ארכיון תג: אל קאעידה

טרזן ו"הידרה " בכנס אנימיקס ואנימציה

animix

כמידי שנה מתקיים בסינמטק תל אביב בחודש אוגוסט כנס "אנימיקס" ענקי העוסק בכל האספקטים של הקומיקס הקריקטורה והאנימציה.

וכמידי שנה גם אני משתתף כאחד מהמרצים.

הפעם אני נותן שתי  הרצאות שתיהן ביום שבת התשיעי לאוגוסט.

ההרצאה הראשונה :

טרזו מלך הג'ונגל -ההיסטוריה והקומיקס

טרזן מנינג מזרחי מספר 3

השם ג'ון קלייטון השלישי , לורד גרייסטוק נשמע לכם מוכר? לא ממש? טוב, יש להניח שהכינוי שלו ישמע לכם קצת יותר מוכר: זהו טרזן, הילד האנגלי שננטש בג'ונגל של קונגו בסוף המאה ה-19, לאחר שהוריו נהרגו על ידי קופים פראיים והוא גודל ע"י אחת הקופות שחמלה עליו. משבגר טרזן, הפך למנהיג שבט הקופים ולדובר שפת החיות.
יוצר הספר, אדגר רייז בוראוז פירסם את הסיפור הראשון ב-1912 וזכה להצלחה גדולה. בעקבותיה הפך הסיפור לסדרה, זכה לגירסה קולנועית, הוסרט לטלויזיה, הפך לסדרת אנימציה וכמובן להמון גרסאות קומיקס, כולל בשפה העברית.
במפגש מיוחד זה, שינחה אסף גמזו, אוצר במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון, יתארחו שני מומחים לטרזן: הסופר הותיק יהודה אטלס, שוחר טרזן ידוע וחוקר הספרות אלי אשד, מחבר הספר מ"טרזן ועד זבנג".  שידון בהרפתקאותיו של טרזן בעולם הקומיקס וביוצריהם השונים ובראשם הגדול בכולם ראס מאנינג..היוצר שהוציא את טרזן ואת בני משפחתו ג'ן וקוראק  מיער העד של אפריקה ולקח אותם לעולמות אחרים רומנטיים ומפחידים שורצי מפלצות וגם יצורים ידידותיים. בסיפורים שנחשבים כיום לנקודות  שיא אמנותיות ועלילתיות בהיסטוריה  הארוכה של טרזן.
טרזן מצגת מנינג 0

ההרצאה השנייה  המיועדת לקהל יותר מבוגר:

מספקטר והידרה וקאן  וקוברה לדאע"ש ואל קאעידה:הזליגה של הטרור מהקומיקס לטרור במציאות. 

הידרה  סמל 0
הרצאה על גיבור הקומיקס הלוחם, הסוכן החשאי ומנהיג אירגון הביון "שילד" ניק פיורי ואויביו הקבועים, אנשי אירגון "הידרה", שהחל כארגון לא פוליטי שכל מטרתו היא כיבוש העולם ותו לא. וגם אירגוני טרור בדיוניים אחרים כמו "ספקטר" מסדרת ג'מס בונד ,
 צבא הטרור "קוברה " מסדרת ג'י  אי ג'ו משנות השמונים.ועוד כמה נוספים.  ואפילו הצבא  האאוגני של קאן מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים " ותנועת האופטימום שבאה אחריו ופעלה באמצעי אלימות קיצוניים ביותר לשדרוג המין האנושי .
קאן 1
כיום כל  האירגונים וצבאות הטרור הבדיוניים האלו מצטיירים כמודל הפעולה לאירגוני טרור מסוכנים ומאיימים כמו "אל קאעידה" ודאע"ש. אפילו הופעתם החיצונית ושיטות הפעולה והתעמולה  של אירגוני וצבאות טרור אלו  נראים כמועתקים אחד לאחד מאלו של "הידרה" בסיפורי פיורי.
בואו בהמוניכם.
הידרה השבועה .דאעש0

תימן -בדרך לגיהנום

תימן הדגל

דגל תימן

הופיע במקור תחת השם "בן לאדן -הדור הבא " ב"דיוקן -מקור ראשון "

al-Wuhayshi

לפני כמה ימים  ב-12 ביוני 2015 חוסל מנהיג האל קאעידה בתימן ומספר 2 באירגון אל קאעידה העולמי  נאסר אל ווחיישי בפגיעת מל"ט אמריקני.

אל ווחיישי חוסל אבל האל קאעידה התימני ממשיך להיות סניף האל קאעידה המסוכן בעולם  לכל הפחות שווה ערך בדרגת הסיכון שלו למערב לאירגון דאע"ש.

והנה לפניכם מאמר שפורסם כמה ימים לפני  חיסולו של ווחיישי   , ב"דיוקן מקור ראשון -גיליון 928  ב-22.5.2015  :

תימן בדרך לגיהנום

ארבע שנים אחרי חיסולו של מייסד אל-קאעידה, מורשתו חיה ובועטת בתימן, ארץ מוצאו. שהפכה לאיזור אסון  ההולך ומתיבש שעליו נלחמים איראן וסעודיה. 

בתוך הריק השלטוני השורר שם מקימים אנשי הארגון מדינה עצמאית, שתשמש בסיס למתקפות טרור מסביב לעולם. עד כמה מרחיקות לכת התוכניות שלהם? על כך יכול להעיד מורטון סטורם מדנמרק, שהפך למוסלמי קיצוני והגיע לצמתים הרגישים ביותר של הג'יהאד העולמי, לפני שהפך לסוכן אמריקני.

….הוא נכנס בצעדים קלים למסגד בצנעא, בירת תימן, שעליה השתלטו החות'ים במהלך המרד שלהם כנגד הנשיא הפרו-אמריקני. המפגע, סוני קיצוני, חיכה לרגע הנכון כדי לפוצץ את עצמו ולהרוג כמה שיותר מהכופרים השנואים – חות'ים המשתייכים לזרם השיעי באסלאם.

כעבור זמן קצר החלו החות'ים בקריאות הקבועות שלהם: "מוות לישראל! מוות לאמריקה! קללה על ראש היהודים! אללה הוא אכבר!".

זה היה הרגע. המחבל פתח את חגורתו, והמסגד כולו קרס על ראשיהם של המתכנסים בו. המעטים ששרדו והצליחו לעמוד על רגליהם, החלו לברוח מהמסגד החרב. הם לא הספיקו להתרחק הרבה: בחוץ חיכה להם מחבל מתאבד נוסף, וגם הם נהרגו שניות אחדות לאחר שהשמיעו את קללות השנאה שלהם. באותו זמן, בתיאום מדויק, התפוצץ מחבל נוסף במסגד חות'י אחר בצנעא, מותיר אחריו הרס וגופות.

על פי ההערכות, קרוב ל-150 בני אדם נרצחו במתקפת הטרור הזו, שהתרחשה בחודש מרץ האחרון. בעבור החות'ים זו הייתה המכה הקשה ביותר שספגו. ובכל זאת, המסע שלהם לכיבוש תימן, בסיועה ובתמיכתה של המעצמה השיעית איראן, לא הואט לרגע.

חותים תימן

חותי'ם ,לוחמים שיעיים פראיים בתימן.

דווקא תימן, אחת הארצות הפרימיטיביות והנחשלות בעולם הערבי, הפכה למוקד המאבק  בין ציר הרשע הסוני לציר הרשע השיעי. בימים אלה נתונה המדינה במלחמת אזרחים, שלמעשה היא קרב איתנים בין כוחות חיצוניים: מהצד האחד קואליציה ערבית בראשות סעודיה ומלכה החדש סלמאן, ומהצד האחר איראן וחיזבאללה. אלה האחרונים מצדדים בחות'ים, שבינואר השנה כבשו את ארמון הנשיאות בצנעא במתקפת פתע שהדהימה את העולם – או ליתר דיוק, את המעטים בעולם שעקבו אחרי הנעשה בתימן. הזרם השיעי הזה, שכבר שנים רבות נאבק בממשלה המרכזית של תימן, שולט כעת במדינה הסונית הקיצונית.

yemen week cover

אלא שבמפתיע התברר כי אויבם המסוכן ביותר של החות'ים הוא לא דווקא הנשיא עבד רבו מנסור האדי שאותו הדיחו, לא הסעודים המפעילים נגדם קואליציה אסלאמית, וגם לא האמריקנים או היהודים שהם אוהבים כל כך לחרף: את מלחמת החורמה האכזרית נגדם מנהל ארגון אל-קאעידה. ומדובר ביריב לא קל בכלל. הסניף התימני של הארגון הוגדר על ידי ארצות הברית כשלוחה המסוכנת ביותר של אל-קאעידה וכתא הפעיל ביותר שלו. הוא מורכב בעיקר ממקומיים ומסעודים שמצאו מקלט במדינה, אך מתוגבר גם על ידי "בוגרי" עיראק וסוריה, לוחמים מאפגניסטן ומשוחררי גואנטנמו.

xNasir-al-Wuhayshi-IP_jpg_pagespeed_ic__jUi1DexM17

    בתמונה :נאסר אל ווחיישי מספר 2 באירגון האל קאעידה העולמי עד שחוסל. .

