ארכיון תג: אורי פינק

הגולם נגד האל רשף

הגולם נגד האל רשף

גולפ נגד האל רשף

במאמר קודם עסקתי בדמות הקומיקס "תור " שבתרגום מוצלח לעברית הפכה לאל הכנעני "רשף".

 hagolem1

בספרי "הגולם:סיפורו של קומיקס עברי " הוצאת מודן 2003 עם אורי פינק _)  הקמנו את אותו האל רשף לתחייה כאל רע הנלחם בגולם. מוך ניסיון להשליט על העולם את המפכרת ( פנתיאון " העלים הכנעניים הקדומים שבראשם עמד רשף). שם האל  הוא רמז ליוצר הבדיוני של  הקומיקס אוריאל רשף ( פינק בגרמנית ) שלו לעגו הכותבים.  

 

והנה הקטע הרלבנטי מהספר "הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק  :

החל מהגיליון הראשון צויר רוב החומר בידי יעקב קורצברג. קורצברג הפך את הגולם ואת יריביו לדמויות דינמיות הרבה יותר משהיו בסיפורי "הלפיד שלנו". גם הילד יוסי לא היה עוד הטיפוס השדוף והרכרוכי שהיה בעבר. הוא נעשה למנהיג נועז של חבורת ילדים אמיצי לב שלא היססו להפליא את מכותיהם גם במבוגרים, ורק ברגעי משבר קשים במיוחד היה יוסי נהפך לגולם. קורצברג לקח את הגולם למסעות מרתקים וארוכים בעולמות רחוקים ובממדים אחרים, ופעם אחת הוא אפילו שלח אותו למסע בזמן והפגיש אותו עם הגולם המקורי מפראג. בסיפורים אלה הפך יוסי לגולם לא על ידי שתיית משקה מיוחד אלא על ידי הנעת ידיו בסימן מיוחד כלפי מעלה, התנועה שהפכה מאז ל"סמלו המסחרי" של הגולם ולמקור אינסופי לחיקויים ופרודיות בכל מדיום אפשרי.

כעת הופיעו עוד ועוד יריבים חדשים ובהם "הנאצי השחור", סוכנו האישי של אדולף היטלר שזמם להביא את צבאות הנאצים לארץ ישראל; "הבלתי מנוצחים" – חבורה של "מוזחים" (מוטאנטים) שכל אחד מהם בורַך בכוח-על שונה. היה גם "הענק הכחול", מדען חלשלוש שלאחר שלגם שיקוי מיוחד הפך לענק כחול מפלצתי אדיר כוח שהתעמת שוב ושוב עם הגולם, והיו עוד רבים אחרים. אז גם הופיעו בפעם הראשונה אל הרעם הכנעני "רשף" ועמיתיו האל "בעל" ואל המוות "מות". לאמיתו של דבר אלה היו אנשים בעלי כוחות-על  מממד אחר שהתחזו לאלים הכנעניים, כפי שהסבירו הסיפורים הראשונים בזהירות. במשך שנים נהג רשף זהירות מופלגת בכל הנוגע לאלים האלה מחשש שמא ירגיז יתר על המידה גורמים דתיים רבי עוצמה ביישוב, ורק בשלב מאוחר יותר, בשנות ה-60 וה-70, העז להציג אותם כאלים ממש. ובאשר לאל "רשף", אוריאל רשף אמנם תמיד היה מוטרד מכך שנבל נקרא על שמו, אבל הדמות היתה פופולרית כל כך עד שבכל פעם שהיא חוסלה סופית בידי הגולם היו הקוראים מציפים את המערכת במכתבים נזעמים, והוא נאלץ להחיות אותה שוב ושוב.

 

 

להלן קטעים מתוך ראיון שנערך עם ג'ק קירבי בארצות הברית זמן קצר לפני מותו:

א"א: "האם אתה זוכר את אוריאל רשף ואת הגולם?"

ג'ק קירבי: "כן, ודאי שאני זוכר אותו. איש עלוב. כמו רבים אחרים, הוא התעשר והשמין על חשבוני, על חשבון הרעיונות שלי, על חשבון האמנות שלי, בעוד שאני לא ראיתי מזה פרוטה."

א"א: "אבל הרי דמות הגולם המקורית היתה יצירה של רשף אם אינני טועה."

קירבי: "שטויות. הוא יצר איזה דמות עלובה ומושתנת שהיתה מחזיקה מעמד לכל היותר שנה. אני הייתי זה שהמציא סיפורים חדשים ומעניינים ואויבים חדשים שהיו שווים בכוחם לגולם. מי לדעתך הפך את הג'ין מקריקטורה מטופשת של ערבי ליצור המאיים ואדיר הכוח שהוא היה? אני! ומי יצר את האל רשף? כן כן, על שמו של רשף שלנו! למען האמת היה אל כנעני קדום בשם רשף, זאת היתה קריצת עין למבוגרים. אוריאל רשף חשב שאני צוחק עליו עם הדמות הזאת – מה שהיה נכון כמובן – ובהתחלה התנגד שנפרסם אותה, אבל אני אילצתי אותו להכניס את הדמות הזאת, ולמרבה האירוניה הקוראים התאהבו בה תכף ומיד. האל רשף הזה היה יצור רשע מממד אחר, והוא שימש בסיס לדמות של האל הסקנדינבי 'תור' שיצרתי בהמשך עבור מארוול בשנות ה-60. היו עוד דמויות שיצרתי כאויבים של הגולם ואחר כך השתמשתי בהן כבסיס לדמויות אחרות, למשל 'הבלתי מנוצחים' שהפכו לדמויות של חבורת ה'אקס מֶן', או 'הענק הכחול', שהפך לדמות של 'האלק'. ומי אתה חושב שינה את שיטת הפיכתו של הילד לגולם משתייה של משקה מטופש להזזת הידיים המפורסמת – הסמל שכולם התחילו לחקות אותו? אני כמובן! ומי צייר את העטיפות הדינמיות ומלאות הפעולה של הגולם, שאחר כך חיקו אותן בכרזות של ההסתדרות ושל אנשי התנועה הרוויזיוניסטית? לא ידעת את זה? וכן הלאה וכן הלאה. אני עשיתי שם את הכול, הוא לא היה מסוגל לכלום החרא הזה. הוא רק היה יושב במשרד שלו בסטודיו ומשרבט ונותן עצות שלא שוות כלום, בעוד שאני ישבתי ועשיתי את כל העבודה המזוינת."

עד כאן הטקסט מ"הגולם:סיפורו של קומיקס עברי".

נעדכן שהקומיקסאי הידוע נמרוד רשף כנראה קרא והתרשם  חשב כנראה לעשות משהו דומה בסדרת הקומיקס שלו "עוזי " שם ישנם רמזים שהאל הכנעני הקדמון רשף חוזר ורוצה להשתלט על העולם,אבל  למרבית הצער דבר לא נעשה עם פיתול עלילתי מעניין זה ונמרוד רשף איבד ענין.  

האל רשף  של נמרוד רשף מעולם לא הצליח להגשים את המטרה של כיבוש העולם והפיכתו לכנעני.  אך פיתולים עלילתיים כאלו הופיעו מאז בסיפורי פנטזיה של לביא תדהר.ואולי יום יבוא והאל רשף עוד יחזור ובגדול. 

 האל הכנעני  רשף

 

 

 

תרמו לסרט קולנוע ענק "אמיצים " על הגולם ולילית!

 לפני עשור בדיוק ב-2003 אמן הקומיקס אורי פינק ואנוכי ,פרסמנו ספר "מוקומנטארי " בשם "הגולם –סיפורו של קומיקס עברי " בהוצאת "מודן ". הספר נתן את ההיסטוריה של גיבור סדרת קומיקס בדיוני "הגולם " שלכאורה התקיים ומתקיים בתרבות הפופולארית הישראלית מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה.

במדינת ישראל חלופית לפחות.

בספר הוצגה דמות קומיקס בדיונית נוספת "לילית " סופר סוכנת סקסית המשמשת כפרטנרית של הגולם במשימותיו.

וכאן כדאי לציין שבזמן שדמות "הגולם " היא המצאתו של אורי  פינק ,הרי "לילית " היא ההמצאה שלי.

בין השאר יצרנו במקביל לספר פזמון מלווה בסרט אנימציה מצויר על הגולם שכביכול הושמע בערוץ הממלכתי בטלוויזיה בשנות השבעים.

שאותו ניתן למצוא ברשת כאן

http://www.youtube.com/watch?v=_5fyCML2h00

( הדובר  בסרט הוא אני ,הזמרת יסמין אבן ,האנימטורים אורי פינק וגיל בידרמן )

 מאז שקלנו להמשיך להשתמש בדמויות של הגולם ולילית בפרוייקטים נוספים בסיפורים אמיתיים. סיפורים על הרפתקאותיהם הועלו באנגלית באתר ynet.אך למרבית הצער לא למשך זמן רב . ומשום מה סיפורים אלו הורדו מאז מהרשת מסיבות בלתי ברורות ,וחבל.

היו דיבורים עם האמן יובל כספי מעריץ גדול של הגולם ולילית ליצור אנתולוגיה שבה אמני קומיקס שונים יצרו סיפורים משלהם על הדמויות האלו,אך זה לא יצא לפועל . האמנית הרב תחומית יסמין אבן יצרה כמה סיפורים  משלה על לילית ודמויות שונות ביקום הבדיוני שלה.

כעת במלאת עשור לדמויות ולספר יש תוכנית חדשה  להחזיר את דמויות הגולם ולילית אל הבמה הציבורית .זה במסגרת פרוייקט סרט ענקים "ששמו כרגע הוא "אמיצים " שעלילתו מתארת את הרפתקאותיה של חבורת גיבורי על ישראליים במציאות שבה יש גיבורי על במדינת ישראל. וכל גיבורי העל האלו מבוססים על דמויות "אמיתיות " מהתרבות הפופולארית הישראלית.

הדמויות כוללות את

גיבור העל הוותיק של אורי פינק משנות השבעים "סברא מאן ".

את גיבור העל של מיכאל נצר משנות השמונים  אורי און  .

את עזית הכלבה הצנחנית שנוצרה בידי מוטה גור .

וגם את "הגולם " של אורי פינק ,

ולילית של אלי אשד .

כולם בפעילות משותפת להצלת המדינה המזרח התיכון העולם והיקום מפני איום נורא שמקורו הוא ב… ( כדי לדעת עוד  עליכם לראות את הסרט ).

אם יתממש הסרט  הוא יכלול גם קמאואים ומחוות לגיבורים ידועים פחות אבל בולטים בתרבות הפופולארית הישראלית כמו  הגיבור בעל כוחות העל הודות לשתיית חלב "יואב בן חלב " ," הפרטי  דוד תדהר , רואה ואינו נראה מסויים , ואחרים וטובים שהם כולם חלק אינטגראלי מאותה מציאות בדיונית .

אבל תחילה עליו להתממש.

ובשביל זה אנו זקוקים לעזרתכם.

עלינו לגייס סכום ראשוני מסויים שממנו נוכל להמשיך בהפקת הסרט ,וזה מתבצע דרך אתר לגיוס כספים "האדסטרט"

עם נצליח בגיוס הכספים צפו לסיפורי קומיקס וחוברות קומיקס על כל גיבורי העל האלו ובראשם "הגולם " ו,"לילית" ועל היקום הבדיוני שלהם שיצא מתוך הספר "הגולם –סיפורו של קומיקס ישראלי " ויהפוך למציאות .

מי שיסייע לנו בסכומי כספים מספיקים ,הרי בין שאר  הצ'ופארים  שיקבל בתמורה יוכנס כדמות מצויירת  לאחד הסיפורים או יותר בידי אמן קומיקס ישראלי ידוע ( אורי פינק או מיכאל נצר או שניהם )  וימצא את עצמו ביקום של גיבורי העל ישראליים מסייע להם   ,או מפריע להם, במאבקם למען  האמת ,הצדק והדרך הישראלית .

אז סייעו לנו. עזרו להעלות על המסך הגדול  את היקום הבדיוני  של הגולם ושל לילית ושל גיבורי העל הישראלים ולהפכו למציאות סינמטית.

ביחד כולנו יכולים לעשות את זה.

ואת הפרטים  המדוייקים איך אפשר לסייע קבלו כאן .

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=3395

הגולם פוגש את אריה אלדד ודוד גרוסמן.

 

 

עשור שלם חלף מאז ההוצאה לאור של ספרי "הגולם :סיפורו של הוצאת קומיקס ישראלי " שאותו כתבתי עם אורי פינק ויצא לאור בהוצאת מודן ב-2003.ספר שמספר על ההיסטוריה של סידרת קומיקס מאריכת ימים בשם "הגולם " שמתקיימת במדינת ישראל חלופית שבה יש תעשיית קומיקס משגשגת.

ולרגל זה וגם לרגל בחירות 2013 המתקרבות הנה פרק מהספר שבו מופיע אחד הפוליטיקאים המתמודדים כיום על מקום בכנסת הבאה:אריה אלדד היום ראש מפלגת "עוצמה לישראל ".

אריה  אלדד הוא הפוליטיקאי העכשווי היחיד שהוא אחת הדמויות "המתראיינות " ( בהסכמתו האדיבה של אלדד האמיתי  )  והספרות על חייהן ועברן  ביקום החלופי של מדינת ישראל שבו יש מאז שנות ה-40 סדרת קומיקס פופולארית מאוד בשם "הגולם ".

והנה הקטע שבו מככב אריה אלדד בפרק ו' בספר :הגולם נופל –הגולם בשנות השבעים ושם הוא מספר על קשריו ועל קשרי עמיתו דוד גרוסמן ( הסופר לעתיד ) עם הגולם.  

הגולם ברדיו

arye eldad young

אריה אלדד השדרן המיתולוגי של סדרת "הגולם " ברשת א' בשנות השבעים.

"…הנער יוסי מוטל פצוע קשה על הארץ ודם ניגר ממצחו. הג'ין הולך ומתקרב אל מימוש מטרתו – השמדת הכור הגרעיני של ישראל! האם יצליח הגולם לגבור על הקמע שגזל ממנו את כוחותיו? האם יוכל פרופסור אלברט פיינשטיין למתנקש הערבי הנחוש בדעתו להרוג אותו ויהי מה – אפילו במחיר חייו שלו? האם יעלה בידה של לילית למנוע את רצח ראש ממשלת ישראל הנמצא בביקור בדימונה?

על כל זה ילדים, ועל מה שעוד קרה, תשמעו בפעם הבאה. האזנתם לפרק השמונה עשר של התסכית 'הגולם נגד הג'ין' על פי סדרת העלילונים הידועה 'הגולם' מאת אוריאל רשף. תודה למחבר התסכית דני אלדר, לאיש הקול, לטכנאים, וכמובן לשחקנים דוד גרוסמן ואריה אלדד. כאן רשת אל"ף של קול ישראל מירושלים. בעוד שניות אחדות נעביר אליכם את חדשות השעה שלוש…"

(קטע הסיום מתסכית הרדיו "הגולם", 1975).

 ההצלחה האמיתית של הגולם בשנות ה-70 הייתה דווקא בתחומי מדיה אחרים.סיפורי הגולם עובדו לתסכיתי רדיו ששודרו בסדרה יומית קבועה של רבע שעה ברשת אל"ף של קול ישראל בתוכנית לנוער "חתול בשק", ששודרה מיד לאחר "התוכנית לאם ולילד". בסדרת תסכיתים זו גילמו השדרים דוד גרוסמן ואריה אלדד לסירוגין את הדמויות השונות שהופיעו בסדרה. אחד מהם גילם את יוסי ואת הגולם (שקולו היה כמובן עמוק הרבה יותר מקולו של יוסי הילד) ואת דמותו של פרופסור פיינשטיין ואפילו את לילית הסקסית –  ואחד גילם את התפקידים של שאר הדמויות והנבלים.

שיר הפתיחה של סדרת "הגולם" ברדיו הושר בידי מרגלית הדרי והפך ללהיט, וכיום הוא זכור אולי יותר מכל דבר אחר הקשור במיתוס של הגולם:

 

מערפילי המיתוס הוא יצא

להציל את ידידיו, את משפחתו ואת האומה

מגן דוד חָרות על מצחו

וכוח של מאה איש מניע את ידו

הו גולם, גולם

סיפור נפלא ומהמם

אתה נאבק אנחנו צועקים

אתה מנצח אנחנו שמחים

בטוב וברע אנחנו איתך על הגל

גולם גולם שבמעגל.

(מילים: תלמה אליגון, לחן: קובי אושרת שרה מרגלית הדרי

את קליפ האנימציה המפורסם של הפזמון ,שנבחר להיכל התהילה של הקליפים של האנימציה בשפה העברית  בקרינותו של אחד ,אלי אשד תמצאו כאן 🙂

 

בראשית דרכה של הסדרה המשודרת עובדו התסכיתים מחוברות הקומיקס, והסיפורים עמדו כל אחד בפני עצמו. אולם בהמשך, כשאנשי הצוות של התוכנית התחילו לחבר בעצמם את הסיפורים הם הפכו אותם לסדרת מתח בהמשכים, והפופולאריות של הגולם ברדיו רק עלתה. התסכיתים תיארו בחינניות את הרפתקאותיו של הגולם ברחבי העולם והגלקסיה ולא היה להם כל קשר למציאות הריאלית של המדינה.

פרופסור אריה אלדד

 ח"כ אריה אלדד.

אריה אלדד, שלימים היה לחבר בכנסת ישראל, נזכר: "התוכנית 'הגולם' ברדיו היתה משהו חדשני שכמוהו לא היה עד אז לנוער, ואני יודע בוודאות שגם מבוגרים רבים היו מאזינים לה. לסדרה הזאת היתה תהודה עצומה. עד היום כשאני מגיע למילואים אנשים מזכירים לי את 'הגולם' ומדקלמים קטעים שלמים מהדיאלוגים ושרים את שיר הפתיחה, ולפי זה אני יכול להעריך את גילם.

דוד גרוסמן  שותפו המיתולוגי  של אריה אלדד בסדרת הרדיו "הגולם".

"במשך הרבה זמן עבדתי שם עם דוד גרוסמן, ואנחנו היינו השדרנים היחידים בסדרה הזאת. 'הגולם' היה מורכב מסדרות סדרות של תסכיתים, שכל אחד מהם סיפר סיפור בהמשכים שהיה מורכב בערך מ-20 חלקים של רבע שעה כל אחד. היינו מחליפים תפקידים: בסדרה אחת גרוסמן היה מגלם את יוסי ואת הגולם ואת פרופסור פיינשטיין ואת לילית, ואני את הג'ין או את האל רשף או התליין מקורפו או מי שזה לא היה, ואת כל שאר ה'רָעים'. ובסדרה הבאה ששודרה אני הייתי מגלם את הגולם ואת 'הטובים', והוא את 'הרעים'. בסדרה הזאת תמיד היינו 'משני עברי המתרס', ואגב, זה לא השתנה מאז. גם היום אנחנו נמצאים בשני קצוות מנוגדים של המפה הפוליטית: אני כחבר כנסת של ה'איחוד הלאומי' וגרוסמן כסופר ודובר ידוע של השמאל. אפשר לומר ש'השתפשפנו' לזה כבר בתסכיתים של הגולם, שבהן 'נאבקנו' אחד בשני בלי סוף".

(מתוך שיחה עם ח"כ אריה אלדד).

 הופיע בספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי " מאת אלי אשד ואורי פינק ,הוצאת מודן 2003.

ראו עוד פרקים  מהספר :

ההקדמה

פנחס שדה והגולם -תיאור של מציאות חלופית

קליפ המבוסס על פזמון הנושא של סדרת הרדיו "הגולם " שבה כיכבו אריה אלדד  ודוד גרוסמן.

יובל פאסי על "סמלים חזותיים בספר "הגולם "

הגולם ואני

מאמר של אלי אשד  במגזין "יקום תרבות על אריה אלדד ביקום האמיתי :

"העוצמה של אריה אלדד "

קיסמים במדורה : פוצ'ו והפלמ"ח

הופיע בגירסה מקוצרת מאוד בעיתון "העיר" גיליון 1490 בשם "פיקאצ'ו ".

 חג לחובבי הפלמ"ח והקומזיצים . בימים אלו יצאה לאור מהדורה חדשה ומורחבת של הספר "חבורה שכזאת " שמחזיר את הקורא אחורה לזמן שבו על מנת  להשיג תרנגולת היית צריך לתפוס ולשחוט אותה ולבשל אותה בקומזיץ עם החבר'ה ולא בדרך הפשוטה יותר אך הרומנטית הרבה פחות של קנייה בסופר או באינטרנט כפי שקורה היום.
להלן חלק ראשון בסדרה של שתי כתבות על הסופר פוצ'ו. החלק הזה עוסק בראיון מקיף על הסופר על  ספרי הפלמ"ח וחבורה שכזאת " שלו. וחושף גם את הקשר שלו שהיה או לא היה לסדרת הקומיקס "הגולם ". החלק השני יעסוק בסיפורי איה הג'ינגית והמורה שמילקיהו .ויופיע בהמשך.

מי שרוצה שקרוא גירסה מקוצרת ופשוטה של מאמר זה ראו "מין חבורה שכזאת "

"יודע אתה .לא היה לי נעים לאמר לך.אין זה יפה להלל אדם בפניו,אך בכל זאת הייתי רוצה שתדע שאני חייבת לך תודה .בזכותך אני חיה. "
"מה סליחה לא שמעתי ".
"כן כן.בזכותך ובזכות חבריך בפלמ"ח. אתם הנוער העברי. אתם העתיד שלנו. אתם המניחים יסוד לחיינו. אתם המגינים עלינו מכל צר ומבטיחים אותנו מאויב . רק בזכותם אנו זוקפים קומתנו.. "
יוסיניו מרגיש רע.האם הסחרחורת שנחתה על ראשו נובעת ממאמץ העבודה בשמש ,או משפע המחמאות שאינן מגיעות לו ? ..הוא מנצל הפסקת נשימה שלה ,ומשנה את הנושא .
"האם יש לך סיפוק מהעבודה ?"  הוא זורק שאלה
( חבורה שכזאת היינו " ע' 58)

אנחנו חיים בזמנים קשים ולכן קשה למצוא הומור ספרותי? לא נכון, והנה הוכחה: מצל ענני האיום של
מלחמת העצמאות ברא פוצ'ו (ישראל וייסלר) חבורה בלתי נשכחת של צעירים די מטורללים, מכורים לתעלולים דביליים, אך הכרחיים לגמרי, ובעיקר יצר הומור נקי, בריא וחמוד של חיי חבורה. העולם המאיים יכול היה לחכות, לפחות עד שנתאהב בהם.
אריאנה מלמד "

הקדשה מפוצ'ו בעותק של"חבורה שכזאת היינו".

יום חג לחובבי הפלמ"ח .כמה חודשים בלבד לאחר הוצאת מארז סרטים מיוחד של כל הסרטים המבוססים על ספריו של ישראל ויסלר הלא הוא פוצ'ו ובראשם העיבוד הקולנועי לספר "חבורה שכזאת " בכיכובם של יוסי בנאי ובומבה צור יוצאת כעת לחנויות מהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת של הקלאסיקה הסזפרותית המפורסמת עצמה "חבורה שכזאת " בהוצאת אורנית.
השם הוא קצת שונה. הפעם זה "חבורה שכזאת היינו " ובה חושף המחבר פוצ'ו פרטים חדשים ובלתי ידועים עד כה על גיבוריו וחיי האהבה שלהם ואפילו ( קחו נשימה עמוקה ) חושף לבסוף את שמו הבלתי ידוע עד כה של המספר האנונימי של הסיפור שנמנע לחלוטין לחשוף את עצמו במהדורות הקודמות.
"חבורה שכזאת :פרקי הוואי בהכשרה מגוייסת " הוא ככל הנראה הספר המצליח והמוכר ביותר על הפלמ"ח. הספר שאולי יותר מכל אחד אחר נתן לפלמ"ח את תדמיתו לעתיד. המהדורה הנוכחית היא  המהדורה ה-21

שלו והוא  נמכר עד כה בקרוב למאה אלף עותקים.  מבין כל ספריו  של פוצ'ו רק "איה הגי'נגית"  נמכר יותר
"חבורה שכזאת"  הוסרט בשנות השישים בידי זאב חבצלת,סרט שכיום נחשב לאחד מהסרטים היותר חשובים של שנות השישים בישראל  ישנו מי שטוען כפי שנראה  בהמשך שהוא סרט הבסיס לסרטו המפורסם של אורי זוהר "מציצים ".

ומאוחר יותר הוסרט גם ספר המשך שלו "יוסלה איך זה קרה"..  .
והעטיפה שלו הפכה לנושא לבול סמל ברור להפיכתו לקלאסיקה. ..
ההצעה לבול הייתה שלי . .לפני כמה שנים פנו אלי מהשירות הבולאי וביקשו הצעות לספרים שעליהם אפשר יהיה לבסס סדרה של בולים המבוססת על קלאסיקה מהספרות הפופולארית . היצעתי את חסמבה ,את חבורה שכזאת ואת שמונה בעקבות אחד . ( עוד הצעות שלא התקבלו היו דנידין קופיקו וצ'יפופו ועזית הכלבה הצנחנית וחבל  אולי בסדרה הבאה של בולים כאלו….. )את "חבורה שכזאת"  היצעתי במחשבה שזהו הספר הידוע המוכר והפופולארי ביותר הקיים הן על הווי הפלמ"ח והן על הווי הקיבוץ בספרותנו .השירות הבולאי הסכים.

העלילה

" חבורה שכזאת :פרקי הוואי בהכשרה מגוייסת " הוא ככל הנראה הספר המצליח והמוכר ביותר על הפלמ"ח
זהו ספר שמתאר את עלילותיהם המבדחות של חבורת פלמחניקים בקיבוץ ששמות כולם חוץ מהגיבור המספר חסר השם הם וריאציה של יוסף ( יוסי פס יוסקה יוסלה יוסיניו )  הוא  מתאר את מעללי הבחורים הצעירים שמתאמנים בסתר להגן על המדינה שבדרך,רגע לפני שהמדינה קמה וצבאות ערב בפתח העסוקים מידי פעם בלחימה והרבה יותר מכך ברדיפה אחרי בנות הקיבוץ  תרנגולות ושיגועים אחד של השני . בלמצוא דרכים חדשות להתחמק מעבודה בפאלחה ולהשיג ארוחה לילית, החבר'ה גונבים תרנגולות מהלול וכשהם נתפסים הם משתמשים בשלל תירוצים כדי לצאת מהתסבוכת . הספר שאולי יותר מכל אחד אחר נתן לפלמ"ח את תדמיתו לעתיד . מחזירים את הקורא אחורה לזמן שבו על מנת להשיג תרנגולת הייתה צריך לתפוס ולשחוט אותה ולבשל אותה במדור קומזיץ עם החבר'ה ולא בדרך הפשוטה יותר אך הרומנטית הרבה פחות של קנייה בסופר או באינטרנט כפי שקורה היום.
".הספר מתאר נאמנה את שלל הטיפוסים בקיבוץ – המזכיר,מפקד המחלקה,האחראי על הפאלחה,האחראי על הגפנים כל אחד קנאי לגידוליו ואבוי לאיש שיתפס גונב ענבים או ירקות או תרנגולות.  אך גיבורינו הנועזים והעוקצניים מצליחים תמיד.. .
הספר מספר בהיתממות ובאירוניה דקה שבדקות שהיא לפעמים בדיעבד מתגלה כאכזרית ממש מלווה בקריצת עיין ממזרית עלילות גבורה במשלט ורק בין השורות אתה מבין שהמדובר בנערים מפוחדים שרוצים לחיות ולאהוב דברים שאותם לא חוו באמת. ספר שזכה להצלחה גדולה בזמנו, במשך שנים לאחר הופעתו הספר נחשב למעין ספר נוער "לא תיקני", שמתאר בצורה הומוריסטית ומושכת את כל נושא "החברה בהכשרה", הלא הם אנשי הפלמ"ח הצעירים, שאותם הכיר המחבר מניסיונו האישי. לאורך השנים
.ולרגל צאת המהדורה החדשה והמורחבת של ספרו של פוצ'ו להלן  ראיון מקיף  על "חבורה שכזאת  הספר  ,האגדה, המיתוס ,הסרט והמהדורה החדשה.  .

 

פוצ'ו.צייר אורי ויסלר.

…הוא היה מוביל אוטו בזבל במלחמת סיני ועלה בדרגה במלחמת ששת הימים הוא היה נהגו של הרמטכ"ל דאז יצחק רבין ,במלחמת יום כיפור היה חייל דמה במלחמת לבנון הוא כבר היה צופה בטלוויזיה ובמלחמת המפרץ היה ו עריק.  

(תיאור הומוריסטי של הקריירה הצבאית של פוצ'ו כפי שניתן על ידיו  )

ישראל ויסלר הלא הוא פוצ'ו יליד 1930 ( עכשיו חשבו בן כמה הוא ) התנדב לפלמ"ח בגיל 18 ונזרק ישר לקרבות מלחמת העצמאות.  הוא היה  בפלוגה ד', הגדוד הראשון של חטיבת יפתח ולחם בעמק הירדן ובנגב.. עם פרוץ מלחמת העצמאות לחם בעמק הירדן ובנגב. בקרבות עמק- הירדן היה מסופח לגולני. בנגב השתתף בקרבות חירבת מחאז, בפיצוץ גשר סניד, בהתקפה על חוליקאת והנסיגה, בכיבוש באר-שבע .
כשהשתחרר הלך כמצופה להקים קיבוץ את נתיב הל"ה שם חי בשנים 1949-1953 ושם עבד כמרכז המטעים. אך נראה שארבע שנים בקיבוץ הספיקו לו בהחלט. ומאז הפך ליושב עיר. אחר כך למד חקלאות באוניברסיטה העברית והשתלם בתיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב והיה מורה לטבע בבית ספר חקלאי כפר גלים ואת עלילותיו כפלמחניק וכקיבוצניק' תיאר בטרילוגית ספרי חבורה שכזאת.
ובסיפוריו אלה העדיף פוצ'ו להציג את אנשי הפלמ"ח האמיצים כבחורים צעירים שטופי שובבויות וגם כן כן כן שמתעניינים בנשים אם כי לא הרבה יוצא להם מזה.

פוצ'ו בערב לכבוד "חבורה שכזאת ".

"פוצ'ו הוא בכיר היוצרים ההומוריסטיים בספרות הילדים והנוער בישראל.הוא מתאר את חיי היום יום של ילדים ונערים בעיר ובכפר על תעלוליהם חלומותיהם השגיהם ותסכוליהם –אלה נושאים המאפיינים את סיפוריו השובביים החביבים כל כך על הקוראים הצעירים בשל סגולותיהם ההומוריסטיות הממזגים בתוכם פרקי הווי קלילים תעלולים קונדסיים תעלומות מבדחות ואירוניה דקה. ואלה מתוארים בסגנון תוסס דשן רווי הומור רענן מלווה בקריצות של טוב לב."
אוריאל אופק
 
פוצ'ו

ציור מאת דני קרמן

א.א. מאיפה הכינוי פוצ'ו ?
:פוצ'ו :  יש לכך שתי גירסאות.

על פי גרסה אחת,בבית הספר תמיד קיבלתי על החיבורים "מספיק בקושי " ,אז פעם  בכיתה כתבתי על יציאת בני ישראל ממצרים ורציתי לכתוב בשפה תנכית ,"ויאמר משה לעם פוצו לכם ! "וכשהמורה  לתנ"ך (והוא היה המורה שלימים ביססתי עליו את הדמות של המורה שמילקיהו ) החזיר את החיבורים אמר "לישראל ויסלר אין מה להעיר חוץ מ"פוצו לכם". זאת גירסה אחת.

