ארכיון תג: אילנה גומל

לנין שלי

Image result for ‫לנין שלי אלי אשד‬‎

(הופיע בגירסה שונה ב"מקור ראשון, )

רק שלושה אנשים שינו את העולם בחמש שנים של פעילות: אלכסנדר הגדול, ישו הנוצרי, וולדימיר איליץ' לנין .
היום לפני תשעים שנה ב25 באוקטובר 1917  פרצה מהפכת אוקטובר, מהפכה ששינתה את המאה העשרים ואת העולם , מהפכה שאותה ניהל  ולאדימיר איליץ' אוליאנוב. לנין .
להלן כתבה לכבודו:

 

Related image

לזמן אין שליטה על לנין.  לנין ישרוד לנצח  כחיים עצמם!

( סיסמה סובייטית )

Image result for ‫לנין שלי אלי אשד‬‎

לנין גם היום
החי בין החיים הוא
תורתו –
כוח ומשמעת …
לנין חזה את העתיד במסתרי הזמן והמרחב !…
קולו של לנין
בעוז
כוחו הוא :
פרולטריון
הכון
לקרב האחרון !
עבדים
זקפו
גבות וברכים !
צבא הפרולטרים
עמוד
איתן !
תחי המהפכה !
שגבי ותחתורי עוד!
זוהי
מלחמה
ענקית ויחידה
מכל
שידעה ההסטוריה .

מתוך "ולדימיר איליץ' לנין " פואמה מאת ולדימיר מיקובסקי. הופיע ב"מבחר שירים " תרגם אלכסנדר פן ( הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1950).
( הפואמה תורגמה לרוב השפות הקיימות )

Image result for ‫לנין שלי אלי אשד‬‎

רק שלושה אנשים בתולדות האנושות  שינו את העולם  מהקצה אל הקצה בפחות מעשר שנים  של פעילות: אלכסנדר הגדול, ישו הנוצרי, וולדימיר איליץ'  אוליאנוב לנין .
השבוע לפני תשעים שנה פרצה מהפכת אוקטובר, מהפכה ששינתה את המאה העשרים ואת העולם , מהפכה שאותה ניהל קרוב משפחתי ולאדימיר איליץ' אוליאנוב . לנין .
לנין הפך ברוסיה הסובייטית למעין יצור-על, חציו אדם ומחציתו אל שגופתו החנוטה משומרת היטב במאוזלאום  כמו של פרעה אלוהי מימי קדם. מקום מנוחתו לעין-כל נתפשה בזמן קיומה של ברית המועצות כמוקד לביטויי הערצה משל היה החנוט קדוש מימי הביניים. ישנם רמזים ברורים שגופתו של לנין נחנטה בידי המדענים הסובייטים בשנות העשרים, בדרך שתאפשר בעתיד הקומוניסטי המפואר לחזור ולהחיותו מחדש באמצעי טכנולוגיה עתידניים.
השאלה הבאה נשאלת בלי נימה של אירוניה: אולי כל זה נעשה מתוך אותה מגמת שימור עתיקה שניתן יהיה לחזור ולזכות בפירות יכולותיו האינטלקטואליות והמיוחדות של החנוט גם במדינה הקומוניסטית העתידנית שהם, המדענים, האמינו כי תמשיך להתקיים גם בעתיד הרחוק ביותר.

בכל מקרה זו עובדה בלתי ניתנת לערעור שלנין הוא אחד מן האנשים המועטים של המאה העשרים שמן הסתם חיי כולנו היו שונים באופן מכריע אם לא היה מגיע למה שהגיע. אילולא עמד לנין בראש הקבוצה הקונספירטיבית הזעירה של מפלגת הבולשביקים שהפילה את המשטר הדמוקרטי של קרנסקי ( ולא את המשטר הרודני של הצאר!), שלנין עצמו הגדיר אותו כ"המשטר החופשי ביותר בעולם" ( ואולי משום-כך לא מצא חן בעיניו כלל ועיקר).

"לניניאדה"

Image result for ‫לנין שלי אלי אשד‬‎

על לנין נכתבו כבר מספר גדול של ספרים וביוגרפיות ברוסיה ומחוצה לה. רק על תקופת גלותו בסיביר, אחת האפורות והפחות מעניינות בחייו, נכתבו יותר מ-500- ספרים ברוסיה בלבד(!)

ב-1970 כאשר חל יובל המאה להולדתו הקציבו שליטי הקרמלין תקציב ענק לחגיגות "שתי שנות יובל", והרדיו והטלוויזיה של ברית המועצות נגדשו במופעים על לנין במה שכונה  על-דרך הצחוק, "הלניניאדה". הוא הוצג כאדם מושלם אשר לא שגה מעולם; גדול המנהיגים בכל הדורות, אלוהי האומה ואיקונין האנושות.

ובימים אלו יצא לאור ב"ספרית מעריב" ספרו של רוברט סרויס  "לנין " . רוברט סרוויס הוא פרופסור להיסטוריה רוסית באוקספורד ומחברם של מספר ספרים על רוסיה, שהיה ההיסטוריון הראשון שעלה בידו להגיע לתיקי לנין בארכיונים החסויים במוסקבה. תרגם אריה חשביה). לפנינו ביוגרפיה חדשה ומקיפה של נביא המהפכה ברוסיה ומייסד ברית המועצות, אחד האנשים שהשפיעו ביותר על ההיסטוריה של המאה העשרים, ואף הרבה יותר מכך.

Related image

כמובן שבבוא יום אחר נחשפים מסמכים המטילים אורות וצללים. אין ספק כי אחד הנהנים מחשיפת אוצרות המסמכים האלה הוא פרופ' רוברט סרוויס. פתיחת הארכיונים ברוסיה לאחר נפילת הקומוניזם היו מבחינתו קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור בדמותו של לנין. כך יכול היה להשיג מידע חדש ומפתיע על לנין וחייו הפרטיים שלא היה זמין לביוגרפים קודמים.

מטרידה האפשרות שמה מדובר בחלון-זמן קצר וזמני בלבד. לא מן הנמנע  שהגישה למסמכים בה זכה סרוויס היא זמנית בלבד והארכיונים יסגרו שוב עם התעצמות המגמות האוטוריטאריות של משטר פוטין הרואה עצמו כממשיך ישיר של המעצמה הסובייטית.

כך או כך בספר זה חושף סרוויס תמונה חדשה לקורא המערבי של ראשית המאה ה-21 המבקש לחזור ולתהות על טיבו של לנין. מטבע הדברים, כפי שניתן לצפות מהיסטוריון מערבי מהעידן שלאחר סטלין ונפילת ברית המועצות, הביוגרפיה אינה סימפטית במיוחד מבחינתו של לנין. הוא אינו מוצג בספרון של סרוויס כנביא רואה-כל כפי שהוצג למשל בעיתונות של מפ"ם באמצע המאה. לנין מוצג שם בין היתר כמי ש"בגד באישתו, ניצל את אימו ואת אחיותיו, התבכיין על בריאותו הלקויה, וכלל לא העריך את העם הרוסי ובז לרוב רובם של חברי מפלגת הבולשביקים. מחד הוא הפיק ענין שכמעט גובל בהתענגות מעצם הטרור, ומאידך לא הציג רעיון סביר כיצד תוכל ברית המועצות לוותר עליו אי פעם".

Related image

הוא גם אינו מוצג כמי שכל רעיונותיו הטהורים עוותו בידי יורשו הרצחני סטלין, כפי שהיה מקובל לראותו עד כה בספרים מערביים שונים אפולוגטיים וגם אוביקטיביים יותר. נהפוך הוא, סטלין מוצג כיורשו הישיר וההגיוני של לנין שרק הוציא לפועל את שיטות הטרור שלנין יזם, תיכנן ויישם לראשונה. סטלין חידש רק בקנה מידה גדול את גל ההריגות המפלצתיות שבוצעו. אולם כל השיטה הרצחנית, אותה הערצת הטרור נמצאה כבר שם בתורתו של לנין שנים לפני שסטלין הגיע לשלטון. בסופו של חשבון סטלין היה בדיוק מה שטען תמיד שהוא: תלמידו הנאמן של לנין.

לנין היהודי

Image result for ‫לנין‬‎

בין שאר התגליות המדהימות על לנין שנחשפו בין מסמכי הארכיונים ברוסיה שנפתחו רק לאחרונה לחוקרים, חושף הספר מעבר לכל ספק את עובדת היותו של לנין ממוצא יהודי מצד אימו, עובדה שהייתה שנויה במחלוקת עד היום.
השלטון הסובייטי ניסה במאמצים רבים לאורך השנים להוכיח את טהרת מוצאו הרוסי של מחולל המהפכה. אבל מאמץ זה היה כרוך בקשיים מרובים שכן מצויות עדויות על כך שבעורקיו זורם דם טאטרי, קלמיקי גרמני ושוודי, וכדברי אחד הביוגרפים: "אף לא טיפת דם רוסי אחת ".

אם נפתח ביוגרפיות ישנות של לנין אפשר למצוא בהן דיון על מוצאו מתוך כוונה להצביע על-כך שהיה ממוצא פרוטסטנטי גרמני או שוודי. אבל הארכיונים שנפתחו מאשרים את מה שהיה בגדר שמועה שעצם קיומה נאסר באופן רשמי בידי המפלגה הקומוניסטית והגורסת כי לנין היה מצד אימו ממוצא יהודי.
לנין היה צאצא של משפחת בלנק היהודית שאחת משלוחותיה הגיעה באמצע המאה ה-188 מאיזור העיר סיגט בחבל טרנסילבניה שבאימפריה האוסטרית דאז, לעיר סטראוקונסטנטינוב שבפלך וולין (אוקראינה של היום ואיזור ספר במערב האימפריה הרוסית דאז), בחיפוש אחרי חיים טובים יותר. אבי סבו היה יהודי בשם מושקו בלנק, יהודי שהתנצר ונודע בגישתו התוקפנית כלפי בני עמו תוך שהוא בא לממשלה בהצעות לנקוט נגדם בצעדים שיצרו את צעדיהם. בנו של אותו מושקו אלכסנדר בלנק ( במקור שרול או ישראל) היה אבי אימו של לנין, מריה אלכסנדרובנה בלנק.

האם לנין ידע פרט זה ? ידוע שהוא דווקא העריך מאוד יהודים מצד אחד וכלל לא העריך כלל את הרוסים מצד שני. אך ספק אם ראה עצמו כיהודי, אם כי בוודאי היה מודע לעניין מוצאו מחקירת עברה של המשפחה אותה ביצעה אחותו. האחות היא שביקשה מסטלין לשחרר את העובדות בעניין זה על מנת להילחם באנטישמיות. אך סטלין (אולי בצדק מבחינתו) – סירב; לא היה לו שום עניין ואינטרס להצדיק את טענות האנטישמים שמנהיגי הבולשביקים הם כולם ממוצא יהודי.