מנהיג אל-קאעידה בתימן, נאסר אל-ווחיישי,שחוסל לאחרונה  נחשב ליורשו ולממשיכו של אוסאמה בן-לאדן. זה כנראה התפקיד שייעד לו גם בן-לאדן עצמו, כאשר אל-ווחיישי שימש כמזכירו. לרשותו עמדו  יכולות טכנולוגיות מתקדמות; לפי הדיווחים, המהנדס של הארגון, איברהים אל-אסירי, ייצר חומרי נפץ שאינם ניתנים לאיתור במכשירים הקיימים. ובמקביל שולח הארגון את ידו בפעילות פשיעה בתימן. מעשי שוד, גביית דמי חסות, חטיפות זרים, סחיטה והברחות – הכול נעשה במטרה לממן את מתקפות הטרור, שבחזונם של מנהיגי אל-קאעידה ייצאו את גבולות תימן ויכו בכל פינה בעולם.

המדריך לטרוריסט הגלובאלי

yemen time 2

תימן היא המדינה הענייה והפרימיטיבית ביותר בעולם הערבי כולו. מעט מאוד השתנה משם מאז ימי הביניים. לנחשלות הזו מצטרף פוטנציאל אלימות גבוה במיוחד: סקר מ-2007 מצא ש-54.8 מכל מאה גברים בתימן נושאים נשק, מה שמעניק לה את המקום השני בעולם בשיעור האזרחים החמושים (אחרי ארה"ב). זה היה כאמור לפני שמונה שנים: יש סיבה טובה לחשוב שמספר החמושים עלה מאז בצורה משמעותית.

נתון נוסף שיכול ללמד משהו על תימן נוגע להרגלי צריכת הגאת. יותר משני שלישים מהגברים ושליש מהנשים במדינה נוהגים ללעוס את העלים, שהחומר הנרקוטי שבהם מביא לתחושת אופוריה. מעריכים שכ-40 אחוז מהמים של תימן הצחיחה מוקדשים לגידול הצמח הזה. התימני הממוצע מוציא על הגאת בין רבע לשליש משכרו – שעומד על פחות משבעה דולרים ליום.

הארץ הענייה הזו הפכה כאמור לזירת מלחמה בין אל-קאעידה והחות'ים. יש הרבה מן המשותף לארגונים האלה: שניהם ארגוני ג'יהאד אכולי שנאה לכל מי שאינו בצלמם ובדמותם, ושניהם מבצעים מעשי טבח מזעזעים. כעת הם מפנים חלק גדול ממשאביהם למלחמה זה בזה, וגם בממשלה התימנית הרשמית, שניגפה מול שניהם.

במאמר שכותרתו "תימן: מבט לעתיד האביב הערבי", ניתחו החוקרים הישראלים סמי קרוננפלד ויואל גוז'נסקי את דפוסי פעילותו של אל-קאעידה בתימן מאז חילופי השלטון של 2011. הם הראו שמדובר בארגון בעל גמישות אסטרטגית וטקטית, שיודע להתאים את עצמו ביעילות להזדמנויות וללחצים בשטח, ומסתגל במהירות לשינויים בסביבה התימנית הבלתי יציבה. בשנתיים האחרונות בולטת במיוחד יכולתו לנוע על הציר שבין ארגון טרור קלאסי לבין ארגון גרילה, וכן להחזיק ולשלוט בטריטוריה ובאוכלוסייה.

בימי האביב הערבי של תחילת 2011, כאשר תושבי צנעא הפגינו נגד הנשיא הוותיק עבדאללה סלאח וכוחות צבא הוזרמו לבירה, ניצל הארגון את הריק השלטוני שנוצר בפריפריה. באמצעות פשיטות אלימות, טרור מתאבדים והתנקשויות הצליח אל-קאעידה התימני להשתלט על כמה אזורים בחלקה הדרומי של המדינה. עוצמתו ותעוזתו של הארגון הגיעו לשיאם באפריל 2012, כאשר הצליח לכבוש מחנה צבאי על אמצעי הלחימה שהיו בו, כולל תותחים וטנקים. המתקפה הנרחבת, שבה נהרגו מאות אנשי צבא, הייתה חלק מניסיון ההשתלטות של הארגון על עיר המחוז לאודָר החולשת על הגישה לאזורי מפתח כמו חצרמוות ועדן. התקפות כאלו של צבאות טרור על בסיסי צבא סדיר מוכרות לנו היטב בשנים האחרונות מדאע"ש וג'בהת א-נוסרה בסוריה ובעיראק, אולם אל-קאעידה בתימן קדם להם בפעולה מהסוג הזה.

yemen time

עם התבססותו של הארגון בדרום תימן, הוא החל בתהליך אסטרטגי של מעבר מפעילות טרור קלאסית לבניית אחיזה קבועה בשטח וכינון מערכת פוליטית ושלטונית ברוח חוקי השריעה. אנשיו החלו לאכוף באגרסיביות את הערכים האסלאמיים-פונדמנטליסטיים שלהם, מה שהבריח אלפי אזרחים מהאזורים שנפלו לידי אל-קאעידה. אחרים התארגנו ב"ועדות עממיות", שימלאו את הריק השלטוני והביטחוני שהשאירה המדינה ויגנו על האוכלוסייה מפני השליטים החדשים.

האחיזה של אל-קאעידה בחלקים מדרום תימן נמשכה עד מאי 2012, אז הורה הנשיא האדי לצבאו לצאת למבצע רחב היקף כנגד מעוזי השליטה של הארגון. במתקפה השתתפו יותר מ-20 אלף חיילים סדירים, שנתמכו על ידי מיליציות של שכירי חרב משבטי הדרום, וכן ייעוץ אמריקני ומימון סעודי משמעותי. את הסיעו האווירי הנרחב שממנו נהנו הכוחות הקרקעיים, ייחס הנשיא לפעילות חיל האוויר התימני בלבד, אך היו מי שידעו לספר על מעורבות נרחבת של כלי טיס אמריקניים בלתי מאוישים.

במהלך המבצע, שנמשך כחודשיים, נהרגו רבים מפעילי אל-קאעידה, והארגון נדחק לאזורי המחסה הטבעיים שלו במרכז המדינה. ועם זאת, הוא בהחלט לא הובס, רק חזר לפעילות הטרור הקלאסית שאפיינה אותו לפני 2011. אנשיו פתחו במסע נרחב של התנקשויות ופיגועי תופת נגד בכירים במנגנוני הביטחון התימניים, נגד כוחות הצבא ונגד מנהיגים מקומיים ששיתפו פעולה עם הממשל. בחלוף הזמן הצליח הארגון לבנות את כוחו מחדש, לרכוש יכולות טכנולוגיות גבוהות ולבנות תשתיות מודיעין.

אנשי אל-קאעידה בתימן לא חששו לפעול נגד מוסדות השלטון גם בלב צנעא. כך למשל תקפו פעילי הארגון את משרד ההגנה ופרצו לבתי כלא במטרה לשחרר את חבריהם. התקפות אלו התאפיינו בתעוזה רבה ושילבו הפעלת מטעני נפץ עוצמתיים עם הסתערות של חוליות קומנדו. הארגון אף חזר לפעול בערי הדרום, והוא חותר באגרסיביות לביסוס מחדש של היאחזותו שם. ביולי 2014 הכריז על הקמתה של אמירות אסלאמית במחוז חצרמוות, ועל שורת תקנות מחמירות כגון איסור על נשים להסתובב ללא בעליהן. שלוש שנים בלבד לאחר המכה הקשה שספג, ולמרות לחץ מתמיד מצד כוחות הביטחון התימניים ופעילות חיסולים נרחבת שמבצעים מל"טים אמריקניים, נוכחותו והשפעתו של אל-קאעידה בתימן הולכות וגוברות, והוא הופך לגורם דומיננטי באזורים שונים במדינה. הארגון אף פרסם מסמך המלצות רשמי לסניפי אל-קאעידה האחרים, שבו הוא מציע אסטרטגיית פעולה כוללת להשתלטות על שטח ולהחזקתו.

