תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

לחץ לסגירה

הופיע ב"מקור ראשון "

ביקורת על עולם נסתר בממדי הזמן תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות מאת רפאל שוח"ט
( הוצאת אונ' בר אילן ,2008 376 עמודים

האם יצר החכם היהודי המפורסם אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה תוכנית עתיד פרטנית המתמשכת לאורך מאות רבות של שנים שמטרתה להביא לבסוף לעידן חדש של גאולה באמצעים אנושיים של פוליטיקה ובנייה על סמך חוקי היסטוריה שהגאון האמין שגילה ?
החוקר רפאל שוח"ט משוכנע שכן ובספר מחקרי חדש הוא מתאר את פרטי התוכנית הזאת .
The Vilna Gaon

דיוקן של הגאון מוילנה מאת יוזף הילארי גלובצקי משנת 1825. הדיוקן המודפס המודפס המוקדם ביותר של הגר"א.

הגר"א
עטוף פרוה ,סגור ומצומצם ופלגי –זקן ושלג ,
ואוסף קנאה בסבכי גבות –עיניך שיבה,
מוקף ספרים עתיקים ,על ספרים יושב –כה אראך
כשר של חורף יושב בסתר ארמון קרחי –עד .
אכן עז החורך סביב וקשה הוא מאוד ואין סוף לו ,
אך הוד לו וחוסן עצור –אתה היודע את זאת !
ואם גם קרים –אכזרים הימים יש וזוהר גיל השמש
נשפך על שלגים אדירים ,כזוהר עינך הבהירה.
יעקב כהן "הגר"א " בתך ראשים כתבי יעקב כהן כרך א' ע' שיז

מטבע עם דמותו של הגאון מוילנה.

הרב אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה הוא אחד מחכמי ישראל הדגולים והנערצים ביותר לאורך הדורות. הוא נחשם לחכם הגדול ביותר של העולם האשכנזי ושווה ערך לרמב"ם החכם הגדול של העולם הספרדי , מוביל המהפכה התורנית שהפכה את עולם ישיבות האשכנזי למוביל בעולם היהודי עד עצם היום הזה. זרם שלם "הפרושים " או "המתנגדים " רואים את עצמם בגאווה כיורשיו וכממשיכיו של הגאון מוילנה ,וזרם אחר החסידים שעליהן הכריז הגר"א ככופרים זוכר אותו היטב כיריב הגדול ביותר שקם לו אי פעם וכמי שהטיל עליהם חרם כעל כת של כופרים מיסטיים מסוכנים .

כתב החרם של הגר"א נגד החסידים.( שמור אצל כותב שורות אלה ).

.
הגר"א כפי שהנו יודעים היום היטב היה מיסטיקן לא פחות מנחמן מברסלב אלא שהוא גם הקפיד על שילוב של מה שהוגדר בתקופתו כמיטב הידע של ה"מדעים " במיסטיקה .

אפשר לדון בגאון מוילנה מבחינת הגותו הקבלית, מקומו בתפיסת הגאולה של דורו ובהשפעתו המכרעת על הרב קוק וכו', אך אני בוחר לדון בו בוחר לדון בו מהזווית שונה זאת של חשיבה עתידנית המוצגת בספר בהשוואה לקודמיו ולהשלכות שהיו לחשיבה עתידנית רדיקלית זאת .

ויכוח מורגנשטרן -ברטל

ד"ר אריה מורגנשטרן .טוען שלגר"א הייתה תוכנית עתיד ארוכת טווח של בניית ארץ ישראל.

לפני כמה שנים  העלה הד"ר אריה מורגנשטרן בספרו מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנה ( 1999 )  את הטענה שהקהילה החרדית האשכנזית של ירושלים שבחקר תולדותיה הוא עוסק שנוצרה הודות לעליית תלמידי הגר"א היא תוצר של פרוייקט מתוחכם של החזרת היהודים למולדתם שיוזמו היה הגר"א עצמו ומבצעיו היו תלמידיו , פרוייקט שמטרותיו היו משיחיות אבל האמצעים להם היו אמורים להיות לחלוטין בתחום הטבע ולא ניסיים כלל.

וזאת בהתאם לתוכנית ארוכת טווח של הגר"א שבה הגאולה לא מושגת בידי אדם אחד ולא בפעולה מיסטית חד פעמית אלא על ידי תהליך מתמשך שבו ישולבו מגוון פעילויות אנושיות כמו עלייה לארץ ישראל ישובה ובניית ירושלים והפרחת שממות הארץ.דהיינו השגת הגאולה תהיה לחלוטין בתחום התהליך ההיסטורי אבל בהתאם לתוכנית פעולה שנקבעה מראש על ידי הגר"א ( אם כי היו חילוקי דעות  בקרב התלמידים לגבי פרשנותה ).

פרופסור ישראל ברטל.  ניהל  מעל דפי כתבי העת המיקצועיים להיסטוריה "ציון " ו"קתדרה"
"( בעריכתו )  דיון שוצף ונזעם  עם ד"ר אריה מורגנשטרן שבמהלכו טען שלא ייתכן שלגר"א הייתה תוכנית עתיד היסטוריוסופית -מיסטית.

  טענותיו אלו של מורגנשטרן נתקלו בהתנגדות שוצפת מהחוקר הידוע  פרופסור ישראל ברטל שדן ברותחין כל טענה שעלייה זאת של תלמידי הגר"א שבימים אלו מלאו לה 200 שנה יכולה הייתה להיות מסיבות משיחיות ארוכות טווח כאלה . לדעתו כל מטרתם של העולים הייתה לבוא לארץ ישראל על מנת להיקבר בה ותו לא.
ויכוח שוצף שלא באמת הוכרע התנהל בנושא זה מעל דפי כתבי העת ההיסטוריים "קתדרה " ו"ציון " ולא היה חסר  בנימות אישיות זה כנגד זה מצד שני המתדיינים.

גלות בארץ

פרופסור ישראל ברטל מעולם לא השתכנע מטיעוניו של הד"ר מורגנשטרן שבהם ראה דוגמה להיסטוריוגרפיה "לאומית דתית " ורמז שאינם מדעיים באמת.  באופן יוצא דופן בעולם האקדמאי  הוא הקפיד לפרסם בספר מאמריו "גלות בארץ: ישוב ארץ ישראל בטרם ציונות "    את מאמר התשובה  המפורט של מורגנשטרן לביקורתו  הקטלנית בנושא במה שנראה לכאורה  בידי כמה מ"מומחי ברטל " כהכרה בצדקתו של  מתנגדו  וכהודאה בטעות בלי לומר זאת במפורש  

למעשה  בספרו ברטל   טרח והוסיף עוד מאמר תשובה קטלני  ומרסק משלו  למאמר התשובה של מורגנשטרן  וכך שמר לעצמו את זכות המילה האחרונה והמכרעת בויכוח בקטילה מוחלטת של רעיון תוכנית עתיד ארוכת טווח של הגר"א.

תוכנית הגר"א

תמונה של הגר"א שיש הטוענים שהיא אותנטית וצויירה בחייו. . נשמרה במשך שנים רבות בבבית משפחת  לנדא. נמכרה לגבירה שרלוטה צוקרמן בידי אלעזר לנדא.

וכעת החוקר רפאל שוח"ט בספרו החדש "עולם נסתר בממדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות  לפחות לכאורה נותן ביסוס חזק ואולי מכריע לטענותיו של ד"ר מורגנשטרן בויכוח הגדול עם ברטל ,  אם כי לא בכל הוא רואה עימו עין בעין .
לדעת שוח"ט אכן יש הוכחות ברורות ביצירותיו של הגר"א וביצירות תלמידיו לגבי תוכנית עתיד מפורטת של גאולה וכיצד יש לממשה ששימשה כבסיס לחשיבתם . הוא מראה בספרו זה שלגר"א הייתה תוכנית עתיד מפורטת אולי באופן חסר תקדים אם כי התבססה על מקורות קודמים כמו ספר הזוהר כתבי האר"י ובעיקר הרמח"ל שאותו העריץ.
מכל אלה יצר הגר"א מעין סינטזה חדשה ומקורית משלו וסינטזה זאת "תוכנית העתיד " או "תורת הגאולה " של הגר"א שימשה לדעת שוח"ט כבסיס לפרויקט של תלמידי הגר"א שיצאו להגשים הלכה למעשה את רעיונותיו של רבם.הייתה לה השפעה גדולה על מייסדי הישוב הפרושי הירושלמי ואף על תנועת חיבת ציון שהושפעו מתלמיד תלמידו של הגר"א הרב יוסף זונדל מסלנט.
והיא השפיעה שלב נוסף מעבר לכך כאשר שימשה כמקור השראה לרב הקוק  שבניגוד להוגים דתיים אחרים מתקופתו שבדרך כלל רק הגיבו כלפי הציונות   השתמש ברעיונות תורת גאולה שיטתית קדומה  שהייתה לפניו תוכנית העתיד של הגר"א .

עם זאת שוח"ט בניגוד למורגנשטרן אינו חושב שהפרוייקט שאותו היציע הגר"א התבסס לחלוטין על "גאולה שבדרך הטבע " לדעתו הוא היה אמור להתחיל באמצעים טבעיים ואמור להגיע לשיאו באמצעים ניסיים שמעבר לטבע .
.בניגוד למורגנשטרן הוא גם אינו חושב שזה היה דבר חסר תקדים ביהדות ומצביע על הוגים כמו הרמב"ם שגם הם היציגו את העתיד של ימות המשיח כאירוע שהוא לחלוטין בתחום הטבע ,אולם כמדומה שהוא אינו סותר את התזה של מורגנשטרן שהמדובר בפרויקט חסר תקדים בכך שבני האדם אמורים באמצעיהם שלהם לקרב את הגאולה של אחרית הימים על סמך תכנית קיימת מראש. .

תוכנית אלף השנים

 

דיוקן מיקרוגרפי ( מורכב מאותיות ) של הגאון מוילנה.

הגר"א נתן מעין תיאור מפורט של העתיד לבוא וכיצד אפשר להביא אותו או להחיש אותו בצורה "הרצויה ".
.לדעתו כל העתיד להתרחש כבר גנוז בתורה ואפשר לפענחו משם .כך למשל הוא חשב שספר דברים באופן ספציפי רומז לאירועי לאלף השישי .
לדעת הגר"א בעזרת לימוד התורה והקבלה ובמיוחד זאת של האר"י יכול האדם להבין ולתאר את ארועי העתיד לבוא ואת התהליכים הקודמים לגאולה וכיצד להחישם בכוחות עצמו .
דהיינו ההיסטוריה האנושית אינה אקראית אלה יש בה לדעתו מעין "חוקים " המכוונים אותה שהאדם יכול לגלותם ולהשתמש בהם לצרכיו.
לדעת הגר"א התהליכים ההיסטוריים המדיניים והחברתיים הם באמת רק ביטוי להליכים מטפיסיים כלל עולמיים המתרחשים ביחד במקביל עם ומאחורי התהליכים האנושיים הברורים לכאורה אלא שרוב בני האדם כלל אינם מודעים להם .

האלף החמישי מתחיל עם חורבן המקדש השני ועם הגלות רק באלף השישי יש אפשרות של תיקון והבאת תקופה משיחית
האלף השביעי מקביל ליום השבת.וכאן כמדומה שיש סתירה בכתבו בספר של שוחט במקום מסויים הוא דיבר רק על שבע אלפים ולא יותר ובאלף השביעי יגיע העולם להשלמה ובמקום אחר ע' 198 מצויין שהגאון דיבר על זמנים נוספים מעבר לכך עד האלף העשירי שבהם האדם יוכל להשתדרג מעבר לדרגה העליונה שבה היה בימי אדם הראשון .

הגר"א . ציור מאת מ.הלר

לדעתו זמנו היה זמן השפל שבו לקה העם בירידה רוחנית עד עפר ולכן אחרי זמן זה יכולים להתחיל התהליכים המשיחיים . והוא זמן המפנה זמן דעקבה משיח נקודת השפל האולטימטיבית שממנה יכולה להיות רק העלייה . ולכן ראו תלמידי הגר"א את דורם כדור האחרון לגלות. ולכן עלו ארצה כדי להכין את הקרקע לראשית הגאולה .

לדעת הגר"א ישנה תקופה שבה אפשר להחיש את הגאולה ותקופה זאת היא שבעים ושתיים שנה לאחר האלף החמישי.
הוא נתן הצעות שונות מתי יהיו השבעים ושתיים השנים האלו .אך למעשה לא הייתה כאן סתירה. שכן לדעת הגר"א ישנם הזדמנויות שונות שבהן אפשר לפעול להחשת הגאולה ואם נכשלים בזמן אחד עדיין אפשר להצליח בזמן אחר .


הגר"א חילק את ימות המשיח לשני חלקים :החלק הטבעי המופיע בטבע שהוא זמן "משיח בן יוסף" ( רעיון ודמות שעסקו בהם רק במעט לפני הגר"א ) ובו בני האדם משתדלים לקרב את הגאולה בכוחות עצמם שיכול להופיע גם באלף החמישי אם כי אין הכרך בכך והוא ילחם באויבי ישראל יסיר עול גויים מעל ישראל יקבץ את נידחי ישראל ,יחדש רזי תורה. ויבנה את ירושלים או ארץ הקודש יקיים את המצוות התלויות בארץ ויגאל הקרקע .
אבל לאחר עידן המשיח בן יוסף ודווקא בגלל הצלחתו לאחר מכן תהיה תקופה ירידה גדולה של העם שבה הוא יפנה כנגד אלוהיו ,ורק לאחר מכן יגיע עידן גאולה נוסף . עידן גאולה שלדעת שוח"ט הוא על טבעי העידן של משיח בן דוד שיכול להופיע רק באלף השישי .
גאולה זאת תתרחש רק בדור שכולו חייב שבגלל עושרו והצלחתו הוא מורד באל וזונח את התורה . .
הגר"א כתב רק מעט על תקופה זאת ועל משיח בן דוד בניגוד למשיח בן יוסף פרט לכך שיהיה המנהיג פוליטי בעל כוחות רוחניים נעלים ובעל כוח נבואי. בדור זה יבנה בית המקדש ויתגלו הנבואה וגילוי מעמיק של סתרי התור והשכנת שלום בעולם .
והחלק השני הניסי זמן משיח בן דוד יבוא עם השלמת החלק הטבעי אבל גם את תוכנו אפשר לזרז בהליכה בדרך הנכונה.

לדעת הגר"א היכולת להחיש את הגאולה תקפה בזמן מסויים בלבד ואבל כשזה עבר והחלה התקופה של גאולה בעתה לקראת סוף האלף השישי שוב אין אפשרות להחיש את הגאולה.לכן יש חשיבות מכרעת בבחירה של הזמנים והאירועים הנכונים לפעולה.


לדעתו הגאולה היא אמנם תהליך איטי אבל יש בו תחנות חשובות "השעות " אלו הם מעין שלבים מרכזיים שונים או משברים בהתקדמות התהליך שאותם יש לעבור ( שוח"ט ע' 250 ) שהוא כנראה חזה ופירט אותן היטב לתלמידיו .
פשר ה"תחנות" השונות ומה המתרחש בהן היה סודי ביותר והגר"א השביע את הקורא בכתביו שלא לגלותו אם יבין זאת מעצמו אולי מאחר שעצם הידיעה בידי רבים "שאינם בסוד העניין " עלולה לפגוע באפקטיביות של השימוש היעיל ב"שעות " האלו עבור תוכנית העתיד?

סך הכל תורת הגר"א היא תורה אופטימית שמראה שיש ביד האדם להחיש ולהביא את הגאולה אם יפעל בצורה הנכונה המתוכננת היטב
הגר"א יצר  כאן תוכנית עתיד  מפורטת הכוללת תהליכים מוגדרים היטב בעלי אופציות שונות. לפעולה העומדים לפני אלו ש"מבינים " את "תוכנית העתיד " שלו. ואת תורת הגאולה האיטית אך המתוכננת היטב הזאת ניסו תלמידיו ליישם הלכה למעשה בארץ ישראל.


מבחינת תלמיד הגר"א יש לעבוד עבודה מעשית כדי לקרב את הגאולה בניגוד לחסידים שראו בהתרחשויות היסטורית רק ביטוי להתקדמותנו בעבודת הבירורים הרוחניים ,דבר שתלמידי הגר"א ראו בו תהליך שמקביל לפעולות המעשיות אך בהחלט לא כזה שיש להתמקד רק בו .
דהיינו תלמידי הגר"א בניגוד לחסידים עוסקים בבניה ופוליטיקה ככלים לקדם את תוכנית הגאולה .
שמתרחשת בשלבים איטיים ומתמשכים ולרוב בדרך הטבע .

לחץ לסגירה

האם הייתה תוכנית עתיד ?

. שוח"ט לא שכנע אותי שאכן הגר"א אכן היה משוכנע שהגאולה תבוא בסופה בהתערבות נסית בלבד שאין בה התערבות אנושית מלמטה בהתאם לתוכנית העתיד שלו שהרי הוא בעצמו מודה שהגר"א קובע שיש אפשרויות להחיש גם את העדן השני עידן משיח בן דוד ( אבל הוא אינו מפרט אותם ) .
וייתכן שהתשובה היא שהגר"א חשב שישנם אופציות לכאן ולכאן : הגאולה הניסית הסופית היא אולי בלתי נמנעת בסופו של דבר אבל לאדם עדיין יש אפשרות להפעילה מרצונו החופשי וביכולותיו שלו ובאמצעיו שלו בהתאם לתוכנית עתיד שנקבעה מראש לא רק בידי האל אלא גם בידי האדם ועל ידי התערבות אנושית זאת לצמצם את הנזקים הצפויים לפני הגאולה ב"חבלי המשיח".

