ארכיון תג: אסימוב

כוכב השבת -כוכב הלכת שבתאי בשפה העברית ובספרות המדע הבדיוני

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet magazine cover‬‏

 

חמישים ואחת  שנה מלאו להקרנת הסרט  "2001 אודיסאה בחלל" אולי גדול סרטי המדע הבדיוני של כל הזמנים .

בסרט זה חללית שיוצאת למערכת כוכב הלכת צדק נתקלת במונוליט חייזרי והאסטרונאוט שעליה יוצא למסע מדהים לקצוות היקום.

בכל אופן בספר שנכתב ופורסם כמעט  במקביל לסרט של ארתור קלרק המסע הוא לא לצדק אלא למערכת שבתאי ושם על הירח של שבתאי  גי'פטוס מתבצעת גם תגלית מדהימה נוספת של "שער כוכבים ".

רק לאחרונה החללית "קאסיני "  שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. שיגור החללית נעשה ב-15 באוקטובר 1997 מכף קנברל, פלורידה.שבמשך שנים העבירה לכדור הארץ חומרים מדהימים על כוכב הלכת השישי המשמש שבתאי ועל ירחיו כמו טיטאן התרסקה  ב-15 בספטמבר 2017 על פני  כוכב  שבתאי לאחר שנים של פעילות נאמנה.

והנה סקירה על שבתאי כפי שהוא מופיע בספרות העברית ובספרות המדע הבדיוני וגם בקומיקס.בהמשך לסקירות נוספות מסוג זה על כוכבי הלכת "כוכב חמה" הוא מרקורי כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש .

צדק -יופיטר כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש

וכוכב הלכת הננסי המרוחק פלוטו וירחו הגדול כארון.

בהמשך יהיו סקירות נוספות על מאדים ועל נוגה.

שבתאי כוכבו של העם היהודי 

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet magazine cover‬‏

שבתאי היה מוכר לבבלים מזה אלפי שנים מאחר שהיה כוכב לכת בהיר וזוהר  במיוחד למרות מרחקו העצום מכדור  הארץ.בגלל זוהרו הגדול במיווחד ידעו הבבלים כבר בתקופות קדומות  שזהו כוכב לכת אם כי רחוק במיוחד מהשמש ושאין לזהות אותו עם כוכבי שבת זוהרים שהם היכירו  כמו סיריוס וקנופוס.

ידוע שבימי התנ"ך עם ישראל עבד את כוכב הלכת שבתאי.

בתקופת התנ"ך  כוכב הלכת שכיום נקרא "שבתאי "היו לו שני שמות שונים לפחות וכנראה יותר מכך.

כוכבי-הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים-בבליים , ובדרך כלל, בהקשר של  עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים. למשל, בישעיהו: "ואתם עוזבי ה', השכחים את הר  קודשי, העורכים לגד שולחן, והממלאים למני ממסך" (סה, יא). גד הנזכר כאן, הוא,לדעת אחדים ( אך לא לדעתי )  כוכב-הלכת צדק, אל ההצלחה של עמי כנען. "מני" הוא, כנראה, אל הגורל, המזוהה עם אחד מכוכבי-הלכת, ולכבודו היו שותים יין (ממסך).

לדעתי שמו של כוכב הלכת הגדול ביותר צדק-יופיטר היה בממלכת יהודה "יהווה" כשם האל הראשי של הממלכה כפי שהיה מקובל בכל מקום. אבל עורכי התנ"ך הקפידו למחוק כל איזכור לכך.

מלבד כוכב נוגה ששמו בתנ"ך הוא "הילל בן שחר" ,שבתאי הוא כוכב הלכת היחיד ששמו ניתן בתנ"ך.למעשה ניתנים שני שמות שונים שלו  (!) מה שמראה על חשיבותו.

שמו של שבתאי בתנ"ך הוא   כיוון – בספר עמוס כתוב: "וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם–כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם." (ה, כו).

הוא מוצג ככוכב שבני ישראל הקדמונים עבדו אותו בעת נדודיהם במדבר.ןמן הסתם יש להניח גם בהווה של הנביא.

איך בעצם אנו יודעים ש"כיוון " הוא שבתאי ? את זה אי אפשר לדעת מעמוס עצמו או מכל מקום אחר בתנ"ך. את זה אנו יודעים משום שיש מילה דומה לאותו כוכב לכת ברשומות הבבליות של טבלאות סורפו שנאספו מאות שנים לפני עמוס באכד ושכללו השבעות קדומות שונות לאלים שונים  ושם מוזכר  "כיונו " Kayawanu שמשמעותו "האל של כוכב הלכת השישי מהשמש "ששמו הנפוץ יותר באכדית  היה נינורטה . אך היה לו שם נוסף :Sak-kut או "סכות מלך " בשמו המלא ונקרא גם "אדר מלך". כנראה, גם "סכות" הוא כוכב-לכת,וזהו פשוט  שם אחר לשבתאי.אז היו לכוכב  לכת זה שני שמות שונים מה שמראה על חשיבותו באותה התקופה.

( ראו על כך ביתר פירוט כאן )

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet ninurta‬‏

נינורטא האל של כוכב שבתאי בבבל.

שמות נוספים  לכוכב הלכת השביעי היו  כאמור  נינורטא השם הבבלי כרונוס  השם היווני או ברהמה השם ההודי  וסאטורן השם הרומאי הלטיני  שבו משתמשים עד היום  . נראה  שכוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש נחשב  תמיד בעיני הקדמונים  לאל הקודם לפני שיופיטר זאוס או כל אל ראשי אחר  השתלט על  האלים ועל היקום . מי ששלט בעבר.

איך נקרא שבתי בכנען בימי קדם ?

לפי  הסופר הנוצרי אוזביוס מהמאה ה4 לספירה  שהסתמך על מקורות פיניקיים קדומים יותר שמו  של שבתאי היה "אל " או "כוכב אל "  על שם האל השליט המקורי בפנתיאון האלים הכנעני.

נראה שהפיניקים  ועימם הכנענים ( ואולי גם העברים ) זיהו את סאטורן עם "אל" האל הראשי ששלט לפני שבעל השתלט על פנתיאון האלים ,כתוצאה של שינוי דתי כלשהו שהיום כבר לא נדע את סיבותיו  וכוכב שאנו קוראים לו כיום צדק נקרא על שמו ( וכנראה גם על שם האל העליון של יהודה "יהוה".

האם בתקופה קדומה יותר  כוכב הלכת הגדול במערכת השמש ,זה שאנו קוראים לו כיום "צדק " נקרא על שם אל כשזה היה האל הראשי ללא עוררין ואחר כך חל שינוי ו"אל" קיבל כפרס ניחומים את הכוכב שאנו מכירים אותו כיום כ"שבתאי ? ייתכן מאוד.

יש להניח שכמו בכל מקום שמו של אל זה היה בתקופה קדומה עוד יותר שמו של כוכב הלכת צדק ולאחר ש"סולק"  מתפקידו במיתולוגיה השלטת  כראש האלים ( מסיבות אנושיות לחלוטין של קונפליקטים בין מסדרי כהנים שונים וכו')  ניתן לו כמקובל מזה דורות   שמו של "שבתאי" כוכב הלכת הגדול השני  כסוג של פרס ניחומים לו ולכוהניו ולמעריציו.  .

כנראה בגלל  שמו הכנעני העברי  של שבתאי "אל " כוכב לכת זה הפך להיות מזוהה בעיני היוונים והרומאים  אופן מיוחד עם היהודים . ההיסטוריון הרומאי טקיטוס שטען שהיהודים עובדים את שבתאי .

זה נשמע מוזר אבל לא בהכרך שגוי.יש להניח שהוא התבסס על דברים ששמע שהיו מקובלים בקבוצות יהודיות גם  אם לא בהכרח היגיעו אלינו במשנה ובתלמוד.

שבתאי הלא הוא סטורן בלועזית נקרא על שם יום השבת והמספר שבע שעם השמש והירח נחשב לכוכב השביעי  בשמיים. המילה "שבתאי " לקוחה אולי מהמילה  "שבת". ככוכב השבת  שנראה לאסטרונומים  איטי יותר משאר כוכבי הלכת ולכן "שובת " רוב הזמן.

ואולי זה  היה להפך ויום השבת נקרא על שם "שבתאי " ?

לא מן הנמנע.

השם של כוכב הלכת  כ"שבתאי " מופיע לראשונה בבראשית רבה שנכתבה כנראה במאה החמישית לספירה  אבל הוא קדום יותר. יש שמיחסים את השם כמו "צדק" ושמות עבריים של כוכבי לכת אחרים לשמואל אמורא מהמאה השלישית לספירה שנודע כמי שהתעניין מאוד באסטרונומיה ואסטרולוגיה.

בספרות העברית כוכב הלכת מוזכר לראשונה בידי המשורר  שלמה אבן גבירול בפואמה הקוסמית שלו "כתר מלכות ":

מִי יַגִּיעַ לְרוֹמֲמוּתְךָ, בּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל שַׁבְּתַי גַּלְגַּל שְׁמִינִי בִּמְסִבָּתוֹ? / וְהוּא סוֹבֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת עַל קַו חֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכְבֵי שַׁחַק הָעֶלְיוֹנִים יְצוּקִים בִיצוּקָתוֹ / וְכָל­‑כּוֹכָב מֵהֶם יַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּשִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף שָׁנִים מֵרֹב גַּבְהוּתוֹ / וְגוּף כָּל­‑כּוֹכָב מֵהֶם מֵאָה וְשֶׁבַע פְּעָמִים כְּגוּף הָאָרֶץ וְזֹאת תַּכְלִית גְדֻלָּתוֹ..

אבן סינא

פסל אבן סינה באנקרה.

שבתאי מופיע לראשונה בעולם שאליו יוצאים למסע אצל הסופר הערבי אבן סינה בספרו האלגורי "חי בן יקטאן"  :

אחריה תבוא ממלכה ,תשכון בה אומה אשר אנשיה מחשבותיהם אפלות והם נמשכים אחרי הרע ,וכאשר יטו להטיב –יעשו זאת בתכלית המאמץ והמסירות .ואם יתקפו גדוד –לא יתנפלו עליו כדרך פוחז קל דעת , אלא יבואו עליו בדרכו של הערמומי והנוכל.לא ימהרו באשר יעשו ולא יסמכו אל חוסר הסבלנות באשר יפעלו או יחדלו .ועריה –שבע ערים".

( תרגום ישראל לוין ב"חי בן מקיץ)

דהיינו שבתאי הוא עולמם של יצורים ערמומיים ומרושעים מטבעם.

הוא מוזכר שוב בידי המשורר והאסטרונום   והאסטרולוג מהמאה ה-12 אברהם אבן עזרא במאקאמה מחורזת ש"חי בן מקיץ " שהיא עיבוד  והרחבה וגירסה חדשה ומפורטת יותר למסע ב"חי בן יקטאן" בה תאר  את מסעה של  נשמה של אדם במערכת השמש כפי שהייתה ידועה בזמנו  שנשמתו מגיעה ל"מעגלים"  כוכבי הלכת השונים שהיו ידועים אז.

ובין השאר הוא מתאר ביקור בכוכב הלכת שבתאי.

 

וכך אבן עזרא מתאר את שבתאי :

 

 

 

"ובממלכה השביעית ,אנשים בעלי תושיה ומזימה- ובינה וערמה- במעשיהם מקשים-ובלכתם בוששים,.לחסד אוצרים ושומרים –ועל הפשע נוקמים ונוטרים.לא יפחדו מצרה-ולא יראו מעברה.לא ימהרו לריב ולמצות –ולא יחישו להתפייס ולרצות.בהם צדיק נדכה ונכאה- ורשע מתערה ומתגאה.

אבן עזרא  אמנם קיבל השראה מהסופר הערבי אבן סינה שכתב משהו דומה אבל התיאור שלו  של שבתאי הוא מפורט יותר ואליגורי פחות.

במאה ה17 הפילוסוף הצרפתי וולטר תיאר באחד מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים"מיקרומגס". בסיפור זה  ענק מכוכב סיריוס שמבקר במערכת השמש  בחיפוש אחרי ידע ופוגש ענק קטן יותר מכוכב שבתאי  שנראה (כמו  סיריוס ) כמו  העתק  מדוייק של פאריז וחצר ורסאי של המאה ה-17,הענק הזעיר הוא מזכיר האקדמיה  של שבתאי   שדמותו התבססה על מזכיר האקדמיה הצרפתית פונטנל שכתב ספר מפורסם על אפשרות חיים בכוכבי לכת אחרים ובהם שבתאי ששימש כמקור השראה לוולטיר בסיפור זה.

השניים יוצאים למסע במערכת השמש ובין השאר מגיעים לצדק .אך  למרבית הצער לא נמסר דבר על הכוכב פרט לכך שנלמדו שם סודות רבים ומפתיעים שעוררו את זעם האינקויזיציה.וולטר מתעניין יותר  בחשיפת פרטי ביקורם של היצורים הנ"ל בכוכב הלכת ארץ  שיצוריו הם בהשוואה גמדים בגודל וברוח.

ז'ול ורן הרפתקה בחלל

 

סופר המדע הבדיוני המפורסם ביותר של המאה ה-19 ז'ול ורן פירסם ספר מרחיק לכת במיוחד אפילו עבורו "הקטור סארודאק" על חבורת אנשים שדחלק האדמה שבו הם נמצאים נחטף בידי כוכב שביט ויוצאים עימו לקצמוות המרוחקים של מערכת השמש .עד לשבתאי …לפני שהם חוזרים.

הספר הזה תורגם לעברית פעמיים אבל רק בתרגום השני המלא משום מה הוכנס הקטע על המסע לכוכבי הלכת המרוחקים  ואל שבתאי .

עלילות הברון המינכאהוזן

בתרגום הראשון לעברית  של עלילות הברון מנכהאוזן של אביגדור המאירי משנות העשרים של המאה הקודמת  הברון מבקר בכוכב ומגלה שכשמו יש שם שבת נצחית תושביו נחים ומתבטלים כל הזמן .

לאחר מכן הפך שבתאי בגלל יופיו הנדיר ויפי טבעותיו לאחד האובייקטים המוכרים ביותר באיורים של מדע בדיוני כמו אלו  של מאייר המדע הבדיוני הידוע פרנק פאול שלמטה:

Back cover Art by Frank R. Paul for November 1939, Fantastic Adventure Magazine, "Life on Saturn.

 

back cover by  FRANK R. PAUL of Amazing Stories, August 1941

והנה דוגמה לסיפור קומיקס "לימודי " על החיים בשבתאי משנות ה-40.צייר אמן הקומיקס הידוע לעתיד מורפי אנדרסון שבין השאר אייר את סיפורי באק רוג'רס.

צייר

 

From Planet Comics #49 (1947); Art by Murphy Anderson.

אלי שגיא  בסדרת הרפתקאות קפטין יונו שלו מאזכר  בספר השלישי "הרפתקאות קפטין יונו ושודדי מערכת השמש " על כוכב הלכת "צדק" את היצורים הנצחיים של סטורן  אך למרבית הצער פרט לפריט מידע יחידי זה אינו יודעים עליהם דבר.

 

בספר המסיים של סדרת לאקי סטאר שלו "לאקי סטאר וטבעות השבתאי " אייזק אסימוב מתאר את כוכב שבתאי בצורה יוצאת דופן.

אסימוב  מתאר עתיד רחוק שבו כדור הארץ נאבק בעולמות במערכות כוכבים אחרות שבהם התיישבו אנשי כדור הארץ שהפכו לאוייבים.

העלילה בספר זה המסיים והמוצלח ביותר בסדרת לאקי סטאר שיועדה בעצם לבני נוער מתארת כיצד אנשי האוייב הראשי של כדור הארץ סייריוס  חודרים למערכת שבתאי על מנת להתיישב על טיטאן כירחו הגדול של שבתאי נגד רצונו של כדור הארץ וכך ליצור לעצמם מאחז במערכת השמש.

הכלל  המשפטי בגלקסיה היה עד כה שכל מערכת שמש שייכת רק לגורם  מרכזי אחד אבל אנשי סיריוס מאתגרים את הכלל המשפטי הזה וטוענים שכל "כוכב לכת " בכל מערכת שמש יכול להיות גורם עצמאי לחלוטין.. .

במהלך  העלילה אנו מגלים לתדהמתנו שמאחר שהטיסה במהירות האור התגלתה מהר מאוד ולמרות שעשרות כוכבי לכת ברחבי הגלקסיה מיושבים .הרי לשבתאי עצמו  כוכב לכת "קרוב " במערכת השמש שלנו כימעט לא בוצעו שום מסעו.

.כפי שאנשי סיריוס מעירים בצדק בעלילה הוא לא עורר שום עניין בכדור הארץ עד שהם היגיעו אליו.הם מפסידים במשפט בגלל שגיאה חמורה שביצעו במהלך העלילה . אבל יש להודות שהטיעון שלהם הגיוני ביותר.

מהדורה גרמנית של הספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי". תמונת העטיפה הופיעה לימים בספר  בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "ראל דארק "  מרד על כוכב נוגה" שלעלילה בו אין שום קשר למתואר בתמונה  ולכוכב הלכת שבתאי. נראה שהבחירה של תמונת העטיפה הייתה  אקראית לחלוטין. 

 

פלאש גורדון איש החלל היגיע לכוכב הלכת שבתאי  כובשי החלל האמיצים סיפור קומיקס מרתק משנת 1962 שכתב הארי האריסון  ( ואתם יכולים לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן ) שבו בני הארץ מגיעים לשבתאי לחקור אותו ונתקלים בשליח מסוכן במיוחד של כוכב הלכת שמזכיר מאוד את "הנוסע השמיני " מסרט האימה המפורסם שנים לאחר מכן.ליצורי השבתאי יש אוזניים מחודדות.

האם זהו מקור ההשראה לאוזניים המחודדות של הוולקני מר ספוק בסידרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים " שנוצרה זמן קצר לאחר פירסום סיפור זה?

יכול מאוד להיות .ג'ין רודנדברי היוצר של "מסע בין כוכבים"  קרא את סיפורי פלאש גורדון ויש להניח שנתקל גם בסיפור זה.

ארתור קלארק' תיאר בסיפורו "זריחת השבתאי " ( שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " ) את המסע הראשון לכוכב הלכת שבתאי ולירחיו שבעקבותיו מוקם שם אתר תיירות עבור האנשים המקומים מהמראה המדהים של הטבעות.

קלארק חזר כזכור לשבתאי בספרו המפורסם 2001 אודיסיאה בחלל שם המסע של חללית הדיסקוברי הוא למערכת שבתא . בסרט בכל אופן המסע הוא למערכת צדק מאחר שהיה קושי טכני  לאנשי הפעלולים להציג תמונה משכנעת של  טבעות שבתאי.

אבל שבתאי בהחלט מוזכר בספר שיצא כמעט במקביל לסרט ושם שבתאי הוא המטרה האמיתיתש ל ספינת החלל "דיסקוברי" וצוותה.

מערכת הירחים של שבתאי ובראשה הירח הגדול ביותר שלו טיטאן "מככבת " שוב .בספרו  של קלארק "קיסרות האדמה " (1975  תירגם עמוס גפן הוצאת מסדה ,1979)שמתאר מושבה אנושית על טיטאן  בשנת 2276 שלוש מאות שנה לאחר פרסום הספר.

