ארכיון תג: אפרים קישון

מחווה לאפרים קישון : תחרות הסיפורים ההומוריסטיים לזכרו של אפרים קישון

 

Image result for ‫אפרים קישון אלי אשד‬‎

מחווה לאפרים קישון: מחזירים את ההומור לספרות.

היום יותר מתמיד אנחנו זקוקים לספרות הומוריסטית כמו זאת שסיפק בעבר אפרים קישון.

והיום יש פחות מאי פעם אולי בגלל המצבים הרציניים שאנחנו נמצאים בהם.

אי לכך כדי לנסות להקים לתחייה את הז'אנר "יקום תרבות " הכריז על תחרות סיפורים קצרים הומוריסטיים.

            מופע וחלוקת פרסים. יום ד', ה29 במאי. בית יד לבנים רמת השרון. בשעה 17:30

חסות עיריית רמת השרון, אתר יקום תרבות, ואתר עברית. האירוע יכלול חלוקות פרסים לזוכים בתחרות כתיבה הומוריסטית ומופע. תכנית האירוע:

 

האירוע בנוכחות בני משפחת אפרים קישון

 

תוכנית האירוע 

17:30-18:00 התכנסות, כיבוד קל באכסדרה
18:00 דברי פתיחה: אבי גולדברג, ונציג רשת הספריות של רמת השרון 
18:15 אלי אשד, חוקר תרבות פופולרית, סופר, יו”ר עמותת יקום תרבות: “על הדמויות של קישון מסלאח שבתי וארבינקא עד השוטר אזולאי”
18:45 אבי גולדברג, סופר: “על השפה הקישונית, פריצת דרך בהומור הישראלי”

19:15 הענקת פרסי התחרות על ידי התורמים:
לזוכה במקום הראשון 3000 ש״ח – תרומת משפחת קישון
לזוכה במקום השני 2000 ש״ח – תרומת ד״ר מאיר גרינפלד
לזוכה במקום השלישי 1000 ש״ח – ע״ש אורי טבק ז״ל

20:00 מופע בידור: אפרים קישון – ההומור, הבידור והסרטים
מופע מיוחד – מצחיק, מרגש ומעניין, על חייו ויצירתו של אפרים קישון – גדול יוצרי ההומור בישראל
מסופר בהומור קישוני אנין ואינטלגנטי, על-ידי בנו הבכור ד”ר רפי קישון
המופע כולל קטעים ופרשנות, מצחיקים ומסקרנים, מסרטיו הידועים של קישון: סאלח שבתאי, ארבינקא, תעלת בלאומיך, השוטר אזולאי, וכולל אנדקדוטות וסיפורים שלא סופרו מעולם.

מחיר כרטיס: 30 ש”ח. יש להזמין כרטיסים מראש באתר עיריית רמת השרון. בקישור:

 
Image result for ephraim kishon

התיאולוגיה של אפרים קישון

לפני כמה ימים השתתפתי ב"בית אריאלה " בתל אביב בערב מיוחד לרגל הופעת ספרו  החדש של  הסטיריקן המנוח אפרים קישון.יחד עימי השתתפו בערב גם  העיתונאי מאיר עוזיאל ( שסיפר שקישון ראה בו את יורשו )  ועורכת הספר נוית בראל ,חוקר השפה העברית רוביק רוזנטל שדיבר על השפה העברית המיוחדת של קישון  והעיתונאית נרי ליבנה.

וגם אני הייתי שם .דיברתי על התפיסות התיאולוגיות של אפרים קישון כפי שהן משתקפות מיצירותיו שבהן הוא דן בנושא האלוהות ,והשערתי היא שכאשר הוא דן באלוהות ביצירותיו ( "טיפוס בעל מבטא הונגרי טרנסילבני ") הרי הוא חושב בראש ובראשונה על עצמו כיוצר.

והנה רשימה על האירוע שהופיעה בעיתון "ידיעות אחרונות " הפעם הראשונה כמדומני שצילום שלי הופיע שם.