על פי שמועות שפורסמו במערב לאחר נפילת חרושצ'וב ב-1964 גילתה הסופרת והעיתונאית מאריאטה שאגיניאן חוקרת משפחת לנין, מסמכים שהצביעו על-כך שאלכסנדר בלנק סבו של לנין, לשעבר סנדר בלנק, היה יהודי שהתנצר, וכי אימו של לנין נולדה יהודייה וקיבלה את הדת הפרבוסלאבית רק בגיל מבוגר; למעשה זמן קצר יחסית לפני שנישאה למורה איליה ניקולאיביץ אוליאנוב בשנת 1863.

שאגיניאן כתבה רומן שהתבסס על גילויים אלה ושלחה אותו לבדיקת הצנזורה. הצנזור שבדק את הרומן-מחקר החליט שההחלטה בעניין זה היא מחוץ לסמכותו ושלח אותו לממונים עליו. אלה החליטו כמותו ומיהרו להעביר את הרומאן הספרותי "המסוכן" לדרגים גבוהים יותר, משל היה תפוח אדמה לוהט שיש להיפטר ממנו מיד.
לבסוף הרומאן הגנאולוגי הצנוע על בני משפחתו של לנין הגיע אל חברי הפוליטביורו של חרושצ'וב להכרעה האם מותר לפרסמו. הפוליטביורו התייחס לרומאן ולמסמכים שעליו התבסס כאל סודות מדינה. נראה שחברי הפוליטביורו חששו מרגישותם של המוני רוסים שיגלו לפתע שמחולל המהפכה הנערץ מוכתם גם הוא בדם יהודי זר וכי יש טעם בטענות שגאוניותו מוצאה ב"ראש היהודי ". הפוליטביורו אסר את פירסומם  בנימוק (הנכון ככל הנראה) שלנין עצמו מעולם לא הזכיר את מוצאו היהודי.הם החליטו לסלק את העורך של הספר על שלא מנע את הכנסת הקטעים ה"עוינים שבו " לפטר את ראש ההוצאה לאור שקיבלה את כתב היד , לבטל את חברותה של המחברת במפלגה הקומוניסטית ודרשו שמכאן ואילך כל יצירה ספרותית על חיי לנין תישלח לבדיקה קפדנית של הפוליטביורו .
חברי הפוליטביורו לא הסתפקו בכך ושלחו הערה נוקבת לאנשי הארכיון הממלכתי בלנינגרד שם נחשפו המסמכים על "אי הסדר" השורר שם ואיפשר את גילוי המסמכים המסוכנים. הארכיונאים הצטדקו שאיש מהם לא העלה על דעתו כי במסמכים מלפני 150 שנה חבויים סודות מדינה מסוכנים.
מעניין שעל סמך גרסה גרמנית של הרומאן שפורסמה בשנים האחרונות נטען שלנין דווקא היה ממוצא גרמני פרוטסטנטי. אולם גירסה זו סותרת את כל הטענות שהועלו עד כה לגבי מחקריה של שאיגיאן.

בכל אופן רומן זה לא מוזכר בספרו של סרוויס .

נראה כי נכון לומר שלנין היה מודע בדרך זאת או אחרת לשורשיו היהודיים, אך ספק רב אם ייחס להם חשיבות כלשהי.

האנטי אובלומוב

 Related image

לנין
אין המדינאי כמצביא
המוליך את גדודיו אל האופק .
ומשאיר אחריו עיים עשנים ושממה .
לנין-רופא,
שבדק בקפידה את דופק
עמו,והקשיב
כפייטן ,לכל נשימה .
(איליה סלווינסקי ( 1899-1968)
1966. תירגם אנטון פפרני ,גיליון "עמדה " מספר 11, חורף 2003

סרויס פורש לפנינו סקירה מקיפה ומרתקת על חייו של לניו מהולדתו ועד מותו. לנין נולד וחי בילדותו בעיירה צאריצין ששם היה מנהל בית הספר אדם בשם קרנסקי שבמקרה היה אביו של האיש אותו הפיל לנין במהפכת 1917
(ושאותו הכיר לנין היטב מילדותו).

אכן עולם קטן.

אותה צאריצין הייתה לגמרי במקרה גם עירו של הסופר הרוסי המפורסם גונצ'ארוב האיש שיצר את דמותו של אובלומוב כסמל לרוסי שרק מסוגל לחלום, להזות ולדבר אבל אינו מסוגל לעשות דבר. לעומת אובלומוב הציג גונצ'רוב כמודל חיובי את ידידו הגרמני הפעלתני של אובלומוב. "המילה " אובלומוב " ו"אולומוביות " על שמה הפכו לשם דבר בתרבות הרוסית . לדמות הזאת שיצר הסופר בן עירו הייתה השפעה עצומה וכנראה מכרעת על לנין כמודל שלילי שממנו יש לנתק את רוסיה ויהי מה. לנין עצמו עבר לעיסקי המהפכנות לאחר שאחיו אלכסנדר הוצא להורג בעוון השתתפות בניסיון התנקשות בחיי הצאר.

ניתן לתמוה אם הקפדתו האימתנית של סטלין לרצוח כל בני משפחה של מישהו שנעצר נובעת מהידע שלו על הפרט הזה בחייו של לנין, או שמה הייתה זאת פרנויה רגילה.

לנין היה שונה ממרבית המרכסיסטים האחרים של תקופה בכך שהתאפיין בהבנה טובה של המציאות, כיצד ובאיזה צעדים אפשר לתפוס את השלטון וזאת באמצעות חבורה של מהפכנים מקצועיים שידריכו את העם. גישה זו שונה מכל כת התורות הסוציאליסטיות והמרכסיסטיות של התקופה שדיברו על כך שהרעיונות הסוציאליסטיים המרכסיסטיים יחדרו לכל שכבות העם. מבחינה פוליטית הוא צדק כמובן וצדקתו הוכחה בעצם תפיסת המשטר. אך בחינה מעשית הוא הביא במהפך זה ליצירת שלטון דיקטטורי חמור לאין שיעור מזה שאותו סילק, עם אליטה אכזרית וחמסנית באותה המידה ואף הרבה יותר.

סרוויס מתאר בספרו בפרטי פרטים כל מיני מפגשים של קבוצות מהפכניות וקונגרסים מהפכנים שבתקופתם עניינו ככל הנראה רק כמה עשרות אנשים ושום משקיף רציונאלי לא היה מעלה על דעתו שכתוצאה מהם תושג הפלתה של מעצמת-על . אבל עובדה. ללמדך שדווקא מבין הקבוצות האזוטריות ביותר יכולות לקום כאלה המסוגלות להשיג את הדברים המדהימים ביותר.
פרט מעניין נוסף שאותו חושף סרוויס הוא שבשלבים מסויימים נתמך לנין בחשאי וללא ידיעתו בידי שירותי הביטחון הצאריים, שהבינו היטב שאין כמו אדם כזה שהוא פלגן וסכסכן שאהב יותר מכל דבר אחר לריב על נקודות דוקטורינריות קטנות ביותר, כדי להחליש את התנועות המהפכניות כנגד הצאר מבפנים.
שירותי הביטחון הללו דאגו לשחרר מהכלא בשלבים מכריעים את תומכיו של לנין כדי שאלה יעזרו לו לנצח בעוד מאבק באיזה קונגרס וכך יחלישו עוד יותר את המהפכנים ככלל.
אבל איש לא העלה על דעתו את פריצת מלחמת העולם הראשונה ששינתה את פני הדברים מן היסוד .

בסופו של דבר מלחמת העולם הראשונה שהביאה לצבא הצארי תבוסות קשות ביותר שברה את הכלים והביאה לנפילת המשטר הצארי והקמת משטר דמוקרטי.

לנין ברוסיה

Image result for ‫לנין‬‎

לנין עצמו מיהר וחזר ממקום גלותו בשוויץ לרוסיה וכנראה בעזרתם של קצינים גרמניים שהבינו שהמהפכן הרוסי הזה יוכל לגרום נזקים עצומים מבית לרוסיה. לטווח הקצר ביותר הם כמובן צדקו. באשר לטווח הארוך אין ספק שאותם קצינים גרמניים רצו לשכוח את היום שבו החליטו לתמוך בחזרתו של לנין לרוסיה.
אותה מהפכה מפורסמת שעליה ניצח לנין כמהפכה הסוציאליסטית המפוארת לא הייתה אלא הפיכת חצר פשוטה כנגד משטר דמוקרטי ליברלי שהתנהל בלי שפיכות דמים. המשמרות האדומים שאותם הקים לנין התנפלו על ארמון הממשלה ועצרו שם את שריה ללא התנגדות. הפעילות הלוחמנית היחידה שביצעו שם הייתה אונס של מחצית מנשות יחידת הנשים ששמרה על הארמון ובזיזת חדריו. חילופי היריות האמיתיים היחידים שהיו שם אי-פעם היו רק בסרט השחזור "אוקטובר" של סרג'י אייזנשטיין, שהפך את כל ההשתלטות הלא אלימה לקרב אכזרי ומפואר. המהפכה הרוסית לא הייתה אלא השגת כוח בידי גורם פוליטי אחד מגורם פוליטי אחר והגורם הפוליטי שהשיג את השלטון היו הבולשביקים של לנין שהתגלו כיעילים ואכזריים בהרבה מקודמיהם.

ובכל זאת עובדה שהיא שבתקופה הקצרה של שלטונו (רק כ-5 שנים לפני שהתגלו הפגמים החמורים בבריאותו שסילקו אותו למעשה מהשלטון ) לנין הקים מבנה יציב למדי שנראה כמעצמת-על, ויורשו סטלין רק בנה עליו נדבך נוסף ויצר מערכת מרתיעה שהטילה את צל חתיתה על העולם והשפיעה כמעט על מחציתו במשך למעלה מארבעים שנה.

הרעיון של תיכנון רציונלי של החברה וחיסול כל המעמדות דיבר ללב רבים. לנין ויורשו סטלין אכן פעלו בכיוון זה ,אבל אגב-כך רצחו מיליונים. ברטנארד ראסל, הפילוסוף האנגלי בעל הדעות הסוציאליסטיות שכלפי חוץ היה סימפטי למשטר ונפגש עם לנין, חשש ממנו אם כי חשב שהוא הכרחי. במכתב שכתב ב-1920 לאישתו, נאמר:
"הביקור ברוסיה היה מכאיב עד אין סוף בשבילי למרות שהיה זה אחד מהדברים המעניינים ביותר שעשיתי אי-פעם. הבולשביזם הוא בירוקרטיה רודנית עם מערכת ריגול מורכבת ואיומה יותר מכל מה שהיה בימי הצאר ואריסטוקרטיה חסרת רגשות באותה המידה מורכבת מיהודים. לא נשאר שום סימן של חופש בדיבור או במעשה… ועדיין אני חושב שזאת השיטה הנכונה עבור רוסיה."