תימן שאול שי

אל-ווחיישי וחבריו בהנהגת הארגון, שרואים עצמם כיורשים הרשמיים של אוסאמה בן-לאדן – כזכור, סעודי ממוצא תימני – אינם מאבדים לרגע את נקודת המבט הגלובאלית שלהם. מבחינתם, ההשתלטות על תימן הצמאה והענייה אינה עומדת בפני עצמה: היא בסך הכול נקודת קפיצה לפיגועים בכל מקום אפשרי בעולם. פעילות הטרור הבינלאומית הענפה של הארגון כוללת עד כה, בין השאר, ניסיון התנקשות בחייו של שר הפנים הסעודי מוחמד בן-נאיף (שבינתיים הפך ליורש העצר של הממלכה), פגיעה במכלית נפט יפנית במצרי הורמוז, וניסיון לפוצץ מטוס אמריקני באפריל 2012 – תוכנית שסוכלה על ידי המודיעין הסעודי. גולת הכותרת של הפעולות המיוחסות לארגון בשנים האחרונות היא הפיגוע במערכת השבועון הסאטירי "שרלי הבדו" בפאריס. שני האחים שביצעו את הטבח המזעזע אומנו בתימן למשימתם, ואל-קאעידה התימני לקח אחריות על הפיגוע והבהיר שכוונתו להמשיך בפעולות דומות.

השתכרות לכבוד ההתאסלמות

מורטן סטורם

הצצה נדירה לנפשות הפועלות בארגון אל-קאעידה בתימן מספק ספר שלאחרונה ראה אור בעברית – "חיי כסוכן כפול: בתוככי אל-קאעידה וה-CIA". המחבר, מורטון סטורם (39), היה במשך תקופה משמעותית מחייו מוסלמי אדוק וקיצוני, והכיר אישית כמה מהדמויות הבכירות במפת הג'יהאד העולמי.

סטורם גדל בעיירה דנית בשם קורסר, מקום מגוריהם של פועלים קשי יום. אביו החורג היה אלכוהוליסט שנהג להכות אותו בתכיפות. הרזומה של מורטון הצעיר כלל קטטות אלימות, בתי ספר מיוחדים, וקריירת אגרוף שנראתה מבטיחה אך הופסקה בגלל התפרצויותיו. את השוד המזוין הראשון שלו הוא ביצע כבר בגיל 13.

כנער היה סטורם חבר בכנופיית רחוב של מהגרים פלשתינים, תורכים ואיראנים. "הזדהיתי איתם כי הם היו האנדרדוג", הוא מסביר בספרו. בגיל 21 נתקל בספרייה הציבורית בביוגרפיה של מוחמד, והאצילות והפשטות בסיפור חייו של הנביא הכובש מצאו חן בעיניו. כמו חלכאים ונדכאים אחרים, הוא נמשך לאסלאם וראה בו דרך חיים שתביא איתה חופש, יציבות ושחרור. העבריין הצעיר הכריז על עצמו כעת כלוחם למען האסלאם, מה שקנה לו ידידים רבים בקרב המוסלמים בשכונה. את התאסלמותו הם חגגו בשתייה של משקאות חריפים.

בהדרגה הקצין סטורם והפך אכול שנאה כלפי התרבות המערבית. אחרי שהות נוספת בבית הכלא, כבר נדחף לזרועות האסלאם הקיצוני. הוא נמלט לאנגליה מפני חבריו הזועמים בכנופייתו-לשעבר, והצטרף לקהילה רדיקלית במסגד לונדוני. בדרך כלשהי, שהספר "חיי כסוכן כפול" לא מבהיר עד תום, יצר הבריון הצעיר בתוך זמן לא רב קשרים עם כמה מהבכירים בארגוני השנאה האסלאמיים של אירופה.

morten-storm

אחרי שסטורם למד ערבית ולימודי אסלאם אצל מטיפים מהיותר-קיצונים, הוא חבר לפעילים אסלאמיסטים שחלקם יצאו לבצע פיגועי טרור. הוא חי בלונדון על קצבת אבטלה ועל פשעים מזדמנים, והעביר את זמנו בעולם של מטיפים אינטרנטיים שקראו לג'יהאד עולמי ולחיסול כל הכופרים. בספרו מתוארת סצנת הג'יהאד האירופית כמקום מבולגן וחובבני למדי, אבל גם כזה שמתפתח ולומד כל הזמן. בכל מקום שבו יש נוכחות של האסלאם יש לדבריו גם נוכחות של הג'יהאד, וכך צומחת לה רשת גלובאלית שמטרתה הקמת ח'ליפות עולמית. מזכיר במקצת את תיאוריית "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מחומרי הקריאה החביבים על פעילי הג'יהאד.

ב-2002 פרסם סטורם תרגום לדנית של ספר פונדמנטליסטי בשם "האמונה האסלאמית – שאלות ותשובות", מאת מוחמד בן-ג'מיל זנו. התרגום הזה תרם רבות להעלאת קרנו בחוגי האסלאם הקנאי. במקביל הוא החל ללמד צעירים מוסלמים אגרוף כדי שיוכלו להגן על עצמם מפני המשטרה.

באותה שנה קיבל סטורם מלגה סעודית לצורך לימודי אסלאם בתימן. בגיל 21 הוא מצא עצמו בצנעא, שם הצטרף לקהילה קיצונית ונשא אישה מקומית. לבן שנולד לו הוא קרא אוסאמה – על שם מנהיג אל-קאעידה הנערץ, ששמו יצא לתהילה לאחר הפיגוע במגדלי התאומים.\anwar_al_awalki_c

אנוואר אל- אולווקי מטיף וארכי טירוריסט .

בתימן  פגש סטורם את אנוואר אל-אוולקי, שהפך לדמות מרכזית בסיפורו. אל-אוולקי, שאביו היה שר בממשלת תימן, נסע בגיל 19 לארה"ב, למד שם

וקיבל תואר דוקטור. לצד זאת הוא הפך למטיף פופולרי במסגדים, והחל להתעניין יותר ויותר באסלאם הקיצוני. בדו"ח הוועדה האמריקנית שחקרה את אירועי 11 בספטמבר נכתב כי שניים מחוטפי המטוסים הכירו את אל-אוולקי כששהו בארה״ב, ואחד מהם ביקר במסגד שלו. עוד נכתב שהמטיף עמד בקשר עם אנשים המעורבים בגיוס כספים עבור חמאס. האדיקות הדתית לא הפריעה לו לשלוח ידו בעיסוקים שמוסריותם מפוקפקת, ולאחר שנחקר במשטרה בחשד לסרסרות לזנות, החליט לעזוב את ארה"ב ולחזור לתימן.

בארצו החדשה-ישנה התחבר אל-אוולקי עם חוגי אל-קאעידה, והחל לפרסם באינטרנט נאומי הטפה כנגד המערב. הופעתו המרשימה והאנגלית המצוינת שלו הפכו אותו בתוך זמן קצר לכוכב רשת, שאלפים שותים את דבריו בצמא.

לאחר שפגש את סטורם ושמע כי הוא מכיר רבים מהג'יהאדיסטים הבכירים באירופה, החליט אל-אוולקי להרחיב באמצעות הבחור הדני את מעגל המוסלמים הרדיקלים שעמם יש לו קשרים. סטורם מצדו הושפע עמוקות מדעותיו של המטיף, והקשר ביניהם הלך והעמיק.

גזירת גורל מפוקפקת

storm book

בשלב מסוים החליט סטורם לעבור מתיאוריה למעשה, והחל לתכנן פעולת טרור בסומליה. אבל בדיוק אז, כך לדבריו, התחולל בו מהפך. הוא החל לשאול את עצמו לגבי הרצון החופשי באסלאם, ולפקפק ברעיון ה"קדר", אחד מעקרונות האמונה שלפיו אללה החליט מראש הן על מה שהתרחש בעבר והן על כל הצפוי בעתיד. אם גורלו של כל אדם נקבע מראש, תהה סטורם, מדוע יש לחסל את כל הכופרים? היכן הרצון החופשי והיכולת להשפיע? הוא שם לב שאל-אוולקי ומטיפים אחרים התחמקו משאלה זאת. איש מהם לא היה מסוגל להסביר כיצד "גזירת הגורל" משתלבת עם חובת הג'יהאד, או מדוע ברא אללה אדם שמראש נגזרה עליו אש גיהנום.

גם האלימות של האסלאם הקיצוני החלה לעורר אצל סטורם שאלות מוסריות. זה מה שדחף אותו ליצור קשר עם שירותי ביון מערביים – לאחר שבעבר סירב לפניותיהם. בתוך זמן קצר הפך לסוכן בתוככי אל-קאעידה, והעביר מידע על אודותיו לאמריקנים, לשבדים ולבריטים. במקביל התקרב סטורם עוד יותר לאל-אוולקי, במטרה להביא יום אחד לחיסולו של המטיף הקיצוני, שכבר היה בעל השפעה ניכרת בחוגי הג'יהאד.

