ארכיון תג: אלי אשד

השקת הספר " הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על התהליך המשיחי " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן -האירוע המוסרט

בשמיני בינואר 2019 התקיים בהנחייתי האירוע שאת פרטיו אתם רואים למעלה .

וכעת הוא נמצא כולו מוסרט ברשת.

 

דברי פתיחה לאירוע של אלי אשד ושל הגברת מיקי קנטור י"ר בית יוצאי ווילנה 

ההרצאה של אלי אשד הדנה  בגאון בווילנה ודמותו בראי הספרות והאמנות  ובעיקר בשאלה האם הדיוקן של הגאון מווילנה הוא אותנטי -אמיתי וצויר על פי פניו  או שמה בכלל  לא ?

צפו בהרצאה כאן

ההרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגילויים החדשים של הגאון מווילנה.

צפו בה כאן. 

הרצאה של משה גולן י"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בהרצאה על הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בשיתקיים ב31 במארס -1 באפריל בעיר צפת  ןשיעסוק  בנושאי שושלות יוחסין בכלל ובנושאי צאצאי הגאון מווילנה בפרט.

צפו בהרצאה של משה גולן  על הכנס הגנאלוגי ה-14  כאן

ולסיום אלי אשד מקריא שיר של משוררת ליטאית  מודרנית גיידרה קזלאוסקיטה בתרגום סיוון בסקין " שיחות עם הגאון מווילנה "

צפו בהקראה כאן 

( את השיר אפשר לקרוא בעברית ובליטאית כאן )

האירוע נערך בשיתוף  פעולה בין  מגזין התרבות "יקום תרבות "

ובין   " איגוד יוצאי ווילנה והסביבה בישראל " 

תודתנו לכל המשתתפים.

 

 

"

 

Image result for ‫יקום תרבות‬‎

מיטב פזמוני האירוויזיון של כל הזמנים

לרגל שידור אירוויזיון 2016 הנה סדרת מאמרים שנכתבו על ידי אלי אשד ועל ידי שותפי חיים מזר וירוו ליבוביץ על מיטב הפזמונים בעינינו של האירוויזיון בכל הזמנים מבחינת מילותיהם.שניים מהם הם ישראליים.

ובתור נספח רשימה של הזמרת מרגלית הדרי (שם בדוי של יסמין אבן ) על האירוויזיון.

 

'הבובה המזמרת "ירון ליבוביץ על השיר הזוכה באירוויזיון 1965

 

טרובדור משירי זמר נודד :אלי אשד על השיר הזוכה ( אחד מהם ..) באירויזיון 1969

שקיעתה של הפרימה בלרינה :חיים מזר על עוד פזמון ( שלא זכה ) מאירוויזיון 1969

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה :חיים מזר על הפזמון "נתתי לה חיי " של להקת כוורת מאירוויזיון 1974

 

ג'ינג'יס חאן ולהקתו :אלי אשד על פזמון בולט באירוויזיון 1979

סוקרטס כוכב עליון : אלי אשד על עוד פזמון שלא זכה ( אבל היה צריך לזכות ) באירווזיון 1979

 

שמשון אולי תתבגר חיים מזר על עוד פזמון מאירוויזיון 1981

הבלדה של ג'וני בלו :חיים מזר על הפזמון שייצג את גרמניה באירוויזיון 1981

 

אלוהים תהיה בן אדם : חיים מזר על השיר הישראלי באירוויזיון 1988 

 

טריויזיון :מרגלית הדרי (יסמין אבן ) מסכמת את האירוויזיונים

 

גיבורי העל העבריים -הסרט התיעודי

hebrew comics hero 0

 

לאחרונה עלה על האקרנים סרט תיעודי שגם אני משתתף בו " גיבור  העל העברי " על תולדות הקומיקס העברי מאז ימי אריה נבון ואורי מורי גיבור הקומיקס העברי הראשון  ועד לעצם היום הזה.

בסרט מרואיינים מיטב יוצרי הקומיקס העברי וגם כמה חוקרים וחוקרות ובהם אנוכי. גילוי נאות : שימשתי גם כיועץ להפקת הסרט ונתתי מידע על תולדות הקומיקס העברי נושא שבו אני מומחה ומכין עליו דוקטוראט. את הסרט כתבו וביימו עמיתי הנכבדים שאול בצר ואסף גלאי. 

וכך מתואר הסרט בפרסומות של "אנטנה הפקות ": // // // //

גיבור העל העברי" הוא סרט מסע לתוך עולם הקומיקס הישראלי שזכה במשך שנים להתעלמות. זהו גם מסע מפותל וסבוך הנוגע בדימוי של הגיבור והזהות הישראלית – מגיבור הקומיקס הישראלי הראשון "אורי מורי" שנוצר ב1936 על ידי אריה נבון ולאה גולדברג ועד הגיבורים המפורסמים של היום: הברווז של דודו גבע, בבא של שי צ'רקה, חמודי של דניאלה דקל לונדון.

בסרט מתראיינים  בין השאר זאב אנגלמאייר, דניאלה דקל לונדון, שי צ'רקה, מישקל קישקה, אסף חנוכה, אתגר קרת, ירמי פינקוס, רותו מודן ואורי פינק גיורא רוטמן מיכאל נצר   גליה גאון ואלי אשד.