אלי אשד בערב קישון

אפרים קישון נגד האלוהים

פורטריט של אפרים קישון ב"העולם הזה". שנות החמישים.

 

ביום פירסום מאמר זה מלאה שנה למותו של הסופר הישראלי המפורסם ביותר בעולם אפרים קישון.
להלן  מאמר לזיכרו.

"שופט ( לאל ) שואלים מתי אדוני נולד .

עו"ד טד: לפי איזו ספירה בבקשה ?

שופט : לא חשוב כרגע ,המשיב ישיב .

האל "אני ..התהוותי לפני ..לפני כטריליון שנה ..אני לא זוכר בדיוק .

שופט..אדוני ממוצא יהודי ?

האל ..כן.לא יודע.

שופט: אדוני היקר זה הולך תמיד לפי האם .האם הייתה אימו של אדוני מדת משה ?

עו"ד טד( קופץ ) : מרשי הוא יתום.

 שופט : יש לאדוני מקצוע  ?( האל שותק ) איזה משלוח יד בבקשה

עו"ד טד : בורא. מרשי הוא בורא .

שופט : מה הוא ברא ?

עוד טד : את השמיים ואת הארץ.

שופט : נו, אז תגידו ( רומז לשמש לרשום ) "בורא היקום ".

( קטע מתוך "משפט האבהות של הנגר יוסף" מאת אפרים קישון )

ב-29 בינואר 2006  יום פירסום מאמר זה ברשת מלאה  שנה לפטירתו של הסופר  ההומוריסט והקולנוען המפורסם  הישראלי המפורסם ביותר אפרים קישון.  הוא זכה לפירסום עולמי עצום ותורגם לעשרות שפות. למעשה הוא זכה לפרסום עצום כל כך שהידיעה על מותו זכתה לכותרת ראשית בעיתון , הישג שספק אם סופרים אחרים יצליחו להגיע אליו בעתיד ( אבל תמיד אפשר לקוות ).

הוסף לסל את הג'ינג'י עם המפתח / אפרים קישון

. הוא התפרסם בראש ובראשונה הודות לסקצ'ים הומוריסטיים ובו בזמן ריאליסטיים מאוד מחיי המשפחה שלו ומהבירוקרטיה הישראלית המושחתת שבהם יצר שורה של דמויות קבועות ואלמותיות כמו הנוכל השרמנטי ארבינקא , הסופר הגאוותן תולעת משי ,הביורוקרט ההסתדרותי שולטהייס ורבים אחרים.

בכך יצר קישון  מעין מודל לסדרת הקומיקס הידועה של אורי פנק " זבנג "שפועלת  על קוים לא כל כך שונים מההומורסקות של קישון ומתארת  מצבים הומוריסטיים עד סיוטיים מחיי היום יום האפורים  שהיו מוכרים לכל קוראיו. 

משחק קופסא חבילה הגיעה - מבית יצירה

"חבילה  היגיע ה  " משחק לוח מפורסם שיצר קישון שתיאר את התלאות השונות שעוברות על מיכתב עד שהוא מגיע ליעדו ( אם בכלל ).

אך ספרו האחרון של קישון שיצא לאור רק כמה שבועות לפני מותו הוא שונה מאוד מכל אלה . הספר "משפט האבהות של הנגר יוסף: קומדיה משנת 0 לספירה ".

זהו מחזה שהוצג מזה שנים על הבמות בגרמניה בשפה הגרמנית וזוהי הופעתו הראשונה בעברית. המחזה מתרחש בשנת 0 לספירה באולם בית משפט שבו תובע הנגר יוסף ( צימרמן ) את "אלי שבשמיים " הלא הוא בורא עולם על האבהות לבנו ישוע ודורש תשלום דמי מזונות וקיום לבן. "אלי שבשמיים" נאלץ להתגונן באמצעות עורך דין ממולח ושורה של עדים כמו כפילו רוח הקודש ארבעת האבנגליסטים שחיבור את ספרי הברית החדשה בעתיד של המשפט , את המלכים שבאו לבקר את ישו התינוק ( ואולי אלה סתם רועי צאן ?) השטן ועוד כמה טיפוסים צבעוניים שמטרתם לברר אחת ולתמיד מהי האמת אם יש בכלל מאחרי סיפורי הולדתו האלוהית של ישוע אגב שימוש בלתי פוסק במונחים ביורוקרטיים של עריכת דין המשתלבים בדיונים התיאולוגיים.

