ארכיון תג: אטלנטיס

מסתרי היבשת האבודה -סיפור קומיקס ישראלי מ"דבר לילדים " של שנות השישים.

באמצע שנות השישים פירסם השבועון "דבר לילדים " כמה כרכים שבהם פורסמו סיפורי קומיקס בצבעים מלאים.

ואחר כך זה נפסק. זה היה יקר מידי.

אבל בתקופה שזה נמשך כשלוש שנים פורסמו שם   בצבעים סיפורים יפים של "פרשי הגונגל " של "פלאש גורדון איש החלל "

וגם "מסתרי היבשת האבודה " של צייר הקומיקס  הישראלי הבולט של שנות השישים אשר דיקשטיין

לפניכם אחד מסיפורי הקומיקס הישראלים המקוריים והמעניינים  ביותר  שהופיעו בישראל של שנות השישים, ומן הבודדים שראו אור
בצבעים מלאים.
את סיפור הקומיקס הזה כתב וצייר הקומיקסאי הבולט באותן שנים, אשר דיקשטיין ("עין דור"). דיקשטיין כבר היה מוכר לקוראי "הארץ שלנו" מסיפור מדעי בדיוני אחר שלו, "חללית הזמן", שפורסם בעבר ב"יקום תרבות"."מסתרי היבשת האבודה" פורסם בשבועון "דבר לילדים", כרך ל"ה, בשנת 1965, בגליונות 34 עד 49. קומיקס זה ראה אור החל מאפריל 1965 והתפרש על פני 15 גליונות לפני חמישים שנה בדיוק. בתקופה הקצרצרה הזאת פורסמו חלקים מ"דבר לילדים" בצבעים, כולל סיפורי הקומיקס בהמשכים. מרבית הסיפורים שפורסמו בצבעים היו מסדרות זרות – "פלאש גורדון" ו"פרשי הג'ונגל", כולל הסיפור שהופיע בהמשכים לפני סיפור זה – "פרשי המדבר מסתערים".יש מקום לראות ב"מסתרי היבשת האבודה" כשיא יצירתו הקומיקסאית של דיקשטיין. כמו ב"חללית הזמן", גם כאן ניכרת השפעה ברורה מאוד של סיפורי הקומיקס מחו"ל, ובראשם סיפורי פלאש גורדון, שדיקשטיין הכירם היטב והרבה לשאול מהם אימאג'ים ודימויים ויזואליים. אבל סיפור זה שלפנינו עומד לחלוטין בפני עצמו.

למעשה, זהו עיבוד של סיפור ישן משנת 1929 מאת סיר ארתור קונן דוייל (יוצר סיפורי שרלוק הולמס) שהופיע בעברית ב-1952 בשם "באטלנטידה האגדית: הארץ שמתחת לים".

דיקשטיין העביר את עלילת הסיפור של קונין דוייל לישראל של שנות השישים. איכות הציורים גבוהה הרבה יותר מהרמה שהייתה מקובלת עד אז (ומאז) בקומיקס הישראלי. באשר לאיכות הסיפור – את זאת ישפוט הקורא.

ראו באתר "יקום תרבות ":

מסתרי היבשת האבודה " מאת אשר דיקשטיין 

איש אלף הימים :על האיש מאטלנטיס

הופיע באתר "סדרות הטלויזיה הקלאסיות "

המחר מתחת לפני הים

הים מכסה את רוב שטח פני כדור הארץ והמין האנושי אינו יכול להתקיים בלעדיו. אך למרות חשיבותוישנן באופן מפתיע רק מעט מאוד ספרי מדע בדיוני שעוסקים בחקר המסתורין שלו " עשרים  אלף מיל מתחת למים" של ז'ול ורן  על קפטין נמו והצוללת המדהימה שלו "הנאוטילוס " הוא המפורסם ביותר .

את סדרות הטלוויזיה שעוסקות בחקר הים והמסתורין שלו, ניתן לספור אותם על כף יד אחת .זאת בניגוד לסדרות שעוסקות בחקר החלל.

בינהן ניתן למנות סידרה משנות השישים שנוצרה בידי אירוין אלן ( יוצר "מנהרת הזמן ") בשם "מסע אל תחתית הים " על צוללת עתידנית בשם "נוף ים" שנלחמת באין סוף מפלצות חייזרים ופירטים תת מימיים (ושכמה סיפורי קומיקס על עלילותיה הופיעו גם בעברית בשנות השבעים בסדרת חוברות של טרזן ). סדרה זאת זכתה להצלחה גדולה.

סיפור קומיקס שמבוסס על סדרה זאת של אלן שתורגם לעברית בשנות השבעים ,תוכלו לקרוא כאן. 

אירוין אלן ניסה ליצור בשנות ה-שישים והשבעים גרסאות חדשות שלה עם פיילוטים שלא הצליחו על עיר תת מימית ועל גיבורו של ז'ול וורן קפטין נמו שקם לתחייה במאה העשרים ביחד עם הצוללת שלו הנאוטילוס כדי להיאבק במדען מגלומאן.