פרביו קצר של הסרט 

והנה הסרט במלואו להנאתכם :

גיבור העל העברי 

וכמה סקירות וביקורות :

תכירו את גיבור העל העברי -ג'וני דוב על הסרט 

יוני זאבו על גיבורי העל כחול לבן

למה אין לנו גיבור על : ביקורת של גילי איזיקוביץ 

 

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

 

 

HEBREW_SUPER_HERO_01

אתגר קרת ואסף חנוכה ב"גיבור העל העברי" (צילום: מוש משעלי)

שיחת רדיו עם אלי אשד ועם אמנון סטופ

"יקום תרבות" מגזין התרבות שאני עורך ברשת חוגג ארבע שנים  בתכנית רדיו מיוחדת.

לכבוד המאורע הקליט מוטי גרנר בתכניתו "על מחשבים ומחשבות" שברדיו אורנים (תחנת רדיו המשותפת למכללת "אורנים" ול"קול ישראל") תכנית מיוחדת עם אלי אשד,אנוכי  העורך הראשי של האתר, ועם ד"ר אמנון סטופ, עורך המדע. בראיון שוחחנו על אתר "יקום תרבות" ועל חלק מן הנושאים שבהם הוא מטפל ספרות ,מדע ,מדע בדיוני ,עב"מים ,טרור ודאע"ש  ,יצחק לאור ,בלשים ומערבונים ועוד ועד.

קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
לתכנית השנייה, עם ד"ר אמנון סטופ:שבה נידונות בעיות חשובות של אקולוגיה התחממות כדור הארץ מדע וטכנולוגיה ועוד נושאים שנוגעים לכל אחד מאיתנו ראו :
קישור ישיר לקובץ MP3 של התכנית:
קישור ישיר לעמוד התכנית:
האזנה נעימה.
נשמח לקבל תגובות.

בלש תרבות וחוקר הסופר טבעי -שיחה עם אלי אשד

  1. Photo: ‎כתב-העת "&" מבקש לייצר דיאלוג מתמשך בין האמנות החזותית לבין ה"עולם", לפתוח את השיח של שדה האמנות למציאות הסובבת ולתת במה להתכתבויות בין טקסטים ממגוון תחומים לבין עבודות אמנות של אמנים ישראלים ובינלאומיים. המגזין נוצר מתוך צורך להנגיש את האמנות העכשווית ולהוציאה מן הנישה האזוטרית לנחלת הכלל באמצעות טקסטים אלטרנטיביים המאופיינים בגישה קלילה ולעיתים אף הומוריסטית, שיעמדו כאנטיתזה לרפרטואר האוצרותי האליטיסטי.  </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>המגזין, ביוזמתה ועריכתה של מאיה קשביץ, יוצא לאור בדפוס פעמיים בשנה בחסות עיריית נתניה, עמותת היכל התרבות ו"09 - גלריה על הצוק" .</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>הגיליון הראשון, שעתיד להתפרסם במרץ 2014, נוצר בשיתוף פעולה עם עורכת המשנה דינה יקרסון. גיליון זה יעסוק בנושא ה"על-טבעי" - על פי ההגדרה, כל מה שניתן להסביר את עובדת קיומו רק באמצעות חוקים או כוחות שונים מחוקי הטבע.</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>הגיליון מכיל ראיונות עם אנשי מקצוע שונים ואמנים החוקרים את תחום העל-טבעי, ובהם: קרן רוסו, סוזן מק'וויליאם, פרופ' שלום צבר, פרופ' שרה סבירי, נמרוד רשף, מרכוס קואוטס, איתן בן-משה ועוד. </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>בין הטקסטים השונים שזורים דימויים של עבודות מאת אמנים עכשוויים מובילים מהארץ ומחו"ל, ובהם: יאן טיכי, דנה לוי, נבט יצחק, סשה סרבר, עלמה שניאור, בועז אהרונוביץ', פרדי כסלו, הילה עמרם, ליהי תורג'מן, רימה ארסלנוב, אן המילטון, פול נוג, ארנסט קרמלה, אולף בראונינג, קתי ברדפורד ואחרים. </p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>החיבורים המתהווים בין הטקסטים השונים לבין הדימויים והרצף הנוצר בין הדפים הופכים את המגזין למכלול אמנותי מגובש וליצירה בפני עצמה.</p><br /><br /><br /><br /><br />
<p>Image: Marnie Weber | The Procession | Production still from the film "The Eternal Heart" | 2010‎

 

 

בימים אלה יוצא לאור לראשונה "&"- כתב-עת חצי-שנתי חדש לאמנות ותרבות. הגיליון הראשון עוסק בנושא ה"על-טבעי"– כל מה שניתן להסביר את עובדת קיומו רק באמצעות חוקים או כוחות שונים מחוקי הטבע. המגזין כולל שיחות עם אמנים ואנשי מקצוע שונים מהארץ ומחו"ל החוקרים את תחום העל-טבעי, לצד טקסטים שונים ומגוונים. בין הטקסטים ניתן למצוא שיחה עם נמרוד רשף, אמן ויוצר פעיל בתחום הקומיקס על ההיסטוריה של גיבורי-העל; שיחה עם לוסיל דסמורי, אמנית ויוצרת סרטים בלגית, על רוחות רפאים . דף הפייסבוק הוא כאן : https://www.facebook.com/And.Art.Mag

ויש בו גם ראיון עימי שפותח את הגיליון :

 

שיחה עם אלי אשד  

הבלוג שלך עוסק בכל כך הרבה דברים מרתקים, שחשבנו שיהיה מעניין להיפגש ולדבר איתך.