 היסטוריות  חלופיות של אפרים קישון

 

כרזת הסרט "תעלת  בלאומילך".

פרודיה דתית זאת זה היא לכאורה אנומליה מוחלטת ובלתי צפויה ביצירתו הריאליסטית ה"יום יומית "  של קישון.
 אך למעשה מאז ומתמיד נטה גם ליצירות פנטסטיות מסוגים שונים .יצירתו הידועה הראשונה הייתה רשימה על אחד שנמלט מבית משוגעים מתחיל לחפור תעלה ענקית ברחוב אלנבי וכל הבירוקרטיה הענקית מצטרפת אליו עד רחוב אלנבי הופך לאגם ותל אביב הופכת לוונציה של המזרח התיכון כאשר לכל זה מוצעים הסברים רשמיים מתחום החזון הציוני. הסטירה הזאת פורסמה בעיתון "דבר " והביאה לקישון פירסום והיא שימשה לאחר מכן בסיס לסרטו הידוע "תעלת בלאומילך "   סרט זה נחשב עד היום לאחד הסרטים הישראליים
הטובים ביותר של כל הזמנים ואפילו זכה לשמש כבסיס למשחק לוח גרמני (!).


לאחר מכן הרבה קישון לפרסם במדור הסאטירי שלו רשימות מהסוגה של מה שנקרא היום היסטוריה חלופית " שבהם תיאר בפירוט ולכאורה במלוא הרצינות מה היה קורא אילו אירועים היסטורים שונים היו מתנהלים –חלילה –בצורה אחרת משהתרחשו. כך ברשימה "איך איבדנו את אהדת העולם " ( בספר "25 מאת קישון ")תיאר כיצד פרצה מלחמה בין ישראל והערבים במאי 1957 שהביאה חיסול ישראל והוא תיאר את דמעות התנין של העולם והאו"ם כלפי הפליטים מישראל. רשימה שנראית ריאליסטית אף יותר היום.

הוא כתב  רשימה מקבילה בשם "כיצד רכשנו את אהדת העולם ?" ( ב"הכל תלוי " מ-1961) שבו פיצוץ אדיר בישראל ( למעשה פיצוץ של כל כלי הנשק שנפלו שלל במבצע סיני ) גורם לעולם לחשוב שיש בידיה נשק גרעיני צמה שמביא לשינוי עצום לטובה ביחס העולם כלפיה עד כדי התרפסות ושיאה תוכנית איזנהאואר של סיוע אמריקני כלכלי מסיבי לישראל.

( הרשימה גורמת לקורא כיום למחשבות על היחס העולם כלפי איראן וצפון קוריאה שבידיהם יש או יהיה גם כן נשק גרעיני ).

.או הרשימה "אללה הוא גדול " שבו אללה נענה לתפילת השליט הסורי ומביא לחיסול מדינת ישראל מה שרק מביא בעיות עצומות לשליט שמוצא שכעת שכל השנאה שהופנתה עד כה ליהודים מהמוני העם מופנית כעת כלפיו והוא מתפלל להחזרתה.רשימה שנקראת כאקטואלית היום מאוד כאשר באיראן נמצא שליט שמתפלל בדיוק לכך.

 ברשימה מבריקה בשם "הסיוט " :וריאציה על נושא בטחוני " תיאר קישון בצורה מפורטת ומצמררת מה היה קורה לפני מלחמת ששת הימים אם ראש הממשלה אשכול לא היה מקבל את דרישת השר הדתי חיים משה שפירא להקים ממשלת ליכוד לאומי ולמנות את משה דיין לשר הביטחון ואשכול עצמו פעל כשר הביטחון, קישון מתאר את המהלכים הפוליטיים בעולם וכיצד אשכול בהססנותו הביא לתבוסה במלחמה.