בנוסף לכך אפשר להזכיר סידרה מסוף שנות השישים של בובות בשם "הטריגון " של גרי אנדרסון ( יוצר "כנפי הרעם" ) שגיבורה מפקד צוללת נועז בשם טרוי טמפסט נאבק בתושבי ממלכות תת מימיות עוינות שמאיימות בלי סוף על עולם היבשה. אפשר להזכיר עוד סדרה משנות השישים על צוללן שמבצע משימות חילוץ ומחקר שונות בשם "פרימוס" שאותה יצר המפיק איואן טורס ( יוצר סדרת "פליפר " על עלילות דולפין ) וסדרה משנות ה90 שאותה הפיק סטיבן שפילברג בשם SEAQUST שוב על צוללת עתידנית בעתידהרחוק של שנת 2018.

ומלבדן הייתה גם סדרה משנת 1977 בשם "האיש מאטלנטיס". סידרה זאת הופקה בידי הרב סולו שהיה אחד האנשים האחראיים לסדרת "מסע בין כוכבים " המקורית.

בסידרה זאת שבה כיכב השחקן פיטר דאפי היה הגיבור אדם תת מימי מסתורי שמסתבר שלמרות הופעתו האנושית הרי הוא למעשה יצור תת מימי עם זימים , סנפירים ובעל עיניים ירוקות שמסוגל לחיות ללא קץ מתחת למים ולשחות יותר מהר אפילו מדולפינים ובנוסף יש לו כוח הרבה יותר מאנושי מתחת למים. אך יש לו גם חולשה : שהות ארוכה מדי ביבשה של יותר מ-12 שעות עלולה להביא למותו .

האיש המסתורי הנ"ל נמצא יום אחד בפילוט של הסדרה כמעט מת על החוף בקליפורניה. הוא מוקם לתחייה בידי מדענית יפה דוקטור אליזבט מריל ( השחקנית בלינדה מונטוגומרי ) שמבינה שאינו בן אנוש רגיל לאחר שבדיקת רנטגן מראה שיש לו סנפירים במקום רגלים . היא מצילה אותו על ידי כך היא מכניסה אותו לאקוריום. המדענים מגיעים למסקנה שהאיש הוא כנראה "האזרח האחרון של אטלנטיס " .רמז לסיפורים על היבשת האבודה אטלנטיס ששקעה בים אך יש סיפורים מודרניים שלפיהם אזרחיה ממשיכים להתקיים מתחת למים בתרבות מפותחת כשהם בעלי זימים.

המקורות

הרעיון של אדם אמפיבי שיכול באמצעות הנדסה גנטית להתקיים מתחת למים הוא ישן .ככל הנראה סופר המדע הבדיוני אלכסנדר בלייב היה הראשון שעסק בכך בספר מדע דיוני קלאסי בשם "האדם האמפיבי " ( 1928) עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת ספר שגם הוסרט בידי הסובייטים בשנות השישים.

אך ספק עם דמותו של מרק האריס התבססה דווקא על ספר זה.

מקור השראה סביר יותר הוא ספר ידוע של הסופר הבריטי ארתור קונאן דוייל יוצר שרלוק הולמסשחיבר ב-1929 ספר בשם The Maracot Deep שעוסק בגילוי של תרבות אטלנטיס הקדומה חייה וקיימת בהווה מתחת לים בספר שתורגם לעיברית בשם " באטלנטידה האגדית : <הארץ שמתחת לים> תרגם ועבד ג' בן-חנה [=דליהו אמתי]. / תל אביב : י' שמעוני, תשי"ב.

על פי סיפור זה נוצר בעברית  בשנות השישים סיפור קומיקס ישראלי של אשר דיקשטיין בשם "מיסתרי היבשת האבודה" שבו משלחת ישראלית מגלה במעמקי הים את העיר אטלנטיס חיה ופעילה ונלחמת בעיר של יצורים מרושעים.

דמותו של האיש מאטלנטיס התבססה על שני גיבורי קומיקס ידועים למדי. האחד מהם הוא ה"סאב מארינר" , גיבור הקומיקס הראשון של חברת מארוול הידועה ( בית היוצר של "ספיידר מאן" וה"אקס מאן ") שנוצר עוד בשנת 1939 שהיה בן תערובת לאב אנושי ולאם תת מימית והיה השליט של יבשת אטלנטיס התת מימית ומשם יצא פעם אחרי פעם לעולם שלנו כדי להציל אותו או כדי לאיים עליו.

גיבור נוסף מסוג זה בדיוק היה "אקווה מאן " של חברת די סי המתחרה שגם הוא היה שליט בן תערובת של אטלנטיס התת מימית שמדי פעם יוצא לעולם שמעל למים כדי להצילו והוא בעצם חיקוי של סאב מארינר הידוע יותר

מארק הריס הוא לאמיתו של דבר גירסה טלוויזיונית של שני הדמויות האלה ( שכבר הופיעו בסרטים מצויירים בטלוויזיה ) . בכל אופן הדמיון לגיבור שלהם לא הפריע לחברת "מארוול " לפרסם סדרת סיפורי קומיקס קצרת ימים גם על האיש מאטלנטיס הטלוויזיוני.

המצולות היו ביתו.

