Tag Archives: אברהם לייב

מקום שם עוד לא דרכה רגל אדם : המסע הארוך אל פרוקסימה קנטאורי

גירסה שונה של כתבה זאת .כולל ראיון עם המדען הישראלי אבי לייב יש כאן:

המסע לפרוקסימה קנטאורי בקרוב ?

Image result for alpha centauri in fiction

לאחרונה יצאה נאס"א בהודעה דרמטית ביותר במסיבת עיתונאים (!): התגלו "שבעה כוכבי לכת במערכת שמש אחת הנקראת בשם טראפיסט-1 (Trappist-1),.  שהם דומים לכדור הארץ ושניים מהם לפחות יש אוקיאנוסים ,דהיינו מים מה שמחזק' את האפשרות שיהיו בהם חיים. וזה מעלה בצורה דרמטית ביותר את הסבירות שישנם כוכבי לכת רבים ברחבי הקוסמוס שיש בהם חיים ואולי חיים אינטליגנטיים.

והמרחק של מערכת כוכבים זאת מכדור הארץ וממערכת השמש  40 שנות אור או כ-378 טריליון ק"מ  מכדור הארץ. מרחק "אפסי"  במונחים קוסמיים אם כי זה מרחק עצום ביותר במונחים שלנו שאומר שעם הטכנולוגיות הקיימות ייקח לנו מאות אלפי שנים כדי להגיע אל  מערכת הכוכבים טראפיסט 1  כדי לברר האם יש שם חיים על פני אחד או יותר מכוכבי הלכת הללו  , ואולי גם אינטליגנטיים ? והאם אפשר ליישב  כוכב לכת אחד או יותר  שם. .

האם יצא המין האנושי אי פעם אל החלל אל  מערכת השמש ? רבים מקווים. המין האנושי היגיע כבר אל הירח  ( אם כי בעשורים האחרונים לא חזר אליו בניגוד לכל הציפיות ) .ויש תוכניות מפורטות ביותר שיגיע למאדים ומעבר לזה.ישנן תוכניות להקמת מושבה אנושית בכוכב הלכת מאדים כבר בעשרות השנים הבאות.

uלמערכuת כוכבים מעבר לזה?  האם ניזכה לראות בעתיד ספינות אנושיות מגיעות למערכות כוכבים אחרות  כמו סיריוס כמו טראפיסט 1 באופן קבוע כמו  "האנטרפרייז " בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין –כוכבים"?

לכאורה ועד לאחרונה נראה היה שהמדובר במשימה בלתי אפשרית . בגלל המרחקים העצומים בין מערכות הכוכבים שיגרמו לכאורה לכך שכל מסע כזה ייקח אלפי שנים עשרות אלפי שנים ומאות אלפי שנים אם הספינות יטוסו במהירות של מטוסים כאן על כדור הארץ.

Image result for ‫ז'ול ורן הרפתקה בחלל‬‎                    Image result for =jules verne hector servadac

הסופר המפורסם ז'ול ורן שזכה לכינוי "נביא העת החדשה "  כתב ב-1877  בספרו  מסעותיו והרפתקאותיו של הקטור סרוואדאק במערכת השמש"  המתאר את מסעם המדהים של  חבורת  אנשים ש"נחטפים " בידי כוכב שביט אל קצוות מערכת השמש ובחזרה ":הכוכב הקרוב ביותר אל השמש הוא אלפא מקבוצת הכוכבים קנטאורוס .לאור הנע שלוש מאות אלף קילומטרים בשנייה ,נחוצות ארבע שנים וחצי כדי להגיע אליו מן השמש. המרחק בין מערכת השמש לבין אלפא קנטאורוס רב עד כדי כך שכדי לציינו במספרים נאלצו האסטרונומים להמציא שתי יחידות מניה :שנות אור ופארסק .

הם אומרים כי אלפא מצוי במרחק' 4.3 שנות אור מן השמש ,ובכך כוונתם למרחק של ארבעים ביליון ,שש מאות ושמונים ואחד מיליארד ,ארבע מאות וארבעים מיליון קילומטרים לעיתים הם מבטאים זאת כ1.3 פרסק. בין הכוכבים האחרים שמרחקיהם מהשמש נמדדו אפשר להזכיר למשל את סיריוס שמרחקו מהשמש 8.6 שנות אור .וכוכבים אחרים שאילו מדדנו את מרחקם מהשמש בקילומטרים היינו חייבים להשתמש במספרים בני עשרים ושלושים ספרות ".