כאן נוטש קישון לפחות לכאורה את הזירה האהובה עליו של מדינת ישראל והבירוקרטיה הפתלתלה שלה והמשפחה מתוסבכת . אבל לא באמת. גם עכשיו הוא נשאר בכל האזורים המוכרים לו ולקוראיו רק בזוית שונה במקצת.

יהודי מתוסבך.

 

את היהדות גילה קישון  באיחור רב ולמעשה מעולם לא אפילו כשהיה הפליט בשואה היכיר את הנצרות טוב יותר מאשר את היהדות שבה מצא את עצמו רק בכפית הנאצים. את השפה שהוא הפך לאחד מכותביה הידועים עברית הוא הכיר לראשונה רק בגיל 26 לאחר שעלה לישראל.

ואת נבכי הדת היהודית לא הכיר כלל בדומה לישראלים חילוניים רבים אחרים ולכאורה הם גם מעולם לא עניינו אותו.
.או עם עסק בהם היה זה רק לכאורה בצורה הומוריסטית לגמרי.

למשל בהומורסקה בשם "מיהו יהודי " שהופיעה בקובץ "הכל תלוי ( 1960). שם לעג קישון לתיאוריה שהעלה ראש הממשלה דאז בן גוריון שעסק רבות במחקרים בתנ"ך בזמנו הפנוי המצומצם שלא שש מאות אלף איש יצאו ממצריים בזמן יציאת מצרים אלא רק 600 איש בלבד. קישון מצידו ביצע ניתוח מדוקדק של הנתונים המפורטים בפסוקי התנ"ך והיגיע למסקנה הגיונית לא פחות משלו שממצרים יצאו רק שישה יהודים מלבד משה כולם היו כושים שהצטרפו לאחיהם הכושים שישבו בכנען.

תערוכת הכרזות של הקולנוע הישראלי

כרזת הסרט המפורסם ביותר של קישון "השוטר אזולאי ". 

ויש את הקטע בסרטו המפורסם "השוטר אזולאי " שבו השוטר הלא יוצלח בדרך כלל משכנע קבוצה של חרדים מפגינים ומיידים אבנים בשבת להפסיק לא על ידי שימוש בכוח הזרוע כפי שמתכננים עמיתיו השוטרים אלא על ידי גילוי בקיעות עצומה ומפתיעה בתנ"ך. ובקיאותו מסיחה כל כך את דעתם של החרדים המופתעים מהשוטר המשכיל עד ששוב אינם שמים לב לכך שמימינם ומשמאלם ממשיכות לחלוף מכוניות. דומה שיש כאן בקטע זה רמיזה לעגנית על הכול של ידע עצום במקורות על מנת להגיע לעמק השווה גם עם הקנאים.

צייר שמואל כץ

קישון אהב ללעוג ל"סמכויות " ולנתץ מיתוסים. כך במחזה "תוציא את השטקר המים רותחים " ( 1968 ) ובספרו הלפני אחרון "נקמתו המתוקה של פיקאסו " ( 2004) לעג לאמנות המודרנית של המאה העשרים שבה ראה את תמצית הפיגול ובמבקריה ובמעריציה את תמצית הטימטום.

במחזה "הו הו יוליה" ( 1972) לעג למיתוס רומאו ויוליה –מותם של שני האוהבים המפורסמים שאצלו הם ממשיכים לחיות כזוג נשוי רגיל ולריב לזעמו הרב של המחזאי המושפל שיקספיר דמות מרכזית במחזה.

שש קומדיות / אפרים קישון
ובמחזה "אף מילה למורגנשטרן" ( 1960) לעג לארכיאולוגים ולארכיאולוגיה. המחזה  שהפך לסרט לעג לאובססיה הישראלית עם הארכיאולוגיה ותקופת התנ"ך" המוצגת כדבר נלעג וחסר שחר מאחר שהוא חסר חשיבות לצרכי ההווה.
המחזה הזה הוסרט בידי שלושה במאים שונים שלדעת קישון הרסו אותו לחלוטין ומאז נשבע לעשות סרטים על פי יצירותיו רק בעצמו.