אסימוב מאמר על שבתאי

 

 

יצחק אסימוב כתב ב-1979  במאמר בשם "רק שלושים שנה " …על ההתפתחויות השונות שחלו במחקר כוכבי הלכת בשלושים השנים האחרונות מאז שכתב את ספרי לאקי סטאר..

לגבי שבתאי וירחיו הוא כתב:

עד כה לא היגיעה שום חללית עד שבתאי וכך המידע שלנו עליו אינו שונה בהרבה מזה שהיה ברשותנו ב-1949 ,מלבד העובדה שאנו יכולים לשער שמה שלמדנו אודות צדק נכון גם לגבי שבתאי .

ב-1949 היו ידועים תשעה לווינים המקיפים את שבתאי.אולם בשנת 1967 גילה אודוין דולפוס לווין עשירי ,שאותו כינה יאנוס .הוא מקיף את שבתאי במסלול קרוב יותר מכל יתר הירחים ,ומסלולו עובר ממש מחוץ לטבעותיו הנהדרות של שבתאי .( מובן שלא הזכרתי את יאנוס בספרי "לאקי סטאר וטבעות השבתאי )

רק שלושים שנה ! מה יגלו לנו שלושים השנים הבאות?

…"

המערכת של פנטסיה 2000 ציינה בהערה: "ואכן המדע המתקדם במרץ ,אסימוב כתב את מאמרו באוגוסט ,כחודש לפני שחללית "פאיוניר"10 "היגיעה אל שבתאי ושיגרה סדרת תמונות מפתיעות בבהירותן".

מאז חלפו 40 שנה וכמובן התגלו תגליות דרמטיות מאוד לגבי שבתאי.נכון ל־2017 זוהו בוודאות 62 ירחים (!), ולחמישים ושלושה מתוכם ניתנו שמות.

אסימוב חזר אל שבתאי  בספר ב"סדרת היקום " שלו לילדים שתורגמה בחלקה לעברית .בספר שבתאי : טבעת של יופי /    תל-אביב :   לילך,   1989.) הוא תיאר את שבתאי כעולם היפה ביותר במערכת השמש.

 

 

שבתאי ממשיך להופיע בקביעות בספרי המדע הבדיוני באנגלית למשל בספר SATURN של בן בובה שמתאר את המסע הראשון אליו.

אבל שבתאי כמעט לא הופיע בספרי מדע בדיוני מתורגמים להוציא יוצא דופן אחד:

אקסלרנדו מאת צ'רלס סטרוס (תרגום: אהוד מימון ; עריכה: חמוטל לוין.  הוצאת יניב 2011) שבו אנשים שלאחר הסינגולריות בונים לעצמם חיים חדשים במערכת שבתאי. שעובר "הארצה".

כמדומה שהעניין בשבתאי פחת ויש לקוות ש"הנבואה"  של אסימוב בספר "לאקי סטאר וטבעות השבתאי" שלאחר מסע או שניים במערכת השבתאי בני האדם יתעלמו ממנו ועדיפו לצאת אל כוכבים מרוחקים לא תתגשם. יש הרבה מה לראות ולעשות בשבתאי ובמערכת הירחים  הענקית שלו.

תוצאת תמונה עבור ‪saturn planet magazine cover‬‏

ראו גם:

שבתאי ועולם השירה העברית 

שבתאי בויקיפדיה 

חיים מזר על החללית קסיני במערכת שבתאי -מאמר ב"יקום תרבות "

מאמר על מקור השם הכוכב שבתאי

עוד כוכבי לכת בשפה העברית ובספרות הבדיונית

כוכב לכת מהיר כתזזית -כוכב הלכת חמה ( מרקורי ) בשפה העברית ובספרות הבדיונית

גדול זה צודק ? -כוכב הלכת "צדק " בשפה העברית ובספרות הבידיונית 

כוכב הלכת הכפול :כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחו כארון בספרות המדע הבדיוני

 

כך הייתה השנה שתהיה :מסע לסיפורים הסרטים התחזיות והנבואות על שנת 2015

 

 

back-to-the-future 2015

תמונה מתוך הסרט "חזרה לעתיד 2"  (1989)שמתאר  מסע בזמן לשנת 2015.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון " 

 

כיצד אמורה הייתה להיראות שנת 2015?

למי שנולד במאה שעברה – שנת 2015 היא ״העתיד״. ואכן, מסתבר שהיו לא מעט יצירות מדע בדיוני, בספרות ובקולנוע, שתאריך התרחשותן היה שנת 2015.מסע בין היצירות והנבואות השונות שעסקו בשנת 2015, כדי לבדוק איפה טעינו ומה כבר עשינו. הכינו את הסקייטבורד המעופף

 

 

2015 בספרים:

asimov i robot

רובוטים-משרתים וממשלה עולמית

בין סופרי המדע הבדיוני הרבים שניסו לחזות את שיתרחש בשנת 2015, היה גם אייזק אסימוב, אחד השמות המזוהים ביותר עם הז'אנר. בקובץ סיפוריו "אנוכי, הרובוט" (ראה אור בעברית ב-1970 בהוצאת מסדה, וב-2004 תחת השם "אני, רובוט" בהוצאת כתר) מופיעים הסיפורים "סחור סחור", "היגיון" ו"לתפוס ארנבת", המתרחשים בפינות שונות של מערכת השמש בשנים 2015-2016 ומתארים את עלילותיהם של שני מומחים לרובוטים. בעידן הזה, כך צפה אסימוב בשנות הארבעים, בני האדם יכולים לטוס ללא קושי לכוכב חמה (מרקורי), תחנות חלל מספקות אנרגיה לכדור הארץ, ועל גרמי חלל שונים פועלות תחנות כרייה.

לצד אלה, ההתפתחות הטכנולוגית המרכזית בחזון אסימוב היא קיומם של רובוטים אינטליגנטיים העומדים לשירותה של האנושות. ברובוטים טבועים מרגע ייצורם שלושה חוקים: 1. אסור לרובוט לפגוע באדם, או לאפשר פגיעה באדם כתוצאה מאי-פעולה של הרובוט; 2. רובוט חייב לציית לפקודתו של אדם, אלא אם פקודה זו סותרת את החוק הראשון; 3. רובוט חייב לשמור על קיומו העצמי, כל עוד אין הדבר סותר את החוק הראשון או השני.

asimov robots land

ב-1964, שנים לאחר כתיבתם של סיפורי "אנוכי הרובוט", פרסם אסימוב מאמר עתידני בשם Visit to the World's Fair of 2014. הפעם חזה כי בשנת 2014 הרובוטים אמנם לא יהיו נפוצים ויעילים כל כך כפי שתואר בספריו, אבל בהחלט ייעשה בהם שימוש נרחב. בשנה זאת, כתב, כבר יהיו כמה מקצועות שגרתיים שהמכונות יוכלו לבצע טוב יותר מבני אדם, ורוב האנשים יעסקו בהפעלת מכונות. עוד צפה כי רוב התלמידים ילמדו בבית הספר התיכון את שפות המחשבים ואת הבסיס של טכנולוגיית המחשוב – ואכן כיום מערכת החינוך משלבת את התחומים הללו בתוכנית הלימודים ומדברת על מעבר ללימוד מתוקשב באמצעות המחשב, אם כי הלימוד עודנו פרונטלי בעיקרו.

רובוטים המסייעים בעבודות הבית אכן קיימים, כפי שצפה אסימוב, והם מבצעים עבודות כמו ניקוי הרצפה או החלונות. ביל גייטס הצטרף לתחזית האומרת שבעתיד הקרוב יחליפו הרובוטים את בני האדם בתפקידים שאינם דורשים אינטליגנציה גבוהה. בשלב זה לא מוטבעים ברובוטים שלושת החוקים שניסח אסימוב, אך בעולם המדע והתעשיה דנים כבר בקוד האתי של הפעלתם העתידית.

קפיצה מגוף לגוף 

heinline fear no ewil

 

גם רוברט היינליין, מגדולי סופרי המדע הבדיוני של המאה ה-20, כתב ספר על שנת 2015. "לא אירא רע" (I Will Fear No Evil, 1970), שנכתב בעת שהיינליין היה חולה במחלה קשה, נחשב לאחד הפחות-מוצלחים שבספריו, וכנראה משום כך לא תורגם לעברית. העלילה מספרת על מיליונר זקן וחולה שמעביר את מוחו לגוף של אישה צעירה. בעתיד המתואר בספר מעודדת הממשלה את ההומוסקסואליות כדי להאט את גידול האוכלוסייה הבלתי פוסק. אמצעי אחר שננקט להתמודדות עם התפוצצות האוכלוסין בכדור הארץ הוא הקמת מושבה על הירח. למעט האיום הדמוגרפי, נראה ששנת 2015 ששרטט היינליין אינה דומה במאום לזו שאנו עומדים לפגוש.

 

שלטון  עולמי אמריקני -רוסי

pirnel condominum

סופר מדע בדיוני אחר ששרטט תמונת מציאות לשנה זו הוא ג'רי פורנל, שהתפרסם בסדרת "הקודומיניון" העתידנית שלו, המגיעה עד שנת 3047 לספירה. בספר שכתב ב-1974 יחד עם לארי ניבן, "הקיסם בעינו של אלוהים" (תורגם בידי אריה בובר, הוצאת זמורה-ביתן, 1987), חזה פורנל שהחל משנת 1990 ייחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בין ארה"ב וברית המועצות. התחזית הזו אכן התגשמה בעידן הגלסנוסט של מיכאל גורבצ'וב, ולאחריו בימי נשיא רוסיה בוריס ילצין. השלב הבא בתחזית מרחיק לכת עוד יותר: בשנים 2015-2020, כך לפי פורנל, יקום הקודומיניום – משטר של שיתוף פעולה בין ארה"ב ורוסיה, שהופך לבסוף למעין ממשלה עולמית.

אזורנו משתלב גם הוא בתחזית הזו. לאחר מלחמה שפורצת בין ישראל למדינות ערב, ובמהלכה חלק מסוריה מסופח ל"ישראל הצפונית", אוסר הקודומיניום את כל המלחמות ברחבי הגלובוס. כוחות שיטור של האמריקנים והרוסים אוכפים את האיסור הזה. האנרגיה של המין האנושי מתמקדת מאותה נקודה ואילך בפיתוח ספינות חלל ובהקמת קולוניות מחוץ לכדור הארץ ואף במערכות שמש אחרות. עד כאן התחזית; במציאות של פרוס שנת 2015, ארה"ב ורוסיה קרובות יותר למלחמה קרה ביניהן מאשר לשיתוף פעולה אנטי-מלחמתי גלובלי.

 

 

2015 על המסכים:

עניבה כפולה ופרות פסיכופטיות

back to the future

התחזית הקולנועית המפורסמת ביותר באשר לשנה הקרובה מופיעה בסרט "בחזרה לעתיד 2" (1989), בבימויו של רוברט זמקיס. גיבור הסרט מרטי מקפלי נוסע מ-1985 לעתיד של 1 באוקטובר 2015, כדי להציל את ילדיו. הוא מגלה שבינתיים מקצוע עריכת הדין נאסר, שהאופנה החדשה כוללת ענידת שתי עניבות, ושכולם לובשים בגדים אוטומטיים המתאימים את עצמם לגוף ונועלים נעלי נייקי שנשרכות מאליהן. חברת נייקי, אגב, הודיעה לא מכבר שהיא נענית לאתגר, ושנעליים כאלה אכן יוכנסו לשימוש ב-2015.

אמצעי התחבורה הפופולרי ב-2015 על פי זמקיס הוא מכוניות מעופפות. בעולמנו, ייצורן של מכוניות כאלה אכן החל ב-2013, ומחירן לצרכן הוא כ-300 אלף דולר. עוד בתפריט 2015 של "בחזרה לעתיד": מצלמות שמזהות פרצופים, הולוגרמות, תשלום באמצעות טביעת אצבעות, תחזית מטאורולוגית מדויקת לפי דקה, החלפת איברים, מכונה שמוציאה את הכלב לטיול ואוכל שמוכן בכמה שניות. כמו כן נעשה שימוש בשיחות וידאו וניתן ליהנות ממשחקי וידאו ללא מגע יד.

back to the future skateboard

במיוחד זכורים מהסרט הסקייטבורדים הטסים באוויר, וחברות שונות ניסו בשנים האחרונות לייצר כאלה. ב-2014 הוצג סרטון שבו סלבריטאים שונים מדגימים את השימוש בסקייטבורד מעופף חדש, אולם זה התגלה כמתיחה.

2015 כיכבה גם בסרט Memory Run (1996), החוזה את פיתוחן של טכנולוגיות חדשות המאפשרות לבני אדם לחיות בגופם של אחרים. ב"היום השישי" (2000), המתרחש גם הוא בשנה הזו, מתוארת טכנולוגיית שיבוט מתקדמת של חלקי גוף ושל בעלי חיים. שיבוט בני אדם נאסר במפורש בחוקה, הקרויה על שם היום שבו ברא אלוהים את האדם. גיבור הסרט, בגילומו של ארנולד שוורצנגר, מגלה כי שובט ללא ידיעתו ורצונו, וכי כפיל שלו מתגורר בביתו.

בדצמבר 2013 השמיע סטיבן ספילברג, המפיק של "בחזרה לעתיד", תחזית קודרת באשר לגורל הקולנוע בשנת 2015. הוא צפה עלייה גדולה במחירי הכרטיסים, וחיווה את דעתו כי תהיה זו שנה של קריסה בהוליווד ושל כישלונות קולנועיים חסרי תקדים, שישנו את פניה של תעשיית הסרטים לתמיד. ייתכן שמכל התחזיות הקולנועיות זו הקרובה ביותר למימוש: הדלפת סרטים לרשת עוד לפני צאתם לאקרנים, כפי שאירע לאחרונה בכמה מקרים, עלולה להעמיד את הכדאיות הכלכלית של הענף כולו בסימן שאלה.

הדוקטור בא לביקור

doctor wjo 2015 TheEightTruths

סדרת המדע הבדיוני הטלוויזיונית המצליחה בכל הזמנים, "דוקטור הו", הציעה תחזיות משלה באשר לשנת 2015. גיבור הסדרה הוא נוסע בזמן ובחלל שמבקר במגוון תקופות בעבר ובעתיד הקרוב והרחוק. לשנת 2015 הוא מגיע, בגלגוליו השונים, כמה פעמים: בפרקים טלוויזיוניים, בתסכיתי אודיו, וגם בספר פרוזה ובסיפור קומיקס אחד. רובם נוצרו בין השנים 2009-2012, כאשר השנה האמורה כבר הייתה קרובה מאוד.

לא ברור מדוע 2015 כל כך חביבה על דוקטור הו, שכן בכל ביקור הוא מוצא אותה מועדת לפורענות של פלישה חייזרית מסוכנת. בסיפור הקומיקס "זרים על הירח" (The Lunar Strangers), שהופיע בשנת 1994, נוסע הדוקטור לשנת 2015, מבקר בבסיס על הירח, ומתמודד שם עם חוצנים דמויי פרות שמתגלים כפושעים פסיכופטים. בספר  Werlock(1995, מאת אנדרו קרטמל) מוצא דוקטור הו שהעיר לונדון של 2015 מוצפת בסם מסוג חדש ומסוכן ביותר – תוצר של ישות חייזרית שהתרסקה בסיביר והתמזגה שם עם מין של צמחים.

בתסכית האודיו "שמונה האמיתות" ובהמשכו "הרשת העולמית" (2009) מתמודד הגיבור עם איום חדש הנשקף לכדור הארץ של 2015: פלישת עכבישים מפלצתיים מעולם אחר.

doctor who worlwid web

 

ואילו בפרק "כוח השלושה" (2012) הוא מגלה שקוביות שחורות קטנות שהציפו את עולמנו מתעוררות ויוצאות למתקפה קטלנית. בהזדמנות אחרת, בתסכית האודיו "האנרגיה של הדאלקים" (2011), מתכנן דוקטור הו לנסוע לביקור ב-2015 האהובה עליו, כדי להראות אותה לאחת משותפותיו לנסיעות בזמן. במקום זה הוא מוצא עצמו שלא במתכוון בשנת 2025, וכמובן מתמודד עם עוד פלישה מהחלל.

בצד העלילה המרכזית, הצופה לנו בשנה הקרובה ארבע פלישות שונות של יצורים מכוכבים ומממדים אחרים, אנו למדים מהפרקים הללו כי ב-2015 עדיין תשרור עוינות בין ארה"ב וקובה. אין תחזית באשר להתרחשויות בסוריה, בעיראק, בישראל או בעזה. החדשות הטובות שבפי הדוקטור הן שחברות פרטיות ישקיעו בצורה משמעותית בחקר החלל, ושתוכנית החלל הבריטית תהיה פעילה, אם כי בעלת אופי חובבני. אגב, בגלגול ה-12 של דוקטור הו,  המגולם בידי פיטר קפלוי , שהרפתקאותיו מוקרנות בבי-בי-סי החל מאוגוסט 2014, הגיבור כבר חי ב-2015 ב"זמן אמיתי", ומן הסתם הוא ייאלץ להתמודד עם עוד פלישות ומתקפות במהלך שנה לא סימפטית זאת.

doctor who 2015 diary

 

2015 של מחשבי הקצין: דאע"ש עולה והירח מדמם

nodterdamus 1

האסטרולוג הצרפתי נוסטרדאמוס, שחי בתקופת הרנסאנס, נחשב למי שהצליח לחזות רבים מהאירועים בעידן המודרני. לקראת שנת 99' ציפו רבים לראות כיצד תתגשם נבואתו האומרת שביולי של שנה זו יופיע "מלך טרור נורא מהשמיים". בסופו של דבר האירוע המשמעותי היחיד באותו חודש היה הקמת ממשלתו של אהוד ברק בישראל, וספק רב אם אליו התכוון נוסטרדאמוס. כתוצאה מהכשל החמור בחיזוי הידרדר מאז מעמדו של האסטרולוג. ובכל זאת, כדאי לשים לב שאחת הנבואות שלו מתייחסת לתאריך קרוב מאוד, בתחזית שאולי קשורה למאבק בין המערב והאסלאם הקיצוני. כך לפחות על פי הספר של פיטר לורי, "נוסטרדאמוס: האלף ומעבר לו, הנבואות עד לשנת 2016" (הופיע בתרגומה של טובה קורנפלד, הוצאת "אור-עם", 1995).

לורי טוען כי פענח טקסט ידוע של נוסטרדאמוס, וגילה כי הוא מבשר אירוע דרמטי מאוד, פתיחת עידן חדש בתולדות האנושות. וכך כתב נוסטרדאמוס:

"מארס מאיים עלינו בכוחו המלחמתי. שבעים פעם יגרום לדם לזרום.

מפולת וחורבן של כמורה ועוד עבור אלה שלא ירצו להבין מהם דבר

החרמש התאחד עם האגם ופנה לעבר קשת בשיא עלייתו

מגפה רעב מוות מידי זרוע צבאית

המאה מגיעה לחידושה

במשך 40 שנים האירוס לא יופיע

במשך 40 שנים הוא ייראה בכל יום

האדמה החרבה תהפוך צחיחה עוד יותר

ותוצף כאשר הוא יגיע".

לדעתו של לורי, השימוש במונחים "אגם", "חרמש" ו"עלייתו של הקשת", נותן לנו תאריך מדויק – 16 בינואר 2015, המועד שבו יתקיים חיבור כזה מבחינה אסטרולוגית. אבל מה בדיוק עומד לקרות בעוד שבועיים? על כך לורי סותם ולא מפרש.

