  המשורר והעורך שמעון אדף ,הסופר ניר ברעם , העורך והסופר רני יגיל ,החוקר ומבקר הספרות גבריאל מוקד  המשורר ומבקר השירה של "הארץ " אילן ברקוביץ'  העורך רועי צ'יקי ארד המשוררת והמוציאה לאור אביה בן דוד מבקר הספרות אריק גלסנר ועוד רבים וטובים .

תודה טיים אאוט . זה עשה לי את היום למצוא שאני אחד מאלף המשפיעים ,אם כי כמובן הייתי מעדיף להיות אחד מעשרת המשפיעים.  

אולי יום  יבוא… 

אתר "טיים אאוט "

פרגמטיזם כלכלי ובטחוני נוסח סין

העולם נמצא היום במשבר כלכלי חמור שלא ברור איך ומתי יצא ממנו.מה שכן ברור הוא שכיום סין היא שחקנית ראשית בכלכלה העולמית ,אולי אפילו יותר מארה"ב. וכדאי מאוד לדעת מה חושבים מנהיגיה על כלכלה באופן כללי.
חיים מזר יוצא לתרום משהו להבהרת שאלה זאת בדיון זה על הוגה כלכלי סיני מהמאה החמישית לפני הספירה ימיהם של הוגים כמו קונפוציוס ולא טסה הסינים ,בודהה ומהוירה ההודים , סוקרטס ואפלטון היונים ועזרא היהודי , אלא שבניגוד להם לרעיונותיו יש השפעה עצומה גם בסין של היום אחרי 2500 שנה.

 

פרגמטיזם כלכלי נוסח סין : גישתו הכלכלית של מו-צה למלחמה

מאת חיים מזר

מבוא


מו-צה היה הוגה דעות סיני שחי במאה ה- 5 לפני הספירה.ספרו "אהבה אוניברסלית" הוא מקבץ של חלק מכתביו הדן במגוון רחב של נושאים. חלק מהם דן במהות השלטון ובמדיניות הצבאית שלו. המוטיב המרכזי במשנתו המדינית הוא "צמצום הוצאות מיותרות.זאת דרכם של המלכים החכמים ומקור ברכה לעולם"(עמ. 46 ).מו-צה בעצם אומר לשליט לשקול היטב את מעשיו ולבחון אותם במונחים של עלות/תועלת וגישתו למלחמה נגזרת מדרישה זו. מבחינת ההיקף הטקסטואלי הדיון של מו-צה הוא קצר מאוד.מדובר למעשה במספר פסקאות ,אך עיון מדוקדק בהן מראה לאיזה רוחב ועומק ראיה הגיע מו-צה.

מושגי יסוד

אומר מו-צה:"

כשהדברים מגיעים לידי מעשים נפשעים…של תוקפנות לוחמנית כלפי מדינות אחרות,בני תרבות אינם יודעים מספיק כדי לגנות אותה להיפך. הם משבחים אותה וקוראים לה צודקת,מהוללת ואפילו קדושה.האם זאת ידיעה אמיתית של ההבדל בין טוב לרע.בין צודק למגונה?"(עמ. 35 ).

מבחינה מושגית מו-צה עושה הבחנה בין מלחמה צודקת למלחמה לא צודקת. השאלה המתבקשת לאור הבחנה זו, צודקת מבחינתו של מי? מה שמשתמע מכך הוא שמו-צה עושה הבחנה בין צדק אובייקטיבי כדי שייעשה מה שבאמת צודק לבין הצדק למראית עין. יש מי שעושה שימוש במושג זה כדי להצדיק את מעשיו ,גם אם נעשה מעשה נבלה. ועד היכן אפשר ללכת עם זה?

על כך אומר מו-צה:"

כיום, כל בן תרבות בר דעת בעולם יודע מספיק כדי לגנות מעשים כאלה ולהוקיע אותם כנפשעים.עם זאת כשהדברים מגיעים לכדי מעשים נפשעים עוד יותר של תוקפנות לוחמנית כלפי מדינות אחרות,בני תרבות אינם יודעים מספיק כדי לגנות אותה להיפך.הם משבחים אותה וקוראים לה צודקת וראויה. האמת היא שהם לא יודעים צדק ויושר מהם.עובדה,הם מתעדים את מלחמותיהם על מנת שקורותיהם יעברו לדורות הבאים.אם ידעו שמלחמות אינן צודקות,איזו סיבה היתה להם לתעד את מלחמותיהם לדורות הבאים?"(עמ.35 ).

מה שמענין הוא שמבחינתו של מו-צה מי שעושים את מעשי הנבלה הם בעלי מודעות היסטורית מפותחת. הם רוצים שהדורות הבאים ידעו על מעשיהם וכפועל יוצא מעצימים את ההתחסדות שלהם כצודקים. הם אינם רוצים שימצא בעתיד מי שהוא אשר יגנה אותם.

מתוך הגינוי למעשיהם אפשר להבין שמו-צה רואה בעצם השימוש במושג מלחמה צודקת מושג יחסי.מה שצודק עבור אחד ,גם אם זה למראית עין, אינו צודק עבור מי שהוא אחר.

מו-צה מתוך רצון להיות נאמן לגישתו לאובייקטיביות ככל שניתן אומר:

"על כן, בעת שתכננו חכמי קדם את רווחתו של העולם,הם הקפידו לשקול ולבחון מה הטוב והצודק בכל מקרה ולפעול על פי אותה אבחנה.בדרך זו לא ניכר כל חוסר ביטחון במהלכיהם והם זכו להצלחה מהירה בכל מעשי ידיהם והגשמה בטוחה של כל יעדיהם"(עמ. 36-37 ).

 העולם נתפש אצלו כמה שהוא דינמי.מה שנתפש כטוב בעבר, לא בהכרח נתפש כטוב היום. הסביבה משתנה,אנשים משתנים ודעות משתנות. כל שיקול חייב להעשות לגופו ועל כן ,מה צודק או לא צודק נבחן על פי טובת הענין.

כאשר מתרחשת מלחמה "אם השליטים ופקידי הממשל הבכירים ושועי העולם חפצים באמת לקדם את מה שמועיל לעולם ולצמצם את מה שמזיק, עליהם להבין שלחימה התקפית מביאה נזק רב לעולם"(עמ.43 ).

מו-צה עושה הבחנה קטגורית בין מלחמה התקפית שהיא רעה מיסודה לבין מלחמת הגנתית שהיא מטבעה מלחמת אין ברירה,כי הרי מה חשוב יותר מהגנה על המדינה ואז מטבע הנזקים הם מינימליים.לשיטתו של מו-צה ישנם צמדים של מושגי יסוד, מלחמה צודקת ומלחמה לא לא צודקת,מלחמה התקפית ומלחמה הגנתית ומושג יסוד משתמע והוא יחסיות.

נזקי המלחמה



על עצם היציאה למלחמה אומר מו-צה

:"כשהמדינה הששה אלי קרב מקימה צבא,עליה להכשיר כמה מאות קצינים בכירים,כמה אלפי קצינים זוטרים ומאה אלף חיילים לפני שהיא יכולה לצאת למלחמה.הזמן הנדרש למשימה הזאת הוא כמה שנים לכל היותר,כמה חודשים לכל הפחות.במשך אותו הזמן לא יהיה למנהיגים זמן להתפנות לענייני הממשל,לפקידי הממשל לא יהיה זמן לנהל את מחלקותיהם,לאיכרים לא יהיה זמן לזרוע או לקצור ,לנשים לא יהיה זמן לטוות או לארוג"(עמ. 38).

מו-צה מתייחס למדרג ההיררכי של הצבא ושל המערכת האזרחית. משעה שמתכוננים למלחמה,יש להכשיר אנשים לקראת מטרה זו וזה דורש משאבי אנוש וזמן מכיוון שרבים יהיו טרודים בכך. זה בהכרח יבוא על חשבונה של הפעילות האזרחית השוטפת. יש כאן משחק סכום אפס בין הצבא לבין המדינה. אם מערכת אחת מרוויחה השנייה מפסידה והתוצאה הסופית היא שכולם מפסידים .נוצרת כאן תגובת שרשרת שמתחילה למטה ומגיעה עד לדרגים הבכירים ביותר.בדרג הנמוך נמצאים החקלאים והנשים(לכל אחד מהם תפקיד מוגדר בחברה). לא יהיו מספיק אוכל ובגדים,חלק מהאזרחים יגרע מהמגזר האזרחי לטובת המגזר הצבאי ואותם בעלי תפקידים אזרחיים תיפול עליהם מעמסה רבה ביותר ותפקודם השוטף יפגע,מה עוד שחלק מהמשאבים הארגוניים והנפשיים יהיה קשור למלחמה.מו-צה מזהה מצב בו המלחמה היא טוטלית ,כל שדרות העם מעורבות בה.

עד כמה חמור המצב?

 "המדינה תאבד את לוחמיה ופשוטי העם יאלצו לזנוח את עיסוקיהם.יתרה מזאת,יש להביא בחשבון את הנזק שיגרם לסוסים ולמרכבות ואת הירידה בערכם ואם חמישית מן האוהלים ,האספקה, הציוד הצבאי וכלי הנשק ישארו בתום המערכה,המדינה יכולה להחשיב את עצמה בת-מזל. נוסף על כך, אינספור בני אדם יערקו או יאבדו לאורך הדרך או ימותו בצידי הדרכים מרעב,קור ומחלות בשל המסע הארוך והממושך או אספקה שלא הגיעה בזמן"(עמ.39 ).

 לשיטתו של מו-צה, בטווח הארוך כתוצאה מהתמשכותה של המלחמה קווי האספקה הלוגיסטיים מתפרקים והמזון לא מגיע ליעדו. מתוך דבריו נראה שכוונתו של מו-צה היא למגזר האזרחי ולמגזר הצבאי כאחד. רבים ימותו מתת-תזונה ,לתשתיות יגרמו נזקים בלתי הפיכים ורבים ישארו מחוסרי בית ופגועי מחלות.הבלאי הצבאי גדל והערך הכספי של ציוד רב יורד ונשאר חסר תקנה. מעצם היציאה למלחמה המדינה יוצאת נפסדת.

החלופה למלחמה

איך מלכתחילה לא מגיעים למצב של אי יציאה למלחמה?

על כך אומר מו-צה :

"שליט שמחליף לוחמה התקפית בממשל טוב בארצו ישיג הצלחה בתחומים רבים. אם ישקול את ההוצאות של החזקת צבא וניהולו בלי מגמה התקפית וישווה אותן להוצאות ההרסניות של שליטים אחרים שיוצאים למתקפות יזומות ,הוא יראה שהפיק רוב רווח ותועלת.אם שליט מנהל את ענייניו בהתאם לעקרונות הנכונים,פועל בשם האמת והצדק, מנהיג יד רכה במגעיו עם נתיניו ורוח טובה של אמון בניהול צבאו ובכך נותן דוגמה לצבאותיהם של שליטים אחרים,לא יהיה לו אויב תחת השמים והוא יביא תועלת מרובה לאין שיעור … אם השליטים ופקידי הממשל הבכירים ושועי העולם חפצים באמת לקדם את מה שמועיל לעולם ולצמצם את מה שמזיק,עליהם להבין שלחימה התקפית מביא נזק לעולם"(עמ.42-43 ).

מו-צה לא טוען שיש לבטל את הצבא בתור שכזה.הוא מבין שאין זה מעשי, אלא שאין לבנות אותו על בסיס התקפי. לצבא יש תפקיד חשוב והוא הגנה על המדינה ואז מטבע הדברים המשאבים לאחזקתו ולתפעולו למקרה של התקפה על המדינה יהיו שונים מאלה של צבא היוצא למלחמות יזומות במקומות אחרים שאין להם ולא כלום עם הגנה על שלמות המדינה ותושביה. מו-צה אומר דבר מעמיק ביותר.כדי לבדוק את עלות המלחמה יש לבדוק מה השקיעו מדינות אחרות ערב יציאתן למלחמות שונות ומה המחיר ששילמו לצורך זה. אותם שליטים שנהגו בצעדים אלה,סופו של שכרם יצא בהפסדם.י

שנה כאן השוואה כפולה.פעם אחת עם מדינות לוחמות ופעם אחת עם מדיניות שלא לוחמות.כפילות השוואתית זו מקנה יתר תוקף להנחה שמלחמות שאינן על בסיס הגנתי בסיכומו של דבר גורמות לנזקים במונחים בני ימינו מו-צה בא ברישה זו לא רק כלפי השליטים אלא גם לפקידי הממשל. כל המערך השלטוני חייב להיות נאמן לדרך חשיבה זו. מו-צה בא בדרישה גורפת כלפי כל מי שמעורב בתהליכי קבלת ההלטות ברמת המדינה. עליהם להיות שותפים להנחת העבודה שיוזמות לחימתיות שאין בהן שום אלמנט הגנתי לא יושקע בהן שום שביב של מחשבה. יתרה מכך,אין להיות דורסני כלפי תושבי המדינה עצמה וניהולה חייב להיות ברוח נינוחה.לא להחמיר יתר על המידה ולגלות כלפי תושבי המדינה הרבה אמפתיה.