למעשה כפי שהוא מספר בהקדמה למחזה "משפט האבהות של הנגר יוסף" מאז ומתמיד התעניין והתלבט בשאלות דת, מי אנו מאיפה באנו. "לסטיריקן אין תשובות " הוא כותב "אבל מותר לו לשאול ".

קישון היה צאצא של שושלת רבנים מפורסמת בהונגריה אך גדל כמתבולל גמור כהונגרי לכל דבר. אך את עמדותיו "הרציניות " בנושא הדת בעניין אפשר למצוא בספר רעיונות שניהל עימו ידידו השדרן  ירון לונדון על חייו בספר : קישון דו שיח ביוגרפי " ואנו מצטטים ממנו כאן :

ירון לונדון :מעדותך עולה כי כשם שאתה אוהב את עדות המזרח ,אתה אוהב את חובשי הכיפות הסרוגות .אף כתבת פעם שלמרבית הפלא הצליחו הבלי הפולחן הדתי לגדל נוער טוב יותר מן הנוער שגדל על ברכי החינוך החילוני ….
קישון : לא התכוונתי לאברכי הישיבות השחורות ששחררו את צה"ל מגיוסם אלא לתלמיד הישיבות התיכוניות ..גיליתי שחובשי הכיפה הסרוגה רציניים יותר, שפתם עשירה יותר לעין ערוך ,והם מגלים אחריות רבה יותר במיוחד בתחום הנשכח של אהבת מולדת.
ירון : כאדם שאינו מקיים אף מצווה מן התרי"ג , האם כל זה אינו מעורר אותך למסקנות אישיות ?
קישון: ייתכן שהמסקנות האישיות המתבקשות מביכות אותי ,ולכן אני מסתפק בהרהורים על תפקידה החיוני של הדת בחיינו .אני שואל דרך משל, ,למה הציג משה רבנו את כל החוקים הנוגעים ליחסים שבין אדם וחברו כגזרה מן השמיים.שמה הגיע משה להכרה ,כי אלמלא האמונה בקיומו של האל אלמלא מוראו איש את רעהו חיים בלעו.
ירון : האם בעיניך האמונה באלוהים היא מעין תכסיס המסייע להסדרת היחסים בקרב הבריות ?
קישון : אילו הייתה לי תשובה לזה, לא הייתי שואל .אולם אנו דנים במשוואה תיאולוגית שאף אחד מאבריה אינו ידוע .ולכן יכול כל אחד בעולם ליצור אלוהים משלו ,כעושה ניסים ,כמעצמה אדירה או כאדריכל גאוני . אני כשלעצמי מוכן להודות שיש לי קשיים עם מסקנות פילוסופיות הנגזרות על סמך חוסר הידע המשווע שלי בנושא אלוהות. אם כי אדם היודע שהוא אינו יודע שום דבר ,יודע בלי ספק יותר מאדם שאינו יודע דבר , אבל חושב שהוא יודע משהו. המסקנה המעשית היחידה שאליה היגעתי איפה בהרהורי הסרק שלי היא זו ,שבאין מורא שמיים נשארת על פני הארץ המשטרה בלבד כמחסום מפני היצר הרע ,והיא מאוד לא יעילה בשטח זה.
ירון : זה נכון רק לגבי ההמונים הנבערים , או גם לגבי אפרים קישון ?
קישון : נכון לגבי כולנו . אם בני התמותה אינם נותנים דרור לכל תאוותיהם החבויות ,סימן שיש להם ממה לפחד.
ירון : והמצפון ?
קישון : קיים , אבל יעילותו מוגבלת. הפחד מפני אש הגיהינום עובד טוב יותר.
ירון : ומה המסקנה ?
קישון : אין . איש באמונתו או באי אמונתו יחיה. אנחנו כולנו סומים בארובה ,ולכל אחד זכות להיות אורי זוהר ( חוזר ידוע בתשובה א.א. ) או ההיפך ממנו.