אני באמת מתעניין בנושאים רבים, בין היתר באמנות ובכישוף. אני עוסק קצת בכישוף, לא ממש "מכשף", אבל מתעניין בנושא ומכיר אנשים שעוסקים בזה. יש לי קבוצה שנקראת "חותם שלמה" שנפגשת ודנה בנושאים שקשורים לזה. "כישוף" זו בעצם לא המילה הנכונה, זו מילה פרימיטיבית. "תיאורגיה" – כך אני מעדיף לכנות את זה. כישוף זו האישה שמוכרת לך אבקת קסם לאהבה וזה שחוזה לך את העתיד. תיאורגיה זה משהו מתוחכם יותר מזה.

מה זה "תיאורגיה"?

ההגדרה של המילה היא "היכולת להשפיע על הישויות העליונות". נדמה לי שזו ההגדרה ביוונית. משהו כזה. המונח הומצא בערך במאה השנייה או השלישית לספירה באימפריה הרומית, ומאז משתמש בו כל מי שרואה את עצמו לא כמכשף אלא מעל לזה. מכשף זה השוליים של המקצוע. התיאורגים הם האקדמיה, התיאורטיקנים.

והחיבור של זה לאמנות?

יש למשל את הסיפורים על התמונות שאתה מסתכל בהן והן משתנות מול העיניים שלך, כי מי שצייר אותן היה סוג של מכשף. כמובן שהיום אין שום צורך בזה, יש אנימציה.

אתה מתכוון ל"אמנות אופטית"?  

לא בדיוק. זו תמונה שאתה מתבונן בה, ואז כעבור יום אתה מסתכל עליה פעם נוספת והיא משתנה, ונוצר מן סיפור שמופיע על התמונה. הסיפור הכי מפורסם הוא על תמונה שבה רואים בשלבים את החטיפה של מישהי על ידי איזו ישות שטנית או משהו כזה.

זה לא מיתוס?

זה מיתוס, אבל רוב הסיפורים על כשפים מתחילים כמיתוסים. מישהו חושב על זה בתור סיפור, ואז מישהו אחר ינסה ליישם את זה במציאות. את כל ספרי הכישוף מישהו ישב וכתב. אותו מישהו בדרך כלל טוען שזה אמיתי, אבל על פי רוב הוא ממציא את זה. אבל אז מישהו אחר יושב ומנסה ליישם את זה הלכה למעשה. למשל, הסיפור של קרלוס קסטנדה, הסופר הידוע שכתב על נושאי כישוף כמו בספר "משנתו של דון חואן". הוא טען שדון חואן היה מכשף שפגש במקסיקו במסגרת מחקר אנתרופולוגי. הוא אפילו קיבל דוקטורט וציון לשבח על המחקר שעשה, לטענתו. אחר כך הוא פרסם את הספר עם כל ההסברים של דון חואן על הכשפים שלו, וזה הפך לרב-מכר ולסדרת ספרים. התברר שהוא המציא את הכול. וזה לא משנה. היום יש קבוצות של אנשים שכותבים ספרים על ההתנסויות שלהם עם דון חואן ועם קרלוס קסטנדה. הם רציניים לחלוטין, וזה לא משנה אם יוכיחו להם שקסטנדה המציא את הכול. האינטרס של כל מי שמגדיר את עצמו מכשף הוא לטעון שהכישוף שלו עתיק. זה מוסיף ליוקרה של הדבר. בכל מקרה, "כישוף הכאוס", למשל, מתבסס על רעיונות דומים, חדשים, ששותפים גם לעקרונות הפוסט-מודרניזם.

אתה יכול להרחיב על זה קצת?

מה זה כישוף הכאוס? אני מקווה שאני לא משגע אתכן עם כל הדברים האלה.

להפך, בשביל זה אנחנו פה.

כישוף הכאוס זו אסכולה חדשה בכישוף, שנוצרה בסביבות שנות השבעים, באוניברסיטאות שנוסחו בהן רעיונות הפוסט-מודרניזם. "כישוף הכאוס" טוען, בדומה לפוסט-מודרניזם לדעתי, שאין שום דבר "אמיתי" ושאנחנו יכולים ליצור מה שאנחנו רוצים באמצעות הדמיון שלנו והכוחות שטמונים בנו. אנחנו יכולים אפילו ליצור לנו אלים ולהחיות דמויות ספרותיות אם נדמיין אותם מספיק חזק.

"מחשבה בוראת מציאות"?

משהו כזה, כן. הנה, קלטת את הרעיון, כן.

 זה לא "כישוף".

זה כן כישוף.

למה זה כישוף?

יש, למשל, מיתוס מפורסם מאוד של סופר אימה בשם לאבקראפט, שיצר סדרת סיפורים על אלים מפלצתיים מממדים אחרים שאיזו כת מנסה להביא אותם לקיום ביקום שלנו. החבר'ה של כישוף הכאוס מתעניינים מאוד בלאבקראפט, ובאמת יש ביניהם כאלה שמנסים לעסוק גם בישויות שהוא מתאר. כמה מידידי הטובים. האם הם מאמינים שהן קיימות או לא קיימות? זה משתנה מאחד לשני, אבל זה לא משנה. יש כאלה שטוענים שהם יצרו איתם קשרים, הם אפילו קיימו אתם יחסי מין. אלה ישויות די מפלצתיות, אם לומר את האמת. ושוב תשאלו: "האם זה אמיתי?" הם טוענים שכן. דברו אתם והם יאמרו: "כן, אני הרגשתי את זה, אני חשתי את זה, אני חוויתי את זה". עכשיו, מה זה "אמיתי"? כישוף הוא אמיתי כשלא רק אתה חווה אותו אלא כשעוד אנשים חוץ ממך חווים אותו, כשאתה יכול להוכיח שאכן חל שינוי במציאות שסביבך כתוצאה ממה שעשית, ושגם אחרים חוו את זה. אז אתה יכול להוכיח שהכישוף אכן התקיים.