רוח פייסנית על פי מו-צה יסודה בדבר אחד בלבד והוא הגינות.

"לו רק היה שליט כל שהוא מנהל את ענייניו הדיפלומטיים ברוח טובה ומתוך כוונה טובה וחושב בראשונה על טובתם של שאר השליטים :וכאשר מדינה גדולה מבצעת מעשה נפשע, היה מצר על כך עם כל האחרים וכשמדינה גדולה תוקפת את הקטנה ממנה היה נחלץ לעזרתה של הקטנה עם כל האחרים …וכשמלאי האספקה של המדינה הקטנה מדלדל ואוזל היה דואג לאספקתה וכשמתרוקנת קופתה של המדינה הקטנה חולק איתה משלו. לו היה מנהל את מגעיו עם המדינות הגדולות באופן הזה, היו שליטי המדינות הקטנות שבעות רצון. אם השליט רחום ונדיב ועמל להמיר מחסור בשפע,אין ספק שאנשים ינהרו אחריו"(עמ. 42 ).

אין ספק שמדובר בחלום אוטופי.מו-צה אינו מדבר על דברים נשגבים ויוצאי דופן.הרציונל הוא כלכלי במהותו. לדאוג לרווחתם של תושבי המדינה בצורה מושכלת ואלה לא יהיו ממורמרים ובמידת הצורך לעזור לעזור למדינות הנקלעות למצוקה כלכלית .אם יחסיו עם המדינות הגדולות הם ברוח טובה ותוך שיתוף פעולה ,המלחמות היזומות היחידות הן נגד אותן מדינות הפוגעות ברווחתן של מדינות חלשות. זאת העילה היחידה למלחמה יזומה.אם נתרגם זאת למונחים בני ימינו מו-צה מצדד בשיתוף פעולה בינלאומי לרווחת כלל האנשים באשר הם. במשפט אחד וקולע אומר מו-צה "העולם שבע ממלחמות"(עמ.42 ). המשמעות היא אחת בלבד.ממלחמות התקפיות לא יוצא טוב אף פעם.

מו-צה איננו בשום אופן פציפיסט. מעצם התייחסותו לכך שהמדינה זקוקה לצבא, גם אם השליט לא יזום מלחמות, אין זה אומר שלא יהיו אחרים שינקטו במהלכים התקפיים כאלה ולכן יש להיות מוכנים לכל מצב. גישתו של מו-צה במהותה היא פרגמטית. במצב האידיאלי כולם מחזיקים צבא לצרכים הגנתיים וכנגד מדינות העושקות מדינות אחרות .כאשר נמנעים ממצבי עימות ועוזרים למדינות חלשות כולם מגיעים לרווחה כלכלית. כולם מרוויחים מכך.בעולם המדיני האידיאלי של מו-צה לא מגיעים למצב של משחק סכום אפס.

מקור

 

 

מו-צה – אהבה אוניברסלית     הוצאת  אסטרולוג  2006   103 עמודים

 


 

כשפים ברדיו

היום ה-9.4.2009 ישודר בתוכנית הרדיו  "בראש צעיר " ראיון עימי על תולדות הכישוף.

 התוכנית תשודר ברשת א', בין 15-16
הקישור לאתר בשידור חי-
http://www.iba.org.il/media/?liveRadio=117

הקהל מוזמן להאזין .

המקומות שהיו ואינם :מסע בזמן לתולדות תל אביב

 

 
 
 
 

מאה שנה מלאו לעיר תל אביב בכל מקום ופינה בעיר ישנם אירועים וחגיגות להזכרת התאריך ,שגם אנחנו נעסוק בו בהמשך באתר זה ובעיקר בהקשר לתולדות שכונת מונטיפיורי בתל אביב שלבני משפחתי היה יד ורגל בהקמתה. .

וכעת הבה ניזכר בשיר שעוסק במסע בזמן לתולדותיה של תל אביב "תנו לנו יד ונלך  " השר על הרצון לנסוע ולבקר באירועים ובמקומות שונים בתולדותיה שאותם המשורר אולי לא חווה מעולם .

זהו פזמון  שבוצע במקור לראשונה  בידי עירית דותן בפסטיבל הזמר של שנת 1973  לרגל מלאת 25 שנה למדינה.

"תנו לנו יד ונלך " בוצע  שוב בידי הזמרת מירי מסיקה באירוע החגיגי הענק הפותח את חגיגות המאה לתל אביב בכיכר רבין שם הופיעה מסיקה יחד עם שחקנים ומקהלות בבגדים תקופתיים מימי הקמתה של העיר לפני מאה שנים ועד לימינו אנו כפזמון הבולט ביותר  על תולדות העיר תל אביב .


 

 

תנו לנו יד ונלך

מילים: צביקה זליקוביץ

לחן: יעקב הולנדר

ביצוע: עירית דותן

תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.

תנו לנו יד ונלך…

תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.

תנו לנו יד ונלך…

תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.

תנו לנו יד ונלך…
 

גימנסיה הרצליה הישנה ( נהרסה על מנת לפנות מקום ל"מגדל שלום") .

מאה  שנה מלאו לעיר תל אביב בכל מקום ופינה בעיר ישנם אירועים וחגיגות להזכרת התאריך ,שגם אנחנו נעסוק בו בהמשך באתר זה ובעיקר בהקשר לתולדות שכונת מונטיפיורי בתל אביב שלבני משפחתי היה יד ורגל בהקמתה. .
ולרגל האירוע הבה ניזכר בשיר שעוסק במסע בזמן לתולדותיה של תל אביב "תנו לנו יד " השר על הרצון לנסוע ולבקר באירועים ובמקומות שונים בתולדותיה שאותם המשורר אולי לא חווה מעולם /

תנו לנו יד ונלך  "בוצע במקור לראשונה  בידי עירית דותן בפסטיבל הזמר של שנת 1973  לרגל מלאת 25 שנה למדינה ,חלק מהשירים  בפסטיבל זה שמו כתוצאה דגש על תולדות המדינה . ובהם "תנו לנו יד ונלך ".
"תנו לנו יד ונלך " בוצע  שוב בידי הזמרת מירי מסיקה באירוע החגיגי הענק הפותח את חגיגות המאה לתל אביב בכיכר רבין באפריל 2009 ,36 שנה לאחר הביצוע המקורי  שם הופיעה מסיקה יחד  הזמרת המקורית עירית דותן ,ועם שחקנים ומקהלות בבגדים תקופתיים מימי הקמת של העיר לפני מאה שנים ועד לימינו אנו כפזמון המרכזי על תולדות העיר. פזמון שאינו עוסק רק בנוסטלגיה אלא גם בהיסטוריה.
וכאן כדאי להעלות את השאלה
מה ההבדל בין פזמון נוסטלגיה לפזמון העוסק בהתעניינות היסטורית? .
הנוסטלגי נזכר באירועים ומקומות שחווה אותם בחייו ואינם עוד . נוסטלגיה כזאת לתל אביב ניתן למצוא למשל כדוגמה בולטת במיוחד בשיר "גן השיקמים "המתאר גן שיקמים שאותו המשורר יצחק יצחקי היכיר בילדותו אך ששוב אינו קיים כשהשיר מושר ( בשנות החמישים ) .הפזמונאי בשיר הזה רק מתאר את מה שהיה ואת מה שהיכיר, הוא לא באמת מנסה לעניין בכך גם אנשים אחרים. .
ולעומתו עניין היסטורי במסע למקומות ולזמנים שאולי מעולם לא נחוו בידי הפזמונאי ובוודאי ובודאי בידי הנמען של הפזמון המאזין.נימצא בפיזמון " "תנו לנו יד ".
הפזמון הוא לכאורה בעיקר קטלוג של שמות מתולדות העיר תל אביב אבל למעשה של חוויות ותחושות שנחוו אי פעם בעברה ועל ידי השמעתם הדובר בשיר מנסה לעורר עיניין בהם גם במאזין שמעולם לא יכול היעה לחוות אותם. .
הדובר מעוניין להגיע אל מקומות כמו גמנסיה הרצליה לא זאת שקיימת היום אלא זאת שהייתה קיימת פעם ונהרסה בשנותה חמישים והוחלפה בידי מה שהיה אז הבניין הגבוה ביותר בארץ מגדל שלום .אל "גן רינה " אחד מבתי הקולנוע הראשונים של תל אביב ואל בית העם של תל אביב שגם בו הוקרנו סרטים והוצגו מופעים שונים. כל אלו מקומות ששמם לא יאמר הרבה למי לא חי בתל אביב לפני שנות השישים ואינו מומחה בתולדותיה. אבל אם ישמע את הפיזמון וישים לב למילותיו ייתכן שיתעורר בו עניין.
הפזמון הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר של 1973 פסטיבל שהוקדש לחצי היובל מלאת 25 שנה של מדינת ישראל .וניתן לטעון שעם שיר זה החלה המודעות של הצורך בשימור אתרים חשבים מתולדות המדינה ותל אביב .מודעות שהייתה בגדר בלתי קיימת עד אז כאשר גימנסיה הרצלייה נמחתה על מנת לפנות מקום למגדל שלום.

המחבר צביקה זליקוביץ צלם ומעצב שזכה ב-1996 בתואר "צלם השנה " בנושא צילומי טבע דומם בתחרות של התאחדות הצלמים המקצועית בישראל. הפך מאז אחד הפעילים הבולטים של המועצה לשימור אתרים ופירסם קובץ שירים וצילומים בשם "תנו לנו יד ב-1998 וגם ספר מיוחד על פסלי גמדים בתל אביב בשם "אישונים "..

"תנו לנו יד " זכה במקום הראשון במצעד שירי תל אביב של גלי צה"ל כשיר החביב ביותר על הקהל על העיר תל אביב.
ניתן לאמר שהפזמון המרגש הזה משנת 1973 אולי תרם משהו ליצירת המודעות בצורך בשימור אתרים ועל מנת שנוכל לבצע דרכם מסע בזמן מנטלי אל תולדות תל אביב וגם ערים אחרות.

תנו ליד יד ונלך הקליפ המקורי  

תנו לנו יד גירסת חגיגות המאה של מירי מסיקה

פסטיבל הזמר של שנת 1973 

צביקה זליקוביץ

יעקב הולנדר
בלוגר על "תנו לנו יד "

תנו לנו יד ונלך -השיר של תל אביב

המועצה לשימור אתרים

גן השקמים :הקליפ

 

 

 

עם גנט הילדה מאתיופיה

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג

בין שאר עיסוקי  אני מתנדב באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ועונה שם במדור קבועעל שאלות שונות הנוגעות ליהודי אתיופיה.( וכמה שאלות כאלו אפשר למצוא כאן :העבדים של יהודי אתיופיה מאתיופיה ועד לכפר בתיה  )והנה עוד שאלה כזאת שהיגיעה לאחרונה :
שאלה: כילדה קראתי את הספר גנט מאתיופיה (ומאז הוא נעלם לי) ומיד לאחריו החלו להגיע המוני העולים מאתיופיה. רציתי לדעת האם עולמה של גנט ויהודי אתיופיה הוא זהה? האם גנט יכולה להיות גם ילדה יהודיה? החייה בטוקול ועושה את מצוות הוריה?
תודה על זמנך
הילה
ושאלה זאת מחזירה אותי אל אי אז בשנות החמישים השישים והשבעים כאשר היה קיים ז'אנר שלם של ספרים וגם סרטים שמטרתם הייתה להראות עד כמה ילדי העולם הם דומים זה לזה עם כל זה שהם שונים ומשונים זה לזה .ז'אנר שכיום בעידן שבו כאשר  התקשורת כבר עוסקת  בילדים במקומות אקזוטיים   היא מתמקדת בעיקר בילדים חיילים ובילדות זונות מסוממות ,  נראה כמשהו  תמים מעידן אחר.

גנט הילדה מאתיופיה
גנט הילדה מאטיופיה / תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספרה ורה פורסברג ; עברית – מירה מאיר,הוצאת ספרית הפועלים ,1970. יצא לאור במהדורות נוספות לפחות עד 1991.