(בפרק 11 בספר בתרגום מיכה פרנקל לעברית  ש"בו משגר עצמו עולם  המדע של גליה במחשבה  לאינסוף של החלל ע' 328) בהערת אגב נוסיף שישנו תרגום מקוצר של הספר הזה בשם "הארץ שנתלשה " של ג. בן חנה שבו הקטע הזה אינו נמצא.

Related image

עטיפת גרסת קומיקס של "הקטור סאראואק"

ורן  שתיאר כמה שנים  קודם לכן ב-1870 בפירוט מסע בכדור תותח אל הירח , אף לא העז להעלות על דעתו בסיפור זה שתיאר כוכב שביט ש"חוטף"  קטע מכדור הארץ ועימו נוסעים גיבורי הסיפור עד  לאיזור של שבתאי במערכת השמש ולאחר מכן מחזיר אותם , שבני האדם יצאו למערכת השמש המרוחקת של אלפא קנטאורי .

אז ומאז סיפורים על מסעות למאדים ונוגה  כוכבי הלכת הקרובים אלינו היו יחסית מרובים אבל סיפורים על מסעות למערכות השמש אחרות היו תמיד מועטים  בגלל ידיעת הכותבים באיזה מרחקים עצומים מדובר.

ב-1909 כתב סופר אמריקני בשם ג'ורג' פרדריק סיפור בשם "מלחמה בין כוכבים במרומים  " שתיאר כיצד כדור הארץ "מוזז " ממקומו הרגיל ליד השמש ויוצא למסע אל הכוכב קנופוס  שנמצא במרחק 310 שנות אור ממערכת השמש.

אחד הראשונים  שהעזו להעלות על דעתם מסע עצום  כזה אל  המערכת הקרובה ביותר אלפא קנטאורי   היה כומר גרמני בשם ארנסט  פרידריך וילהלם מדר ( 1866-1947)  שהתפרסם הודות לספריו "אל הררי סער" ו"אופיר" שתיארו משלחת אנגלית גרמנית בג'ונגלים של אפריקה בחיפוש אחרי ערים קדומות ואבודות שרידי תרבויות מיסתוריות. ספרים ידועים שתורגמו גם לעברית יותר מפעם אחת.

          

 

העטיפה הגרמנית של ספרו של ארנסט פרידריך וילהלם  מדר על מסע לאלפה קנטאורי.

ב-1911 מדר  כתב לשני ספרים אלה  המשך "עולמות פלאיים"  שבו גיבורי הסיפורים הקודמים בונים חללית  הפועלת על אנטי גרביטציה המופעלת בידי מגנטיזם שלוקחת אותם  אל הכוכבים השונים של מערכת השמש ,ומשם הם מוסטים בידי כוכב שביט ( בדומה לזה שבספרו של ורן ) אל הכוכב  הקרוב ביותר אלינו לאלפא קנטאורי מגיעים אליו בתוך כמה שבועות  שם הם מוצאים עולם בשם עדן. ומגלים שגם שם חיים בני אדם.  משום מה ספר זה בניגוד לשני קודמיו לא תורגם לעברית אם כי הוא תורגם לאנגלית.

Image result for Mader Distant Worlds:

זמן קצר לאחר פירסום ספר זה ,ב1915 גילה אסטרונום רוברט אינס שהכוכב הקרוב אלינו ביותר אלפא קנטאורי מורכב לא משני כוכבים נפרדים כפי שידוע היה עד אז  אלא משלושה. הכוכב השלישי במערכת אלפא קנטאורי ,זכה לכינוי פרוקסימה קנטאורי .כוכב זה התברר הוא הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו. הוא קרוב יותר בטריליון קילמטרים משני הכוכבים האחרים המרכיבים את מערכת אלפא קנטאורי.

בהדרגה  התרחב דמיונם של סופרים והם החלו  ליצור סיפורים שתיארו מסעות לכוכבים אחרים במהירויות הגבוהות ממהירות האור המהירות הגבוהה ביותר האפשרית שתאפשרנה להגיע לכוכבים אלו בתוך כמה שבועות וחודשים בלבד.