 גירסה שנייה שאולי היא קצת יותר נכונה שבמשחק כדורגל היה עוד ישראל אחד,והוא התחיל לקרוא לי כך כדי לקצר ובעקבותיו שאר החברה אולי משום שכל השמות הטובים יותר כבר היו תפוסים ואני נתקעתי עם מה שנשאר.
על הספר הראשון שלי לא ידעתי איך לחתום ,ישראל ויסלר נשמע לי יומרני מדי ,הרי אני לא סופר ,כתבתי ספר אחד במקרה ופחדתי שיתייחסו אליו יותר מדי ברצינות אז כבר חתמתי עם הכינוי שלי .

הסופר היידי שלום עליכם .מקור השראה עיקרי של פוצ'ו .

א.א. כולם מזהים אותך עם הפלמ"ח. אתה בכלל היית בפלמ"ח או שאתה כתבת על סצנה זרה לך ?
פוצ'ו: עובדתית כמעט שלא הייתי בפלמ"ח.
אבל באמת הייתי בפלמ"ח עוד מכיתה ו' הייתי אז בקיבוץ גבעת חיים בחופש. וראיתי שם בקצה הקיבוץ כמה אוהלים. שאלתי "מי נמצא שם " אמרו לי "פלמחניקים ". שאלתי מה הם עושים ואמרו לי "ביום הם מתאמנים ובלילה הם סוחבים תרנגולות ועושים קומזיצים ".

חבורת אנשי פלמ"ח עם נשקם.


האמת  העובדתית היא ש"חבורה שכזאת" התחיל להיהגות אצלי עוד לפני שבכלל נכנסתי לפלמ"ח.
התחלתי לכתוב על אנשי הפלמ"ח  עוד בבית הספר וכתבתי עליהם את החלום שלי משהו בנוסח של שלום עליכם הסופר הגלותי שהיה הסופר החביב עלי מכולם אולי גם משום שנולדתי ברחוב שנקרא על שמו.אבל לא רק.

הייתי נודד בעיירה  הגלותית שלו כתריאבליקה וצוחק ובוכה.ואמרתי לעצמי הלוואי שהייתי יכול לכתוב כמוהו .מאז אני מנסה. אם הצלחתי אתה תשפוט.

 

פוצ'ו הצעיר.

כן לעניות דעתי אפשר לראות בדמויות של "חבורה שכזאת " גלגולים מוצלחים של הדמויות של שלום עליכם . "הנעבכים " מהעיירה ,יוסי פס מהיר הדיבור נראה כמבוסס  גם על הדמות של "מנחם מנדל "  הסוכן הנוסע הערמומי של שלום עליכם  ביוסקה הקשוח והאניגמטי יש משהו מ"טוביה החולב " ובדמויות האחרות יש משהו מ"מוטל בן פייסי החזן ". כולם נראים כדמויות עליזות יותר ופחות  מהעיירה שאיך שהוא היגיעו לקיבוץ  ושעל מנת לשרוד כנגד הפוגרום המאיים , עליהם להילחם על חייהם.

 פוצ'ו : אצלי התקופה המחתרתית התחילה בסוף הגימנסיה .אבי הקבלן תפס אותי פעם בהפגנת פועלים של האחד במאי מטעם השומר הצעיר .
פוצ'ו החליף אז תנועת נוער נעשה מ"כ של חינוך גופני והדביק  בשעות הפנאי כרוזים אנטי מנדטוריים .
פוצ'ו : בגלל גילי הצעיר נכנסתי לפלמ"ח רק בשנה האחרונה של קיומו כשזה כבר עמד על סף הפירוק אבל בשנה הזאת הספקתי לקלוט באופן מרוכז קטעי הווי בידור וצ'יזבטים של שבט הפלמ"ח ממש ברגע שעמד על סף ההכחדה. אחרי המלחמה הייתי בהכשרה בעין חרוד התערבבנו עם ההכשרה של הפלמ"ח והתערבבנו והיינו לחבורה אחת .

אמנם במקרה של פוצ'ו הפלמ"ח לא השאיר עליו רישום של מהלכי קרבות טקטיים אלא בעיקר מצבור ניחוחות של תרנגולות מתבשלות בסירים מאולתרים מחביות.
פוצ'ו מבחינתי זה היה הכי כיף לגור באוהלים לסחוב תרנגולות מלולים לעשות קומזיצים ליליים וטיולים מפרכים .אלא שכשהיגעתי לסרדפנד כולי מלא הערצה ראיתי פתאום גם פלמחניק אחד רודף אחרי פלמחניק אחר ושומו שמיים מקלל אותו והשני עושה לו "נא " עם היד. ואלו היו גיבורי האומה האנשים שכל הישוב העריץ אותם .אבל בסך הכל היינו גם ילדים. ואת כל זה ניסיתי להעביר ב"חבורה שכזאת".

כתיבה בשכיבה

 

בשנים שלאחר מלחמת העצמאות  צצו אצל פוצ'ו מחדש  רצונות  ילדות כמוסים להיהפך לסופר.ועם סופר אז בסגנון של הסופר החביב עליו שלום עליכם שפוצ'ו העריץ את הצירוף של סבל והומור ביצירתו ושהם השפעה עיקרית עליו.

אלי : איך היגעת לכתוב לבסוף את חבורה שכזאת ?

פוצ'ו : את "חבורה שכזאת" כתבתי בין 1948-1950 כשהייתי חבר בקיבוץ "נתיב הל"ה " מיד לאחר מלחמת העצמאות .שם הייתי חבר במשך ארבע שנים אולי כדי להימלט מהמסגרת הבורגנית החונקת שהכין לי אבי הקבלן. ואז פתאום חשתי דחף בלתי נשלט להוציא את כל הסיפורים שהסתובבו בבטן וגרמו לי כאבי בטן עצומים. הייתי חייב להשתחרר איכשהו ..

חיפשתי דרך איך לספר ולתאר את כל הווי הזה של הפלמ"ח בבשורת סיפורים שונים ,אבל שיהיה קשר התחלה וסוף .ניסיתי להסתכל גם מן הצד המצחיק ,אבל בהחלט לא רק. רציתי לעסוק לא רק בחבר'ה עליזים אלא לעסוק גם באלו שנפלו ולצבוט בכך את הלב ובכלל הספר נכתב לזכר חבר שלי שנפל כשהיה בן 17 ולכתוב נגד זה שאנשים מתים צעירים כל כך.
חשבתי על אחד בהכשרה שהיה קצת ביש גדא ומאז נהפך לרופא בגיבעתיים והוא המודל ליוסיניו.
כל שאר הדמויות היו שילוב של כמה אנשים .אחת משתי הדמויות ששמשה למשל מודל ליוסי פאס הייתה של עיראקי שלא היה שמן כלל.
עוד החלטה שקיבלתי הייתה שאכתוב פשוט כמו שאני מדבר.בספרות אז היה מקובל סיגנון בומבסטי שלא היה מקובל עלי.

פוצ'ו אז החל לכתוב ושיחזר את חיי הפלמ"ח כפי שהוא הכיר אותם או שמע עליהם של קומזיצים התבגרות מינית מזמוזים בשמירה ואין ספור מתיחות. אבל גם הרבה יותר מזה.

פוצ'ו :  תדע  שבניגוד למה שמקובל לחשוב "חבורה כזאת"  אינו ספר מצחיקני. כתבתי אותו לזכר חבר שנפל. מעולם לא כתבתי מתוך מטרה של ליצנות. המציאות שמצטיירת היא זאת שמצחיקה ,אבל בהחלט אין כוונה רק או בכלל להצחיק. בספר הזה בכל אופן עוד לא כתבתי על המלחמה.היא התחילה כשהוא נגמר.
הייתי אז  בחור צעיר אלמוני ואנונימי  בן 19 ואת הספר כתבתי ממש בחשאי בקיבוץ מפני שהתביישתי שהחברה' בקיבוץ יראו אותי עוסק בדבר לא מכובד תמהוני חשוד ורכרוכי כמו כתיבה.

 מה עוד שתיפקדתי שם כמצחיקן החבר'ה ופשוט לא יכולתי להכריז על עצמי כסופר הדור מבלי שכולם יתחילו לצחוק אבל מהסיבות הלא נכונות . .
מקום הכתיבה הסודי שלי היה חירבה נטושה ופרוצה ,אחד מבתי האבן ההרוסים של הכפר הערבי הנטוש בית נטיף שאליו הייתי מתחמק על פי רוב לאחר לילות של שמירה. הייתה לי אז כלבת זאב והייתי מתנדב הרבה לשמירה ומזייף הרבה בשמירה כדי שיהיה לי זמן לכתוב.
כיסאות ושולחנות  לא היו לנו אז בקיבוץ רק מיטות ברזל וארונות קש הייתי כותב בשכיבה על הרצפה,לכן חבורה שכזאת הוא אחד הספרים היחידים בתולדות המין האנושי שנכתבו בשכיבה ולא בישיבה.

 ש"י עגנון אגב היה כותב בעמידה וזהו חוץ מזה שהוא זכה בפרס נובל לספרות ואני עדיין  לא , אחד ההבדלים הבסיסים ביני ובינו.
ואת הדפים החבאתי מתחת לבלטות  מחשש לעין  צופיה של קיבוצניק שיגנוב אותם ויקריא אותם לפני החבר"ה  כפי שהדמויות שלי עושות בספר זה ליומנים של זה.

 

כשהספר היה גמור הצעתי אותו להוצאת "הקיבוץ המאוחד " המכובדת בתל אביב.

התביישתי להיכנס ופשוט למסור את המחברת וניסיתי לטחוב אותה לתוך תיבת מכתבים , אבל המחברת הייתה עבה ולא נכנסה לתיבה למרות מאמצי הנואשים להכניס ולהכניס. לי לא היה נעים מפני כל האנשים שעברו והסתכלו על הקיבוצניק המוזר שמנסה נואשות להכניס משהו לתיבה אז כבר חזרתי איתה לקיבוץ מיואש.
לקח לי עוד חודש עד שאזרתי אומץ שוב נסעתי עוד פעם העירה ומסרתי את המחברת לידי המזכירה של ההוצאה.
הם החזיקו את כתב היד חצי שנה,ואני במשך החצי שנה הזאת ערב ערב הייתי מחכה לטנדר של המשק שהיה מביא את הדואר בציפייה נסערת לתשובה. 

אחרי חצי שנה כשהבנתי שהם איבדו את הכתובת שלי ,עזרתי עוז נסעתי להוצאה כדי לקבל את כתב היד בחזרה .
הם חיפשו וחיפשו וחיפשו וחיפשו,בארון זה ובארון אחר במגירות ובתאים וגם בסלים.באיזה שהוא שלב כל ההוצאה מהמזכירות ועד לעורכים הראשיים, הועמדה שם על הרגליים, ולבסוף לאחר כמה שעות של חיפושים נמרצים מצאו אותה אי שם קבורה בתוך האבק.
הם החזירו לי אותה ללא בעיות מיוחדות ואפילו לא ביקשו להשאיר לעיון נוסף.
סך הכל הם היו סימפטיים אמרו לי שסך הכל פה ושם יש שם קטעים נחמדים אבל בשביל שיצא ספר צריך עוד הרבה לעבוד. באופן כללי הם חשבו שהספר אינו בשל מספיק ואין סיכוי שיעורר עניין בין כל גל ספרי הפלמ"ח ששטף את השוק.אבל הם הבטיחו שאם אשתדל מאוד ואתאזר בסבלנו אולי אפשר יהיה לפרסם פרק אחד או אפילו שניים ב"מבפנים " בטאון התנועה הקיבוצית "מתי שהוא בעתיד".
אז טמנתי את הדפים במגירה למשך שמונה שנים. עד שקראתי בעיתון על תחרות ספרותית שעורכת הוצאת מסדה בין סופרים צעירים."פרי ביכורים " הם קראו לזה. הוצאתי את הדפים כתבתי את הספר בפעם השלישית מחדש ושלחתי אותו שוב.בתקווה..

פוצ'ו כבר זכה בעבר לפרסים ספרותיים זוטרים בעילום שם . וחשב אולי מי יודע ?ושלח את כתב היד
וזכה בפרס אשר ברש. או יותר נכון בחצי פרס.
פוצ'ו : הסופר אהרון מגד היה זה שתמך בספר וחשב שיש בו פוטנציאל אמיתי. אבל שופט אחד לחץ על ספר אחר ,של סופרת שהוא הכיר את אביה . מגד ערך בצורה נמרצת מאוד את כתב היד הוציא הרבה פרקים ורצה להוציא גם את הפתיחה והסיום שעוסקים במותו של חבר שהוא חשב שאינם מתאימים לרוח הכללית של הספר. ונילחמתי עליהם . והוא זה שנכנע לבסוף.
השם המקורי  שננתי לספר אגב היה "שחיטה לא חוקית " אבל מסדה סירבו טענו שזה לא מתאים לספר שקונים לבר מצווה. ואולי צדקו.

אלי :מה עשית עם כספי הפרס ?
פוצ'ו:  קניתי עימו אופנוע ישן ששימש אותי נאמנה שנים רבות.

אימו של הסופר בכל אופן לא התלהבה מהזכייה.
פוצ'ו :בבית הורי השכירו חדר למשורר הידוע עמנואל הרוסי והוא ומשפחתו גרו אצלנו כשלוש שנים ושכר הדירה העיקרי שהוא שילם לנו היה כרטיסי כניסה חינם לתיאטרון המטאטא. שלוש שנים אלו הספיקו לאימי ללמוד היטב מהו שכרם של סופרים ואנשי רוח .ולכן כשיצא סוף סוף ספרי "חבורה שכזאת " אמר :הוי וי רק זה חסר לי אתה רוצה לכתוב ספרים –בבקשה אבל רק אחרי העבודה!".

"חבורה שכזאת נדפס מאז ב20 מהדורות הופץ בכמאה אלף עותקים  והוסרט.

התגובות

 
 
 
 

"בצבעים עזים ורעננים ,בכישרון תיאורי מובהק ובחוש הומור מקורי מגולל המחבר פרקים פרקים מהווי החיים של בני הארץ על מרקם יחסיהם .הראיה ריאליסטית מהולה האירוניה דקה הוא מתאר את היחסים בין הנערים לביו עצמם,בינם לבין עולם המבוגרים ובינם לבין הטבע הסובב אותם –בעבודה ובשיעורים ,במסיבות ובמתיחות ,אך תוך כדי תיאור ההווי היומיומי הרצוף מעשי שובבות מתבלטים הערכים הנעלים של אחרוה ורעות חיבה לטבע ופשטות היחסים .

מנימוקי שופטי ועדת פרס אשר ברש")

" (
אלי :זכית לשבחים על הספר ?

פוצ'ו  הייתה היסטריה הספר קיבל הרבה מחמאות. יש לי הוכחות אפילו מספר השיאים של גינס על אחד שקרא את "חבורה שכזאת"  עם תפרים בבטן והתפוצץ  מרוב צחוק.
אני בעצמי לא ידעתי שאני כל כך מפורסם. בתנועות הנוער היו מצטטים אותי בקיבוצים עשו מזה הצגות . פגשתי אנשים במוסך ובמקומות אחרים שציטטו לי קטעים שלמים מהספר . אילו ידעתי על זה אז אולי הייתי מנסה להתחיל יותר עם בחורות .
אבל מפקדי הפלמ"ח כמו יגאל אלון לא אהבו את הרוח הליצנית שבו ואת ההתעלמות מהמשימות הלאומיות שלמענם נוצר הפלמ"ח. הצמרת של הפלמ"ח מעולם לא התייחסה לספר

יגאל אלון מפקד הפלמ"ח


כשמפקד הפלמ"ח הנערץ יגאל אלון והמשורר חיים גורי הביאו ב1959 לפרסום את "אלבום הפלמ"ח " פוצ'ו שפירסם שנתיים קודם לכן את "חבורה שכזאת " וזכה עליו בפרס אשר ברש לא נכלל משום מה ברשימת המשוררים והסופרים של הפלמ"ח שנמנו שם אישים כמו חיים גורי וחיים חפר משה שמיר ויהודה עמיחי. .
פוצ'ו: כשהכינו את אלבום הפלמ"ח עורכת האלבום אראלה הורוביץ שהייתה מאז המאיירת  הקבועה של ספרי רצתה להכניס גם אותי.אבל אמרו לה "הוא לא סופר מספיק רציני רק סופרים רציניים". הכניסו אותי רק בתור תמונה של פלמחני'ק.
אז לא הייתי רציני מספיק בשבילם אבל היום כבר כוללים אותי בין סופרי הפלמ"ח. .אולי בגלל זה שמבין כל ספרי הפלמ"ח דווקא "חבורה שכזאת " שרד את השנים והוא מבוקש עד היום.
אני הערצתי את יגאל אלון אבל הפעם היחידה שטפח על שיכמי הייתה רק כעבור 25 שנה בחגיגות ה-75 שנה של כפר תבור .אני כתבתי מחזמר לכבוד הכפר ואלון היה שם .אמרו לו "בוא תכיר את פוצ'ו " והוא אמר "את פוצ'ו מכירים "ובאותה הזדמנות טפח על שכמי .

יגאל אלון ומשה דיין עם יצחק שדה מפקד הפלמ"ח.

למרות היחס המזלזל הזה עובדה היא שפוצ'ו קיבל  גלויה חתומה בידי משה דיין ובני ביתו :

חבורה שכזאת הסרט

"לא נערוך את חשבון הניצחונות ולא נמנה את מעללי הגבורה ,רק לבטי בראשית וצער של מה בכך ,רוח היתולים שאינה מנחשת את יום המחר וקומץ נערות ונערים בטרם המבחן הגדול ".
( יוסי בנאי מקריין בסרט "חבורה שכזאת " .( ( בנאי מגלם שם את תפקיד "יוסיניו) )

"חבורה שכזאת " הוא  הספר הראשון ו היחיד על חיי הפלמ"ח שהוסרט.  בסרטו של זאב חבצלת "חבורה שכזאת" (( 1963) על חבורת פלמ"חניקים צעירים בקיבוץ ערב קום המדינה, גיבורי הסרט "חבורה שכזאת", הינם מחד, גיבורים אלטרואיסטיים המגייסים את תושייתם ואת אומץ ליבם למען הקולקטיב, אולם מאידך, הם חברמנים אגוצנטריים שאינם נרתעים מללעוג לאחרים ולבעוט במוסכמות שמסביב ."חבורה שכזאת"  היה הסרט הישראלי החשוב הראשון שנוצר בעקבות ספר ביחד עם " ניני " בכיכובו של אריק איינשטיין  החשוב הרבה פחות  מאותה השנה  .

הסרט הצטרף לספר כאחד היסודות האמנותיים הבולטים שהזינו את המיתוס של הפלמ"ח כהתגלמות של הישראלי היפה.


אז מה יותר מעניין? הספר או הסרט?

פוצ'ו ענה תשובה מפורטת: "אהבתי את הספר 'חבורה שכזאת', אבל לא את הסרט. העלילה עוסקת בפלמ"חניקים בני 18 ומי שלוהק לתפקיד הראשי הוא בומבה צור שגם לא היה קרוב לגיל הזה".

האמת היא שבומבה צור היה זה שליהק את עצמו לתפקיד .

בזמן שפוצ'ו לימד חקלאות וטבע בכפר גלים היגיע השחקן בומבה צור ידידו למסקנה שהוא בעצם במאי ושיוסי פס הפלמחניק השמן שמסדר את כולם הוא דיוקן מדוייק שלו עצמו .בתחילה הוא ניסה לארגן הצגה בעניין ביובל של קיבוץ עין חרוד ובתור מחזמר ב"הבימה " אבל ללא הצלחה מיוחדת .לבסוף החליט שהכי טוב ללכת בגדול בסרט .והבטיח לפוצ'ו שיתחלקו ברווחים .פוצ'ו הלווה לו כסף לסרט וכתב תסריט בעצמו. אולם זה עבר שינויים דרסטיים שכללו תוספת \סצינה של העלאת מעפילים וכמה קרבות הרצף הפנימי של היצירה המקורית נפגע אנושות.

פוצ'ו בצילומי "חבורה שכזאת ".

פוצ'ו:  המפיק נבון קיבל תסריט מבומבה צור,הלך למבקר קולנוע ואמר לו :במקום שתקטול אחר כך תתקן עכשיו את התסריט .וזה אכן תיקן –לא בחינם. ואחר כך הלך לשני ולשלישי .ואחרי שעבר שמונה תסריטאים שהכניסו שיפוצים שונים ומשונים בתסריט יצא משהו איום ונורא. ורק בגלל שהעורך דוד פרלוב השמיט ממנו כל מיני קטעים זה היציל אותו קצת.לא יותר מדי .
הסרט נכשל מיסחרית. אך הייתה לו השפעה גדולה. במשך שנים רבות הוא היה מוקרן בקביעות בטלווזייה מידי יום העצמאות.

המבקר משה צימרמן  בספרו " אל תגעו לי בשואה " מקדיש מקום רב  ואנרגיה עצומה להתקפות על הסרט   שמהקריאה בספרו אפשר לקבוע כי מרט את עצביו של צימרמן  באופן מיוחד עם תמונת "הצבריות " שהוא מציג.  הוא  טוען שלסרט ולספר שעליו התבסס הייתה השפעה גדולה על עיצוב תמונת עולמם של רבים מאלה שגדלו בארץ בשנות החמישים והשישים .אלה ראו אתה חברה הישראלית כאוסף של צברים עוקצניים ,שובבים ונועזים,המשמשים כמושא לקינאתו של מי שנולד מוקדם מידי או מחוץ לגבולותיה של ארץ ישראל. וכתוצאה נידונו לא להשתייך לעולם הצברי הנכסף.

"חבורה שכזאת " לדעתו צריך להיחשב ל"סרט הבורקאס"  הראשון מאחר שבו מופיעה אחת הדמויות המזרחיות הראשונות בקולנוע הישראלי יוסיניו שהוא גם זה משמיע לראשונה את המושג בורקאס בקולנוע הישראלי .

נראה שעיקר זעמו  של צימרמן יוצא בניתוח הביקורתי על העובדה שהאנשים המבוגרים הגלותיים מחו"ל כמו הקיבוצניק גוטהרץ מעריצים כל כך בספר ובסרט את הנוער הפלמחניקי ,הערצה שניתן להעריך שלדעתו לא היגיעה להם כלל וכלל. צימרמן מסביר כי במרכזו של הסרט תפיסת עולם ואמונה כי כל אחד רוצה יכול וחייב להיקלט באותה החברה.וזאת חרף העובדה שבמבט ראשון היא מצטיירת כסגורה בררנית ומערימה קשיים בפני אלו החפצים להפוך חלק ממנה. לראייה מביא הסרט את סיפור תהלך היקלטותו של יוסיניו המזרחי בגילומו של יוסי בנאי בקרב החבורה .

המסר  הזועם של צימרמן הוא שהסרט הוא גרוע ומסוכן גם כי נשא מסר של חברת "כור ההיתוך " שמעוניינת לקבל את כולם .
צימרמן ממשיך וקובע שחבורה שכזאת היה מקור השפעה מכרעת על הסרט מפורסם של אורי זוהר "מציצים "( המופיע בעטיפת ספרו עדות לחשיבותו המרכזית בעיניו )  שבו זוהר וחבריו הם לדעתו למעשה חיקוי של חבורת הפלמחניקים החברמנים של חבורה שכזאת ומנסים לחיות על פי המודל שהם מציגים בהתגודדויות ארוכות של החבר"ה ,במיני קומזיצים על החוף ,בניסיונות למצוא נשים ומזונות שימתיקו את תוגת הבדידות ובאופן כללי מנסים לשחזר את ההווי המוצג בספר ובסרט "חבורה שכזאת " על חוף תל אביב.


בעקבות "הנסיונות " להסריט את "חבורה שכזאת " נכנס בפוצ'ו חיידק הקולנוע והוא נסע ב-1962 ללמוד תסריטאות בלונדון . כשחזר יצר סרט לילדים בשם "אולי תרדו שם" ( בבימוים של פוצ'ו ואמציה חיוני 1964) ובהשתתפות אורי זוהר ועודד קוטלר ואריק איינשטיין וכל מיני ילדים מתנדבים וקשישים . הסרט תיאר את הרפתקאותיהם של חברות ילדים שמסייעים לנווד זקן ( השחקן החובב יהודה גור אריה ) ליבנות ספינה על גג של בית. הם משיטים את הספינה וזאת מתנגשת בסירה אחרת ושוקעת ..


.אך הסרט המעניין והמוזר נכשל מסחרית ופוצ'ו החליט לחזור לעולם הספרות.

פוצ'ו בימי צקלג

"

"…אתה מכיר את פוצ'ו ? היציג יודקה לפני ברזילי ,בכל דקדוקי הטקס ,בחור גזוז ,ראשו מצמיח ראשי מסמרים ,ולחייו מגודלות ספיח זקן  שחור ,רבוץ לרגליהם בשוחה שאצל שדה –הקברים לפניו מוצב המקלע –" "מה נשמע ? אמר לו ברזילי ברכת נימוסין –"כלום " השיב הלה לשלום-אין פרנסה " ואחר כך הפנה גבותיו אל יודקה –"מה עם הנבלה " –"הנבלה?  " –ההוא .המצרי . –אה ,ההרוג " שוכב. "לעזאזל " מסביר פוצ'ו לברזילי " אני מצאתי אותו .כאן שכב סרוח כל הלילה .ולא ידעתי . האיר הבוקר והנה הוא  מונח .ימח שמו .מעוקם כאילו היה זוחל ,תקוע בין הקברים כאילו יצא מאחד . אי אפשר היה לסבול .תפסתי אותו ברגליים ,יהיה מה שיהיה,אמרתי ,הפסקתי לנשום ,וגררתי את הזה לאחור .מסריח וגועל עד להקיא ….".

 

( מתוך "ימי צקלג " מאת ס. יזהר " ע' 766 ) .

ספרו השני של פוצ'ו "אני פחדן אני " ( הוצאת מסדה 1966) תיאר את אנשי חבורה שכזאת בקרבות במערכת חרבת "מחז " בנגב הספר הוא ההמשך הישיר של חבורה שכזאת ומופיעות בו אותם הדמויות . מעניין  שהפלמחניקים שמתוארים בספר ובראשם המחבר פוצ'ו הם אותם אנשים שהשתתפו בקרבות בנגב שאותם תיאר ס.יזהר בספרו הענק והמפורסם הרבה יותר "ימי ציקלג " ספר של 1156 עמודים הארוך ביותר בספרות העברית שיצא לאור בשני כרכים כבדים ב1958. הספר שנכתב ממש במקביל אך שיצא לאור שנים לפניו.הוא הספר השונה ביותר האפשרי מספרי "חבורה שכזאת " ברצינותו ובכובד הראש שבו.

.יזהר בכל אופן הכניס את פוצ'ו וחבריו כדמויות ל"ימי צקלג , אלא שמי  שקרא את שני הספרים לא יאמין שהמדובר באותם האנשים.

שבעה ימים בנגב על

"ימי צקלג"  של יזהר הנחשב ליצירת מופת של הספרות העברית מתאר שבעה ימים בחייהם של קבוצת חיילים המסתערים וכובשים גבעת חרסית החולשת על שדה תעופה החיוני לשחרור הנגב. והסיפור מתואר במבנה של מונולוגים  פנימיים של החיילים.

פוצ'ו עצמו מופיע בו לקטע קצר וביזארי באופן מיוחד של  הומור שחור משחור שבו הוא מתואר כתקוע עם גופה מרקיבה ומסריחה של הרוג מצרי  ומחפש דרכים שונות ומשונות  כיצד להיפטר ממנה ,קטע  שאינו זוכה לחיבתו של פוצ'ו האמיתי שאינו מזהה את עצמו  עם הדמות ב"ימי צקלג".
.בשני הספרים מתוארות אותן התקפות אכזריות על אותה הגבעה –חרבת מאחז –בנגב החולשת על שדה תעופה ( היא עברה שש פעמים מדי ליד במאבק בין הישראלים והמצרים ) וכמו ימי צקלג גם הוא ערוך כסדר הימים. אך כאמור  קשה להעלות על הדעת שני ספרים שונים יותר.
פוצ'ו: גיבור הספר שהוא אני חשש שהוא יפחד מאוד בקרבות ולכן הספר נקרא כפי שהוא .אבל כשהיגיע הרגע הוא דווקא היה אמיץ מאוד.סחב פצועים ונשאר על המשלט . כך שכל הקוראים מבינים שבוודאי היו עוד "פחדנים" כמוהו . כמו בשיר "אליפלט" טמבל טמבל טמבל הוא זה שזחל מול האש וזרק את הרימון . אבל נכון הוא שרוב הסיפורים האחרים של התקופה היו יותר הירואיים .אני כתבתי על מה שהיה בלי להשוויץ כמו שזה היה באמת .


יש דמויות שמופיעות גם אצלך ב"חבורה שכזאת " וגם אצל ס. יזהר?
פוצ'ו הדמות הבולטת מחבורה שכזאת בימי צקלג זה מם כף שנקרא אצלו גידי ואצלי נקרא גדי. כל שאר הדמויות מופיעות בשמות אחרים אבל רוב הדמויות שמופיעות אצלי מופיעות גם אצלו. אבל הן שונות מאוד.
מה אתה חושב על "ימי צקלג"  ?
פוצ'ו קראתי אותו אבל הגיבורים שלו זה לא אנחנו,אלו לא החברה האמיתיים שהיינו שם והלכנו לקרב הם כולם ס.יזהרים קטנים .הפוצ'ו שמופיע אצלו זה בכלל לא אני,זה מישהו אחר לגמרי שנושא את אותו שם. אין לי מושג מאיפה הוא לקח אותו.
ידעת שהוא כותב על פרשת הקרבות ההיא ?
פוצ'ו : במהלך הכתיבה של "אני פחדן אני " נודע לי שהוא כותב ממש במקביל את ימי צקלג. הוא היה אז חבר כנסת והיה לו הרבה זמן פנוי ככל הנראה אז . קראתי פרק ממנו שהופיע בעיתון תוך כדי כתיבה ואז עשיתי עימו תחרות בלי שהוא בכלל ידע מי יגמור קודם והוא ניצח ובגדול כי הוא היה חבר כנסת ולא היה לו כלום מה לעשות והוא היה פנוי  הוא גמר את הספר של 1158 עמודים בזמן קצר יחסית.

אם היו שמים אותי בכנסת הייתי גומר לפניו. הספר שלי פורסם רק שבע שנים אחריו ומעולם לא זכה לאותה תשומת לב,אם כי לדעתי הוא הרבה יותר אמיתי. הוא היחיד בטרילוגיה שלא הוסרט. והייתי שמח אם היו מסריטים גם אותו יום אחד.

אלא שלמרות שבדיעבד ברור שפוצ'ו כתב את הספרים המצליחים ביותר מבחינת המכירות על הפלמ"ח וספרו "אני פחדן אני"  הוא למעשה האחרון שנכתב למשך שנים עד מלחמת העצמאות עד שהופיעו ספריה של נתיבה בן יהודה בשנות השמונים , הוא לא באמת הוכנס למועדון האקסקלוסיבי של סופרי הפלמ"ח " שהיו מי שכינו אותם "פייטני החאקי " .

יוסלה איך זה קרה.