כשאל-אוולקי חיפש כלה מוסלמית-אירופית כדי שתהיה לאשתו השלישית, סטורם נחלץ לעזרתו ומצא בפייסבוק את אמינה מקרואטיה. שמה המקורי של אמינה בת ה-32 היה ארינה הוראק, בת למשפחה נוצרית ואתלטית מצטיינת בנעוריה. כשבגרה הפכה למוסלמית קיצונית ביותר, והרגישה מוחרמת אפילו בידי הקהילה המוסלמית בעירה זאגרב. סטורם החל לשמש כשדכן בינה לבין אל-אוולקי, והעביר סרטונים בין השניים. בין היתר שיגר אל-אוולקי לכלתו לעתיד מסר שמעיד על אמונו המוחלט בסטורם: "האח שהעביר את הווידאו הזה, אפשר לסמוך עליו", אמר המטיף. הוא לא הסתיר מאמינה את הקשיים הנלווים לחיים לצדו: "אם את יכולה לעמוד בתנאים קשים, אם לא אכפת לך מבדידות ואת יכולה לחיות עם מגבלות על תקשורת עם אחרים, אז זה נהדר". התשובה הנחרצת שלה מצאה חן בעיניו: "אני מוכנה לדברים מסוכנים. אני מוכנה למות למען אללה".

אנשי הסי-איי-איי, שידעו על השידוך המתרקם, ביקשו לנצל אותו למטרותיהם. כשהאחות אמינה נחתה בתימן, היא לא ידעה שבתוך המזוודה שלה מושתל ציוד מעקב. אלא שעוזריו של אל-אוולקי הכריחו אותה לנטוש את המזוודה, והתוכנית נכשלה. סטורם מספר כי בעקבות השידוך המוצלח, האמון שנתן בו אל-אוולקי הלך והתחזק. הם החליפו מסרים דרך התקני USB קטנים, שהועברו ביניהם באמצעות שליחים מיוחדים. "דיברנו גם על התקפות טרור", אמר סטורם. "היו לו תוכניות להשתמש ברעלים כדי לפגוע במרכזי קניות גדולים במערב ובאתרים נוספים". אל-אוולקי כבר הוכיח בעבר יצירתיות בתחום הזה: ב-2009 הוא שילח מחבל שעלה על מטוס בלונדון כשהוא נושא במכנסיו חומרי נפץ. רק בנס לא התפוצץ המטוס על כל יושביו.

ב-30 בספטמבר 2011 חוסל אל-אוולקי בתקיפה מהאוויר. לדברי סטורם, הוא זה שאפשר להניח יד על המחבל הבכיר, לאחר שהצליח לשתול אצלו מכשיר מעקב. עוד הוא טוען כי הסי-איי-איי הבטיח לו בתמורה 5 מיליון דולר – אך נמנע מלהעביר לו את הכסף, ואף שלח אותו ב-2012 למשימה מסוכנת במיוחד: לחדור למעוז אל-קאעידה בעיר ג'ער שבתימן, ולהיפגש עם מנהיג הארגון נאסר אל-ווחיישי שאירגונו הלך והתקרב לעיר עדן. אך מהתיאור של סטורם דבר לא יצא מהפגישה בינם.

לבסוף, כתוצאה מסכסוכים שונים, ניתק סטורם קשר עם שולחיו בכל הצדדים, והחליט לפרסם את הסיפור המלא. כיום הוא חי תחת שם חדש ומוצמדת לו הגנה משטרתית, מתוך הנחה שהג'יהאדיסטים לא יסלחו כל כך מהר למי שחדר למבצריהם הכמוסים ביותר והביא למותו של אחד ממנהיגיהם.

יהודים החוצה

למרות הצהרותיו מרחיקות הלכת של ארגון אל-קאעידה על השלטת האסלאם בעולם כולו, בימים אלה הוא עסוק בתימן עצמה, שקורסת והופכת לגיהנום עלי אדמות. אנשיו ממשיכים להתחזק ולכבוש שטחים נוספים במדינה, בדרך לעימות הגדול עם החות'ים, שמן הסתם עוד יגיע. מנהיגי אל-קאעידה כבר הכריזו פרס עצום על ראשו של מנהיג החות'ים, ונראה שהמלחמה בין השיעה והסונה בגלגוליהן הקיצוניים ביותר רק תלך ותחריף.

עוזי רבי

ימן של היום היא כבר לא תימן", אומר פרופ' עוזי רבי מ"מרכז משה דיין", מחבר הספר "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014). "כמו בסוריה של היום, מדובר בקבוצה של אזורים הנשלטים כל אחד בידי גורם אחר. ספק אם בעתיד הקרוב נראה משהו דומה לתימן שהכרנו במשך כל השנים. סביר יותר שנראה סרטן טרוריסטי שמתפשט ומציב איום על כל הסביבה. כמו שמסומליה יוצאים היום פיראטים שתוקפים את הספינות שמתקרבות לאזור, כך יקרה גם בתימן.

"המלחמה בין השיעה בתימן, המיוצגת בידי החות'ים, ובין הסונה, שנציגה הקיצוני הוא ארגון אל-קאעידה, עוד לא הגיעה לשיאה. המדינה מתפרקת לרצועות שונות ששייכות לגורמים שונים, והשלטון התפרק לגמרי. ככל הנראה תימן תמשיך להיות שדה קרב עקוב מדם עוד תקופה ארוכה, דווקא בזמן שמאגרי המים שלה והולכים ומתייבשים. המקום ייהפך לאזור אסון ששומר נפשו ירחק ממנו".

חותים תימן 2

לוחמים חות'ים בתימן.

אלי : החות'ים נוהגים לשלב בתפילותיהם קללות כנגד היהודים. האם יהודי תימן מצויים כיום בסכנה?

רבי :"בעבר החות'ים לא היו מסוכנים ליהודים, אבל היום זה שונה. בהשראת איראן הם התחילו להציק ליהודים ולגרש אותם מאזורי המגורים שלהם. ישנם הרבה מאוד דיווחים על מעשים כאלה, אם כי בינתיים מדובר בגירוש ולא במעשי רצח. כרגע, כשהם שולטים בתימן, הם לא מדכאים במיוחד את היהודים כי הם עסוקים במלחמה נגד הסונים".

אלי : מה נותר ליהודי תימן לעשות במצב כזה?

רבי : "להישאר בתימן זו כבר לא אופציה בעבורם. בכל יום נוסף שהיהודים או לא-מוסלמים אחרים נשארים שם, הם נתונים בסכנה איומה".

way yemen matters

נספח :

ביבליוגרפיה :ספרים על תימן בעברית ובאנגלית

דיויד הולדן שעון-החול :   דרום-ערב הסוערת /   מאנגלית ; ארנון בן-נחום  תל-אביב :   מערכות,   תשכ"ז

תימן יעל ורד
יעל  ורד     הפיכה ומלחמה בתימן /    תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ז 1967.

 המחברת מנתחת את כל המאורעות שהובילו למהפכה בתימן. 250 עמודים יעל ורד היתה פרשנית קול ישראל לענייני ערבים, ברת סמכה בשאלות המזרח התיכון אשר שימשה לשעבר בתפקיד יועץ בשגרירות ישראל בפאריס.

שאול שי     משולש הטרור בים האדום :   סודאן, סומליה, תימן והטרור האסלאמי /    הרצליה :   מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה,   2004.

עוזי רבי תימן :   אנטומיה של מדינה כושלת /    [בני ברק] :   הקיבוץ המאוחד,   2014.

באנגלית :

yemen rabi book

 Yemen :   revolution, civil war and unification / London : I.B.Tauris & Co Ltd, 2015

מורטן סטורם     עם פול קרושקשנק וטים ליסטר  "חיי כסוכן כפול :בתוככי אל –קאעידה וה-CIA מאנגלית דפנה לוי ,הוצאת מודן 2015

yemen book el quaida

Yemen   background, issues, and Al Qaeda role /    New York :   Nova Science Publishers,   c2010.

Yemen on the brink /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   c2010.

Brehony, Noel.    Yemen divided   the story of a failed state in South Arabia /    London :   New York :   I.B. Tauris,   2011.

Yemen and the challenge of Al-Qaeda in the Arabian Peninsula / Curtis Benton and Charles G. Attwater, editors.

Imprint  Hauppauge, New York : Nova Science Publishers, 2013

Yemen security issues and U.S. assistance / Miles du Vale, editor  New York : Novinka, c2013

The Struggle For Yemen And The Challenge of Al-Qaeda In The Arabian Peninsula: Strategic Studies Institute:2014 :

yemen the last refuge

Gregory D  Johnsen

The Last Refuge: Yemen, al-Qaeda, and America's War in Arabia W. W. Norton & Company 2014

"Helen Lackne

Why Yemen Matters: A Society in Transition (SOAS Middle East Issue r""

July 15, 2014

yemen water

/ .  Ward, Christopher (Christopher Stuart) author    The water crisis in Yemen :   managing extreme water scarcity in the Middle    East

London : I.B. Tauris, 2015

תימן עוזי רבי

הקונפדרציה כנגד האימפריה

 

כמה הירהורים על ההווה על העתיד ועל העבר הרחוק.