שאלה: כילדה קראתי את הספר גנט מאתיופיה (ומאז הוא נעלם לי) ומיד לאחריו החלו להגיע המוני העולים מאתיופיה. רציתי לדעת האם עולמה של גנט ויהודי אתיופיה הוא זהה? האם גנט יכולה להיות גם ילדה יהודיה? החייה בטוקול ועושה את מצוות הוריה?
תודה על זמנך
הילה

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג
הילה היקרה
"גנט הילדה מאתיופיה " הוא הספר הראשון מסוגו בעברית על חיי ילדים ומבוגרים באתיופיה
. גנט חיה באתיופיה שבאפריקה. פירוש שמה הוא "גן – עדן" בשפתה אמהרית.
כמו כולם באתיופיה, ובמיוחד הילדים היא אוהבת לרכוב על סוסים.
במהלך הסיפור אחיה של גנט,ממו , מוכש בידי נחש .הוריה של גנט שולחים אותה למסע אל הרופא הקרוב שהוא רחוק למדי על מנת להביאו לטפל באח. בדרך היא פוגשת אנשים שונים עד שהיא מגיעה אל הרופא ומביאה אותו אל האח.

בתמורה על המבצע שלה סבה של גנט לוקח אותה אל השוק לקנות מוצרים שונים כרצונה.
ובסיום הסיפור גנט מוצגת בשמלה החדשה שקנתה "נוצצת בשמש כמו שדה מלא פרחי מסקל

בתשובה לשאלתך : האם גנט יכולה להיות יהודיה אתיופית ?.
גנט גיבורת הספר אינה מוצגת כלל  כשייכת ל"ביתא ישראל " אלא כילדה אתיופית אמהרית רגילה דהיינו נוצריה.  .אך אורח חייה וזה של בני משפחתה המתואר בספר מן הסתם היה גם של הילדים מבני עדה זאת.
לספר בכל אופן הייתה השפעה מעניינת בישראל

"….זהו סיפורה של "הילדה שעל הסוס היא גנט. היא חיה באטיופיה, הרחק באפריקה. הכל באטיופיה אוהבים לרכב על סוסים, ובעיקר הילדים…" הסטריאוטיפיזציה האידילית-תמימה, האירופית-קולוניאלית הזאת, מסבירה הרבה דברים ביחס לתרבות שעליה צמחו גם הילדים שלי בארץ שחיפשה מפלט תרבותי הרחק ממיקומה על המפה. כמו ספרים נוספים בסידרה הזאת, (נוריקו סאן – הילדה מיפן, למשל) שהיו פופולאריים במשפחתנו הנודדת בעולם, גם זהו ספרון על ילדה קטנה ואמיצה, שנודדת בתוך נופי אדם וטבע עזים בשחור-לבן ומצילה את אחיה הקטן ממוות ותוך כדי כך היא נחרטה בלבם של ילדיי בשנות השבעים המאוחרות, הרבה זמן לפני שאתיופיה התקרבה לישראל והפסיקה להיות "הרחק באפריקה".

( ראובן מירן )

"גנט הילדה מאתיופיה"  הפך לספר לימוד בבתי ספר בישראל ובשנות השבעים פורסמה עליו חוברת דפי עבודה לתלמידים ביחד עם מדריך למורים בשם " באתיופיה עם גנט וכל השאר" .גם משום שבמשך שנים לא היו אחרים כמוהו.

מכל בחינה זהו הספר הראשון בעברית שתיאר בצורה אמינה את חייהם של ילדי אתיופיה. ומשום כך מדהים שהשם אתיופיה שובש ונכתב ב"ט" במקום ב"ת".

גנט -דף הסיום של העלילה והספר.

הצלמת

חנה ריבקין-בריק הצלמת של גנט ,יהודיה משודיה שנפטרה בישראל.

"גנט הילדה מאתיופיה " הוא פרי יצירתה של הצלמת היהודייה-השוודית חנה ריבקין –בריק שיצרה סדרת ספרים מצולמים על חיי היום יום של ילדים בארצות שונות על מנת להדגיש את השוני ובו בזמן הקרבה שלהם לילדים מהארצות האחרות שקראו עליהם ועל חייהם. . ומן הראוי לתת כאן כמה פרטים על חייה של הגברת ריבקין –בריק.

annasgrave2015

צילמה דבורית שרגל בטקס ההזכרה לחנה ריבקין בריק,ליד קיברה.
חנה ריבקין -בריק נולדה בעיירה ברוסיה לאב שהיה ציר בקונגרס הציוני הראשון .. בגיל 6 היא היגרה עם הוריה לשבדיה וגדלה והתחנכה בשטוקהולם שם למדה בסטודיו למורים ובבית ספר למחול . אך ב1928 גילתה את היעוד האמיתי שלה. היא פתחה בשטוקהולם סטודיו לצילום אמנותי שהייתה עורכת מסעות נרחבים בעולם שבהם הייתה מרבה לצלם ילדים.וקיימה תערוכות צילום בארצות רבות . היא ביקרה פעמים אחדות בישראל אם לצורך עבודות צילום ועסקה הצגת תערוכות
אך פרסומה האמיתי לאורך השנים נבע לא רק מצילומיה אלא מהפרויקטים המיוחדים שאותם יזמה בשיתוף פעולה עם סופרי ילדים ידועים . היא הייתה נוסעת לארץ מסוימת ,עוקבת שם במצלמתה אחרי חיי ילדה או ילד ותיעדה את הילדים, הוריהם, עבודתם, מנהגי חייהם, מלבושיהם ובתיהם. .ומהתמונות שהכינה סופר לרוב ידידתה אסטריד לינדגרן ( הידועה כמחברת סיפורי "בילבי " וספרים קלאסיים רבים אחרים ) או ידידתה הישראלית המשוררת לאה גולדברג  שהייתה מתרגמת קבועה של ספריה  לעברית ובשלב מסויים חיברה עימה שני ספרים . ככל הנראה על סמך הצילומים הסופרת הייתה מכינה  סיפור עלילה על חיי הילדה או לעיתים נדירות יותר הילד  ב ארץ אקזוטית . שולבו בו עלילה דרמטית פשוט עם והרבה צילומים אמנותיים שהיו עיקר הספר.

ריבקין -בריק זכתה  לתהילה בינלאומית בזכות סיפוריה המצולמים על חייהם של ילדות וילדים בארצות שונות פרי מסעותיה הרבים .הסדרה שפורסמה במקור בשוודיה והפכה שם לרבת מכר ענקית. .

.ב1963 הוענק לה פרס בסקוב על ספריה המצולמים לילדים .היא מתה בתל אביב ב1970. והורישה לארכיון קרן היסוד אוסף של חמישים אלף צילומים ..
על שמה ניתן פרס ידוע לצילומים.

יהודה אטלס כתב על ספרים אלו דרכם ילדי דורי הכירו את העולם ואת ילדי העולם,. הספרים האלה נדפסים וניתנים להשגה גם היום ועדיין טעמם עומד בהם.

עוד סידרה שמילאה במקביל את הצורך הזה להכיר ילדים מארצות אחרות  הייתה סדרת צ'יפופו " של תמר בורנשטיין לזר שיצאה באותו הזמן  וגיבורה הקוף המדבר פגש בכל ספר ילד אחר מארץ אחרת ודרכו היכיר את הארץ.
דברים דומים היו קיימים גם בטלויזיה וניתן להזכיר סרטים "תיעודיים " שונים של חברת וולט דיסני ו את סדרת הטלוויזיה האמריקנית משנות השבעים "ילדים בעולם " גם היא בדומה לספרים אירועים מחייהם של ילדים במדינות שונות והיום זכורה גם בגלל פזמון הנושא שלה שהראה את כדור הארץ הולך ומתקרב אל הצופה. .
בתוכניות אלו אפשר לראות כמקדימות של תוכניות הריאליטי של היום.מאחר שהיו אמורות להציג תיאורים דוקומנטרים של חיי ילדים בפינות אקזוטיות שונות. אך היו מתוסרטות מהדקה הראשונה ועד האחרונה.

באותה התקופה שנות החמישים והשישים כאשר אנשים לא הירבו לטייל בחו"ל והייתה סקרנות גדולה לגבי החיים בארצות אחרות המטרה של ספרים אלו היא חיובית ביותר הם מילאו את הצורך להכיר את החיים בארצות אחרות ובעמים אחרים.הספרים האלו גם הראו שבכל מקום יש ילדים ואלו חיים חיים שאינם שונים בהרבה מאלו של הקוראים,גדושים בעיסוקים ומשחקים שונים. במציאות המרה זה לא בדיוק כך .האמת היא שהילדים בחלקים גדולים מהעולם כיום אינם חיים כלל חיים של ילדים במערב אלא חיים אכזריים ואלימים  כחיילים בצבאות של טרוריסטים או כזונות מסוממות ,חיים שאיש לא היה רוצה לכתוב עליהם ספר ילדים מהסוג של "גנט".

ועדיין זה מעניין לקרוא אותם גם היום ולו רק כשריד מעידן תמים יותר לפחות לכאורה.

ראו עוד רשימה שלי  על ספרי "ילדים בעולם "ועל הסרט של דורית שרגל  שנעשה עליהם ""איפה אלה קארי ומה קרה לנוריקו סאן?

אלה קארי − האלמנה מלפלנד, דירק − הבורגני מהולנד, נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן, והמעניינת מכולם − דבורית שרגל, ההרפתקנית מישראל

 

 נספח : רשימת ספרים.

בעברית קיימים 13 מספר מסדרת "ילדי העולם " הם עוסקים בילדים מלפלנד ,מיפן מקניה,מהולנד ,מתאילנד ,מפינלנד מקשמיר ,משוודיה מהוואי וגם מישראל.ואחד מספריה עסק בילדה מאתיופיה.

אלה-קרי הילדה מלפלנד | אלי ינס, חנה ריבקין-בריק

אלה קארי

1. אלה קרי הילדה מלפלנד / ספור: אלי ינס תמונות חנה ריבקין-בריק ;1951  עברית: לאה גולדברג
ספרית פועלים, 1954 .

זהו ספר הילדים המודרני הראשון שפורסם במקביל בכמה ארצות שונות ותורגם ל18 שפות שונות ובהן לעברית.
הקורא ילמד מהו "קוטה", ינדוד בעקבות האילים, וידאג יחד עם אלה לכלב טיפו שהלך לאיבוד.

2. מלכת שבא הקטנה:סיפור מחיי ילדים עולים: סופר על ידי לאה גולדברג , צולם על-ידי חנה ריבקין-בריק
תל-אביב : ספרי צבר, 1956.  סיפורה של יעל שעלתה ממרוקו, וניסיונות השתלבותה בחיי ילדי הקיבוץ.

נוריקו סאן חדשנוריקו סאן

 

נוריקו-סאן, הילדה מיפן /תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספור – אסטריד לינדגרן ; (1956) עברית לאה גולדברג ספריית הפועלים ,1957.
נוריקו-סאן מארחת את הילדה אווה משוודיה בביתה, ומכירה לה את אורחות חייה.בספר זה מספרת נוריקו סאן על חייה השונים ביפן. על השינה על הריצפה, על הרחצה באמבטיית עץ ועל האכילה במקלות ועוד. נוריקו סאן מחכה לאורחת – ילדה משוודיה, לקראתה מכינה נוריקו סאן את ביתה, משפחתה, וצעצועיה. כשהילדה מגיעה משוודיה הופכות השתיים לחברות טובות וכשצריכות הן להיפרד, הן מבטיחות כי בשנה הבאה תבוא נוריקו סאן לשוודיה ותראה איך מתנהלים החיים שם.

לספר זה פורסם ספר המשך שהתמקד באווה שלא תורגם לעברית.

sia 1sia 2
4 סיאה הילדה מאפריקה /ספרה אסטריד לינדגרן ; צלמה חנה ריבקין-בריק ; (1958) עבדה לאה גולדברג.  ספריית הפועלים ,1959. על ילדה החיה בקניה למרגלות ההר הגבוה קילימנג'רו.. תאור הווי הבית וחיי הכפר, ומסע לחגיגת השבט בכפר מרוחק, שם פוגשים את המלך. סיאה והוריה מוזמנים למסיבה בבית המלך של האיזור. יום אחד הלכו הוריה של סיאה  לראות את המלך וגם סיאה ואחיה הגדול רצו לראותו, אך ההורים בקשו מהם להשאר עם האחים הקטנים. סיאה הרואה כי אחיה הגדול הולך בכל זאת, מחליטה גם כן ללכת. היא עוקבת אחרי אחיה עד שמגיעה אל המלך. היא ניגשת אל המלך ושואלת אותו שאלה. ההורים שרואים שביתם הקטנה מדברת עם המלך מאוד מתפלאים.