תמונה מאנציקלופדיה "תרבות ".

שוח"ט מציין שאין מקום מרכזי בכתביו השל הגר"א שבו מוצגת תורת הגאולה " שלו בפירוט ובבירור ,כתוצאה יש ללקט אותה ממקומו שונים בכתביו וכאן לראשונה היא מוצגת בצורה מקיפה ככל האפשר וקוהרנטית .
על פי שוח"ט תלמידיו של הגאון בכל אופן היו משוכנעים שאכן הייתה לו תוכנית כזאת ושהם פועלים על פיה . וגם שוח"ט עצמו משוכנע בכך ומביא לראשונה את פירוט התוכנית הזאת בספרו ואם הוא אכן צודק במסקנותיו הרי זוהי תגלית מרעישה. אלא שאליה וקוץ בה מאחר שהפרטים מלוקטים ממקורות שונים שפורסמו בזמנים שונים ולעיתים אף משמועות והצהרות של אנשים שונים ששמעו עליה ממקורבי הגר"א ולא ביצירה אחת ברורה ופרטנית ,לא תמיד אפשר לדעת עד כמה תוכנית העתיד אם אכן הייתה כזאת הייתה קוהרנטית .
אולי זרק הגאון מוילנה רעיונות שנים בזמנים שונים שלא בהכרך תאמו זה את זה ואף סתרו זה את זה ?
שוח"ט עצמו מביא רעיונות שונים של הגר"א שעל פניהם נראים כעומדים בסתירה מוחלטת אולם לטענתו סתירה זאת היא רק מדומה והם כולם חלק "מהתוכנית ".

מדבריו של שוח"ט מתברר שלא הכל יכול ידוע או יכול להיות ידוע לגבי תוכנית העתיד של הגר"א שכן היו דברים שהעדיף שישארו מסותרים והעביר אותם רק בעל פה או ברמז שיכול להיות מובן או מפוענח בידי "מבינים " ובראשם תוכנית השעות ,האירועים הספציפיים העומדים להתרחש בזמנים ספציפיים ..
אם מסקנותיהם של מורגנשטרן ושוחט לגבי פעילויותיו ותורת הגאולה של הגר"א הן נכונות כי אז היה אולי האדם הראשון שיצר תוכנית עתיד ארוכת טווח של ממש ( ככל הנראה של מינימום של מאות שנים ואולי אף יותר מכך ) שבאמצעותה אפשר לשנות את העתיד שאותו חזה על ידי התורה והקבלה בצורות חיוביות בידי בני אנוש ללא שימוש בעל טבעי ותוך שלבים איטיים.

הגאון באיור לפואמה "וילנה " של זלמן שניאור .

נכון לפני הגר"א היו הוגים רבים שנתנו תיאור מפורט של העתיד לבוא ביהדות ובנצרות וגם באיסלאם הוגים כמו יואכים מפיורה,נוסטרדמוס ואחרים . אבל הם כולם ראו בעתיד הזה כמשהו קבוע לחלוטין מראש ובלתי ניתן לשינוי .לא משהו שניתן ליצור אותו באמצעות פעילות אנושית סבלנית הדרגתית מתוכננת ובלתי פוסקת. הגר"א מבחינה זאת מייצג תובנה חדשה וחסרת תקדים בנושא.
שנים אחרי הגר"א קרל מרקס יצור תוכנית עתיד נוספת מעין זאת .
"תוכנית הגר"א " היא תוכנית מדהימה של פעולה אקטיבית שמטרתה להחיש ולהביא שינויים עתידניים באמצעים ארוכי טווח של פוליטיקה ובנייה סבלנית המתמשכים לאורך מאות רבות של שנים .
ואם שוח"ט צודק במסקנותיו הרי ספרו הוא השג חשוב ביותר .

נספח :רשימת יצירות  של ספרות יפה על הגאון מוילנה .( ממשיך ומרחיב רשימה דומה של מר ישעיהו וינוגרד בספרו "אוצר ספרי הגר"א ") …ופני אליהו הגאון ..מקבלים פניך ברחמים בעברך כל מפתן יהודי. "( מתוך הפואמה של זלמן שניאור "וילנה ")
יהושע השל לוין עליות אליהו : והוא תולדות אדם הגדול … רבינו אליהו … ונאספו … מאמרים … עלית השער, מעלות הסולם … עלית קיר ווילנא :1865 ומאז בעוד מהגדורות רבות .כולל סיפורים רבים על חיי המגאון מהם אגדתיים .
יוסף שף הגאון מווילנא תולדותיו וחייו ערוך בעד הילדים ורשה : ג' סטרבולסקי, תרס"ו- [חוב' ב' מספרו "שעשועים ביבליותיקה מנקדת לתינוקות" הוצאת "האור"].
1905
מעשיות מהגדולים והצדיקים . .הוצאת האחים לוין –אפשטיין ושותפם ,ורשה תרפ"ד .
כולל את הסיפורים : א. מעשה נורא מהרב הגאון רבינו אליהו מווילנא
ב. מעשה נפלא מהרב הגאון מווילנא עם סגולה לקיום בנים.
ג. מעשה נורא מהגאון מווילנא ומהצדיק הנסתר רבי ליב מבראדי .
ד. מעשה נפלאה מהגאון מוה' אליהו מווילנא
ה. קורות חייו של רבינו הגאון מווילנא.
ש' בן ציון . השמחים בחלקם ציורים מאת נחום גוטמן חוברת ז' מתוך סדרת ספרי הילדים נפלאות ,תל אביב דפוס הפועל הצעיר תרפ"ט .החוברת כוללת שני סיפורים . אחד מהם "השמחים בחלקם " הוא על הגאון מוילנא. ( לא קים בשום ספריה מוטל בספק )דוד לבני (וויסבורד) ירושלים דליטא . כולל את : א. ווילנא לפני ארבעים שנה — ב/1. צער גידול בנות — ב/2. הגאון מוילנא. תל אביב תר"ץ ,1930.
מרדכי גולדנברג "הגאון מוילנא ( שיר ) הדואר שנה י"ב גליון כ"ה ט"ו בסיון תרצ"ג ע' 409.יעקב כהן "הגר"א " שיר בסדרה "ראשים " :שירים על גדולי ישראל ,.מאזניים כרך ג' תרצ"ה ע' 439-440 הופיע שוב בכרך א' של כל כתבי יעקב כהן הוצאת דביר .
חיים אברהם פרידלנד הגאון מוילנה –חלקים א'- ב' . חוברת מו בסדרת סיפורים יפים, קליבלנד תרצ"ז . יצא לאור כחובת בשנת 1932
ש.בן ציון "מעשה בהגר"א " כתבים לבני הנעורים ספר שלישי .צייר נחום גוטמן . הוצאת אמנות . 1923 . יצא שוב ב" ספר השבת " .הוצאת אגודת עונג שבת " תרצ"ח ע' 430-432 .
אברהם בן אברהם יהושע זליג שכנוביץ .  אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מוילנה ,(הוצאת נצח , 1944 ) . יצא בעוד כמה מהדורות עד ל1989-.( קיים גם בתרגום לאנגלית )
תרגום משה שנפלד סיפור מחיי הגרף פוטוצקי אציל פולני שהתגייר בוילנה והועלה על המוקד על קידוש השם ב-1749.הגר"א מופיע כדמות משנה.יצחק ברוידס אגדות ירושלים דליטא , ציורים משה ווריביצ'ק הוצאת נחום טברסקי , 1947 מהדורה שנייה הוצאת : הועד הצבורי להוצאת ספרי יצחק ברוידס על וילנה ליד אגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, [תשל"ב]..יצחק זילברשלג "הגר"א ( שיר ) בצרון שנה ט' ניסן תש"ח ע' 115-116.
י.ד. קמזון "תמונת הגאון "( שיר ) הצופה י"ט תשרי תש"ח ( גליון 2965) ע' 3.מנחם מנדל  זלטקין    מספר הזכרונות של רב ליטאי :   ה' אלפים תקמ"ח-תק"ן לבריאה : פרקים נבחרים /    פריס :   מחברות,   [תש"ט] 1949 יומנו של רב בימי הגר"א שבין השאר נפגש עם שליח הגר"א במהלך מאבקו בחסידות.
דיון על הספר ראו כאן

זלמן שניאור ,הגאון והרב  עם עובד , 1953 . מהדורה שנייה ומורחבת דביר, 1958 . מהדורה מיוחדת לקוראי "הארץ".  כולל רק עשרים פרקים מתוך מאה ושישים שבנוסח ביידיש . "הקיסר והרבי ".שיצא לאור בחמישה כרכים 1944-1952.) רומן על רקע מאבקו של הגאון מוילנה בחסידות ונציגה הרב שניאור זלמן מלאדי . רומן עויין לגר"א שנכתב בידי צאצא של הרב מלאדי . הגר"א מוצג שם כאיש הלכה מחמיר שאין בו שום רגש לצרכי ציבור . בכל

בכל אופן אין ספק שזוהי היצירה הספרותית החשובה ביותר על האיש והתקופה  שנכתבה לאחר מחקר היסטורי דקדקני . )

נפתלי ארמן הרב מלאדי : ספור היסטורי (עברית: אביעזרי וולף ; סגנון: מ. צ. פרוש
הוצאת "נצח ", 1954 (כרוך עמו עוד רומן היסטורי של המחבר: "מפרנקפורט עד ירושלים": מקורות בעל השל"ה> ) .יצא שוב במהדורת צילום ב-1976.
פסח מרכוס עולמות טמירים :סיפור חיי הגאון מוילנה / עברית – מ"צ פרוש. מעיינות ,תשי"ז ,1957. הופיע במקור ביידיש בניו יורק ב-1952.

דיון על "עולמות טמירים "

יעקב רימון "רבנו אליהו לא היגיע לירושלים … פואמה על ניסיונו הלא מוצלח של הגאון מוילנה לעלות לארץ ישראל . בתוך "ירושלים העתיקה :לקט ספורים ,אגדות ותיאורי חיים " בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן ,בהוצאת המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה ,ירושלים ,1958 ע' 47.
מנחם מנדל גץ בעקבות רבותינו :
סדרת ספרים לאבות ובנים: ספור-חייהם, פעלם ושיטתם של רועי ישראל הרוחניים:כרך ב' –הגאון מוילנה . ירושלים : אורייתא, תשמ"ב 1982

מ. ויסנשטרן, . הגאון : סיפורים מחייו ופועליו של קדוש ישראל רבינו החסיד – הגר"א מוילנה, ציורים: יונתן גרשטיין, תשנ"א .1991. מיועד לנוער .
א. בת-אשר [=אסתר רחל הלפרין) "הגאון החסיד-הגאון רבי אליהו מוילנא הגר"א בתוך צוהר לעולמות נעלים- ספורים לבני הנעורים על גדולי ישראל בדורות עבר :חלק שני ע' 197-218 הוצאת זרקור ,תשנ"ז ,1997 "
י ( ברוך ) בן ישי הגאון מוילנא :ספור חייו ומורשתו לדורות . ירושלים : מאורי הדורות לילדי ישראל , תשנ"ח, 1998. סיפור חייו של הגאון לילדים.
 הגאון מוילנה ובעל העגלה . ,סיפורי גדולי ישראל לילדים ,המוסד לעידוד לימוד התורה . חוברת מאויירת של 12 עמודים . אין תאריך.

סיפורים קצרים על הגר"א  ( רשימה חלקית של סיפורים שמופיעים בקבצי סיפורים לילדים רובם ככולם לקוחים מהספר "עליות אליהו " למעלה

ג.מה –טוב "השתיקה שהיצילה " בתוך ג.מה –טוב בתוך מעשיהם של צדיקים :
ספורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה :חלק שני –ספר שמות ירושלים : המסורה, תשמ"ו.ע' 300-303 . סיפור מנדודיו של הגר"א . איך ספג הגר"א מכות כדי שלא להלשין על אדם .

ג.מה –טוב " הפירות שהצמיחו צער " בתוך מעשיהם של צדיקים :
ספורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה :חלק שלישי ספר ויקרא ירושלים : המסורה, תשמ"ו. ע' 32-36. סיפור על הגר"א ותלמידו זלמן אחיו של חיים מוולוז'ין.

ג.מה טוב אינו עמל ומצפה ע' 70 71 .
הגר"א מארח יהודי פשוט

ג. מה טוב "מצוות ציצית –מה רב כוחה" בתוך מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר ע' 120-121. סיפור על פטירת הגר"א .
ג.מה טוב לא בבית הכנסת לא בציבור" מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר 248-251
איך הגאון בתקופת נדודיון ניסה לקרוא מגילת פורים ללא הצלחה.
ג.מה טוב "תפילין שבראש " בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק חמישי ספר דברים ,תשמ"ו ע' 309-310. איך התמודד הגר"א עם חבורת שודדים שפרצו לביתו באישון לילה.
מרדכי גרליץ "הלומד מכל אדם " בתוך בסוד עבדיך :סיפורי הוד מאורחותיהם של גדולי ישראל: חלק א' . בני ברק : מבחר הספר – צבי שטיינמץ, תשנ"א 1991. ע' קלז –קמד . סיפור מנדודי הגר"א .

ר.וינגרטן . "כיבוד שבת " בתוך " שבת: מבחר ספורים ומדרשי חז"ל " ירושלים ,הוצאת כרמים ,תשנ"א , 1991. ע' 123-128 סיפור מנדודי הגר"א .

קישורים

עולם נסתר במימדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א
ארץ ישראל במשנת הגר"א מאת רפאל שוח"ט

הגאון מוילנה בויקיפדיה

הגאון מוילנה באנציקלופדיה היהודית

תערוכה וירטואלית על הגאון מוילנה בבית התפוצות ( חלק מהפריטים  בתערוכה הושאלו  בידי בעל בלוג זה )

חזון שיבת המדעים לציון של הגאון מוילנה

הגאון מוילנה והמדע :דיון בפורום

ד"ר אריה מורגנשטרן על מסורת הגר"א בבניין הארץ

מלחמת עולם : הגר"א נגד החסידים

הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ ישראל

הגר"א וסודות הקץ

מי קבור בקבר הגאון מוילנה ?

שושלת היוחסין של הגאון מוילנה

מוזיאון הגאון מוילנה בליטא

עליית תלמידי הגר"א

משורר משיח מקובל ומשורר :הרמח"ל

המשיח ככוכב נולד :הצופן של נחמן מברסלב

כתב הצופן של אברהם וילנר :על בנו של הגר"א

מסעות החיפושים של אלעזר לנדא :על נינו של הגר"א

"גואל התנ"ך " על "נכד הגר"א "

האם השפיע הגאון מוילנה על על סדרת המוסד של אייזק אסימוב ? ראו :המוסד והגר"א

הזכרונות של סמדר שרת

 

בת הירח / סמדר שרת

סמדר שרת היא  סמדר שרת היא מורה מוסמכת לתיאטרון ועוסקת בהדרכת סדנאות כתיבה.
א היא גם אחת מאותם משוררים מרובים שפירסמו כמה וכמה ספרי שירה אבל רוב הסיכויים שאם אתם לא בחוג המצומצם של המקורבים לה לא שמעתם עליה מעולם . ובכל זאת היא עוד יוצר שיש עניין להכיר אותו .

עד היום פירסמה סמדר שרת חמישה ספרי שירה :
1. אור על-פני תהום :
שירים ( ירון גולן ,1991)
2. עכשיו כשאלוהים מזיע : שירים, ( ירון גולן ,1992)
3. שמחת הקיקיון : שירים ( בהוצאת תג , 1996 , ושוב במהדורה שנייה בהוצאת ירון גולן ,1999) .

4. בת הירח : שירים( ירון גולן , 2003) זכה בפרס רבינוביץ'

לtחרונה היא פירסמה ספר שירה חדש החמישי "אנטומיה של לב שלם " ( הוצאת עיתון 77 , 2008 ) .

 והנה ביקורתו של ירון ליבוביץ' עליו. 

החיים בנויים מזכרונות – סמדר שרת "אנטומיה של לב שלם"

מאת ירון ליבוביץ'

סמדר שרת

השיר שפותח את ספר השירים של סמדר שרת מדבר על זיכרון בצורה יוצאת דופן. הדרך היחידה להמחיש את היופי שיש בשיר הזה הוא פשוט להביא אותו במלואו ולכן אני אחרוג הפעם מנהגי הרגיל ואני אביא כאן את השיר הקצר המיוחד הזה: כוס הזכוכית הירקה/ שהיתה אתי שם/ זוכרת את המים.// הטרנינג האדם/ על החבל שנשאר ברוח ובגשם/ זוכר את הגוף.// פס תנור החשמל בחדר ההוא/ זוכר את האש.// (עמ' 7) הזיכרון מפגישה שכנראה השאירה אצל הדוברת השירית טעם רע בפה, עם אדם אחר מועבר לנו דרך החפצים שהנפגשים השתמשו בהם במהלך פגישתם, אם זה בשתיית מים או בחימום החדר, וכביכול יש להם העמדה שלהם למה שקרה שם. הפנית הזרקור לחפצים מעניקה לשיר נופך של עדינות לא רגילה לאירוע טראומטי וזה הדבר שעושה את השיר לחזק כל כך.
הזיכרון הוא  המוטיב שחוזר בספר השירים הזה, גם עם המילה זיכרון לא מופיעה בשירים. דוגמאות לכך ניתן למצוא במחזור השירים "אני הייתי קקטוס צעיר ומלנכולי" (עמ' 15 – 26). יותר מכך במחזור השירים הזה, כמו גם בשירים אחרים בספר, הזיכרונות מן העבר באים מעורבים או מחוברים לאירועים שקורים בהווה. ניתן לראות זאת בשיר קצר זה, מספר שתים במחזור: "תוגת מוצאי שבת/ תוקפת אותי עכשו/ געגועים שקטים כמעט תת קרקעיים/ זוחלים בתוך גרוני/ עוד שבוע חלף/ עוד שבוע בא./" (עמ' 16) או גם בשורות אלו "הו כמה מהר/ הופכים החיים/ לזכרונות". (עמ' 11) הקשר בין הזיכרון מן העבר לחיים בהווה בא לידי ביטוי גם בשיר "שברים" (עמ' 40), מתוך מחזור השירים "החיים והמתים" (עמ' 37 – 42). הזיכרון של ניסיון של אבי הדוברת השירית ללמד אותה שברים מתחבר עם חווית החיים המסובכים שלה כיום והמילה "שברים" משחקת תפקיד חשוב במשמעות הכפולה של נושא במתמטיקה ושם עצם המתאר דבר לא שלם.
יש לציין, עם זאת, כי חלק מהשירים בספר, במיוחד הקצרים שבהם מתחילים לתאר חויות רגשיות מעניינות אבל הן אינן מפותחות דיין וכך אין לנו מושג מה החוויות האלה עושות בנפש של הדובר השירי. השיר בעמ' 12 המתאר על חוויה של ראיית ילד בוכה בכניסה למגרש חניה אבל הרעיון הזה אינו מפותח דיו ולי השיר הזה השאיר רושם של דבר מה לא שלם. מצד שני אני מאד אהבתי את הדימויים הלא שגרתיים של המשוררת כמו שמש מפהקת או הדימוי של האדם לביצה. הספר בהחלט מעניין לקרוא בו אולם לא תמיד נראו לי בו חוויות רגשיות שלמות.