האם הורעל לנין בידי סטאלין ?

Image result for lenin and stalin

"…זה היה חייב לקרות. טרוצקי יודע. סוף סוף הוא סיים לצרף את כל החלקים .זה אינו עוד סוד.
הבוקר קיבלתי במברק מוצפן חלק מהפצצה שטרוצקי עומד להריץ לדפוס כמכתב בכתב עת אמריקני. …זה היה בלתי נמנע .מרגע שתפס את הרעיון המרכזי נבע בהכרח כל היתר.
…בדעתי להציג כאן כמה עובדות בלתי רגילות בתכלית בצירוף מחשבות וחשדות מסוימים …התחלתי לשאול את עצמי בתוקף הולך וגובר: איזה תפקיד באמת מילא סטלין בתקופת מחלתו של לנין? האם לא עשה התלמיד משהו כדי לזרז את מות רבו?…"

רק דבר אחד חשוב כעת: שטרוצקי ימות לאחר ששילב במקום הנכון את הפיסה החשובה האחרונה בתצריף. טרוצקי הבין לבסוף שהמברק ששיגרתי לו אז לפני שש-עשרה שנים ושבעטיו החמיץ את הלווייתו של לנין לא נועד רק לבזותו באורח פוליטי.

בחלקו האחרון של המאמר שכתב ואשר הגיע לידי מצטט טרוצקי את המכתב: "ההלוויה תתקיים בשבת. לא תספיק לחזור בזמן. הפוליטביורו סבור שבגלל מצב בריאותך עליך להמשיך לבית המרפא בסוחומי. סטלין."

נדרשו לו שש עשרה שנים לשם כך, אבל טרוצקי ירד בסופו של דבר לעומקו של העניין. עכשיו הוא מבין מדוע הורחק מההלוויה ומה הייתה הסיבה האמיתית לחניטתו של לנין בלי דיחוי:
"אפשר שסטלין …חשש שאקשר בין מותו של לנין לבין השיחה על הרעל, ושאעלה בפני הרופאים את האפשרות שלנין הורעל ואדרוש נתיחה שאחרי המוות. לכן היה בטוח יותר מכל בחינה אפשרית להרחיק אותי עד לאחר חניטת הגופה ושריפת הקרביים, כך שנתיחה שלאחר המוות שמקורה בחשדות מאין אלה לא תהיה בת ביצוע.
נכון ."
( מתוך האוטוביוגרפיה של סטלין :רומן היסטורי מאת ריצ'רד לורי )
בחודשי חייו האחרונים לנין היה מוטרד מאוד מהאפשרות שסטלין האכזרי יתפוס את מקומו כפי שאכן קרה. הוא העדיף את טרוצקי. אך כל נסיונותיולמנוע זאת  הסתיימו בכישלון. הוא אפילו כתב צוואה שבה הזהיר בכל תוקף מפני עלייתו של סטלין לשלטון . אך לשווא .

כתוצאה מכך נפוצו שמועות שונות שסטלין הרעיל אותו. ידוע בוודאות שבשלב מסויים לנין אכן ביקש שסטלין ישים קץ לחייו ברעל אם מצבו הרפואי יחמיר מאוד, אך סטלין דיווח על-כך למפלגה ולא עשה זאת, .או לפחות כך נטען."
אבל שמועות שסטלין הרעיל את לנין תמיד מרחפות להן.

טרוצקי : "לגבי סטלין הייתה זו ..שאלה של גורלו. האיש או שיצליח לאלתר בה בשעה ולהיהפך לבוס של המנגנון הסובייטי הפוליטי ולפיכך למנהל המפלגה והמדינה, או שיידרדר ובמשך שארית ימיו ימלא תפקיד מסוג ג'… מטרתו הייתה קרובה אבל הסכנה שנשקפה עדיין מלנין הייתה קרובה יותר. באותה השעה כנראה גמלה ההחלטה בלבו שעליו לפעול בלי דיחוי… סטלין לא יכול היה להרשות לעצמו להמתין בחוסר-מעש בשעה שגורלו היה תלוי בחוט השערה ואילו ההחלטה הייתה תלויה בתנועה קלה מאוד של ידו.

"אבל לא יכולתי לבצע את התנועה הקלה, קלה מאוד בידי סתם כך. לו היה זה מישהו אחר, ידי לא הייתה מהססת. אבל לנין! הערצתי את האיש, הכרתי אותו שנים רבות, עברנו הרבה ביחד, ולא זו בלבד, הייתה גם סכנה שאאבד את הכל, את כוחי, את חיי. אילו הגיע רמז קל שבקלים על מעורבותי במות לנין לידיעתו של טרוצקי, או לידיעת כל אחד מהחברים האחרים, היה מגיע גם תורי לקבל כדור מאחורי האוזן. אולם אילמלא פעלתי, הייתי אכן מתדרדר לתפקיד מסוג ג' לשארית ימי."
( מתוך האוטוביוגרפיה של סטלין )

.אין ספק שסטלין אכן היה מסוגל לכך. אך אם אכן עשה זאת מן הסתם ישאר הדבר תעלומה לנצח. על-פי שמועות אחרות מותו של לנין היה כתוצאה ממחלת העגבת, אך לכך לא נמצא עד-כה ביסוס רפואי.
כך או כך סטלין הגיע לשלטון וכתוצאה ישירה מכך מתו עשרות מיליונים של אנשים והקומוניזם כחלופה אמיתית לגבי עתידו של אדם הגיע לסופו.

 

לנין חזה את העתיד במסתרי הזמן!

( מיקובסקי )

  האמנם?

לנין יצר את התנועה החברתית הגדולה של זמנו ושינה את פני המאה. אולם האיש שנראה כל כך רלבנטי וחוזה לעתיד לוט בערפל במבט חד ובהיר בימיו, נראה כיום כמיושן ומאובק היום. בתקופה הנוכחית של התחממות כדור הארץ ומול ההתעוררות המחודשת של הדתות שלנין קיוה להשמידן דומה שתורותיו בדבר המהפכה הפרולטרית הבלתי נמנעת שקעו כפי ההגדרה הקולעת של ידידו טרוצקי: "אי שם בפח האשפה של ההיסטוריה ".

ייתכן מאוד שאילו לא היו לנין והמשטר הקומוניסטי, כי אז לא היה גם היטלר מגיע לשלטון ומשתמש באמצעי טרור המוניים מסוג אלו שלנין וסטלין כבר השתמשו בהם.

אילנה גומל על לנין

 

לחוקרת הספרות אילנה גומל ( שפירסמה לאחרונה את הספר "אתם ואנחנו " על הקהילה הרוסית בישראל ), יש הרבה מה להגיד על לנין והיא אינה רואה בו דמות רציונלית במיוחד,או בכלל:

Image result for ‫אילנה גומל‬‎

גומל:לדעתי הוא היה הראשון מדור הרודנים האיומים שהפכו את המאה העשרים למאה האיומה ביותר בהיסטוריה האנושית. רודף אוטופיות בדיוק כמו היטלר וסטלין ולא היו כל הבדלים מהותיים ביניהם. הוא היה חסר רחמים כמותם. נכון שהוא היה אדם ישר ולא מושחת, אבל כך היו גם היטלר וסטלין שלא היו מושחתים וחיו בצניעות. הם התעניינו רק בכוח ולא בשום דבר אחר, ואולי בשל-כך היו למפלצות.

א.א. את לא חושבת שהוא הביא בכל זאת דברים טובים לרוסיה?

גומל : הוא לא הביא שום דבר טוב. המהפכה הייתה בשני שלבים שבחלקה הראשון הייתה דמוקרטית ורק אחר כך בא לנין עם הפיכה צבאית של קבוצה קטנה תפסו את השלטון בניגוד לרצון העם. לנין היה עוד פחות דמוקרט מהיטלר שלפחות נבחר בבחירות דמוקרטיות. לנין לא נבחר לכלום.
המשטר הזה היה אסון לרוסיה ולהיסטוריה העולמית. לא היה הבדל בין לנין וסטלין. אם לנין היה נשאר בחיים הוא לא היה טוב יותר מסטלין.
ההבדל בין לנין וסטלין שלנין היה משכיל, חכם ואינטליגנטי, וסטלין היה פיקח מאוד, פיקח יותר מכולם, אבל לא היה אדם אינטליגנטי.
לנין היה גרוע אולי בצורה אחרת מסטלין. לדעתי אם היה ממשיך לחיות ולשלוט הוא לא היה מביא פחות אתו הרג שונה משל סטלין, אולי רק בצורות אחרות. נכון שהוא אחת הדמויות הגדולות של המאה העשרים אבל כך גם היה היטלר באותה המידה.

את קרובת משפחה של אחד מעוזרי עוזריו של לנין כגנוביץ?

גומל : כן זה לא משהו שאני גאה בו. לכל אחד יש את הכבשה השחורה במשפחה.

 

לנין הבלש

Image result for ‫לנין הבלש‬‎

לאחרונה פורסמו בידי מחבר ישראלי שני ספרי בלשים שלנין עצמו עומד במרכזם כבלש. ספרים אלה אמורים להיות הראשונים מסדרה ארוכה שבהם יתוארו כישוריו הבלשיים של לנין.
דניאל קלוגר מסביר:
הספר הראשון "הרפסודיה מספר 20 של ליסט" נכתב עם ויטלי בבינקו. 2007. ( הופיע תחת השם הבדוי "ויטלי דמינין"). הספר מועמד לפרס הרוסי "רב מכר לאומי". העלילה מתרחשת ב-1888 כשולאדימיר איליץ' אוליאנוב הלא הוא לנין הוא סטודנט צעיר ומרדני בן 18 המתגורר בעיירת הולדתו סימבירסק בבית אימו. לנין שסולק מהלימודים באוניברסיטה כתוצאה מפעילותו הפוליטית נמצא תחת השגחת המשטרה… אלא שאז מתרחש בסביבת כפר מגוריו רצח כפול ומסובך במיוחד, והמשטרה נאלצת לקרוא ללנין המשפטן ושחקן השחמט המזהיר לעזרה בחקירה המסתעפת. בין הדמויות בספר נמצא גם קרנסקי מנהל בית ספרו של לנין ובנו, מי שעתיד להיות ראש ממשלה דמוקרטי ברוסיה ומודח באכזריות בידי לנין, הוא אז ילד בן עשר. לנין פותר את התעלומה.
הספר זכה להצלחה גדולה ברוסיה ובימים אלו התפרסם ספר ההמשך
2. הקורבן הרביעי של לילאק
העלילה מתרחשת בעיר סאמארה ב1890 לנין הוא כבן 20 ומתגורר באיזור ומתכונן לבחינות ההסמכה לעריכת דין. אלא שאז מתבצעת סדרה של רציחות וחברתו של לנין מואשמת בביצוע אחת מהן. לנין יוצא לפתור את התעלומה.