בקטע המצוטט מדובר על מגפה, וככל הנראה שנת 2015 תעמוד בין היתר בסימן מחלת האבולה, המתפשטת ביבשת אפריקה ועלולה לצאת ממנה לרחבי העולם. אירוע נוסף הוא "מפולת וחורבן של כמורה", המתפרש בספר כ"נפילתה של הכמורה הקתולית". מכיוון שהכמורה הקתולית היא גוף עצום, נראה שהכוונה לנפילתו של אדם ספציפי – האפיפיור. הנבואה הזאת יכולה להתגשם אם האפיפיור הנוכחי, פרנציסקוס, ימות במהלך השנה הקרובה או יודיע על פרישה. פרנציסקוס כבר רמז שהוא עשוי לעזוב את האפיפיורות מרצונו, כפי שעשה קודמו, בנדיקטוס ה-16.

גם תחזית אחרת, "נבואת מלאכי", אינה מבשרת טובות לכהונתו של פרנציסקוס. הנבואה המפורסמת, המיוחסת לקדוש אירי מהמאה ה-12 (אך נכתבה ככל הנראה בתקופת הרנסאנס), מפרטת רשימה של 112 אפיפיורים עתידיים. אם סופרים אותם, האפיפיור הנוכחי, המכונה שם "פטרוס רומנוס" (פטר מרומא), אמור להיות האחרון שיישא בתפקיד. בתקופתו, כך נאמר, יידעו הכנסייה ומאמיניה סבל רב, ובסופו של דבר תיחרב העיר רומא.

והנה, יש מי שהכריז לפני שבועות אחדים כי מטרתו הסופית היא החרבת רומא: מנהיג צבא הטרור דאע"ש, אבו-באכר אל-בגדדי. הוא ואנשיו אינם מסתירים את שאיפתם לכונן ח'ליפות עולמית, ומכריזים כי יהרסו את בירת הנצרות הקתולית. אולי זה מה שהביא להכרזתו של פרנציסקוס לאחרונה, כי בימינו מתחוללת מלחמת עולם שלישית.

nosterdamus 2

הסופר פטר למסורייר, בספרו "נוסטרדאמוס: חמישים השנים הבאות", סבור שרבות מנבואותיו של האסטרולוג הנודע אכן מתייחסות לפלישה של כוחות מוסלמיים לאירופה, שתתקיים בשנים 2013-2020. החיסול הסופי של הפלישה, כך לפי למסורייר, יגיע בסביבות 2027. זאת הוא מסיק בדיוק מאותן שורות שצוטטו לעיל, אלא שבניגוד ללורי הוא אינו מוצא בהן תאריך מדויק, אלא רק קובע באופן כללי שהמועד הסביר ביותר הוא "בתחילת המאה ה-21".

למסורייר מפרש את הנבואה כמתייחסת למתקפה מוסלמית שתתרגש על אירופה משלושה כיוונים: מבפנים, מהים ודרך צפון אפריקה. את החרמש הוא מזהה כסהר, סמלו של האסלאם. הפלישה תגיע במהלך חודש הקשת, הוא דצמבר. המונח "מגפה", לפי למסורייר, מדבר על שטף הלוחמים האסלאמים שמחכים לתקוף בכל רגע את אירופה. לשיטתו, שורות אחרות בדבריו של האסטרולוג אומרות כי כתוצאה מרשלנות של ממשלת צרפת יפרוץ הצבא המוסלמי מן הים לעיר מרסי ויכבוש אותה. על העיר יוטל סדר חדש – חוקי השריעה שייכפו בנוקשות.

נבואות הירחים האדומים 

four blood moon 1

בין נבואות 2015 כדאי להזכיר גם את הספר רב-המכר Four Blood Moons: Something Is About To Change . מחברו, הכומר האמריקני ג'ון הייגי, ידוע כתומך נלהב של ישראל וכמי שמרבה לעסוק ברעיונות אפוקליפטיים. בספר הזה, שיצא לאור ב-2013 ומתבסס על תיאוריה של הכומר מרק בליץ מ-2008, מתייחס הייגי לארבעת "ירחי הדם" בשנים 2014-2015: סדרה של ארבעה ליקויים שבמהלכם הירח מקבל גוון אדמדם, בהפרשים של שישה חודשים בין זה לזה. ליקויי ירח אדומים נראו בפסח האחרון (אפריל 2014) ולפני כחודשיים, והרצף הנוכחי כולל גם את חג הפסח הקרוב ואת סוכות שאחריו.

התיאוריה טוענת שהירחים האדומים מבשרים את הקץ, וזאת על סמך פרק ג' בספר יואל: "ונתתי מופתים בשמיים ובארץ, דם ואש ותמרות עשן. השמש ייהפך לחושך, והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. והיה כל אשר יקרא בשם ה' יימלט, כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה".

four blood mon 3

לפי בליץ והייגי, ירחי הדם הם תופעה נדירה; המדענים לעומת זאת מציינים שהיא התרחשה 62 פעמים בין המאה הראשונה לספירה ובין ראשית המאה ה-21. עם זאת, לפני המאה ה-20 נרשמו כ-300 שנה ללא ירח אדום, וכשחוזרים לעבר הרחוק יותר מוצאים שירחים אדומים בפסח ובסוכות, כפי שקורה כעת, הופיעו בקרבת זמן לאירועים הדרמטיים של העם היהודי. כך היה למשל בשנים 1492-1493, במקביל לגירוש יהודי ספרד. ארבעה ירחי דם הופיעו גם מיד אחרי הקמתה של מדינת ישראל, וכן ב-1967, לקראת איחודה מחדש של ירושלים.

לפי מה שכתב בליץ ב-2008, הירחים האדומים מבשרים את התגלותו המחודשת של ישו בשנת 2015. הייגי לעומתו אינו טוען ששנה זאת טומנת בחובה את אחרית הימים, אבל הוא סבור שכמו אירועים אסטרונומיים קודמים מסוג זה, הליקויים אמורים להופיע בסמוך להתפתחויות דרמטיות בעבור העם היהודי ומדינת ישראל. האירועים הללו ייראו בתחילה הרי אסון, אבל יסתיימו בניצחון ליהודים. וגם אם הייגי טועה, לפחות נוכל ליהנות מהמראה המיוחד של הליקוי האדום בסוכות בשנה הבאה; למרות הקשר הנטען לישראל, זה יהיה הליקוי היחיד שניתן יהיה לצפות בו מכאן, וגם זאת לזמן קצר בלבד.

וראו עוד נבואות על העתיד שהיה ואולי עדיין יהיה :

נבואת 2015 של נוסטרדמוס 

הצופן של פטרוס רומנוס :האטפיפיור פרנציסקוס ונבואות "מלאכי "|

תחזיות ונבואות על 2014 

בשורת 2014-התאריך האפוקליפטי הבא 

העתיד שלא היה -ההיסטוריה החלופית של ישראל  מ-1998 עד לשנת 2013 

2012-העולם סוף

שנת 2010 ההווה כפי שדומיין בעבר 

האם להאמין לכוכבים ?-שיחה עם האסטרולוג  הרצל ליפשיץ על שנת 2009

איך תיראה תל אביב בשנת 2009?

מכוכב חמה ועד צדק :העתיד כפי שהיה צפוי להיות בשנים 2007-2008

שנת 2001 של "יס" 

 

ההווה והעתיד כפי שנחזו בשנות החמישים -"ישראל בשנת 2000"

וגם תחזית על העתיד שאולי יהיה:

ארץ ישראל בשנת 2040 :אלחנן לוינסקי והאוטופיה העברית הראשונה 

four blood moon 2

תחזיות ונבואות על שנת 2014

אחד התחביבים שלי עם כניסת כל שנה חדשה זה לבדוק עד כמה תחזיות ישנות לגבי אותה השנה התגשמו בזמן האמיתי.

אין כל כך הרבה תחזיות לגבי שנת 2014 .אבל יש מאמר מפורט בנושא של אייזק אסימוב סופר המדע הבדיוני המפורסם שנכתב בשנת 1964 ובו הוא ניסה לחזות מה יהיה בשנת 2014.

והנה מאמר שקובע שאסימוב צדק בתחזיותיו.

והנה מאמר נגדי בנושא שטוען שאסימוב טעה בתחזיותיו לגבי שנת 2014

עוד תגובות על מאמר  2014 של אסימוב  יש כאן.

ודיון על הנבואות של אסימוב לגבי ישראל בשנת 2014

וגם.. סופר המדע הבדיוני הבריטי ג'ון ברונר כתב בראשית שנות השבעים כמה ספרי מדע בדיוני שמזכירים מאוד את ספרו העכשווי של ניר ברעם "צל עולם". אחד מהם  משנת 1969   The Jagged Orbit מתרחש בשנת 2014. אני עדיין צריך לקרוא אותו כדי להחליט כמה הוא באמת חזה את 2014 האמיתית. "עמוד על זנזיבר " בכל אופן ספר אחר שלו שתורגם לעברית מזכיר במקצת את ספרו החדש  של ברעם "צל עולם".

בכל אופן שימו לב לתמונת העטיפה שלו למעלה שבה אנו רואים אדם עובד על מכשיר דמוי אינטרנט. ככל הנראה  בשנת 1969 ברונר חזה את המחשב האישי ואת האינטרנט  בשנת 2014.

יש יש טענות שסוף העולם הרגנרוק לפי הויקינגים יגיע ב-22 בפברואר 2014.
נשאר רק עוד חודש וחצי לחכות,אם כי הטענות שאינן מביאות שום מקור מדוייק מהמיתולוגיה או הנבואה הסקנדינבית לגבי התאריך עושות רושם  ברור של מתיחה  שנוצרה  לפני כמה חודשים בלבד.

ומסתבר שגם במקורות היהודיים יש משהו על 2014.

 והנה מה שכתוב בספר הזוהר כפי שכל איש מכון הקבלה יסביר לכם היום (ולא ,איני יודע מאיפה הציטוט המדוייק בספר הזוהר לקוח ,ומן הסתם זה כתוב שם בארמית )  :

"ובזמן של שישים שנים למפתן הפתח באלף השישי, יקים אלוקי השמיים פקדה לבית יעקב, ומאותו הזמן עד שהא לה זכירה שש שנים וחצי, ומאותו הזמן שש שנים אחרות, והן שבעים ושתיים וחצי, בשישים ושש יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל".

פרשנות המקובלים :

"הפקדה לבית יעקב " היא הקמת מדינת ישראל.

שישים  ושש שנים לכך הן שנת 2014 אז יתגלה המשיח בגליל.עוד שש שנים וחצי הן שנת 2020 ואז הוא יוכר כמשיח לכל ( העולם ).

אז האם יצוץ מישהו בשנת 2014 בגליל שיטען שהוא המשיח לפי ספר הזוהר?

כל המקובלים כיום מכירים את  הקטע הזה.האם מישהו מהם ינסה ליישם אותו ?

לא מן הנמנע.

ויש גם את הספר הנדיר היום "2014-האמת " שאותו כתב חוקר העב"מים קרלוס בן נון בשנת 2002 ויצא לאור בהוצאת אורלי לוי .ובו תיאר כיצד המין האנושי נוצר בידי גזע חייזרי בעבר הרחוק.והוא צפה את שובם לכדור הארץ ב-….2014. בהתאם לנבואה המובאת בספר הזוהר.

אז האם צפוי לנו חורבן עולם וגנרי ? או בוא המשיח  קבלי ? נדע ב12 החודשים הקרובים.

שנת 2014 הנה אנו באים.

עוד תחזיות

תחזית העתיד של האסטרולוג הרצל ליפשיץ

ישראל בשנת 2000 כפי שנחזתה בשנות החמישים

מכוכב חמה ועד צדק :העתיד כפי שהיה צפוי להיות בשנים 2007-2008

איך תיראה תל אביב בשנת 2009?

שנת 2010 :ההווה כפי שדומיין בעבר 

2012 סוף העולם :נבואת בני המאיה 

העתיד שלא היה -ההיסטוריה החלופית של ישראל  מ-1998 עד לשנת 2013 

בשורת 2014 התאריך האפוקליפטי הבא

הצופן של פטרוס רומנוס 

נבואת 2015 של נוסטרדמוס 

ארץ ישראל בשנת 2040

 

 

כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד " של אסימוב כמשל ציוני

כוכב הלכת הנבחר

מאת אלי אשד

מבוסס על הרצאה  "הארי סלדון האיש והמוסדות "בכנס "עולמות"  מנהיגים  שהתקיים ב–27 במארס 2013.

תקציר

סדרת המדע הבדיוני  הקלאסית של יצחק אסימוב "המוסד " הנחשבת לסדרה המפורסמת והמצליחה ביותר של ז'אנר המדע הבדיוני המודפס  מתארת את הקמתו של ה"מוסד " , כוכב לכת קטן ועני במתכות  אך עשיר במדע ובטכנולוגיה המוקם בין שכנים אדירים ולוחמניים השוקעים חזרה לפרימיטיביות לאחר תקופה של פריחה תרבותית במסגרת קיסרות גלקטית.

המטרה הסופית של המוסד   ש"הוא כוכב הלכת הנבחר "  היא למנוע את הכנסת הגלקסיה לימי ביניים גלקטיים שימשכו עשרות אלפי שנים  כתוצאה משקיעתה וחורבנה הבלתי נמנעים של האימפריה הגלקטית ולהקים את האימפריה השנייה שתוביל את המין האנושי לתור זהב.

בסדרה זאת  אפשר לראות בין דברים אחרים גם אליגוריה או מקבילה עתידנית.   על ההיסטוריה של  הישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל המבוססת על התפיסה היהודית-הציונית-דתית   של ההיסטוריה.

  אבל זה לא אומר שאסימוב עצמו בחייו  הסכים עם תפיסה זאת.

 

Forward the foundation - A BANTAM BOOK # / Isaac Asimov

 

 

…."מצאתי אותם? ועוד איך "צעק  ריוזה.דומה כי התאמץ שלא לחרוק בשיניו "הם לא קוסמים אדוני האציל הם שדים.וזה לא יאמן שווה בנפשך עולם בגודל של ממחטה ,של ציפורן ,עם משאבים כל כך זעירים ,עוצמה כל כך מיקרוסקופית –כאלה שלא  היו מספיקים אפילו לעולמות המפגרים של הנציבויות המאובקות של הכוכבים האפלים. ולמרות זאת הם אנשים גאים ,אנשים שאפתניים החולמים על שלטון בגלקסיה כולה.הם כל כך בטוחים בעצמם עד שאפילו אינם נחפזים .הם זזים לאט.הם מדברים על צורך במאות שנים. ..זוחלים דרך מערכות כוכבים שלמות בשלווה מוחלטת.

…והם מצליחים איש אינו מנסה לעצור בהם. הם הקימו קהיליה מסחרית מזוהמת ששולחת את משושיה למערכות כוכבים כה רחוקות שספינות הצעצוע שלהם אפילו אינן מגיעות אליהם.

" במוסד עצמו סיפרו לך שהם מתכוונים לשלוט על כל הגלקסיה ?

"סיפרו לי "חמתו של ריוזה התלקחה שנית " הם לא צריכים לספר.באופן רשמי אינם אומרים דבר וחצי דבר אלא מדברים על עסקים בלבד .אבל אני שוחחתי עם אנשים ברחוב ,ספגתי את הרעיונות של פשוטי העם ,את "היעוד הברור " שלהם ,את השלווה שבה הם מקבלים עתיד של גדולה מובן מאליו .זה דבר שאטי אפשר להסתירו .אופטימיות כלל עולמית שאפילו אינם מנסים להסתיר ".

הגנרל בל ריוזה מתאר את האידיאולוגיה של "המוסד" בספר "מוסד וקיסרות" מאת יצחק אסימוב ,תרגם עמוס גפן ע' 22 .

במהלך המאה העשרים יצחק אסימוב  יהודי  שנולד ברוסיה אך גדל בארה "ב והפך שם למדען היה אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים והמצליחים ביותר בעולם. הוא התפרסם הודות לסיפורי הרובוטים שלו שבהם יצר את "שלושת החוקים "שעל פיהם רובוטים אמורים לפעול בעתיד.  הוא התפרסם הודות לסיפור בשם "שקיעה " שנחשב לסיפור המדע הבדיוני האהוב ביותר של כל הזמנים.

אך יותר מכל הוא התפרסם הודות לטרילוגיה של ספרים ,בשם "המוסד".

סדרת "המוסד" של יצחק  אסימוב  ( תורגמה לעברית בידי עמוס גפן הוצאת מסדה ) היא אחת הסדרות  המפורסמות  ביותר של ספרות המדע הבדיוני.  טרילוגיה זאת הפכה לרב מכר עולמי ,ולאחר עשרות שנים לאחר כתיבת הספרים המקוריים כאשר אסימוב כתב לה ספרי המשך אלו קפצו מייד לרשימת רבי המכר בארה"ב ובארצות אחרות אם כי אלו מוערכים הרבה פחות מהספרים המקוריים.

הטרילוגיה   זכתה בתואר "סדרת המדע הבדיוני הטובה ביותר של כל הזמנים" ב-1966. ארבעים ושש  שנים מאוחר יותר  בסוף 2012.  הטרילוגיה  נבחרה בידי קוראי מגזין המדע הבדיוני "לוקוס" לספר המדע הבדיוני השלישי הטוב ביותר של המאה העשרים לאחר "חולית " של פרנק הרברט ( שהושפע ממנו במקצת )  והמשחק של אנדר " של אורסון סקוט קארד".

(קישור לרשימה אפשר למצוא כאן

http://www.locusmag.com/2012/AllCenturyPollsResults.html

"המוסד" היה אחד היצירות הוותיקות ביותר מבין 75 היצירות שנכללו ברשימה הזאת של קוראי לוקוס.

מזה שנים רבות מדברים על הסרטתה ,אם כי בעת כתיבת שורות אלו זה לא יצא לפועל , פרט לכך יש לסדרה זאת השפעה עצומה על סדרת סרטי  "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס , ובאופן ספציפי על הטרילוגיה השנייה שלה  משנות התשעים שעוסקת בנפילתה של "רפובליקה גלקטית " מושחתת ורקובה מבפנים המנוהלת מכוכב שהוא כולו עיר ענק אחת ,  עלילה  שבבירור קיבלה השראה  מעלילת  ספרי "המוסד ".

למי שלא קרא  את "המוסד " ( ומי שלא מומלץ לו מאוד לקרוא ) :  סדרה זאת מתרחשת לאורך עתיד של מאות שנים והדמות המרכזית שבה הוא המדען  הארי סלדון שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר הפסיכו היסטוריה הוא חוזה את ירידתה של האימפריה הגלקטית שבה הוא חי ומתמוטטת  לתוהו ובוהו של "ימי ביניים"  גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.

(אמנם  יש לציין השקיעה היא יחסית מאוד אפילו בשיאה.  בסיפורים הראשונים בכוכב הלכת אנקריאון פעם הפרובינציה הקיסרית העשירה ביותר עדיין שולט על 27 כוכבי לכת.ואין כוכב בסדרה אפילו בשיא השקיעה שאינו יודע בדיוק מהי טיסה בין כוכבית. השקיעה  היא בכך שכל עולם עומד בפני עצמו ולא שייך לאימפריה גלקטית שמנהלת את הכל מעולם מרכזי  ) .