ראו עוד

 

פרטים על סמדר שרת
סמדר שרת על המו"ל ירון גולן 

סדנת כתיבה של סמדר שרת

בת הירח

אנטומיה של לב שלם "

 

היכל התהילה של הקומיקס העברי " חלק א'

בימים אלו מוצגת במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון תערוכה חסרת תקדים תערוכת "הקומיקס העברי פרק א' –השנים הראשונות ".  התערוכה שמשמשת גם לבסיס לקטלוג ענק בשם זה המתעד את גיבורי הקומיקס העברי בשנים אלו.
ולרגל התערוכה "להלן "היכל התהילה של הקומיקס העברי" של שניים מיוצרי התערוכה : אנוכי והקומיקסאי צחי פרבר  רשימת המיטב שבמיטב של הקומיקס העברי ב-40 שנותיו הראשונות .

.
הקומיקס העברי המקורי קיים עוד מאז שנת 1902 כאשר הופיע סיפור קומיקס מקורי בשם "גמול הרשע" במגזין הילדים "עולם קטן". במשך מאה ושש השנים מאז הופיע מספר רב של סיפורי קומיקס מקוריים בשפה העברית במקומות שונים , במגזינים לילדים ולמבוגרים, בעיתונים , בספרים ועוד.
כאן אני רוצה להציג רשימה של סיפורי הקומיקס העברי החשובים , הטובים המעניינים ביותר בעיני שהופיעו בין שנות השלושים ושנות השבעים : הבחירה נעשתה ממיגון של שיקולים שלא כאן המקום לפרטם אבל כללו איכות אומנותית יחסית, ואיכות יחסית של הסיפור עצמו כמו גם הפרסום שלו זכה.. .
וכאן מוצגים במאמר זה בחירות של שני אנשים:
שלי אלי אשד התחקירן והכותב של התערוכה. ושל האמן והקומיקסאי צחי פרבר עורך התערוכה .
הבחירה היא כמובן סובייקטיבית ומן הסתם אנשים אחרים יבחרו בצורה שונה.
אבל אלו הן העדפותינו שלנו כמי שחקרו את הנושא לראשונה בצורה פרטנית .

שימו לב שיש הבדלים גדולים בדרך שבה כל אחד מציג את הדברים מן הסתם גם בגלל ההבדלים האישיים בין שנינו.

 היכל התהילה של הקומיקס העברי

מאת אלי אשד
והנבחרים שלי הם :


1 מיקי מהו ואליהו "

מאת עמנואל יפה. סדרה שהופיעה במגזין "עיתוננו לקטנים" ב-1935.

סיפורים מחורזים על עלילות ילד וידידו החתול .

זוהי  סדרת הקומיקס המקורי הראשונה שהופיעה בארץ ישראל וגם הראשונה שקובצה בספר בשם זה ב-1939 . הסדרה עסקה בעלילות ילד וידידו החתולי המוזר ( זה לא ברור מהו בדיוק מהציורים ). הסיפורים הופיעו בחרוזים במקצב מדוייק וגם אויירו על ידי יפה איש האשכולות עמנואל יפה היה מורה וסופר שיצר בסדרת הקומיקס הארץ ישראלית הראשונה דמות דמיונית של "מיקי מהו " המצטרף לילד הארץ ישראלי בעלילות מבדחות שונות בבית ובשדה ובעיקר בחגי ישראל השונים שנחגגו בחלק לא קטן מהעלילות ( מאחר שהן הופיעו בגליונות חג שהוקדשו לחגים אלו .
הסדרה שהייתה ראשונה מסוגה זכתה לפופולאריות גדולה בזכות השילוב ההרמוני של ציור וחרוזים ההומור השובב שלה שהיה רדיקלי למדי בזמנו. יפה גם לא נרתע להכניס אלמנט של האימה באחד הסיפורים שתיאר חלום עם מפלצת מפחידה במיוחד אבל בדרך כלל הסיפורים שמרו על אווירה כפרית עליזה ותמימה .


וכעבור 4 שנים ב1939 העלילות הופיעו גם כספר שזכה לתפוצה רבה ומהדורות רבות לאורך שנים רבות.
והסיבה לבחירה?

לא איכות מיוחדת של הסיפורים והאמנות  – אלא עצם הראשוניות כקומיקס הראשון שהופיע באופן קבוע במגזין בארץ ישראל.
2.

."אורי מורי"

 מאת אריה נבון ולאה גולדברג "שהופיע ב"דבר לילדים".בשנים 1935 , 1936 , 1938 , 1942 ,

אורי מורי"היא אחת מסדרות הקומיקס הראשונות שהופיעו בארץ ישראל החל משנת 1936. ואחת המאריכות ימים והחשובות והמשפיעות שבכולם . זוהי דמות הקומיקס המפורסמת ביותר שיצר אריה נבון והיא היא הקדימה בכמה שנים טובות את "שרוליק " של דוש שמזכיר אותו מאוד.
אורי מורי היה ילד ארץ ישראלי שובב שהייתה לו נטייה להסתבך במצבים מדהימים שונים שמהם יצא תמיד כשידו על העליונה על ידי תחבולות מתוחכמות שונות
.נראה שהיה זה אורי מורי שיצר בתודעה הציבורית את הזיהוי של   הילד הארץ הישראלי  עם צמח הצבר עוד מסיפורו ( המתמשך מגליון לגליון ) הראשון שבו קופץ אורי מורי אל תוך סל צברים שנישא על ראש ערבייה ואוכל את הצמחים וניצל מערבים מבקשים לקלף את הצבר בסכין ובתעלול אחר הוא מהתל בתייר ששותל אותו כצבר אמיתי באדמת עציץ לצידם של קקטוסים .

הרפתקאות נוספות של אורי מורי כללו גם התנחלות מתחת למים בנמל תל אביב החדש בכרך ה' מ-1938 הוצג אורי מורי כימאי לא יוצלח אך ערמומי העובר ושייט במלא הרפתקאות בספינה ועובר התמודדות עם רב החובל הרגזן של הספינה .
הרפתקאות נוספות של אורי מורי הופיעו הן בצורת רצועות קומיקס והן כציורים בודדים שהופיע בשנים 1935 ,1936 , 1938 , הוא חזר בכרך י ב-1940 שבו הופיעו הרפתקאות של אורי מורי והפעם בשיתוף פעולה עם דמות ידועה אחרת של נבון וגולדברג החמור החכם וניסה את כוחו כרועה כחקלאי וכדייג . בכל הסיפורים אלה הוצג אורי מורי בתור "הצבר" הטיפוסי ,אמיץ ונוטה לתעלולים ובתוך כדי כך מבצע שגיאות מטופשות כתוצאה מחוסר תכנון ו מחשבה לטווח הארוך ( אבל בכך לא השתנה הרבה מאז ימי אורי מורי ).

אורי מורי חזר שוב ,לדפי דבר לילדים בכרכים יח , יט כ כא ( ושם כציורים בודדים על אורי מורי ) , בשנים -1951 -1948 הופיעו בכרכי "דבר לילדים " ציורים וסיפורים של נבון והפעם ללא חרוזים מלווים על עלילות אורי מורי שבהם הוא הוצג כסמל הישראלי הצעיר שפותר בעיות שונות שמעיקות על המדינה הצעירה בצורה משעשעת וחריפה. למשל פותר את בעיות המחסור בדיור ובעיות לימוד העברית לעולים הרבים שהגיעו לארץ פותר את בעיית המחסור בספינות ( הוא מגדיל אוניות צעצוע לגודל מלא ) מסדר את האוורור ברחובות תל אביב ,נלחם בשוק השחור ( הוא צובע אותו בלבן )מייבש את החולה ועוד הרבה.בשנים אלה היו עלילותיו של אורי מורי מיוחסות רק לבנון אולם בשלב מסוים חזרו אליהם החרוזים ואין זה ברור אם גם לאה גולדברג חזרה לדמות שעזרה ביצירתה או שמה גם החרוזים היו פרי יצירתו של אריה נבון הרב תחומי .
אורי מורי הופיע בפעם האחרונה ב-1967 בכרך 37 חוברת 31 של דבר לילדים .
וברטרוספקטיבה לזכר 30 שנה מאז שנוצר לראשונה. העמוד הביא את הסיפור הראשון על אורי מורי שבו הוא רכוב על גמל עולה על עץ תמרים ומושאר שם בידי הגמל. ומתחתיו הופיע ציור אחרון של אורי מורי  שבו הוא טס לחלל מחכה לטרמפ.

ושם נעלמו עקבותיו…

גולדברג ונבון חיברו סדרות קומיקס ידועות רבות כמו "אורי כדורי " העולם ההפוך" החמור החכם " ואחרות .  אולם במבט לאחור ברור שמכל הסדרות שיצרו שאורי מורי היא הסדרה המרשימה והחשובה  מכל.

ועובדה היא שהיא הייתה מאריכת הימים מכל אלה שיצרו במשך השנים.ועם עלי לבחור רק סדרה אחת כמייצגת האולטימטיבית של דמות ה"צבר " בקומיקס העברי , וכסדרת הקומיקס החשובה מכל בעשרות השנים הראשונות , הרי זוהי הסדרה.


3. קטינה הגדול .קטינה החייל
מאת נבון וגולדברג

דבר לילדים ,1942.
קומיקס יוצא דופן מסוגו . הסיפור הצבאי הראשון של הקומיקס העברי .
עלילות ילד הנלחם בנאצים .הילד בחלק השני הדרמטי של הסיפור אף פולש למחנה נאצי וגורם שם לתוהו ובואו ונמלט משם בשלום תוך שהוא לועג לנאצים .
זהו למעשה הסיפור הכמעט יחיד מהקומיקסים של מלחמת העולם השנייה שעסק ישירות במאבק בנאצים ויש בכך חשיבות שהילד הצבר הקטן מוצג כמי שמסוגל להתמודד עם הנאצים שווה בשווה ולגבור עליהם ולהראות שאינם מפלצתיים כל כך אלא מגוחכים למדי .הדבר הראה על גבורת הילדים הקוראים ועל מורך ליבו של האוייב הנאצי .מבחינות רבות יש כאן העברה של חוש ההמצאה של אורי מורי אל שדה המלחמה באוייב .

בקטינה החייל יש לראות ביחד עם סיפורים שונים של אורי מורי כ"אב הטיפוס " של סדרות מאוחרות יותר כמו "דנידין הרואה ואינו נראה של "און שריג " שגיבוריהם הצברים הערמומיים והעליזים הראו את עליונותם שוב ושוב על אוייביהם .

4.

רותי

. מאת דוש
הופיע לראשונה  ב"העולם הזה " בגליון 665 בתאריך 27.7.1950
הקומיקס הישראלי הראשון שנועד במיוחד למבוגרים. וגם הקומיקס הראשון והיחיד במשך עשרות שנים שבמרכזו עמדה אישה. ונושאיו :עלילותיה המבדחות של צעירה ישראלית טיפוסית בעבודה בעיר ובמשפחה ובסיטואציות שבהחלט רלבנטיות גם היום כמו התמודדות עם הטרדה מינית ממחזרים .
הפורמט היה שבועי :הסיפורים עמדו בפני עצמם אבל בשלב מסויים החלו להיות בהמשכים
.
בשלב מסויים בעת ההכנות לסדר הפסח רותי מוצאת את עצמה נשלחת לחלל כתוצאה מהתפוצצות בעת ניקוי הבית מגיעה לכוכב לכת אחר ופוגשת את הפלמחניק מוטקה ,ומוצאת חברה מפלגתית המזכירה בצורה קומית את ישראל של תקופת הצנע .לבסוף השניים חזרו כזוג את לישראל של הצנע לפני שנעלמו אל השקיעה .
"רותי " רצה במשך שנתיים ולא ניתן אלא להצטער שדוש מצא לנכון להפסיקה ולהתמקד בדמותו של גיבור הקריקטורות שרוליק .

והסיבה לבחירה : היחודיות של "רותי כקומיקס יחיד במינו למבוגרים ועל נשים.

5. עלילות השלישיה
". כתב יעקב אשמן צייר מאיר שנהב


הגיבורים הם שלושה נערים ישראליים :כלונס ,ארוך וגרום ומשום כך שמו כלונס. אגס שמנמן וזללן ( זולל מזונות וזולל ספרים כאחד ) וננס הוא הקטן האמיץ שבחבורה ומה שהחסיר הטבע בגופו ,הוסיף לראשו ולמוחו :אין כמוהו מלא תחבולות
השלישייה בעקבות האוצר "מאת מאיר שנהב הארץ שלנו כרך ב' ב-29 חלקים .
25.7.51-1.5.52
זה היה סיפור הקומיקס ( או "סיפור ב"ציורים " כפי שכונה אז) ההרפתקני הראשון בעיתונות הילדים העברית ועסק בשלישית נערים ישראליים אמיצים ש יוצאת לחפש אחרי אוצר שודדים באיי שלמה .
.. מיד לאחר סיפור זה הופיע סיפור ההמשך שלו:
2. מסע השלישייה בספינת המרחב מאת יעקב אשמן ומאיר שנהב ב כרך ב גיליונות 22-50 ובכרך ג' מס' 1 ב-30 חלקים. זה היה סיפור המשך לסיפור הקודם שהפעם הופיע בו שמו של "יעקב " כמחבר. .
זה היה סיפור המדע הבדיוני הראשון בקומיקס הישראלי על מסעם של שלושה נערים לכוכב אחר ב"ספינת מרחב " ( המילה "חללית " עוד לא הומצאה ) . שם הם מוצאים עצמם מעורבים במאבק בין אנשי פלסטיק טובים ואנשי פלדה רעים, הנערים מסיימים את המלחמה באמצעות קרניים מיוחדות שנוצרו להפיץ שנאה בין הלוחמים אך גורמות להפיכת אנשי המתכת ל"טובים " לסיום המלחמה לפני חזרת הנערים לכדור הארץ .

\שנים רבות לאחר מכן באוקטובר 1967 חזרה השלישיה בסיפור אחרון על עלילותיהם "השלישיה בלב ברזיל" שתיאר את ) עלילותיהם של שלושת החברים, אגס ננס וכלונס, ביערות האמזונס. ובקרבות עם אינדיאנים ובחרקים טורפים למיניהם. המחבר והאמן הפעם היה דני פלנט , היתה זאת מחווה של פלנט בסיפור הקומיקס האחרון שחיבר עבור "הארץ שלנו " לאחר קריירה של שנים לשני סיפורי השלישיה של אשמן משנות החמישים ששימשו לו כמקור השראה בקריירה שלו . ( מעניין שכמעט במקביל הופיע בדבר לילדים בפעם האחרונה הגיבור הראשון שלו "אורי מורי ").
כמו במקרה של "מיקי מהו ואליהו " סדרה זאת היא חשובה לא כל כך בגלל האמנות והכתיבה שלה שהן אלמנטריות למדי כמו בגלל עצם הראשוניות שלה כסיפורי הרפתקאות "רציניים " על עלילות הצברים במרחבי העולם ובחלל  ששימשו  "כאב טיפוס" לסדרות מאוחרות ומורכבות יותר.

6. גידי גזר: עלילות מימי הפלמ"ח מאת יעקב אשמן ואלישבע נדל .

הארץ שלנו כרך ג 1953 חוב' 2-27 . עלילות גידי גזר הקיבוצניק בעל כוחות העל ( תוצאה של אכילת גזר ) במאבק בבריטים ובערבים ובמתיחות של "ההכשרה" בשנת 1946.

הפתיחה לסדרה המפורסמת ביותר של מגזין "הארץ שלנו" . לאחריה הופיעו סיפורים נוספים על עלילותיו של גידי במלחמת העצמאות ובמבצע סיני אלא שבהם איבד את כוחות העל שלו כדי שלא יראה כעולה יתר על המידה על הלוחם העברי הממוצע.

כמו אורי מורי שהיה בזמנו סמל "הילד הצבר " גידי גזר הוא סמל של הפלמחניק העליז והאמיץ ושום דמות בקומיקס לא סימלה את אב הטיפוס הזה יותר טוב ממנו.