5. בני הדודים משבדיה ספור אסטריד לינדגרן ; תמונות אנה ריבקין-בריק ;(1959)  עברית אביבה אגמון תל-אביב : אור-עם, 1959

לילבס ילדת הקרקס - אסטריד לינדגרן , חנה ריבקין בריק - אתר נוריתהלילבס ילדת הקרקס

6 לילבס ילדת הקרקס / צלמה: חנה ריבקין-בריק ; ספרה: אסטריד לינדגרן ;(1960)   עבדה: לאה גולדברג הקיבוץ המאוחד 1961 .
‬ סיפורה של ילדת קרקס, הנודדת עם הוריה ואנשי הקרקס האחרים מעיר לעיר, מכפר לכפר ומארץ לארץ. לילבס מקווה להיות יום אחד רוכבת סוסים.

ribkin midbaqreli lives in israel
הרפתקה במדבר / לאה גולדברג ; צלומים: חנה רבקין-בריק –

במקור פורסם בשוודית .באנגלית

Eli lives in Israel /    London :   Methuen,   1964

( תורגם משוודית לאנגלית )- [תל-אביב] : הקיבוץ  המאוחד, תשכ"ו 1966
מעשה בשלושה ילדים אייל, ענת ושאול בני קיבוץ רביבים בנגב, העוזרים לחפור בשטח עתיקות בתקווה למצוא כתר, ומוצאים חמור.

 

סיפור חייו של ילד בן חמש.

 

נואי הילדה מתאילנדנואי, הילדה מתאילנד / אסטריד לינדגרן

8 נואי הילדה מתילנד /ספור אסטריד לינדגרן ; תמונות חנה רבקין-בריק ; (1966) עברית לאה גולדברג,ספריית הפועלים ,1967.
נואי בת הכפר זוכה לנסיעה עם אביה לביקור בבנגקוק, עיר הבירה של תאילנד

dirkדירק הילד מהולנד

 

9 דירק, הילד מהולנד / תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספור – אסטריד לינדגרן ; (1963) עברית לאה גולדברג : ספרית פועלים, (תש"ל 1970 ).


10 גנט הילדה מאתיופיה / סיפור; ורה פורסברג תמונות: חנה ריבקין-בריק. (1967)  תרגום מירה מאיר [מרחביה] : ספרית פועלים, 1970
על הספר יצאו מדריכים לימודיים:
באתיופיה עם גנט וכל השאר : דפי עבודה לתלמיד בעקבות הקריאה בספר "גנט הילדה מאתיופיה". חובר על ידי הצוות ללשון ולספרות לבית הספר היסודי-הממלכתי … אורה בן יוסף … [ואחרים ירושלים : תל, תשל"ג
באתיופיה עם גנט וכל השאר : מדריך למורה. משימות לתלמיד בעקבות קריאה בספר גנט הילדה מאתיופיה מאת א. ריבקין וורה פורסבורג ירושלים : משרד החינוך והתרבות – המרכז לתכניות לימודים – לשון וספרות ב'-ד' תשל"ד.

יצא לאור שוב ב1975 וב–1991 במהדורה מיוחדת לבתי ספר בהמלצת משרד החינוך.

salima 1

11 סלימה, הילדה מקשמיר /; תמונות: חנה רבקין-בריק ; ספור: ורה פורסברג (1970)  עברית : מירה מאיר, ספריית הפועלים ,1973.

ribkin mokihana
12. מוקיהנה מהוי / סיפור – אוגניה סודרברג ; צילומים – אנה ריבקין-בריק ;(1961) תרגום אביבה אגמון
אור עם 1978

13. . מטי מפינלנד / אנה ריבקין-בריק, אסטריד לינדגרן(1968) ; עברית – אביבה אגמון , אור עם 1979.

 

היו גם כמה ספרים בסדרה שלא תורגמו מסיבות שונות לעברית.

14. אווה מבקרת את  נוריקו סאן .שכתבה אסטריד לינדגרן (1956) על הילדה השוודית ,ידידתה של הילדה היפנית.

marko from yoguslaviamarko 1

15.מרקו מיוגוסלביה .כתבה אסטריד לינדגרן .1962.

סיפורו של ילד יוגוסלבי ואחיו שיוצאים ללכוד חזיר בורח.בדרך הם נתקלים במערה ובטקס חתונה אך לא בחזיר.בשובם הם מוצאים שהחזיר חזר בכוחות עצמו.הספר לא תורגם אולי בגלל החזיר ?בכל אופן אסטריד לינדגרן עצמה חשבה שזה ספר גרוע ויש להניח שלאה גולדברג חשבה כמוה.

Gerda Lives in Norway (Children's Everywhere)

16.רנדי חי בנורבגיה.כתבה אסטריד לינדגרן .  Randi bor i Norge 1965

17. ספר על ישראל שלא תורגם משום מה לעברית :

"מרים חיה בקיבוץ "

שכתבה קורדלה אודורדסון ב-1970.

תקציר :עם העזרה של ילד בן שמונה ,ילדה בת חמש שהוריה עברו ממרוקו לקיבוץ בישראל מצליחה לבסוף להסתגל לחיים שם.

 

Miriam Lives in a Kibbutz.

כריכה קדמית

סדרה נוספת על ילדים בעולם כללה ספרים  שלא צולמו בידי הגברת ריבקין בריקאלא בידי דומיניק דברואה.
אלו היו:

1.פרנא האינדיאני הקטן / עיבד לעברית: עודד אבישר
מסביב לעולם 1963.


2.נוריקו, היפאנית הקטנה / טכסט ותמונות – דומיניק דרבואה ; עיבד לעברית עודד אבישר.הוצאת מסביב לעולם ,1963.

3.גופל ההודי הקטן / כתבה וצלמה דומיניק דברואה. עיבד: עודד אבישר תל-אביב : מסביב
לעולם, 1964.

4.אגוסו הנער האפריקאי / כתבה וצילמה: דומיניק דברואה. עיבד: עודד אבישר תל-אביב : מסביב לעולם, תשכ"ד, 1964 .

בלה הילדה מהודו / ספור: מרליין סילברסטון, לוריי מילר. תמונות: מרליין סילברסטון, עברית: אביבה אגמון אור עם 1976

ribkin graham

6. גרהאם, בן שבט ילידים / תמונות: בריאן מק-ארדלה. ספור: סטאן מרקס. עברית: אביבה אגמון אור עם 1977 .

עוד סדרה בעלת נושאים מקבילים הייתה "נערים בתבל " בהוצאת לדורי.היא כבר כללה ציורים בלבד ולא איורים.

הסדרה כללה את

 

ribkin momoribkin momo 2

מומו הנערה הטיבטית / מאת לואיז רבקין עטר: קורט ויזה. עברית: יהודית אביטל,לדורי 1961.


תקא הנער ההודי / מאת ג'ין בותול, מאוייר על ידי ע"י מרגרט איר תרגמה לעברית ריבי רז .לדורי 1961.יצא לאור שוב ב-1987.


פו הנער הסיני / מאת אליזבט פורמן-לואיס, עיטר: קורט וויזה,לדורי 1961.הנער הסיני. נער גדל, מתחשל והופך לגבר בעיר זרה, סואנת ובוגדנית, בעידן של מהפכה ושבירת הכלים בלי העם הסיני. הספר זכה בפרס על שם ג'ון ניוברי כתרומה המצויינות ביותר לספרות הילדים של השנה

עבדול הנער המצרי / מאת, וינתרופ ב פלמר עיטרו קורבין ק. לינסון ואחרים. עברית: אוריאל מירון.
לדורי 1961.  קורותיו של נער כפרי ליד הנילוס במצריים.

 

יאדי הנער האינדיאני מאת ג'ונריד לאוריצן, :לדורי 1961

ribkin lu
לוא נער האיים / מאת, וילים ליפקינד אייר ניקולס מורדויניף, תרגם לעברית: אריה חשביה,לדורי 1961.

או' סוליבן הנערים האירים

או'סוליבן הנערים האיריים/ כתבה וציירה: הילדה ואן סטוקום, תרגמה לעברית: חנה פנסטר-בהט,הוצאת לדורי ,1961.

סיפור מחמם לבבות על משפחה אירית וילדיה. הספר זכה בפרס על שם ניוברי, כתרומה מצוינת לספרות ילדים.

חג'י הנער הבורמאי / מאת , ויליס לינדקויסט עברית: ריבי רז. עטר: נ. מורדוינוף ‬הוצאת לדורי ,1984

רודי הנער השווייצי / גיימס ראמזי אולמן

רודי הנער השווייצי / מאת ג'ימס ראמזי אולמן. עברית:חנה פנסטר-בהט,לדורי 1986. .

 

סדרת ילדים בעולם ,הוצאת א.זלקוביץ 1965-1966. כל ספרון הוא באורך 20 עמודים.

  יולנדה קולומביני מונטי.   ילדים בסין / י; עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1965.

 

 יולנדה קולומביני מונטי . האחיות מהולנד /    עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא תל-אביב :   א. זלקוביץ',   1965 

 יולנדה קולומביני מונטי . . הסקוטים הקטנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא.  1965

ילדי העולם צמד עליז בפאריז

  יולנדה קולומביני .  מונטי.  צמד עליז בפריז /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1965/
    יולנדה קולומביני  מונטי.  אינדינים אמיצים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

  יולנדה קולומביני  מונטי . אפריקנים קטנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

  יולנדה קולומביני  מונטי.  בהרי שויץ /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

סדרת ילדי העולם בוקרים מכסיקנים יולנדה קולומביני מונטי מחיר כולל משלוח

  יולנדה קולומביני  מונטי.  בוקרים מכסיקנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

   יולנדה קולומביני  מונטי.  מסע במדבר /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

  יולנדה קולומביני  מונטי . חפשה בהדו /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

ילדים בעולם טיול באיטליה יולנדה קולומביני מונטי

  יולנדה קולומביני  מונטי.  טיול באיטליה /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא

 1966

   מרגרט, אנגליה קטנה, מבקרת באיטליה.

יולנדה קולומביני  מונטי.  ילדים באיי הואי /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

  יולנדה קולומביני  מונטי.  ילדים בארצות הצפון /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

ילדי העולם ילדי ספרד

יולנדה קולומביני מונטי .ילדי ספרד. 1966.

לולה לוליטה ופדרו יוצאים לטייל בספרד

יולנדה קולומביני מונטי.   במרחבי אוסטרליה. 1966.  

 רפי.  טיול בישראל /צייר: מ. אריה 1966

 

תאומי העמים .

וכדאי גם להזכיר את הסדרה המוקדמת ביותר מסוג זה סדרת  "תאומי העמים " של  לוסי פיטש פרקינס ( 1865-1937) סדרה של 22 ספרים המתארים כל אחד את חייהם של אח ואחות תאומים בארץ מסויימת או בתקופה מוגדרת  בימי חול וחג בעבודה ובמשחק או במלחמת קיום , שכולם אויירו בידי המחברת עצמה.  .

כמה מספרי סדרה זאת תורגמו לעברית וכאן נזכיר רק את אלו שעוסקים בהווה של המחברת.

 

תאומי יפן  ( 1912) /  עברית: חנה גורדון ; ציורים מאת המחברת  יזרעאל  תשכ"ו 1965.

 

תאומי האסקימוסים ( 1914)  /  עברית: מלכה פישקין.  ציורים: מאת המחברת יזרעאל ,1968

תאומי האינדיאנים  ( 1918) /  עברית: אסתר  אשד ; ציורים: מאת המחברת יזרעאל ,1968

 

והיו ספרים נוספים בסדרה רומנים היסטוריים על "תאומי המערות " "תאומי ספרטה "תאומי וירג'יניה " " אבל אלו כבר מחוץ לעינינינו.שהוא תיאור חיי ילדים בהווה של המספר.  

קומיקס בעברית על אתיופיה

 

דני פלנט " מאפריקה ועד שארם עד שייך " סיפור שפורסם בשבועון "הארץ שלנו"  ב-1958. זהו סיפורו של  יהודי מאתיופיה שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחרמדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שב שמתייחס על אנשישלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידיכוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה שגיבורו הואבן אתיופיה .והואמעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטיהג'ונגל

שמואל לביא בדרך אל היעד : ספור מתח בהמשכים / ציורים: דוד ביכמןבני-ברק : דבש, תשנ"ד, 1994

 200 נערים יהודים באתיופיה מוחזקים בידי המיסיון המורמוני

 

אלי אשד  כותב  אלימלך אדגה  מאייר "  המלכה יהודית הופיע בהמשכים בכתב העת "קו האופק"  גליונות 27 ואילך עלילות מלכה יהודית באתיופיה בימי הביניים .