Image result for tsiolkovsky book cover

Image result for tsiolkovsky book cover

קונסטנטין ציולקובסקי  מאבות תוכנית החלל הרוסית הושפע מאוד מההוגה ניקולאי פדורוב  ( 1829-1903) ספרן ופילוסוף  ברוסיה במאה ה-19 וידיד של טולסטוי ודוסטוייבסקי שטען שלאחר תחיית המתים יש צורך למצוא מקום לישב את כל מיליארדי  המתים שיוקמו לתחייה ואת זה ניתן יהיה לעשות לדעתו ,אם ניישב את כל בני האדם  שיוקמו לתחייה על כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ובמערכות שמש אחרות. ציולקובסקי שהעריץ את פיודורב נטל על עצמו לברר כיצד אפשר יהיה לישם  את הרעיון הזה באופן מעשי.

הוא כתב  ב-1920 בסיפור "מחוץ לכדור הארץ"  המתרחש בשנת 2017  שנת המאה למהפכה הקומוניסטית  כאשר בני האדם יוצאים ליישב את החלל "קיימת סבירות גבוהה שהחלק הטוב ביותר של האנושות לעולם לא יכחד –הם ינדדו משמש לשמש בהתקדמותם" ולפיכך ,אין אין קץ לחיים ,למחשבה ולשיפור האנושות .התקדמותה היא נצחית ". הוא עצמו בכל אופן כתב על מסעות בחלל  לירח למאדים ולאסטרואידים אבל לא מעבר לכך.

המדען ג'ון דסמונד  ברנל היציע ב-1929  בספרו העתידני המפורסם  "העולם הבשר והשטן " אולי בהשפעת ספרו שהוזכר למעלה של  זול ורן ,שאסטרונאוטים יחפרו בכוכבי השביט ויהפכו לספינות כוכבים גדולות שיגיעו למערכות כוכבים אחרות.

Image result for star trek final frontier

 

בנתיים סופרי מדע בדיוני החלו לתאר מסעות למערכות שמש אחרות באמצעות "העל חלל" שתואר כמעין מימד אחר שהיציאה אליו מקצרת את המסע לכוכבים אחרים. וכך זה הוצג בסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים " שנוצרה בשנות השישים  שבמרכזה עומדת ספינת החלל הענקית "אנטרפרייז" והמגיעה במהירויות אדירות למערכות כוכבים רחוקות ביותר בתוך שבועות וחודשים בלבד.

בישראל פורסם  ב-1968 ספר המדע הבדיוני ":קיסר הכוכב הסגול " מאת סופר אנונימי תחת השם הבדוי "א.בנש" בסדרת "ראל דארק כובש החלל" שתיאר מסע בספינת חלל "הדרקון"  חת פיקודו של הישראלי מהעיר תל אביב ראל דארק אל מערכת פרוקסימה קנטאורי  תעל מנת למצוא שם כוכב הניתן לישוב. ספר זה הוא לדעתי ספר המדע הבדיוני המקורי הטוב ביותר של שנות השישים.

אולם במציאות הדיונים והסיפורים על מסעות לכוכב זה תמיד היו מועטים בגלל הבעיות העצומות של המרחק. אם יש לנו קושי אדיר להגיע לכוכבי הלכת  "הקרובים " אלינו מאדים ולנוגה ובנתיים לא חזרנו אל הירח איך לכאורה אפשר להגיע לכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש אלפא קנטאורי ולפרוקסימה קנטאורי מסע שיקח אלפי שנים ?

ומה  בעצם יש לנו לחפש שם?

אבל כיום יש דיבורים רציניים ביותר גם על זה.

במיוחד כשממש  לאחרונה התגלה שמסביב לפרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב אלינו ביותר יש כוכב לכת, וכוכב לכת שמזכיר את כדור הארץ. ואם כך ייתכן שיש בו אפשרויות לקיום חיים.

האם אכן ייתכנו בו או שיש בו חיים ? בשלב הזה לא נוכל לדעת. אפילו הכוכב הזה הקרוב ביותר אלינו  הוא רחוק מידי מכדי שנוכל לקבוע זאת בטלסקופים.אין ברירה יש להגיע לשם ולראות.

מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים

לכנס חלל בישראל היגיע  אחת הדמויות הבולטות ביותר בפרויקט שנקרא "פריצת הדרך " ומטרתו להגיע אל הכוכבים , המנהל וראש הוועדה מייעצת  של הפרויקט השאפתני ביותר בתולדות האנושות  הישראלי פרופסור אבי לייב  פרופסור לפיזיקה תיאורטית ואסטרופיזיקה בן מושב בית חנן  שהפך לאחת הדמויות הידועות ביותר באסטרונומיה העולמית  ( וב-2015 יצא לאור בעברית ספרו : מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים :מחשבות עד השמים"  בהוצאת כרמל " שהוא שילוב של מאמרים וראיונות על חייו וגם קטעים מיומניו כנער צעיר )

וכעת הוא עומד בראש ועדה מייעצת, המורכבת מ־23 מדענים בעלי שם,  שמתפקידה להוביל את הפרויקט מרחיק הלכת פשוטו כמשמעו בתולדות המין האנושי .לשלוח צי של ספינות שיגיעו בתוך כמה עשרות שנים בלבד לכוכב פרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב ביותר אלינו ( רק 4.3 שנות אור ) שלידו אנו יודעים כעת יש כוכב לכת.

ואולי גם מעבר לזה לכוכב ברנרד ( 6 שנות אור) וסיריוס ( 8 שנות אור ).
להלן שיחה שקיימתי  עם פרופסור  אברהם  לייב פרופסור למדע על שם פרנק ב. ביירד

ראש המחלקה לאסטרונומיה מנהל המכון לתיאוריה ומיחשוב באוניברסיטת הרווארד

Image result for proxima centauri compared to the sun

אלי : למה זה חשוב  למין האנושי להגיע לפרוקסימה קנטאורי ?
לייב : כי זה הצעד הראשון ליציאה מכדור הארץ  וממערכת השמש . הם פגיעים מידי לקטסטרופות  מסוגים שונים כמו  שינוי אקלים  שאנו חווים עכשיו . תחשוב מה התחממות גדולה מידי או התקררות גדולה מידי על כדור הארץ עלולה לגרום למין האנושי . היא עלולה להחריב את התרבות שלו או גרוע מזה.
אנו צריכים גם להתכונן לפגיעת אסטרואידים מסוג זה שיש שחושבים שהשמיד את הדינוזאורים ואחרים. ויש להבין שפגיעות כאלו הן בלתי נמנעות בטווח הארוך. המדענים חשובים שייתכן שפגיעות מאין אלו השמידו חלק גדול מהחיים על פני האדמה כמה פעמים בהיסטוריה של כדור הארץ . לא רק בסיום עידן הדינוזאורים.וזאת רק אחת הסכנות שעומדות בפנינו לטווח הארוך.על כדור הארץ עלול להיווצר עידן קרח חדש או שיתחמם מידי מכדי להמשיך לקיים חיים.מעבר לכך זה בלתי נמנע שהשמש תשתנה בשלב מסויים בעוד כך וכך מליוני שנים   וזה יקשה על המין האנושי להמשיך לחיות במערכת השמש הזאת

אז אין ברירה אלא לחפש מקום חלופי.אסור לנו לשים את כל הביצים של המין האנושי בסל אחד כדור הארץ או אף מערכת השמש . יש לפזר אותם בכמה שיותר מקומות.חוץ מזה כדי לברר אם יש חיים במקומות אחרים יש רק דרך אחת -יש לבקר בהם.

ובכוכבים אחרים אנו יכולים לחפש  ולמצוא משאבים שאין לנו כאן  כדאי לעשות זאת כי בדרך נוכל לפתח דברים שיוכלו לשמש לדברים אחרים ולפתח את הטכנולוגיה שלנו עוד.
.בקיצור  יש הרבה סיבות לצאת לחלל והפרוייקט הזה הוא הצעד הראשון לצאת לכוכבים האלו שעם
טכנולוגיה קיימת זה ייקח שמונים אלף שנה אבל הטכנולוגיה שאנו רוצים להשתמש בה  מקצרת מאוד את הדרך לפרוקסימה קנטאורי. 

פרוייקט  Starshot

אלי :איך בדיוק תגיעו בתוך כמה עשרות שנים בלבד לפרוקסימה קנטאורי ?

לייב:  היו כמה שיטות שונות שהוצעו לכך במשך השנים : למשל להקפיא בני אדם ולשלוח אותם מוקפאים במשך עשרות מאות שנים עד הם יתעוררו קרוב לכוכב ויוכלו לחקור אותו ואולי גם ליישב אותו.אבל שיטה זאת היא בעייתית מכל מיני סיבות ,ובין השאר בגלל האפשרות הסבירה שאולי עד שאותם בני אדם יגיעו ליעדן ויתעוררו מההקפאה יגלו שבכדור הארץ במהלך כל אותם מאות ואולי אלפי שנים שהם היו בהקפאה  כבר יצרו שיטות איך להגיע במהירות גדולה יותר לכוכב היעד שלהם  והם בעצם נשארו מאחור.

