האינטרנט כמטאפורה ליקום

 

האינטרנט כמטפורה ליקום 
ביקורת על הספר "אש על פני תהום "מאת ורנור וינג'י בתרגום רחביה ברמן ,הוצאות כתר וינשוף ,2007 .

 

הופיע ב"מקור ראשון "

הספר "אש על פני תהום" של ורנור וינג'י הוא אחד מספרי המדע הבדיוני המעולים והמרשימים  ביותר של שנות התשעים.מעטים הספרים שמשתווים לו בתיאור העתיד הרחוק הגלקטי .
אבל מאז הופעתו המקורית חלף כבר יותר מעשור . .
כעת כשהוא הופיע סוף סוף בתרגום עברי .נשאלת השאלה איזה רושם הוא יוצר היום  15 שנים אחרי הפירסום המקורי . 

 

לפני מספר חודשים זכה הסופר האמריקאי ורנור וינג'י בפרס ההוגו  הפרס המפורסם והיוקרתי  ביותר של עולם המדע הבדיוני , לשנת 2007 .

הפרס הוענק לו על ידי אגודת חובבי המדע הבדיוני העולמית, עבור ספרו Rainbows End שנבחר לספר הטוב ביותר שנכתב בשנה הקודמת. וזו הפעם השלישית שרומן של ורנור וינג' זוכה בפרס.
ובמקביל בימים אלו גם יצא לאור בעברית אחד הספרים הקלאסיים של מדע בדיוני שכתב ורנור וינג'י, היום פרופסור למתמטיקה בדימוס, בשנות התשעים לחייו. "אש על פני התהום", בתרגומו של רחביה ברמן. זהו גם הספר הראשון של וינג'י שזכה בפרס הוגו, והוא נחשב לספרו המפורסם ביותר עד היום. למעשה  כיום חמש עשרה שנה אחרי הפרסום המקורי זאת  כמעט (ואולי יותר מכמעט )  יצירה קלאסית של מדע בדיוני .

היוצר

 

.בראשית הקריירה שלו וינג'י התפרסם פחות מאישתו דאז הסופרתג'והן וינג'י שהתפרסמה הודות לסדרת "מלכת השלג"  שלה ( שהספר הראשון שלה אף תורגם לעברית .).ובמשך שנים היה ורנור בצילה של אישתו ונחשב כסופר הפחות מוכשר של הזוג .

זה החל להשתנות ובאופן דרסטי ממש  בשנות השמונים כאשר וינג' "עקף " את אישתו .והשאיר אותה לבסוף הרחק מאחור מבחינת הפרסום .

בני הזוג אגב ,התגרשו לבסוף ,והגברת וינג'י נישאה מחדש לעורך של ורנור . 

בעברית הופיע עד כה מיצירותיו של וינג'י רק סיפורו הקצר : לונג שוט " בתוך המבחר של וולהיים ,בתרגום עודד פלד, ושרונה עדיני.י הוצאת אלישר ,1981.

אבל פרט לכך הוא היה בלתי ידוע לחלוטין לקוראי העברית .

עד כה.

וינג'י מוכר כאחד המדענים הראשונים שחזו ביצירה ספרותית את האינטרנט ואת השלכותיו. בשנת 1981 הוא פירסם נובלה בשם "שמות אמיתיים" (( TRUE NAMES ), שבה תיאר לראשונה את מה שאנו מכירים כיום כ"סייבר ספייס" – סביבה ממוחשבת, שבה מסתובבים משתמשי מחשב שונים בזהויות דמיוניות ומתקשרים זה עם זה. מה שתיאר אז וינג' בגדר העתיד הקרוב, הוא היום לחלוטין בגדר ההווה. לאמיתו של דבר כמעט כל מה שמתואר בנובלה כבר התממש ואף התיישן. קורא שיקרא היום את הסיפור מבלי לדעת את תאריך הוצאתו לאור, לא יעלה בדעתו שהסיפור אמור לתאר עתיד.

 

בהמשך, וינגי' יצר תפיסה עתידנית פילוסופית בשם הפילוסופיה של הסינגולאריות. תפישה זו גורסת שבתוך כמה עשרות שנים יעברו בני האדם, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת ללא הרף, לשלב חדש של התפתחות שאיננו מסוגלים כרגע להעלות על הדעת – שלב הסינגולאריות. בלתי אפשרי בזמן זה בו אנחנו נמצאים לשער מה יהיה מעבר להתפתחות ולשינויים אלה, שכן המין האנושי יטפס בסולם האבולוציה שלבים רבים קדימה.
קשה לתאר ביצירה ספרותית את בני הדור הסינגולארי.

קשה   אבל  לא בלתי אפשרי.  וסופרי מד"ב שונים שלחו בכך את ידם וניסו   לתאר ביצירה ספרותית את בני האדם שלאחר הסינגולאריות .

 וינג'י עצמו  התמודד חלקית עם  בעיה זאת בספרו MAROONED IN REAL TIME   ׁ ( 1986) שבו הוא מתאר בני אדם מהעתיד הקרוב שמגיעים לעתיד הרחוק שלאחר שבוצעה הסינגולריות  ואנחנו לא מקבלים שום רמז למה שקרה לאנשים שחוו זאת .

ב"אש על פני תהום" וינג'י עוקף את הבעיה בכך שהוא מתאר יקום שבו ישויות שונות עוברות למצב של סינגולאריות אך גיבורי הסיפור בני אדם וחייזרים נשארים בדרגה של התפתחות שלנו אנשים שאותם אנחנו יכולים להבין ולהזדהות עימם מה שאינו נכון לגבי הישויות שעברו "העלאה "ויצאו מתחום שלנו לסוג כל שהו של "  אלוהות.

יצירת מופת על העתיד הגלקטי ?

 

"אש על פני תהום" ( 1992) היא לדעתי אחת מהיצירות הבולטות ביותר של ספרות המדע הבדיוני בשנות ה-90.ברוחב היריעה הקוסמי שבה ביכולת הסיפור וגם בתשומת הלב שלה זכתה באותו העשור. לי ספר זה זכור היטב כאחד מספרי המדע הבדיוני שהרשימו ביותר שקראתי בשנות התשעים  "בזמן אמיתי ". ( ביחד עם טרילוגית מאדים של קים סטנלי רובינסון וספרי היפריון של דן סימונס ) . .
בספר זה יצר וינג'י סביבה מרשימה ביותר של עתיד רחוק שבו יש מעין "רשת אינטרנט" גלקטית, בדומה למאגר אינסופי של ידע וגזעים שונים מאלפי עולמות המתקשרים זה עם זה דרכה, לאורך מאות אלפי שנות אור ובמשך מליוני שנים.
החיים בגלקסיה נמשכים על מי מנוחות במשך מליארדי שנים, כשהגזעים השונים מתקשרים זה עם זה באמצעות הודעות ברשת האינטרנט הגלקטית, עד שמגיע רגע בו הם מוצאים עצמם מאוימים בידי ישות עתיקת יומין ונוראה, "השואה" שהוקמה לתחייה לצרכי מחקר מדעי ממידע בארכיב עתיק יומין אי שם ברשתות המידע הגלקטיות .

 ישות זאת מתגלה כאדירת כוח יותר מכל ישות אחרת בהיסטוריה הרשומה של היקום. השואה משמידה ומשעבדת בדרכה מיליוני יצורים וגזעים שלמים ללא כל מטרה נראית לעין (וכנראה אין כזאת) בחדווה של נער המשמיד ושורף קן נמלים.
מה אפשר לעשות כנגד ישות מפחידה כל כך? כנגדה יוצא צוות זעיר ולכאורה חסר כל סיכוי :  מידענית  אשר מתפקידה לסקור את "מאגרי המידע" של הגזעים השונים ברשת, וללקט מתוכם מידע מסונן וממוין עבור מעבידיה החייזרים; ובן אנוש "ברברי", שהוקם לתחייה משינה בת אלפי שנים.  הספר הבא שכתב וינג'י שגם עליו זכה ב"פרס הוגו", "שקע בשמיים", מתאר את הרפתקאותיו אלפי שנים קודם לתקופתו של הסיפור הזה.

השניים יוצאים לכוכב מרוחק שבו התרסקה ספינה שבה נמצאת כנראה דרך להתמודד עם האיום הכל כך מסוכן. אבל הם נחשפים לצרה צרורה כשמתברר כי על הכוכב קיימת תרבות בדומה לראשית הזמן החדש של גזע דמוי כלבים, שכל כמה מהם הם בגדר ישות אינטליגנטית אחת, והם מקיימים תרבות מפותחת משל עצמם שנמצאת כעת בעיצומה של מלחמת אזרחים אכזרית .
ומכאן ואילך מתולל על פני הכוכב מירוץ נואש כנגד הזמן באבק להשיג מתרבות הכלבים את הידע הנדרש על מנת לעצור את "השואה " שצבאותיה מתקרבים לכוכב בכל רגע וניצחונה עלול להיות איום שלא יתואר על החיים האינטליגנטיים בכל מקום .

ספרו של וינג'י שופע דמיון עשיר והוא מעביר את קוראיו אל עתיד רחוק ונעלם כפי שמעט מאוד ספרים עשו בעשרות השנים האחרונות.הוא מצליח להעביר אל הקוראים דרך הקריאה את התחושה של "הפליאה " לעומת יקום עצום מימדים שופע בגזעים מסתוריים שאנחנו יכולים לקלוט משהו מהם דרך הדמיון.זוהי התחושה שמושכת את רוב חובבי המדע הבדיוני אל הז'אנר הזה מלכתחילה וקשה מאוד למצוא אותה ביצירות שמחוצה לו .
ואל תיקחו זאת כדבר מובן באליו, זאת תחושה שכבר כמעט אינה קיימת בספרי וסרטי מדע בדיוני מודרניים שלוקחים יותר מידי כמובן מאליו את היקום רחב הידיים שאותו מגלות הדמויות במהלך הסרט והופכים אותו לעיתים קרובות למשהו יותר מידי דמוי ארה"ב בראשית המאה ה-21 .