 

man from atlantis promo art

ציור "פרומו " של "האיש מאטלנטיס". 

בסדרת הטלוויזיה האיש מאטלנטיס עצמו אינו יכול לעזור לחוקרים בגילוי מוצאו שכן הוא סובל מאמנזיה מוחלטת לגבי עברו.הוא מקבל מאליזבת את השם האנושי "מרק הריס " ( שמו האמיתי נשאר בלתי ידוע ) והוא משתכנע לעבוד עבור מוסד המדעי המוסד לחקר ימי כמעין סוכן חשאי שלהם שתפקידו לפתור תעלומות מוזרות שונות הקשורות בים.,בתקווה שכך יחשוף יום אחד את האמת גם לגבי מוצאו ( תקווה שנכזבה).

משימתו הראשונה    בפרק ה"פיילוט" שעל שמו נקראה הסדרה הייתה להיאבק במדען מגלומניאק ושמן ששואף להשתלט על העולם מבסיסו התת מימי ביחד עם עוזרו הלא יוצלח. המשימה הוכתרה בהצלחה אך אותו מדען מר שוברט שמו ( שאותו גילם ויקטור בואנו ) נמלט כדי להטריד את מרק הריס פעם אחרי פעם . מרק הריס המשיך בנתיים לחפש ללא ליאות אחרי אנשים נוספים מגזעו כדי לגלות את סוד מוצאו , אם אכן הוא האזרח האחרון של אטלנטיס או יש נוספים ואם אכן יש אטלנטיס איפה שהוא.

 

death scouts

וכך בסרט השני בסדרה  DEATH SCOUTS גילה מרק גבר ואישה שגם הם יכולים היו לחיות כמוהו מתחת למים וחשב שהם מבני עמו , אך למרבית הצער השניים התגלו כחייזרים שתיכננו פלישה לכדור הארץ.

man from atlantis no 4

בסרט השלישי הוא נאבק בנבגים מוזרים מהחלל שבסיגנון סרט האימה "פלישת חוטפי הגופות " הכריחו אנשים לעשות דברים כנגד רצונם שרק מרק היה חסין כנגדם ושהוא איפשר להם לחזור לחלל .

 

.בסרט הרביעי הוא נאבק במדענית יפה ומטורפת שגם היא תיכננה לכבוש את העולם ורצתה במרק כבן זוגה.

הרמה של ארבעת הסרטים הראשונים בסדרה שהיו בעלי אורך מלא הייתה סבירה למדי, ולסדרה הזאת בהחלט היה פוטנציאל להיהפך למשהו הרבה יותר מרק סביר. אך לאחר מכן כשהפכו אלה לפרקים בני שעה הרמה התדרדרה בצורה דרסטית ועלילות הפרקים הזכירו יותר מכל סיפורי קומיקס פרימיטיביים במיוחד כשכל פרק בסדרה לווה בהזהרה חמורה לצופים הצעירים לא לנסות לחקות את פעולות השחייה התת מימיות של מרק הריס.החיפוש אחרי מוצאו של מרק הריס שאמור היה להיות הנושא המרכזי של הסדרה נעלם לגמרי בפרקים אלה.

את משימותיו השונות הוא ביצע כעת בליווי צוות צוללת של המוסד . אך לא היה לו כל צורך אמיתי בעזרתם ,מרק הריס הפך כעת למעין "גיבור על " שבכל פרק מתגלות בו יכולות חדשות ואויביו היו באופן קבוע מגוחכים יותר מאשר כל דבר אחר.

 

man fro atlants annual schubert

מר שוברט אוייבו של מרק הריס

במהלך 13 פרקים אלה האיש מאטלנטיס נאבק לא פחות מחמש פעמים שונות עם מר שוברט יריבו הקבוע שאיבד את כל יכולת האיום האמיתית שהיציג בפרק הפילוט ורק נעשה מטופש יותר ויותר מפרק לפרק .

הלה ניסה לגרום למי הים לעלות ולהציף את ערי העולם על ידי המסת הקרח הקוטבי אלא אם כן מרק יעמיד את עצמו לרשותו כדי שיוכל לחקור ו"לשכפל " אותו , בנה רובוט שתפקידו היה לאסוף חומר רדיואקטיבי מתחתית הים אלא שזה קיבל רצון משלו, גנב ממרק פסל אבן של נץ מקבר מצרי מתחתית הים אלא שהפסל קם לתחייה וגרם הפסקות חשמל בכל העולם (!). שוברט גם ניסה לסחוט כסף על ידי חבלה בתחרות מים בינלאומית אף ניסה לשים את ידיו על קריסטלים מוזרים שמתחת לשדה כוח באוקיינוס השקט.שם גילה מרק גזע אנשים תת מימיים לבני עור ולבוש חליפות לבנות שדיברו בשפה מוזרה. אבל לא ,הם לא היו בני הגזע שלו ( הסדרה יצאה כנראה מנקודת ההנחה הסבירה בהחלט  שבים הענק  כמו ביבשה יכולים להיות בני יותר מגזע אנושי אחד ).

man from atlantis t v guide

 

כאשר מרק הריס לא היה עסוק עם מזימה מגוחכת זאת או אחרת של מר שוברט,הוא נתקל ביצורים מוזרים שונים ממעמקי הים. כך הוא נאבק בכורה זהב ענק מתחתית הים ששיטות הכרייה שלו איימו על מי העולם ובמפלצת תת מימית בעלת שני ראשים ושני רגלים שהתברר שהיא מאולפת ומשמשת ככלי בידי נוכל .