שיטה אחרת שהוצעה הייתה לשלוח "ספינות דורות " ספינות ענק  שבהן יגדלו דורות של אנשים במשך מאות ואלפי שנים עד הספינה תגיע ליעדה. אבל  גם שיטה זאת היא בעייתית מאוד .זה לא מוסרי  לשלוח אנשים ליעד שלא הם בחרו בו מבצע כזה ינתק אותם משאר המין האנושי למשך  מאות ואלפי שנים. אנו רוצים פרויקט שיהיו ממנו תוצאות כבר בחיי היוזמים שלו אחרת זה לא ילך.

עד היום תמיד חשבו על ספינות למערכות שמש אחרות כענקים מפלצתיים. תחשוב על האנטרפרייז מ"מסע בין כוכבים " שבתוכה יש מאות אנשים.

 

הרעיון שאנו בפרויקט חושבים עליו הוא הוא של ננו –חלליות .אלו הן גישושיות לא מאוישות שמבוססים על ננוטכנולוגיה. והן יהיו זעירות  וידרשו כתוצאה רק דלק מועט .

אבל אנחנו חושבים על משהו שונה לחלוטין.באמצעות הננוטכנולוגיה ( תחום שמתקדם מאוד בישראל בין השאר הודות למאמציו של הנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל) יתאפשר לנו לבנות חלליות זעירות  במחיר של כמה סנטים לאחת. .ומכיוון שהן יהיו קלות מאוד יהיה קל מאוד להאיץ את המהירות שלהן למהירות הקרובה למהירות האור הרבה יותר מאשר חלליות ענקיות. ויהיה קל להאיץ אותן למהירות הקרובה למהירות האור באמצעות מתחים שנמצאים במעבדה במקום ברקטות ענקיות .

את הננו -רקטות האלו יהיה קל לשגר לחלל והן יטוסו במהירות עצומה לאיפה שנשגר אותן .הם יהיו זולות לבניה וקלות לבנייה ולשיגור. ואנחנו רוצים לשלוח מספר גדול של חלליות כאלו למקומות שונים.אולי אלפים אולי מליונים פשוט כדי לוודא שחלק מהן או כמה מהן אכן יגיעו ליעדן המתוכנן משום שהרבה מאוד יכול לקרות להם בדרך הארוכה בחלל הבין כוכבי … אז נשלח כמה שיותר. תחשוב על נחילים ענקיים של ספינות רובוטיות שיוצאות אל הכוכבים.

אבל כרגע נראה שהמקום הראשון שנשלח אליו יהיה לפרוקסימה קנטאורי הכוכב הקרוב אלינו ביותר שבו אנו יודעים שיש כוכב לכת שאולי יש בו חיים ואולי ניתן לישוב בידי בני אדם. וברגע שימצאו כוכבי לכת מבטיחים עם אפשרויות ישוב ואולי עם חיים ישלח אליהם דור שני של ספינות ולבסוף ספינות עם בני אדם.

אז לשם נשלח אותם קודם כל , לכוכב הקרוב ביותר   לפרוקסימה קנטאורי.

אלי : כמה זמן ייקח להן להגיע?

לייב :  זה יקח להן  כעשרים שנה להגיע זה מאד מאוד מהר בהשוואה.ושם  כבר גילו  כוכב  לכת שבו חיים יכולים להתקיים. זוהי חמישית ממהירות האור.ויוזמי הפרוייקט עדיין יהיו בחיים כשיגיעו התוצאות.

אם הכל בפרוייקט יעבור כמו שצריך וזה כמובן "אם " גדול מאוד גדול מאי פעם , זמן המסע והזמן שיידרש כדי שהמידע יעשה את דרכו בחזרה מובילים להערכה שהשנה שבה הפרויקט צפוי להסתיים היא 2060.  כל התהליך כולו צפוי    לעלות  כ-10 מיליארד דולר. סכום שבניגוד לפרויקט כולו הוא לא בשמיים הרחק בגלקסיה.

אלי  הננו –חלליות יוכלו להמשיך לכוכבים אחרים אחרי  שיגיעו לפרוקסימה קנטאורי ?

לייב: וודאי  יש עוד כוכבים קרובים שאפשר יהיה להגיע אליהם. תיאורטית הן יכולות להגיע לכוכבים אחרים ב40 שנים אם כי קשה היה לתאם את הכוונון שלהם.  כל כוכב הוא בכיוון אחר.