( ראו בתור דוגמה  מרגיזה במיוחד את סדרת המדע הבדיוני שזוכה ליותר מדי תשבחות "בטלסטאר גלקטיקה " ששם כל הדמויות אנושיות ואנדרואידיות אם כי הן אמורות להיות תוצר של מערכת כוכבים רחוקה לבושות ומתנהגות ומדברות ומתלוננות ומקללות כמו אמריקנים מקליפורניה בשנת 2007 לספירה ).
הספר מיועד בעיקר למכורים למד"ב אבל גם אחרים יוכלו להיהנות ממנו . אני אישית כמידען מצאתי שהספר מעניין מאוד בדרך שבה הוא מטפל בנושא הספרנים והמידענים של העתיד שמוצגים כבלשים וחוקרים שאינם נופלים מהארכיאולוג השפילברגי אינדיאנה ג'ונס בחיפושי המידע שלהם ברשתות מידע עתיקות ומלאות סכנות סתומות .
עם זה אני בהחלט יכול להזדהות.

אבל מצד שני …הספר שהיה מרשים כל כך בשנות התשעים כאשר קראתי אותו לראשונה באנגלית כבר עושה רושם מרשים פחות בקריאה 15 שנה מאוחר יותר בתרגום העברי . יש בו כמה וכמה פגמים שמתבלטים יותר לאורך השנים ( וכנראה  גם בגלל  התבגרות המבקר). .

התרגום

 נתחיל עם התרגום : המתרגם של הספר רחביה ברמן הוא מתרגם מנוסה של מדע בדיוני ושמאחוריו כבר תרגום ספרים מורכבים למדי של סופרים כמו דויויד ברין ואורסון סקוט קארד ואחרים . והתרגום שלו  הוא בדרך כלל בתחומי  הסביר והנסבל,  אם כי שום דבר שאפשר לכתוב עליו שבחים נלהבים.

הוא אינו מסוג המתרגמים שמשאירים את חותמם  האישי על הספרים שהם מתרגמים בסיגנון  מיוחד של "תרגום " שהוא יצירה מחדש בדומה לזה שהיה למתרגמים כמו אליעזר כרמי למשל .. ואפשר להתווכח אם זה טוב או רע. זה כבר עניין של טעם אישי  של כל קורא.

בכל אופן יש לי בעיה חמורה עם החלטתו לתרגם את  המילה : "BLIGHT ל"שואה " ( HOLOCAUST)  בעברית מאחר שהיא יכולה לעורר קונוטציות שאינן במקום.  

המילה "המשחית " או "המשמיד " הייתה יכולה להתאים הרבה יותר עבור הקורא הישראלי . זאת צרימה שאפשר היה לתקן אותה בקלות בידי ההוצאה בשלב העריכה .

העלילה

ואשר לספר עצמו :

 גזעי החייזרים שאותם מתאר וינג' בספרו ובראשם גזע דמויי הכלבים הם כמעט משכנעים בשונות שלהם מאיתנו ,אבל לא משכנעים לחלוטין .
זאת בעיה קבועה בספרי המדע הבדיוני שהישויות החייזריות הן עדיין אנושיות יתר על המידה וכך גם ב"אש על פני תהום " אבל נראה שסופרי מדע בדיוני לעולם לא יוכלו להתגבר על הבעיה הזאת ולהציג גזע שונה מאיתנו באמת ולכל היותר יוכלו להציג ואריאציות על הגזע האנושי .
עוד בעיה בהיגיון של הספר היא מדוע "השואה " שהיא ככל הנראה סוג של וירוס מחשב בדרגות אלוהיות ממש מתעניין כל כך גם הוא בישויות הנחותות סביבו. מדוע אינו ממשיך לעסקיו כמו כל שאר הישויות שעברו לסינגולריות ?
אלא שהשאלה הזאת מדוע ישויות עליונות יבזבזו את זמנן היקר בהצקה לבני גזעים נחותים שהם בהשוואה אליהם כמו חרקים כבר מכניסה אותנו לתחומים תיאולוגיים שוינג' מעדיף שלא לעסוק בהם ולשאלות של מקור וסיבת הרשע שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד.
ובכל זאת אחד הדברים המרגיזים בספר הוא שלעולם איננו לומדים כפי שהיינו רוצים לדעת על "הכוחות " הישויות העליונות ועל "השואה " מדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת בטירוף אכזרי של ילד קטן ומרושע .
זהו פגם באמינות הספר וב"הסכם" הקיים בין הסופר והקורא להסביר לו בצורה הגיונית את המתרחש בעולם הבדיוני המשכנע שיצר.
אבל אפשר לראות בזה גם ריאליזם. גם במציאות איננו יודעים את כל מה שהיינו רוצים לדעת.
הסיום של הסיפור  אינו משכנע. הוא שייך לאותם "סיומים" שמכונים מאז ימי אוריפידס "האל מתוך המכונה"; זהו סיום המציג משהו שהגיבור אינו יכול להתמודד עימו בכוחותיו שלו , והוא  צריך להיסמך על איזו ישות אלוהית שתפתור עבורו  את הבעיה. זה מה שפחות או יותר קורה בספר הזה.
אבל מצד שני כנראה שבתיאור התמודדות עם ישות כמו "השואה" אין למחבר אפשרות להציג לקורא פתרון אחר.

קיימת גם בעיה קטנה נוספת עם העובדה שהספר שופע הדמיון שפורסם בשנת 1992, התיישן מעט במרוצת חמש-עשרה השנים שעברו. למשל, הפורומים שבהם מתכתבים בני גזעים שונים בעתיד הרחוק של כך וכך מליוני שנים,שהם בגדר מטאפורה ליקום כולו יותר מידי מזכירים את הפורומים של הרשת של שנות ה-90 בכדור הארץ, כולל ההודעות המטופשות, המבולבלות והסתם ביזאריות .
בכל זאת, בן זמננו הקורא היום את הספר אינו יכול שלא לתמוה: איך זה שבני הגזעים העתידניים ,מליוני שנים בעתיד  נתקעו בשלב הפורומים ולא היגיעו  מעולם לשלב ההתפתחות של בלוגים גלקטיים ?

 

 

ה"מקדימון " לאש על פני תהום " המתאר את האירועים אלפי שנים קודם לכן. זכה גם הוא בפרס הוגו .

וורנור וינג' בויקיפדיה

 

ספריו של וינג'
סקירה על וינג'
אתר חובבים של וינג'
'

פרק ראשון מאש על פני תהום 

"אש על פני תהום "
ביקורת של רן בר זיק

דיון במארקר על "אש על פני תהום "

הספר בויקיפדיה
הספר באמזון

מבחר ביקורות באנגלית

ביקורת של המהדורה המיוחדת

ביקורת שנייה

ביקורת שלישית

ביקורת רביעית

ביקורת חמישית

ביקורת שישית
ביקורת שביעית
ביקורת שמינית

ביקורת תשיעית

הספר והרשת

שקע ביקום מקדימון ל"אש על פני תהום".  

 

 

הסינגולאריות

בואה של היחודיות :מאמר מפורסם מאת וינג'

עדכון של המאמר מ2003

 

יובל דרור על וינג'

עמי בן בסט על הסינגולריות

סינגולריות טכנולוגית

סינגולריות קץ העידן האנושי
חוזי האינטרנט
אנשי הקדם גגד הסינגולאריות

המרחק מתל השומר :שיר לאריאל שרון

 

 

 

 

אריאל שרון משקיף על תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים . צילם יוסי רוט

  

אריאל שרון היה בעבר  מצביא בכמה מלחמות  וראש ממשלת ישראל.

אבל היום כשהוא בתרדמת בבית חולים תל השומר הוא אינו יודע זאת כמובן .

.ואולי כן ?

המרחק מתל השומר :שיר לאריאל שרון

מאת אלי אשד

( ובתודה לרודיארד קיפלינג )

כמה קילומטרים נמצאת תל השומר מהילד שמשחק בחול ?
למה אתה רוצה לנדוד ילד   למרחקים כשיש כל כך הרבה לעשות בכפר פה  ?  
הו אימא קראי לילדך לפני שיברח אל קצוות העולם.
  
כמה קילומטרים ילד יש בין תל השומר ולטרון ?
איני יכול לענות, הרעש והפיצוצים בכל מקום,
התותחים שואגים והאנשים מתים כמו זבובים.
והכדור חודר ואיני חש דבר.
  
כמה קילומטרים מפרידים מתל השומר ועד מעבר המיתלה ?
דרך מדברית ארוכה וקשה.
אפשר לחצות רק בצניחה,
אבל קצרה למדי לאנשים שאינם שומעים או זקוקים לעצה.

 

כמה קילומטרים המרחק בין תל השומר ותעלת סואץ ?
איני יכול לשמוע אותך בגלל רעש הפגזים,
אבל לא דרך ארוכה בשביל מי שיודע להתמודד עם כאלה מצבים
גם כאשר מפקדיו אינם מסוגלים להבין.
 
כמה קילומטרים רחוקה תל השומר מביירות?
דרך ארוכה ארוכה מאוד,
 ארבעים קילומטר וגם ועדת חקירה
ועוד  חמש עשרה   שנים של החרמה.  
 
כמה קילומטרים ישנם בין תל השומר ורצועת עזה?
דרך קצרה וברורה מלבד כמה הפגנות,
ועוד ישובים פה ושם שיש לפנות
בדרך ירושלמה אל קרית הממשלה.  

 

כמה רחוקה תל השומר משערי השמיים ?
את המרחק עד לשם איש לא יודע ואיש גם לא ידע,
שכל זרועותיך על חזך וכסה את פניך,
שיחקת הרבה מאוד ילד
ועכשיו היגיע הזמן לישון.

 

  

 
 
 

 

 

 

 

 

 
 
 

 

 

 

 

 

אהבתה של יסמין אבן

היוצרת הרב תחומית יסמין אבן התבלטה לאורך השנים כמוזיקאית כמלחינה כתמלילנית , כזמרת כקומיקסאית כיוצרת שירי ילדים וכמחזאית הצגות לילדים .
ובשנים האחרונות היא הולכת ומתבלטת גם בתחום נוסף. היא מוכרת  כמלחינה המוכשרת ביותר כיום של שירי משוררים  ידועים יותר ופחות  תחום האהוב עליה מאוד ,תחום שהוא כמעט בגדר בילתי קיים במוזיקה הישראלית  כאשר היוצרים השונים דואגים להלחין רק את המילים שלהם  ושל מקורביהם ( העלובים כמעט ללא יוצא מהכלל ).  

ולאחרונה היא מתבלטת גם כמשוררת בזכות עצמה  כאשר פירסמה את ספר שיריה הראשון "אשה באלכסון "
ערב לרגל צאת הספר זה בשם "אהבה קאמרית " יתקיים בהנחיית יסמין בבית הסופר בתל אביב ברחוב קפלן 6 ב7 לינואר בשעה 8 בערב .