יוסלה איך זה קרה
"הרומאן מתאר בתנופה רחבה קטע –חיים אותנטי שמציאות ודמיון-יוצר משמשים בו בהרמוניה.חיי קיבוץ ספר צעיר שחבריו מתלבטים בבעיות ביטחון ,חברה ,גיבוש ומילוי חייהם בתוכן מספק . ההומור הציבורי מוסיף גוון של שובבות ,שיקסום לקוראים הצעירים ,גלריית הדמויות מוצגת בבהירות מפתיעה ומסייעת לקורא להכיר את דמות על ייחודה וחולשותיה. היצירה מצטיינית בערכים אנושיים ולאומיים ויש בה אהבת מולדת פשוטה וטיבעית. הספר יעניק לקוראיו הנאה רבה שמהולה בחומר למחשבה.
( נימוקי של צוות השופטים ,אוריאל אופק' א"ב יפה ומ.גיורה שזיכו את כתב היד של "יוסלה איך זה קרה " בפרס אקו"ם לשנת תשל"ב )

הספר השלישי בטרילוגיית "חבורה שכזאת " יוסלה-איך-זה-קרה :רומן בתולים ( 1973 הוצאת מסדה ) שהוסרט גם הוא וזכה לפרס גם הוא פרס אקו"ם . ומתאר הווי של קיבוץ צעיר והורמונלי בשם תל מוץ בשנות החמישים שאליו מגיעים גיבורי "חבורה שכזאת " לאחר סיום מלחמת השחרור . הספר עוסק בין השאר בצעירה עירונית בלונדינית המגיעה לקיבוץ של האקס פלמחניקים וגואלת את כל גברברי הקיבוץ מבתוליהם. עוד סיפור עוסק בחיזוריו העקשניים של יוסל'ה אחרי צעירה שמסרבת לחיזוריו התכופים ומסרבת להיהפך לבת זוגו אבל הוא מסרב לאמר נואש.
פוצ'ו : הספר מבוסס על חוויותי האמיתיות בקיבוץ ששהיתי בו "נתיב הל"ה בשנות החמישים ,.קצת אחרי שעלינו על הקרקע .יום אחד היגיעה בחורה שחקנית נחמדה כזאת. ותוך חודש היא שכבה עם חצי מהמשק .אני אומר חצי מהמשק כי החצי השני היו בנות. איך שהיא היגיעה אלינו החבר'ה הריחו שזאת מישהי שאפשר לשכב איתה .אמנם היו לנו חברות הבנות הפלמחניקיות שהיו איתנו אבל הן לא הבינו אותנו כמו שהיא הבינה.ואז אחרי חצי שנה ,מישהו הלשין וכינסו כינוס דחוף בועדת החברה של הקיבוץ ,והחליטו שלאחת כזאת אין מקום אצלנו בקיבוץ כי היא מקלקלת את הבנים הטהורים.
אם זה היה תלוי בי לא רק שלא הייתי מגרש אותה אלא הייתי נותן לה להדליק משואה ביום העצמאות כי אנחנו חזרנו בתולים ממלחמת העצמאות. בחורים צעירים שלא ידעו איך לגעת בבת. באותם ימים לא היה מקובל לשכב סתם כך עם בת אלא אם הייתה חברה שלך ורצית להתחתן עימה .נכון גרנו ביחד בנים ובנות בחדר אבל היו כללים ברורים מאוד.מה שהיה חשוב היה טוהר הנשק וטוהר המידות .לפעמים בשמירות היינו מחכים עד שהבחורה שלידינו תירדם קצת כדשי לשלוח אליה ידיים אבל לא יותר מזה.
לא מזמן דיברתי עם חיים חפר ואמרתי לו שמכל השירים שלו אני אוהב שורה בשירו "דודו " "ועת הקיפוהו בנות עד צוואר ,צחק הוא עד לב השמיים " איזה יופי איזה תיאור ציורי ואז חלף על פניו של חיים ענן של יגון והוא אמר על דודו שהיה חברו הטוב "ואתה יודע מה באמת הכי מצער שדודו מת בתול ".
והנה היגיעה אחת ,הגאולה והשמועה עברה מפה לאוזן .האישה הזאת היא הסיפור המרכזי של הספר והסרט וזה יוצא מצחיק עם כי במאמת זה היה גם די עצוב.
יוסלה איך זה קרה ? - אמנים שונים
  

"יוסלה איך זה קרה " הוסרט גם הוא ב-1989 בבימויו של טל רון על דפי תסריט של פוצ'ו . בכיכובו של דב נבון. ואפשר למצוא אותו כמו את שני הסרטים האחרים על פי פוצ'ו במארז סרטים מיוחד.


פוצ'ו חזר להתרפק לימי הפלמ"ח  בספרו שאפשר לאמר שהוא הרביעי בטרילוגיית חבורה שכזאת " "אהבה בליל הפשפשים "  ( הוצאת אורנית ,1993 עם איורים של בנו אורי ויסלר ) אוסף של כמאה צ'יזבאטים מימי הפלמ"ח  על איך סחבו  אז תרנגולות איך פוצצו מכונית תופת איך סרסו את מוחמד האנס ועוד הכל בחן ובהומור שישכיב מצחוק את הפלמחניקים שביננו ואולי גם אחרים.

ההתקפות

בכל זאת לא כל הפלמחניקים והפלמחניקיות הוותיקים התלהבו מתיאוריו של פוצ'ו את הפלמ"ח.
לאורך השנים ההצלחה של "חבורה שכזאת" הייתה כזאת שהספר "חטף " התקפות נזעמות מכיוונים שונים.
התקפה בולטת אחת הייתה של הסופר  הפלמחניק לשעבר יורם קניוק שפירסם בגיליון שבע ימים של ידיעות אחרונות במרץ 87 במלאת 30 שנה לספר התקפה ארסית בשם "פלמ"ח על מקל ".

יורם קניוק

קניוק כתב : "הוצאת מסדה מוציאה לאור מחדש את הספר "חבורה שכזאת " במשך 30 שנה בשלושים אלף עותקים. אני לא מאמיו ושאלתי מומחים שאישרו לי שהווי ההכשרה המתואר על ידי פוצ'ו קיבל פתאום תנופה.
קניוק התלונן שפוצ'ו סירק את הפלמ"ח במסרק יפה אבל הפלמ"ח המסורק שלו  לא היה זה שנלחם בעניות ובמכאוב .קניוק האשים את פוצ'ו שהוא שיפץ את הפלמ"ח והפך אותו לחבורה של נערים יפים וטהורי נפש "פוצ'ו צייר תמונה ורודה של ההכשרה והמקום הראוי לו הוא בפינת הקיטש של הסלון". מה שבסוף ידעו זה כמה שהיו כולם דומים ,חבורה שכזאת כזאת ,חברה 'ה נחמדים שהלכו יחד ושתו וגנבו תרנגולות ,ורצו למות למען המולדת"  .
האומנם ? כמדומה שהכתבה הנרגזת של קניוק לא מתבססת כל כך על הספר עצמו כמו על עצם פרסומו והצלחתו.

עוד התקפה ארסית באה מכיוונה של הפלמחניקית הוותיקה נתיבה בן יהודה ,שגם היא חיברה ספרים על התנסויותיה השונות בפלמ"ח.

פוצ'ו : לפני זמן מה פגשתי את נתיבה בן יהודה שאותה אני מכיר מגימנסיה הרצלייה וכידוע לך היא כתבה ספרים משלה על חוויותיה כפלמחניקית שהם לא בדיוק אורתודוכסיים וכללו גם התנסויות מיניות עם אנשי משק שונים שלנו הזכרים הפלמחניקים לא היו כל כך.
היא נגשה אלי בפנים צוהלות ואמרה לי :הא פוצ'ו איזה יופי שאני רואה אותך ! איזה צירוף מקרים נפלא ! בדיוק אתמול קיבלתי קסטה של "חבורה שכזאת" וראיתי את הסרט .מה אני אגיד לך ?מה אני יכולה להגיד ?חרא של סרט!!! זה מה שהיה הפלמ"ח ?רק קומזיצים ותעלולים ?ואיפה הקרבות ?ואיפה המעפילים שהבאנו ! ואיפה הגשרים שפוצצנו ! ?
רציתי להגיד לה שאני לא היסטוריון והספר עוסק רק בפן אחד של הפלמ"ח בהוואי ועל השאר שיכתבו האחרים.אבל היא הייתה כל כך נסערת עד שלא הצלחתי לענות לה כהלכה.
המשכתי להחזיק בדעתי זאת עד לפני כמה חודשים.מה ששינה אותה לבסוף היה מפגשי עם תלמידים בבתי הספר. .הסתבר שיש כמה מורות שזוכרות לטובה את חבורה שכזאת וקראו בנעוריהן ,ואלו מדרבנות את התלמידים לקרוא את הספר לקראת המפגש עם מחבר הספר .מהמפגש הזה יצאתי לבסוף בהרגשה שאולי מפקדי הפלמ"ח ונתיבה הם אלו שצדקו .כי מי ששואב את ידיעותיו על הפלמ"ח רק מתוך ספר זה לוקה בחסר .עובדה שתגובות התלמידים מאותם המפגשים היו של "איזה כף היה לכם ! איזה חיים עשיתם! איזה קומזיצים " וכו'.
כל זה חילחל לתוכי לבסוף ולאחר שנים שלא נגעתי כלל בספר אמרתי לעצמי זכיתי והספר מאריך ימים אז הבא ואשדרג אותו ואשלב בין הפרקים גם פרקי לוחמה שיכולים להצביע עם הפלמ"ח בכללותו .בכתיבה מחדש השתדלתי לשמור על רוח ההומור שציינה את הגרסה הראשונה ,ועם זה ביגרתי יותר את גיבורי הסיפור שהם שוב לא אותם ילדים תעלולנים בלבד מהגרסה הראשונה. 
הוספתי חמישה פרקים ושידרגתי קטעים נוספים
אפילו העזתי לגלות לבסוף איך היו בפלמ"ח היחסים בינו לבינה וכמעט חשבתי לקרוא לו במהדורה החדשה "מין חבורה שכזאת " אבל בסוף ויתרתי על זה." .

;וכאמור הספר חושף לבסוף פרט שהיה עד כה סוד כמוס.
פוצ'ו : בספר החדש הכנסתי את עצמי כדמות של המספר יותר. במהדורה הראשונה אין לי שם בעלילה עכשיו יש.

שמי בסיפור הוא ספי כדי להתאים עם כל שאר היוסים שמופיעים בספר.
ומה אתה מתכנן לעתיד ?

פוצ'ו : היום אני מתכנן לכתוב אוטוביוגרפיה שחלק חשוב ממנה יהיה חוויותי האמיתיות בפלמ"ח ובמלחמת העצמאות ותתבסס על היומן שכתבתי באותה התקופה.

פוצ'ו

אגב זה נכון שהיית הנהג של יצחק רבין ?
פוצ'ו .לא נכון. נכון שכתבתי זאת בספר הצ'יזבאטים שלי "אהבה בליל הפישפשים ".
דווקא הייתי הנהג של האלוף גורודיש בטעות התנודבתי בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים להיות הנהג שלו.למרות שיצא לו שם של מפקד קשה מאין כמוהו והיה ידוע שנהג שלו שעשה שגיאה כלשהיא היה אצלו מורד מיד מהרכב באמצע הדרך ומתבקש לחזור ברגל לבסיס.
איכשהו הוא היה פה ושם אפילו נחמד ודווקא הסתדרנו. אף אחד לא צייץ אז על כך שיש לו נהג מיוחד בכוננות בשביל האישה ונהג מחליף בשביל לקחת אותו חזרה מהליקופטר. הוא היה גיבור ישראל אז.

 פעם ביקשתי חופש והוא הבטיח לסדר לי בתנאי שאכתוב המנון לחטיבה 7 לרגל ביקור של רבין כתבתי בבית הראשון "ענן אבק עלה אל הרקיע ורעד אדמה מהר להר " לבית האחרון היה סיום אוטופי :"בבוא השלום הטנקים עוד ימשכו מחרשות בסיני . "אבל גורודיש לא אהב את השינוי מארטילריה לחקלאות ונאלצתי לשנות גירסה בפקודה. (את ההמנון המלא תוכלו למצוא כאן )

אז מה לך וליצחק לרבין ?איך נולד הסיפור הזה ?
פוצ'ו :באמת הסעתי את הרמטכ"ל רבין שלידו אגב גרתי כילד קטן ברחוב המגיד בתל אביב במשך חמש דקות תמימות מיד עם תום מלחמת ששת הימים ביחד עם גורודיש בדרך עפר מהמסוק אל משטח המסדרים למסדר ניצחון של החטיבה בסיני.
לכן יכולתי לכתוב שהייתי נהגו של רבין ואין מה להגיד זאת הייתה אחת התקופות היפות בחיי.

פוצ'ו והגולם

 
הגולם ופוצו 2
 
 
קטעים מסיפורי סדרת הקומיקס "הגולם "  שנכתבו בידי פוצ'ו

אבל ביקום אחר פוצ'ו בהחלט היה הנהג של יצחק רבין במשך שנים …
פוצו' מופיע כדמות בסיפור ההיסטוריה החלופית "הגולם " ששם הוא היה נהגו של יצחק רבין גם במלחמת השחרור וגם במלחמת ששת הימים ,כפי שלא היה מעולם בעולם שלנו.
אחת הסיבות להופעתו כדמות היא במחווה לקודמו של אורי פינק ככותב קבוע ב"מעריב לנוער" שעסק ראשון בסדרת "איה הג'ינגית " שלו במגוון הנושאים שבהם עסק פינק שנים מאוחר יותר בסדרת "זבנג" שלו על מורים מוטרפים ותלמידים מוזרים בבית ספר עירוני.
והייתה כאן גם מחווה לקריירה האמיתית של פוצ'ו ככותב אמיתי של סיפורי קומיקס בעיתוני ילדים כמו "דבר לילדים " ידיעות אחרונות לילדים " ו"פילון ".

והנה פרק מתוך הספר "הגולם " העוסק בפוצ'ו

הגולם  בדרך בורמה

הגולם ופוצו 2

לאחר שפיטר את חנוך שכר רשף את הכותב הצעיר ישראל ויסלר המוכר יותר בכינויו פוצ'ו, וזה יצר עבורו תדמית חדשה ל"גולם".
"יוסי הוא חבר צעיר בהכשרה בקיבוץ אי שם בדרום הארץ. רוב הקיבוצניקים מזלזלים בו וחושבים שהוא אינו אלא נער לא יוצלח. איש מהם אינו יודע שלאמיתו של דבר יוסי הוא הוא "הגולם", הלוחם האמיץ למען היישוב, שהראה את נחת זרועו לאלפי ערבים ובריטים ועזר לאלפי מעפילים להגיע אל חופי הארץ".
(מתוך "הגולם בערבות הנגב", חוברת 293 , 1948)

בסיפורים אלה הפך יוסי הילד לנער יוסי הפלמ"חניק. המוטיבים של ה"אקשן" והפנטזיה, שהיו מרכזיים כל כך ביצירותיו של קורצברג, צומצמו, ואת מקומם תפסו התעלולים ומעשי הקונדס של יוסי וחבריו בקיבוץ. רק מדי פעם הופרה שגרת הנערים והם נקראו להשתתף בפעולות של הפלמ"ח נגד הבריטים והערבים, שבמסגרתן נאלץ יוסי להפוך לגולם. אך דומה שפוצ'ו לא הרגיש בנוח עם הדמות הפנטסטית של הגולם והעדיף להשתמש בה מעט ככל שיכול – דבר שכמובן לא מצא חן בעיני הקוראים וגם לא בעיני רשף. הוא פיטר את פוצ'ו בסוף שנת 1949.
מספר פוצ'ו:
"את אוריאל רשף פגשתי בתל אביב ב-1947. בדיוק סיימתי אז את גימנסיה הרצליה וחיפשתי מה שקוראים היום 'ג'וב'. רשף חיפש מישהו שיכול לצייר ואולי גם לכתוב, ולאחר פגישה קצרה במשרדו הוא קיבל אותי לעבודה. בתוך זמן קצר התברר שאין לי כישורים של צייר, ורשף הורה לי להתמקד בכתיבה. את הציור, הוא אמר לי, תשאיר לי. כתבתי סיפורים על הגולם בפלמ"ח, בהכשרה, בקיבוץ ועוד. המשכתי בזה כל זמן מלחמת העצמאות. ביד אחת אחזתי בקת הרובה – או בהגה בימים שהסעתי את יצחק רבין – וביד השנייה בעט.
תיארתי את הרפתקאותיו של הגולם בקרבות מסביב לירושלים בסיפור שהיה פופולארי במיוחד ואותו זוכרים רבים מבני התקופה " הגולם בדרך בורמה " ובו תיארתי כיצד דרך בורמה שהיצילה את ירושלים מהכיתור והמצור מתגלית בידי הגולם ושני ידידים פלמחניקים, גידי ויוסקה,   תוך כדי מסע הרפתקאות לילי רגלי עמוס סכנות במרוץ כנגד הזמן וכנגד שדים ערבים שונים שמנסים לבלום את השלישייה, לפני שהערבים יחריבו את ירושלים כולה.
והיו גם סיפורים על הגולם בעמק הירדן ובנגב, במקומות שבהם אני נלחמתי.
כמובן שהסיפורים היו על מה שהקהל רצה לקרוא. יחידות חמושות של אלפי ערבים מתנפלות על יחידה זעירה של פלמ"חניקים עשויים ללא חת, ואז ברגע האחרון, כשהכול נראה אבוד, מופיע הגולם ומחסל את הנבלים הערבים. היה גם סיפור אחד שבו הגולם שימש כנהג של רבין. תוך כדי נסיעה צץ פתאום כוח ערבי ממארב בצד הדרך ומסתער על הג'יפ שבו נסעו. לאחר מאבק ממושך הם כמעט מצליחים להרוג את רבין, אבל הגולם כמובן מציל אותו ברגע האחרון. רבין לא אהב את הסיפור הזה. בכל פעם שילדים היו מזכירים אותו בפניו הוא היה נעשה אדום, אבל הוא נרגע קצת לאחר שהבין עד כמה ילדים נהנים ממנו. אגב, זאת היתה אחת הפעמים הראשונות, ואולי הפעם הראשונה ממש, ששמו של יצחק רבין הופיע בכלי תקשורת כלשהו. אחר כך אני ורשף הסתכסכנו, הוא לא רצה לשלם לי את ההעלאה שביקשתי, וחוץ מזה אני לא ראיתי את עתידי בכתיבה אנונימית על אדם חסר פרצוף, אז עזבתי את 'הגולם'."
א"א: "איך אתה רואה את התקופה הזאת בחייך?"
פוצ'ו: "בדיעבד, היה משהו טהור ותמים בגולם. משהו שאתה לא נתקל בו בדמויות הגיבורים שהנכדים שלי אוהבים למשל. אתה יודע מה? אני חושב שבאיזשהו אופן כשסיפרתי את עלילותיו של הגולם בסוף שנות ה-40 אולי ביקשתי להציג דרכו את הדמות של ידידי יצחק רבין. כשאני חושב על זה, יש ביניהם הרבה דמיון."
(מתוך ראיון עם ישראל ויסלר).
בראשית שנות ה-50 נפתחה תקופה חדשה בחייהם של רשף והגולם

ביבליוגרפיה

יוסי בן –ברוך "מתל –צקלג " ועד ציר עכביש ": וריאציות אישיות " עיתון 77 פברואר 1984
ישראל ויסלר פוצ'ו "המורה שמילקיהו בספרות ובמציאות "ספרות ילדים ונוער חוברת 118-119 מרס 2004. ע' 25-28.

הבלוג של פוצ'ו

פוצ'ו באתר דף דף

חבורה שכזאת היינו

הפתיחה של "חבורה שכזאת היינו"

עדינה בר אל על "חבורה שכזאת היינו "

פוצ'ו באתר הפלמ"ח

פוצ'ו בויקיפדיה 

פוצ'ו בלקסיקון הסופרים בהווה

פוצ'ו בלקסיקון הסופרים

קובי קמין על פוצ'ו

דיון על פוצ'ו

פוצ'ו וחטיבת יפתח

משה הרפז על פוצ'ו וס.יזהר

 

מארז הסרטים של פוצ'ו

 

אראלה מאיירת של פוצ'ו 

מסביב למדורה פזמון על הפלמ"ח

איפה הן החבורות ההן

נספח

קטע הומוריסטי של פוצ'ו הלקוח מספר "איה הג'ינגי'ת שלו " האח הקטן והאמיץ" ושבו יש מעין סיכום לקהל הרחב לגבי כל מה שיש לו להגיד על הפלמ"ח.

 
 

קנאותו של יעקב חורגין

הופיע בגיליון "עמדה " מספר 19"

 

בימים אלו יצא גיליון חדש מספר 19 של המגזין הספרותי הוותיק והמשובח "עמדה". ובו נמצא גם מאמר זה שעוסק בסופר יעקב חורגין .סופר שפעם לפני שנים רבות היה  פופולארי מאוד בקרב הילדים ובני הנוער של המדינה הודות לרומנים ההיסטוריים גדושי ההרפתקאות המזימות והיצרים שלו. וגם הודות לספרי הבלשים והפנטזיה שחיבר סיפורים שהוא היה מן הראשונים והיחידים מבין הסופרים "הנחשבים " שעסקו בכתיבתם לנוער .

לעומת זאת הוא היה פופולארי הרבה פחות בקרב המבקרים הספרותיים שראו בו ולא בלי בלי סיבה כסופר של הימין הקיצוני,ודעה זאת גרמה להדחקתו ממרכז הסצינה הספרותית אל השוליים הנדחים שלה והוא נשכח .
אבל בניגוד לסופרים רבים אחרים ההשכחה לא הייתה לתמיד.

שמו הועלה מחדש מתהום  הנשיה  בשנות השמונים בידי המבקרים הנחשבים גרשון ושקד וחמוטל בר יוסף ,אבל אלו העדיפו להתמקד בסיפוריו למבוגרים המלאים יצרים ומזימות אבל שגם לא היו מסוכנים פוליטית והם ראו בהם פריצת דרך.

מספרי ההרפתקאות שלו לילדים הם העדיפו להתעלם.

חורגין זכה לראות לפני מותו את שמו מועלה שוב בחוגים הספרותיים כסופר חשוב.
ולאחר מכן נשכח חורגין שוב.

עד שהוקם לתחייה בדרך עקומה כלשהיא במסגרת הספר"הגולם :תולדותיה של סדרת קומיקס " שלי ושל אורי פינק ( הוצאת מודן 2003) כבסיס לדמות הקיימת בהיסטוריה חלופית של מדינת ישראל שבה הקומיקס זכה להצלחה גדולה הרבה יותר מזאת שבה זכה בעולם שלנו ובעולם ההוא המקביל של יעקב חורגין היה האחראי ליצירת תעשיית הקומיקס וסדרת "הגולם ". .
וכעת זוהי הזדמנות לחזור ליעקב חורגין שוב .

אל יעקב חורגין  האמיתי ואל כתביו שעוררו בזמנם את הזעם הפוליטי הרב ביותר ממתנגדים ספרותיים ולהעלות שוב את השאלה האם אכן היה חורגין ימני קיצוני מסוכן ? או שמה מדובר בסופר מורכב יותר משנראה במבט ראשון ?

הסופר יעקב חורגין בצעירותו

לפני כמה שנים חיברתי ביחד עם הקומיקסאיאורי פינק ספר בשם "הגולם –תולדות סדרת קומיקס " תולדותיה הבדיוניים של סדרת קומיקס שהחלה בשנות השלושים במגזין בשם "הלפיד שלנו ".
אותו מגזין כפי שתואר בספר נערך בידי אדם אקסצנטרי במקצת וקנאי לאומני בשם "יעקב מוקד " סופר ידוע בשנות השלושים , רוויזיוניסט קיצוני ידיד של הבלש דוד תדהר ומחבר ספר הרפתקאות  אידיאולוגי קיצוני לילדים בשם "הקנאים הצעירים ". והוא היה האחראי ליצירת סדרת קומיקס בשם "הגולם" .
דמות בשם יעקב מוקד לא הייתה קיימת למיטב ידיעתי . גם לא מגזין בשם "הלפיד שלנו ".

אבל פרט לכך קורות חייו  של אותו "יעקב מוקד" הועתקו בשינויים קלים מאוד  מדמות אמיתית מאוד הסופר והעורך יעקב חורגין שבאמת היה כל הדברים האלו.

או לפחות כך זה נראה.

יעקב חורגין ( 1898-1990)  היה במקצועו מורה ובפוליטיקה שלו איש התנועה הרויזיוניסטית שהתנגדה לתנועת העבודה וערכיה, ובהתאם הרומנים ההיסטוריים והתנכיים שלו הדגישו את הצורך להילחם באויב בכל אמצעי שהוא .
.הוא היה מוכר היטב בחוגיו חוגי הימין וגם כמחבר סיפור ילדים אהוב,אבל בחוגי הספרות "הנחשבים "של הממסד הספרותי היחס אליו היה במקרה הטוב מזלזל ולעיתים אף גרוע מכך. הוא נחשב למעין דמות שוליים.
והיו לכך שתי סיבות עיקריות.
וחת הסיבות לכך היה שהרבה לעסוק בז'אנרים ספרותיים שנחשבו כנחותים כמו הספרות הבלשית והספרות הפנטסטית .

סופר הבלשים

ועכשיו ילדים שקט / יעקב חורגין

חורגין היה אחד הראשונים בספרות העברית שכתבו סיפורי בלשים לילדים ,והיה לו בכך גם מניע איש.
מילדותו ולאורך כל חייו הוא היה ידידו הטוב של הבלש העברי הראשון דוד תדהר שעימו שיתף פעולה בפרויקטים שונים.. בין השאר הוא כתב את החוברות שאותן הוציא תדהר על דמויות שונות בתולדות הישוב ובהן חוברת על תולדות שכונת נוה צדק.בתל אביב

נוה צדק - למלאת 55 שנה לקיומה
חורגין הושפע מאוד מידידו הבלש שעליו התפרסמו סיפורים בלשיים שונים ( עם כי עד כמה שידוע לי הוא עצמו לא נטל חלק בכתיבתם משום מה ) ומדיעותיו של תדהר על הצורך בפיתוח כשרונות בלשיים בנוער העברי וכתוצאה החל לכתוב ספרי בלשים.

הבלש משכונת הצריפים - ועוד סיפורים / יעקב חורגין
כך למשל .פירסם חורגין את הבלש משכונת הצריפים, ( שהופיע לראשונה בעיתון "הבוקר לילדים " בעריכתו כבר ב-1944)( סיפור שבו שוטר בתקופת המנדט מזעיק חבורת ילדים לסייע לו בחקירה שמטרתה ללכוד גנב של שעון .. השוטר, כמו תדהר בשעתו, מעניק כאן הכרה מוחלטת לעיסוקם של ילדים בבילוש לטובת היישוב היהודי ".

הבלשים מכיתה וו / יעקב חורגין

שנים לאחר מכן לאחר מכן חורגין חיבר עוד ספר בלשי לילדים בשם "הבלשים מכיתה ו" סיפור בסיגנון "אמיל והבלשים " של אריך קסטנר שהתבסס על סיפורים שסיפר לתלמידיו וגיבוריו היו אותם תלמידים . מכיתה ו אמיתית בבית הספר הכרמל בתל אביב . אם כי זכו לשמות אחרים בסיפור.
הילדים הנ"ל מציבים מארבים מבצעים מעקבים חודרים למקומות מסוכנים ולבסוף בדרך בלתי צפויה מוציאים את הצדק לאור. .

הפנטסיסט

עוד ז'אנר שחורגין הרבה לעסוק בו ולא נחשב כמקובל אז היה מה שמכונה היום סיפורי פנטזיה לילדים ואז כונו סיפורי אגדות
הוא פירסם  סיפורים כמו "חלום ליל הפסח " ( 1943) שבו מלכת הכינרת מגלה לנער את אוצרות מלכי ישראל הגנוזים . את הקובץ  "טירת הכסף ( 1945) סיפורים ואגדות על דייגים יתומים ורוזנים .

והבולט מכולם "יהלום הפלאים ( 1955) קובץ  סיפורי גוזמאות משעשעים על גמדים ילדים ושאר יצורים . על ספר זה זכה בפרס למדן לספרות ילדים והשופטים הסבירו שסיפוריו הדמיוניים "רצופים מעשי נסים ונפלאות גוזמאות והמצאות קונדסיות המתרחשות בעולם רב הרפתקאות ותהפוכות המסתיימות במפלתם של עריצים ובניצחון החלשים והנרדפים.

יעקב חורגין מרד החמורים
שם נימצאים סיפורים על נסיכה כושית המשתוקקת להיות לבנת עור ( סיפור שהיום מן הסתם היה נחשב ללא פוליטיקלי קורקט) ,סיפור על גמדים נועזים שגירשו ענק שחור מן העמק שלהם את הסיפור "מרד החמורים" שבו החמורים מורדים בבניה אדם כל שזמן
שהם משתמשים במילה חמור כמילת גנאי. סיפור בעל השלכות מצמררות אגב אם כי אלו אינן עוברות כלל כמובן בסיפור המבדח לילדים.
ויש שם גם את סיפורי הגוזמאות של הדון נתן גוזמאי מודרני שאוהב נסיעות ומרבה לספר על הנפלאות וההרפתקאות שעבר במסעותיו. למשדל על תחרות צעקות שערך עם מלך שבה כל אחד מהם כמעט החריב את העולם בעוצמת צעקותיו האדמה החלה לרעוד השמיים כמעט שנפלו אלא שנעשה נמס פיו של המלך נסתם באגוז קוקוס וכך ניצל העולם. .

אבל הז'אנר שבזכותו חורגין התפרסם יותר מכל היה הודות לסיפורי הרפתקאות  יצירות עזי מבע לילדים ולנוער

הרומנטיקן

הרומניים ההיסטוריים של חורגין   היו סיפורי ההרפתקאות  החשובים הראשונים לילדים שנכתבו בארץ ישראל והיו קודמיהם ובמידה מסויימת אבותיהם האידיאולוגיים של ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון וספריו של שרגא גפני –אבנר כרמלי
אפשר גם למצוא בספרים ההיסטוריים שלו רמזים שונים למצב העכשווי שבו נכתבו וכמה מהם היו כמו אלגוריות למצב זה .
מאידך חורגין היה רומנטיקן ,אוהב דמויות של גיבורים ניצחונות ואהבה .סיפורים שתמיד נראו כמתאימים יתר לבני נוער . בסיפורים אלה חורגין הירבה לתאר דמויות מופת של לוחמים למען ארצם בעלי שאיפת חרות אדירה שעל פי התפיסה המקובלת של יצירותיו נועדו לשמש כמודל לקוראים .
הדמויות של חורגין הן יצריות ופרימיטיבות "מזרחיות " כמו אלו שבסיפוריו המודרניים,אבל בניגוד לסיפורים למבוגרים הן גם מעורבות עד לצווארן בתככים פוליטיים משני היסטוריה זאת בניגוד לגיבורי סיפוריו המודרניים שכל תככיהם השונים הם רק בתחום המשפחה והסביבה המיידית . .
"עלינו להגביר בילדינו את רגש הגאווה על עברם המפואר ביחד עם רגשי הערצה לגבורות שנעשו וזאת כדי לעקור מהם כל רמז שעקת הימים עשויה להוליד בנפשות רכות " " כתב באנתולוגיה של סיפורים היסטוריים שערך בשם "שלשלת הגבורה " מ-1946 .דהיינו לסיפוריו הייתה מטרה מוגדרת ביותר של יצירת תודעה לאומית חזקה .
אבל דומה שיש אצלו אמביולנטיות עזה בעניין זה .
ואולי מקור אמביולנטיות זאת שמוצאה אולי גם בביוגרפיה האישית שלו .
יעקב חורגין שמש כמתורגמן עבור הצבא התורכי ולאחר מכן הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה "חרש" את ארצות המזרח והיכיר היטב את ההואי הערבי והמזרח, אהב אותו י והטיב לתארו .לפי ראיון שקיים בסוף חייו הוא אף התאהב בשלב מסוים בפלחית ערביה יפה וכתוצאה היו איומים על חייו ..הוא סיפר שחש מקורב אליהם חשב בשפתם וחלם בשפתם והרגיש מקורב אליהם יותר מאשר אל החלוצים הציונים שבאו מרוסיה . .
לא בדיוק הטיפוס של הרוויזיוניסט הקנאי שניתן היה לצפות מספר כמו "הקנאים הצעירים
.