שני הסופרים מתכננים עוד המשכים רבים נוספים.
הספר השלישי שנכתב בימים אלו מתרחש בסנט פטרבורג בין השנים 1895
ל-1896. לנין אז בן ה25. בשנים אלו הוא אסיר בבית הסוהר ומבצע חקירה כאסיר ברשות השלטונות שמכבדים את כישוריו המדהימים כבלש, אך יחד-עם-זאת באותה עת גם חוששים מפניו.
קלוגר:
כפי שאמרתי הספר נכתב בשיתוף-פעולה עם ידידי, ויטלי באבנקו, סופר רוסי ותוך כדי מהלך הביקור שלו בארץ.
שוחחנו והוא התלונן על שאין ספרי מתח טובים על בסיס ההיסטוריה הרוסית חוץ מאקונין. כל השאר הם חיקויים עלובים וגם אקונין הוא לא סופר מי יודע מה. בסך הכל חקיין של הסגנון של סופרי המאה ה19.
אנחנו לעומתו מתבססים על עובדות היסטוריות ממש ומקפידים שלא לסטות מהן. הכל מדויק ונאמן לספרי ההיסטוריה. אצלנו לא תמצא הפלגות דמיון ושיפוצים של ההיסטוריה לצורכי העלילה… הבסיס שלנו הוא נאמנות לעובדות.

ברוסיה כתבו יצירות של פנטזיה והיסטוריה חלופית על לנין ?

קלגדר : היו יצירות פנטסטיות על לנין ברוסיה, אך לא כאלה שעסקו בהמצאת היסטוריה חלופית – כזאת בעלת גוון סטירי. למשל "אמת" של דימיטרי ביאקוב. לא זכור לי שקראתי היסטוריות חלופיות על לנין .
אבל כאמור היו כמה יצירות פנטסטיות: "האדם הכחול" של לזר לגין שפורסם בתקופה הסובייטית. זהו סיפור על מסע בזמן שלנין הצעיר הוא אחד מגיבוריו. הגיבור המודרני נוסע בזמן לרוסיה של המאה ה-19 פוגש בלנין הצעיר ולבסוף עוזר לו לבצע את המהפכה.

קלוגר מדווח על הצלחה גדולה לספר על לנין הוא נמכר בתוך חודש אחד במוסקוה בחמשת אלפים עותקים. רק ספר אחד שלי "מוות בקיסריה " שנמכר בעשרת אלפים עותקים הצליח יותר. חברה רוסית בשם "פורוארד" קנתה את זכויות ההסרטה לספרי לנין כסדרת טלוויזיה.

אתם מתכוונים לכתוב סדרה שלמה על לנין כבלש לאורך חייו ?
קלוגר: בהחלט… אנחנו חושבים על סדרה גדולה על חיי לנין כבלש עם כמה סדרות משנה שמעשי הבילוש של לנין מסופרים בידי אנשים שונים שהיו בין מקורביו ואף שישמשו כעוזריו בביצוע החקירות כמו, "דוקטור ווטסון לשרלוק הולמס" שהוא לנין.

בסדרת המשנה הראשונה יהיו לפחות ארבעה ספרים. ואחר כך סדרת המשך נוספת עם דמות אחרת של מספר שתעסוק בלנין, ויתכן שיספר אותה בוגדנוב, מדען וסופר סיפורי מדע בדיוני על מסעות למאדים שהיה מספר 2 אחרי לנין בימיה הראשונים של התנועה הבולשביקית. אחר-כך תהיה עוד סדרת משנה שבה יופיע בתפקיד העוזר והמספר הסופר המפורסם מקסים גורקי שהיה ידידו של לנין, והפך לעמוד תווך של המשטר הבולשביקי.

למה בחרת בלנין כגיבור סדרה בלשית מכל האנשים ?

קלוגר: לנין הוא לדעתי הרוסי האולטימטיבי של המאה העשרים. האיש שהשאיר את חותמו על המאה העשרים יותר מכל אחד אחר.
אין אף רוסי אחר שאפילו מתחיל להתקרב אליו.זה יתרונו וזה חסרונו
ומה הוא המאפיין העיקרי שלו? האינטליגנציה הקרה שעבורה המאבק והמשחק הוא הדבר העיקרי, משחק השחמט בינו ובין יריביו שבו יצא תמיד כשידו על העליונה גם כשהוא נמצא בעמדה נחותה מאוד. עבורו האנשים היו כלים במשחק השחמט הנצחי שאותו ניהל, כלים שאותם זרק או הציל. תלוי בדרישות אותו הרגע.
לנין היה דמות מתאימה מאוד לגלם את תפקיד הבלש בגלל אמונתו בתפיסת עולם רציונאלית שכלתנית שהיא הבסיס של כל בלש טוב.
הוא עורך דין בהשכלתו כלומר אמון על חקירת פשעים, וגם שחקן שחמט מעולה בתחביבו. ויש בו משהו דמוני כמו שיש משהו כזה בכל בלש גדול מהספרות הקלאסית, ובראש ובראשונה שרלוק הולמס.
הוא מתעניין במטרה הגדולה והרבה פחות באנשים שמקיפים אותו בדרך אליה. לנין היה אדם בודד ככל שאדם של הגיון קר ללא רגשות יכול להיות בודד. מכל הדמויות הידועות של ההיסטוריה הרוסית לא נמצא אחד שמתאים יותר לגלם דמות של בלש בסיפור בלשי מאשר ולאדימיר איליץ' אוליאנוב לנין.

אתה מתייחס לזה שלנין היה ממוצא יהודי ?

קלוגר: תראה זה לא בטוח . היו שלושה אנשים בשם אלכסנדר בלנק בתקופה הזאת במקום המתאים, ואחד מהם היה יהודי אבל שניים מהם גרמנים. יש חילוקי דעות מי מהם היה אותו אלכסנדר בלנק שהיה סבו של לנין.

לנין כקרוב משפחה

לנין הוא צאצא של משפחת בלנק שגם אני משתייך אליה, כך שלנין שהוא בגדר קרוב משפחה  רחוק.

האם ידע סבי אליהו בלנק על הקשר המשפחתי ? ייתכן מאוד שכן. שמועות על העניין נפוצו מאז עלייתו של לנין לשלטון. המקור האולטימטיבי שלהם היה כנראה קרנסקי האיש שהודח בידי לנין שהוא ואביו הכירו היטב את בני משפחתו של לנין. הד"ר בלנק שחקר היטב את תולדות משפחת בלנק בטרנסילבניה ומחוצה לה, היה מודע היטב לכל בדל שמועה לגביהם. אבל ספק אם התלהב מכך. במיוחד מהעובדה שהאיש שהשתלט על רוסיה בזמן שהוא עצמו ניהל מאבק בעיר סיגט בטרנסילבניה כנגד חרדים וגופים אחרים. לנין היה קרוב משפחה.
דודי יהושע בלנק ואימי אינם מצליחים להיזכר שאביהם דיבר אי-פעם טובות על בן הדוד הרחוק לנין, מאחר שהיה ציוני ואנטי קומוניסט מושבע. דודי יהושע בלנק היה גם הוא אנטי קומוניסט מושבע ומעולם לא הזכיר את הקומוניסטים בלי להזהיר אותנו מפניהם. הוא חשש מאוד שאני אצטרף לקומוניסטים .
בכלל, כל איזכור של הקרבה המשפחתית ללנין היה רק מרתיע אותו.
בכל אופן אני אישית מוצא עניין רב באיש לנין שהצליח בכמה שנים בודדות לשנות את העולם מן היסוד אולי לא לטובה, אבל הוא ניסה.

ועם כל מה שאפשר להגיד כנגד לנין ואפשר להגיד הרבה מאוד כפי שראינו נראה שאת הצלחתו של לנין אפשר להסביר רק בכך שהוא אחרי הכל ביטא רעיונות ותחושות וחלומות שדיברו למיליונים, למרות שהיה רק מנהיג קבוצה קונספירטיבית קטנה.

להוציא את ישו הנוצרי ( שתקופות פעילותו הייתה רק של שלוש שנים) ואלכסנדר הגדול קשה מאוד לחשוב על אדם נוסף שבפרק זמן של שנים אחדות היה אחראי לשינויים דרמטיים כל כך בעולם.

לנין עצמו בכל אופן מעורר עניין עצום גם לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי . גופתו עדיין נמצאת חנוטה במוזלאום, למרות הניסיונות להוציאה משם. כוח משיכתו לא פג ורבים-רבים באים לבקרו.

אני תמה האם יום יבוא ואפשר יהיה להשתמש בד.נ.א של הגופה החנוטה על מנת להקים את לנין לתחייה כפי שקיוו המדענים הסובייטיים בשנות העשרים?

חונטים את לנין

לזמן אין שליטה על לנין. לנין ישרוד לנצח  כחיים עצמם.

( סיסמה סובייטית ) .

איני חש דבר מפני שאין בעולם דבר לחוש בו מלבד אינות.
האינות שתמיד האמנתי בה.
אותו אין ואפס שאליו הולכים הכל, אבי, אימי, נשותי, ילדי, טרוצקי,
לנין שלי.
כן אפילו הוא .
( הסיום של "האוטוביוגרפיה של סטלין" ).

 Image result for ‫לנין‬‎

לנין החנוט.

  • נספחים

    Image result for ‫לנין‬‎

    כתבי לנין בעברית
    ולדימיר איליץ' לנין וגרגורי זינובייב המלחמה והסוציאליזם עברית משה ארם הוצאת הפטיש, 1932( שני כרכים).

    לנין – כתבים נבחרים, מתרגמים חיים שלון בן אברהם ואליהו טסלר ספריית הפועלים 942 .

    וו' אי' לנין : מלון מונחים וציטטות .מלוקט מכתבי על ידי תומאס בל ,דפוס א. מוזס ,1943.

    וו. א. לנין כתבים נבחרים; תרגום חיים גולדברג ערכו: ל. לויטה, מ. דורמן. ספריית הפועלים, 1950.

    מהפכת 1905 ולאחריה : המאבק בין בולשביקים למנשביקים. תרגם נחמיה רבן ,ספריית הפועלים, 1952.

    דרך תנועת הפועלים : המערכה על המפלגה הבולשביסטית. תרגם נ. רבן, ספריית הפועלים, 1952.

    מטריאליזם ואמפיריו-קריטציזם : ציוני ביקורת לפילוסופיה אחת ריאקציונית. תרגם שמחה אוורבוך, 1950.

    תקופת השפל והמהפכה שכנגד : תקופת המלחמה ומהפכת אוקטובר. תרגם נ. רבן , ספריית הפועלים ,1952.

    האימפריאליזם – השלב העליון של הקפיטליזם : המדיה והמהפכה, מחלת הילדות של ה"שמאלנות" בקומוניזם, תרגמו- ח.ש. בן-אברם, א. טסלר ,ספריית הפועלים, 1952.

    ולדימיר איליץ' לנין על השאלה הלאומית והלאומית-קולוניאלית [תל אביב] : המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1960.