אתה מאמין בזה?

אני מאמין שיש כוחות על-טבעיים. אני מאמין שיש דבר כזה שנקרא טלפתיה. למשל, כל הרבנים האלה שמשפיעים בצורה כזאת על הקהילות השונות, אתה שואל את עצמך: "איך הם עושים את זה?" כלומר, איך הם משפיעים בצורה כל כך עמוקה על כל המעריצים שלהם, כל הגורואים למיניהם? לדעתי הם עושים זאת באמצעות תפיסה על-חושית וטלפתיה. בדרך כלל זו סתם הונאה, אבל עובדה שאנשים משפיעים על ההמונים בצורה שלא תיאמן. הם חייבים כישרון מיוחד בשביל זה. "Psychic powers" אני קורא לזה.

נחזור רגע לכישוף הכאוס. אמרת שיש לך קבוצה שבה אתם מפתחים פרקטיקה של הדבר הזה?

  אמרתי שאנחנו מדברים על זה. אבל נכון שאני מכיר אנשים שמתעסקים בזה.

ואתה?

מה זה "עוסק"? לא בטקסים. יש לי ספרייה גדולה של ספרי כישוף, ואולי מדי פעם אני מנסה ליישם כמה דברים, אבל זה לא נושא מרכזי בחיי.

היה משהו שעשית וגרם לך להאמין שזה אמיתי? מדי פעם אני באמת מנסה להפעיל טלפתיה. בואו נאמר ככה: דיברתי עם אנשים שטענו שהם חלמו דברים מסוימים שניסיתי להעביר. אבל "psychic powers" וכישוף הם בכל זאת דברים שונים.

אכן דברים שונים: לברוא ישות כלשהי מכלום דרך כישוף זה מאוד שונה מלהעביר מחשבה למישהו אחר

. נכון. אני לא מתיימר לברוא ישויות מכלום. אולי יום אחד אנסה את זה.

ראית ישות כזאת נבראת?

עדיין לא, רק שמעתי סיפורים וזה הכול. אם אני מאמין בזה או לא? תלוי באיזו שעה ביום את שואלת אותי.

השם שלך מופיע כמעט בכל הקשר של מחקר שעוסק בנושא הרחב של ה"על-טבעי": מהגולם ועב"מים ועד לכישוף וטלפתיה. אין נושא בהקשרים האלו שלא נגעת בו בבלוג שלך. אז מהו, אם כך, העיסוק המרכזי שלך?

אני מגדיר את עצמי כ"בלש תרבות", "חוקר תרבות". אני דוקטורנט לספרות עברית באוניברסיטת באר-שבע, מומחה לספרות פופולרית עברית ולקומיקס עברי, פרסמתי כמה ספרים בנושא הזה. גם הוצאתי ספר קומיקס עם הקומיקסאי אורי פינק בשם "הגולם: סיפורו של קומיקס עברי" – מן מוקומנטרי, היסטוריה של סדרת קומיקס בשם "הגולם" שלא הייתה קיימת. אני מתעניין בפנטזיות קדומות. כבר מילדות אני מתעניין בעל-טבעי. הושפעתי מספר בשם "יותם הקוסם" של יאנוש קורצ'אק, שמספר על ילד שמפתח כוחות כישוף. היום אני פחות מתעניין באזכור של זה בספרות, כי היום כשאני נכנס לכל סטימצקי אני רואה שרוב המדף בספרות ילדים מלא בספרים על מכשפים. למשל, העיסוק בערפדים כבר פחות מעניין כשהוא הופך לתופעה כלל עולמית באמצעות הסרטים וסדרות הטלוויזיה.

מה לגבי חוצנים?

חקר העבמ"ים הגיע לשיאו בשנות התשעים, כשיצאה הסדרה "תיקים באפילה". אז התפרסמו הרבה מאמרים במדורים ב"מעריב לנוער" על חוצנים ועל חייזרים. היו אז כמה חוקרים ידועים, אחד מהם היה ברי חמיש, שהתפרסם לימים כמי שטען שרצח רבין היה קונספירציה של פרס. אבל היום התחום הזה נמצא בירידה כלל-עולמית. למה? כי משום מה יש פחות ופחות עדויות לחייזרים ועב"מים. בסוף שנות התשעים פתאום היה גל של עבמ"ים במקומות שונים בארץ, אפילו מצאו כל מיני שרידים מוזרים, שטענו שהם של חייזרים. חוקרי העבמ"ים – יש כאלה – טענו שמצאו מן חומרים מוזרים שלדעתם מוצאם הוא חייזרי, חוצני. היום, בשנים האחרונות, כבר אין פתאום פרשיות כאלה.

אז אתה חושב שאנשים איבדו עניין?