קומיקס המלכה יהודית:פרק 1

פרק 2

פרק 3

ראו גם

אתר האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה

עוד שאלות בנושאי אתיופיה :

העבדים של יהודי אתיופיה

מאתיופיה ועד לכפר בתיה 

אתיופיה משלמה המלך ועד זינאוי

המלכה יהודית: סיפורה של מלכה אתיופית בימי הביניים

יהודי אתיופיה ואנחנו

שודדי ארון הברית

המסע המופלא אל הכוהן יוחנן : פרק בהיסטוריה ( הדמיונית ) של אתיופיה

סדרת ילדים מסביב לעולם

פרטים אישיים על גנט

הלוחם משום מקום: על סדרת "רינגו "

 

הלוגו של סדרת "רינגו " בהוצאת רמדור.  

 הופיע בספר "מטרזן ועד זבנג " בהוצאת בבל.

 סדרת "רינגו " מאת "ג'ף מקנמרה". בהוצאת רמדור.1967-1984

רינגו היה כוכב סדרת מערבונים של הוצאת רמדור בין שנות השישים הושמונים .הדמות הייתה של אקדוחן ידוע לשמצה  שהופיע משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום לאחר שהשליט סדר וצדק בעיירה. הדמות הייתה מבוססת על מערבוני הספגטי האיטלקיים .אולם חלק מהספרים והחוברות על הדמות הפופולארית היו יצירות עבריות מקוריות והגיבור מעין אביר אפל ומפוקפק  לא איבד מכוח המשיכה שלו גם שנים לאחר שהמערבון גווע כז'אנר.

 

 

 

 

יום אחד הוא  הופיע. גבר גבוה בעל כתפיים רכבות מאוד , שער אדמוני ועיניים ירוקות  בהם ריצת שד מזמן לזמן . עיניים אלה גילו את טבעו האמיתי של הגבר הזה …קראו לו רינגו .

זה לא היה שמו האמיתי אולם הוא העדיף אותו על פני השם שניתן לו בעת שנולד.

אף אחד לא ידע למה הוא העדיף את השם הזה, גם לא אלה שחשבו את עצמם ידידיו או מכריו והוא גם לא היה מוכן להסביר מדוע בחר דווקא את השם הזה. 

(דרכו של רינגו)

 

סדרת ספרי רינגו היא סידרת המערבונים השניה באריכות ימיה בעברית ובמספר הכותרים שיצאו בה לאחר סדרת ספרי "ביל קרטר" שיצאה גם היא בהוצאת ספרי רמדור.סך הכל הופיעו כ-270 סיפורים מסוגים שונים בהוצאת רמדור על עלילותיו של רינגו.

 מה שמעניין לגבי סדרה זאת הוא שבניגוד לסיפורי ביל קרטר ששם הגיבור נשאר קבוע ובלתי משתנה הרי כאן הגיבור השתנה ממש מספר לספר ולעיתים קרובות הגיבור בכל ספר היה שונה מהגיבורים בספרים אחרים פרט לשם שנישאר קבוע ובלתי משתנה "רינגו".

רינגו הנוקשה

גם אופיו של הגיבור היה שונה מאוד מזה שבספרי "ביל קרטר" . עם שם הגיבור היה איש חוק שנאמנויותיו לחוק ולסדר  היו ברורות לחלוטין , גיבור שכל עניינו היה בשמירת החוק והסדר והנאות החיים ונשים עניינו אותו פחות מקליפת השום,  הרי בסדרת רינגו הגיבור היה נווד שמוצאו היה בלתי ברור   שלא פעם מצא את עצמו על גבול החוק או אף מעברו השני   כאקדוחן אם כי תמיד ברור היה שהוא "לוחם צדק" לא פחות מכל איש חוק . כמו כן לרינגו, בניגוד לביל קרטר הצדיק הנזירי,  היה גם היה עניין בבנות המין השני ובספרים המאוחרים יותר בסדרה הוא אף קיים איתן יחסי מין ….(דבר שאין להעלותו על הדעת בשום אופן לגבי ביל קרטר!) . וכך בגלל שאישיותו ונאמנויותיו היו מורכבים  יותר מאלה של ביל קרטר   הדמות ועלילותיה ( אם כי השתנו כל הזמן) היו גם מעניינות יותר..הדבר אינו מפתיע במיוחד: שכן אם דמותו של ביל קרטר התבססה על סרטי המערבונים האמריקניים משנות ה-30 וה-40 שגיבוריהם היו אנשי חוק מושלמים מסוגו הרי דמותו של רינגו התבססה על מודל שונה, על דמויותיהם של גיבורי מערבוני "הספגאטי " האיטלקיים משנות ה-60 ודמויות אלה אכן היו שונות במאוד מאלה של גיבורי המערבונים האמריקניים.

 

 

הסופר אתגר קרת חיבב את רינגו במיוחד הוא תיאר אותו כך :" ביל קרטר היה דמות קונסיסטנטית ומשעממת, ורינגו היה טיפה יותר אמביוולנטי : כל ספר היו מסבירים איך הוא נהיה שולף. בגיל ארבע אנסה את אימו סוסה פראית או שהוא היה אחד משלישיה של אחים רצחניים. לרינגו הייתה תכונה שהוא היה נפצע . כל ספר היו יורים בו איזה כמה כדורים ואיזו אלמנה הייתה חובשת אותו –וגם אז הוא היה מתנקנק ולא היה יוצא לו ממנה כלום. לכן הכי הזדהתי איתו….והיה גם העניין שאם רינגו היה יורה למישהו בגב ,זה היה מעשה שובבי כזה ,אבל אם הרע היה עושה את זה זה היה מעשה שפל ומטונף".

 כאן טועה ומטעה  קרת , לאמיתו של דבר רינגו לא ירה אף פעם לאף אחד בגב. …

 

מקורו של השם "רינגו " הוא במילה המקסיקנית "גרינגו " שמשמעותה "אמריקני לבן" .מוצאה של הדמות היה בסרטי הספגטי האיטלקיים .

לאחר ההצלחה הגדולה של סרטי "האיש ללא שם " של סרג'יו ליאונה (שהופיעו כסדרת ספרים בהוצאת רמדור בשנות השבעים ) , החלו להופיע  באיטליה סדרות חיקוי שונות של גיבורים שרק שמם נשאר זהה מסרט לסרט והעובדה שלא היו אנשי חוק טהורים כפי שהיה מקובל עד כה בסרטים האמריקניים, אלא אקדוחנים שכירים וציידי גולגלות.  גיבורים כמו "ג'אנגו " שעליו הופיעה סדרה ארוכה מאוד של סרטים באיטליה  ו"סבאטה" (צייד גולגלות שגם עליו הופיעה סדרה בהוצאת רמדור של שלושה ספרים ) ו"רינגו".

על רינגו הופיעו שני סרטים באיטליה בשנות ה-60 שניהם בכיכובו של השחקן הידוע ג'וליאנו ג'אמה שזכו להצלחה גדולה. בענקבותיהם הופיעו עוד סרטים רבים שגיבורם היה כביכול רינגו הידוע מסרטיו של ג'אמה אם כי בכל פעם היה המדובר בדמות אחרת ( וכך היה  גם בשני הסרטים המקוריים של ג'אמה שדמות הגיבור בכל אחד מהם היא שונה  ).

הוצאת רמדור של אורי שלגי , לקחה את השם "רינגו " ממערבוני "הספגטי "  של ג'וליאנו ג'אמה  ששיחק בשני סרטים ב-1965 שבשניהם גילם גיבור בעל השם "רינגו " שהשתנה מסרט לסרט. בסרט אחד הוא היה אקדוחן מפורסם לשימצה ובסרט אחר הוא היה חייל במלחמת האזרחים האמריקנית  שחזר לביתו ומוצא שמשפחתו נרצחה ויוצא לנקום.

 

 ההוצאה בדרך כלל שמרה על ה"מסורת" שבכל ספר יהיה גיבור אחר עם אותו השם. חלק מהסיפורים היה עיבוד של סיפורים גרמניים על גיבורים שונים ששם גיבורם שונה לרינגו וחלקם ניכתבו בידי סופרים ישראליים כמו אלישע בן מרדכי.

הספרים באורך הממוצע של 160 עמודים החלו לצאת בשיא תקופת פריחת מערבוני הספגטי האיטלקיים ב-1967 והמחבר "ג'ף מקנמרה" הוצג במודעות הפירסום כמי "שהרויח  מיליונים ממכירת הזכויות על ספריו למפיקי הסרטים האיטלקיים"…לאמיתו של דבר סופר בשם זה לא היה ולא נברא.     

הספרים על רינגו זכו כנראה להצלחה מידית שכן כבר ב-1968 החלו להופיע על עלילותיו במקביל לספרים גם סדרת חוברות בנות 32 עמודים ( ומאוחר יותר בנות 68 עמודים ) ובכך הלכה סדרת "רינגו" בעקבות הדמויות של "ביל קרטר" ו"פטריק קים " כחלק משלישית הדמויות המצליחות ביותר בהיסטוריה העשירה של הוצאת רמדור שעל עלילותיהם  הופיעו בו זמנית גם ספרי כיס וגם חוברות .

 

רינגו חוברת הקומיקס מאת אשר דיקשטיין. ציור העטיפה לקוח ככל הנראה מחוברת "טקס וילר" איטלקית על עלילות איש מערב פרוע אחר.

 

 

עמודי קומיקס על רינגו.

 

עמוד הסיום בסיפור הקומיקס "רינגו " מאת אשר דיקשטיין.

בתחילה  חשב שלגי ליצור סדרת קומיקס על "רינגו" והוציא חוברת קומיקס על עלילותיו ביחד עם חברתו המקסיקנית דולורס במאבק כנגד שני כנופיות יריבות שמתחרות על השלטון בעיירה נידחת (בעלילה שמזכירה מאוד את זאת של מערבוני "ספגטי" רבים)   בסיפור שנכתב וצוייר בידי אשר דיקשטיין העורך הגראפי של ההוצאה שצייר רבים מהעטיפות שלה. אך לנסיון זה לא היה המשך וחבל. . שלגי החליט שעדיף להוציא את החוברות על עלילותיו של רינגו כסיפורים לא מצויירים. 

 

 17 החוברות הראשונות בסדרת רינגו היו לאמיתו של דבר הוצאה חדשה של סיפורים שכבר הופיעו בהוצאת רמדור שנים קודם לכן בסדרת מערבונ ים בשם "טקסס רוק".כשכל השינוי התבטא בשינוי שם הסיפור ושינוי שם הדמות לרינגו .סדרת "טקסס רוק " שיצאה לאור בראשית שנות ה-60 לא זכתה להצלחה מרובה אולי בגלל שהדמות שהייתה שונה מאוד  מהדמות של איש החוק  המושלם והאהוב ביל קרטר לא הובנה בידי הקוראים . אך בסוף שנות ה-60 הסיפורים בגילגולם החדש תחת השם "רינגו " כבר מצאו קהל שקיבל אותם שכן הוכשר בידי סרטי ה"ספגטי" המתוחכמים יחסית    לקבל את הדמות המסובכת יותר שהוצגה בהם .

רינגו הנוקם האכזרי

בכל אופן לאחר שניגמר "מלאי " הסיפורים של טקסס רוק החלו סיפורי רינגו בחוברות להיות מקוריים לחלוטין והם זכו להצלחה כה גדולה עד שכמות העמודים בכל חוברת עלתה בצורה משמעותית מ-32 ל-68 עמודים.

 

"שלושה אינדיאנים הופיעו מול רינגו אשר כרע מעל ברכיו. פניו נראו כחצובים בסלע היו אלה פניו של לוחם מנוסה ומחושל שחי שנים בצילו של מוות אלים ואשר גורלו  הועיד אותו להגן על חייו בנשק.

(ציידי הקרקפות )

 

בשיאם נכתבו הסיפורים בידי הסופר הישראלי המוכשר אלישע בן מרדכי ( היום המוציא לאור של הוצאת אסטרולוג) שלטעמי חיבר את סיפורי הרינגו הטובים ביותר. בסיפורים שאותם חיבר בן מרדכי , בניגוד לשאר ספרי הסדרה שחוברו או תורגמו בידי אנשים אחרים , רינגו היה תמיד אותו הגיבור . אקדוחן שהוריו החוואים נהרגו בידי זדים וכתוצאה הוא יוצא להילחם למען הצדק בכל פינה ברחבי המערב הפרוע, לעיתים לצידו של ידידו ומשרתו הנאמן, העבד  השחור  לשעבר ,ספוטי. . אמנם גם "הרינגואים " האחרים שהוצגו בסדרה היו טיפוסים מסוג זה  אבל סיפוריו של בן מרדכי התייחדו בהומור מיוחד ובכושר המצאה שמעמיד את הספרים המועטים  באורך מלא שכתב בסדרה (כמו "צבא השודדים") ואת החוברות המרובות שחיבר הרבה מעל לשאר הסיפורים שניכתבו בידי כותבים אחרים .    