 

שנת 853 לפה"ס :האשורים,מדינת ענק אכזרית ורצחנית  בעלת שאיפות כיבוש עולמיות  בהנהגת המלך שלמנאסר השלישי מאיימת על סוריה ועל ארץ ישראל ,המדינות השונות והמסוכסכות באיזור זה בראשות אחאב מלך ישראל והדדעזר מלך ארם דמשק מתאחדים בברית אחת גדולה ומביסים תבוסה מוחצת את האשורים בקרב קרקר ובולמים את האימפריה.

 

שנת 2014 : חדשות רעות מאוד מעיראק אירגון הטרור הגי' הדיסטי  הרצחני  "דע"ש" השתלט שם על חלקים גדולים והוא כעת הקים שם למעשה מדינה גדולה. מדינה ששואפת להתפשט כאימפריה ולבסוף כחליפות עולמית.כרגע הרעיון החדש החזק ביותר במזרח התיכון הוא של האימפריה על בסיס של דת .האימפריה הסונית או החליפות של האחים המוסלמים והאל קאעידה,או האימפריה השיעית של החיזבאללה ואיראן.

 

רעיון המדינה הלאומית של כל אזרחיה ורעיון האומה הערבית המאוחדת על סמך הלאום בלבד נמצא בבירור במגננה ההיגיון העולמי היום הוא ללכת לא לקראת מדינות לאומיות נוספות כי מדינות כאלו כבר לא מסוגלות להתמודד עם הבעיות הגדולות של העולם.מאידך פדרציות ואימפריות הן כבדות ומסורבלות אבל איך שהוא הו נראות כרלבנטיות יותר. אז הפדרציה האירופית היא עדיין פופולארית למרות הכל ובמזרח התיכון התשובה לפופולאריות הזאת היא הקריאה לחליפות איסלאמית עולמית( האחים המוסלמים והאל קאעידה הנתמכים בידי קטר ) או לאימפריה עותומאנית חדשה ( כרצון ארדואן בתורכיה ) או לאימפריה שיעית שמרכזה באיראן ותתפשט לכל עבר ( כרצון החיזבאללה ואיראן).

 

 

בבירור החלומות האלו מפתים.הם מפתים אלפי צעירים איסלאמיים מפקיסטן וצ'צניה לבוא להילחם ולמות בסוריה ובסיני ובמאלי עבור האמפריה האיסלאמית העולמית. שום צעיר מוסלמי כבר לא חולם יותר על מדינה לאומית.אז סביר להניח שהמנהיגים הבאים שלהם כבר יתעסקו באימפריה האיסלאמית ולא במדינה שלהם ( שהם במילא מתקשים לנהל אותה שהרי כפי שיעידו הפלסטינאים בעזה חלומות גרנדיוזיים הם תמיד פשוטים יותר מניהול של מציאות אפורה בשטח ).

המסקנה: עלולה להיוצר לבסוף מסה קריטית של פעילים שתביא ליצירת חליפות איסלאמית רב לאומית כלשהיא. . משום כך הנוצרים של המזרח התיכון נמלטים מהאיזור ,הם לא רואים שום עתיד בחיים באימפריה על בסיס דתי.

במקרה של הקמת חליפות איסלאמית רב לאומית שמן הסתם תהיה בעלת כוח אדיר ושאיפות גנוסיידיות של כיבוש ותהווה איום על העולם , אני לא רואה מוצא בשביל ישראל אלא הקמת פדרציה-קונפדרציה מזרח תיכונית חילונית כלשהיא  שבה ישתפו פעולה כל הקבוצות והמדינות הקטנות שלא יהיו מוכנות לחיות כ"דימים " חסרי זכויות בחליפות סונית או שיעית שעלולה בהחלט במקרה הרע להיות בעלת אידיאולוגיה גנוסיידית עם לשפוט מהצהרות ופעולות תומכי האימפריות האלו ..

בפדרציה כזאת בדומה לפדרציה האירופית תהיה עצמאות בתחומים שונים לקהילות החברות. מודל היסטורי מהעבר הרחוק :הקונפדרציה של מדינות שהתאחדו כדי לבלום את המעצמה האשורית של שלמנאסר השלישי בקרב קרקר בשנת 853 לפה"ס.

הקונפדרציה של שנת 853 לפה"ס כללה את המדינות האלו :

  1. בן הדד (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
  2. אירחולני מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
  3. אחאב מממלכת ישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים.
  4. מלך גבל עם 500 רגלים.
  5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
  6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
  7. מַתִנֻ-בַעַל מלך ארוד עם 200 רגלים.
  8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
  9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
  10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
  11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.

סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים

בראש הקונפדרציה אנחנו רואים עמדו האוייבים המושבעים המלך אחאב והמלך הארמי.והם הצליחו לבלום את האשורים הבלתיט מנוצחים לזמן מה והביאו  לכמה שנות שקט לאיזור . הקמת קונפדרציה של מדינות האיזור הקטנות כנגד הענקים המטורפים המשתוללים בעיראק באיראן אולי גם בסעודיה  בעתיד  נראית לי צו השעה.

כדי שבלימה זאת ותימשך לאורך זמן הפדרציה צריכה להיות מבנה של קבע ולא מבנה זמני . מדינות כמו ישראל וירדן ( כולל יהודה ושומרון שלדעתי צריכים להתאחד עם ירדן ) חלקים מסוריה המתפרקת וומלבנון אולי אפילו מצרים חילונית והכורדים באיזוריהם השונים יכולים להתאחד לפדרציה כזאת שיכולה להיות סוג של מעצמה באיזור. ולדעתי צריכה לצאת לחלל. אבל זה עניין למאמר בפני עצמו.

כן זה נשמע אוטופיסטי.ומן הסתם בשלב הזה זה עדיין אוטופיסטי אבל אני חושב שדווקא השינויים הדרמטיים במזרח התיכון הופכים את הרעיון הזה לניתן להגשמה. ברגע שתקום חליפות איסלאמית בעלת שאיפות עולמיות אני לא חושב שהרעיון הזה יהיה אוטופיסטי בכלל .אני סומך על  האוייב המשותף הסוני -שיעי בעל השאיפות העולמיות שידאג שהפדרציה הזאת שתוקם כדי לעצרו לא תתפרק בגלל שאיפות סותרות ועויינות  של הקהילות החברות..הפדרציה תוכל להסתייע במעצמות העל האמריקנים הוסים והסינים שהאימפריות הסונית והשיעית מהוות איום עליהן גם כן. המאבק יהיה ארוך ואכזרי עםן נצחונות רבים לצד האימפריה אבל אני אופטימי ומאמין שבסופו של דבר אפשר יהיה  להביא לבסוף לפירוקו של האוייב  האימפריאלי המטורף  גם לאחר נצחונות שונים שלו לגורמים המרכיבים אותו  ואף את  שילובו בהמשך בפדרציה כיחידה נוספת.

מאלי נגד הג'יאהד האיסלאמי -החלק השני -שילטון האימים של הג'יאהדיסטים

מאלי הקדומה, ממלכה מוסלמית שנודעה בעושרה ובספריות הענק שלה, קרסה ודעכה בגלל מתקפות של צבאות מוסלמיים. 400 שנה אחר כך מאיים גורל דומה לפקוד את מאלי המודרנית, שנחשבה עד לא מכבר לסמל של יציבות שלטונית ושגשוג באפריקה. המרחבים העצומים של מאלי הפכו אותה בעבר בעיני האירופאים לממלכה אגדית מצופה כולה זהב. עכשיו המרחבים האלה הם ממלכת אירגוני הג'יאהד ,אבן הפינה לחליפות האסלאמית העולמית .בנתים המערב מצליח למנוע השתלטות שלהם על המדינה כולה .אבל המילה אחרונה עדיין לא נאמרה.

 ניצחון של אל-קאעידה בקרב הזה, מבינים במערב, יהיה יריית הפתיחה לקראת המתקפה האסלאמית הגדולה מכולן.

החלק הראשון :מאלי נגד הג'יאהד האיסלאמי -האימפריה האבודה

וכעת החלק השני :

שילטון האימים של הג'יהדיסטים

לפני כמה חודשים  במהלך -2012 חלה  תפנית דרמטית במאלי . הפיכה צבאית התחוללה כנגד הנשיא הנבחר, בראש ובראשונה בגלל חוסר הצלחתו להתמודד כנגד המורדים הטוארגים – תושבי הסהרה הלא ערבים, שדרשו עצמאות בחבל אזוואד שבצפון מאלי. עד מהרה התברר שההפיכה הייתה בגדר גול עצמי; המערב הטיל סנקציות על מאלי, ואלה פגעו מאוד ביכולות תפקודה הדלות ממילא. המורדים הטוארגים החלו להשתלט על אזור מדברי, רחוק מהשלטון המרכזי. תחת הנהגתו של הקולונל מוחמד אג נאג'ם, לשעבר קצין בצבא הלובי, הם כבשו את הערים טימבוקטו, גאו וקיראל ואת צפון המדינה בכלל, והכריזו על אזוואד כמדינה עצמאית. מאלי הרשמית סירבה כמובן להכיר בכך, וכמוה גם המערב.