אני חושב שחלק מהעניין היה בגלל "תיקים באפלה". זה קשור לתרבות הפופולרית והושפע מזה לחלוטין. יש לי ידידות שטענו שהן ריפאו באמצעות חייזרים. אני מודה שאני די ספקני לגבי זה. הראשון שטען שהוא ריפא באמצעות חייזרים הוא אדריאן דביר. הוא מת בגיל צעיר מאיזו מחלה. היית מצפה שחייזרים ירפאו אותו מזה, אבל הם לא ריפאו אותו. אני לא מקבל כל דבר שמספרים לי משום שאם אתה מאמין לכל דבר, אין סיבה להאמין לשום דבר. החברה שלי, למשל, טוענת שהיו לה כל מיני התנסויות עם מה שהיא חושבת שהוא הרוח של אמה, שעדיין נמצאת כאן לדעתה. אני לא דוחה את זה על הסף, אבל כל עוד לא חוויתי את זה בעצמי אני נותר ספקני. אני כן מאמין שיש הרבה יקומים אחרים, ואולי יש שם גם גרסאות אחרות שלי ושל אנשים אחרים שאני מכיר. הייתי רוצה אולי, יום אחד, לחוות את הממדים האחרים האלה.

אתה מדבר על תורת הקוואנטים? או על משהו יותר רוחני?

שאלה טובה. תורת הקוואנטים או המדע המודרני באמת מדברים על זה שיש הרבה יקומים אחרים. זה עוד לא הוכח באופן מוחלט, אבל היום זה הרבה יותר רציני מאשר לפני עשרים-שלושים שנה. היום כבר כל הזמן מתפרסמים ספרים על הרעיון הזה מנקודת המבט המדעית. הניו-אייג' זו תופעה עצומה. בשנות השבעים כמעט לא שמעו על ניו-אייג'. זה נחשב אז לתופעת שוליים מוחלטת. היום, בשנת 2013, זה כבר לא בשוליים, זה המרכז. האמת היא שדווקא בתקופה הוויקטוריאנית אנשים היו הרבה יותר רציונאליים מאיתנו. הם האמינו פחות בעל-טבעי מאשר בראשית המאה העשרים ואחת. את רואה את זה גם לפי הספרות היפה. לפני ארבעים שנה ספרות המדע הבדיוני הרציונליסטית היתה פופולרית. מבוגרים וילדים היו קוראים אותה. היום כמעט לא תמצאי ספרי מדע בדיוני חדשים. אצל הילדים תמצאי הרבה מאוד ספרי פנטזיה מכל מיני סוגים על מכשפים ועל ערפדים. בכלל, אין ספק שהיום הכישוף פופולרי מאי-פעם. מידע על כישוף היום נגיש לכולם באינטרט. בתקופות קדומות היה מדובר בכמה יודעי דבר.

למה בעצם קרה המעבר הזה ממדע בדיוני לפנטזיה?

המדע איבד מכוח המשיכה שלו מכל מיני סיבות. אם תסתכלי היום ברוב הסרטים של המדע הבדיוני, המדע בדרך כלל מוצג בצורה שלילית, כיוון שהוא מביא אסונות לעולם. יש היום הרבה יותר עניין בניו-אייג' מאשר במדע. איך זה ישפיע עלינו בשנים הבאות? תחשבו בעצמכם.

אולי מכיוון שהטכנולוגיה כל כך התפתחה, השלב הבא כבר פחות מעניין. הרי הסרטים העתידניים של פעם, בתחילתו של תהליך ההאצה הטכנולוגית, כבר כמעט התגשמו בהווה

. נכון, זה כבר לא מרגש.

לכן יש צורך להחזיר דברים הרבה יותר קדומים כמו ערפדים, חיבור עם הטבע, עם כוחות עליונים.

היום סדרות ערפדים כמו "דם אמיתי" או סרטים על ערפדים הם כבר עכשוויים לגמרי ומתרחשים בעיירה ובעיר המודרנית. אף אחד לא מעלה על דעתו לקשר את זה לימי הביניים דווקא. זה כאן ועכשיו, דבר שהפך למרכזי בתרבות שלנו, וזה משקף דברים שקורים במציאות.

אם נחזור רגע לכישוף, האם יש קהילות "ויקיאניות" בישראל? י

ש ויקה בישראל, והייתי איתם בקשר לפני כמה שנים, גם כתבתי עליהם מאמר. אני לא יודע מה המצב העכשווי שלהם. יש אסכולות שונות של ויקיאנים: יש כאלה שמאמינים שהם דת קדומה שרק נחשפה בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים. יש תחייה של הפגאניזם מכל מיני סיבות, אבל אם תשאלו אותי, מי ינצח במאבק בין הנצרות והפגאניות בהווה ובעתיד, אומר לכן – הנצרות. למה? מכיוון שכל פגאן הוא אינדיווידואליסט ואדיש לחלוטין לקהילה סביבו בניגוד לנוצרי שאיכפת לו מאוד מהקהילה סביבו..

הם עדיין דואגים להישאר במחתרת?

תלוי איפה. באמריקה ובאירופה הם כבר לא במחתרת בכלל. בישראל יש כמה קבוצות כאלו וזה הרבה יותר "מחתרתי". בישראל יש התחלה של מה שנקרא "כנענות" פגאנית, שזה לא בדיוק אותו דבר כמו ויקה. ויקה היא המסורות של הכישוף האירופי. כאן בארץ הם רוצים לחזור לשורשים הקדומים המקומיים.

כתבת מאמר על מרגוט קלאוזנר, שהיא דוגמה מרתקת לשילוב בין תרבות לבין פעילות "על- טבעית". תוכל לספר קצת עליה?

אי-אפשר לומר על מרגוט שהיא המציאה את תנועת הניו-אייג' שאנחנו מכירים בארץ, אבל היא כן זו שפרסמה לראשונה כל מיני מאמרים וארגנה קבוצות שעסקו במה שהיה בתקופתה הניו-אייג', הספיריטואליזם בעיקר. היא גם הוציאה לאור מגזין שעסק בעל-טבעי, נדמה לי ששמו היה "עולמות אחרים". מרגוט קלאוזנר היא דמות מעניינת כי היא לא הייתה סתם ניו-אייג'ית אלא גם הקימה את אולפני הרצליה. על רוב הניו-אייג'ים לא שומעים כל כך בתחומים אחרים, ולכן היא יוצאת דופן מהבחינה הזו.