הוא נתקל בגמד בעל יכולת כישוף שכשפיו גרמו לכל מי שנגע בו להפוך לילד ובבת ים "סירנה " שיכולה להשתלט על אנשים עם צלילי קולה בת ים שהיא כלי בידי פיראט מסוכן שמשתמש בה כדי לגרום למלחים להיכנס למלכודת שהכין עבורם. הוא גם נאלץ להתמודד  עם בעיה שפגעה במנהל המכון עצמו שכתוצאה מאכילה של חומר תת מימי בלתי ידוע ששינה באופן קבוע את אישיותו ואת פניו כך שכעת הייתה לו אישיות כפולה בדומה לזאת של דוקטור ג'קיל ומר הייד. מרק אף נסע בזמן לעבר פעמיים : פעם אחת הוא חזר בזמן לימי המערב הפרוע שם נפגש בתאום שלו ( שגם אותו גילם דאפי ) שדמה לו בכל פרט ,פרט לכך שהנ"ל היה אקדוחן פושע מסוכן ופרט לכך שבמקום ששם יש אמורים היו להיות לו הזימים בידיו יש לו רק צלקות , ופעם שניה הוא נסע בזמן לאיטליה של המאה ה-14 ששם נתקל ברומאו ויוליה המקוריים ושינה את ההיסטוריה כך שרומן האהבה בינם יסתיים בסוף טוב !

האיש מאטלנטיס וידידה מדענית.

בפרק האחרון שהיה אנטי קלימאקס מוחלט הוא מנע מזימה של אנשי קרנבל לגנוב חפצים מצריים עתיקים ממוזיאון. השאלה המרכזית : מי ומה היה מרק האריס אחרי הכל והאם אכן בא מאטלנטיס נשארה בגדר תעלומה מוחלטת שהסדרה מעולם לא ענתה עליה.

בסדרה סך הכל היו רק 17 פרקים והיא רצה עונה אחת בלבד ב-1977 לפני ששקעה לתמיד,ולאור הרמה העלובה של מרבית הפרקים לא היו הרבה שהזילו על כך דמעה.

פרט לכך היו גם שבעה חוברות קומיקס של סיפורים חדשים שהופיעו בהוצאת מארוול. וגם הם לא זכו להצלחה גדולה.

 

Man From Atlantis Vol 1 5

 

man from atlantis no 6

man from atlantis no 7

 

עם זאת לסדרה זאת הייתה הצלחה מדהימה אחת ,הייתה זאת סדרת הטלוויזיה המערבית הראשונה אי פעם מאיזה שהוא סוג שהוקרנה בסין העממית. רק אלוהים יודע מדוע החליטו הקומוניסטים הסינים שהאיש מאטלנטיס יהיה השגריר הראשון של הטלוויזיה המערבית אצלהם.

Kenner Man From Atlantis 12 inch doll

בובה של האיש מאטלנטיס.

הסדרה הוקרנה בשנות השבעים גם בישראל. בעברית הופיעו בהוצאת כתר שני ספרים מאת ריצ'רד וודלי "האיש מאטלנטיס " (שהופיע בעברית ב-1979 בתרגום חיה ןטנשטיין ואיטה פרינץ ) שכלל עיבודים של שני הפרקים הראשונים ו"האיש מאטלנטיס במשימת הצלה " ( שהופיע בעברית ב-1981 עם אותן מתרגמות ) " שכלל עיבודים של שני הסרטים שבאו אחריהם ..כתר שראתה כי טוב פירסמה את שני הספרים וארבעת הסיפורים כולם ( שהם המיטב של הסדרה כולה ) בספר אחד בכריכה קשה בשם הכולל "האיש מאטלנטיס ".

בכל אופן לאחר ביטול הסדרה פטריק דאפי לא נשאר מחוסר עבודה לזמן רב. בתוך שבוע מהודעת הביטול של "האיש מאטלנטיס " הוא קיבל עבודה בסדרה אחרת בשם "דאלאס ". בסדרה זאת על עלילות משפחת מיליונרים טקסנית הוא גילם את האח הצעיר והטוב בובי הנאבק ללא הרף באחיו המרושע ג'י אר. סדרה זאת זכתה להצלחה עצומה בכל העולם וגם בישראל ורצה כ-14 שנה ( אך לא ידוע לי אם גם היא הוקרנה בסין הקומוניסטית ).