הוא בכל אופן התפרסם וגם לשמצה כמי שקרא מעל דפי העיתון לילדים שערך "בוסתנאי לנוער " למסע של נקם נגד הערבים המחריבים . ומאמרי העורך שלו בכתב עת זה היו מלאים תדיר בפאתוס לאומי מסוג זה. וכתוצאה סולק לבסוף מעריכת כתב עת בידי משה סמילנסקי שהסתייג מדיעותיו הרביזיוניסטיות .
לעתיד טען שלא היה רביזיוניסט ממש אלא מקורב אליהם ואל משוררים קיצוניים יותר כמו אורי צבי גרינברג שהיה מבאי ביתו ולא אהב ערבים כלל . ואם נרצה נסחף אחריהם אל מה שלא היו דיעותיו הטבעיות . הוא גם חש כל ימיו כמי שנרדף בידי אנשי תנועת הפועלים בגלל דעותיו הפוליטיות וללא קשר ליכולותיו הספרותיות ,וזה עוד הוסיף שמן למדורת הכעס.
האם זהו רק תיאור מאוחר או שאכן כך חש בזמן אמיתי ?
קשה לדעת . אבל בקריאה שנייה הרומנים ההיסטוריים שלו אכן נראים מורכבים יותר מהצפוי כלפי אדם שנודע כ"רביזיוניסט "
ספריו הראשונים היו כולם לכאורה אלגוריות על צורך במאבק בכובש זר והקוראים בני הזמן הבינו בדיוק למה הכוונה הם דיברו על הצורך להיאבק בכובש הבריטי ובאויב הערבי.

גלריה אמריקנית / יעקב חורגין

עטיפה של קובץ סיפורים ורשימות של חורגין על  יהודי ארה"ב.הוצאת ניב 1964.

בשנות החמישים והשישים הוא היה בגדר סופר נשכח ושכוח. הוא המשיך לפרס םספרים וסיפורים בעיקר במגזינים נידחים של הימין כמו "האומה "  ,אבל איש בביקורת הספרותית לא התייחס אליו.

לכל היותר עסקו בו כסופר לילדים.

בשנות השבעים צצה תחייה של התעניינות בחורגין ובסיפוריו על הישוב הספרדי הישן בארץ ישראל בידי החוקרים כמו גרשון שקד וחמוטל בר יוסף. הם ראו בסיפוריו כסיפורים אותנטיים ויוצאי דופן על הישוב הישן חפים מכל האידיאולוגיה שהייתה באותה תקופה אבן יסוד ביצירות של סופרים אחרים ידועים הרבה יותר כיום .בסיפורים אלו הוא הציג את אנשי אותו היישוב כאנשים ייצריים מאוד ועזי נפש מאוד והם מלאים באלמנטים סקסואליים נועזים לגבי התקופה. אפשר לאמר שחורגין זכה לרהבילטיציה ספרותית

עטיפת קובץ סיפורים של חורגין שיצא לאור ב-1999 עם התחדשות העניין הביקורתי בו .

אבל שום עניין מקביל לא צץ בסיפוריו ההיסטוריים שנראו כיצירות אידיאולוגיות המיועדות לילדים , " יצירות "שהעלו על נס את הלאומיות המתחדשת בארץ ישראל ולפחות אחד מהם זוהה עם אידיאולוגיה ימנית קיצונית דוחה במיוחד.
ואכן יש אמת בכך.
אבל אני מבקש להראות במאמר זה שאין זאת כל האמת ויש ביצירותיו ההיסטוריות של חורגין אמביולנטיות שאינה ניכרת ממבט ראשון .ואולי לא לחלוטין הייתה ברורה גם למחבר עצמו .אבל היא בהחלט הייתה שם .

בספרו הראשון חומת אגריפס ( 1932) מתואר גיבור הספר המלך אגריפס הראשון שמתכנן מרד ברומא האדירה ושמלם על כך לבסוף בחייו כאיש הססן ובעל אופי חלש שאינו מסוגל להיאבק עם האינטריגות שאליהן הוא נקלע ועם התלהבות הקנאים הרואים בו את מושיעם ולבסוף שולח יד בנפשו.
ניתן לראות בנושא הספר המאבק בקיסרות הרומאית השליטה רמז ברור לצורך להיאבק באימפריה הבריטית השליטה ,אבל הדמויות הן רחוקות מאוד מלהיות הרואיות או אף סימפטיות במיוחד לקורא. זהו רומן קודר מאוד גם אם לאומי ובדעותיו ובמרכזו עומד היחיד הנהרס בניסיונו להשיג עצמאות לאומית. היו שראו באגריפס אליגוריה לזאב ז'בוטינסקי .
אבל ניתן לתהות: האם הדמות של אגריפס והתלבטויותיו משקפות במידה מסויימת את אלו של חורגין עצמו שנקלע לחוגים הרוויזיוניסטיים וזוהה עימם אך כפי שהודה בסוף חייו לא חש עימם הזדהות שלמה ?

הקנאים

הקנאים הצעירים - כותרת / יעקב חורגין
.זהו אחד מקנאי גליל קדומים
על משמרתו קפא –ועוד הפצעים חיים עליו
וכולו עוד כמחכה לפקודה אלי נקם
ואולי זה יוחנן ,יוחנן מגוש חלב?
מתוך "בין הרי נפתלי ( בם ארצי כו באדר תרפ"ו)
ספרו ההיסטורי הבא של חורגין הוא הידוע ביותר וללא ספק האידיאולוגי והנחרץ ביותר .והוא אולי יותר מכל ספר אחר שכתב חורגין אחראי  חתדמיתו כסופר של הימין הקיצוני.
זהו "" הקנאים הצעירים: ספור הסטורי. ( 1935) ספר שאולי קיבל השראה מהספר של אריך קסטנר "אמיל והבלשים " בתיאור של חבורת נערים "הקנאים הצעירים " נערים יתומים ובני שבויים המתאחדים כדי לפתור בעיה . והבעיה כאן היא פתיחת מאבק נגד הכובש האכזר הרומאים המדכאים שבהם אפשר למצוא רמזים ברורים מאוד לבריטים של המנדט .
סיפור זה מתאר בגוף ראשון ( ובכך היה ספר זה חידוש גדול בספרות הילדים העברית ואולי גם ראשון מסוגו ) את עלילותיו של נער בשם גרא,הנמלט מעבדות שאליה הובאה משפחתו בידי עבד בוגדני המצטרף לחבורת נערים נועזים "נערים פרועים מזויינים בקשתות בחיצים ובפגיונות " וחדורי להט לאומי. אלו הם  הקנאים הצעירים', בראשותו של הלוחם המפורסם יוחנן מגוש חלב, .

מות היסטורית אמיתית של אחד מראשי המרד הגדול המופיע בספר כדמות אב לצעירים וגיבור מופתי ונערץ על הקנאים הצעירים .
בצאתם להילחם ברומאים כמה שנים לפני המרד הגדול הללו אינם מהססים להילחם ולהרוג ועושים זאת בלהט קרב. גרא מתאר את פעולות הסיור והפשיטות על הרומאים של הקנאים הצעירים וכיצד לבסוף נעשה למפקדם תחת הנהגתו של יוחנן .

הספר מסתיים בתיאור דוחה מאוד בעיני הקורא היום של חיסולו של עבד בוגדני שבגד בבני משפחתו של גרא.הספר בזמנו היה הצלחה עצומה אולי רומן ההרפתקאות המצליח הראשון שנכתב בארץ ישראל.וגם סיפור החבורה הראשון בספרות הילדים  העברית .

ובכך פתח ז'אנר חדש ולעתיד מצליח מאוד שכלל סדרות ידועות כמו חסמבה ו"הבלשים הצעירים ". שגיבוריהם הצעירים הם כמו הקנאים הצעירים גם הם נערים שואפי הרפתקאות הששים לקרב והורגים באוייב ללא היסוס קל שבקלים . סיפור זה כמו סיפוריו האחרים של חורגין הצטיין בקצב המהיר וגדוש התעלומות ובדמויות המרשימות שהוצגו בו .
.מן הסתם היה לספר זה השפעה גדולה על אנשי אירגוני המחתרת האצ"ל והלחי" שחורגין תמך בהם אידיאולוגית .נערים צעירים קראו אותו בשקיקה ואחר כך הצטרפו לתנועות המחתרת שבהן ראו ולא בלי צדק  את יורשותיהן המודרניות של קבוצות "הקנאים הצעירים" של ימי קדם.

הוא עוד זכה  בשנים האחרונות במהדורה חדשה בהוצאת כתר .

אבל היום כאשר אנחנו קוראים על האידיאולוגיה הקנאית של הקנאים הצעירים היא אינה יכולה להזכיר לנו אלא את זאת של האירגוניה האיסלאמיים הקיצוניים ביותר ושל החמאס..
לכאורה הספר מציג עמדה אידיאולוגית קיצונית שלא יכולה להיות ברורה יותר ממנה .

אבל הספר הבא שאותו פירסם חורגין היה מבחינה זאת בגדר הפתעה .

ירושלים בלהבות כרך ב' / יעקב חורגין
הספר הבא שאותו פירםס חורגין שנה לאחר מכן שהוא מבחינת הזמן שהוא מתאר המשך ישיר ל"קנאים הצעירים " הוא הטרילוגיה "ירושלים בלהבות "( 1936) המתארת את המרד הגדול וחורבן בית שני . יוחנן מגוש חלב הוא אחת הדמויות המרכזיות גם כאן .וגם גרע מופיע שוב הפעם כדמות משנה של עוזרו הנאמן של יוחנן .
אבל …
שום דבר מהתיאור הסימפטי המעריץ של יוחנן מגוש חלב לא נשאר בטרילוגיה זאת . יוחנן מתואר בה כאדם הפכפך ולא אמין ובסופו של דבר מסוכן ולא יעיל,אולי אף לא שפוי לגמרי בדעתו …. וכאחד האחראים לכישלון המרד וחורבן ירושלים .הוא מתואר כמי שעסוק יותר במזימות ובתככים כנגד שנוא נפשו מנהיג המרד שמעון בר גיורא תוצאה של רדיפת כבוד אובססיבית מאשר בלחימה ברומאים. הדמות שלו רחוקה מאוד מלהיות דמות מופת למישהו וגרא גיבור הספר הקודם הוא עוזר נאמן אבל מטומטם משהו .רברסיה מזעזעת ממש עבור מי שהיכיר אותו מהספר הקודם ( שנכתב כמסופר בידיו בגוף ראשון ) .
אין ספק שטרילוגיה זאת הייתה הגדר הפתעה לקוראי "הקנאים הצעירים " שללא ספק ציפו לעוד מאותו הדבר ,עוד סיפור לחימה הרואית ברומאים .וחורגין ימשיך להציג את דמותו של יוחנן כדמות מופת .
אבל חורגין משום מה לא סיפק את הציפיה הטבעית הזאת . …..
.
בבירור יש כאן עמדה לא עקבית ומביוולנטית וסותרת .
האם ניתן לראות בכך מעין שניות בהשקפותיו של חורגין עצמו לגבי הצורך במרד בבריטים ?
האם היה אדם שמצד אחד תמך במרד בזמנים שונים  ומצד שני בזמנים אחרים  חשש ממנו וממנהיגיו וחשש שהם רק יביאו לחורבן גדול כמו זה שב"ירושלים בלהבות ?"
אחרי הכל עלינו לזכור שהמדובר באדם שכיבד והעריך את אנשי הישוב הערבי שאותו היכיר היטב כפי שניכר מסיפוריו ולא הייתה לו כלפיהם את העוינות הבסיסית שהייתה לרויזיוניסטים רבים שבאו מאירופה . אולי לא הזדהה לחלוטין עם העמדות של התנועה הרויזיוניסטית כלפי הערבים אם כי הדבר לא ניכר אלא רק בסיפוריו .
אלו בכל אופן המשיכו לעסוק בצורך להיאבק בצוררי העם .

עטיפת "אל המלוכה " מאת יעקב חורגין.

וכך בספרו אל המלוכה (1944) על נעוריו וראשית מלחמתו של המלך לעתיד שאול בן 'קיש בפלישתים,וכיצד פגש באת אשת חייו. .ובו מתואר מאבקו של העם בצרים עליו וניתן לראות בכך רמזים למאבק שבשלטון המנדט .

ספרים אחרים שלו עוסקים בתולדות היהודים בגולה :

טרילוגיית "בין חייתו אדם"  ( הכוללת את הספרים "בין חייתו אדם 2. בלב ים . 3. הפדות ". 1938-1940) עוסקת  בגולה בתקופת גלות ספרד ובה מתואר בקווים חזקים ביותר הדיכוי של עם ישראל בגולה והמסקנה שהפיתרון יכול להימצא רק בארץ ישראל .

""הנביא מאיספהן "  ( 1951) העוסק במשיח השקר היהודי אבו –עיסי שחי בפרס במאה השמינית לספירה

לאחר שקמה לבסוף מדינת ישראל השתנה אופי סיפוריו.
כל האוויר הה"לאומית רוויזיוניסטית " כמו נעלמה מהם והם הפכו לבעלי אופי שונה מאוד.

מעם קרנות המזבח רומן היסטורי / יעקב חורגין

ספרו מעם קרנות המזבח (1958) על אחרית ימי  המלך דוד ומצביאו יואב בו צרויה הוא ספר  קודר מאוד העוסק בתככים האינסופיים בחצר המלוכה של המלך הגווע ובראשם של בניהו בן יהוידע שואף הכוח.תככיםהמביאים לחיסולו של הלוחם הזקן יואב שאין שני לו בשדה הקרב אבל הוא עיוור כנגד תחככנים ערמומיים מוגי לב.

הספר היציג את הדמויות התנכיות בצורה שלילית ומפתיעה.הספר מתאר את סופו של שלב תולדות הממלכה שעוברת מהשלב מהפכני לשלב הבירוקרטי שלה והגיבורים הוותיקים כמו יואב ששוב אינם מתאימים למשטר החדש והבירוקרטי מסולקים בכפיות טובה גמורה. רמז ברור למשטר של מדינת ישראל.

למרכות שהוא יועד לבני הנוער הוא באמת מתאים יותרלמבוגרים .

בספר זה וביצירות אחרות מהתקופה ניכרת השפעת סופרים חדשים כמו משה שמיר ובעיקר ספרו של שמיר  על ימי דוד  "כבשת הרש"

.ירושלים ושומרון / יעקב חורגין

אבל חורגין שכבר נחשב אז בחוגי הספרות מזה שנים  ל"מי שהיה " מעולם לא זכה לאותה תשומת הלב  הספרותית שלה זכה אז  משה שמיר.

הרומן ההיסטורי הבא של חורגין היה :
ירושלים ושומרון(1968). בספר זה מתאר חורגין את מסעו של הנער יהוא לעתיד מלך ישראל ביחד עם ידידיו בידקר (שלישו לעתיד) ואלישע ( לעתיד תלמידו של אליהו והנביא הקנאי לעתיד( ממקום הולדתם ביהודה אל ממלכת ישראל .
הספר הוא למעשה חסר עלילה אמיתית ,הוא בעיקר תיאור האירועים הדרמטיים ( אך הלא כל כך חשובים ) שקוראים להם בדרכם עד שבסופו יהוא נעשה לחייל צעיר בצבא המלך אחאב .הסוף אינו באמת הסוף, שכן יריב מר שמקים לעצמו יהוא נמלט ובבירור מתכונן לנקום ביהוא ובחבריו ואחאב ואיזבל עצמם אינם מופיעים כלל והסיפור כאילו נקטע.
.לא מן הנמנע שספר זה היה רק הפתיח לטרילוגיה שחורגין אולי תכנן לכתוב על חיי יהוא ,טרילוגיה שבה הספר השני אמור היה לתאר את סיפור הקריירה הצבאית שלו . ורק הספר השלישי את תיאור האירועים שהביאו להתמלכותו,אך אם אכן היה פרוייקט מתוכנן כזה הוא מעולם לא הובא לידי הגשמה.
כך או כך יהוא וחבריו ועמיתיהם עובדי ה' מתוארים בצורה סימפטית מאוד ,וכך גם מאבקם בנביאי הבעל ובכוהני העגל . אחד הדברים היפים בספר זה הוא התיאור החי מאוד של היריבות הפנאטית בין כוהני האמונות השונות וסכסוכיהם הבלתי פוסקים .

מה שמפליא בקריאה חוזרת בספר   הוא עד כמה היריבות שמתוארת שם בין קבוצות מאמיני נביאים וכוהנים שונים מזכירה מאוד את המצב כיום במדינת ישראל ,הרבה יותר מאשר את המצב ששרר כאשר חורגין כתב את ספרו בשנות השישים.

גם התיאור של חיי היום יום בממלכות יהודה וישראל גם אם אינו מתאים למציאות ההיסטורית הוא עדיין מעניין מאוד.
מה שמעניין בספר הוא תיאור החברה המוזרה של ממלכת ישראל הקדומה והדתות הצבעוניות והמסוכסכות שבתוכה שמתוארות בעין לעגנית אך עם זאת גם סובלנית מאוד .בדומה לסיפוריו של חורגין על המזרחיים המודרניים הפרימיטיביים הערמומיים בעלי המזימות האינסופיות ועם זאת הסימפטיים כל כך .

ספורו התנכי האחרון היה בשליחות המלך שלמה(1970) סיפור הרפתקאות על לוחמים היוצאים למסע באפריקה ובשבא בשליחות שלמה פוגשים בבני שבטים אפריקניים ובמלכת שבא וחוזרים עימה לממלכת ישראל ואל שלמה ".זהו סיפורו ה"סימפטי " והאופטימי " ביותר של חורגין ואולי שיקף את הזמן שבו הוא חי של אופטימיות חסרת גבולות בזמן שלאחר מלחמת ששת הימים .

מעניין שמכל ספריו לנוער כמדומה שדווקא האחרון הוא העליז והאופטימי ביותר באמת.

יעקב חורגין פרופסור לאונרדו

לאחריו לא פירסם חורגין יותר רומנים היסטוריים .וכאשר התגלה מחדש בשנות השמונים היה זה כאמור רק הודות לסיפוריו מהחיים המודרניים.
הדמויות בסיפוריו של חורגין הגיבורים השליליים וגם החיוביים הם כולם מקבילים של בני המזרח שאותם תאיר בסיפוריו על ההווה אלו אנשים יצריים שמסרבים לתת לשכל הישר ולהיגיון לשלוט בחייהם שנותנים לדמיונות ולמזימות המורכבות לשלטו בחייהם .כך הדבר לגבי שאולה מלך הנועז ולאבו עיסי הנביא החולמני שלמעשה נשלט בידי אחרים ובוודאי ובודאי לגבי יוחנן מגוש חלב בסדרת "ירושלים בלהבות ". אפשר לראות בכך הצגה סטריאואטיפית ואף גזענית של אנשי המזרח

.אבל זאת תהיה שגיאה גסה .שהרי גם הדמויות החיוביות בעיני חורגין כמו  המלך שאול "באל המלוכה " מוצגים  בדיוק בדרך זאת.

יש לזכור בתחום שבו השפיע חורגין יותר מכל על הקוראים בזמנו היה דרך הסיפורים ההיסטוריים שלו ואלו היו שנואים במיוחד על חוגים שונים בישוב מאחר שנראו כמשקפים דעות אידיאולוגיות קיצוניות במיוחד.
אלא שקריאה מעמיקה בהם מראה שאין זה מדוייק ויש בהם גישה אמביולנטית יותר משאפשר לראות ממבט ראשון .
יש אם כך מקום להערכה חדשה של סיפוריו ההיסטוריים של יעקב חורגין ,סיפורים שהם רחוקים מאוד מלהיות יצירות לאומניות פשטניות "פשיסטיות "  כפי שהוערכו עד כה בידי החוקרים המועטים  שטרחו לעיין בהם וניתן למצוא בהם אלמנטים משותפים לסיפוריו המודרניים שזכו בשנים האחרונות להערכה ביקורתית רבה.

יעקב חורגין בזיקנתו.

נספח : יעקב חורגין ביקום חלופי


להלן קטע מהספר"הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק " קטע העוסק בסופר ובעורך יעקב מוקד" דמות המבוססת ישירות על יעקב חורגין.

 ולאמיתו של דבר המחשבה הראשונה  שלי הייתה להשאיר את השם המפורש "יעקב חורגין "..
אלא שהקומיקסאי אורי פינק אדם זהיר ומפוכח הזהיר מפני הסתבכויות משפטיות אפשריות עם קרובי משפחה נזעמים ועורכי דין תאבי בצע  שלא יבינו את כל  הדקויות של יקום מקביל
 והיסטוריות חלופיות  וכו'  לכן השם שונה.

 הסיבה לבחירה ביעקב חורגין כמודל לדמות חשובה בספר הייתה ההנחה שדווקא

 סופר ועורך  זה שתרם לז'אנרים לא קונבנציונליים כמו "הסיפור הבלשי

 הפנטזיה והסיפור ההיסטורי יהיה גם האיש המתאים ביקום החלופי  יותר מכל

 

סופר אחר של התקופה לעמוד מאחורי יצירת סדרת קומיקס על נושאי גבורה ופנטזיה.

 

 יש לנו גולם! הגולם" כמדור שבועי 
 

 

קטע מ"ה'קנאים הצעירים " סידרת קומיקס מאת יעקב מוקד ואוריאל רשף ביקום חלופי , ומאת אורי פינק ביקום הלא חלופי.

המגזין "הלפיד שלנו" היה פרי מוחו ויצירתו של עורכו הסופר והמחנך יעקב מוקד.
מוקד היה מקורב מאוד לחוגי התנועה הרוויזיוניסטית של ז'בוטינסקי, ובספרי הילדים שלו הִרבה לשים דגש על ערכים כמו אומץ לב, גבורה והקרבה עצמית למען האומה והלאום בתקופות היסטוריות שונות. בשנים 1935-1939 ערך מוקד את מגזין הילדים "בוסתנאי לנוער", אך לבסוף התפטר מתפקידו מכיוון שחש שבעלי העיתון אינם מאפשרים לו להחדיר את הערכים הלאומיים הנוקשים שרצה לקדם. "רכרוכיים", כינה אותם בזלזול בראיון שנתן לפני מותו.
מוקד: "ראיתי שאין לי מה לחפש ב'בוסתנאי', הפקידים שניהלו שם את העניינים צינזרו כל מה שרציתי לעשות, את כל סיפורי אומץ הלב והגבורה של נערים עבריים גיבורים שלוחמים ומשמידים ערבים, בריטים, רומאים, נוצרים, ושאר צוררי ישראל.

 הם דחו את כל הסיפורים האלהבטענה שהם עלולים לעורר את חמתה של הצנזורה של השלטון הבריטי. גם הקשרים שהיו לי עם תנועת האצ"ל לא מצאו חן בעיניהם, כי הם חששו שזה  עלול להזיק להם.

אז קמתי והתפטרתי, והקמתי את 'הלפיד שלנו'."
שאלה: "האם יש אמת בשמועות שהמגזין מומן כולו או בחלקו מכספם של גורמים מקורבים

 לתנועת האצ"ל, שהיו מעוניינים שהמגזין יעביר לנוער את עמדותיהם בתחומים שונים?"
מוקד: "יכול להיות שפה ושם הגיעו כמה לירות גם מכיוונים כאלה, אני כבר לא זוכר.

 אני על כל פנים מעולם לא נתתי לאיש להכתיב לי את הקו של המגזין, שתמיד האמין בנאמנות חסרת פשרות ללאום היהודי כשליט היחיד בארץ ישראל עצמאית ומשוחררת מכל כובש זר.

היה חשוב לי להטמיע בילדים את הגאווה הלאומית, את הביטחון שארץ ישראל היא ארצם שלהם וששום אדם זר – לא בריטי, לא ערבי ולא אחר – אינו רשאי לומר להם מה עליהם לעשות."
(מתוך ראיון שנתן יעקב מוקד כמה חודשים לפני מותו לאלי אשד ).

למוקד היו כמה רעיונות רדיקליים לגבי המגזין החדש שלו, שהחל לצאת לאור מדי שבוע. הוא החליט לפרסם סיפורי הרפתקאות ארוכים בהמשכים שיעסקו בנושאים היסטוריים שונים ושיהיו מלווים בשפע איורים כדי למשוך את הקוראים.
כמאייר של הסיפורים בחר מוקד באוריאל רשף הצעיר והזול שהתגורר בשכנות, ושציוריו,

ששמו דגש על דמויות הרואיות נפוחות שרירים, מצאו חן בעיניו.

בתוך זמן קצר הצליח רשף לשכנע את מוקד להכניס למגזין מדור של סיפורים מצוירים לגמרי ("קומיקס" בלעז), שבשבילם המציא מוקד הקנאי לשפה העברית את המונח "עלילונים".

רשף עצמו העדיף את המונח הלועזי "קומיקס", וניסה להחדיר אותו ככל יכולתו.
סיפורי הקומיקס הראשונים במגזין התבססו על ספרו של מוקד "הקנאים הצעירים" שראה אור בשנת 1935 וכעת הופיע כסדרת עלילונים בהמשכים.

הסיפורים תיארו את עלילותיה של חבורת נערים גיבורים מימי בית שני הנלחמים בכובש הרומאי הדקדנטי והמרושע.

נערים אלה לא היססו להתאבד במהלך פעולותיהם ובלבד שיצליחו לקחת עימם לקבר כמה נבלים רומאים, יוונים או יהודים בוגדים, בבחינת "תמות נפשי עם פלשתים". הסדרה זכתה להצלחה סבירה בקרב הקוראים הצעירים, אם כי מחנכים רבים שדעותיהם הפוליטיות היו שונות מדעותיו של מוקד התנגדו בתוקף לרעיון של "הנערים המתאבדים".

סיפור אחד, שבו פוצץ עצמו אחד "הקנאים הצעירים" ביחד עם אויביו בעת ביצוע המשימה,התקבל בעוינות גדולה במיוחד.

 מחנכים רבים חשבו שסיפורים מן הסוג הזה עלולים להזיק לדור הצעיר וליצור תרבות של "קדושים מתאבדים".
מוקד לא נרתע מהביקורת, ולאחר "הקנאים הצעירים" הנחה את רשף לאייר סדרה נוספת מסוג זה – "ירושלים בלהבות", שגם היא התבססה על טרילוגיה של סיפורים שפירסם בעבר.

סדרה זו תיארה את עלילותיהם של הלוחמים ברומאים בימי המרד הגדול, הקנאים והסיקריקים, ששוב הוצגו כמי שאינם מהססים לבצע מעשי טרור גם כנגד בני עמם ואף להתאבד למען המטרה הגדולה – שחרור העם והארץ מהכובש האלילי המנוול.
רשף לא אהב את הסיפורים האלה, שהיו כולם פרי עטו של העורך,

וניסה לשכנע את מוקד שיש מקום גם לסוג אחר של עלילונים במגזין, כאלה שיתבססו על דמות הרואית עכשווית ושלא יהיו בהם מסרים פוליטיים כל כך ברורים, קיצוניים ושנויים במחלוקת.
לאחר שמכתבי הקוראים הראו שהם אינם מתלהבים במיוחד מן הסדרות ההיסטוריות הספוגות בדם שלו, נכנע מוקד והחליט שהגיע הזמן לנסות סדרה מסוג אחר.

תחילה ניסה סדרה בשם "הבלש דוד", שהתבססה על דמותו של ידיד מימי נעוריו של מוקד,

הבלש הפרטי העברי הראשון בארץ ישראל דוד תדהר.

באותם ימים פורסמו בישראל חוברות דמיוניות רבות שהיו מבוססות על דמותו של תדהר, אך רשף היה היחיד שפירסם את מעלליו בצורת קומיקס. בסיפורים אלה הוצג דוד כבלש כל יכול, שבסיועם של עוזריו, סעדיה התימני וירמיהו הרומני, היה פותר תעלומות שנציגי משטרת המנדט עמדו חסרי אונים לעומתן. אך הסדרה לא זכתה להצלחה גדולה בקרב הילדים, שמשום מה נשארו אדישים כלפי "הבלש דוד" ויריביו הנוראים "התליין מקורפו" ו"מאמא טומיגאן".
רשף שב והציע למוקד לפרסם במגזין סדרה שתהיה מבוססת על הדמות שעליה חשב זה שנים – הגולם – והפעם מוקד הסכים. הסיפור הראשון של הגולם פורסם בגיליון ינואר 1940, ג' טבת תרצ"ט.
בנוגע להשתלשלות המדויקת של האירועים יש גרסאות סותרות:
מוקד: "ידעתי שהמגזין זקוק למשהו חדש ורדיקלי, היות שעמדנו על סף פשיטת רגל בעיקר כתוצאה מתעמולה עוינת שהופצה נגדנו בידי חוגים שמאלניים ביישוב

[כאן נחתכו קטעים שדנו בפירוט בזהותם ובמעשיהם הנפשעים של חוגים אלה כנגד 'הלפיד שלנו'. א"א]. הגעתי למסקנה שאנחנו זקוקים לדמות של גיבור שתהיה מודרנית יותר מזו של הקנאים הצעירים ופנטסטית יותר מזו של הבלש דוד – דמות שתלמד את הנוער ערכים לאומיים של אומץ וגבורה במסגרת סיפורי מתח ופנטזיה על רקע העולם המודרני. חשבתי שזו צריכה להיות דמות מן המסורת היהודית, אבל בה בעת שתהיה דמות מודרנית לגמרי. מעין בר כוכבא עכשווי שיוצא לעסוק באתגרי דור ההתיישבות – העלאת מעפילים והגנה על המולדת מפני מבקשי רעתה כמו הנאצים, הבריטים והערבים – וכל זה יהיה מלווה במוסר השכל לקורא, ללמדו שגם הוא יכול. נתתי לאוריאל רשף, המאייר של המגזין, הוראות כלליות ליצור דמות מעין זו.
"אוריאל רשף בא אלי עם סקיצות של כל מיני דמויות, אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני. זאת תמיד היתה הבעיה איתו, הוא אף פעם לא הצליח להבין את הרעיונות שלי. רק לאחר שבועות של דיונים הוא הצליח להבין מה אני רוצה, וכך נוצרה לבסוף הדמות המפורסמת והקלאסית של הגולם.
"בינתיים המגזין היה על סף פשיטת רגל, כי התברר שאף אחד לא קונה את הגליונות. חשבתי לעצמי, מה יש לי להפסיד? באתי אל רשף ואמרתי לו: 'קדימה, תצייר עלילון על הגולם בדיוק על פי ההוראות שנתתי לך' – וההמשך ידוע. הסיפור הראשון שפורסם נמכר כמו לחמניות חמות, ומאז לא הסתכלנו לאחור. לדעתי הגולם הוא אחת הדמויות הידועות והאהובות ביותר שיצרתי. אבל להגיד לך את האמת, אני עצמי מעדיף את הקנאים הצעירים. אני חושב שהם היו צריכים להפוך לדמויות ידועות יותר ממה שהן היום. מהם היה לנוער באמת הרבה מה ללמוד."

(מתוך ראיון עם יעקב מוקד).

הערך על יעקב חורגין באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך ג' ,מאת דוד תדהר ידידו הטוב של

חורגין.

 נספח 2 :  רשימה ביבליוגרפית של הסיפורים ההיסטוריים של יעקב חורגין

(הרשימה מסודרת באופן כללי לפי סדר התקופות המתוארות ולא לפי סדר ההוצאה לאור פרט למקרים של קבצי סיפורים קצרים  )

ציור מאת מ.אריה

יעקב חורגין .בשכבר הימים: סיפורים הסטוריים.( הוצאת עמיחי , 1968)
. צייר מ.אריה.. קובץ סיפורים היסטוריים .כולל את :
1"המדיינית" . על בני ישראל במדבר ומשיכתו של אחד מהם למדינית המביאה לרציחתו בידי הכהן האלים פנחס .
2."יעל אשת חבר הקיני ".
3. "ואמת הקיסר לעולם ". על הקיסר נירון .
4. "כרוניקה ישנה ". סיפור על האשמת היהודים בהרעלת בארות בעיר בגרמניה בשנת 126.4. 5. "רק מהתלה " סיפור על התעללות של אציל גרמני ביהודי בימי הביניים .
חורגין , יעקב ( עורך ) שלשלת הגבורה :דמויות וסיפורים מדברי ימי עמינו (אל המעיין , 1946.) .איורים צבי מלבנצ'יק כולל ספורים מאת : יעקב הלפרין, ש. פרוג, יעקב פיכמן, יעקב חורגין, א. שמאלי, שלמה סקולסקי הופיע גם בשם "גיבורי עמנו ".
בקובץ זה בעריכתו מופיעים גם סיפוריו של חורגין
• (
• יהודה המכבי וניקנור היוני- יעקב חורגין סיפור הקרב של יהודה המכבי במצביא הסורי ניקנור ונצחונו הגדול עליו.
• "הלביא של בר כוכבא" על נער החולם בהקיץ שהוא שומע את סיפורו של בר כוכבא מפי נושא כליו.