היא בעצם עסקה במה שקרוי "פראפסיכולוגיה" והוגדרה כ"פרא-פסיכולוגית" הראשונה בארץ. לפי הדברים שלך, ניתן להסיק שאין הבדל בין ניו- אייג' לבין פראפסיכולוגיה, וזה לא מדויק.

נכון, יש הבדל גדול. הפרא-פסיכולוגיה עוסקת בכוחות העל-טבעיים או העל-חושיים: טלפתיה, טלקינזיס. לפראפסיכולוגיה, למרות כל מה שציפו, עדיין לא נמצאו הוכחות מדעיות. אורי גלר נחשב בעיקר לנוכל. אבל אני משוכנע שבאמת יש לו כישורים על-טבעיים, לא דווקא של כיפוף מתכות אלא של  יכולות השפעה על אנשים.. מרגוט קלאוזנר הייתה בעיקר ספיריטואליסטית, להערכתי. כלומר, היא הייתה עורכת סיאנסים, מזמנת רוחות ומנסה להשיג דרכן אינפורמציה. זה היה העיסוק הראשי שלה. היא עסקה בכל מיני מחקרים של של תפיסות על-חושיות, אבל התפרסמה בזה פחות.

היא עשתה דרכם החלטות עסקיות ופוליטיות?

כן. היא ניסתה גם לגלות את הצוללת דקר, אבל לא הצליחה. גם אני עשיתי כמה סיאנסים.

ומה גילית?

זימנו רוחות של משוררים כמו דוד אבידן, אבל התשובות שהם ענו היו כל כך מטומטמות שהגעתי למסקנה שאם זה באמת הם, אז בעולם שמעבר כנראה שהם איבדו הרבה מהאינטליגנציה שלהם.

רגע, ומרגוט גם הייתה ממקימי הבימה?

כן, ולמה היא התעניינה ב"הבימה"? בגלל ההצגות העל-טבעיות של "הדיבוק" של אנסקי ו"הגולם".

בהקשר הזה, מאיפה נובע העניין שלך במחזה "הדיבוק" של אנסקי?

דיבוק הוא תופעה על-טבעית שהפכה להיות מוקד של התרבות לא רק הפופולרית אלא התרבות העברית בכלל. אני מאוד מתעניין בנושא הגולם, גם מסיבות משפחתיות, ו"הדיבוק" נראה כקשור לזה. סב-סב-סב-סב סבתי הוא האדם היחיד שטען אי-פעם שהוא יצר גולם. כלומר היו אזכורים של אנשים אחרים, אבל זה תמיד נטען אחרי זמנם. הוא היחיד שאמר את זה במפורש לתלמיד שלו ואת זה אנחנו יודעים מאותו תלמיד. הוא היה רב – הגאון מווילנה.

סב-סב-סב-סב סבתך היה הגאון מווילנה?

כן, אני צאצא ישיר שלו. התלמיד הזה שלו היה מפורסם מאוד – חיים מוולוז'ין, שייסד את ישיבת וולוז'ין המפורסמת. זה לא סתם איזה סופר שממציא את זה חמישים שנה אחרי, אלא מדובר בתלמיד שמספר על הרב שלו. הגאון מווילנה אמר שכאשר היה ילד הוא ניסה ליצור גולם וכמעט הצליח, עד שראה תמונה שגרמה לו להפסיק. לפי גרסאות מאוחרות יותר, זו הייתה תמונה של תרנגול. האם זה כך? אני לא יודע.

זה קרה אחרי היווצרותה של האגדה? זו לא היתה אגדה. האגדה על הגולם והמהר"ל מפראג, רק שתדעו, היא מאוחרת יותר. היא הופיעה רק בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה. על הגאון מוילנה והגולם אנחנו יודעים כבר מ-1819, כשהתלמיד סיפר את הסיפור הזה בהקדמה שלו לספר של הגאון מווילנה. זה ישן יותר.

ציטטת בבלוג שלך את פרופסור שאול ליברמן: "שטויות הן שטויות, אבל חקר התפתחות השטויות הוא מדע"

אגב, אני לא יודע איפה הוא אמר את זה. חיפשתי את המקור המדויק ועדיין לא הצלחתי למצוא.

הסברת ש"יש דברים שהם כל כך מגוחכים ומופרכים מעצם מהותם, שאין זה יאה לעסוק בהם בצורה מחקרית, אלא בחקר התפתחותם ההיסטורית בלבד".

נכון, וזו גם טענתו של גרשום שלום פחות או יותר. העניין שלו בקבלה היה אקדמי לחלוטין. אם היית שואלת אותו אם הוא מאמין בזה, התשובה שלו הייתה "לא, לא, לא". אם תשאלי את פרופסור משה אידל, היורש שלו, אם הוא מאמין בקבלה, הוא יגיד לך: "לא". הוא לא אמור להאמין בזה. הוא חוקר את זה.

תרמו לסרט קולנוע ענק "אמיצים " על הגולם ולילית!

 לפני עשור בדיוק ב-2003 אמן הקומיקס אורי פינק ואנוכי ,פרסמנו ספר "מוקומנטארי " בשם "הגולם –סיפורו של קומיקס עברי " בהוצאת "מודן ". הספר נתן את ההיסטוריה של גיבור סדרת קומיקס בדיוני "הגולם " שלכאורה התקיים ומתקיים בתרבות הפופולארית הישראלית מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה.