"
שם האירוע – "אהבה קאמרית"

מנחה: יסמין אבן.

והמשתתפים הם  

כלת פרס ראש הממשלה השנה דבי סער,

 גילה אביטל,

 רפי ויכרט,

גיא וינגרטן,

רן יגיל,

לאה טרן.

אילנה יפה,

תמי כץ-לוריא

ללי ציפי מיכאלי,

עמנואלה עמיחי,

נתן סלור,

דפנה שחורי,

הערב כולל קריאת שירה וביצוע שירי משוררים  מולחנים בידי יסמין .
הקהל מוזמן.לחוויה שלא תישכח .

ראו גם :
שירים מתוך הספר "אישה באלכסון"

יסמין אבן נסיכת הפיות

עצוב להיות מכשפה

העלייה הראשונה האמיתית

 

הגאון מוילנה.

 

לרגל הכנס על עליית תלמידי הגאון מוילנא לארץ ישראל לפני מאתיים שנה   יתקיים  ראיון עימי ברדיו  בנושא  עלייה זאת .  ומדוע יש לראות בה את העלייה הציונית  האמיתית הראשונה , על תרומתם העצומה של תלמידי הגר"א לישוב בארץ  ודיון על האירגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה " שאירגן את העלייה וניהל את הישוב  היהודי בארץ  במשך למעלה ממאה שנה .

הראיון  יתקיים בתכנית "הידברות"  בהנחיית דני בלוך ברשת אל"ף.

התוכנית תשודר ביום שישי הקרוב  ה4.1 ב-17:05 ברשת א' ושידור חוזר בשבת 12:05 .

 
הקוראים מוזמנים להאזין.
 
 עוד על עליית תלמידי הגר"א ראו :

הזנות המאורגנת בתולדות התנועה הציונית

שיחת טלפון שהתקיימה שילשום

"מר אשד שלום לך . אני במאית של סרטים תיעודיים וראיתי את הסרט על הסטלגים שהשתתפת בו ונהניתי ממנו מאוד."
תודה רבה. ואיך אוכל לעזור לך ?
"אני מתכננת כעת סרט תיעודי על הזנות המאורגנת בתולדות התנועה הציונית ועלה על דעתי שכחוקר שתוכל להשתתף בו גם אתה .האם תהיה מוכן לזה ?
סליחה את יכולה לחזור על הנושא ?יכול להיות שלא שמעתי טוב .
הנושא הוא "הזנות המאורגנת בתולדות התנועה הציונית ".
אכן נושא מעניין אבל אני מודה לא היה ידוע לי שהייתה תופעה של זנות מאורגנת בידי התנועה הציונית ואינני רואה על מה את יכולה לעשות סרט בנושא.
הייתה ועוד איך הייתה .אתה ידעת שהיו בתי זונות מאורגנים במחנות הפליטים של המעפילים בקפריסין ?
לא לא ידעתי אבל אני גם לא מופתע בתי זונות יש בכל מקום שבהם ישנם צעירים רעבים לחברה נשית ללא קשר למחויבותם האידיאולוגית . בכל מקרה האם את טוענת שהתנועה הציונית אירגנה את בתי הזונות הללו ?
אתה ידעת שכל מי שאני מספרת לו על כך לא מאמין וזועם על שאני מעלה את זה ?

לכן זה עושה את זה לנושא טוב ומעניין כי הוא מעורר יצרים וכעס .אבל אני מתכוונת לדון בנושא בלי לשפוט את אף אחד .
יכול להיות. ובאמת קשה להאמין שהתנועה הציונית ארגנה בתי זונות כאלו אז מאחר שבאותה תקופה שלטה בה אידיאולוגיה פוריטנית למדי ללא קשר ליישומה במציאות .הציונים לידיעתך התייחסו בזלזול למיניות הרבה יותר מאשר החרדים למשל שעודדו אותה במסגרת הנישואין .
בכל מקרה אז היו בתי זונות במחנות .אז מה ?למה את חושבת שזה קשור לתנועה הציונית ?  
תדע שהציונים האלו ברגע שזה נודע להם על העניין אירגנו תהלוכה שבה הנשים שעבדו שם פשוט נגררו ולעיני כול והם סבלו מסטיגמה חברתית חמורה מאז.
אכן חמור אבל עצם קיומם של בתי זונות בקפריסין עדיין לא נראה כמאשר את מה שנראה כ"תזה שלך " על זנות מאורגנת בתולדות התנועה הציונית ".
אני מתכוונת לעסוק גם בכל הנשים שהיו מוכנות למכור את גופן בשירות התנועה הציונית ,תופעה שנראית לי כזנות חמורה.  
סליחה על התמיהה אבל למה זה נראה לך כל כך חמור שנשים מוכנות "למכור " את גופן בשירות אידיאולוגיה ורעיון . הן נשים מבוגרות אם הן מוכנות לקיים יחסי מין תמורת מידע זוהי החלטן שלהן בלבד ואין כאן משום זנות שהיא פרנסה למען כסף בלבד .
אני לא שופטת אף אחד . אבל הרי ברור שהן עברו שטיפת מוח בידי אידיאולוגיה גברית אירופית לאומנית  שוביניסטית ראקציונרית  ואנטי נשית שבזה לנשים כמו שבזה לערבים  ומיעוטים אחרים .
ברור למי ? את ידעת שהציונות הייתה גם אידיאולוגיה פמיניסטית שקראה לשויון זכויות וחובות בין גברים ונשים ?על חנה מייזל  ועל מניה שוחט הוגות  פמיניסטיות מראשית המאה את שמעת ?
ולמה את חושבת שהן עברו שטיפת מוח ?האם לא ייתכן שהן עשו זאת מרצונם החופשי ובידיעה מלאה אם הן יכולות על ידי כך להשיג מידע שיציל חיים אז זה דווקא דבר טוב.. את מנסה לכפות עליהן בדיעבד את האידיאולוגיה שאת קיבלת מכמה מרצים ומרצות?
בואי אני אשאל אותך שאלה : האם היית מסרבת "למכור" את הגוף שלך בכל מקרה ?גם אם זה היה יכול לעזור למישהו ?

דממה של כמה שניות
אני צריכה לשקול את העניין הזה לגופו אולי הייתי מוכנה לעשות את זה עבור ילדים שלי אבל בוודאי לא עבור אף אחד אחר .
האומנם ומדוע לא ? הגוף שלך הוא דבר קדוש שמותר להשתמש בו רק לשם הנאה ולא לשם הצלת חיים אם יהיה צורך בכך ? אבל אני מבין את תוצר של העידן המודרני שבו כל אדם חושב בראש ובראשונה על עצמו ואל נוחיותו ועל הנאותיו ולא על אחרים .

הן לא חשבו ככה .הן חשבו אם הן יכולות על ידי קיום יחסי מין  להשיג מידע שיציל חיים אז זה דווקא דבר טוב.

לידיעתך אם אני הייתי יכול להשיג מידע ולהציל חיים על ידי קיום יחסי מין עם מישהי לא הייתי מהסס.
חא חא .נורא מצחיק.אבל לידיעתך יש מחקר ברשת שמראה שהורים בתקופת המנדט עודדו את בנותיהם " להשתעשע " עם חיילים בריטיים כדי לעודד אותם במאבקם כנגד הנאצים .כמובן הם לא היו מעלים על דעתם לתת להם להתחתן עם החיילים האלה .
אני לא מכיר את המחקר הזה ואני צריך לקרוא אותו . אבל שוב האם אין "זנות מאורגנת " מכירת שירותים מיניים תמורת כסף ? וגם מדברייך אני מבין שאיש לא כפה על הצעירות לעשות את מה שעשו כנגד רצונן החופשי . כך שאינני רואה מה הקשר כאן ל"זנות מאורגנת ".
בכל מקרה לגבי שאלתך המקורית . אין בעיות אם תרצי אשמח להשתתף בסרט שלך .יש לי הרבה מה להגיד על הנושא של " הזנות המאורגנת בתולדות התנועה הציונית". .
תודה מר אשד.ניפגש בצילומים.

העולם המופלא של האמן מ.אריה -הסרט

מ.אריה.

האמן עידו שמי יוצר תערוכה שלמה על הגולם , ומי שתיעד בעבר את מופע הגולם בהנחייתי העלה על הרשת פרוייקט חדש ומרגש במיוחד  ,סרט  על  האמן אריה מוסקוביץ' הלא הוא "מ. אריה" האמן של מאות ספרים ובהם ספרי חסמבה ,קופיקו וצ'יפופו , דנידין ,הספורטאים הצעירים,הימאים וסדרות רבות אחרות כמו גם חלק גדול מסמלי יחידות צה"ל .  

וכעת מ.אריה זוכה לראשונה  להנצחה פילמאית ברשת.  

ראו

האריה שואג :חלק 1  של הסרט

חלק  2 של הסרט

העולם המופלא של מ.אריה המאמר

אתר התמונות של מ.אריה

הגולם קם לתחייה :עוד סרט של עידו שמי

בית היהלומים :40 שנות הערוץ הראשון

בחודש דצמבר 2007 מלאו 40 שנה להקמת הטלוויזיה הישראלית או יותר נכון למה שנקרא היום "הערוץ הראשון " הערוץ הציבורי שמידי שנה נראה יותר ויותר כדינוזאור העומד לפני הכחדה.
ולרגל התאריך החגיגי להלן ראיון מקיף עם ההיסטוריון של הערוץ הראשון והבלוגר צבי גיל על מצב הערוץ הראשון וסיכום של הישגיו הגדולים ביותר ושל האנשים הבולטים בו ביותר לטובה ולרעה במהלך 40 שנות קיומו .  .

קריקטורה מאת ארנון אבני . ממתוך "שפיץ " מספר 20.

"ימיה של הטלוזיה ספורים " פסק איש טלוויזיה כלשהו לשם האפקט הדרמטי בשיחת מזנון עם עיתונאים בכתבה גדולה וצרחנית באחד העיתונים על הבעיות בערוץ הראשון ואז היחיד מתי שהוא לפני 20 ( ואולי 30 ? ) שנה.
אז תפסו הערוץ הראשון ובעיותיו מקום מרכזי בכל התקשורת המודפסים.
על פי חישוב בראשית שנות השבעים למשל העיתונים הקדישו מידי יום 7500 מילים למידי יום לטלוויזיה כמותה שווה ל15 מהדורות חדשות בנות חמש דקות כל אחת .כמות עצומה בכל קנה מידה.