• הבלש משכונת הצריפים  ועוד סיפורים ( הוצאתש.שרברק 1957 )

• כלל גם כמה סיפורים היסטוריים "ביום החורבן " על טיטוס כובש ירושלים הרומאי הנמלט בבהלה מירושלים המלאה בעיניו כשפים.
• סודו של האביר השחור " על צלבן המגיע לירושלים וגילה שהוא בן לאם יהודיה.

אל המלוכה .( יזרעאל , 1944.)
ימי צעירותו של שאול המלך וראשית מאבקו בפלישתים . .

מעם קרנות המזבח: פרשה תנ"כית , עמיחי , 1958."
סיפור המזימות להמליך את שלמה או אדוניהו בסוף תקופת דוד וחורבנו של יואב בן צרויה.

בשליחות המלך שלמה איורים: אורי-בן יהודה , יזרעאל , 1970 ,"
שני לוחמים עבריים יוצאים בשליחות שלמה לאפריקה ולשבא וחוזרים עם מלכת שבא.

. ירושלים ושומרון:ספור הסטורי( יזרעאל 1965) עטיפה מאת פרץ ויינריך .
שלושה נערים , יהוא אלישע ובדקר ( המספר את הסיפור ) מגיעים מיהודה לישראל ומצטרפים לצבא הישראלי ומוצאים עצמם מעורבים במאבקים של התקופה.

 3 סיפורים היסטוריים (עמיחי, 1950.)
. התוכן: –I. הורדוס החולה.-

-2. מארע בארמון דפניס, על יוסף בן מתתיהו

3:מותה של בירוניקה. על בירוניקה אחות אגריפס השני ועל פגישתה עם מורד יהודי שבא להרגה לאחר שגורשה מהקיסר טיטוס שהפך אותה לפילגשו. .
הנובלות ההיסטוריות האלו למרות שפורסמו בספר שלכאורה נועד לילדים למעשה התאימו יותר לבני נוער ולמבוגרים בגלל נושאיהם הקודרים הטראגיים באמת.
חומת אגריפס שטיבל , 1932 .
על מאבקו של אגריפס הראשון לחידוש עצמאות הארץ בימי הקיסר קלאודיוס
חורגין , יעקב הקנאים הצעירים (הוצאת יזרעאל ,ספריית "דורות " . 1935)
בשני כרכים . יצא במהדורה חדשה בהוצאת כתר ,1989 עם איורים של יעקב גוטרמן .
סיפורו המפורסם ביותר של חורגין על נער צעיר שנשבה עם הוריו בידי הרומאים ונמכר לעבדות .הוא מצטרף לחבורת קנאים צעירים בראשותו של יוחנן מגוש חלב ונוקם ברומאים.
ירושלים בלהבות : מבוכה / ירושלים בלהבות /מות גיבורים. ספריית "דורות " יזרעאל , 1936.שלושה כרכים .
טרילוגיה על המרד הגדול ברומאים ואחריתו הגיבורים הם המורדים שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב.
"אפרודיטי במצדה " סיפור שהופיע בכתב העת "האומה " גיליון 19 ,ינואר 1967
סיפור קצר על כיצד שוכר הורדוס את שירותיו של פסל יוני מפורסם לפסל עבורו פסל של אישתו המתה מרים .

"הרפתקה בירושלים " האומה חוברת 36 דצמבר 1972 יהודי מתבולל בימי הקיסר קליגולה נשלח בידי הרומאים למשימת ריגול בבית המקדש אך נחטף בדרך בידי מורדים יהודים .

  הנביא מאיספהן (הוצאת יזרעאל , 1951.) .
סיפור של משיח שקר יהודי אבו –עיסי בפרס .במאה השמינית המוצא עצמו נלכד בין תומכיו ומתנגדיו היהודיים בין עובדי האש הפרסיים ובין המוסלמים . .

בין חיתו אדם :סיפור ספריית "דורות " (הוצאת יזרעאל , 1938 ).
חלק ראשון בטרילוגיה על תלאותיה של משפחת הרופא דון דייגו בימי האינקביזיציה וגירוש ספרד.
חורגין ,יעקב בלב הים ספריית "דורות ", "ישראל בגולה "(הוצאת יזרעאל ,1939).
חלק שני של טרילוגיית "בין חייתו אדם ".
חורגין ,יעקב הפדות ספריית דורות "ישראל בגולה "( הוצאת יזרעאל , 1940 .).
חלק שלישי בטרילוגיית "בין חייתו אדם ".

סםרים נוספים של חורגין כוללים את

גלריה אמריקנית,ניב 1964

פרופסור לאונרדו ,כתר 1990

על יעקב חורגין

אופק ,אוריאל ספרות הילדים העברית 1900=1948 : כרך שני זמורה –ביתן , 1988
אשד, אלי "המקרא בסיפורת העברית" בתוך על הפרק :כתב עת למורים לתנ"ך מספר 15 אוקטובר 1998 . הופיע ברשת בשם בחזרה אל ימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור המקראי.
באתר קולמוסנט http://kulmosnet.co.il/articles/eshed/mikra/mikra.htm

אשד, אלי מטרזן ועד זבנג :הסיפור של הספרות הפופולארית בישראל בבל , 2002
אשד, אלי ואורי פינק הגולם סיפורו של קומיקס ישראלי מודן ,2003.
ברגסון ,גרשון שלושה דורות בספרות הילדים העברית
יסוד 1966
כנעני ,דוד "עבר בהווה " ( על הסיפור ההיסטורי בעברית ) " בתוך בינם לבין זמנם :מסות על הספרות העברית החדשה ספריית הפועלים ,1955.
מטלון ,רונית "הקנאי הצעיר –פגישה מחודשת עם יעקב חורגין " מוסף הארץ 21.8.1987
נגיד ,חיים "יעקב חורגין הסופר שהקדים את חסמבה " מעריב 14.2.90
שנפלד , רות מן המלך המשיח ועד למלך בשר ודם :עיונים ברומן ההיסטורי העברי במאה העשרים פפירוס ,1986.
שקד ,גרשון הסיפורת העברית -1880-1980 :כרך שני-בארץ ובתפוצה 1 הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1983 ,ע' 98-113. ( הפרק על חורגין בספר זה מבוסס על סדרת מאמרים שאותם פירסם שקד עליו בעיתונות וובו גילה אותו כביכול לראשונה לפני קהל הקוראים המודרני ) .

ראו גם
יעקב חורגין בלקסיקון הסופרים

דוד תדהר ידיד ושותף של יעקב חורגין

נוה צדק למלאת55 שנה ליסודה :חוברת מאת יעקב חורגין

בחזרה אל ימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור המקראי

הכיתה מהגיהנום : 20 שנה של זבנג

הופיע באתר NRG

אז מה היה שם, ב'זבנג' של אמצע שנות השמונים, שעשה לנו את זה כל כך וגרם לסדרת הקומיקס של אורי פינק להחזיק עשרים שנה?

התאריך הוא 11 באוגוסט. על עטיפת גיליון השגרתי והרגיל לכאורה מספר 1549 של השבועון המצליח "מעריב לנוער מופיעה דמות ענק של הזמר המצליח אז דני סנדרסון . בגיליון עצמו אין לכאורה שום דבר מיוחד מופיעים המדורים הרגילים ,"יותר מוזר מהדמיון " "מורה מחליפה " סודי ביותר :מיומנו האישי של מיקי " "בחן את עצמך וכו' .
יש דבר אחד יוצא דופן בגיליון . באחד העמודים האחרונים שם נדחף ללא איזכור וללא כל הסבר שהוא מהעורך עמוד קומיקס שנקרא מסיבה זאת או אחרת לא ברורה בשם "זבנג ! "
המחבר הוא מישהו בשם אורי פינק. כמה מועטים מבין הקוראים המבוגרים היכירו את השם הזה כמישהו שהתראיין 9 שנים קודם לכן מעל דפי השבועון בהקשר לסידרת קומיקס ראשונה מסוגה בעברית על עלילות גיבור על ישראלי בשם סאברא מאן .

 
עמוד מוקדם של "זבנג " שנות השמונים.

הסיפור היה על נער ונערה חסרי שם נפגשים על חוף הים אי שם .הנער מנסה לצוד את תשומת ליבה של הנערה ונשרף אגב כך באור השמש ,בדיעבד מתברר שגם הנערה ניסתה ללכוד את תשומת ליבו ו"נשרפה" גם היא .
עד כמה שהקוראים יכלו להבין היה זה משהו חד פעמי מאחר שלא הופיעו שום דבר נוסף בשם כזה במשך שלושה שבועות נוספים. אבל ככל הנראה התגובות היו טובות מספיק בשביל המערכת לנסות שוב . כעבור חודש בדיוק בשמיני בספטמבר הופיע עוד סיפור קומיקס בשם זה בשם "זבנג !" ובו הופיעו לצד הדמות של הנער מהסיפור הקודם כמה דמויות ( שעדיין לא נקראו בשם ) של נער ממושקף ושל בריון בית הספר " ומכאן ואילך הסדרה החלה לרוץ פחות או יותר בקביעות. לעתיד הדמויות מהסיפור הראשון קיבלו את השמות גל וסיגל ונער הממושקף את השם ירון .

 
 
 
קטע מסיפור "זבנג " טיפוסי ".
 
 

בסיפורים הבאים בסדרה הופיעו מורה צעקנית בשם "הגברת זעמון " (שלעתיד הלא רחוק שונה שמה לגברת זעפני ) ולאט לאט נצברו עוד ועוד דמויות כמו ג'ינגי החרמן הנצחי והלא יוצלח ,מאיה הדוגמנית הסקסית , גיל המפלצתי והחביב, סתיו הנערה הגותית הקודרת חובבת הבגדים השחורים ואחרים ,רבים אחרים. כולם מוזרים .

עטיפת הספר הראשון והיחיד שאינו ממוספר בסדרת ספרי "זבנג ".

בתוך כמה חודשים התברר שזוהי הסדרה המצליחה ביותר שידע מעריב לנוער מזה שנים רבות ובתוך עוד כשנה התברר שזאת הסדרה המצליחה ביותר שידע המגזין מימיו ,גם מעל ומעבר לסדרות כמו "איה הג'ינג'ית " של פוצ'ו ו"ויעל ואני " של איטו אבירם " שתיהן יוצרות טרנדים בזמנן.

ובתוך שנתיים שלוש התברר שההצלחה אינה מוגבלת רק לדפי השבועון מדי שנה החלו לצאת ספרים ענקיים של זבנג עם קטעים ממעריב לנוער בתוספת קטעים חדשים .
אבל ההצלחה לא הסתיימה כאן אורי פינק הפך לקומיקסאי היחיד בארץ שכל פרנסתו עהיא על קומיקס ולסופר המחוזר ביותר בידי ילדים מחפשי חתימות בדוכני שבוע הספר .


ולמשך שנים נחת על הארץ מבול של מוצרים נלווים ,סדינים ,תחתונים חולצות ,מחברות , לוחות שנה ,קלפים , סדרה על דמויות זבנג בתור ילדים ביסודי , סדרה על דמויות "זבנג " בתור חיילים , יומני תלמידים כמובן ( המוצר הנלווה מאריך הימים ביותר, המלווה את תלמידי בבתי הספר מזה שנים רבות היה אפילו אחד שבו הם פוגשים את מיכל ינאי), ארטיקים .ולאחרונה משחק מחשב .

עטיפה מיוחדת  של "מעריב לנוער" לרגל עשרת שנות "זבנג " עם הדוגמנית הפופולארית דאז סנדי בר.

( נעשתה כמה שנים לפני שסנדי באר הופיעה בסדרת הטלויזיה של זבנג ויש כאן סוג מסויים של נבואה שהגשימה את עצמה ) .

 

השיא היה כאשר על פי זבנג נעשתה סדרת טלוויזיה בכיכובו של השחקן יוסי גרבר בתפקיד הגברת זעפני של עם שירי גדני בתפקיד סיגל ושל הדוגמנית הידועה דאז ( והנשכחת לחלוטין דהיום ) סנדי בר בתפקיד תלמיד הדוגמנית.
למה זה הצליח כל כך ? משום שאורי פינק לקח על עצמו לתאר את חברי הכיתה האוטלמטיביים מן הגיהנום אתה האנשים שהם כל אחד מהם הסיוט האולטימטיבי של תקופת הבגרות מהמורה המפלצת דרך החנון האולטימטיבי הדחוי בידי כל אישה ( שהוא דמוי הארי פוטר בנוסף לכל צרותיו ) הבריון בעל כוח האימים מלך הכיתה היפה שיותר מכל אוהב לפתות נשים מבוגרות וכל השאר.

גיליון חגיגי של "מעריב לנוער לרגל 20 שנות "זבנג "

 לאחרונה מלאו 20 שנה רצופות לסדרה זאת של אורי פינק שרק ממשיכה ומשיכה .ואל יקל הדבר בעינכם רק מעט מאוד סדרות בעברית זכו לאריכות ימים כזאת ,חסמבה של יגאל מוסינזון ( ששרדה 45 שנה ) וקופיקו של תמר בורנשטיין לזר ( שממשיכה גם היום יותר מחמישים שנה ) ג'ינג' של גלילה רון פדר ואלו בפחות או יותר הכל.

אורי פינק הצעיר

בשנים האחרונות  האימפריה של פינק התרחבה  לאחר שפוטר ממעריב החל לפרסם גם את "מגזין זבנג " ( שהוא כעת המוציא לאור שלו ) וחוגג החודש את הגיליון ה40 .

 בשנים האחרונות פינק פירסם גם  סיפורי "זבנג " למבוגרים ( בני העשרים -30 פלוס  אלו שגדלו על הסדרה ) בחוברות בעלות מסרים פוליטיים  כמו  חוברת סטירית על ההתנתקות מעזה "ההתנתקות שואו ". שבה היציג את גיבורי "זבנג " כאנשים מבוגרי שלאחר גיל הצבא  העוברים בין השאר מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות .. עוד מחוויותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג  כאנשים מבוגרים הוצגה בחוברת "החיזבללה שואו " שפורסמה לרגל מלחמת לבנון השנייה .

הדמויות הקמות על יוצרן

 

ולרגל חגיגות  20 השנה לזבנג פינק הוציא לאור  את ספר הפלטינה המיטב של העשור השני של זבנג . שם מוצגים כל מיני סיפורים על הדמויות השונות לצד הערות וזכרונות של היוצר הגאה ושותפתו רעות אלמוג .

איך הסיפורים? חמודים ואופיניים. אם אתם חובבי זבנג תיהנו מהם. אם לא אז לא .
ובכל זאת יש סיפור אחד בספר שהוא קצת מעל הרמה של סיפור הזבנג הרגיל. הסיפור שאם הייתי צריך לבחור רק סיפור אחד של זבנג כטוב מכולם זה הסיפור שבו הייתי בוחר .
הסיפור שבו היוצר מתעמת לבסוף עם הדמויות הביזאריות שיצר .
זהו סיפור שנקרא "הבריחה הגדולה". הדמויות של "זבנג" נתקלות בדמות מוזרה במיוחד, אפילו לטעמם המגוון והסובלני שרוצה להצטרף אליהם באופן קבוע. זהו היוצר אורי פינק שקץ סופית בעולם שלו שמחוץ לקומיקס . אחרי הכל יותר מכל אמן אחר בהיסטוריה של הקומיקס פינק אוהב לשלב את עצמו בסיפוריו  כאחת הדמויות ולהרוס  ככל האפשר את "הקיר " שבין עולם המציאות של האמן ובין עולם הקומיקס שאותו הוא יוצר.אלא שדמויות הקומיקס אינן מתלהבות . התלמידים מן הגיהנום מוצאים את היוצר שלהם כדמות מגוחכת שאינה מתאימה לעולמם.וכפי שגל מעיר "הרי אין לך סיכוי לצאת חי מיום אחד של לימודים בתיכון עירוני ל"א ."
הדמויות מן הגיהינום תמהות "מה הוא לחוץ כל כך לברוח מהמציאות שלו ?"
שאלה טובה נשאלת השאלה למה הקוראים ( לא רק צעירים) עדיין מוקסמים הממציאות הזבנגית המטורפת לאחר 20 שנה .
אחרי הכל אורי פינק יוצר בשבילנו מידי שבוע את הסיוט של כל תיכוניסט למה הקהל הצעיר והלא צעיר כל כך אוהב את זה ?
אולי אפשר להשוות את זה לצפייה בסרטי אימה מופרעים במיוחד שהצופים בהם מרגיעים את עצמם שהמצב שלהם אינו נורא כל כך כמו של אלו על המסך ?
הצרה הצרורה היא כפי שרומז הסיפור של פינק המציאות המטורפת של "זבנג " למרות כל מאמציו הכנים הכמעט נואשים של היוצר אינה מתחילה אפילו להתקרב לטירוף האמיתי שם בחוץ , מחוץ לעולם הקומיקס.

האתר של זבנג

האיש והתופעה

אורי פינק בויקיפדיה

זבנג ורק התחלנו :שנתים של מגזין זבנג

זבנג סדרת הטלויזיה

משחק המחשב של זבנג

קריקטורות וקומיקס ישראלי :סקירה

אורי פינק באוניברסיטת באר שבע

רשימת ספרי"זבנג " של אורי פינק

 
 

 .זבנג ! הוצאת הדר , 1989 ( הספר הראשון האמיתי בסדרת זבנג ,שמקיומו מעדיף פינק להתעלם ולהשכיח )

הוסף לסל את זבנג 2 / אורי פינק
.זבנג 2. מודן , 1990

הוסף לסל את זבנג 3 / אורי פינק

.זבנג 3 מודן , 1991

הוסף לסל את זבנג 4 / אורי פינק

זבנג 4, מודן , 1992

הוסף לסל את זבנג 5 / אורי פינק

.זבנג 5, מודן , 1993

.זבנג 1 –ראשית . , מודן , 1993 ( אין טעות במיספור אורי פינק כתב את זבנג 1 שנים לאחר זבנג 2 ).

הוסף לסל את זבנג 6 / אורי פינק

.זבנג 6, מודן , 1994

זבנג 7 / אורי פינק

.זבנג 7, מודן , 1995

הוסף לסל את זבנג 8 / אורי פינק

בנג 8 מודן 1996

זבנג 9

.זבנג 9 מודן , 1997

הוסף לסל את זבנג 10 / אורי פינק

.זבנג 10 מודן , 1998 

הוסף לסל את זבנג 11 / אורי פינק

.זבנג 11 מודן , 1999

הוסף לסל את זבנג 12 / אורי פינק

זבנג 12 מודן , 2000

הוסף לסל את זבנג 13 / אורי פינק

.זבנג 13 מודן 2001

הוסף לסל את זבנג 14 / אורי פינק

.זבנג 14 . מודן . 2002

זבנג 15 / אורי פינק

. זבנג 15.מודן 2003.

הוסף לסל את זבנג 16 / אורי פינק

. זבנג 16. מלאו לנער ! מודן 2004. הכרך האחרון שיצא בהוצאת מודן.

זבנג! 17 / אורי פינק

. זבנג 17.-אני נשבע –עשרה! הוצאת שמעוני,2005.

זבנג 18 / אורי פינק

. זבנג 18.הוצאת שמעוני ,סדרת "קוץ " . 2006.

. זבנג 19 .סדרת קוץ. 2007.

הוסף לסל את זבנג 20 / פינק אורי

זבנג 20 .מודן 2009

הוסף לסל את זבנג 21 / אורי פינק

זבנג 21 .מודן 2009

זבנג! 22 / אורי פינק

 זבנג 22.מודן 2010

זבנג 23 .מודן 2011

ZBZNG-THE ULTIMATE TEEN COMICS

 (תרגום לאנגלית של סיפורים מזבנג 8 כאשר שמות הדמויות עוברים "אינגלות" ).

זבנג הזהב: המיטב של 10 השנים האחרונות. 1999. עורך ומגיש שגיא בן נון.

זבנג! הפלטינה - המיטב של העשור השני / אורי פינק
. אורי פינק עם רעות אלמוג . זבנג הפלטינה :המיטב של העשור השני . הוצאת אלומה אשכולות תוכן ,2007.

סדרת "דיאט זבנג "

הוסף לסל את דיאט זבנג 1 / אורי פינק

.דיאט זבנג. מודן 1996.

הוסף לסל את דיאט זבנג 2 / אורי פינק

.דייט זבנג 2 .מודן 1997

זבנג דיאט מס 3 / אורי פינק
.דייט זבנג 3 . מודן 1998

.דייט זבנג 4.מודן  1999

 הוסף לסל את דיאט זבנג 5 - זבנגימון / אורי פינק

.דייט זבנג 5.מודן . 2000.

זבנג העמודים האבודים / אורי פינק

. דיאט זבנג : העמודים האבודים / אורי פינק ; שיחזור טקסט – נועה רז. ‬. מודן , 1998

סדרת ,"זבנג אישי " הכל על

 
 

זבנג אישי -1ג''ינג''י / אורי פינק
(1.)הכל על ג'ינג'י מודן , 1996 עם אורי גרוס

הוסף לסל את זבנג אישי -2גילי / אורי פינק

(2).הכל על גילי , מודן 1998 עם אורי גרוס

הוסף לסל את זבנג אישי -3מאיה / אורי פינק

. (3).הכל על מאיה , מודן 1998 עם אורי גרוס

זבנג אישי -4זעפני / אורי פינק

. (4.)הכל על זעפני 1998 .עם אורי גרוס 

הוסף לסל את זבנג אישי -5סיגל / אורי פינק

(5.) הכל על סיגל 1999 . עם אורי גרוס

זבנג אישי 6 - הכל על הרצל / אורי פינק

(6).הכל על הרצל 2000 .עם אורי גרוס

זבנג אישי 7 - הכל על אשר ויוספה / אורי פינק

( 7.) הכל על אשר ויוספה. 2001. בלי אורי גרוס 

הוסף לסל את זבנג אישי 0 / אורי פינק

0) .) הכל על אורי 2001 על אורי פינק . עם אורי גרוס

זבנג אישי 8 - הכל על סתיו / אורי פינק

( 8) הכל על סתיו . 2007. עם רעות אלמוג .

. אורי פינק מגלה : ככה מציירים זבנג מודן , 1995 .עם אורי גרוס

אורי פינק מגלה ככה מציירים זבנג 2.0 . מהדורה חדשה ומורחבת מודן 2002 עם אורי גרוס .

נרסה מעודכנה של "ככה מציירים זבנג"

הוסף לסל את ההגדה של זבנג / אורי פינק

ההגדה של זבנג מודן , 2000

הוסף לסל את זבנג למכשף המתחיל / אורי פינק

.
זבנג! למכשף המתחיל, או, הארי פלונטר והמכשף הארור, מודן , 2001 פארודיה על הארי פוטר

זבנג - המחזמר / אורי פינק

זבנג המחזמר :צלילי המועקה הוצאת מודן ,2003

זבנג מנגה / אורי פינק

זבנג מנגה. קוץ 2007.

סדרת זבנג LIVE הסדרה הטלוויזיונית .


1..היום הראשון מודן , 1999.

2. יום האישה הבינלאומי . מודן ,1999

 

סדרת יומני זבנג 1990 ואילך .ב-1998 יצא יומן של זבנגלה שמפגיש אותם עם כוכבת ערוץ הילדים , מיכל ינאי .עד 2008  יצאו כ-20 יומני תלמיד שונים של זבנג . .
כוללים

[ÖÑàÒ ÙÕÞß 1991.gif[3].jpg]

יומן זבנג 1991-1992


יומן זבנג 2001-2002

יומן זבנג 2002-2003

יומן זבנג 2003-2004

יומן זבנג 2008-2009

יומן זבנג 2010-2011

 ספרי סדרת זבנגלה  גיבורי "זבנג " ביקום חלופי שבו הם עוד ילדים קטנים .

זבנגלה ,מודן ,1995

זבנגלה זבנגלה צא החוצה מודן , 1996

. זבנגלה! זבנגלה! זבנגלה ! מודן , 1997

.זבנגלה בריבוע מודן , 1998

זבנגלה היי מודן 2000 

חבורת זבנג בצה"ל

צבנג מודן , 2000 ( חברי זבנג כחיילים בצה"ל )

 

זבנג למבוגרים בלבד !

חבורת זבנג כאנשים מבוגרים _ פחות או יותר  מופיעות בחוברות הבאות המיעודות למבוגרים ( םחות או יותר ).  

  Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

ביקורת של איליה כהן

(הופיע במקור בצרפתית )

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה. 

חיזבאללה שואו .  2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

 

 

 אלי אשד בלש תרבות עם הגולם ודמויות "זבנג". צייר  אורי פינק.

 

ראו גם

אורי פינק האיש והתופעה :הסקירה המלאה

זבנג סדרת הטלוויזיה

זבנג :המגזין

20 שנות זבנג :נמרוד רשף ושי צ'רקה במחווה מיוחדת לאורי פינק  

מנוי למגזין הקומיקס זבנג

 

אורי פינק :האיש והתופעה

אורי פינק הוא הקומיקסאי המצליח ביותר שידעה ישראל מעודה והיחיד שמתפרנס בכבוד ( פחות או יותר …) ממקצועו .ומתחת ידיו כבר יצאו  אלפי ( ואולי עשרות אלפי ?) סיפורים, למעלה מ100 ספרים עשרות חוברות ב"מגזין זבנג " שאותו הוא עורך וכותב ומצייר (כמעט ) לבדו . עם שפע   דמויות שונות כמו גיבורי סדרת הקומיקס "זבנג " גיבור העל סופר שלומפר, וגם "הגולם ולילית" דמויות שאותן יצר בשיתוף פעולה עימי.בסוף שנת  2007 מלאו 20 שנה ליצירת "זבנג" סדרת הקומיקס המצליחה ביותר שידעה ישראל מעודה  ולרגל האירוע החגיגי להלן  סקירה מלאה על האיש והתופעה .

הופיע בגרסה שונה בספר "מטרזן ועד זבנג "

יום אחד כאשר הוצאתי את הספרים של אורי פינק שנשלחו אלי מהדואר , אמרה לי אישה מבוגרת ומכובדת שראתה את שם מחבר וצייר הספרים " אורי פינק ? הוא מגעיל!!!"
נדהמתי.שאלתי את האישה אם היא מכירה את מר פינק הנכבד כל כך טוב כדי שתוכל לקבוע עליו חוות דעת כזאת ." אינני צריכה להכיר אותו " ענתה האישה בבוז ובסלידה אינסופיים " אני מכירה את הציורים שלו!".

הגברת הנ"ל איננה יחידה בדעתה זאת על פינק ויצירתו . לאורך השנים האחרונות היה אורי פינק מטרה להתקפות בילתי פוסקות ממקורות שונים ומשונים החל מהורים נזעמים דרך מפלגת המפד"ל והבד"ץ של החרדים וכלה בחוגי ההומוסקסואלים שהאשימו אותו כמעט בכל דבר תחת השמש, מיצירת סטריאוטיפים גזעניים ו/או סקסיסטיים ועד פגיעה בקדשי האומה והשחתת נפשם התמימה של בני הנוער העברי.

הייתה תקופה שבה אחת לכמה חודשים נאלץ פינק לנטוש את הסטודיו שלו ולהתארח בתוכניות הבוקר של הטלוויזיה שבהן היה  חוזר ומסביר בסבלנות ( ובהנאה שהיא לא הצליח להסתיר ) את עמדתו בעד חופש הדיבור ובנוגע לשערוריה התורנית . למרות זאת ( ואולי גם בגלל זאת ) יש אלפים רבים של קוראים רובם ככולם ילדים ובני נוער שהפכו את ספרי הקומיקס שלו ("עלילונים" על פי האקדמיה ללשון  עברית ) לבין הנמכרים ביותר בשוק ספרי הילדים ומופיעים באופן קבוע ברשימת רבי המכר. פינק תפס בשנים האחרונות את מקומו של יגאל מוסינזון בשבוע הספר כאיש שהמספר הגדול ביותר של ילדים צובעים על ידו כדי שיחתום בשבילם על ספריו. הספרים המתבססים על סדרת "זבנג " שלו שיוצאים באופן קבוע מאז 1988 מופיעים באופן קבוע לא פחות ברשימת רבי מכר, זמן שהוא כמעט נצח בתרבות הפופולארית הישראלית שאינה ידועה באריכות הימים של היצירות השונות שבה ובוודאי לא באלו שעוסקות ופונות לנוער.
תופעה זאת היא מפליאה במיוחד אם נזכור שפינק מייצג סוגה ספרותית מיוחדת מאוד , הקומיקס , שבישראל בניגוד לארה"ב ואירופה הוא תופעה אזוטרית שלא הצליחה עדיין לפרוץ אל לב השיח התרבותי מהשוליים. ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר העלילונאים בישראל שהצליחו להוציא ספרי קומיקס בישראל . אלה הם דודו גבע , אנשי קבוצת אקטוס טראגיקוס  נמרוד רשף , ועוד שניים שלושה אנשים.

פינק הוא ככל הנראה העלילונאי היחיד בישראל שמתפרנס בכבוד אך ורק מתחום זה . מבחינת הציבור הרחב כאשר מדובר על קומיקס ישראלי רובו המוחלט הוא פרי יצירתו של אדם אחד ויחיד אורי פינק.

ספק אם יש דוגמה אחרת בעולם כולו לעלילונאי שהפך לרב מכר ענק במדינתו בזמן שתחומו הקומיקס נשאר שם מכל בחינה אחרת כמעט בלתי ידוע לחלוטין. חייו ויצירתו הם סיפור הצלחה ששום עלילונאי ישראלי אחר לא הצליח אף להתקרב אליו . מכל בחינה האיש הוא פנומנון .

גיבורי על נוסח אורי פינק

אורי פינק בשנות השבעים.

אורי פינק הוא אמן הקומיקס הידוע המצליח והפורה ביותר כיום.חייו ויצירתו הם סיפור הצלחה ששום קומיקסאי ישראלי אחר לא הצליח להגיע אליו.
פינק נולד בתל אביב ב-1963. כמו מרבית הקומיקסאים , פינק היה בילדותו חובב "מכור " של קומיקס שאסף בביתו מאות ואלפי חוברות קומיקס מכל הסוגים, בתחילה חוברות עבריות מסוגן של טקס "זאגור, טרזן פופאי ולאחר מכן של חוברות זרות ובראש ובראשונה של "סופר גיבורים " מסוגם של סופרמן, בטטמן וגיבורי העל של חברת מארוול . כמו מרבית אספני הקומיקס בגילאי הנוער , פינק היה מוקסם מהרעיון של הסופר גיבור.ובסופו של דבר הוא ניסה ליצור סופר גיבור משל עצמו.

סברמן יצא לאור במקביל בעברית ובאנגלית.

בניגוד לרוב חובבי הקומיקס הוא הצליח לפרסם את יצירתו כבר בגיל צעיר ביותר 15 ב1978 הוא פרסם בהוצאה מקצועית בירושלים שבעליה התפעל מהמיקצועיות של העלילונאי הצעיר , הן בעברית והן באנגלית סיפורים על עלילותיו של מה שכונה "הסופר גיבור העברי הראשון" "סאברא מאן ".