אמאדו סנוגו מנהיג החונטה הצבאית השולטת במאלי בעת כתיבת שורות אלו.

בעוד הטרוריסטים צוברים עוד ועוד ניצחונות, נקלעה מאלי להידרדרות מהירה. המדינה שנחשבה כמודל יציבות באפריקה התגלתה כחלשה, מושחתת יותר ודמוקרטית הרבה פחות מכפי שחשבו במערב. העוני הלך והתרחב, מחירי המזון זינקו והמערכת הציבורית קרסה. באפריל 2012 אמנם התמנה נשיא זמני – דינקונדה טראורה, דובר בית הנבחרים לשעבר – אך במאי 2012 הותקף השליט החדש בידי המון נזעם שחדר ללשכתו, והוא נאלץ להתאשפז. בשלב זה לא ברור עד כמה טראורה שולט, אם בכלל, בנעשה במדינה. השליט האמיתי הוא ככל הנראה ראש הממשלה הזמני אמאדו סנוגו, מנהיג ההפיכה הצבאית, שבדצמבר 2012 ציווה לעצור את ראש הממשלה הקודם  בטענה שזה ניסה להימלט לצרפת ומינה את עצמו לתפקיד.

הגי'הדיסטים

הארגון שהשתלט על צפונה של מאלי בתקופת חוסר היציבות האחרונה הוא 'אנסר א-דין' – 'מגיני האמונה'. בראשו עומד איאד אג ראלי, המכונה "האסטרטג". בעבר נחשב ראלי לאדם חובב סיגריות, מסיבות ומוזיקה, ועמד בראש ארגון טוארגי מתון שקיים קשרים עם ממשלת מאלי. אלא שבעת שהות בסעודיה הוא הושפע מארגון פנאטי בשם 'טבליגי ג'מעת', והפך לג'יהאדיסט קנאי ולאויבם המר של עמיתיו הטוארגים.

 איאד אג ראלי האיסטרטג

בעבר כבר קרה שמסדרים רצחניים, דמויי אל-קאעידה של היום, פתחו במלחמת ג'יהאד שהרסה מדינות שלמות. בצפון אפריקה ישנה מאז ימי הביניים המוקדמים מסורת של כתות דתיות חדשות שרואות עצמן קנאיות לאסלאם הטהור, כך לתפיסתן, ומכריזות על מלחמת ג'יאהד במטרה לכפות את אמונתן. כאלה היו למשל בני שושלת האלמורביטון מהמאות ה-11 וה-12. הכת הזו, שמקורה במנזר מבוצר על אי בנהר סנגל, יצאה למסע כיבושים בכל צפון אפריקה ומערבה והשתלטה אפילו על ספרד. אחריהם הגיעו האלמוחדון, שראו באלמורביטון מוסלמים מתונים מדי, והשמידו אותם.

בדוגמה אחת מני רבות ידוע שאחד מחשובי המחדשים של האיסלאם באפריקה מוחמד עבד אלקרים ,הידוע בכינוי אל מגהילי כבש במאה ה-15 ישוב יהודי בטואט שבמדבר סהרה וציווה מיד לשחוט את כל תושביו בלי לחוס על הילדים נשים וזקנים.ידוע גם באיזור גונדהם הסמוכה לטימבוקטו היה במאה ה-14 ישוב  יהודי גדול שהושמד כנראה ולא נודע דבר על גורלו.

יותר משעסקו כתות אלו בהפצת האסלאם, הן עסקו בסחר עבדים, שתמיד זכה לגיבוי דתי. הענף הזה דחף ג'יהאדיסטים רבים להתנדב למלחמת הקודש, בתקווה לאסוף שלל ורווחים עצומים. בדרך זו נחרבו יישובים רבים ברחבי יבשת אפריקה.

מה שמתרחש היום במאלי מבוסס במדויק על אותו דגם – התקפות של מוסלמים קיצונים על מוסלמים מתונים. מטיפים שהגיעו למאלי ב-2002 מאפגניסטן ומפקיסטן החלו להפיץ את האידיאולוגיה שלהם ולהקים ארגונים חמושים, בהם אנסר א-דין. המימון הושג בין היתר על ידי חטיפת אזרחים מערביים – תיירים ועובדי ארגוני סיוע – וגביית כופר מממשלותיהם תמורת שחרורם. חמישים בני אדם כבר נפלו קורבן לחטיפות למטרה זו. כשבריטניה סירבה לשלם כופר עבור התייר אדווין דייר, הוצא האיש להורג בעריפת ראש, וגופתו לא נמצאה.

מפת מרד הטוארגים ב-2012.

בתחילה פעלו האסלאמיסטים בשיתוף פעולה עם ארגון טוארגי, 'התנועה הלאומית לשחרור אזוואד'.

אך  בהדרגה התברר כי מטרתו של אנסר א-דין מנוגדת לזו של הטוארגים; אלה האחרונים שואפים למדינה עצמאית משלהם, בעוד האסלאמיסטים מעוניינים שגם הם, כמו כולם, יהיו חלק מהח'ליפות המוסלמית העולמית שתקום.

שני הזרמים התנגשו בתקופה שלאחר ההפיכה הצבאית של 2012, כאשר הטוארגים הצליחו לכבוש חבלי ארץ בצפון המדינה. אם רק בעצמאות שלהם היה מדובר, העולם המערבי היה מגיע למסקנה שהוא יכול לחיות עם זה, ולא מתערב בנעשה במאלי. אלא שהרע מכול הגיע רק אחר כך. מנהיג אנסר א-דין, איאד אג ראלי, הפך במפתיע משותפם של הטוארגים ליריבם, לאחר שהתנגדו בתוקף לכפיית האסלאם הקיצוני כפי שהוא רצה. הטוארגים גילו לתדהמתם שבעל הברית לשעבר תוקף אותם בבוגדנות שלא ציפו לה, והופך לאויב מסוכן. לפקודתו עמדו מאות לוחמים אסלאמים בעלי ניסיון מהקרבות בלוב של דמדומי שלטון קדאפי. הללו נהנו מגישה לכלי נשק מתקדמים מהמחסנים הלוביים, כולל נשק נגד מטוסים.

אנשי אנסאר א דין

בקרב על העיר גאו הביסו אנשי אנסר א-דין את עמיתיהם לשעבר, ואף פצעו את מנהיגם. בתוך חודשים ספורים, מן הסתם הודות לתמיכה מסיבית מגורמי ג'יהאד עולמי, צבר הארגון האסלאמי עוצמה רבה, וחייליו הנחילו מפלות גם  לצבא מאלי, שהיה עסוק בבעיות הפנימיות של המדינה. הם השתלטו על טימבוקטו, שבשנים האחרונות הפכה למרכז תיירות ושימור תרבותי, ופתחו במסע של דיכוי והרס שהעיר לא ראתה מזה מאות בשנים. קבריהם של קדושים סוּפיים, זרם מיסטי מתון באסלאם, הוחרבו  בטענה שמדובר בפגאניות. השליטים החדשים הרסו גם את המאוזוליאום המפורסם של סידי מחמוד, והצהירו על כוונתם להחריב את כל האתרים שבזכותם הוכרזה העיר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מבחינת המשפט הבינלאומי, יצוין, מדובר בפשעי מלחמה ובפשעים כנגד האנושות.

האישום: כוס מים

הוונדליזם הנלהב של המוסלמים הקיצונים גבה קורבנות נוספים. בטימבוקטו, כאמור, שכנו בעבר ספריות עצומות ממדים. המרוקנים שכבשו את העיר בסוף המאה ה-16 שרפו רבים מהכתבים שהוחזקו בהן, ורבים אחרים העבירו למרוקו; עם זאת, המקומיים הצליחו להציל כמות גדולה של דפים וספרים, ולהסתירם בתוך קירות ומערות. לאורך השנים פגעו בכתבי היד שריפות, שודדים וטרמיטים, אך כ-300 אלף תעודות שרדו, ויש המעריכים את מספרן ב-700 אלף. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת הבינו חוקרים מערביים את חשיבותו של האוסף העצום הזה ללימוד ההיסטוריה של האזור. קרנות שונות התגייסו כדי לממן שימור וסריקה של הכתבים, שהעתיקים בהם מתוארכים למאה ה-12.

בשלב זה לא ידוע מה עלה בגורלם של הכתבים בתקופת ההשתלטות האסלאמיסטית. ייתכן שחלקם הושמדו או נמכרו בשוק השחור למרבה במחיר. לאחר שהצרפתים כבשו מחדש את העיר הם גילו שהטרוריסטים שרפו במזיד את אחת הספריות הגדולות של טימבוקטו, מסגד אחמד באבא, שבו הוחזקו כ-35 אלף כתבי יד. יש הטוענים שרוב המסמכים הוסתרו בעוד מעד, אך גרסה זו טרם אומתה.