על מנת לקצר תהליך זה של "שקיעה " סלדון יוצר שני מוסדות  אחד מהם  "המוסד הראשון "גלוי לכל והאחד סודי לחלוטין    שמטרתם ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה ובתקופה של אלף שנה בלבד  אנשי המוסד הראשון  שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים  לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך  ומתפקידם  ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו.

במרכז הסדרה עומד רעיון מדע הפסיכו היסטוריה שאינו מאפשר רצון חופשי ולא באמת מאפשר פעולה רגילה של גיבוריו שהם כולם אנטי גיבורים מסוג זה או אחר ,יותר ערמומיים ומתוחכמים  מנועזים.

עם זאת באימפריה הגלקטית הגוועת הם מנסים לשמור על רוח החקירה המדעית בעידן אפלה עד שיוכלו לחדש את ההתרבות האנושית .כל הסיפורים מבוססים על פעולה אנושית של גיבורים כמו סלבור הרדין או הובר מילו או דוורס.אבל פעולותיהם כפי שמתברר בדיעבד לקוראים  הן כביכול מיותרות.  הפסיכו היסטוריה כבר חזתה את כל  מה שיעשו. ובכך יש בעיה מבחינת התפתחות הסידרה כפי שהגיבורים עצמם מבינים היטב.

בדרך  להקמת הקיסרות השנייה המוסד נאבק בכוכבים שכנים עויינים שחושקים בטכנולוגיה המתקדמת שלו   והוא הופך אותם לעולמות נלויים שרואים בו מרכז דתי קדוש  הוא נאבק ,בגנראל הגדול האחרון של האימפריה הגלקטית בל ריוסה ( שמבוסס על דמות היסטורית הגנראל הביזנטי בליסריוס מהמאה השישית לספירה)וגובר גם עליו לא כל כך בגלל יכולותיו אלא בגלל חששותיו של קיסר האימפריה הגלקטית מאותו גנרל.

האיום הגדול ביותר על המוסד  הוא המוזח ( מוטאנט באנגלית)   "הפרד" אדם בעל כוחות על שאותו סלדון לא יכל לצפות ( אם כי לימים  בספרים המאוחרים בסדרה שנכתבו בידי כותבים אחרים הסתבר לנו שהוא כן צפה )

להפתעת הכל "הפרד"  מביס וכובש גם  את המוסד. אבל הוא אינו מסתפק בכך.  הוא יוצא לחיפוש אחר המוסד האחר  המסתורי שנשאר כל השנים האלו בצל אי שם ב"קצה הכוכב" שלאנשיו יש כוחות מקבילים  לאלו של "הפרד,אך בקרב מוחות המוסד האחר " גובר על "הפרד" ונותן לו להמשיך לשלוט כשליט בובה בידיו.

המוסד השני "המוסד האחר " שמתגלה לבסוף כאליטה חשאית הפועלת מהכוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית  טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור  הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים  בגלקסיה וגם  את  המוסד הראשון על מנת לקצר את הדרך לקיסרות השנייה שתקום  ושבה ישלוט מאחורי הקלעים של המוסד הראשון..

ובכך מסתיימת סדרת "המוסד " בגירסתה הקלאסית כפי שנכתבה בידי אסימוב בשנות הארבעים של המאה הקודמת. משום מה אין שם את התיאור של הקמתה של הקיסרות הגלקטית בידי המוסד הראשון והמוסד האחר. אסימוב מסיבות שנשארו עימו ושיוסברו בהמשך העדיף לקטוע את הסידרה באמצע הדרך ומעולם לא חזר לתיאור של הקמתה של הקיסרות השנייה ,המטרה הסופית של המוסד ושל הסדרה. גם לא בספרים נוספים שכתב עבור סדרה זאת כעבור עשרות שנים.

מדוע?  הדבר נשאר בגדר תעלומה לרוב קוראיו של אסימוב שאותה אנסה להסביר במאמר זה.

איך נולד מוסד?

Cover art of August         1944 ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

סדרת המוסד צצה במוחו של אסימוב הצעיר  כאשר נסע ברכבת התחתית של ניו יורק לפגישה עם עורכו ג'ון קמפבל וחשב על רעיון לסיפור. הוא חשב  על ההיסטוריון המפורסם אדוארד  גיבון ושתיאר את  עלייתה שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומאית. מכאן צץ לו רעיון  לכתוב סיפור על שקיעתה של האימפריה הגלקטית .ובשיחה עם העורך שלו ג'ון קמפבל  צץ רעיון המוסד שתפקידו לעצור שקיעה זאת ושאסימוב יכתוב על כך  לא רק סיפור אחד אלא סדרת סיפורים שלמה שהפכה ל"מוסד". המוסד הוא ישוב אקדמאי בפינה נידחת במיוחד של הגלקסיה שמתפקידו לשמר  לשמור  על רוח המדע  ולהרחיבה ולבסוף להקים בבוא היום לאחר אלף שנים אימפריה גלקטית שנייה וגדולה יותר לאחר שהראשונה תגווע.

את השם "קמפבל"  אגב קיבלה שושלת הקיסרים הראשונה של האימפריה שהוא מזכיר אותה בחטף באחד הסיפורים.הסיפורים הופיעו במשך עשור 1942-1952 סדרה של תשעה סיפורים ונובלות שנעשו ארוכים יותר ויותר עם כל סיפור.

הקיסרות הגלקטית

 

העתיד הוא העתיד הרחוק  אי אז עשרים ושתיים אלף שנה בעתיד או  חמישים אלף שנה   בעתיד או ( אסימוב שינה את דעתו לגבי התאריכים ) כאשר המין האנושי התפשט על פני כל גלקסיית שביל החלב ומוצאו המקורי בכדור הארץ נשכח מסיבה מסתורית כל שהיא  שנשארת בגדר תעלומה עד הספרים האחרונים והחדשים ביותר בסדרה. התרבות הגלקטית היא אנושית לחלוטין  בני האדם התפשטו על אלפי כוכבי לכת  אולי מליונים  וזאת אכן בעיה לשלוט על כולם מעולם  מרכזי אחד  אבל איך שהוא הם  מצליחים.

למה תרבות זאת היא אנושית בלבד? כי עורכו של אסימוב ג'ון  קמפבל שהיה שוביניסט לא קטן  רצה שחייזרים יהיו תמיד נחותים לאנשים ואסימוב לא רצה זאת.על מנת למנוע גזענות אנושית מאין זאת הוא יצר אימפריה גלקטית  של מליוני עולמות שבכל אחד מהם חיים בני אדם בלבד.

 "המוסד" במהדורה צרפתית.

האימפריה הגלקטית שאותה מתאר אסימוב בסדרת "המוסד" בשלב הראשון לפחות  היא בבירור  גירסה עתידנית של  רומא הקיסרית השוקעת  כפי שתיאר אותה היסטוריון  גיבון  בחלל החיצון .זוהי רומא דומיננטית על פני כל הגלקסיה  אך  שנמצאת תחת מצב של ניוון מתקדם ,וזמנה קצוב.  הקיסרות נמצאת תחת  איום בלתי פוסק  של "פלישות של ברברים" שמתממשות לבסוף ומשמידות את התרבות הקיסרית.

בספרים המאוחרים יותר המתוחכמים יותר זוהי  אינה האימפריה הרומאית דווקא אלא יותר האימפריה הסינית,או התורכית העותומאנית ,   ביורוקרטיה עצומה הסובבת סביב  הקיסר  שהוא לא יותר מדמות ייצוגית הנשלטת בידי יועצים שמאחורי הקלעים , שאין לו השפעה רבה על הנעשה  ואין ספור בירוקרטים שמשרתים אותו ולמעשה מנהלים את חייו.

המוסד  הוא מעין אוניברסיטת ענק או מינזר על בעל מטרה ספציפית ומוגדרת.ליצור קיסרות חדשה.בעתיד הרחוק הוא נוצר למטרה זאת בידי הדמות המרכזית של סדרת "המוסד" הרי סלדון.אלא שמטרתו האמיתית של סלדון עוברת טרנספורמציה לאורך הספרים והשנים,ככל שיוצר הסדרה עבר שינויים גם הוא.

מיהו סלדון ?

 

" "אמרתי לך פעמים רבות ,אדוני ,שאתה אינך הפרד. אתה שולט אולי על ספינות ותותחים ,אבל אינך יכול לשלוט על מוחותיהם של נתיניך .אתה יודע אדוני במי אתה נלחם ? אתה נלחם במוסד שאינו מובס לעולם ,במוסד המוגן בידי תוכנית סלדון ,במוסד שנועד להקים את הקיסרות הגלקטית החדשה…אתה ואני אדוני ,איננו העם ,אנשי קאלאגן והעולמות הכפופים לו מאמינים באמונה שלמה ועמוקה בתוכנית סלדון ,ממש כמו כל תושבי החלק הזה של גלקסיה "

( המוסד האחר מאת אסימוב תרגם עמוס גפן ע' 166)

 הארי סלדון לא  הופיע כלל כדמות מרכזית  בסיפורי המוסד המקוריים כאשר התפרסמו בכתב עת למדע בדיוני .הוא הופיע רק "בהופעות קמאו "  בשלושה מהסיפורים כדמות גדולה מהעבר של המייסד .הופעותיו היו כהולוגרמה המסבירה את המשבר הנוכחי שעימו התמודד המוסד ,ונותנת רמזים כיצד אפשר לפתור אותו לפי חוקי הפסיכו היסטוריה.בבירור מבחינת אסימוב הוא היה דמות משנית לחלוטין. עבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת ולא באמת חשובה  מהעבר.אמנם בהדרגה אנו מגלים בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

בהופעה הסופית של סלדון בספר "מוסד וקיסרות " התברר שתחזיתו הייתה שגויה. הופיע גורם שאותו הפסיכו היסטוריה לא יכלה לחזות הלא הוא המוטנט הפרד וכך דבריו האחרונים של סלדון ליקום הפכו לקשקוש לא רלבנטי.רמז ליחס אמיבלנטי מאוד כלפי מייסד "המוסד" מבחינת המחבר.

Cover art of November 1945         ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

בשלב זה תוכנייתו המקורית של אסימוב לסיום הסדרה הייתה נצחונו הסופי של הפרד.שמגלה גם את המוסד האחר ומשמיד אותו ובכך תיכנן אסימוב לסיים את הסדרה בניצחון הפרד שמבחינתו ככל הנראה היה בשלב זה "הגיבור הטוב ".

 אבל העורך שלו קמפבל מנע זאת מימנו וכפה עליו ממש לסיים את הסדרה בנצחונו של המוסד האחר. אסימוב עשה זאת בחוסר רצון כדרישת העורך אבל חשב שמכיוון שכך שוב אי אפשר יהיה לכתוב יותר סיפורים מעניינים בסדרה זאת ומבחינתו היא היגיעה לסיומה בכל מקרה. היחס לסלדון ישתנה מאוד גם מבחינת אסימוב לעתיד.

 כמה שנים לאחר הפרסום המקורי של סיפורי הסדרה בכתב עת  אסימוב החליט לכנס את הסיפורים כטרילוגיה של ספרים  וכתב עבורה במיוחד סיפור פותח שבו חזר אל העבר של סדרת "המוסד" שבו סלדון עלה על הבמה לראשונה ,כאיש זקן וחולה  המכונה "העורב " " שעליו לחוות משפט בגלל האשמתו כנביא המאיים על יציבות האימפריה הגלקטית  בנבואות החורבן שלו. הסיפור אגב לא היה יוזמתו של אסימוב אלא של המו"ל שלו שחשב שהסדרה נפתחת בצורה קטועה מידי ושיש לספר משהו על סלדון עצמו מיהו ומה היה. אסימוב עצמו שהסתכל כל הזמן על העתיד  לא העלה על דעתו שיש בכך חשיבות.

בבירור הסיפור קיבל השראה מפרשת משפט גלילאו ואולי באופן ספציפי מהמחזה הידוע של ברטולד ברכט עם צ'רלטון לוטון שהוצג אז על הבמות.סלדון היה מעין גלילאו גלילי עתידני.

 ועם סיפור זה סיים אסימוב את עסקיו עם המוסד ועם סלדון למשך עשרות שנים . גם בגלל שלא ידע כיצד להמשיך את סיפור המוסד  והקמת הקיסרות הגלקטית וכנראה כבר איבד עניין ורצון להמשיך לעסוק במוסד..בכל פעם שנשאל מהם הסיפורים החביבים עליו מבין מה שכתב ,הוא מעולם לא נקב בסיפורי המוסד .ובין השיטין כאשר כתב על סדרה זאת ברור שהוא לא באמת הבין מדוע היא כל כך אהובה על קהל קוראיו מבין יצירתו ועבורו הייתה זאת תעלומה. הוא  לא  באמת התלהב מכך.

כאשר כינס אסימוב את הסיפורים שאותם הגדיר כמיטב סיפורי המדע הבדיוני שלו בספר  בשם The Best Science Fiction of Isaac Asimov ב-1986 הוא לא כלל שם אף לא אחד מסיפורי המוסד שלו. הוא כן כלל מעין מעין שיר פרודי עצמי בשם The Foundation of S.F. Success שבו כתב שהדרך להיהפך להצלחה במדע בדיוני היא על ידי גניבה מההיסטוריונים אדוארד גיבון ותוכידידס. השיר הזה הופיע במקור ב-1954. דהיינו הייתה זאת דעתו של אסימוב על הצלחת סיפורי המוסד  זמן קצר לאחר פרסומם כספר בשנות החמישים ואליהם התייחס אז כמעט  בזלזול.

 

אסימוב והאימפריה השנייה

 

מדוע יצחק אסימוב  איבד עניין וחשק להמשיך לעסוק במוסד למרות הפופולאריות העצומה של הסדרה? למרות שהוגדרה כ"סדרת המדע הבדיוני הפופולארית של כל הזמנים ".

Segunda Fundación (258x398)

"המוסד האחר " בשפה ההונגרית.

לדעתי משום שמעולם לא הסכים באמת עם האידיאולוגיה שעומדת במרכז הסדרה של היכולת לצפות ולתכנן את מהלך העתיד שישלט לבסוף בידי כוכב לכת נבחר, או גרוע מזה בידי  מוסד לא דמוקרטי,  המוסד האחר.

 זאת הייתה האידיאולוגיה של העורך של אסימוב, ג'ון  קמפבל  אבל לא  לגמרי של אסימוב בעצמו. ומשום כך התקשה לקראת הסוף לכתוב סיפורים חדשים בסדרה זאת שיתארו את הקמתה של האימפריה הגלקטית השנייה שתישלט בידי האליטה הלא דמוקרטית של המוסד האחר שמזכירה יותר מכל את חברי הפוליטביורו של ברית המועצות  ( אם כי אין רודן נוסח סטלין ששולט בדיונים אלא רק "דובר ראשון ") .

נוסף לכך  היה  אלמנט אחר בסיפורי המוסד שנראה כאילו התבסס  על מודל שהיה קיים במציאות ,וגם עימו התקשה אסימוב להזדהות יותר ויותר.

האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בראשיתו מזכירה אידיאולוגיה המוכרת לנו היטב ושהייתה מוכרת היטב גם  בחוגים שבהם היסתובב אסימוב בילדותו  החוגים של משפחתו והקהילה היהודית של ניו יורק ,האידיאולוגיה הציונית .שהרי יותר מכל ישוב אחר הקיים על כדור הארץ המוסד הראשון  כוכב הלכת הנכחר להקים את האימפריה השנייה  מזכיר את הישוב היהודי בארץ ישראל ואת מדינת ישראל.

השוואה בין סיפורי המוסד ובין ההיסטוריה של הישוב היהודי בארץ ישראל מראה על דמיון מדהים.וכאשר אנו קוראים על טרמינוס הכוכב הנידח בקצוות הגלקסיה המיושב בידי תלמידיו של הארי סלדון  יש כאן אולי  ברקע מחשבה של הסופר  על  ארץ ישראל הפרובינציה הנידחת במזרח התיכון הנידח  שיושבה  בידי הציונים על מנת להחיות שם את "העם הנבחר".

 כמה נקודות להשוואה:

המוסד הראשון מוקם כעיר קטנה חסרת הגנה  בשוליים הנדחים של האימפריה גלקטית  בין יריבים חזקים כמו אנקריאון שפעם היה הפרובינציה העשירה ביותר  אם כי מדורדרים מאוד בהווה. זה בדומה לישוב היהודי בארץ ישראל  שהוקם  באמצע ובסוף המאה ה-19 בשוליים הנידחים  של האימפריה  התורכיים העותמאנית בין יריבים  פוטנציאליים חזקים ובראשם מדינה אדירה בעבר מצרים  ( שאכן הייתה בעבר הפרובינציה החזקה ביותר של אימפריות שונות הרומאית הביזנטית והאסלאמית) .

המוסד הראשון שהכל מזלזלים בו מאחר שהוא מורכב ממדענים ומלומדים בלבד  ואין לו לוחמים כלל ( כפי שבעצם היו ההתישבוות יהודיות הראשונות בארץ ישראל עד ראשית המאה העשרים )  גובר על יריביו  לא כל כך בגלל עליונות צבאית  הודות לעליונותו הטכנולוגית למרות המחסור שלו בכוח אדם ובמשאבי טבע.

 למעשה גם בגללם שכן מחסור זה כופה עליו להצטיין במדע בטכנולוגיה וביכולות ניהול.עבור העולמות השכנים הוא הופך כתוצאה לכוכב לכת קדוש ,שאין לפגוע בו.

כפי שאכן הייתה ארץ ישראל עבור שכניה.

זה אכן התרחש.  ועוד משנות השלושים בארץ ישראל.

את הארי סלדון יוצר  האידיאולוגיה של המוסד אפשר להשוות  לדמויות כמו קרל מרקס יוצר המרקסיזם שהיה פופולארי מאוד בתקופה שבה אסימוב היה צעיר,אבל גם לדמות פופולארית בסביבת ילדותו של אסימוב לגאון מוילנה ( שמשפחתו של אסימוב היא מצאצאי תלמידיו בליטא ולאביו של אסימוב היה בו עניין עצום) שעליו נטען  שחזה את העתיד לבוא למשך מאות שנים ושלח את תלמידיו לארץ ישראל על מנת לקרב שם את ימות המשיח.(" ובכך להביא את "האימפריה השנייה " במושגי סדרת "המוסד").  גם הגר"א וגם סלדון דיברו על עתיד "משיחי"   מזהיר הצפוי בעידן לא רחוק ( האימפריה השנייה בלשונו של סלדון "ימות המשיח " בשפתו של הגר"א ).

 אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים  חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה.

 מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר  תלמידיו של הגר"א  לאחר מותו אכן נסעו  בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים   לאימפריה השנייה  של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה  נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא  ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם.וצאצאיהם  יעמדו במרכזה.

לעניינינו אין זה חשוב כלל אם טענות אלו היו נכונות,אלא רק שהן נפוצו בסביבת ילדותו  של אסימוב ושימשו לו כמקור השראה. בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

 עם זאת הדרך שבה סלדון ותלמידיו  בונים את המוסד הראשון בשקט ובצנעה לא באמת מזכירה  את חזון המהפכה  האלימה של קרל מרקס ותלמידיו .. התוכנית של סלדון מבוססת על התפתחות איטית ומודרגת וסבלנית מאין כמוה  שלב אחרי שלב תוך כדי עבודה מתוחכמת מאחורי הקלעים ,וזה אכן מזכיר מאוד את החזון הציוני של הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל של הרצל ואחרים.