הוא היה חייל ישראלי אמיץ ואידיאליסטי (בן להורים ניצולי שואה) בשם דן בר און שבגופו הושתל מוט אטומי ושנלחם בשירות המדינה ברשעים שונים בשרות האויב. החוברת הראשונה בסדרה הייתה עלילה סטנדרטית ונאיבית ביותר שגילו הצעיר של הכותב ניכר בה היטב. היא נקטעה באמצע העלילה בדיוק כשסברה מאן עומד להלחם בגיבור מסוכן במיוחד בשם "שאדו מאן "

את המשך הספור ואת שאר עלילותיו של סברה מאן שבמהלכן נאבק ברופא הנאצי מנגלה נאלצו הקוראים לחפש בשפה האנגלית ובספר באנגלית בשם "SABRAMAN VERSUS DR.MENGALA" שבו צייר פינק מחדש ובצורה מקצועית יותר את החוברת שכבר הופיעה בעברית.
.בעברית הופיעה רק חוברת אחת נוספת על עלילותיו של סברא מאן , אך מי שציפה שהחוברת השנייה בסדרה תמשיך את הסיפור התאכזב.

החוברת שהופיעה בפורמט שונה לחלוטין ונקראה "סברמן נגד שליחי השאול  " היציגה דמות שונה לחלוטין של סברה מאן הנאבק הפעם במקום באויביי המדינה בחבורה של מכשפים שכמסתבר עבדו בשרות הצבא הישראלי ולאחר שננטשו כמתים נשבעו להשליט את השטן על העולם מהנגב. . בסיפור נאלץ סברה מאן לנדוד ממימד למימד עד שגבר לבסוף על מכשפה יפיפיה ומומחית בחרבות בעזרה של גיבור המשכיר את שירותיו ( נסיון ראשון ועדיין לא מוצלח במיוחד של פינק לכתוב בהומור , דבר שהוא יצטיין בו בעתיד) .בסיפור זה כבר ניכר שיפור מסויים לעומת הסיפור הקודם במיוחד בכך שהפעם הזאת הספור היגיע לסיומו ולא נקטע באמצע.
פינק ניסה לכתוב סיפורנוסף על סאברמן שבהם הוא מתגלה כלוחם מוקדם למען השלום בין העמים כאשר הוא מנסה להביא לשלום בין סופר גיבורים ישראליים וערביים הנאבקים זה בזה אך הסיפור ( אולי בגלל המסר הפציפיסטי שלו?) לא נמצא כראוי לפירסום בידי המוציא לאור של פינק ונגנז ועמו נגננזה הדמות למשך שנים רבות.
דמותו של סאברה מאן הייתה פשטנית מאוד, בסך הכול לוחם אמיץ המבטא סיסמאות. פינק עצמו שלו יש דעות פוליטיות חזקות מאוד אמר שהוא מבין שבעצם תיאר שם דמות "פשיסטית " המייצגת את "היהודי החזק ".
אך הוא חזר לעתיד לדמות פרימיטיבית זאת במה שהיה באופן פרדוקסאלי יצירתו הטובה ביותר עד היום .
עוד ועוד סופר גיבורים
לאחר סברה מאן הפך פינק להיות צייר הקומיקס הפורה ביותר בעברית ובין מגוון הסיפורים שאותם פירסם המשיך במאמצים להמשיך בסיפורי הסופר גיבורים האהובים עליו כול כך, אך היחס שלו כלפיהם הפך להיות רציני פחות ופחות.ב-1982 הוא פירסם סיפור בשם "ארבעת המופלאים " שאותו כתב הרופא יוסף טרוצקי שהיה מעין שילוב של חסמבה וסדרת הקומיקס המפורסמת של הוצאת מארוול ה"פנטאסטיק פור" על עלילות חבורת ילדים וכלבם מקבלים כוחות על , סיפור ש נקרא כפרודיה אם כי אין זה ברור אם אכן זאת הייתה כוונתם של המחבר והצייר. פינק המשיך במאמצים לפרסם לפרסם סיפורי סופר גיבורים "רציניים" כמו "כוכב שביט " שהופיע ב1988 בעיתון מעריב על נער שהופך לסופר גיבור ומסתבך במלחמה בין שני גזעי חייזרים ובמאבק כנגד דוקטור מדוזה מדענית מרושעת שרוצה להשתלט על כדור הארץ.גס סיפור זה לא גרם לאף אחד להתרגש מאיכותו.
פינק המשיך במאמציו לקדם את נושא הסופר גיבורים בישראל ואף היציע לטלביזיה הערבית רעיון לסידרה שבה סופר גיבורים ישראליים וערביים ישתפו פעולה כנגד אויבים משותפים שונים , אף אחד ברוממה לא התלהב במיוחד מהרעיון …..

סופר שלומפר

לאחר כול הכשלונות האלה היגיע פינק למסקנה שאין לו מה לחפש עם סיפורי סופר גיבורים "ראליסטיים " והחליט לנסות כיוון אחר : סיפורי סופר גיבורים פארודיים שלועגים לכול הקונבנציות של הז'אנר ולרעיון הסופר גיבור בכלל והפעם זכה ליתר הצלחה.

את מקום סברה מאן הסוכן הישראלי האמיץ תפס "סופר שלומפר" סופר גיבור לבוש בפיג'מה שעלילותיו הן פארודיה מטורפת על כול הסיפורים מסוגו של סאברה מאן .
סדרה זאת זכתה להרבה יותר הצלחה מסאברה מאן , עלילותיו של סופר שלומפר רצים מראשית שנות ה90 בעיתוני הילדים "כולנו"   ו"קומיקס " וכיום  "מעריב לילדים ".

עד כה יצאו שלושה ספרים על עלילות סופר שלומפר  (שבשלישי שבהם "קוסמיקס" כלל גם סדרות מד" ב נוספות כמו "חרצולי החלל " פרודיה על "מסע בין כוכבים ").. מידי פעם פינק אף ניסה ליצור סיפורים מתוחכמים למדי בסדרה זאת כמו "משפטו של סופר שלומפר" שעוסק בפרדוקסים של מסע בזמן כאשר סופר שלומפר גורם להעברתה בזמן של עיר מודרנית לעבר הרחוק ומגלה שצאצאיה כיום פותחים במסע לכיבוש העולם עד שהוא מונע את התקיימות האירוע…אך בדרך כלל העדיף לעסוק בסידרה בספורים פשוטים ומבדחים . עוד ניסיון שלו ליצור סידרה הומוריסטית על סופר גיבורים היה "צ'קומוקס" עלילות סופר רשע מהחלל המגיע לכדור הארץ ומתמודד עם החיים שם. אך סדרה זאת אולי בגלל הנושא המתוחכם יחסית שלה לא זכתה להצלחה של סופר שלומפר.

מה שפינק חושב באמת על ז'אנר הסופר גיבורים ניתן לראות ביצירות הסאטיריות שלו כמו "הבלי המשיח " מבט סאטירי מזוויות שונות על המשיח היהודי שבו הוא מושווה בשלב מסויים לגיבור הקומיקס סופרמן , ובסדרת ספרי " ספר הג'ונגל שלו של סאטיריות פוליטיות שבהם אישים שונים מהימין הקיצוני שברור שפינק לא רוחש להם אהדה בלשון המעטה מוצגים ב בצורה סרקאסטית כסופר גיבורים מגוחכים כאמצעי להמחיש עד כמה האידיאולוגיה שלהם מטורפת ומסוכנת בעולם האמיתי.

אורי פינק בשרות המפד"ל

בשנות ה-80 וראשית שנות ה-90 פרסם פינק עוד יצירות קומיקס מרובות ומגוונות ביותר במגזינים שונים כמו עלילותיו ה של הדמות הטלוויזיונית "צ'סטר הצ'יטה " עבור "כולנו" "הרפתקאות מלפפון " ו"הזוועטוטים " עבור "מעריב לילדים "ספידי ביבוביץ" עבור המגזין "קוואטרו" "ימדגדג" עבור המגזין "ים ע ובהם המגזין "אותיות " שנועד לילדי הציונות הדתית . שם פירסם פינק סיפורים על הסוכן "שרגא קלאץ" החמוש במכשירים מדהימים שונים במלחמתו באויביה של ישראל שבמהלכם הוא נאבק באיש השלג הטיבטי ,על "סופר רוני " (1991) ילד בעל כוחות על שמגיע מתל אביב האוטופית של שנת 2500 לספירה לתל אביב של ימינו כדי להציל ילד שמסתבר שהוא אבי אבות אבותיו וזאת לאחר שקרא בספר היסטוריה שאבי אבות אבותיו קיבל את שמו ממישהו שהציל אותו והבין שהכוונה אליו … .
הסדרה המצליחה ביותר שלו ב"אותיות " הייתה על עלילותיו המצחיקות של הכלב המרושע אנטיוכוס , שיצאה גם בספר בשם " ימי אנטיוכוס ". (1991)

ב"אותיות " פינק התיידד עם העורך אורי אורבך מפדלניק שהפך מאז לעיתונאי דתי ימני ידוע מאוד. כה חזקה הייתה ידידותם עד שפינק פירסם ב"אותיות " סיפור שבו כיכב הוא עצמו כצייר המגזין שמוצא את עצמו מעורב בפרשיית פשע עם כנופיית פושעים שמתחפשים לחייזרים. פינק נחטף בסיפור בידי הפושעים אך ניצל ברגע האחרון בידי חבורת אנשי מפד"ל נועזים שמונהגים בידי העורך אורבך ….

אורי פינק ושי צ'רקה.צייר שי צ'רקה.
פינק וצ'רקה. גירסת אורי פינק.

בסופו של דבר פינק עזב את "אותיות " והוחלף שם בידי קומיקסאי מוכשר לא פחות , שי צ'רקה שהחל לפרסם שם סיפורי קומיקס על "בבא " שמבוססים על המשנה והאשימו כעת יותר לקו האורתודוכסי יותר ויותר של המגזין . עם זאת לפינק היה בשלב זה שם כל כך טוב בקרב החוגים הדתיים עד שהוזמן ליצור את סדרת "בעקבות חגי ישראל " סיפורי קומיקס המבוססים על סיפוריהם של חגי ישראל ומשולבים במידע אינפורמטיבי על החגים.

.בסדרה יצאו : בעקבות סוד המגילה"(1992) על סיפור חג הפורים. ו"בעקבות סוד ההגדה " (1993) סיפור מסע מטורף בזמן של בלש כנעני לתקופת יציאת מצרים הכולל בתוכו את ההגדה . סדרה זאת הייתה מוצלחת מאוד והייתה אמורה לכלול ספר שלישי על סיפור חג החנוכה , אך ויכוח בין פינק ושותפיו על סיפור חנה ושבעת בניה הביא לקטיעתה, . השותפים רצו לעשות את הסיפור טראגי , פינק העדיף אותו קומי והצדדים לא יכלו להגיע להסכמה. בכל אופן שניה ספרים שיצאו נמכרים עד היום בהצלחה בחגי הפורים והפסח .

ייתכן שאנשי החוגים הדתיים הנ"ל היו חושבים פעמיים אם לתת לפינק עבודה אם היו יודעים על ספרו  שנזכר למעלה "הבלי משיח"(1990) שהתבסס על עבודת הגמר שלו ב"בצלאל" והציג את דמותו של המשיח מזויות שונות ומטורפות. כמו מעין סופרמן ואף הפגיש אותו עם צוות החללית "אנטרפריז " .בספר זה החלו להתבלט דעותיו האנטי דתיות "שמאלניות" של פינק.
בכל אופן האנרגיות של פינק היו מרוכזות מעתה ואילך במקום אחר ששם הייתה כעת ההצלחה הגדולה שלו במגזין "מעריב לנוער ובאופן מפתיע בנושא שונה לחלוטין מכל מה שעסק בו עד כה. .

הזבנג הגדול

ק

בראשית הקריירה שלו התמקדה היצירה של פינק לחלוטין ב"סופר גיבורים" . אולם הוא מצא שז'אנר זה אינו זוכה להצלחה רבה בארץ , ומלבד זאת הוא עצמו לא גילה כישרון או עניין גדול בציור סיפורים "רציניים " של סופר גיבורים.פינק הבין שלא עוד גיבור מסוגם של סופרמן או באטמן או סאברה מאן הוא שיביא לו את הפריצה המיוחלת לתודעה הישראלית הכללית.
חיפוש עקשני של פינק אחרי נושאים שיזכו ליותר מהצלחה של יום אחד , עלה לבסוף על מודל בלתי צפוי לחלוטין. סידרה בשם "ארצ'י " שלא הייתה ידועה כלל בישראל אך זכתה בפופולאריות עצומה בארה"ב מזה עשרות שנים .
"ארצ'י" עסקה בעלילותיהם המבדחות של התיכוניסט ארצ'י אנדרוז וחבורת ידידיו וידידותיו הוריו ומוריו בבית ספר תיכון בעיירה קטנה בארה"ב .הטיפוסים היו סטריאוטיפיים באופן מוחלט כאשר לכל אחד מהם יש את הכוונה המייחדת אותו והם ועלילותיהם לא השתנו כלל במשך עשרות רבות של שנים , אך זה לא הפריע לסדרה שהחלה בארה"ב עוד ב-1941 לזכות בפופולאריות הנמשכת עד עצם היום הזה.למעשה זוהי סדרת הקומיקס השלישית באריכות ימיה ובהצלחתה בארה"ב רק אחרי סופרמן ובטמן עצמם

פינק שניסה לזכות בהצלחה עם גיבורים דמויי סופרמן  וניכשל ניתח את הצלחת הסדרה בארה"ב והחליט שאולי דווקא משהו כזה יכול לזכות בהצלחה בישראל . תחילה חשב לעשות קומיקס שיהיה "אנטיתזה" לארצ'י ויתאר את בני הנוער "כמו שהם במציאות " . מהר מאוד הוא הבין שלא זאת צריכה להיות דרכו , ובמקום זאת בחר בהקצנה קיצונית של דמויות הנוער מעל ומעבר למה שיוצרי "ארצ'י האמריקניים העזו לעשות אי פעם גם בחלומותיהם הפרועים ביותר.הסדרה שאותה יצר כעת פינק "זבנג" וגיבוריה הם מעין מוטציות ישראליות מטורפות במיוחד של גיבורי "ארצ'י".


הניחוש של פינק התגלה כנכון . הסדרה שהחלה להתפרסם ב"מעריב לנוער" ב 17 באוגוסט 1987 זכתה להצלחה חסרת תקדים בקומיקס הישראלי ובמעריב לנוער. הסיפורים התרחבו מעמוד אחד לסיפורים של כמה עמודים בכל שבוע והפכו למעשה לחלק הפופולארי ביותר של השבועון .עד שכמעט "השתלטה " עליו לחלוטין .
"זבנג " מתארת את הרפתקאותיהם היום יומיות המטורפות של חבורת תיכוניסטים "טיפוסיים (?) כמו גל הנער הממוצע שאמור היה לשמש כגיבור הסדרה, ידידו ג'נגי'י המטורף לסקס והשנוא בידי כל אישה שניגזר עליה להיות במרחק 10 קילומטרים ממנו ( שהפך לדמות הפופולארית ביותר בסדרה ) חברתו "המרצניקית " של גל ,סיגל , אחיו "תולעת הספרים " ירון " "מלכת הכיתה היפיפייה והמרושעת מאיה "הערס " האולטימטיבי הרצל ( שבסוף מתברר שהוא בכלל ממוצא פולני) , גילי "מגילי " חובב סרטי האימה שנראה כאילו הוא יצא מאחד מהם , המורה המפלצתית של החבורה גברת זעפני ועוד דמויות רבות ומגוונות. בסיפורים אלה גילה פינק לראשונה תכונה שאי אפשר היה לחשוד בו שהוא ניחן בה בקריאה בסיפורי סברא מאן הרציניים עד להחריד שלו –חוש הומור פארודי.

בסיפורים אלה תיאר פינק בצורה מוקצנת ומצחיקה נושאים שהעסיקו ומעסיקים את בני הנוער שקוראים את זבנג כמו "זוגיות ,פצעוני בגרות , העיסוק הקדחתני במין , מקובלות חברתית , היחסים בין צפוניים ודרומיים . הדמויות הן קריקטורות קיצוניות במיוחד אבל דווקא בעצם הקצוניות שלהם פינק מצליח לתאר איתן כמעט באמינות משהו מן המציאות האמיתית הקיצונית מעין כמוה של חיי הנוער הישראלי.

כמה מן הנושאים הלכו והתמשכו מסיפור אחרי סיפור בואריאציות שונות ומטורפות כמו ניסיונות הנואשים והבלתי פוסקים של גל לקיים לבסוף יחסי מין עם חברתו סיגל , נסיונות שלעולם אינם ממומשים בהצלחה. לבסוף "ריחם " פינק על גיבורו ובסיפור שפירסם בקומיקס המחתרתי "סטיות של פינגווינים " ( את הסיפור הזה אי אפשר היה לפרסם לעולם ב"מעריב לנוער") תיאר בסיפור שהיה פורנוגרפיה קשה ממש את מעשה הסקס הראשון בין גל וסיגל שמטבע הדברים אינו יכול להסתיים בצורה נורמאלית…

זבנג 18 / אורי פינק

חלק מההצלחה של פינק בקרב הקוראים נבע מיכולתו להתחדש ולשנות את הדמויות ואת הופעתן כל הזמן בהתאם לאופנות המשתנות. ולקהל הקוראים שבוצעו סקרים אין סופיים על דעת כיצד הדמויות הצריכות להיראות היה חלק בכך.
. עם זאת כאשר ניסה פינק בשנת 2000 לבצע שינוי דרסטי בדמויות מצא שקהל הקוראים העדיף את הדמויות כפי שהיו , יש כמסתבר גבול לחיבה לשינויים גם אצל הנוער הישראלי.

מבול של זבנגים

ההצלחה של"זבנג" הייתה כה גדולה עד שכמעט מיד הם החלו לצאת מקובצים כספרים . שזכו להצלחה עצומה ולמעשה לפריטים הפולאריים ביותר בשוק ספרות הילדים הישראלית הספר הראשון שנקרא פשוט "זבנג " (1989) יצא בהוצאת " הדר" וכלל גם סיפורים לא זבנגיים שלאמיתו של דבר היו מעניינים יותר מסיפורי הזבנג הראשוניים שהוצגו בהם. כמו "גודזילה בתל אביב " שבו המפלצת היפנית משמידה את העיר ללא הפסקה ו"אינשטיין 2035 " שמתאר עולם שלאחר שואה גרעינית שבו מוטאנטים סוגדים לשירי אריק אינשטין.לאחר מכן החל מ"זבנג 2" הסדרה וכל ספריו של פינק בכלל החלו לצאת בהוצאת מודן ,ובהוצאה זאת לאחר שיצאו כבר זבנג 2 עד 5 יצא באופן רטרואקטיבי ומחוץ לכל סדר הגיוני "זבנג 1"-ראשית (1993) שתיאר את ראשיתה של כל אחת מהדמויות
."זבנג " הפכה לתעשיה . בנוסף לספרים בהוצאת מודן שיצאו באופן קבוע מידי שנה בשבוע הספר ( כפי שהיה מקובל בעבר עם ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון ) עד כה יצאו עד כה לא פחות מ12 ספרים ממוספרים ( וה-13 בדרך ) שאוספים בתוכם את יבול סיפורי זבנג של השנה.ממעריב לנוער.

פינק ו"מודן " החליטו לא להסתפק רק ספרים אלה. והוסיפו עליהם כהנה וכהנה. הופיעו חמישה ספרי "דייט זבנג" המציגים סיפורי זבנג "נועזים " וסקסיים יותר אפילו מאלה שמתפרסמים בדרך כלל ב"מעריב לנוער". "ספר הזהב של זבנג " שמציג את מבחר הסיפורים של זבנג מ10 שנות קיומו הראשונות  כפי שנבחרו בידי הקוראים ,( ספר שאליו הצטרף בימים אלו "ספר הפלטינה " המביא את מבחר הסיפורים מהעשור השני   ספר בשם "דיאט זבנג העמודים האבודים" (1999) שכינס סיפורי זבנג ישנים שונים שמשום מה לא ראו אור בקבצים "הרגילים. כן יצאו שבעה ספרי סדרת "זבנג אישי " שכל אחד מהם מתמקד באחת הדמויות הבולטות מהסדרה ומספר עליה "הכל ". ". פינק אפילו הוציא ספר על "ככה מציירים זבנג" (1995).

בנוסף לספרים החל להופיע גם מבול של מוצרים אחרים המבוססים על הסדרה. החלו לצאת יומנים שנתיים לתלמידים שכללו קטעי הומור שמבוססים על הסדרה ושהתחרו בהצלחה רבה עם יומני התלמידים של כוכבי ערוץ 6 שהיו נחותים מהם לעין ערוך מבחינת ההנאה שהם סיפקו.
סביר להניח שהיומנים של פינק יהיו מבוקשים בעתיד במיוחד בין אספני יומני תלמידים שכן הם עולים על כל היומנים האחרים בהומור המטורף אם גם הסטריאוטיפי שאותו הם מספקים . אכן יומנים אלה מסוגלים לבדר גם שנים רבות לאחר הוצאתם המקורית לאור , בניגוד לשאר היומנים שמתיישנים מידית. הופיעו קלפים של זבנג ( שלא זכו לכל הצלחה) הופיעו מחברות , זבנג, מדבקות , ארטיקים, מסטיקים , תחתוני זבנג…נעשה אפילו נסיון לתרגם את זבנג לאנגלית תחת השם ZBZNH-THE ULTIMATE TEEN COMICS
הדמויות עברו שם כולם שינויי שם כך גל נקרא שם מייק וסיל נקראה ג'ין וג'ינג'י נקרא רד בנסיון לשכנע את הקוראים הזרים שהמדובר בנערים אמריקניים כשרים למהדרין. הקוראים בחו"ל התקשו להשתכנע , זבנג הישראלי כל כך לא זכה שם לשום הצלחה.


ההצלחה של "זבנג " הביאה יצירת "סדרות בת " על אותם הדמויות כמו "זבנגלה" בשבועון "מעריב לילדים" שמתארת את הרפתקאות החבורה כ ילדים קטנים בעולם מקביל לחזה שבו הם תיכונים, סידרה שב אין הסקס שיש באחותה "המבוגרת יותר " (סדרה שממנה יצאו עד היום חמישה ספרים ) גם סדרה זאת זכתה להצלחה שהביאה בין השאר ליצירת יומן לתלמיד שהפגיש את אנשי חבורת זבנגלה עם כוכבת ערוץ הילדים מיכל ינאי שלצערה הרב מצאה את עצמה בביתה ספר שלהם. …. ו"צבנג " סדרה שהתפרסמה בעיתון הצבאי "במחנה" ותיארה את הרפתקאות החבורה בעולם שבו הם כבר בצבא.וגם היא כמובן מאליו פורסמה כספר.
כדי לנצל ככל האפשר את גל ההצלחה של זבנג "מעריב לילדים" החל להוציא מגזין קומיקס מיוחד בשם "סופר קומיקס " שכלל את סיפורי זבנגלה של פינק לצד סיפורי סופרמן ובטמן ואחר כך החל להוציא מגזין גדול בשם "קומיקס" שבו היה פינק הכוכב הבלתי מעורער ואף כלל מדור שלו שבו הוא עונה לשאלות הקוראים שהיו כולם על יצירתו שלו ( כבוד שלא ניתן לאף אמן אחר שהוצג במגזין ) . "מעריב לנוער" האח הבכור צירף מצידו מוסף קומיקס מיוחד שגם הוא "נשלט" כמובן לחלוטין בידי פינק  ועוד ועוד ועוד היד של פינק  עוד נטויה לשטפון של מוצרים   ללא  סוף הנראה לעין . וזאת מאחר שהספרים עמדו במשך שנים בראש סולם הפופולאריות בקרב הקוראים הצעירים.

לשלב חדש בהצלחה ובפרסום היגיעה "זבנג " ב-1999 עם סדרת טלוויזיה עבור ערוץ 2 . סידרה שבה כיכבו  השחקן יוסי גרבר מגלם את המורה המפלצתית זעפני ,שירי גדני בתור סיגל   והדוגמנית סאנדי באר בתור מאיה , ולה הייתה את הזכות שהיא  הוצגה אגב בעברה הרחוק ב"מעריב לנוער " כתור עצמה כמחבקת את ג'ינג'י המצוייר

הסדרה הייתה מוצלחת למדי ורצה שתי עונות .וכמובן גם ממנה החל שתף חדש של ספרים שכלל שני ספרים שהיו עיבודים עם תצלומים של שני פרקים ויומני תלמיד , הפעם עם צילומים של השחקנים ולא ציורים של פינק.אך לסדרה ולפריטים שבאו בעקבותיה כבר לא הייתה את ההצלחה שהייתה לזבנג בשנים קודמות . בקרב קהל הקוראים הצעיר שתמיד מחפש ריגושים חדשים כבר מתחילה להסתמן הרוויה.

ידיד של פינק , צייר הקומיקס נמרוד רשף , הפך בהמלצתו של פינק למגיש בערוץ 6 לילדים , והפך שם לאחד הכוכבים הגדולים. הוא יוצר שם תדמית שונה באופן מוחלט מזו של ידידו פינק "החנון " , תדמית של "הקול " האולטימטיבי , והראה שציירי קומיקס אינם חייבים להיות "חנונים" דווקא מה שולי העלה את הפופולאריות של התחום בעיני רבים . רשף הפך בעקבות פינק ל"תעשייה" בפני עצמה שכללה שוב יומני תלמיד עם המלצות של רשף בעינייני סקס וזוגיות וגם קטעי קומיקס שונים של רשף בחיקוי ליומני של המאסטר פינק. הרמה של הקומיקס של רשף בכל אופן לא התחילה אפילו להתקרב לזאת של המאסטר , ולולא פירסומו של רשף לא היה כל מקום לפרסם אותם. הוא הופיע בסדרת הטלווזיה של "זבנג" כאחת הדמויות עידו זמר הרוק ובכך הוא אולי אמן הקומיקס היחיד שגם מגלם דמות שמבוססת על דמות קומיקס .
מאז פינק הרחיב אתה אימפריה שלו עם "מגזין זבנג " ( שהוא כעת המוציא לאור שלו ) וחוגג בעת פירסום כתבה זאת את הגיליון ה40 .

בשנים האחרונות פינק פירסם גם סיפורי "זבנג " למבוגרים (  אם נגדיר את בני העשרים -30 פלוס אלו שגדלו על הסדרה  כמבוגרים ) בחוברות בעלות מסרים פוליטיים כמו חוברת סטירית על ההתנתקות מעזה "ההתנתקות שואו ". שבה היציג את גיבורי "זבנג " כאנשים מבוגרי שלאחר גיל הצבא העוברים בין השאר מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות . בין השאר פינק ריחם לבסוף על גיבורו המפסידן המיני הנצחי גי'נגי' ואיפשר לו לעבור פעם ראשונה בחייו התנסות מינית אמיתית עם מתנחלת יפהפייה במהלך הפינוי . סיפור אחר עסק בבעיותיהם המיניות של גיבורי "זבנג " גל וסיגל שחיים כעת ביחד.
עוד מחוויותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג כאנשים מבוגרים הוצגה בחוברת "החיזבללה שואו " שפורסמה לרגל מלחמת לבנון השנייה .ופינק מתכוון בעתיד לפרסם עוןד סיפורי זבנג למבוגרים ככל שהוא והקוראים יתבגרו ויזדקנו ותר כך סביר להניח יתבגרו ויזדקנו גם הדמויות של גיבורי זבנג .

המפד"ל נגד אורי פינק

Uri Fink's comic book "Fink" received good reviews from American, underground comics fans

ספרי ובעיקר יומני התלמיד של זבנג (שאין בית ספר בארץ שהם לא היגיעו אליו) גרמו לא פעם לשערוריות שונות. כמעט בכל שנה היו תלונות נרגזות של הורים ומורים נזעמים על הערות "גזעניות "בספרים כלפי עדות שונות או כלפי הדתיים . משרד החינוך הוצף בהתקפות על תוכן היומנים . זבנג הותקף בידי העיתונאי גל אוחובסקי שהאשים את זבנג ביצירת סטראוטיפ שלילי להומוסקסואלים. …..

הוסף לסל את ספר הג'ונגל 2 - מודן / אורי פינק
ספר הג'ונגל חוברת קומיקס סאטירי מאת פינק.

לשכת ראש הממשלה דאז בנימין  נתניהו התלוננה על יומן אחר של שנת 1997-1998 שבו סיגל חליטה להכריז על יום 28.5 כיום אבל רשמי לרגל בחירת נתניהו לראשות הממשלה.
זבנג הרגיז במיוחד את הדתיים. הבד"ץ החרדי סירב לאשר איור של מאיה הסקסית שהופיע על ארטיק בטענה שהציור הוא "תועבה " מאחר ששפתיה של מאיה הן רחבות מדי…

ספר הג'ונגל / אורי פינק
הוסף לסל את ספר הג'ונגל 3 / אורי פינק

התקפות ארסיות במיוחד נחתו על פינק מצד ידידיו לשעבר אנשי מפלגת המפד"ל שעבורם עבד ב"אותיות ". הם התקיפו אותו על המסרים האנטי דתיים קיצוניים בקומיקסים שלו ובגלל סאטירה שלו על השר זבולון המר שפורסמה באחד מספרי הג'ונגל שלו של סאטירה פוליטית לאחר מות השר.מההתקפות החריפות האלה בעיתונות המפד"ל נוצר הרושם שאנשי המפד"ל יחשבו כעת פעמיים אם להציל את פינק אם זה יחטף בידי כנופיית פושעים לשלטון . ההתקפות על היומנים היו כה חזקות עד שבשלב מסויים הודיעה וועדת חינוך בכנסת שדנה ביומנים שהיא תזמין את פינק להעיד לפניה בנושא ולהסביר את עצמו ואת השפעתו המשחיתה על הנוער (למרות ההודעה הוא לא הוזמן מעולם לצערו ). . אורי פינק והמוציא לאור שלו דווקא שמחים על זה, זה נותן להם עוד פירסום , ופירסום זה כידוע שם המשחק בעולם המדיה שלנו.

 

בכל אופן הוא שומר על קשר טוב עם עורכו לשעבר אורי אורבך איש המפד"ל והשניים פירסמו ביחד את הספר ילד רע ירושלים: הילדים הרעים של ירושלים מספרים על העיר שלהם , 1999 ספר שהוא שיתוף פעולה נדיר בין דתי וחילוני , אך לא זכה לתשומת הלב שהיגיעה לו.
. פינק הפך כעת למעין מיני סלבריטאי ( אם כי רחוק מעוד מפרסומו של נמרוד  רשף) , מעמד שלו לא זכה שום עלילונאי פעיל קודם בישראל אם נתעלם מאתגר קרת שהוא בעיקר סופר . והשערוריות השונות שהתלווו לזבנג לאורך השנים, שגרמו לו להופיע שוב ושוב בכלי התקשורת רק עזרו לכך מן הסתם.
פינק כמובן לעולם לא נרתע להוסיף עוד שמן למדורה להיות בהם ובסיפוריו יכולות להיות תמיד התייחסויות פוליטיות עכשוויות מאוד ואף סטירה פוליטית מושחזת .ונשאת השאלה מדוע פינק הוא הקומיקסאי הכמעט יחיד היום שהוא גם כותב קריקטורות פוליטיות ? ( ככלה נראה שאר הקומקיסאים בכלל לא מתעניינים בפוליטיקה )
,ל אפשר לראות זאת למשל בסיפור מ"זבנג 13 " ויכולות לדוגמה בסיפור שבו אנו מגלים שכל הטענות של אנשי ש"ס לדורותיהם היו נכונות וכי הדתיים ( כולל משתפי פעולה שונים כמו העיתונאי דנקנר וגם ידידים של פינק כמו העיתונאי הדתי אורי אורבך ) ילכו לגן העדן . לעומת זאת והשמאלנים, צוות זבנג ואורי פינק עצמו ילכו לגיהנום ( שהוא בדיוק מה שטענו רבנים שונים כמו עובדיה יוסף שיהיה) , אמנם פינק נותן לסיפור זה סיום "זבנגי " אופטימי שלועג לטיפשותם של המלאכים בגן העדן. אבל זהו בהחלט חומר אנטי דתי ( וגם אנטי חילוני ) חזק מהסוג שיכול לעורר מהומות בכנסת. .
אפשר להאשים כתוצאה מסיפור זה ואחרים את פינק כיוצר סטריאוטיפים וגזעני . ויש בזה משהו : הוא לועג לכולם בארסיות לאשכנזים ולספרדים להומוסקסואלים ולסטרייטים ( כמו בסיפור שבו ג'נג'י רודף הנשים מגלה שהוא בעצם הומו ומתנהג בהתאם ) לדתיים וגם לחילוניים.