. הערוץ הראשון חי וקיים גם היום  אבל  מתדרדר והולך למה שנראה כבור חסרת חתתית.אלא שכעת בעיותיו שוב אינן זוכות לכתבות ענק כמו לפני עשרים ושלושים ושלושים שנה .הן לכל היותר זוכות לדיווח קצר באחד העמודים האחוריים .
כאשר יש דיון על מצב תוכניות החדשות בהשוואה בינם הדיון נסוב רק על חדשות ערוץ 2 וחדשות ערוץ 10 .איש אינו טורח פשוטו כמשמעו להזכיר שיש גם דבר כזה חדשות ערוץ 1 . אלו שהיו פעם גאוות הערוץ והטלוויזיה הישראלית כולה .

קריקטורה מאת מושיק לין  .גיליון "שפיץ" מספר 20.

כעת כשחיים יבין פורש לא נראה שיש מי בערוץ הזה שמסוגל למלא את נעליו או אפילו לנסות ללבוש אותן . .
וכאשר פורסם לאחרונה מכרז למשרד מנהל הטלוויזיה מתברר שיש מעט מאוד אנשים שטורחים להציע את עצמם למשרה הנכבדה , ורוב מי שפונה הם אנשים מהשורה השנייה והשלישית .השאר כנראה מעדיפים שלא להכניס ראש בריא למיטה חולה .

ההיסטוריון של רשת השידור

לרגל התאריך החגיגי החלטתי לראיין בנושא את עמיתי מ"רשימות " איש הרדיו והטלוויזיה הוותיק צבי גיל ,על מנת לסקור ולהעריך את תולדות הערוץ שנראה כמתקרב לקיצו בצעדים בוטחים
צבי גיל , שימש בעברו בתפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה. כמו רבים אחרים .ובכך אינו יוצא דופן או  אף מעניין במיוחד. בכירים באים והולכים משפיעים יותר או פחות או בכלל לא . אבל היסטוריונים שמתעדים את האירועים למען העתיד  יש רק יחידים  נבחרים .
מבחינתנו צבי גיל  רב חשיבות יותר בכך שניגוד למרבית השדרנית ועיתונאים של הערוצים השונים גם אדם בעל תודעה היסטורית.
הוא פעיל במוסדות לתיעוד והנצחת השואה ועומד בראש הפרויקט לתיעוד תרומת ניצולי השואה למדינה ולביסוסה ..

ומה שחשוב כרגע לעניינינו הוא היסטוריון השידור הציבורי בארץ ישראל .
הוא תיעד את תולדות הרדיו הארץ ישראלי הישראלי מאז יסוד "קול ירושלים " בשנת 1936 שעליו יצר סרט תיעודי מרשים בשם גלים בינוניים עד רוגשים"- "- וכתב על הנושא כמה מאמרים.
. וכמובן הוא היסטוריון הערוץ הראשון שעליו חיבר ספר היסטוריה "בית היהלומים " המתאר את תולדות הערוץ בימיו הגדולים ( אך אינו מכסה את התדרדרותו האיטית ) .

גיל פירסם מאז ספרים נוספים "גשר של נייר " ( הוצאת משרד הביטחון ,1996)  ספר אוטוביוגרפי המתאר את חוויותיו כנער בתקופת השואה .
 ו"לשחק על החלומות ( הוצאת חלונות ,1998) רומן עלילתי בעל רקע אוטוביוגרפי  על צעירים ניצולי שואה בתקופה שלפני קום המדינה .

לאחרונה פירסם ספר זיכרונות בשם "מוביולה:מסע בזמן ובמרחב  " ( 2007)  שבו הוא מתעד  ומתאר את ימיו ברשות השידור ואת פועלו בתחום הרדיו והטלוויזיה .

מוביולה

.

צבי גיל הוא במאי פורה של סרטים תיעודיים
אלו כללו את
1."גלים בינוניים עד רוגשים"- על "קול ירושלים"- צבי גיל ומפיק. בימוי מיכאל לב טוב.
2."סטאטוסקופ לא עושה חדשות"- על עשיית חדשות בטלוויזיה. כתיבה, בימוי והפקה.
3. " זכות הציבור לדעת- מה"- על המקומונים- כנ"ל
4. " במדבר"- על ההסתדרות הציונית.- כנ"ל
5. "המרוץ לבית הלבן"- תסריט והפקה:גיל -בימוי חיים יבין.
6. "ג'ונסון ואשכול".תסריט והפקה.סידרת אולפן וסרטים -7 פרקים- "תעודת זהות" על החברה הישראלית במתכונת של שימוע בוועדת חקירה של הסנאט האמריקני שבחנה לעומק את דימויה ודמותה של המדינה בת השלושים בקירוב והעמידה אותה ל"משפט ציבורי על הישגיה וכישלונותיה ". , כאשר הופעת העדים לוותה בסרטי תעודה של הבמאים הבאים: דוד פרלוב, עמוס גיתאי, אורי ברבש,אלי כהן,מיכאל לב-טוב, נילי טל,מיכה שגריר,אשר טללים.
ופרט לכך הוא יוזם תוכנית פוליטית נשכחת היום בשם "מוקד " התוכנית " המישדר והשם שבה ראיינו פוליטיקאי באולפן צוות מנחים. .

היום הוא מרצה לתקשורת המונים וגם בלוגר ,ולאמיתו של דבר הוא המציא את עצמו מחדש אחד הבלוגרים הפעילים והידועים ביותר ביותר מבין בני גילו ברשת . אני יכול לחשוב על עיתונאי אחד מקבוצת הגיל של צבי גיל שהצליח לבצע מעבר לרשת ולפרסם בה כתבות באופן שוטף כמוהו זהו אורי אבנרי .ואפשר להזכיר גם את דני בלוך ואת רון בן ישי א

בל יש מעט מאוד נוספים. דומה שמרבית העיתונאים הותיקים לא הצליחו להשתלב ברשת כמו גיל ואבנרי ודני בלוך .

דהיינו זהו אחד האנשים היחידים שמכירים היטב הן את הרדיו כפי שהיה בימין הגדולים את הטלוויזיה בשיאה והן את הבלוגים ואתרי האינטרנט .
ולכן לנקודת המבט שלו על כלי תקשורת אלו יש פרספקטיבה שאולי אין לרבים אחרים

צבי גיל
 

מתי  בדיוק הוקם הערוץ הראשון ?
צבי גיל :החלטת הממשלה להקים טלוויזיה כללית התקבלה ב 17 ביולי 1965 והחלטה חוזרת במרץ 1966 .הטלוויזיה הלימודית הופעלה ב-24 במרץ 1966 .צוות ההקמה של הטלוויזיה בראשות פרופסור אליהוא כץ ועוזי פלד הוקם אף הוא ב- 67 לאחר מלחמת 6 הימים. ההחלטה על הפעלת צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית נתקבלה ב- 10 בדצמבר 1967 אצל ראש הממשלה לוי אשכול בהשתתפות ראש הממשלה,השר ישראל גלילי הממונה על רשות השידור וראשי צוות ההקמה בראשות פרופסור אליהוא כץ. משדר הבכורה התקיים ביום העצמאות 1969 בצילום מצעד צה"ל לציון שנה לאיחוד ירושלים.ההחלטה הייתה בספטמבר אבל הסיכום הראשוני היה בדצמבר 1967 לפני 40 שנה בדיוק .
.
כמה שנים אתה עוסק בתיעוד תולדות רשות השידור ?
גיל : עשרות שנים . זה התחיל ללא כוונה מיוחדת פשוט שמשום שביקשו ממני לעשות משהו על תודלדות הרדיו אבל זה התפתח לעניין אמיתי .אובססיבי אם תרצה .
באפריל 1965 כחודשיים לפני שיצאתי כשליח רשות השידור לארה"ב .פנה אלי שמואל שניצר עורך "מעריב " דאז שהיה באותה השנה עורך ספר השנה של עיתונאי ישראל והוא ביקש שאתרום לשנתון העיתונאים מאמר על ראשית השידור בארץ ישראל במארס 1936..
כדי לכתוב את המאמר הזה פגשתי אנשים שזכרו את חנוכת תחנת האנטנה בראמללה.

בארכיון של ההיסתדרות הציונית מצאתי אוגדן מרופט ועליו מודבק "שידורים כפריים " ששימש לי כמקור ראשי למסה "מקול ירושלים ועד קול ישראל –גלים בינוניים עד רוגשים ".
וכתוצאה הפכתי להיסטוריון של הרדיו והתקשורת . אני עוקב,ובחלקו מתעד, את השידור הציבורי מאז "קול ירושלים" שעליו כתבתי מסה("אמצעי תקשורת המונים בישראל"-מקראה- דן כספי ויחיאל לימור- האוניברסיטה הפתוחה
עשר שנים לאחר מכן חזר גיל לנושא והפעם בצורת סרט תיעודי ושמו גלים בינוניים עד רוגשים"- על "קול ירושלים" שאותו הפיק וביים מיכאל לב טוב .

גיל: החלטתי שהנושא ראוי ודורש סרט תיעודי משל עצמו .מצאתי מעט קטעים ישנים של "קול ירושלים " והוספתי סרטי רקע ,הפגנות למען עלייה ומדינה חופשית מארכיון נתן אקסלרוד ואלפני כרמל .
חלק מן הסרט נערך בשיטת ה"דוקו דרמה" בימוי סצינות על פי תסריט וזאת בידי במאי צעיר ומבטיח מיכאל לב טוב היום מרצה בכיר לבית הספר לטלוויזיה ולקולנוע בירושלים
.

( כמעט במקביל  לסרט זה עסק לב טוב בבימוי דוקו דרמה נוספת בשם "הבחור מפדובה"  שעסקה בתקופה היסטורית רחוקה הרבה יותר בחיי הרמח"ל במאה ה-18 א.א) .

גיל :את הפתיחה של "קול ירושלים " שחזרנו מהסרט של העלאת האנטנה מצילומים דוממים מאותה התקופה מתיאור של גבריאל צפרוני ופשוט כשחזור דרמטי לפי מיטב הבנתנו . שילבנו קטעים מומחזים שונים של מדביקי כרוזים של שידורי המחתרות ותוכניות הילדים . . . בקריינות השתתפו יצחק שמעוני ודניאל פאר .. משה וילנסקי הוסיף לסרט לחן .