7. גם אמנון במתנדבים: ספור על גבורת נער עברי בימי השופטים. מאת דוש ויעקב
אשמן הארץ שלנו כרך ד 4 1954 חוב' 21-40 ב-20 חלקים.
"בימי מלחמת סיסרא נער עברי וידידו המבוגר מרגלים בעיר הכנענית חצור , לומדים"
את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל וכך מסיעים לכוחות הישראלים.הקריקטוריסט הידוע דוש שזוהי אחת מיצירותיו הבודדות בתחום הקומיקס הקפיד בסיפור זה הקפדה יתרה ויוצאת דופן בקומיקס ישראלי על "אותנטיות" של הלבוש והמבנים וכלי הנשק הקדומים .

8.יואב בן חלב " מאת "גור". סדרה של פירסומות מחורזות לחלב שהופיעה בשנות השישים ב"דבר לילדים " ו"הארץ שלנו" ותיארה את הרפתקאותיו של הילד חובש כובע הטמבל יואב שלאחר שהוא שותה חלב מקבל כוחות על שעיתם הוא משמיד כנופיות שלמות של פושעים, מכשפים חייזרים כו'. בשנות השבעים הופיעה גירסה חדשה של עלילות יואב במגזינים לילדים שבה הפך לשחור שיער . ובשנות התשעים הופיע ב"עיתון ערוץ הילדים " סדרת המשך בשם "יובב בן יואב בן חלב" שתיארה את עלילותיו של הדור הבא של יואב.


9. "חללית הזמן "כתב וצייר אשר דיקשטיין . הופיע ב"הארץ שלנו" של 1964 וגם במגזין הקומיקס "בוקי". סיפור על משלחת שנוסעת בזמן שנוסעים בזמן לתקופות פרהיסטוריות פוגשים בדינוזאורים שונים ולבסוף נתקלים שם בחייזר חביב בעל שני ראשים. הסיפור הראשון של אשר דיקשטיין שכבר הראה תפיסה אמנותית חדשה בקומיקס מושפעת מאוד מהקומיקס האמריקני, אם כי נושא הסיפור של מסע בזמן לתקופות פרהיסטוריות היה נפוץ אז ב"הארץ שלנו " . הסיפור זכה לעטיפה מרשימה ביותר על גיליון של "הארץ שלנו ". תופעה שהייתה ונשארה נדירה.

"חללית הזמן " פורסם ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2014 

10. מסתורי היבשת האבודה.

כתב וצייר אשר דיקשטיין שהופיע בדבר לילדים של 1965. סיפור שהופיע בצבעים עלילות משלחת המגלה את שרידי היבשת האבודה אטלנטיס מתחת לים.אחד מסיפורי הקומיקס המקוריים היפים ביותר וגם הודות לשימוש בצבעים שהיה נדיר ביותר בתקופה זאת.

"מסתרי  היבשת האבודה" פורסם ברשת ב"יקום תרבות " בינואר 2015


11. דרך בורמה מאת מרדכי אלון .
הבחירה היא גם  מסיבות סוביקטיביות גרידא  דודי מוסה אשד ז"ל היה בין מגלי דרך בורמה .
העורך אוריאל אופק הגדיר את הפרשה כ"אחת הפרשות המרתקות בקורות מלחמת העצמאות מבצע שהציל את ירושלים הנצורה". בהקדמה לסיפור שהופיעה ב"דבר לילדים כתב אלון :" זה מכבר ביקשתי להחיות בצורה מוחשית את פרשיות הגבורה שהביאו לעצמאותנו. את הסיפור על דרך בורמה שמעתי מפי אנשים שחיו את התקופה הזאת .אני מקווה שיהיה זה הסיפור הראשון בסדרה המוקדשת לקוראים הצעירים ". התקווה הזאת לא הוגשמה וזה היה הסיפור הראשון ואחרון מסוגו מפרי עטו של נבון .
הסיפור הופיע ב-14 חלקים בגליונות 37-51 של הכרך בין ה-23 למאי וה-29 באוגוסט. והעיתוי הזה לא היה מקרי כלל . תקופת הופעתו של הסיפור הלא ארוך חפפה כמעט במדויק מאורעות כבירים באותה התקופה את תקופת ההמתנה והחששות מפריסת הגייסות המצריים של נאצר ליד הגבול את מלחמת ששת הימים ואת השבועות מלאי ההתפעמות מהניצחון שלאחרי המלחמה.
העורכים החליטו מייד להפוך את הפרשה ממלחמת העצמאות, שתוארה במאמר לסיפור מצויר כאמצעי עידוד וחיזוק מורל לקוראים על רקע האירועים הביטחוניים הקשים. וכך בזמן שבשאר עמודי הגיליון תוארו בכל שבוע האירועים הקודרים של ריכוז צבאותיו של נאצר, סגירת מיצרי טיראן, ולאחר מכן אירועי מלחמת ששת הימים והשבועות שלאחריה , בעמוד האחרון של כל גיליון באותה תקופה חזרו הקוראים לימי הגבורה של מלחמת העצמאות בשילוב שנראה בדיעבד כמתאים מאין כמוהו.
זהו אחד מסיפורי הקומיקס המעטים המתרחשים על רקע מלחמת העצמאות והיחיד שתיאר פרשה אמיתית פחות או יותר .
סיפור גילוי דרך בורמה תואר גם בסיפור קומיקס אחר ב"הארץ שלנו " ביוסקה מאיור שם יוסקה וחבריו הם שמגלים את דרך בורמה …)

"דרך בורמה " פורסם במלואו במגזין הרשת "יקום תרבות "


12. מליסלדה או האלים באים . מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן שהופיע בארץ שלנו של שנת תשל"ב .הרפתקאותיו של נער שיוצר קשר עם תושבי כוכב הלכת נוגה.ה"מאגנוס אופוס" של פנחס שדה כותב סיפורי הקומיקס המוכשר והפורה ביותר של שנות השישים והשבעים ב"הארץ שלנו". במהל הסיפור מבקר הנער בכוכבי לכת שונים ,הופך לגיבור על עם חזרתו לכדור הארץ ובסיום מיסטי ממש פוגש לבסוף ביוצרו "יריב אמציה "  ומקדים בכך בעשרות שנים את דמויות זבנג " שזכו גם הם ליפגוש ביוצרם

מכל בחינה סיפור המדע הבדיוני האולטימטיבי של עיתוני הילדים.

13. . יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972
" הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג. חוב' 20-51. תשל"ב חלק א."
וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס הופיעו בעיתוני הילדים בישראל ובשפה העברית בכלל . זהו "רומאן גראפי " אמיתי המתאר בצורה אפית את האירועים שהביאו לקום המדינה.מבחינת המחקר העצום שהושקע בו בכתיבה ואמנות אין לו כל מקביל  או המשך בקומיקס הישראלי .

14. אבירי הכותל המערבי כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.
18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.
סיפור קומיקס היסטורי על תקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של מנהיג הצלבנים גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים. הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים. .סיפור דרמתי מאוד .

15. חולות אדומים.   כתב פנחס שדה וצייר יורא רוטמן

.
"הארץ שלנו " כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים. 1974

יורם הוא סוכן חשאי אמיץ וחברתו התיכוניסטית רזיה ( כן יש משהו לא ברור ביחסים בין הסוכן המבוגר והנערה הקטינה )נלחמים באיומים שונים על המדינה והחברה הישראלית תוך הפגנת כוחות :אומץ לב ומחשבה מהירה
אוייבים :אירגון פשע טרוריסטי ,סוחרי סמים וכנופית פשע והצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים .
הסיפור האחרון בסדרה זאת שונה מכל מה שבא לפניו והוא מכל בחינה בלתי צפוי .. יורם ומנהיג כנופיה עזרא שאותו לכד בסיפור הקודם בסדרה והכניס לבית הסוהר  ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.
זהו סיפורו האחרון של פנחס שדה בקומיקס "שהוא סיפור הקומיקס היחיד על מלחמת יום הכיפורים ובו כבר מוצג יחס חדש הן לצבר הישראלי והן לחייל הערבי יחס שהוא שונה מאוד מבסיפורים קודמים .
עם סיפור זה פרש פנחס שדה מכתיבת הקומיקס ויש לראות בו סיומה של תקופה ועימו גם אני מסיים את הרשימה "חשלי של מיטב הקומיקס העברי בין שנות השלושים ושנות השבעים.

"חולות אדומים " פורסם ברשת ב"יקום תרבות " באוקטובר 2017

והנה רשימה של סיפורי קומיקס מקוריים חדשים יותר מעולים מסוגם :

  1. מסע אל החידלון" מאת שמעון וסרשטיין שהופיע בפנטזיה 2000 מספר 17 ב-1980. סיפורה של ספינת חלל זערורית שמגיעה אל נבכי הביוב של תל אביב.
    רב שאנן נגד בנו של גודזילה

     

  2. "מיסטר טי במזרח הפרוע" מאת מישל קישקה. הופיע בחוברות המגזין "משהו" ב-1988. סיפור ענק בהמשכים שבו מסטר טי נודד לתקופות שונות של ההיסטוריה כמו המערב הפרוע , הפלישה הצלבנית לארץ ישראל ולישראל של שנות החמישים שם הוא פוגש את בן גוריון . "רומן גראפי " אמיתי שמן הראוי שיצא לאור יום אחד כספר.
  3. "עולמות של קפטין שוורץ". מאת קובי ניב צייר נועם נדב. כולנו , חוב' 1-52 1985. קומיקס בשחור לבן על הילד
  4. "אורי צבי שנשלח בידי קפטין שוורץ לארץ הפילים ולמערב הפרוע . קומיקס מבדח ומקסים."עולמות של קפטין שוורץ " פורסם ברשת בארבעה חלקים ב"יקום תרבות
  5. "לחיות עם התנ"ך" של אפרים סידון ואבנר אברהמי. הוצאת כתר, 1987. 1990. יצא במקור סדרה בכתב העת "כותרת ראשית" שהופיעה תחת השם "התנ"ך ב-:954 פרקים". זוהי גירסה סטירית פרודית על התנ"ך שמתארת את גיבוריו כאנשים בשר ודם שלמעשיהם יש רלוונטיות רבה לזמנינו. הסדרה כיסתה את כל תקופת התורה מהבריאה ועד כיבוש הארץ בידי יהושע והייתה אמורה לכסות את התנ"ך כולו אך למרבה הצער הסדרה נקטעה באמצעה. בימי השופט יאיר הגלעדי.
  6. "רב שאנן נגד בנו של גודזילה" מאת דודו גבע, הוצאת מודן , 1993. עלילותיו של גיבור העל הישראלי האולטימטיבי במאבק כנגד משפחת דינוזאורים רצחנית שמאיימת על שלום היקום. ההומור המטורף של גבע בשיאו.
  7. "אהלן ואסאלאן במערב הפרוע. מאת קובי ניב ודודו גבע, 1985. צמד הבלשים השלומיאליים הקבוע של גבע מגיע למערב הפרוע ומשם לנשיאות ארה"ב, ומשם להחרבת העולם במלחמה גרעינית . שוב ההומור של גבע בשיאו. (כאן אפשר גם להזכיר את סדרת "יוסף " של גבע על עלילות פקיד אפור אבל לדעתי אין שם שום סיפור שמגיע לשיא של שני היצירות הנזכרות למעלה ).
  8. "פליטה". מאת אסף חנוכה. במחנה 7.9.94 סיפור סרקסטי שמתאר את קשיי ההסתגלות והקליטה של חייזרים עולים ממאדים ההופכים לחלק מצה"ל. הסיפור הופיע בגליון מיוחד על עולים בצה"ל.
  9. "גנרליסמו" מאת ירמי פינקוס. במחנה . 9.11.1994. סיפורו של תינוק שמכריז בפני סבתו שהוא המנהיג הספרדי פרנקו ומתנהג בהתאם. סיפור שמציג בצורה מצוינת את שיטתו של פינקוס : להציג ללא כל הסבר סיטואציה ביזארית וללכת איתה עד הסוף
  10. "המתופף הקטן"מאת רותו מודן. "במחנה" 15.2. 1995. סיפור מימי מלחמת העצמאות האמריקנית על נער שמתגייס לצבאו של וושינגטון וכאשר חוזר לבית אימו מגלה שהיא נכלאה בבית והפכה לשלד. סיפור שמעביר בצורה מושלמת את הסיגנון "הרטרו =ויקטוריאני אדוארדיאני " שהיה בולט מאוד בסיפוריה של מודן עבור "במחנה".הסיפור פורסם שוב ברשת ב"יקום תרבות "
  11. "אוסף השלדים"מאת ניל מנוסי. במחנה. 13.9.96 . סיפור מרשים על סבתא ששומרת על אוסף שלדים שאחד מהם קורם עור וגידים והופך לחיה מעופפת בזמן שהסבתא הופכת לילדה קטנה ורוכבת על החיה. סיפור זה של שישה עמודים
  12. אחד הארוכים שהופיעו אי פעם ב"במחנה " הוא נדיר בקומיקס הישראלי בכך שהוא כמעט פיוטי. "אוסף השלדים ""פורסם מחדש ברשת ב"יקום תרבות ב"נובמבר 2017
  13. "ציידי האבטיחים" מאת אתגר קרת ורותו מודן בספר "לא באנו ליהנות" מודן , 1996. סיפור של ילד שמוצא אבטיח אינטליגנטי נרדף בסיפור שהוא שילוב קרתי אופייני מאוד של ילדותיות ותחכום."ציידי האבטיחים " פרסם שוב ברשת ב"יקום  תרבות "
  14. "סמטאות הזעם" עם אסף חנוכה בספר בשם זה הוצאת מודן , 1997. על ילד שמתאגרף עם נער ערבי ביפו. סיפור
  15. שהוא אולי הדרמתי בכל סיפורי הקומיקס של קרת.

"פרופיל "107 . כתב אורי פינק וציירו קורן שדמי ומיכאל נצר ויצא בהוצאת מודן ב-1998. סיפור של היסטוריה חלופית על  ישראל שמוגנת בידי גיבורי על לא הרואיים במיוחד ובראשם הגלגול המודרני של גיבורו הראשון של פינק "סברא מאן". יצירת המופת של אורי פינק.

  1. (באדיבות בקבוק BakBook © )

     

  2. "זבנג הזהב" המיטב של 10 השנים האחרונות. 1999. עם שגיא בן נון. המיטב שבמיטב של סיפורי זבנג המרובים והמצליחים שפירסם פינק לאורך השנים וקשה לבחור בינהם סיפורים ספציפיים.
  3. "מסע הציד של באבא". מאת שי צ'רקה. מודן 2001. סדרת בבא על עלילות יהודי קדמון היא משיאי הקומיקס בשנים האחרונות בשימוש שהוא עושה ברעיונות דתיים ובהומור כמעט חילוני וסיפור זה שבו בבא מחפש אחר חיות דמיוניות המוזכרות בתלמוד הוא שיא הסדרה עד כה ומראה את ההתפתחות שחלה ביצירתו של צ'רקה.
  4. "ויקטור: חמישה סיפורים מצויירים". מאת אמני קבוצת "אקטוס" מירה פרידמן, ירמי פינקוס, בתיה קולטון, איציק רנרט, רותו מודן. הוצאת מודן , 2001 "אקטוס" הם קולקטיב של אמני קומיקס ישראליים שמפרסמים סיפורים בעיקר באנגלית אם כי לאחרונה יצירותיהם מופיעות גם בעברית. בספר זה מופיעות כמה מיצירותיהם הביזאריות שכל אחת מהן שונה מאוד ממה שנעשה בתחום הקומיקס אי פעם או זו מזו . יצירות שהדבר היחיד שמאחד בינהם הוא שם הדמות הראשית "ויקטור"..

תקוותי היא שבעתיד עם התפתחות הקומיקס בארץ יופיע עוד מגוון רב של סיפורי קומיקס מעולים.

עשרת הגדולים של צחי פרבר  עורך התערוכה

1. אורי מורי – בחרתי את הסדרה בגלל הקו ווירטואוזי של אריה נבון, בגלל שאורי מורי עצמו התמלא בקוצים ונשתל בטעות על ידי תייר בתור עציץ, ובגלל המשפט האלמותי של לאה גולדברג: "צבר אלי צבר מציץ, צומח ילד בעציץ: הרי זה נס, הרי זה פלא, היכן נמצא צברים כאלה?" משפט שצרב לראשונה בתודעה את יליד הארץ עם הצבר, והווה סמן ומתווה דרך עבור דור שלם.

2. מורי אורי פגע רע – בגלל התעלולים המרושעים ובעיקר בגלל הכיפה השחורה שלראשו, שרמזה על הצד האפל של הצבר (בעוד שהכובע החלוצי של אחיו הגדול אורי מורי, ביטא דווקא את הצד הבהיר והטוב).

3. אפרוח בלבולמוח – כיצד לא ניתן לאהוד אפרוח בן-ביצה המחבל תחבולות גובר על "תנינים עם צלב הקרס, תנינים משוריינים!" ומראה לקורא הצעיר שקרא את הדברים בזמן מלחמת העולם השנייה, כי גם יצור קטן וחלש פיזית יכול לגבור בכוח המוח על חיות המלחמה המשוכללות.

4. ברווזיים – צמד טיפוסים שאהובים עלי ביותר: אנוכיים, רעשנים וקולניים (מאוד אנושיים בעצם), והרפתקאותיהם מתרחשות כמעט תמיד בהקשר של מים.

5. סעדיה מרבדיה – בגלל שזה התימני הראשון (והאחרון?) שהופך לגיבור-על על מרבד הקסמים, ובגלל שבפרק הראשון, מגן המרבד על ראשו של סעדיה מפני הגשם. אכן, פעלול של גבורה הראוי לגיבור שכזה.

6. גידי גזר – בגלל "כיתת העצובים", חבורת לוחמים נועזים שהיו נעצבים אל ליבם כשלא היו נשלחים למשימות המסוכנות ביותר (והם כנראה לא נשלחו הרבה, אחרת היו נקראים בוודאי "כיתת השמחים").