    ולדימיר איליץ' לנין המהפכה הפרולטרית והרנגט קאוטסקי . מרוסית י. פיינברג] תל-אביב : הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1970.

    לדימיר איליץ' לנין מחלת הילדות של ה"שמאליות" בקומוניזם. עברית י' פיינברג , תל אביב : הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1970.

    ולדימיר איליץ' לנין על השאלה הלאומית . עברית י' פיינברג , תל אביב : הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח), 1972.

    ולדימיר איליץ' לנין מדינה ומהפכה, עברית משה בן חורין, תל אביב: הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1984.

    ליאון טרוצקי חיי, עברית אברהם שלונסקי, הוצאת מצפה 1930-1933 שלושה כרכים.

    לאון טרוצקי תולדות המהפכה הרוסית, עברית אברהם שלונסקי ,הוצאת מצפה 1930-1933 שלושה כרכים.

    ארתור רוזנברג דברי ימי הבולשויזם תרגום יצחק שנברג הוצאת חברה, 1933.

    ליאון טרוצקי כיצד ניצח סטאלין? עברית א.ערך, ירושלים: (דפוס ארץ ישראל), 1937 חוברת של 28 עמודים).

    קלרה צטקין עם לנין :זכרונות ושיחות עברית יעקב מאיוס ( ספרית הפועלים 1943).

    לנין וולאדימיר איליץ' : סקירה קצרה של חייו ופעלו הליגה לידידות ישראל-ססס"ר. ספריית הפועלים 1944 (ההוצאה המקורית–מוסקבה : מכון מארכס-אנגלס-לנין, 1944).

    שמואל איזנשטדט: ולדימיר לנין: ילקוט מאמרים למלאות 25 שנה לפטירת / 1924-1949 הוצאת ליכוד, 1949.

    יצחק דויטשר, סטלין : ביוגרפיה פוליטית . תירגמו בנימין לובוצקי ושמואל שניצר. הוצאת כתבים , 1950. ( ומהדורה נוספת ב-1953)

    מ.א. אומייליאנובסקי וו. אי. לנין והפיזיקה של המאה העשרים תורגם בידי מ. בנארי, א. יסעור (פרק א' ב')] ספריית הפועלים ,1950)
    לואיס פישר. יוסף סטלין : חייו ומותו . עברית ש. אורי . הוצאת נ. טברסקי , 1953.

    אדמונד וילסון אל התחנה הפינלנדית : כיוונים במסורת המהפכנית באירופה והתהוותו של הסוציאליזם, עברית מ. אטר ( הוצאת עם עובד, 1955).

    יהודה טובין אבות המרקסיזם והשאלה היהודית( ספריית הפועלים ,1954).

    אמיל לודויג גולים ידועי שם הוצאת עידית ,1954. כולל פרק על לנין כגולה בשוויץ.

    יצחק דויטשר טרוצקי נביא נושא נשק 1879-1921 . תרגם מאנגלית – חנוך קלעי/ תל-אביב : עם עובד, תשט"ו.

    ג'ון ריד עשרת הימים שזעזעו את העולם עברית אברהם יבין ( הקיבוץ המאוחד ,1960).

    כריסטופר היל לנין והמהפכה הרוסית סדרת ספרי מופת להיסטוריה עברית יאיר עברון, הדר, 1961 .

    המכון למארכסיזם-לניניזם שליד הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ו. אי לנין :רישום ביוגראפי קצר, הוצאת לפק ,1967 .( מוסקבה, בית ההוצאה של ספרות פוליטית, 1966.)

    אסתר וילנסקה ( עורכת ) 100 שנה להולדתו של לנין – 22.4.1870 -22.4.1970: קובץ מאמרים, רשימות, זכרונות, פואימות ורישומים (תל אביב : הוועד המרכזי של מק"י, 1970)
    אברהם יסעור לנין ערב אוקטובר 1917 הוצאת אוניברסיטת חיפה ,1971 (אוסף מאמרים של המחבר, עם נספח "על הדיאלקטיקה" מאת לנין.)
    אברהם יסעור מלקחי מהפכת 1905 ברוסיה : <צמיחתו של הבולשביזם. ( רמת גן : מסדה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, (19722).)מחקר על הקשרים בין לנין והפוליטיקאי וסופר המדע הבדיוני בוגדנוב ).

    אסתר וילנסקה השאלה הלאומית בהלכה ובמעשה של הבולשביקים : עד מותו של לנין, 1924 ( הדים ,1977)

    פבל גורב'צבסקי הר מגדון עיברית ע'. בן אריה (מסדה 1977)
    ספר המוקיע את הקומוניזם ומוקדש בעיקרו ללנין .כולל חלק מיוחד על הוגים שונים שחזו וניבאו את המהפכה הקומוניסטית.

    אדוארד האלט קר המהפכה הרוסית : מלנין עד סטלין, 1917-1929 תירגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר: אלי שאלתיאל. הוצאת עם עובד, 19822.

    שלמה צירולניקוב לנין והמהפכה הרוסית (צ'ריקובר ,1983)
    פול ג'ונסון "היסטוריה של הזמן המודרני מ-1917 עד שנות ה=90 :כרך א' :. מאנגלית מרדכי ברקאי ,דביר 1995.

    דיאנה טל תפקידו של פולחן אישיותו של לנין בעיצובה של האומה הסובייטית במחצית הראשונה של המאה העשרים עבודת גמר אוניברסיטת חיפה , 2001.

    אדוארד ראדזינסקי .סטלין : הביוגראפיה שמבוססת על ה�
    �רכיונים הסודיים שנחשפו במוסקווה
    עברית אריה חשביה, ספרית מעריב, 2005. ביקורת מאת מרדכי חיימוביץ

    רוברט סרוויס לנין מאנגלית אריה חשביה ,ספרית מעריב ,2007.

    ספרות יפה על לנין
    ולדימיר מיקובסקי ולדימיר איליץ' לנין " פואמה. הופיעה ב"מבחר שירים " תרגם אלכסנדר פן ( הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1950
    א. נוף אילנו של לנין : )פואמה) איורים ועיצוב עטיפה א' נוף .הוצאת הניצוץ ,1970)

    סטפן צוויג "הקרון החתום " בתוך "שעות הרות גורל:שתים עשרה מיניאטורות היסטוריות " מגרמנית עדנה קורנפלד ,הוצאת גרעיני זהב ,19444 ,ושוב בידי צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן .

    סיפור –רשימה המתאר את מסעו של לנין בקרון הסגור לרוסיה כשהוא נעזר בידי הגרמנים .

    אלכסנדר סולז'ניצין לנין בציריך :פרקים עברית צבי ארד ( עם עובד ,1977)

    יוזף רות .הנביא האילם .עברית רות לבנית .הוצאת זמורה ביתן ,1991. רומן על חייו של טרוצקי .
    ריצ'רד לורי האוטוביוגרפיה של יוסף סטלין: רומן היסטורי , מאנגלית שמעון גלבץ כינרת 2000 .

מאגר קישורים על לנין

טרוצקי על מהפכת אוקטובר

לנין בויקיפדיה

לנין בויקיפדיה בעברית 

מאגר קישורים על לנין

ארכיב לנין
מאמרי לנין

מאמרים של לנין 

אתר מקיף על לנין

לנין באתר הביבי סי 

לנין מאת רוברט סרויס

להתראות לנין טלי שמיר על הספר של סרויס

יוסי שריד על הספר של סרויס

אפרים דוידי על הספר של סרויס

בין כריזמה לאכזריות : אריאנה מלמד על הספר של סרויס

 בעד לנין

שיר מאת  שמואל ירושלמי :"שמונים שנה בלי לנין "

נגד לנין

וכוח באתר פרש על לנין וסטלין
האם הרעיל סטלין את לנין ?
המאוזלאום של לנין בויקיפדיה
פסלי לנין בארה"ב

מיקובסקי והפואמה על לנין

לנין הרומן
לנין בציריך מאת סולז'ניצין

סרטים על לנין והמהפכה

אוקטובר של סרגי אייזנשטיין
לנין הרכבת
האדומים: סרט על המהפכה

 

החלטת הפוליטביורו כנגד רומן שחשף את מוצאו היהודי של לנין

השורשים היהודיים של לנין

גנלוגיה חלופית של לנין

 לנין שלנו :שירים על לנין

לנין כבלש

Image result for ‫לנין‬‎

קהילה של אישה אחת : הזהות של אילנה גומל

 

 

ד"ר אילנה גומל מרצה וחוקרת פנטזיה ומדע בדיוני הפכה בחודשים האחרונים לדוברת הקהילייה הרוסית בישראל הודות לספר מעורר המחלוקת שפירסמה על הקהילה הרוסית בארץ  "אתם ואנחנו :להיות רוסים בישראל "  ספר שזכה לשבחים מפליגים  לצד האשמות בגזענות  כלפי כל גורם אפשרי : ישראלים ,מזרחיים , וגם רוסים .
ספר שגם לכותב שורות אלו יש יד ביצירתו .

"…מצחנת האדיקות של השטייטל ועד לפרשת האהבים הלוהטת עם התרבות הרוסית ,מן הרוכלים הנודדים ועד לקומיסרים ולאוליגרכים ,מן הקורבנות ועד למורדים ,מן התליינים ועד לאנשי העסקים –היהודים הרוסיים חיו סיפור מרגש ,נפלא סוער ואפל . סיפור זה אינו חייב להגיע לשיאו לעלייה בישראל אם תדרוש הציונות כי צרכיו של היחיד ושאיפותיו ישועבדו לאלה של המולדת היהודית ,הרי שתהפוך רק למולך אידיאולוגי נוסף המעלה את צאצאיו כקורבן .
אך כל עוד מדינת ישראל שואפת לנורמאליות בעולם שאינו נורמאלי ,להמשכיות שלווה באזור מוכה מלחמה ,לשגשוג בקרב העוני הגובר בעולם ,היא מספקת מוקד לכל זרמי העלייה אשר כולם יחד מהווים את סיפורה של הקהילה שלי .ישראל אינה נקודת השיא של הסיום ,אחרית דבר מפוארת ,נקודה טעונת חומר נפץ בסוף המשפט ,לכל היותר היא כותרת צנועה של אחד הפרקים .
(מתוך "אתם ואנחנו –להיות רוסים בישראל " מאת אילנה גומל ע' 158)
השבוע הקרין  הערוץ הראשון  כתבה טלוויזיונית לרגל על העלייה הרוסית מברית המועצות לשעבר ומצבה התרבותי כיום . בכתבה זאת כיכבה ד"ר אילנה גומל ,מרצה לספרות אנגלית ולשעבר ראש החוג לספרות אנגלית באונ' תל אביב,,הד"ר גומל הפכה בחודשים האחרונים למעין דוברת של ומומחית לענייני הקהילה הרוסית בישראל בעיני התקשורת הישראלית .
.וזאת בגלל ספר שדווקא אינו קשור לעיסוקה המקצועי שהוא ספרות פנטסטית אנגלית באופן כללי ובכלל זה ספרות מדע בדיוני אלא עוסק בשאלות זהותה כנציגה מאשל הקהילה הרוסית בארץ הספר "אתם ואנחנו :להיות רוסים בישראל ". הספר שמיד עם יציאתו עורר ויכוחים סוערים גם בגלל מה שנראה כגזענותו כנגד הישראלים ותרבותם שמתוארת בריש גלי כנחותה וכלפי מזרחיים גם כלפי רוסים .
הספר מציג את הקהילה הרוסית בישראל כקהילה שאינה מסוגלת להשתלב בתרבות הישראלית שכלפיה היא בזה וחשה תחושות עליונות גם משום התדמית שהייתה ליהודים הרוסים לגבי ישראל הייתה שונה מאוד ממה שקיבלו בפועל תרבות לונטינית נחותה בעינהם ( וכאן יש לציין שזאת בדיוק התדמית שיש לתרבות הישראלית ב\ עיני אימה של אילנה מאיה קגנסקיה ) המפגש בין התרבויות כפי שמציגה אותו גומל הוא של אי הבנה מוחלט אם כי בסופו של דבר מסקנתה היא אופטימית הרוסים מצליחים יותר ויותר להשתלב יותר ויותר בישראל, אם כי אין סיכוי גם אין צורך להגיע להצלחה מושלמת ולשילוב מוחלט , בעולמנו המורכב מתרבויות שונות ומגוונות.