אפרים קישון נגד ישו

"חפירה" בכתביו המרובים של קישון גילתה ולא במפתיע שנושא יחסי היהדות והנצרות ושאלת "אלוהותו " של ישו שהוא מרכזי ב"משפט האבהות של הנגר יוסף " העסיקה אותו מזה שנים רבות.
ברשימות שונות שלו כמו " לא משחקים יותר " ( בתוך "פרטצ'ה אהובתי " , 1974 ) הוא מספר כיצד התמודד כל חייו עם האשמות אנטישמיות שהוא כיהודי רצח את ישו בן האלוהים.הוא נהג לספר על "אותו סמל הונגרי ירא שמיים שעבד במחנה הריכוז שלנו לפני מסדר הבוקר ומסר הודעה אישית קצרה בזה הלשון :
"אתם תתפגרו תחת ידי עד אחד ,יהודים מלוכלכים מפני שאתם רצחתם את בנו של האלוהים".
"יצא מן השורה עורך דין נועז אחד ואמר :
"לאדון הסמל אני מודיע בהכנעה שגם ישו יהודי היה ".
אם כן "השיב הסמל " –הוא חזיר מלוכלך בדיוק כמוכם".
"לא צריך לסלוח ,אדוני הסמל,  אנחנו מודים באשמה ,הוצאנו את ישו להורג ,אנחנו ולא אחר . וכדי להקל את סיום החקירה הממושכת ,הננו שמחים להודיע שהעבריינים זוהו ונתפסו : ישו נרצח בידי כותב שורות אלו ודודו אגון ( ארה"ב ) .
אפשר סוף סוף לשחרר את העצורים בערבות ? "

קישון אינו עוסק בספרו הנ"ל בפרשת הצליבה עצמה.  אולם הוא חזר אליה יותר מפעם אחת בכתביו ונראה שהיה לו רעיונות ברורים כיצד יש לתאר אותה , כפי שאפשר לראות מתיאור שלה בהומורסקה "עיסקות באוויר" ( בספר "חיוך בבצורת ") שבו עסק בסרט שהופק בידי מנחם גולם ועסק בפרשה ב"פילם מקומי בשם "קשר הפסחא " המתרחש בתקופה של ישו הנוצרי ,זאת אומרת בשנת אפס לפני הספירה.  .
קישון תהה "זה יהיה בלי ספק סרט היסטורי מרשים ,אור לגויים מארץ הקודש , אבל עם כל הכבוד היכן תשתבץ בתוכו חברת תעופה כלשהי ? "
קישון תיאר בפירוט כיצד צריך לסיים את הסרט על חיי ישו :

" אנו חוזים לנגד עינינו את סצינת הגולגולתה על גבעת הצליבה נוראת ההוד בירושלים שטופת השמש השוקעת כאשר האם מרים וכל הקדושים עד הסטטיסט האחרון כורעים ברך מסביב לצלב והנה לפתע נשפך אור מסנוור על הגבעה הללויה חרישית מזמרת ברקע ונשמתו של הצלוב עולה השמימה במטוס אל על וקלגס רומאי שחזר בתשובה אומר לעצמו בעצב "יא אללה ,אינעל אבוק !" וזה סוף הפילם ". 
במחזה של קישון יש כמה וכמה בדיחות טובות באמת וקטעים רבים יכולים להעלות חיוך על פני הקוראים , במיטבן ההומור של קישון מזכיר ומשתווה להומור מסוג מקביל של הסופר האמריקני  רוברט שקלי  והסופר הבריטי דוגלאס אדמס ( מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ")שעוסקים גם הם בבדיחות רבות על חשבונו של בורא עולם. בין השאר אנחנו למדים על בורא עולם שמר שבשמיים הוא מטרנסילבניה ,ממוצא הונגרי כידוע.
כמו אפרים קישון עצמו.
אבל יש עם המחזה שלו "משפט האבהות של הנגר יוסף"  בעיה אחת גדולה : הוא ארוך מידי . זהו מערכון מצוין שהתארך למימדים מיפלצתיים שפשוט אינם עושים חסד עם הרעיון שעומד במרכזו שהיה אפקטיבי הרבה יותר אם קישון היה עושה חסד עם הקוראים ומקצר אותו. והדבר בולט במיוחד בחלק השני של המחזה שהוא מוצלח ומצחיק הרבה פחות מהחלק הראשון שבו מוצגת ההתמודדות של הבירוקרטיה המשפטית עם זהותו של בורא עולם.