7. צביקה צבר – אפשרות לראות את הניצנים של דודו גבע, ולהשתאות עד להיכן הוא עומד להתפתח.

8. מליסלדה, או האלים באים – פנחס שדה, היוצר עצמו, מופיע בפרק האחרון ומודיע לגיבורי הסיפור הנדהמים כי עבר זמנם וכי הוא לא יוסיף לספר עליהם עוד. צריך יותר מזה?


9. הרפתקאות ארנון עפרון וחבורת הפלא – בגלל הקו הנפלא, המעוגל והווירטואוזי של דיק קודור, שעושה בחלל כרצונו, עד שאנו שוכחים כי מדובר בדף דו מימדי.


10. אבירי הכותל המערבי – בעיקר בגלל תמונות הסיום, הלקוחה ישרות מתצלום ה"צנחנים בכותל" של דוד רובינגר, ומשלבת בין האביר הצלבני לחיילים המשחררים. שילוב יפה ונדיר עד מאוד בקומיקס של אז.

אלו הן הבחירות של יוצרי התערוכה ,הקוראים שראו את התערוכה ויש להם דעה בעניין מוזמנים גם הם לבטא את דעתם על המיטב שבמיטב של הקומיקס העברי.

ראו עוד

הקומיקס העברי -השנים הראשונות

מאורי מורי ועד צביקה צבר

שיחת הבהרה


המתרגם אליעזר כרמי בין אנשי הברודווי שאת סיפוריהם תרגם בשפה מיוחדת לו. ציור מאת מ.אריה .

אי אז בשנות החמישים השישים והשבעים יצר המתרגם אליעזר כרמי שפה וסגנון מיוחדים לו של שפה עברית בתרגומיו לסיפוריו של דימון ראניון על פושעי הברודווי בניו יורק.
כל מתרגם אחר היה מן הסתם מתרגם את הסיפורים לעברית "רגילה " ומתעלם מהסגנון המיוחד והעגה המיוחדת לפושעי ברודוי. ( ובעצם הייתה המצאתו המיוחדת של ראניון ,העבריינים ספק אם אכן דיברו כך במציאות ).
אליעזר כרמי החליט ליצור סגנון שווה ערך לשפה זאת בעברית ובהצלחה מסחררת .לעניות דעתי הוא הצליח בכך הרבה יותר מרניון עצמו.
אבל קרה מה שקרה וכרמי הלך בדרך כל בשר והשפה המיוחדת שיצר נשארה קבורה בכרכי תרגומי דיימון ראניון שלו .
עד היום .
בנו של אליעזר כרמי מפרסם כאן סיפור חדש הכתוב כולו בסיגנון המיוחד של "דיימון ראניון –אליעזר כרמי " וכרמי עצמו אף קשור לעלילה.  .
ולפחות סיפור אחד נוסף כזה יופיע באתר זה בהמשך .
כרמי אגב מדווח שהוא עובד בימים אלה על השלמת רומן היסטורי שכתב אביו על יפו במאה ה-19. ומתכנן לו ספרי המשך . אנחנו סקרנים לראות זאת. .

שיחת הבהרה
סיפור מאת כרמי איתן

יש בו ל'מוות' יכולת מופלאה להעסיק את כולנו גם אם איננו מעוניינים בכך כלל ועיקר. עובדה זו עומדת בניגוד גמור לאופיו של 'מוות' שאינו אלא טיפוס שקט, שונא כותרות וזרקורים, נעים הליכות ונוח לבריות. למעשה, הוא כל כך שקט ובלתי מורגש עד שאיש אינו מבחין בנוכחותו אלא רק אחרי לכתו. לכשעצמי אני מוצא בדמות כל כך שקטה ורגישה לפרטיותם של הבריות חברה ראויה באמת ובתמים ללגימה הגונה של בירה, מאחר ואין לי ספק שכך מנוחתי אינה מופרעת והנאתי מהלגימה הצוננת אינה מתקפחת כלל ועיקר.
והנה, למרות תכונות חיוביות אלה, הביקוש בציבור למפגש אישי עם 'מוות' דנן נמצא בשפל המדרגה ורק קומץ קטן של אזרחים טורח לפתוח את היומן ולסמן מועד נוח לפגישה איתו, וגם אז, התאריך המיועד רחוק ככל שניתן עם הערה בצד שהתאריך יכול להשתנות ולהידחות בגלל עניינים חשובים יותר או בלתי צפויים. גם באותן הזדמנויות מיוחדות ונדירות בהן אין כל שינוי בתאריך, ממשיך 'מוות' להפגין אבירות ראויה לציון, וברוב המקרים מסרב בנימוס רב, להטריח את המבקשים לראותו. מסתבר, שרק כאשר מאן-דהוא מביע רצינות כנה באמת ובתמים ביחס לרצונו ליציאה לטיול יד ביד, נענה 'מוות' להזמנה ומגיע בדיוק בזמן שנקבע.

פעמיים בימי חלדי יוצא לי לעבור ליד מעונו של ברנש ולחוש בקור מוזר ולא שיגרתי העוטף את המקום. רק למחרת היום מתברר ש'מוות' אכן ביקר כאן וההוכחה לכך ניתנת על גבי מודעות האבל התלויות בחזיתות הבתים. תחושה מוזרה ומקפיאת דם זו נצרבת מאז היטב בזיכרוני וככל שאני עושה מאמצים להדחיקה כך היא נאחזת בתאי האפורים עמוק עוד יותר. משום כך, אינני רואה כל טעם ותועלת בהתחקות אחרי 'מוות', וכיצד הוא מתפנה לכמה רגעים מעיסוקיו הרבים לטובת פגישה בארבע עיניים. מה גם שבעירנו התעניינות מיוחדת במעשיו של אחר או הצצה ביומנו נחשבת לחוסר נימוס ואפילו פגיעה גסה בפרטיותו.
לאחרונה נשמעות פה ושם טרוניות ואפילו טענות בגין חוסר התחשבות מסויים של 'מוות', מאחר והוא מצליח לא פעם לגרום לשיבוש התוכניות של ברנשים וחתיכות. מסיבה זו ומעוד רבות אחרות, נתפס תחביבו המוזר לטמון אזרחים רבים עמוק עמוק באדמה בטרם עת ועל לא עוול בכפם כמעשה חמור ואולי אפילו נבזי. ביני לבין עצמי אני סבור שמקורן של טענות אלה אינו אלא חישוב זמנים מוטעה או פשוט עניין של עיתוי לא מוצלח ולא יותר. וכדי לא לפגוע באופן בוטה, או בכל אופן שהוא, ברגשותיו של 'מוות', אני חייב לציין לזכותו את כל אותם מקרים שבהם הוא רק חולף סמוך, מאותת בדרישת שלום קרה "אני כאן", קוטף לעצמו מנת חיים הגונה של ברנש כזה או חתיכה אחרת, וממהר להסתלק כדי להספיק ולהגיע בדיוק מופתי למקום בו אישיות מסויימת מחליטה לחבוט את ראשה במדרכה שניות ספורות לאחר שרגליה עוזבות לעולמי עד את מרפסת הקומה השלושים.

בעניין אחד אין עוררין. יש לו ל'מוות' חוש הומור מפותח, ובמיוחד הוא כרוך אחרי הפתעות. "השליפה" היא אחת ההפתעות היותר מפורסמות של 'מוות' והיא מתבצעת בדרך כלל בעיצומה של חגיגה גדולה שנערכת לכבוד ברנש או פרגית ולעיתים נדירות יותר, של שניהם גם יחד. "השליפה" איננה אלא מחטף נשמות זריז ומפתיע ש'מוות' מארגן כדי לעורר את מצב רוחם של החוגגים ולהעניק להם את הזכות להיות נוכחים באירוע בלתי נשכח בעליל הזוכה למחרת היום לסיקור נרחב בעיתונים. לטענת בריות רבות מקפח 'מוות' בתעלוליו את הנאתם ובלי משים מבטל כהרף עין את השמחה הרבה. יתכן ויש בכך מידה של חוסר התחשבות ואולי אפילו הומור מעוות, בייחוד בהתחשב בעובדה שבאותה חגיגה גדולה הושקעו ממון רב, מחשבה מעמיקה, טרחה רבה ואוסף מרשים של כוונות טובות. למען האמת, תעלולים והפתעות כמו אותה שליפה מהוללת, מעוררים אותי למחשבה שנייה בדבר הבילוי המשותף שאני מייעד לנו, אפילו שקשה מאד למצוא בימים טרופים אלה חברה שקטה ממנו ללגימת בירה הגונה.
אינני יודע אם בכל אותם מקרים בהם 'מוות' עובר לידי, קוטף אישיות ומנופף לי בדרישת שלום קרה, הוא אינו מנסה לרמוז לי שרצוי לפנות זמן ביומן מאחר והמפגש שצפוי לי ולו בארבע עיניים קרב ובא. בעצם, מאחר ונקודה זו מטרידה אותי עד מאוד, אני מגיע למסקנה שאם ברצוני תשובה מהימנה, כנה ואמיתית רק 'מוות' בכבודו ובעצמו מסוגל לפתור את התעלומה.
ובכן, קבלת תשובה מפיו של 'מוות' היא עניין רציני שכרוך לעיתים בתשלום גבוה ויקר שרק מעטים מוכנים ויכולים לשלם. למעשה איש אינו רוצה להתעסק עם 'מוות' שלא לצורך ובוודאי שלא לגרום לו להתייצב בפניהם כדי להביע כלפיו טרוניה כלשהיא. זאת ככל הנראה הסיבה בגינה עורכי עיתוני הבוקר עצמם מעדיפים לוותר מדי יום ביומו על שני עמודים המיועדים לפרסומות שמכניסות לקופתם מרשרשים רבים, ולהקדישם במקום להצגת רשימת הישגיו של 'מוות' ביממה שחולפת. כשלעצמי, נהיר לי שיש כאן סוג של שיתוף פעולה בין אותם עורכי עיתונים לבין 'מוות' מאחר ובסופו של דבר, רגע לאחר חתימתו של עורב הרפואה על תעודת המשלוח של אותו בר-מינן, ממהרים קרובי משפחתו להוציא מזומנים מכיסם בעבור פרסום ידיעה במדור הקבוע בן שני העמודים בדבר עזיבתו של הקורבן את העולם לבלי שוב.

זהו מצב הדברים ביום בהיר אחד, כאשר בניגוד לכל תוכניותי המיועדות במיוחד לימים בהירים, אני מוצא את עצמי יושב במסדרון שכולו צבוע לבן בבניין אפור המאכלס רופאים, אחיות וחולים רבים. מסדרון זה רחב וארוך מספיק כדי לאפשר למבקרים השונים לשהות בו כל עוד יקיריהם נתונים תחת סכין המנתח�
�ם. במקרים רבים מנוצל אותו מסדרון לבן כמקום בו הבריות יכולות להזיל דמעה ללא מפריע ולהתפלל ליושב במרומים כדי לבקש ממנו אישור וסימן כלשהו שיקירם אינו נמצא דווקא באותו יום בסידור העבודה של 'מוות'.
משחר ילדותי אינני מרבה לשאת תפילה לבורא עולם. למעשה, יש לי אליו כמה וכמה שאלות נוקבות ונושאים חשובים ללעוס ולעכל יחדיו. מאחר ובאותם רגעים העניינים שביני לבינו חמים מאד מאד, וכולי עסוק בשיגור טענות קשות כלפיו, אינני מרגיש את המשב הקריר שחולף בסמוך נושא איתו למרומים את נשמתו של אבי שבוחן באותם רגעים ממש את התושיה ואת הידע ברפואה של פרופסור אחד ושלושה רופאים. והנה לך שליפה אמיתית כפי שרק 'מוות' מסוגל לבצע. אין לי ספק שאלמלא 'מוות' תופס את אבי בשעה לא נוחה, מרוכז כל כולו בעניינים רציניים ביותר כמו תחזוקת החיים עצמם, הוא מארגן לו ל'מוות' מתיחה ראויה וחומק לו מבין האצבעות. למעשה, מתוך היכרות אישית ארוכת שנים אני יודע אל נכון שאלמלא המצב הרגיש בו נתון אבי, במקום שליפה, 'מוות' זוכה לראות רק את האצבע האמצעית מנופפת לו לשלום בליווי פרץ צחוק רם.

אינני רוצה לפגוע ברגשותיו, אך אני סבור שהשליפה שהוא מבצע מאחורי גבי הינו תרגיל ערמומי וחסר כל התחשבות, ולמען האמת, בכך נפגמת מעט הדעה החיובית שיש לי עליו כטיפוס נעים הליכות, שקט ונוח לבריות. בשליפתו, מערער 'מוות' את חייהם של רבים, גורם לצער עמוק ולתסכול רב. מכריו של אבי אינם מקבלים את העניין ברוח טובה ולמעשה הם, ובעיקר הן, דואגים להביע את חוסר שביעות רצונם בצעקות רמות ואפילו בבכי ודמעות. היבבות שאני שומע נוגעות לליבי מאד מאד, ובדיוק שם באיזור של הלב, אני משתכנע שעלי לפגוש את 'מוות' ולנהל איתו שיחה גלויה, כנה ואמיתית. כמובן שזו אינה שיחה שגרתית בין שניים המעוניינים ללבן עניין כזה או אחר, ובודאי שאין בדעתי לידע מראש את 'מוות' דנן שמחכה לו זימון לבירור על מעשיו. אמנם קיים כאן סיכוי סביר בהחלט ששיחתנו עלולה להסתיים בטיול משותף עם 'מוות' ללא דרך חזרה, אך הנושא חם מאד ואפילו קצת לוהט. איסוף אינפורמציה בנושאים כל כך רגישים אינה נחשבת בחוגים רבים למלאכה קלה כלל ועיקר, אך במהלך שבעת הימים בהם באים כולם להזיל דמעה ולשאת בצוותא תפילה, נופלת לידי הזדמנות פז לראיין כמה ברנשים נעימי הליכות הידועים כמעורים היטב בתוכניות העבודה של צבא השמיים. הסברה היא שלחלקם יש אפילו את האפשרות להיפגש מעת לעת עם המנהל הראשי שם למעלה ולהחליף איתו כמה מילים על עניינים שמתרחשים כאן למטה. אינני מתקשה במיוחד במלאכת הזיהוי של טיפוסים אלה מאחר ורובם חובשי כיפה או כובע לראשם, כנראה מפני השמש הקופחת, הם לבושי שחורים, צנועי הליכות ותמיד, אבל תמיד, יש להם תשובה לכל שאלה. משום כך אזרחים רבים מעניקים להם את התואר – המחזירים בתשובה. ובכן, מאותן שיחות חשאיות ובירורים שאני מקיים מתחוור לי ש'מוות' ממונה לא רק על איסוף הבריות ונשיאת הפנס המאיר באלומה זוהרת את דרכם לעולם שכולו טוב, אלא הוא גם זה שמשגיח ומוודא שאף אחת מאותן נשמות, טועות וטהורות כאחת, אינה חוזרת בה מכל העניין ויורדת לדווח ליושבים בתחתונים מה מזג האוויר שם למעלה. כנראה שתהליך בחירת התאריך המתאים לשליפה, ארגון שיירת האסופים והמסע למעלה כרוכים בכאב ראש אמיתי ואולי אפילו בהוצאות כבדות ועל כן מקפיד 'מוות' שלא לחזור על אותו תעלול פעמיים ולשלם בגין כך הוצאות כפולות. זאת פיסת מידע חשובה לכל הדעות משום שהיא מצביעה על המקום הבטוח בו אני מוצא את 'מוות' – בית העלמין שם קבור אבי.