ב"דאלאס " היו כמה וכמה התיחסויות הומוריסטיות לאיש מאטלנטיס. כך כאשר הדמות של קליף בארנס יצאה לחפש נפט בים והוא טען שיש לו את היכולת ל"הריח" נפט בים, אחותו פאמלה ,העירה בליגלוג שהוא משווה את עצמו ל"איש מאטלנטיס" ביכולות אלה שלו . כמו כן בנו של פטריק דאפי הופיע גם הוא בסדרה בתור דמות שנקראה "מארק האריס" בקריצת עין ברורה למבינים שבין הצופים.

man from atlantis pixzzel

 

בשלב מסוים לדאפי שהרגיש שתפקידו הוא חסר אתגרים נמאס והחליט לעזוב והמפיקים "הרגו" את דמותו בתאונה ועונה שלמה עסקה בחיי המשפחה לאחר מותו. אך בלחץ הקהל והמספר היורד של הצופים הוחלט להחזירו לעונה הבאה וזאת עשו עם טריק שאפילו מפיקי "האיש מאטלנטיס " לא היו מעיזים לנקוט בו גם בפרקים המגוחכים ביותר שלהם. הוא הופיע מחדש כאילו לא קרה כלום והוסבר שכל העונה הקודמת הייתה רק חלום של אישתו פאמלה !

דאפי נשאר הפעם עד סיומה של הסדרה וגם הופיע בשני סרטי המשך שנעשו לה מאז.

לאחר סיום "דאלאס " לקח לדאפי הפעם שבועיים כדי למצוא עבודה בסדרה חדשה. הפעם עם שחקנית ידועה אחרת בשם סוזן סומרס ( שהתפרסמה בסדרה "שלושה בדירה אחת ") בסדרה שנקראה "אבא חורג אימא חורגת " על עלילות זוג הורים שלכל אחד מהם אלו נישואין שניים וכל אחד מהם מביא למשפחה את ילדיו בדומה ל"חבורת בריידי "הקלאסית משנות השבעים . גם סדרה זאת הצליחה מאוד ורצה לא פחות מ-7 שנים.

Man from Atlantis

אבל דאפי לא שכח את הדמות הראשונה שפירסמה אותו. הוא הודיע שהוא כותב  טרילוגיה של ספרים על האיש מאטלנטיס שתתאר את חייו לפני במשך ואחרי עלילות הסדרה תפתור לראשונה את כל תעלומת מוצאו,ותחשוף מה עלה בגורלו.

דאפי מרגיש ובצדק שמעולם לא נעשה צדק עם הדמות של "האיש מאטלנטיס " והפוטנציאל שלו לא מומש..הרומן שכתב בנושא פורסם  לבסוף ב-2016. 

כך שיתכן שהקריירה של האיש מאטלנטיס עוד לא היגיעה לסיומה.

הרעיון של בני אדם מסוגלים לחיות מתחת למים ממשיך להקסים אותנו ולאחרונה הופיעה יצירה עברית מקורית בנושא ספר מדע בדיוני לנוער של הסופרת המוכשרת יעל פורמן "ילדי בית הזכוכית " והוא עוסק בנושא מערכת היחסים בין בני אדם רגילים ואנשים ש"הונדסו " לחיות מתחת למים. וזהו נושא שלדעתי יש לו פוטנציאל עצום גם בעתיד .

ראו גם

 

האיש מאטלנטיס -הפרומו

האיש מאטלנטיס :הפתיחה הקבועה

האיש מאטלנטיס בויקיפדיה

עובדות על האיש מאטלנטיס

האיש מאטלנטיס הקומיקס

ראיון עם פטריק דאפי

ראיון מקיף עם דאפי

סדרות טלוויזיה תת מימיות

מסתרי היבשת האבודה -החלק השני

מחר ה-28.3 אני אופיע בתוכנית של ענת דולב ברשת ב' בשעה 3 .

הנושא :

אטלנטיס היבשת האבודה.

אל תחמיצו

הרצל ואטלנטיס

הופיע בשם "עיני תחזה את ארץ העתיד היפה העליזה " מוסף הספרות של הארץ  8.5.2009

לרגל ה-4 במאי  יום הרצל היום היחיד בשנה בלוח השנה הישראלי  המוקדש לסופר מדע בדיוני:להלן כתבה על הסיפור  שהפך גם למחזה הטוב והמפורסם ביותר של הרצל ,"סולון בלידיה " סיפור מדעי בדיוני על המצאה שמשנה את חייה של אומה ועל השלכותיה החברתיות המזעזעות. סיפור שהוא היום רלבנטי יותר אף מהזמן שבו נכתב.

סולון בלודיה -המהדורה הגרמנית המקורית.

סולון : מה אספר לך ילדתי החביבה ? איך הגעתי מצרימה ? במצרים שהיתי בפעם הראשונה זמן ארוך יותר. זו היא ארץ לוטה אגדות . …שוחחתי על כך לעיתים תכופות עם ידידי המצרים  מיודעי היו פסנופיס איש הליופוליס וסונכיס מצוען מצרים –כוהנים הם השנים . לאנשים חכמים ונבונים אלה עלי להודות על ראשית ידיעותיי בדבר אטלנטיס.
אומפלה: אטלנטיס?
סולון : כן זה היה אי . הוא הבהיק בזיוו בימי קדם הנפלאים מעבר לעמודי הרקולס אבל נמחה –נמחה מעל פני הים ושקע תהומה ! יען כי כה נהדר היה …
אומפלה ( מהרהרת ) יען כי כה נהדר היה?
סולון : אנשי אטלנטיס היו גאים ומאושרים בתרבות והשכלה מופלגים היו מכל שאר בני האדם בעולם –וביום  אחד שקע האי –כאושר ימים נפלאים כחלום…
תיאודור הרצל . סולון בלידיה , בתוך כתבי הרצל כרך ו תרגם בן ציון ידידיה , ע' 246) .