הספר עורר דיונים סוערים ובכל מקרה לא השאיר את המבקרים השונים אדישים . היו שראו בו יצירה מרשימה ושוברת מוסכמות  לגבי הקהילה הרוסית והחברה הישראלית בכלל . אחרים טענו שאילנה מוצגת בו כגזענית שעסוקה רק בעצמה ומתעלמת לחלוטין מהקהילה שהיא מתארת.

והאמת היא משום שהמחברת המתגלה בו  היא הדבר הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת מ"יהודיה רוסיה טיפוסית ".

גילוי נאות

 

 

אילנה גומל

"הצברים נמשכים לרוסים ומוקסמים מזרותם אשר אינה מאיימת באותה מידה כמו זרותם של האתיופים או של הערבים."
( מתוך "אתם ואנחנו " ע' 44)
וכאן יש צורך בגילוי נאות וגם ארוך בהרבה מהמקובל.  רשימה זאת אינה עומדת להיות וגם אינה יכולה להיות סקירה אובייקטיבית על אילנה גומל  ועל ספרה זה. וזאת מכיוון שד"ר אילנה גומל היא מקורבת קרובה ביותר שלי ובמשך תקופות שונות הייתה גם יותר מכך .  ואיני יכול להיות אובייקטיבי לגבי "אתם ואנחנו " מכיוון שעקבתי אחריו במהלך שלבי יצירתו ואף יש לי חלק זעיר כל שהוא ביצירתו . ולא מן הנמנע שאני הוא אחד מהנמענים הספציפיים מאוד שאליהם מכוון הספר במוחה של המחברת.
חלקים שונים בספר אני מזהה כמבוססים על שיחות שונות שאני ואילנה קיימנו אגב רביצה בבתי קפה לאחר צפייה בסרט מתח אימה או מדע בדיוני זה או אחר ( אילנה היא חובבת גדולה של סרטי אימה ומדע בדיוני ) או בביתה לאחר צפייה בדי וידי ושיחות שבהם אנו דנים בעניינים שברומו של עולם ממצב הדת עלי אדמות וכלה באיום הטרור העולמי וגם בשאלת הזהות הרוסית –יהודית ישראלית בשיחות אלו אילנה ממלאת את תקן האינטלקטואלית הקוסמופוליטית אשת העולם הגדול הנודדת הלוך וחוזר מישראל לארה"ב להונג קונג וחוזר חלילה , ועבדכם את תפקיד הצבר המחובר לארץ הזאת ושלא כל כך מבין את הקוסמופוליטיות ה"גומלית" כמו גם את האנטישמיות שאותה חוותה על בשרה.
הייתי נוכח אפילו באותו רגע היסטורי כאשר התקשר לאילנה העיתונאי והעורך של הוצאת כינרת זמורה ביתן ,גדעון סאמט והיציע לה לכתוב את הספר שהפך להיות "אנחנו ואתם".לאילנה היו חיבוטי נפש והיסוסים קשים אם לכתוב ספר כזה שהוא שונה כל כך מתחומי העיסוק המקצועי שלה שעלול להשניא אותה על כלל חברי הקהילה הרוסית בארץ
הייתה לי יד בשיכנועה לכתוב אחרי הכל את הספר הזה שהיא חזתה נכונה שיביא על ראשה רק השמצות והתקפות נזעמות מכל צד אפשרי .
כמה וכמה מהמרואיינים בספר ( כמו למשל "המתמטיקאי הרוסי בוריס ") אינם אלא ידידים ומקורבים של עבדכם שהיצעתי לאילנה לראיינם ( לזעמם הרב של הידידים שלא יסלחו לאילנה על הצורה שבה היציגה אותם בספר . ) .
כמה אנשים שהיצעתי לאילנה לראיין בספר כמו למשל העיתונאית נטשה מוזגוביה לא רואיינו וכתוצאה הם ודעותיהם לא הוכנסו לספר.   האחריות למחדל היא כולה שלי, הייתי אמור להביא לאילנה טלפון או אי מייל שלהם ופשוט שכחתי לעשות זאת עד לדאד ליין .וכתוצאה נטשה מזוגוביה איננה נמצאת ב"אנחנו ואתם " וחבל .
עד כאן תרומתי הצנועה "לאתם ואנחנו " אבל כמובן הספר הוא פרי יצירתה ורעיונותיה של ד"ר אילנה גומל.
אם אחווה את דעתי הלא אובייקטיבית בעליל אני חושב ש"אתם ואנחנו " זהו ספר שכתוב יפה מאוד ( ואם כי הרבה יותר במקור האנגלי מאשר בתרגום העברי ) מלווה בחוש ההומור הבלתי ניתן לחיקוי של אילנה.ומלווה בתובנות מרתקות ומקוריות על אופי העדה הרוסית ומערכת  היחסים המיוחדת שלה עם החברה הישראלית .

קהילה  של אדם אחד

אינני "נציגה ". אני לא "טיפוס " .אני אני עצמי , אדם יחיד וייחודי ,אבל ההיסטוריה נכתבת על ידי יחידים , ולעיתים קרובות מאוד גם היא נכתבת על גבי יחידים ,נחקקת בגופם ובנשמותיהם .
(אילנה גומל קטע מ"אתם ואנחנו –להיות רוסים בישראל " ע' 15)
ומיהי בעצם האישה הזאת שעוררה מחלוקת ואיבה רבה כל כך מצדדים שונים ? ( ואין להכחיש היא גם נהנית לעורר מחלוקת כזאת )
"ד"ר אילנה גומל באה ממשפחה ספרותית טובה ושנוייה מאוד במחלקות בקב אנשי הקהילה הרוסית ומחוצה לה .. היא ביתה של מסאית רוסית ידועה ושנוייה מאוד במחלוקת בשם מאיה קגנסקיה , אביה החורג הוא חוקר הספרות זאב בר סלע שהתפרסם לאחרונה  בספר עם התיאוריה השנוייה במחלוקת שחתן פרס נובל שולוחוב גנב מאחר את הספר שעליו זכה בפרס נובל לספרות "הדון השקט".
דהיינו אילנה באה ממשפחה "טובה" . אבל לא כל משפחתה היא כזאת אחד מקרובי משפחתה היה המנהיג היהודי הקומוניסטי לזר כגנוביץ  מקורביו של סטלין שהרג בשליחותו ובשם האידיאולוגיה הקומוניסטית   אלפים . אילנה היא סוג של מוטציה יהודייה רוסית אוקראינית שהשתלב התרבות העברית תוך שהיא מתמחה בתרבותה אנגלו סקסית . המוטציות מהכיוון שלה לא הסתיימו כיום אילנה מגלה עניין גובר והולך בתרבויות המזרח הרחוק ובראשן הסינית

 

 

באתי לישראל כדי להיות ישראלית ,לא יהודיה .רוב בני ארצי לשעבר –אם לא כולם –באו לישראל כדי להיות יהודים ,לא ישראלים .
( מתוך "אתם ואנחנו ע' 35 )

כפי שהיא מספרת לנו בספרה אילנה היא תוצר של כמה תרבויות שונות היא יהודיה רוסיה שנולדה בקייב אוקראינה שם גדלו אצל הוריה הגרושים ואצל סבתה עורכת הדין והשופטת .
אילנה הפכה שם למעריצה של הספרות האנגלית הויקטוריאנית והפכה לבת בית בשפה האנגלית (וזאת תופעה נדירה ביותר לאנשים מתרבויות שונות כל כך ) ואולי יש לראות בכך מרידה כנגד אימה הדומיננטית מאוד מאיה כגנסקיה המעריצה הגדולה של השפה והתרבות הצרפתית של המאה ה19 ושל סופרים כמו פלובר שמציד הבזה לספרים האהובים על אילנה כבורגנים מוגבלים . בכל אופן את השתיים מאחדת האהבה למדע בדיוני לפנטסיה ולרעיונות גראנדיוזיים למיניהם כך שלמרות הכל ולמרות ההכחשות של השתיים הצופה האובייקטיבי יכול לקבוע שהתפוח נפל קרוב אמוד אל העץ
האם מאיה קגנסקיה היא התוצר אולי האולטימטיבי של התרבות הרוסית ( ובמידה פחותה בהרבה הצרפתית) .לתרבות העברית הישראלית שבקירבה היא חיה בעשרות השנים האחרונות אין לה כל זיקה כסוג של גולה רומנטית להוציא למשוררים חיים גורי ( שעליו חיברה מאמר מעניין ) ודויד אבידן בגלל רעיונותיו הגרנדיוזיים.

 

אילנה ומאיה ביחד.

אלי: איזה סוג של יחסים ישנם בינך ובין אימך מאיה ?
אילנה :אמא גידלה אותי מבחינה רוחנית אינטלקטואלית והיא השפיע על הקריירה שלי משום שבחרתי בספרות כמקצוע .אבי היה מתמטיקאי שניסה להשפיע עלי בכיוון שלו ונשל אם כי רק חלקית אני מתעניינת מאוד במדעים שונים כמו ביולוגיה .אבל לבסוף אימא נצחה . אלא שבניגוד לה אני השתלבתי באקדמיה בעוד שהיא נשארה פרילנסרית אאוטסיידרית נצחית וזה באמת חבל .
אלי: יש לך עוד קשר עם אביך?
אילנה : לא אין שום קשר .נפרדנו בזעם רב. הוא סירב לחתום על אישור שהוא מתיר לי להגר מבריתה מועצות .ואז אישור זה היה תנאי למתן אשרת יציאה .אבל הוא עד הסוף לא חתם .הוא לא רצה שאעזוב אותו . אבל באופן יוצא דופן הצלחתי לצאת בלי האישור הזה .היום אין לי שום קשר איתו ואינני יודעת מה עלה בגורלו .