וכך, בשעת חצות של אחד מלילות הירח המלא, אני מתיישב על אחד ממצעי האבן המצויים לרוב בבית העלמין מנהל עם עצמי קרבות עזים כשבמרכזם הסוגיה אם להישאר או לאסוף את רגלי ולהתקפל מהמקום במהירות שאינה מביישת צ'יטה מורעבת. ובעוד חלק מהקולות טוענים בעד וחלקם זועקים נגד נתקף עורי בצמרמורת מקפיאה כתוצאה ממשב חרישי וצונן המבשר לי ש'מוות' בסביבה. הוא כנראה עסוק עד מעל לראש ומרוכז כולו בספירת מלאי, וזאת ללא ספק הזדמנות פז מאחר ואין לך רגע מתאים יותר להפתיע מאן-דהוא מאשר הרגע בו הוא סופר ועורך מסדר נוכחות.
'מוות' אני קורא לו, "אמנם אני מתכנן ביום מן הימים לשבת איתך ללגימה הגונה של בירה אך כרגע יש לי עניינים חשובים ודחופים יותר ולכן אני שומר את הזכות לפעם אחרת. וכעת, אני מבקש להחליף איתך מילה בנושא דחוף, בעיקר משום שלדעתי נופלת אצלך טעות קטנה וזה המקום והזמן לתקן את המעוות."
"כרמי ג'וניור, נכון?" שואל אותי 'מוות' בקול רגוע בעודו פונה מעיסוקיו ומתקרב אלי, "הבן של כרמי הזקן. אכן, איש חביב הוא אביך, שנון, מלא בחוש הומור ומתיחות לרוב. אין פלא שאתה מוצא אותי כאן. אני נאלץ להשגיח עליו אישית מאחר וברור לי שאם אני מוריד ממנו עין ולו גם לרגע אחד הוא מארגן לי תעלולי התחמקות ממסדרי הנוכחות שאני מקיים ואולי אפילו מצליח לעורר לי את המתים ששוכבים כאן בשקט ודממה מאז זמן רב."
"ובכן 'מוות' ", אני מצהיר, "אני שמח שאתה פותח בנושא. זהו בדיוק העניין לשמו אני מחכה לך כאן כבר שעות רבות. אני יודע שהינך טיפוס עסוק מאד מאד, וזאת ככל הנראה הסיבה מדוע אינך מרבה לנהל שיחות עם בני תמותה כמוני. כמו כן," אני מוסיף בעוז ומכריז "נהיר לי היטב שאתה מסוגל ברגע זה ממש להעלות אותי על הדרך שאין ממנה חזרה. אולם, כפי שעיניך רואות, אני כאן לבדי ללא כל תמיכה ועזרה, שם את נפשי בידי – או יותר נכון בידך – מתוך תקווה שדעתי עליך כברנש הגון העובד לפי תוכנית מסודרת וקבועה מראש אכן מוכיחה את עצמה כנכונה ואינך מבצע לי תעלול שליפה, לקיחה או חילוץ בטרם עת."
"ג'וניור,"
מפזם לי 'מוות', "אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאינני שולף אותך מכאן לשום מקום אחר. היום כל כולי עסוק בספירת מלאי ומכיוון שכך, פנקס הכתובות לפיו אני מבקר את הבריות השונות אינו מצוי עימי. ואכן אתה צודק, עלי לבקר עוד הלילה בבתי עלמין נוספים ועל כן אני מבקש שתזדרז לפני שמשהו כאן פוקח עיניים ולמארגן לי מהומה אמיתית. רק אתמול, בעוד אני עמל על הדלקת מערכת התאורה הזוהרת שתאיר את דרכם של המנוחים, קופצת נשמה אחת ועושה לי אחורה פנה וחוזרת לה לגוף החולה וחסר התקנה ממנו אני שולף אותה. כמובן שאינני יכול להפקיר את היתר לנפשם ועל כן, אני מוותר מראש על אפשרות של מרדף. למזלי אני מספיק למחוק לאותה נשמה מהזיכרון את הדרך למעלה כאשר רק האור הלבן נשאר חקוק בתודעתה כדי לסנוור את עיניה. אל תשאל איזה צעקות אני חוטף מהבוס הגדול על המשלוח החסר, הפגיעה באמינות כלפי ספקים כמו החבורה מקדישא שחופרים קבר לשווא ועל ההוצאות המיותרות שיוצרות בעיה בתזרים המזומנים".
" 'מוות', אינני מתכוון להוסיף על צרותיך ובודאי שלא לפגוע במערכת היחסים בינך לבין ה'ביג-בוס', במיוחד עכשיו כשאני יודע שהוא יכול לעשות לך את המוות," אני מצהיר בקול,
"ולכן אני ניגש ישר לעניין. התעלול שאתה מבצע לאבי מאחורי גבי ממש, נחשב בעיני רבים לחוסר התחשבות מופגן. ממש לא ראוי לאישיות נכבדה כמוך לחלוף על פני כשאני עסוק בשיחה עם הבוס שלך, לנצל את מצבו התשוש של אבי ולקלף אותו מעל מיטת חוליו למסע כל כך ארוך, מתיש ומייגע. הרי ברור לך שמסע כזה יכול להזיק לבריאותו עוד יותר. וכאילו לא די בכך, אני יודע אל נכון שהוא מצוי באותה עת בעיצומה של כתיבת רומן גדול, סיפור שכל חייו הוא חולם לכתוב ואתה למעשה קוטע את המלאכה ומשאיר את גיבורי הסיפור יתומים ומבולבלים ללא שום סיכוי למצוא את דרכם בעתיד. ומה עם האכזבה שאתה מארגן לרופאים שכל כך טורחים ועמלים להעניק לו עוד תקופת חיים הגונה, ואינני מזכיר כלל את היגון הרב, הצער והסבל שאתה גורם לקרובים, לחברים ולמשפחה כולה. מה קורה איתכם שם למעלה, אי אפשר לארגן את אירועי הפרידה כך שרק בר המינן נושא בהוצאות ובהפקת האירוע? מי לדעתך משלם על מודעות האבל, ממש פירסום חינם לברנשים וחתיכות שלא מסוגלים להפיק ממנו כל תועלת. כל אלה מעלים בקרבי את התחושה שאולי כל עניין השליפה של אבי מקורו בטעות ואתה בכלל מתכוון לפנות חולה אחר ממיטה סמוכה…" אני משתתק מאחר ו'מוות' נועץ בי את ארובותיו במבט צונן עד שלרגע נדמה לי שנשמתי פורחת ומוצאת לה מסתור ומחסה מתחת לאחת מהאבנים הכבדות הרבות המצויות באותו בית עלמין. "ת'שמע ג'וניור," מצהיר בפני 'מוות', "הטרוניה שאתה מעלה בפני אכן מצערת אותי עד מאד, אולם אני מארגן טיולים לשמיים כבר שנים רבות ועד כה לא שמעתי על מקרה אחד שחלה בו טעות. תגיד לי אתה," ממשיך 'מוות' את הסבריו, " כמה פעמים שמעת ברנש או פרגית זועקים למרומים 'שאני אמות' או 'קח אותי במקומו'. ביני לבינך, פעמים רבות ההפצרות נשמעות כל כך נרגשות ואמיתיות עד שאני נאלץ לעבור עם בוס הגדול על הרשימות ולבדוק את האפשרות להיענות לפחות לחלק מאותן תחינות. ומה קורה לדעתך כמה ימים אחרי שאותם מגישי �
�קשה ללקיחה או חילוץ נרגעים? הם מאוהבים מחדש בחיים ואם אני בא ומציע להם טיול למרומים הם מסרבים בכל תוקף ואפילו מכחישים שאי פעם הם גילו התעניינות בדבר. הריני מצהיר בפניך ובפני כל הברנשים והחתיכות שנחים כאן את מנוחת העולמים שלהם, ומבטיח לך נאמנה ששליפות, בניגוד למה שאתה חושב, מתבצעות מתוך שיקול דעת כבד ומעמיק ביותר. הנה, אתה רואה לימינך את שוורץ תנצב"ה," מצביע 'מוות' על מצבת אבן מהודרת וכפולת מצע, "מיד עם החילוץ שאני מארגן לו פוצחת אשת חיקו הנצחית ביבבות קורעות לב ובפיה גם טענה קשה שלא מפרידים כך בני זוג הכרוכים יפה יפה זה אחר זו במשך עשרות שנים. היא אינה מפסיקה למרר בבכי, ובקשותיה ותחנוניה שאצרף גם אותה לאותו טיול מאורגן מגיעות עד למצב של קריעת בגדים. ובכלל, כל העניין שבעלה קופץ ללא כל הודעה מראש ויוצא לו לסייר במרומים ומשאיר אותה מאחור להשגיח על הילדים, נכדים ושאר סידורים שברנשים וחתיכות מטפלים בהם בעודם בחיים אינו נראה לה כלל ועיקר, ובעצם, כל היא טוענת, נופלת על ראשה טרחה רבה מכפי שהיא מסוגלת לשאת. והנה, בתום שבעה ימים של יללות בלתי פוסקות המטרידות את מנוחת השכנים באמת ובתמים, היא עושה מעשה, פזיז לדעתי, ומתפגרת לה ולא מותירה לי כל ברירה אלא לאסוף את נשמתה שמסתובבת לה ברחוב ללא גוף להשתכן בו."
" 'מוות' " אני מצהיר, "זהו באמת ובתמים סיפור נוגע ללב, אולם הוא רק מחזק את ההנחה שלי שהינך טיפוס טוב לב בסיכומו של דבר, אולם עדיין…" מוות מסמן לי בידו לחדול ומיד הוא ממשיך, "אמת ויציב, נוגע ללב המקרה, אולם כאן רק מתחילות הצרות האמיתיות," מקונן באוזני 'מוות'. "מסתבר שאותו שוורץ קשישא, מייחל כבר שנים להזדמנות שמאפשרת לו לתפוס קצת מרחק מאשת חיקו, ובסתר ליבו הוא אף זומם לא לחזור כלל כדי למנוע סופית את האפשרות שהוא מוצא את עצמו ביום מן הימים קשור כבעבר בחבל הטבור לחיקה של אותה עגבניה משומשת. והנה, לא חולפים להם שבעה לילות מאז ההמראה שאני מארגן לו, וכבר הוא מוצא את עצמו במיטה כפולה, שוב שרוע לצד אישתו, הפעם לעולם ועד וללא שום אפשרות לחמוק לביקור חטוף אצל אחת מהפרגיות הצעירות והעסיסיות שמשתקעות וקובעות כאן את מקום מגוריהן ואולי אפילו משוועות לקצת חברה ושעשוע. צעקות השבר של הגברת שוורץ לאחר מותו של בעלה האהוב מתגמדות למול השערוריה ששוורץ עצמו מארגן לי כאן לאחר בואה אליו."

 
"אין ספק שמתרחשת כאן טרגדיה נוראית ואתה נקלע לעסק ביש רציני ביותר," אני מפזם באוזני 'מוות'. "אכן כך," נאנח 'מוות' בקול יגע, "אבל, כרמי ג'וניור, אתה מפספס את הנקודה החשובה. אני מנסה בעצם להסביר לך שתמרוני הלקיחה, החילוץ והשליפה שאני אישית אחראי על תכנונם וביצועם, אינם בהכרח רעים וזדוניים כפי שכאן אצלכם למטה נהוג ומקובל להסתכל עליהם. הם אפילו לא הומור שחור או מוזר כפי שכמה אזרחים סבורים. מכאן אתה בוודאי מבין שתמרונים אלה הרבה יותר מורכבים, עדינים, רגישים וסבוכים מכפי שזה נראה, ולכן, בלתי אפשרי למי שאינו אמון על מלאכה זו לרדת לעומקם של דברים ולהבין את הסיבות ועל אחת כמה וכמה את העיתוי.
ובנוגע לאביך, תיבדל לחיים ארוכים, אכן אתה צודק. בעת שאני מסייר לי לתומי במסדרונות אותו מוסד רפואי בו מבלה אביך את ימיו האחרונים, אין הוא מופיע כלל בסידור העבודה שלי לאותו יום. למעשה, אינני מסייר כדי לדוג לי בר מינן פה ושם ואולי גם לסגור חשבונות עם כמה מהנוכחים. עיקר מעשי באותו יום מיועדים לארגן את סידור העבודה למחר ולוודא שלא נופלות כאן טעויות מהסוג שאתה מציין בפני. אולם, כאשר אני משגר מבט חטוף אל גיליון המחלה של כרמי הזקן ברור לי שאנחנו צפויים להיפגש תוך זמן קצר ביותר ויתכן שאני אפילו מוזעק לאחד מאותם ביקורים ליליים השנואים עלי כל כך. ובעוד עיני מפענחות את כתב החרטומים שרק רופאים ורוקחים מסוגלים לפעניח ולהבין, מצייץ אלי אביך הפצרה כנה ואמיתית שכמותה אינני שומע כבר שנים רבות. " 'מוות' " הוא לוחש אלי, "פעמים רבות מידי אני מאכזב אותך בכך שאינני רוכש כרטיס לטיולים שאתה מארגן למרות שהם מוצעים לי חינם אין כסף. פעם אחת זה במדבר המערבי בעיצומה של הפגזה גרמנית על שוחות החיילים הבריטיים ממנה אני יוצא ללא שריטה, ופעם זה במלחמת השחרור. זכורה לי היטב גם אותה הפגנת סטודנטים בעת בילוי בספרד, אליה אני נקלע בטעות ואגב כך חוטף כדור גומי הישר בין הצלעות ורק השד יודע מה מונע מבעדי לחטוף את מנת העופרת שנשפכת שם מקני הרובים של מפזרי ההפגנות. האמת, בחשבון פשוט, לדעתי אני חייב לך את חיי. דברים אלו שמפזם לי אביך באותם רגעים, "מצהיר 'מוות' באוזני, "נוגעים לליבי מאד מאד, ואז הוא קופץ ומודיע לך כך: ובכן, 'מוות', ברור לי שהעניינים שלי כאן אינם מתנהלים כפי שהייתי רוצה, ולדעתי אנחנו צפויים להיפגש כבר בקרוב. ומכיוון שאין בדעתי לעזוב את העולם ולהשאיר אחרי חובות, אני מבקש ממך במעט הכוחות שנותרו בי, קח אותי איתך עכשיו. כך אתה גואל אותי מכאבי לפיתת הצבתות של הסרטן שמשתקע ומתנחל בבטני ולא פחות חשוב, כך גם אינני חייב לך יותר דבר."

אלה הן כמובן תגליות מרעישות ששופכות אור חדש על כל האירועים האחרונים. אולם בטרם אני מספיק לעכל את החדשות ממשיך 'מוות' ומצהיר באוזני, "נהיר לי כשמש בצהרי אותו יום בהיר בו אנחנו יושבים ומעלים-גירה אביך ואני, שגופו אינו מסוגל עוד לשאת את נשמתו ולהסתובב איתה בכל אותם מקומות שהוא חפץ לבקר. בעצם, המצב כל כך ירוד עד שהגוף החלוד בעצם מונע מאביך אפילו את מלאכת הכתיבה שמשמשת בנאמנות רבה כתמצית חייו. וככול שאנחנו מלבנים את העניין לעומקו ומחשבים את הסיכויים לחיים ראויים, מתברר לי שאני עושה לאביך טובה גדולה בכך שאני שולף אותו לא רק מגופו הקורס אלא גם מידיהם של אותו פרופסור ושלושה רופאים. רביעיית 'אסים' זו שאולי מצליחה לשמור על נשימת חוטמו אך בה בעת הם גורמים לו לפגיעה של ממש בציפור נפשו עד לכדי לעלבון צורב. שהרי אין לך דבר גרוע יותר מנשמה שרוצה לראות עולמות, לכתוב ספרים, להצחיק את הבריות ואילו גופה אינו מאפשר לה אפילו להרים את ידה ולסמן – די, לא עוד."
" 'מוות'," אני מכעכע בקול צרוד וחנוק מדמעות, "אתה מעניק לי עכשיו טלטלה וחיבוט רציניים באמת ובתמים. מעולם אינני משער לעצמי עד כמה רגישות נדרשת בטרם השליפה מתבצעת. ואכן, אין לי ספק שבמקרה של אבי התעלול אינו שליפה כלל ועיקר אלא חילוץ טהור המבוצע במקצוענות ראויה לתשבחות. ועל כן," אני ממשיך לזמר באוזניו, "אני סבור שמגיעה לך ממני התנצלות הן בגין הטלת הספק ביושר מעשיך והן על הזמן שאני גוזל ממך לשווא – זמן המיועד לטיפול בנשמות אחרות שכמהות לפגישה איתך לא פחות ואולי אפילו יותר ממני. ומכיוון שהשעה אכן מאוחרת ועוד מעט השמש כבר זורחת, אני מחשיב את עצמי לבר מזל גדול אם אנחנו נפגשים בהזדמנות ללגימה הגונה של בירה – אני משלם."
"כרמי ג'וניור," מודיע לי 'מוות', "התנצלותך מתקבלת, חברתך נעימה לי מאד מה גם שאתה מתגלה כאיש שיחה לבבי בהחלט. אכן, אני שמח מאד לקבל את הזמנתך אבל כעת, עלי להיות בקצה השני של העולם ולכן אנחנו נפרדים. יחד עם זאת, אינני בטוח כלל ועיקר שבן אנוש כלשהו, למעט אביך אולי, שמח לשמוע ממני את הברכה – נתראה בקרוב, ועל כן אני מסתפק באמירת שלום בלבד."

כך, בעוד 'מוות' מטפל בעניינים דחופים בחלקו האחר של העולם, אני משאיר את הזוג שוורץ להתבודד עם עצמם וללהג אחרי פרידה בת שבעה ימים על כמה עניינים שבינו לבינה, ומנצל את ההזדמנות לאסוף את עצמותיי ולהתקפל לביתי. והרי אין לך תענוג מרגיע יותר בבוקרו של יום מאשר לגימת קפה ריחני תוך כדי הצצה בעיתון הבוקר. כדרכי, מכל המדורים, הראשון אותו אני קורא ביסוד
יות רבה הוא מדורו של 'מוות' שם מפורסמים ברבים שמותיהם של הברנשים והחתיכות שהוא שולף או מחלץ ביממה האחרונה. עיני בוחנות כל מודעה ומודעה מאחר ונהיר לי שגודלה של מודעה מרמז עד כמה אותה אישיות חשובה ומוערכת, כאשר לפתע נופלות ארובות עיני על משבצת קטנה עטופה במסגרת שחורה כמקובל באותו מדור וכתוב בה כך:

 

אתה תקבע היכן
אני אחליט מתי

 שלך לעולמי עד
'מ'

ראו עוד

אליעזר כרמי :המתרגם שהמציא שפה עברית

ברנשים קשוחים עם לב של זהב

השומרית האחרונה : על ש.שפרה

 

 

 

ש.שפרה משוררת ושומרולוגית. ציור מאת מנשה קדישמן.

ש.שפרה אחת המשוררות הבולטות של ישראל ידועה לא פחות בחוגי המבינים כ "שומרולוגית " דהיינו חוקרת התרבות המסופוטמית הקדומה של שומר אכד ובבל . ותרבות זאת הטביעה את חותמה בצורה עמוקה על מחשבתה ויצירתה כפי שמראה ספר חדש שפירסמה על תרבות זאת ""המילים ככישוף והכישוף שבמילים – שיחות על ספרות המזרח הקדום ".