הרצל כסופר מדע בדיוני

צייר אבי כץ.

לפני שהפך למנהיג ציוני היה תיאודור הרצל ידוע בעיקר כסופר וכעיתונאי. ובקריירה שלו כסופר כמה מסיפוריו ומאמריו עסקו בספקולציות של מה שאנו מכנים כיום " מדע בדיוני" ו"עתידנות ". כך למשל אחד מסיפוריו הראשונים "רואה המחשבות " היה סיפור בגוף ראשון על טלפט שיכול לקרוא את מחשבותיהם של האנשים שסביבו ולשלוט עליהם והוא מזכיר במקצת ספר בשם "למות מבפנים " שאותו חיבר סופר המדע הבדיוני רוברט סילברברג שנים רבות לאחר מכן.
להרצל יצא בידי מבקריו שם של מעריץ עיוור של הישגי הטכנולוגיה , ובכך כאיש הטיפוסי מאוד לתקופתו , אך אין דבר הרחוק יותר מן האמת. הוא היה מודע היטב לחסרונות של הטכנולוגיה.
ב-1896 חיבר הרצל סיפור בשם "ספינת האויר  המונחית " על אדם שממציא כלי תעופה , אחד מחלומותיה הגדולים של התקופה אך הורס אותה בגלל הבנתו שהמצאה זו עלולה לשמש בעתיד ככלי הרס במלחמות, תפיסה שהייתה בהחלט חדשה בתקופתו של הרצל שבה הכל דיברו בעיקר על כלי התעופה כמכשיר לימי שלום.

איור ל"ספינת האוויר המונחית "מתוך הספר "בתקוע השופר".

גישה ספקטית זאת לגבי השגי הטכנולוגיה ניכרת בראש ובראשונה בסיפורו הקצר הטוב והידוע ביותר של הרצל כיום הוא הסיפור "סולון בלידיה" ( 1900) שהיה ככל הנראה הסיפור החביב עליו ביותר שכן היה הסיפור הקצר היחיד שלו שהפך אותו למחזה . זהו ככל הנראה המחזה היחיד שלו שניתן לקריאה גם היום.

המחזה האחר של הרצל שתורגם "הגטו החדש " .הופיע בהוצאת "ירון גולן".

כל שאר מחזותיו של הרצל קומדיות ודרמות הן יצירות של זמנם שאין בהם עיניין לאף אחד חוץ מוינאי של סוף המאה -19 .
לא במקרה "סולון בלידיה " הוא גם המחזה היחיד של הרצל שהוצג בארץ בידי תיאטרון "אוהל " ( המחזה הציוני שלו "הגטו החדש " שהוא המחזה הנוסף של הרצל שתורגם לעומת זאת לא זכה לכך מעולם). ובמשך שנים רבות היה הסיפור חומר קריאה במקראות בתי הספר בישראל.
זהו גם הסיפור היחידי הידוע לי שפיתח את הסיפור המקורי של יצירת הסיפור המקורי על  היבשת האבודה אטלנטיס , על ידי המדינאי סולון,כפי שסיפר אותו הפילוסוף אפלטון,ובסיפור על אטלנטיס  מהעבר הרחוק יש רמזום עכשוויים לימיו של הרצל וגם לעתיד.

ימי האטלנטיס חוזרים

Solon before Croesus, Croeseus painting by Gerard van Honthorst. 1624

בסיפור ובמחזה "סולון בלידיה " השתמש הרצל באחת הטכניקות החביבות ביותר על סופרי המדע הבדיוני כיום , תיאור של ההשפעות של שינוי טכנולוגי יחיד על חברה שלמה. אלא שבמקום לתאר בסיפורו חברה עתידנית , בחר הרצל באופן יוצא דופן לתאר השפעות כאלה על חברה בעבר הרחוק.

סולון מחוקק יווני מאתונה במאה השישית לפני הספירה שביקר במצרים שם שמע על אטלנטיס ובלידיה.

 

בסיפורו הוא מתאר כיצד המחוקק האתונאי הידוע מהמאה השישית לפני הספירה סולון מגיע לממלכת לידיה שבאסיה הקטנה בראשות המלך קרויסוס העומדת לפני מהפכה עצומה: ממציא מגלה דרך ליצור קמח ללא תבואה, כלומר אפשרות יצור כמויות אינסופיות של מזון ללא צורך בעמל אנושי .
למרות אזהרותיו של סולון מרחיק הראות מחליט מלך לידיה לנסות את ההמצאה אשר אכן מגשימה את כל טענות הממציא –היא מספקת אין סוף מזון לכל האנשים מבלי שישקיעו מאמץ.

אך כמובן בכך העניין אינו מסתיים.

הרצל מתאר בפירוט בסיפור וביתר פירוט במחזה את השינויים שחלים בחברה הלידיאנית כתוצאה מההמצאה החדשה. ושינויים אינם לטובה.