הנאציזם היה טרגדיה; הקומוניזם היה פאדיחה.
אילנה גומל בהרצאה

מהמשפחה של אילנה אפשר לשרטט מין מודל סוציולוגי סובייטי .שני הסבים שלה היו קומוניסטים פעילים לוחמים .האב של אימא מאיה קומיסר קומוניסטי בצבא האדום ניעלם וכנראה נהרג בשלבים הראשונים של הפלישה הנאצית ב1941 הסב הזה השאיר למאיה א תינוקת מיכתב פרידה שבו הוא אומר לה ולאימה שהוא ידוע כי הוא הולך למות והוא מצווה לביתו היחידה "שהוא אוהב אותה עד בלי סוף " כצוואת קצין קומוניסט אמניתי שלא תדע לעולם פחד
אילנה גדלה כאמור אצל סבתה קומוניסטית אדוקה וחברת מפלגה היא נולדה וגדלה בעיירה והיגעה לקייב העיר הגדולה שם רכשה ה שכלה משפטית ומעמד הכל בזכות המשטר והמפלגה .והיו לה סיבות להיות אסירת תודה למפלגה היא הפכה להיות עורכת דין ולבסוף שופטת . ( הסבתא עלתה לארץ בעקבות מאיה ואילנה והיא חיה עד היום והיגיעה לגיל מופלג ביותר.אלי )
הסב מצד האב היה קומוניסט קומיסר שנשלח בשנותה שלושים לכפות קולקטיביזציה אצל איכרי אוקראינה .
אילנה "קראו קולחוז על שמו אבל באמת שאין שום סיבה מיוחדת לגאווה "
סבתה של אילנה התחתנה עם רוסי גוי שהיה סטליניסט אדוק שיכול היה להגיע לדרגת בכירה בשירותים החשאיים . הוא ה יה אחראי לגירוש של הגרמנים מהוולגה אבל כתוצאה מכך סולק בידי סטלין בעת חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב .רק קשריו הטובים של האיש עם הבכיר הסובייטי ליאוניד ברז'נייב הצילו אותו מחיסול והוא הפך למעין פנסיונר בגיל צעיר.

אלי : איך היה לגדול בקייב עיר שמתקשרת בתודעה שלנו עם אנטישמיות אוקראינית ?
אילנה: האנטישמיות שם זה עניין מושרש .חלק מהחיים כמו לחם כמו גבינה יש כמה סוגי אנטישמיות זהו העממית והטבעית שאתה יכול לשמוע באוטובוס וישנה את אנטישמיות
הזואלוגית הנאצית לכל הדבר של החוגים האינטלקטואלים כביכול והיא הכי מפחידה. זאת אנטישמיות שמשמיע הטיעון כאילו היהודים הרסו את התרבות הרוסית או האוקראינית הם מבקרי ספרות ומבקרי תיאטרון .הם גם הביאו את הצרה ששמה קומוניזם ,מכיוון שהמנהיגות המהפכנית סביב לנין הייתה מורכבת בחלק הניכר מיהודים .ויש להודות בצער שהם לא לגמרי טועים . יהודים באמת פעלו להקמת תרבות חדשה תרבות קומוניסטית והביאו תוך כדי כך להרג של מיליונים.
אבל בלי קשר לזה זאת הייתה ילדות מאושרת .קייב היא עיר יפהפייה אבל כן גדלתי עם הנושא של באבי יער שנמצא שם בסביבה אחיה של סבתא נרצחו שם אבל היה לי קל לגדול בקייב כי אני לא נראית יהודיה . אין לי אף יהודי ואבי לא היה יהודי .וירשתי ממנו את המראה .איך אתה נראה זה עושה ברוסיה את כל ההבדל .לי היו מספרים בדיחות אנטישמיות .עם סבתה שהמאה שלה הוא יהודי בלי ספק מעולם לא קיימתי פגישות ליד ביתה ספר היא לא רצתה להתקרב לשם "שלא יראו אמרה שיש לך סבתא יהודייה ". היו עלבונות קטנים אבל אני יודעת שהיו ילדים יהודיים שסבלו הרבה יותר .בכל אופן הנושא הזה העסיק אותי מאוד בילדותי ולא רציתי שהוא יעסיק אותי או את ילדי ,ולכן בין השאר עליתי לישראל ב-1978.
אלי : היום את מתגעגעת לברית המועצות ?
אילנה : בכלל בכלל לא.אני שמחה שעזבתי . ועזבתי מתוך בחירה רציתי להגיע לכאן .והיגעתי .וסך הכל אני מרוצה .לא היו לי ציפיות גדולות יותר מידי וזה אולי עזר להשתלב כאן היטב.
ומהי תרבות הבית שלך היום?
אילנה: תרבות הבית שלי היום היא התרבות האנגלו סקסית.
אלי : איך היגעת לתרבות הזאת ?
אילנה : מילדות .קראתי את הרומנים של דיקנס בתור ילדה וכמובן גם מדע בדיוני.  הרומנים האלה סימנו עבורי נתיב של בריחה –לונדון פריז ,ני יורק…כאילו היו בגלקסיה אחרת .אבל חלמתי עליהם ועל גלקסיות אחרות למרות הכל . . באופן טבעי הלכתי לתיכון למגמה אנגלית ידעתי את השפה התחלתי לקרוא ונמשכתי .
אלי :עד כמה את בת בית ביצירה העברית ?
אילנה : את התרבות העברית לצערי בעיקר מחוסר זמן אני מכירה היכרות חלקית אם כי דווקא עכשיו יוצא לי לקרוא כמה רומנים עבריים מודרניים שיצאו בשנה האחרונה . מאוד מוצאים חן בעיני הרומנים החדשים של שמעון אדף ,ניר ברעם ושל אמנון רובינשטיין . אבל סך הכל אני מכירה את הספרות העברית הכרות מאוד לא שלמה כי אני מעדיפה לקרוא באנגלית. בתחום הזה אני מסתמכת לרוב על חוות הדעת שלך .
באשר לתרבות הרוסית אני מכירה אותה, יש לי עליה מידע רחב אבל אין לי כלפיה שום זיקה נפשית הפסקתי אפילו לחשוב ולחלום ברוסית החלומות שלי הם באנגלית עם מילים בעברית פה ושם לא ברוסית אלא אם כן אני חולמת על הילדות בקייב ואז צצה הרוסית מהמחשכים . . הכתיבה  האקדמאית שלי היא באנגלית . וגם את אנחנו ואתם כתבתי באנגלית. אבל כפי שאתה ידוע השם לקוח משם שיר עברי של יורם טהר לב.
אלי : יש הבדל בין הגישות שלך ושל אימך לספרות?
אילנה : בוודאי!  אני בחרתי בספרות האנגלית, היא מעדיפה את הספרות הצרפתית,  היא משוגעת לספרות הרוסית ואני אדישה כלפיה ,  למרות שאימי ואני כתבנו מאמרים רבים על ספרות המדע הבדיוני ברוסית .

אימא מתייחסת לכתיבה כמו אל מעשה אמנות שיש בו איכויות אסתטיות אני כחוקרת אקדמאית כותבת כתיבה אנליטית נטו .

חוקרת הפנטזיה

 

ס]פרה הראשון של אילנה גומל.

 

אילנה היא מומחית לפנטזיה ומדע בדיוני ובעיקר מהזנים הרוסיים האנגליים והאמריקניים שלהם .אבל היא גם חובבת ענקית של ספרי אימה ומתח ואף עורכת את סדרת ספרי המתח של הוצאת "ינשוף "  של אלי הרשטיין .

את המ.א. שלה אילנה עשתה על דמויות הנשים בספרות הפנטסטית האנגלית במאה ה19 ומסקנותיה שהפחד מנשים וממיניות יצר בספרות זאת דמויות נשים מפלצתיות כמו למשל קרמילה הערפדית בסיפור מפורסם של לה פנו ולילית של מקדונלד שהייתה פופולארית מאוד בסוף המאה ה19 למרות שזאת הייתה דמות לא נוצרית שנלקחה מהתלמוד אבל היא הייתה אישה סקסית רשעית ולכן פופולארית וגם בציור .

את הדוקטורט שלה אילנה עשתה על ספרות הפנטזיה בספרות האנגלית במאה ה19 ובו בדקה את שורשי הז'אנרים השונים של מד"ב ופנטזיה בספרות הפנטסטית הבריטית של המאה ה19.
אילנה : וניסיתי להראות שספרות פנטסטית היא מראה המשקפת תהליכים חשובים בחברה והיא מראה יותר מטובה מהספרות הריאליסטית שמתמקדת רק בדברים ספציפיים והיא יכולה להראות דברים
שספרות ריאליסטית לא מסוגלת להראות . עסקתי שם בנושאים כמו תורת דרוין והשפעתה על ספרות מדע בדיוני ועל ספירטואליזם והשפעתו בספרות על נושא האימפריה הבריטית ומפגשיה עם תרבויות אחרות וכיצד זה משתקף בספרות הפנטזיה ספרה הראשון הוא Bloodscripts Writing the Violent Subject  ( 2003)

בספר זה עוסקת אילנה בנושא האלימות הקיצונית בספרות ברוצחים סידרתיים ובטרוריסטיים מטורפים הנושים שמעניינים אותה מאוד ( וששורות של ספרים רבים עליהם נמצאים באוסף הספרים הענקי שלה ועלולים לעורר גבה אצל אנשים שיתמהו מה לאישה עדינה כל כך ולספרים על אירועים מחליאים כל כך ).
אלי :מה באמת משך אותך לנושא הזה ?
אילנה : בספר הזה ניסתי להראות שיש דרך מסויימת לשקף אלימות פיזית בספרות ובתרבות ושאנחנו בעצם בונים את הנראטיבים של עצמנו על פי הספרות ומשקפים את עצמנו לפי תבניות שכבר קיימים ספרות . אני טוענת שכל אדם שייך לז'אנר ספרותי מסויים . ושאלתי מה הז'אנרים שאליהם משתייכים אנשים רוצחים ואיך הם מיוצגים בספרות ודנתי בסיפורי אימה ברוצחים סדרתיים ורוצחים אידיאולוגיים בשואה היו אנשים שרצחו אלפים והם לא היו רוצחים סדרתיים והם לא הירגשו כלום כאילו זאת הייתה עבודה בירוקרטית רגילה . והסברתי שהיה להם נאראטיב מאוד מסויים שאפילו מנע מהם להרגיש משהו וזה בניגוד לרוצחים סדרתיים שאין להם נראטיב מסויים בניגוד לרוצח אידיאולוגי שאינו רואה את קורבנותיו כאדם . .
אלי :את עוסקת רבות בשואה מה מעניין אותך כל כך בשואה ? הרי זה משהו שלא חווית אותו ישירות ?
אילנה : מדינת ישראל נוצרה בידי השואה וחיה בצל השואה. רק עכשיו הביאו כדורגלנים אנגליים מקום ראשון ל יד ושם וזהו סמל שהשתלט על כל העולם ,למשל מוזיאון השואה בארה"ב וזה הפך לאירוע מעצב של המאה העשרים ואני רוצה להבין למה זה קרה ולמה סטלין שרצח יותר אנשים מהיטלר פחות מעניין אותנו מהיטלר . למה שואה היא אירוע כל כך מעצב .
אלי :ואיך זה מתקשר איך זה מתקשר אם בכלל למחקרייך בתחום הספרות הפנטסטית ?
אילנה : כתבתי מאמר שבו הראיתי שהנאציזם והאידאולוגיה שלו בנוי כמו סיפור מדע בדיוני .היהודים הם חייזרים ולכן מותר להשמידם הם פשוט לא בני אדם ואיסור על רצח חל רק על בני אדם . זה נשמע קצת פשטני אבל האידיאולוגיה הנאצית הייתה פשטנית מאוד. 