מי שבחר לקרוא בשם תמוז לכור
המוות לא קרא נכון את השורות …
(ש. שפרה קטע משיר)

יש מי שמכנה את המשוררת ש. שפרה (שם העט של שפרה שיפמן לימים שמואלביץ) "השומרית האחרונה" בגלל התעניינותה החקרנית והתמקדותה יוצאת הדופן בתרבות המסופוטמית הקדומה, זו המוכרת כתרבות העמים השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים. ישנם הרואים בש. שפרה את נוצרת הלהבה הראשית של תרבות עתיקת-יומין זו בישראל של היום, זו שלרוב אינה מגלה עניין רב בעמים עתיקים אלה ותרבותם, מה עוד שאלה כידוע אינם זכורים לטובה בגלל ההגליות שלהם את עמי ישראל ויהודה.

מעבר לצמצום ראייה זו מעדיפה ש. שפרה בכל אופן לזכור ולהזכיר את בני העמים האלה לא רק בגלל הקרבה "הגנטית" השורשים המשותפים להם ולעם ישראל אלא בגלל היותם מניחי יסודות תרבותו.

המשוררת השומרולוגית

ש.שפרה.

לפחות באמאזון חנות
הספרים הוירטואלית מישהו
התיחס אלי באופן אישי
מאוד, לא וירטואלי ,קרא לי
בשמי ,למד את טעמי
הספרותי ,וטרח
להוסיף על הרשימה
שהזמנתי כהנה
וכהנה גלגמש המלך
לילדים ,כל לוח
סיפור לעצמו ,ולמבוגרים –עשתר ולמה
ירדה לשאול ומה קרה
כשעלתה ממנה ,בניתים
יש לי תשובה רק לשאלה
הראשונה .
ש.שפרה.

דברי המו"ל ישראל זמורה על ש.שפרה באחד מספריה הראשונים.

ש. שפרה מוערכת כאחת המשוררות הבולטות כיום מבין בנות דורה ובשנת 2007 יצא לאור ספר שירים נוסף שלה "משי לחשת לי" (בהוצאת זב"ם) שזכה כמו ספרי שירתה הקודמים בביקורות מחמיאות. אבל היא יוצאת דופן בהתמקדותה המעמיקה והיסודית בתרבות קדומה שרק מעט ממנה גלוי וידוע לציבור הישראלי, גם בקרב חוגים שהשכלתם יותר רחבה.

 

לאחרונה יצא בהוצאת האוניברסיטה המשודרת ספר חדש שלה ויוצא דופן בהשוואה לכל קודמיו: "המילים ככישוף והכישוף שבמילים – שיחות על ספרות המזרח הקדום ".
הפעם מדובר בספר מחקרי על הספרות המסופוטמית (השומרית- בבלית).
הוא מבוסס על הקורס שאותו מעבירה שפרה בנושא זה באוניברסיטה ,הוא כולל פרקים מפורטים על עלילות גילגמש ,יצירת המופת הספרותית של מסופוטמיה. פרק מפורט על מיתוס ירידתה של האלה איננה לשואל כמו גם ,ודיונים במיתוסים אחרים כמו סיפור המבול הבבלי,ויונים בסוגות ספרותיות שונות של המסופוטמיים כמו המזמורים ,התפילות לאלים ,ספרות החוכמה והפתגמים ושירי הויכוח שהם אולי הניצנים של המקאמות המוכרות לנו מהספרות הערבית אלפי שנים מאוחר יותר.

ש. שפרה
צילם אייל פישר

אך למעשה הוא הרבה יותר מזה, שכן המחברת איננה חוקרת אקדמית רגילה אלא משוררת שמקריאה בספר עולה ומתחדדת העובדה כי עבורה התרבות המסופוטמית היא בעלת משמעות הרבה יותר עמוקה מנושא של מחקר בלבד, המספק לכאורה בעקבותיו גם סדרת הרצאות מעניינת. דומה ועבור ש. שפרה תרבות עתיקה ועשירה זאת משמשת לה מקור השראה מרכזי ביצירתה הספרותית–שירית והיא שואפת לשתף אותנו ביצירותיה ובלקחיה, מתוך הנחה שלפחות חלק מהקוראים הישראליים ישכילו להפיק למען עצמם ממד תרבותי מעלילת ההיסטוריה הנפלאה שלנו ובכך לא יחמיצו שותפות באותה השראה שהייתה מנת חלקה..


ש. שפרה מספרת שהגיעה אל התרבות מסופוטמית בדרך עקלקלה ששורשיה מעוגנים במחקר העוסק בסיפוריו של המחזאי והמספר נסים אלוני ( מחבר המחזה התנ"כי הידוע " אכזר מכל המלך " ועוד מחזות אחרים ) אותו כתבה, ואגב הקריאה בסיפורים המתארים חיי שכונה בארץ ישראל המנדטורית בשנות ה-40 .

 תוך הקריאה והעיון הקפדני בסיפורים המעולים של אלוני התברר לה כי יש בהם התייחסות למיתוסים שונים ושאובים מתרבות שלא הייתה מוכרת לה – התרבות השומרית הבבלית. משנדלקה בה סקרנות לגביה החלה לחקור תרבות זאת בכדי לראות כיצד זלגה והשפיעה על נסים אלוני. יותר שהעמיקה לחקור ונכנסה לפרדס העצום הזה יותר הוקסמה, ומאז לא יצאה מהבוסתן שגילתה.

     

במקביל להתמקדותה בשירתה החלה ש. שפרה לתרגם באופן שיטתי שירים ופואמות שונות מהשפות הקדומות עצמן, השומרית והבבלית, שאותן טרחה ללמוד וחלק גדול משירת אותה תרבות עתיקה תרגמה במרוצת שנים רבות בשיתוף פעולה עם החוקר פרופסור  יעקב קליין, ותוצאת עבודתם המונומנטלית והחשובה הופיעה בכרך ענק הנושא את השם "בימים הרחוקים ההם" ( 1996), שזכה לשבחים לא רק בגלל דיוקו היחסי אלא בגלל שעלה בידי המתרגמים לבצע את המשימה הבלתי אפשרית של שמירת קסם השירים הקדומים והמקוטעים גם בגרסתם העברית המודרנית, אלפי שנים לאחר שנכתבו לראשונה.

 ש. שפרה זכתה לשבחים גדולים לא פחות גם בעבור העיבוד שהכינה לילדים מ"עלילות גילגמש " (2000), הסיפור המפורסם ביותר של התרבות המסופוטמית שזכה בפרס זאב בספרות ילדים ובמדליית אנדרסן הבינלאומית. שפרה טרחה להציג בגירסתה לילדים לא רק את סיפור גילגמש עצמו אלא גם סיפור מקביל, פרי יצירתה שלה, סיפורו של הסופר כותב הסיפור בימי המלך אשורבניפל על מנת לקרב אותו לילדים בני העידן המודרני ולהציג בפניהם פן נוסף של התרבות המסופוטמית ששימרה את הסיפור הקדום במשך אלפי שנים וכך מן הסתם המחישה כוונתה להראות על ההמשכיות שבמעשה שעשתה.עד כמה הילדים בני זמננו האדישים באופן כללי לעבר הרחוק נמשכו לסיפור הקדום בגרסת שפרה קשה לדעת, אבל אין ספק שעלילות גילגמש בגרסתה לקוראים הצעירים הוא אחת היצירות היותר מעולות לילדים שהופיעו מזה שנים רבות בעברית.

יותר ויותר מתברר כי ש. שפרה היא מעיין מתגבר של אישה אחת שמטרתה לקרב את התרבות המסופוטמית הקדומה למרכז תשומת הלב וזרם החיים של התרבות הישראלית המודרנית שלכאורה היא כל כך רחוקה ממנה, אך לדעתה של ש. שפרה היא קרובה מאוד. היא עצמה התבטאה פעם כשהיא אחוזת כעס על שמנעו ממנה בילדותה את יצירות הספרות המסופוטמית כמו עלילות גלגמש שאותן היא מנסה להביא לקהל המודרני גם זה הצעיר מאוד, בפרויקט שהגיע לשיאו בספר לימוד שכתבה עבור בתי הספר "מעלילות ראשית עד מלכים ונביאים: מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא" ( 2003), של טקסטים בבליים ושומריים קדומים..

זיכרון : פגשתי את ש.שפרה לראשונה בחנות צילום מסמכים בגבעת שמואל שם אנו גרים כשכנים.
אני באתי לצלם שם חומר לספר שפירסמתי בשם "טרזן בארץ הקודש " על איש הג'ונגל טרזן ומקומו בתרבות העברית. ספר שעסק בקרוב לאלף הסיפורים המקוריים שנוצרו על טרזן בספרות העברית בידי סופרים כמו אהרון אמיר ועמוס קינן,שרגא גפני ואחרים בתקופה שנחשבו לאושיות של מה שנקרא אז "התנועה הכנענית ".אנקידו ,"הטרזן " הראשון של הספרות..בשיחה האקראית שנוצרה בין שנינו הסתבר שהיא באה לשם למטרה דומה לשלי: לצלם חומר על איש הג'ונגל הקדום מכולם אנקידו ידידו של גילגמש מהאפוס הבבלי הקדמון שמקורו בתרבות השומרית הקדומה . אדם שכמו טרזן כמה אלפי שנים אחריו גדל בין בעלי חיים. התפתחה בינינו שיחה על אנשי ג'ונגל שהמשיכה לדיון על התרבות הכנענית ולאחר מכן התרבות המסופוטמית הקדומה.
הסיפור על איש הפרא שגדל בין בעלי חיים לפני שעבר לחיות בתרבות האנושית התברר היה קדום באלפי שנים מגירסת אדגר רייס בוראוז שלו מראשית המאה ה-20.ומוצאו בשומר

.וזה רק אחד מהדברים המרובים מאוד  של התרבות המודרנית שמוצאם בתרבות המסופוטמית.

כנענית או שומרית ?

ש.שפרה בצעירותה.

הכוהנים שותקים
הם צהלו
עת בני צרח,
ואני כרעתי לרגליך
שכורת אש פיך
ושרתי
לקול תופים
גוף הנחושת צונן .
הלוע אפל
מדוע אין הכוהנים שרים ?
האין אתה אלוהים ?
ש.שפרה

 


לכאורה יש קשר הדוק בין תפישתה של ש. שפרה ורעיונותיה על חשיבות המיתוסים העתיקים בחיי האדם ועל הצורך שלנו להכיר את שורשינו המעוגנים בקרב העמים הקדומים שישבו וחיו כאן באיזור תוך פיתוח תרבותם העשירה והמרתקת בנוסח המזכיר במידה רבה את התנועה הכנענית ונושאי דברה כמשוררים יונתן רטוש ואהרון אמיר. אכן לאלה הייתה השפעה גדולה ואולי אף מכרעת על יצירתה והשקפותיה באשר לחשיבות הרובדים התרבותיים הקדומים. ואכן יש דמיון ברעיונות הבסיסיים.

אולם לטעון ששפרה היא "כנענית " תהיה טענה פשטנית, ולו רק משום ששפרה מעולם לא גילתה עניין רב בתרבות הכנענית הקדומה כשלעצמה לעומת זאת השומרית-בבלית, ואפשר לנחש שהסיבה היא האיכות הספרותית הנמוכה יותר של יצירות ספרות מהתרבות הזאת שנחשפה להם אך לא דיברו אל ליבה באותה עוצמה.

העובדה המעציבה היא שהכנענים (כמו המצרים הקדומים שכה מרבים לדבר בשבח תרבותם), לא העלו תרומה חשובה לספרות העולם, להוציא כמובן את התנ"ך שהיה סוג של תגובה לתרבותם. כל זאת בניגוד מוחלט למסופוטמים.

הספר "המילים ככישוף והכישוף שבמילים" הוא סקירה מקיפה על הספרות המסופוטמית הקדומה. אולם למרות מאמצים של ש. שפרה אין זו סקירה פרי מאמציו של חוקר אובייקטיבי ממש, אלא של אוהב שמטרתו היא להראות לקוראי הספר מדוע ספרות זאת היא כה נעלה ומדוע יש לה משמעויות עמוקות גם עבורנו כחלוף אלפי שנים אחרי שהערים המסופוטמיות הפכו לעפר. יש בספר התקפה על הממסד הספרותי-תרבותי המערבי והישראלי שלא קלט את חשיבותה של ספרות ותרבות זאת עד כה.
זעמה של ש. שפרה יוצא במיוחד על מחזה בשם "צור וירושלים" (מיצירותיו החשובות ביותר של מתתיהו שוהם 1893-1937) שמעלה את מאבקו של אליהו הנביא במלכה איזבל ומציג את איזבל כזונה (ובמקרה הייתי נוכח באותה הצגה שבה הייתה גם ש. שפרה וצפיתי בה ביחד איתה). היא מספרת שהיה לה קשה מאוד לצפות במחזה המנגיד את המונותיאיזם הצרוף באיזבל ואף ברור כי אהדתה של שפרה נתונה לה כבת מלך .

שירי מדבר

ש. שפרה כותבת :הצטערתי שבארצות אירופיות רבות נכתבו והוצגו מחזות ואורטוריות שונות שגיבורן הוא גילגמש ואילו אצלנו בוחרים להציג את איזבל הזונה ". ועוד היא מוסיפה בחריפות: "איני סבורה שסגולותיו הדרמטיות של המחזה הן שהכריעו בעד הצגתו אלא איזו שהיא מגמה תרבותית שהולכת ומשתלטת ונרתמת למאבק על מה שקראו "התודעה היהודית". כאילו עמד הזמן מלכת והמונותיאיזם מנהל מאבק בפוליתיאיזם ".

הוסף לסל את משי לחשת לי / ש. שפרה



ראוי להדגיש בנקודה זאת כי היה זה חיים נחמן ביאליק שהבחין בסגולות הדרמטיות של מחזהו של שהם ואף המליץ עליו להצגה בתיאטרון הבימה, ולאו דוקא בגלל "תכונותיו" הנוחות למאבק כפי שהמשוררת הגדירה. יתרה מזו, המאבק בין מונותיאיזם לפוליתיאיזם נמצא בעיצומו בימים אלה ממש. ומשמש הן את חסידי החזרה בתשובה והן את אלה המכנים אותם כעכו"ם. זהו ניגוח של ראש בראש מסוג המאבקים שלא תש כוחם גם בהשתנות רוח הזמנים.

כמדומה ששפרה מציבה עצמה כלוחמת במאבק למען הצגת התרבות הנשית הקדומה שהושכחה לדעתה לא בצדק בידי התרבות המערבית המונותיאיסטית ובידי אנשים כמו אליהו הנביא שדיכאו נשים עזות כאיזבל. מתעורר רושם מדרך התבטאותה כי מתקיימת בה משיכה ברורה אל הדמויות הדחויות והנשכחות שבמקרא. בעיקר מקרב אלה שחיו תמיד כנבלעים בצילם הרחב של המנצחים כמו דוד המלך.

שפרה עצמה כתבה על דמויות תנכיות שמקבילות במידה מסויימת לבת המלך איזבל, בהן נשותיו של דוד כמו בת שבע ואחרות , מחזור שירים שהולחן ביד המוזיקאי גיל שוחט ( שהלחין גם את  המחזה "צור וירושלים" שכל כך מאוס בעיניה ) .

 העיסוק הזה בדמויות תנכיות הוא באופן מפתיע קצת יוצא דופן שכן בדרך כלל היוצרת מעדיפה לעסוק בהדים של המיתולוגיה המסופוטמית ולא של העברית.

כפרות
מה עשה האדון כשאיננה במסע אל
ארץ כל באיה לא ישובון נעדרת יום
יומים שלושה ,לבש בגדי אדונות –כחול,
ואבני ספיר –כחול בזקנו ,
החיים נמשכים ,אמר לה כשעמדה בפתח
הארמון ועל גבה משלחת מלאכים רעים,
מה נותר לה ,מה נותר
לאיננה לעשות ,מה נותר לה
לעשות ולא עשתה ,שלחה אותו
כפרתה כחוק ארץ אשר כל באיה
לא ישובון .

 

אלה ופילגש

האלה איננה ולידה סמלה הינשוף

מהספר המאלף "המילים ככישוף והכישוף כמילים" אפשר להיווכח שהאגדה שעימה חשה שפרה שמואלביץ את ההזדהות העמוקה ביותר איננה דווקא סיפורת עלילות גילגמש האהוב עליה מאוד ומשום כך טרחה עליו להלבישו גם בגלימת סיפור לילדים, אלא הסיפור הידוע פחות של אלת האהבה והפריון הפראית איננה וירידתה לשאול "הארץ שבאיה לא ישובון". אגדה שאת הדיה אפשר למצוא שוב ושוב ביצירתה ובשיריה של שפרה.

למה דווקא סיפור זה ומדוע דווקא אלה זאת שנחשבה למעין דמות שוליים במיתולוגיה המסופוטמית הנודדת בין החוק והסדר ובין ניגוח ושבירת כל החוקים שבסוף הסיפור המצמרר.היא חוזרת וגוררת את אהובה החי תמוז אל השאול, על מנת שיתפוס שם את מקומה בעוד שהיא חוזרת לעולם החיים?

ש.שפרה ומתתיהו שמואלביץ

אפשר לשער על דרך הנחה צהבהבה בלבד שאולי יש בכך קשר לביוגרפיה של היוצרת עצמה אשר במשך שנים רבות התנהלה בניגוד לחוקי החברה והתנערה ממוסכמות ונקשרה בקשר עמוק עם מתתיהו שמואלביץ (מי ששימש כמנכ"ל לשכת ראש הממשלה בימי ממשלו של מנחם בגין) כפילגשו , עד שלבסוף נישאה לו רק לאחר שנים רבות של קשר , לא מן הנמנע שזאת הסיבה שהיא מרגישה הזדהות עם הדמות של איננה שרמסת את חוקי האלים ובני האדם גם יחד.