 

צבי גיל עם עם השחקנית חנה רובינה לקראת שיחזור הקריאה שלה לסרט "גלים בינוניים עד רוגשים:"( על קול ירושלים.

למקרופונים הבאנו את אותם האנשים שכיכבו בפתיחה מקורית ,חנה רובינא ,חמדה פייגנבאום –זינדר ורות רוברטסון –בלקין .וכאשר חנה רובינא קראה קטע מ"מגילת האש " של ביאליק אותו קטע שקראה אז הצטמררתי וכך היה גם כאשר צפיתי שוב בוידאו ב2006 .
כשעשיתי את הסרט הזה חשבתי על ארץ ישראל הצעירה שראתה בשידור כמו בת קול מן השמים קולה של ירושלים המשדר החוצה אל העולם. 

 

צבי גיל ולורד אדוין סמואל באירוע לכבוד הסרט שהפיק גיל על קול ירושלים "גלים בינוניים עד רוגשים" 1986

 בנוסף לסרט הצגנו תערוכה של אביזרים  ותמונות מהימים ההם והזמנו אנשים מאז כולל סר אדוין סמואל שהיה מנהל קול ירושלים לאחר המלחמה . את תזמורת קול ירושלים החזרנו לאולם ימק"א.
. ארבעים שנה לאחר מכן ב30.3 2006 חזרתי לבניין פאלאס שם צינו מלאת 70 שנה לרדיו
לאחר מכן עסק גיל גם בכתיבת תולדות הטלוויזיה שהיה עבורו כמעט ההווה
גיל : בהתחלה רציתי לעשות סרט או אף מיני סדרה על תולדות הטלוויזיה שיהיה מעין המשך לסרט התיעודי על תולדות קול ירושלים . ופניתי בעניין זה למנכ"ל לפיד ..אבל הוא הסביר לי שהפקת סרט על הטלוויזיה הישראלית כמוהו כשדה מוקשים פלוס דינמיט וחומרים כימיים שיגרמו לבערה שאלף כבאים לא יצליחו לכבות אותה . אלה היו מילותיו . והוא צדק כמובן . הוא שלח לי מכתב שהזמן עדין אנו בשל לטיפול יסודי בנושא כה עדין .

 

צבי גיל והנשיא חיים הרצוג באירוע לכבוד הספר "בית היהלומים ".

אז ישבתי ובמקום לעשות סרט על הנושא כתבתי ספר את "בית היהלומים:סיפור הטלוויזיה הישראלית " שהיה הספר הראשון ועדיין הכמעט היחיד על הנושא .והוא הופיע ב1986.עבורו ראייני אנשים שונים על הנושא עברתי על פרוטוקולים מישיבות הממשלה שבהן דנו ברשותה שידור והטלוויזיה וזאת הודות לעובד בכיר בלשכת ראש הממשלה שקרא באוזני את הקטעים בטלפון .זה היה מעין הדלפה מאוחרת של חומר שלא נחשב כמסוה הפרק המעניין ביותר בסרט שאף הודפס בעיתון הארץ בנפרד עסק במאבק למען שידור שבוע מלא כולל שידורים ביום השבת ובלחצים הפוליטיים והציבוריים השונים שהתלוו למאבק זה מצד המפלגות הדתיות .
. את מרבית שנותיי עשיתי במסגרת הזאת.יותר משאני פרשתי ממנה היא,לצערי, פרשה ממני.
מה דעתך על מצב רשות השידור היום ? מה אפשר לעשות איתה ?
 גיל רשות השידור זקוקה לשיקום ולא לחיסול.

היו שבע ועדות עד כה  שניסו להציע מה אפשר לעשות עם הערוץ הראשון . . וכל ועדה המליצה על פתרון רדיקלי וזה לא עובד . שום דבר לא עובד.
שורשי בעיותיה של רשות השידור נמצאות בכך שהיא הוקמה בצורת מבצע "חומה ומגדל" משנות ה- 30 של המאה הקודמת. אולם בניגוד ל"חומה ומגדל" היא לא תוכננה כראוי והביצוע היה רע.
חוק רשות השידור משנת 1965 הוא אמנם מיושן ואינו הולם את המציאות,אך ליבת הבעיה אינו החוק,אלא הביצוע שלו. מדינת ישראל לא חסרה חוקים טובים שלא רק שאינם מוגשמים כרוחם וכלשונם אלא נרמסים, לעתים על ידי המחוקקים עצמם.
במסגרת אותו חוק מיושן פעל וועד מנהל,בראשות ד"ר חיים יחיל,איש מפאי ובהשתתפות הסופרים חנוך ברטוב ונתן שחם(המשנה ליו"ר) הראשון נציג אחדות העבודה.השני נציג מפ"ם.כולם מונו על ידי מפלגותיהם בקואליציה סמכותית בראשות אשת הברזל גולדה מאיר. ובכל זאת היה להם האומץ להמרות את פי המנהיגים ולקבוע תקדים היסטורי של שבעה ימי שידורים בשבת.אלמלא אותה החלטה היינו חיים ב"סטאטוס קוו" של חמישה ימי שידור בשבוע.וזה היה חל גם על הערוצים המסחריים.במסגרת אותו חוק מונה למנכ"ל שמואל אלמוג על ידי השר הממונה ישראל גלילי, ואלמוג לא נכנע ללחצים בנושא שידורים בשבת.
במסגרת אותו חוק מונה ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה והביא אותה לרמה שניתן היה להתגאות בה,כולל תוכניות נועזות כמו "ניקוי ראש".
שמע רוב השדרים אשר מככבים היום בערוצים המסחריים צמחו בחממה של "הטלוויזיה הישראלית".צמחו שם אנשים טובים . ונשארו אנשים טובים כמו  אורן נהרי ,דוד וצטום , יעקב אחימאיר . גאולה אבן .
מכאן שניתן,במסגרת החוק,לשקם את רשות השידור.
בתנאי. שימונו אנשים מתאימים אשר יעמדו בראשה ובעיקר היו"ר והמנכ"ל אשר רואים לנגד עיניהם אך ורק האינטרס של השידור והציבור. הם מצידם ימנו את האנשים המתאימים לתפקידים הביצועיים.
בתנאי. שהשלוחה החזותית- הטלוויזיה, כלומר ערוץ 1 לא ינסה להתחרות על הרייטינג לא בפרסומת העצמית המנופחת ולא בתכנים "פופולאריים". אדרבא, מלכתחילה עליו ללכת על טיב ללא פשרות ועל חשבון המכנה המשותף הנמוך.עם הזמן הוא ירכוש לעצמו קהל צופים איכותי ובהדרגה גם כמותי. הציבור כָמֱה לתוכניות משובחות נטו,בלי פרסומת מטמטמת.
בתנאי. שתקציבים לא יופנו למסגרות סמליות כמו "שנה למלחמת לבנון השנייה" , "שנה לממשלת אולמרט" כאשר אוספים מן הגורן ומן היקב חומרים שמעטים מתעניינים בהם. זאת במקום כתבה אחת רצינית על מה שקורה בעזה לאחר שהחמאס השתלט עליה- לדוגמה.או מה המצב של הקשישים בישראל שנה לאחר הקמת מפלגת הגמלאים וכיו"ב.
בתנאי שיאפשרו פרישה הוגנת לאלה שאמורים לפרוש מן המסגרת,ומאידך למשוך כוחות טובים. הרי רוב "העריקות" מערוץ 1 היו צרוף הן של העדר תמורה הולמת ובעיקר קריסת המערכת וסדר עדיפויות לקוי.
השידור הציבורי סובל ממה שהייתי מכנה "סינדרום הפתרון האולטימטיבי" (אינני רוצה- מסיבות מובנות -להגדיר אותו כ"פתרון סופי") כלומר להרוס הכול ועל עיי ההריסות לבנות את "השידור הציבורי החדש .לעניות דעתי, השיפור חייב לבוא מבפנים כפי שציינתי לעיל.רק אחר כך כאשר הוא ישוקם, ניתן יהיה לדבר על שינוי החוק, מבנה וכול הקשור בחומרה.
הדבר היחידי שקרה לאחרונה עם הערוץ הראשון  הוא מינוי יו"ר ומנכ"ל, שניהם לפי התרשמותי אנשים ראויים ,אם מצד אחד יסייעו להם לחלץ את הרשות מן הביצה הכספית ומאידך יניחו להם לנהל אותה כהלכה. עברנו את עידן ההפיכות והמהפכים. לא צריך ליישר את מגדל פיזה. צריך לתמוך בו, כפי שאכן עשו כדי שיעמוד על תילו.
אבל אין איש ציבור שיתן לערוץ הראשון להתמוטט. האוצר ישלם תמיד לבסוף את החובות שלהם .

סיכום הערוץ הראשון .

איך הייית משווה את התקשורת של היום לעומת זאת של לפני העידן האלקטרוני ?
גיל : העיתונאות היום מבחינה מקצוענית צרופה השתפרה. דהיינו המסרים היום חדים יותר ,צבעוניים יותר .המדיום היום נועז יותר ומשוכלל יותר לגבי כל הנושאים לרבות נושאי בטחון . אבל זאת עיתונאות אטומת לב נעדרת מצפן ומצפון . היא כלב שמירה טורף היא צובעת את הכותרות באודם של דם ובצהוב צעקני .היא מתחרה על הלקוח הלא הוא צרכן התקשורת התקשורת היום היא משווקת מעולה ומתאימה את עצמה לקהל הצופים המאזינים והקוראים בלא יומרה או שאיפה לנסות להעלות אתה רמה .למעשה חזרנו איתה לשווקים ולפורום של רומא ולאגורה של אתונה .ואם תרצה לבסטות של שוק הכרמל .
התקשורת היום מכריזה על התכנים שלה כמו תגרן בשוק כך בעיתונאות וכך גם בפוליטיקה.

לאחר פעילות אינטנסיבית של 40 שנה את מה הייתה מגדיר כהצלחות השיא של הערוץ הראשון ?
צבי גיל : נתחיל בהצלחות השיא של הטלוויזיה.

ואלו הם :
השידורים בתקופת מלחמת יום הכיפורים שזאת הפעם הראשונה שהטלוויזיה הישראלית דווחה על המלחמה.הם לדעתי שידורי שיא .
הרגעים הגדולים בטלוויזיה:
– בחדשות- מלחמת יום הכיפורים.