אלי :את מתעניינת מאוד בתרבות הסינית מדוע ?
אילנה : חייתי בהונג קונג וזאת עיר מדהימה שאני אוהבת אותה מאוד ,. אבל לדעתי לתרבות הסינית שיך העתיד וזאת התרבות הגדולה היחידה בעולם שאינה נשלטת בידי דת .יש בה כל מיני דתות. תרבות המערב היא תרבות נוצרית למשך פה יש תרבות אדירה שאין לה את המאפיין הזה .
אלי : אז לדעתך הדת היא מאפיין שלילי בתרבות ?
אילנה : .לדעתי הדת זה כוח שלילי אבל כנראה הכרחי אנשים אינם יכולים לחיות בלי זה משום שאנשים צריכים לחוש שלחייהם יש משמעות והדת מספקת את המשמעות הזאת .
אלי: ובכל זאת אני יודע שאת נמשכת אחרי הקתוליות איך את מסבירה זאת בהקשר לסלידתך מהדת בכלל ?
אילנה: אני נמשכת אחרי התרבות והאמנות שהקתוליות משקפת לא אחרי האמונה הקתולית כשלעצמה . בעיני אמונה היא חיובית רק כשהיא הופכת לחלק מהמרקם התרבותי כמו הנצרות באירופה .זה לא התרחש עם האיסלאם .

מבקרים האשימו את אילנה בגזענות בגלל התקפות שונות בספרה על התרבות הישראלית ,המזרחית וגם הרוסית ( כך למשל היא מצהירה שם בריש גלי שאינה מכונה לקיים קשרים עם רוסים בגלל "תחושת החלחלה שמעוררת בי הבהמה המתנודדת שמשחרר האלכוהול בכל גבר רוסי" היא הייתה נשואה בעברה לגבר תורכי ממוצא ספרדי) . יש להודות שאכן יש בו הצהרות שנראות לכאורה כגזעניות ואפשר להאשים את אילנה גומל בגיזענות אבל היא חסרת משוא פנים בגזענותה , שמופנית פחות אוי יותר כלפי כל אחד ללא הבדל גזע צבע ודת כמעט חוץ מכמה מאינטלקטואלים ועוד כמה יוצאי דופן .להערכתי אם יש אומה שניתן לאמר שהיא מועדפת עליה בצורה כלשהיא ,הרי אלו הסינים ( וההונג קונגים ) שבהם היא רואה את עם העתיד .
אלי :בביקורות שונות האשימו אותך שאת גזענית. את גזענית?
אילנה : אני לא גזענית כי אני בכלל לא מאמינה שיש דבר כזה גזע .
אלי: אבל את מאמינה שיש תרבויות עליונות על פני אחרות .
אילנה : בהחלט כן אני לא מאמינה ברב תרבותיות . תרבות המערב היא עליונה ותרבות סין היא עליונה . יש תרבויות יותר טובות ויש תרבויות שהן נופלות מהם . .
אלי : איפה התרבות הרוסית בכל זה ?
אילנה : התרבות הרוסית יצרה דברים דולים ויצירות ספרות גדולות אבל אני לא מעריכה אותה במיוחד .
אלי : איך היו התגובות ל"אתם ואנחנו"?
אילנה : על הספר היו תגובות חיוביות וענייניות בדרך כלל רק התגובה של יצחק לאור ב"הארץ " לא הייתה עניינית שכן הסיכום שלה היה איך אני מעיזה לאמר דברים רעים על ברית המועצות . (
תגובה של אילנה גומל על ההשתלחות של לאור מובאת כקישור בסוך המאמר .  )  לדעתי היא הייתה חברה איומה היא לא הייתה משגשגת היא הייתה מחנה הריכוז הכי גדול בעולם . כל דבר שקרה אחרי התפרקות ברית המועצות היה יותר טוב
אלי איזה עתיד את רואה לקהילה רוסית בישראל ?
אילנה אם ישראל תמשיך להתקיים אז הכל יהיה בסדר.השאלה האמיתית היא אם ישראל תמשיך להתקיים ותתפתח ואם כן הרוסים יסתדרו היטב.
ולדעתי זה תהליך של הגירה ועלייה ושל רב זהויות זה תהליך כלל עולמי לא ייחודי לישראל ותמיד יש מתח בין תרבות הרוב לתרבות המיעוט ולדעתי זה דבר חיובי כל עוד שהוא לא מביא להתפוצצות ה של החברה.
אלי :איך את מעריכה את תחום המדע הבדיוני הרוסי בישראל ?
יש דברים מעניינים במדע בדיוני בישראל הרוסים כאן מנסים כתוב דברים שמבוססים על
היהדות למשל דניאל קלוגר וריבלקה. ובחור בשם יעקב שכטר.יצירות חשובות במיוחד הן הרומן של קלוג וריבלקה שה הלוואה בן 1000 שנה . לפחות הם מנסים דברים שישראלים לא ניסו עד עכשיו .
זה פורח ?
ספרות כזאת לא פורחת מסיבות כלכליות .אבל יש ורוסים אוהבים מדע בדיוני . ויש התחרות עם הסופרים ברוסיה .שפוגעת בהם מאוד.

אלי : יש איזה פרויקט ארוך טווח שאת מתכננת ?יש ספרים שאת כותבת עכשיו ?
אילנה :כתבתי רומן מדע בדיוני ואני עובדת ספר על ערים שיש להן זהויות משלהן ,הונג קונג ,סאן פרנציסקו סט פטרטרבורג ותל אביב שהיא עיר בעלת זהות ייחודית משלה ולדעתי אחד ממרכזי התרבות העולמיים .אני מתכננת קובץ של מאמרים על מדע בדיוני ופנטזיה שפירסמתי במקור בכתבי עת רוסיים ובכתבי עת אקדמאיים , וגם ספר על זהויות ועל הטבע האנושי .

בתוספת אני עורכת היום מותחנים מיוחדים עבור  הוצאת ינשוף שיש להם ערך מוסף ספרותי ותרבותי ויצאו אנשי הקש שהפך לרב מכר ועד כמה .עד כה יצאו שבעה ספרים . וזה כולל מותחנים אפוקליפטיים שזהו עוד נושא שמעסיק אותי .אנשים לא יודעים איזה כוח אדיר יש היום לכתות אפוקליפטיות ואיזה סכנה איומה הן מהוות לשלום העולם . .
וחוץ מכל זה  אני מקווה כפרויקט ארוך טווח להשיג לבסוף רישיון נהיגה. מזה שנים אני נשבעת לעצמי להשיג רישיון ולדעת כבר לנהוג ,יום יבוא ואני מקווה שהוא לא רחוק ולא חזון משיחי  שאני אשיג את זה.

 

אם אפשר ללמוד לקח כלשהו מסיפורם של הרוסים ,הרי זה הלקח האחד שנראה כי מספר הולך וגדל של ישראלים שוכחים .הלקח הוא של עבר רווי דם המאיים לחזור על עצמו . …ולכן כאשר אני כותבת את הדברים הללו –עדיין בתקופת ביניים של חוסר ודאות, על סף שלב חדש במסעי –רק תקווה אחת יש בלבי –שהסיפור לא יגמר לעולם ,שהמסע לא יגיע אף פעם לקיצו . אינני עייפה אני מוכנה להמשיך במסע הצליינות שלי על עוד אני מסוגלת לכך וכשכבר לא יעמוד לי כוחי להמשיל בו יבוא אחרים בעקבותיי .

(מתוך הסיום ל"אתם ואנחנו ")

קישורים רלבנטיים

פרטים על ד"ר אילנה גומל

אתם ואנחנו :להיות רוסים בישראל

הקדמה ופרק ראשון לספר "אתם ואנחנו "

במה מאמינים עולי רוסיה בישראל ? פרק מ"אתם ואנחנו "

גלגל המזל :אילנה גומל על מה היה קורה אילו ברז'נייב לא היה מתיר ליהודים להגר ב1978

 

ישראל ? מדינה משונה :אילנה מסבירה את עצמה לניר ברעם

ביקורות על "אנחנו ואתם "

יזראליבסקי פרימטיביסקי :יצחק לאור על "אנחנו ואתם "

כשמבקר אינו מסתדר עם ההיסטוריה : אילנה גומל עונה ליצחק לאור

פראנויה רומנטית בארץ זרה :זאב שביידל על "אתם ואנחנו "

לא הכל אפשר להסביר באמצעות "רוח הרפאים של ההיסטוריה הרוסית": יוליה לרנר על אנחנו ואתם

רוסי שמוליק -יובל אביבי על אנחנו ואתם

על קופאיות ולבנטינים – גילעד סרי לוי על אנחנו ואתם

 

:Bloodscripts Writing the Violent Subject
– –
אילנה גומל על ….
אילנה גומל על  סופרי המדע בדיוני הסובייטיים אחים סטרוגוצקי

מדו"ר מורו ועד ד"ר מנגלה

אילנה על אנטישמיות בישראל

 

אילנה גומל על הקול הרוסי בספרות העברית

שוב ישוב הבעל

אוניברסיטאות לנביאים

סרטי אימה חרדיים

הגר ינאי מראיינת את אילנה גומל על פנטסיה

בני משפחתה של אילנה גומל

מאיה  קגנסקיה נגד סולז'ניצין

 

הדון האחרון זאב בר סלע ושולוחוב

נהר הדון כבר אינו שקט : זאב בר סלע ממשיך במאבק

עיר האלוהים מאת אלירן גומל בנה של אילנה גומל ממשיך במסורת המישפחתית
הוצאת ינשוף

מדע בדיוני רוסי

נ