במדינת ישראל חלופית לפחות.

בספר הוצגה דמות קומיקס בדיונית נוספת "לילית " סופר סוכנת סקסית המשמשת כפרטנרית של הגולם במשימותיו.

וכאן כדאי לציין שבזמן שדמות "הגולם " היא המצאתו של אורי  פינק ,הרי "לילית " היא ההמצאה שלי.

בין השאר יצרנו במקביל לספר פזמון מלווה בסרט אנימציה מצויר על הגולם שכביכול הושמע בערוץ הממלכתי בטלוויזיה בשנות השבעים.

שאותו ניתן למצוא ברשת כאן

http://www.youtube.com/watch?v=_5fyCML2h00

( הדובר  בסרט הוא אני ,הזמרת יסמין אבן ,האנימטורים אורי פינק וגיל בידרמן )

 מאז שקלנו להמשיך להשתמש בדמויות של הגולם ולילית בפרוייקטים נוספים בסיפורים אמיתיים. סיפורים על הרפתקאותיהם הועלו באנגלית באתר ynet.אך למרבית הצער לא למשך זמן רב . ומשום מה סיפורים אלו הורדו מאז מהרשת מסיבות בלתי ברורות ,וחבל.

היו דיבורים עם האמן יובל כספי מעריץ גדול של הגולם ולילית ליצור אנתולוגיה שבה אמני קומיקס שונים יצרו סיפורים משלהם על הדמויות האלו,אך זה לא יצא לפועל . האמנית הרב תחומית יסמין אבן יצרה כמה סיפורים  משלה על לילית ודמויות שונות ביקום הבדיוני שלה.

כעת במלאת עשור לדמויות ולספר יש תוכנית חדשה  להחזיר את דמויות הגולם ולילית אל הבמה הציבורית .זה במסגרת פרוייקט סרט ענקים "ששמו כרגע הוא "אמיצים " שעלילתו מתארת את הרפתקאותיה של חבורת גיבורי על ישראליים במציאות שבה יש גיבורי על במדינת ישראל. וכל גיבורי העל האלו מבוססים על דמויות "אמיתיות " מהתרבות הפופולארית הישראלית.

הדמויות כוללות את

גיבור העל הוותיק של אורי פינק משנות השבעים "סברא מאן ".

את גיבור העל של מיכאל נצר משנות השמונים  אורי און  .

את עזית הכלבה הצנחנית שנוצרה בידי מוטה גור .

וגם את "הגולם " של אורי פינק ,

ולילית של אלי אשד .

כולם בפעילות משותפת להצלת המדינה המזרח התיכון העולם והיקום מפני איום נורא שמקורו הוא ב… ( כדי לדעת עוד  עליכם לראות את הסרט ).

אם יתממש הסרט  הוא יכלול גם קמאואים ומחוות לגיבורים ידועים פחות אבל בולטים בתרבות הפופולארית הישראלית כמו  הגיבור בעל כוחות העל הודות לשתיית חלב "יואב בן חלב " ," הפרטי  דוד תדהר , רואה ואינו נראה מסויים , ואחרים וטובים שהם כולם חלק אינטגראלי מאותה מציאות בדיונית .

אבל תחילה עליו להתממש.

ובשביל זה אנו זקוקים לעזרתכם.

עלינו לגייס סכום ראשוני מסויים שממנו נוכל להמשיך בהפקת הסרט ,וזה מתבצע דרך אתר לגיוס כספים "האדסטרט"

עם נצליח בגיוס הכספים צפו לסיפורי קומיקס וחוברות קומיקס על כל גיבורי העל האלו ובראשם "הגולם " ו,"לילית" ועל היקום הבדיוני שלהם שיצא מתוך הספר "הגולם –סיפורו של קומיקס ישראלי " ויהפוך למציאות .

מי שיסייע לנו בסכומי כספים מספיקים ,הרי בין שאר  הצ'ופארים  שיקבל בתמורה יוכנס כדמות מצויירת  לאחד הסיפורים או יותר בידי אמן קומיקס ישראלי ידוע ( אורי פינק או מיכאל נצר או שניהם )  וימצא את עצמו ביקום של גיבורי העל ישראליים מסייע להם   ,או מפריע להם, במאבקם למען  האמת ,הצדק והדרך הישראלית .

אז סייעו לנו. עזרו להעלות על המסך הגדול  את היקום הבדיוני  של הגולם ושל לילית ושל גיבורי העל הישראלים ולהפכו למציאות סינמטית.

ביחד כולנו יכולים לעשות את זה.

ואת הפרטים  המדוייקים איך אפשר לסייע קבלו כאן .

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=3395

הפורטרטים של אלי אשד

אני אוהב שיציירו אותי.בילדותי ציירה אותי ציירת פורטריטים ידועה שציירה גם את כל שאר בני משפחתי. למרבית הצער תמונתי שהיא ציירה כילד לא שרדה עם כי שרדו התמונות של אימי ואחותי. ואף איני זוכר את שמה של הציירת.

אך מאז צויירו עוד כמה וכמה תמונות שלי בידי אמנים שונים:

יש למשל את הציור שלי כ"בלש תרבות " שאותו צייר האמן והמאייר אריה מוסקוביץ'" מ.אריה" ציור שאני מחבב כל כך שהוא משמש כחלק מכרטיס הביקור שלי.מ.אריה הוא המאייר  הקבוע של  ספרי דנידין ,קופיקו ,חסמבה ואלפי ספרים אחרים ומאות סמלים צהל"יים.