סך הכל הופיעו 87 חוברות בסדרה ורובם ומיטבם  נכתבו בידי בן מרדכי. 

רינגו בדרך לטוסקון

החוברות היגיעו לקיצם ב-1973 כתוצאה מהמשבר הכלכלי ששרר במדינה לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשלב מסוים נעשה ניסיון להוציא הדפסות חוזרות של  חוברות רינגו  בגודל 36 עמודים במדורת "רמנץ" . .נראה שיצאו לפחות שבעה חוברות בסידרה זאת שהן נדירות ביותר כיום והן  הדפסות חוזרות של חוברות ישנות תחת שמות אחרים. אך הנסיון לא הצליח. ספרי הכיס בסדרה לעומת זאת  המשיכו לצאת כסדרם עד 1984 .

 

. כמה מהספרים בסדרה שהופיעו בין השנים 1972-1974 והצטיינו באלימות ובסקס שהיו יוצאי דופן למערבונים לאותה תקופה.  הפעם לשם שינוי  היו אלה  תרגומים "אמיתיים"   של ספרי  סדרת מערבונים  אמריקנית משובחת  אם כי אלימה מאוד  בשם "פארגו".  גיבורה היה "מיקצוען " אלים  במיוחד, ורודף של כסף תענוגות החיים ונשים, שבהחלט אי אפשר היה לתאר אותו כ"לוחם למען הצדק " אלא רק כשזה תאם את מטרותיו החומריות או כדי להציל את חייו   ( בהחלט ניגוד מוחלט לביל קרטר!). שדה הפעולה שלו היה  לא רק כמקובל במערב הפרוע ששם פגש בין השאר את האקדוחן המפורסם "בילי הנער"  אלא גם  (ובעיקר ) במקסיקו ובבדרום אמריקה ואף  באלסקה ובפיליפינים ובמהלך הרפתקאותיו פגש דמויות היסטוריות ידועות כמו נשיא ארה"ב  תאודור רוזוולט , גנרל פרשינג, והמהפכן המקסיקני פנצ'ו וילה ואפילו את האקדוחן הידוע  בילי הנער  שהסתבר שלא מת בצעירותו בקרב אקדחים אלא חי עד לגיל מבוגר.

. במקורה סדרת פארגו שהיא סדרה אמריקנית אותנטית  נכתבה בין השנים 1969-1977 בידי "ג'ון בנטין" ( שם בדוי של בן האאס ) והיא הפכה לאחת מסדרות המערבונים המצליחות והמשפיעות של תקופתה. יצאו ממנה לא פחות מ-24 ספרים ( היא הופסקה רק עם מות המחבר ) ונחשבת למייסדת  (ביחד עם סידרת "האיש ללא שם " של ג'ון מיליארד על פי סרטיו של סרג'יו ליאונה שדגם היא הופיעה בהוצאת רמדור) של ז'אנר "המערבון למבוגרים " שהיה זולג  אלימות אכזרית וסקס ובו בזמן הייתה אולי הסדרה המעולה ביותר מסוג זה.

"…אני מתארת לעצמי שזאת לא הפעם בהראשונה שתלית את כובעך בביתה של אישה. מעניין אותי לדעת למה לא נשארת עד כה אצל אף אחת מהנשים האלו . האם הן לא היו מספיק מושכות ? או עוורות ? ולא הבינו איזה גבר חמק בין אצבעותיהן ?

" אני נווד אוכפים" ענה רינגו . " כשהרוח הצפונית נושבת אין ביכולתי להישאר במקום ואני חייב לרכוב לשוטט במרחבים ולחפש נופים חדשים והרפתקאות חדשות …זה כנראה גורלי".

(בעקבות הרוח הצפונית ).

 

 

 החל מ-1975 כל הספרים שבהם עד כה לרוב ( אם כי לא תמיד ) לא צויין שם "המתרגם " שהוא לעיתים קרובות המחבר,   הופיעו מעתה ואילך  באופן אחיד כפרי התרגום של "א. הר " (שם בדוי  כנראה של אורי שלגי המו"ל  שעסק בתרגומים בעצמו על מנת לחסוך בהוצאות ) ונראה  שחלקם או אף כולם היו תרגום עיבוד של סיפורי מערבונים גרמניים.  בכל אופן הסיפורים שאותם תרגם "א. הר" הביאו גם הם דמות אחידה פחות או יותר של רינגו כאקדוחן נווד הנלחם למען הצדק בכל מקום אליו הוא מגיע אם גם לא פעם כנגד רצונו.

בשנים האחרונה לקיומה של הסדרה החלה ההוצאה להביא הדפסות חוזרות של ספרים ישנים בסדרה שהוצגו גם כהם כתרגומים של "א. הר " המסתורי אם כי לזה לא היה קשר אליהם במקור.

הסידרה היגיעה לקיצה ב-1984 , כאשר הציבור בארץ כבר איבד את העניין במערבונים.

שלגי ניסה עוד פעם אחת להוציא ספר רינגו בכריכה קשה "השולפים המהירים " ב-1994  ביחד עם גרסאות חדשות של הסדרות "הראשיות " האחרות של רמדור "ביל קרטר, פטריק קים וסדרת האימים. אך נראה שהנסיון לא זכה להצלחה. זמנו של  האקדוחן הנווד ,לוחם הצדק חסר התהילה , רינגו , חלף .

 

 

רשימת ספרי רינגו מאת "ג'ף מקנמרה " בהוצאת רמדור.

הערה : ברצוני להודות למר חיים נקר א גדול אספני ספרי הכיס והחוברות הישנות ומערבונים בישראל ליוסיט סאוני לאיציק ולמנחם אספני רינגו  על העזרה החשובה שנתן לי בהכנת רשימה זאת.אשמח לקבל תוספות , הערות ועידכונים מהקוראים למידע שמופיע כאן. 

 

רינגו מלחמת המרעה

א.      ספרוני רינגו.

ספרי כיס בעובי של כ-160 עמודים.

 

  1. דרכו של רינגו. 1967. מהדורה ב' : 1977 "בתרגום א. הר".
  2. סייר בשם רינגו. 1967. ב. 1977 "בתרגום א. הר".
  3. נקמתו של רינגו. 1967. ב: 1978 "בתרגום א.הר".
  4. שלוף רינגו. 1967. ב. 1978 "בתרגום א. הר".  עם דוק הולידי . .
  5. זאב בודד. 1967.
  6. רינגו הלוחם. 1968.
  7. רינגו השולף. 1968.
  8. רינגו הקלפן. 1968.
  9. רינגו והפרשים האבודים.1968. ב. 1978 "בתרגום א. הר".
  10. אקדח הנקמה. 1968.
  11. גדר המוות. 1968.
  12. דו קרב החזקים. 1968.
  13. מוות בצהרי יום.1968.
  14. מוות לרוצחים. 1968.
  15. מלחמות חוואים. 1968. יצא לאור  גם תחת השם "מזימות אפלות " ב-1970.  אך יש גם ספר בשם "מזימות אפלות"  שהוא שונה בתוכנו .
  16. הנוקם מהעבר. 1968.
  17. עיירת המריבה. 1968.
  18. הצלף. 1968.  מהדורה ב. 1981"בתרגום א.הר"
  19. .המבוקש  מהדורה א' 1968.  , מהדורה ב' :   1984 "בתרגום "  א.הר
  20. דרך הדמים. 1969.
  21. דרך הנקם. 1969.
  22. חוק הכבוד והנקם. 1969.
  23. יקר הוא המוות. 1969.
  24. מוסטנג סיטי. 1969.
  25. מצודת רוקמן בסכנה. 1969. תרגם א. בן דוד.

רינגו סערת מהלומות ועופרת ג'ף מקנמרה

26.סערת מהלומות ועופרת . 1969. תרגם א. בן דוד. 

    27.הנוקם בערבות הפרא. 1969.28.

 28. הנערה הרוצח והנוקם.1969.

    29.  נקמת בן התערובת.1969.0

30שריף אתה הרוצח. 1969.

  31. מהלומה בעמק, 1969

 32. האיש ששכח את שמו. 1970.

33. אוכף המריבה . 1970.

34. האקדוחן שחזר בתשובה. 1970.

35. ארורה הדרך לאבלין. 1970.

36. אשת השטנים. 1970.

37. בודד מול עדר זאבים. 1970.

38. גשר המוות. 1970.

39. הם לא היצליחו להימלט. 1970.

40. החווה במעבר סילבר הורן. 1970.

41. להבות על נהר קולורדו. 1970.

42. מזימות אפלות ( בפנים הכותר "מלחמות חוואים") . 1970. ספר שונה בשם זה יצא לאור ב-1977. .נהכותר זהה בתוכנו ל"מלחמות חוואים "מ-1968.

43. מלכודת בדרך לדודג' סיטי.1970.

44. הנוקשה מנהר הברזוס . 1970.

45. נקמת דם בעמק הענקים. 1970.

46.נרדף עד צוואר. 1970.

47.סופת הגיהנום. 1970.

48.העריק שלא ערק. 1970. תרגם י. אברהמי.

49.ציידי האדם. 1970.

50. צללים שחורים בטקסס. 1970.

51צמד הנוקשים. 1970.

52הקלפן הצוחק. 1970.

53.קציר הדמים. .1970.

54.המרדף.1970. 

55. האיש מדקוטה. 1971.

רינגו אוכף קשוטי הכסף

56.אוכף עים קישוטי כסף. 1971. ב. 1982 "בתרגום א. הר".

57.בדרך לסנטה פה. 1971. 

58.בודד הוא האמיץ. 1971.

59.בשבי האינדיאנים. 1971. ב. 1982.

רינגו גבר מגיע לרימסון

60.גבר מגיע לרימסון. 1971. ב.1983 "א.הר".

61.גורלו של קלפן. 1971. ב. 1982. "א. הר".

62.ההימור הקטלני. 1971. יצאה גם חוברת רינגו מיוחדת של 36 עמודים בשם זה.

רינגו הם שלמו בדמם

63.הם שילמו בדמם. 1971. ב. 1982."א. הר".

רינגו חוב הדמים

64.חוב הדמים. 1971. ב. 1981. "א. הר".

65.ציידי הגולגלות . 1971.מקביל בעלילתו ל"ציידי הקרקפות ".

רינגו החוק שולט בטולרוזה

66.החוק שולט בטולרוזה. 1971. ב. 1982. "א. הר".

רינגו המחבוא בקניון הזהב

67.המחבוא בקניון הזהב. 1971. ב. 1983. "א. הר".

68.נפט אדום מדם. 1971. ב. 1982. "א. הר".

רינגו עמק התקווה והדם

69.עמק התקווה והדם. 1971. ב 1982.

70ענני אבק לאור הירח. 1971. ב. 1981. "בתרגום א. הר".

71.הפוני אקספרס. 1971. ב. 1982. "א. הר".

72קרב הדמים בורפייר. 1971.

73הקרב על מעבר הבקר. 1971.

ץ.74בדרך לקנזס סיטי.  1972ב. 1983. "א. הר".

רינגו בכדור האחרון

75בכדור האחרון. 1972. ב. 1982. "א. הר".

76גאוותו של אקדוחן. 1972. ב. 1983."א. הר".

77.גדרות לוהטי עופרת . 1972. 1982. "א. הר".

78.גונבי הסוסים. 1972.

79.הגשר לגיהנום . 1972. ב. 1983.

80.בשבי השטן.

רינגו דם בנתיב בוזמן

81.דם בנתיב בוזמן. 1972. ב. 1982. "א. הר"

רינגו זאב בודד ומצולק

        82.זאב בודד ומצולק. 1972. ב. 1982. "א. הר".

רינגו למות או לחיות

83.לחיות או למות. 1972. ב. 1982 "א. הר".

84.מוות בארץ זרה. 1972. ב. 1983. "א. הר".

85. נקמת איש החוק. 1972.

86. על חוד התער. 1972.

87.צבא השודדים. 1972. בתרגום. א. בן מרדכי. ב: 1982. "בתרגום א. הר". 

88.קללת שלושת הקברים. 1972. ב. 1983. "א. הר".