עם זאת לאורך הזמן התיאור של המוסד ומנהיגותו אצל אסימוב הופך להיות פחות ופחות סימפטי.בהמשך הזמן על המוסד משתלטים " קפיטליסטים " עשירים מסוכנים שהופכים את הדמוקרטיה במוסד לכלי ריק.( תופעה  שיש הטוענית שמתרחשת כיום  במדינת ישראל )..

מעניינת העובדה שיריביו הבולטים בסיפורים  של המוסד הראשון הגנראל בל ריוזה והפרד הם  יותר סימפטיים ממנהיגי המוסד המושחתים, שנאבקים בהם ומנצחים לא כל כך  בגלל יכולותיהם שלהם אלא בגלל הפסיכו היסטוריה  של סלדון והודות למאמצים מאחורי הקלעים של "המוסד האחר".

את "הפרד"  שהוא דמות סימפטית באמת מוטנט שנרדף במהלך חייו לפני שהפך כובש הגלקסיה תוך שהוא משתמש באידיאולוגיה של  סלדון ושל המוסד אפשר להשוות  גם לישו הנוצרי כפי שהוא נראה במסורות היהודיות,  מכשף  שהביס למשך זמן מה את ראשי הישוב היהודי בירושלים עד שאלו גברו עליו לבסוף. הפרד מנצח בגדול את המוסד הראשון שעבורו  הוא מסוכן במיוחד גם בגלל שגם רעיונותיו הם מוטציה של האידיאולוגיה הסלדונית ה"קלאסית "  על הצורך לאחד מחדש את הגלקסיה ,רק בזמן קצר הרבה יותר ממה שסלדון חשב שאפשרי.  דהיינו האיום שהפרד מהווה על המוסד ,הוא מקביל לאיום שאותו מהווה הנצרות שהיא מעין מוטציה  על היהדות שממנה יצאה.

 בכל מקרה נצחונו של הפרד על המוסד  הוא זמני  בלבד , שהרי לפי האידיאולוגיה של סדרת המוסד ( שהיא גם האידיאולוגיה היהודית הקלאסית ) "המוסד הראשון "  תמיד מפסיד בהתחלה אך ינצח לבסוף.  עם לא עכשיו בהווה אז בעתיד הרחוק.הניצחון  והאימפריה השנייה " בוא יבואו גם עם יתמהמהו.

אני משער  שאסימוב נעשה מודע היטב  לדמיון הקיים בין סדרת המוסד והאידיאולוגיה הציונית  בזמן הקמת מדינת ישראל ,ב1948  בזמן שחיבר את מה שהפך להיות הסיפור האחרון בסדרה  ומכיוון שלא הסכים עם האידיאולוגיה הציונית שהיא שעמדה בבסיס סדרת המוסד  שוב  לא יכול היה להזדהות עם הכתוב שם.  והוא מצא קשה עד בלתי אפשרי להמשיך לכתוב סיפורים נוספים בסדרה זאת שלכאורה התגשמה לנגד עיניו במזרח התיכון.

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן

 במציאות אסימוב לא בהכרך התלהב   מהיהדות בכלל  ובהחלט לא מהאידיאולוגיה של "כוכב הלכת הנבחר " המופיעה בסדרת  "המוסד".

 הוא  חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת  בספרו "אבן בשחקים "   ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר   בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )  ושם כדור הארץ הוא מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסימפטיה של אסימוב בספר הייתה  בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים המעוניינים להחריב ולהשמיד תושבי עולמות אחרים שאליהם הם מתכננים לשלוח חיידקים של מגפה מסוכנת.   (  שהם מקבילה  עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . .

לאסימוב  באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו  היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו.

את דעותיו בעניין זה הוא  ביטא בצורה המפורטת ביותר   בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית  שהעניק  למשורר חובב ספרות המדע הבדיוני  דוד אבידן  כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב  סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .)   שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 )   "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה  ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד"   הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי

אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .

הוא הגיב כמעט  בלעג על שאלתו  זאת של אבידן : האם חשבת  אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות "

תשובתו של אסימוב הייתה  ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי.

מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים.איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציליביזציה כמכלול. "

כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב  ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל. מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל  יושמדו ".

 ( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרויקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

שובו של המוסד

אסימוב  חזר לבסוף  למוסד בשנות השמונים.

  לא מרצונו שלו חלילה   אלא בגלל לחץ העורכים שלו שרצו ספר חדש נוסף בסדרה המצליחה. עוד  בשנות השבעים  הוא החל לכתוב סיפור חדש על "המוסד"  אך "נתקע"  עימו ועזב שוב את המוסד לעוד כמה שנים.  הוא חזר לבסוף לסדרה רק כאשר הוצע לו סכום עצום של כסף שלו כבר לא יכל לסרב.

 אך כדי שיוכל  להמשיך שוב את סיפור "המוסד" היה עליו  להדחיק ולהתעלם  מהסיפור המרכזי של יצירת האימפריה השנייה בידי המוסד הראשון והמוסד האחר ולמעשה להפוך אותו ללא רלבנטי.

 הוא  כתב ספר המשך "קצה המוסד" שתיאר את עתיד המוסד בתיאור חיפושם של שני אנשים מהמוסד הראשון והמוסד האחר אחרי המקור לאיום על שניהם.

 בסיפור זה יש מאבק בין שתי ואריאציות שונות של האידיאולוגיה הסלדונית ,בין נציגי המוסד הראשון התומכים  בשלטון מרכזי על הגלקסיה כולה מכוכב הלכת הנבחר הלא הוא טרמינוס, ובין נציגי המוסד האחר בטרנטור שתומכים בשלטון בגלקסיה של אליטה חשאית שתתפוס את מקומו של המוסד הראשון.

  הם מגלים לבסוף שיש ישות שמאיימת אפילו על מוסד האחר גאיה תרבות של עולם אחר שהיא כל כולה ישות קולקטיבית  שעתידה להשתלט על כל החלל. ומכאן ואילך האידיאולוגיה הסלדונית על הואריאציות השונות שלה ננטשת ואסימוב לעולם לא חוזר אליה.הוא עסוק בדברים אחרים שעניינו אותו הרבה יותר,גם עם לא בהכרך את קוראיו.

אסימוב כתב לספר המשך "המוסד וכדור הארץ" שבו הגיבור מגיע למקור האגדי של בני האדם כדור הארץ ומגלה שמקור ( המאכזב )  לכל המזימות הוא הרובוט דניל מספרי הרובוטים המפורסמים שלו "מערות הפלדה " ו"השמש הערומה".

הוא תיכנן עוד ספר המשך שבו יתברר שילד בעל כוחות מוזרים  שהגיבורים מצאו בכוכב סולארייה הוא איום על כל המין האנושי כנראה מאחר שהוא  מוטנאנט  על בסגנון "הפרד" הבז למין האנושי הנחות בעיניו.

  אבל בסוף החליט לא ללכת בכיון הזה ובמקום זה לחזור לסלדון בצעירותו.ולראות כיצד הוא יוצר שלב אחרי שלב את תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו המוסדות.

למה ?כי נראה שבשלב זה כבר אסימוב לא באמת ידע איך להמשיך את הסדרה.לדעתי הוא הרגיש תקוע עם הרעיון של גאיה והרעיון של הרובוטים העומדים מאחורי הכל ולדעתי הייתה הזאת שגיאה חמורה להכניס אותו בכלל.מרגע שהם הוכנסו הם הרסו גם את ספרי ההמשך בסדרה.הפסיכו היסטוריה היא כבר לא כל כך מעניינת כאשר מתברר שמאחוריה יש עוד ועוד שלבים של מזימות שלעולם אינם מסתיימים אבל אסימוב הרי איבד עוד שנים רבות קודם לכן כל עניין גם בפסיכו היסטוריה.

הרעיון לחזור אל סלדון אף  לא היה של אסימוב עצמו אלא של חובב מדע בדיוני במכתב ששלח לאסימוב  .אסימוב משום מה לא העלה זאת על דעתו כלל עד אז ,אבל מרגע שהרעיון אחז בו שוב לא הירפה והוא החל בתהליך של הזדהות מוחלטת עם סלדון גם אם לא יכול היה להזדהות עם האידיאולוגיה שלו ושל תוכניתו.

בסוף ימיו נשאל אסימוב בידי העורכת שלו מדוע לא פנה לעסוק בהארי סלדון שהפך בשלב זה לדמות מרכזית ביצירתו של אסימוב  בשלב מוקדם יותר בחייו?

אסימוב ענה שבצעירותו הוא לא הכיר כלל את סלדון ורק כעת כשהוא איש זקן הוא מרגיש שהוא באמת מכיר ומבין את מייסד הפסיכו היסטוריה.

בספרים האחרונים בסדרה,  האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו  ""בטרם המוסד " ולקראת המוסד "  סלדון הוא כבר אינו הדמות המסתורית מהטרילוגיה.  זהו בברור וללא שום ספק  אסימוב עצמו  בשלבים שונים של חייו  והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב עצמו לאורך חייו.

 אמנם סלדון עצמו חווה דברים שאסימוב הסופר מעולם לא חווה. מסיפורים אלו של אסימוב  וממשיכיו אנו מגלים שסלדון היה לא רק מדען אלא גם שימש כראש הממשלה של טרנטור והאימפריה כולה לפני שחזר לחיי  האקדמיה  והכתיבה  ואל יצירת המוסד.

מעניין שסלדון מוצג כמי שמתבקש בידי אנשים אחרים ליצור את הפסיכו היסטוריה למטרותיהם ותמיד מסרב .האם היה זה שיקוף של מה שאסימוב עצמו חש כאשר התבקש  שוב ושוב בידי חובבים ועורכים לכתוב עוד ועוד המשכים למוסד שלאידיאולוגיה שלו כבר לא יכול היה להסכים ושבו לא התעניין יותר ?

אך אם כי אסימוב לא חיבב את המוסד,( ולאמיתו של דבר בספריו האחרונים נאמר באופן יחסי  מעט מאוד על יצירת המוסד עצמו ועל עצם הצורך בכך.  )  הוא בהחלט חיבב את הארי סלדון חוזה העתיד שעימו כן יכול היה להזדהות.

בזקנתו הפך הארי סלדון לאני האחר של אסימוב שקיווה למות כמו סלדון בעת עבודה על מכתבתו .אבל זה לא קרה.אישתו של סלדון ונדה הקבילה לאישתו של( השניה ) של אסימוב ג'נט בזמן שבתו של סלדון ונדה הקבילה לבתו האהובה  של אסימוב במציאות רובין .

( לעומת זאת אין הקבלה   בין הדמות שמופיעה בספר של בנו החורג של סלדון  לבנו האמיתי של אסימוב דיויד שממנו היה מנותק.  ).

ספרו האחרון  "לקראת המוסד"  ניכתב בימיו האחרונים ממש בעת מירוץ עם הזמן עם המחלה שאכלה אותו.  הוא לא הספיק לעשות שם את כל מה שרצה לעשות למשל תיאור הקמת המוסד הראשון על טרמינוס .אבל עדיין זהו אחד מספריו הטובים ביותר

הספר מלא בתחושת דעיכה ,סלדון רואה את הקיסרות שוקעת סביבו ומנסה להושיע ויודע שאינו יכול לעשות דבר .זה מקביל למה שקרה עם חייו של אסימוב שהלכו והתקרבו לסיומם במחלה קשה והוא היה חסר יכולת לעצור זאת.

 אסימוב  בסוף ימיו הזדהה עם הדמות של סלדון. אבל לא עם תורת הפסיכוהיסטוריה שלו ולא עם האידיאולוגיה המוסדית שלו  ושתי הוריאציות שלה : על הצורך בהקמת אימפריה גלקטית שנייה שבמרכזה יעמוד "כוכב הלכת הנבחר " ( האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בטרמינוס ) או אליטה נבחרת ונסתרת ( האידיאולוגייה של המוסד האחר בטרנטור ). .

 בסופו של דבר הדמות של סלדון היא דמות דתית ואף משיחית.והיא שימשה כמקור השראה למנהיגי תנועות שונות בהווה המאוד לא בדיוני. כמו שמראה המקרה המזעזע של הגורו היפני  שוקו אשארה שזיהה את עצמו עם הארי סלדון וראה את עצמו כמי שמגילה את חוקי הפסיכו ההסיטוריה ולכן יכול נבא את העתיד והשתמש בסדרת המוסד כמודל כיצד יהיה העתיד בהווה הוא ניסה להרעיל בגז את הנוסעים ברכבת התחתית של יפן. סביר להניח שמכל סיפורי המוסד אלו שהשפיעו במיוחד על אשארה היו הסיפורים על הפצת דת טכנולוגית בידי סוכני המוסד .

ישנן גם טענות שבן לאדן "מייסד האל קאעידה " הושפע מסדרת "המוסד " בתרגומה הערבי " וכי המשמעות של "האל קעידה " בערבית הוא "המוסד ".""אל קאעידה" אכן קורא להקמת חליפות עולמית איסלאמית שבראשה תעמוד אליטה נסתרת.  שאפשר במידה מה להשוות אותה לאידיאולוגיה של המוסד האחר.

כמובן אסימוב לא יכול להיות מואשם במעשיהם  של אשרה ושל בן לאדן  ולאורך כל הדרך הוא קורא לגישה רציונלית ביצירותיו . נראה שהוא עצמו החל לסלוד יותר ויותר מרעיונות של כוכב הלכת הנבחר ו"האליטה הבלתי ניראית " שאותם תיאר בספריו. הדמות שאותה תיאר של סלדון בסוף ימיו היא אנושית מאוד שהרי היא הדמות של אסימוב עצמו וסלדון בספרו האחרון של אסימוב מודע היטב לעובדה שאחרים עלולים לנצל את רעיונותיו לרעה.

 נראה לי שאם היו שואלים את אסימוב בסוף חייו כיצד צריכה  להיות האימפריה השנייה   נראה שהוא היה שואף לאידיאולוגיה פאן גלקטית מבוזרת. שאותה אפשר להקביל לארה"ב הליבראלית  ולפדרציה  האירופית של זמנו של אסימוב.

אבל נגזר עליו להיזכר כיוצר האימפריה הגלקטית הסנטראליסטיתוחוזה האימפריה הגלקטית השנייה דרך דמותו של הארי סלדון.

  Monument is a Posthumos portrait of Isaac Asimov for cover of the commemorative issue of his own SF magazine  1992

 

כוכב הלכת הנבחר-סדרת "המוסד" של אסימוב כמשל ציוני.

סדרת המדע הבדיוני של יצחק אסימוב "המוסד " נחשבת כסדרת המדע הבדיוני המפורסמת ביותר של המאה העשרים.

וניתן לראות בה גם משל על ההיסטוריה הציונית  של הישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל.

ראו דיון מפורט על כך במאמר בכתב העת "אלכסון ":

כוכב הלכת הנבחר "

Segunda Fundación (258x398)

הגאון מוילנה והמוסד

כתבה לרגל מאתיים שנה לעליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל ב1808 העלייה שהחלה את היישוב היהודי החדש בארץ ישראל .

 

האם סדרת המופת הקלאסית של ספרות המדע הבדיוני "המוסד " המתארת נביא של תנועה להצלת הגלקסיה מבוססת על אירועים היסטוריים שאירעו בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? והאם הגיבור הראשי של הסדרה הארי סלדון מבוסס על החכם היהודי המפורסם הגאון מוילנה ? קריאה פרטנית בספרי הסדרה ובחייו של יוצרה יצחק אסימוב מראה שאפשרות זאת היא סבירה בהחלט.

המוסד

אחת מיצירות המופת הקלאסיות ביותר של המדע הבדיוני לדורותיו היא סדרת "המוסד" של יצחק ( אייזק באנגלית אבל בעברית הוא העדיף להיקרא יצחק ) אסימוב .

למי שלא קרא : סדרה זאת מתרחשת לאורך עתיד של מאות שנים והדמות המרכזית שבה הוא המדען הארי סלדון שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר הפסיכו היסטוריה הוא חוזה את ירידתה של האימפריה הגלקטית שבה הוא חי ומתמוטטת לתוהו ובוהו של "ימי ביניים" גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.
על מנת לקצר תהליך זה סלדון יוצר שני מוסדות אחד מהם גלוי לכל והאחד סודי מהשני שמטרתם ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה ובתקופה של אלף שנה בלבד.

אנשי המוסד הראשון שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך ומתפקידם ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו. המוסד השני המוסד האחר נשאר לעומת זאת בצל אי שם ב"קצה הכוכב " שמתגלה לבסוף ככוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים וגם  את המוסד הראשון  ללא ידיעתו על מנת לקצר את הדרך להקמת הקיסרות השנייה.

הארי סלדון

אסימוב הוסיף לסידרה זאת בשנות חייו האחרונות עוד כמה ספרים מהם טובים יותר ופחות .ובמרכז שני האחרונים שבהם עמדה דמותו של הארי סלדון יוצר המוסד בשנותיו הראשונות . לאחר מותו של אסימוב עוד שלוש הסופרים גרגורי בנפורד גרג ביר ודיויד ברין חיברו שלושה ספרים נוספים על חיי סלדון שהיו מעין המשך לספריו של אסימוב על האיש.

 

 

מיהו הארי סלדון ?

בספרים האחרונים בסדרה, האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו זהו בברור וללא שום ספק אסימוב עצמו. והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב לאורך חייו.

מסיפורים אלו של אסימוב וממשיכיו אנו מגלים שסלדון היה לא רק מדען אלא גם שימש במשך תקופה קצרה כראש הממשלה של טרנטור והאימפריה כולה לפני שחזר לחיי האקדמיה ואל יצירת המוסד.
asimov as seldon

הארי סלדון ואישתו .( ציור  עטיפה  מ"המגזין של איזק אסימוב " אפריל 1993  המבוסס על דמויותיהם של אסימוב ואישתו )

 

אבל זה לא כך בסיפורים הראשונים של המוסד שבהם סלדון מופיע .  בסיפור הפותח של הטרילוגיה ( שאותו אגב אסימוב כתב רק ב-1950 מאוחר יותר מאחרים במיוחד עבור מהדורת הספר של "המוסד " ) סלדון מופיע רק כאדם זקן ידוע לשמצה ומזולזל חוץ מאשר בידי תלמידיו שמעריצים אותו ,אדם שהוא "עכבר ספריות" שאין לו חיים מחוץ לספריה האקדמאית ומחוץ לכתלי האוניברסיטה אבל שמכין את התוכנית להקמת המוסד הראשון בכוכב הנידח טרמינוס , תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו תלמידיו .

"פאתי המוסד" ציור מאת מיכאל וילאן .

בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה . ( הסיפורים האלו נכתבו ופורסמו כולם לפני אותו סיפור שהוזכר למעלה, ועבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת מהעבר) . לאחרונה קראתי את הסדרה שוב ועלתה במוחי השאלה מיהו המודל הארי סלדון המקורי אם יש כזה..

foundation tripume in hungarian

 המהדורה ההונגרית " של "ניצחון המוסד " מאת דיויד ברין המשך לסיפוריו של אסימוב על הארי סלדון.

 

האם יתכן שאסימוב התבסס בו על דמות אמיתית כלשהיא ?