והסיקור של הבחירות.

 

 

מארז "עמוד האש " הסדרה התיעודית הטובה ביותר של הערוץ הראשון ב-40 שנותיו.

– בתעודה- סדרת "עמוד האש" של יגאל לוסין .
– בסטירה- "ניקוי ראש".

מי היה לדעתך המנהל והמנכ"ל הטובים ביותר של הערוץ לדורותיו מבחינת האיכות היעילות וההישיגים ? מתי היית קובע שהיו שנות השיא של הערוץ הראשון?

גיל : ראוי להזכיר מבין המנכ"לים שמואל אלמוג שהיה המנכ"ל הראשון, את רישומו הוא השאיר בעיקר בקביעת תקדים שהרשות אינה כפופה לפוליטיקה של הממשלה. הוא עמד נגד ראש הממשלה,גולדה מאיר,ונגד השר הממונה ישראלי גלילי,יחד עם רוב החברים בוועד המנהל , לרבות היו"ר ד"ר חיים יחיל, רובם ממפלגות שבקואליציה,במאבק על שידורים שבעה ימים בשבוע.לדאבון לבי, זה היה מעשה חד פעמי. אבל הניצחון על הממשלה היה היסטורי.

אבל ימי השיא ממש של הערוץ היו בעידן ארנון צוקרמן כמנהל הטלוויזיה בתחומי החדשות, האקטואליה,התעודה והסטירה- ניקוי ראש. אז הייתה תמיכה נמרצת של המנהל בעורכים וכתבים שעשו את מלאכתם נאמנה. צוקרמן,בהיותו כלכלן,ובשעתו סמנכ"ל לענייני כלכלה של הרשות, ידע היכן לחסוך והיכן לתמוך גם בהפקות יקרות. כלומר הייתה גם איכות וגם יעילות.
במבט לאחור התקופה של צוקרמן כמנהל ושל לבני כמנכ"ל הביאה את הטלוויזיה הישראלית לפרחה מרשימה שלא חזרה על עצמה מאז . ואף שבמפלגת העבודה לא שבעו נחת מהטלוויזיה ובעיקר מהסדרה הסטירית "ניקוי ראש " אשר לה יחסו את נפילת הממשלה ,ראש הממשלה יצחק רבין נזהר מאוד שלא להתערב בענייני הרשות .
המנכ"ל השני, יצחק לבני, היה ליברל,והיו לו קבלות מ"גלי צה"ל" ,וחרף ניגודי האופי בין המנכ"ל בין מנהל הטלוויזיה,ולעתים אף ניגודי גישות, הוא נתן לצוקרמן יד די חופשית,ואילו צוקרמן דמות סמכותית אך מנהל פתוח, הביא את הטלוויזיה לשיא המוניטין שלה.
להערכתי ההישג הגדול של המנכ"ל השלישי,  יוסף "טומי" לפיד, היה במאבק שלו להשיג כספים להפקה התיעודית הגדולה ביותר עד כה- "עמוד האש" של יגאל לוסין והפקה של יעקוב אייזנמן.המנכ"ל בפועל יאיר אלוני, היה אדם א-פוליטי,בעל יושרה,ובשל כך הוא התקבל טוב על ידי העובדים כולם, בתקופה הקשה של רשות השידור כאשר הוא מילא את מקום המנכ"ל לתקופה של שנה.

דני בלוך במאמר שפירסם ב"רשימות " מסכים עם צבי גיל :
להערכתי, המנכ"ל הטוב ביותר של רשות השידור היה שמואל אלמוג שכיהן בשנים 1969-1974 ואשר בנה את הרשות כגוף שידור ממלכתי אך עצמאי. הוא השכיל למנות את ארנון צוקרמן למנהל הטלוויזיה, הטוב ביותר עד היום. אחריו המשיך בדרך הנכונה יצחק לבני. לבאים אחריהם היו, כאמור, מעלות וחסרונות וככל שהחלו השמיים להיפתח והערוץ הראשון כבר לא היה מונופול ו"מדורת השבט", נהיו המנהלים יותר ויותר פוליטיים וחלשים מבחינת היכולת לעצב טלוויזיה ממלכתית בעידן רב ערוצי.

מי לדעתך היו המנהלים הטובים והיעילים ביותר של הערוץ ב-40 שנותיו  ?

.צבי גיל : דן שילון- היה מנהל החדשות הטוב ביותר שבין כלל מנהלי החדשות של הטלוויזיה לדורותיה כולל אחד צבי גיל .

מוטי קירשנבאום- היה מנהל התוכניות הטוב ביותר ..

ג'ודי לוץ מנהלת התעודה הטובה  ביותר .

וואלה! תרבות מורידה את הכובע ומרימה את האף. מזל טוב! ירון לונדון (צילום: יח"צ)
, ירון לונדון  מנהל מח' הדרמה הטוב ביותר.  
.כולם היו מעולים במה שעשו .
מי לדעתך היה הגרוע במנכ"לים ב-40 שנות קיומו של הערוץ הראשון  ?
אין תגובה .

דני בלוך כותב בעניין זה ברשימה שלו

בתוקף תפקידי השונים הכרתי את כל המנכ"לים של רשות השידור. כמעט לכולם היו מעלות רבות בצד חסרונות לא מעטים. אצל יוסף בראל, בתקופת כהונתו כמנכ"ל, התקשיתי למצוא מעלות כלשהן.

לצנזר את שרית חדד? יוסף בראל
יוסף בראל .צילם אריק סולטן.

גם לעניות דעתי המנכ"ל הגרוע ביותר של הטלוויזיה לדורותיה היה יוסף בראל שבימיו היגיעה הפוליטיזציה של הערוץ לשיאים חסרי תקדים וקשה להצביע על הישג בולט אחד שהיה לערוץ בזמנו . ולעומת זאת היה מעורב בסיכסוכים חסרי תקדים בעוצמתם עם העובדים ועם כלי התקשורת האחרים .

 

החיים  עם יבין מאת גלעד סליקטר. גיליון "שפיץ " מספר 20.

ואם אני צריך לבחור באיש שמזוהה יותר מכל עם הערוץ הראשון בימיו הגדולים הרי התשובה היא חד משמעית ,חיים יבין השדרן שהפך גם ליוצר סירטי טלוויזיה תיעודיים והפך לסמל המהלך של הערוץ הראשון בשיאו .


סמל כל כך בולט עד שאגודת הקריקטוריסטים החליטה להקדיש לו גיליון שלם של המגזין שלה "שפיץ " את גליון מספר 20 "מבט על יבין " וזהו הישג שאיש לא זכה לו לפניו.

 ושאלת סיכום :כמתעד ההיסטוריה של הרדיו  ושל והערוץ הראשון מה דעתך על מצב הארכיונים והסרטיות שלהם ?אלו שאמורים לשמר את כל החומרים שאנשים כמוך ובעתיד אמורים לנצל אותם ? 

גיל : ברדיו יש ארכיון מצוין ושמור נפלא. תתפלא אבל הם יודעים איך לטפל באוצרות שלהם . הרדיו שמר חומרים אפילו מתקופת המנדט ו"קול ירושלים " . איש הרדיו איזי מן עומד להוציא אלבום שמבוסס על ארכיון קול ישראל . הארכיון של קול ישראל פועל מצויין והרדיו בכלל פועל בכל נוישור תרבותי טוב יותר מהטלוויזיה . בכך אין ל"קול ישראל" מתחרים .
צר לי לאמר שזה לא כך בטלוויזיה ששם הארכיון מתפורר וזה למרות שהיום הם מתקיימים על צילומי הארכיון שלהם . . אני למשל ראיינתי ראיון גדול וחשוב עם בן גוריון בשנות השבעים והוא פשוט הלך להם לאיבוד.הם מנסים לשמר חומרים אבל ולא בהצלחה .וזה לא יאמן הרי כל הערוץ הזה ניזון היום בעיקר מהארכיון שלו . ככה משמרים דברים ?
בושה פשוט בושה.ובכיה לדורות .

 

מאז ספרו של גיל "בית היהלומים " על תולדות הערוץ הראשון פורסם רק עוד ספר חשוב אחד על ערוץ זה וספר זה מתעד את התדרדרותו דרך משקפיו של אחד מחברי הועד המנהל שלו חוקר התקשורת דן כספי בשם שאומר הכל "סליחה תקלה " :דעיכתו של הערוץ הראשון "( הוצאת צבעונים 2005) . .

אז מה יהיה עם הערוץ הראשון אחר 40 שנה של פעילות ? כל הזמן נשמעות קריאות להפכו לערוץ "איכותי " אליטיסטי ולא רייטינגי .
הצרה היא שאת אותן הקריאות של גיל ואחרים שנשמעות אלמנטריות למדי , אנו כבר שומעים  אותן מזה 15 שנה וקשה להאמין שמנהלי הערוץ לאורך אותן השנים  לא שמעו אותן גם הם ולא נסו לפעול בכיוון .

אחרי הכל אין המדובר במטומטמים .
ולמרות זאת היום בשנתו ה40 הערוץ נראה כזקן החי על הימים הטובים שחלפו . אנשים מוכשרים מצהירים ברייש גלי שאינם מעוניינים לבוא לנהל את הערוץ כי אינם מאמינים שאפשר לשקמו .
כדאי לשים לב שכל אותם אנשים מוכשרים שאותם מזכיר גיל נמצאים בערוץ הראשון מזה שנים לא מועטות ואף רבות .כמה אנשים מוכשרים נכנסו אליהם בחמש השנים האחרונות ?
מישהו יודע ? מכיר ?
והעתיד נראה כצופה רק התדרדרות איטית ונמשכת אל העלמות ברייטינג .
הערוץ הוא "רק " בן 40  שהוא בסך הכל גיל צעיר למדי ואמצע החיים . אבל דומה שהתחושה שם היא של אנשים בני שבעים שמסתכלים בנוסטלגיה על העבר המפואר ובפחד על העתיד .