89. קראו לי סלע . 1972.

90. הרוצחת היפה. 1972. ב. 1983.

91.שולפים בעמק המדבר ( בעטיפה: נקמת איש החוק) . 1972. ב. 1982. "א. הר".

92.אקדח לא להשכרה. 1973.

93. האקדוחן שקם לתחייה. 1973.ספר מסדרת "פארגו". רינגו פוגש את האקדוחן המפורסם "בילי הנער" שכמסתבר לא נהרג אלא היגיע לגיל זיקנה ושיבה. 

94.זאבים על שתיים . 1973. ספר מסדרת "פארגו".

95.הגזע הפראי. 1973.

96. גיהנום אפוף להבות. 1973.

97.הזאב הצולע. 1973.

98.הזהב הנוזל.1973.

רינגו הליידי עם הקולט

99.הלידי עם הקולט. 1973.

100.מלכודת הזאבים. 1973.

101. מרשל על הכוונת. 1973. ב. 1983. "א. הר".

 102.נהר האבדון.1973.

103.הנצחון המזוהם. 1973.

104נקמת הקלפן. 1973.

105.העיר האבודה. 1973.

 106.עמק הגולגלות. 1973.

 107. פוקר על חודו של אקדח. 1973. ב. 1983. "א. הר".

108. הצלפים. 1973.

109. רכבת המוות. 1973.

רינגו השולף השחור

110. . השולף השחור. 1973. ב. 1984. "א. הר".

111. האקדוחן. 1973 . מהדורה ב' בתרגום ". א. הר". 1984.

112. אחרון האפאצ'ים. 1974. ספר מסדרת "פארגו " . רינגו עוצר מזימה ליצור התקוממות אפאצ'ית.

. 113. אין דרך חזרה. 1974. ב. 1984. "אבי הר".

רינגו האיש מהדרום

114. .האיש מהדרום. 1974. ב. 1984. "א. הר".

115.אל תכוון אלי אקדח. 1974. ב. 1984. "א. הר" .

116.בגידה בדרך לאל פסו 1974.

רינגו בגרזן כפול להבים

117.בגרזן כפול להבים. 1974. ספר מסדרת "פארגו".

118.בצל עץ התלייה. 1974. ב. 1984. "א. הר".

119..גיהנום לוהט במדבר. 1974. 

 

120.דם בשלג אלסקה. 1974. ספר בסדרת "פארגו"

121.דם בשמש הלוהטת. 1974.

122. .זהב פנמה . 1974. ספר מסדרת "פארגו".

רינגו ללא קלפים מזויפים

123..ללא קלפים מזוייפים. 1974. ב. 1985. "א. הר".

124. מבריחי הנשק. 1974. ב. 1984. "א. הר". ספר מסדרת "פארגו".

125.מול כיתת יורים. 1974. ב. 1985. "א. הר". ספר מסדרת "פארגו". רינגו עוזר למהפכן המקסיקני הידוע פאנצ'ו וילה.

126. מעבר לריו גרנדה.  1974.

127.נתיב הנקמה. 1974. ב. 1985. "א. הר".

רינגו נתיב התופת

128..נתיב התופת. 1974. ב. 1984. "א. הר".

129.רוצחים בסלוטר סיטי. 1974.

רינגו השבט הפרוע

130.השבט הפרוע. 1974. ב. 1984. "א. הר".

131..שיירת האבדון. 1974.

132.אגודת המשכנעים. 1975. א. הר זהב.

133.אלמו קניון. 1975. אבי הר. 

134.להבות על פני המיסורי. 1975.

135.מישחק מסוכן בסילבר ויל . 1975. א. הר.

136.נקמת שבט היוטה. 1975. א. הר.

137.נתיב בארץ האוייב. 1975. חסר.

138.נתיב הבגידה. 1975.

139.עייטים בשמי המדבר. 1975.

140. ציידי הקרקפות. 1975. .מקביל לציידי הגולגלות "

141.איש הוולס פרגו. 1976. א. הר

142. ההרפתקה הגדולה. 1976. א. הר

143.השוד המוזר. 1976. ?

144.ירושת המת החי. 1976.

145.פרשי המוות. 1976. א. הר.

146.רולטת המוות. 1976. א. הר.

147.שבעים אלף דולר. 1976.

רינגו התמורת 10 דולר

148. תמורת 10 דולר. 1977. א. הר.

149. מזימות אפלות . 1977.  שונה בעלילתו מספר בשם זה שיצא לאור ב-1970 והוא נקרא בתוכו "מלחמות חוואים ". וזהה לספר בשם זה שיצא לאור ב

150. בנתיב אורגון. 1978. א. הר.

151.בעקבות הרוח הצפונית. 1978. א. הר.

152. בצל עניבת החנק. 1978. א. הר

153. .זהב עקוב מדם. 1978. א. הר.

154. המפלצת הבלונדינית. 1978. א. הר.

155. שודדי הנהר. 1978. א. הר.

156. התחבולה הקטלנית. 1978.

157.איש ללא שורשים. 1979. א. הר.

158.בדרך לטוסקון. 1979. א. הר.

159. החוטפים. 1979.

 160המצוד אחרי האוצר. 1979.

161. .הנוקם הבודד. 1979.א. הר.

רינגו הנוקמת

162. הנוקמת. 1979. א. הר.

163. הנמר של הולס פרגו. 1979. א. הר.

164. שודדי הנשק. 1979. . א. הר

165.השולפים המהירים. 1979. ב. (בכריכה קשה) 1994. א. הר

166..שונא הגרינגוס. 1979. א. הר.

167. שיירת המתאבדים. 1979. א. הר.

168.שיירת הנועזים. 1979.

169.שעת הנקמה. 1979

רינגו ארבע כדורי זהב

170.ארבע כדורי זהב. 1980. א. הר.

171.זהב הנמר. 1980. א. הר.

172.המסע לסנטה פה. 1980. א. הר.

173.מרד במדבר. 1980. א. הר.

174.עיר חסרת מזל. 1980. א. הר

רינגו העמק השלו

175.העמק השלו. 1980. א. הר.

176.הקרב המתמשך. 1980. א. הר.

רינגו הנוקשה

177.רינגו הנוקשה. 1981. א. הר.

רינגו הבלוף הגדול

178.הבלוף הגדול. 1981. א. הר .

179.הזהב של רד פורק. 1981. א. הר.

רינגו יריות בעמק השמש השוקע

180.יריות בעמק השמש השוקע. 1981. א. הר

181.האקדח הנוקם. 1982. א. הר

182. מלחמת המרעה. 1982. א. הר..

183.הנוקם האכזרי. 1982. א. הר.

184. דם בשלג.1982

 רינגו דם בשלג

רינגו :מערבון מצוייר.הוצאת רמדור, 1968? (בפנים שם הסיפור הוא "השריף הזקן ")  

חוברת קומיקס על עלילות רינגו וידידתו,"הקבועה"  ככל הנראה , דולורס ( ידידה קבועה היא דבר נדיר ביותר בסיפורי רינגו ) ,   במאבק כנגד שני כנופיות יריבות .המנסות להשתלט על עייירה נידחת . את הסיפור צייר כנראה אשר דיקשטיין העורך הגראפי של הוצאת רמדור שצייר הרבה מעטיפות הסיפורים. אך אם כי על החוברת צויין "מס. 1"  ובסיומה נרשם "סוף הפרק !" דהיינו היו אמוריםלהופיע פרקים נוספים , לא היו לה המשכים. רמדור העדיפה להוציא סדרת חוברות לא מצויירות על עלילות רינגו.

סידרת חוברות רינגו. מאת "ג'ף מקנמרה". 1968-1973.

חוברות של 32 עמודים.

כול 15 החוברות הראשונות זהות לחוברות בסידרת טקסס רוק, פרט לשינוי שם הגיבור לרינגו.

  1. הלוחם שבא ממרחקים. זהה עם חוברת טקסס רוק מספר 1.

 

. 2.נוקם הידיד. זהה עם טקסס רוק 2.

3.. ירושת תופת. זהה עם טקסס רוק 3.

4. שיירת המתישבים. 

5.האיש בשחורים.

6..שנאת אבות .

7. מזימות האפלות בלוע האקדח.

רינגו דם על כף הבנקאי

8. דם על כסף הבנקאי.

9. את דם בני אנקום.

10. מנהיג הכנופיה.

11. הזהב הארור.

12. במסווה של ידיד.

 

13. אין להתחמק מהגורל.

 

14. יריות מוות בקסטרביל.

15. עצתו של נורמן פריס.

16. מצילה של מוניקה בלק.

17.לכידתו של רוצח.

18.משליט החוק

19. מלכודת.

20.החוה הבודדה.

 

21. שן תחת שן.

22כנופית המרצחים.

 

23גורלו של גבר.

24.הצלף המשתולל.

25.רינגו השריף..

26. רינגו אינו שוכח.

27. הדו קרב על פונטיין.

 

28. קלפים נוטפי דם.

29. רינגו לא סולח.

30. כנופית המקסיקנים.

31. חבורת קרין.

32.כשהגדולים פוחדים.

33.כפפה מוכתמת בדם.הסיפור הראשון מאת אלישע בן מרדכי .

34. זהבו של השטן.

35. אקדוח ומאחוריו המוות . 

36. רינגו אינו מוותר.

37. ארבעה  בני שטן . החל מחוברת זאת החוברות הוכפלו בגודלם מ32 ל-68 עמודים.

38.כפילו של שריף. זהה למספר 87 בסידרה.

39.הגבול שוקק מוות .

40. הנדון לתליה.

41. ברח אדם ברח.

42. הטרור שולט בגבול.

43. נתיב העופרת והדם .

44. שלוף רינגו.

45  גבר ללא חת  (בפנים מצויין כ"מספר  44"    אך זוהי טעות במספור).

46.נקמה מעבר לגבול .

47. הזהב של קורפס קרסטי .

48. האקדח יחרוץ משפט.

49. קרב בניו אורלאנס

50. אקדוחים בגבול מקסיקו.

51.  שם חסר

52. שודדי המרכבות . 1971.

53. הקרב על הנהר.

54. כל אנשי טכסס. 1971.

55. הרוכבים אל המוות.

56. האקדח בעל קת העץ. 

 57. המארב במעבר ויצ'יטה. א. בן מרדכי. 1971.

58. הקרב במכרה המוות.

59. כדור לכל גבר.

60. שני אחים על עץ תליה.

61. קורבוניירו.

62. רוצחו של שריף.

63. תליין על סוס.

64. שיירה ללא מנהיג.

65. שיירת המנודים.

66. רוצח בגלימת כומר.

67. המוות צוחק בסן חוזה.

68. שוד שק הזהב. 

69 בנו של שריף.

70. אגם המלח הגדול.

71.קרדום הקרב הלבן.

72. מבצר סאמט.

73. פרש בודד במערב.

74. שוד רכבת הדינאמו.

75. אש בנתיב הדואר.

76. דם בעמק הדובים. 1973.

77.חוות העבדים.

78. מבוקש מת בלבד.

79. פרשי טקסס קדימה.

80. הטעות הגורלית.

81. מת על גב סוס.

רינגו מת על גב הסוס

82. גשר הדמים.

83. החוה השחורה.( על העטיפה :מס' 250 : אקדוחן  מוסווה")

84. עיירת רפאים.

85. שמאל היא ההולמת

86. 4 בני השטן. כשם חוברת מספר 37.

87. כפילו של השריף. זהה עם מספר 38.

88. נקמת כורה הזהב.

89. איש זה הוא מסוכן .

90. צייד הגולגלות. 1976.  החוברת האחרונה.

כן יצאה חוברת מיוחדת של רינגו של 36 עמודים תחת השם "ההימור הקטלני"  שהיחה הדפסה חוזרת של חוברת רינגו מספר 1 "הגבר שבא ממרחקים " ( שהיא בעצמה הדפסה חוזרת של חוברת "טקסס רוק " מספר 1….)  . החוברת הופיעה כמספר 1 בסדרה חדשה של חוברות רינגו ב"מהדורת רמנץ" . אין עליה תאריך אך היא כנראה משנות ה-70 והייתה אמורה להתחיל סדרה חדשה של חוברות שהיו למעשה הדפסות חדשות של חוברות ישנות תחת שמות ועטיפות שונות . .נראה שיצאו לפחות שבעה חוברות מסדרה זאת , אך אין לי פרטים עליהם מעבר לכך.  

.סך הכול יצאו כ-270  סיפורי רינגו שונים .