אסימוב אישר בימי חייו שדמויות רבות בסדרת "המוסד " מבוססות באופן ספציפי מאוד על מודלים היסטוריים, למשל על הגנרל הביזנטי בליסאריוס המופיע בסדרת "המוסד " כמצביא הקיסרי הגדול האחרון בל ריוזה  , והמצביא הטאטרי החיגר  טמרלאן ששימש כמקור השראה לדמותו של המוטאנט הבלתי מנוצח "הפרד". אז אולי גם הרי סלדון עצמו ? המחשבה הראשונית שלי  הייתה שאסימוב הסתמך בו אולי על קרל מרקס מייסד המרקסיזם שכידוע ניסה לחזות בצורה "מדעית " את העתיד ולתכנן אותו.

 אבל הדרך שבה סלדון ותלמידיו בונים את המוסד הראשון בשקט ובצנעה לא באמת מזכירה את חזון המהפכה האלימה של קרל מרקס ותלמידיו .. התוכנית של סלדון מבוססת על התפתחות איטית ומודרגת וסבלנית מאין כמוה שלב אחרי שלב תוך כדי עבודה מתוחכמת תמיד מאחורי הקלעים . לעולם לא על התפרצות אלימה שאותה חזו מרקס ותלמידיו כמו לנין . דמות שמתאימה הרבה יותר למודל עבור סלדון הוא דמות שאסימוב היכיר היטב אם כי הוא מזכיר אותו לעיתים נדירות בכתביו זהו הרב אליהו הגאון מוילנה . הגר"א .

המוסד והגר"א

הגאון מוילנה

הדמיון הוא אכן מפליא. סלדון מוצג "כעכבר ספריות" מומחה גאוני בכל תחומי הידע שהודות לגאוניותו המדהימה מצליח ליצור את המדע הפסיכו ההיסטורי שהוא שילוב של תחומי ידע שונים ומגוונים שהודות להם הוא יכול לחזות ולתכנן את העתיד .

גם הגאון מוילנה נחשב לגדול הרבנים של עם ישראל בדורות האחרונים הודות לידע העצום והבלתי נתפס שלו בכל תחומיה יהדות וגם בתחומי רוח כלליים אחרים שהודות להם הוא לבדו יכול היה להבין את כל סתרי התורה והקבלה כפי שלא יכול היה שום אדם אחר . והוא היה ידוע כ"יושב  ספריות"  שהעדיף לא לעשות שום דבר חוץ מללמוד עוד ועוד עד שידע כל מה שאפשר לדעת .

וחוץ מכל אלה וזה ידוע רק למעטים הוא היציג בעל פה ובכתבי יד תוכנית מפורטת של חיזוי העתיד ושל הבאת  ימי המשיח  באמצעים טבעיים אנושיים לחלוטין לאחר התיישבות בארץ ישראל.הוא עצמו ניסה לעלות לארץ ישראל ,אך חזר על עקבותיו מסיבות לא ברורות.

בסיפור שבו הוא מופיע סלדון מבלה בזיקנתו  זמן בבית המשפט בבית כלא כתוצאה ממניפולציות פוליטיות שונות. גם הגאון מוילנה בילה זמן מסויים בזקנתו  בבית הכלא בגלל הלשנה ומניפולציות פוליטיות שונות תוצאה של מאבקים פנימיים עם החסידים שאותם שנא ורדף עד חרמה ככופרים ועובדי כוחות הרע. גם הגר"א וגם סלדון דיברו על עתיד "משיחי" מזהיר הצפוי בעידן לא רחוק ( האימפריה השנייה בלשונו של סלדון "ימות המשיח " בשפתו של הגר"א ) .

.אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה. מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר תלמידיו של הגר"א לאחר מותו אכן נסעו בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים לאימפריה השנייה של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם .וצאצאיהם יעמדו במרכזה. ותוך כדי כך הם המשיכו להעריץ הערצה דתית את מנהיגם המת הגאון מוילנה והאמינו שהוא ממשיך לתקשר עימם בדרכים שונות. הדרך שבה הוא מתואר בכתביהם הוא מקביל במדוייק לדרך שבה הממשיכים מתייחסים אל סלדון "המייסד " בסדרת המוסד. ייתכן בהחלט שהישוב הפרושי בירושלים ובארץ ישראל שהיה מורכב כל כולו רק מלומדי תורה שהתקיימו על תרומות מהגולה כדי שיוכלו להמשיך וללמוד בלבד הוא המודל למוסד הראשון של אסימוב. המוסד הזה כזכור מורכב כל כולו ממדענים ומאנציקלופדי סטים שכל מטרתם היא לרכז את הידע הקיים ( ולא בהכרך להרחיבו אם כי זה מה שקורה בהמשך ). . בסיפורים הראשונים על המוסד אנו לומדים שיש שם מעט מאוד אנשים שאינם חוקרים מדעיים ואלו הם הדרגות הנמוכות של החברה. .בדיוק כפי שהיה בירושלים הפרושית במאה ה-19 ולמעשה עד עצם היום הזה. שם היה הריכוז הגדול ביותר בעולם של לומדי תורה אבל לא בשום מקום אחר בעולם .

  מעניין גם  בהקשר זה שאחד הכינויים הפחות ידועים  של הישוב הפרושי בירושלים היה "מוסד היסוד" או "המוסד הראשון".

mosad haysod

המוסד האחר

אבל אם זה נכון אז מהו המודל למוסד האחר החבוי אי שם במרכז הגלקטי הישן בכוכב האימפריאלי טרנטור במציאות של סלדון ?ומתפקידו לפקח על המוסד הראשון שימשיך בדרך שנקבעה לו ?

במציאות של הגר"א "המוסד האחר " הוא האירגון החשאי בן מאות השנים "רוזני ארץ ישראל בוילנה" ( ידוע גם בשמותיו "חזון ציון" ו"בני ציון " ) אירגון שמתפקידו היה לפקח על העליה לארץ ישראל ולנהל את הישוב בארץ ישראל ולעשות זאת בסודיות המוחלטת ביותר האפשרית בגלל חשדות משלת הצאר שהמדובר באירגון בעל שאיפות כלל עולמיות.

מרכזו של האירגון לא היה בארץ ישראל אלא במרכז הישן בקיסרות הרוסית בליטא . .עצם קיומו היה ידוע רק למנהיגי הישוב הפרושי בירושלים ובצפת כמו גם למנהיגי אירגונים מקבילים הפקוע"ם ( פקידים ואמרכלים של אמסטרדם ,האירגון ההולנדי שניהל את איסוף וחלוקת כספי "החלוקה " ליהודים בארץ ישראל ) אבל רק למעטים ביותר מלבד זאת.
האירגון הזה התקיים ונהל את הישוב באשכנזי בארץ ישראל במשך יותר ממאה שנה תוך כדי שרק עשרות אנשים מחוצה לו יודעים על ע-צם קיומו . וקיומו נחשף לחוקרים רק בשנים האחרונות ממש .
לעניות דעתי יתכן עם כך שתוכניתו המשיחית של הגר"א ודמותו של הגר"א עצמו הם המודל לדמות המקורית של הארי סלדון ותוכנית סלדון ותלמידיו של הגר"א כמו הרב ישראל משקלוב שיצאו לאחר מותו להקים את הישוב הפרושי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19 שנודעו כולם כגדולים בתורה בפני עצמם הם המודלים לקבוצת האנציקלופדיסטים היוצאים להקים את העיר טרמינוס בכוכב הלכת טרמינוס

אסימוב והגר"א

.אבל כאן נשאלת השאלה מאיפה היה אסימוב יכול לדעת על כל זה ועוד בצעירותו כאשר כתב את סדרת המוסד ? והרי הוא ממעט להזכיר את הגאון מוילנה בכתביו ?מאיפה הוא ידע כבר בשנות העשרים שלו על ההתיישבות של תלמיד הגר"א בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? או על הארגון החשאי של "בני ציון "? התשובה היא שיצחק אסימוב ידע הכל על הגאון מוילנה ותלמידיו וכבר מגיל צעיר ביותר, וכפי הנראה הרבה יותר משידע אי פעם בחייו על קרל מרקס למשל .

 isaac_asimov_on_throne-via-wikipedia
יצחק אסימוב על כיסא הקיסר

מוצאו של יצחק אסימוב ממשפחה יהודית ממוצא ליטאי. ואבותיו היו מעריצים של הגאון מוילנה ותלמידי תלמידיו . אביו יהודה אסימוב כפי שאסימוב מספר לנו שוב ושוב בזכרונותיו הרבה לדבר בגאווה כל חייו על תולדות משפחתו הליטאית ועל ייחוסה המפואר .ובשנות חייו האחרונות כאשר היה פנסיונר ושוב לא עבד למחייתו זה הפך לנושא ההתעניינות העיקרי והאובססיבי שלו . משפחה זאת מסתבר הייתה מקורבת לתלמידי הגר"א . וייתכן מאוד שאבותיו של אסימוב אף נטלו חלק ישיר במפעל העלייה לארץ ישראל,ואולי היו מפעילי אירגון "רוזני ארץ ישראל בוילנה " .אסימוב לא מספר על כך בזיכרונותיו אבל בהחלט יתכן ששמע על כך סיפורים שונים מאביו שהיה כמו בנו בעל זיכרון מדהים לפרטים. אסימוב היה שומע על כך שוב ושוב ושוב מאביו יהודה בילדותו בנערותו ולאורך כל חייו. הוא מתודה בחצי לגלוג –חצי מבוכה לפני הקוראים בזיכרונותיו שהסיפורים על תולדות המשפחה והארץ הישנה מעולם לא עניינו אותו במיוחד. אבל הוא זכר אותם . .

וכאשר ישב אסימוב בראשית שנות הארבעים לכתוב את סיפורי המוסד וכאשר חשב לראשונה על הדמות של הארי סלדון ייתכן ואף סביר שהדמות ששימשה לו כהשראה ישירה הייתה הגאון מוילנה האיש שעליו שמע שוב ושוב מאביו ותלמידיו האנציקלופדיסטים מבוססים על הפרושים תלמידיו של הגאון מוילנה שאליהם השתייכו בני משפחתו של אסימוב . וכאשר אנו קוראים על טרמינוס הכוכב הנידח בקצוות הגלקסיה המיושב בידי תלמידיו של הארי סלדון יש כאן אולי מחשבה על ארץ ישראל הפרובינציה הנידחת במזרח התיכון הנידח שיושבה בידי תלמידי הגאון מוילנה .

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן

עם כל זאת אסימוב לא בהכרך התלהב מתורתם של תלמידי הגאון מוילנה או מהיהדות בכלל . הוא חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת בספרו "אבן בשחקים " ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )/ ושם כדור הארץ  העתידני  מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסמפטיה של אסימוב בספר הייתה בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים ( שהם מקבילה עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . . לאסימוב בבירור באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו . את דעותיו בעניין זה הוא ביטא בצורה המפורטת ביותר בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית שהעניק למשורר דוד אבידן כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .) שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 ) "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד"

הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי : אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .  

הוא הגיב כמעט בלעג על שאלתו זאת של אבידן :
 "האם חשבת אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות " תשובתו של אסימוב הייתה ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי .
  מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים .איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציביליזציה כמכלול. " כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל .מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל יושמדו ".

( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרוייקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

סיכום

לחץ לסגירה

כמובן כאשר חזר אסימוב אל הארי סלדון בספריו האחרונים "בטרם המוסד " ולקראת המוסד " להארי אין שום קשר מיוחד לגאון מוילנה מסיפוריו של יהודה אסימוב. לאסימוב כבר לא היה שום צורך אז בגאון מוילנה ולתלמידיו כמודלים לדמויות מופת של חוזה ויוצר העתיד ומקורביו. היה לו בשביל זה את עצמו ואת בני משפחתו ומקורביו שלו.

.

קישורים

כוכב הלכת הנבחר 

אתר מקיף על אסימוב

אסימוב בויקיפדיה

 

המוסד בויקיפדיה .

המוסד האחר

הארי סלדון בויקיפדיה

תוכנית סלדון

המוסד של אסימוב מאת רמי שלהבת

מאמרים על המוסד

מאמר מפורט על סדרת "המוסד "

עוד ביקורת

אסימוב והדת

עליית תלמידי הגר"א

אברהם יערי על עליית תלמידי הגר"א

המתנחלים הראשונים

העתידים של האתמול :ספרי הרובוטים של אסימוב תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

 

הרי סלדון על עטיפת ספר חדש בסדרת "המוסד" ,נראה ככפילו של הגאון מוילנה בפורטריטים שלו . מקריות ?

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אייזק אסימוב

ביקורת על הספרים "מערות הפלדה " ( בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2005)
ושמש הערומה (בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2007 )

פעם בעבר יצחק ( אייזק )  אסימוב היה סופר המדע הבדיוני החביב עלי ביותר ולאחר מכן כשגיליתי שהוא כותב מאמרי וספרי מדע פופולארי , גם סופר המדע הפופולארי החביב עלי ביותר ,ובאיזה שהוא שלב כשגיליתי שהוא כותב גם ספרי היסטוריה גם אחד מכותבי סיפרי ההיסטוריה החביבים עלי ביותר .
מן הסתם קראתי מאות ספרים שכתב ואנתולוגיות שערך בתחומים שונים . לרעיונותיו השונים הייתה השפעה גדולה עלי .מאז חלפו שנים אסימוב נפטר בשנות השמונים ואני הפסקתי לקרוא אותו .
.לאחרונה קראתי לאחרונה בעיניים חדשות כמה מיצירותיו הידועות והנה הראשון משני מאמרים שהם תוצאה של קריאה זאת .
לאחרונה הופיעו בעברית בהוצאת "ינשוף" תרגומים חדשים של שניים מספריו המפורסמים והטובים ביותר שנכתבו בידי אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר במאה העשרים, יצחק אסימוב. מדובר ב"מערות הפלדה" ו"השמש הערומה". שני הספרים האלו כבר הופיעו בתרגום עברי של חיים גליקשטיין בהוצאת מסדה ב1975 ובמקורם הם פורסמו בארה"ב בשנות החמישים.
כאשר הם פורסמו במקור באנגלית ובעברית הם נראו כרדיקליים ומדהימים בתמונות העתיד הצפוי למין האנושי המתוארות בהן.
הספרים הופיעו אי אז לפני מחצית המאה בשנות החמישים אולם דומה שיש בהם רלבנטיות עצומה גם היום בעידן האינטרנט ואולי יותר מאשר אי פעם.
כאשר קוראים אותם היום בשנת 2008 שהייתה עתיד רחוק מאוד כאשר כתב אותם אסימוב לראשונה  עולה השאלה : עד כמה תמונת העתיד המתוארת בהם תוצר של שנות החמישים היא אמינה גם היום  ?
ולכאורה,במבט ראשון תמונת העתיד של אסימוב התיישנה למדי .
אבל לא לגמרי ,ובנקודות מסויימות היא לא התישנה כלל נהפוך הוא ..

המחבר

יצחק אסימוב  סופר רב-כישרון בתחומי המדע הפופולארי והמדע הבדיוני, הוא יהודי שנולד ברוסיה ב-1920, ובילדותו היגר לארה"ב ואת מרבית חייו חי בניו-יורק. תחילה בנה לעצמו קריירה אקדמית בה הגיע לדרגת פרופסור באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, היכן שלימד ביוכימיה. אך מסתבר שבתוך האקדמיסט הצנוע המעדיף להימצא בביתו מאשר בכל מקום אחר, מסתתר הרפתקן נועז בעל דמיון מפליג וכובש תבל. למרות שתיאר את המסעות לכוכבים הרחוקים ביותר הוא עצמו נודע כמי שנרדף על-ידי פחד טיסות. בשישה באפריל 1992 כפי שנמסר כתוצאה מאילוח דם. אך רק כעשור לאחר פטירתו חשפה אלמנתו בספר שפרסמה על חייהם כי סיבת מותו נגרמה כתוצאה מעירוי דם שהיה נגוע באיידס, בעת מהלך ניתוח מעקפים ב-1983.

בין-יתר מעלותיו שהקנו לו את יוקרתו כמספר בעל שיעור-קומה נמצאה פוריותו המדהימה; הוא כתב וערך מאות ספרים ובצדק נחשב לאחד הסופרים הפוריים ביותר של כל הזמנים. אך בשונה מסופרים הנודעים כ"סופרי כמות" הוא היה וגם נשאר סופר איכותי ומרתק, הסוחף את קוראיו למסעות דמיונו העשיר שאינו יודע גבולות ומגבלות. למרות פוריות זאת הצטיינו רבים מספריו במדע בדיוני ומדע פופולארי ביכולתו לבנות סיפור משכנע ואמין, היונק את כוחו גם מידע מדעי מוכח, תכונה שלה היה משקל רב בעיצובו כסופר-על במחוזותיו, וכזה שספריו קבעו לעצמם מעמד של קלאסיקה בתחומיהם.

במהלך חייו נחשב אסימוב לאחד משלושת סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר בעולם כולו. השניים האחרים הם ארתור סי קלארק ורוברט הינליין. אך רבים תמימי-דעים כי מביניהם אסימוב הוא הבולט ביותר וספריו הפכו לסמל של יכולת סיפור מבריקה משולבת בחשיבה רציונאלית ואמונה כי ככלות הכל בכוחו של המדע להיטיב עם האנושות.
יצירותיו הספרותיות המפורסמות ביותר כוללות את סיפור המדע הבדיוני המפורסם והפופולארי ביותר של כל הזמנים "שקיעה " ( על פי סקרים שונים שנערכו ) שכתב עוד ב-1941 כאדם צעיר ובו תיאר את תגובותיהם של אנשי עולם שאינם  יודעים כלל חושך מהו  מאחר שולמם  מואר בידי שש שמשות ,  לליקוי חמה המסתיר את כל השמשות   אחת לכמה אלפי שנים  וגורם לעלטה מוחלטת על הכוכב.  דבר שמביא עליהם חורבן מחזורי.לרוע המזל הסיפור הוסרט פעמיים בגירסאות איומות ממש שהקוראים מוזהרים להתרחק מהן כמו ממגיפה.
אסימוב התפרסם גם הודות לסדרת "המוסד " שלו שנחשבת לסדרת המדע הבדיוני המפורסמת והמצליחה ביותר של כל הזמנים.סדרה זאת מתארת את שקיעתה ונפילתה של קיסרות גלקטית השולטת על כלל מיליוני העולמות האנושיים בגלקסיה ,אך שקיעה זאת נחזית בידי מדען גאון בשם הרי סלדון הודות למדע "הפסיכוהיסטוריה " שלו. ועל מנת לקצר ככל האפשר את התקופה הברברית הצפויה בעתיד והחזרת העתיד למסלול של התפתחות סלדון יוצר שני "עמים נבחרים " " מוסדות "בשתי הקצוות של הגלקסיה " . האחד מהם "המוסד הראשון " המורכב ממדענים של מדעי הטבע והשני "המוסד האחר " המורכב מקבוצה קטנה וסודית אנשים העוסקים במקצועות הרוח והפסיכולוגיה שמתפקידו לפקח על המוסד הראשון ולוודא שמשימתו תוכתר בהצלחה. מטרת שני המוסדות היא להביא לבסוף להקמת קיסרות גלקטית שנייה ואת חידוש צמיחת התרבות האנושית בתקופה קצרה ככל האפשר. והסדרה עוסקת במאמציהם של מוסדות אלה להשלים את המשימה שהוצבה בפניהם בידי מייסדם במשך מאות שנים. אסימוב כתב טרילוגיה של ספרים מסדרה זאת וחזר אליה כעבור עשרות שנים בספרים חדשים שהפכו כולם לרבי מכר ובהם עסק בשילוב סדרה זאת עם סידרת הרובוטים שלו שבמקור הייתה נפרדת לחלוטין.
ספריו האחרונים הם תיאור חייו של מייסד המוסד הארי סלדון שזה די ברור שהוא תיאור חצי אוטוביוגראפי של אסימוב עצמו .