הרעיון הוא שחלליות קטנות  ישלחו לכוכבים שונים  ממש בכל יום כי הן ממש  זולות רוב המחיר יהיה על קרני הלייזר. בסדר גודל 10 מיליארד דולאר. הן ימשיכו גם כי קשה מאוד לעצור אותם אז הם  ימשיכו עוד ועוד בגלקסיה כמו קליע  שאינו נעצר."
פרוייקט "פריצת הדרך "

פרוייקט פריצת הדרך Breakthrough Initiative   נוצר בידי מיליארדר יהודי – רוסי יורי מולנר  אוליגרך  ( שאולי לא במקרה נקרא על שמו של הקוסמונאוט  הרוסי יורי גגרין האדם הראשון בחלל ) שהיה קשור עם אוליגרך היהודי המפורסם היהודי גם הוא חודרקובסקי אלא שבניגוד לחודרקובסקי שהסתכסך עם משטר פוטין ומצא את עצמו בכלא כאויב המשטר וכיום חי מחוץ לרוסיה  מולנר יד ע לשמור על קשרים טובים עם הממשל של פוטין ברוסיה.

.הוא משקיע גדול בהיי טק העולמי שמתעניין בחקר החלל והוא יצר קשרים עם פרופסור  סטיבן האוקינס  אחד המדענים המפורסמים ביותר כיום שתמך בפרויקט.ועם מייסד פייסבוק מרק צוקרברג. ושניהם חברים בדירקטוריון התוכנית .

סטפן הוקינג תומך בתוכנית  אבל הוא אמבילנטי מאוד כלפיה מצד אחד הוא הכריז ש" אנחנו מבצעים כעת את הקפיצה הגדולה הבאה לתוך הקוסמוס, כי אנחנו בני אדם וטבענו הוא לעוף",

אבל מצד שני ד"ר הוקינג יש לציין גם  חושש ממפגש עם חיים אינטליגנטיים בחלל מחשש ש שהם יתגלו כמפותחים מאיתנו בהרבה  ולכן איום עלינו ואז אולי ישעבדו או ישמידו אותנו.

אבל הוא תומך בתוכנית המסע לחלל.

לייב : "היגענו למסקנה שחלפו   חמישים  שנה מאז ספוטניק והטכנולוגיה כמעט לא נשתנתה והיגיע הזמן להניע אותה קדימה ואת זה נעשה במיסגרת פרויקט "סטאר שוט|".

במסגרת המיזם עצמו יש כרגע שלושה פרוייקטים גדולים קשורים

" מיזם האזנה

טלסקופי רדיו לחיפוש עדויות לחיים תבוניים בכוכבים מרוחקים של הקמת מערך ענק

; פרוייקט "מסר "

שמעניק פרס שנתי של מיליון דולר ליוצרי הודעות דיגיטליות שמתארות את כדור הארץ והמין האנושי באופן שתרבות זרה תוכל לפענח ולהבין;

 

ויוזמת "סטארשוט" להגעה לפרוקסימה קנטאורי ולכוכבים אחרים אחריו.

ובין ראשי פרוייקט זה נמצא הישראלי בן המושב הפרופסןור אברהם לייב .  Starshot

 

מקום שם לא דרכה רגל אדם

אבי לייב מדבר על פרוייקט |"סטאר שוטי"

אלי איך אתה עצמך היגעת לפרוייקט?:

לייב :   אני מתעניין במגוון נושאים שזה יהיה ארוך מידי לפרט אותם כאן ובשלב מסויים התחלתי להתעניין באפשרות להבחין באותות חיים מחוץ לכדור הארץ.  וזה נושא שמעסיק אותי מאוד .וכנראה בגלל זה  יזם התוכנית מילנר פנה אלי לעמוד בראש  הועדה המייעצת של הפרוייקט

לכאורה החיים שלי בהחלט לא הכינו אותי לזה.  נולדתי   וגדלתי בבית חנן מושב חקלאי כעשרים קילומטר מדרום לתל אביב. אבי ריכז את ענף גידול אגוזי הפקאן בישראל. למשפחתנו היו גם לולי תרנגולות ופרדסי תפוזים ואשכוליות.

אחרי איסוף ביצים וביצוע עבודות אחרות יחד עם אחיותיי הגדולות הייתי נוסע בטרקטור אל הגבעות וקורא ספרים מאת פילוסופים אקזיסטנציאליסטים כמו ז׳ן פול סרטר או אלבר קאמי, שאמי קנתה עבורי.