 

ישנה גירסת פורטרט שלי שצייר הפסל הצייר והסופר ריצ'רד שילה.הציור האחרון שצייר בחייו .ריצ'רד עוד התכוון לעבור על הציור ולהשלים אותו אבל לא הספיק .זוהי גירסת רישום לא מושלמת בלבד.

הנה גרסת הקומיקסאי אורי פינק לאלי אשד שבה אני חלק מחבורת דמויות "זבנג" שלו.עם אורי פינק כתבתי את הספר "הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי " ב-2003 לפני עשור. הגולם נמצא גם הוא בציור:

ישנה גרסת פסל של דמותי שאותה פיסל הפסל שמואל בן עמי מטבריה פסל ידוע של דיוקנאות אישים שונים.

לאחרונה צוייר פורטריט שלי בידי הציירת המוכשרת אורלי דביר כחלק מסדרת הפורטרטים שלה של "אושיות תרבותיות בתל אביב ". היא מסרה לי שהיה כבר מישהו שהתעניין לרכוש אותו ,ואני    בהחלט אתעניין לדעת בכמה הוא ימכר אם ימכר.

בעיקרון אני תמיד שמח לעוד ציורים ופורטרטים של דמותי.כל מה שאני מבקש הוא שהם יהיו שונים לחלוטין מכל מה שנעשה בתחום זה בעבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                      אלי אשד עומד בחנות הספרים "הנסיך הקטן" .פורטרט מאת אורלי דביר.

 

ראו גם

"האושיות התרבותיות של אורלי דביר "מאמר ב"ARTPORTAL

עשר שנים ל"מטרזן ועד זבנג "

עשר שנים מלאו לספרי "מטרזן ועד זבנג " שיצא לאור ב2002 בהוצאת בבל.

הספר נתן לראשונה סקירה היסטורית מפורטת של תחום שהיה עד אז ( וגם מאז ) זנוח לגמרי ושלא בצדק בידי המחקר תחום הספרות הפופולארית לילדים ולמבוגרים ותחום הקומיקס.

עבור ספר זה זכיתי לתואר "סופר השנה " מוטעם מעריב.

אך למרבית הצער הוא אזל עד העותק האחרון ושוב אינו זמין יותר בחנויות. אולי יום אחד אוציא אותו לאור כספר אלקטרוני.אולי.

וכדאי לציין שרק לפני כמה שבועות פנה אלי מו"ל מסויים ביוזמתו  בהצעה לתרגם אותו לשפות אחרות .

בתנאי ..שאני אשתתף בהוצאות .

לא תודה.

אני מוכן להשתתף רק ברווחים על ספר זה.

אבל אם יש מישהו אחר שיהיה מוכל להוציא מהדורה מתורגמת של ספר זה על חשבונו וכשאני נהנה מהרווחים הוא מוזמן ליצור עימי קשר.

ולכבוד מלאת עשר השנים הנה תוכנית רדיו שהוקלטה עימי  ברשת אל"ף עם יובל מסקין  לפני עשר שנים שבה אני מספר על הספר ועל יצירתו ועל נושאיו.

וכעת היא ברשת זמינה לכל.

,תודה לד"ר אמנון סטופ שהעלה את התוכנית לרשת.

אלי אשד ויובל מסקין  משוחחים על "מטרזן ועד זבנג".

מופע הגולם קם לתחייה -סרט הוידאו

 

מופע "הגולם קם לתחייה  " בהנחייתי  זכה להנצחה  כסרט וידאו בידי האמן עידו שמי .

 מאחוריו  של שמי כבר  עומדת תערוכה המבוססת על נושא הגולם ,ובימים אלה הוא עמל על הכנת סרט תיעודי על האמן והמאייר אריה מוסקוביץ "מ.אריה ".

שמי הקפיד לא רק להנציח את המופע הבימתי עימי אלא הוסיף גם קטעים משלו  כמו את שיר הגולם של דני דותן ולהקת "הקליק"  ויצר בכך יצירה מעניינת ומרתקת לצפייה .

כל מי שמעוניין להעלות את מופע "הגולם קם לתחייה " המוצג בסרט זה ,מוזמן ליצור עימי קשר או עם דיונוסוס  הפקות .

ראו :

"הגולם קם לתחייה " סרט הוידיאו

מופע "הגולם קם לתחייה "

הגולם כשומר ישראל של עידו שמי

המלכה יהודית -הקומיקס

 

אני שמח לבשר שבימים אלו יצא לאור גליון מספר 27 של "קו האופק " מגזין האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ובתוכו יש את הפרק הראשון מסיפור קומיקס בהמשכים "המלכה יהודית " שכתבתי אנוכי ואייר אלימלך אדגה.

 

הסיפור מתאר את עלילתיה של המלכה היהודית המפורסמת מימי הביניים שהשתלטה על אתיופיה כולה .והוא מבוסס בצורה חופשית על מאמרי בנושא  שחשף לראשונה את הדמות ההיסטורית לפני הקהל הרחב וכבר שימש כבסיס לרומן של מרינה גרוסלנדר "חלומות ראווה ".

ולרגל האירוע  אקדיש את הבלוג בשבוע  הבא  לכתבות הקשורות  ליהודי אתיופיה.

הקוראים מוזמנים לעקוב אחר כתב העת והסיפור ואחר מאבקם של בני הקהילה האתיופית במדינה.

queen gudit 1

 

המלכה יהודית המאמר