פרסומו של אסימוב התפשט עוד יותר במידה רבה הודות לסיפוריו המתמקדים באנשים המלאכותיים, כל אותם אלה שיצר האדם והמכונים "רובוטים ". אסימוב היה בין הראשונים שהתייחסו לרובוטים לא כיצורים המאיימים מעצם טבעם על שלום האנושות. היפוכו של דבר הוא הנכון. אסימוב המציא את שלושת חוקי הרובוטיקה בסיפוריו הקובעים את התנהגות הרובוטים לא כיצורים המאיימים על שלום האנושות אלא כעוזרים בעלי-ערך מוסף, יצורים הנתונים לחלוטין בשליטת האדם ואינם מסוגלים מעצם טבעם לפגוע בבני אדם, שכן יש חוקים שהושתלו בהם כחלק מיסודות קיומם שמונעים זאת מהם. כמודל לרובוטים ביצירת סיפורים אלה הסתמך אסימוב על ה"גלמים" כפי שהם מופיעים במסורות היהודיות שאותן היכיר אסימוב היטב והוא לקח מהן את הרעיון שה"חכמים " יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים וכי אלה נתונים לפיקוח של הלכות וחוקים שונים.

 אי-אפשר שלא להזכיר כאן  גם את  הסופר הצ'כי הנודע קרל צ'אפק (1890 – 1938), האיש שהמציא את המלה "רובוט" וכתב עליו ועל בני מינו. השם "רובוט" הופיע לראשונה במחזהו של צ'אפק R.U.R. שנכתב בשנת 1920, השנה בה נולד אסימוב!אגב, ראוי להזכיר כי תיאטרון חובבים מחיפה העלה את המחזה כהצגה מקצועית לכל דבר בבימויו המשכנע של שחקן תיאטרון האהל יהודה גבאי בשנת 1955. הצגת הבכורה התקיימה באולם האהל בתל-אביב.

"מערות הפלדה" באיטלקית.

אין ספק כי סופר בשיעורו של אסימוב הכיר לצ'אפק תודה עמוקה וכך גם לסיפורי הגלמים שקדמו להם.
מסיפורי הגלמים הוא שאל את הרעיון שבני האדם "החכמים" יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים, וכי אלה נתונים לפיקוח באמצעות מערכת מורכב ומסועפת של הלכות שונות וחוקים שונים, ובמרכזם שלושה המשמשים כמסד. למרות זאת ולוא בכדי ליצור דרמה ומתח בסיפוריו "איתר" אסימוב שוב ושוב "כשלים" בשלושת חוקים אלה שסביבם יצר עלילות שהראו כי בסופו של דבר שלושת החוקים אכן תמיד "עובדים".

dreamsb.jpg
לאחרונה נוצר הסרט "אנוכי הרובוט " עם ויל סמית שכביכול מבוסס על ספרו הידוע של אסימוב בשם זה אך לסרט זה אין לאמיתו של דבר כל קשר לסיפורי של אסימוב והוא הפוך מהם לחלוטין ומציג את הרובוטים והמחשבים כסכנה פוטנציאלית עצומה למין האנושי וסביר להניח שאסימוב היה מתהפך בקברו אם יכול היה לצפות בסרט זה שעיוות לחלוטין את רעיונותיו.
ייתכן  שאחת הסיבות לשינויים הגדולים בסרט לעומת סיפורי המקור היא שכיום רוב סיפורי הרובוטים של אסימוב אכן עושים היום רושם מיושן למדי.

התחושה של הקוראים היום בספר כמו קובץ הסיפורים"אני רובוט " שאמור לתאר את העתיד הקרוב מאוד  שהסיפורים   מתארים עתיד שלא התממש מעולם ושוב אינו רלבנטי בראשית המאה ה-21 .אמנם מצד אחד .היום יש כבר רובוטים מקבילים לאלה שאסימוב  מתאר אם כי לא משוכללים כל כך ולא פעילים בכל מקום כל כך. איכשהוא הניסיונות  ליצור רובוטים פוזיטרוניים אינטלגינטיים ורב ישומיים  שלסיפוריו של אסימוב הייתה השפעה גדולה עליהם " נתקעו" באמצע הדרך גם ביפן המקום שבו עובדים עליו יותר מכל מקום אחר.

כמדומה שגם נדיר  למצוא רובוטים בספרי המדע הבדיוני המודרניים של ראשית המאה ה-21  שעוסקים במחשב הרבה יותר מאשר ברובוט בניגוד לתקופה של לפני עשרות שנים .

אסימוב עצמו כתב סיפורי מחשבים רבים אבל אלו תיארו מחשב ענקי "מולטיביאק " השולם בעולם כולו ממקום אחד. איך שהוא אסימוב כמו שאר סופרי המדע הבדיוני לא העלה על דעתו כלל את אפשרות  מגוון המחשבים העצום הקיים היום .
בקצרה כנביא אמת הוא לא הוכיח את עצמו במיוחד.
אבל יש גם יוצאי דופן לכך ביצירתו של אסימוב.

רובוטים כבלשים

מערות הפלדה

עטיפת התרגום הישן של "מערות הפלדה" בהוצאת מסדה.

 The-naked-sun-doubleday-cover.jpg

סיפוריו המפורסמים ביותר על רובוטים הם סיפורים בלשיים המתרחשים בחברה עתידנית ועוסקים בשוטר אנושי וידידו הרובוט החוקרים תעלומות רצח מוזרות שונות. ספרים אלה כללו כמובן גם את שני הספרים המתורגמים שהצטרפו כעת לספריו שמכבר הולבשו בעברית, "מערות הפלדה " ו"השמש העירומה " ( שהופיע לראשונה במגזין ב-1956). שני המצטרפים החדשים מרתקים גם היום בגלל תמונת העתיד המוצגת בהם. מדובר במעין תחזית ספרותית-מדעית הנחשבת ליותר מפורטת מבין אלה שאסימוב הציע בספריו לקוראיו הרבים במרוצת השנים. בספרים אלה עשה אסימוב צעד נוסף וגדול לעבר העתיד כאשר לא הסתפק אך ורק בחיזוי טכנולוגיות עתידניות אלא גם התמקד בדרך בה החברה האנושית תשתנה במהלכו של אותו עתיד. כמובן שמדובר בתחזית יותר נועזת יותר מורכבת וקשה.
בספרים אלו יצר אסימוב גם תת-ז'אנר חדש, והוא "הבלש העתידני"; סיפר בלשי המתרחש בסביבה של סיפור מדע בדיוני ועם זאת מקפיד לשמור על הכללים של הסיפור הבלשי הקלאסי בסגנונם המפורסם של ארתור קונאן דוייל יוצרו של שרלוק הולמס ואגתה כריסטי, יוצרתם של הרקול פוארו והגברת ג'יין מרפל הקשישה. לכאורה גישה זו של אסימוב נראית כמשימה בלתי אפשרית. ולוא רק בגלל העובדה שבמהלך הסיפור הוא מרחיב את דעתו של הקורא בכמויות כפולות ומשולשות של מידע על העולם העתידני הלא מוכר, שבו מבקרים הוא והבלש, בהשוואה לסיפור הבלשי הרגיל המתרחש בימינו. אך אסימוב מצליח להתמודד במשימה המורכבת הזאת שקבע לעצמו.


ובכל זאת נשאלת השאלה האם ספרים אלה שהופיעו בשנות החמישים עדיין קיים בהם מכוח השכנוע, ותמונת העתיד שמוצגת בהם מחזיקה מעמד גם בימינו.

בספרו "מערות הפלדה" מציג אסימוב חברה שהיא הקצנה של מבנה החברה המוכרת מניו יורק שבה חי. זו חברה המורכבת מזן מיוחד של אנשים שאינם יכולים לחיות בשום מקום אחר שאינו העיר הגדולה, אך למרות היותם אגרופוביים מובהקים, גם אינם מסוגלים לחיות הרחק מן ההמון הסואן. התמונה שאסימוב מעלה לפני קוראיו אכן אינה באמת שונה בהרבה מהחברה שאותה הכיר ורק נבדלת ממנה בהיותה נתונה בסוג מסוים של קונפליקט עם אנשי החלל, אלה הם החללנים. אנשי כדור הארץ הסובלים מעודף אוכלוסין עצום חיים בערים המוכרות כ"מגה ערים" ענקיות, שבהן אין יום ואין לילה ואי אפשר לראות את השמיים בגלל הערפיח הכבד; תמונה שהיא מוכרת לנו היום היטב הודות לסרטים כמו "בלאד ראנר". לאמיתו של דבר מתחילות גם הערים שלנו להיראות יותר ויותר כמו הערים של אסימוב. ואולי ראוי לכנותן כבר היום לא כ"מגה-ערים" – אלא "ערים אסימוביות".

"שמש ערומה" בתרגום הישן בהוצאת מסדה.

אבל בדיעבד היום מעניינת עוד יותר התמונה של העתיד שאותה מציג אסימוב בספרו "השמש הערומה" שהוא ההמשך. בספר זה חוזה אסימוב לראשונה בפירוט רב את מה שהיינו מכנים כיום, "קהיליית האינטרנט" (הופיע לראשונה במגזין ב-1956) . התמונה בה הוא מציג לפנינו סוג של יצור אנושי הנראה מבחוץ כתאומו של האדם המודרני – מדויקת עד להדהים.

בספר זה מפגיש אסימוב את צמד הבלשים שלו, איליה ביילי איש כדור הארץ והרובוט דניל, עם אנשי כוכב אורורה. שם אנשים חיים בבידוד זה מזה ומתקשרים זה עם זה דרך "צפייה" שתופסת את מקומם של החיים החברתיים וכמעט שאינה מותירה, או משיירת, דרך למגע אנושי עד שבסופו של דבר נוצר מצב בו מתייחסים אליהם כמנודים. הקהילייה הזאת שאנשיה מכירים זה את זה כמעט אך ורק דרך השלט הרחוק כמו קהיליות האינטרנט בימינו.

אסימוב  גם ניסה לרדת לשורשי הפסיכולוגיה וההתנהגות של אנשים מעין אלה שחשים סלידה פיזית ממש מקרבת אנשים אחרים ומעדיפים רק "לצפות בהם". אם ניזכר בכל אותם האנשים שאין להם כל מעצורים בבואם לחשוף את עצמם ואף לקיים יחסי מין בפני הצופים בהם, הרי ברוך שאסימוב לא טעה בהרבה כאשר תיאר איך וכיצד תתפתח חברה שכזאת.

כתחזיות עתידניות שני הספרים האלה עולים בערכם וחשיבותם ובדייקנותם על כל יצירה אחרת של אסימוב בה הציג חברות שבהן רובוטים הם משרתים נאמנים, או שהציג  קיסרות גלקטית שמשתרעת על כל עולמות הגלקסיה.
אולם עוצמתם של הספרים האלה טמונה לא רק בתמונת העתיד המשכנעת ובדיעבד מתבררת כמדויקת להפליא, אלא גם ביסוד תיאור דמויותיהם של הבלש איליה ביילי שמתמודד בכל ספר עם תעלומה אחרת, ותוך כדי כך עליו להתמודד עם חברות אנושיות שהן תמונות-מראה משקפות זו את זו; החברה העירונית של כדור הארץ והחברה הכפרית המנותקת של סולאריה, ומצליח בכל זאת למצוא בתוך עצמו מידה של אובייקטיביות כזו המאפשרת לו להצליח לבחון את הבעיות שלהן מבחוץ.


מזווית ראייה זאת שני הספרים האלה של אסימוב, "מערות הפלדה" ו"השמש הערומה", עולים על רוב יצירותיו האחרות שהתיישנו במידה כזו או אחרת, ובהן גם קיים גודש מעיק של הערצת הטכנולוגיה כפותרת כל בעיה .

הם בוודאי עולים וגם על ספריו החדשים יותר משנות השמונים  שבהם החזיר את דמותו של ביילי לפעולה "הרובוטים של שחר " ( 1983) שבו פותר ביילי רצח  בכוכב הבית של הרובוט דניל.   ו"הרובוטים והאימפריה" ( 1985) שבו מתואר מותו של ביילי שבו בני האדם מכדור הארץ וש ביוצאים מעולמם על מנת ליישב את הגלקסיה .  הספרים האלו הם כבר לא זה.וודאי לא כתחזיות של חברה עתידנית והיום הם נראים כמיושנים.

"מערות הפלדה " בהונגרית.

  לעומתם שני הספרים  משנות החמישים לא איבדו מאומה מעוצמתם בתיאור חברה עתידנית, שאמנם כיום בראשית המאה ה-21 כבר אינה נראית עתידנית כפי שהורגלנו לראותה. יותר ויותר היא נדמית לווריאציה של החברה שבה אנו חיים כיום, ואפילו לא ווריאציה אקזוטית במיוחד, ודווקא בכך נמצא סוד הצלחתם.

קישורים
אסימוב בויקיפדיה

פרק מ"מערות הפלדה"
ארז אברמוביץ' על מערות הפלדה

אסימוב על ספרי הרובוטים שלו

 אבי בליזורבסקי על אסימוב האיש והאגדה 

רן לוי על אסימוב -ההיסטוריה של העתיד

סקירה על אסימוב

מהו סדר הקריאה בספרי אסימוב

מה ישאר מאייזק אסימוב בעוד 20 שנה ? : דיון במארקר

האתר של אסימוב 

מאמרים על אסימוב באתר "הידען "

"כמה טוב  להם" :סיפור מאת אסימוב שחוזה את מצב החינוך בעתיד 

אלי אשד על אסימוב :

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

חוזי האינטרנט

 המוסד והגאון מוילנה  

כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד" כמשל ציוני 

יש אלוהים ! : הישות העליונה על פי ישראל רינג

הופיע באתר   NRG

האם יש להיסטוריה האנושית חוקים מדויקים שאפשר לזהות אותם ועל פיהם לחזות את העתיד ?
הסופר המורה להיסטוריה והחוקר ישראל רינג   קובע  שכן. בסדרה של ספרים הוא הראה שיש להיסטוריה חוקים מפורטים ביותר שעל פיהם אפשר לחזות בצורה מסוימת גם את העתיד לבוא .ובספרו האחרון שיצא לאור בהוצאת ספריית פועלים " האם אלוהים מעורב בהיסטוריה : בין דעת לאמונה "מראה רינג שיש בהיסטוריה מספיק מקרים וסיבות על מנת להגיע למסקנה שכן, יש ישות אלוהית שמתערבת ומכוונת את ההיסטוריה .אך זוהי ישות שאינה כל יכולה באופן מוחלט,נהפוך הוא, היא מוגבלת ביכולותיה ומתפתחת ומשתנה עם הזמן .

הפסיכו היסטוריון

ישראל רינג

 הפסיכוהיסטוריון ישראל רינג הוא אדם מעניין ביותר ,זהו אחד האידיאולוגים הבולטים והאחרונים של התנועה הקיבוצית , אדם שתרם תרומה חשובה לאירוטיזציה של הספרות העברית וגם חוקר פרפסיכולוגיה והעל טבעי .
 ישראל רינג נולד בגרמניה ב-1922 להורים שהיגרו לגרמניה מפולין וברח משם ממש בזמן מפני אימי המשטר הנאצי את חוויותיו שם תיאר בספרו האוטוביוגראפי "החברים של מרטין " ( 1991)  שבו תיאר את צמיחתו של נער צעיר ומתלבט בגרמניה שעל סף השואה .הוריו היו מסורתיים אך רינג הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הציונית האתיאיסטית בעיקרה ומספר שכבר בגיל הבר מצווה נתן נאום ציוני . הוא תמיד התלבט בשאלה האם יש או אין אלוהים והיגיע למסקנה שלמרות הכל "יש " בעקבות אביו ובני משפחתו ואת הנימוקים הוא מפרט בספר זה .
הוא עלה לארץ כנער, במסגרת עליית הנוער בשנת 1938. מאז שנת 1943 התיישב בקיבוץ עין המפרץ שליד עכו , שם הוא חי עד היום.

החברים של מרטין / ישראל רינג

אם כי רכש את ידיעת העברית שלא בנקל הרי כבר מראשית שנות ה-40 החל לחבר ולפרסם שירים וחיבורים ספרותיים ועיוניים בעברית.  בהם היה גם מחזה תנכי בשם "דוד ויואב " ( 1951) על פי הסיפור התנכי על ימי האחרונים של המלך דוד מחזה שבו ניסה לשמור ככל האפשר על רוח השפה התנכית ולהרחיבה ( דבר שלא יעלה על הדעת היום עם התדלדלות השפה  העברית המדוברת ).

בארץ הפך רינג למורה להיסטוריה ואידיאולוג בולט של התנועה הקיבוצית. הוא כתב ספר מהבולטים בתחום בשם "הקיבוץ והעתיד: מצע לתפיסת הקיבוץ כסיכוי אנושי " ( 1971) שבו היציע דרכים חדשות ולמעשה מצע חדש עבור התנועה הקיבוצית השוקעת שלדעתו בהחלט עוד לא אמרה את המילה האחרונה ועוד יש לה הרבה מה להציע. הוא חזר לרעיונות אלו בחוברת "הקיבוץ כאתגר מוסרי ( 1996) שבו קרא לקיבוצים להיות מעין כוח חלוץ מוסרי במאבק כנגד העוולות החברתיות.
לדעתו המגמה עתידית של התפתחות הקיבוצים תביא לפיצולם לשלוש תנועות  שונות: הקיבוץ המסורתי, הקיבוץ עם שלטון ההון והקיבוץ עם הדגל החברתי, המוסרי והמתקן.
כן חיבר מחקר מיוחד ומעניין עם ישראל ביטמן ואריה בן גוריון היצירה התרבותית של הקיבוץ. סקר תחומים, מוסדות ויוצרים בתנועה הקיבוצית ( 1988 ) שבו ליקטו ורשמו את הכמות האדירה של סוגי ופריטי התרבות והיצירה השונים שנוצרו בקיבוצים לאורך השנים,במטרה להראות את החיות והחיוניות התרבותית של הקיבוצים לדורותיהם .
אבל הוא התפרסם במיוחד דווקא בתחום שונה לגמרי .

פורנוגרפיה להתיישבות העובדת .