הערה:  בסידרת "המערבון המצולם " בעריכת יהודה שיף  שכללה "פוטו סיפורים"  של מערבוני ספגטי כמו "ג'אנגו הנוקם  " הופיעו לפחות שני סיפורי רינגו כמו מספר 7 בסדרה 

רינגו האקדוחן ( על העטיפה "גרינגו האקדוחן"). אך לרינגו שהופיע שם לא כל קשר לרינגו של הוצאת רמדור.

 

 

 

ראו גם

הסרט "אקדח לרינגו בכיכוב גוליאנו ג'מה

 

שובו של רינגו

 

ספרי פרגו

 

ביקורת על ספר פרגו

 

 רינגו בבוק ספר

המהיר בשולפי האקדח על הטקסס  רנג'יר והמרשל ביל קרטר

בית חרושת לאיקונים :על אורי שלגי ,הוצאת "רמדור " ורינגו

 

 

שינוי התרבות על ידי הניו איג'יות ?

 

 

"הפיכת הניו-אייג' לניו-אייג' היא תחילת הקבורה של הניו-אייג'".

מו"ל

 

עולם הניו איג' בעולם וגם בישראל הולך ומתעצם מספרית ,תקשורתית ובהשפעותיו השונות על התרבות והחברה.
מה שהחל כתנועת שוליים קטנה בשנות החמישים והשישים הוא היום תנועת ( יותר נכון תנועות ) המונים .
ומטבע הדברים גם האקדמיה החלה להתעניין ובימים אלו התכנס בנושא הכנס המחקרי הראשון באוניברסיטת חיפה.
אני עצמי עוסק במחקר של נושאים אלו אבל לצערי לאור לימודים באותו יום במחלקה לתקשורת באוניברסיטת ירושלים לא יכולתי לבוא

אבל למרבית השמחה החוקר שחר לאודון היה שם ולהלן דיווחו על רשמיו מהכנס.

 

שינוי המציאות באמצעות הרוחניות ? דו"ח על כנס רוחניות עכשווית בחיפה

 

מאת שחר לאודון

הרבה הרצאות מעניינות וחשובות היו ב"כנס הישראלי הראשון לחקר רוחניות עכשווית", שהתקיים ב23 במרץ באוניברסיטת חיפה, אבל ההישג הכי משמעותי של כנס זה הוא עצם קיומו. לראשונה קיים מוסד אקדמי בישראל כנס מיוחד, שעוסק ברוחניות בת-זמננו בישראל על כל גווניה, כולל הניו אייג', המוקצה לרוב מבחינת האקדמיה. על הצעד האמיץ הזה יש לשבח את מארגני הכנס, ביניהם את ד"ר מריאנה רוח-מדבר, פרופ' עופרה מייזלס ואחרים.

עקב האכילס של הכנס היה עיצובו המבני, שפיצל כל מושב לחמישה חדרים עם הרצאות נפרדות, מה שהצריך השתהות לבחירה בין כל ההרצאות והנושאים השונים. היות ורבים באו לשמוע וביניהם, עבדכם הנאמן, שהגיעו במיוחד לחיפה כדי להאזין לדברים, עדיף היה לפרוש את הכנס על פני יומיים ולתת למי שמעוניין לשמוע שלא להחמיץ את כמות החומר הרבה שניתנה. ריבוי ההרצאות והשומעים (שלא לדבר על מאות הרצאות נוספות שנדחו בלית ברירה) הוא עדות נוספת לעניין הרב שתופס תחום זה בציבור בכלל ובשדה האקדמי בפרט.
מתוך מגוון ההרצאות שבהן נכחתי, אדבר על חלק מצומצם, וייסלחו לי כל היתר, שמסיבות שונות בחרתי שלא להתייחס אליהם, כמו שאר המרצים שנעדרים מטקסט זה. רשמיי הינם סובייקטיבים ואינם משקפים אלא את התרשמותי האישית מההרצאות.

ספרות ניו איג'ית

הרצאתה של גב' יעל רודנר מהחוג לתקשורת על ספרות הניו-אייג' הציגה את הבעיות שספרות זו מתנסה בה: התייחסותם של מו"לים ועורכים לז'אנרים אלו בצורה רציונלית ומתנשאת, לצד חשש משרלטנות. גישה זו מתבטאת גם בקטלוג הגורף של נושאי הניו-אייג' לשניים בלבד: אלו העוסקים בתרפיה והילינג, לעומת אלו העוסקים בפרקטיקות מיסטיות, כגון חיזוי ואסטרולוגיה. גם הקטלוג זוכה לזלזול ולחוסר הבנה מצד המו"לים, למשל בהתייחסות לפרקטיקה המיסטית כ"התעמלות" לדבריהם. בעיה גדולה נוספת, התקפה גם לגבי ז'אנרים ספרותיים אחרים פחות פופולריים, היא השיקול המסחרי.
מעניין לציין שהגישה לז'אנר זה משתנה בהוצאות-לאור היהודיות. השיקולים שונים ונוהים אחר החשיבה רוחנית. אולי בשל כך יש יותר לגיטימציה. אולם מצד שני קיימים חשש ורתיעה מהפופוליזם והמסחור שלפי טענתם נטוע בניו-אייג'. כפי שציטטה הגברת רודנר את אחד המו"לים:

"הפיכת הניו-אייג' לניו-אייג' היא תחילת הקבורה של הניו-אייג'".

תקשורת ורוחניות


כרמל וייסמן עיתונאית  ובלוגרית בתחום הניו-אייג' שהיא גם דוקטורנטית במחלקה לתקשורת בירושלים , העניקה את הפרספקטיבה בת-זמננו על המתח והדמיון שבין תקשורת לרוחניות. המסר התקשורתי שובר את מחסומי המרחב והזמן, הוא חסר-גוף ומהיר. היא אף ציינה את חשיבותו הרבה של הרמס, שליח האלים, שנקשר לעניין התקשורת. תפיסה זו צומצמה עם תקשורת ההמונים, אבל זוכה לעדנה מחודשת עם הפוסט-מודרניזם ופרוייקט הניו-אייג'.
לטעמי, שני זרמים שונים אלו יכולים לקדם הזדמנויות רוחניות, עליהן דיברה וייסמן (מודעות אתית לאחר, הגברת החישה בהעדר ראייה, משחק הזהויות), וכאן יש מקום לתהות: מהי התפיסה המובילה, משום שהפוסט-מודרניזם שונה בתכלית מהניו-אייג'. וייסמן אימצה את גישתו של מרשל מקלוהן, לפיה "המדיום הוא המסר". ע"פ גישה זו, לא התכנים המוצגים באינטרנט הם המהות, אלא דרך הייצוג והחוויה הסובייקטיבית. גישה פוסט-מודרנית זו אפשרית כדי להבין את השפעתו ה"רוחנית" של האינטרנט, אבל יש בגישה זו גם חתירה כנגד הרוחניות ופירוק של האתי לטובת האסתטי.

רוחניות ופגאניות

כהמשך לנושא הרוחניות באינטרנט, התמקדה הרצאתה של גב'  רינת קורבט בנושא מחקרה על הפגאניזם החדש ( שיש המכנים אותו או יותר נכון קבוצה מסויימת בתוכו "הניאו כנענות ")
וביטוייו בפורומים בארץ. קורבט ציינה שהאינטרנט משמש את הפגאניזם לשיתוף והעברת מידע, דיון, ורשת חברתית עבור חברי הפורום. האינטרנט משמש מטרות מוגבלות, אך קורבט ציינה גם כי ישנן קהילות בעולם אשר משתמשות באינטרנט כדרך לנהל טקסים בצורה אינטראקטיבית, "אונליין".

רוחניות בבית המשפט

 

הגישה כלפי הרוחניות בארץ היא דואלית ומורכבת. כך למשל היא מתבטאת ברשויות השופטות והמבצעות, כפי שנטען בהרצאתם של עו"ד אייל ברוק ושרון ורשבסקי-ברוק על עבירות הכישוף במשפט הפלילי. לשם דוגמא – עבירת הכישוף (נחקקה ב1977) מציבה את הכישוף בתוך קטגוריית המירמה. כלומר, העבירה חלה על "התחזות", לא על עצם הכישוף עצמו. במידה והנאשם מוכיח את אמונתו בכוחות הכישוף, יש לזכותו. בפרשת חתואל מ91' שבמהלכה חיים בן יהודה חתואל ניצל מינית את לקוחותיו ע"י הצגת עצמו כרב בעל כוחות כישוף הורשע האחרון משום שלא הצליח להוכיח את אמונתו במעשיו. מה היה קורה עם אדם בעל כושר משחק טוב יותר? פסיקה זו יותר חיובית ופתוחה, אך מעלה שאלות מטרידות כגון, מה לגבי אנשים המאמינים באלימות ואונס כחלק מהריטואל הדתי שלהם? האמנם כל אחד שיוכל להוכיח את אמונתו יצא לחופשי לאחר ביצוע עבירות? ומה לגבי המאמינים בכת השטן, שבשמה הם מתעללים בבעלי-חיות?

דניאלה גורביץ'  מרצה


באותו מושב הודגש גם מעמד האישה, העולה בקנה אחד עם הפתיחות הרוחנית במאה העשרים. בעוד ד"ר דניאלה גורביץ' הראתה כיצד ברנסנס הוכתמו אלפי נשים שהועלו על המוקד כ"מכשפות", הציגה ד"ר טל דקל את השימוש האמנותי של הפמיניזם בכישוף ובאלות כסמל להתחדשות כוחה ובמעמדה של האישה במאה העשרים.

רוחניות והבריאה

פרופסור משה אידל .צילם תומר פרסיקו

את הכנס חתם דיון מעניין במיוחד בהשתתפות פרופ' יעקב רז וחוקר הקבלה הידוע פרופ' משה אידל  קדמה לו הקרנה של סצינות מתוך "המטריקס" ו"הסוד" – שני סרטי קולנוע שזכו לפופולריות אדירה בזמננו. כל הסצינות עסקו ביכולת התודעה לשנות את המציאות. פרופ' אידל טען שבתקופתנו קיים דגש גדול יותר לגבי יכולת השפה ולגבי יכולתו הסובייקטיבית של האדם לשנות את מציאותו ע"י שימוש בשפה. תפיסה זו הפוכה מהתפיסה המקראית, שמציבה את האל ואת האובייקטיבי במרכז.
פרופ' רז הדגיש לעומתו את הסכנות הטמונות בדברים המשתמעים מתוך "הסוד": "אם תחשוב חזק מספיק תוכל לשנות את המציאות".

הסכנה טמונה בהיבריס של אדם הסבור כי יש ביכולתו להיות אל, בנוסף לתחושת האכזבה המצטרפת לנפילתו. הכשל של סרטים וספרים כמו "הסוד" הוא אתי, דתי וניהולי. ניהולי, משום ש"הסוד" מצהיר גם על הצלחה כלכלית שתבוא בעקבות ידיעת אותו סוד, ומוסיף שתשעים וחמישה אחוזים מהאוכלוסיה מצליחים בסחר, משום שכבר גילו והבינו אותו. הבעייה של הניו-אייג', לפי רז, היא טענתו לשינוי חוקי המציאות, תוך שהוא מתעלם מהעובדה, שגם אם מצליח האדם לשנות במשהו את המציאות, הוא מושפע ממנה במידה רבה ביותר. בדין ודברים שבין פרופ' אידל לפרופ' רז, תיקן אידל והוסיף שדבריו אינם על תקן עידוד או ביקורת. משפטים כגון "אחרי למלחמה" או "אני אוהב אותך" משנים מציאות. רז הוסיף שאלו משפטים, שמשנים דברים במציאות ולא את חוקי המציאות, כפי שהניו-אייג' מתיימר לעשות.

כאן אוסיף ל"דיון הנפילים" הלה, שיש לבחון באם השינוי המדובר הוא שינוי תודעתי ומתייחס לחייו, השקפותיו ותחושותיו של אדם ספציפי, לשינוי בסדר גודל תרבותי (כפי שהפוסט-מודרניזם מבקש להראות) או שאכן מדובר ביומרה לשינוי מטפיזי ואונטולוגי של המציאות. השינוי האחרון נתון לויכוח, אולם עצם הדיון האקדמי בנושאים הללו, הינה הוכחה לכך שהמציאות בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט, יכולה להשתנות.
ראו גם

אתר הכנס

רשמיו של תומר פרסיקו מהכנס

שחר לאודון על הערפד מראשיתו ועד ימינו 

 

האלילים החדשים של צעירי ישראל

שוב ישוב הבעל :על פגניזם מודרני

איך ללמד קבלה :על כנסים בנושאי חקר המיסטיקה 

סיום הכנס עם משה אידל ויעקב רז.

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 493 שכבר עוקבים אחריו