אולם הסיבה להזדהות של שפרה עם התרבות המסופוטמית היא עמוקה יותר שכן תרבות זאת משמשת כמניע מסקרן להזדהות עם כוחו הכביר של הטבע ועונותיו שכה אהובים עליה, עד כי דומה שביצירתה יש לש .שפרה מלשון הבנה עמוקה עם היצירות והרעיונות המסופוטמיים הקדומים, אלה הגורסים באכזריות בשורתם התחתונה כי אין בעולמנו מהבל הנצחיות והכל הוא בן חלוף ואין מפלט ממוות, גם עבור גיבורים גדולים שהם "שני שלישים אל", כמו גילגמש שיוצא למסע ארוך על מנת להשיג את חיי הנצח וקוצר את האמת המרה מכל.

אלה הם רעיונות שהיו מנוגדים לחלוטין לאלה של תרבות הדת המצרית שהאמינה שאפשר להשיג נצחיות הן בעולם זה על ידי בניית מבני ענק כמו הפרמידות שישרדו לנצח והן בעולם הבא שעם הכנות נכונות אפשר להפכו להמשך זהה של העולם הזה.

רחוב החול - סיפורים / ש. שפרה

המסופוטמים לעומת המצרים  ראו את חיי האדם בצורה טרגית. בסופו של דבר לא חשוב מה נעשה אין לשנות גורל גם כאשר מדובר בגיבורים כבירים כמו גילגמש ואנכידו רעו. בסופה של דרך, תהיה אשר תהיה, הם יגיעו לקיצם והאדם ישלח לארץ השאול שבאיה לא ישובון . אך למרות זאת בזמן הקצר שיש לנו בעולם הזה אנו יכולים לחיות אותם במלואם כחיי נצח בשילוב עם המחזוריות העונתית הייחודית של הטבע, זו האופיינית לאזור הזה של המזרח התיכון. דומה כי תוך השלמה עם תפיסה זאת ש. שפרה האוהבת את ארצה ואדמתה ואת הטבע שלה בכל ליבה, רואה באדמה ובאישה שני אלמנטים שיש לה איתם הזדהות שלמה ועמוקה ומבחינתה נחשבים איפה שווי עוצמה לגבר.
ש. שפרה הולכת זקופת-קומה בערוצה כנגד הנטיה בחלק מהיצירה העברית כיום לחזור ולהתחפר שנית ב"ארון הספרים היהודי" ולהיאחז ביצירות הגולה פרי המסורת היהודית שהתהוותה לאורך הדורות בארצות אחרות וכו'. שם נמצאים נושאים שככל הנראה היא אדישה להם לחלוטין לא מתוך אידיאולוגיה פרטנית וקפדנית  כפי שהיה במקרים  של יונתן רטוש ואהרון אמיר  אלא פשוט משום שאין להם כל קשר לאדמת ונוף הארץ והאיזור הגיאוגרפי שבו היא חיה.

ניתן לסבור כי למרות שהמשוררת מכחישה כל קשר אמיתי לרעיונות המפרנסים את הוגי התנועה הכנענית, הרי בקשר העז שלה לרעיונות המיתיים שהנחו את התרבויות הקדומות באיזור כמדומה שהיא המשוררת "הכנענית" הטהורה והברורה מכולם.

אשה שמתאמנת בלחיות - שירים 1986 / ש. שפרה

ספרה החדש של שפרה מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה לקבל מגוון אדיר וסובייקטיבי של אינפורמציה על תרבות עשירה זאת ממישהי שאוהבת אותה ומושפעת ממנה עד עומק נשמתה. אבל מי שרוצה לעומת זאת לקבל תיאור אובייקטיבי יבש ואקדמאי יותר של תרבות זאת מומלץ לו לחפש גם ספרים אחרים.
לאמיתו של דבר מספר זה אנו לומדים רבות לא רק על התרבות המסופוטמית הקדומה, אלא גם ולא פחות על התפתחותה של ש. שפרה כיוצרת ועל התמודדותה עם רעיונות מסופוטמיים קדומים ההופכים לחומר גלם הנטמע אצלה כשלה ביצירתה ובמחשבתה.

לו הייתי אני האישה האוהבת איננה
לו הייתי אני האחות האוהבת נשתננה
לו הייתי אני היום האם האוהבת ננסון ,יכולתי
לבוסס בשדות הכבדים ,לשאת ילל ,לשרוט
שרטת בנגלה לעין כל ,לשרוט שרטת בחתום
מעין כל ,והגשם
כדמעות על לחיי לבוסס
בדרך אשר נתיבתה לא תשוב,
עד השער אשר אישה חיה לא תבוא
בו.
לו הייתי אני האשה האוהבת איננה ,
לו הייתי אני האחות האוהבת נשתננה,לו הייתי
אני היום האם האוהבת ננסון –ישוב אלי
אהובי עם העשב הרך ,יעלה עם פרחי
כלנית על כל גבעה ותחת כל עץ.
אבל ….אני לא איננה ,אני לא נשתננה ,אני לא נינסון ,
אני אשה אשר אהובה הלך אל ארץ לבלי שוב.
ש.שפרה

 

    

 

 

קישורים רלבנטיים על ש.שפרה ועל המיתוסים המיסופוטמיים

 

שפרה בלקסיקון הספרות העברית

שפרה בויקיפדיה

שפרה בהוצאת עם עובד

שפרה באתר איגוד הסופרים
שפרה במכון התרגום
ראיון עם שפרה

עלילות שפרה

שיפרה על אהרון אמיר

נתן וסרמן על ה"מילים ככישוף"

עלילות גילגמש מאת שפרה

ארוס אל מול תרבות בכתביה של ש. שפרה

חצבים נרות נשמה :ספר שירים מאת ש.שפרה

משי לחשת לי

אני בת שבע מאת שפרה

דוחו"ת על נשים :מחזור שירים מאת שפרה

בעיר זרה :שיר מהספר

רעות הרפז על משי לחשת לי

שירי ארצי על משי לחשת לי

גילית חומסקי על משי לחשת לי

אישה שמתאמנת בלחיות

hבימים הרחוקים ההם תרגומים מאת ש.שפרה

המבול בעלילות גלגמש תרגמה שפרה

אנזו תרגום של שפרה למיתוס בבלי

האלה איננה אוהבת מלכים 

למה צחקה מיכל ?

שפרה זוכה בפרס הנשיא
וגם בוינט

ובנארג

ש.שפרה זוכה בפרס ברנר למפעל חיים

רחוב החול מאת ש.שפרה

מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים

פרס זאב ומצב ספרות הילדים והנוער בראשית המאה ה-21

האלה איננה

ירידת איננה לשאול

קישורים על עלילות גילגמש

גילוי קברו של גילגמש

שכנים של ש.שיפרה בעיר גבעת שמואל :

הסופרת דורית אורגד

האחים אלפרון

המבול בים השחור :ראיון עם ש.שפרה

אישה כמלכה בודדה :ירון ליבוביץ' על ש.שפרה

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .  

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

 
קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 

 

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"  

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
 זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. 
  הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
   מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה. 
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

 

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
 אלי :המשכת לכתוב מאז ?
 רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

 

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

 

 

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

 

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.  

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים. 

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים . 

 

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972 
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים  

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

 

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

 

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים
25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.

 חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

 חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר
41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.
42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

 

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978 

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

 

מפגש עם היוצר גיורא רוטמן

גיורא רוטמן .

ביום שישי ה-20 ליוני בשעה 11:00 יתקיים  במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון מפגש עם היוצר והמאייר גיורא רוטמן, . רוטמן שנחשב ליוצר הקומיקס הישראלי החשוב של שנות השבעים  ידוע בעבודתיו על סיפורים בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו " סיפורים  כמו  "מליסלדה " 'יוסקה מאיור' ' "אבירי הכותל המערבי "', סיפורי הרפתקאות מדוייקים וריאליסטיים שהקומיקס הישראלי לא ידע כמוהם עד אז ( או מאז ) .

כן הוא ידוע כמאייר  ספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון ..

במפגש ידון גיורא רוטמן ביצירתו ובשיטוטית כקומיקסאי .

 ההשתתפות בשיח בעלות כרטיס כניסה בלבד.

מספר המקומות מוגבל, יש להירשם מראש בטלפון 03-6521849

עוד על גיורא רוטמן

קריקטוריסטים למען השלום

עלי דילם, אלג'יריה

קריקטורה מאת עלי דילן מאלג'יריה .

 

 

אני שמח לבשר על אירוע חסר תקדים שיתקיים במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון

קריקטורות למען שלום" מפגש פסגה עולמי של קריקטוריסטים מרחבי תבל

מיטב הקריקטוריסטים מיפן, ארה"ב, צרפת, אלג'יר, רמאללה, מצרים וישראל יפגשו במזרח י-ם, רמאללה, בית לחם ויגיעו למוזיאון הקומיקס והקריקטורה, חולון  יום ד' השבוע 18.6.08

  מפגש "קריקטורות למען שלום" " היא יוזמה  שמתקיימת כבר למעלה משנתיים ברחבי עולם, המפגש הקרוב בישראל מתקיים בשיתוף פעולה עם מרכז פרס לשלום ומרכז תרבות צרפת.
משנת 2006 ועד היום התקיימו 9 מפגשים ברוח זו שהיו פתוחים לקהל, הראשון התקיים בבניין האו"ם בניו יורק, בז'נבה במטה או"ם, פריס, בריסל-בפרלמנט האירופי, אטלנטה- באוניברסיטת אמורי, רומא, יפן (טוקיו הירוסקי) ועוד.
מפגש נוסף מתוכנן באוקטובר 2008.

פלנטו, קריקטוריסט מוביל בצרפת, מצייר מזה 35 שנה בעיתון לה מונד הצרפתי החליט ליצור יחד עם האו"ם (בהנהגתו של קופי ענאן דאז) מסגרת ובה קריקטוריסיטים ממדינות המצויות בסכסוך ברחבי העולם יוכלו להיפגש בתערוכה אחת ובאמצעות הקריקטורה להראות רצון להדברות ולצור מכנה משותף רחב.

 


הרעיון המוביל של היוזמה הוא שבאמצעות אותם מפגשים יהיה ניתן ליצור קריקטורות פרובוקטיביות ובאותה העת פלורליסטיות. במקום להעמיק את הפערים הקיימים, יוזמה זו תקרב את האנשים ותלבן את הפערים.
מטרת היוזמה לקרב כמה שיותר אנשים לרעיון הזה- לבעוט, לבקר ולנשוך אך ברגישות- בגלל הבדלי התרבות בין העמים זה עלול לגרום לאי הבנות, אמן קומיקס צריך לקבל על עצמו גבולות מסוימים של טעם טוב ולאמץ רגישות לזולת, יוזמה זו היא סוג של כדור שלג שמתחיל מהציור ויוצא אל הציבור. במפגשים אלו נשברים הסטריאוטיפים הקיימים על כל מדינה וכל אחד מהווה מעין שגריר של מדינתו עם זווית ביקורתית מחייכת.
בכנס יציג כל קריקטוריסט את תפיסת עולמו, יעלה שאלות ויחתור לתשובות, בליווי תערוכה שמוצגת במקביל ומייצגת את הגישה.

ציור מאת ז'אק פלנטו

בין המשתתפים קריקטוריסיטים בינ"ל נבחרים- קריקטוריסיטים מובילים מארה"ב
(דנציגר- ניו יורק טיימס), יפן ( נוריו), צרפת (פלאנטו), תורכיה (רוזנטל),
wiaz( קריקטוריסט בשבועון צרפתי פוליטי), בגורי (ממצרים), עלי דילם (אלג'יריה), הרשות הפלשתינית- (בוכרי מעיתון "על הים")- רמאללה ומאל קודס (חליל אבו ערפה)
ומישראל (מישל קישקה, אורי פינק, דניאלה לונדון-דקל, שי צ'רקס ואבי כץ).
הוזמנו גם קריקטוריסטים מקטר ומירדן אך הם לא אישרו את בואם.

 

ואלו הם האירועים :
16.6 רב שיח עם קהל , פתיחת תערוכה, תערוכה שוטפת של האמנים במזרח ירושלים
( במרכז תרבות הצרפתי)
17.6 ראמללה ובית לחם, מפגש נוסף ( במרכז תרבות הצרפתי בשיתוף עם האו"ם)
18.6 במוזיאון הקומיקס והקריקטורה בין השעות 10-13:00

בסבב הכנסים תוצג היוזמה והאנשים הקשורים בה, הקריקטוריסים יענו לשאלות, יפרשו את ה"אני מאמין" שלהם בנוגע לנושאים בוערים כמו גבולות הצנזורה והשפעותיה של הגלובליזציה על פריצתם של רעיונות מחאתיים מעבר לגבולות הלאומיים באמצעות יצירת הקומיקס באזורי סכסוך.

היוזמה לכנס נולדה בקרב גרעין קטן של אמנים חברים, וזו אופרציה כלכלית לא פשוטה שמתנהלת בהתאם לספונסרים המקומיים ובהתנדבות.
בקרוב יוזמה זו תהפוך לקרן עם תקציב והנהלה.

הקהל מוזמן לתמןוך ולבקר באירועים אלו שמנסים לגשר על הפערים בין העמים ולנסות ליצור ,עולם טוב יותר.

 

אתר המוזיאון

תוכנית הנבחרים שלי

 

 היום יום שני , ה-16/6, בשעה 19:00 בערב   אני אשתתף בתוכנית רדיו "שעת תרגול " של תחנת הרדיו "קול הקמפוס " של בית הספר לתקשורת של המכלל במנהל בתל אביב או 106FM .תוכנית שבה מתארחים אנשי רוח שונים על מנת לדון בנושאים הקרובים לעולמם.

 בתוכנית אגיש שורה של פיזמונים האהובים עלי ואשוחח עליהם ועל תכניהם .
הקהל מוזמן להאזין לתוכנית מעניינת ואגב כך להאזין לכמה שירי ארץ ישראל יפים וגם פזמונים אחרים הקשורים לתחומי העניין שלי ( כמו "הבלדה על אורי גלר ")

אפשר להאזין לתוכנית דרך הלויין בערוצי הרדיו השונים וגם דרך האתר
http://www.106fm.co.il. .
הקהל מוזמן להאזין .
האתר של קול הקמפוס

בחזרה אל סלון התרבות

פעם לפני עידן האינטרנט ,הצ'אטים ,הפיסבוקים והאתרים החברתיים למיניהם אנשים היו נפגשים ויושבים לשיחה במה שנקרא "סלונים" .שם גברים היו יושבים עם נשים ומשוחחים בענייני היום ובענייני תרבות ולפעמים אף צופים ביחד במופעים שונים ,ריקודים וזמרה.

היום הסלונים האלו נעלמו .

אנו מעוניינים להקים אותם לתחייה כאפשרות מפגש נוספת  ומאתגרת הרבה יותר מהאפשרויות הקיימות  עבור פנויים פנויות .

אז אנחנו פונים אליכם פנויים פנויות 

האם חוג מכרייך המצומצם זקוק לרענון והרחבה ?
באירועי הפנויים-פנויות המקצועיים את/ה לא מצליח/ה להכיר אף אחד על רמה ?
את/ה שואל/ת את עצמך איפה מתחבאים כל החברה האיכותיים ?
נמאס לכם/ן מכל מסיבות הריקודים עם המוזיקה הצרחנית ? ולא שום דבר אחר? שהם כבר באמת יצאו לך מהאף?

את/ה מוצא/ת שחוג מכרייך מצומצם ומוכר עד לעייפה וזקוק לריענון מסויים או מאסיבי ומן הראוי להרחיבו ? בקצרה את/ה מחפש/ת אנשים כמוך ?

אנחנו בדיוק כמוך .
לאור המחסור באפשרויות להכרות ובילוי סולידי לפנויים שבינינו, בגילאי ה-25-45 החלטנו לנסות משהו קצת שונה .

כותב שורות אלו וידידים מקיימים באופן קבוע מפגשים חברתיים שבהם נפגשים גברים ונשים לשיחות בנושאים שונים, גם בגלל התחושה שיש מחסור עצום באפשרויות מפגש מסוג זה מחוץ לאינטרנט ( מתי באחרונה ישבתם ושוחחתם באמת עם זרים מוחלטים על נושאים מעניינים שונים שלא באינטרנט ? ואני לא מדבר על פגישות עיוורות שלהן יש רק מטרה אחת ויחידה שהורסת למעשה כל אפשרות של הנאה אמיתית מהשיחה והמפגש).

עד כה היו כמה מפגשים כאלו ואנחנו מתכוונים להמשיך לקיים אותם גם בעתיד.התקווה היא שככל שאנחנו רוכשים ניסיון באירגון המפגשים הללו יהיו מוצלחים ומגוונים יותר בכל פעם.

וכמובן אנחנו תמיד נשמח לעוד ועוד גברים ונשים חדשים ומעניינים כלבבנו .

נשמח לצרף אותך/ה למפגשים על בסיס קבוצתי שיכללו שיחות בכל נושא מעניין שאפשר להעלותו על הדעת כמו אמנות ,אהבה , פוליטיקה וענייני דיומא , מדע ,שירה וכל נושא מעניין אחר שיעלו המשתתפים ותכלול גם מידי פעם משחקי חברה והפעלות .

. נשמח לצרף אותך אלינו למפגשים קבוצתיים של פעילות תרבותית כגון שיחות בכל נושא מעניין שיעלו המשתתפים, הרצאות ומשחקי חברה. ובקיצור ליצור סלון תרבותי מסוג חדש שכמוהו כבר לא קיים כיום .
אנחנו נפגשים  ביום שבת זה 22.6  ב- 20:00 בוילה ברמת השרון  למפגש שכל כולו מוקדש לאמנות הנשכחת של שיחה. ויצירה מחדש של "סלון של פעם ".  

לפרטים אפשר להתקשר אליי באי מייל

elieshe@zahav.net.il

לטלפון : 0507-391794
להתראות :