אז בנעורי רציתי להיות פילוסוף, לא פיזיקאי. הפילוסופיה מצאה חן בעיניי מפני שעסקה בשאלות היסוד החשובות ביותר. אבל הצטיינתי גם בפיזיקה, ובשל כך התמזל מזלי להיבחר לתכנית "תלפיות" שנוסדה בשנה שלפני כן, ומטרתה לאפשר לקבוצה של כמה עשרות מגויסים בשנה לעסוק במחקר הקשור למערכת הביטחון במקום השירות הצבאי הרגיל. האפשרות הזאת נשמעה לי קרובה יותר לפילוסופיה מלהתרוצץ בשדה כחייל מן השורה. הרגשתי שזכות גדולה נפלה בחלקי להיבחר לקבוצה הזאת ועשיתי כמיטב יכולתי להצדיק את בחירתי. לאחר שלוש שנים של אימונים צבאיים ולימודים לתואר ראשון התבקשנו להשתלב בעבודה על מיזמים צבאיים או תעשייתיים שיש להם יישומים מעשיים מידיים. אבל בשל אהבתי לפילוסופיה ביקשתי לעסוק בעבודה יצירתית, שלא הייתה מרובה בסביבות העבודה האלה.

. למדתי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך עבדתי ב"מרכז למחקר גרעיני בנחל שורק", ושם עמדתי בראש מחקר לפיתוח כלי נשק חדש, שהיה אמור לפעול באמצעות זרמים חשמליים שיציתו חומרים בעלי משקל אטומי נמוך יותר מאבק שרפה, כגון פּוליאֶתילֶן. בגיל עשרים וארבע קיבלתי תואר דוקטור בפיזיקה של הפלזמה, ושנתיים לאחר מכן סיימתי את שירות החובה. עבודתי במרכז שורק עוררה את התעניינותו של הגנרל ג'יימס אבּרַהמסון מחיל האוויר של ארצות הברית, והוא בא לישראל במסגרת תפקידו כמנהלה הראשון של תכנית "היוזמה להגנה אסטרטגית" של הנשיא דאז, רונלד רייגן. אנשיו צוותו של הגנרל הזמינו אותי לבקר בארצות הברית, ושם הופניתי אל "המכון ללימודים מתקדמים"
(IAS – Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניוֿג'רסי, בהמלצת בכיר הפיזיקאים של הפלזמה, מרשל רוֹזֶנבּלוּת. האסטרופיזיקאי ג'ון בּאקַל הזמין אותי לשהוּת של חודש במכון. בתום ביקור זה הוא הדהים אותי בהצעה למשׂרה של חמש שנים – בתנאי שאעבור ממחקר הפיזיקה של הפלזמה למחקר באסטרופיזיקה.

משם התחלתי להתמקד בנושאים מדעיים שוניםאני שנולדתי במושב בחיק הטבע,  הטבע הוא הדבר האהוב עלי ביותר ועבורי הנסיעה לחלל זה להגיע למקום שבו עוד לא דרכה רגל אדם
שבו יש טבע כפי שהוא בלי שהאדם נגע בו .אני אוהב את הטבע בצורתו
המקורית ואני רוצה לראות זאת על כוכבים אחרים." כשאני מסתכל בכוכבי שביל החלב בלילה בהיר הם נראים לי כמו אורותיה של ספינת חלל ענקית שמפליגה ברחבי היקום. האם יש נוסעים אחרים א יֿשם סביב האורות של ספינת החלל הזאת? לי חשוב מאוד לדעת זאת, ואולי להחליף אִתם חוויות.ועכשיו הודות לפרוייקט "פריצת הדרך" תהיה לנו את ההזדמנות ".

מילנר  ששמע על המחקרים שלי שאל אם אני יכול להיות אחראי על הצד התיאורטי של היוזמה. היסכמתי בשימחה . הרי זה מה שחלמתי עליו במשך שנים !

במשך שישה חודשים בדקתי עם הסטודנטים שלי כל מיני רעיונות.  הבחורים שהם אנשים בעלי ראש פורה ביותר הציעו להשתמש בהיתוך גרעיני או אנטי־חומר כמו ב"מסע בין כוכבים " , אבל  לצערנו הרב אף אחת מהדרכים האלו לא היתה פרקטית אנחנו עוד לא יכולים להטיס משהו כמו האנטרפרייז אם כי לדעתי בעתיד זה אולי יהיה אפשרי. . התברר שיש רק דרך אחת – להשאיר את הדלק בבית, ולדחוף את החללית בעזרת קרינת לייזר.