הלידיאנים שאינם נאלצים לעבוד למחייתם נהפכים לעצלנים רודפי תענוגות ולבסוף למרדנים שואפי מלחמות. הממציא מסרב לשמור על סוד המצאתו ומודיע על כוונתו להפיצה בכל העולם ובכך לשחרר את כל בני האדם מהצורך לעמול למחייתם . סולון שרואה במצב שנוצר איום על המשך ההתפתחות של המין האנושי מרעיל אותו על מנת להחזיר את המצב לקדמותו.

סולון :….הוי לשנות את בני האדם אתה חפץ –להיטיבם לתקנם ? שימה זאת אל ליבך : כעבור אלף שנים יהיו בני האדם מה שהם כיום. יתכן כי יחבשו בגדים אחרים וינעלו נעלים אחרות –אבל תחת מלבושיהם החדשים נשארים הם מה שהיו . הוי הוזה הזיות חביב שכמוך ! מוטב כי תבקש לך אושר לבדך , קנה לך אהבת עלמה אצילת –רוח ושכח את בני האדם ,ואז יהיה לך אי אטלנטיס משלך אשר לא ישקע כל ימי חייך. ….
אויקוסמוס : לא סולון …צופה אני בחזון רוחי לאחרית ימים יפים יותר ,מאש אתה סולון חולמם לקול המית מיטרי נבלך . הבה נצא לקראת ימים יפים אלה ! ( רואה בחזון ) עיני תחזה את ארץ העתיד ,היפה העליזה ערים פורחות ומזהירות ,גנים ופרדסים בהם האהבה תיתן ריח ניחוח …מפעלים מפוארים עולים ומשגשגים ,החיים מפתחים את תמציתם בשיא האמנות הנה הם חוזרים אלינו שנית ימי אטלנטיס . ( עומד בזרועות נשואות ופניו מוסבים למחצה , צופה למרחקים )
( תיאודור הרצל סולון בלידיה ע' 247-248 )

 

"סולון בלידיה " בתיאטרון "אוהל "

את המחזה הדמיוני הזה חיבר הרצל על רקע ההווי היווני האגדתי של המאה השישית לפני הספירה ובחר בתור גיבורים דמויות היסטוריות אשר הפכו כמעט לאגדתיות: קרויסוס מלך לודיה העשיר, סולון איש אתונה, המחוקק והוגה-דעות, איסופוס, ממשל-המשלים המפורסם. אליהם הוסיף המחבר דמות בדויה, אבקוסמוס, ממציא הקמח המלאכותי, אשר נשא את עיניו לאומפלה, בתו של המלך קרויסוס. גם בסיטואציה רומנטית זו יש יסוד אגדתי מובהק. על אף הדמויות ההיסטוריות, המופיעות במחזה, הרי הוא, למעשה, משל-אגדה, ואפשר לזהות בו    בכמה מהדמויות  פורטריט עצמי  תיאודור הרצל המדינאי-המנהיג.

בסיפור זה יש הזהרה ברורה מפני ההשלכות של טכנולוגיה בלתי מבוקרת על החברה האנושית , גם אם היא נוצרת מהמניעים הנעלים ביותר,
בסיפור זה השתמש הרצל באחת הטכניקות החביבות ביותר על סופרי המדע הבדיוני כיום , תיאור של ההשפעות של שינוי טכנולוגי יחיד על חברה שלמה. אלא שבמקום לתאר בסיפורו חברה עתידנית , בחר הרצל באופן יוצא דופן לתאר השפעות כאלה על חברה בעבר הרחוק.

ההבדל בין הרצל וסופרי מדע בדיוני של היום הוא שהם לא היו נסוגים ברגע האחרון ומבטלים את ההשפעה של ההמצאה על ידי חיסול הממציא שהרי הם יודעים כל ידע שיש היום בידי אדם אחד רוב הסיכויים שיגיע גם לאנשים אחרים.
אלא הם היו ממשיכים ומתארים את השינויים הדרסטיים שחלים בחברה עד שאין היא דומה למה שהייתה לפני הופעת ההמצאה וזאת הרצל העדיף לעשות רק בצורה מוגבלת ביותר
.אם אכן היה ממשיך בכוון זה בסיפור כי אז היה נכנס לז'אנר אחר ושונה של המדע הבדיוני ז'אנר "ההיסטוריה החלופית " שמתאר מה היה קורא אילו אירועים ותקופות היסטוריות שונות היו מתפתחות בצורה שונה.