על הכוונת של אנסר א-דין ניצבו כמובן לא רק קברים ומסמכים אלא גם בני אדם חיים. הג'יהאדיסטים הפעילו את חוקי השריעה במלוא קשיחותם, הכו והתעללו במי שאינו לבוש לפי צווי הדת, והוציאו להורג בסקילה זוגות לא  כשהם קבורים חיים זוגות נשואים שאותם האשימו בניאוף. אישה שהואשמה במתן כוס מים למבקר ממין זכר בביתה, נענשה במאה מלקות בכבל חשמלי, נוסף למכות הרצח שספגה מידי אנשי המיליציות כשעצרו אותה. מלקות היו גם מנת חלקה של כל אישה שלא הייתה מכוסה כהלכה– כשלצורך העניין ההגדרה 'אישה' חלה מגיל תשע ומעלה. גם האזנה למוזיקה – ברדיו או באמצעות הטלפון הסלולרי – הוגדרה כפשע. כל קשר חברתי בין גברים ונשים באזורי השליטה האסלאמית היה עבירה שגררה עונשים חמורים, כולל עונש מוות. לכך היה חריג משמעותי אחד: אנשי המיליציות עצמם לא נמנעו מלאנוס ולשאת בכפייה כל אישה שרצו בה.

לפי ההערכות, מחצית מתושבי טימבוקטו נמלטו והפכו לפליטים. בין הנמלטים מצפונה של המדינה היו גם מוזיקאים רבים. מאלי, כדאי לדעת, נחשבת כיום למרכז מוזיקלי עולמי, והמוזיקה שלה נחשבת לטובה ביותר באפריקה.

מי שנחלץ לעזרתם של האמנים הנרדפים היו דווקא עמיתים ישראלים. אף שמאלי כאמור ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, הוסיפו להתקיים בין השתיים קשרים מוזיקליים. אמנים ממאלי הופיעו לא פעם בישראל, זכו להצלחה, ושמרו עם המוזיקאים מכאן על קשרים הדוקים, שרק התחזקו בעקבות הדיכוי האסלאמיסטי.

"במאלי יש אמנים ומוזיקאים שמגיעים לאוזן המערבית יותר בקלות מכל ארץ אפריקנית אחרת", אומר גיל בורנשטיין, מפיק מוזיקלי ומפיק אירועים. "אנשי בית הספר הישראלי 'טם טם', למשל, נמצאים בקשר הדוק עם מוזיקאים ממאלי. יש ישראלים חובבי מוזיקה שנוסעים כל שנה לסידיקי קמרה, שם מתקיים פסטיבל מפורסם של מוזיקה מאליאנית. כתוצאה מכל אלה יש בישראל עניין רב במאלי ובמוזיקה שלה, ורצון לעזור ליוצרים שם".

לפני חודשים אחדים הוא ארגן במועדון 'בארבי' בתל-אביב מופע של מוזיקאים ממאלי, במטרה לאסוף כספים לטובת אמנים עניים בארצם. "הרעיון למופע הגיע מאנשים שביקרו ב'פסטיבל המדבר' במאלי וראו שם את המצב הגרוע. מההכנסות בבארבי אספנו 9,000 אירו ושלחנו לשגרירות הצרפתית במאלי, שחילקה את הכסף למוזיקאים".

אחד מהישראלים הנוסעים למאלי מדי שנה הוא פייר שאיין, מורה לתופים אפריקניים. "האמנים האפריקנים הכי גדולים מגיעים לפסטיבלים במאלי – סליף קיטה, שהוא הזמר האפריקני המפורסם ביותר כיום, או הזמרת אומו סונגרה", אומר שאיין. "בשנה שעברה הייתי במאלי, וקיבלו אותי ואת חבריי בכבוד רב דווקא בגלל שאנו יהודים. החברים הכי טובים שלנו שם הם מוסלמים. כמה ימים לאחר שחזרנו ארצה שמענו על המרד והכיבוש. זה פוגע מאוד בכל אנשי המוזיקה. בגלל זה ארגנו את ערב ההתרמה עבור אמני מאלי, והכסף שתרמנו להם שימש אותם כדי להגר מאזורי הצפון".

מדינת טרור מול החלון

במאלי בינתיים הלכו אנשי אנסר א-דין והתקדמו. בינואר כבש כוח של 1,200 לוחמים אסלאמים את העיר קונה במרכז מאלי. נוכח ההתנגדות המועטה של צבא המדינה, נדמה היה שלידי המיליציות עומדות ליפול גם הערים האסטרטגיות מופטי וסוואר, שבה יש נמל תעופה. למדינות המערב לא היה כל ספק שארגון אנסר א-דין ינסה להשתלט על מאלי כולה, ומשם לפלוש גם לאזורים נוספים ואף לבצע פעולות טרור באירופה. מאידך גיסא, הארגון השואף לעצמאות הטוארגים הודיע על תמיכתו בצרפתים במאבק באסלאמיסטים. ככל הנראה גם הם הבינו לבסוף שהשלוחות של אל-קאעידה מהוות איום מיידי עליהם לא פחות מממשלת מאלי.

לצרפת היו סיבות טובות במיוחד להיות מודאגת נוכח הנעשה במאלי. הממשלה בפאריז חששה שאם תניח לאסלאמיסטים להתעצם, חייהם של 6,000 אזרחים צרפתים המגוררים במאלי יהיו נתונים בסכנה, ובתוך זמן קצר תקום מדינת טרור במרחק של פחות מ-1,500 ק"מ מחופי מרסיי. על רקע זה, קל היה לה להיענות לבקשתו של נשיא מאלי להתערב בלחימה.

למבצע נגד נאסר א-דין התגייסו, מלבד הצרפתים וצבא מאלי, גם מדינות אפריקניות כמו סנגל, ניז'ר, טוגו, צ'אד, בורקינה-פאסו וניגריה, שלכולן יש חשבונות לא סגורים עם אל-קאעידה. רוב מדינות המערב ובראשן ארה"ב דווקא לא ששו להתערב בלחימה, בוודאי לא למען מקום כה נידח, ורק העניקו לצרפת סיוע רחב.

הפעולה הצרפתית נפתחה בהפצצות שיטתיות על מעוזי הטרוריסטים. הכוח הקרקעי המשותף שחרר בזו אחר זו את הערים הכבושות, ובימים האחרונים נכנס לטימבוקטו עצמה. המבצע לווה בחששות: היו שהעריכו כי הצרפתים יסתבכו במאלי בדומה למה שקרה לצבא האמריקני בעיראק ובאפגניסטן. כמו כן חששו שמיליוני המוסלמים ממוצא צפון-אפריקני החיים בצרפת יעוררו מהומות קשות, ואף ינסו לפגוע ביהודים.

במערב נשמעו גם השערות שונות באשר לתגובה של ארגון אל-קאעידה, שאין לדעת היכן יבחר להכות. כבר בימים הראשונים ללחימה הצליחו אנשי ארגון אחר המסונף לאל-קאעידה, 'כתיבאת מולאטמין' ('גדוד רעולי הפנים'), להשתלט על שדה גז באלג'יר ולקחת מאות בני ערובה. הטרוריסטים דרשו להפסיק לאלתר את הלחימה במאלי, ואיימו להוציא להורג את כל החטופים שבידיהם. צבא אלג'יר הצליח לחסל את התוקפים, אך למעלה משלושים בני ערובה נהרגו. בדיעבד נראה שהמתקפה על שדה הגז תוכננה מראש, ללא קשר לאירועים במאלי, והייתה מתבצעת בכל מקרה.

בתוך כמה ימים התבדו החששות מפני קרבות קשים בטימבוקטו וסביבתה. התברר שהאסלאמיסטים העדיפו להימנע מלחימה חזיתית כנגד צבא מאורגן, ולהוציא פיצוץ גשר אסטרטגי, הם פשוט נמלטו על נפשם. בשבוע שעבר כבר הגיע נשיא צרפת פרנסואה הולנד לביקור קצר בטימבוקטו המשוחררת, והתקבל בשירה ובריקודים על ידי המקומיים, שחלקם אף הניפו את דגלי צרפת. למי שמכיר את ההיסטוריה של העיר כשונאת זרים, בפרט את לִבני-העור שביניהם, מדובר במחזה מדהים, המעיד על הסבל שהנחילו האסלאמיסטים לאוכלוסייה.

איש אינו משלה את עצמם שהמלחמה במאלי הסתיימה. בצד האסלאמי עומדים לוחמי גרילה מנוסים, שרק יחכו לרגע הנכון ולתנאים המתאימים כדי לשוב ולתקוף. אם יצליחו להשתלט מחדש על אזורים במאלי, הם ישאבו מכך עידוד להמשיך הלאה בתוכניתם להקמת הח'ליפות העולמית. לחימה יעילה כנגדם לאורך זמן לא תהיה פשוטה, מאחר שהמשטר המרכזי במאלי איבד את הלגיטימיות שלו, ואינו אלא דיקטטורה צבאית במסווה. עם זאת אפשר להניח שהמתקפה הבאה של ארגוני הג'יהאד תיתקל באוכלוסייה נחושה הרבה יותר, שתעשה הכול כדי לא לחזור למשטר האימים הרצחני שידעה.