הרעיון הוא זה: טיל סטנדרטי ישגר לחלל "ספינת אם" ובה מטען של כמה אלפי חלליות זעירות (גשושיות), שכל אחת מהן שוקלת גרם ומורכבת בעיקר ממעבד, רכיבי תקשורת, מצלמה וחיישנים. כשספינת האם תגיע למסלול היקפי סביב כדור הארץ ישוגרו ממנה הגשושיות, שיפרשו מפרשים דקיקים. קרני לייזר עוצמתיות ישוגרו מכדור הארץ לעבר מפרשים אלו, ובמשך שתי דקות יאיצו את הגשושיות למהירות של 3.5 מיליון קילומטר בדקה, חמישית ממהירות האור. הדבר יאפשר להן להשלים את המסע בתוך כ־20 שנה ולהעביר תמונות ומידע מאלפא קנטאורי.".

לייב מודה: "האמת היא שזה לא רעיון חדש בכלל .חשבו עליו עוד בשנות השישים . אבל הוא דרש אנרגיה רבה מידי עד. שהתפתחה לבסוף הטכנולוגיה של הסמארטפונים המודרניים, שאפשרה למזער את הגשושיות ורכיביהן לסקאלות של גרמים".
.
אלי : התקדמתם בנתיים בדרך להשגת המטרה?
לייב : יש מימון ראשוני של עשרה מיליןן  דולר שאותו סיפק  מילנר. אבל לצערנו הוא לא יכול לממן את כל הפרוייקט כולו. הוא לא עד כדי כך עשיר.

וכעת בודקים אם אפשר לבנות את הטכנולוגיות המוצעות תיאורטית הן אפשריות בהחלט אבל צריך לבנות אותן הלכה למעשה וזה עוד לא בוצע. הבעיה  הגדולה ביותר היא לגבי הלייזר האם יפעל כהלכה אבל בסוף  נצליח להתמודד גם עם זה  כהלכה.

המכרז יהיה מכרז לקבוצות שיבדקו עם הטכנולוגיה ישימה ועובדת . בקרוב זה יתחיל. בחמש
שנים נבדוק אם זה עובד ואם כן נמשיך הלאה. לפרוייקט ארוך טווח. יש כאן סיכון נכון
אבל בלי סיכון אתה לא משיג דבר.קיבלתי מאות אי מיילים מאנשים שכתבו שזה מלהיב
אותם כי זה הפרוייקט הגדול ביותר  בחלל מאז אפולו וכיבוש הירח. זה צעד מעל ומעבר
לכיבוש הירח והמאדים . להגיע בזמן החיים של כבר עכשיו יש לנו חידושים.שגילינו

אלי : מתי אתם מעריכים היא תושג משלוח צי ספינות זעירות לפרוקסימה קנטאורי?

לייב:לדעתי זה יכול להתרחש כבר בתוך עשר- חמש עשרה שנה ולא יותר. הטכנולוגיה היא ישימה בהחלט רק צריך להשיג כסף. ..

בינתיים אגב יכול להיות שיש ציים חייזריים של ספינות  כאלו בדרך אילינו אבל אנו לא נוכל לראות
אותם.
אנחנו כמו קולומבוס שיצא עם כמה ספינות קטנות אל הלא נודע מצאת יבשת חדשה ושינה את העולם.וכך גם אנחנו בפרוייקט הזה נשנה את העולם ואת מערכת השמש ואנחנו מקווים גם את פניהם של מערכות שמש אחרות. "

עד כאן פרופסור אברהם לייב בן המושב הקטן שמנהיג פרוייקט להגיע למערכות שמש אחרות .ובנתיים החשיפה של נאס"א שישנם מערכות שמש שייתכן שיש בהן חיים במרחק יחסי לא רב מאיתנו הופך את יישום  הפרוייקט הזה לנדרש יותר מאי פעם.

ראו עוד על מסעות לפרוקסימה ולאלפא קנטאורי:

אקטואלי מאי פעם – אדם סטראנג' במסע לאלפא קנטאורי

פרוקסימה קנטאורי או מוות: ראל דארק והמסע לפרוקסימה קנטאורי ב'

Image result for proxima centauri science fiction