לדעתי קישון התמודד עם הנושא בצורה טובה יותר ברשימה קצרה בשם "פרשת טפו" שפירסם בתקופת שיא יצירתו מ-1961 שבה מוצג האלוהים לא כדמות הרופסת מהמחזה אלא כדמות חזקה וסימפטית יותר אם גם מתלבטת. קישון מראיין שם את ריבונו של עולם ושאל אותו את השאלה הרלבנטית תמיד אם הוא מקיים קשר רצוף עם חוגי החרדים בארץ לגבי שאלת הרפורמים בדת ובמסורת.

מהדורה ברזיליאנית של ספר של קישון.

קישון מדווח על הריבונו של עולם שהוא : "מבריק ,נעים הליכות ובעל מוניטין אוניברסליים .היה האחראי לבריאת העולם ביליון שנה לפה"ס .ב-3000 מליון לפה"ס הוא פיתח ויישם את כדור הארץ על תושביו תוך שישה ימים ,ומאז הוא דואג לצרכיהם היום יומיים בהצלחה ניכרת .השיחה התנהלה בעברית שוטפת מתובלת במספר ביטויים הונגריים.
ריבונו של עולם ( בנימה של התנצלות ): לצערי הייתי עסוק בזמן האחרון בבעיה טבע שונה : כוח הגרוויטציה נחלש בחלל ,היקום החל להתרחב לאטו והייתה סכנה שהאינסוף יגמר באחרית הימים ואצטרך להתחיל הכל מחדש…לכן עליכם להבין שתשומת לבי מן הסתם מחולקת במקצת בין הרב המכובד לשאר בעיותיי.
קישון : האם אתה דתי ?
ריבונו של עולם ( בהיסוס מה ): לא. תחילה עוד התייחסתי בהבנה מסוימת לעניין אבל היום זה כבר מעייף אותי .( בתקיפות ) אתם למטה חושבים על כל עמדה , על כל עסקן קטן , אבל לא עלי ! מצבי ממש בלתי אפשרי שם למעלה : מצד אחד הכל מודים במפעל  האדיר שהקימותי, בחוקים נוראי ההוד המקיימים את מערכת הטבע המופלאה והנבצרת מבינת אנוש ,ומצד שני מצפים שאקשיב בוקר בוקר לאותו סיפור ולאותם שבחים ילדותיים שממטירים עלי כאילו הייתי איזה אמן רודף קומפלימנטים. ..זה עלבון לרמה האינטלקטואלית שלי ! קונה עולם זקוק לחנופה שטוחה כזאת ?
קישון: ריבונו של עולם אתה רפורמי ?
ריבונו של עולם ( בזהירות): אינני רוצה להתחייב כרגע ,נגיד שאני אוהד ,העיקר שאני יהודי.
קישון : עם כל הכבוד היכן ההוכחות לכך ?
ריבונו של עולם ( מופתע ): אתה צודק מעולם לא היגדירו באופן חוקי מיהו אל יהודי ( מהורהר ) אני יהודי מפני שאני יהודי.אני מרגיש כך ( בחמימות ) תבין אני מחבב את כולכם ,אני מלא רצון טוב. אבל אתם חייבים לבוא לקראתי.אנא קרבו אותי אל הדת ,אפשרו לי את המשך כהונתי גם לדורות הבאים".