לא רק זבנג

ההצלחה של "זבנג איפשרה לו להוציא ספרים מאוד "לא זבנגיים " ושונים מאוד זה מזה.
ספרים כמו "סקוטרמן הרבנית וסמבוסק בחלל" (1995) סיפורי קומיקס למבוגרים שמציגים בין השאר את הגיבורים הישנים של סדרות הטלביזיה הלימודית סקוטרמאן " ודוקטור האפבק באור בהחלט לא נוסטלגי מקובל ב פרודיה רויזיוניסטית. בנוסף לסיפון אנטי חרדי על רבנית סקסית ונימפומנית ( שדמותה לקוחה מ"זבנג" ).
הוא פרסם כאמור שלושה ספרים בסדרת "ספר הג'ונגל " שהם סטירות ופארודיות על אישים פוליטיים שונים, ובראש ובראשונה בנימין נתניהו שמשתמשים במודלים של סדרות קומיקס ומדע בדיוני שונות כדי ללגלג על המציאות הפוליטית העכשווית .בין השאר השתמש פינק בספר הג'ונגל 3 במודלים שלקוחים מסדרות ישנות של הוצאת מזרחי , זאגור , תולדות המערב הפרוע , טרזן לסטירה פוליטית שהיגיאה לשיאה בסטירה הפוליטית "ברוך איש המערב הפרוע שהתבססה על הסדרה של "טקס " ותיארה את עלילותיו של ברוך גולדשטיין במאבקו כנגד הערבים.
יותר מכל התבלטה גישתו הפוליטית של פינק בספר שהוא אולי יצירתו יוצאת הדופן ביותר ובו בזמן חזרה לנושאים הישנים ביותר שלו. .

שובו של הסבראמאן

אם עלינו לבחור מבין כל יצירותיו המרובות של פינק את "יצירת המופת " שלו עד היום , כי אז יש לקבוע בשאופן פרדוקסאלי יצירתו הטובה ביותר עד היום היא יצירה שאותה פינק לא צייר אלא רק כתב ובה יש חזרה לגיבורו "הפרימיטיבי " הראשון "סברה מאן ". זהו "פרופיל 107" (1998) סיפור שאותו ציירו קורן שדמי ומיכאל נצר . במיקרה זה החליט ובצדק שהוא אינו מסוגל לצייר סיפור "סופר גיבורים " רציני כפי שדרש הסיפור …
זהו המשך "רוויזיוניסטי " לסדרת סאברא מאן שלו והיא במידה רבה ה"מילה האחרונה" של פינק על נושא הסופר גיבורים . ספר זה היה מעין התשובה הישראלית לסדרת ווטצ'מאן המפורסמת של אלן מור ודיב גיבונס שתיארה היסטוריה אלתרנטיבית שבה סופר גיבורים קיימים באמת ומשפיעים על האירועים ההיסטוריים . ב"פרופיל 107" דן בר און (שאיבד משום מה את הכינוי סברה מאן) הוא חלק ממציאות היסטורית שבה סופ]ר גיבורים הוצאו מחוץ לחוק אך הממשלות ממשיכות להשתמש בהם בחשאי . הוא נאבק במחבלים פלסטינאים בשיתוף פעולה עם סוכני על (תרתי משמע ) אמריקניים ואפילו (בסיפור שאוייר בידי הקומיקסאי הידוע  מיכאל נצר ) נחשב בעיני חוגי הדתיים למלאך .

בספר זה העיר פינק כמה הערות מושחזות היטב על פולחן הגבורה הישראלי ( שהיה כה בולט בסדרות כמו דנידין כמו גם ב"סברה מאן "המוקדמים) והשימוש בו למטרות פוליטיות דרך דמותו של בר און שהוא בהחלט שונה מאוד משני גלגוליו הקודמים כסברה מאן האידיאליסט הפטריוט.

הוא מוצג   כמעין ז'לוב מגודל, עם כרס בולטת מאוד שעיקר עיסוקו בחיים הוא לרדוף אחר בחורות ובניסיונות נואשים להתחמק מעבודה קשה ( ואולי ניתן לראות בכך משל על ההבדל בדרך שבה נראה הלוחם הישראלי בשנות ה60 וה70 והצורה שבה הוא נראה כיום?).
ספר זה לא זכה מעולם לתשומת הלב שהיגיעה לו ולו רק בזכות העטיפה המבריקה שהיא פארודיה על צילום ידוע ממלחמת ששת הימים של חייל השוחה במי תעלת סואץ מחזיק ברובה שבה דן בר און השוחה במים מחזיק ביד מכנית מנותקת ….. \

למרות הסלידה המתוקשרת שלו מגיבורי על ,אורי פינק ממשיך לחזור שוב ושוב לדמות גיבור העל עם דמות הקומיק ס"בית מאן " ועם דמות הקומיקס המוקומנטאריות הגולם ולילית " שאותם יצר ביחד עם כותב שורות אלו . דמויות קומיקס פיקטיביות שכביכול התקיימו מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת ומשקפים בהתפתחותם את התפתחות תרבות הקומיקס העברית.

אלי אשד בלש תרבות עם הגולם וגיבורי "זבנג"

 

אורי פינק ממשיך לכתוב וליצור בהספק שהוא מדהים בכל קנה מידה.
עד היום הוא כתב וצייר כ-100  ספרים מסוגים שונים. מידי שבוע   מתפרסמים סיפורים חדשים שלו מ"זבנג" ב"מעריב לנוער" שעדיין ממשיך לפרסמם כשריד יחיד מימיו הגדולים   ובמגזין "זבנג ", וסיפורי "זבנגלה"   מתפרסמים ב"מעריב ילדים" ."זבנג" נשאר החלק הבולט ביותר של מעריב לנוער מגזין נחות המיועד לרמה הנמוכה ביותר בקרב בני נוער ולעיתים קרובות אפשר לראות בו כפארודיה של המאמרים בחלקים האחרים במגזין שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית.

אמנם כיום דומה  שלסדרה ולפריטים שבאו בעקבותיה כבר אין את ההצלחה שהייתה ל"זבנג" בשנים קודמות . בקרב קהל הקוראים הצעיר שתמיד מחפש ריגושים חדשים כבר מתחילה להסתמן הרוויה. לאחר נקודת השיא של 1999

..מצד שני מגזין זבנג כולו מוקדש ל"זבנג " זוכה להצלחה סבירה כך שנראה ש"זבנג" עדיין ממשיך למשוך את הילדים .
אחד הספרים בסדרת "זבנג אישי " עוסק בדמות הנקראת "אורי " הלא הוא פינק עצמו. יותר מכל אמן אחר בהיסטוריה של הקומיקס פינק אוהב לשלב את עצמו בסיפוריו ולבדל ככל האפשר את "הקיר " שבין עולם המציאות של האמן ובין עולם הקומיקס שאותו הוא יוצר.מאידך ברור שאם יש אמן קומיקס ישראלי כלשהו שהשפיע על המציאות המסתרית והתרבותית בארץ הרי זה אורי פינק..
כל ספק שהקומיקס בארץ שוב איננו מה שהיה לפני הופעתו של פינק.

הוסף לסל את שבתאי / אורי פינק

ועם עיון בקריירה המפותלת של פינק יכול ללמד משהו הרי שזהו איש שלעולם אינו שוקט על שמריו ושרק דבר אחד צפוי אצלו שהוא יהיה בלתי צפוי, אין ספק שאורי פינק עוד לא אמר את המיתה האחרונה בתרומתו לקומיקס בישראל. .
בכתבת ביקורת על ספר של פינק שהופיעה לפני כמה שנים כתב המבקר קובי ניב בזלזול "אני מבין שהנוער אוהב את זה " ועל כך יש לנו להוסיף רק "ומסיבות טובות ".

 

 נספח : הרשימה המלאה של ספרי אורי פינק!!!!! ( נכון לאוקטובר 2007)

גיבורי על

סברה מן . סיפר וצייר אורי פינק חוברות 1-2 1978. הוצאת סברמן קומיקס ישראל

. Sabraman
the adventures of Israel's mighty super-hero : Sabraman versus Dr. Mengel Jerusalem : Good Times Pub. Co., [1981?].

.פרופיל 107 :סיפורו של סופר גיבור ישראלי . כתב אורי פינק, ציירו קורן שדמי ומיכאל נצר, מודן , 1998

.הבלי משיח מודן , 1990 מבוסס על עבודת הגמר של פינק בבצלאל

סדרת סופר שלומפר

.סופר שלומפר מודן , 1991 .

.סופר שלומפר מכה שנית מודן 1993

.
.קוסמיקס מודן , 1996 .

כולל סיפורים על סופר שלומפר , 2. צ'וקומוקוס, סופר רשה מהחלל החיצון 3. חרצולי החלל , ספינת חלל של בעלי חיים נועזים 4. לוטרה לוחם בעתיד שבו שולטים בעלי חיים.

.בי"תמן : גבור באות בי"ת. מודן 2002. עלילותיו של גיבור על .

חבורת המופלאים : ספור בציורים / כתיבה – יוסף טרוצקי ואורי פינק ; ציורים – אורי פינק. קדקוד ,1982. .

רימי אנטיוכוס. מודן , 1991. על כלב בשם אנטיוכוס . הופיע במקור ב"אותיות"

בעקבות סוד המגילהעם סיגל תירוש ישראל פיבקו ולאה טל , יקינתון 1992

בעקבות סוד ההגדה עם סיגל תירוש , ישראל פיבקו ולאה טל, יקינתון , 1993
( אמור היה להיות ספר שלישי על  סיפור חג חנוכה אך לא יצא. )
.. סקוטרמן, הרבנית וסמבוסק בחלל.מודן 1995. סיפורים למבוגרים על פי סדרות ישנות מהטלווזיה הלימודית .

רשימת ספרי זבנג

זבנג הוצאת הדר , 1989 ( הספר הראשון האמיתי בסדרת זבנג ,שמקיומו מעדיף פינק להתעלם ולהשכיח )
.זבנג 2. מודן , 1990

.זבנג 3 מודן , 1991
.

זבנג 4, מודן , 1992

.זבנג 5, מודן , 1993

.זבנג 1 –ראשית ., מודן , 1993 ( אין טעות במיספור אורי פינק כתב את זבנג 1 שנים לאחר זבנג 2 )

.זבנג 6, מודן , 1994

.זבנג 7, מודן , 1995

בנג 8 מודן 1996

.זבנג 9 מודן , 1997

.זבנג 10 מודן , 1998

.זבנג 11 מודן , 1999

זבנג 12 מודן , 2000

.זבנג 13 מודן 2001

.זבנג 14 . מודן . 2002

. זבנג 15.מודן 2003.

. זבנג 16. מלאו לנער ! מודן 2004. הכרך האחרון שיצא בהוצאת מודן.

. זבנג 17.-אני נשבע –עשרה! הוצאת שמעוני,2005. .

. זבנג 18.הוצאת שמעוני ,סדרת "קוץ " . 2006.

. זבנג 19 .סדרת קוץ. 2007.

סדרת "דיאט זבנג "

.דיאט זבנג.מודן 1996.

.דייט זבנג 2 .מודן 1997
.דייט זבנג 3 . מודן 1998

.דייט זבנג 4.מודן  1999

.דייט זבנג 5.מודן . 2000.

. דיאט זבנג : העמודים האבודים / אורי פינק ; שיחזור טקסט – נועה רז. ‬. מודן , 1998

סדרת ,"זבנג אישי " הכל על


(1.)הכל על ג'ינג'ימודן , 1996 עם אורי גרוס

(2).הכל על גילי , מודן 1998 עם אורי גרוס

. (3).הכל על מאיה , מודן 1998 עם אורי גרוס

. (4.)הכל על זעפני 1998 .עם אורי גרוס

(5.) הכל על סיגל 1999 . עם אורי גרוס

(6).הכל על הרצל 2000 .עם אורי גרוס

( 7.) הכל על אשר ויוספה. 2001. בלי אורי גרוס

)0(  הכל על אורי 2001 על אורי פינק . עם אורי גרוס

( 8) הכל על סתיו . 2007. עם רעות אלמוג .

. אורי פינק מגלה : ככה מציירים זבנג מודן , 1995 .עם אורי גרוס

אורי פינק מגלה ככה מציירים זבנג 2.0 . מהדורה חדשה ומורחבת מודן 2002 עם אורי גרוס .

נרסה מעודכנה של "ככה מציירים זבנג"  .

.
ההגדה של זבנג מודן , 2000

.
זבנג! למכשף המתחיל, או, הארי פלונטר והמכשף הארור, מודן , 2001 פארודיה על הארי פוטר

זבנג המחזמר :צלילי המועקה הוצאת מודן ,2003

זבנג מנגה. קוץ 2007.

מיטב זבנג

ZBZNG-THE ULTIMATE TEEN COMICS
(תרגום לאנגלית של סיפורים מזבנג 8 כאשר שמות הדמויות עוברים "אינגלות" ).
.זבנג הזהב: המיטב של 10 השנים האחרונות. 1999. עורך ומגיש שגיא בן נון
. אורי פינק עם רעות אלמוג . זבנג הפלטינה :המיטב של העשור השני . הוצאת אלומה אשכולות תוכן ,2007.

סדרת זבנג LIVE הסדרה הטלוויזיונית .
1..היום הראשון מודן , 1999.

2. יום האישה הבינלאומי . מודן ,1999

סדרת יומני זבנג 1990 ואילך .ב-1998 יצא יומן של זבנגלה שמפגיש אותם עם כוכבת ערוץ הילדים , מיכל ינאי .עד 2008  יצאו כ-20 יומני תלמיד שונים של זבנג . .
כוללים
יומן זבנג 2001-2002

יומן זבנג 2002-2003

יומן זבנג 2003-2004

סדרת זבנגלה

זבנגלה ,מודן ,1995

זבנגלה זבנגלה צא החוצה מודן , 1996

. זבנגלה! זבנגלה! זבנגלה ! מודן , 1997

.זבנגלה בריבוע מודן , 1998

זבנגלה היי מודן 2000

צבנג מודן , 2000 ( חברי זבנג כחיילים בצה"ל )

זבנג למבוגרים בלבד !

חבורת זבנג כאנשים מבוגרים _ פחות או יותר  מופיעות בחוברות הבאות המיעודות למבוגרים ( םחות או יותר ).

  Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

ביקורת של איליה כהן

ביקורת באנגלית

(הופיע במקור בצרפתית )

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה. 

חיזבאללה שואו .  2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

סדרת ספר הג'ונגל
.ספר הג'ונגלמודן 1997

. ספר הג'ונגל 2 מודן 1999

.ספר הג'ונגל 3 מודן 2000

. שבתאי מודן , 2000

שבתאי קומיקס ברשת של אורי פינק

Fink! – Tales from the ragin’ region/ 2002

( הופיע במקור בצרפתית )

סיפורי גוגי.שמעוני ,2005. סיפורים על בני משפחתו של פינק .

פיצה מורגנה.הוצאת קוראים .2006. ילדה מגיעה לעולם של פנטזיה . הופיע בהמשכים במגזין זבנג .

התנתקות שואו .2005. חוברת עם סיפורים סקסיים על ההתנתקות מחבל עזה.
חיזבללה שואו . 2006. סיפורים סקסיים על מלחמת לבנון השנייה .

ספרים שאורי פינק  רק אייר

רוני וגילה בתעלומת הכוכב הירוק :ספור מדע-בדיוני.מאת יוסף טרוצקי .אייר אורי פינק ,הוצאת קדקוד ,1982.

. ילד רע ירושלים: הילדים הרעים של ירושלים מספרים על העיר שלהם  כתב  אורי אורבך מודן , 1999

. יחידת סגולה : איתי לגבעתי  כתב איטו אבירם , משרד הבטחון , ההוצאה לאור , 1999
חוויותיו של הנער אורן המצטרף לשורות חטיבת גבעתי…משלב בעלילה דמיון עם מציאות…בחלקו השני של הספר. מופיעה סקירה של מורשת החטיבה…תמונות על החיים וההוי בחטיבה…"

שולה מכשפולה : [ספר + הקלטת שמע] / [כתבה והלחינה:] אירית תמיר ; צייר: אורי פינק,2006.

שולה המכשפה נראית רעה ככל המכשפות, אבל בפנים היא טובה. היא רוצה חיים יפים, ללכת לים, להיות חברה של כל הילדים וגם למצוא חתן. ‬

חוברות הסברה

תיקי האיכס . גבעתיים : האגודה למלחמה בסרטן בישראל – מחלקת הסברה והדרכה, 1999 ( ושוב ב-2003) .חוברת של 11 עמודים .

אני יועצת הערפדים / מאת אורי פינק ; [עריכה – איריס פריד-מייזל].. האגודה למלחמה בסרטן ,2002. חוברת של 10 עמודים .

בית חרושת לקומיקס :19.5.2001-30.6.2001 : קטלוג של תערוכת יחיד של פינק בגלריה העירונית ע- בית יד לבנים , רעננה

סך הכל כולל יומני התלמידים למעלה מ-70 ספרים.

הופיע בכל 87 הגיליונות של סופר קומיקס .

מגזין זבנג 2004- – 40 חוברות נכון לאוגוסט 2007.
סדרות שהופיעו במגזינים
סופר שלומפר הופיע בכולנו
שרגה קלאץ הופיע באותיות .
כוכב השביט הופיע במעריב לילדים.עלילות סופר גיבור.
הרפתקאות מלפפון. הופיע במעריב לילדים .
הזועטוטים במעריב לילדים.
העליטיסטים . מעריב לנוער ב-43 חלקים 1991.
סיפורה של חבורת נוסעים בזמן שיוצאים לעבר כדי למנוע מהעולם אסונות אקולוגיים ומגלים שהאחראי הוא נוסע בזמן מהמאה ה-24.
צ'סטר צ'יטה על פי דמות טלוויזיונית הופיע בהמשכים ובסיפורים בודדים במעריב לנוער.

Uri Fink, the author of Sabraman Jerusalem : Sabraman Comics, 1979.
"The hilariously bizarre autobiography of Israel's boy-wonder cartoonist."

חוברת של 40 עמודים שאותה לא ראיתי .אני רק יודע שהיא קיימת .

הגולם : סיפורו של קומיקס ישראלי. עם אלי אשד, מודן 2003.

וקומיקס הגולם באתר וינט באנגלית עם אלי אשד

סך הכל נכון לאוקטובר 2007 אורי פינק היה קשור ל100 ספרים .

קישורים רלבנטיים

האתר של זבנג

ה

אורי פינק בויקיפדיה

פינק באנציקלופדיה לקומיקס

קטעים מזבנג

זבנג ורק התחלנו :שנתים של מגזין זבנג

זבנג סדרת הטלויזיה

משחק המחשב של זבנג

אורי פינק באוניברסיטת באר שבע

אורי פינק פותח את הפה

אמן עם נשמה של פקיד

איך מארחים את אורי פינק בבית ספר ?

אורי פינק וטינטין

אורי פינק פוגש את מר ספוק

מסברה מאן ועד לרב שאנן

20 שנות זבנג :נמרוד רשף ושי צ'רקה במחווה מיוחדת לאורי פינק

הכיתה מהגיהנום :20 שנה של "זבנג".

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

  
 

 

הופיע בכתב העת למורים לתנ"ך :על הפרק גליון 17 ,פברואר 2000.

לרגל חג השבועות חג התנ"ך :חלק ב' של הסקירה על התנ"ך בקומיקס ,והפעם בקומיקס הנכתב בשפת התנ"ך בעברית .אלא  שדווקא בשפת התנ"ך יש מעט מאוד קומיקס שעוסק בצורה כלשהי בסיפורי התנ"ך .

חלק א: סופרמן פוגש את שימשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי.

כידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי הספר הפופולארי ביותר התנ"ך כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנדט ,  וגם אמנים יהודיים שונים איירו לאורך הדורות את סיפורי התנ"ך למרות האיסור בעשרת הדיברות ש"לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

ציור פרסקי תנ"כי מדורה אורופוס ,בית כנסת עתיק בסוריה,המאה השלישית לספירה.

 זאת  עוד מהמאה השלישית לספירה ששם התגלו איורים של סיפורים תנכיים על קירות בית כנסת בדורה אורופוס שבסוריה ואילך , דרך כתבי יד מאוירים שונים של התנ"ך ושל ההגדה ועד ציירים יהודים מודרניים כמו מארק שאגאל . ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם גם התנ"ך מקום מרכזי .

מדיום הסיפורים המצויירים הוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים .

ובמשך השנים שימש התנ"ך גם כנושא לסיפורי קומיקס בחו"ל בארה"ב ובבריטניה. 
ניתן היה להניח שהתנ"ך ישמש כנושא השראה מקביל ואף  חשוב יותר  גם בקומיקס הישראלי . אך לא כך הוא המצב.
הקומיקס הישראלי היה מאז ומתמיד צורת אמנות שנחשבה לנחותה ומפגרת מעצם מהותה ו"הוגלתה " במשך שנים רבות לעמודים האחרונים של עיתוני הילדים שם התמקדו נושאי הסיפורים לרוב בסיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים , ורק לעתים רחוקות יחסית יצרו אמנים ישראליים סיפורי קומיקס על נושאים היסטוריים ולא כל שכן תנכיים . 

רק  פה ושם הופיעו גם סיפורי קומיקס כאלה ומהם בעלי איכות טובה למדי .

 

סיפור הקומיקס התנכי המקורי הראשון בשפה העברית היה " גם אמנון במתנדבים : ספור על גבורת נער עברי בתקופת השופטים " שנכתב בידי יעקב אשמן יוצרו של לוחם הפמ"ח בעל כוחות העל "גידי גזר" ואוייר בידי הקריקטוריסט הידוע דוש  והופיע בשבועון " הארץ שלנו "ב1954-. סיפור זה שהיה אחד מסיפורי קומיקס ההרפתקאות הראשונים שהופיעו בשפה העברית תיאר את הרפתקאותיו של נער עברי וידידו המבוגר בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים , שמרגלים בעיר הכנענית חצור, לומדים שם את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל של כוחותיו של המצביא הכנעני סיסרא וכך תורמים לניצחון שבטי   ישראל . סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים .

אבל ככל הנראה סיפור זה לא זכה להצלחה מרובה בקרב קהל קוראי " הארץ שלנו" שכן הוא נישאר יחיד במינו בהיסטוריה הארוכה של הארץ שלנו ולא הופיעו חוץ ממנו קומיקסים תנכיים ( אם כי הופיעו מספר מצומצם של קומיקסים היסטוריים על תקופת בר כוכבא) בכל אופן  הפריע לכותב מאמר מאוחר על תולדות הקומיקס הישראלי לתקוף סיפור זה על "לאומנותו".

 
 

במשך תקופה ארוכה לאחר מכן לא הופיעו סיפורי קומיקס תנכיים בשפה העברית פרט לסיפור מתורגם  של האמן הבריטי פראנק בלאמי  על דוד המלך שהופיע ב-1959  במגזין הקומיקס  קצר ימים " פם פם " וזה נקטע באמצעו עם סגירת כתב העת .

רק ב-1967 הופיע סיפור קומיקס תנכי נוסף היה זה " רות ובועז" מאת "ארנונה" ( ארנונה  גדות סופרת ילדים פורייה של התקופה ,מחברת סדרות ידועות כמו "פופיק ו"עופר ועופריקו ")  ו"אשר" ( אשר   דיקשטיין אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של התקופה )שהופיע בגליונות מספרי 46-47 של  שבועון קומיקס בשם בוקי " שהוקדש רובו ככולו לעלילותיהם של "סופר גיבורים" כמו סופרמן ופלאש גורדון  וגם של האל הפגאני הסקאנדינבי "תור " שנקרא בתרגום העברי בשם " רשף" .  כך שהסיפור התנכי על רות ובועז נראה מעט כלא במקומו , אך עדיין היה זה עיבוד נאמן  ונעים לקריאה  של הסיפור התנכי ב"מגילת רות ". אך כנראה גם הוא לא זכה לחיבה רבה בקרב  קוראי "בוקי " שכן גם שם  לא הופיעו  יותר קומיקסים תנכיים.
השבועון " " דבר לילדים פירסם ב1972 מעין קומיקס תנכי גבולי בשם "גיבורי מרד  החשמונאים" שאותו כתב וצייר יקי קאופמן ועסק בעלילותיהם של שני נערים אמיצים ממודיעין שעוזרים ליהודה המכבי לכבוש את ירושלים. גם סיפור זה לא זכה לפופולריות  כלשהי שכן לא היה לו כל המשך או סיפור נוסף מסוגו ב"דבר לילדים " וקאופמן עבר לצייר את עלילותיה של דמות היסטורית או יותר נכון פריהיסטורית אחרת -," דומבי  האדם הקדמון " שזכה להצלחה גדולה לעין ערוך מאשר גיבוריו החשמונאים .
צעד גדול מכיוון סיפורי תנ"ך מאוייר לסיפורי קומיקס של ממש התבצע בשנות השמונים כאשר פורסמה סדרה של ספרים שהתבססו על סיפורי התנ"ך בשם  " התנ"ך שלי בתמונות " שבה סיפורי התנ"ך הוצגו בצורה שגבלה בקומיקס עם תמונה  לכל פסוק והיה חסר רק בלון של דיאלוג כדי להפוך את הסיפורים לקומיקסים אמיתיים.
בסידרה זאת שיצאה בהוצאת רביבים בעריכת אוריאל אופק ,היו 48 כרכים ( כולל ספרים שהתבססו על הספרים החיצוניים , יהודית ,טוביה וספרי החשמונאים ) והיא הייתה ללא  ספק צעד גדול מאוד לכיוון הקומיקס בהשוואה למהדורות מאוירות קודמות של סיפורי  התנ"ך הקודמים שבהם היה דגש גדול יותר על הטקסט לעומת הציורים , ויתכן שהיא מראה את הכיוון לעתיד של הצגת סיפורי תנ"ך לילדים ..
הסופר הידוע פוצ'ו ( ישראל ויסלר ) שהרבה לשלוח את ידו גם בכתיבת קומיקס פירסם גם הוא סיפורי קומיקס תנכים משלו שאותם איירה יפה טלרק : "שמח בתיבת נח" שהופיע במוסף "ידיעות אחרונות לילדים , ב-1982 על עלילותיהם המבדחות של נח ובניו בתיבה. ו"עלילות אסטי ומוטי :פירוש אישי למגילת אסתר" שגם הוא הופיע ב" ידיעות אחרונות לילדים" ב- 1983. וכמובן הציג את מגילת אסתר באור הומוריסטי .

אך היה זה במסגרת כתב עת למבוגרים ששם הופיע גרסת הקומיקס החשובה ביותר בשפה העברית לתנ"ך. הייתה זאת יצירתם של הסטיריקן אפריים סידון  והצייר  אבנר אברהמי " התנ"ך : 954 פרקים " או כפי שנקרא בספרים שבהם כונסה " לחיות מהתנ"ך". קומיקס זה שהופיע במקורו בכתב העת הפוליטי " כותרת ראשית " היה סידרה סטירית פרודית על התנ"ך שניסה להציג את אירועי התנ"ך כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין ( גישה לא שונה לחלוטין מזאת של הדרשנים לאורך הדורות ) . הסדרה הייתה
אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר היגיעה רק עד לאמצע ספר שופטיםלתקופתו של יאיר הגילעדי כתוצאה מסגירת כתב העת ( ובכרכים שכונסו ממנה היגיעו רק עד סוף ספר דברים ) וחבל . אם כי אין ספק שהיה בסדרה זאת הרבה מאוד כדי לעורר את זעמם של החוגים הדתיים הרי היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנכיים.

סידון המשיך מאז בתיאור הומוריסטי של ימי התנ"ך במדיומים שונים .כסדרה קומית הומוריסטית בשם "חצי המנשה" שבה המשיך את קו העלילה שהופסק ב"התנ"ך עכשיו " לימי שמשון הגיבור ובשנים האחרונות בסדרת ספרים לילדים בשם "התנ"ך בחרוזים " שבה היגיע עד כה לימי השופטים.

מספר הקומיקסים התנכיים שנוצר מאז הוא מצומצם ביותר.  בשבועון לילדים "כולנו הופיע ב1991 סיפור תנכי נדיר ביותר בשם "ימי אנטיקוקוס " אותו כתב וצייר שרון פרי שהיה קומיקס סטירי פרודי בסיגנון "לחיות מהתנ"ך " ( אם כי מרוכך יותר ) על יעקב ובניו. 

סידרת קומיקס תנכית לילדים  הייתה סידרת " בעיקבות סוד  החגים" סדרת ספרים מצוינת על חגי ישראל שבה שולבו ביחד סיפור קומיקס על נושא סיפור החג במשולב עם הסברים על החג מאת מומחים שונים . הקומיקס נוצר בידי הקומיקסאי הישראלי המפורסם והפורה ביותר כיום אורי פינק שהתפרסם הודות לסידרת הקומיקס שלו זבנג ( שמאז הפכה גם לסידרת טלביזיה מצליחה) על חבורת תלמידי בית ספר מוזרים … . הספר הראשון בסידרה היה בעקבות סוד המגילה (1992) שעסק במגילת אסתר ובחג הפורים . פינק יצר עבור ספר זה סיפור מבדח ביותר על
אירועי מגילת אסתר. ( פינק צייר גם פרודיה על אירועי מגילת אסתר שבהם דמויות  חבורת "זבנג " שלו הופיעו כדמויות מהמגילה " בסיפור שנקרא בשם "זבנגילת אסתר "  והופיע בספרו זבנג 7 

 

 

קטע מתוך "בעקבות סוד ההגדה"מאת אורי פינק.

הצלחת הספר הביאה לספר שני בסדרה בעקבות סוד פסח (1993)  ספר זה התבסס הפעם על אירועי חג הפסח . אך הפעם היה הסיפור פרוע אף יותר מהספר  הראשון .פינק יצר עבורו מעין סיפור מדעי בדיוני על בלש כנעני הנוסע בזמן ונאבק  בחבורת נוסעים בזמן מרושעים בתקופת האבות ובעיקר בתקופת יציאת מצרים כנגד נסיונם
לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את יציאת מצרים ושילב כל עמוד של סיפור הקומיקס  בעמודי ההגדה , והתוצאה שלוותה בהסברים מלומדים שונים על משמעות ההגדה  הייתה סוריאליסטית למדי…. ואולי דווקא בגלל זה .ספר זה זכה גם הוא להצלחה רבה  אף יותר מהכרך הראשון בסדרה והוא נמכר עד היום בהצלחה גדולה בכל פעם שמגיע  חג הפסח .

בסדרה זאת אמור היה להיות ספר שלישי שיעסוק באירועי חג החנוכה ומרד החשמונאים  אך חילוקי דעות בין פינק ושותפיו בשאלה אם להכניס את סיפור "חנה ושבעת בניה "  לקומיקס או לא ( פינק חש שזהו סיפור רציני מידי לסיפורים הקלילים שאותם העדיף  לכתוב ולצייר) מנעו את הופעתו והסדרה היגיעה לסיומה וחבל מאוד . היא היגישה  סיפורי קומיקס מבדחים על נושאים תנכיים שמהם גם ילדים ששנאו תנ"ך יכלו ליהנות .