הערוץ הראשון בויקיפדיה

פרטים על צבי גיל  

האתר של צבי גיל

צבי גיל במגזין הבמה

האתר של דני בלוך

מוביולה מאת צבי גיל

פרק ממוביולה
גשר של נייר מאת צבי גיל

צבי גיל על הרדיו

צבי גיל על שבעים שנות הרדיו

צבי גיל על הצורך בהקמת מוזיאון תקשורת

צבי גיל על חיים יבין

צבי גיל על פרוייקט הנצחת תרומת ניצולי השואה

סליחה תקלה "דעיכתו של הערוץ הראשון
דני בלוך על מנכ"לי רשות השידור

ערוץ 2 נגד הערוץ הראשון

חיים בלי יבין

קריקטורה מאת הלית אבני . הופיעה בגילון "שפיץ "מספר 20 . ( וגם בתערוכה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס ).

הגאון מוילנה כמיסד התנועה הציונית

 

תמונה שעותק יחיד הידוע ממנה נמצא ברשות משפחתי.

 

 

בשבוע הבא עומד להיות כנס מעניין באוניברסיטת בר אילן על תלמידי הגאון מוילנה ועלייתם  לארץ ישראל שהמחקר החדש הוכיח שהחלה את התנועה  הציונית  שנים רבות לפני התאריך המקובל .

מכיוון שלבני משפחתי  באותה התקופה היה חלק מרכזי באירגון עלייה זאת ולאחר מכן בניהול בישוב הארץ ישראלי שצמח בארץ ישראל בעקבותיה  בירושלים ,יש לי עניין רב בכנס זה .

והנה תוכנית ההרצאות

 

 

 אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

המחלקה לתולדות ישראל

 

כנס חוקרים במדעי היהדות

לציון מאתיים שנה לעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל

תקס"ח-תשס"ח (2008-1808)

 

הכנס יתקיים אי"ה ביום רביעי כ"ד בטבת תשס"ח, 2.1.08 באולם בק

 

09:30 התכנסות וכיבוד קל

 

10:00 – דברי פתיחה: פרופ' בן ציון רוזנפלד, ראש המחלקה לתולדות ישראל

ברכות: פרופ' משה קוה       – נשיא אוניברסיטת בר-אילן

           פרופ' יוסף מניס      – רקטור אוניברסיטת בר-אילן

           פרופ' משה אורפלי  – דיקן הפקולטה למדעי היהדות – אוניברסיטת בר-אילן

 

10:30 מושב ראשון – הלכה

יו"ר, פרופ' מאיר בר אילן – ראש המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' יוסף תבורי – המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

השפעת הגר"א על מנהגי התפילה בארץ ישראל    

פרופ' שלמה זלמן הבלין   המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

תלמידי הגר"א והפולמוס סביב חומרות קדושת שביעית 

פרופ' יוסף ריבלין   המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן

 ספר קול התור – מסורות ומסרים   

 

הפסקה וכיבוד קל

 

12:00 מושב שני – הגות

יו"ר, ד"ר אהרון שאר ישוב – המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' משה אידל – החוג  למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית

הגותו של ר' מנחם מנדל משקלוב      

ד"ר בנימין בראון- החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית

ר' יוסף זונדל מסלנט – פילוסופיה וקבלה   

פרופ' דב שוורץ –המחלקה לפילוסופיה יהודית וראש המחלקה למוסיקולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

תפיסת המקום בהגותו של ר' חיים מוולוז'ין

 

13:30 – הפסקת צהריים

 

 

 

 

 

 

 

 

14:30 – מושב שלישי  – היסטוריה

יו"ר, פרופ' אלה בלפר – ראש המחלקה להיסטוריה כללית, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' מרדכי פכטר   החוג למחשבת ישראל, אוניברסיטת חיפה

תנועת המוסר בארץ ישראל במאה הי"ט 

פרופ' יוסף שלמון   המחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת בן-גוריון

יחסי  קהילת האם בליטא ליישוב הליטאי בארץ                          

מר ראובן גפני – החוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת הרצוג להכשרת מורים, גוש עציון

          גיאוגרפיה, אידיאולוגיה והלכה בבנין השכונות הראשונות מחוץ לחומה בירושלים

 

הפסקה וכיבוד קל

 

 16:30מושב רביעי – משיחיות וארץ ישראל

יו"ר, פרופ' יהודית באומל-שוורץ – ראש התוכנית ליהדות זמננו, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' בן-ציון רוזנפלד – ראש המחלקה לתולדות ישראל, אוניברסיטת בר-אילן

הלכה, מציאות וחזון בספר פאת השלחן לר' ישראל משקלוב

ד"ר רפאל שוח"ט – המרכז ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר-אילן

סוגיית עיתוי בניית המקדש העתידי במשנת תלמידי הגר"א בארץ ישראל

ד"ר אריה מורגנשטרן     עמית בכיר, מרכז שלם, ירושלים

          קירוב הגאולה בדרך של חידוש הסנהדרין לאור מקורות חדשים

מר אליעזר באומגרטן –  החוג למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון

משיח בן יוסף מתלמידי הגר"א ועד הרב קוק

 

 

18:30 נעילה

 

וכאן זאת כבר הודעה שלי ולא של אוניברסיטת בר אילן .לרגל הכנס ולרגל 200 שנות עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל יתפרסמון באתר זה בהמשך רשימות שונות בנושא ובהן סקירות על האירגון החשאי  בן מאות השנים "רוזני ארץ ישראל בוילנה " ( ידוע גם בכינויים כמו  "חזון ציון " "בני ציון " ואחרים )  שניהל את העלייה ואת הישוב בארץ ישראל  במהלך המאה ה19 וראשית המאה העשרים . .

  ארגון ,שמפאת החשאיות הפרטים המלאים עליו נחשפו בדפוס  רק בשנים האחרונות .

עוד על הכנס

חזון העולים הראשונים

כנס קומיקס במוזיאון הקומיקס

דרכו האחרונה של לוחם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 משה חיים ( מוסה ) אשד 

נולד י"ח כסלו 24.26 .26
נפטר ט"ז כסלו התשס"ח 26-11-07

דודי משה חיים (מוסה) אשד איש אירגון "ההגנה " ויחידת " גבעתי" , מורה דרך ,מדריך תיירים היסטוריון ולוחם הלך לעולמו ערב יום שלישי 26.11.2007  תוך כדי ארגון כנס  ההגנה לקראת כ"ט בנובמבר ,
מוסה נולד לאביו הסופר יוסף זונדל וסרמן וחנה וסרמן וגל בשכונת מונטיפיורי בתל אביב . .
הוא  הונצח בילדותו בשכונת מונטיפיורי בתל אביב בקטע סרט שאותו הסריט השכן חלוץ הקולנוע הישראלי נתן אקסלרוד בתור ילד המחלל בזמן ששני ילדים אחרים רוקדים . . הסרט הוקרן מאז בטלווזיה .

מודעת אבל על הנופלים בהתקפה על מושבת הכת הטמפלרית ,שרונה " ( היום הקריה בתל אביב ).מוסה אשד היה אחד הלוחמים בקרב הזה. .

בילדותו היה מוסה חבר בצופים והירבה . מאידך הרבה גם בתצפיות על השכונה השכנה "שרונה " מבצרם של אנשי כת הטמפלרים הגרמנית,  שכונה מלאה וגדושה בתומכי ובסוכני הנאציזם הגרמני שהיוו איום מתמשך על תל אביב בכלל ועל שכונת מונטיפיורי השכנה בראש ובראשונה .

הכריכה  של "חיל השדה ( החי"ש ) במחוז תל אביב".

הוא הפך לחבר באירגון ההגנה ב1941 ועבר אימונים שונים  במסגרת חיל השדה (חי"ש ).

.במקביל  עסק רבות בטיולים במסעות  אל כל פינה  בארץ וכל דרכי הארץ וכפריה היו נהירות לו ככף ידו  

אחת מפעולותיו החשובות הראשונות הייתה השתתפות בהתקפה של ההגנה בשרונה שבה נהרגו 4 מחבריו .
לאחר מכן .הוא הפך לקצין מודיעין .


בזמן מלחמת העצמאות השתתף מוסה במבצע "נחשון " וליווה את השיירה האחרונה מתל אביב לירושלים.הוא נשאר תקוע בה והיה מנותק ממשפחתו בשכונת מונטיפורי כמה שבועות .שם ביצע את מה שהפך אולי לפעולה המפורסמת ביותר שלו כאשר הוא ושלושה עמיתים היו הראשונים שפרצו את קווי האויב וחזרו הביתה ברגל במה שנקרא מאוחר יותר "דרך בורמה ".
בכך הראו מוסה ועמיתיו שאפשר להגיע בנתיב החדש ללא סכנה מירושלים לתל אביב ובכך פתחו את הדרך שדרכה השתמשו כוחותינו להעביר הספקה לירושלים הנצורה ובכך שינו את מהלך המלחמה . .
פרשיה זאת הונצחה מאז בספרים סיפורים ואף בסיפור מצוייר ב"דבר לילדים ".

. לאחר מכן עבר מוסא לנגב היה בין מקימי פלוגת "שועלי שמשון " ולחם באיזור נגבה ובאיזור בית עפה ..

בין המבצעים הרבים שבהם היה מעורב הוא השתתף בפעולת נחיתה בסירה  בעורף המצרים .
מיד לאחר מכן הוא פיקד על מחלקה שכבשה את משלט 123 בקרב חוליקאת ( כיום  חלץ ) . ב"מבצע יואב "
תוך כדי כיבוש המקום נפצע קשה ושכב כמה שבועות בית חולים "דונולו " ביפו . רוב פיקודיו נפלו אז במערכה

עם סיום המלחמה היה מוסה חלק מצוות הדיונים בין ישראל והירדנים והיה בין האנשים שקבעו את טוואי הגבול בין ישראל וירדן.

 לאחר קום המדינה  ניצל מוסה את הכרותו את כל הארץ והפך לאחד ממדריכי הטיולים הראשונים  והבולטים של ישראל . . הוא היה מרצה לידיעת הארץ ומדריך טיולים בחו"ל .

פוסטרים  של הסרט "הטל צל ענק " על המצור על ירושלים .מוסה אשד שימש כיועץ לסרט ויש בו שיקוף של חוויותיו במצור.

 בין השאר הוא שימש כמדריך טיולים בישראל  של כוכבי סרטים זרים שונים שנעשו בישראל כמ  "עושה הלהטים " ( 1953)  ,בכיכוב קירק דגלס ,הסרט הזר הראשון שנעשה בישראל   "אקסודוס " ( 1960)  בכיכובו של פול ניומן "והטל צל ענק "( 1966)   גם כן בכיכובו של קירק דוגלס.