.בואה החלום הגדולקרסוס וסולון  האם הסיפור של הרצל עדיין רלבנטי ?
ניתן לומר כי "סולון בלודיה" של הרצל הולך ומתגשם בימינו, אך לא בלידיה הקטנה אלא בכפר הגלובאלי של החברה הפוסט-תעשייתית. ודומה שהיום הוא רלבנטי יותר מאי פעם , גם עם כל התחזיות של המדען אריק דרקסלר ועמיתיו על "הנאנו טכנולוגיה" הטכנולוגיה שתיתן שפע אינסופי של מוצרים למין האנושי וזמן פנוי בלתי מוגבל.וגם עם כל החששות של חוקרים שונים מ"העלמות העבודה " עבור מספר עצום של עובדים שישארו חסרי תעסוקה.
הממציא בסיפור של הרצל הוא מעין "דרקסלר קדום " ודומה שכל ההזהרות של סולון בסיפור תקפות באותה המידה לגבי הנאנו טכנולוגיה.. הרצל רואה בעבודה את הכוח המניע בחיי-האדם, המעורר אותו ליצירה, למחשבה ולעליה מתמדת.
בסיפור זה יש הזהרה ברורה מפני ההשלכות של טכנולוגיה בלתי מבוקרת על החברה האנושית , גם אם היא נוצרת מהמניעים הנעלים ביותר של יצירת אוטופיה שבסיפור זה הרצל מתגלה כספקני למדי לגבי סיכוייה , ודומה שהיום הוא רלבנטי יותר מאי פעם .יש בסיפור זה מקבילה ברורה לגירסאות המודרניות של סיפור אטלנטיס הממלכה שהושמדה ביגלל הניצול הלא מוסרי של המדע והטכנולוגיה שלה. ודומה שיש בו גם כמה מחשבות לא נעימות על דרכו שלו בתנועה הציונית שמטרתה הייתה ליצור אוטופיה מעין "אטלנטיס חדשה " בארץ פלסטינה.סולון : ובכן אויקוסמוס העודך מאמין כי אפשר להביא אושר לבני האדם ..השומע אתה את כל הרעש והמהומה שם למטה ? כל זה חוללה מתנת האלים שלך …
אויקוסמוס …יכול אני רק להאמין כי לנסותני אתה אומר סולון! ..

.אכן רוגנים הם ומשתוללים הם מחוסר דעת .אנוכי אפקח את עיניהם לראות נכוחה.
סולון ( רכות ) הכן ניחשת ומצאת אוקוסמוס.

 זה היה רק נסיון אוקוסמוס אהבתיך כאשר הנך . הוי בעל חלומות יקר ממאושרי העם! ראוי אתה גם לחלום שלך …מעולם לא היית מאושר יותר אוקוסמוס ואם גם תאריך ימים לזקנה ושיבה לא תהיה מאושר יותר ( נוטל את הגביע ) .אויקוסמוס! שתה את גביע היין הזה המוגש לך על ידי קריסוס שתה לשלומה של האנושות והגית באהובתך אומפלה! …
אויקוסמוס ( מתנודד מעט) כי כן ! כה טוב ונעים לי …הולך ורב האור בספירות העליונות… שומע אני את חרוזיך סולון איך היה הדבר. חפצתי לשמוע אותם שנית ..( שר) ".הנה הם חוזרים שנית ימי האטלנטיס" ( נשען בבת צחוק על המסעד) .
סולון ( בהסתכלו בפני הגוסס ): העתים חלפו –ימי עתיד יפים מאלה תבשר החביב ותיעלם בחן הזיות …בואה החלום הגדול !.
אויקוסמוס ( נרדם מתוך חיוך של אושר על שפתיו )
אסופוס ( מתקרב חרש לשמע השיר אל משכב אויקוסמוס מעמץ את עיני המת ובוכה
) .
( תיאודור הרצל . סולון בלידיה , בתוך כתבי הרצל כרך ו תרגם בן ציון ידידיה , ע' 262) .

ביבליוגרפיה
"סולון בלידיה"  המחזה והסיפור תורגמו לעברית כמה פעמים

1. "בזיעת אפיך תאכל לחם " מערכון בשתי תמונות לפי סיפורו של הרצל עבוד דרמטי נ.ב( בנרי ) בתוך הרצל ביאליק –ילקוט מערכונים " (תל אביב המרכז לתרבות של הסתדרותה עובדים ) תש"ו ע' 24-32 .
1. סולון בלוד :מחזה בשלוש מערכות : תירגם אהרון ורדי , הוצאת העולם ,1947.
2. סולון בלודיה :חזיון בשלוש מערכות .תרגם בן ציון ידידיה ,הוצאת מ.ניומן ,1949.הוצג בתרגום זה על ידי תיאטרון "אוהל ".
3. היכל בורבון :תמונות, הווי מן הפארלאמנט הצרפתי הכרך 6 של כתבי הרצל ,הוצאת מ.ניומן , 1961.
4. סולון בלודיה : מעובד על-פי ספורו של תיאודור הרצל בידי מיכל כ"ץ . פרוייקט נט"ע , תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשל"ג. נוספו חוברת לתלמיד וגם חוברת למורה

ראו גם :

מאמר על "סולון בלידיה "

דויק, דניאלה .   סולון היהודי :   הרצל ורעיונותיו המדיניים בראי יצירתו הספרותית..  בתוך : ישראל בארצו, קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן. עורכים: יוסף גייגר, חנה מ. כותן, גיא ד. שטיבל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה; החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשע 2010  (תשע) 277-293

אתרים רלבנטיים הם :
חוזה מדינת היהודים

סולון בלודיה בויקיפדיה

 

סולון נותן את כוס המוות.תמונה מאת הכטקופף מ"מיקראות ישראל ".