מכיוון שכיום הקומיקס נעשה נפוץ ביותר גם בכתבי עת לילדים חרדיים אין זה פלא שגם שם ניתן מידי פעם למצוא קומיקסים תנכיים כמו בחוברת חרדית בשם "הרפתקאותיו  של מוטי והגולם" (תרגום של סדרת קומיקס אמריקנית של חסידי חב"ד בשם "הרפתקאות מנדי והגולם" שם נמצא הסיפור "אברהם נלחם ומציל" סיפור קומי על מאבקם של  אברהם ואליעזר בצבאות ארמפל ועמיתיו המלכים , סיפור שלמרות יראת השמיים  שבו הוא גרוע ביותר מבחינת כתיבתו וציוריו..

אך השימוש בנושאים תנכיים בקומיקס הישראלי היה ונשאר נדיר למדי. ישנם רק שני יוצאי דופן לכלל זה .

האחת מהם היא סדרת קומיקס היוצאת באנגלית דווקא בעיתון היומי "ג'רוזלם פוסט "  סידרה בשםDRY BONES (עצמות יבשות ) מאת יעקב קירצ'ן ,סידרה שכבר שמה מרמז על מקור תנכי חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל . וכך בדומה לסדרה של אפרים  סידון DRY BONES עוסקת בסאטירה על אירועי היום בישראל והיא עושה זאת  לעתים קרובות תוך שימוש בסיטואציות ובדמויות תנכיות.

 אחת הדמויות הקבועות  בסדרה היא של המלך שלמה שלמרות המסורת על חכמתו המזהירה הרי כאן הוא  מייצג את הטמטום וחוסר האחריות של כל מנהיגות באשר היא והמנהיגות הישראלית בפרט .שלמה מתואר בקומיקס כמרוכז בעצמו ,וכרודני ואין דבר שהוא נהנה ממנו יותר  מאשר להוסיף עוד מסים על נתיניו שכבר נאנקים מעול המסים והבירוקרטיה שלו .לצידו מופיע בקומיקס יועצו הנכנע והחנפן המייצג את הפעיל המפלגתי בבגדים תנכיים. לעתים קרובות מופיעים בקומיקס גם דמויות תנכיות אחרות כמו אברהם ,משה  והמרגלים ואחרים , אך שלמה נשאר כדמות קבועה ומרכזית בקומיקס לצד הדמויות בנות  ימינו , ומייצג את העל זמניות של התנ"ך ורלבנטיות שלו לבעיות המציקות ביותר גם היום בדיוק כפי שעשו אפרים סידון ורבים אחרים בסיפורי קומיקס תנכי .

 

יוצא הדופן השני הוא אמן הקומיקס הדתי שי צ'רקה שהוא אחד הקומיקסאים הישראליים המוכשרים ביותר כיום. צ'רקה שהושפע מאוד מסידרת הקומיקס הצרפתית ההומוריסטית "אסטריקס" על ימי יוליוס קיסר מרבה לפרסם קומיקסים הומוריסטיים משלו על תקופות קדומות בתולדות ישראל. במגזין לילדים דתיים "אותיות " פירסם סידרה על הרפתקאותיו הפנטסטיות של האמורא הקדום והגוזמאי רבא בר בר חנא , אך הוא התפרסם במיוחד קומיקס המציג את המשנה בצורת סיפורים מבדחים על עלילותיו של בבא היהודי הקדמון הקטן והלא יוצלח מתקופת המשנה.
צ'רקה  חזר לתקופות קדומות מעט יותר כאשר יצר  ב"אותיות" בשנת 1987 סיפור בשם "יוני המכבי הקטן " על  עלילות נער במודיעין שמסוגל לדבר עם בעלי חיים ועוזר למכבים במרד נגד החשמונאים  כאשר בקרב בית חורון הוא שולח צבא עכברים שמבהיל את פילי היוונים ומביא לתבוסתם.

צ'רקה כתב לסיפור זה סיפור המשך "יוני וכד השמן " ב1988 שבו יוני  עוזר לטהר את בית המקדש מהחיילים היווניים בעזרת בעלי חיים שונים כמו עטלפים ולבסוף מוצא בו את כד השמן היחיד ששרד בו.
הוא המשיך ופירסם ב"אותיות "  ב-1996 גם את "מבית לבית ":קומיקס היסטורי שתאר בצורה הומוריסטית את תולדות עם ישראל מאז ימי חורבן בית ראשון וכלה בחורבן בית שני. חלקיו הראשונים של קומיקס זה היו כמובן תנכיים. ולמרות ההומור שנמצא בקומיקס זה בשפע נקודת המבט שלו היא מסורתית קיצונית ,ולמעשה ההפך הגמור מזו המוצגת במקבילו החילוני "לחיות מהתנ"ך ".

בבא - האיש וההגדה - הגדה של פסח
. ב1999 פירסם צ'רקה הגדה לפסח בשם  בבא האיש וההגדה"ההגדה על פי בבא" שגם בה כיכב גיבורו קטן הקומה כאחד מיוצאי מצרים. ובשנת 2001 פירסם את ה"מאגנום אופוס " שלו עד היום "מסע הציד של בבא " סיפור אפי הומוריסטי שבו יוצא בבא בעקבות החיות הדמיוניות השונות המוזכרות בנשנה ובתלמוד כמו הלויתן והשמיר ( שאותו צייר צ'רקה כמו יצחק שמיר).
.בנוסף פירסם צ'רקה ב"עיתון ערוץ הילדים" לצד כמה סיפורים מיתולוגיים לא טיפוסיים על דמויות כמו תזאוס והמינותאור גם את "אגדה של ילד : עלילותיו המסעירות של דוד המלך . ממס' 24. סיפור בהמשכים על עלילות דוד המלך בילדותו. אך נראה שהסיפור לא זכה להצלחה רבה בקרב קוראי המגזין שהעדיפו את עלילותיו של "אדי בלגן" גיבורו הכמו אמריקני המודרני של עמיתו של צ'רקה, נמרוד רשף והסיפור נקטע לאחר זמן קצר.

להצלחה רבה  מעט יותר זכתה סדרה של צ'רקה שאותה פרסם במגזין הקבוע שלו "אותיות "  ולאחר מכן כאלבום על עלילות יהוצפן בלש בתקופות תנכיות שונות בהרפתקאותיהם של יהוצפן, הבלש נמוך הקומה, ודב, עוזרו גדול המימדים והנאמן החוקרים 'תעלומות' בתקופות שונות של התנ"ך;() החל מכיבוש יריחו שביהושע, דרך המלכת יואש שבספר מלכים ועד לקורותיו של יונה הנביא.. כאשר על הקוראים הצעירים לזהות באיזה תקופה מדובר ומיהם האישים התנכיים המופיעים… בסדרה זאת צ'רקה נמנע במכוון שלא לצייר דמויות תנכיות ידועות כמו דוד כדי שלא לפגוע בקדושתן וכדי לא לכפות עת עצמו על דמיון הקוראים. פרקי הסיפור קובצו לספר בשם 'יהוצפן א". אך הקהל הצביע ברגליו כנגד סדרה זאת ו"אותיות" חזר לפרסם את עלילות בבא..

אלא שהפעם צבר צ'רקה את האומץ הנוסף לשלב את בבא בעלילות התנ"ך. בסיפורים שקובצו בספרו "נניח ש.." הכניס צ'רקה את "בבא" שעד כה מוקם אך ורק  בימי המשנה ו/או התלמוד היישר לתקופות תנ"ך שונות בתור דמויות תנכיות שונות ומשונות כולל בתור דוד המלך .
נראה שהרתיעה מציור פניהם של דמויות תנ"ך שונות פגה ,עובדה הוא כעת מתאר אותם בדרך כלל בתור בבה.

 
 

התנ"ך חדר לאחרונה גם לקומיקס החרדי ודווקא לסיפור מסע בזמן בשם "הרפתקה בצל הפירמידות " שכתבה חגית גולדברג ואייר יעקב שפירא  על שני נערים שחוזרים בזמן לימי משה רבינו ויציאת מצרים.
ולאחרונה פורסמה בסדרת "הגולם "באתר וינט מאת אורי פינק וכותב שורות אלו סיפור שבו גיבור העל הגולם נוסע בזמן לימי משה רבנו ופוגש אותו ,סיפור שיש בו כמה הערות סטיריות על ההווה

מה צופן העתיד לקומיקס התנכי ? יש לקוות שעם התפתחות הקומיקס בארץ נזכה  לראות גם שימוש רב ויצירתי יותר בנושאים תנכיים . אמן הקומיקס הידוע  החי בארץ מיכאל נצר שפרסם סיפורי קומיקס רבים בחו"ל לצד סידרת קומיקס עברית  מקורית " אורי און " על עלילות "סופר גיבור " ישראלי , הצהיר ששאיפתו היא לעבד  את התנ"ך לסדרה של סיפורי קומיקס , יש לקוות ששאיפה זאת תתממש וכך התנ"ך  יהפוך לנגיש יותר לבני הדור הצעיר שרבים מהם הם חובבי קומיקס מושבעים ודומה  שההתמודדות עם התנ"ך קשה עליהם היום יותר מאשר אי פעם.
האז האם נראה בעתיד גל ענק של קומיקס תנ"כי בשפת התנ"ך כמו זה שמתחיל להסתמן בימים אלו בארה"ב , יכול להיות שכן אבל כרגיל באיחור אופנתי ובעקבות ארץ האם התרבותית שלנו ארה"ב .

נספח : סיפור קומיקס מיקראי הגולם פוגש את משה רבנו.מאת אורי פינק ואלי אשד.הופיע באתר YNET

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ביבליגרפיה
טרטקובר ד' (יולי, 1988). "מגידי גזר לדודו גבע: זכרונות אישיים על קומיקס ישראלי ישן", בתוך משקפיים, 4, עמ' 8-29.

על התנ"ך בקומיקס העולמי :

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור : התנ"ך בקומיקס העולמי
יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס

על תולדות הקומיקס העברי
מיואב בן חלב ועד סברא מאן
מסברא מאן ועד בבא

סיפורי קומיקס לחג חנוכה

קומיקס חרדי
סופרמן והבעיה היהודית

הגולם פוגש את משה רבנו

זבנג ורק התחלנו: על מגזין זבנג

Image result for ‫מגזין זבנג אלי אשד‬‎

הופיע באתר NRG

בימים אלה חוגג "מגזין זבנג " מגזין קומיקס חודשי שכל כולו מורכב מיצירה ישראלית מקורית שנתיים להיווסדו , ו -24 גיליונות של "מכות חודשיות" ועושה בכך היסטוריה בתולדות הקומיקס הישראלי (האמת שארבע גיליונות רצופים זה כבר תקדים אבל לא משנה…)., .
זהו מגזין בעריכתו ( ( ולרוב גם פרי עטו ) של אמן הקומיקס הידוע אורי פינק  שהוא ככל הנראה האדם היחיד שמתפרנס מציור קומיקס בלבד בישראל .

עוד מתנה מפתיעה לקומיקס הוותיק בישראל היא שובה של תכנית הטלוויזיה "זבנג" המבוססת על הסדרה המצוירת בכיכובם של אושיות כמו סנדי בר ,ליאון רוזנברג, , איריס אברמוביץ', יוסי גרבר, שירי גדני ועוד למרקע . התכנית משודרת פעמיים ביום ב"ערוץ הבידור" של "הוט" וגם אפשר לראות אותה ב- VOD.
לרגל האירוע החגיגי נפתח אתר אינטרנט חדש לסדרת הקומיקס שגרסה ראשונה שלו כבר באוויר
lבאתר נמצאים לצד פורומים לחובבי קומיקס גם סיפור אינטראקטיבי של זבנג, שפינק ממשיך אותו בהתאם לבקשות הקוראים חינמים למיניהם וגם מדריך להכרת הסדרה למצטרפים חדשים..

אורי פינק התפרסם הודות לסדרת "זבנג" שלו על עלילותיהם המטורפות של חבורת תיכוניסטים ישראלים ביזאריים שמופיעה מזה 19 שנים בשבועון "מעריב לנוער" והפכה למותג ולבסיס לסדרת ספרים רבי מכר , לסדרת טלוויזיה לסדרה אינסופית של יומני תלמיד רבי מכר ועוד אינספור מוצרים. וכעת פינק נמצא בעיצומו של השלב הבא לאחר שהפך את גיבוריו הססגוניים למרכז של מגזין קומיקס צבעוני חודשי שיוצא באמצע כל חודש ונמכר בחנויות ולמנויים ומפרסם סיפורי "זבנג חדשים " לצד סדרות נוספות מפרי עטו הפורה של פינק ואמני קומיקס ידועים נוספים כמו שי צ'רקה ונמרוד רשף כמו גם אמני קומיקס צעירים מתחילים שפינק גילה .
ולאלה מכם שהיו במערה ב19 השנים האחרונות , סדרת הקומיקס "זבנג " עוסקת במעלליהם של על עלילות חבורה מטורפת של תיכוניסטים ישראליים אי שם בבית ספר ישראלי טיפוסי. סדרה זאת מלווה את הצעירים בישראל זה יותר מ-18 שנה ומשמש עבורם כקריקטורה על חייהם בארצנו המוטרפת.
אך למרות שהגיבורים הם בני נוער הרי קהל היעד של המגזין הוא רחב .

זבנג תמיד פנה לטווח גילאים רחב יותר מ “מעריב לנוער"-העיתון בו הופיע מאז 1987. הציורים הצבעוניים משכו את הצעירים יותר והסאטירה העוקצנית השאירה קוראים רבים עד גיל הצבא. "זבנג" היה הדבר האחרון אותו עזבו אותם קוראים הראשונים של המדור שהיום יש להם ילדים שמכירים ועוקבים אחר הסדרה ומעללי הדמויות שהתעדכנו עם השנים בהתאם למציאות שמסביב.
לצד זבנג מופיעות בחוברת עוד סדרות קומיקס של אורי פינק כמו "סופר שלומפר " גיבור על מצחיק ו"גוגי " סדרה שמתארת את עלילות בני משפחתו של פינק עצמו . בנוסףהיו גם סדרות חדשות לגמרי כמו "דון קופידו " ו"המרכז הרפואי בר מינן ". "פיצה מורגנה" . עיתון "זבנג" גם נותן במה ליוצרים צעירים כמו תומי זנדשטיין ועומר קציר ומארגן מדי שנה בפסטיבל הקומיקס את תחרות "צייר נולד"

אורי פינק : היו כבר ניסיונות לשווק חוברות קומיקס בישראל מגזינים כמו "בוקי " שהיה שבועון " ו"מאד" של הוצאת מודן שהתבסס על מגזין הסאטירה האמריקני המפורסם , אבל כולם ללא יוצא מהכלל נכשלו . ואף אחד מהם גם לא התבסס אך ורק על חומר ישראלי מקורי כפי שאנחנו עושים.
א.א. : ולמה אתה חושב שדווקא אתם הצלחתם איפה שכל קודמיכם נכשלו ?
אורי פינק : בגלל כמה סיבות : 1. "זבנג " זה מותג שידוע לכל . אין אדם שגדל כאן מגיל מסוים שאינו מכיר את הדמויות של זבנג , והם יהיו "הקטר " שימשוך אחריו את המגזין.
2. העלויות הן נמוכות ביותר ומאלה של פרויקטים קודמים בעבר כי זה הכל נעשה על מחשב ובדיסק שזה הרבה יותר זול וההוצאה הוצאת שע"ל של שמעון שמעוני שיש לה מערכת הפקה משלהם. שע"ל הוציאו לאור מגזין לילדים בשם "ראש צעיר " בעריכת איטו אבירם שיצא לאור במשך שנים רבות ופעל דרך מנויים בלבד , לא רואים אותו בחנויות. בגלל זה  אנחנו מחזיקים מעמד לאורך זמן. והיום קל יותר להפיק חוברת כזאת. כל חוברת נמכרת ב-2000 עותקים ..
אמנם אין לנו את מנגנון השיווק המשומן של "מעריב לנוער" אבל  אנחנו הולכים לקהל יותר ממוקד של חובבי קומיקס מכל הגילים ופונים אליהם דרך הרשת .
אנחנו מנגנון מאוד קטן, רק אני והמזכירה . נכון שאילולא היכולות הטכנולוגיות החדשות של הפקה בעזרת מחשב לא היינו יכולים להפיק מגזין כזה. למעשה הרי היום כל אחד יכול להפיק מגזין .מצד שני זה מתנקם כי קשה מאוד להפיץ אותם .וגם לנו קשה מאוד להפיץ אותם
.

במהלך ההיסטוריה שלו המגזין נקט בגימיקים שונים על מנת להרחיב את קהל הקוראים שלו מעבר לנישת קהל חובבי הקומיקס הצעירים. כך למשל הוא שיתף פעולה עם ערוץ ילדים בכבלים במבצע פירסום יוצא דופן שבו ילדים לקחו דמות אמיתית כל שהיא לבחירתם למשל דודי בלסר או יעל בר זוהר והפכו אותו לגיבור או גיבורת על כרצונם .
פינק : היו לנו שיתופי פעולה מאוד יצירתיים. למשל הצענו ליצרנים לעצב להם דמויות ונותנים להם שירותי קומיקס של עיצובי דמויות שיקדמו את המוצרים שלהם ואפילו משתמש בדמויות זבנג הפופולאריות כדי לקדם את המוצרים הנ"ל. לחוברת יש יתרון שאפשר לצרף אותה לכל מיני מוצרים כתוספת וכערך מוסף ..חוץ מזה גם חשבנו לעשות קומיקסים על דמויות טלוויזיה אמיתיות כמו מנחי אקזיט או שמוליק טייר דמויות שהנוער מכיר ואוהב.
אבל בנתיים קשה לאמר שהמבצעים האלו הצליחו כל כך כי קשה מאוד לחדור את ליבם של חברותה פרסום הגדולות ואל התקציבים שלהן. וזאת בעיה . כדשי לשרוד בשוק או שאתה מתחבר לחברה ענקית שמממנת אותך או שאתה עושה הכל בבית ואז קשה להגיע לגופים פרסומיים שמעדיפים לעבוד עם חברות גדולות .

ובזמן שמגזין זבנג יוצא מידי חודש בחודשו מעריב לנוער ממשיך לפרסם סיפורי "זבנג " משלו של שני עמודים נפרדים מאלה שבמגזין מידי שבוע כפי שהוא עושה מזה 19 שנה .
א.א. : מעריב לנוער מפרסם את "זבנג " מזה 19 שנים האם הם רואים בעין יפה את המגזין המתחרה שמשתמש באותם הדמויות שהפכו כל כך למזוהות עם "מעריב לנוער" ?
אורי פינק : גם מעריב לנוער משתף פעולה מאחר שזה מגזין שלא מתחרה במעריב לנוער בקהל היעד שהוא הרבה יותר ממוקד ומורכב מחובבי קומיקס שאינם בהכרח אלה שקוראים את "מעריב לנוער". כך למשל היה מבצע של מי שמתקשר למעריב לנוער למרכזיה ועונה לחידה מקבל מינוי של שלשה חודשים על מגזין זבנג .
א.א. : איך אתה רואה את מגזין זבנג בעתיד ?
פינק : תמיד יהיו מבצעים יצירתיים כמו תחרויות ציורים אנחנו מעונינים לעודד אמנים צעירים ומתחילים בארץ ולעודד עם המיזם הזה את תרבות הקומיקס בארץ.

א.א. :מי הם אמני הקומיקס האחרים שהופיעו במהלך 24 הגליונות ועם איזה סדרות או סיפורים
ומי מהם זכה להצלחה הגדולה ביתר אצל הקוראים או לפחות הופיע המספר הרב ביותר של פעמים ?

פינק: ולדיק סנדלר שנלקח בידי צה"ל ואיתו "משפחת שיקדה" שהיה ללא ספק המדור האהוב הלא פינקי ביותר- אפילו אישתי היתה מעריצה של משפחת האינדיאנים בשכונת התקווה עוד השתתפו גלעד סליקטר עם "נחום" ביקר בכמה גליונות שני זוכי "צייר נולד" ענבל ברדא עם "קרן ציידת השדים" היה מאד אהוב "מגי ושוקי" של עומר קציר גם זוכה להערצה תומי זנדשטיין מצייר את "שאול" שזכה ב"מיני צייר נולד"
שי צ'רקה פירסם קטעים מספרו "פתקאות מהשמים" קישקה ניסים וצ'רקה גם פירסמו ברכות לגליון השנה שגם כלל קומיקס שנכתב ע"י הסנדאפיסט נאור ציון שהוא חובב קומיקס גדול.
.פינק : היום זה הרבה יותר קשה לשרוד בשוק גם עם "זבנג " בגלל שפע המותגים שמתחרים אבל זבנג עדיין מחזיק מעמד יפה ..

 


המגזין החדש תפס מקום בנישה ההולכת ומצטמצמת של מגזינים לילדים ‘ נישה שפעם הייתה פורחת ומשגשגת ביותר עם מגזינים פופולאריים כמו "דבר לילדים ו"הארץ שלנו " ו"אצבעוני " (שעדיין קיים גם לאחר מות מייסדו מיכאל שיר ) וכיום נשלטת בעיקר בידי מגזינים מסוג "עולמו של דיסני " שמורכבים רובם ככולם מתרגומים ופרסומות . אולי המגזין החדש יקים אותה לתחייה עם קהל חובבי קומיקס צעירים ונלהבים .כך או כך רוב הסיכויים הם שהסדרה תמשיך לרוץ שנים רבות לאחר ש"השמיניה" האופנה העכשווית בקרב הדור הצעיר תיהפך לזיכרון קלוש. .

זבנג למבוגרים

הזהרה !!!!בקומיקס זה ילדים עלולים להיחשף לדברים שהם כבר רואים באינטרנטי בטלויזיה ואפילו בסלולארי !!!!!!

בקיצור הורים על אחריותכם !

( הזהרה בחוברת "התנתקות שואו)

ההצלחה של "זבנג " הביאה יצירת "סדרות בת " על אותם הדמויות כמו "זבנגלה" שמתארת את הרפתקאות החבורה כילדים קטנים בעולם מקביל לזה שבו הם תלמידי תיכון, סידרה שבה כמובן אין הסקס שיש באחותה "המבוגרת יותר "
פינק : במגזין אני מתון יותר בסיפורים מאשר ב"מעריב לנוער" שפונה במפורש לשכבת גיל יותר גבוהה ,אני לא רוצה שילדים וההורים ירגישו אם נבוכים אם יקראו במגזין סיפורים שיש בהם התייחסויות לסקס . הנושאים האלו עדיין עדיין מופיעים ב"מעריב לנוער" שמיועד לקבוצת גיל אחרת מזו של קוראי המגזין , ואלו נושאים אחרים ממה שהעסיקו את הנוער כשהתחלנו עימו .
אבל שאיפתו הגדולה של פינק היא ליצור סדרה עם דמויות זבנג שתפנה לקהל המבוגר של בני העשרים-שלושים פלוס האנשים שגדלו עם ועל הסדרה .
פינק : אני מחפש בית בשביל סדרה שתעסוק בגבורי זבנג כאנשים מבוגרים וסקסיים . בני עשרים שלושים פלוס וסדרה זאת תהיה לחלוטין בלי עקבות ובלי שום צנזורה שהיא .
פינק חושב על כך מזה שנים רבות.אחד מהנושאים שמתמשכים בואריאציות שונות ומטורפות סיפורי "זבנג " הם הנסיונות הנואשים והבלתי פוסקים של אחד מגיבורי הסדרה לקיים לבסוף יחסי מין עם חברתו סיגל , נסיונות שלעולם אינם ממומשים בהצלחה. לבסוף "ריחם " פינק על גיבורו ובסיפור שפירסם בקומיקס המחתרתי "סטיות של פינגווינים " ( את הסיפור הזה אי אפשר היה לפרסם לעולם ב"מעריב לנוער") תיאר בסיפור שהיה פורנוגרפיה קשה ממש את מעשה הסקס הראשון בין גל וסיגל שמטבע הדברים אינו יכול להסתיים בצורה נורמאלית.
.אך מטבע הדברים לא יכול היה להציג סיפור מעין זה בסיפורי "זבנג " ה"רגילים".


פינק חזר לנושא "זבנג וסקס" לאחרונה בחוברת שיצאה לרגל ההתנתקות "ההתנתקות שואו ". חוברת סטירית על ההתנתקות מעזה שבה היציג את גיבורי "זבנג " כאנשים מבוגרים העוברים בין השאר מגוון של חוויות מיניות על רקע ההתנתקות . בין השאר פינק ריחם לבסוף על גיבורו המפסידן המיני הנצחי גי'נגי' ואיפשר לו לעבור פעם ראשונה בחייו התנסות מינית אמיתית עם מתנחלת יפהפייה במהלך הפינוי.

בימים אלה ממש חוברת "ההתנתקות שואו" זכתה גם לגירסה אנגלית בשם "Tales from the raging region" – לאחר שכבר הופיעה בגירסה צרפתית. פינק מקווה שיוכל להציג את עלילותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג המבוגרים כבר בעתיד הקרוב בפרויקטים אישיים משלו. של עזה . סיפור אחר עסק בבעיותיהם המיניות של גיבורי "זבנג " גל וסיגל שחיים כעת ביחד.
פינק מקווה שיוכל להציג את עלילותיהם המיניות והאחרות של גיבורי זבנג המבוגרים כבר בעתיד הקרוב בפרויקטים אישיים משלו.ולראשונה תהיה סדרת קומיקס עם גירסאות שונות ,לילדים קטנים לבני נוער ,ולמבוגרים בגילאי 30 פלוס.

מגוון של עטיפות "מגזין זבנג"

 

 

 

אורי פינק אי מייל

urifink@netvision.net.il

אתר המגזין 

 

אורי פינק בויקיפדיה
פרטים על אורי פינק

האיש והתופעה 
זבנג סדרת הטלוויזיה

\

אורי פינק באוניברסיטת באר שבע

אורי פינק עם האמן אבי כץ

שותפי ועמיתי אמן הקומיקס הידוע אורי פינק שעימו יצרתי את דמות הגולם יקיים החל ממחר תערוכה של יצירותיו במחלקה לאמנויות של אוניברסיטת באר שבע בנגב  .

והנה הפרטים המדוייקים :

משתתפים נוספים יהיו :  
אלימה: עבודות על נייר
אריקה וייס-שוויגר: סִיבֵי החיים
יוסי למל: טרור חזותי
דניאלה מלר: סימנים

הפתיחה תתקיים ביום ב', ד' בכסלו תשס"ו, 5 בדצמבר 2005, בשעה 19:00
בגלריית הסנאט, במרכז המבקרים ע"ש ג'ורג' שרוט,
המרכז האוניברסיטאי ע"ש סמואל ומילדה איירטון

 בפתיחת התערוכה יישאו דברים:
פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא האוניברסיטה ( היום מועמד לכנסת ולממשלה )  
פרופ' קטרין קוג'מן-אפל, ראש המחלקה לאמנויות
פרופ' חיים פינקלשטיין, אוצר הגלריות
פרופ' חיים מאור, אוצר התערוכות

מעניין לראות איך אורי מוצג שם :

אורי פִינק: זבנג פלוס

אורי פינק – קורות חיים
1963 נולד בתל אביב, ישראל
1978 מפרסם חוברות קומיקס עם דמותו של "סברמן", גיבור-על ישראלי ראשון
1985-1989 לימודים במחלקה לעיצוב גרפי, "בצלאל", ירושלים
מ-1987 ועד היום מפרסם את מדור הקומיקס "זבנג!"
משנת 1990 ועד היום הוציא לאור ארבעים ספרי קומיקס, מתוכם 17 ספרי "זבנג!"
1998- 1999 "זבנג!" הופך לסדרת טלוויזיה בערוץ 2, לאורך שתי עונות
2000 2004 מפרסם את מדור הקומיקס היומי הראשון בעברית באינטרנט- "שבתאי" באתר "נענע"
מ-2004 מוציא לאור את הירחון "זבנג!", עיתון קומיקס ישראלי
2004 מפתח בשיתוף עם "אתגרים" תוכנית תל"ן ללימוד קומיקס בשם "זבנג!"
2005 מתחיל לפרסם קומיקס יומי בYnet- על ה"גולם"
משנת 1993 הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות
ובפסטיבלי קומיקס שונים בארץ ובחו"ל
חי ועובד ברמת השרון

אורי פִינק מוכר בציבור כקומיקסאי (אמן "קומיקס") ברוך-כשרונות ורב-פעלים, עם תיק עבודות מגוון ובו סדרות קומיקס המתפרסמות בעיתונות הכתובה והמקוונת, בטלוויזיה, במוצרי צריכה שונים ובירחון הקומיקס "זבנג!", אותו מוציא פינק לאור משנת 2004.

משנת 1987 החלו ילדים ובני-נוער "לגדול" על סיפוריו השנונים והמצחיקים, ועל דמויותיו המצוירות, שומרות/פורעות החוק והסדר, בסדרות "הגולם", "זבנג!", "זבנגלה", "שבתאי", "גּוּגִי", "סופר-שלומפר" ואחרים.
כמעט כל דמויותיו של פִינק – מ"מֵל-אפפוֹן" ו"אנטיוכוס" ועד "בּוּבִּיק" ו"סוּפֵּר-שלוּמפּר" – מייצגות, בסופו של דבר היבטים שונים של ה"אנדֵר-דוֹג", העושה שימוש בהומור ובהומור-עצמי, כדרכם של החלשים – ככלי נשק בכדי לשרוד בעולם של שחיתות ממוסדת, אלימות בלתי צפויה, מיניות בוטה, צרכנות חסרת רסן והשתלטות חסרת פשר של "כוחות השחור" על חייו, גופו ומוחו של "האיש הקטן".

ה"אנדר-דוג" הפִינקי מרעיש עולמות, מנפח שרירים, ממלא את השטח בצבעים עזים ובאין-ספור פרטים ו"קולות רקע". אבל, בתוך-תוכו, הוא מת מפחד ומשתין במכנסיו המצוירים. הוא רוצה לסיים את ההרפתקה בשלום בכדי לחזור בסוף העמוד המצויר אל דירתו השכורה, לזכות בחיבוק מבנותיו ומאשתו, ללטף את כלבו המסור ולצנוח מול מסך הטלוויזיה או מסך המחשב, שם ישקע בחלומות על אודות היפים והאמיצים – הללו שאינם הוא.

בעולם של קומיקס עולמי גדוש בפנטזיות וירטואליות – אשר מודפסות בגרסאות נייר או מרצדות בגרסאות קולנוע וטלוויזיה, בסגנונות המערב ("בטמן", "סופרמן" וכדומה) ובסגנונות מן המזרח ("מנגה") – מאחורי שלל גיבורי-העל של אורי פינק, מסתתר לו ג'ינג'י חמוש במשקפיים, שרוצה חיים של שקט ושלווה בעידן של פשע ורשע וגניבת תשומת לבו של האדם מן "הדברים החשובים באמת".

ב"עידן של טרור", בוחר פינק לדבר בשפה כפולה: הרחקת עדותו למחוזות הדמיון, בכדי לדבר על ה"כאן ועכשיו", או מחאה על ה"כאן ועכשיו" מאחורי מסך-מצויר המספר כי "היה היה גיבור-על ולו כוחות על-טבעיים". הוא מבין כי בעולם הממשי אין פתרונות של "זבנג וגמרנו".
התערוכות מוצגות בגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון, בניין הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן;
בגלריית הסנאט, במרכז המבקרים ע"ש ג'ורג' שרוט, המרכז האוניברסיטאי ע"ש סמואל ומילדה איירטון; בגלריות המנזה, מועדון הסגל ומרכז הלמידה, בית הסטודנט

הגלריות פתוחות לקהל
בימים א'-ה' בשעות 8:30-19:00
בימי ו' בשעות 8:30-12:30

נעילת התערוכות של וייס-שוויגר, מלר ופִינק: 31 במאי 2006

ברכותי לאורי על התערוכה שלו המוצגת  במקום כל כך מכובד  ,תערוכה מעין זאת מראה על המעמד הגדל והולך בחשיבותו שיש לקומיקס בתרבות הישראלית המודרנית .

קישורים

אורי פינק האיש והתופעה

אורי פינק וסדרת "זבנג "

אורי פינק פוגש את ליאונרד נימוי