אילונה / ישראל רינג אילונה התקרבות

 ישראל  רינג :  כל חיי הייתי גם קרוב מאוד לנושא היחסים בין הגבר והאישה ואהבה מסוגים שונים ובארץ הייתי אחד הראשונים שהחליט לכתוב על הנושא בלי זהירויות ולאמר את האמת. והספר הזה היה במשך שנים ספר מאוד פופולארי.
ישראל רינג זכה לפרסום יותר מכל הודות לספר שהפך לידוע לשימצה דווקא כספר הארוטי ביותר שנכתב בעברית עד אז ( אם כי היום הוא נראה כמעט "תמים ") "אילונה " שיצא לאור ב-1974 ותיאר את חוויותיהם המיניות של סופרת ומורה להיסטוריה בשם רן ינון שנתקל במודעה בעיתון של הסופרת אילונה שמחפשת גבר. בבדיקה מקרוב אילונה הנ"ל מתגלית כחלום הרטוב של הגבר האינטלקטואלי המיני.
הספר מתאר בפירוטי פרטים את חוויותיהם המיניות המגוונות מאוד ( כמעט בכל עמוד בספר העבה למדי ) המלוות בשיחות בנושאים ועניינים אינטלקטואליים שונים ומשונים חוויות שהיגיעו לשיאם כשצירפו את חברתה של אלונה לקומונה מינית משותפת . בין השאר התפרסם הספר בגלל הכינויים החדשים המיוחדים שיצר בו רינג לאברי המין, "אמז" ( ראשי תיבות של "איבר מין זכרי " לאבר המין הגברי) ו"אמנה " לאיבר המין הנשי .כינויים שלא נקלטו משום מה בשפה העברית הספר הוגדר אז כ"רומן הארוטי ביותר בספרות העברית" . המבקרים תקפו אותו כ"פסולת נפל עלובה ויומרנית מגוחכת ומשעממת " ו"כפורנוגרפיה להתיישבות העובדת "..קריאה היום יכולה לתת לספר זה כינוי אחר "רומן הגות אירוטי ".
הקוראים בכל אופן חשבו אחרת מהמבקרים ,הספר זכה להצלחה גדולה הודפס בחמישה מהדורות ואזל לחלוטין . הוא הפך לסוג של ספר פולחן שקוראים רבים התייחסו אליו ברצינות תהומית ואף בחרדת קודש. בבתי הספר "אילונה " היה מועבר מיד ליד בחשאי .ישראל רינג הפך בעיני אחדים לסוג של גורו סקסואלי וחברתי .

עונת החסד / ישראל רינג

לספר זה כתב רינג ספר המשך בשם "עונת החסד ( 1991) שתיאר את המשך חוויותיה של הקומונה המינית של גיבורי הספר הקודם לאחר מלחמת יום הכיפור. חוויות שכוללות כמובן התנסויות מיניות מרובות בשלישיה אבל גם דיונים בנושאי תרבות ואידיאולוגיה ופוליטיקה ,עמודים שלמים מוקדשים שם לדיונים אקדמאיים בנושאים כמו :בעד איזו מפלגה כדאי להצביע בבחירות שאחרי מחדל יום הכיפורים ,ואיך זה שהשמאל דווקא מקדם את הימין. הקורא שחיפש אירוטיקה מוקצנת בסיגנון "אילונה " יתאכזב.
בכל אופן הספר שומר על המסורת הרדיקלית של הספר הקודם כשהוא מסתיים בהחלטת השלישייה להכניס אנשים נוספים לקומונה המינית המשותפת שלהם שתורכב כעת מילדים משותפים לכל ומשותפות כלכלית ומינית ,מעין קיבוץ אידיאלי .

 "עונת החסד " עסק  רבות בנושאי העל טבעי נושא שלרינג יש בו עניין עמוק יש בספר דיונים על כישוף ועל גלגולי נשמות ( שגיבורי הספר מקבלים כעובדה ברורה מאליה ) בסיום הספר עוברת אילונה מסע נפש נפשה עוזבת את גופה מתרוממת ונוסעת לחדרו של רן הגיבור בחיפה .רינג שעוסק מזה עשרות שנים בפרפסיכולוגיה טען שכל הספרים שתיאר בספר זה מתועדים בספרות מקצועית וכי גדם לו היו התנסויות מיסטיות ואך ניבויים של העתיד .הוא סיפר שבאמצעות אנשים "מספירה אחרת " הצליח לגלות מתי תסתיים מלחמת יום הכיפורים גם בספרו על עתיד הקיבוץ הוא עוסק בנושא האמיתות של הפרפסיכולוגיה.

 מעניין לציין שלאחרונה פירסם רינג מאמר בשם "האלימות בסרטים-ראי המציאות "  בכתב העת "מפנה "  מספר 43 בשנת 2004 שבו קרא לצנזורה על תכני פורנוגרפיה ואלימות קשה בסרטים שתורמים לדעתו ליצירת פאסיביות קשה אצל הצופים בהם,מלמדים אותם ליהנות מהתנהגות אלימה ומינית חסרת כל גבולות ומספקים "תמיכה מוסרית להפצה גלובלית של מופתי רוע ,ומספקים רווחים שמנים לסוחרים ברוע". רינג מתנגד במיוחד לסרטים שמתארים חורבן עתידי של כדור הארץ בידי חייזרים או בידי אסונות טבע שהוא רואה בהם חגיגות "הכנת החורבן " הודות להם "האדם ההיפר מודרני לומד להיות היפר חסלני –בעזרת המציאות המאכזבת ומשחקי הדמיון המענגים ".

הוא תמה :כמה צופים שאלו את עצמם ,כמה מיוצרי הסרטים פעלו במגמה להרגיל את האנושות לזוועות המלחמות הבאות ולחיסולם המוצלח של מיליארדים ? מגמה חינוכית ממש".

 הוא דן בפירוט רב בנושא זה בספרו "פסיביות רעה ( וטובה )" שיצא לאור ב2003 בהוצאת "מערכת " בקיבוץ דליה .

חוקי ההיסטוריה

מבוא לחוקי ההיסטוריה, כרך א' / ישראל רינג

  הגיבורים של"עונת החסד" מרבים לדבר על ההיסטוריה והחוקים המנחים אותה נושא שאת רינג כמורה להיסטוריה מעסיק מאוד . ועל סמך לימודיו העצמאיים בתחום כתב סדרה של חמישה ספרים בנושא ששמם נותן משהו על תוכנם

טבח עמים היש בו חוקיות / ישראל רינג

:"טבח עמים היש בו חוקיות ? ( 1987 ) "שגשוג עמים האם יש בו חוקיות"( 1994) ( שבו ניסה לברר מתי עמים משגשגים מבחינה תרבותית ומתי ולמה הם שוקעים) מבוא לחוקי ההיסטוריה: כרך א' ( 1996) וכרך ב' "אוסף חוקים לפי נושאים(1997)  ( רשימה של כ-700 חוקים ותתי חוקים  שאותם ניסח רינג שמגדירים ומסבירים לדעתו את תולדות התרבות האנושית )  ו"מוסר לשם מה ? ( 1999)

שגשוג תרבותי - היש בו חוקיות - מחקר / ישראל רינג
הרעיון שאפשר לחזות את העתיד על ידי ניתוח מפורט של אירועי העבר הוא ישן מאוד. ההיסטוריון הערבי מימי הביניים אבן חלדון היה אחד הראשונים שהציג שיטה לפיה ניתן לתאר ולחזות את עלייתן שקיעתן ונפילתן של תרבויות לפי אירועים מקבילים בעבר. אחד המאפיינים של תרבות שוקעת לדעתו היה העיסוק המופרז במין ושימוש בילתי פוסק במילים גסות גם בידי האליטות . .
אחריו ניסו היסטוריונים נוספים לחזות בצורה דומה את העתיד, אנשים כמו ג'מבטיסטה ויקו מהמאה ה17  , ואוסוולד שפנגלר , שספרו על שקיעת המערב השפיע מאוד על היטלר
וכמובן אין לשכוח את קרל מרקס , ההיסטוריון והסוציולוג , שספריו השפיעו כל כך על מליונים עד שהם ניסו לממש את התחזיות שהיציג על סמך מודלים של העבר , כנבואה שממשת את עצמה.

מרקס שימש השראה מסויימת , לדעתי, לדמות של הרי סלדון בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת" המוסד " של איזק אסימוב על מדען שבאמצעות מדע הפסיכו היסטוריה מצליח לנבא את העתיד של נפילת אימפריה גלקטית וליצור מחדש את התנאים ליצירת אימפריה גלקטית חדשה.
ההיסטוריון החשוב ביותר ששלח את ידו בסוג חיזוי כזה הוא ארנולד טוינבי , סופר שעם כי התיישן מעט הרי ספריו עדיין מדהימים את הקורא ברוחב הידיעות שלו על ההיסטוריה של עמים שונים ורחוקים מאוד (והוא עסק שם גם הרבה בהיסטוריות חלופיות של מה היה קורא אילו..). טוינבי כנראה השפיע מאוד על אסימוב וכמוהו שפנגלר .
גם בימינו עוד יש היסטוריונים ששולחים בחיזויים כאלה את ידם , ודי אם נזכיר את פרנסיס פוקויאמה
שהוכיח באותו ובמופתים בתקופת רייגן שההיסטוריה היגיעה לקיצה ולניצחונו הסופי של המערב.
ובשנים האחרונות , אדם שמשפיע מאוד על השיח הפוליטי הוא סמואל הנטינגטון שמדבר על המאבק הבלתי נמנע בעתיד בין ציביליזציות, הציליביזציה המערבית כנגד הציליביזציה המוסלמית .
אבל בספרות העברית , ישראל רינג הוא האדם הכמעט יחיד שהיה לו את האומץ או את החוצפה להתמודד עם תחום זה ( ששום אקדמאי מכובד ורציני לא יעז לעסוק בו כמובן מחשש שיצלב בידי עמיתיו ) , ופירסם כמה ספרים שבהם הוא מנסה לקבוע את החוקים של ההיסטוריה ולפיהם את הדרך שבה נצעד בעתיד.
עד כמה שידוע לי הוא אינו היסטוריון מקצועי, ואינני חושב שההיסטוריונים המקצועיים לוקחים אותו יותר מדי ברצינות , אבל זה עדיין מעניין לקרוא את ספריו וללמוד מהם הרבה עובדות היסטוריות מעניינות ולא ידועות ולראות כיצד רינג מחבר בין כולן . .

אלוהים על פי ישראל רינג

וכעת בספרו החדש  השישי בסדרה מנסה  רינג לברר את אופיה ומהותה של הישות שמכוונת את ההיסטוריה ,אלוהים.

אלוהים על פי ישראל רינג הוא ישות מתפתחת באופן אבולוציוני שעושה שגיאות ולומדת עם הזמן . הוא מעלה השערה שאלוהים החל את הקריירה שלו כאל מתחיל במסופוטמיה .
הוא מביא כמקרה מבחן מרכזי את פרשת חייו ומותו של היטלר ושואל את השאלה הקלאסית מדוע לא סיים אלוהים את הקריירה של היטלר מוקדם יותר ובכך הביא למותם של מליוני אנשים. תשובתו של רינג : במקרה של היטלר כמו מקרה של רודנים אחרים כמו נפוליאון מאו ורבים אחרים שאלוהים הביא לכך שהשיא יהיה גדול יותר כדי שהנפילה תהיה כתוצאה עמוקה יותר .אלוהים הביא להיטלר את הנפילה הקשה ביותר האפשרית לפני שהביא להתאבדותו .וכך גם במקרים של רודנים אחרים .
רינג קובע שאנשים רבים מצפים כי אלוהים יעניש מהר ויציל מהר וכאשר זה לא קורה הם מתיאשים ממנו . אבל גם האלוהים אינו יכול לפעול בצורה כזאת. ,עליו קודם כל לנתח את המצב אירועים ומאורעות שאירעו לפני זמן לא רב במונחים אנושיים ( אבל הזמן של אלוהים כידוע שונה מהזמן האנושי ) הוא ממתין לומד ביסודיות את הבעיה מכל צדדיה ורק אז בורר לעצמו את ההזדמנות המתאימה ביותר כדי להעניש את האשמים . משום כך נראה לנו שאלוהים מתמהמה.

 אבל בעצם מדוע עלינו להיות מופתעים מכך ? ההמתנה של האלוהים אינה המתנה של בני אדם בקנה מידה ארצי .וחייבת להיות המתנה בין המעשה הטוב או הרע ובין השכר או העונש שכן אחרת אלו עלולים להיות שגויים לחלוטין מכיוון שאלוהים לא בדק את הנסיבות כהלכה בחפזונו להגיב .
אלוהים אינו ישות "מושלמת " הוא אינו יכול לדעת כל דבר על כל דבר מראש.   למשל : לא תמיד אלוהים יכול לדעת מראש  שרודנים  יביאו להרס שהם גורמים לבסוף .
לדעתו אלוהים תומך באנשים שנראים כמייצגים מגמות חיוביות בחברה ולא תמיד יכול לדעת מראש שאנשים אלו יגרמו לבסוף לנזקים עצומים .אלוהים בהחלט תומך גם בפנטיות שמטהרת ומתקנת משטרים מושחתים.
אבל לעיתים קרובות קורה שמשטרים שאלוהים תמך בהם משום שייצגו מהפכנים נמרצים הופכים לאכזריים ורודניים יותר ויותר ואלוהים נאלץ להסתייג מהם יותר ויותר משום שהחליפו אמצעים חמורים והכרחיים באמצעים אכזריים שהתנערו מכל פיקוח והחלו לשרת את השלטון הבלתי מוגבל . לדוגמה : המקרה של הרודן הצרפתי רובספייר שבזמן המהפכה הצרפתית שלח לגרדום מאות אלפי אנשים ויצר משטר טרור ראשון מסוגו . לדעת רינג ברור שאלוהים תמך תחילה ברובספייר שנראה בתחילה ככוח למען שינוי חברתי חיובי וסייע לו בעלייתו לשלטון, אך כאשר התברר שלאל שהאיש הפך לרודן הרסני הביא לנפילתו . לדעת רינג בסיפור חייו של רובספייר כמו באלו של רודנים רבים אחרים ישנה" שעה מכרעת " שבה יש מעבר ברור בין אישיות שפויה השואפת לתיקון חברתי אל אישיות אכזרית פנטית מגלומאנית הממיטה אסון על המהפכה ועל עצמה ואז מתערב "השופט האלוהי " ומביא לחורבנו של האיש .
לדעת רינג זה מתבצע באמצעות "קולות פנימיים " שהם למעשה דבר האל אל האיש שנשמעים כבאים מבפנים והם גורמים לאדם לבצע מעשים מסוימים כולל כאלה שנראים כלא רציונאליים לחלוטין שמביאים לבסוף לנפילתו.
טכניקה ספציפית של האל היא של "קריאה טלפתית מונחית בחומר כתוב " קולות פנימיים שקוראים לאיש לקרוא טקסטים מסוימים שמשנים את דעותיו לרוב טקסטים תנכיים .דוגמה לכך היא ההגמון הנוצרי המפורסם אוגוסטינוס שקריאה כזאת שינתה את הקריירה שלו ואת תולדות הכנסייה הנוצרית והעולם המערבי .
אלוהים הוא עקבי בכך שהוא דורש תביעה למוסריות עיקבית וכתוצאה אנחנו רואים לאורך כל ההיסטוריה שיש הענשה אכזרית של ראשי משטרים מושחתים במהרה או לאחר המתנה להזדמנות מתאימה. 

רינג משער שכך הייתה מערכת היחסים בין אלוהים והמשטר הבולשביקי שאלוהים תמך בו בתחילה משום שנראו כמביאים דרך חדשה וטובה יותר עד שהפכו לסוגדי דיקטטורה אכזרית.  
 
רינג קובע שאלוהים הוא בהחלט ישות לא מושלמת ,לדוגמה בראשית הקריירה שלו הוא היה אנטי נשי באופן מובהק ותמך בעליונות מוחלטת של הגבר על האישה וייתכן שזה משקף את המאבק שלו עם ישויות נשיות שונות . רק במאות האחרונות חוזר האל האחד בדמותו היהודית הנוצרית ופה ושם גם בדמותו המוסלמית אל דרך ההסתגלות של חברה פתוחה ,החוזרת במודעות דתית וחילונית אל עיקרון השוויון בין הגבר והאישה .
יש לזכור מציין רינג שלאלוהים כיום צריך להיות קשה יותר מאי פעם להחליט באיזה צד לתמוך שהרי כשלוש מהדתות החשובות של מיליארדי בני אדם מדברות באופן ספציפי על אמונתן בו, אז במי עליו לתמוך? זה לא דבר פשוט להחליט. אם כי זה היה יחסית קל בתקופת מסע הצלב השלישי למשל כאשר בחירתו הייתה  לתמוך בצאלאח א דין  המוסלמי האבירי והאצילי כנגד  יריביו הצלבנים הנוצריים הרצחניים.  אם כי אלה כאלה כולם הודיעו על אמונתם בו ועל כך שהם פועלים בשמו.

אבל מה עליו לעשות במקרה שבו כל הצדדים שמכריזים על אמונתם בו  הם "רעים" במידה שווה ?
בכל אופן , מסכם רינג  ,המאה העשרים עם כל האסונות שבה הייתה מאה של קידמה עצם העובדה שהאדם לא הצליח להרוס את עצמו ידי רודנים שונים ושבהתנגשות בין הרס לבנייה בין חורבן לשגשוג לא זכה ההרס לניצחון כולל רב דורי יש אמינות גבוהה לאמונה שלמרות הכל בימינו נוצר שיתוף פעולה מסוים בין מנהיגים נבונים ונחושים ובין מגמת האלוהים לעזור לאנושות המסתבכת יותר מדי.
רינג : אני כותב עכשיו ספר המשך לספר על האלוהים שיעסוק בנושא העם היהודי ויעסוק בשאלה איזה סיכוי חיש ליהודי העולם ויהודי ארץ ישראל להמשיך להתקיים . וזה לא פשוט . .צריך להבין מה גרם לשואה הזאת. המשפט המרכזי הוא "חטא עונש תיקון וקידום " . היגעתי שלמסקנה שלצירוף הזה לאורך ההיסטוריה הוא בעל השפעה עצומה ומה שקורה לעם היהודי לאורך כלה דורות . הם סובלים בגלל שחטאו , אבל אסור לתפוס את העונש רק מהצד השלילי שכן אפשר להוכיח שכתוצאה מהעונשים הכבדים בעלי עיניים פקוחות וכושר תיקון וכושר קידום עד היום הזה . זה לא מקרה שרק אחרי השואה ניתן היה פתאום להגיע למדינה עצמאית יהודית וזה אחת הדוגמאות איך עונש אדיר מביא לתוצאות חיוביות בעקבותיו .
לדעתי ספר זה כיום הוא ספר הכרחי כמעט בתקופתנו
.

ספרו הנוכחי של רינג למרות מסקנותיו השנויות מאוד במחלוקת הוא ספר מרחיב דעת וכמו ספריו הקודמים מתבסס על מחקר מעמיק וידע רחב וראוי מאוד לקריאה בעבור הרעיונות החדשים שהוא תורם להבנתנו את המושג השנוי במחלוקת יותר מכל "אלוהים".  .

 
מכלול חוקים היסטורים, כרך ב' / ישראל רינג

ישראל רינג בויקיפדיה

ישראל רינג בלקסיקון הספרות העברית

יובל ברקאי מספיד את ישראל רינג

עופר אדרת סוקר את חייו של ישראל רינג לאחר מותו

הספר "האם אלוהים מעורב בהיסטוריה "

אילונה

בועז כהן על"אילונה "

50 גוונים של שנות ה70 -גל ברקן על "אילונה"

היסטוריוסופיה

הפסיכו היסטוריון פרנסיס פוקויאמה
הפסיכו היסטוריון סמואל הנטינגטון

סדרת המוסד של אסימוב

מדע הפסיכוהיסטוריה

ארנולד טוינבי פסיכו היסטוריון

האם יש אלוהים ?

ואם אלוהים הוא ישות חייזרית?

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

צופן שאול המלך :על תלמיד של ישראל רינג

 טעם החיים - אלף ושלושים אמרות אמת ו / ישראל רינג