משחק קופסה גרמני על פי "תעלת בלאומילך" של קישון .

אבל נראה שלאורך השנים דעתו של קישון על בורא העולם רק התדרדרה במשך השנים כפי שניתן לראות בדמותו החלושה הרופסת והמטופשת המוצגת בספרו האחרון.
קישון קבע ברשימה שלו "לא משחקים יותר " את מה שנראית כמסקנתו הסופית בעניין :

נכון שמענו שישו הוא בנו של אלוקים. ייתכן . אם כי הדבר עוד טעון עיון נוסף , יען כי החומר העובדתי הוא דליל ביותר. יש הרבה דתות בעולם ,כמיליארד בודהיסטים למשל , הוגים אחרת לגמרי לגבי מושג האלוהות. עוד אין אישור סופי מי הצודק . כותב שורות אלה חושש בלי הרף שאחרי מותו בלא עת יתגלגל לעולם האמת וימצא שהמצרים העתיקים צדקו : האלים הם הדמויות הללו עם ראשי החיות כמו שציירו אותן בפרופיל על הקירות ואנחנו נעמוד שם כמו אידיוטים עם הדתות המונותיאיסטיות שלנו "… משמע בנתיים רוצים להיהנות מן הספק ,יתכן שישו הוא הבן ,יתכן שרק רוח . בנתיים נשאיר את העניין פתוח.
( בתוך "לא משחקים יותר ")
השאלות שאפרים קישון מעלה בצורה מצחיקה כל כך נשארות פתוחות ומן הסתם ישארו פתוחות תמיד.

קישורים

פרק מתוך "משפט האבהות של הנגר יוסף"

קישון בלקסיקון הספרות העברית

קישון בויקיפדיה

אתר להנצחת קישון 

 

שיר של יוסף עוזר על קישון

 

 חיי קישון

חיים שכאלה עם אפרים קישוןהערוץ הראשון, 1989

 

נימוקי זכיתו  של אפרים קישון בפרס ישראל

הספדים על קישון

 

פטירתו של קישון בוינט

 

הלוויתו של קישון

ההלוייה בנארג

  

גלרית תמונות

סליחה שצחקנו : אריאנה מלמד על קישון

  הבן יקיר לי : שוטה הכפר הגלובאלי על קישון

 

 הוא היה אנרכיסט בנשמתו :  רפי קישון על אפרים

סיור בחדר העבודה של אפרים קישון 

 חברות שביני לביניח : איתמר רועי על אפרים קישון

  אחרון גיבורי ההומור : דריה שועלי על קישון

  מס שפתיים: טל רבינוביץ על קישון

 מה בין אפרים קישון וויקטור מדינה?-אורי נטע על אפרים קישון

הספד  מפורט בגארדיאן

עוד הספד בויקיפדיה

 השחמטאים מספידים את אפרים קישון

 בלוגר על קישון

 עוד בלוגר על קישון

קינה על קישון

מות קישון באייל הקורא

 

מות קישון בארץ הצבי

מות קישון בכאן נעים

מות קישון בעין הדג

"חבילה היגיעה" משחק של אפרים קישון

 תעלת בלאומילך בויקיפדיה

"מנהרות "סיפור מאת לביא תדהר על פי "תעלת בלאומילך"

משחק גרמני על פי תעלת בלאומילך

 

ע

 

 אפרים קישון והכיפות הסרוגות

אפרים קישון באנגלית

    סרטי קישון

 קישון בויקיפדיה בגרמנית

איפה המחויבות להנציח את קישון?

דוש המאייר הקבוע של אפרים קישון

נתן בכרך :עלייה וקליטה בראי יצירתו של קישון

גידי נבו, הסָטירה הבורגנית של אפרים קישוןעיונים בתקומת ישראל, חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי (2005), עמ' 711-745

סיפורים מהשלג :אברהם גולדברג על אפרים קישון במגזין "יקום תרבות "

התיאולוגיה של אפרים קישון 

 

אביו של סאלאח .קריקטורה מאת זאב.