נספח :מאלי בספרות  היפה

על מאלי הופיעו שני רומאנים  בולטים בעברית.שניהם עתידניים . האחד מותחן המתאר את מאלי בעתיד הקרוב מאוד ( בעת פירסום הספר ) של שנת 1996  ,והשני ספר מדע בדיוני מתוחכם מאוד המתאר את מאלי בעתיד הלא כל כך קרוב בעת הפרסום של שנת 2025. .

 

קלייב קסלר סהרה /   עברית מרים יחיל-וקס  תל-אביב :   מודן,   1995.

-1992 ,לאחר מספר ניסיונות הפיכה כושלים הנשיא ( עתה הגנראל ) טראורי נושל על ידי ( אז מיג'ור ) ואזב קאזים .

..לא עבר זמן רב והוא מינה את עצמו לאחראי על כל הסחר ,פנים וגם חוץ מעשיר את חשבונות הבנק הסודיים שלו ברחבי העולם …וכך בשל השחיתות המוחלטת של קאזים ותאוות הבצע של פקידיו,לא פלא שמאלי הייתה לאחת האומות העניות ביותר בעולם.."

( סהרה ע' 91)

ספר זה שהוא המותחן הידוע ביותר על מאלי פורסם במקור ב-1992  שגם הוסרט לסרט כושל ב-2005   ותיאר את העתיד הקרוב במאלי ב-1996. הוא מספר על המפגש של גיבורו הקבוע של  קלייב קאסלר ההרפתקן הסוכן החשאי ומציל הספינות דירק פיט עם הרודן של מאלי "זאב קאזים" שעליו הוא גובר שוב ושוב ולבסוף מגלה בשטח מאלי בסהרה ספינה שעליה גופתו של הנשיא אברהם לינקולן שנחטף עליה בידי אנשי הדרום !

אלא שקאסלר טעה בתחזית העתיד הקרוב שלו לגבי מאלי:דמות הרודן האכזרי  התבססה מן הסתם על הדיקטטור הוותיק של מאלי מוסה טראורה ששלט על מאלי מאז 1968 ומן הסתם עוד היה בשלטון כשקאסלר כתב את ש"סהרה". אלא שהלה הופל מהשלטון ב-1991 זמן קצר לפני פרסום "סהרה" וכתוצאה הספר שוב לא היה עדכני. ובשנת 1996 העתיד הקרוב עבור קאסלר הייתה במאלי דמוקרטיה. עם זאת היום ב-2013 כשבמאלי שוב יש דיקטטורה צבאית "סהרה" הוא עדכני מחדש.

 

ברוס סטרלינג     איים ברשת / 1988    עברית עמנואל לוטם  ירושלים :   כתר,   1993.

 " היא הייתה  בבמקו בירת מאלי … הארץ כולה,מאלי ,הייתה ענקית ,גדולה מטקסס וזה כל מה שנשאר ממנה ,מאורת העכברושים האינסופית הזאת .כל אפשרות אחרת נגזלה ממנה באסון האפריקני…הגוף שניהל את המקום הזה ניהל מדינה הרוסה לאין תקווה ,סדרה של מחנות מפלצתיים ".

"איים ברשת ע' 259.

ספר מדע בדיוני קלאסי  מתאר עולם שנישלט בידי רשת המידע שמחולקת ל"אזורים " של קבוצות אנרכיסטיות שונות החיות בבידוד זו מזו חופשיות מכל שליטה פוליטית מרכזית,מתאר את העתיד של ארצות כמו סינגפור וגרנדה   וגם את העתיד הלא כל כך רחוק של מאלי בשנת 2025 כאשר הטוארגים עדיין מורדים בשלטון המרכזי במאלי.מאלי שבשנת 2025 נשלטת בידי אירגון שמכנה את עצמו "הצבא החופשי של האנטי טרוריזם"  מותקפת בשנת 2025 בידי ארץ דרום אפריקנית הניתמכת בידי  המערב. הגיבורה  נכלאת במהלך העלילה  במאלי בידי אירגון בין לאומי  השולט במדינה ומתכוון לחסל אותה מאחר   שהיא יודעת שיש בידיו נשק גרעיני.אך היא משוחררת בידי קבוצת טוארגים מורדים ובראשם עיתונאי מערבי העוזר למיעוטים הנלחמים בכל התערבות מבחוץ בדרך חייהם המסורתית.

 האם זה אכן העתיד שצפוי למאלי בשנת 2025 "האמיתית " ? שלטון בידי אירגון בין לאומי דיקטטורי ? בהחלט יכול להיות.

החלק השלישי של הכתבה :קהילת הקודש טימבוקטו

נספח :מאמרים בעברית על מאלי:

 סינטיה רוס רמסי "מאלי –חבלי ארץ לאורך נהר הניז'ר"   צילמה מגיס טיבר" בתוך מעבר לאופק :   הרפתקאות בארצות-לא-נודעות /  מאנגלית – נעמי כרמל    אור יהודה :   הד ארצי,  1998.

אייל דוידוב "טימבוקטו נפלאות האישה עם הפופיק הגדול "מסע אחר 64

סמנתה מ.קליין "יהודי טימבוקטו " צילומים יהושע צור ואייל קליין ארץ וטבע גיליון 58 נובמבר דצמבר 1998

קארן לאנג "ג'נה עיר הנצח של מערב אפריקה " צילומים שרה ליין נאשיונאל גיאוגרפיק ישראל –יוני 2001.

צור שיזף "יהודים בטימבוקטו " נשיונאל גיאוגרפיק –ישראל גליון מספר 48 מאי 2002

דבי הרשמן "מלכות אפריקניות " מסע אחר 135

.דבי הרשמן "הדרך אל סוף העולם "מסע אחר מספר 136 2003 .

דבי הרשמן "מאלי אפריקה:סודות המסיכה "מסע אחר מספר 150

אילון פז "טימבוקטו :בלוז לכחולי הטורבן " מסע אחר מספר 183

צור שיזף "מאוריטניה עד מאלי –סיפור של שקיעה "מסע אחר מספר 184

דובי לנץ על ערס האדם מקצב הלב :מוזיקה במאלי " מסע אחר

ספי בן יוסף "מסעו האחרון של חביב השולטן " מסע אחר מספר 214 2009 .על נוסע ערבי שהיגיע למאלי בימי הביניים.

בני ניסים "מאלי פנינה בלב אפריקה".עולם הצילום מספר 162 2010 ע' 48-49.

פיטר גווין "סיפורי טימבוקטו " צילם ברנט סטירטן נשיונאל גיאוגרפיק ישראל גליון מספר 152 ינואר 2011.

תקציר :העוני והטרור שולטים כיום בעיר המלומדים שירדה מגדולתה.

 ההיסטוריה של מאלי בקומיקס

מאלי בויקיפדיה

טימבוקטו סוף העולם

טימבוקטו בויקיפדיה

מאלי במסע אחר

גילי חסקין על טימבוקטו

צור שיזף על מאלי

ורדה כרמלי מאלי הכוח הנשי

שלושים שנה של החיזבאללה

 

שלושים שנה מלאו בימים אלה לאירגון החיזבאללה "מפלגת האל "  הלבנוני.האירגון שקם בעזרת סוכנים איראניים  כקבוצה קטנה  ב1982  קבוצה שייצגה את העדה החלשה והמבוזה ביותר בלבנון השיעים . רק כעבור שלוש שנים ב-1985 הוא הכריז רשמית על קיומו   כיום לאחר שלושים שנה אחרי האירגון הוא  גורם חובק עולם בעל יכולות מדהימות לבצע פעולות טרור בכל קצוות הגלובוס ונחשב לזרוע המחץ של הטרור האסלאמי

מכל בחינה כוחו הצבאי של החיזבאללה  עולה על זה של מדינות רבות בעולם ,אולי על זה של רובן.

. אלא שבשלב זה החיזבאללה  היעיל והמאורגן הולך ומסתבך בסוריה  במה שנראה כביצה טובענית  חסרת מוצא שמזכירה באופן מדהים את מה שקרה לישראל בלבנון ב-1982 כשהסתבכה במלחמת אזרחים לא לה.כיום אנשיו נחטפים בסוריה, מאבדים אחיזה בלבנון, ושומעים כיצד בכירי אל-קאעידה מתכננים את השמדתם. אם נסראללה יספוג עוד תבוסה אחת, שנראית קרובה מתמיד, ייתכן שלא תהיה לו ברירה אלא לפנות לעזרתה של ישראל. האם ישראל תהיה מעוניינת? זו כבר שאלה אחרת.

ראו :

שלושים שנות החיזבאללה :סקירה על תולדות האירגון והירהורים על עברו ועל עתידו.