הוא גם שימש כיועץ לא רשמי למפיקי הסרט הנ"ל  שעסק  בגנרל מרקוס ובסיפור הפריצה של המצור על ירושלים סיפור שאותו היכירמחויותיו האישיות .

nוסה ניהל במשך שנים רבות את חברת התיירות C.T.O בתל אביב. והיה פעיל בהקמת וניהון  אירגון מדריכי הטיולים הישראלי .  
אולם יותר מכל התפרסם מוסה כיחידה של אדם אחד שפעלה ללא לאות למען הנצחתם של לוחמי מלחמת העצמאות . הוא היה המארגן והמנחה  של חלק גדול מהכנסים והאירועים של יוצאי "ההגנה " של גבעתי ושל יחידות צבאיות נוספות לאורך השנים . והיה פעיל ללא לאות באירגון טיולים ומפגשים משותפים שלהם לאורך שישים שנה בשנים האחרונות עמד בראש מספר רב של ועדות של אירגון יוצאי ההגנה והיה האחראי לפעילויות שונות שלהם. . 

הוא פעל רבות להקמת אתרי הנצחה שונים ברחבי הארץ ובראש ובראשונה בנגב שב ובאיזור ירושלים שבהם לחם בקרבות כה רבים .הוא חהיה אחד החברים הבולטים והמרכזיים של אירגון יוצאי ההגנה ואירגן את רוב מפגשיהם וכנסיהם של אירגון וזה ואירגונים נוספים של וותיקי מלחמת העצמאות .

הוא כתב וערך ספרים שתיארו את תולדות יחידתו במלחמת העצמאות. שני ספרים כאלה יצאו לאור בשנים האחרונות : חיל השדה "("הח"יש" ) במחוז תל אביב:אוסף סיפורי חברות וחברים ( הוצאת אירגון חברי "ההגנה " במחוז תל אביב ,2001)  ". ו"גדוד 54 גבעתי במלחמת העצמאות "  ( הוצאת גדוד ותיקי גדוד 54 , 2004) שבו נימצא תיאורו המפורט בגוף ראשון של המסע הראשון בדרך בורמה ." 

בנוסף לכך בשנים האחרונות פעל מוסה במסגרת האגודה במפעל ההנצחה למורי הדרך שהלכו לעולמו
–לכבוד שנתו ה-80 יצרו בני משפחתו של מוסה סרט תיעודי על חייו העשירים .

הוא נפטר שנה לאחר מכן תוך כדי דיון על אירגון כנס של ההגנה בתל אביב לרגל הכ"ט בנובמבר. .
.

 

בשבילי אבא אתה ארץ ישראל

מאת עינת אשד

י"ח כסלו התשס"ח

אבא יקר שלי!

תראה כמה אנשים באו לטיול, לפחות 10 אוטובוסים – איך נתארגן מי ידריך אותנו ? אבא – אתה כבר תדריך את כולנו. כן כדרכך תקפוץ מאוטובוס לאוטובוס במהלך הדרך ותראה ותסביר לכולנו ותחזור ותסביר…..

לפני שנה בדיוק חגגנו לך יום הולדת 80 ואז במסגרת האירוע שאני כל כך שמחה שזכית לו, כי כל כך הגיע לך – אתה עצמך הכנת סרט על חייך ובעריכת הסרט נתת לי כבוד ענק לפתוח את הסרט ושם אני אומרת כמו שאני אומרת לכם כאן היום : בשבילי אבא – אתה ארץ ישראל. אבא שלי לחם במלחמת השחרור כדי שלנו תהיה מדינה.
אבא שלי הצנוע והעניו גילה את דרך בורמה כדי שתתאפשר העברת אספקת תחמושת ומזון לירושלים הנצורה ובכך הציל את ירושלים מרעב ומידי נפילה בידי הלגיון הערבי.
אבא שלי שינה את ההיסטוריה .
אבא שלי- מלח הארץ – מהנפילים של פעם הוא תמצית ארץ ישראל להיות בשביל כולם– אבא שלי פעל ועשה למען האחר. עם ישראל איבד כאן ועכשיו את אחד מענקי הדור. אותם אנשים שנולדו כאן או שעלו לארץ שהבינו שאנחנו חייבים להלחם על הארץ הזו כדי שיהיה לנו מקום בטוח להיות בו. אבא שלי שלא הכיר את המושג הנפוץ בימינו: קודם כל אני ואחר כך אחרים, אבא שלי לחם פעל נפצע עשה והמשיך ללא הפסקה כדי שלנו היהודים יהיה בית.

היום בדיוק זה יום ההולדת של אבא – י"ח כסלו. אבא שלי – נולד ויקבר באותו יום כמו משה רבנו שהנהיג את עם ישראל לארץ ישראל. אבא שלי הנהיג את כולנו כל ימי חייו. למי שלא הכיר את אבא שלי אני רוצה לומר לכם שהוא היה צדיק אמיתי. ואני רוצה להסביר לכם:
כל אחד מאבותינו ניחן במידה שאפיינה אותו. אברהם היה ידוע במידת החסד שלו – הכנסת האורחים שלו שהייתה ערך עליון לגביו – גם בזמן שהיה עסוק בצרכיו האישיים וראה שלושה אנשים ( מלאכים) מגיעים רץ לארח אותם. יצחק היה ידוע במידת הדין שלו – מה שצריך לעשות עושים גם אם הפסיקה לא מתאימה לו הוא פוסק כפי שצריך – דוגמת רצונו לברך את עשו למרות ידיעתו כי עשו אינו יכול להמשיך את דרכו אלא שעשו הוא הבכור ויש לברכו. ויעקב היה ידוע במידת הרחמים שלו שהיא השילוב בין החסד והדין. לאבא שלי היו כל המידות.
היי מוסה יש כנס ברמת הגולן וצריך מנחה – אין בעיה. היי מוסה פלוני נפטר בבאר שבע וצריך שמישהו ילך לנחם בשם הגדוד… בשם החטיבה…. בשם ההגנה… בשם ארגון התיירות – אין בעיה. צריך היה לקבוע את הגבול בין ישראל לירדן – אבא הוא זה שקובע. צריך למצוא דרך חדשה כי נהרגים לנו אנשים בדרך לירושלים בירתנו – חייבים להציל את העם היהודי היושב ביו חומות ירושלים הנצורה – אבא שלי עושה – אבא שלי מוצא נתיב ששיירות תעבורנה ללא הרוגים ופצועים ותגענה לירושלים על מנת להציל את היהודים הכלואים שם ללא אוכל ללא תחמושת ללא יכולת הגנה על עצמם – דרך שלימים נקראה דרך בורמה. אה מוסה – אנחנו ההורים של…. ואנחנו מבקשים שתבוא להיות אתנו בחיפה– אין בעיה. היי מוסה חייבים לארגן סידורי לוויה לאלמוני – אין בעיה. היי מוסה – צריך להביא אוכל לזה ולקפוץ לבקר את ההוא בבית חולים.
ואני יכולה להמשיך כך עד אין קץ. אבא מעולם לא אמר לא. אבא עשה ועשה לכולם רק לא לעצמו. לכך אמא כל הזמן דאגה – אבא רץ ומתרוצץ ומסדר לכל העולם ואשתו ושוכח את עצמו לא לוקח כדורים בזמן – אוכל מה שהוא אוהב לא מה שהוא צריך – עובד בשעות מטורפות יוצא בבקר להדרכת טיול כמו בשבוע שעבר וחוזר בחצות הלילה.
זו הייתה דרך חייו כמו שבצעירותו לחם בכל כך הרבה מלחמות – ובגיל 57 נאות לפרוש מהמילואים כך בחיים היומיומיים מהיותו סייר מייד לאחר מלחמת השחרור עבר לתור את הארץ, להדרכות טיולים בארץ ישראל, הכנת מסלולי טיולים , ארגון כנסים שונים ועד ארגון וביצוע בפועל של נסיעות לכל העולם לכל החברים לכל המכרים ועוד להמון המון קבוצות ואנשים.

יש עוד המון דברים לומר על אבא אבל הבוקר כשהתעוררתי צף ועלה בראשי הפסוק: כי השם אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם. בשבת בבוקר לאחר סיום קריאת התורה נהוג לברך לשלום הקהל ,מדינת ישראל חיילי צבא ההגנה לישראל והשבויים שלנו.
אז אבא יש לי בקשה ענקית כמו שכאן עשית וסדרת לכולם את הכל מכל בבקשה דבר שם למעלה עם האלוהים  בשבילנו.

אתה שהלכת כאן בראש המחנה והנהגת אותנו כאן בבקשה סדר לנו שם למעלה את העניינים עם בורא עולם, שמור עלינו שם, שנשאר כאן בארצנו ונהיה מאוחדים ושיהיה לנו אכפת אחד מהשני ושנמשיך את דרכך לעשות למען האחר.
בבקשה דבר איתו בשבילנו שמי בירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה עם כל קהילות הקודש הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם יסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם ויסלח לכל עוונם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ומי שבירך את אבותינו הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאלתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך,ומי שבירך את אבותינו הוא יברך לשלום השבויים וידאג להחזירם אלינו במהרה ומי שבירך את אבותינו הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל העומדים על משמר ארצנו. הקב"ה הוא ישמור ויציל את חיילנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה הצלחה בכל מעשה ידיהם. ונאמר אמן.

לסיום, יש לי פניה לחברי ההגנה , גדוד גבעתי וכל מי שהכיר את אבא והיה שותף לדרכו, אבא החל בכתיבת ספר על אחת התקופות הכי חשובות לעם ישראל מלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל. אני מבקשת שכולכם תרתמו ,תתנו כתף ותסייעו על מנת שנוכל להוציא לאור את הספר ובכך אני רואה את הדרך בה הוא היה רוצה שננציח אותו ואת עשייתו למעננו.

כל חייו של מוסא אשד הם חיפוש נועז אחרי הדרך הנכונה הדרך
מוסה אשד האיש גילה דרכים כה רבות ולחם בקרבות כה רבים בדרכים אלו יוצא כעת למסעו האחרון בדרך בורמה האחרונה והארוכה מכולם אי שם .

דרך צלחה מוסה .

נספחים

 

 "דרך בורמה" סיפור שכתב וצייר מרדכי אלון בכרך ל"ז  של "דבר לילדים" ב-1967

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 474 שכבר עוקבים אחריו